היי עדי

באמת הסיפור שלך נס, איזה קטע. בטח היית כ"כ מאושרת ! אז עכשיו אתם שוב בנסיון להריון? שוב הפריות? עשית בכלל הזרעות? תגידי דרך אגב, מה ההבדל בין פרוטוקול קצר לארוך ולפי מה קובעים למי יהיה ארוך ולמי קצר? מה, את רוצה להגיד לי שיש כאלה שמהמרים לתת טיפול למרות ציסטה? הרופאים לא מטפלים בציסטות ככל הידוע לי, לא? איפה את מטופלת אם אפשר לשאול? אז בעצם יכול להיות שבכלל אני לא מבייצת ולכן לא נכנסת להריון כלומר, הזקיק הזה בעצם לפי מה שאת כותבת ריק, אז מי יודע אםאני בכלל מבייצת???? עודדת אותי לגבי המחזור הזה שאולי בכל זאת אעשה מעקב, הבעיה שבלינסון לא נראה לי עושה את זה והרופא שלי בקהילה עובד רק יומיים בשבוע אז בעייתי, מה לעשות? דרך אגב אם אפשר לשאול, הרופאים התחילו לדבר איתי על הפריות והתחלתי לשאול כאן את הבנות כמה ימים אחרי שאיבה ואחרי החזרה צריך לנוח והאם קרה להן שנאלצו להיעדר מהעבודה הרבה אני נורא חוששת ומנסה למשוך את הזמן אני חדשה בעבודה שלי וזה יהיה מאוד בעייתי ואני חוששת כי תראי איך אני מגיבה להורמונים...בטוח אצלי יהיה גירוי אשמח לשמוע מה הניסיון שלך בעניין אם בא לך לשתף המשך ערב נעים בינתיים דנדן

הי דנדן, קודם כל כן, ודאי, אושר גדול.... עשיתי לפני כן הזרעות, לא הגעתי להפריות כי גם היו לי הרבה הריונות כימיים וגם בגלל שחששתי מאוד מהפריות ולא רציתי להיכנס לזה. בדיעבד, זו אולי היתה טעות. היום כשאנחנו בהפריות, נראה לי שהייתי צריכה להיות שם הרבה קודם ואולי לחסוך הרבה זמן... לגבי העניין של "להמר", הרופא שלי עשה את זה פעם אחת, היסס לפני כן ובסוף החליט לנסות ובדיעבד זו היתה טעות והוא גם הסביר לי, בדיעבד, מה ההשלכות של זה, כפי שסיפרתי לך קודם. בדרך כלל זה לא נהוג, נהוג לחכות שהציסטה תיספג. לגבי הביוץ, יש מצבים של חודשים שבהם אין ביוץ, לא יודעת לגבייך, אבל ציסטה היא אכן זקיק ריק. לגבי בילינסון, אני מייעצת לך לא להחליט מראש וכן לשאול וכן אפילו להתעקש, להגיד שאת רוצה לנסות החודש על בסיס טבעי, שאת לא רוצה לפספס. מניסיוני למדתי שצריך לשאול כל הזמן, לא להחליט מראש שיגידו לך לא. לגבי הרופא בקהילה, שוב, תשאלי אותו, תבקשי תור (אפילו דחוף) ותשבי מולו ותתפלאי עד כמה זה עוזר, לדבר, ולא לאפשר לפקידות ואחיות (בלי לזלזל חלילה בהן) לסנן אותך. אני אישית מטופלת אצל רופא פרטי וההפריות נעשות במדיקל סנטר.כרגע אני בהמתנה למחזור אחרי גלולות והפסקת גלולות ומקווה שהציסטה תיסוג הפעם... לגבי השאיבות וההפריות, אני אומרת לך שוב, חששתי מזה מאוד אבל זה לא נורא בכלל, היעדרות מהעבודה היא בדרך כלל ביום השאיבה עצמו, שזה אומר תהליך שנעשה בהרדמה כללית. (אם זה נופל בשישי או בשבת, אז נחסכת לך כמובן היעדרות מיום עבודה) יש להניח שתהיי מנוטרלת לאורך כל היום (ככה זה אצלי לפחות) גם אחרי שחוזרים מביה"ח, כי זה בכל זאת הרדמה והיא די מחלישה. קחי את זה בחשבון, במיוחד כשאת אמא לילד קטן ותשרייני לך עזרה, במידה ובעלך בעבודה וכדומה. באותו יום, בעלך צריך לתת זרע ואו להיות איתך שם או שתדאגי למלווה אחר כי כדאי לא לעבור את זה לבד. ביום ההחזרה את צריכה כמובן שוב להגיע לביה"ח, אבל זה תהליך הרבה יותר קצר וללא הרדמה, אפשר לבוא לבד, לא ודעת איך זה בבילינסון או בציבורי בכלל, מבחינת שעות, אבל כמובן תשאלי אותם. יש מצב שזה אומר הגעה לשם בבוקר והפסד שעות עבודה.החזרה נעשית יומיים-שלושה לאחר השאיבה. לגבי פרוטוקולים וההבדל ביניהם, אין לי מושג, אני רק יודעת שאני מטופלת בפרוטוקול קצר...לגבי גירוי יתר, למה להחליט מראש שזה מה שיקרה? בשביל זה יש מעקב גם בבדיקות דם, רואים את השפעת ההורמונים תוך כדי תהליך. גם לגבי זה, תשאלי כמובן את הרופא. אני מבינה שהגעת למסקנה הזאת בגלל מה שקרה לך החודש וזה אכן קשה ואפילו מחרפן, אבל אני לא בטוחה שזה מעיד על כך שאת מגיבה לתרופות כך או אחרת, אולי צריך לשנות לך פרוטוקול, אולי לתרופה מסוימת את לא מגיבה טוב ולאחרת כן? בדיוק בשביל זה את צריכה לברר עם הרופא למה קרה מה שקרה וכמובן איך הוא מנתח את בדיקות הדם. ודנדן, שוב, תשאלי שאלות, דברי עם הרופא, אל תוותרי על קבלת תשובות. לא תמיד הם יודעים הכל אבל שיפרסו בפנייך את כל האינפורמציה שכן יש, זו זכותך...תעדכני מה הם אמרו ותתנחמי בכך שהחודש לא אבוד כי החודש את מנסה טבעי והלוואי הלוואי שזה יצליח... לילטוב יקרה...