היי

שלום מרכבת ההרים הרגשית אחרי יום עצמאות כייפי ונטול דאגות כמעט שבו גם פתחה את ליבה חברה טובה שהתחתנה בינואר וסיפרה לנו כמה לוחצים אעליה, מציקים לה, בוהים לה בבטן... וגם רמזה לי שכל עניין הבאת הילדים הוא"לא פשוט" לא יצא לנו לדבר בפרטיות אבל רק לחלוק את ההצקות איתה היה משחרר. בכל מקרה עכשיו אני קצת בנפילת מצברוח. יש כל מיני בעיות רגילות של החיים כמובן, עול כלכלי, בעיות בעבודה, שכנים מרעישים ומגעילים... כל מיני איכס אבל הכי גרוע האבל על הילד שלא יהיה. שכמו כל אבל רגיל נראה לי שלעולן לא יעבור. פתאום התחלתי לחשוב מחשבות רעות כאלה. מה אם האישה שתורמת ... היא כל מיני דברים מגעילים ורעים? מה אם הגנים שלה עלובים? מה אם היא חולנית? עם נטייה לדכאון? להשמנה? להתמכרות? נראית כמו מפלצת? והיא לא אני!!!!!!!!!!! לא שאני מושלמת, אבל את המעלות שלי היא בטח לא תקבל. הגנים שלי מתים עכשיו. גנים יהודיים לא יהיו לה. בנות אני לא מצליחה לקבל את המצב. אני רוצה לברוח :( לדחות את כל העניין הזה בכעס :( אני פשוט לא יודעת מה לעשות עכשיו :( הבעיות נערמות ואני לא יודעת מה לעשות עם המציאות הזו. ובכלל, הכי עצוב זה, שאני בפורום פוריות, אני בכלל לא בליגה שלכן יותר :(

אני קוראת אותך ונצבט לי הלב, אני זוכרת את המקום הזה, ייאוש, עצב כל כך עמוק... אז קודם כל, שנני לעצמך את הדברים הבאים: הילד שלך יבוא, באיזושהי דרך אבל יבוא. ב', את תאהבי אותו כשהוא יבוא וכל תכונה שלא תהיה לו, תאהבי בו כי הוא יהיה שלך, כמו הורים כל כך רבים. ילד הוא כמו ספר שנפתח לאט לאט, ומתגלות בו כל כך הרבה תכונות, וככה זה הורים, אנחנו אוהבים את כל החבילה, תאמיני לי. ובעניין אחר, מיש, אולי אני טועה וצריכה לנשוך את הלשון אבל יש לי כל הזמן הרגשה שיש לך עוד מה למצות, מומחים להתייעץ איתם, כפי שכתבתי לך בעבר, אולי מיצוי העניין ההורמונאלי, אולי שאיבה על בסיס טבעי, אולי שימוש ב-DHEA על מנת להוריד את ה-FSH, אולי דפיקה על שולחנותיהם של כמה מומחים ופקידי הקופה אבל יש מצב שיש עוד דרך לעשות, שנכון, היא עלולה להיות יקרה ואולי מסובכת, לצערי, אבל הכי חשוב, יש עוד תקווה ויש עוד מה לעשות... אני אשמח להרחיב לך לגבי הבירוקרטיה של הקופה וכו', אם תרצי... זה יגיע בסוף, תראי...

:) מילים ששוות זהב אלף תודות אני אשמח לשמוע... מה אפשר לעשות מעבר. כרגע נראה לי מסובך רק ללכת לרופא נוסף... :/