היי חברות

טוב אז היום עשיתי בדיקות יום שני למחזור ועם כל חששותי - לא עשיתי דיקור כי המדקרת הייתה חולה - הfsh ירד ל 22 ! אני ממש לא מבינה מה ואיך קורה... אני רק יודעת שיש סיכוי שיאשרו לי ivf , אולי בינתיים נעשה הזרעה עם הורמונים עדי- אני באמת חושבת לגשת לרופא נוסף עכשיו עם הבדיקה הזו... אני כבר לא יודעת מה אני מרגישה, אם זו עייפות, עצבות, פחד. לא יודעת כבר אם כל סיפורי הניסים והנפלאות הם בעצם מקרים סטנדרטיים של תרומת ביצית :) אני אשמח מאוד לנסות ivf כדי לראות באמת כמה שואבים... בלב אתן יודעות כבר שאני מכינה את עצמי לצעד הבא... ד"שש לכולן מישי עוד משהו בנות... איך מתמודדים עם העובדה שלעולם לא אכנס להריון מתוך יחסי מין? ממעשה אהבה? זה ממש משפיע עליי לא טוב... :( בעלי ואני שכבנו בשבועיים האחרונים רק פעמיים. לא מספיק אני מרגישה חצי או רבע האישה שהייתי, זה בכלל לא עוזר לי. אני מתכוונת לדבר איתו על זה :( אני פשוט חוששת להעליב אותו. אנחנו די גמורים מעייפות אבל אזה מין תירוץ זה? החיים לא נהיים יותר קלים. אבל הנקודה הכי מדוייקת שבה זה כואב לי היא- טוב, ילדים ממילא לא יהיו... אז אין מוטיבציה, אפשר ללכת לישון :( לא נראה לי שזה מה שהוא חושב אבל אני כמובן רגשי מאוד מאוד...

הי מיש, חדשות מעולות (בקשר ל-FSH) כמובן שימשיך במגמת ירידה. בקשר לזה שהכל תרומות, לא נכון, ודאי שיש סיפורי הצלחה בטיפולים, אחרת לא היינו שם. בעניין הזוגיות, לדעתי הצנועה, יש כרגע משהו שכל כך תופס אותך, זה כל כך מובן מאליו שאת ושאתם לא בראש, אני עצמי הייתי לגמרי בטיפולים לפני שילדתי, לא ראיתי, לא שמעתי ולא חשבתי על שום דבר אחר... (גם עכשיו, אבל זה בכל זאת קצת שונה בפאזה הזאת). בטח שזה משפיע. אבל זה זמני לגמרי, אל תדאגי. גם כשיהיה לך תינוק (בטוח שיהיה) זה ישפיע על זוגיות... קצת... :) ככה זה....

אני מדברת על "עם הביצית האחרונה שלה, והזרע האחרון שלו- ויש להם ילד מהמם" למיטב הבנתי הסיכוי שביצית אחרונה תהיה גם איכותית הוא אפסי... תודה על העידוד.. :) בעלי ואני ממש יחד רק חצי שנה... זו מכה קשה לזוגיות שלנו... לילה טוב

יקירה, שמחה מאד שה FSH במחוזות הירידה! גם אותי כבר מסקרן לשמוע איך תגיבי ל IVF עם החיילות שלך... יקירה, לגבי זוגיות בזמן טיפולים - תני לעצמך הנחות בבקשה? אי אפשר גם לעמוד בעומס הרגשי של כל מה שהיית צריכה לעכל, גם להמשיך ביחסים כאילו הכל כרגיל. פשוט אי אפשר. זה לא אומר שזה לטווח רחוק. מבטיחה לך שזה חוזר והכל יהיה בסדר כל עוד אתם בסדר אחד עם השני. ועדי צודקת... כשבאים הילדים - אוי. הזוגיות. אוי אוי.... :-) לילה טוב מתוקה!

קשה קשה לקרוא אותך,דווקא בגלל שאת כל כך פתוחה ורהוטה עם הכאב שלך. העלית כאן בימים האחרונים כמה עניינים שהייתי רוצה להתייחס אליהם (ומצטערת שלא הייתי כאן קודם): הזוגית - כמו שכבר כתבו לך, ואין טעם שאחזור, היית צריכה להיות לא אנושית בשביל שהטיפולים לא ישפיעו. אבל אני יכולה לומר לך שאני צוחקת לפעמים בלב כשאת מתלוננת שאתם מקיימים יחסים רק פעם-פעמיים בשבוע? רואים שאתם זוג צעיר... גם אני ובעלי בסך הכל לא הרבה זמן ביחד, ומאד אוהבים, אבל בדרך כלל יותר מפעם בשבוע זה לא קורה.עייפים מהילד, מהעבודה, מהחיים, ועד לסוף השבוע זה בדרך כלל לא בראש שלנו. "לא יהיה לי ילד שהוא פרי אהבה" - ראי את הסעיף לעיל... אני לא יודעת איך היה אצלכם בחודשי הניסיונות הטבעיים, אבל אני ובעלי מצאנו את זה מהר מאוד טכני ומתסכל, בעיקר בסיבוב השני כשאנחנו עייפים אחרי הילד וצריכים להכריח את עצמנו כי אלה הימים הפוריים. תאמיני לי, שאני כמעט שמחה שאני לא צריכה להתעסק בזה יותר :-) ילד מתרומה - שזה כמובן הנושא הכי מרכזי אצלך. אין לי שום ספק שתאהבי מאוד כל ילד שתלדי, בכל צורה, אבל אני חושבת שהרתיעה שלך מהנושא עמוקה ביותר (ואני מאוד מבינה אותה, אגב), ושכדאי שתחפשי איזושהי מסגרת לייעוץ פסיכולוגי, אולי קבוצת תמיכה בעניין, לפני שתגשי לביצוע. אחרת אני חוששת שגם כל תקופת ההיריון תהיה לך מאוד קשה. אבל חשוב לי לומר שאני מסכימה עם עדי שעוד לא מיצית את האפשרויות עם הביציות שלך, ושאת צריכה להחליט עם עצמך עד כמה את רוצה להיאבק על זה. האמת היא שאני מתלבטת כבר כמה זמן עד כמה לכתוב לך בעניין, כי מה שאני עומדת לשאול זאת שאלה מאוד רגישה, אבל אני חושבת שאולי ברגע שתתני לעצמך תשובה בעניין המאבק של התקופה הקרובה יהיה קצת יותר קל. האם שאלת את עצמך מה היית מעדיפה: ילד אחד מביצית שלך, או ארבעה ילדים מתרומה? ילד שלך בעוד כמה שנים או ילד מתרומה בקרוב? האם "תסתפקי" אפילו בשני ילדים אם הם שלך (אני מניחה שכן)? האם היית שוקלת להילחם על ילד מביצית שלך ואז להוסיף לו אחים מתרומה (שזה יכול להיות אולי הכי מסובך פסיכולוגית, לטעמי)? אני כותבת לך את זה כי אני באמת מאמינה שעוד לא צריך להרים ידיים לגבי הביציות שלך, לא לפני כמה שאיבות שיראו איך הן מתנהגות, אבל אני כן חייבת לומר שמשפחה גדולה מביציות שלך כנראה לא תהיה, וגם שזה עלול לקחת זמן.