לא מצליחה לחשוב על משהו אחר...

זה ממש בי בתוכי ממש ממש עמוק. אני חושבת חיה ונושמת את כל הנושא יומם וליל. לא יוצאת מהלופ הזה... זה בטח לא טוב כי הרי אנחנו גם צריכות בזמנים האלו להיות עסוקים בעוד דברים כדי שיהיה לנו זמן לצבור כוחות של אמונה וכן גם קצת להרפות...

אני יודעת... בעיקר בהתחלה. אני זוכרת כמה לילות חסרי שינה עברו עלי וימים שהייתי בעיקר באינטרנט במחקרים וקריאה על הנושא. אחרי כמה טיפולים זה התחיל להרגע אצלי והתחלתי לתפוס מרחק. תרשי לעצמך להיות מה שאת. אם כרגע את טבועה בעניין ולא מצליחה לחשוב על משהו אחר - אז זה מה שאת כרגע יכולה. רק דבר אחד ממליצה לך לעשות - להכריח את עצמך לעשות משהו טוב לנשמה בשבילך לפחות פעם בשבוע. מינימום. שלא קשור לזה בכללללללל

פחדתי שאני נשמעת פסימית ושאני לא תורמת לתחושה פה. שמחה שענית לי שהמחשבות האלו מוכרות...