שלום חברות יקרות

מאז שהתחלתי את הטיפולים מלפני שנה וחצי אז אני חולה בהרבה הרבה יותר. איך שהתחלתי את ההזרעות הייתה לי פטרייה + דלקת בשתן. רק השם יודע מה שעברתי סיוט של אין יום ואין לילה. חיכיתי שקצת יירגע ואז חזרתי לטיפולים. אז התחיל אצלי סיפור שיניים כואב וארוך מאוד. דלקת בעצב, תהליך הטיפול נגמר לאחר כשנה עם הרבה מאוד סבל וחור גדול בכיס... באמצע גם היה לי אשפוז בגלל הריון מחוץ לרחם ובין לבין שוב דלקת בשתן ביקור במיון עקב כך (לא אפרט יותר מזה). ועכשיו אני יושבת וכותבת מהבית כי יש לי דלקת בגרון. אז זהו רציתי לבכות ולא יודעת למי ואין לי בעצם למי ואני גם לא רוצה להשמע בכיינת מדי כי אני מודה לאל על כל מה שקיבלתי עד כה בחיים וממתינה, ממתינה בסבלנות ולוקחת עמוק עמוק לתוך המחשבות את המילים של נועה שכתבה למישי "כל מה שאני צריכה לזכור זה שיהיה לי בסוף תינוק ביד" "כל מה שאני צריכה לזכור זה שיהיה לי בסוף תינוק ביד". אני מקבלת עכשיו פרוטוקול ארוך הפסקתי את הגלולות ואני אמורה לקבל וסת ב"ה. אני לוקחת סינרל בוקר וערב ומחכה ומחכה לבוא המחזור ב"ה שיגיע! בנות יהיה לנו טוב נמלא את הבית בילדים באור ובשמחה. אמן על כולנו!!!

אני בעבודה אך חייבת להגיב לך ולשלוח לך חיבוק גדול... אנחנו מדברות תמיד על הטיפולים ובעצם יש כל כך הרבה מסביב... מצחיק אך גם לי הייתה דלקת נוראית בשיניים, לאחר האנטיביוטיקה חטפתי פטריה ודלקת וזה היה ממש גיהינום והייתי מאוד עצבנית מהגירודים, הכאב, המשחות ובכלל מה זה נפל עליי. עכשיו גם זה עבר... אין, אין דרך אחרת מאשר להגיד תודה יום יום על מה שיש... כי תמיד יש. אנחנו מבוגרות ויודעות כמה כאפות החיים יכולים לתת ללא התראה... זו עבודה כל כך קשה וכל כך משתלמת. כל הזמן תודה וספירת מלאי על מה שיש. אז שולחת לך דש חם שיהיה לך יום כמה שיותר רגוע וקל. אני בטוחה שהנפש מחלישה את הגוף שלנו אין לי שום ספק. לאט לאט נגיע. שלך מישי

אנשים לא מבינים שמעבר ל'צרות' הרגילות של החיים ...לנו יש עוד תוספת. אני זוכרת שבסבב עם הילד הראשון נפלתי ככ עמוק לייאוש, לבאסה, הגוף היה חלש וכך גם הנפש. ולא יעזור שכולם אומרים תירגעי או ש'בסוף זה יקרה' כל שניה של המתנה, כל חברה בהריון,, כל קילוגרם שהעליתי הזכיר לי את הסיבה האמיתית...ואז נכנסתי להריון עם פיצי ופתאום לא זכרתי!לא זכרתי איזה מינון לקחתי, לא זכרתי כמה זמן חיכיתי, לא זכרתי שהתהליך היה ככ ארוך ומייגע רק שמחתי על זה שניצחתי! ואחרי שנה החלטנו לחזור לטיפולים שוב (כי במשך שנה וללא גלולות לא נקלטנו ואנחנו מהלא מוסברים) הפעם באתי לזה מכיוון אחר - כבר ידעתי שניצחתי פעם אחת ידעתי שאנצח שוב! אז לפעמים עלתה לה הבאסה אבל רוב הזמן זכרתי שיש לי את היכולת לנצח ועכשיו אני שוב בהריון (עם שלישייה :))ומאמינה שהכל יהיה בסדר ובע"ה בעוד 8 חודשים בערך אני אקבל שוב מתנה :) אז תאזרי כוחות, את תהיי אמא! אין לי ספק בכך!