שלום יקרות

אז עוד שבוע עבר חיוכים וקשקושים בעבודה שעות קשות בלילה הרבה הרבה הרבה קריאה ומחשבות מי כמוכן יודעת נפגשתי עם העו"ס המקסימה וסוף סוף גם בעלי בא סיפרנו לה שמצב רוחי משתפר ואני רואה קצת אבל ממש קצת אור. בעיקר בזכות בנות שעברו תרומה ויכולות להראות לי את האור אמרתי לה שאני לא בטוחה מה לעשות ואולי לבטל את התור לרופא אך היא בחכמה אמרה- לא, לכי ותפרסי את התלבטותייך ומחשבותייך זהו אז היינו היום אצל צפריר הוא אמר שלדעתו כדאי לי להמשיך הלאה הוא אמר- כן, יש ניסים מטופלת שלו במצבי הרתה בעודה בתור לתרומה... אך הוא אמר לנו לחשוב (בעלי הגיע סוף סוף) לחשוב על הזמן... על הגיל... הוא אמר לי שלדעתו לא להתכונן עכשיו לתרומה... אם אני רוצה לנסות הפריות...לא להתפזר הוא אמר שעליי לעבוד על העניין הנפשי והקבלה של כל זה... יחד עם בעלי לראשונה בעצם היום חלקתי עם בעלי ככה בפירוש את כל העניין כל הזמן ניסיתי לגונן עליו מראש הרי שמעתי מהאחיות רמזים על התרומה... לא פלא שהתרסקתי על הרצפה לא חלקתי מהתחלה עם בעלי... ניסיתי לגונן... היום הוא שמע מהרופא על סיכויי ההפריות ועל העובדה שמתרומה הסיכויים גדולים פי 100 קשה לי קשה לי קשה לי בעלי אמר לרופא- אני מאמין בניסים, אך אין לנו זמן... אני עפר לרגליו, עפר. חששתי לקחת את בעלי, לא לחצתי עליו אך הוא קלט את המצוקה והבדידות, והפך עולמות כדי לבוא... ואני עוד רוצה לגונן עליו. אז עכשיו הנה , זה בחוץ, בעלי שמע מהרופא את הפרטים... ביצית, תורמת... קייב... כסף.... ביצית של אישה זרה... אתן לזה קצת לשבת...בראש של בעלי בעיקר.... היה קשה לי שמוע על מצבי בנוכחות בעלי... אי ספיקה שחלתית :( :( :( אתן יודעות שזו נקודה רגישה... הגיל וכו למרות שאנו יודעות שיש נשים צעירות ממני בהרבה עם אותה בעיה טוב בכל מקרה, הכאב שלי ידוע.כל האכזבה וכולי. עכשיו נחכה למחזור וננסה לראות את הביוץ הטבעי, נעשה פרופיל ונראה אם יש מצב להגיש להפריות. במקביל נחשוב על העתיד. הקול שקורא לי להיות כבר אמא הולך ומתחזק הקול הזה שקורא לי להשאיר מאחור את כל הבלגן שעדיין לא התחלתי לא לבזבז שנים ואפילו לא חודשים בהפריות, או ביותר כואב מזה, הפלות וסיבוכים. אבל אני צעד אחד קדימה שניים אחורה.

נשמע שהטנגו שאת רוקדת דווקא הולך שניים קדימה אחד אחורה ולא להפך :-) שמחה מאד שהכל כבר על השולחן. פעם אחר פעם נשמע שזכית באיש מדהים, יקר ותומך. עו"ס וצפריר צודקים - עיקר העבודה היא שלך על ההכלה והקבלה... בדרך אפשר כמובן לנסות לתפוס ברשת איזה נס גדול. למה לא? אבל כנראה שכדאי להתחיל לכוון את המחשבה והלב לתרומה. אהובה, עכשיו הכל הכל הכל נראה ומרגיש נורא קשה וכבד. מאחלת לך שבעוד שנה ואולי הרבה פחות, הפרספקטיבה תשתנה לגמרי... המשך יום בהיר, צלול, מקסים ונעים!