רע לי ועצוב ואני עייפה

אני חושבת שאני נהיית חולה. קשה לי חנשום וכאבי גרון :( עכשיו הגיעו בדיקות ממכבי :( חשבתי שלוקח חודש. הבדיקות הגנטיות העצובות האלה. איזה יופי: הכל מושלם! אבל למי אכפת? אין לי למי לבכות אני חסה על בעלי המדקרת לא מבינה זהו. אני כועסת על דוקטור צפריר שהעמיד אותי במצב הזה וככה הרים עליי ידיים. כל כך עצוב לי . אני מתכוונת להעביר לו את המסר הזה איכשהוא רק לא בטוחה איך. לא בטוחה אם כדאי בכלל לשים שם אנרגיה אבל הכעס והעלבון ממש חזקים. אולי מכתב? אולי פשוט להתקשר? אולי דרך האחות? אולי כלום? יש לי תור לצעד הבא בסוף החודש..... :,((((

גם אני קצת חולה ובדרך להיות יותר.. אז שלא אחבק אותך? שלא אדביק אותך בשפעת?? ((((((((((((((((((((((וירטואלי לא מזיק))))))))))))))) את כבר מכירה אותי. לדעתי תמיד כדאי לשים את הדעות על השולחן. אם את מרגישה כך כלפי צפריר, אני הייתי חושפת בפניו מה אני מרגישה. אבל אני זו אני, ואת זו את... אולי ננסה יחד להסתכל על התור בחודש הבא כצעד מדהים לקראת הדבר שאת כל כך רוצה? וננסה יחד לראות שאת עושה באמת את הכל כדי להגיע לשם? ימים טובים ומבורכים שולחת לך. גם עכשיו שיבואו, וגם בעתיד שקרוב קרוב.

קודם כל תודה על מה שכתבת לי למטה, הייתי קצת חסרת, בעצם חסרת כל מני דברים, כוח, אנרגיות, כל מני, גם אני חטפתי איזה חיידק עכשיו ולפני כן היינו פה כולם חולים. נדמה לי שסטרס לפעמים אומר לוירוסים - בואו, תיכנסו. כנראה שזה מה שקרה לך..... בעניין הרופא, אני אומר לך את דעתי, אני חושבת שהשיקול כאן צריך להיות את ורק את. במילים אחרות, אני חושבת שהוא רק יתבצר בעמדתו, ככל שזה מצער ונורא, ואפילו אם ידבר בשיא הנימוס, אני חוששת מכך שהוא רק יוציא לך עוד אוויר מהגלגלים, וחבל. את כל כך פגיעה כרגע, לדעתי האישית מילים נוספות מהרופא הזה כרגע אינן מביאות אנרגיה טובה אלא רק רוח קרה, שעשויה אולי לפגוע. מה שכן, אם את מרגישה אחרת, ואת מכירה אותו , אני לא, אם את חושבת ששיחה איתו תגרום לו לראות אחרת את הדברים, אל תדברי איתו דרך האחות הרי זו בדיוק הדרך "לנפנף" ולא להתייחס לעניין כל כך רגיש. וגם לא דרך מכתבים כי מכתבים אפשר פשוט לשים במגירה.... רק פנים אל פנים, לדעתי. לא בשום דרך אחרת. בנוסף לזה, אולי זה רלוונטי ואולי לא, באינטואיציה שלי, אם את ממשיכה להיות מטופלת בביה"ח הזה, אולי באמת הכי נכון להשקיע את האנרגיה שלך ברופא הבא ולהתעלם לחלוטין מאדם שלא התנהג אלייך - בעיני - בצורה שמכבדת את המקצוע הסופר-רגיש והסופר-אחראי שלו.