טיפול IVF שהסתבך והתפתחות חרדות

שלום לכולן, קצת ארוך אני כבר מכינה אתכן... אני בת 38, אחרי הרבה מחשבות אם לעשות את זה שוב לעצמי החלטתי לעבור שוב, בפעם השלישית שאיבה... רק אציין שלפני 3 שנים עברתי טיפול ראשון של IVF שלאחר ההחזרה הראשונה התפתח גירוי יתר שחלתי עם אשפוז של כמה ימים למעקב ושוחררתי. החזרה שנייה הריון מוצלח. בנובמבר האחרון עברתי שאיבה שנייה לא טובה (ביציות לא טובות והרבה ציסטות) שנגמר ללא הצלחה. מה שכן לא היתה שום תגובה חריגה של הגוף שלי וחזרתי לעבודה יומיים אחרי השאיבה. הפעם, ביוני, אחרי השאיבה התחלתי להרגיש לא טוב ואושפזתי יום לאחריה. שוב, גירוי יתר והפעם עם נוזלים בבטן... שוחררתי עם שיפור בבדיקות הדם אבל חזרתי שוב לביהח לאשפוז של עוד 5 ימים אחרי שבבית היתה החמרה. בבית החולים שאבו לי נוזלים מהבטן ורק אז התחלתי להרגיש יותר טוב, היו לי מעט סחרחורות אבל לא התרגשתי... יום למחרת בבית חטפתי התקף חרדה קשה שבמהלכו היה לי קשה לנשום, דפיקות לב מואצות והרגשה של עילפון מתקרב.. בטיפול ה IVF האחרון קבלתי דקפפטיל ועשיתי את הפרוטוקול הארוך, במהלך הטיפול קבלתי 225 גונאל. שבוע לפני השאיבה גם עברתי התקף חרדה מאוד חזק וממושך.. לפי הגינקולוגים אין קשר בין החרדות ובין הטיפול, לפי רופאת המשפחה שלי והרפואה נסינית יש קשר..ממש יש לי תחושה שהגוף שלי יצא מאיזון. השאלה שלי היא האם למשהי זה מוכר? גם חוותה את זה? תוך כמה זמן התופעות חלפו? ממש אודה על שיתוף, עצות וכו.. אני כבר מאוד ורוצה לחזור לעצמי ומרגישה שזה לא קורה ...

קודם כל, מצטערת על העיכוב בתשובה. אנחנו לא תמיד הפורום הכי מהיר ופעיל, אבל אני מקווה שהחום והחביבות של הבנות מפצה על זה.... לשמחתי לא חוויתי שום דבר ממה שאת מתארת, אבל זה נשמע לי כמו סבל נוראי! ואני לא מבינה איך איזשהו רופא בר-דעת, או כל אדם בר-דעת, יכול להכחיש את הקשר בין הטיפולים להתקפי החרדה שלך. כלומר, אני לא חושבת שיש קשר "תרופתי", "פיזי", אלא שלנוכח העובדה ששניים מתוך שלושת הטיפולים שלך - אם הבנתי נכון - היו מלווים בגירוי יתר חמור ואשפוזים, יש לך סף חרדה גבוה מכל טיפול. אין דבר שנשמע לי נורמלי יותר... מאחלת לך שבעתיד, כשתאזרי כוחות לעוד טיפול, זה יעבור בקלות רבה יותר, ויהיה הטיפול המנצח והאחרון! אני מקווה שאת מטופלת על ידי רופא טוב וזהיר, שמודה לכל ההיסטוריה שלך ועושה כל מאמץ אפשרי למנוע חזרה על הגירויים האלה (לא תמיד זה אפשרי, אבל אפשר להתאמץ). יכול להיות ששווה לך לשקול איזשהו טיפול פסיכולוגי/תמיכתי ממוקד כדי להתגבר על החרדות, או שחלק מהבנות כאן מאוד מאמינות בטיפולים משלימים כמו דיקור סיני. המדקרים הסיניים הטובים, שמתמחים בפוריות, הם הרבה פעמים גם סוג של "פסיכולוגים" מרגיעים מאוד, אז אולי שווה לשקול את זה. מחכים לשמוע בשורות טובות!

קודם כל שמחה שהגעת אלינו. מאד מאד מתחברת למה שעובר עלייך בתור אחת שעברה גירוי יתר כמעט בכל טיפול. אמנם לא הגעתי למצב אשפוז, אבל הייתי קרובה לשם. לדעתי רק בזכות העזרה שקיבלתי מטיפולים אלטרנטיבים, תזונה נכונה והמון יוגה הצלחתי לצאת מזה יחסית בקלות. לדעתי יש קשר מאד ישיר בין סטרס שמגיע ממצב הורמונלי לבין איזון רגשי וחרדות. מבחינתי אפילו קשר הדוק. את יכולה בהחלט לשפר את העניין ולגשת לזה מכל מיני כיוונים, אבל לדעתי כולם מתחום הרפואה האלטרנטיבית. אם זה דיקור סיני + צמחים, איזון תזונתי, פעילות כמו יוגה מאד מאד מודרכת וספציפית למצבך, טיפול בדמיון מודרך ועוד. אם תרצי הכוונה מדוייקת יותר, תגידי. חזקי ואמצי, אני יודעת (עכשיו אחרי 2 ילדים טפו טפו) שהמאמץ והדרך הכל כך קשה שווים את הכל.

אני מתענינת בדמיון מודרך יש לך מישהי מומלצת ? ותזונה את מדברת על להוריד מוצרי חלב +קמח או משהו אחר . יום טוב

קרן ונועה היקרות, תודה רבה על התשובה! באמת פניתי לרפלקסולוגיה שמעט עזרה לי וכבר קבעתי תור לטיפול בצמחי מרפא. תודה על פורום מושקע! שנשמע רק בשורות טובות :)

גם אני עברתי טיפול פוריות לפני כשנה (הזרעה) אבל טיפול שגרם לי לחרדות נוראיות איתן נלחמתי כמעט שנה אחרי!! לדעתי יש קשר בין השניים וגם אם לא כל סיבה למתח וחרדה כשאת לא למדת איך להפסיק אותם מרגישים ככ רע! כאילו הולכים למות באותה שנייה! והסביבה לא מבינה את זה, אבל אפשר להאשים אותם?! אם תקחי אותי שנה וחצי אחורה לא ידעתי בכלל מה זה התקף חרדה, אבל באותו טיפול שעברתי אז ובו הייתי בסטרס אם אכנס להיריון ומשהו יגדל בתוכי, מין סוג של קלסטרופוביה כזו שפיתחתי גרמה לי לחרדות מוגברות וגם אחרי כמה מפגשים עם פסיכולוגית המצב שלי רק החמיר. ואז פניתי לרפואה אלטרנטיבית רפלקסולוגיה ודיקור ומאז במאבקים קשים נלחמתי בחרדות האלה, לא וויתרתי לעצמי ואפשר להגיד שהרווחתי את חיי בחזרה! עכשיו עומדת בפני טיפול ivf מקווה שלא יחזור לי ושאני מספיק חזקה כדי לעמוד בזה כדי שאוכל לזכות במתנה הגדולה להיות אמא ולהנות מזה.

אני די משוכנעת שיש קשר.. משהו כמו שעה וחצי אחרי הזרקה אני מתחילה להרגיש לחץ בחזה ודפיקות לב עם פחד נוראי שמשהו קורה לי . גם אני לא הכרתי משהו דומה לפני הטיפולים... חבל שרופאים לא מודעים לזה ולא מסבירים לנו שזה יכול לקרות כי אז היה יותר קל להתמודד עם זה .. באופן כללי אני ממש מזדהה עם מה שכתבתן ומרגישה שכל כולי יצאתי מאיזון פיזי ורגשי