מבולבלת ומתוסכלת :(

שלום לכולם, אני חדשה כאן... מרגישה צורך לפרוק קצת... אני ובעלי מנסים להרות מזה כשנה +. התחלנו לנסות בלי שתיארנו לעצמנו בכלל שניתקל בקשיים. זה התחיל בבדיקות זרע שחזרו לא תקינות במדד המורפולוגיה (2% בלבד), אח"כ המשיך בצילום רחם שבפענוח נכתב בו שיש לי נוזל בחצוצרה ימין, ממצא שחזר על עצמו בבדיקת אולטראסאונד לאחרונה וכן קיימת ציסטה קטנה מסוג אנדומטריומה בשחלה שמאל. אני מרגישה משופעת בבעיות ועצובה :( ומעבר לזה גם מבולבלת.כי הרופא שלנו, ד"ר ברקוביץ' עדיין עומד על טיפול בהזרעה בשלב זה, למרות הנוזל שנצפה בחצוצרה ימין בעוד שפרופ' לברן, איתו התייצענו באופן פרטי, טוען שאין לנו שום סיכוי אלא בהפריה, וכריתת החצוצרה קודם לכן. איך הדעות כל כך שונות?? ומאיפה נחת עלי הנוזל הזה בחצוצרה? האם באמת אפשר להתחיל במצב כזה בהזרעה בכלל או שאני צריכה להשלים עם זה שאני צריכה לעבור הפריה? בעלי בעד לנסות קודם הזרעות... למישהו יש מקרה דומה? אשמח לדעתכם...

היי יקירה, ברוכה הבאה! כאן תוכלי למצוא בית חם, אוזן קשבת ובעיקר בנות שנמצאות בצורה כזו או אחרת במצב שלך. לצערי כל נושא הטיפולים הוא עיניין של ניסוי ותהיה ולכל רופא יש את הגישה / שיטה שלו. יש כאלה שהלכים ישר להפריות ויש כאלה שמתחילים עם הזרעות. יש כאלה שמתחילים עם פרוטוקול קצר ויש כאלה עם פרוטוקול ארוך. מה שהכי חשוב בכל התהליך הזה זה למצוא רופא מומלץ שמתחברים אליו ומאמינים בו.אני יכולה להרגיע אותך ולומר לך שדר' ברקוביץ ומולץ מאד והכניס פה הרבה בנות להריון :) בני כמה אתם אם אפשר לשאול?

היי, אני מאוד מסיכמה עם רוב מה שכתבתה לך מטופל"שית...אבל חייבת לסייג את זה שיש הרבה רופאים ש"הצליחו" להכניס נשים להריון...:-) כמו שהיא כתבה לך, הכי חשוב בעיניי זו הכימיה שיש לך עם הרופא ושאת מרגישה שהוא שותף שלך, קשוב לך וזורם איתך - אך כמובן פעול בהתאם למקצועיות שלו.אנושיות של רופאים (במיוחד בתחום הזה) היא מ-א-ו-ד חשובה וממש אין את זה אצל כל הרופאים. כל אחת תגיד לך משהו אחר על אותו רופא...תקשיבי לבטן שלך.

אנחנו בני 30. כן, אני יודעת שדר ברקוביץ מומלץ בגלל זה הייתי בשוק שפרפ לברן סתר אותו בצורה כל כך מוחלטת (הוא כמובן לא התייחס אל דר ברקוביץ בכלל, הכוונה היא רק לסתירה בין העצות). אני מנסה לשמור על אופטימיות ולומר לעצמי שיש סיכוי גם בהזרעה אבל לאור כל המידע שקראתי, קצת מתקשהלהאמין בזה וזה לא עושה לי טוב פסיכולוגית...

ראשית, מבינה את הבלבול והתסכול שלך. אני חושבת שהוא משותף לכל "מאותגרת פריון" בשלבים הראשונים. הלם, עצב, בהלה, כעס -- אלה השלבים הראשונים. אבל כולנו עברנו אותם, ולחלקנו כבר יש ילדים כדי להוכיח עד כמה זה אפשרי ושווה הכל! לעצם העניין, כמו שמטופלשית כתבה לך, קיבלת שתי דעות שכנראה בעלות סבירות מבחינה רפואית כי שניהם נחשבים לרופאים מצוינים, ועכשיו את צריכה לשקול אם איזו גישה ללכת. ברור שבהפריה הסיכויים שלך יותר גבוהים. זה דבר שנכון כמעט בכל מצב, וודאי כשיש בעיה בחצוצרות, אבל זה לא אומר שהזרעות הן חסרות סיכוי. הפריה אחרי כריתת החצוצרה היא, למיטב הבנתי (ואני לא רופאה), הדרך ה"בטוחה" ביותר להשגת היריון, אבל מאחר שכנראה שיש נשים שנכנסות להיריון גם עם חצוצרה שמפרישה נוזלים, אני מניחה שברקוביץ' רוצה לנסות למנוע ממך את ההליך הכירורגי של כריתת החצוצרה ולנסות קודם הזרעות, בהנחה שתמיד יש זמן לעלות מדרגה ואתם עוד צעירים. במה לבחור? זה תלוי לדעתי בעיקר באופי שלך. אני העדפתי לרוץ קדימה עם כל הטיפולים, אבל אני מבוגרת ממך בעשור, וגם עברתי את ההפריות מאוד בקלות, ב"ה. וגם לא נזקקתי להליך "מפחיד" יותר כמו ניתוח להוצאת חצוצרה. מה אני הייתי עושה? לדעתי חוזרת לברקוביץ', אומרת לו שקיבלתם גם חוות דעת כזאת ומה דעתו. לפי תגובתו, הייתי מחליטה מה לעשות. אם התחושה תהיה שהוא רק רוצה לסמן "וי" על הזרעות אבל גם חושב שהסיכוי מאוד נמוך, הייתי מדלגת על השלב הזה. אם הוא יגיד לך שיש סיכויים טובים גם בהזרעות, הייתי לפחות מנסה כמה סבבים. אבל בסופו של דבר, ההחלטה שלכם כמובן. ואני באמת מכירה די הרבה סיפורי הצלחה מיד אחרי הוצאת חצוצרה "חולה", אחרי לא מעט כשלונות קודמים.