הי חברות

אז ככה: מרוב שאני פוחדת מההרדמה ומהנזקים שלה, יום אחד הגעתי לשאיבה מצוננת (זה קורה הרבה) ואיך אומרים בגסות: פחדתי חלילה לא לקום. המשגיחה מטעם מכון פו"עה קרצה לי ואמרה לי מה זה משנה דקירה פה ? (דקרה אותי ביד) או דקירה שם? הפקידת קבלה אמרה לי שזה עושה נזק לטווח הארוך כל ההרדמות האלה אז החלטתי בספונטניות ללכת על זה בלי הרדמה, הרופא זרם, המרדים נעלב ואמר :"מי שלא מקבלת זריקה עכשיו גם לא תקבל אפידורל" חצי בצחוק, אמרתי לו מצויין ! זה בדיוק התכנון שלי ! שאבו לי וזה היה בסדר גמור חיכיתי למשאית של מדליות, ציפיתי שבעלי שיחי' ימחא לי כפיים אבל זו היתה רק ביצית אחת (חכו לסוף) בפעם שעברה שאבו לי 11 ביציות !!!! תקשיבו לי טוב בנות חמסה חמסה וכו' כל הצוות יצא מגדרו כולם היו המומים במיוחד הבנות במעבדה כששמעו שהתרגשתי ממספר הביציות ולא האמינו שיש שם מישהי לא מורדמת בפנים , זה כבר היה בקטע של טוב חלאס תירגעו בלי עין רעה :) חחח מה התלבשתם עליי? אבל מה שנבע מפחד בסוף גרם לי להרגיש גיבורה. פשוט לבוא עם החלטה מודעת שזה מה שיהיה ולשדר ביטחון. האמת?? הקטע ה"כואב" הוא הניקיון שהרופא עושה לפני וזהו ! זה ממש לא כואב דקירה קלה וזה הכל- פספוס ענק לקחת סמי הרדמה בשביל הליך של 5 דקות! אני לא בקטע של כדורים וכל השיט הזה, מספיק ההורמונים אז למה להזיק לגוף? סליחה שחפרתי כי לא סיפרתי על זה לאף אחד והיה כייף להוציא ואם אפשר לגרום לעוד נשים לעבור את זה ללא חומרי הרדמה מזיקים אז למה לא? אם הרופא חמוד הוא גם מראה לך בדיוק מה הוא עושה וזו ממש חוויה לשמוע אותם צועקים :" יש לנו ביצית @!!!!!" בקשר למי שלא מפרגן לך: למה זה קורה? את עוברת את זה כהורה יחידנית או מה? בטוח שתמצאי מי שכן תפרגן ואם לא- אני כאן :)

סליחה התכוונתי להוסיף כתגובה על הפוסט הקודם של ירדן