איפה מאוס..? ויש פה גם מונולוג..

חושבת עלייך.. מחר בצהריים יש לי החזרה.. האמת שאני במצב נפשי קשה.. חזרנו עכשיו מטרם - הילד שלי לא יכול לדרוך על הרגל..צריך להרים אותו כל הזמן..וכואב לו. מחר בבוקר חשבתי לשבת עם חברה בארומה.. לנוח לפני ההחזרה אבל בבוקר אני צריכה ללכת איתו לעשות ב.דם ובצהריים יש לי תור לרופא.. אני לא יודעת מה יהיה אחרי ההחזרה. הבעל שלי אף פעם לא בבית (גם לא עכשיו) עובד קשה - אומנם נסע איתנו טרם והחזיר אותנו וחזר למשרד.. לא יודעת מה יהיה.. אסור להרים דברים כבדים נכון? ועכשיו שהוא חולה אני אומרת שום דבר לא חשוב יותר.. למה למה שום דבר לא יכול להיות כמו בחלומות?

אני פה רק צופה כרגע יותר מהצד...לוקחת קצת פסק זמן...מנסה לאסוף את השברים..שיהיה לך המון בהצלחה נשיקות מאוס

מיכלי יקירתי החיים הם אף פעם לא כמו בחלומות כל הזמן, אבל יש הרבה מאד נקודות של אושר שהן אפילו יותר טובות מבחלום אנחנו כנראה צריכים ללמוד לתת יותר משקל לנקודות האלה לא קל ילד חולה, הכל מתגמד לעומת זה, אבל את בטח כבר יודעת שאחרי יום יומיים הוא חוזר לעצמו והכל חוזר לשגרה אלה לא תנאים אופטימליים להחזרה זה נכון, אבל המציאות לפעמים משבשת לנו את סדר היום ועדיין יכולות לצאת מזה הפתעות טובות... אני מקווה שהבן שלך ירגיש טוב (למה לא יכול לדרוך על הרגל?..) מהר מאד וזה ישכח, ואם לא תשבי בארומה לפני ההחזרה תבטיחי שאת מתכוונת לעשות את זה יום אחרי ותרפי יקירתי, הכל יהיה ממש בסדר גמור(((())))