הבעת דעה

דיון מתוך פורום  פוריות חברתי - תמיכה

01/04/2006 | 20:22 | מאת: גל בעלה של גלי

זה שבועות שאני רואה את אשתי יושבת ומתכתבת אתכם,אז ככה היום החלטתי שאני גם מתחיל להתכתב ואפילו לתמוך בכל מי שרוצה. אז למי שרוצה לדעת אנו אחרי 11 טיפולי הפריות שנעשו במהלך 4 שנים ספגנו וניגבנו הרבה אבל הרבה דמעות , הימים עשו את שלהם יום אחרי יום שבוע וגם חודש ולבסוף גם שנה. ההתמודדות ללא ספק היתה קשה (למרות שלנו הגברים זה רק עניין של לשפוך כמה טיפות לתוך מיכל) אני לפעמים נזכר בימים שהתקשרנו לקבל את התשובה זה היה היום של שיא המתח אני נזכר עוד אוי התשובה המרה, המאכזבת, הכואבת התשובה שעושה אותך חולה זורקת אותך לקרשים. אבל תכלס אנו חיים רק פעם אחת וחשוב לנו שיהיה לנו המשכיות,נכון אבל חייבים להמשיך ולזרום אין דבר כזה שלא נצליח ל"גדל" ילדים שלא נזכה למעמד הזה אני ובת זוגתי גם השתתפנו בסרט הזה אבל אחרי שהבנתי שיש גם תחליפים לעיין ובכובד ראש אחרי שזוג חברים עשו זאת החלטנו לאמץ .היום אנו זוג מאושר פלוס ילדה . כל יום שעובר אני מסתכל על הילדה רואה אותה גודלת והיא זו שמטשטשת את העבר הלא רחוק.עכשיו אנחנו רוצים אח/Iת וחוזרים לאותה התחלה אבל בכייף לא בלחץ,לבנתיים אני יכול להגיד לכם שהלחץ וההשתהות בעניין זה תנסו להחליף את זה בהרבה זוגיות בהרבה אהבה ביניכם בני הזוג בהרבה הבנה כי זה נורא חשוב,אני יודע הייתי בזה תהיו חזקים .ביי בנתיים

01/04/2006 | 21:17 | מאת: רונק

לגל בעלה של גלי, וגם לגלי.... מורידה את הכובע בפנייך ! כל הכבוד לך ולכם כזוג . החלטה על אימוץ מלמדת שאתם אנשים אמיצים ויקרים ושכדי ליהיות הורים חמים , מחבקים ואוהבים לא חייבים בהכרח ללדת. התרשמתי מאד מהדבקות שלכם במטרה ומהחוזק והחוסן הנפשי שהתברכתם בו ומכך שאתם חיים את חייכם עם אהבה ואושר כזוג וכהורים למרות התלאות והקשיים. תודה ששיתפת אותנו ונתת פה לבנות נקודת אור ועידוד. מחזקת אתכם להמשך אופטימי שיביא רק טוב ושמחה. שבוע טוב רונק.

01/04/2006 | 21:25 | מאת: רוני

לגל היי, התרגשתי מאוד לקרוא את מה שכתבת.. הפעם זה מנקודת מבט של גבר שגם עובר את התהליך יחד עם בת זוגתו ובלי להכיר אתכם אפשר לראות כמה זוגיות חזקה יש לכם כי לעבור תהליך כזה ארוך ומייגע ,לקבל החלטה כזו אמיצה ומקסימה כמו לאמץ, ולהמשיך לפעול למען בייבי משלכם- זה גדול בעיניי !!! כל הכבוד לכם... הלוואי שתצליחו ותמשיך לעדכן. רוני

01/04/2006 | 22:33 | מאת: מיה 2

לגל שלום אני מקנא מקנא מקנא מתה מקנאה שאתם כאלה זוג חזק ואמיץ וכל הכבוד לכם על החוזק הנפשי והיכולת לעבור הכל ביחד ולהישאר זוג כזה מאושר תמשיכו ככה והלוואי עלינו ...וכל הכבוד לך שאתה כזה מתבטא ופתוח ורגיש ויודע ורוצה להיכנס לעולם של אשתך שהוא בעצם גם העולם שלך ושל כל הגברים שעוברים ביחד עם נשותיהם טיפולים ,אבל הם לא ממש יודעים או שלא מעוניינים או שלא איכפת להם או לא ... !!! אפשר לשאול מה הסוד ? איך הצלחתם לשרוד את כל הטלטולים האלה בלי להישבר כי אנחנו ממש לא מצליחים וכל העניין הזה של הטיפולים קורע את הזוגיות שלנו לגזרים ..???? מודה לך ומאחלת לכם שתזכו לעוד אושר גדול בקרוב מאוד.

גם אני מצדיעה לכם, לשניכם, בעיקר על הביחד הזה שעולה מהמילים שלך, על הביחד שאיפשר לקחת החלטה לא מובנת מאליה ולצמוח במקום שהרבה מאיתנו קמלים. חוץ מזה כיף לראות גבר פה איתנו, שותף ומשתתף, מקווה שזה יביא עוד כמה גברים אמיצים:) מאחלת לכם אושר רב והתרחבות משפחתית בקרוב ניני
01/04/2006 | 23:29 | מאת: ניני

02/04/2006 | 11:04 | מאת: רומי

ניני, הרגת אותי מצחוק

מנהל פורום פוריות חברתי - תמיכה