יחס משפיל ביחידת IVF באסף הרופא

דיון מתוך פורום  פוריות חברתי - תמיכה

24/04/2006 | 22:53 | מאת: פונדקאית

מכתב שכתבתי לפרופ' רון-אל מאסף הרופא. אני יודעת שהוא קצת תוקפני, אבל אני חושבת שהיחס שקיבלתי מצדיק את זה. שפטו בעצמכם. (לאלה מכן שנמצאות בשלב כלשהו של תהליך פונדקאות או שוקלות אותו, אשמח לענות על שאלות ולתמוך. גם האם המיועדת תשמח, אני בטוחה). 23.4.2006 לכבוד פרופ' רפאל רון-אל מנהל יחידת פריון מרכז רפואי אסף הרופא שלום רב, ברצוני להפנות את תשומת לבך לקיומי. ביום שישי 7.4.2006 החדרת לרחמי ביציות מופרות של זוג הורים מיועדים. לפני ההחדרה )במקרה שלי זו אינה החזרה) התעלמת משאלותיי, וכשהמשכתי לשאול, הואלת להרים את עיניך ולומר: "אני מסביר לה והיא תענה לך על שאלות". האם המיועדת לא ידעה לענות לי על השאלה מה אומרים המספרים ליד העוברים, אך האחות בחדר הטיפולים ענתה לי על כך במשפט אחד קצר. אמנם אחרי לקיחת הדם לקח דר' רוזנטל גם את מספר הטלפון שלי, אך כשהגיעה התשובה החיובית לבדיקת ההריון אף אחד לא חשב ליידע אותי, התקשרו רק לאם המיועדת. היא, כמובן, התקשרה אליי מייד. כשהתקשרתי לשאול מה רמת ה-HCG בדם שלי, לא הסכימו לתת לי את המידע אלא רק לאם המיועדת. אך כל הנ"ל פוגעים רק בכבודי כאדם ואינם מהווים סכנה לי או להריון. אין לי בעיה למחול על כך, לאור העובדה שמכאן ואילך אוכל לבחור רופאים אחרים. אחרי ההחדרה, כשקיבלנו את הגיליון עם פרטי המטופלת, שמתי לב שכתוב בו G1P1. זה עורר את תמיהתי כי למיטב זכרוני אני G2P2. הסתכלתי עוד וראיתי שאין רגישות לתרופות, ואכן – השם על הדף הוא של האם המיועדת. אני רוצה להסב את תשומת לבך לכך שלא זו בלבד שהעוברים הוחדרו לגוף שלי ואני לא הייתי קיימת בגיליון המטופלת, אלא שאילו הייתה תקלה כלשהי והייתי בכאב גדול מכדי לשתף פעולה, היו עלולים – על פי הרשום בדף – לתת לי תרופות לא נכונות, ולגרום לי להלם אנפילקטי. [לקוראות הפורום: קצת name dropping לא מזיק. G2P2 אומר שהייתי בהריון פעמיים וילדתי פעמיים, לעומת G1P1 שיש לה ילד אחד מהריון אחד. הלם אנפילקטי הוא תגובה אלרגית מזעזעת] על כך אני מתארת לעצמי שיאמרו לי שגם הפרטים שלי קיימים בתיק, אך אני בספק אם במצבי חירום לוקחים בחשבון שאולי הגיליון המוצמד לאדם מתאר את ההיסטוריה הרפואית והרגישויות של אדם אחר. אך המחדל הגדול ביותר היה כשהתקשרת לאם המיועדת לברך אותה אישית על ההריון ונתת לה הוראות בקשר למה שאני צריכה ולא צריכה לעשות. אני כבר נוטלת חומצה פולית מלפני ההריון וגם לא הייתה שום סכנה שהאם המיועדת תחשוב שההוראה הזאת אינה רלוונטית לי. אולם על ההוראה (התמוהה כשלעצמה) לא לקיים יחסי מין שמונה שבועות נוספים נודע לי רק כי הנושא עלה בשיחה במקרה. האם המיועדת הניחה שאם בן זוגי אינו נמצא בארץ הרי שאני מתנזרת ממילא ולכן לא מצאה לנכון להעביר לי את ההוראה הזאת. אמות המידה המוסריות וחיי המין הפרטיים שלי אינם רלוונטיים כאן. מה שרלוונטי הוא שספק אם פונדקאית תספר לאם מיועדת על כל פרטנר מיני שלה, בעיקר אם אין לה סיבה לחשוב שהמידע משמעותי. ואם האם המיועדת מניחה, מסיבותיה שלה, שאין צורך להעביר את ההוראה לפונדקאית – היא לא תעבור. תסריט אפשרי הוא שהנושא לא היה עולה, האם המיועדת הייתה מניחה שאני מתנזרת ואני הייתי מקיימת יחסי מין בהתאם להסכם הנשיאה בינינו ובלי ליידע אותה. אינני יודעת מה מכל אלה הוא נוהל של המדינה בנושא פונדקאיות, מהו נוהל של המחלקה ומה כאן ייחודי לך. מה שאני יודעת הוא שמרגע ההחדרה וקצת לפניו, הפכתי לאוויר. אני חושבת שגם לפונדקאיות יש הזכות לשאול שאלות ולקבל תשובות, לדעת מה מתחולל בגופן וכמובן – לדעת מה עליהן לעשות. יש להן גם זכות שהצוות י?דע את הפרטים שלהן, בעיקר רגישות לתרופות. אני מקווה שפנייתי זו תשפר את היחס לפונדקאיות בעתיד. בברכה "הפונדקאית של ..." (כשלעצמי אין לי זכות קיום).

לקריאה נוספת והעמקה
24/04/2006 | 23:53 | מאת: מאוס

תראי, מה שאת עושה זו עבודת קודש !!! ואל תתני לשום רופא או אחות מטומטמים או אטומים לקלקל לך את התחושה הזו !!! מה שאת עושה זו שליחות ומצווה !!! ברור לי שלכסף יש מימד כאן אך לא נראה לי שיש אישה שתעבור תהליך כזה ללא רצון עז לתת ולעזור בצורה שרוב האנשים בכלל לא מסוגלים בדימיון לחשוב עליו !!! מה אני אגיד לך ממוש , קודם כל יופי שכתבת לו את המכתב ואמרת לו את אשר על ליבך ... את את שלך עשית ואי אפשר ל"תקן" את כל האנשים או לקחת אחריות על המעשים של אנשים אחרים או לגרום לכולם לנסות להבין ... מה אני אגיד לך , כנראה שהיא אפשר ושיהיה לו לבריאות וצוחק מי שצוחק אחרון ... הרי את בהריון ואת המתנה הגדולה עלי אדמות את מיועדת לתת ... דבר שהוא מעולם כנראה לא היה מסוגל לעשות ... קבלי חיבוק ענקקקקקקקקקקק ודעי שמעריכים אותך ומוכירים אותך עד מאוד !!! נשיקות מאוס

24/04/2006 | 23:53 | מאת: ניני

אני כל כך לא מכירה את הנושא של פונדקאות שכל זה חדש לי לגמרי. זה נראה לי מספיק קשה ועמוס רגשי וטעון גם ככה, בלי התוספת המיותרת של חוסר רגישות, אטימות וחסר אחריות. אני מאחלת לך הריון קל ובטוח, לידה קלה והמשך תקשורת טובה עם הזוג המיועד, ומצדיעה לך בעיקר. כל הכבוד.

מנהל פורום פוריות חברתי - תמיכה