הזמן עומד במקום
דיון מתוך פורום פוריות חברתי - תמיכה
מה אגיד.. מילים. זמן שלא עובר. עוד יום שצריך להעביר לפני אחרי. עכשיו יש עוד שבוע. אוזניי הפנימיות דרוכות "לשמוע" אם סמני המחזור כבר כאן. וכמה סימנים גיליתי שישנם. ומה זה הכאב הזה בצד שמאל - הרי בדקנו וראינו שבייצתי לפני כמה ימים. אז את מי לשאול. צריכה להעביר את הזמן. אני מצווה. רק לא להכנס שוב למערבולת הסוחפת של דמעות וכאב ועצב. בקושי מחזיקה את עצמי בעבודה. מתפרקת. סף המאיסות עולה. אז אפילו הלכנו לפסיכולוגית של המכון. 'את ממש עוברית. רק בת 31. ולמה בכלל התחלתם טיפול אחרי שנה? למה אתם ממהרים?' -רק עכשיו אני קולטת את הדברים שהיא אמרה. רגע - זה לא המקום לקבל תמיכה? והחברות. רק לפני חודשיים התחלתי לספר להם. ובקושי. ולא לכולן. ועדיין מרגישה שאין להן מושג מה קורה לי. ואני לא מצליחה באמת להעזר. משתפת וחוטפת. רגשי אשמה שבכלל לא הייתי צריכה להגיד כלום. החודש אנחנו חוגגים שנה לנסיונות. כמה ויאגרות עברו בביתינו. את הספר שבתמימוטיפשותי קניתי על הריון כבר מזמן איחסנתי. מנסה לא לקרוא יותר מדי כדי שהמידע לא יציף אותי. מנסה לא להתעסק יותר מדי אבל הנה התחמקתי לי לפורום. איכשהו כבר כמה ימים צפה. רק טיפה דמעות. רק קצת עצב. שלא ישתלט ועוד לא דיברתי על הרופא, וההזרעות .. די. כבר ככה ארוך מכתבי. תודה על המקום הזה. מקווה לא לפול השבוע. (שרק לא יתחיל לגדול לי הציצי השבוע..)
כ"כ מבינה אותך!!! גם אני מצטערת שספרתי בכלל אפילו שזה רק לחברה אחת כי היא נהיית כ"כ רגישה אלי ושואלת אותי פעמיים ביום איך אני ואיך המצברוח שבא לי להקיא מזה תחזיקי מעמד מכל דבר בחיים לומדים אפילו מזה מישהי פעם אמרה לי שאי אפשר שיהיה הכל טוב- משהו חייב לא ללכת... קבלי ממני <<<<חיבוק>>>> ענק
כל מילה בסלע. לא, בעצם לא בסלע - אלא עמוק, עמוק בלב. כולנו היינו שם, חלקנו ממש עכשיו שם או שנהיה שם בעוד שבוע... ואת הצלחת לא לפספס שום דקויות בחוויה המפוקפקת הזאת. איזה פסיכולוגית אומרת למי שמנסה להכנס להריון ש"היא ממש עוברית"? (מישהו אמר "טעם רע" ולא קיבל?). פיכס. אבל למה שלא יתחיל לגדול לך ציצי? אצלי זה היה הסימן האמיתי הראשון להריון. מחזיקה אצבעות לשבוע הבא, ובינתיים אנא השארי עמנו.
כשהציצי גדל אצלי, זה אומר שעוד שבוע יבוא המחזור.. וכמה שזה מבלבל. הרי כתוב בספרים שלעתים תחושות חזקות של מחזור זה הריון. אז בפעם הראשונה ששמתי לב נורא שמחתי. בפעם השניה כבר חשדתי.. והיום זה נהיה ברור. ברגעים אלו ממש, שבוע טרום מחזור, בפעם הראשונה החודש, אניי חשה את הטעם הזה בפה. האחות בכיתה ו' הבטיחה לנו, שאישה יודעת מתי המחזור בא. שנים תהיתי איך יודעים. ומי זו האישה הזו שיודעת אולי תגלה לי גם.. אבל עכשיו מומחית נהייתי. ועצוב לי פתאום. לא רוצה להשלות את עצמי. רק שלא יתגברו הסימנים. כי אז שוב הזמן יאבד מטעמו ויהפך לחלקים-חלקים של שעות, וימים בלוח השנה הקטן שלי. הצילו.
קבלי חיבוק(((()))) לא רוצה להשתמש במילים משומשות אז רק חיבוק ושבי איתנו הכל יהיה בסדר(())
נון יקרה, אני כל כך מבינה אותך. גם אני סופרת ימים בכל חודש. גם אני חושדת בכל מיחוש, מקווה שהפעם אלו סימני הריון ומתאכזבת,כמו אתמול לפנות בוקר. בואי נעבור את זה ביחד. יש כאן בנות נפלאות שעזרו לי לחייך וממש, אבל ממש, הקלו עלי. ולו בידיעה שמבינים אותי לחלוטין. חיבוקים... דורה.
תודה רבה בנות על התמיכה. מאוד כיף לי לפתוח את הבוקר ולדעת שיש עם מי‮‮לדבר‮