לא ציפיתי שלא תבינו אותי....

שלום..... הרוב מכן לקח את זה אישי....לא ציפיתי שלא תבינו אותי נכון, אני מבינה את הכאב של האחרים, כל אחד מסתכל מזוית אחרת...כל אחד ועוצמת הכאב שלו, אני לא אומרת שאני שופטת אתכן....אני פשוט אמרתי מה שאני מרגישה.....אולי אני טועה....אולי זה לא המקום האמיתי בו מביעים רגשות אמיתיים........ אבל אי אפשר להכחיש משהוא..... " שישנו הבדל בין מישהיא שיש לה בן , ומישהיא שאין לה בכלל " אני אנמיק קצת את דבריי.....כאשר אני קוראת הודעה של מישהיא מפה או ממקום אחר שיש לה ילד או ילדים, אני אומרת לעצמי . הלוווווווווואי לו היה לה ילד, אני לא מקנאה אני פשוט אוהבת שגם יהיה לי, כי זה החלום שלי, וההיא שיש לה כבר " אחד בבית,או יש לה שניים"....זה קצת מנחם אותה.....כאשר נכשל לה טיפול אבל אני !!!!!! אין משהוא שיכול לנחם אותי....אין פשוט אין..... אני לא מזלזלת ברגשות של האחרים......אבל אני אומרת שיש לה את זה כבר, ואם היא תצטרך עוד סחתיייין,.....אבל אני ועוד המון כמוני אין להן בכלללללל....... ואני לא יודעת מתי יהיה או לא יהיה....עוד לא חשתי את רגש " האמהות".... אבל מי שיש לה כבר הרגישה את זהההההה..... כיוויתי שתוכלו להבין אותי....בגלל זה אמרתי " רק אלוהים יודע ומבין אותי".... תודה

שירלי, אני מקווה שאת לא מרגישה נשפטת, ושלא תהססי גם בעתיד להביע את רגשותייך. הרגשות שלך לגיטימיים לגמרי, מותר לך להביע אותם, וכאן זה בדיוק המקום הנכון. מכיוון שבנושא כאוב אנחנו עוסקות, בהכרח, כל אמירה שתאמר שיש בה מעין פילוג (אלה שכבר יש להן "מול" אלה שעדיין אין להן ילד) - תיגע לאנשים במקומות רגישים ועלולה לפגוע בהם. זה לא אומר שאת לא בסדר שאמרת אותם, אבל תזכרי שגם לאחרים מותר להביע את מה שהם מרגישים, גם בנוגע למה שאת אמרת. מכיוון שנגעת בקשיי הפריון הראשוני (לילד ראשון), רציתי לציין שיש גם חלקים קשים מאוד באי-פריון משני, למשל רגשות אשם כלפי הילד שאמו לא יכולה להקדיש לו את מלוא זמנה והאנרגיות שלה כי היא כל-כך "שאובה" (תרתי משמע...) בתוך כל הטיפולים... או כשהילדה "תופסת" פתאום את אבא מזריק לאמא בבטן וצריך להסביר לה הכל כדי שלא תבהל... והתחושה הקשה שבמובן מסויים "איבדתי" תקופה מסויימת מחייה של בתי כי לא הייתי שם לגמרי איתה - לא יכולתי לגמרי להנות ממנה כי הייתי כל כך מתוסכלת מהטיפולים... ושאלת השאלות שעלתה: האם אני מעניקה את כל זמני ומרצי לילד שעדיין אין לי (ואולי גם לא יהיה) על חשבון הילדה שכבר יש? הרבה רגשות קשים. אני לא משווה ולא מתחרה. ובטח שלא הייתי "מעדיפה" שלא תהיה לי הילדה. רק מראה לך שאולי יש גם כמה נקודות אחרות לכאב שלא חשבת עליהן. אני באמת מקווה שתמשיכי לכתוב כאן, ולהרגיש נוח לומר את כל אשר ליבך. והעיקר, שתהי גם את אמא בקרוב... אמן.

תודה רבה לך.....אני מאוד מודה לך על ההשקעה בפורום הזה.... אני כן מזדהה עם בעיות האחרים....למשל " זיו " כאשר היתה לה הפלה זה כאב לי קשה, אפילו בכיתי, למרות שהיא קיבלה את זה...אם הייתי במקומה הייתי נקרעת... אולי היא חזקה יותר ממני.... אני כן מרגישה ורואה שזה כואב לה, ושהיא במצוקה אחרת ששונה מהמצוקה שלי, אני כן תומכת בה,ומוכנה לתמוך בכל אחת אחרת,כי אני יודעת שכל אחד סובל מבעיה אחרת,ומה שיש לה אין לי,ומה שיש לי אולי אין לה, אני אוהבת את כולן, ואינני מרגישה בתחרותיות, אני חושבת שאני מאוד רגישה...לפעמים אני נתקפת ברגשות קשות כמו " לעולם לא אהיה אמא" ....זה מה שקורה לי .....בגלל זה אני אומרת שאני חולמת להרגיש רגש " האמהות" שכבר נשים הרגישו אותו,ואם יהיה לי ילד אני יתחיל לחלום שיהיה לו אח/ות......אני חולמת עכשיו על השלב הראשון....שאני לא יודעת אם הוא יבוא באחד הימים..... כאשר אני רואה נשים יותר צעירות ממני ויש להן ילדים...או נשים שכבר בטיפול ראשון או שני התמזל מזלן והרו.....זה לא כואב לי ....זה מראה לי סימן....שהדרך שלי עוד ארוכה............ לילה טובבבבבב