פורום פוריות חברתי - תמיכה

שלום וברוכים הבאים לפורום החדש שלנו. אי-פריון הוא מחלה שאחד מכל ששה זוגות סובלים ממנה, ובכל זאת היא כנראה המחלה היחידה שהסובלים ממנה יזכו לשמוע מסביבתם הערות בנוסח: "זה הכל בגלל הלחץ. רק תרגעו ותכנסו להריון" או "מה, צריך ללמד אתכם איך לעשות את זה?" – תוך קריצה מבינה-עניין. במדינה בה "פרו ורבו" הוא לא רק ציווי דתי אלא אתוס לאומי של ממש, הסביבה מצפה מאיתנו להתחיל למחרת החתונה להרות וללדת ילד בכל שנתיים עד שנמלא את מכסת הילדים המקובלת במגזרנו (שניים או שנים-עשר) ומתעניינת במצב הרחם והשחלות מבלי להסס לשאול אם גודל לנו כבר משהו שם בפנים, ואם לא - מדוע. לא יפלא, אפוא, שאי-הפריון מקבל משקל רגשי נוסף על זה שקיים כבר ממילא - הכמיהה לחבוק כבר תינוק, המלווה בתחושות קשות של כשלון ובגידת הגוף, אובדן שליטה, עצירת החיים, קנאה, אשם ותסכול. ומעבר לכל - תלויה מעל הראש בכל רגע נתון עננה כבדה של עצב עמוק שלא מאפשרת להנות באמת מהחיים הנעים במעגל מייאש מחודש לחודשו – ולצידה השאלה הגדולה: מתי הסיוט הזה כבר ייגמר? אני הייתי שם, במשך כמה שנים טובות. מעקבי ביוץ שלא נשאו פרי פינו את מקומם למסלול המלא של טיפולי הפריון: בדיקות, איקקלומין, הזרעות, זריקות ולבסוף הפריות מבחנה. החודשים שחלפו הפכו לשנים, ותשובה שלילית אחת רדפה אחר חברתה. אפילו תשובה חיובית ראשונה שהרימה אותנו למחוזות של אושר נשגבים התחלפה במהרה בנפילה קשה וכואבת כאשר ההריון הסתיים, לדאבוננו, בהפלה מוקדמת. בסופו הטוב של הסיפור ציפה לנו זוג תאומים מתוקים ומקסימים, אך הדרך הקשה הזו לא נשכחה, על כל קוציה ודרדריה. והנה אני כאן, על מנת לחלוק איתכם את נסיוני העשיר, לצערי, מזווית מבטה של מטופלת פריון לשעבר. את הידע הרפואי בנושא הפריון תקבלו מהפורום השכן של פרופ´ זיידמן, אבל כאן תוכלו למצוא תשובות לכל השאלות האחרות שמציקות לכם: • איך שומרים על שפיות בכל התקופה הזו? • כיצד משלבים טיפולים וקריירה? או: האם החיים חייבים להעצר? • מה אומרים לסביבה? למי מספרים על הטיפולים? • כיצד (והאם) שומרים על קשר עם חברה שהרתה חודשיים אחרי החתונה ושנתיים אחרי שאנחנו התחלנו לנסות, והאם ניתן לפרגן לה מכל הלב? • איך מתחמקים מברית המילה של האחיין מבלי להסתכן בנידוי משפחתי? וכל שאלה נוספת שתעלה בהקשר הזה, כמובן. ובעיקר, הפורום נועד להעניק אוזן קשבת שבאמת מבינה, כתף לבכות עליה ויד חמה שתאחז בידכם עד ליום בו תגיעו גם אתם לסופו של המסע, בו תראו את המראה היפה ביותר בעולם – הבהוב מרצד על מסך האולטרסאונד המצביע על ליבו הפועם של האוצר החדש שלכם הנובט בקרבכם. ברוכים הבאים לשהות קצרה מהסיבה הנכונה! לכניסה לחצו - פורום פוריות
14651 הודעות
9817 תשובות מומחה

מנהל פורום פוריות חברתי - תמיכה

27/05/2010 | 14:20 | מאת: קרן

הייתי היום בUS ובבדיקת דם , תודה לאל הרחם תקין בלי צ'יסטות ורירית הרחם ללא נוזל תקינה, היום יודיעו לי אם מתחילה גונל . אעדכן בהמשך יום מקסים לכולן :)

27/05/2010 | 15:07 | מאת: אתי

בס"ד איזה כיף .שמחתי לקרוא.

27/05/2010 | 15:18 | מאת: נועה

אני מחר בא"ס ודם וגונל 6. שיהיה בהצלחה והזרקות נעימותתתתתת! נרקומניות שכמותנו!

27/05/2010 | 17:11 | מאת: קרן

של המסטיקים. ככה אני מרגישה. בסוף התהליך מה שאשתה יצא מכל החורים בבטן.. חחחח

27/05/2010 | 13:13 | מאת: הלואי שכן

לפני שנה וחצי עברתי אחת כזו - ופרסמתי את הסיפור שלי בפורום אחר. בנות כאן שאלו אותי על זה ולא אכפת לי לפרסם גם כאן, אבל זה סיפור מאאאאד עצוב ואני לא רוצה לדכא אף אחת, אבל בכל אופן זה חלק מתהליך ומנסיונות חוזרים להרות. אם תרצו, אפרסם גם כאן.

27/05/2010 | 13:17 | מאת: אתי

בס,ד אני חושבת שכחברות אנחנו נמצאות אחת ליד השניה בסיפורים העצובים,בדקות המבאסות,ובימים הדפוקים כמו בטוב ובאושר. אני אישית רוצה לשמוע את סיפורך ,נראה מה יגיבו שאר החברה

27/05/2010 | 13:21 | מאת: הלואי שכן

לדכא אף אחת וזה באמת סיפור שלפני שקוראים אותו אפשר להגיד "הכינו את הממחטות"...

27/05/2010 | 14:13 | מאת: לילך

נראה לי שאני יודעת במה מדובר

27/05/2010 | 15:00 | מאת: איסה

לא לבעלות לב חלב ומי שקשה לה שלא תקרא

27/05/2010 | 15:17 | מאת: נועה

בטח שאני רוצה לדעת כל מה שעבר עלייך וקורה לך כדי להגיע ליעד הנכסף הזה!!!! את יודעת, אחרי שהיו פה לא מעט סיפורים סוחטי ממחטות, שינינו את הברכות שלנו מסתם בטא חיובית לבטא חיובית עם הריון מלא, תקין ארוך, ולידת ילד בריא ושלם בסופו! הבנו מזמן שלא רק צריך בטא חיובית... צריך שהכל יהיה תקין, שיעבור בשלום, ויגמר בשלום... את מוזמנת לספר לנו. נשיקות

27/05/2010 | 15:55 | מאת: מור

28/05/2010 | 21:42 | מאת: דורה

אם את מוכנה לספר, אז כן, כי זה חלק ממך וחלק ממה שעבר עלייך בדרך לילד. ורק אם את מוכנה ויכולה לעמוד בלספר. נשיקות ושבת שלום. דורה.

אם זה יהיה הריון החודש או לא...... מקווה שהמחזור לא יגיע

27/05/2010 | 13:09 | מאת: הלואי שכן

אני אמורה לעשות בחמישי, אבל בטח אעשה גם בבדיקה ביתית לכל המאוחר בשלישי בבוקר.

27/05/2010 | 11:32 | מאת: לי האחת והיחידה

איסה לילך אנוכי רבקה הלוואי שכן אני שגם של מיטל שמיר. וואהו מישהי חייבת לעשות את זה אבל הכי טוב שכולן תבאנה את התשובה החיובית ותפתח גל ירוק צוהל לכבוד הקיץ שבפתח. בהצלחה לכולנו!!!

ץ

27/05/2010 | 11:44 | מאת: נועה

גדולה על הכתפיים! להרים לנו את המורל פה. קצת שקענו באפור כמו המזג אוויר. רוצה לאוורר את הראות שלי בצווחות קולולולו כבר! יאללה תעבדו! תדגרו! תסבירו להם שאין אין אין להם ברירה אלא לצאת רק בעוד 9 חדשים שלמים ובריאים!!!!!!

27/05/2010 | 18:24 | מאת: מיטל

אכן גם אהי עושה שבוע הבא בדיקת בטא הבדיקה שלי היא ביום שלישי ואני מאחלת לכל הבנות שאמורות לעשות בדיקת בטא שבוע הבא שהבטא תצא חיובית מיטל שמיר

27/05/2010 | 10:36 | מאת: אתי

27/05/2010 | 11:45 | מאת: נועה

27/05/2010 | 09:48 | מאת: איסה

מה שלומכן? צמד ואוו כמה זמן לא היית יאללה תגמרו עם הבגרויות ותחזרי מקווה שאת בטוב :) החלטתי אתמול לנסות להפסיק לעשן, די כבר הגזמתי לגמרי עם הסיגריות אז אתמול בבוקר עליתי לעשן וניגעלתי מעצמי והחלטתי שאני חייבת להפסיק , כל היום החזקתי מעמד ורק בערב נשברתי (עלובה שכמותי חחח) ועישנתי שתי סיגריות טוב אני לא מתייאשת והיום יום חדש ועדיים 3 סיגריות ביום זה לא כמו 12-13 ביום אז אני מקווה שאני אצליח , אתמול החלטתי גם לקיים בעבודה סדנת גמילה מעישון איזה כמה מפגשים נראה לי יהיה נחמד בננות יום ראשון בטא בע"ה אני מקווה ומצפה למרות שמישהי פה בעבודה קצת דיכאה אותי , היא בת 38 והפרייה ראשונה נקלטה והיא קצת טחנה לי את המוח על מוקפאים שהסיכויים פחותים ולמה לא הלכתי לעוד שאיבה ישר קיצורים טוב לא יצא ממנה למרות שאח"כ היא ניסתה "לתקן" לי איך את מחזיקה מעמד מתוקה?

27/05/2010 | 10:11 | מאת: הלואי שכן

בוקר טוב אהובהתי :) שאפו עלייך! אני גאה בך בעניין העישון !! הבטא שלי בסוף רק ביום חמישי, אוווווף אני בשיא המתח ונמאס מההמתנה מורתת העצבים, אבל טוב, ברור לך שאני לא עומדת להתאפק עד אז נכון, ביום שני- שלישי גג, אני אעשה בדיקה ביתית... ואל תקשיבי לחברה שלך, אני מכירה מלא שלגונים חמודים שהפכו לילדים אמיתיים !!

27/05/2010 | 10:36 | מאת: אתי

בס"ד אישאללה את מודיעה לנו אוטוטו על הריון ממוקפאים שהחוצפנית בעבודה תפסיק לבלבל לך את המוח לפי הסטטיסטיקות הרבה יותר קשה להיכנס להריון בהפריה ראשונה . אני שמעתי על אחת ששאבו לה כ-10 ביציות ורק בהחזרה האחרונה של הביציות האחרונות היא נקלטה . בהצלחה עם העישון - אם יש לך שיטה תאמרי לי למה כל פעם שאני בבית בעלי המסכן יוצא לעשן או מחוץ לחלון או למטה .אומלל לא? יאלוש תצליחי מותק ותהיי חזקה

27/05/2010 | 11:35 | מאת: לי האחת והיחידה

את יודעת שהנסיכה שלי היא פרי מוקפאים? ואני מכירה עוד מישהי ששני היריונות היו לה ממוקפאים ויש כאן עוד סיפורים. אבל מצד שני מי מבטיח היריון מטריים אה תגידי?! תמיד עדיף להשתמש במוקפאים מאשר להכניס עוד פעם הורמונים לגוף גם המנוחה מפעולת שאיבה טובה לגוף. זה הכי כיף החזרת מוקפאים. ואת יודעת יש כאלו שאפילו אומרים שלמוקפאים יש יותר סיכוי בגלל שהגוף לא עבר מתקפת הורמונים חודש שלם ושאיבה והוא יותר חזק לקלוט. אבל בינינו הכל תיאוריות וכל אחת ומזלה. יהיה בסיידר. ילא זרקי את הסיגריות ולכי לבלות תשחררי את כל הטוב שבך ויום ראשון יבוא שבוע חדש עם בשורות נפלאות אמן!

27/05/2010 | 11:49 | מאת: נועה

קודם כל - מה שיעזור לך הכי בעולם להפסיק לעשן זה שמראש את דואגת שהילד שגדל לך שם לא ניזוק מהסיגריות שלך!!!!! אני יכולה להפגיז אותך עכשיו אם את רוצה במאמרים על הנזק לעוברים מעישון. רוצה??? לא? אז תפסיקי בבת אחת. עכשיו! מוקפאים????? לא מוצלחים?????. לדורה שלנו יש ילדה מופשרת, ללי יש ילדה מופשרת, ועוד רבות וטובות שעברו פה בפורום ושלא בפורום! שטויות במיץ עגבניות! יום מקסים!

27/05/2010 | 14:55 | מאת: Tיסה

ואל תשלחי לי מאמרים על הנזקים לעובר אני מכירה אותם והמממ טוב יותר טוב שאני לא אגיד כלום

27/05/2010 | 07:50 | מאת: צמד

אני מצטערת שבתקופה האחרונה לא יוצא לי הרבה להיכנס, אני ממש מתגעגעת לפורום אבל יש הרבה לחץ בעבודה עם כל הבגרויות, יאללההההההההההההה כבר שיגיע החופש. אני עד עכשיו עייפה מהבגרות במתמטיקה (שהייתה לפני יומיים) היה בלאגן גדול בטח שמעתם בחדשות שהאתר של משרד החינוך קרס ועד שהצלחנו להוציא את הבגריות מהמחש היינו צריכים לשכפל המון עותקים וכל השאלונים נדחו בשעה קיצור שישו ושמחו.. נועה מאמי- מה שלום אמא? מה עשיתם בסוף עם זה שמג'דר בחו"ל? יאללה יקירותיי שיהיה אחלה יום לכולםםםםםםםםם ואני מחכה ליום רגוע שנעשה בלאגן בפורום כמו בזמנים הטובים חחחחח

27/05/2010 | 08:25 | מאת: נועה

אמא שלי לא ממש משתפרת, היא צריכה לצאת מהבי"ח למקום שיעבדו איתה ונקווה שהיא תתחיל להתקדם... אתמול מג'אר שאב לבעלי והקפיאו. לפי מה שהבנו יש מספיק ליותר מפעם אחת או פעמיים. זה בגלל שאיימתי על זיידמן שאם הפעם לא הולך אני רוצה לעשות על ביוץ טבעי ושיקפיאו מנות קטנות של זרע. מקווה שזה מה שהם עשו! יאללה, שנחזור בקרוב לשגרת הבלאגןןןןןןןן! מתגעגעות אליך.

27/05/2010 | 11:37 | מאת: לי האחת והיחידה

אני מתגעגעת מתגעגעת. נשיקות חזרי אלינו עם בשורות טובות וצחוקים סוף שבוע נעים

26/05/2010 | 23:20 | מאת: לילך

מקסימות...איזה כיףףףף יש פה ממש בית חם ללב...... איזה יופי!

שיהיה לך בהצלחה בבטא בהצלחה בהצלחה בהצלחה בהצלחההההההההה עוד 4 ימים?

27/05/2010 | 10:39 | מאת: לילך

עד יום שני....וכן אני חופשי מטפסת על הקירות....... אני כבר מפחדת מההאכזבה.....פשוט מפחדת ממנה

27/05/2010 | 08:22 | מאת: נועה

בשביל זה אנחנו פה!!!!!!! אנחנו אחלה קירות לטפס עליהם!

26/05/2010 | 22:32 | מאת: מור

כתבתי לך למטה. תראי כוכב נולד אם יש לך זמן... זה נורא כיף תמיד מאוד כיף לי לשמוע ביצועים טובים של שירים וגם הביצועים הגרועים מצחיקים ןמשפרים מצב רוח...

27/05/2010 | 07:51 | מאת: צמד

מה שלומך? איך המצב רוח? התגעגעתי.. שיהיה לך יום מקסים

27/05/2010 | 08:21 | מאת: נועה

האמת היא שבימים כאלה אולי טלוויזיה היתה מרוקנת לי את המח, אבל אין לנו כבלים, אנחנו רואים רק DVD. אז משתדלים לאחרונה לקחת בעיקר קומדיות. יש המלצות על איזה סרט טוב??????

27/05/2010 | 15:45 | מאת: מור

אם את בעניין של סרטים זרים. אז ראינו לפני שבועיים סרט צרפתי עם אודרי טוטו (השחקנית מ"אמלי") שנקרא priceless. אפשר גם למצוא אותו באינטרנט בצפייה ישירה. סרט כיפי לאללה. ממש נהנינו. ממליצה בחום! תהינו!

26/05/2010 | 21:38 | מאת: לילך

ואני לא אופטימית לעזזללללללל

26/05/2010 | 22:12 | מאת: נועה

אין אין אין אין אין אין סימנים ולא יהיו ולא היו! גרשי את כל הסימנים וחוסרי הסימנים! את בהריון ותביני שאת בהריון עד שיוכח אחרת!!!!! ורק הבטא תוכיח לי, ומקווה מאדדדדדדדדדדד שהיא תוכיח לי שצדקתי ואת בהריון! לילה!

26/05/2010 | 21:37 | מאת: לילך

טוב שתדעו (למרות שאתן יודעות) וטוב שתקראו..... זה עיניין של זמן ולא משנה ארוך או קצר ...אנחנו כולנו נתעבר ונחזיק לאחר 9 חודשים תינוק מושלם...זה עיניין של זמן..זה לא שלא ייקרה לעולם אלא זה פשוט עיניין של זמן!!!!!!! לכולנו יהיו בשורות טובות אמןןןןןן כן יהיה רצון

כל מילה חתומה בסלע! הבנתן כולכן??????? הריונות ארוכים, ילדים בריאים - כל זה בדרך לכולנו! נ-ק-ו-ד-ה!!!!!!!

26/05/2010 | 19:38 | מאת: לולי

אני מתנצלת שנעלמתי קצת מהנוף, לא יכולתי לספק תמיכה למי שצריכה. בקושי את עצמי אני מצליחה להרים בימים האחרונים. אני הולכת לעבודה רק כי צריך ועושה את כל השאר רק כי צריך, והדבר שהכי בא לי זה לישון כמה חודשים בלי שאצטרך לפגוש אנשים ומשפחה. אני מבהילה את עצמי בתגובה הזאת. אני חושבת שגם האיש שלי מתחיל לפחד מזה.... מה עושים? איך ממשיכים עם החיים במקביל? למה אני לא מצליחה להפסיק לבכות?

26/05/2010 | 21:34 | מאת: לילך

הייתי מציעה לך לקום ו"להתעורר" על עצמך כמה שיותר מהר...ואני אומרת לך זאת מנסיון אישי... אני ההיתי שמחה והכל וכשהגיע המחזור הייתי מרוסקת ולא היה בא לי לסדר את הבית ולעשות דברים שאני צריכה הייתי דוחה למחר ואחר כך למחרתיים וכן הלאה....זה שבא אותי העליתי כבר איזה 10 קילו מזה..בכמה חודשים..בעלי כבר לא מכיר אותי ולא מחייך בגללי ..זה לא טוב זה הורס את הבית!!!!!!!! הכי חשוב - חשיבה חיובית...בכל חודש ישנו עוד ניסיון...תארי לך שהיה לנו מספר ניסיונות מוגבל? ...כל חודש יהיה עוד ניסיון וכל חודש יכול להיות ה-חודש..שבו נתעבר בע"ה והכל יהיה בסדר אני מבטיחה לך שאני מבינה לליבך ...צאי מזה נכון, זה לא קל אבל תעשי הכל...צאי מזה..........

26/05/2010 | 21:43 | מאת: מור

גם לי אין הרבה כוחות לנחם ואני מסתובבת בדיוק עם ההרגשה שאת מתארת כבר תקופה. תקראי את ההודעה שכתבתי היום למטה ואת התגובות של הבנות שבאמת באמת חיזקו אותי. ההרגשה הזו באמת תעבור. היא חייבת. ועוד ימים טובים יבואו. וכמה שקשה תנסי לחשוב על הדברים בחייך שכן שווים לחייך בגללם. ותדעי שהדרך הקשה הזו שאנחנו עוברות עכשיו בסוף תסתיים בדבר הכי מדהים שיהפוך כל רגע במסע הזה לשווה את הכל. איפשהו בתוך כל הקושי הזה והבכי הזה וההרגשה הנוראית הזו אני עדיין יודעת ובאמת מאמינה שזה רק עניין של זמן. נשיקות

26/05/2010 | 22:09 | מאת: נועה

תקראי מה כתבתי למור למטה, מור מקווה שקראת... נשיקות ולילה טוב

26/05/2010 | 22:14 | מאת: מור

תודה לך שאת כאן... דווקא בגלל שאני יודעת כמה קשה לך עכשיו המילים שלך כל כך מעודדות. נועוש - היתה שאיבה היום לבעלך? איך הוא? מה שלומכם? אני מחזירה לך את כל הכוחות והעידוד שהצלחת להפיח בי... כל הודעה ממך נותנת לי כוח. שיהיה ערב טוב יקירה!

27/05/2010 | 08:14 | מאת: צמד

אני מכירה את התחושה הזאת את חייבת חייבת חייבת ללמוד להתעסק בדברים אחרים ולהוציא מהראש שאת בטיפולים אחרת נכנסים לדיכאון שקשה לצאת ממנו. תעשי דברים כיפים עם חברות, בעלך. תשקיעי בעבודה, תעשי הכל, כל דבר שיגרום לך לכיף תתעודדי יהיה טוב, וכמו שברקוביץ צמיד אומר לי: את עוד תיהי אמא

26/05/2010 | 18:58 | מאת: שרית

מה שלומכן? הפורום הפך להיות שומם בלי צמד, תודו!! איפה נעלמת צמדיקה? מחכה לשמוע ממך, ציוץ משהו.. רבקוש ולי - אני מתפללת בכל ליבי בשבילכן יקרות שלי! מורנוש, פעמונית, אונה - איך אתן יקרות שלי? כמעט כולכן נעלמתן מהפורום, מקווה שכולן בסדר, מתגעגעת להודעות שלכן. דורה יקרה - שמחה לשמוע שההתארגנות שלך בבית לאט לאט מסתיימת, כולל חידוש רהיטים וכל מיני. נועה - קראתי לצערי על הפנצ'ר שארע לך, אני מקווה שאולי ימצא פתרון ולא קיבלת הורמונים לחינם. מאוד מקווה שלא שכחתי אף אחת, אוהבת ומתגעגעת לכולכן, מאחלת לכן רק דברים טובים. נשיקות וחיבוקים לכולן..

26/05/2010 | 22:08 | מאת: נועה

בסוף בעלי נשאב היום, הקפיאו זרע, מקווה שיספיק לכל מה שנרצה! נשיקות מתוקה!

27/05/2010 | 08:11 | מאת: צמד

מה שלומך יקרה? צוויץ צוויץ- רצית לשמוע ממני ציוץ. חח סתם.. רשמתי למעלה אני נורא עמוסה בימים האחרונים בעבודה, תכף עוד בערך חודש זה ייגמר! מה שלומך? נשיקות

26/05/2010 | 14:48 | מאת: אתי

בס"ד מה קורה . לי, רבקה, אונה,איסא,קרן,דנה,מור ,מורן,הלוואי שכן, קומפקטית,אביגייל,צמד,דורה ונועה- איך לא ,וכל מי ששכחתי. דורה ונועה - הישבן דואב מהבעיטות שלכן. אתם צריכות להיות כדורגלניות ,אבל אני לא מאשימה אותכם הישבן שלי מזכיר כדורגל או אבטיח,יאללה נפסיק להגעיל אותכם,אני רצה מחר לעשות בדיקות דם .אגב חשבתי לשנות את השם של ההפריה חוץ גופית למדגרה ,בקפיטריה יחלקו חביתות ,בחדרי האשפוז יכתבו לול וחדר הניתוח -פינת הטלה ... אפרופו דגירה בהצלחה ענקית לכל הדוגרות היפות שיצאו לכם אפרוחים בונבונים . החתונה שבוע הבא והודעתי לחמותי שאני באה בביקיני , היא דווקא התלהבה.. די מבטיחה היום אני הולכת לקנות את השמלה הסגולה שראיתי , מדדתי ועוד לא שילמתי. שולחת לכולכם נשיקות

26/05/2010 | 22:07 | מאת: נועה

נתתי לך עוד בעיטה למטה... סליחה אם פיצצתי לך את האבטיח! את מצחיקה אותי ממש. ומה זה נחמד לי לצחוק... כבר עברו אי אלו ימים מאז צחקתי! תודה!!!!!! יאללה עופי לך לבדיקת דם וצטרפי למדגרה!!!!!!!

27/05/2010 | 12:09 | מאת: אתי

בס"ד כפרונת מה קרה שהתאדה לך החיוך והצחוק טבל עם האבטיחים שלי עושים לך את זה מי אני שאמנע ממך צחוק. בדיוק רציתי לשאול מתי פתחתם את הפורום?מעצמכם?אתן עובדות חוץ מלנהל את חבורת הדוגרות ? אני צריכה להשלים פערים נשיקה

27/05/2010 | 08:16 | מאת: צמד

תגידי מתי החתונה? יאללה דפקי הופעה תגיעי בביקיני ישכחו שיש כלה באולם חחחחח סתם.. בצחוק שיהיה יום נעים

27/05/2010 | 10:24 | מאת: אתי

בס"}ד החתונה שבוע הבא האמת שקלתי להגיע עם ביקיני, אבל הכלה של גיסי ניראית אפרוחה קטנה ויש לי הרגשה שהוא יזמין אותי לעמוד איתו מתחת לחופה . לא נעים .. בעלי והוא יתכסחו, תהיה מריבה משפחתית, החתונה תהרס, נפסיד את הירושה, הלכתי אתמול וקניתי את השמלה הסגולה - מה לא עושים למען הירושה...

26/05/2010 | 14:41 | מאת: אתי

בס"ד שמחתי לשמוע שאמא עומדת ,אל תותרו על הביורוקרטיה . את יכולה לנסות לפנות לעזר מציון או לעזרה למרפא שיעזרו . איפה אמא מאושפזת . החלטת נכון מאד על השאיבה, מה את סמרטוט שפונזה.תספגי הורמונים לחינם. הצחקת אותי עם החזיות חבל על הזמן,פעילות מבצעית - אהבתי. בכלל את יצור מקסים ומדהים. שולחת לך נשיקות(אבל שישאר הסימן של האודם..) וחיבוק

26/05/2010 | 22:05 | מאת: נועה

עם סימני אודם!!!!! באמת! זה הכי מנשק ואוהב בעולם! בעיקר של הדודות! (שאין לי...חחח) אז זהו, בעלי אחרי שאיבת זרע. נקווה שיספיק כדי לגמור עם ענייני ה IVF לשני ילדים הקרובים! נכון, אני ממש ממש לא ספונג'ה, ונמאס לגוף שלי מאד מאד מאד מחורמונים מגעילים!!!!! טוב תשאלי את דורה בענייני חזיות, קשה להוריד אותי מהן. חולה עליהן! נשיקות חזרה, ויאללה הבנת את הבעיטה בטוסיק???? קדימה, למה את מחכה??????

27/05/2010 | 10:21 | מאת: אתי

בס"ד שוב בעיטה ? ישבני כואב ודואב. אם את אוהבת חזיות כנראה שיש לך חזה חתיכי למה במידות שלי מסתפקים בחזיות סבתאיות שרק חסר להם ריח של נפתלין... אני מוסרת לך עוד נשיקה וכל עוד זה וירטואלית אני מוכנה גם בצרפתית..

26/05/2010 | 13:12 | מאת: לילך

ואין בכלל שום סימן או רמז או הרגשה של הריון...... לפעמים האכזבה מתחילה עוד לפני שהמחזור בא בכלל

26/05/2010 | 14:09 | מאת: איסה

זה מהפחד להתאכזב כנראה , טוב קצת קשה לי לעודד כי אני בעצמי לא מי יודע מה מעודדת איפפפפפפ

26/05/2010 | 22:02 | מאת: נועה

שום סימנים! קישטה סימנים! לא לחפש! אין אין אין! לא היו ולא נבראו! רק בטא!!!!!!!!! עד אליה את בהריון! ברור??????

26/05/2010 | 12:45 | מאת: הלואי שכן

קודם כל סליחה על האיטיות המשוועת שלי, אני לא כל כך רגילה לנוסח של הפורום כאן :) האם כל פעם שאני מוסיפה הודעה או תגובה אני חייבת לכתוב מחדש את שמי ואת הדוא"ל שלי ? טוב, בדיוק יוצאת לאכול עם חברה לעבודה. רוצה להמשיך את השיחה שלנו משלשום בלילה, אפרט לך קצת יותר על עצמי

26/05/2010 | 14:11 | מאת: איסה

הי מותק, את השם חייבת חחחח תמצאי לך שם יותר קצר לגבי המייל א ת לא חייבת איך העינינים?

26/05/2010 | 14:37 | מאת: אתי

27/05/2010 | 10:14 | מאת: הלואי שכן

26/05/2010 | 11:16 | מאת: מור

שחייתי איתה חיים שלמים שמישהו דואג לי? שהכל קורה כמו שצריך לטובה? שהחיים מחייכים אליי ויש מי ששומר מלמעלה? אז זהו שכבר לא. תקופה ארוכה שלא. בתחום הטיפולים אני מן הסתם כבר לא מרגישה שמישהו שומר עליי וגם בתחום העבודה שהיה מאוד יציב בחיי כבר לא מספק. עברתי תפקיד (מיוזמתי) ממנהלת עם מלא אגו לתפקיד שהתברר כלא מספק, מאכזב. רע לי כל בוקר כשאני קמה. אפילו כשהחלטנו שחסכנו מספיק וזה הזמן לקנות בית, החליטו להקשות על כל הסיפור ולעלות את המשכנתא. בקיצור, החיים לא מחייכים אליי יותר. שנים שהייתי מאמינה גדולה בקיטצ' פסיכולוגי כגון - "הכל קורה לטובה" "תחשבי חיובי ודברים טובים יקרו" וזה כבר לא עובד עליי. אני צריכה מישהו שיעשה לי שחור, אולי זה יעזור. או אולי אני צריכה להחליף שם משפחה. או אולי שמישהו שם למעלה יזיז משהו קטן וישנה לי את המזל. אני בטוחה שבתוך התהליך הזה כולן קצת מזדהות עם ההרגשה. אבל אולי למישהי יש פתרון קסם?

26/05/2010 | 11:59 | מאת: קרן

אכן מכירה את ההרגשה,אך לשקוע במרה שחורה לא עוזר. האמיני לי מניסיון! זה רק הופך יותר גרוע.פתרון קסם לצערי אין לי לתת לך אך חיבוק חם והבטחה שבסוף הכל יסתדר זה יש לי. אני רוצה להציע לך משהו שנכון שנשמע קיצ'י ואין כרגע אמונה אך בתור אחת שהרגישה כמוך וניסתה את זה זה עובד. לוקח קצת זמן וזה עובד. וודאי. שבי לך בשקט בחדר או בכל מקום אחר בבית שגורם לי להרגיש נוח, הדליקי נר ריחני. עצמי עינים ודמייני לעצמך. איך הבטן מתנפחת, ואת מרגישה אותו זז, את הלידה, את המעבר לדירה החדשה, איך היא תראה, איזה אוטו יש לך, איך הילד שלך יראה. כל מה שאת רוצה. תהיה בשקט ופשוט דמייני. תעשי זאת כל יום בשעה קבועה. ודברי איתי עוד שבוע. מבטיחה הקלה . בנתיים חיבוק גדול. תרגישי טוב

26/05/2010 | 12:38 | מאת: קומפקטית

מזדהה איתך מאוד.... החיים שלנו מלאים בהתמודדויות, על מנת שנגדל ונתפתח לבני אדם מחושלים יותר. יש תקופות בחיים שאוכלים הרבה ח** , כל אחד וסיפורו שלו. צריך להתמודד עם מה שבא.... אני החלטתי לשמור דברים יותר לעצמי בעקבות הבעיות שפוקדות אותי, אפשר לקרוא לזה "עין רעה" אני כל הזמן בתחושה שקיבלתי עין רעה מאיפשהוא.

26/05/2010 | 14:00 | מאת: אביגיל

הכי מרגישה את התחושה . ופתרון קסם אין לאף אחד, גם לא לשום פסיכולוג , רב , גורו או כל אחד אחר. פשוט צריך להמשיך לנסות ולראות מה יהיה ...אל תילחמי בתחושות - כי זה רק מגביר רת התחושות - פשוט תיהיי שם - ותראי איך זה עובר , לי אישית זה עובד, שום תחושה לא נשארת לנצח, החיים דינאמיים. השבת האחורנה היתה לי מאוד קשה , בכיתי כל הזמן , והרגשתי שאין לי כבר מה ומי לשתף ... למרות שאני מוקפת משפחה וחברים הרגשתי הכי בודדה בעולם ... אבל הייתי בזה , בכיתי כמה שרק יכולתי - ויום למחרת זהו - נגמר - חזרתי לעשייה . אם קשה לך להתמקד עכשיו גם בעבודה וגם בטיפולים , תתמקדי רק בתחום אחד כרגע - בטיפולים - הכי חשוב - ועל העבודה תחשבי שזה רק אמצעי כרגע , וזה זמני . זה ישתנה ברגע שתשיגי יעד אחד . אחר יבוא . ככה אני עושה . מותק -יהיה טוב - הכי חשוב אל תלקי את עצמך !!

26/05/2010 | 14:36 | מאת: אתי

בס"ד מתוקה שלי,נראה לי שאין פה אחת שלא מזדהה איתך לכל אחת יש כזו תקופה מבאסת שבא לך לנסוע למגדל שלום ולתתקפיצה (מקוה שלא נתתי לך רעיון שלא חשבת עליו) . גם אם לפעמים נראה שכשל כח הסבל את פתאום מגלה בעיה נוספת ומרגיה שבא לך למות .אבל תדעי שמתחתית כזו ניתן רק לעלות ולא לרדת מהרע הזה ימשך טוב ? אין לי שום עצת פלא לתת לך , זה רק לקום בבוקר עם חיוך ולקוות שיהיה טוב יותר הרי הטב יגיע. פעם שאלתי את בעלי למה :?מה עשינו רע שככה אנחנו סובלים . גם אין כסף ,גם אין ילדים הכל מזופת ? מה ה' לא אוהב אותנו, אנחנו ילדים שלו ואבא אוהב את ילדיו. בעלי אמר לי שכמו שאנחנו נאהב הכי הכי בעולם את הילדים שלנו , לפעמים נכעס עליהם או נעניש אותם או נמנע מהם משהו שהם רוצים כי אנו כהורים רואים שזה לא טוב להם , ולכן המניעים שלנו הם לטובתם ,גם אם הם לא רואים את הטובה. את צריכה לדעת שאת ילדה אהובה של ה' ,ואבא תמיד רוצה לעשות טוב לילדיו. תדעי שבזכות הצער והיסורים האלו הילדים שלך יהיו יותר טובים הסבל הזה יהיה לכפרה ,אני שולחת לך חיבוק ענק ומטה את כתפי למסך,6את יכולה לבכות..אבל אחרי שתנגבי את הדמעות שימי חיוך מאמי עוד יהיו ימים שתעמדו מעל עריסה שבה יש את הפלא הגדול בעולם ותאמרו הכל היה שווה..

תודה רבה רבה על המילים והעצות... באמת כיף שאתן פה. אני מבטיחה לנסות את כל העצות ולדווח חזרה יש תקופות שההרגשה הזו מלווה אותי כל רגע וכל דקה. אני בטוחה שזה יעבור רק מקווה שכמה שיותר מהר.

26/05/2010 | 17:46 | מאת: נועה

מאד קשה לי לכתוב לך מילות תקווה בימים כמו שעוברים עלי כרגע. אבל אני אנסה. אני בדיוק כמוך, תמיד הרגשתי (אבל עדיין מרגישה) שיש מי שמלווה אותי. בכל מקום בכל מצב. וגם כשקשה. אז נכון שאולי פעם הכל הלך הרבה יותר בקלות, העולם היה נפרס לרגלי ויכולתי להשיג ולעשות כל מה שרציתי. אבל עם הזמן או תקראי לזה הגיל, המחויבויות גדלו, ההורים התבגרו, יש בן זוג שצריך להיות חלק מהחיים, ועכשיו ילד. (ומבטיחה לך שגם לך יהיה!) עם המחויבות הגיעו הקשיים. המטלות. הדברים שלפעמים צריך לעשות אפילו שלא מתחשק. ועם אותן מחויבויות בדיוק, שלפעמים קשות מנשוא, פתאום החיים מקבלים פרספקטיבה אחרת. פתאום כשעוצרים רגע ומריחים איזה וורד ריחני במיוחד, מתמלאים בכח. פתאום כשכל הבנות פה מחבקות אחת את השניה בכל כך הרבה אהבה - זה ממיס. וזה ממש עכשיו מוריד לי עוד ועוד דמעות. וכשפתאום אומרים לך מסביב כמה נהדר שיש לאמא כאלה ילדים שדואגים לה, ואת חושבת על הילדים שלך שעוד יבואו - את מבינה כמה מתוך הקושי יש הרבה מאד תקווה. שגם כשקשה - יש המון, אבל באמת המון אנשים שדואגים לך ומעריכים אותך ואוהבים אותך. מדי פעם מקבלים פרופורציה ורואים כמה באמת מה שחשוב זה להיות מוקפים באהבה. לקוות להיות בריאים כדי להנות ממנה. העבודה תסתדר, או תוחלף, הטיפולים יגמרו בילד (זה בדוק), החיים ימשיכו ויביאו איתם ימים מאירים יותר. ואני כותבת לך את כל זה מאחת המרות הכי שחורות שהיו לי בחיי. כי אלה החיים, ממשיכים ומביאים הרבה טוב ואור לכל מי שמחפש אותם. שולחת לך עוד כמה ((((((חיבוקים))))))) והרבה אהבה!

26/05/2010 | 09:45 | מאת: עדנה

שלום לך. אני בת 35 . יש לי שתי בנות (10,7). כבר שנתיים מנסה להרות ובשנה האחרונה 3 הזרעות ו3 שאיבות-ללא החזרה עם הורמונים (קצר או ארוך) זקיק אחד יפה ואחד קטן. תמיד ביצית אחת לא ראויה להחזרה. המחזור סדיר, יש ביוץ. fsh גבוה לגילי 28.7 . מה עושים? מוותרים? יש סיפורים מוצלחים לסיפורים כמו שלי? לאחרונה התחלתי בדיקור סיני וכיו"ב. תודה רבה. עדנה

26/05/2010 | 14:32 | מאת: אביגיל

שלום עדנה , גם אני היה לי FSH גבוה - 28, לפני שהתחלתי את כל הטיפולים. אני כבר בת 39 - ואין לי אפילו ילד אחד. התחלתי דיקור , לאחר חודש - ירד לי ה FSH לערכים תקינים 8.3 - אך הרופא שלי טען - שזה רק שינוי קוסמטי ובעיה עדיין קיימת. התחלתי גם לפני כחודש לקחת את תרופת ה DHEA , שיש רופאים שממליצים ויש רופאים שלא מאמינים , זהו תוסף מזון שבכמה מחקרים בארה"ב הוכח שעזר לנשים עם FSH - גבוה - תחפשי באינטרנט - תראי המון מידע . אבל זה מתחיל להשפיע רק אחרי שלושה חודשים של לקיחת התרופה . אני כבר עברתי שני טיפולים , בראשון נראו 3 זקיקים אך ללא ביציות , בשני כבר היה שיפור - נראו שני זקיקים עם שאיבה של שתי ביציות אך לצערי ללא החזרה . אני לא אומרת נואש ....ממשיכה לנסות. יש סיפורי הצלחה של כניסה להריון של בחורות עם FSH גבוה , אני חקרתי המון את הנושא . יש אתר http://highfshinfo.com/ שנפתח בעיקר לבנות עם בעיה הזו - תעייני ותקראי סיפורי הצלחה . לי שווה לנסות - כל אחת עושה את החשבון נפש שלה . בהצלחה ענקית !!!!!!!

26/05/2010 | 17:34 | מאת: נועה

קודם כל ברוכה הבאה, ובברכתנו - בתקווה שתשהי עמנו לזמן קצרצר! אני שמחה שאביגיל ענתה לך, היא כבר יודעת ומכירה את עניין ה FSH הגבוה יותר טוב מאתנו... לגבי האם לוותר או לא, זה רק חשבון שלך ושל בעלך בסופו של דבר. לפי מה שהבנתי יש הצלחות, אם כי זה לא פשוט בכלל. מאד חשוב שתהיי מטופלת אצל רופא פריון שיש לו נסיון עם FSH גבוה ושלא יאמר נואש לפני שאת תרימי ידיים. שיהיה בהצלחה גדולה!!!!!

26/05/2010 | 07:15 | מאת: לי האחת והיחידה

מה שלום אמא? מה שלום הבירוקרטיה להשגת השיקום? (זה החלק שאני מורטת את השיער). הצטערתי לשמוע שיש קצת עיכובים לגבי הטיפולים. מקווה שתמצאו פתרון הולם ושום גורם לא יעכב אותכם בדרך להצלחה. יום נפלא ומלא אנרגיות וחיוכים!!!

26/05/2010 | 08:09 | מאת: נועה

מקווה שישנת יותר טוב הלילה! יש טיפה טיפה התקדמות, כבר יכולה להעמד עם עזרה, ואנחנו עדיין עושים שמח לרופאים שם כדי שיכתבו הפניה לשיקום, ולא ל 10 ימים אלא יותר. אבל נוכל לדעת לבטח רק כשישחררו אותה. היום בעלי ישאב בלית ברירה, אני אאסוף את אבא שלו מהשדה והוא יסע בעצמו להשאב. שונאית שהוא צריך להיות שם לבד. שונאת שיקפיאו את הזרע. אבל עדיף על לעצור לי את הטיפול, לא מסוגלת לחשוב על עוד דחיה או הפסקה של שבועיים כי אני לגמרי אתחרפן... שיהיה יום נפלא גם לך יקירתי! חממי טוב טוב את הגוזלים!

26/05/2010 | 09:41 | מאת: לי האחת והיחידה

פשוט חזרתי למיטה יותר מהר. אבל להתעורר ב- 3:00 לפנות שוב התעוררתי. וואהו נועה כמה דברים על הראש שלך, אמא, השאיבה של הבעל, אבא שלו, הטיפול והאוצר שמתגעגע. מאחלת לך שהכל ייסתיים על הצד הכי טוב שאפשר. אוהבת אותך ומתפללת לשלומה של אמא ולהצלחת הטיפול מעבר לכל הסיכויים. נשיקות לי

26/05/2010 | 10:50 | מאת: שירה שירים

נועהל'ה בוקר אור, אני שמחה לשמוע ששיש התקדמות עם אמא שלך. צריך סבלנות, ואל תוותרו לאף בירוקרט או טכנוקרט שצריך לתת אישורים לטוב ביותר. חוצמזה, בעלך, בטח שיישאב, ויקפיאו, איזו שאלה? כבר התחלת טיפול, הזרקת הורמונים, מה פתאם לעצור? מה, הגוף שלנו לא מספיק חשוב בכל הסיפור הזה? אני חושבת שהחלטת בשכל. וזה שהרופא היקר שלך לא יידע אותך בזמן לגבי ההעדרות של מדג'ר, מתקשר לטענה הבסיסית שלי כלפיו, שלמרות המקצועיות והנועם, מרוב עומס, יש בעיה של פוקוס. ממש מרגיז. בכל מקרה, מזרע קפוא יצאו הריונות מושלמים, שאת חלקם אני מכירה באופן אישי. כך שיש סיכוי מצויין. וגם, זוכרת שהטיפולים שנראים מעפנים/מאכזבים בסוף מפתיעים? יאללה, מגיע לך עכשיו משהו משמח, ונראה לי שהחודש זה יקרה. אספי כוחות ומחכה לבשורות טובות. יום נפלא. שירה

26/05/2010 | 07:13 | מאת: לי האחת והיחידה

1. האם ניתן להזריק את זה בבטן? 2. אתן מזריקות לבד? 3. למי שקיבלה בטא שלילית אחרי הזריקות- אחרי כמה זמן הגיע המחזור? האם זה מעכב? תודה!

26/05/2010 | 07:28 | מאת: שירה שירים

לי בוקר טוב, 1. לא (זה לטוסיק, לשריר). 2. לא. עדיף שהבעל יזריק. אפשר לבד, אבל קשה ושומני. כדאי לחמם בכפות הידיים לשפשפף את האמפולה, טרם ההזרקה. 3. יתכן שעיכב מחזור, כששולב בתמיכה וגינלית. והמלצה- קצת לחמם את האיזור עם כרית חימום לאחר ההזרקה, כדי לפזר את החומר בישבן. אחרת מצטבר "גוש" שנהיה קצת כואב לאחר מספר ימי הזרקה. אני אגב הזרקתי גסטון לסירוגין, יום כן יום לא, במקביל לתמיכה הוגינלית, וזה בהחלט עזר. המון הצלחה. שירה.

26/05/2010 | 08:10 | מאת: נועה

שירה כבר ענתה על הכל. מקווה שהגסטון יעשה את העבודה!!!!!!!!

26/05/2010 | 09:39 | מאת: לי האחת והיחידה

תודה רבה לך על ההסבר המפורט. אין סיכוי שבעלי יזריק לי אז אני הולכת לאחות. וגם אני מקבלת יום כן יום לא ותמיכה וגינלית על בסיס יומי. ומה את מתכוונת שזה עזר לך את בהיריון?????????? שיהיה לך יום מקסים ונפלא!!! לי

26/05/2010 | 11:41 | מאת: הלואי שכן

כבר נהייתי אלופה ב"להתעוות" אחורה ולהזריק :) קצת מעיק ללכת כל יום לקופ"ח

25/05/2010 | 22:16 | מאת: דורה

אני מבינה מהשקט שהבטא שלילית? יקירה שלי, הלוואי שאני טועה. אנחנו פה, מחכות לאסוף אותך לתוך חיבוק גדול ואוהב. ((((((((((((())))))))))))))

26/05/2010 | 07:11 | מאת: לי האחת והיחידה

אני מקווה עדיין שהבטא דווקא חיובית ואת במצב רוח מרומם.

26/05/2010 | 08:11 | מאת: נועה

השמיעי קול... גם אם זה לא צחוק ושמחה...

?

25/05/2010 | 21:21 | מאת: נועה

הבנות פה כבר הגיעו למסקנה שהטארט-אפ שיצליח להמציא בדיקה שתדע תוצאות באותו יום של ההחזרה ירוויחו מילארדיםםםםםםםםםםםם עוד כמה זמן נשאר?

25/05/2010 | 23:41 | מאת: דורה

משהו שהרג אותי מצחוק. בסדרת הטלוויזיה "חברים" (אני יודעת שאין לך אז אני קצת אספר- מסופר על החוויות המשעשעות של חבורה של בני כשלושים שגרים בניו יורק, חברים טובים), אז היו כמה פרקים שעסקו באחת הדמויות שאחיה מבקש ממנה להיות פונדקאית לו ולאישתו. היא אמרה כן, בערך למחרת הם הלכו לרופאה, הבחורה קיבלה כמה דקות איכות עם המבחנה ועם העוברים (כן! עם העוברים שכבר נהיו, והיא החזיקה את המבחנה בידיים שלה והיתה לבד איתה) ודיברה איתם. הרופאה הכניסה את העוברים (ז"א, אני משערת, כי לא הראו כלום בעניין הלהכניס את זה לגוף), ואז, שימי לב, מהרופאה היא חזרה הביתה, עשתה בדיקת שתן ו- גילתה שהיא בהריון!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!! עלו לנו על הסטארט אפ!!!!! זו סדרה ישנה!!!!!!!!!!!!! נפלתי כאן מצחוק. ממש ממש התגלגלתי מצחוק. ואז קצת התרגזתי שזה מה שמראים לאנשים ושזה מה שאנשים יחשבו שעושים באמת. ואז צחקתי עוד קצת. גדול! תודי!

25/05/2010 | 18:56 | מאת: אונה

לטיול יצאנו כלנית מצאנו על גבעת הדשא במערב אל ההר עלינו ומשם ראינו ומשם ירדנו בדהרה צב זקן פגשנו בדרך בית ענקי החזיק על גב בתהלוכה נהדרת אלף נמלים נשאו חגב........... אז איך היה הטיול??? מקווה שנהנת תספרי קצת חוויות... שיהיה לך ערב מקסים קוצילי

25/05/2010 | 21:20 | מאת: נועה

איך אני מתה על השיר הזה! תמיד כשהייתי קטנה שרתי אותו וקיפצתי ורצתי בטיולים והוא עשה לי כל כך שמח!!!! אני חושבת שנעמי שמר ללא ספק היתה אחת מגאונות הדור... לילה טוב

25/05/2010 | 23:45 | מאת: אונה

שהייתי קטנה ושמחה שזה העלה לך חיוך על הפנים עשה לי טוב לקרוא את זה. לילה טוב לך חלומות פז

אין מילה אחרת. פשוט מאאמממםםםם!!!! ברוך שפטרנו. היו רגעים חביבים, אף אחד מהם לא קשור למסלול הטיול כמובן אלא לאנשים הנחמדים ולכן יותר מתאים לי השיר- אנשים טובים באמצע הדרך. תמיד אנשים עושים לי את זה יותר מאשר כל דיונה של חול. רוצה חוויות? אז היה רועש, היה כפוי כך שמייד מתעורר בי המרדן הקטן שלא אוהב שמכריחים אותו להנות, היה חול, כולל בשיניים, היו שני אופטלגין, בכ"ז לא עזרו כל המים ששתיתי, היו זבובים, היו שירותים כימיים ששועל חולה כלבת לא היה משתין בהם, היו בישלוי שדה שזה אומר שכולם דחפו ידיים לתוך גיגיות עם קמח, מים ומלח ועשו פיתות. כמה מדהים. ולא הבינו למה אני לא מוכנה לנגוע בחרא הזה שכולם מישמשו. בעלי, שהוא אחראי הסנדוויצ'ים בבית לא חשב להכין לי איזה סנדווי'ץ' ראוי. כשהוא יוצא לאיזה טיול חצי שעה לפני שקמים פה כבר הוא מטגן לו חביתות ומבשל נקנקיות, ואותי הוא שאל אם אני רוצה פסטרמה בסנדוויץ' (שלוש דקות לפני שכבר הייתי חייבת לצאת) שזה סירחון אטומי בתיק והשקעה של מחשבה ומאמץ של שנייה בערך. אז נעלבתי עד עמקי נשמתי ולקחתי את הלחם ככה, וגם בכיתי לי קצת בבוקר מרוב עלבון (לקח לי איזה שעתיים להפסיק להיות מועלבת) והודיתי לו ואמרתי לו שיזכור אותי כשהוא אוכל את העוף שבישלתי להם בלילה בארוחת הצהריים... כמו שאמרתי בהתחלה-מאמםםם!!! ואת יודעת מה, משהו בשיר הזה תמיד לא התלבש לי טוב. גם בתור ילדה (היי נועה, שוב אנחנו ממש מתאימות היום...) אני גם יודעת למה, אבל יש לי הרושם שאת רק רצית לכתוב לי שיר קטן ולהסתלבט עליי ושאני אפתח עלייך את ספת הפסיכולוג, אז אני לא אכנס לזה.. נשיקות קוצילי, כיף לי לראות אותך פה, גררררררררר גדול ואוהב, דורה.

25/05/2010 | 23:44 | מאת: אונה

לא חשבתי שזה יהיה לך כ"כ נורא אז כתבתי לך ת'שיר סורי עם דרכתי לך על נקודות לא נוחות. העיקר שאת בבית הנעים והנקי עכשיו בשירותים המבריקים שלך שאף טכנאי לא נכנס אליהם היום וזיהם אותם. אני חושבת שמגיע לך לאכול משהו טעים ומפנק ורצוי שבעלך יכין אבל עם הוא כבר נוחר אז תפנקי את עצמך. מקווה שאין עוד טיולים כאלו מעצבנים באופק לפחות בשנתיים הקרובות או שלפעם הבאה תכיני תירוץ כזה ענק שאף אחד לא יוכל להגיד למה דורה לא הגיעה? תירוץ כזה שישתיק את כל האנשים הטובים האלו באמצע הדרך. שיהיה לילה טוב ונעים חיבוקים......

25/05/2010 | 18:06 | מאת: אונה

מה זה השעות האלו שאת כותבת?? אוף איזה נורא זה לא להירדם בלילה לצערי מכירה את זה טוב זה ממש מעצבן להתהפך לההפך ולהתעצבן עוד יותר שלא מצליחים להירדם ונכנסים למעגל הזה. מקווה שהיום העייפות תכריע ותישני טוב טוב ותחלמי על הקטנטנים החמודים שלך שיבשרו לנו בשורות טובות בקרוב. תדעי לך שגם שאין לי כוח לכתוב אתן אצלי במחשבות ובלב כי אתן חברות יקרות.

26/05/2010 | 03:34 | מאת: לי האחת והיחידה

תודה אוניצ'קה. לילה טוב

25/05/2010 | 18:00 | מאת: אונה

איזה תקופה את עוברת אה? אני לא יודעת מה לייעץ לך לגבי הטיפול זה מצב ממש לא נעים אבל מה שכן אני יכולה להגיד לך שאחרי תקופה כזאת שלא משהו חייבת להגיע תקופה טובה. מקווה שכל הבעיות יפתרו ויעברו ושהחיוך יחזור אלייך במהרה. חיבוק ממש ממש ענק ממני אונה

25/05/2010 | 21:18 | מאת: נועה

תודה ממוש, ענקית. כן אה? חייבת לבוא עליה אחרי ירידה כזאת, נכון? מה איתך מותק? מתי מחזור מגיע? תתחילי עוד סיבוב במחזור הבא? נשיקות גדולות }}{{

25/05/2010 | 23:52 | מאת: אונה

אצלי הכל רגיל היו כמה ימים בלי אנרגיות כאלו שלא היה לי כוח לכתוב עכשיו יותר טוב. אני חושבת שיש לי עוד זמן למחזור בינתיים חופש. נועה מקווה שהכל יסתדר לכם קראתי שמחר בעלך נשאב אז בהצלחה!!!!!!!!!!

25/05/2010 | 16:01 | מאת: אורחת 99

שלום היום ביצעתי צילום רחם ומכיוון שהיה לי בעבר חשש לדלקת באגן הומלץ לי ליטול במשך 7 ימים אופלודקס כיוון שאני רגשיה לפניצילין ודוקסילין . שאלתי היא האם אני יכולה חנסות החודש להכנס להריון כרגיל ? במהלך הטיפול ? והאם יש אפשרות ליטל אנטיביוטיקה בשם אריתרומיצין במקום אופלודקס שהיא מותרת בהריון .. או שהיא לא מתאימה בכלל ? תודה ..

25/05/2010 | 17:50 | מאת: נועה

אנחנו ממש ממש לא רופאות, ולא קרובות להיות... רצוי שתפני את השאלה לפורום השכן של פרופ' זיידמן ודירנפלד. שיהיה בהצלחה!!!!

25/05/2010 | 15:51 | מאת: דנה 407

אני אמנם לא הרבה זמן כאן, אבל רציתי לשתף קצת וגם לשמוע חוות דעת. היום עברתי הזרעה אחרי שבועיים של זריקות פיורגון. אחרי ההזרעה נכנסה מנהלת המעבדה לחדר ובישרה לי שספירת הזרע מאוד נמוכה היום - שני מיליון נעים. ועוד הוסיפה:"זה לא זרע שמתאים להזרעה, את צריכה IVF" מה שגמר אותי שהיא נכנסה מיד אחרי ההזרעה להגיד את זה. אם יש בעיה, הרי שהרופאה מחר הייתה אומרת לי. היה לי קשה לשמוע את זה מיד. כל כך עצוב לי. אולי מישהי נתקלה במשהו דומה? בחודש שעבר ספירת הזרע הייתה גבוהה יותר.

25/05/2010 | 17:49 | מאת: נועה

מאד לא משנה כמה זמן את פה, העיקר שאת פה! מצער ביותר לשמוע דבר כזה, ובטח לאחר סיטואציה עם כל כך הרבה ציפיות כמו הזרעה! קודם כל, עם כל הכבוד לידע ולסמכות של מנהלת המעבדה, באמת זה עניין של הרופא שלך לבשר לך מה איכות הזרע או סיכויי הטיפול. ובטח ובטח לגבי מה הלאה, אם IVF או הזרעות. אני בינתיים מאד מקווה ש 2 מיליון שחיינים שלכם יעשו כזה ספרינט, שיוכיחו למנהלת הזאת שלא כל כך מהר אפשר להפיל את רוחם!!!!!!! כמות ואיכות זרע יכולה להשתנות מפעם לפעם. אני מציעה שאת המסקנות האמיתיות יעשה הרופא שלך. מקווה שלא תראי אותו יותר, אלא אם כן בנית על מעקב הריון איתו! בהצלחההה

25/05/2010 | 18:30 | מאת: דנה 407

26/05/2010 | 14:21 | מאת: אתי

בס"ד מ-2000000 תאי זרע אפשר ליצור 2000000ילדים את צריכה ללכת לקנות מוסד ושהמנהלת היפיופה תפסיק לקשקש לך במוח

27/05/2010 | 20:59 | מאת: דנה 407

25/05/2010 | 15:00 | מאת: נועה

מה שקורה לי בחיים כרגע, זיידמן התקשר: מג'אר הרופא ששואב זרע לבעלי נוסע לחו"ל בזמן שנצטרך להשאב. וגם המחליף שלו נוסע. אופציה 1: לשאוב את בעלי מחר, בדיוק כשאבא שלו מגיע לביקור מחו"ל (בן 89.... שיהיה בריא) ולהקפיא את הזרע, מה שמייד מוריד את אחוזי ההצלחה. אופציה 2: להפסיק את הטיפול שלי אחרי השבועיים וחצי האלה ושהתחלתי כבר גונל, לקחת גלולות לשבועיים ולהתחיל שוב מהתחלה. ואז השאיבה שוב תיפול לפני נסיעה שלי לחו"ל. החיים נחמדים לאחרונה מאד. מאד. אוףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףף)*)*^@*&#$%&^$#@!*&^??????????????????????????

25/05/2010 | 15:10 | מאת: איסה

אז איך זהה שהוא מתחיל איתך טיפול? ואוו זה ממש בעסהההההה אין מישהו שמחליף את המחליף?

25/05/2010 | 15:26 | מאת: נועה

מחליף למחליף זיידמן אמר לי שהוא לא סומך עליהם...

25/05/2010 | 15:29 | מאת: מורן

יקירתי, וגם אני שואלת את השאלה של איסה אין עוד אחד ששואב??? מה בדעתך לעשות? אני חושבת שאם לי היה מקרה דומה עם כל הכאב הייתי מתחילה מחדש. רק כדי שארגיש שעשיתי את המקסימום שבמקסימום להצלחת הטיפול. אין להם לב לרופאים האלה???? שלא יתחילו לנו טיפול אם אי אפשר לסיים אותו. גם ככה קשה לנו בלי הערמת הקשיים שלהם. קלי חיבוק ענקי ממני. והצלחה בכל מה שתבחרי לעשות.

25/05/2010 | 17:55 | מאת: נועה

נכנסתי כבר לאפטיה. כבר אין לי כח לחשוב יותר ולחשב יותר. יש עוד מחליפים, אבל שאיבת זרע היא דבר מאד מאד עדין, רגיש ועלול לפגוע באשך אם לא מבצע אותה מישהו עם הרבה נסיון... ואם זיידמן אמר לי שהוא לא סומך על המחליפים האחרים, אני נוטה להקשיב לו. זה לא שאין להם לב, הם פשוט לא לקחו כל כך הרבה הורמונים על בשרם, ולא ציפו וחיכו כל טיפול לרגע שיגמר, אז אין להם מושג כמה קשה לנו לשמוע דברים כאלה. למה הם לא מחשבים הכל בתחילת הטיפול? כי הם עמוסים לגמרי. למה הוא לא אמר לנו לפני שהתחלתי את הגונל? רק ההוא למעלה יודע... תודה על החיבוק. כרגע כל חיבוק שמוצע אני לוקחת ומתחילה לבכות... נשיקות מותק.

25/05/2010 | 15:43 | מאת: קומפקטית

25/05/2010 | 17:55 | מאת: נועה

25/05/2010 | 23:07 | מאת: אביגיל

באמת מצטערת לשמוע על התקופה הזו שאת עוברת, אני בטוחה שיגיעו ימים טובים ורגועים יותר ממש בקרוב .. בקשר לדילמה - אני בטוחה שתדעו מה לעשות , ואמן וכל מה שתחליטי ישרת אותך נאמנה ...שולחת לך הרבה כוחות ואנרגיות ...וחיבוק ענק!!!!

25/05/2010 | 23:11 | מאת: דורה

רציתי לכתוב לך משהו אבל אז ראיתי שאתם חושבים בכ"ז על הקפאת הזרע. אז בכל בחירה שלכם, ואני מבינה כל כך עד כמה זה קשה לבחור במצב הזה, בכל בחירה שתבחרו- ריבון עולם יקר, שים עיין לרגע ותעזור פה. בהצלחה, בהצלחחחחחחחחחחחחחחחחחההההההההההההההההההההההההההההההה יקירה שלי, שיהיה לך קל יותר ומהר. תישעני עליי קצת. אוהבת אותך המון ((((((((((((((())))))))))))))))

26/05/2010 | 08:21 | מאת: נועה

לוקחת את כל החיבוקים והכתפיים שלכן ומקווה שנעבור את הגל הזה... ואולי אפילו עם דברים טובים טובים בסופו! נשיקות ויום טוב מקסימות שלי!!!!!

25/05/2010 | 14:59 | מאת: איסה

כ"כ טובה לגבי הבטא ביום ראשון בשני "ההריונות" הכימיים שהיו לי (אחד בהפריה הראשונה ואחד בהזרעה) היו לי כאבים מטורפים בחזה ועכשיו נאדה שיגמר כבר השבוע זה אוףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףף

25/05/2010 | 15:31 | מאת: מורן

אי אפשר לדעת גם מהריון להריון יכולים להשתנות הסימנים. אל תתייאשי הכל פתוח. בהצלחה ענקית!!!!

25/05/2010 | 15:36 | מאת: איסה

שאת צודקת (הלוואי ואת צודקת)

25/05/2010 | 14:23 | מאת: קרן

וביום חמישי אני צריכה לעשות אולטרסאונד לשלילה ובדיקת דם. איזה באסה שמחטטים לי שם בזמן מחזור יואאאאווווו... לא נורא, נעבור גם את זה.

25/05/2010 | 15:01 | מאת: איסה

הי קרן אנחנו לא כ"כ "מכירות" אני מחזקת אותך מעל דפי הנט ומקווה שהטיפול הבא יהיה מנצח אגב בהריון הכימי שהיה לי לא הסכמתי בשום אופן לUS שהייתי במחזור זה היה נראה לי כ"כ מיותר החיטוט ונפשית לא הייתי מסוגלת , והם לא עשו מזה ענין

25/05/2010 | 15:34 | מאת: מורן

הקרוב. בע"ה שיהיה האחרון!!!

25/05/2010 | 17:56 | מאת: נועה

גם אני עשיתי שלשום. אבל לא נורא. לטכנאיות לא מזיז בכלל... שיהיה בהצלחה!!!!!

יא מגעילה אני מדממת למוות פה ואת דוחפת לי ויברטור, תתאפסי על עצמך :) חחחח

25/05/2010 | 22:56 | מאת: דורה

הם רגילים לגמריי לזה. פעם ראשונה שעשיתי אולט' במחזור אמרתי לטכנאית במן התנצלות שאני במחזור, אז היא אמרה לי בקול הכי רגיל של כל הזמן שלה, שאקח טישו לניגוב וסלאמאת. עשינו הא"ס כרגיל. מה 'כפת לך? אפשר לחשוב שביום יום הם רואים לנו שם נוף של הרים מושלגים או חופים עם עצי קוקוס. זאת העבודה שלהם. ות'כלס, מה זה כבר שונה עם או בלי? את המטמר הם מכניסים כמעט בלי להסתכל וכל העניין זה קצת דם על הקונדום של המטמר שזורקים לזבל. קטנטן עלייך. אבסולוטלי קטנטן. קטנטנטוש אפילו. לילה טוב, יקירה.

בבקשה, בבקשה, בבקשה! כיף לי שגרמתי לך לחייך ו- את תראי שאני צודקת! }}{{ לילה טוב.

25/05/2010 | 23:41 | מאת: אביגיל

ואגב - ה US במחזור - עיזבי אותך למי אכפת. זה קורה כל כך מהר , שלא מרגישים.... לילה נפלא !!!!!!!!!!!!

25/05/2010 | 14:21 | מאת: קרן

25/05/2010 | 12:21 | מאת: מור

25/05/2010 | 14:57 | מאת: נועה

קראתי, תודה מתוקתי שאת חושבת עלי. תכף תקראי למעלה ולא יודעת אם תרצי יותר לקרוא הודעות ממני... :-( כן גם אני כולי קנאה לטיפול בלי הורמונים. אבל אני חושבת שכן, זאת סיבה מספיק טובה אם אפשר לעשות בלי הורמונים - להחליף רופא לאחד שמוכן.

25/05/2010 | 12:05 | מאת: קרן

היום קמתי בכוחות מחודשים ללא דיכאון, עצבים או כל דבר אחר. המחזור ממש בפתח , אני מרגישה אותו. חוץ מזה הכל בסדר , אופטימית היום. והכל תודות לכם מקסימות, יקרות, שיש לי אתכם ברגע עצב , יאוש וגם אושר כמו היום. אז שיהיה לכולנו יום כתום עם בשורות טובות לכל המוחזרות ולנשאבות וללא מוסברות לכולנוווו..

25/05/2010 | 12:56 | מאת: אתי

בס"ד מרגישים את החיוך עד כאן. שיהיה יום מקסיםכתום אוטוטו אדום..

25/05/2010 | 22:50 | מאת: דורה

יופי יופי יופי!!! מקווה שכל היום היה כמו הבוקר, ושמחר ימשיך להיות כתום ושמייח וכייפי. נשיקות}}{{ דורה.

25/05/2010 | 11:42 | מאת: לילך

אני כאמור אחרי הזרעה רביעית (ומקווה מאוודדדד שגם האחרונה) שמתי לב בכל החודשים הקודמים...שכשבוע בערך אחרי ההזרעה...פתאום יש לי הפרשות צמיגיות צהבהבות בהירות כאלו אני אישית קישרתי את זה לזה שהרירית כנראה מתפרקת או משו... ושזה כנראה כבר סימן שהמחזור יגיע בעוד שבוע.... למייטב זיכרוני בשלושת ההריונות האחרונות שלי...(ועוד 2 שבסוף הסתיימו בהפלה)...לא היו לי כלל הפרשות ..הכל היה "ריק" הייתי שמחה לשמוע מה קורה איתכן מבחינת ההפרשות כשבוע לפני מועד הווסת... תודה ויום מקסיםםםםםםםם והכי חשוב בשורות טובות אממןןןן

25/05/2010 | 12:22 | מאת: קופמקטית

אני חושבת שלי יש הפרשות רגילות כשבוע לפני הוסת, כלומר לבנות כאלה קרמיות. יום יומיים לפני הוסת אין לי בכלל הפרשות, וזה בד"כ מבשר רעות :) שהוסת תגיע.....ואז מגיע הכתם הראשון....

25/05/2010 | 12:55 | מאת: אתי

בס"ד לא התנסיתי בהריונות אבל אחרי 2 ההפריות היו לי הפרשות צמיגיות ומעצבנות . זה כנראה בגלל התמיכה . מה את לוקחת?

25/05/2010 | 13:40 | מאת: לילך

אני לא עם כלום....רק עם זריקת אוביטרל לפני ההזרעה

25/05/2010 | 11:38 | מאת: לילך

היי מה שלומכן....הלוואי שתייהנה בשורות טובות לכולנווו אמןןן אמןןן בכל הכח אמןן.... יש לי שאלה אליכן... ישנה בדיקה ששנה יס אור נו בדיקת הריון ביתית שטוענת שהיא מסוגלת לזהות הריון החל מ 6 ימים לפני המחזור.... אני אישית השתמשתי בה בפעמים שהייתי בהריון (כ 4 ימים לפני הווסת) מחר אני יהיה 6 ימים לפני מועד הווסת.... מה אתן אומרות יש משו בבדיקה הזאת?

25/05/2010 | 11:53 | מאת: נועה

אם קיבלת אוביטרל לפני ההזרעה, את לא יכולה לבדוק עם שום בדיקה לא ביתית ולא דם לפני שעברו 12 יום מינימום. ולגבי ההפרשות - כל אחת היא כל כך שונה, ואצלי גם בכל טיפול יש תגובות שונות... חכי עוד טיפה'לה וכבר תהיי עם תשובה וודאית ביד! ומקווה שמאד חיובית! בהצלחהההההההה

25/05/2010 | 11:14 | מאת: מור

רק עכשיו ראיתי את ההודעה שלך למטה והלכתי לחפש את השרשור עם החברים בשטח בלי הפותחן לקופסאת שימורים... קרעת אותי מצחוק!!! גם זה, גם הנחירות, העכבישים, הטכנאים שמשתינים בשירותים, ההרטבה של הארטיק - היו כאן צחוקים כשלא הייתי :-) כיף שאתן כאן! יום מקסים! נצ'יקות :-)

25/05/2010 | 22:47 | מאת: דורה

היה ערב מצחיק, ועם יד על הלב, גם מפחיד. ואיך שנקרעתי בסוף מזה שכל העכביש של אונה היה אחד מאלו המתנדנדים המעאפנים האלו. הייתי בטוחה שנכנס לה עכביש כמו ההוא שהיה לי בבית. שחור, גדול, עם פרווה מבריקה, הוי, הוי, מה אני עושה????????? איך הפלתי את עצמי לשם שוב??????????????? שששששששששששש~~~~~~~~~~~~~~~~ לא היה ולא נברא~~~~~~~~~~~~~~ חתולים~~~~~~~~~~~~~~~~~~~ שפמפמים~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~

25/05/2010 | 10:22 | מאת: קומפקטית

מה נשמע? באמת המון זמן לא הייתי פה. היו עיניינים משפחתיים. אמא שלי לא תומכת ברעיון של IVF בגלל שהבעיה בזרע של בעלי, ואני תלויה בין שמיים לארץ. בכל אופן התחלתי תהליך IVF טבעי ללא הורמונים. הייתי באולטרסאונד ודם ראשונים ביום השני למחזור ובתאריך 27.5 אני הולכת לאולטראסאונד ובדיקת דם שניים כדי לקבוע מתי ישאבו את הביצית ...נראה איך יסתדר. אשמח לעדכן ולהתעדכן. מקווה שכולכן בסדר: נועה, לי, צמד וכולן

25/05/2010 | 10:44 | מאת: מור

מה הכוונה אמא שלך לא תומכת ב- IVF? האם היא מעורבת בכל התהליך? איך את ובעלך מרגישים עם זה? זה פשוט נשמע לי נושא רגיש לבעל או בכלל לכל מי שהבעיה היא אצלו.נורא חשוב שאתם תתמכו אחד בשני ותהיו בסדר. דעת ההורים חשובה אך בסוף ההחלטות הן שלך. זה IVF ראשון? לא ידעתי שאפשר לעשות IVF על בסיס טבעי... סליחה על כל השאלות. אני פשוט לא זוכרת... תוכלי לעדכן טיפה? מה עשית עד היום? באיזה שלב אתם בתהליך? איזה רופא? בכל מקרה שיהיה המון בהצלחה!

25/05/2010 | 11:16 | מאת: קומפקטית

אז ככה: בת 35, אמא לילד בן 6 שנהרה בקלות למרות בעיות זרע שהיו גם אז. מאז ועד היום הידרדרות במצב הזרע. מנסה כשנה להרות, אחרי 7 הזרעות (למרות שהזרע לא היה מספיק להזרעות). היות ואצלי הכל תקין, התנגדתי בחריפות ל IVF רגיל. הגעתי לד"ר אלנבוגן בהלל יפה אשר בעד טיפול טבעי בשבילי, IVF טבעי משמעותו מעקב אחרי המחזור הרגיל, שאיבת ביצית אחת בכל מחזור טיפול אפשרי בהרדמה מקומית, הפריה, והחזרה לאחר יומיים. יש לשיטה חסרונות כי מספיק שמסיבה כלשהיא לא התקיימה הפריה... והלך חודש שלם.....אבל לשיטה יש גם הרבה יתרונות - הימנעות מכל ההורמונים וכ"ו. בנוגע לאימי: היא לא מעורבת בתהליך ממש, אבל יודעת היטב שהבעיה אצל בעלי ולכן חושבת "שאולי הטבע יעשה את שלו" הספירה של בעלי תשתפר ואני יקלט מתי שהוא.... אבל זו אשליה....היא אמנם מאחלת לי הצלחה, ומקווה, ומשתדלת להקשיב, אבל טוענת שהיא במקומי לא היתה עושה זאת....

25/05/2010 | 11:51 | מאת: נועה

יש רופאים שמוכנים לעשות הפריות על בסיס ביוץ טבעי. אבל הכל עניין של מה הבעיה ומי הרופא. אני למשל אמרתי לזיידמן שאם לא הולך הפעם אני לא מכניסה יותר שום הורמון לגוף ונעשה טבעי. הבעיה שיצטרכו לשאוב את בעלי וזה לא מומלץ בכלל...

25/05/2010 | 11:47 | מאת: נועה

טוב לראות שאת פה! עלי את יכולה לקרוא למטה אם יש לך כח... שיהיה בהצלחה עם הטיפול! כולי קנאה שאת הולכת על טבעי. הלוואי שתעשי בינגו אחד וגמרנו! מחזיקה לכם אצבעות &&&&&&&&&&

25/05/2010 | 12:02 | מאת: קומפקטית

אני זוכרת את הסיבה שבגללה את עושה IVF (קשירת צנרת לבעלך?) תודה, אני ממש מקוה, כי לא ייתנו לי עד אין סוף לעשות IVF טבעי.... את צודקת בטענתך: הרבה תלוי ברופא, ואם הוא ממליץ או לא. הלכתי לייעוץ אצל ד"ר מנשה (רופא פריון ממכבי) שלא היה בעד בכלל וטען IVF טבעי לא אפקטיבי

25/05/2010 | 11:48 | מאת: לי האחת והיחידה

ראשית, אני מאחלת לך הצלחה ענקית בטיפול שתהיה הפריה יפה. לצערינו, הרפואה לא יודעת לתקן את הזרע חוץ מההשבחות שעושים אז על מנת להשיג תוצאות יותר טובות משתמשים ברזרבה השחלתית שניתן להגדיל אותה עם הורמונים. גם אני באותו מצב וגם אני שואלת אותן שאלות ומתלבטת כמוכן. אבל כנראה שזו הדרך לצערינו נכון לעכשיו. וקומפקטית יקירה, מה זאת אומרת שאמא שלך לא הייתה עושה? ואם זה המחיר שאת צריכה לשלם בשביל להביא ילדים אז תוותרי עליו בגלל אמא שלך?! אני מאוד מאוד מקוה שכל הספור ייגמר מהר בלי הורמונים. אבל רק שתדעי שיש כאלה שמצליחות בIVF הראשון או שנשארים מוקפאים שתופסים.

25/05/2010 | 12:05 | מאת: קומפקטית

כן, אמא שלי זה סיפור בפני עצמו.....קשה לי עם זה מאוד .... טענתה: תישארי עם ילד אחד ואל תלכי לעשות IVF . אני מניחה שזה נובע מחוסר ידע....וחוסר ידע מוביל לפחד.

25/05/2010 | 22:43 | מאת: דורה

קודם כל- בהצלחה ענקית!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!! שנית, מה אמא שלך מציעה בעצם? שתתגרשי? נשמע לי מאד קשה לא לקבל את התמיכה של אמא. אני מקווה שזה לא מחליש אותך. אוי, באמת לא פשוט. ולסיום, הכי חשוב מהכל, שוב: בבבבבבבבבבבבההההההההההההצצצצצצצצצללללללללללללללללחחחחחחחחחחחחחחחהההההההההההההההההההההה!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!

25/05/2010 | 10:12 | מאת: אתי

בס"ד מה קורה נשמה שלי. תדעי שבכל פעם שאני רואה את התשובות שלך ואת החום והאהבה שאת שמה בפנים נהיה לי טוב על הלב. אתמול אמא שלי העניקה לי 800 ש"ח לקניות לחתונה . מה עדיף חזיה טובה או סט תכשיטים (_את היתרה אני צריכה ללימודים) מה עושים עם עצלות אני חייבת ורוצה להתחיל טיפול? מחזירה לך אהבה ענקית

25/05/2010 | 11:43 | מאת: נועה

אני הולכת על חזיות. תמיד יותר חשוב ויותר מקסים בעיני מתכשיטים... את רוצה להגיד לי שאת לא מתחילה טיפול כי את מתעצלת?????? קדימה, בעיטה בתחת ותתחילי! יאללה, אין לנו זמן, אנחנו רוצות לסגור פה את הפורום עד אוגוסט כי כולן יהיו בהריון! צאי לדרך!

25/05/2010 | 22:25 | מאת: דורה

הנה לך הסיבה מדוע נועה ואני כל כך מתאימות זו לזו- אני, חופשי הייתי הולכת על טבעת. אחת. וכל השאר ללימודים, אבל קודם כל איזה זוג סנדלים יפים שיתאים לטבעת. או שני זוגות? (כמו שאני קניתי שלשום? אוי, אני כזו גרועה!) יש לי, נועהל'ה, לשים ידיים על האזניים לרגע, יש לי שתי חזיות. לובשת אחת מכבסת השנייה. שתיהן סקסיות כמו השלט של הטלוויזיה... והציצים בתוכן לא עושים אותן יותר סקסיות. ממילא בעלי מעדיף אותי נטולת חזיות בפעילויות המבצעיות המשותפות שלנו... אז חזיה איתנה ומעצבת ציץ זה מספיק לי. דווקא לפני כמה ימים הרהרתי לי בקול שאולי כדאי שאקנה עוד אחת. אבל זה יקררררררררררררר. בעצם, אלו שאני לובשת לא ממש מהיקרות. ומה עושים עם העצלות? שוב, הוכחה ניצחת לכך שנועה ואני שידוך מוצלח: אז ככה: בבקשה, תסתובבי לרגע כי אני רוצה להוסיף את הרגל שלי לבעיטה של נועה ולתת לך וולה בישבן! קומי! לכי לטלפון! תחייגי! תקבעי תור! תרשמי ביומן! ו.. תלכי!!!!!!!!!!!!!!!!!!! ואני אומרת את זה עם כל החום והאהבה ....... (-: יאאללא, היידה, תתחילי לזוז!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!! ברור?

26/05/2010 | 14:13 | מאת: אתי

25/05/2010 | 11:52 | מאת: לי האחת והיחידה

נקווה שהלילה יהיה טוב יותר אמן!תודה מאמי

25/05/2010 | 08:58 | מאת: הלואי שכן

מקריאה אחורה נראה לי שאנחנו אמורות לעשות בטא באותו היום... שלי ב-3/6, גם שלך ? איך את מחזיקה מעמד עם כל המתח ??

26/05/2010 | 03:37 | מאת: לי האחת והיחידה

מרוב המתח אני מתעוררת כל לילה. אבל בואי נקווה שיהיה טוב. וכן נראה לי ייצא לנו אותו יום. לילה טוב!!!

25/05/2010 | 08:35 | מאת: מור

היי בנות, עדכון קצר - אחרי כשלון של IVF שלישי עשינו הפסקה לטובת הנפש וכל מיני בדיקות נוספות. אז בינתיים החודש התחלתי לעשות מעקב ביוץ על בסיס טבעי. היות ואנחנו לא מוסברים אמרתי לעצמי שבכל זאת יש סיכוי לנסות טבעי וחבל לפספס את הביוץ של החודש. בקיצור עשיתי אולטרסאונד ביום ה12 למחזור ולא היה כלום חזרתי שוב ביום ה- 16 והיו זקיקים מאוד קטנים (פחות מ10) אז הרופא שלי מתקשר אתמול ואמור לי שאין טעם להמשיך את המעקב כי כנראה שהדקא עדיין משבית לי את כל המערכות בגוף. אווווףףף.... שלושה חודשים השפעה זה המון זמן. אני לא מאמינה שגם שאני מנקה את הגוף מהורמונים זה עדיין שם... החלטתי שאני לא חוזרת לטיפולים עד שהגוף שלי חוזר לעצמו. בכל מקרה התעקשתי להמשיך במעקב. אולי יתברר שהגוף שלי מגיב מאוחר. אמשיך לעדכן... :-) יום טוב לכולן!

25/05/2010 | 10:05 | מאת: אתי

בס"ד אין דבר יותר מבאס מלחכות ,אבל נראה לי שעשית את ההחלטה הנכונה גם בגלל הכוח וגם בגלל הניקוי. אל תדאגי מאמי בואי לפורום ונעביר לך את הזמן בציק

25/05/2010 | 11:41 | מאת: נועה

עלי הדקא הארוך השפיע יותר מ 4 חדשים... הוא מדכא תרתי משמע! באותה תקופה לפחות היו לי מוקפאים בזמנו, אז בנינו רירית עם פרוגינובה - אסטרוגן והחזרנו עוברים. ככה לפחות לא סבלתי מגלי חום ויובש. חוץ מזה שאין ביוץ את מרגישה בסדר? את צודקת לתת לגוף לחזור לעצמו. פעם הבאה תבקשי במקום דקא ארוך לדיכוי, דקא קצר או סינרל או צטרוטייד. ככה לא תצטרכי להיות עם דיכוי לכזאת תקופה. נשיקות

25/05/2010 | 12:20 | מאת: מור

אני מרגישה בסדר גמור. כבר אין בכלל תופעות לוואי. הייתי בטוחה שאין זכר לדקא. בקיצור - לא מכניסה את הזבל הזה לגוף שלי יותר. קראתי מה שכתבה קומפקטית על IVF בלי הורמונים ואני כולי קנאה. הרופא שלי בחיים לא יסכים הוא מאמין גדול בלפוצץ אותי בתרופות. אולי זה מה שיגרום לי להחליף רופא?? נועוש - אני חושבת עליך כל היום. מקווה שדברים נראים קצת יותר אופטימיים... הרבה אהבה וחיבוקים!

25/05/2010 | 08:01 | מאת: מור

מה קורה??? כל זה מההורמונים? יפה לך שאת לא נרדת אז קמה למחשב. אני כל הזמן הייתי מנסה לחזור לישון (בלי הצלחה) מבלה את הלילה מתוסכלת במיטה. נו? מתי הביטא? מה סף הלחץ? בהצלחה גדולה יקירתי!!!

25/05/2010 | 11:51 | מאת: לי האחת והיחידה

יפה לך שאת מנסה לחזור לישון, אני לא יכולה חייבת להעסיק את עצמי. שורדים כמה שאפשר. בשבוע הבא נדע אם לצהול. יהיה בסיידר. ביי מתוקה

25/05/2010 | 07:30 | מאת: לי האחת והיחידה

מה שלומך מתוקה? דיברת עם בעלך? מקווה שהעניינים הסתדרו כלבבך. שיהיה בהצלחה ענקיתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתת יום נפלא!

25/05/2010 | 10:00 | מאת: מיטל

היי לי מה נשמע הכל בסדר? טוב דיברתי עם עם בעלי והוא מנסה להקל עלי כמה שהוא יכול למרות שהוא יוצא ב7 בבוקר וחוזר ב4 אחרי הצהריים וזהו בערך בבוקר התחילו לי הפרשות ורודות מקווה שזה לא יהפך לדמם אני מנסה לנוח יותר אבל אין הרבה מה לעשות חוץ מזה כי יש חוסר בגסטון לפחות לפי מה שאמרו לי ב3 בתי מרקחת אני אדבר עוד מעט עם זיידמן נראה מה הוא אומר ביי מיטל שמיר

25/05/2010 | 11:44 | מאת: לי האחת והיחידה

מה זה חוסר בגסטון? מאיזה איזור את? מתי הבטא? אם את רוצה יש לי מרשם ואני יכולה להשיג לך- כמה את צריכה? איזו חוצפה. באמצע הטיפול נגמר לך לא הבנתי או שלא קיבלת בכלל? עדכני אותי

25/05/2010 | 13:05 | מאת: אתי

בס"ד קראתי למטה את מה שכתבת ולא הספקתי להגיב . אני מקווה שהכל בסדר ואת נחה . העיקר מתוקה תהיי אופטימית אני בטוחה שבעלך אוהב אותך ורוצה להקל מעלייך כמה שהוא יכול רק מה - לא תמיד אנו מקבלים את מה שאנחנו מצפים ולכן אנחנו מתאכזבים.. קחי נשימה עמוקה וחיוך יהיה בסדר בעזרת ה' ,אני בטוחה שאת גיבורה

25/05/2010 | 03:11 | מאת: לי האחת והיחידה

תודה על האמפתיה, ההכלה והאהבה שאת נותנת. אין כמוך! תבורכי!!! נשיקות לנסיכה שלך וכמו שאת רואה גם היום יש לילות לבנים

25/05/2010 | 21:57 | מאת: דורה

ממש הגזמת במחמאות. יש כמוני, הרבה אפילו, כולכן! תודה גדולה, מתוקתי, אהבה ואמפתיה זה רוב מה שיש לי להציע, ידע זה הצד החלש שלי.... (-: מה אגיד לך, על הלילות הלבנים שלך ז"א, גם אני סבלתי מאותה הבעייה. הייתי מפסיקה לישון, בהדרגה, עד שבימים האחרונים לפני הבטא ישנתי שעתיים בלילה לכל היותר. אז אני מאד מבינה את מה שקורה לך, ומקווה מאד שאת עוברת עכשיו אימונים לחוסר שינה אחרי הלידה! והלוואי שדי כבר ושהפעם הזו היא הפעם הזו שתספרי עליה, איך לא ישנת, איך הלכת לאחות שרצתה שתשקלי ואת כבר היית מבואסת מספיק אז לא רצית (כל הכבוד לך! אם אפשר לא, אז אני מעדיפה תמיד שלא להשקל) ואיך עשית את בדיקת הדם ואיך הטלפון צלצל ואיך שמעת את הבטא הנהדרת שלך- נגיד... 114? וכמה שמחת, ו... הוי, ליצ'ינקה, הלוואי אמן שהפעם הזו זו ה פעם הזו!!! נשיקות ולילה של שינה מרגיעה ומשחררת, דורה.

24/05/2010 | 23:22 | מאת: דורה

קוצילי, הכל בסדר?

24/05/2010 | 23:39 | מאת: אונה

שמעתי מרחוק קוצילי קוצילי צאי החוצה חחחח אני קצת לא מחוברת לפורום בימים האחרונים לא יודעת לפעמים לא מוצאת ת'כוח לרשום מוכר לך??? מקווה שהכל בסדר אצלך ונחמד שאת דואגת לי. נראה לי אתקפל לכיוון המיטה לילה טוב חלומות פז קוצילי

להיות מישהי קראה לי חחחח טוב העייפות נפלה עלי סלחי לי.

25/05/2010 | 03:10 | מאת: לי האחת והיחידה

גם אני תהיתי לי איפה נעלמת. מוכרת התחושה שלך. אבל רק שתדעי שיש לך פינה גדולה בלב של כולנו ואנחנו אוהבות אותך. מאחלת לך ימים רגועים ושלווים. לילה טוב לי

24/05/2010 | 22:22 | מאת: הלואי שכן

אני מזריקה ג'סטון ונורא כואבים לי השרירים בידיים ובצוואר ומעניין אם יש קשר...

24/05/2010 | 23:09 | מאת: דורה

הזרקתי ליטרים של גסטון ולא כאבו לי הידים ולא כאב הצוואר. קצת לפעמים היה לא נוח בצוואר כי הייתי מזריקה לעצמי בישבן והפיתול הזה היה לא נוח, אבל רק להזרקה עצמה ורק קצת לא נוח.

24/05/2010 | 22:21 | מאת: הלואי שכן

תודה על קבלת הפנים, אני מכירה אגב באופן אישי את "איסה" מהפורום :) אז קצת על עצמי, אני בת 30.5, יש לי ילד אחד שהוא בן 7.5, הוא נולד לי בדיוק בדיוק ליום נישואין השלישי - מתנה ליום נישואים :) אחרי חצי שנה כבר ניסינו שוב, עד היום בעצם, כבר 7 שנות נסיונות - אחד ועוד אחד ועוד אחד... הרבה מכשולים וקשיים בדרך, הרבה עצב - אבל ברוך השם יש בבית את האור הזה שנותן משמעות לחיים. אני מאחלת לכולן כאן, שיתמו עבורן כל הצרות והטיפולים - ושתבוא תקופה נפלאה של הורות לפרי אהבתן ורחמן. לילה טוב וחלומות מתוקים :))

24/05/2010 | 23:17 | מאת: דורה

אשמח לדעת עוד קצת פרטים, אם בא לך לספר, כמו- מה הביאכם לטיפולים, מדוע היתה לידה שקטה בחודש שישי, מי הרופא ומה עשיתם עד היום.. את יודעת, קצת יותר רקע, אם את מוכנה, כמובן. ושוב, בעזרת השם, אמן, אמן, אמן, שכל הסיפור הזה יסתיים בבטא הנוכחית!!! טפו, טפו, טפווווווו! ו-כן, ישנוניות פה... בד"כ אלו שעות הפעילות שלי, אבל עכשיו אלך לבשל למחר, כי, לצערי הרב, מחר יש לי יום של טיול ממקום העבודה. איך שאני שונאאאאאאאאאאת את זה! וצריך שיהיה לחבר'ה אוכל לצהריים. ואז סוף סוף אבדוק איך נראית המקלחת שלי היום... ואז אחזור לפה! לילה טוב לבינתיים, דורה.

24/05/2010 | 20:05 | מאת: נועה

מרוב שאני שקועה עד הצוואר, לא איחלתי לכל הדוגרות דגירה משובחת... אז בנות, אני רוצה לשמוע קולות של אפרוחים בעוד 9 חודשים. ברור????? אצלי בגיזרה לא משהו. לא רוצה לבאס אתכן מדי, אבל אין לי כוחות כרגע אפילו לחייך גם אם מספרים בדיחה. בינתיים אין שיפור עם אמא שלי. שיהיה ערב נעים יקירותי. מתגעגעת לסתם קשקשת ברשת איתכן. בלי בטונדות על הכתפיים.

24/05/2010 | 23:06 | מאת: דורה

אני מאד מאד מאד אוהבת אותך!!! חושבת עלייך המון ורוצה כל כך שיהיה לך קל יותר. הלוואי שיכולתי להוריד ממך במשהו מהקושי ומהעומס. רפואה שלימה לאמא, וחיבוק ענק ואוהב (((((((((((((((((())))))))))))))))

24/05/2010 | 23:47 | מאת: אונה

הצטערתי לקרוא על אימך מקווה שיבואו ימים טובים יותר בקרוב ושתחלים במהרה. שיהיה בהצלחה בסבב הזה שיהיה האחרון אמן!!!! לילה טוב חלומות פז

25/05/2010 | 03:08 | מאת: לי האחת והיחידה

תודה על האיחולים מתוקה. האם אמא בהכרה כרגע? האם היא הייתה חולה לפני האירוע? מה אגיד לך יקירה, אירוע מוח זה אירוע לא פשוט וזמן ההחלמה משתנה בין אחד לשני ותלוי בדרגת החומרה שלו. אני מבינה את הקושי לחייך והעצב והקושי שאמא חולה, אך את חייבת חיוך אחד לפחות לגלעדי כל יום כי הוא הקרן אור שלך. אני שולחת לך מכאן המון חיזוקים ואהבה והלוואי ואמא תרגיש טוב במהרה ואת תוכלי להתמודד עם הטיפול ביתר קלות. נשיקות ולילה טוב גם אני מתגעגעת לנוכחות האופטימית שלך בפורום

25/05/2010 | 11:56 | מאת: נועה

אמא שלי בהכרה. בימים הראשונים המפגרים בבי"ח כמעט הרגו אותה עם מנת יתר של אחת התרופות. היא היתה זומבי בגללם. עכשיו היא צלולה לגמרי, אבל לא מסוגלת לקום או ללכת. פיזית היא היתה בריאה כמעט לחלוטין. נפשית היא תמיד היתה מטופלת. אבל זה לא גורם להתמוטטות פיזית. כרגע אנחנו במאבק שיתנו לה שיקום. את בטח מכירה יותר טוב ממני את המלחמות עם הרשויות על כל דבר... תודה מתוקה על האיכפתיות והאהבה! נשיקות!

25/05/2010 | 08:01 | מאת: שירה שירים

נועהל'ה יקרה, קראתי מה שכתבת על אמא שלך. אני מקווה שתתאושש ותחלים במהרה. הידע של הרופאים על המוח הוא כזה, שמסתבר שהרבה פעמים יש הפתעות לטובה, ומה שנראה רע בהתחלה, עשוי להתהפך למחרת. אמן. ענייני בריאות של הורים זה עניין לא פשוט,רגשית וגם טכנית, ובטח כאשר מגיעים בד בבד עם החובה ההורית שלנו לילדינו הרכים. כל כך מזדהה איתך עם הכאב והדאגה לאמא, ביחד עם הצורך לא לקפח את הפצפון, שמבחינתו מחכה להיות עם אמא, ויהי מה. ובכל זאת, גם אם השעות עם גלעדי מופחתות כעת, הרי שהוא רואה אותך יומיום ויודע שאת שם בשבילו, ולמרות יסורי המצפון שבוודאי תוקפים, בטוחני שגם השהות עם אבא מהווה קרקע יציבה ובטוחה בעבורו.וגם, תתפלאי כמה גברים הם יצירתיים ומשקיענים בילדים, כאשר אנחנו מפנות להם את השטח..לפעמים הקטנים אפילו מרוויחים זמן איכות עם אבא במצבים שכאלה. חוצמזה, את האופטימיות, את התבונה, את הרגישות, את אהבת האדם ואהבת החיים בכלל- את זה אף אחד לעולם לא יוכל לקחת ממך. לכן, אני מבקשת שתשתמשי בתכונות המופלאות האלה שלך, כדי לשאוב כוחות במצב הלא קל הזה. מקווה שתתחזקי, ומחכה לבשורות טובות. בחיבוקים חמים, שירה

25/05/2010 | 08:07 | מאת: מור

מאחלת לך המון חוזק ואנרגיות לעמוד בתקופה הלא קלה הזו.מקווה מאוד שמצבה של אמך ישתפר במהרה. תשמרי על עצמך. כמו שאת רואה, כולן כאן בפורום חושבות עליך ושולחות לך המון חיבוקים מחזקים. תחזרי אלינו במהרה עם בשורות טובות! נשיקות!!

25/05/2010 | 08:15 | מאת: נועה

שירה שירים יקירתי, איך את תמיד יודעת להופיע בימים קשים? או שאת תמיד פה ובוחרת לעזור לי כשאני צריכה??? תודה לך ותודה לכולן. אני קוראת ומתאפקת לא לתת למזרקה להתפרץ שוב ושוב ושוב.... חייבת לרוץ עכשיו. אוהבת אתכן חזרה על כל מילת אהבה! שלכן נועה

ילד שלי חשבתי... אז וודאי יהיה יותר קל אז לא אהיה חצי, לא אהיה עוד לבד. כ"כ רחוקה מהשלם ועדיין חצי חצי לבד , חצי עצוב, חצי משלם. והוא לא מגיע לתת לי יד קטנה. לינוק משדי. והוא לא מגיע בכדי להעניק לו את חיי להרגיש חיה, שייכת. ואהיה לך אמא טובה, אני מבטיחה רק תגיע כבר ושחרר אותי מהחוסר שבך... אוהבת אמא.

24/05/2010 | 16:47 | מאת: לי האחת והיחידה

מבטא את הרגשות כל כך יפה. את פשוט כשרון חבל"ז. תתחילי לחשוב על שירים לילד שיבוא בעה"ש. שולחת לך המון חיבוקים וכוחות ושתהיי מאושרת ומשוחררת בקרוב מאוד.

24/05/2010 | 17:57 | מאת: קרן

מדהים ומרגש !!!!הוא יגיע ...רגע עוד קצת , הוא מעבר לפינה הבאה , אולי הם - לכי תדעי......

24/05/2010 | 20:00 | מאת: נועה

שיר כל כך מקסים. את חייבת לשמור לו אותו. לא יודעת אם תקריאי לו אי פעם או לא, אבל תשמרי. מבטיחה לך שהוא יגיע בקרוב, אפילו יותר מהר ממה שאת מדמיינת. וכל חלום וחלום שלך יתגשמו אחד אחד. הביציות שלך מקשיבות לכל מילה וסופגות את האהבה כבר עכשיו! סתם טעות קטנה בניווט של הילדים שלך! הם תיכף יתקנו את ה GPS ויגיעו!

24/05/2010 | 22:24 | מאת: הלואי שכן

שתבורכי בקרוב ושלא תדעי עוד רגעי יאוש...

24/05/2010 | 23:02 | מאת: דורה

הוא יגיע! והוא יתן לך יד קטנה, והוא יינק, ואת תתני לו את הכל והוא יהיה הילד הכי מדהים בעולם! (או הילדה, או הילדים, או הילדות). ואת תהיי האמא הכי טובה בעולם! אני בטוחה! הוא יגיע, והכל יקרה, והבית יתמלא בריחות של "תינוקלין" ובפעיות קטנות שיתחלפו בצחקוקים ובמלמולים, וצ'יק צ'ק תתחילי לשמוע רגלים קטנות רצות בבית וממלאות את החדרים בצעצועים ואת חדרי הלב באושר שעולה על גדותיו! וכלום לא יהיה חסר יותר. הכל יהיה מלא! כל הגבינה השוויצרית בלב תתמלא. את תראי! ובעזרת השם, מאד מאד מאד בקרוב! לילה טוב, יקירתי.

25/05/2010 | 11:59 | מאת: קרן

ריגשת אותי יקירה. עד דמעות עם חיוך שלא יורד מהפרצוף גם בזמן הזרקת הדקא... תודה תודה תודה :)