פורום פוריות חברתי - תמיכה

שלום וברוכים הבאים לפורום החדש שלנו. אי-פריון הוא מחלה שאחד מכל ששה זוגות סובלים ממנה, ובכל זאת היא כנראה המחלה היחידה שהסובלים ממנה יזכו לשמוע מסביבתם הערות בנוסח: "זה הכל בגלל הלחץ. רק תרגעו ותכנסו להריון" או "מה, צריך ללמד אתכם איך לעשות את זה?" – תוך קריצה מבינה-עניין. במדינה בה "פרו ורבו" הוא לא רק ציווי דתי אלא אתוס לאומי של ממש, הסביבה מצפה מאיתנו להתחיל למחרת החתונה להרות וללדת ילד בכל שנתיים עד שנמלא את מכסת הילדים המקובלת במגזרנו (שניים או שנים-עשר) ומתעניינת במצב הרחם והשחלות מבלי להסס לשאול אם גודל לנו כבר משהו שם בפנים, ואם לא - מדוע. לא יפלא, אפוא, שאי-הפריון מקבל משקל רגשי נוסף על זה שקיים כבר ממילא - הכמיהה לחבוק כבר תינוק, המלווה בתחושות קשות של כשלון ובגידת הגוף, אובדן שליטה, עצירת החיים, קנאה, אשם ותסכול. ומעבר לכל - תלויה מעל הראש בכל רגע נתון עננה כבדה של עצב עמוק שלא מאפשרת להנות באמת מהחיים הנעים במעגל מייאש מחודש לחודשו – ולצידה השאלה הגדולה: מתי הסיוט הזה כבר ייגמר? אני הייתי שם, במשך כמה שנים טובות. מעקבי ביוץ שלא נשאו פרי פינו את מקומם למסלול המלא של טיפולי הפריון: בדיקות, איקקלומין, הזרעות, זריקות ולבסוף הפריות מבחנה. החודשים שחלפו הפכו לשנים, ותשובה שלילית אחת רדפה אחר חברתה. אפילו תשובה חיובית ראשונה שהרימה אותנו למחוזות של אושר נשגבים התחלפה במהרה בנפילה קשה וכואבת כאשר ההריון הסתיים, לדאבוננו, בהפלה מוקדמת. בסופו הטוב של הסיפור ציפה לנו זוג תאומים מתוקים ומקסימים, אך הדרך הקשה הזו לא נשכחה, על כל קוציה ודרדריה. והנה אני כאן, על מנת לחלוק איתכם את נסיוני העשיר, לצערי, מזווית מבטה של מטופלת פריון לשעבר. את הידע הרפואי בנושא הפריון תקבלו מהפורום השכן של פרופ´ זיידמן, אבל כאן תוכלו למצוא תשובות לכל השאלות האחרות שמציקות לכם: • איך שומרים על שפיות בכל התקופה הזו? • כיצד משלבים טיפולים וקריירה? או: האם החיים חייבים להעצר? • מה אומרים לסביבה? למי מספרים על הטיפולים? • כיצד (והאם) שומרים על קשר עם חברה שהרתה חודשיים אחרי החתונה ושנתיים אחרי שאנחנו התחלנו לנסות, והאם ניתן לפרגן לה מכל הלב? • איך מתחמקים מברית המילה של האחיין מבלי להסתכן בנידוי משפחתי? וכל שאלה נוספת שתעלה בהקשר הזה, כמובן. ובעיקר, הפורום נועד להעניק אוזן קשבת שבאמת מבינה, כתף לבכות עליה ויד חמה שתאחז בידכם עד ליום בו תגיעו גם אתם לסופו של המסע, בו תראו את המראה היפה ביותר בעולם – הבהוב מרצד על מסך האולטרסאונד המצביע על ליבו הפועם של האוצר החדש שלכם הנובט בקרבכם. ברוכים הבאים לשהות קצרה מהסיבה הנכונה! לכניסה לחצו - פורום פוריות
14652 הודעות
9574 תשובות מומחה

מנהל פורום פוריות חברתי - תמיכה

15/01/2010 | 11:28 | מאת: טהרה

קשה לי בכלל לדבר על זה בכל זאת אני לא ממש מכירה כאן אף אחת מכן אבל אני יודעת שרק אתן...שחוות את אותם טיפולים את אותן תקוות ואת אותן אכזבות וממשיכות...רק אתן מסוגלות להבין אותי אז אני שוב אחרי הפריה...ושוב זה לא הצליח והדמעות ממלאות את כולי והיאוש מאיים להסתנן לתוכי אסור לי להתייאש בתוך תוכי אני יודעת זאת (השעו ביולוגי מתקתק,בסוף זה יצליח,וכולי וכולי) אבל ביננו אחרי שש שנים ושבעה חודשים שניסיתי ולא הצלחתי קשה לי מאוד שלא לעשות את הדבר הכי קל -להתייאש. קשה לי לתאר לכן מה זה אומר מבחינתי לצפות כל חודש במשך שש שנים ושבעה חודשים (אבל בכל זאת אני יודעת שאתן מבינות) מבחינתי מה שזה אומר זה שכל איחור הכי קטן בוסת (שעלול מן הסתם לנבוע מכל החומרים שמוחדרים לגופי)הוא תקווה כל איתות גופני - (החזה קצת נפוח ,יש לי פס חום על הבטן, בחילות ...) הוא תקווה חלמתי בלילה על דגים וחלות יודעי דבר אומרים שכשחולמים על דגים זה סימן לפוריות וכשחולמים על חלות זה סימן לבנות -כן גם זו תקווה מבחינתי. התקווה היא זו שמחזיקה אותי כנגד הייאוש מחד,אבל מאידך היא גם זו שמעוררת בי ציפיות גבוהות ובעקבותן גם אכזבה גדולה אני בד"כ מצליחה לנווט את חיי ולהרגיש שליטה מסויימת עליהם אני בד"כ מצליחה לשלב כל כך הרבה דברים בבת אחת וגם אם קשה אני בד"כ לא מתייאשת ומנסה בכל זאת אבל כאן אני מרגישה שזה משהו שהוא הרבה מעבר לשליטתי גם אם אני מאוד משתדלת ...אין לי שום שליטה על התוצאה אני אמנם זאת שמתייצבת כל פעם לבצע בדיקות דם ואולטרסאונד גם אם בדיוק באותו זמן יש לי ישיבה או עבודה דחופה אני זאת שמסכימה להזריק לגופה חומרים לא סימפטיים עם כל הכאב והסכנה הכרוכה בכך אני זאת שמסכימה לחוות הרדמה מלאה ושמסתכלת על עצמה בצילום(שבעלה צילם) בדיעבד והמומה "זאת אני שמוטלת שם כך חסרת אונים או גוויה?" אני זאת שמסכימה לחכות 12 יום שהם נצח לתשובה אבל עם כל מה שהשתדלתי,ניסיתי,גזרתי על עצמי בהסכמה אני לא זאת שקובעת את התוצאה

15/01/2010 | 12:02 | מאת: שרית

היי טהרה, אני מצטערת בשבילך ובאמת מבינה לליבך, אל תתייאשי אני בטוחה שהישועה תגיע ובקרוב, כל אחת מהבנות בפורום עוברת סוג של תהליך מעבר לתהליך הפיסי גם נפשי, אנחנו חייבות להיות חזקות ולא לוותר.. יש לי דוד שאחרי 20 שנה של טיפולים וכל הסוגים, נולדה לו נסיכה.. תאמיני לי שהמון אנשים עוברים תהליכים קשים, אבל החוכמה היא להרים את הראש ולהמשיך הלאה.. מחזיקה לך אצבעות ומאחלת לך המון הצלחה... אני בטוחה שבפורום תמצאי אחוות נשים מדהימה תמיכה ועצות מכל הלב :)

15/01/2010 | 14:46 | מאת: נועה

אוי, רק אנחה גדולה יוצאת לי כשאני קוראת את המילים הכל כך מפוכחות שלך. קשה להיות אחת שיודעת מה האמת והמציאות שנמצאית מולה. דברייך מאד מאד מאד מובנים לי, ולא בגלל שעברתי כזאת כמות טיפולים, וכל כך הרבה שנים. מובן לי כל כך חוסר השליטה. גם בחיים שלי הרוב מתוכנן. בשליטה. רק מה שכל כך אמור להיות טבעי - הוא לא. יצא משליטה. וזה קורע, לקבל את זה ולהחליט לקחת חלק בכל זאת בטיפולים בהם השליטה הי לא בידייך - זה אולי הקשה ביותר בשבילי. ואולי גם בשבילך? מאד מאד הייתי רוצה להגיד לך - הנה הטיפול הבא יביא לך את המיוחל. אבל מי אני שאדע? מי מהרופאים המהוללים ידע? אף אחד. נשאר לנו לחיות בקלחת הזאת כל עוד בחרנו לאבד שליטה כדי להביא יצור יקר לעולם. לפחות אנחנו פה ביחד בקלחת הזאת עם עוד הרבה בנות. ואין לך מושג כמה שהן עושות את התהליך הזה למשהו הרבה יותר יומיומי, אפילו קליל לפעמים, והרבה מאד פעמים מצחיק. למדנו פה בזכות כמה בנות יקרות לצחוק על עצמנו מהצד. ומבפנים. את ממש ממש מוזמנת לשהות איתנו פה, בתקווה מאד גדולה שלזמן קצרצר ביותר, וספרי לנו מה הבעיה, בת כמה את, איזה טיפולים עברת? איפה את מטופלת? נשמח להיות פה אזניים ענקיות!!!!! וכתפיים מאד מאד רחבות! (ולבבות עצומים וגדולים מחכים לך פה ושולחים לך הרבה חיבוקים!) שבת שלום יקירה! נועה.

16/01/2010 | 06:31 | מאת: לי האחת והיחידה

טהרה יקרה, מצער לשמוע שאחרי כל כך הרבה שנים טרם הפכת לאמא. האם ניסיתם להחליף רופא, פרוטקולים, מה דעתו של הרופא המטפל בעניין? נשמח לשמוע אודותייך ולחלוק איתך את הידע שהבנות כאן צברו. בכל אופן תמיכה גדולה, אוזן קשבת וחיבוק גדול זה דבר שתקבלי כאן הרבה ובגדול. שולחת חיבוק יקירה ((((((((())))))))))וכולי תקווה שתמצא הדרך וגם את תגיעי אל האושר ותזכי לחזק בזרועותייך תינוק. כל טוב לי

16/01/2010 | 22:10 | מאת: דורה

אני קוראת את מה שכתבת, את הכאב, את ההבנה, את הקושי, ואני כל כך מבינה אותך. התחושה של איבוד השליטה היא מאד קשה, ולחוות אותה כל כך הרבה שנים, ולחוות את הדמעות והכשלונות שש שנים ושבעה חודשים....זה דבר שקשה לי לדמיין. אני רואה את הכוח האדיר שלך, כוח הגוף וכוח הרצון ואני מתפללת בשבילך שבעוד חודש, הטלפון מהיחידה להפריה יהיה זה שחיכית לו כל השנים הללו. אני מכירה באופן אישי וקרוב מאד חברה אהובה שזה קרה לה אחרי שש שנים! בעזרת השם, והרפואה, אצלך זה ממש פה, מעבר לפינה. שולחת אלייך חיבוק גדול ואוהב ומבין. (((((((((((((((((((()))))))))))))))))) דורה.

15/01/2010 | 11:18 | מאת: שיר

הי בנות, האם מישהי יודעת לגבי אסותא החדש ברמת החיל בת"א, האם מבצעים שאיבות והחזרות ביום שישי? והאם ביום שבת? באסותא הישן אני יודעת שעשו הכל גם בשישי ושבת. האם גם בחדש? תודות. שיר

15/01/2010 | 14:39 | מאת: נועה

לי עשו שאיבה בשישי והיו שם בנות שבאו להחזרה גם. לא יודעת לגבי שבת. בהצלחה נועה.

15/01/2010 | 11:15 | מאת: אונה

שמחה לשמוע ממך, אני קוראת את מה שכתבת וכואב לי הלב, כואב לי פעמיים עלייך ועלי. כ"כ מבינה אותך וכל מה שאת רושמת אני מזדהה איתך ולא יודעת מה להגיד כדי לנחם. מלבד זה שהלוואי וזהו הטיפול האחרון שלך, אני כ"כ רוצה שזה יצליח לך! די עברת מספיק! מזדהה איתך לגבי הלימודים, למדנו- ועכשיו אנחנו לא מפרנסות את עצמנו, הכל נופל על הבעל מבחינה כלכלית וזה לא מספיק. החברות האלו שכ"כ מרוצות מעצם לא יכולות לתאר לעצמן כמה זה קשה. אבל את יודעת יפעת, כשלנו יהיו ילדים ב"ה אנחנו נרגיש את האושר הזה פי שתיים מהם, כי אנחנו עוברות קושי כדי להגיע לאושר כשלך זה יקרה את תהיי בעננים ותחווי אושר בצורה יותר גדולה. בואי נחזור לאופטימיות, אני רוצה שהשבת הזאת תחשבי רק חיובי, תחשבי רק טוב, תהיי אופטימית ואל תחשבי על הרכלנים ועל החברות המעצבנות, תהיי עם בעלך, תנוחי תעשי רק מה שטוב לך! אני כאן גם בשבת אם בא לך לדבר, את שומרת שבת? בכל מקרה אם לא נדבר שתהיה לך שבת שלום. חושבת עלייך (כמעט רשמתי את שמי האמיתי ומחקתי).

15/01/2010 | 13:16 | מאת: יפעת

תודה רבה לך. כל כך כיף לקרוא ולהתחזק. אני לא שומרת שבת, אז כך שאפשר לדבר. קראתי גם את מה שכתבה לך בת אל והיא צודקת, אנחנו נהיה כל כך מאושרות, לשמוע שהילד בוכה בלילה ושאפשר להחזיק אותו ולטפל בו ולאהוב אותו.. ולא נתלונן ונספור כמה פעמים אני קמתי וכמה פעמים בעלי קם, כמה שעות אני ישבתי איתו וכמה שעות אתה ישבת איתו... וכו' לגבי המשפחה של בעלך והארוחה, אני כל כך מבינה, גם אני שונאת לבוא להורים של בעלי כשכל האחיות שלו שם עם הילדים ומתלהבות מהם, אחותו יושבת מולי מחזיקה את התינוק שלה בן שנה מקפיצה אותו על הברכיים ואומרת לי זה הדבר הכי טוב שיש. לא חשוב שלפני זה היא אמרה לנו : תקחו את הזמן עם הילדים. בחיים אני לא אשכח לה את זה. בקיצור הדרך שלי להתמודד איתן, היא לנסות להגיע כמה שפחות כשהן נמצאות ואם כבר אני שם והן שם אז אני מזמזמת לעצמי שירים בראש, ומנסה להתרכז בשיר ולהזכר במילים שלו במקום להתעסק איתן. אם הן ממש מעצבנות וחסרות טקט אז אני מקללת אותן בלב למשל, איזו מטומטמת זו, איזו טפשה, מפגרת וכו'.. אבל בלב, כי אין לי כוח לריב איתם ואח"כ להשלים וכל הסאגה המשפחתית הזו. ואם מישהו זורק לי הערה ולא תמיד אפשר לענות בחופשיות, אם את מבינה אותי, אז אני חושבת בראש בשקט, איזה משפחה של משוגעים.. כשאת נכנסת לבית משוגעים והמשוגעים קוראים לך: אונה, אונה, את הרי לא עונה להם, אז תחשבי בראש, איזה משוגע זה, איזה משוגעת זו,איזה משפחה מעפנה... וככה זה יקל עליך. אני מקווה שזה יקל עליך לעבור את הערב. דרך אגב, יפעת זה שמי האמיתי.

15/01/2010 | 13:26 | מאת: אונה

אין עלייך, זה מצחיק מה שרשמת, משפחה של משוגעים.... אונה ,אונה ואת לא עונה... גדול!!!! אני יעשה את זה בראש בערב ויזכר במה שרשמת לי וזה יגרום לי לצחוק. בכל פעם שיגידו משהו שלא יראה לי אני יחשוב על מה שכתבת. תודה לך מותק על הכל! בקשר לגיסתך, מה שיש לי להגיד זה איזה אנשים משוגעים (חחחחחחח).

15/01/2010 | 11:03 | מאת: בתאל

תקשיבי נשמה, אני מבינה שזה מבעס אותך לחכות עוד חודש- אבל בטיפולים האלה צריך הרבה סבלנות. (גם לי אין..) אציל 3 הזרעות נמרחו על כמעט שנה שלמה- אחרי הפעם הראשונה הייתה לי ציסטה והייתי צריכה לחכות, פעם אחת יצא לי לקבל שברקוביץ טס לחו"ל- עוד חודש, פעם יצא לי לפני פסח ואי אפשר היה להתחיל- עוד חודש.. תנצלי את ההמתנה הזאת להירגע מהטיפולים, לחפש לך עבודה, להשקיע קצת גם בבעל... לגבי הסביבה- גם אצלי רוב החברות כבר עם ילדים או בהריון מתוכם כאלו שהתחתנו הרבה אחריי (ויש לי גם 2 גיסות שהתחתנו אחריי וכבר עם ילד) אני מבינה אותך שזה מתסכל, אבל תסתכלי על מה שיש לך ולא על מה שאין- יש לך בעל!! יש לי גם חברות שעדיין לא התחתו- מה שלדעתי יותר קשה. אנחנו חוזרות בייתה יש את מי לחבק, ועם מי להתנחם. מכרה שלי התחתנה ואחרי שנה היא בתהליכים של גירושים ממש קשים. היא חוזרת כל ערב מהעבודה לבית ריק! אצלנו אולי הבית ריק מילדים (רק בינתיים!!!) אבל יש בן זוג אוהב, תומך, מבין. יש תחליף לזה? תחשבי תמיד מה יש לך ולא מה אין- נראה לי זה יגרום לך לראות את הדברים אחרת..ולהתעודד! טוב מאמי שבת שלום ונשיקות

15/01/2010 | 11:20 | מאת: אונה

בתאלוש בדיוק חשבתי לכתוב לך, קודם שוב המון הצלחה ובשורות טובות, שמחה לשמוע שאת בסדר. את מקסימה שאת כותבת לי את הדברים האלו, הייתי צריכה לשמוע אותם. סתם מעצבן אותי לקחת גלולות החודש זה אירוני, אני גלולות, אוף זה מרתיח אותי שאפילו טבעי אנחנו לא יכולים לנסות. אני אדם חסר סבלנות וחודש בשבילי זה הרבה במיוחד שלכולן תינוקות מסביבי, ממש ככה אין לי חברות רווקות! את צודקת במה שאמרת אני צריכה לעבוד על עצמי תודה לך על הדברים ושאת כאן לעודד, כיף שיש מי שמגיב לרגשות שלי ויודע גם מה להגיד. שתהיה לך שבת שלום ואני כאן לדבר

15/01/2010 | 12:25 | מאת: בתאל

אמא שלי עכשיו סיפרה לי משהו שהרתיחחחחח אותי. יש לי גיסה (אישתו של אחי) שבשנכנסה להריון בליל החתונה(התחתנה 5 שנים אחריי המעצבנת....) הם היו עם הילד אצל הורים שלי שבת שעברה. וגיסתי התלוננה בפני אמא שלי כמה קשה לה לקום בלילה כשהילד בוכה.. ממש מסכנה, רחמנות!!! זה כל כך מרגיז לשמוע את זה. אני מתה לקום בלילה לשמוע את הבכי של התינוק שלי.. למה אני מספרת לך את זה? אין לך חברות רווקות, כולם מסביבך בהריון? יופי! אני בטוחה שכל מי שזה בא לה בקלות, בדיוק כמו גיסתי חושבים רק על שטויות כמו כמה קשה לקום בלילה, כמה המטרנות והטיטולים יקרים וכל החארטות האלה. וכשזה יגיע אליי, אלייך, אל כולנו- אנחנו לא נגיד קשה, נקום בשמחה לילד ונדע להעריך כמו שצריך במה זכינו. ובינתיים תעריכי מה שכן יש לך ולאחרים אין- בריאות, בעל וכו' שבת שלום וגם אני כאן לכל דבר שתצטרכי

15/01/2010 | 09:45 | מאת: בתאל

נועה איזה מאמי את, בא לי לחבק אותך שאת ככה דואגת לי. היה לי קצת קשה להיכנס אתמול כי היו לי בחילות מההרדמה והלכתי לישון מוקדם (אני גם אצל הורים שלי ואחי הקטן היה צמוד למחשב...) אז ככה: החזירו לי 3 ברקוביצונים קטנים ומתוקים. ההרדמה הפעם לא הייתה משהו.. קמתי עם בחילות וחלשה (יכול להיות שזה בגלל שזאת הרדמה שנייה השבוע?) אבל ברוך השם- לפחות כאבים אין שזה מבחינתי ליגת על!! מהם הכי פחדתי. פעם שעברה אחרי ההחזרה היו לי כאבים איומים שבקושי הצלחתי לשבת באוטו והנסיעה הייתה עינוייייי. עכשיו נשאר לי רק לחכות ל26/1 - הבטא. (שימציאו כבר בדיקה שבודקת במקום אם יש הריון!!!!!) יפעת, אויש איזה בעסה שהשאיבה הייתה קשה. איך את הבוקר? עברו הכאבים? (כמה שאבו לך?) לא לשכוח לשתות המון מים! נועה ושרית- יש תאריך לשאיבה? רבקה מי אמור- למה את לא נכנסת לפורום???? דורה- גם את נעלמת קצת.. מורני- יש חדש אצלך? אונה נשמה- יש לי מה לרשום לך לגבי הלחץ שלך להתחיל כבר טיפול והזמן.. פשוט אבא שלי לחוץ על המחשב אז בהמשך אכנס שוב לילוש- בהצלחה גם אצלך כשתתחילי.. בינתיים שבת שלום יקירותיי ובהצלחה לחדשות שהצטרפו

15/01/2010 | 11:58 | מאת: שרית

היי מותק, אני שמחה שעברת את החזרה בשלום... ובע"ה נשמע ממך על היריון בקרוב מאוד... מה שלומך? עבר הרבה זמן מאז שדיברנו, אני היום עשיתי בדיקת דם באזור 13:00 מחכה להנחיות מברקוביץ...

15/01/2010 | 12:10 | מאת: בתאל

תעדכני מה אמר לך הרובוט. דרך אגב בשבוע שאני בודקת בטא הוא לא יהיה בארץ- אמר שאני ישלח לו ס.מ.ס-והוא יחזור אליי. גם מחו"ל הוא לא נח תראי איזה אדם גדול!!

נורא! כבר חשבתי לחפש את הטלפון של ברקוביץ' לשאול אותו מה קרה לזאת שאמרו לו I LOVE YOU!!!!!!! אחחחחחחח, איזה יופי! שלושה בהכנס! מעולה! חממי, תנוחי, תתפנני, תתפנקי והעיקר תמסרי להם שמה למטה שלא יתעסקו עם אף אחת מאתנו! קפיש??????? נשיקות גדולות סופ"ש שמשי וחמים ונעים!

15/01/2010 | 15:15 | מאת: בתאל

הרגת אותי מצחוק.. לשאול את ברקוביץ מה קרה לזאת שאמרה לו איי לאב יו.. גדולה!!! מאמי תודה על הדאגה. ממש תודה. שמחה שחושבים עליי אוהבת המון שבת שלום

16/01/2010 | 21:28 | מאת: דורה

שלושה ברקוביצקלעך בהכנס. סבבה ביותררררררררררררררררררררררררררררררררר. !!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!! זהו, מבצעת פה קשירת אצבעות מסיבית. כל דרי הבית, כולל שתי החתולות (אחת מהן גידמת קמיצה, תוצאה של טמטמת חתולים קשה). מרגש מאד לקרוא. מאד מאד. יאללא, תני לברקוביצים לעשות את העבודה עכשיו. שבי ודגרי עליהם בנחת ובעזרת השם, בעזרת הששששששששששםםםםםםם נעשה לך שירשור קולולוש היסטרי ובעוד תשעה חודשים מינוס טיפה תכנסי לספר לנו על הלידה. באמת קצת נעלמתי, איזה יומיים ככה, ומה שקורה פה... קרנבל!!! מה זה צריך להיות? איך אפשר לעקוב אחריכן, שובבות שלי? אז אני אנסה, כמיטב יכולתי ולפי מה שירשה השעון, כי העבודה, יא אללא שלה, לא נגמרת לייייייייייייייייי. נשיקות, כפרו'ש, שבוע נהדר, קליל, בלי מחשבות טורדניות ועם גוזלים גדלים בבטן. טפו, טפו, טפו. טפוף. דורה.

15/01/2010 | 07:30 | מאת: מורן

שיהיה לכולנו אחלה סוף שבוע, שבת נעימה וחמימה לקראת הסערה שצפוייה להגיע בשבוע הבא נצלו את מזג האויר אוהבת, מורן

15/01/2010 | 09:32 | מאת: נועה

בשבילי כבר אמצע היום... יצאתי הבוקר ב 6 למעקבים, והגעתי שביעית בתור, לא יאומן. למדתי לקח מהסיבוב הקודם כשהגעתי ביום שישי ב 7:30 היו למעלה מ 40 בנות בתור, נתקעתי כמעט שעתיים... לפי גודל הזקיקים נראה לי שישאבו לי ביום שני. ביחד עם הסערה... שתהיה שבת נפלאהההה!!!! נשיקות לכולן נועה.

15/01/2010 | 12:06 | מאת: שרית

אני ממש שמחה בשבילך.. אני הבוקר הייתי בבדיקת דם, מחכה להנחיות מברקוביץ, ביום ראשון שוב בדיקת דם + תור אצל ברקוביץ, מקווה שגם אצלי השאיבה מתקרבת.. המון הצלחה יקירה :)

15/01/2010 | 12:04 | מאת: שרית

שתהיה לך שבת מדהימה, תהני מהשמש והמנוחה לקראת עוד שבוע...

15/01/2010 | 05:40 | מאת: לי האחת והיחידה

מה שלומך הבוקר? קראתי שלא היה קל אתמול מקווה שהיום כבר התאוששת. מאחלת לך בריאות, הפריות רבות ואיכותיות ובעה"ש היריון אמן ואמן!!! שבת שלום מתוקה תנוחי,תשתי ותאגרי כוחות לקראת ההחזרה של הבונבונים אוהבת לי

15/01/2010 | 08:26 | מאת: יפעת

היי לילוש,אתמול היה אחד הימים הקשים בחיי. אני יושבת במיטה אחרי ההרדמה, מטושטשת,והרופא עוד מחליט לתת לי זריקת פרגינל ועוד 3 משככי כאבים בתור נרות (בשאיבה הקודמת בכלל לא לקחתי משככי כאבים). ובעלי שבדר"כ כן נמצא שם, פשוט נשבר, יושב לידי ובוכה... בוכה... לא יכול להפסיק. בהתחלה כעסתי עליו, איך עכשיו הוא בוכה אחרי שיצאתי מהשאיבה הקשה הזו שהייתה לי? אבל אח"כ נראה לי שהבנתי שהוא נשבר לגמרי, בעיתוי לא משהו. רציתי לשאול אותך או מישהי מהבנות, אולי אתן מכירות פורום לגברים? כמו שלנו? אין לו עם מי לדבר על הנושא, וגם בגלל שהזרע שלו חלש מאוד (נוסף על הבעיות שלי) הוא מרגיש אשם כל הזמן. אתמול חזרנו הביתה הוא היה חמוץ ומריר כל היום, לא הרגיש טוב. בקיצור, באסה. כעקרון אצלנו רק אמא שלי ואמא שלו יודעות וזהו.גם ככה מנקרים לנו ומרכלים עלינו והסיפור הרגיל שבטח הרוב אם לא כולן עוברות פה. אז חשבתי אולי אם הוא יוכל לדבר עם גברים כמוהו קצת לפרוק את הלב מול אנשים שלא מכירים אותו ולא ירדו עליו, כמו שהמשפחה או החברים עשו זה יקל עליו. אני עדיין עם כאבים אבל הדימומים פסקו. אני אעדכן אתכן.. ובנוסף, האמהות שלנו יודעות שאנחנו בטיפולים, אבל הן לא יודעות על IVF , כך שבעצם אף אחד לא יודע על ה-IVF.אז אמא שלי אתמול רבה איתי בטלפון על משהו, כי לא היה לה מושג ממה שעברתי אתמול. בקיצור, יום לא קל בלשון המעטה עברתי. ונזכרתי אתמול איך חברה שלי ,שהיום היא כבר לא חברה מבחינתי עם כל ההשווצות שלה על הילדים..נכנסה להריון חודשיים אחרי החתונה ונולדה לה בת, אז היא ובעלה התבאסו שזה בת ולא בן, איזה פרימיטיביים..במקום לברך אלף פעם על מה שקבלו. אז עכשיו ילד שני היא קבלה בן. ואני מסתכלת ומרגישה בושה על מה שאני מרגישה, אבל אני פשוט מקנאת בה.איזה כיף לה, הכל חלק, הכל מתקתק מה שהיא רוצה יוצא, היא גם יושבת בבית ורק בעלה עובד כי לא בא לה לעבוד, היא לא עבדה יום בחיים שלה וסבבה. זהו אני אכתוב בהמשך, בינתיים אין לי כ"כ מצב רוח. אני בגילי דמיינתי את עצמי ממש אחרת. נשואה עם ילדים- מה שאין עדיין,גרה בבית משלי ולא בשכירות כפי שאני גרה עכשיו ובכלל לא רואה מתי אני הולכת לצאת ממנה, עושה קריירה, אני קרעתי את עצמי בלימודים קשים 7 שנים ועכשיו בגלל הטיפולים אני לא עובדת כבר 5 חודשים, נאלצתי לעזוב כי הבוס המניאק לא נתן לי לצאת לטיפולים, ובטח חשבתי שתהיה לי רווחה כלכלית עם איך שאני ובעלי נקרענו. ואין, אין כלום. אני מחכה לטלפון מהרופא והולכת להכין לי משהו לאכול, להתעודד קצת. אוהבת את כולכן ...

15/01/2010 | 09:40 | מאת: נועה

לא פשוט בכלל לפעמים.... אבל אולי צריך לנסות להשאיר את הספקולציות של מתי תכננו להתחתן, להוליד, לקנות בית ליד החיים/גורל/מזל? גם אני חשבתי שבגיל 26-7 יהיה לי בעל נפלא וילדים לפני 30. מצאתי את הנפלא אבל זה היה לקראת 34. ואז ילדים? עבדנו ועבדנו, עם שלבים לא קלים בדרך. אבל בסוף קיבלנו הכל במכה. נכנסתי להריון מהטיפולים הקודמים, התפנתה דירה לרכישה בדיוק איפה שרצינו כשהייתי בהריון, ועברנו אליה שבועיים לפני הלידה. לפעמים צרות באות בצרורות, ולפעמים גם מתנות. לגבי בעלך, אני יודעת כמה קשה לו כי בן זוגי באותה קלחת. אצלו יש רגשות אשם כי הוא עשה את לי ולעצמו, קשר את צינורית הזרע בחו"ל לפני שעלה לארץ... שם זה מאד מקובל אחרי שיש ילדים. (יש לו 2 מנישואים קודמים). מאד קשה לו לראות אותי מזריקה, מתחררת, נשאבת, מורדמת, חורקת שיניים בלילה בשינה... אני לא מכירה פורום לגברים, אבל אולי בעלך רוצה ליזום ולהקים פורום כזה פה בדוקטורס? אם תרצו תגידי לי ואשלח לך את המייל של האחראי. מקווה שתתאוששי בשבת החמימה שצפויה לנו, תחממי טוב טוב את הרחם, החמודים שלך מתכוננים לחזור אלייך ומקווה שלתמיד!!!!!! נשיקות גדולות (((((((((((ועוד חיבוק או שניים או שלושה))))))))) נועה.

15/01/2010 | 12:11 | מאת: שרית

תתעודדי יקרה, ישנם ימים כאלה, ויצא לך שהכל נפל ביום אחד שגם ככה היה לא קל עבורך, בנוגע לבעלך- כנראה גם הוא זקוק לתמיכה שלך ולעידוד, ביחד תחזקו אחד את השנייה.. מצטערת אבל אני לא מכירה שום פורום לגברים. תתעודדי שעברת את השאיבה ובע"ה בקרוב תהיה ההחזרה עם היריון (מתפללת בשבילך..), עזבי את ה"חברה" הזו, תתעודדי במה שיש לך, גם אני בשכירות כבר כמה שנים וכבר עברתי את ה- 30... עזבי זה שטויות, העיקר שנהיה בריאות וחזקות. המון הצלחה, נשיקות

14/01/2010 | 23:00 | מאת: לימי

היי לכל הבנות, אני קוראת כבר המון זמן בפורום והחלטתי הפעם להשתתף. אני בת 31 וסובלת מחצוצרות סתומות. כרגע נשארה רק אחת (עברתי ניתוח להסרת חצוצרה מודלקת לפני 9 חודשים). אני ובעלי נמצאים כבר 4 שנים בטיפולי הפרייה, 11 סבבים ללא כל הצלחה, ללא כל תשובה חיובית. איך ממשיכים? אני מרגישה שאני לא יכולה יותר.

14/01/2010 | 23:03 | מאת: אונה

14/01/2010 | 23:11 | מאת: אונה

שלום לך וכמו שאומרים מקווה ששהותך כאן תהיה קצרה. איך ממשיכים? זה לא קל, אולי עצם כך שפנית לפורום הזה יעזור לך. אין מי שיבין אותך יותר טוב מאשר הבנות כאן. אני מבינה את כאבך, ורוצה להגיד לך שתנסי לחשוב בצורה אופטימית, תעבדי על עצמך ותגידי לעצמך שזהו רק עניין של זמן עד שתצליחו! כל מה שעברת עד עכשיו מקרב אותך יותר למטרה. מאחלת לך רק בשורות טובות.... את יכולה לרשום בכל עת, כולנו כאן נשמח לעודד אותך ולעזור לך לילה טוב וחלומות מתוקים.

15/01/2010 | 05:38 | מאת: לי האחת והיחידה

בוקר טוב ומה שלומך? מאוד מצער לשמוע על הסרת החצוצרה ועל טיפולים שלא הצליחו. איפה את מטופלת,מי הרופא שלך? נשמח אם תשתפי אותנו בכל מה שעברת. פה בפורום זה המקום לפרוק את כל הרגשות שנלווים לטיפולים, לקבל תמיכה, לחלוק מידע ולקבל הרבה אהבה וכוחות להמשך הדרך. מאחלת לך שהדרך אל האושר תתקצר במהרה ושתגיעי ליעד הנכסף אמן ואמן! כל טוב לי

15/01/2010 | 12:15 | מאת: שרית

ברוכה הבאה, וכמובן שלשהות קצרה ביותר, אל ייאוש, צריך המון אורך רוח וסבלנות, גם אמונה וכוח אני מאמינה שהיריון יגיע... מאחלת לך המון הצלחה, יש כאן בנות מדהימות שתומכות ומפרגנות ובעיקר כולנו באותה צלחת...

15/01/2010 | 14:28 | מאת: נועה

וברוכה הבאה אלינו! מקווה שדווקא כמצאת אותנו פה, זה יביא את המזל ותזכי להריון תקין וארוך ובריא עם ילד שלם בידיים כבר בסיבוב הקרוב! תגידי, את כל הטיפולים עברת אצל רופא אחד? יותר? איפה את מטופלת? ניסית לשלב טיפולים אלטרנטיביים? לשנות תזונה? ספרי לנו קצת יותר על איזה טיפולים עברת, אולי ביחד נוכל להיות יצירתיות יותר ולעזור לך למצוא את האור בקצה המנהרה? שתהיה שבת שלום! נועה.

15/01/2010 | 15:35 | מאת: לימי

אז כמו שאמרתי עברתי 11 הפריות- 4 במדיקל סנטר בהרצליה (+2 קפואים) אצל פרופ' עמי עמית, 4 בבי"ח איכילוב עם פרופ' עמי עמית ו-3 נוספים בבי"ח וולפסון אצל פרופ' לב רן. במקביל עברתי סדרת טיפולים בדיקור סיני אצל עדי קטן המדהימה ואימון לפוריות (10 מפגשים) אצל לילך סטג (תהליך מדהים של גילוי, הכרה וקבלת עצמי). לגבי תזונה אין משהו מיוחד חוץ מזה שניסיתי קצת דבש מלכות וריבה שהוכנה מאתרוג לאחר סוכות. אם יש לכם רעיונות נוספים, אשמח לשמוע ותודה על קבלת הפנים החמה.

14/01/2010 | 21:48 | מאת: נועה

אני מתחילה לדאוג לך! ההרדמה עברה בשלום אני מקווה????? העוברים ברחם?????? גם אם לא הכל בסדר, תחזרי אלינו. גם בלי בדיחות אנחנו אוהבות אותך!!!!! מתפללת שאת פשוט נחה לך עם רגליים על כרית גבוהה, ולא חס וחלילה לא יודעת מה.... נשיקות ולילה טוב, אני אתעדכן בבוקר נועה.

15/01/2010 | 05:42 | מאת: לי האחת והיחידה

בת-אלוש בוקר טוב, מקווה לשמוע ממך בקרוב ושאת מרגישה טוב. מתגעגעים אלייך מתוקה. שבת שלום לי

14/01/2010 | 19:14 | מאת: אונה

14/01/2010 | 19:34 | מאת: מורן

היי אונה, אני עושה קפיצות קטנות לכביסה, לכלים, לעבודה ובכלל לחיים אך באופן עקרוני אני כאן מתעדכנת כמו שאני בודקת את המייל שלי...

14/01/2010 | 19:36 | מאת: אונה

סתם רציתי לשאול אותך, את מי שיתפתם בתהליך (חברות, משפחה)?

14/01/2010 | 18:47 | מאת: שרית

היי, מתי השאיבה שלך נקבעה?? עדכני אותי :)

14/01/2010 | 21:44 | מאת: נועה

מחר עוד א"ס ודם ונראה לפי זה. בטח יהיה יום ראשון או שני. ברורררררררררררר שנעדכן! לילה טוב חמודתי! נועה.

14/01/2010 | 18:36 | מאת: שרית

מה שלומך? איך את? איפה את עומדת עם התהליך שלך? אשמח לשמוע ממך

14/01/2010 | 19:00 | מאת: מורן

היי, שלומי טוב ב"ה. בשבוע הבא יש לי בדיקת פאפ ובדיקת דם לפני שאתחיל את כל התהליך מחדש. אם לא אתחיל טיפול החודש אתחיל בחודש הבא. אני מבינה שאת מתקרבת לשאיבה? רציתי לשאול אותך ושכחתי זה טיפול ראשון שלך? יש לך ילדים?

14/01/2010 | 20:40 | מאת: שרית

בבדיקה ובהתחלת הטיפול... אני בת 32 ואמא לבן בן 8.5, ההיריון והלידה היו טבעיים לחלוטין, אחרי כ"כ הרבה שנים שלא נקלטתי טבעי התחלתי לחשוב שמשהו לא בסדר... וכן זה הטיפול הראשון שלי, תכתבי לי על עצמך..

14/01/2010 | 16:02 | מאת: אונה

מה איתך? יש חדש תחת השמש? מתקרבת לשאיבה? בשורות טובות...

14/01/2010 | 16:36 | מאת: שרית

היי בובה, מה שלומך? אצלי בנתיים אין חדש, מחר בדיקת דם, התוצאות ישירות לרופא ולהמתין להדרכה ממנו, מבטיחה לעדכן. מה שלומך? איך את מרגישה? מקווה שקצת יותר טוב נשיקות

14/01/2010 | 17:00 | מאת: אונה

אני יותר טוב, עדיין מודאגת אני לא אירגע עד שאני אדע שהצ'יסטה נעלמה. סתם שאלה, במה את עוסקת? (אם בא לך תעני) שיהיה ערב נעים

14/01/2010 | 15:56 | מאת: אונה

קראתי מה שרשמת לי למטה. מה שהיה מוזר לרופאה שלי זה שיש זקיק גדול ביום השמיני ורירית דקה ואז היא אמרה- צ'יסטה. (מצטערת שאני טוחנת לך ת'שכל עם הצ'יסטה הזאת). בכל מקרה עשיתי בדיקות דם והתקשרתי אליה והיא אמרה לי להתחיל לקחת היום גלולות למשך כל החודש, אני מקווה שהיא זוכרת שאני ביום התשיעי של המחזור, זה לא מוזר להתחיל גלולות ביום התשיעי למשך 21 יום? זה מוכר למישהי שביום התשיעי מתחילים? לא נעים לי להתקשר שוב ולהציק. אוף תמיד אני מסתבכת.. מה איתך? מה שלומך?

14/01/2010 | 21:38 | מאת: נועה

מקווה שלא אכפת לך שאני קוראת לך כל פעם בשם אחר... את ממש ממש ממש לא טוחנת לי ת'מח. אף אחת מאיתנו לא נולדה רופאה... למדנו פה אחת מהשניה! כן זה מוזר להתחיל גלולות לא לפי הלוח הרגיל, אבל המטרה שלה היא לנסות לשלוט בהורמונים ולהקטין או להעלים את הציסטה בעזרת הגלולות. זה בעצם סוג של דיכוי של המערכת ההורמונלית. סמכי עליה! את לא מסתבכת ואת לא מציקה בכלל! לילה טוף ותשאלי ככל העולה על רוחך!!!!!!!!! נועה.

14/01/2010 | 21:42 | מאת: נועה

שלומי - טוב טפו טפו. מקווה להעביר את הטיפול הזה באותה מהירות שעבר עד עכשיו... היו אורחים מחו"ל, טיילנו בכל הארץ, עסוקה בעבודה מעל הראש ועיקר העיקרים במתוק הקטן שמסתובב לי בין הרגליים ומקשקש קישקושים ובונה מגדלים... זה העיקר. ועוד מעט גם לך וגם לכולןןןןןןןןןןןןןןןןן יהיו כאלה קטנים שישכיחו לכן את כל הטיפולים והזריקות והציסטות וההרדמות והמשפחות הניג'סיות וכו' וכו'! תודה שאת שואלת! ובעצם, אני בטח אתחיל להתרגש והרגליים בכל זאת ישקשקו לי ביוםיומיים לפני השאיבה... לילה! נועה.

14/01/2010 | 15:51 | מאת: מורן

קראתי למטה על הציסטה ועל בדיקות הדם שעשית הבוקר. יש לך כבר תוכנית טיפול? מתפללת לטוב וכמו שכתבת כל עכבה לטובה. יום נפלא, חיבוקים.... מורן

14/01/2010 | 15:58 | מאת: אונה

היי מורני, מה שלומך? יש טיפול- גלולות!!! כמה אירוני לא??? קצת מוזר לי לקחת גלולות ועוד ביום התשיעי.... מה איתך? את בהפסקה כרגע?

14/01/2010 | 16:43 | מאת: מורן

מתי תתחילי לקחת את הגלולות ולכמה זמן? כעקרון אני צריכה לעשות שבוע הבא בדיקת פאפ ובדקת דם ואז להתחיל טיפול מההתחלה אם לא אצליח לאתחיל החודש אתחיל חודש הבא. סה"כ הכל כרגיל, בזמן טיפול הראש רק בטיפול בין לבין הראש בעבודה.הזמן זז קדימה בין אם נרצה זאת ובין אם לא. אני לא מאמינה אב אוטוטו ט"ו בשבט ואני עסוקה עם התעודות לכיתתי כבר אמצע השנה.

14/01/2010 | 14:57 | מאת: יפעת

מטושטשת ביותר... הפעם זו הייתה שאיבה הרבה יותר קשה מקודמתה וקבלתי 3 פעמים משככי כאבים וזה עדיין כואב ואני מדממת ורדומה מההרדמה. אבל העיקר שזה מאחוריי ונקווה לטוב. בקיצור, היום נראה לי שאני אשן ואשן ואשן.... עד שהכל יעבור. וזהו... בת אלי, אמרת לו I LOVE U?

14/01/2010 | 15:09 | מאת: נועה

אויששששש, מקווה שתתאוששי מהר! כמה ביציות נשאבו?? לכי לך לנוח, מקווה שמחר כבר תרגישי הרבה הרבה יותר טוב! והעיקר &&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&& כל האצבעות מוחזקות להפריות תותחיות!!!!!!!!!!!!!!! SLEEP WELL!

14/01/2010 | 15:43 | מאת: מורן

כדי לקבל את המלאכים שלך.... כמה ביציות שאבו לך? בשורות טובות, מורן

שמחה שעברת את זה, לאט לאט הכאבים יעברו, העקר שעברת את זה אני מתרגשת בשבילך תנוחי, תשתי הרבה, תתפנקי לך ואני כאם אם את צריכה אותי

14/01/2010 | 16:38 | מאת: שרית

תרגישי טוב מותק, תנוחי ותרגישי טוב

14/01/2010 | 12:28 | מאת: סמדר

בנות יקרות, אני עושה עבודה על מידת ההשפעה של המטופלת בטיפולי פוריות על תרופת הפריון שהיא מקבלת. הרי כל אחת היום נכנסת לפורומים, מקבלת המון מידע, ובטוח גם מגבשת העדפות לגבי הטיפול - אם מהמלצות, אם מאזהרות, אם מפחד מפני תופעות לוואי ואם ממידע על שיעורי הצלחות. אז בהינתן שאין בעיות מיוחדות שמכתיבות טיפול כזה או אחר, בכנות בבקשה, כמה מכן באות ומבקשות מהרופא טיפול מסויים? כמה מכן מקבלות את ה"הכתבה" של הרופא? וכמה מכן שואלות אותו על החלופות? ועד כמה אתן מתעקשות? המון המון תודה, סמדר

14/01/2010 | 13:03 | מאת: לי האחת והיחידה

באיזו מסגרת ולשם מה את עושה את העבודה הנ"ל? על איזה חלופות את מדברת? תראי אני אישית הייתי מעדיפה את החלופה של ההזרעות על פני IVF או אם אפשר פחות מזה להיות רק תחת מעקב ביוץ ולקיים יחסים עם בעלי היקר בזמן ולהיות בהיריון אבל מה לעשות ששם זה לא מצליח. אבל אם את מדברת על חלופות בכיוון ההפוך אז כן, אני ביקשתי לעבור מהזרעות ל-IVF לאחר שבזבזתי את זמני לשווא בהזרקות זרע והזרעות ותזמונים ליחסי מין.

לא, אני מדברת על טיפול תרופתי - גונאל אף, מנוגון ושות'

לא, אני מדברת על טיפול תרופתי - גונאל אף, מנוגון ושות'

14/01/2010 | 21:23 | מאת: נועה

בתור אחת שסבלה מגירוי יתר בטיפול הראשון לפני למעלה מ 3 שנים (וכבר יש לי בן יקר מהסיבוב ההוא), הלכתי מיד לחאר הטיפול הנוראי ההוא לרופא פרטי. נסיתי להבהיר לו עד כמה אני רגישה, והוא אכן הקשיב והוריד מינונים אז, אבל לא מספיק. הייתי גם איתו בגירוי יתר בשני הטיפולים הנוספים שהיו אחריו. היום כשאני בטיפול שני לילד שני, הגעתי לפרופ' מאד אסרטיבית לגבי המינונים, דרשתי לרדת למינימום שקיים על הסקאלה, והוא הנהן והסכים איתי. כבר הבין שאני יודעת על מה אני מדברת. אגב לגבי סוג ההורמונים, הוא החליף ללא בעיה כל פעם שהרגשתי לא טוב עם סוג מסוים. היום אני מטופלת באותם הורמונים שבעזרתם הריתי בילד הראשון, אבל בכמות הכי נמוכה שאפשר. מקווה שעזרתי נועה.

16/01/2010 | 22:47 | מאת: דורה

נראה לי שהנתונים שתקבלי כאן יהיו מאד כלליים ושרצוי שתהייה לך רשימה מוגדרת של שאלות. בכל מקרה, אני בהחלט השפעתי על ההורמונים שהוכנסו לגוף שלי. דקא ארוך לא רציתי יותר והרופא הקשיב לי והחליף את סוג הטיפול כולו לאנטגוניסט עם דיכוי של צטרוטייד. ובדיעבד הסתבר שזה הטיפול שהיה היעיל ביותר עבורי, ולכן המשכנו איתו בכל שאר הגירויים. רציתי לנסות תמיכה שונה לרירית וניסינו, רציתי לנסות תמיכה שונה אחרי ההחזרה וניסינו. כמובן שאחרי כל הנסיונות הרופא בחר את ההורמונים שראינו שהיו היעילים ביותר ואני, כמובן שוב, שהסכמתי, כי ראיתי את התוצאות של כל טיפול. לא התעקשתי, ניסיתי לשכנע וניסיתי להתמקח. במיוחד על התמיכה אחרי ההחזרות... כשראיתי שהרופא לא פתוח למיקוח- לא באתי בהכתבות. בכ"ז, אני לא הרופאה מבינינו. צריך להאמין ברופא וביכולות שלו ואי אפשר להכתיב את הטיפול. כן אפשר- לדבר על זה. בהצלחה! דורה.

14/01/2010 | 11:42 | מאת: יעלי

שלום לכולן, אני כבר שלושה חודשים מהפסקת הגלולות ולא קיבלתי מחזור (וכמובן שגם לא היה ביוץ). הרופא שלי כל הזמן אומר לנו לחכות עוד ועוד. אני יודעת שיש טיפול באיקקלומין ופרימולט נור ועוד כל מיני תרופות שיכולות להשרות ביוץ אבל הרופאים לא לוקחים אותנו ברצינות כי עברו רק שלושה חודשים. יש לי הרגשה שעומדת בפנינו דרך ארוכה ולכן אני מעדיפה להתחיל טיפול כמה שיותר מהר. אשמח לשמוע עצות איך כדאי להמשיך... תודה ובהצלחה לכולם! יעלי

14/01/2010 | 12:15 | מאת: לי האחת והיחידה

שלום יעלי, האם המחזור שלך בדרך כלל סדיר? בת כמה את? אולי כדאי לשקול החלפת רופא שינחה אותך לגבי ההמשך ובמידה ויש צורך תעברי לטפל אצל מומחה פריון. שיהיה לך בהצלחה ומחזור שמח!!! לי

14/01/2010 | 12:47 | מאת: יעלי

הי לי, תודה על התגובה המהירה! לא ציינתי שיש לנו ילדה בת שנתיים וחצי. בפעם הקודמת נכנסתי להריון מהר מאוד (אפילו לא קיבלתי את המחזור הראשון אחרי הפסקת הגלולות) והייתי בטוחה שגם הפעם זה יהיה כך ולכן חיכיתי עד עכשיו ובינתיים אין אפילו מחזור... חוץ מזה אני לוקחת גלולות רצוף מגיל 19 (היום אני בת 32) כך שאני לא יודעת האם המחזור סדיר

14/01/2010 | 16:47 | מאת: שרית

כמו כולן, אני מקווה שלזמן קצר ביותר... רק שתדעי שהפורום הזה הוא ממש בית חם עם המון חברות שנמצאות במצב מאוד דומה לשלך.... אני כל יום שמחה מחדש שיש לי איפה לכתוב את כל החששות שאלות וכל מה שיש על ליבי, אוהבת את כולכן ומאחלת לכן רק טוב :)

14/01/2010 | 15:06 | מאת: נועה

קודם כל ברוכה הבאה ובברכתנו הקבועה מקווה שהמחזור וההריון ממש מעבר לפינה! קודם כל בת כמה את? האם עשית בדיקת דם לפרופיל הורמונלי? בהתאם לגיל כך צריכה להיות רמת הכוננות/לחץ שלך. בגדול, אני חושבת שהרופא שלך צודק שלא צריך למהר אחרי הפסקת גלולות. לוקח זמן לגוף להתאפס לפעמים ולהביא את הביוץ. לא הייתי ממליצה לך לקפוץ לשום הורמון למינהו, הייתי אומרת קודם לחכות קצת ולראות. כמובן תלוי בגילך! ובכל מקרה אם את מודאגת או רוצה להמשיך הלאה, תדאגי לעבור לידי רופא מומחה פריון, ולא רק רופא נשים רגיל. רק הם צריכים להיות אלו שנותנים הורמונים או כל טיפול מסוג שהוא. בהצלחה גדולה!!!!!!!! נועה.

14/01/2010 | 10:06 | מאת: ליאת -.ל.פ.

היי בנות יקרות ביום שלישי אני מתחילה שוב תוכנית טיפולים חדשה והפעם זה חייב להצליח מאחר ובתאריך 28/1 יש לי יום הולדת 31 וזאת המתנה הכי יפה שאפשר לקבל. אני יעדכן בהמשך שיהיה שבת שלום ולכולן ובשורות טובות כמובן ביי ליאת - ל.פ.

14/01/2010 | 11:28 | מאת: לי האחת והיחידה

ליאת יקרה, איזה יופי יום הולדת בקרוב ותוכנית טיפול חדשה. גם לי יש הולדת בקרוב ואני ממתינה לתוכנית טיפול. את מזל דלי? אני אהיה בת 38 בעה"ש ב- 5.2 את הנסיכה שלי קיבלתי מתנה לגיל 35. איזה יום הולדת מהסרטים זה היה, הכי מאושר בחיי. מאחלת לך כל טוב והמון הצלחה בהכללללללללללללללללללללללללל ותעדכני שנעשה לך קולולושששששששששששששששששש תרתי משמע בהצלחה יקירה לי

14/01/2010 | 15:03 | מאת: נועה

שיהיה מעכשיו יומולדת שמיחחחחחחחחח! בטח שזאת המתנה הכי גדולה שאפשר לקבל בעולם! שמחה לשמוע שאת עם הסנטר למעלה, את מוזמנת לשהות פה, יש פה צחוקים לא נורמליים בזמן האחרון. אל תעלמי! נועה.

14/01/2010 | 15:48 | מאת: מורן

מזל טוב!!!!! בע"ה השנה המתנה תהיה שתחבקי ילד/ה/ים בריאים(העדפה לתאומים מה את אומרת?) יום נפלא, מורן

14/01/2010 | 16:47 | מאת: שרית

המון הצלחה, מחזיקה לך אצבעות :)

14/01/2010 | 09:17 | מאת: שרית

מה קורה? אני באסותא ראשון לציון, כנראה לא נפגש - לצערי.. אני רק ביום ראשון אצל ברקוביץ' - אולי ביום א' הוא יגיד לי, מבטיחה לעדכן, שיהיה לך בהצלחה. נשיקות

14/01/2010 | 15:02 | מאת: נועה

בלוקסוס של אסותא החדש... לפחות בי"ח ברמת 10 כוכבים... תשאלי אותו ביום ראשון כמה זקיקים, איזה גודל, סתם שתדעי איפה את עומדת. קיסס!

14/01/2010 | 16:44 | מאת: שרית

שמעתי גם אסותא ראשון נחשב בית חולים 10 כוכבים.. העיקר שנעבור את התהליך בריאות עם תינוקות... עדכני אותי איך מתקדם אצלך, נשיקות

13/01/2010 | 22:13 | מאת: לי האחת והיחידה

הבדיקות הראו שעדיין לא היה ביוץ וגם צריך לחכות לתשובה של תרבית שתן. ביום שני צריכה לעשות שוב בדיקת דם ואז נראה. נקווה לטוב. לילה טוב לי

14/01/2010 | 07:11 | מאת: בתאל

לא נורא לי, מתי שתתחילי תתחילי רק שיהיה הרבה בהצלחה ויהיה טיפול אחרון עם הריון תקין וילד בריא אחרי 9 חודשים

14/01/2010 | 15:00 | מאת: נועה

העיקר שיהיה בזמן הנכון, ובדרך לכיבוש עוד ניצחון!!!!! אחד כבר יש לך בבית! אחת. יותר נכון. עדכנינו! נשיקות

13/01/2010 | 22:10 | מאת: לי האחת והיחידה

מה שלומך יקירה? יש מצב שהציסטה היא מהזריקות. זה קורה הרבה בהזרעות וזה נספג לבד. לא נראה לי שיש מה לדאוג. רק ההמתנה המעצבנת של חודש עד לטיפול. ובקשר לכל העולם ואשתו אני יודעת שזאת קלישאה להגיד לך תתעלמי מהם אבל אני לא רוצה לספר לך את כל מה שאני עברתי מפה עד הודעה חדשה ומה שיש לי להגיד זה שאת תבחרי אם להפגע מהם או לא. הבחירה היא בידייך ועדיף שתבחרי בשניה. לאנשים תמיד יהיה מה להגיד. מה את חושבת שלי לא אומרים נו מה את לא רוצה עוד אחד????????????????????????? עזבי, תרגעי ותנוחי טוב. מחר יום חדש ילהיב אותך עם אנרגיות מחודשות. שולחת לך הרבה כבר עכשיו נשיקות לי

14/01/2010 | 12:32 | מאת: אונה

היי לילוש, מה שלומך? כן הצ'יסטה נשארה מחודש שעבר מהזריקות ולא ירדה במחזור. עשיתי הבוקר בדיקות דם ונראה בצהריים מה יהיה הטיפול, בכל מקרה החודש הזה הלך, צריך לחכות. קראתי שגם את עדיין לא מתחילה, כמו שנועה רשמה לי למטה, כל עכבה לטובה! לגבי המשפחה והערות של אנשים אני כבר לא נפגעת, אני פשוט רוצה שיצאו לי מהרחם ומהורידים אתה בטח מבינה את זה. אשמח לשמוע מה שלומך חוץ מזה? איך את מרגישה? שיהיה המשך יום נעים

13/01/2010 | 22:06 | מאת: בת-אל

נשיקות למתוקים הקטנטנים שייתחממו ברחם טוב טוב. שיהיה קל ומוצלח. אוהבת לי

14/01/2010 | 00:03 | מאת: בתאל

תודה לילי מאמי. בהצלחה גם אצלך לילה טוב

13/01/2010 | 22:05 | מאת: לי האחת והיחידה

שתהיה שאיבה קלה מחר עם הרבה ביציות בשלות. בהצלחה יקירה נשיקות לילה טוב לי

13/01/2010 | 23:34 | מאת: יפעת

תודה, מקסימה. נקווה ב"ה לבשורות טובות...ושהשאיבה תעבור בשלום.אמן.

13/01/2010 | 21:12 | מאת: אונה

כמו שרשמתי אני ביום השמיני של המחזור, ובאולטרסאונד היא ראתה רק צ'יסטה בלי שום זקיק ורירית מאוד דקה. זה לא מוזר שיש לי רק צ'יסטה בלי זקיקים בתחילת חודש? היא אמרה שזה יכול לעכב, זוהי לא צ'יסטה רגילה? אוף אני מבולבלת

13/01/2010 | 21:21 | מאת: אונה

או למישהי אחרת שיודעת

14/01/2010 | 14:57 | מאת: נועה

ביום השמיני של המחזור הרירית עדיין דקה, היא לא אמורה להיות עבה, רק לקראת יום 14 או יותר, תלוי בביוץ שלך היא אמורה להיות בשיאה. זה שאין זקיק אולי זה לא תקין, אבל יכול להיות שזה בהשפעת הציסטה? אני לא בטוחה. אם היא אומרת שציסטה יכולה לעכב, יכול להיות שזו ציסטה שמפרישה הורמונים ולכן מתערבת בעיכוב הזקיקים והרירית. אין דבר כזה רגילה או לא רגילה. יש ציסטות שלא מפרישות הורמונים ולא מפריעות לטיפולים, ויש כאלה שכן מפרישות ולכן צריך קודם כל לטפל בהן ולעצור את התפתחותן. מקווה שעניתי? איך את מרגישה היום? נשיקות מותק

13/01/2010 | 20:51 | מאת: אורית

היי בנות אני בפעם הראשונה הגעתי לפורום הזה , אבל כבר מס' חודשים אני גולשת בפורומים בנושא הנ"ל. עברתי 2 הזרעות ללא הצלחה וכרגע אני לפני הזרעה שלישית. מאוד מיואשת והייתי רוצה לשמוע את דעתכן לגבי הצלחה, זה מצב שאי אפשר לדבר עליו עם כל אחד במיוחד אנשים שלא עוברים את זה לא יכולים להבין. האם לדעתכן יש סיכויים טובים בהזרעות ובאיזה מצב אתן נמצאות? סיפורי הצלחה מאוד יעודדו. בהצלחה לכולכן!!!

13/01/2010 | 20:54 | מאת: בתאל

ברוכה הבאה (לשהות קצרה אמן!) מי הרופא שלך? בת כמה את? מה הסיבה שבגללה התחלתם טיפולים?

13/01/2010 | 21:57 | מאת: אורית

היי בתאל אני בת 33 ויש לי שחלות צרות אך הבעיה היא עם הזרע של בעלי שקצת חלש. אני נמצאת כרגע בחו"ל ועושה טיפולים כאן . למה צריך בכל פניה להוסיף את האימייל ושאר הפרטים?

14/01/2010 | 14:53 | מאת: נועה

בתקווה שתתעופפי לך במהירות לפורום לענייני התעגלוות! קודם כל ספרי בת כמה את, מה הבעיה שהביאה אותך להזרעות, איזה בדיקות עשית לפני שהתחלת ומה היו התוצאות? כל זה מאד מאד קשור לשאלתך האם ההזרעות יכולות לעבוד. בגדול, כן, יש הרבה מאד הריונות מהזרעות, אבל צריך לדעת קודם מה הבעיה. יש פה בנות בכל השלבים, הזרעות, IVF, חיפושים וכו'. שיהיה בהצלחה גדולה, ואנחנו פה לכל שאלה! נועה.

14/01/2010 | 14:54 | מאת: נועה

33, צעירונת. תראי את שאר השאלות ששאלתי. מה זה שחלות צרות? אף פעם לא שמעתי על מושג כזה... אולי חצורצרות מוצרות?

14/01/2010 | 18:29 | מאת: שרית

ושוב, מקווה שלזמן קצר ביותר, אני בדרך להפריה חוץ גופית בלי נסיונות הזרעה כלל, זו הפריה ראשונה ואני מקווה שתניב פירות.... אני בת 32, ספרי קצת על עצמך ואם יש לך שאלות על התהליך שאני עוברת אשמח לשתף במה שאני יודעת.. המון הצלחה :)

13/01/2010 | 19:04 | מאת: שרית

אף אחד מהמשפחה שלי או של בעלי לא יודע כלום על הטיפול, אז אל תכתבי לי בפייסבוק דברים שקשורים לזה בבקשה, אני מקווה שאת מבינה.. ותודה מראש על הפרטים ששלחת לי. ברקוביץ לא אמר לי שזה ממש קרוב..

13/01/2010 | 19:19 | מאת: בתאל

חשבתי שרק את רואה.. מהיום רק בפורום..

13/01/2010 | 20:13 | מאת: שרית

רק לא ממש נעים שיגלו דרך הפייסבוק, ואני בטח לא רוצה להגיד להם בכלל, בע"ה שיהיו בשורות הם ידעו :)

13/01/2010 | 19:01 | מאת: בתאל

שמחר אחרי ההחזרה אני הולכת להיות במתח שבועיים עד הבטא. זה מאוד מאוד מאוד מעצבן!!!!!!!!!!!!!!!!! איך אני ישרוד?????????????????

בתאל, המון בהצלחה מחר, שמרי על החוש הומור שלך בשורות טובות...

13/01/2010 | 19:36 | מאת: בתאל

בהצלחה ענקית גם לך הלוואי והציסטה תחליט לפרוש כנפיים ולעוף לה ממך

13/01/2010 | 19:46 | מאת: יפעת

שיהיו רק בשורות טובות, אנחנו כאן נעביר את הזמן יחד ונקווה שלכולנו יהיו הריונות תקינים ומושרשים היטב... נשיקות יקירתי

13/01/2010 | 19:58 | מאת: בתאל

מקווה שיהיה הרבה מה לקצור.. ותיהי רגועה. תזכרי מה אמרתי לך- הכל עובר!! אם את לחוצה / מפחדת תחשבי על משהו מצחיק, תחייכי- לפעמים כשמחייכים מבחוץ זה משפיע עלינו גם מבפנים. או תסגרי עיניים ותספרי בלב עד שתרדמי... יהיה בסדר מאמי בשורות טובות ואל תשכחי לעדכן...

13/01/2010 | 18:38 | מאת: שרית

ביום שישי עוד בדיקת דם, אח"כ ביום ראשון עוד בדיקת דם... האחות כבר יכולה למצוא את החור בעיניים עצומות נראה לי :)

13/01/2010 | 18:52 | מאת: בתאל

בערך שבוע וחצי מתחילת הגונל- השאיבה שלך מתקרבת גברת!! יאללה בלאגןןןןןןןןן ואם ברקוביץ אמר לך לעשות בדיקת דם יום שישי אז בכלל-כנראה את קרובה מאוד.. גם לי אמר לעשות ביום שישי שלפני השאיבה פשוט לא היה לי איפה- במעבדה של באר שבע צריך תיאום מראש מיום חמישי, והייתי אצלו יום חמישי בלילה אחרי שכל הפקידות שם חולמות כבר את החלום העשירי שלהם... מתרגשת??

13/01/2010 | 20:14 | מאת: שרית

אני מחכה לזה מאוד

13/01/2010 | 20:46 | מאת: נועה

בשישי עוד חירור. נראה לי נשאב ביחד! אולי?? מה גודל הזקיקים ועובי הרירית יודעת? לילה טוב ממוש נועה

13/01/2010 | 20:50 | מאת: שרית

אני ממש לא יודעת.. ואין לי מושג למה שאלת??? אשמח ליותר פרטים.. איפה את עושה את השאיבה? אני כמו בתאל באסותא, ברקוביץ אוהב את אסותא..

13/01/2010 | 18:23 | מאת: שרית

מה שלומכן... מצטערת שכל הודעה יוצאת לי כמה פעמים, פשוט יש לי תקלה במחשב.. ואני לא רואה שהוא שולח את ההודעה... אני מקווה שכולכן בסדר, שורדות את הזריקות ובהצלחה לבנות שעוברות שאיבה או החזרה מתפללת בליבי עבור כולכן.. נשיקות

13/01/2010 | 19:51 | מאת: יפעת

תודה שריתוש, קראתי שיש לך בדיקות דם במרווחים קצרים, זה אומר שהשאיבה שלך קרובה ביותר...

13/01/2010 | 15:01 | מאת: אונה

כל הדרך הביתה אני לא מפסיקה לבכות, יש לי צ'יסטה מה שהכי פחדתי ממנו, ועוד אני אחרי המחזור, אין שום זקיק רק צ'יסטה בשחלה היחידה שלי!!!!!!!! מחר בדיקות דם ואז היא תגיד לי האם לקחת גלולות או משהו אחר. גלולות! אתן מבינות, אני גלולות- למניעת היריון, עוד חודש הלך ואני לא מפסיקה לבכות, מה יהיה אם היא לא תרד, מה אני יעשה? יש לי שחלה אחת. כולי בפחדים וחרדות. יפעת, מצטערת שאני לא יכולה לכתוב לך בהרחבה כי אני רואה מטושטש מהדמעות, המון הצלחה מחר, שיהיו בשורות טובות, חושבת עלייך!

13/01/2010 | 15:19 | מאת: בתאל

נשמה, עשית לי נאחס בלב שאמרת שאת בוכה.. אבל לא הבנתי. מה זה אומר שיש שחלה אחת? רוצים להוריד לך את הציסטה? זה גם מה שאמר הרופא הקודם שלך?? והכי חשוב- מה אומרת הרופאה???????

13/01/2010 | 19:17 | מאת: אונה

אבל במקרה שלי זה כן נורא, כי לי יש שחלה אחת ואני מפחדת שהצ'יסטה לא תרד וחס וחלילה שזה יסתבך,ואני חייבת לשמור על השחלה הזאת. אני פשוט עצובה ומבולבלת ובנוסף חזרתי עכשיו מאזכרה שכל המשפחה המורחבת היתה שם, וכולם שם מציקים אם השאלות שלהם, נו מתי? נו יש משהו? נו עובדים על זה? והשיא של הערב שקוראים לי לקבל ברכה מהרב ליד כל המשפחה, איזה פדיחה, אמרתי לא והלכתי, רציתי לקבור את עצמי מהפדיחות, ככה ליד כולם. אני יודעת שזה מכוונה טובה אבל בכל זאת... אוף איזה יום זה, והלחץ הזה, ולחכות עוד חודש לראות אם היא תרד, מה אני יעשה? כמה אפשר?

13/01/2010 | 18:20 | מאת: שרית

גם לי היתה ציסטה והיא נעלמה מעצמה... תחשבי תמיד חיובי, אני בטוחה שדברים יסתדרו.. המון הצלחה נשיקות

13/01/2010 | 20:16 | מאת: אונה

תודה מותק, מקווה שיהיה בסדר הכל בסדר איתך?

13/01/2010 | 19:40 | מאת: יפעת

אל תבכי..אני בטוחה שהכל יסתדר. בדר"כ זה יורד עם המחזור וחוץ מזה רציתי לשתף אותך, שגם לי יש ציסטה בשחלה ודווקא גדולה מאוד, שנמצאת שם וצריך להוציא כי היא לא עוברת. והלכתי לכירורג גיניקולוגי עם הפניה מהרופא שלי, הוא אמר לי שזה ניתוח שנקרא לפרוסקופיה ולא מוציאים את השחלה רק את הציסטה ולכן זה לא אמור לפגוע בפוריות של אותה שחלה.בינתיים אני לא מוציאה כי אני בטיפול, אבל אני אצטרך להוציא. אם את רוצה את השם שלו והטלפון- אני אתן לך בכיף. אז אל תדאגי הכל יהיה בסדר. גם אני חושבת עלייך המון. ממליצה לך לקרוא את השירים והחמשירים של צמד חמד!! הן פשוט גדולות!!! אני קוראת וצוחקת לי להנאתי מול המסך..

13/01/2010 | 19:49 | מאת: אונה

תודה על העידודים, אני אחרי מחזור בגלל זה אני ככה, (תקראי למעלה ותביני). מי זה הרופא הזה? אולי אני אלך אליו קראתי גם את מה שאת רשמת גם הזדהתי וגם צחקתי שוב המון בהצלחה מחר, שיהיו בשורות טובות!!!!!

13/01/2010 | 20:37 | מאת: נועה

אני יודעת שהכל נראה שחור משחור כרגע, אבל מבטיחה לך שזה לא כל כך נורא. הרופאה נתנה לך גלולות כדי להוריד את מינון ההורמונים שהגוף מפריש ומדשן את הציסטה. בעזרת הגלולות היא מקווה שהציסטה תעלם, או לפחות תקטן. עדיף לאט לאט בלי לרוץ, לנקות את השטח כדי שכשתגיעי לטיפול הגוף יהיה ב 100% מוכן. כמו שכבר אמרתי לך, העתיד לפנייך! שחלה אחת יכולה לעשות לך בגילך בערך 10,000 ילדים, מספיק לך? לגבי המשפחה המתעלקת, אין אין אין מה לעשות איתם חוץ מלשלוח אותם כדברי חברותינו היקרות לאוטובוס שיוצא לגבעת הטאקט. הסעות יוצאות מדי יום ולפעמים פעמיים ביום אם צריך. שיצא מהאוזן השניה. שיעבור במסננת שלנו. יש לנו הרבה חורים להלוות לכל דורשי הטובה מסביב! מתוקה, מקווה שהמקלחת הרגיע ושטפה את הדמעות. תרימי ראש, תני לרופאה לעשות את העבודה, נראה לי שהיא דווקא יודעת מה היא עושה. לפני שרצים להוריד את הציסטה תני לגלולות לעבוד, יכול להיות שהיא תעלם כמו שהגיע! לילה טוב נשמה! נועה

13/01/2010 | 20:55 | מאת: אונה

מחר אני צריכה לעשות בדיקות דם ואז היא תחליט לגבי הגלולות או כדורים אחרים כי אני ביום השמיני של המחזור אז תלוי בהורמונים שבגוף. אני יודעת שאם שחלה אחת אפשר להביא מלא ילדים אבל למה היא חייבת לעשות לי בעיות ולהוציא צ'יסטות? זה קרה מהטיפול מההורמונים של חודש שעבר שפחדתי לקחת. עוד דבר שעצוב לי זה שעכשיו צריך לחכות עוד חודש, הזמן עובר ואני עדיין תקועה במקום כמה אפשר? תודה שניסית לעודד אותי אבל כרגע כמו שאמרת שאני רואה לרוב שחור. גם כן המשפחה הזאת דווקא היום שהייתי בבלאגן נפלו עלי, יש ימים שהכל בא ביחד. דבר אחרון וחשוב, את מתקרבת לקראת השאיבה ואני מאחלת לך המון ביציות והמון הצלחה. תודה לך והמשך לילה נעים

13/01/2010 | 14:32 | מאת: מורן

בהצלחה מחר בשאיבה שתעבור בקלות וללא כאבים. בשורות טובות, מורן

13/01/2010 | 14:44 | מאת: יפעת

תודה, מורני. בעזרת השם....

13/01/2010 | 14:12 | מאת: צמד של חמד

היית כבר אצל הרופאה החדשה? אם כן תעדכני.. איך היה?

13/01/2010 | 19:31 | מאת: אונה

עכשיו אני רואה, כנראה הייתי מטושטשת מידי, אבל כבר עדכנתי למעלה

13/01/2010 | 14:09 | מאת: צמד של חמד

בעזרת השםםםםםם שהכל יהיה טוב מחר ב-14:15 אני אמורה להיות באסותא (אחרי צום- כי אני עושה בהרדמה..) וברקוביץ אמר לא לעשות פיפי מ-11:00 מה הקטע של זה?

13/01/2010 | 14:16 | מאת: יפעת

יופי, שיהיה רק טוב... ושיצליח ב"ה... נו את רואה, את מחר בהחזרה, אני מחר בשאיבה..

13/01/2010 | 14:29 | מאת: מורן

שיקלטו טוב טוב ויתפחו להם תשעה חודשים מלאים והעיקר שיצאו בריאים ושלמים. שמת לב שכתבתי ברבים? אני מאחלת לך רק טוב ושמחה!!!!! אוהבת, מורן

13/01/2010 | 17:54 | מאת: שרית

מחזיקה לכן אצבעות.... מקווה שיהיו בשורות טובות בפורום, והמון בנות יבשרו על הריונות בריאים ותקינים.. נשיקות

13/01/2010 | 17:55 | מאת: שרית

מחזיקה לכן אצבעות.... מקווה שיהיו בשורות טובות בפורום, והמון בנות יבשרו על הריונות בריאים ותקינים.. נשיקות

13/01/2010 | 17:56 | מאת: שרית

מחזיקה לכן אצבעות... נשיקות

13/01/2010 | 17:56 | מאת: שרית

מחזיקה לכן אצבעות... נשיקות

13/01/2010 | 14:47 | מאת: בתאל

בקרוב אצל כולנו אמןןןן

13/01/2010 | 15:00 | מאת: נועה

מחזירים עוברים עם שלפוחית שתן מלאה. בגלל זה לא להשתין! ווווווווווויייייייייי, שיתכוננו החברה שלך להרבה התכווצויות בבטן מצחוק, ומצירים בעוד 9.5 חדשים!!!!!!!! &&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&& עוברים שמעתם?????? דיר באלק אתם עושים צרות!!!!!!!!

13/01/2010 | 15:17 | מאת: בתאל

מאמי שלי תודההההה אמן שהעוברונים שלי ישמעו בקולך. מסכנים שלי, השארתי אותם לבד באסותא, עם בייביסיטר ממחר אני לא יעזוב אותם לעולםםםםםםםםם

13/01/2010 | 13:17 | מאת: יפעת

אתן פשוט גדולות, הצחקתן אותי בטירוף!!!! בת אלי- שיהיה רק טוב בעזרת השם ואני מחזיקה לך אצבעות... אתמול חזרתי מהרופא, מחר אני הולכת לעבור שאיבה (לא פעם ראשונה כמובן) אבל בכל זאת אני קצת מפחדת. ואז פתחתי את המחשב והשירים והעוד משהו מעצבן- היו פשוט במקום... אני מקווה שיהיה בסדר מחר, מנסה לא לחשוב על זה, כדי לא להתחיל לשקוע במחשבות.... עוד משהו מעצבן...כשהחברות שלך מייעצות לך להכנס להריון אחרי שהן נכנסו פעמיים... ולא יודעות שאת מנסה להכנס כבר שנתיים וחצי ....ואת אומרת להן כל אחת בזמן שלה והן עונות: זה עניין של גישה....- מעצבן, לא? עוד משהו מעצבן- כשגיסתי מודיעה בפורום המשפחתי, שהגיעה הזמן שלי ולבעלי יהיה ילד...כאילו שאנחנו לא יודעים ולא מנסים עוד לפני שהיא חשבה על זה...- מעצבן,לא? עוד משהו מעצבן- בברית של המשפחה, גיסתי האחרת שטרם התחתנה , דואגת לשאול אותי למה אני לא בהריון ולדחוף לי לשתות את היין מהברית, במקום לדאוג לעצמה להתחתן...- מעצבן, לא? עוד משהו מעצבן- ללכת לרופא, לחכות בתור ואז לגלות שנמצאת שם מישהי מהעבודה של בעלי והיא במקרה הרכלנית מספר אחת בעבודה, אז צריך לשחק מחבואים עד שהיא תלך משם, כדי שהיא לא תפיץ בטוב ליבה...- מעצבן, לא? עוד משהו מעצבן- אמא שלי רוצה לנסוע לטיול לחו"ל איתי ועם אחיות שלי, טיול בנות, ואני אומרת לה שאני לא יכולה בגלל הטיפולים, והיא לא מבינה למה אי אפשר לדחות הכל בשבוע ולוחצת עליי שאדחה, כאילו שזה תלוי בי בכלל, הרי הייתי מתה לנסוע קצת להתאוורר אבל הרופא לא מרשה לי לנסוע לחו"ל, ואז היא אומרת לי אכזבת אותי..., - מעצבן לא? יש לי שיר:(חיברתי על ברקוביץ', למרות שהוא לא הרופא שלי, בהשראתכן..) לפי השיר.."יפיופה, בואי אליי.." של אייל גולן ברקוביץ', בוא אליי, תן לי מרשם לידיים ברקוביץ', אני אזריק לבטן פעמיים ראיתי את ברקו מחנה ת'מכונית, ראיתי את ברקו עולה לניתוחים ראיתי את ברקו עושה שאיבות, ראיתי את ברקו מפרה ביציות... ברקוביץ' בוא אליי...

13/01/2010 | 13:44 | מאת: צמד (בתאל)

אהבתי את השיר מאודדדד. נכניס אותו לספר השירים שאנחנו מוציאות לאור. לגבי הדברים המעצבנים שרשמת- האמת, במקום לצחוק ממש כאב לי עליך. נראה שנפלת עם משפחה לא מבינה. איזה גיסות מרגיזות!!! הייתי דוחפת אותם ל"כלא טאקט" ושמה להם שומרים שלא יתנו להם לצאת עד שתלדי!! כאב לי גם לקרוא שאמא שלך אמרה שהיא מאוכזבת ממך שאת לא יכולה לצאת איתה לחו"ל. אמא שלי תמיד אומרת לי- קודם כל הטיפולים וקודם כל תדאגי לעצמך כל השאר במקום השני. איזה מצב מרגיז.. לא מספיק מה שאת עוברת?? לגבי השאיבה- יקירתי, יהיה בסדר!!! תזכרי גם כשאת נורא לחוצה- הכל בסוף עובר! גם אני פחדנית לא קטנה, אבל בדרך לחדר ניתוח התחלתי לשיר ולצחוק עד ההרדמה-(ואפילו אמרתי לברקוביץ איי לאב יו) וזה עזר להוריד לי את המתח. הכי כיף זה להירדם נכון? איך אני אוהבת אחרי שמזריקים לי את החומר הרדמה להרגיש את הסחרחורת ולדעת שעוד כמה שניות אני הולכת לי לישון.. נשמה, הכל יהיה בסדר לא לדאוג! את כבר יודעת בערך כמה ביציות הולכות להישאב?

13/01/2010 | 13:57 | מאת: יפעת

אני רק מקווה שהכל יעבור בשלום!!! אתמול קיבלתי זריקות דקפפטיל והתחילו לי התכווצויות בבטן

13/01/2010 | 13:47 | מאת: נועה

פה מצחיקות ומשוררות ליגה עליונה!!!!!!!! יפעתוש, שתהיה שאיבה בקלי קלות, עם ביציות לרוב, עוברים שאפים/ות, שיביאו לך הריון בריא, ארוך ושנשיר לך שירים כל הדרך עד לחדר לידה!!!!!!!!!!!!!! ובברית/ה!!!!!!!!! &&&&&&&&&&&&&& כל האצבעות מוחזקות נועה

13/01/2010 | 13:58 | מאת: יפעת

13/01/2010 | 09:37 | מאת: בתאל

ממתי צריך לשתות 3 ליטר מים ביום מהשאיבה או מההחזרה? צריך בכלל או שזה רק למי שיש גירוי יתר? שכחתי לשאול את ברקוביץ... פעם שעברה הרופא במיון אמר לי לשתות הרבה כי סבלתי מכאבים איומים..

13/01/2010 | 09:43 | מאת: אונה

אני לא יודעת, סתם רציתי להגיד לך בוקר טוב :)

13/01/2010 | 11:18 | מאת: בתאל

לא יודעת מה יש לי, אמתול הלכתי לישון ב-7 בערב, קמתי ב-6 ושוב הייתי עייפנ נרדמתי עד עכשיו.. אני עוד לא בהריון וכבר עייפה? חחחחחחח

13/01/2010 | 11:17 | מאת: זהבה

חשיבות הרבה של שתיה מרובה, כ- 2-3 ליטר ליום, נובעת מהסכנה שבגירוי היתר של השחלות, שמוביל לנפיחות של השחלות, היווצרות ציסטות בשחלות והצטברות נוזל בבטן. לא ידוע בדיוק מה גורם לעליה בחדירות כלי הדם ובריחת הנוזל לבטן, אך ברור שמצב זה, כאשר הוא מתרחש בשיעור גבוה, מסכן את האישה בשל "התיבשותה" עקב הצטברות הנוזלים בבטן. במצב זה העליה בצמיגות הדם עלולה לסכן את האישה באופן ממשי, עקב החשש להיווצרות קרישי דם ויצירת פקקת בכלי הדם ותסחיפים שיגיעו לריאות. כאשר האישה לא שותה מספיק או כאשר התסמינים מחמירים וכוללים הופעת קוצר נשימה ושלשולים, על האישה לפנות מיידית לבית החולים לשם קבלת נוזלים בעירוי וטיפול שימנע היווצרות סיבוכים

13/01/2010 | 11:20 | מאת: בתאל

את חדשה כאן?

13/01/2010 | 12:29 | מאת: רבקה

מצאתי רגע להיכנס לפורום... בעיקרון, שתיית הנוזלים מומלצת כאשר יש גירוי יתר. אני למשל סבלתי מגירוי יתר בכל ההזרעות שעברתי. אצלי הנפיחות והצטברות הנוזלים התחילה לאחר הזרקת האוביטרל וביום של הביוץ כבר כאב לי נורא. הנפיחות הייתה יורדת רק אחרי 10-14 ימים... מה אכפת לך לשתות כבר עכשיו? הרי בסופו של דבר זה בסה"כ מים. עם כל הדברים שאנו מזריקות ומכניסות לגופנו את חושבת מתי לשתות??? עזבי אותך מדאגות מיותרות, לכי למטבח ותשאבי כוס מים מבקבוק המינרלים... נשיקות, רבקה

13/01/2010 | 12:51 | מאת: בתאל

אני יגיד לך למה אני דואגת.. אני רק שותה כוס אחת של מים- כעבור 5 דקות נכנסת לשירותים.. יש לי שלפוחית קטנה ובתקופה שהייתי צריכה לשתות 3 ליטר מים סבלתי כהוגן חייתי בשירותים.. נקווה שהפעם אחרי ההחזרה לא יהיו לי כאבים כמו פעם קודמת. רק ה' ישמור... איי לאב יו ברקוביצ'ית שלי

13/01/2010 | 13:44 | מאת: נועה

כבר, אבל כן, אחרי שאיבה צריך לשתות כמה שיותר. אם שאבו 4 ביציות, לא הייתי מגזימה עם 3 ליטר, מספיק 2 2.5. ותגדילי ת'שלפוחית! חשוב לשתות 2-2.5 ליטר כל יום. גם בלי שאיבות והורמונים! לכי תשתיני לך בכיף, הפסקה מהמסך!

13/01/2010 | 14:24 | מאת: בתאל

רק דבר אחד לא הבנתי.. מתי אני אמורה להתחיל? אחרי השאיבה או אחרי ההחזרה??

13/01/2010 | 08:44 | מאת: בתאל

איזה קטע, גם השאיבה שלך מתקדמת. מגניבבבבב שיהיה בהצלחה. את כבר יודעת בערך כמה ביציות יש לך במלאי?

13/01/2010 | 13:40 | מאת: נועה

תודה תודה. יש 2 מובילים ב 15ממ ועוד הרבה ב 10-11ממ. בטח שוב יהיו בין 7-10 בערך? השאלה אם כולן תצלחנה להבשיל. יש פער גדול בין המובילות לאחרות. ככה היה גם בפעם הקודמת. כנראה כי הורדנו מינון לנמוך מאד על ההורמונים. אני חושבת שהערב אקבל הנחיות אולי להעלות את המנוגון מ 2 ל 3. נראה. נספר. צ'או מותק! נועה.

13/01/2010 | 14:07 | מאת: בתאל

לא חשוב כמה, כמו שאת אומרת- העיקר שיופרו ויהיו חתיכים והכי חשוב שיצליחו להשתרש. אמןןןןן איזה נוראית המנגון נכון? הפעם זאת הייתה הפעם הראשונה קיבלתי את הזריקה הזאת היא גמרה לי על הבטן.. המון הצלחה ואל תשכחי לעדכן איי לאב יוווווו (מהיום אני יגיד לכולם שלא יחשבו שזה רק לברקוביץ..)

13/01/2010 | 08:34 | מאת: שרית

היי, מה שלומכן הבוקר? מקווה שכולן בסדר, תמיד כיף לראות את התגובות... אתמול הייתי ביום הולדת של אחיינית שלי (בת 6), היה ממש נחמד.. אצלי הכל כרגיל, ממשיכה עם הזריקות, נועה - המון בהצלחה מחזיקה לך אצבעות, בננות תמשיכו לכתוב, אני אכנס שוב בערב. אונה - אני בסדר, שמתי לב שהפורום פורח תרתי משמע.. מורן - אני רואה את התגובות בעיכוב קל.. (עד הערב) - בהחלט כשרון אמיתי, ואגב כל מה שנכתב על ברקוביץ - נכון!!! נשיקות לכולן ויום מקסים :)

13/01/2010 | 08:45 | מאת: בתאל

באיזה שלב את? איזה זריקות ברקוביץ נתן לך? יום טוב מאמי

13/01/2010 | 11:02 | מאת: שרית

היי בתאל, מה שלומך? הוא נתן לי גונל ומנופם

13/01/2010 | 11:03 | מאת: שרית

היי בתאל, מה שלומך? הוא נתן לי גונל ומנופם

13/01/2010 | 11:02 | מאת: שרית

היי בתאל, מה שלומך? הוא נתן לי גונל ומנופם

13/01/2010 | 13:38 | מאת: נועה

תודה דיר על האצבעות, אני באמצע הדרך איפשהוא, 2 זקיקים מובילים ב 15ממ והשאר מאחוריהם באזור ה 10-11. נתעדכן עם הפרופ' יותר מאוחר ונראה מה קורה. נשיקות פורחות נועה.

12/01/2010 | 22:51 | מאת: לי האחת והיחידה

אז ככה מסתבר שהיה לי היריון ביוכימי. הייתי ממש קרובה אבל.. עוד הוא אמר שככל שהגיל מבוגר יותר יורדת רמת האיכות של העוברים וכנראה זאת הסיבה שלא נשאר להקפאה אבל מה שהוחזר היה באיכות גבוהה. מצד שני הוא טוען שהגבתי מצוין לטיפול יחסית לגילי (12 ביציות בשלות). הוא נתן לי לעשות בדיקת דם לראות אם אם אני אחרי ביוץ ויכולה להתחיל כבר טיפול וגם בדיקת שתן לראות שאין זכר לדלקת. בגדול הוא מאוד אופטימי וחושב שזה יקרה כבר בקרוב. שוב קצת מטריד הענין של הגיל אבל בגילי אני עדיין קוריצה אז זה כבר מעודד. לילה טוב אוהבתכם לי

12/01/2010 | 23:12 | מאת: דורה

סיכום כלבבי!! הריון כימי זה באמת קרוב. 12 ביציות בכל גיל זה קוריצה לגמריי. רופא אופטימי זה בכללל סימן חיובי ענקקקק. באמת באמת נשמע מעודד מאד! אז יאללא, בעזרת השם, והכי בקרוב שאפשר בבקשה, תכנסי להריון מלא ותקין. לילה טוב בחזרה, יקירתי.

13/01/2010 | 07:14 | מאת: בתאל

שמחה בשבילך שאת מתחילה- הלוואי והפעם הריון תקין ומושלם בהצלחהההההההההההה נשמה אוהבת המון

13/01/2010 | 07:20 | מאת: רבקה

איזה כיף לשמוע שהיית ממש קרובה. בעזרת השם ההריון הבא יהיה אמיתי ולא כימי. הרבה הצלחה מתוקה, רבקה

13/01/2010 | 09:58 | מאת: אונה

הרופא אופטימי, השמש זורחת, הציפורים מצייצות, מאחלת לך, התחלת טיפול מוצלחת שיהיה יום נעים

13/01/2010 | 13:26 | מאת: יפעת

איזה יופי, זה ממש קרוב וכיף שהרופא אופטימי, בעזרת השם בטיפול הבא את בהריון... נשיקות :) :)

13/01/2010 | 13:35 | מאת: נועה

שמחה לשמוע שהרופא מעודד! יאללה צאי לדגור על עוד נדלה של ביציות בסל מלא! שיהיה בהצלחה ענקית &&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&& נשיקות נועה.

12/01/2010 | 21:21 | מאת: רבקה

אני שמחה שהצלחנו להעלות חיוך על שפתותיכן בימים קשים אלו. גם אתן מוזמנות לתרום מניסיונכן קטעים מצחיקים שחוויתן... אני בטוחה שלכל אחת יש כמה סיפורים מצחיקים... בתאלוש מאמי, סורי שלא נכנסתי לפייס. אירחנו את החבר'ה ובעלי לוקח חופש מהעבודה הלילה אז אנחנו נבלה קצת זמן איכות ביחד... נשתמע מחר? שיהיה לילה טוב לכולן ורק בשורות טובות. רבקה

12/01/2010 | 22:48 | מאת: לי האחת והיחידה

הומור ואור זה טוב לבריאות, לנשמה וזה מעלה את הסיכויים להיריון. שרק נצחק ונחייך ונכייף. החיים קצר והזמן טס צריך גם להנות מתישהו. רק בשורות טובות לילה טוב חמודה לי

12/01/2010 | 23:17 | מאת: דורה

קראתי, נקרעתי, חשבתי להוסיף גם אבל לא נראה לי שאני מסוגלת להתקרב לקרסוליים שלכן. פשוט נ ה ד ר!!!

12/01/2010 | 23:31 | מאת: דורה

פעם מרוב דיכאון הייתי חייבת להצחיק את עצמי קצת וכתבתי את זה לבנות הפורום (של אז): שיר למטופלת (על משקל שיר ליקינטון) או- איזה כיף- מטופלת IVF בעלי נוחר בסלון, כבר הזרקתי מנוגון, חיטטו לי בזקיקם חוררו לי ת'ורידם. דקא- קוד לדיכאון, וגונל בעיפרון (טוב, בעט, אבל זה לא מתחרז) גם הבוס צעק - חמס מהאיחורים נמאס! מתנפחת לי בנחת וכואב לי כבר הת..ת עוד זריקה אחת נשבעת- שאני כבר משתגעת. וחזור אל הפזמון: בעלי נוחר בסלון (יותר חזק) כבר הזרקתי מנוגון... באהבה לכל המטופלות ולכל הבעלים הנוחרים.

13/01/2010 | 06:56 | מאת: בתאל

אתמול נירדמתי ב-7!! פשוט הייתי גמורה, כנראה מרוב המתח שהיה לי לשמוע כמה הופרו, ואז כששמעתי נפלה עליי שלווה ותרדמה..חחח איך בילית עם בעלך היקר? יום טוב לך חמד של צמד שלי נדבר בהמשך היום, אולי נמשיך להתפרע.. מה את אומרת?

13/01/2010 | 07:15 | מאת: רבקה

ישנת טוב? בטח השלמת שינה של יומיים מתוחים. לבריאות מתוקה אני שמחה שנרדמת ונחת. היה כיף אתמול. החבר'ה באו וצחקנו ואחרי זה אני ובעלי בילינו ביחד (סרט טוב על הספה בבית)... יקירתי יש לי יום קצת מטורף (עבודה, חברה באה שאני אאפר אותה לחתונה, אמא באה לגבות...) אז אני לא יודעת מתי אכנס. גם מחר צפוי יום שכזה, יש יום הולדת לחבר בערב... ובאמצע כל זה יש את העניין של קניית הדירה... ברגע שאתפנה אשלח לך סמס. יום טוב מתוקתי, רבקה

12/01/2010 | 18:24 | מאת: שרית

מה קורה? שמחתי לשמוע על בתאל - המון הצלחה בובה :) נראה לי אני מתעדכנת אחרונה בכל מה שהיה היום.. רבקה - מה שלומך? אונה, מורן נועה לי - מה חדש אצלכן בננות?? מקווה שלא פיספסתי אף אחת.... מקווה שימשיכו לזרום לפורום בשורות טובות, נשיקות

12/01/2010 | 18:27 | מאת: אונה

שמת לב, היום היתה פה חגיגה ולא היינו פה. מה שלומך? איך מתקדם אצלך?

12/01/2010 | 18:30 | מאת: מורן

היי שריתה, כתבתי לך היום תסתכלי בהודעות למטה. ואם את כבר מסתכלת על ההודעות שפיספסת היום אז כדאי לך לקרוא את השרשור של רבקה ובתאל שתי כשרונות שהתגלו לנו בפורום. בתוך כל הכאב ראש של הטיפולים צמחו לנו פה קומיקאיות נפלאות. ערב מקסים!!!!

12/01/2010 | 20:41 | מאת: נועה

דורה בד"כ במאסף שאחרי חצות... אני מחר בא"ס ודם לראות מה המצב, מקווה ששאיבה לא תאוחר מיום ראשון. לילה טוף דיר, נועה.

12/01/2010 | 22:46 | מאת: לי האחת והיחידה

איזה קטע מתוזמן זה שאת מסיימת טיפול אני מתחילה. נו, מי תביא את הבשורה הגדולה קודם? שיהיה בהצלחה לשתינו עם עוד נסיך ונסיכה ליל הטוב

הלוואי שאצליח לקרוא חצי ממה שקרה פה היום.... פשששששששששש ובני ביתו, כמה שמייח פה אצלנו. ואנשאללא, ימשיך להיות שמח בבטאות חיוביות ומוכפלות וחתיכיות. וגם אצלך, נשמה שמחה וטובה שלי. נשיקעס, אני אנסה להדביק פערים עכשיו.

12/01/2010 | 17:32 | מאת: מורן

בהצלחה בטיפול. הפרוטוקול שלך קצר? לפי מה שאני יודעת לא שואבים בשבת. תעדכני אותנו..... ערב נעים מורן

12/01/2010 | 20:38 | מאת: נועה

לא, ארוך ארוך. התחלתי להסניף סינרל ב 21/12, היום אני כבר ביום השלישי למנוגון. מחר נראה מה קורה בא"ס ודם. כן גם לי לא נראה שיש שאיבות בשבת. אז כנראה יהיה ראשון. לילה טוף עם חלומות מתוקים במיוחד! נועה.

12/01/2010 | 16:56 | מאת: אונה

רבקה ובתאל אתן בלאגניסטיות! חזק ואמץ!

12/01/2010 | 18:26 | מאת: אונה

איזה יופי, עכשיו את יכולה להפסיק לדאוג , הכל יעבור בשלום ב"ה

13/01/2010 | 07:12 | מאת: בתאל

עכשיו אני מחכה לברקוביץ שיגיד מתי ההחזרה, ואחרי זה שבועיים של מתח מטורף

12/01/2010 | 15:08 | מאת: מורן

איזה כשרון!!!!! תמשיכו לכתוב שירים, הם פשוט מקסימים וקורעים מצחוק.

12/01/2010 | 14:42 | מאת: לי האחת והיחידה

עכשיו אני מאחלת לך מינימום תינוק אחד מקסימום שלישיה. שיהיה בהצלחה יקירה יצאתי ביי

12/01/2010 | 14:47 | מאת: בתאל

תודה מותק

12/01/2010 | 13:52 | מאת: מורן

היקר קורא את הפורום שלנו. חחחחחחחח כבר חשבתי להמליץ לו לפתוח את הפורום שלנו ולקרוא את הרהורי ליבנו עליו.(סתאאאאאאם) מעניין מה תהיה תגובתו?????

12/01/2010 | 13:55 | מאת: בתאל

גם אם כן.. נראה לי הוא היה משתעשע.. לא היה מתעצבן. חוץ מזה כמובן שהכל בנימה טובה. אני מתה עליו! מעריצה שלו! והכל רק בשביל הצחוקים

12/01/2010 | 14:02 | מאת: רבקה

גם אני חושבת שהוא היה משתעשע. דווקא יש לו הומור בריא.

12/01/2010 | 13:50 | מאת: בתאל

אפשר במקום המומינים הברקוביצ'ונים.. מומין אבא=ברקוביץ. מומינאמא= פנינה. סנופקין= ברטוב

12/01/2010 | 14:03 | מאת: רבקה

היפייפיה הנרדמת... רק שבזמן שהיא יושנת הוא עושה לה שאיבה.

12/01/2010 | 14:06 | מאת: בתאל

להמציא "כמעט עוברים" ביציות שהיו קרובות אבל בסוף לא הופרו.. חחחח

12/01/2010 | 13:29 | מאת: בתאל

מועדון לילה: "מועדון ברקוביץ" נישב בפאנל כמה מטופלות ונתחיל ככה: זה מעצבן? אני יגיד לך מה מעצבן!! מעצבן ששלוחים לברקוביץ פקס ומחכים לצלצול ממנו. כל טלפון מקפיץ את הלב- ואז אחרי יממה שהוא לא חוזר שולחים לו ס.מ.ס ומתברר שהוא בכלל לא קיבל את הפקס. זה מעצבן!! זה מעצבן? אני יגיד לך מה מעצבן!!! מעצבן זה לקבל מחזור שבועיים לפני פסח וברקוביץ אומר שאי אפשר להתחיל טיפול ולחכות עוד חודש. זה מעצבן!! זה מעצבן?? אני יגיד לך מה מעצבן!! מעצבן זה שברקוביץ רושם לך מרשם לזריקות, את הולכת לקנות אותם, ואז אחרי בדיקת דם וא"ס הוא אומר שהוא משנה לך תכנית ונותן לך מרשם לזריקות אחרות. זה מעצבן!!! זה מעצבן?? אני יגיד לך מה מעצבן!! מעצבן זה להגיע לברקוביץ לראות שיש לפניך עוד 18 מטופלות ואז שסוף סוף מגיע השעה 1 בלילה והגיע תורך להיכנס אליו, מגיע זוג שהיו לפניך ולא ידעת על קיומם, והבחורה שהייתה לפניך מאשרת שהזוג הגיעה קודם. זה מעצבן!!!!! מה אתן אומרות? יש למישהי עוד "משהו מעצבן"? גם אם אתם לא מטופלות של ברקוביץ.. תרשמו על הרופא שלכם.. חחח

12/01/2010 | 13:39 | מאת: רבקה

גבירותיי וגבירותיי - אני גאה להציג בפניכן את מופע הסטנדאפ הכי לוהט בעיר בכיכובה של בתאל... זה מעצבן? אני אגיד לך מה מעצבן!! מעצבן שאת אומרת לו איי לאב יו והוא לא עונה לך בחזרה. זה מעצבן!!! זה מעצבן? אני אגיד לך מה מעצבן!! שהוא מזמין אותך לשעה 22.00 בלילה ואת מחליטה להקדים בחצי שעה והוא בכלל לא נמצא. זה מעצבן!!! זה מעצבן? אני אגיד לך מה מעצבן!! שבכל פעם לפני בדיקת דם הפקידה שואלת אותך "את בהריון?" זה מעצבן!!!

12/01/2010 | 13:46 | מאת: בתאל

מעצבן זה שאחרי השאיבה הבטן נפוחה כמו חודש שלישי וכולם שואלים אם מגיע לי מזל טוב. זה מעצבן!!!! זה מעצבן? אני יגיד לך מה מעצבן!!! מעצבן זה שעד שסוף סוף ברקוביץ חוזר אליך ומרוב לחץ את שוכחת את השאלה הכי חשובה שרצית לשאול אותו ומפחדת להתקשר אליו חזרה זה מעצבן!!! זה מעצבן??? אני יגיד לך מה מעצבן!! מעצבן שעד שאת אוזרת אומץ להתקשר לברקוביץ את מחייגת את המספר ושעה מחכה שיצלצל, ואז שאין מענה פתאום את קולטת ששכחת ללחוץ send. זה מעצבן!!!!

12/01/2010 | 13:20 | מאת: יפעת

בקצב הזה שאני אצל הרופא, אני רואה אותו כבר יותר ממה שאני רואה את בעלי..... וגם חושבת עליו יותר.... מה זה אומר עליי?

12/01/2010 | 13:22 | מאת: רבקה

הלוואי ויכניס אותך כבר להריון הרופא היקר....

12/01/2010 | 13:22 | מאת: בתאל

i love you ואני לא תהיה היחידה שתרגיש מגוחכת..חחחחחח

12/01/2010 | 13:25 | מאת: רבקה

ואומרת לו איי לאב יו ברקוביצון, תעשה לי ילד... חחחחחח

12/01/2010 | 23:03 | מאת: דורה

}}{{

12/01/2010 | 12:51 | מאת: בתאל

ברקוביץ חזר אליי. ישתבח שמו של בורא עולם!!! 3 הפריות מתוך 4 ביציות. אני כ"כ מאושרת!!! בע"ה מחר הוא יגיד לי מתי תהיה ההחזרה. אני כבר מתרגשת..

12/01/2010 | 12:54 | מאת: יפעת

יייייייייווווווווופפפפפפפפפפיייייייייי אני כל כך שמחה בשבילך..... איזה יופי....... תחייכי........ותשמחי....... הכל יהיה טוב!!!!

12/01/2010 | 13:09 | מאת: בתאל

כן, גם אני עברתי ועוד עוברת (נקווה שאחרון) ivf. מבינה אותך לגבי הבוס. איזה בעסה זה שיש אנשים רעים שלא מתחשבים. אני לא מבינה- מה מפריע בלאחר פעם ב-3 ימים בשעה סה"כ לבדיקת דם ומעקב זקיקים?? אני גמישה עם הבוס שלי. אם אני מאחרת, אני משלימה לו את השעות.. הוא ממש סבבה בקטע הזה מקווה שתמצאי עבודה כלבבך ובוס נורמאלי ומתחשב

12/01/2010 | 12:56 | מאת: רבקה

ישששששששששששששששששששששששששששש ישששששששששששששששששששששששששששש ישששששששששששששששששששששששששששש ברוך השם! איזה בשורות טובות. מאמי אני כל כך שמחה בשבילך!!! עכשיו נשאר רק שיכו שורשים ויגדלו לתאומים יפייפים ומאושרים!!! אמן ואמן!!!!!! את חושבת שההחזרה תהיה מחר? את עושה החזרה בהרדמה, נכון?

12/01/2010 | 13:10 | מאת: בתאל

לא מחר, החזרה בעזרת השם יום חמישי. מאמי חשבתי על משהו מצחיק.. יודעת איזה סרט כתבו על ברקוביץ? תחשבי אם לא תצליחי אני יגיד לך..

12/01/2010 | 13:06 | מאת: נועה

את רואה????? יש על מי לסמוך!!!!! טוב שאמרת לו I LOVE YOU, אולי הוא נתן לביצלך שלך כמה תמריצים להיות מופרות! יופי טופי, חממי ת'מנוע, תמשיכי עם הדחקאות, זה רק מועיל להשרשות! טפו טפו, אמן, שיתפתחו ויגדלו ויגיעו לרחם שלך בשלום והעיקר - לא יעזבו אותו אלא בעוד 9.5 חדשים עגולים ושלמים, ושתזכי לחבק בידיים עוללים בריאים ומושלמים!!!!!!!!! אמן! נועה.

12/01/2010 | 13:12 | מאת: בתאל

איזה כיףףףףףףףף אני מתה מהתרגשות

12/01/2010 | 23:01 | מאת: דורה

כל הכבוד לברקוביץ', כל הכבוד לבת אל, כל הכבוד לביציות הנחמדות! שימשיך להיות משמח כל הדרך לחדר הלידה. טפו!

13/01/2010 | 07:02 | מאת: בתאל

תודה נשמה שלי