פורום פוריות חברתי - תמיכה

שלום וברוכים הבאים לפורום החדש שלנו. אי-פריון הוא מחלה שאחד מכל ששה זוגות סובלים ממנה, ובכל זאת היא כנראה המחלה היחידה שהסובלים ממנה יזכו לשמוע מסביבתם הערות בנוסח: "זה הכל בגלל הלחץ. רק תרגעו ותכנסו להריון" או "מה, צריך ללמד אתכם איך לעשות את זה?" – תוך קריצה מבינה-עניין. במדינה בה "פרו ורבו" הוא לא רק ציווי דתי אלא אתוס לאומי של ממש, הסביבה מצפה מאיתנו להתחיל למחרת החתונה להרות וללדת ילד בכל שנתיים עד שנמלא את מכסת הילדים המקובלת במגזרנו (שניים או שנים-עשר) ומתעניינת במצב הרחם והשחלות מבלי להסס לשאול אם גודל לנו כבר משהו שם בפנים, ואם לא - מדוע. לא יפלא, אפוא, שאי-הפריון מקבל משקל רגשי נוסף על זה שקיים כבר ממילא - הכמיהה לחבוק כבר תינוק, המלווה בתחושות קשות של כשלון ובגידת הגוף, אובדן שליטה, עצירת החיים, קנאה, אשם ותסכול. ומעבר לכל - תלויה מעל הראש בכל רגע נתון עננה כבדה של עצב עמוק שלא מאפשרת להנות באמת מהחיים הנעים במעגל מייאש מחודש לחודשו – ולצידה השאלה הגדולה: מתי הסיוט הזה כבר ייגמר? אני הייתי שם, במשך כמה שנים טובות. מעקבי ביוץ שלא נשאו פרי פינו את מקומם למסלול המלא של טיפולי הפריון: בדיקות, איקקלומין, הזרעות, זריקות ולבסוף הפריות מבחנה. החודשים שחלפו הפכו לשנים, ותשובה שלילית אחת רדפה אחר חברתה. אפילו תשובה חיובית ראשונה שהרימה אותנו למחוזות של אושר נשגבים התחלפה במהרה בנפילה קשה וכואבת כאשר ההריון הסתיים, לדאבוננו, בהפלה מוקדמת. בסופו הטוב של הסיפור ציפה לנו זוג תאומים מתוקים ומקסימים, אך הדרך הקשה הזו לא נשכחה, על כל קוציה ודרדריה. והנה אני כאן, על מנת לחלוק איתכם את נסיוני העשיר, לצערי, מזווית מבטה של מטופלת פריון לשעבר. את הידע הרפואי בנושא הפריון תקבלו מהפורום השכן של פרופ´ זיידמן, אבל כאן תוכלו למצוא תשובות לכל השאלות האחרות שמציקות לכם: • איך שומרים על שפיות בכל התקופה הזו? • כיצד משלבים טיפולים וקריירה? או: האם החיים חייבים להעצר? • מה אומרים לסביבה? למי מספרים על הטיפולים? • כיצד (והאם) שומרים על קשר עם חברה שהרתה חודשיים אחרי החתונה ושנתיים אחרי שאנחנו התחלנו לנסות, והאם ניתן לפרגן לה מכל הלב? • איך מתחמקים מברית המילה של האחיין מבלי להסתכן בנידוי משפחתי? וכל שאלה נוספת שתעלה בהקשר הזה, כמובן. ובעיקר, הפורום נועד להעניק אוזן קשבת שבאמת מבינה, כתף לבכות עליה ויד חמה שתאחז בידכם עד ליום בו תגיעו גם אתם לסופו של המסע, בו תראו את המראה היפה ביותר בעולם – הבהוב מרצד על מסך האולטרסאונד המצביע על ליבו הפועם של האוצר החדש שלכם הנובט בקרבכם. ברוכים הבאים לשהות קצרה מהסיבה הנכונה! לכניסה לחצו - פורום פוריות
14652 הודעות
9817 תשובות מומחה

מנהל פורום פוריות חברתי - תמיכה

07/01/2010 | 06:28 | מאת: לי האחת והיחידה

אז עכשיו אני יודעת למה החיבור בינינו כל כך טוב. את גם מזל דלי ועוד נולדת בתאריך של בעלי. עכשיו אני צריכה לקנות 2 מתנות ב 7.2. חחחחחחחחחחחחחחחחחחחח אבל את קיבלת מתנה גדולה ליום הולדת שאי אפשר להחליף אותה בשום דבר. ודרך אגב את יודעת שבדיוק שנה אחרייך לקראת סוף גיל 34 נכנסתי להיריון זה היה בדצמבר 2006 וילדתי בתחילת ספטמבר 2007. מענין אם האוצר שלך יהיה אותו מזל כמו הנסיכה שלי? וואהו אני מתחילה כבר להתרגש. שיהיו שמועות טובות והרבה בומים חיוביים. אוהבת לי

07/01/2010 | 08:20 | מאת: הופ

כן זה בדיוק מה שחשבתי ... החיבור בנינו לגמרי ברור עכשיו ... מה איתך יקירה ? התחלת כבר טיפול חדש ? תעדכני אותי .... מחכה לך את יודעת .... :-) נשיקות וסופ"ש מקסים

07/01/2010 | 08:50 | מאת: לי האחת והיחידה

מאוד מאוד מקווה להצטרף אלייך בקרוב. שבוע הבא אצל הרופא ונתעדכן לגבי ההמשך. נשיקות להופ/פיית וחיבוק גדול לך ((((((((((((((((()))))))))))))) סוף שבוע נפלא לי

07/01/2010 | 06:25 | מאת: לי האחת והיחידה

מה שלומנו הבוקר? אונה יקירה IVF זה לא שונה כל כך מהזרעות. זה תהליך קצת יותר ארוך, יותר זריקות ויש שאיבה שהיא לא כל כך נעימה. אבל אז הסיכויים להיריון גדולים יותר ואז גם מגלים יותר דברים בקשר ליכולת של הזרע להפרות את הביציות שלך. את חייבת להיות אצל מומחה גדול. ממליצה לך בחום לבוא לאיזור המרכז ולקבל ייעוץ אצל הרופא שאני מטפלת אצלו. באיזה קופת חולים את? כמה הזרעות עברת? מה מצב הזרע של בעלך? ותודה לך שכתבת לי שאת פה גם בשבילי. מעריכה זאת מאוד. כולנו פה בשביל לתמוך אחת בשניה. נשיקות ויום קסום ונפלא לי

07/01/2010 | 06:34 | מאת: לי האחת והיחידה

לפני כמה זמן נחשפתי כאן בפורום לשיטה חדשה של שאיבת ביציות ללא הורמונים שמתאימה לנשים עם גירוי יתר והיא נקראת IVM. אני לא יודעת כמה היא מפותחת וכמה הצלחות יש. אני יודעת שלא בכל המקומות עושים את זה אבל אולי שווה לך לבדוק. שאני אהיה אצל הרופא שלי אני חייבת לשאול אותו גם למרות שנראה לי שהוא לא עושה זאת. שיהיה בהצלחה בכל דרך שתבחרי. לי

07/01/2010 | 14:57 | מאת: אונה

היי לי, הרופא אמר שצריך לעבור מספר מסויים של הזרעות כדי לעבור להפרייה בינתיים הוא מתן לי לעשות את הבדיקות שצריך. הבעיה שאני מטופלת בבית חולים ממשלתי ואני לא מכירה משהו אחר לכן אני מרגישה שאולי משהו לא בסדר פה. כנראה שאין מה לעשות ואני צריכה לעבור עוד כמה הזרעות ואז נראה מה יהיה בינתיים אני בודקת אצל עוד רופאים. מי זה הרופא שלך? שמעתי על IVM אני צריכה לשאול את הרופא שלי על זה. מקווה שיהיה בסדר. מה איתך? יש לי שאלה אלייך, ההיריון הראשון שלך היה טבעי או בטיפולים? ואם כן מה הבעיה אצלכם? (תרגישי נוח גם לא לענות לי זה בסדר)

היינו היום אצל רופא גיניקולוגי, אחרי שהרופא שלי נתן לי הפניה. מסתבר שיש לי ציסטה בשחלה והיא גדולה וצריך להוציא אותה ועכשיו שוקלים בכלל להפסיק לי את הטיפולים עד שאעבור ניתוח לפרוסקופיה או משהו כזה. כאילו לא מספיק מה שאני עוברת עם IVF עכשיו גם זה? אז מחר הוא שלח אותי לבדיקות דם ולעוד רופא מומחה שיעשה לי אולטראסאונד שחלות, וחוץ מזה עוד בדיקות דם מעקב בשביל הרופא פוריות ועוד זריקות כי אני באמצע טיפול,ש אולי אצטרך להפסיק ואני כבר מרגישה כמו המסוממות האלה שעייפות כל היום והורידים שלהם בידיים מחוררים מרוב בדיקות דם שאני עוברת כל רגע. והאמת שפשוט נמאס לי, זה כל כך לא פייר. ניסיתי לחשוב על חצי הכוס המלאה: איזה יופי, מזל שגילו את זה, הרופא לפוריות כי הגיניקולוג שלי לא גילה זאת בעבר הוא רק אמר שיש לי שחלות פוליציסטיות. אז מזל, שעכשיו לפחות יודעים על זה ואפשר לנתח. אבל שוב, כמה חבל, למה גם זה נפל עליי עכשיו. אני לא מסוגלת יותר לראות רופאים. השבוע כל יום הייתי אצל רופא. גם ככה המצב הכלכלי שלנו לא משהו, בעלי נקרע בעבודה , כי הוא היחיד שעובד כרגע, חזר היום הבייתה בשבע וחצי בערב, לא אכל כל היום ורץ איתי לרופא מיד כדי לשמוע על הציסטה שחייבים להוציא ואח"כ חזרנו הביתה ואז הייתי צריכה לקחת זריקה. פשוט נמאס כבר מכל הבלגן הזה. לפעמים בא לי לדמיין שאני חולמת את זה ושאני לא עוברת את כל זה באמת.מרוב ייאוש כבר צחקנו, שאין לנו כוח לחסוך במים וגם בא לנו לזרוק את בקבוקי הפלסטיק לאשפה כי לא אכפת לי כבר מה יהיה פה בדור הבא אם אין לי פה המשך... זהו האמת שנגמר לי הכוח.

07/01/2010 | 06:20 | מאת: לי האחת והיחידה

מה זו הציסטה הזו, האם זה מהזריקות, האם אין סיכוי שהיא תעלם כך? אי אפשר לשאוב אותה עם הביציות? ובכלל איך מתחילים טיפול אם יש ציסטה כזו? כמה שאלות הפלתי עלייך. פשוט יש הרבה ציסטוטת שנוצרות מהטיפולים אבל הם נעלמות אחר כך. יקירה, זה קשה, זה מעצבן, זה מדכא הכל מובן אבל האור בקצה המנהרה שזה אולי מה שמקשה את הכניסה להיריון ואז הדרך תהיה יותר קלה? יפעתי, תאמיני לי שאת חזקה ואת תעמדי בזה. ולעולם, לעולם אל תתני לייאוש לנצח ולעולם אל תנציחי את הרגשות השליליים. האור יבוא בסוף את תראי. אני מחבקת אותך דרך המסך ולוחשת באוזנך - יקירה, את יכולה ואת תנצחי!!! נשיקות לי

07/01/2010 | 07:17 | מאת: ריקי/בתאל

ברקוביץ רצה לשאוב לי אותה הוא לא האמין שהיא תיעלם, אבל ניסה בכל זאת- העלה לי את הדקפפטיל ל0.2. אחרי כמה ימים קיבלתי מחזור. הוא אמר לי לעשות א"ס- והציסטה נעלמה. אהה, עוד משהו פעם כשעשיתי הזרעות גם הייתה לי ציסטה, ואסור היה לי להמשיך עד שהיא תיעלם- והיא נעלמה אחרי חודש. תראי אני לא רופא ולא כ"כ מבינה בסוגי ציסטות אבל גם אני כבר חשבתי ששוב הולכים להרדים אותי ודי התבעסתי- אפילו בכיתי כל השבת מרוב פחד ובסוף הציסטה נעלמה לבד.. אני מקווה שככה יהיה גם אצלך. והציסטה תיעלם כלא הייתה בעזרת השם!!! שיהיה לך יום נפלא עם בשורות טובות בלבד

07/01/2010 | 07:43 | מאת: יפעת

מסתבר, שהגיניקולוג שלי לא ראה אותה , היא הייתה שם כבר כשהתחלתי בטיפולים ונמצאת שם כבר חודשים רבים.לצערי היא לא נעלמת עם המחזור.

07/01/2010 | 08:44 | מאת: הופ

יפעתוש, אני רוצה לספר לך שגם לי לפני שנתיים אחרי שעברתי תקופה ארוכה של טיפולים , פתאום גילו לי שתי ציסטות בשתי השחלות שגם לא נעלמו לא במחזור ולא כלום ... הם היו בגודל שלא איפשרו לי להמשיך בטיפולים ולכן עברתי את הניתוח הזה (לפרסקופיה ) הניתוח הוא לא מסובך בכלל ומאוד מאוד מאוד משפר את הסיכוי להרות אחריו . אין לי מושג בדיוק איפה הבעיה אצלכם אבל אחרי שעברתי את הניתוח הרופא שניתח אותי אמר לי עכשיו עכשיו זה הזמן להריון ... לצערי בדיוק באותה תקופה ניפרדתי מבעלי הקודם ולכן לא היה על מה לדבר בכלל . בכל מקרה זה באמת לא נורא את תעברי את זה כמו גדולה ובקרוב ההריון יגיע גם הוא ..... בהצלחה יקירה .

07/01/2010 | 15:19 | מאת: אונה

היי, את בטח מרגישה, רק זה חסר לי עכשיו. אני מקווה שהצ'יסטה תעבור לבד כי זה לפעמים יורד לבד. בעצם אני רואה שכתבת את ההודעת אתמול בלילה אז היית כבר בבדיקות, יש חדש? אני מקווה שכן ושאת יותר מעודדת. גם לי היתה צ'יסטה שהוסרה בניתוח שהייתי בת 15 אבל היום הטכנולוגיה יותר טובה מפעם והיום זה פשוט להוציא צ'יסטה אז יהיה בסדר. דברי איתי, תגידי לי שאת בסדר

07/01/2010 | 22:00 | מאת: נועה

מקווה שאת עוד קוראית ולא נעלמת לנו. לגבי הציסטה, צודקות הבנות. לא מסובך בכלל עניין הלפרוסקופיה. אפילו די מהיר. השאלה באמת אם היא קיימת כמה חדשים, למה לא פינו אותה מהשטח קודם? שווה לשאול את הרופא פריון שלך. הוורידים, אוי הורידים הכואבים. אני פשוט הולכת לקבוצות תמיכה של נרקומנים ושואלת אם אפשר להצטרף... מאד מרומם רוח להיות נורמלית בין נרקומנים אמיתיים :-) סתאאאםםםםם. ממוש, החיים יכולים חס וחלילה להיות יותר אכזריים ממה שאנחנו עוברות. צריך להגיד כל יום תודה להוא שיושב שם למעלה על כל יום שאנחנו קמות בריאות בבוקר, יכולות לעשות הכל בכוחות עצמנו וכו' תאמיני לי שאת עניין ההריון והילד את תפטרי עם רופא טוב. ככה זה עובד. לגבי העבודה, שנסי מתניים, ואם באמת את מרגישה שאת רוצה ויכולה לצאת לחפש, קחי עוד קצת כוחות מאיתנו וצאי לדרך! ובחייאת, אל תזרקי בקבוקי פלסטיק לפח! הילד שלך עוד מעט מגיע, עולם של ניילונים ופלסטיקים את רוצה לתת לו???? נשיקות נועה.

06/01/2010 | 23:42 | מאת: רבקה

היי מאמי, החברה עדיין אצלי.. לא נעים לעזוב אותה. מחר בבוקר אני בעבודה בערך ב-9 תוכלי להיכנס? דרך אגב בהצלחה בבדיקת הדם... גם אני עושה בדיקת דם מחר! בהצלחה לשתינו.

06/01/2010 | 23:51 | מאת: רבקה

06/01/2010 | 23:51 | מאת: רבקה

06/01/2010 | 23:55 | מאת: בתאל

יאללה אני בפייס

06/01/2010 | 23:54 | מאת: בתאל

מחר אני בבדיקת דם ב-9, מיד אחר כך בעבודה וחגיגה גדולה- 99% שהמנהל לא יהיה, רק שלא ישאיר לי יותר מידי דברים.. רשמתי לך בפייס' שאני יהיה עד 2 ואז לא נהיה בבית עד מוצ"ש אז חייבים לדבר מחר לפני שאני נעלמת לכמה ימים. כיף לי לדבר איתך את אחלה בחורה!!! תקשיבי שלא יקרה מצב שברקוביץ שוב לא יקבל את הפקס- אולי תשלחי לו את הערכים באס.אם.אס? נראה לי עדיף.. אהבת את הקליפ ההודי? איזה מדליק הם רקדו! יאללה נשמה בהצלחה מחר בבדיקת דם לילה טוסט

07/01/2010 | 00:11 | מאת: רבקה

וואלה, פעם ראשונה שאני רואה האח הגדול. נכנעתי ללחץ, כולם מדברים על זה. הזמנתי חברה לצפות איתי ככה היא תוכל לעדכן אותי לגבי דברים שפיספסתי. עכשיו אני מבינה למה זה ממכר... באיזה מחנה את? סער או אלירז? בקיצור, גם אני נהנת מאוד לדבר איתך, דעי לך שחיזקת אותי מאוד בימים האחרונים. לגבי ברקוביץ, אני אשלח לו סמס. בהצלחה בבדיקה מחר. באיזה שעה את מוזמנת אליו? ומה לא תוכלי לעדכן אותי אחרי??? תשאירי אותי במתח עד מוצ"ש? לילה טוב מאמי

06/01/2010 | 22:16 | מאת: אונה

יש לי הרבה להוציא לא יודעת מאיפה להתחיל. הייתי היום אצל שני רופאים מכיון שהרגשתי שאני צריכה לשמוע עוד רופאים כי אני מרגישה שפיספסתי את הביוץ עם מועד ההזרעה כי הרופא שלי עובד רק בימים מסויימים, זה מתסכל אותי לקחת את הורמונים כל החודש ואז לפספס את הביוץ. אני מתוסכלת מזה כי אני לא יודעת איך להמשיך, איפה ואצל מי? איך בוחרים רופא טוב, ומה אני עושה החודש נשארת באותו מקום, לתת עוד הזדמנות? מצד אחד אני רוצה לרוץ עם הטיפולים ולהרגיש שאני עושה יותר למען השגת היריון מצד שני אני מפחדת מהטיפול ההורמונלי, לא יודעת עם סיפרתי כאן בפורום שיש לי שחלה אחת איבדתי אחת בגיל מאוד מוקדם בגלל צ'יסטה בשחלה, סיפור ישן וכואב ואני מאוד מפחדת מגירוי יתר כי יש לי אחת וזה מפחיד נורא ומוסיף לי לחץ. לכן חשוב לי למצוא את המקום המתאים אבל לא רוצה להתעכב עוד חודש רוצה לרוץ עם זה... בכל מקרה רוצה לקחת הורמונים ולהעלות את הסיכוי אבל מצד שני מפחדת מגירוי. זה לא הכל, המצב הכלכלי אצלנו בכלל לא טוב, אני לא עובדת, ועברנו הרבה טלטלות בשנתיים האחרונים, אנו נעזרים המון בהורים וכבר כואב לי לקחת מהם. אני מרגישה לא מועילה בכך שאני יושבת בבית וזה מתסכל, במקום שאני גרה קשה למצוא עבודה. אצלי הטיפולים כרוכים בנסיעות מאוד ארוכות כי אני גרה בסוף הארץ וזה רק מקשה עלי יותר אני צריכה לצאת מהבית בחמש בבוקר וזה מתיש. אין לי את מי לשתף, מרגישה שאני רוצה לברוח ואין לי לאן. מרגישה שהחיים שלי תקועים עומדים במקום, ואין לי שום פינה של שקט. אני יודעת שהתברכתי בבעל מבין ותומך אבל אני יודעת שגם לו קשה. רוצה כבר משפחה, רוצה ילד, למה זה כ"כ קשה למה? מתי אני אראה את האור בכל החושך הזה? הייתי חייבת לפרוק פה... רוצה ללכת לישון ולשכוח מהכל... לילה טוב

06/01/2010 | 22:21 | מאת: לי האחת והיחידה

אונה ערב טוב, את עוברת הזרעות? חשבתי שאת בטיפולי IVF מה הרקע לבעיה שלכם? כמה הזרעות עברתם? כבר לילה ואני עייפה מחר אכתוב לך יותר. אבל רציתי להגיד לך שאת חייבת לקחת פסק זמן ולהרגע פשוט חייבת. גם אם הכל נראה אפרורי עכשיו. לילה טוב ונשיקה אוהבת לי

06/01/2010 | 22:34 | מאת: אונה

הבעיה היא שיש לי שחלה אחת, איבדתי אחת כתוצאה מצ'יסטה אולי היא פוליציסטית זה עדיין בסימן שאלה. למרות שעברתי צילום רחם הרופאים לא בטוחים ב100 אחוז שאין הידבקויות לכן אני מתוסכלת כי אולי אני צריכה לעבור להפריה ומבזבזת את זמני על הזרעות. אני מבולבלת ומתוסכלת, מרגישה שאני נופלת בין הכיסאות אצל הרופאים ולא יודעת מה יהיה איתי.

06/01/2010 | 21:38 | מאת: שרון

ידעתי שפה אני אמצא כתף לבכות עלי אין עליכן אני כבר יותר מעודדת עדיין בדיכאון אבל לפחות אני מעלה חיוך כאשר אני קוראת את התגובות אוהבת המון שרון

06/01/2010 | 22:17 | מאת: לי האחת והיחידה

אני כל מצטערת לשמוע שהדימומים הגיעו. אני קיבלתי בטא חיובית למרות הדימומים. אי אפשר לדעת כלום. אבל אני יודעת שזה כבר מתחיל להלחיץ. אין לי מה להגיד חוץ מזה שאני אוהבת אותך ורוצה שיהיה לך טוב ושתאזרי כוח ואל תאבדי תקוה. אנחנו פה בשבילך תמיד. חיבוק (((((((((((((((()))))))))))))) לילה טוב יקירה לי

06/01/2010 | 19:45 | מאת: ריקי/בתאל

06/01/2010 | 20:54 | מאת: שרית

היה בסדר, אני יודעת עוד בדיקת דם ושוב לבוא אליו ביום א'.... אני מקווה שיתקדם לאן שהוא.. מה איתך?

06/01/2010 | 23:05 | מאת: בתאל

וגם לי יש בדיקת דם

06/01/2010 | 19:28 | מאת: שרון

אני באמת אבל באמת מיואשת כמה עוד אפשר לספוג כשלונות אני לא מאמינה שזה קורה לי וולכולכן, למה ההתעללות הזו תבינו אני מקבלת דימום עוד לפני בדיקת הבטא זה ממש מייאש אני לא מצליחה להבין למה למה אין לי כבר דמעות אני כועסת על כולם מה כאילו חסר לי לחץ בחיים האלו מה בסך הכל אני מבקשת להיות בהריון? זו בקשה כנראה גדולה מידי אני כותבת ובוכה אין לי עם מי לדבר וגם האמת לא רוצה שיירחמו עליי רוצה להיות בהריוןאני שומעת את כל הסיפרים על רצח התינוקות והילדים ואני אומרת למה אלוהים הורים אלו יש ילדים ולי לא! זו התעללות אני כבר לא יודעת איך להמשיך, חזרתי מהשתלמות אני מלמדת ומרגישה שאני לא מתפקדת זה לא מתאים לי אני אדם אחראי רציני והתקופה הזו מוציאה אותי מדעתי אמרתי טוב ננסה עוד פעם אבל שוב יש דימום די נמאס לי בנות אני גאה בכן על איך שאתן מתמודדות אני לא יודעת אם יש לי את הכוח להתמודד שוב.מנסה להאחז במה שיש לי וזה הרבה ילד מקסים בן שלוש בעל תומך ואוהב אבל זה לא לא מספיק רוצה עוד אח או אחות לילד שלי. אני יודעת שתגידו לי שזה עוד מוקדם להספיד אבל אני מרגישה שזה שוב נכשל. דיברתי עם הרופא שאלתי אולי אני צריכה תמיכה חזקה יותר הוא אמר שלא ולהמשיך כרגיל איך אפשר כל פעם שאני שמה את האנדומטרין אני בוכה כשאני רואה את הדם, נמאס נמאס מצטערת שככה נשפכתי זה המקום היחד שמבין אותי. אוהבת את כולכן ובאמת מאחלת לכולן שיקלטו כבר ונדבר בפורום על הריונות כמו הופ היקרה . שרון

שרון, כמה עצוב לי! אני קוראת את ההודעה שלך וזולגות לי דמעות. יש ימים שאי אפשר יותר להכיל את הכאב העצום הזה. אני מקווה מאוד שהדימום הזה יפסיק ולא יגיע המחזור. מתי הבטא?

06/01/2010 | 20:25 | מאת: שרון

וואהו מאוד מחזק אותי שהגבת להודעה שלי, הבטא אמורה להיות ביום שני, מחר זה היום החופשי והרופא אמר לי שא יש לי ספק אני יכולה להגיע אבל האמת לא יודעת מה זה יתן. מה קורה איתך לפי מה שהבנתי את אמורה להתחיל טיפול לא? שרון

06/01/2010 | 20:36 | מאת: ריקי/בתאל

אני מבינה מאוד את הכאב שלך- עוברת אותו מחדש כל פעם שיש שלילי. מה אגיד לך? אין מילים שיכולות לנחם. בע"ה יהיה טוב. תאזרי כוחות, טיפול הבא את בהריון אמן!!! אנחנו איתך

06/01/2010 | 20:39 | מאת: הופ

שרוני יקרה , אוי ... איזה באסה ... אל תאבדי את התקווה יקירה ... זה קשה ואולי זה נשמע עכשיו קצת יהיר מצדי לומר זאת אחרי שנקלטתי ... אבל אני יודעת ומכירה מצויין את התחושה ... הרבה שנים חוויתי זאת והנה ב"ה זה קרה .... אין ספק שזה יקרה לכולנו .... רק סבלנות ואמונה ... מחבקת אותך ושולחת לך ים אהבה ... תחבקי את הילד שלך ותאספי כוחות מחודשים .... }{}}{}{}{}{}{}{}{

06/01/2010 | 22:04 | מאת: נועה

קודם כל, עד שלא מקבלים שלילי בבטא, אני לא מאמינה לשום דימום. כולל זה שהיה בהריון של המתקתק שלי.... מאחלת לך את הפתעת ההפתעות. ואם בכל זאת זה לא יקרה, קחי עוד הסנפה וחיבוק מהילד, הוא יחזק אותך ויגיד לך שבסוף זה יקרה. הלוואי שהיינו כולנו יודעות מתי. אבל אין לנו ברירה. צריך להשבר, לחבר, להתרסק ולהתרומם. למה? כי כולנו יודעות שנגיע למטרה. רק ענין של מתי... לילה טוב מתוקה נועה.

06/01/2010 | 23:27 | מאת: מורן

עד לבטא, יכול להיות שזה דימום של קליטת הריון. והלוואי וזאת הסיבה לדימום. תהיי חזקה וספרי לנו אם הדימום מתחזק ואם את הולכת לרופא מחר. תהיי רגועה זה הכי חשוב ליל מנוחה, מורן

07/01/2010 | 01:55 | מאת: יפעת

שרוני מקסימה, אני כל כך מזדהה עם איך שאת מרגישה. זה קשה מנשוא לראות את הדם ולהתאכזב. אני ממש מקווה בשבילך שזה דימום של תחילת הריון, עדיין לא ידוע מה הבטא. אנ י רוצה לשלוח לך אלפי חיבוקים ומקווה שאת בהריון וגם אם לא אז שבסבב הבא תהיי במהרה. אנחנו כאן בשבילך. יפעת

06/01/2010 | 18:33 | מאת: בתאל

בעלי התקשר אמר שיגיע באיחור, בסביבות השעה 8, ואצלו שהוא אומר בסביבות- אין לדעת.. קיצור מה נוח לך יותר- לפני 8 או אחרי האח הגדול?

06/01/2010 | 19:37 | מאת: רבקה

היי בתאלוש, חברים באים אלינו בכדי לצפות באח הגדול. נוח לך אחרי?

06/01/2010 | 19:44 | מאת: ריקי/בתאל

אם יהיו שינויים תודיעי.. יכול להיות דק' רבע שעה אחרי, אם כן שחקי בינתיים קצת ב- brain buddies עד שאגיע טוב?

06/01/2010 | 16:36 | מאת: עינת

צריכה עזרה... אני אחרי 6 מחזורי טיפול (3 איקקלומין + 3 גונאל עם הזרעה) ואמורה, עפ"י הרופא שלי, להתחיל הפריות במחזור הבא. אני רוצה לעבור לרופא פרטי המתמחה ב-IVF ומתלבטת בין כמה רופאים: 1. פרופ' רפאל רון-אל (אסף הרופא) 2. פרופ' אריה רזיאל (אסף הרופא) 3. פרופ' עמי עמית (איכילוב) 4. פרופ' דניאל זיידמן (תל השומר) 5. פרופ' בנימין פיש (בלינסון) האם מישהי מכירה? ממליצה? תודה.

06/01/2010 | 16:37 | מאת: ריקי/בתאל

אבל על זיידמן שמעתי המלצות חמות. נועה גם מטופלת שלו המון בהצלחה

06/01/2010 | 21:59 | מאת: נועה

קודם כל מאחלת לך הצלחה גדולה, שתזכי לעשות IVF בינגו אחד יחיד ומדויק, עם הריון בריא ותקין בסופו והולדת ילדון מושלם בסיומו! לגבי הרופאים, אכן אני מטופלת של זיידמן. אנחנו די משתדלות לא להמליץ או להתלונן על רופאים, אלא להתרכז בענייני התמיכה בתהליך. את יכולה לנסות בפורום תפוז, יש שם רשימת המלצות. בצלחה ענקית נועה.

07/01/2010 | 11:22 | מאת: טלי

היי, אני הייתי מטופלת של עמי עמית במשך שתי הזרעות לא מוצלחות. עכשיו אני אצל זיידמן אחרי ivf והחזרת מוקפאים לא מוצלחים. שניהם נחשבים טובים. זה שלא הצליח לי בינתיים עוד לא אומר שלא טיפלו בי טוב. שיהיה בהצלחה.

שנדע רק שמחות. חוץ מזה אתן כ"כ זריזות משכימות קום כדי לברך ואני רק עכשיו חזרתי מהעבודה אז תודה, תודה!!!!! איך אני חוגגת? אתמול בערב בעלי חזר מהעבודה עם עוגה,בלונים מתנה ושירי יום הולדת. והיום אנו מוזמנים לחתונה אז אחגוג שם... יום נפלא ושמח!!!!

בשמחה נשמה שמחתי לשיר לך שירי יומולדת איזה כיף שמחה כפולה- חתונה.. מקווה שלא ישגעו לך ת'מוח יותר מידי שם עם ה"בקרוב אצלך" המחרפן הזה.. יאללה מאמי לכי לחגוג נשיקות

06/01/2010 | 09:20 | מאת: רבקה

אצל ברקוביץ. באיזה שעה את מוזמנת? אל תשכחי לדווח אחרי...

06/01/2010 | 15:04 | מאת: ריקי/בתאל

שריתוש וואלה, את היום אצל הרובוט.. חחח באיזה שעה הוא קרא לך? 12 או 1 בלילה? חחחחחח יש לו שעות אללא יוסטור בהצלחה אצלו, תעדכני מה חדש..

06/01/2010 | 20:59 | מאת: שרית

דווקא אני תמיד מוזמנת בשעות סבירות, גם ביום א' הוא קבע לי בבוקר, אולי בגלל שאני דרך הקופה ולא פרטי... דרך אגב אחלה משחק שלחת לי בפייסבוק.. תודה :)

06/01/2010 | 20:57 | מאת: שרית

איזה מתוקות אתן.. מתי אתן נפגשות? איזה כיף לפגוש את האנשים אחרי המילים...

06/01/2010 | 23:04 | מאת: בתאל

הלוואי וייצא לנו להיפגש במציאות...

06/01/2010 | 08:58 | מאת: אונה

היי, מה שלומך היום? איך הזמן עובר בבית? מחפשת עבודה? ראיתי את ההודעה למטה של ההיא ממכבי לגבי קבוצת תמיכה. אני לא כ"כ אוהבת את הדברים האלו ומתלבטת אם להתקשר, מה את אומרת?

06/01/2010 | 09:09 | מאת: יפעת

היי, מה שלומך? אני מקווה שיותר טוב. עוד לא התחלתי לחפש עבודה, אבל הכנתי את הקורות חיים. אני פשוט נורא עייפה כל הזמן.נראה לי בגלל התרופות וההורמונים. רונית ממכבי, כתבה כאן בגללי, אתמול הלכתי לבדיקה אצל הרופא, מעקב כזה, ורונית היא האחות שם, היא מקסימה..באמת.. בקיצור ישבתי איתה קצת אחרי הבדיקה ספרתי לה על הפורום והיא אמרה לי שנפתחת קבוצת תמיכה לבנות מהצפון מכל הקופות חולים. אז היא הציעה לשים הודעה באתר. אני אמרתי לה שאני באופן אישי קצת מתביישת לבוא, כי אם יהיו שם בנות שמכירות אותי, אז לא נעים, את מבינה? לכי תסבירי אח"כ וכל הרכילות וזה שמפיצים , לא יודעת. בכל מקרה היא רשמה את השם שלי עם סימן שאלה בלי התחייבות שאני אגיע, ככה שעוד לא החלטתי. היא ספרה לי שלפני מספר שנים גם עשו קבוצת תמיכה וייעוץ כזו לכמה בנות וכולן נכנסו להריון. היא אומרת שבקבוצה היא נמצאת כאחות, יש עובדת סוציאלית והבנות שבטיפולים, ואת יודעת קצת מדברים, עושים קצת עבודות אומנות כאלה ושטויות והיא אומרת שזה נותן כוח, זה מפגשים של שעה וחצי. אני קצת חוששת מהחשיפה האמת, כי אני מאוד קנאית לפרטיות שלי, אבל לא רציתי לשלול לגמרי, כי אולי זה יעשה לי טוב. אם את שוקלת את יכולה להשאיר את הפרטים אצלה(היא רשמה שם מספר טלפון) ולבקש ממנה גם להיות בסימן שאלה כמו שאני עשיתי. עדיף לא לסגור דלת, אולי תרגישי עוד כמה זמן שאת כן צריכה לשתף או לקבל תמיכה מקצועית. אני ככל שחולף הזמן מרגישה שאני רוצה לספר יותר יותר ולחלוק את הכאב הזה, כי קשה לי להכיל אותו לבד.ואמא שלי למשל אם אני מספרת לה משהו הכי קטן נלחצת עד השמיים, כך שיותר מידי להעזר בה אי אפשר. בעלי עצמו שבור מכל העניין, כך שהפורום הזה הוא ממש גלגל הצלה בשבילי, סוף סוף מישהו מבין בדיוק מה עובר עליי. מה איתך , את מחפשת עבודה?

06/01/2010 | 12:04 | מאת: לי האחת והיחידה

אני כל כך מזדהה איתך שאין לפעמים עם מי לחלוק את הצער, שאין מי שיבין. למזלי התברכתי בבעל אופטימי שנותן לי כוחות. אבל לפעמים זה לא מספיק. אני כל כך יודעת על מה את מדברת; 9 שנות נישואין עברו עליי כך. אבל שהאור הגיע הוא הקיף אותי ומילא אותי ולא מעניינים יותר האנשים עם האף הגדול. איזה מזל שיש לנו את הפורום המקסים שנותן לנ כוחות שאף אחד לא לתת, כל כך מכיל, כל כך מבין ומבורך בבנות מדהימות ומיוחדות שאין כמותן. ויפעתי יקרה את צעירה ולאף אחד אין זכות להגיד שום דבר. העיקר שתזכי להיות בהיריון תעברי את זה בצורה הקלה ביותר ושתגדלי ילדים בהנאה. מחזיקה לך אצבעות לעבודה טובה והיריון בקרוב אינשאללה אמן ואמן! אוהבת לי

06/01/2010 | 22:22 | מאת: אונה

היי יפעת, דיברתי עם הבחורה, היא רשמה אותי, נראה כבר אם אלך בינתיים היא צריכה לאסוף בנות וה קצת רחוק לי. בכל מקרה לפי דעתי אם את מרגישה שאת צריכה לחלוק אז תלכי אין לך מה להתבייש בכך שתראי בנות שאת מכירה כי אם הן מגיעות לשם אז הן באותו מצב כמו שלך. תחשבי על זה, אני גם חושבת. לגבי עבודה אני מחפשת אבל זה מאוד בעייתי, גם כי במקום שאני גרה אין הרבה עבודות וגם כי אני צריכה עבודה לערב בגלל הטיפולים, בקיצור בעייתי. אני מותשת מכל היום הזה נדבר

06/01/2010 | 08:09 | מאת: לי האחת והיחידה

כל כך מכירה את ההרגשה ללכת לבטא שיש סימנים אדומים ובכל זאת יש תקווה קטנה בלב ושהתקווה מתנפצת ההרגשה קשה מאוד. יקירתי, קחי לך קצת את הזמן להרגע מהכל ולצבור כוחות מחודשים. חיבוק גדול(((((((((((((((()))))))))))))))))))))) נשיקה ויום נפלא נ.ב. לעולם אל תאבדי תקווה בקשר להריון, עבודה ובית את כזו נפלאה ומקסימה ואני מאמינה בלב גדול שיום אחד הכל יבוא על מקומו. אוהבת ומאחלת לך את הכי טוב שאפשר אזרי כוחות ואל תתני לייאוש ולכאב לנצח ותמיד אנחנו פה בשבילך לי

06/01/2010 | 08:30 | מאת: אונה

בוקר טוב לי, איך את יודעת להגיד תמיד את המילים הנכונות ולעודד, יש לי הרבה מה ללמוד ממך... מה שלומך? איך את? שיהיה לך יום נפלא נדבר בהמשך היום...

06/01/2010 | 11:45 | מאת: לי האחת והיחידה

אני מאוד שמחה שהמילים שלי גורמות להתעודד. ואכן את צריכה להרים את הראש ולצעוד קדימה. את צעירה יקירתי והטכנולוגיה מפותחת ואת בעה"ש תהרי, את מוכשרת ולמדת באוניברסיטה ושתתמקדי ותאזרי כוחות תהיה לך גם עבודה ואז גם הדרך אל הדירה תתקצר. אני הייתי בחושך, בייאוש, בחוסר התקווה. הרבה פעמים שאלתי למה הכל קשה, למה דווקא ככה. גם היום אני עוברת תקופה שהיא לא קלה אבל מבינה שאין דרך אחרת אלא לבחור בחיים, באופטימיות ולהאחז בתקווה. מזלי שהתחתנתי עם בעל אופטימי. אוטוטו אני גם הולכת לחוג יום הולדת והולכת לעשות חשבון נפש עם עצמי על הדברים הטובים שקרו לי השנה והלא טובים זורקת לפח. ביי לי

06/01/2010 | 07:13 | מאת: ריקי/בתאל

היום יום הולדת היום יום הולדת היום יום הולדת למורןןןןן נקטוף פרחים ושושנים למורן מלאו 26 שנים... הופ הופ טרללה גדלתי בשנה... איזה כיף. מאחלת לך שנה הכי מאושרת, בריאות אושר ועושר והכי חשוב- הריון תקין בהקדם ושאת יום הולדתך הבא תחגגי אמא אמן אמן נשיקות מותק יום הכי נפלא בעולם

06/01/2010 | 08:03 | מאת: לי האחת והיחידה

מצטרפת לאיחולים. וואהו איזה גיל יפה זה גיל 26, זה היה גילי ביום החתונה. מורנוש מאחלת לך חיים יפים של אושר, שלווה, הגשמה עצמית וכל שתבקשי לו יהי אמן ואמן! אוהבת מאוד לי

06/01/2010 | 08:54 | מאת: יפעת

היום יום הולדת, היום יום הולדת, היום יום הולדת למורן X2 חג לה שמח וזר לה פורח , היום יום הולדת למורן.... מורני, המון מזל טוב , שתהיה זו השנה בה תהפכי לאמא מאושרת ושתהיי מוקפת באנשים שאוהבים אותך, הרבה אור ושמחת חיים... מיפעת

היום יום הולדת היום יום הולדת היום יום הולדת למורן חג לך שמח וזר לך פורח.... מזל טוב מתוקה והלוואי שעד יום הולדתך הבא תחבקי בזרועותיך תינוק או תינוקת בריא ומאושר. נ.ב. מבינה אותך, יום הולדת זה גם זמן שעושים בו חשבון נפש לגבי מה הספקנו השנה... וגם יום הנישואים... ביום הנישואים האחרון שלנו יצאנו למסעדה והיה כזה כיף ורומנטי וכשחזרנו הביתה הגיע המחזור, הרס לי הכל!

הפי בירט'דיי טו יו הפי בירט'דיי טו יו הפי בירט'דיי דיר מורנייייייייי הפי בירט'דיי טו יו!!!!!!!!!!!!! נשיקות, סיום יומולדת נפלא, הגשמת חלומות בקרוב קרוב, והעיקר בריאות!!!!!! כל השאר יבוא! נשיקות נועה.

05/01/2010 | 22:57 | מאת: ריקי/בתאל

יודעת למה יש לנו הרבה דברים משותפים??? שנינו עקרביות.. איזה קטע ראיתי בפרופיל שלך התאריכים שלנו קרובים. אני נולדתי ב- 10/11 שבוע לפניך..

גם אני עקרבית ונולדתי ב 3.11 שזה ממש קרוב, איזה קטע..

06/01/2010 | 07:15 | מאת: ריקי/בתאל

גם נועה אם אני זוכרת נכון.. חחח

06/01/2010 | 21:45 | מאת: נועה

05/01/2010 | 21:52 | מאת: מורן

באמת נעלמתי קצת גם לכן וגם לעצמי פשוט הייתי צריכה הפסקונת מהחיים אבל עכשיו חזרתי.... ניסיתי קצת להתעדכן אבל לא כ"כ הצליח לי. אשמח אם תכניסו אותי בחזרה לעניינים המסקנה שלי שאסור להעלם מהפורום לשבוע וקצת כי פתאום אתן מחליפות שמות (ריקי לקרוא לך בת אל?), מחליפות ביניכן בדיחות על הד"ר ונהייה ממש שמח וקשה לעקוב אחריכן.... משתפת אתכן שמחר יש לי יום הולדת חוגגת 26. יקירותיי,התגעגעתי וחזרתי שלכן מורן.

05/01/2010 | 22:01 | מאת: אונה

היי מורן, קודם כל מזל טוב, מאחלת לך שבגיל 27 כל זה יהיה רחוק מאחורייך ותהיי אמא! אבל את שאר האיחולים נשאיר למחר. קדימה עדכונים, לצערי אני קיבלתי שלילי,קשה לי אבל אני מנסה לחשוב חיובי. ריקי/ בתאל ורבקה מעבירות חוויות בצחוקים מהטיפולים אצל ד"ר ברקוביץ. היו עוד כל מיני דיסקוסים, על הגיסות... שיהיה לך ערב נחמד, ושוב מזל טוב מחר!

05/01/2010 | 22:12 | מאת: ריקי/בתאל

מחר יום הולדת, מחר יום הולדת מחר יום הולדת ל-מ-ו-ר-ן חג לה שמח וזר לה פורח... קראי לי איך שנוח לך, השם האמיתי בתאל.. איזה כיף לך את פיצפונת רק בת 26 ואני זקנה בת 27 .. לילה טוב מותק

05/01/2010 | 22:29 | מאת: מורן

פיצקית אני כבר לא כ"כ. והלוואי שבע"ה 26 יהיה הגיל בו אהפוך למאמא. זה בהחלט ישמח אותי שכשאחגוג את יום הולדתי ה27 יהיה לי ילד/ה/ים. כי האמת שהחגיגה קצת מהולה בעצב כי לחגוג יום הולדת ולא משנה איזה גיל ולדעת שכ"כ רצית להגיע ליום הזה לאחר שהספקת לעשות משהו בשנה שחלפה ולא הספקת להגיע לאן שרצית זה קצת עצוב. תחשבו על כך שאני מנסה כבר 3 שנים להכנס להריון וכל יום הולדת הופך להיות כמו עוד אירוע משפחתי שכולם שמחים בו אבל לך אין באמת סיבה לחגוג כי כל מה הייחלת לו לא התגשם. אני לא יודעת מי מכן מבינה למה התכוונתי או יותר נכון לשאול מי מכן גם הרגישה כך ביום הולדתה? אבל אני אשתדל מחר להיות שמחה ולא להפוך את היום שאמור להיות שמח ליום עצוב. באמת כיף לחזור... וריקי ברשותך אקרא לך בשמך האמיתי בתאל (איך הגעת לשם ריקי??) אני מאוד אוהבת את השם בתאל. אז תודה לכן יקירותיי שאתן פה. לילה טוב מורן

05/01/2010 | 17:06 | מאת: שרית

מה קורה? אני מבינה שכולן בפורום כל הזמן, אני רק בערב יכולה להכנס, מהעבודה זה ממש בעייתי בשבילי, לכן אני מגיבה בעיכוב יחסי... מה קורה? יש חדש? איזה נחמד שכולן זורמות כאן. אני נראה לי היחידה שלא סיפרה לאף אחד על הטיפולים כולל המשפחה המאוד קרובה, אני ובעלי החלטנו שעדיף כך פחות לחץ וציפיות מעוד אנשים. אני כ"כ מזהה עם מה שכולן מספרות פה, כל היציאות של המשפחה וכל ההמלצות המוזרות, בקיצור זוועה, אני מקווה שכולנו נגיע ליעד בקרוב מאוד ונהפוך לאמהות מדהימות.

05/01/2010 | 18:15 | מאת: יפעת

היי גם אני סיפרתי רק לאמא שלי ולאמא של בעלי וזהו.כל היתר עסוקים בלנחש וללחוץ ולרכל. שיבושם להם. אני גם מקווה שכולנו נהפוך במהרה לאמהות מאושרות לתינוקות בריאים ושמחים.

05/01/2010 | 18:19 | מאת: שרית

מה קורה? אני לא סיפרתי אפילו לאמא שלי ובטח שלא לחמתי... העדפתי להשאיר את זה לזמן שיהיו לי בשורות טובות לתת להם (בע"ה היריון), גם הן נורא מחכות ומצפות ונראה לי שזה מוסיף לחץ, בייחוד שאלו נשים שחשובות לנו לכן הלחץ יותר גדול.. כל אחת עושה את השיקולים שלה. ספרי קצת על עצמך, הרבה הצלחה :)

05/01/2010 | 15:00 | מאת: אונה

זהו, עכשיו זה סופי השלילי, למרות שידעתי את זה אתמול שקיבלתי את זה בצורת אדום, בכל זאת המשכתי את התמיכה כמו ילדה טובה והלכתי לעשות היום בטא, למרות שידעתי שאין היריון עדיין תמיד יש התקווה הקטנה הזאת שלמרות שמקבלים מחזור אולי יש עוד סיכוי מכירות את זה? אני כותבת פה עם דמעות בעיניים וברקע שיר של עידן רייכל, "בואי נתחבק ונלך אל תשאלי אותי על אושר, אולי גם הוא יבוא" ואני שואלת את עצמי מתי הוא יבוא????? טוב לעניינים אחרים, ריקי ורבקה, גיסתי נכנסה להיריון שני כשהיא שכחה גלולה אחת במהלך החודש מה אתן אומרות על זה? וזה היה בחודש של החתונה שלי. גיסתי השנייה נכנסה להיריון יחד איתי לפני שנה וחצי רק שלי אחרי שבועיים התגלה כהיריון כימי ולה נולד לפני שמונה חודשים ילד שלישי. אבל אני אוהבת את אחיינים שלי וזה לא בא על חשבוני למרות שזב כואב. אנסה לאסוף את עצמי היום לקראת חודש חדש בתקווה שהוא יהיה החודש המנצח

05/01/2010 | 17:02 | מאת: רבקה

אונה.............. אין לי מילים. ליבי כואב בשבילך. לצערנו זה לא הולך ונהיה קל יותר לקבל כל פעם שלילי. בעזרת השם הטיפול הבא יהיה מנצח! הלוואי ולא תצטרכי לדעת יותר צער כזה. אני מבינה ללבך, אפילו שאנו יודעות שהתשובה תהיה שלילית תמיד יש את התקווה הקטנה הזאת שלא מוותרת. ובעקבות התקווה באה אכזבה קשה ומרה. יקירתי, מחר יום חדש ואין ברירה אלא לאסוף את השברים ולהמשיך הלאה. מאחלת לך שמחר תחייך אלייך השמש (אפילו אם יהיה גשום) ושיתגשמו כל משאלותייך במהרה. אמן ואמן. בנוגע לגיסותיך, אני יודעת כמה זה קשה לראות את כולן מסביב מביאות ילדים לפי הזמנה ואפילו בלי הזמנה. בקרוב מאוד גם אנחנו נזכה להיות אמהות. המון נשיקות וחיבוקים רבקה

05/01/2010 | 18:13 | מאת: יפעת

ממי שלי, אני שולחת לך אלף חיבוקים חמים ומקווה שיעודדו אותך. אני יודעת כמה זה נורא, כאילו שהשמיים נופלים עלייך והדמעות לא מפסיקות לרדת.למרות שהכל נראה נורא, תנסי להתנחם אפילו בדבר הכי קטן, ואני יודעת שזה קשה ואת אומרת, מה זאת מבלבלת לי עכשיו את השכל , אבל מחר יום חדש ויהיה טוב. תפנקי את עצמך.מתחילה היום הסדרה "הרווק". :) את לא לבד. חיבוקים ועוד חיבוקים יפעת

05/01/2010 | 19:09 | מאת: אונה

תודה לכן על תמיכתכן אני ממש שמחה שבכל התהליך הקשה הזה מצאתי את הפורום הזה, כי כמו שאמרתי לא הרבה יודעים רק ההורים שלי ושלו. ונורא קשה לי עם הסביבה. יש לי חברה שלפעמים עומד לי על קצה הלשון לשתף אותה אבל אני אף פעם לא עושה את זה גם כי אני מרגישה שהיא לא תוכל להבין וגם כי אני קנאית לפרטיות שלי. יפעת, קראתי מה שרשמת למטה על הגיסות שלך וזה ממש הצחיק אותי, בכלל כל אחת שסיפרה פה על הגיסות שלה סיפרה את זה בהומור. נקווה לבשורות טובות לכולנו

05/01/2010 | 21:38 | מאת: ריקי/בתאל

הצטערתי לקרוא על השלילי. את נשמעת יותר מעודדת- כנראה כי זה היה צפוי עם המחזור.. מאחלת לך בטיפול הבא הרבה דמעות- אבל של שמחה בלבד!!!!! יאללה נשמה נשיקות לילה טוב

05/01/2010 | 22:00 | מאת: מורן

הייתי איתך בתחילת דרכך בפורום ומאז נעלמתי עכשיו אני משלימה את החסר.... הצטערתי לשמוע על הבטא השלילית ואני מקווה שבע"ה הטיפול הבא הוא יהיה המנצח שלך ושל כולן כאן. שנשמע רק טוב ואל תדאגי יהיה לנו הכי טוב שיכול להיות לילה טוב מורן.

05/01/2010 | 22:05 | מאת: אונה

ידעתי כי יש לי דימומים אבל הייתי חייבת לעשות את הבטא. אבל היתה לי תקוה שאולי אני גם מהבנות האלו שמקבלות מחזור ובכל זאת בהיריון, שמעתי על כמה כאלו. שיהיה לך לילה טוב נדבר..

06/01/2010 | 07:19 | מאת: נועה

קודם כל (((((((((((((עוד חיבוק)))))))))))) גדול. כי מדברייך נשמע כמה זה כואב. ואנחנו וואלה יודעות כמה שזה נורא כל פעם מחדש. אני שמחה לשמוע אבל שאת כבר בדרך לאסוף את השברים. קחי את כל הזמן שצריך. תנשמי קצת עמוק. ודעי שאם לא הפעם, מאד מאד יכול להיות שבפעם הבאה! מאחלת לך מכל ליבי שזה יבוא במהרה, וכשיהיה הריון הוא יהיה תקין, בריא ומלא. והכי חשוב עם ידיים מלאות בסופו, ילד בריא ומושלם! נשיקות נועה.

05/01/2010 | 14:15 | מאת: ריקי / בתאל

לאן נעלמתם???? הכל בסדר?

05/01/2010 | 14:24 | מאת: רבקה

גם אני שאלתי את עצמי... אתן חסרות לנו!

05/01/2010 | 21:09 | מאת: נועה

אני פה. מארחת יברים מחו"ל. אין הרבה זמן מחשב, בגלל זה לא ממש מחוברת לדחקאות שרצות פה, אבל מאד מאד גאה לראות את ילדות הפורום שלי מתחזקות ומחזקות בעצמן! יישר כח בדרניות! אני בעד להרים מופעי סטנד-אפ בהשראת טיפולינו המשובחים שמעלים את סף ההומור לכוכבים! וואלה בדקת כמה יפים הכוכבים פה באילת בלילה?????? נשיקות מארץ השמש הנצחית! נועה.

05/01/2010 | 21:37 | מאת: ריקי/בתאל

איזה כיף לךךךךךךךךך איך באילת? משתזפת? תעשי חיים מותק כשתחזרי נעבוד על המופע..חחח נשיקות בינתיים

05/01/2010 | 13:19 | מאת: טלי

שלום לכולם, תגידו בבקשה זה רק אני או שזה תופעה ידועה? לא שמערכת חיסון שלי הייתה מעולה לפני הטיפולים, אבל אחרי שעברתי בסתיו הזה מחזור ivf ארוך (ראשון שלי) והחזרת מוקפאים ( שניהם בלתי מוצלחים) אני כל הזמן חולה. אני עדיין תחת השפעה של הורמונים והחלטתי לעשות הפסקת התאוששות - כבר בזמן טיפולים הייתי חולה פעמיים עם אנטיביוטיקה וגם קיבלתי מחזורים עם כאבים קשים ופעם אחת עם חום, אז אמרתי לעצמי שהגיע זמן לחזור לעצמי לפני שאני נכנסת למעגל הזה שוב. וחודש עבר טוב - לא הליתי ואז שוב אני מקבלת מחזור קשה שמייד אחריו תופסת וירוס חדש. כבר אין לי כוח.... תספרו בבקשה איך זה אצלכן? איך אתן מחזקות אה הגוף והנפש? כי אם גוף בריא גם סיכויי קליטה יותר גבוהים. אני התחלתי טיפולים אלטרנטיביים ולוקחת ויטמינים, אבל כנראה זה לוקח זמן וכשגוף מבולבל עם הורמונים, כנראה חיזוק משפיע פחות. שיהיה לכן יום מקסים, טלי מותשת.

05/01/2010 | 13:40 | מאת: רבקה

שלום לך טלי המותשת, ואיך דורה אומרת: ששהותך עימנו תהיה קצרה ובקרוב מאוד תעברי לפורום הריון ולידה. גם אני עוברת את אותו הדבר, אם אני לא מרגישה רע בגלל הזריקות (אני סובלת מאוד מגירוי יתר) אז אני תופסת וירוס כלשהוא, ובכלל יש לי היסטוריה של דלקות בדרכי השתן. בקיצור, אני מרגישה שכבר הרבה זמן לא היה לי יום אחד של הרגשה טובה. אני משתדלת לקחת פרוביוטיקה כל יום. אני גם לוקחת כדורי ברזל (בגלל המחזור שהשתגע) וחומצה פולית. מדי פעם גם קרנמיקס (תמצית חמוציות) בשביל הדלקות. ניסיתי לקחת איזה כדור טבעי נגד הצטננות, אבל לא נראה שעזר. איזה תוספים את לוקחת? את מרגישה שזה עוזר? אני חושבת שאת מאוד צודקת, נפש בריאה + גוף בריא זה הכרחי בשביל הריון בריא, תקין ומלא. שיהיה לך יום מקסים רבקה

05/01/2010 | 17:23 | מאת: טלי

שלום לך רבקה, תודה על העידוד והתמיכה. אני בעיקרון לוקחת חומצה פולית, אבל זה לא קשור - זה חייבים. גם כן ביוקראן של סופהרב. עכשיו גם ויטמין C מג500 וגם אבץ 50מג. התחלתי לעשות רפלקסולוגיה ודיקור סיני. גם מנסה לאכול בריא. מבחינת הספורט קצת בעייתי - אני מתחילה ואז שוב פעם חולה ומפסיקה. עד כמה כל זה עוזר? - שופטים לפי תוצאות שהן בינתיים לא משהו:) כנראה פשוט צריך זמו ואין תרופות פלא. מה שכן, במצב כזה אני חושבת שחשוב לעשות הפסקה ולחזק את הגוף, במיוחד בתקופה כזאת, אחרת פשוט מתדרדרים גם פיזית וגם נפשית. טלי.

05/01/2010 | 21:05 | מאת: נועה

את ממש לא מדמיינת. אני חליתי די הרבה בזמן ואחרי הטיפולים בעבר. מאד חשוב בעיני לעזור למערכות להתמודד עם זה. טיפולים אלטרנטיבים, תזונה ותוספים - אני מאד בעד. אבל מאד חשוב שיהיה מאנשי מקצוע נכונים. לא לבד ולא ממי שלא מבין עם מה הגוף שלך צריך להתמודד. שיהיה בבריאות, מהירות ועם ילד בריא בידיים בקרוב!!!! נועה.

06/01/2010 | 16:09 | מאת: טלי

תודה רבה! אני בדרך כלל לא מרגישה כך, אבל הפעם זה שאני לא לבד בכל הסיפור הזה באמת עוזר. בריאות והריון בריא ותקין לכולנו!

05/01/2010 | 11:06 | מאת: אונה

היי, מה איתך? אני קוראת פה את השיחות שלך ושל ריקי, יש לכן שיחות מאוד מעשעות. רציתי להשתלב אבל האנרגיות שלי לא היו משהו בימים האחרונים, למרות שבדרך כלל אני אדם מאאוד מצחיק, אבל החיים שינו אותי. לגבי עבודה גם אני מובטלת ואני מתחרפנת בבית, מנסה להעסיק את עצמי בכל מיני שטויות אפילו התחלתי לסרוג. למה תהיי מובטלת? לגבי השיתוף, לי אישית קשה לשנות גישה, למשל ההורים יודעים אבל מאז שהם יודעים אני מרגישה שהם עומדים לי עם סטופר לתי זה יקרה. אז מצד אחד הרגתי הקלה שסיפרתי מצד שני עכשיו שהם יודעים הם מחכים שזה יקרה. הם לא מבינים שגם בטיפולים זה לוקח זמן וזוהי לא תרופת פלא. אני חייבת ללכת, מחכים לי נדבר בהמשך...

05/01/2010 | 12:24 | מאת: ריקי/בתאל

אונה מאמי- שמחה שלפחות חוץ מעצמנו הצלחנו לשעשע גם אותך. חופשי יכולה להשתלב מתי שבא לך וגם לתרום בדיחות ברקוביצ'יות... תקשיבי אם את אדם מצחיק אין סיבה שתשתני בגלל הטיפולים- להיפך תצחקי על המצב את ובעלך זה יעשה את כל התהליך יותר נעים. כל אחד והניסיונות שלו בחיים- אנחנו "זכינו" בלא להיכנס להריון בקלות, יש כאלו שלא מוצאים את בני זוגם בקלות, יש כאלה שיש ילדים- אבל חולים ללא עלינו, יש אנשים עם בעיות פרנסה. בקיצור לא מכירה אף בן אדם שהוא מרוקן לגמרי מבעיות. את עדיין צעירונת, תשמחי שבימנו יש רפואה מתקדמת וכמעט אין זוג שנשאר בלי ילדים- גם לך זה יגיע. לכולנו!! אם את חושבת שהוריך מציקים לך עם הלחץ- תתפסי אותם לשיחה ותגידי להם שצריך סבלנות בתהליך הזה ושהלחץ לא עוזר לך ויכול רק להרוס. תבקשי מהם בעדינות לא להזכיר את הנושא וכשיהיו בשורות משמחות כמובן שהם יהיו הראשונים לדעת.. מאחלת לך המון בהצלחה והמשך יום טוב

05/01/2010 | 12:36 | מאת: בתאל

מה איתך? לגבי ברקוביץ כשגרתי במרכז הייתי אצלו אך לבסוף לא התחלתי אצלו כי חזרתי לגור בגליל שזה מרחק של 3 וחצי שעות מהמרכז. כרגע אני גם נוסעת שעתיים לטיפולים לחיפה. אז אני לא ממש יכולה להשתתף בבדיחות שאתן מריצות אבל לפחות אני יודעת על מי מדובר. כשהייתי אצלו במרפאה בבני ברק היה תור של איזה 30 בחורות, הבנאדם עושה מצווה ענקית. לגבי ההורים, עשיתי איתם את השיחה הזאת, אני לא יודעת אם אני האובססיבית אבל אני מרגישה שיש התלחשויות מאחורי גבי. השבוע גיסתי נגעה לי בבטן ואמרה לי "את רוצה לספר לנו משהו"? העפתי לה את היד, זה היה ממש לא במקום כי היא יודעת שאנחנו רוצים וקשה לנו וכשיגיע הרגע אני לא אחסוך את זה מאף אחד מבני משפחתי סתם התעצבנתי מזה ונפגעתי, כי הייתי בחורה רזה ושמנתי קצת בגלל ההורמונים במיוחד בבטן, זה גם ממש מבאס.אבל לא איכפת לי להשמין, העיקר שזה יביא אותי אל האושר. טוב שפכתי לך קצת תשפכי גם אם בא לך...

05/01/2010 | 11:00 | מאת: אונה

היי, מה שלומך? חשבתי עלייך ולאן נעלמת, אני שמחה לשמוע ממך. קראתי מה שרשמת לי ואנחנו אפשר להגיד ממש באותו מצב, מבחינת עבודה, מקום מגורים וכדומה. אני מקווה שמצבינו ישתפר וכמו שאמרת נתעגל וב"ה כל הסבל הזה יהיה מאחורינו ונשכח את כל הבכי וההרגשה הקשה הזאת. אני כאן, בשבילך בכל עת, אני לא סתם מציעה את זה אני מתכוונת לזה בכל רגע. את מטופלת באיזור הצפון? איפה?

05/01/2010 | 17:54 | מאת: יפעת

אני מטופלת דרך קופ"ח מכבי.אצל ד"ר קול, הוא נמצא בחיפה, כך שיש קצת נסיעות, אבל בסדר. האינטרנט לא עבד כמה ימים אז לא יכלתי להכנס לפורום, אבל סוף סוף סדרו לנו אותו. והנה אני כאן. עכשיו התחלתי עוד סבב, בפעם המיליון, ואני מנסה להשאר אופטימית ולהאמין. אני החלטתי קצת לוותר לעצמי ולפנק את עצמי, אז לפעמים אני ישנה צהריים או קונה לי עוגיות שאני אוהבת או מזמינה פיצה, את יודעת הדברים הקטנים שקצת ממתיקים את היום. קניתי מייק אפ חדש. את יודעת, ככל שעובר הזמן ואני חופרת בנושא יותר אני מגלה שהמון זןגןת נמצאים בטיפולי פוריות. כמובן, אי אפשר לדעת כי הן כמונו שומרות זאת בדלתיים סגורות בגלל הפחד שיגלו, ירכלו וכו'. אבל תשמחי, תנשמי עמוק, תאמיני, למרות שקשה ואת תראי שאלוהים יברך אותנו ונהיה מאושרות. מה שבטוח, זה שכשלנו יהיו ילחדים אנחנו בטח לא נתלונן עליהם כמו זוגות שאני מכירה שנכנסים בקלות ואז מתלוננים על הילד.... :) נשיקות יפעת

05/01/2010 | 19:17 | מאת: אונה

רוצה לאחל לך שהסבב הזה יהיה המנצח, ב"ה תהיי בהיריון ותהפכי לאמא מדהימה. כל הכבוד לך, המשיכי לפנק את עצמך, ותהני מהדברים הקטנים בחיים. מסכימה איתך לגבי המשפט שרשמת, אנחנו לא נתלוננן זה בטוח!!!!!!

05/01/2010 | 10:55 | מאת: אונה

לי, היקרה, ניסיתי לא להיכנס לכאן, בגלל ההרגשה שאין לי מילים, לא יודעת כבר מה לחשוב, למה התהליך הזה צריך להיות כ"כ קשה? אני פשוט לא מבינה. תדעי לך שלפתוח את הבוקר להיכנס לכאן ולדעת שיש אנשים שחושבים עלי , מזדהים ומחזקים אותי זה הופך את הרשגת המועקה ליותר ניסבלת. אני חושבת שאת אישה טובה ומיוחדת ואני מודה לך על תמיכתך. איך את מרגישה? מקווה שהכל בסדר איתך... נדבר בהמשך היום שיהיה לך יום נפלא...

05/01/2010 | 14:34 | מאת: לי האחת והיחידה

אני כל כך מכירה את תחושות המועקה, הבלבול, הרצון לברוח, שרואים הכל אפל. אני שמחה שבכל זאת חזרת אלינו וכתבת. מה למדת באוניברסיטה? במה ניסית לעבוד? שיהיה לך יום נפלא!

05/01/2010 | 15:05 | מאת: אונה

למדתי במכללה עמק הירדן בצפון, תואר במדעי החברה. ניסיתי לחפש עבודה בתחום המשאבי אנוש שזה ההתמקדות שלי כשלא מצאתי חיפשתי איזשהי משרה אדמניסטרטיבית, עבדתי קצת אך נכנסו לי שמה לנשמה וכל יום מישהי אחרת שאלה אם אני בטיפולים אז כבר נמאס לי ובחרתי להתפטר לשבת בבית בתקווה שזה יוריד ממני לחץ. אני לא יודעת מה עדיף את הלחץ של העבודה או את השיעמום של הבית. מה איתך? במה את עוסקת?

05/01/2010 | 10:34 | מאת: יפעת

לא הייתי כאן כמה ימים, כי האינטרנט עשה בעיות והיינו צריכים להחליף ספק. קראתי כאן את כל הימים האחרונים ואני רוצה לומר לך שאת פשוט מדהימה.. כל כך תומכת ומחזקת , אני לא יודעת מהיכן את שואבת את הכוחות נפש עוד לעודד את כולן, אבל פשוט כל הכבוד לך. מעריצה!! שיהיה לך יום נפלא יפעת

05/01/2010 | 14:26 | מאת: לי האחת והיחידה

תודה על מילות ההערצה. אני שמחה מאוד שאני מצליחה לעודד ולתמוך זה נותן גם לי כוחות. כולנו כאן אחת בשביל השניה. מאחלת לך אושר וימים נפלאים נשיקות לי

05/01/2010 | 08:31 | מאת: ריקי / בתאל

יותר נכון, היום אני הולכת לאחר לעבודה. אני צריכה לנסוע לבאר שבע לקנות את הזריקות החדשות שקיבלתי (למה אין אותם בדימונה??? אוףףףףףף) מתלבטת אם לנסוע עם האוטו או לקחת אוטובוס כי אני עייפה נורא.. יום טוב לכולם

05/01/2010 | 10:36 | מאת: רבקה

בוקר טוב בתאלושששששששששששששש איזה שם יפה! אכן סרט אימה מה שקרה לך עפ הפיורוגן. ככה זה חוק מרפי, דווקא כשאת מזריקה 100 כי את בטוחה שזה מה שהוא יאמר לך לעשות הוא מחליט לשנות את התכנית... מקווה שהכל יסתדר בסוף. דרך אגב, במקרה כזה גם אני הייתי בוחרת להאשים את הבעל.... יקירתי, אם כל הכבוד לטימון את הרבה יותר יפה ומיוחדת אז אל תפחדי מתמונה! איזה קטע, סיפרתי לבעלי על השם שלך והוא אמר לי זוכרת ששאלת את ברקוביץ על ריקי מהדרום....... חחחח...... שיהיה לך יום מקסים. חיבוקים ונשיקות רבקה

05/01/2010 | 12:17 | מאת: ריקי / בתאל

תודה על המחמאות! דרך אגב- יש לברקוביץ באמת מישהי בשם ריקי מהדרום- היא המליצה לנו עליו, ככה שהוא בטח חשב שאת מתכוונת אליה. איזה זיכרון יש לו נכון? כל פעם שאני ניכנסת הוא אומר בתאל- מה קורה? איך בדימונה? אני בהלם איך הוא זוכר את כולם. כשעבדתי כמורה חודש לקח לי לזכור 30 שמות... אני שולחת לך משחק בפייסבוק תאשרי אם בא לך- זה משחק חשיבה שדורש גם מהירות.אני מכורה לזה.אם את רוצה הסבר יותר מפורט תגידי לי דרך אגב- את מחפשת עכשיו עבודה אחרת או שמעדיפה להיות מובטלת קצת? אני גם רציתי לעזוב את העבודה בגלל שקיצצו לי קצת במשרה אבל חשבתי שלא כדאי בתקופה כזאת לחפש מקום אחר בגלל הטיפולים- זה מרתיע את המעסיקים. לפעמים הטיפולים האלה מסבכים את החיים- זוכרת שירדנו לאילת- הייתי צריכה לזכור לקחת איתי זריקות, לברר שם איפה עושים בדיקות דם וזקיקים קיצור בלאגניישן רציני.. נהיה בקשר בהמשך היום יש לי כמה דברים לסיים- יש היום קצת לחץ בעבודה המשך יומעולה יקירתי

05/01/2010 | 07:47 | מאת: לי האחת והיחידה

מה שלומך? אתמול דיברנו ונעלמת. תשמיעי קול יקירה. שיהיה לך יום נפלא עם אנרגיות טובות. חושבת עלייך לי

05/01/2010 | 10:40 | מאת: יפעת

אונהל'ה, לא הייתי כאן כמה ימים, האינטרנט לא עבד. קראתי את העדכונים האחרונים. רציתי לשלוח לך המון חיבוקים חמים ועוטפים ולהזכיר לך שכולנו פה ואת לא לבד. אני באופן אישי מאוד מזדהה איתך. אני גם בת 28, מהגליל, עזבתי את העבודה בגלל העניינים של הטיפולים שלא נתנו לי לצאת אליהם, אנחנו גרים בשכירות- לא קנינו בית וכמובן עדיין אין משפחה,נשואים שלוש שנים ומנסים שנתיים וחצי.תקועים במקום כבר יותר מידי.ואני מרגישה בדיוק אותו דבר כמוך, גם לא סיפרתי לחברים ולא למשפחה, אני מנסה להתחמק מכולם כי אין לי כוח לשאלות ולחקירות שלהם בשביל הרכילות ומקווה לטוב, למרות שהרבה פעמים אני נשברת ומתייאשת. אני רוצה לחזק אותך, שגם אני נמצאת פה ויודעת בדיוק מה את מרגישה ובעזרת השם נהיה עגולות ויפות ומאושרות עם תינוקות בריאים במהרה. תכתבי לי יפעת

05/01/2010 | 10:55 | מאת: רבקה

אני גם מזדהה איתכן. אני בת 26, נשואה 3 שנים מתוכן מנסה כשנתיים וחצי. גם אני הרגשתי תקועה תקופה ארוכה. עבדתי 3.5 שנים באותו התפקיד - בלי שום אופציה להתקדמות. אנחנו מאוד רוצים לעזוב את הבניין בו אנו גרים כעת אבל המחירים של הדירות החדשות כל כך גבוהים... וגם אני לא סיפרתי לאף אחד על הטיפולים. רק 3 חברים טובים וחמותי ידעו. השינוי הגיע בעקבות מישהי מאוד מיוחדת שגרמה לי לשנות את הפרספקטיבה שלי. היא הייתה כל כך מוחצנת בנוגע לטיפולים. בקיצור החלטתי לא לשמור יותר בבטן, סיפרתי להוריי, לאחיי ולכל מעגל חבריי הקרובים. הרגשתי שככל שאני מדברת על זה ככה הלחץ יורד וזה כבר לא סוד שמכביד עליי. כל אדם שסיפרתי לו אמר לי שגם אחותו, בת דודתו וכו' עוברות את אותו הדבר. מה לעשות, צרת רבים חצי נחמה. יפעתוש אפשר לשאול אותך שאלה? כמה זמן את ללא עבודה ואיך את לא משתגעת בבית? מה- 14.1 אני אהיה מובטלת והאמת אני כל כך מפחדת... שיהיה לכן יום טוב ומקסים רבקה

05/01/2010 | 07:46 | מאת: לי האחת והיחידה

מה שלומך היריונית יקרה, האם דיברת עם הרופא בקשר לאולטראסאונד? שיהיה לך יום נפלא! לי

05/01/2010 | 08:47 | מאת: הופ

הי לילוש , את כזאת מקסימה עוקבת ודואגת לכולן, מאיפה את מביאה את הכוחות להכיל את הכל? את מקסימה .... לגבי האולטרסאונד , יש להם מעקב במחלקה והם טוענים שזה בסדר ולא מסוכן .... אני רוצה לסמוך עליהם ומקווה שזה בסדר ... דרך אגב קראתי את הדיון שלך ושל ריקי על החזרה של 3 . את יודעת שבמחלקה בפוריה , אמנם שאלו אותי כמה ברצוני להחזיר אבל מראש אמרו לי ששלישיה כבר לא מחזירים וגם אם כן במקרים מיוחדים מחייבים אותך לדלל במידה ושלשתם נקלטו .... והבנתי שזו הנחיה של משרד הבריאות ....

05/01/2010 | 14:24 | מאת: לי האחת והיחידה

אני באמת לא מבינה את הקטע של המחלקה. זו לא בעיה של סיכון, זה פשוט סתם מיותר לעשות כל שבוע בשבועות מוקדמים. אני הייתי משתגעת אם הייתי צריכה ללכת כל שבוע. שיש כבר סבירות לדופק אז עושים. בכל אופן מחכה לשמוע שיש דופק בום בום בום ושהכל תקין. נשיקות לי

05/01/2010 | 02:35 | מאת: ריקי = בתאל

הרגע חזרתי מברקוביץ. הוא אמר לי להוריד מינון של פיורגון ל25 להזריק גם מנוגון ולהפסיק עם הדקפפטיל. למישהי יש מושג מה זה המנוגון הזה? עכשיו בעניין אחר- בטח שמתם לב שרשמתי בכינוי ריקי=בתאל, בתאל זה השם האמיתי שלי. תפנו אליי איך שבא לכם. כרגע אני ישאיר את הכינוי ככה, ועם הזמן זה ייהפך רק לבתאל, שתתרגלו פשוט.. לילה טוב בננות

05/01/2010 | 06:28 | מאת: לי האחת והיחידה

די באיזה שעות את חוזרת הביתה??? האם הפיורוגון זה במקום דקפפטיל? מנוגון זו זריקה לגירוי הזקיקים שיש בה גם LH. נראה לי דוקא יותר יפה בת-אל. דרך אגב לפני כמה שנים הייתה פה מישהי שכינתה את עצמה בת-אל ושמה האמיתי היה אחר. והייתה פה גם אישה יקרה ששמה האמיתי היה ריקי והיא הופיעה איתו. מה שלא תחליטי עם הכינוי אנחנו אוהבים אותך. דרך אגב, אני הופעתי אותו בהתחלה בשם לי אבל מכיוון שהייתה עוד מישהי בשם הזה שהופיעה מידי פעם אז הוספתי את האחת והיחידה. אני הולכת להעיר עוד מעט את הנסיכה ולהתחיל את היום. שיהיה לך יום טוב! לי

05/01/2010 | 08:24 | מאת: ריקי/ בתאל

אם את אומרת שבמנוגון יש LH, אתמול בבדיקת דם ה- LH היה נמוך מ1/2.. לי האחת והיחידה- את באמת מיוחדת ומגיע לך להיקרא האחת והיחידה - כזאת את!!! תמשיכי להיות נשמה מקסימה כמו שאת שיהיה לך יום הכי מאושר מותק אוהבתותך המון

04/01/2010 | 18:53 | מאת: ריקי

חיפשתי אותך בפייסבוק, יש 5 אנשים עם שם זהה. 2 מתוכם שללתי כי הם גברים.. אחת בת 40 אז זאת לא את.. נשארו שני אופציות. אחת עם תמונה ואחת בלי- איזה מהם שלך?

04/01/2010 | 20:08 | מאת: רבקה

היי, סורי שלא עניתי, נסענו לראות דירה למכירה... אישרתי אותך! תגידי מה הקטע של האקונה מטטה? חמוד דווקא. את בטח בדרך לברקוביץ', אז תסעו בשלום מאמי ותעדכני אותי, אפילו אם תחזרי ב- 1 בלילה. בהצלחההההההההההההההההה

05/01/2010 | 02:24 | מאת: ריקי

אל תשאלי איזה סרט אימים היה לי היום אצלו.. בד"כ ביום שנוסעים אליו אני לא מזריקה עד שהוא אומר כמה, הפעם אמרתי לבעלי- מה יכול להיות בוא נזריק כמו תמיד 100 (פיורגון) כי הזריקה צריכה קירור ולא היה לי חשק וכוח שניסחב עם צידנית לאיזור המרכז. ואמרתי לבעלי- אם ברקוביץ שואל נגיד שלא הזרקנו שלא יתעצבן עלינו. אחרי הא"ס הוא שאל אותי- הזרקת כבר היום? פחדתי שיזעם עליי אז אמרתי שלא.. אז הוא אמר- טוב מאוד, אני משנה לך את התוכנית- להזריק פיורגון 25 (מ-100 ירד ל25 והקטע שכבר הזרקתי 100..)ו-1 מנוגון שאין לי מושג מה הזריקה הזאת פעם ראשונה שאני מקבלת אותה. הכי צחוקים בגלל שזה לילה ואין בית מרקחת פתוח הוא הביא לי זריקה ואני אמורה להחזיר לו.. קיצור, לא ידענו מה לעשות- אז הזרקתי גם את המנגון, ואז פתאום התחלתי להילחץ חשבנו מה לעשות שלא נצא שקרנים וגם לא סתומים ואז צץ לי רעיון- אמרתי לבעלי אני ירשום לברקוביץ הודעה שבטעות הזרקנו 125 במקום 25. (מסכן בעלי הפלתי עליו את האשמה בהודעה שהוא הזריק לי בטעות 125..חחח) למזלי ברקוביץ שלח הודעה ולא התקשר- הוא רשם אין מה לעשות להמשיך כרגיל.. אז זהו- כרגע הפסיק לי את הדקפפטיל. אני לוקחת פיורגון 25 ומנוגון 1. כמו שחשבתי יום חמישי יש לי בדיקת דם ואני אצלו בלילה שוב פעם.. הקטע של האקונה מטטה- זה שפחדתי לשים תמונה אז דחפתי את טימון חחח אהבתם את הדירה שראיתם? גם אנחנו כרגע מחפשים בית נמאס כבר מהשכירות רוצים כבר בית משלנו לילה טוב מותק

04/01/2010 | 18:40 | מאת: שרית

אני מבינה שכולן עוברות כמעט את אותו תהליך.. אני באמת חדשה ובקושי מבינה מכל מה שקורה סביבי. אני אמורה לעשות בדיקת דם ביום רביעי וגם לקבל מחזור, אני מקווה שהכל ילך חלק

04/01/2010 | 20:11 | מאת: רבקה

היי שריתוש, כן, כולנו באותה הסירה... ספרי קצת על עצמך, באיזה שלב את? מאיפה את?

04/01/2010 | 20:27 | מאת: שרית

אני בת 32, מהמרכז אמא לילד מדהים בן 8.5, אני בשלב הראשוני של הזריקות, ביום ד' אני אמורה לקבל מחזור, לעשות בדיקת דם וללכת בערב לברקוביץ לאולטרה סאונד. ספרי קצת על עצמך...

04/01/2010 | 17:02 | מאת: שרית

יש חדש מברקוביץ? אני אהיה אצלו ביום רביעי הקרוב ואת? מתי אמורה להיות אצלו? את מגיעה אליו מכ"כ רחוק? לאן את מגיעה אליו? לב"ב או גבעת שמואל?

04/01/2010 | 17:44 | מאת: רבקה

מה הוא גם מקבל בבני ברק? באמת רובוט! נראה לכן שהוא יושן? לדעתי הוא מתחבר לשקע לאיזה שעתיים של טעינה וממשיך לעבוד.

04/01/2010 | 18:00 | מאת: ריקי

איזה קטעים- זה גם מה שאני ובעלי טוענים, שהוא מטעין את עצמו כמה שעות והסוללה מספיקה לכל היום.. חחח נראה לי הוא ישן שעתיים בלילה ואז הוא קם, מתחיל לקרוא סמסים ופקסים. קיצור בחיים לא ראיתי בן אדם כזה... שרית אני מגיעה אליו מהדרום לגבעת שמואל אף פעם לא הייתי אצלו בבני ברק וגם לא ידעתי שהוא מקבל שם.. אני היום נוסעת אליו- מוזמנת ל10, וכנראה הוא יגיד לי לבוא אליו גם ביום חמישי, כי בד"כ כל 3 ימים עושים ב.דם וא"ס, אם בכ"ז הוא יגיד ביום רביעי, אני אשמח לפגוש אותך שם.. בהצלחה לנו

04/01/2010 | 18:24 | מאת: שרית

למה רובוט? איפה עוד הוא מקבל? הוא נראה שכל כולו בעניינים האלו.. מצווה אמיתית הוא עושה עם כל אחת ואחת.. ואם תראו את התורים בבני ברק - לא תאמינו

04/01/2010 | 14:44 | מאת: רבקה

ריקוש, איזה מזל ששלחתי לו סמס. הוא לא קיבל את הפקס. בקיצור שלחתי שוב. אעדכן אותך

באמת מזל ששלחת סמס.. אבל אם היה לו זמן והוא התקשר- היית מקריאה לו את התוצאות, לא חבל? עכשיו שוב המתנה... אני כל הזמן רוצה לשאול אותך ושוכחת: בת כמה את? איפה גרה? ואיפה עובדת? יאללה מאמי.. מקווב שעכשיו הפקס הגיע, איזה פחד זה פקס- יאללה איתו שישתכלל ונשלח לו מיילים

04/01/2010 | 15:01 | מאת: רבקה

לא הקראתי לו את התוצאות מכיוון ששלחתי גם את התוצאות של ספירת הדם, הפטטיס וכו'. הלוואי והיה משתכלל ועובר לאימייל - יותר נוח. מאמי, אני בת 26 מהמרכז, במקצועי אני אחראית יבוא / יצוא. נשואה באושר (אך לא בעושר) 3 שנים. מתוכן אני מנסה להרות כשנתיים וחצי. וזהו בגדול.... תספרי לי קצת על עצמך.

04/01/2010 | 13:37 | מאת: פזית

הי, הזרקתי אוביטרל ביום רביעי 23.12 בבוקר והיום 12 יום אחרי ביצעתי בדיקת שתן להריון ( לא עם השתן הראשון של הבוקר ) ויצא חיובי. אמנם פס לא ממש חזק אבל בוודאות רואים שהתשובה חיובית. האם עדיין השפעה של הזריקה ? או שמא הריון ? אל תענו לי אם אתן לא בטוחות שלא אתאכזב אחר כך. מחר עושה בדיקות דם

04/01/2010 | 13:54 | מאת: ריקי

זה הבדיקת דם! אני בטוחה שזה קשה להמתין ומתפתים לעשות בדיקה ביתית אבל הכי מדוייק זה בדיקת דם. הלוואי וזה הריון, בהצלחה

04/01/2010 | 14:40 | מאת: רבקה

בדיקת הריון ביתית יכולה להראות תוצאה שיקרית עד 14 יום מזרקית האוביטרל, ולכן התשובה הוודאית ביותר תתקבל מבדיקת הדם. בהצלחה......

04/01/2010 | 11:41 | מאת: רבקה

ריקוש, מה את אומרת - אני אשלח לו סמס? נמאס לי לחכות. לפני 5 דקות צלצל הטלפון, כמובן רצתי כמו משוגעת ובסוף זה היה איזה סוכן ביטוח... רציתי לחנוק אותו. אני בלחץ!!!!!!!!!!!

04/01/2010 | 11:56 | מאת: ריקי

איך הוא אוהב להשאיר אותנו במתח- אני שונאת את הימים שאני צריכה לשלוח לו בדיקות. כשהוא לא מצלצל אני ישר חושבת שבטח קרה משהו, שהפקס לא עבר או 1001 דברים וזה מוציא אותי מדעתי... הוא חייב מזכירה ודחוף!!!!!!! נראה לי שאם הוא לא יחזור עד הערב תשלחי לו אס.אם.אס. אני אצלו בערב רוצה שאני יזכיר לו אותך? חחח אני מקווה שהוא יתקשר עוד קודם.. אל תדאגי הוא בחיים לא שוכח וכדי לא לקבל דום לב- תעשי לו צלצול מיוחד..חחחח יאללה מאמי תעדכני כשהוא יתקשר

04/01/2010 | 12:24 | מאת: רבקה

שלחתי לו סמס. עכשיו אני עוד יותר בלחץ. אוף! אוף! אוף! אני בקריז.

04/01/2010 | 09:36 | מאת: ריקי

יש לך תאריך כבר להתחיל שוב טיפול? מה שלומך הבוקר? מה שלום הוריך? מצאת כבר מטפלת? יום טוב מאמי

04/01/2010 | 10:11 | מאת: לי האחת והיחידה

בוקר טוב אישה נפלאה בשבוע הבא יש לי תור לדר' ויסמן ואז נראה איך ממשיכים. אמא שלי לא מרגישה טוב ומצבה די מדאיג אפילו יותר מאבא שלי. ביום רביעי הקרוב אני הולכת להוציא ויזה למטפלת מחו"ל. חברת הסיעוד השיגה לי פיליפינית בת 30, לא נשואה. על פניו היא נראית מתאימה אבל ת'כלס רק שהיא תבוא נוכל לדעת. איך אני מרגישה? אני מרגישה שאני צריכה שינוי בחיים שלי ודחוף! אבל היה לי כיף בבוקר שלקחתי את הבת המקסימה שלי לגן וראיתי שהגננת עושה איתם פעילות בתנועה. שיהיה לך יום נפלא! לי

04/01/2010 | 11:15 | מאת: ריקי

שמחה לשמוע שכבר שבוע הבא יש לך תור. בהצלחה עם המטפלת החדשה והרבה בריאות להורים. אני מקווה שהשינוי שיהיה לך בחיים זה שהטיפול הקרוב יצליח ויהיו לך תאומים או שלישייה ואז תשכחי מה היה השיהוי שרצית.. בהצלחה יקירתי יום נפלא כמוך

04/01/2010 | 08:47 | מאת: לי האחת והיחידה

מה שלומך הבוקר? רציתי לשלוח לך אנרגיות חיוביות ושתתחילי את היום עם חיוך גדול. מחכה לשמוע ממך לי

04/01/2010 | 09:15 | מאת: אונה

היי לי, הודעתך הגיע אלי בדיוק בזמן כי קיבלתי בוקר טוב בצורת אדום עוד לפני הבטא, לא יודעת מה לחשוב.... חייבת ללכת שיהיה לך יום טוב נדבר

04/01/2010 | 09:20 | מאת: אונה

ותודה לך על הכל, על כל העידוד והאנרגיות החיוביות. אנחנו נדבר בהמשך

03/01/2010 | 23:28 | מאת: ריקי

מה אמר לך חברנו היקר? הוא חזר אליך בכלל? קרעת אותי שאת ובעלך עושים משמרות עם הטלפון. אני לא זזה מהטלפון עד שברקוביץ מתקשר- אם אני נכנסת להתקלח- אני שמה את הטלפון לידי במקלחת וכל צלצול גורם לי לצאת. וכשאני לבד בבית אני אומרת לבעלי להתקשר לבית ולא לפלאפון כי הצלצול מקפיץ לי את הלבלב. גם לך דופק הלב שאת רואה שזה הוא מתקשר? היה מזה כיף בזמן איכות היום- נראה לי נאמץ את זה לפעמיים- שלוש בשבוע (חוץ מהימים שיש האח הגדול). שיחקנו רמי- וקרעתי אותו ואחר כך לימדתי אותו משחק מגניב מהילדות שלי וצחקנו מלא- קיצור מומלץ בחום יאללה מותק לילה טוב בינתיים חלומות ברקוביצ'ים

04/01/2010 | 00:29 | מאת: רבקה

אוף, אני מתחילה להילחץ! טוב הוא בטח יתקשר אליי מחר. אני חושבת שהרעיון שלך לתת לברקוביץ צלצול מיוחד בנייד הוא מעולה. אולי ככה לא יקפוץ לי הלב בכל צלצול. נכון שגם כשאת שומעת את הנייד מצלצל את רצה כמו אצן באולימפיאדה בכדי לא לפספס... איזה רמי שיחקתם? קוביות או קלפים? אישית אני מתה על רמי וגם אני קורעת את בעלי... בקיצור, נשמע שעשיתם כיף! הלילה אני אחלום על ניידים מצלצלים וגם על ברקוביצ'ים... אולי גם על פנינות וברקוביצ'ים קטנים :-) לילה טוב מאמי, נשתמע מחר.

04/01/2010 | 07:29 | מאת: ריקי

איך אני שונאת שהוא לא חוזר אליי באותו יום כי אז כל הלילה אני חולמת שהוא מתקשר ואני לא עונה כי אני ישנה, ואז אני קמה בבהלה ומסתכלת בטלפון ולא רואה שום שיחה שלא נענתה..חחחחחח כן, גם אני רצה בטיסה לטלפון כל פעם שברקוביץ אמור להתקשר- תראי מה זה הוא מקפיץ לבבות של אלפי נשים במדינה... יו קרעת אותי שאמרת שתחלמי על פנינות וברקוביצ'ים. יום טוב נשמה, מקווה שהוא לא ימתח אותך יותר מידי..

03/01/2010 | 22:08 | מאת: לי האחת והיחידה

קראתי למטה שהרופא שלח אותך לעשות שבוע הבא שוב אולטראסאונד ושאת חוששת מזה. למה הוא שולח אותך כל כך הרבה ולא מחכה לשבוע 8 לפחות שאז אפשר לראות שיש דופק? נראה לי את צריכה לדבר איתו על זה וזו בחירה שלך אם לעשות או לא כל שבוע. נראה לי מיותר ומטריד. בעה"ש שתזכי לשמוע דופק ותבשרי לנו. אוהבת לילה טוב לי

04/01/2010 | 08:20 | מאת: הופ

כן זה באמת מוגזם .... זה מחלקת IVF בפוריה .... חשבתי שזה מעקב תקין של הריון .... אבל אני אתקשר ואשאל ... אני שמחה שאני לא סתם לחצנית ושגם את חושבת שזה מוגזם ... תודה יקירה אני אתקשר לשם היום ...

04/01/2010 | 08:44 | מאת: לי האחת והיחידה

כנראה הרופא שלך לא הפנים עדיין שאת בהיריון וחושב שזה כמו מעקב זקיקים חחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחח אני זוכרת שאני עשיתי אולטראסאונד אחד בשבוע 8 פלוס כמה ימים והעוברית שלי הייתה 8 מ"מ והיום היא כבר מטר. אחר כך עושים בדיקות אולטראסאונד מיוחדות- שקיפות עורפית, סקירה וכו' איזו שנה יפה מחכה לך. מייחלת להצטרף אלייך בחודשים הקרובים. נשיקות ותעדכני מה אמר כבוד מעלתו

03/01/2010 | 18:02 | מאת: אונה

לי, יש משהו שכתבת לדורה שדיבר אלי מאוד,רשמת משהו שהיית נשואה כמה שנים ולא התפנת לזה, זה נכון מה שהבנתי? כי אם כן מרגישה כמוך, בשנתיים הראשונים של הנישואים הייתי סטודנטית ואחרכך חיפשתי עבודה ואמרתי שזה לא הזמן, היום אני מבינה שטעיתי (אני מבינה שטעיתי כבר מהחודש הראשון שניסיתי עוד לפני הטיפולים)ויש ימים שאני ממש מתייסרת מכך, חשבתי שכשארצה אכנס מייד להיריון לא ידעתי שאני אצטרך לעבור את כל זה ולפעמים אני חושבת שהייתי טיפשה שחיכיתי הרבה זמן עד שהחלטתי שהגיע הזמן ואני חושבת שזה חזר אלי כמו בומרנג, וממש קשה לי אם זה. רוצה להיות כבר אמא!!!!

03/01/2010 | 19:27 | מאת: לי האחת והיחידה

יקירה, אל תשווי בכלל את מצבך אליי ואין לך בכלל מה להתייסר את מאוד צעירה.גיל 27 זה גיל יפה מאוד לנסות להרות. זה לא התאים לך לפני שנתיים, לא היית בשלה לזה אין על מה להצטער. לי היו כל מיני בעיות וקשיים ש- 5 שנים ראשונות לא הייתי מסוגלת לחשוב על היריון וגם בדרך איבדתי אח יקר. עברתי הרבה טלטלות בעבודה שגם השפיעו אבל עשיתי גם דברים יפים וטובים. בגיל 35 ילדתי לראשונה בת מדהימה ואני נהנית כל רגע מהאמהות. יש לי בת בריאה, בעלת בטחון עצמי ושמחת חיים, נבונה ובעלת שפה עשירה טפו טפו. מה אפשר לבקש יותר מזה? בעה"ש אבורך בעוד ילדים. באמת אונה, תורידי הילוך תחיי את החיים. למרות הכל החיים יפים בחוץ אין צורך להרוג אותם בגלל שלא הבאת ילדים בערב שבעלך שם עלייך טבעת. גם אני קיבלתי היום החלטה שזהו אני לא מתייסרת בגלל העבר אלא גאה בהישגים שלי וצועדת קדימה. נשיקות ובהצלחה לי

03/01/2010 | 19:41 | מאת: אונה

אוי לי, אני קוראת את מה שכתבת ודמעות... זהו שלא הספקתי כלום, תכף בת 28 סיימתי לימודים וזהו, חשבתי שאמצא עבודה לא מצאתי באיזור מגוריי בגליל, מאוד קשה כאן, עברנו למרכז הארץ לנסות את מזלנו שם , לא הלך, חזרנו לגליל, שוב לבנות את עצמינו מחדש עם מצב כלכלי רעועה כבר תכף נשואה 4 שנים ולא עשיתי כלום לא משפחה, לא קריירה, לא בית הדבר הכי קשה שלא הקמתי משפחה, לא עבודה, לא התפתחות אישית, ולא ילדים, מרגישה תקועה כבר תקופה ארוכה, להנות מהחיים, זה ממש לא קורה, לא מליחה בכל תהפוכות הרגש האלה רק על זה אני חושבת. מצטערת שנפלתי עלייך ככה, הייתי חייבת לפרוק

03/01/2010 | 18:02 | מאת: רונה

הי בנות, אני בשבוע 5+ 6 ימים הבטא מהיום 4456 נראה לכם תקין? (ביום רביעי שעבר היתה 680) מתי צריכים לראות שק הריון? כשהייתי בשבוע 5+ 3 עדיין לא ראו. אני בלחץ

03/01/2010 | 18:43 | מאת: שרית

בפורום הריון ולידה. שבוע 5 בד"כ מוקדם לראות אין לך בינתיים מה להילחץ.

03/01/2010 | 17:11 | מאת: ריקי

תודיעי אם כן ואולי הוא יקרא לך מחר שאני אצלו גם.. איזה מגניב זה יהיה, אולי ניפגש?

03/01/2010 | 17:21 | מאת: רבקה

אוף! עדיין לא! כבר אין לי סבלנות להמתין............ שלחתי לו את התוצאות היום בסביבות 13:00. אעדכן אותך אם יהיה חדש.

03/01/2010 | 17:29 | מאת: ריקי

זוכרת יום חמישי שעבר איך הוא ייבש אותי עד יום שישי שעה לפני כניסת שבת? מה שבטוח בסוף הוא חוזר.. אני כנראה יראה את ההודעה ממך או מחר בבוקר או מאוחר בלילה- כשבעלי יילך לישון.. הבטחתי לו שהיום יהיה "יום ללא תקשורת" מנתקים טלפונים, לא מדליקים טלוויזיה ולא מחשב- משקיעים בעצמנו בלבד! אני מכירה את המתח הזה שכל טלפון את קופצת וחושבת שזה הוא, אפילו שקלתי לעשות צלצול מיוחד לברקוביץ (חשבתי על השיר: ד"ר, תציל אותי.. חחחח סתם) אבל באמת אל תדאגי, הוא אף פעם לא אכזב לילה טוסט אמורה

03/01/2010 | 14:37 | מאת: ריקי

קראתי מה שכתבת לדורה על העניין של הגיל. אז כמו שכבר אמרתי לך את בסה"כ בת 38- את צעירה ועוד יכולה להספיק, יכול להיות אפילו הריון אחד עם תאומים או שלישייה? הלוואי!! גם אני לא מיהרתי להתחיל טיפולים ובהתחלה הצטערתי על זה, אבל היום אני אומרת- הכל משמיים. רק אלוקים יודע כמה ילדים הוא הקציב לנו ללדת בחיים... קיצור יקירתי- נשמה טובה, מלאכית- דונט וורי רק תמשיכי לעשות את ההשתדלות והקב"ה יעזור לך ולכולנו אוהבתותך המון ריקי

לילוש יקרה , את ממש צעירה אין לך מה לדאוג בכלל .... אחותי הגדולה לפני כמעט 10 שנים לא הצליחה להיקלט להריון , עם איקקלומין היא נקלטה ויש לה תאומות בנות 9 . עם איבחון של חצוצרה אחת סתומה ... היום היא בת 43 לפני 7 חודשים היא נקלטה להריון באופן טבעי לגמרי ... בטעות .... וברוך השם ההריון תקין היא צריכה ללדת בעוד חודשיים ... ז"א שהגיל לא בהכרח משחק תפקיד ... יקירה את יכולה עדיין להגשים את החלום לשלושה / ארבעה ילדים ... רק כח רצון ולא לאבד את התקווה .... אל תדאגי ממי.... את תצליחי כמו גדולה ..... נשיקות ...}{}{}{

03/01/2010 | 16:22 | מאת: לי האחת והיחידה

המילים שלכן כל כך מעודדות וכל כך חודרות ללב. שתהיה שמחה לכולנו ובשורות משמחות אמן ואמן! אוהבת לי

03/01/2010 | 17:22 | מאת: ריקי

בשמחה מתוקתי, את לא מבינה איך אני אוהבת אותך ורוצה שתיהי מאושרת-מכל הלב והלבלב

03/01/2010 | 11:21 | מאת: הופ

הי בנות יקרות ואהובות ... הבטחתי לעדכן ... אז הבוקר היה לי א"ס ראשון שראו בו שק הריון אחד ברור ולמרות שהטכנאית חיפשה וחיפשה ... היא לא ראתה עוד שק ולכן נראה לי שרק הופ או פיית נשארו .... כמובן שאני שמחה ומאושרת ומקווה שזה יהיה בסדר ותקין . עדיין זה מאוד מוקדם ודופק עדיין אין ... אבל מקווה שהכל ימשיך בסדר ... שיהיה שבוע מקסים לכולכן ... עם הרבה בשורות טובות ... נשיקות וים אהבה לכוווווולן ...

03/01/2010 | 11:32 | מאת: ריקי

איזה כיף! להתחיל בוקר עם בשורות טובות- שרק ככה יימשך ותמיד תיהי מאושרת. איזה שבוע את? שבוע מעולה נשיקות

03/01/2010 | 15:07 | מאת: הופ

קודם כל תודה רבה על הברכות ... מקווה שנמשע הרבה בשורות טובות בשנה העגולה הזו ושכולנו נתעגל לנו יפה יפה ולא מהזריקות ... וההורמונים ... אני בתחילת שבוע 5 . ממש ממש בהתחלה .....

03/01/2010 | 14:15 | מאת: לי האחת והיחידה

איזה מרגש לעשות אולטראסאונד בהיריון. ככל שההריון יתקדם את תתרגשי ממה שתראי. שימשיך ויתפתח ויהיה תקין אינשאללה. ומי יודע אולי יגלו עוד שק. יכול להיות שזה קצת מוקדם. אחרת איך אפשר להסביר את פשר הבטא הגבוהה? בכל אופן עדיף ציפור אחת ביד מאשר שתיים על העץ. שיהיו בשורות משמחות. נשיקות היריונית מקסימה אוהבת לי

03/01/2010 | 15:04 | מאת: הופ

הי לי , כן זה מאוד מרגש ... אני מברכת כל בוקר ומודה לאל שזכיתי להריון בכלל ... באמת לא אכפת לי אם זה שניים או אחד . אני רק רוצה הריון תקין וילד בריא . לגבי הבטא לפעמים היא מאוד גבוהה בלי קשר ... ככה לפחות אמרו לי במחלקה ... וכן אולי עדיין מוקדם לראות ... לפעמים שק אחד קטן מהשני ולכן לא רואים ... גם ככה הגדול יותר הוא פיצפון ... כמובן שמה שזה לא יהיה אני מרוצה ..... אוהבת ... הופ

03/01/2010 | 10:31 | מאת: אונה

לא הייתי כאן שישי שבת ריקי ורבקה ראיתי את ההודעות שלכן ושוב אני חייבת להגיד אתן ממש קרועות, כל הכבוד על שמירת החוש הומור כשמדובר על דודות חטטניות וכל מיני דברים שאומרים לכן לעשות. אצלי במשפחה לא ממש מעיזים או בגלל שאני ממש רגישה או שאני שומרת את הדיסטנס ולא נותנת את האפשרות שירגישו חופשי להציע לי בכלל כאלו דברים. יש דברים שהייתי מנסה אותם ויש דברים שלא תעשו מה שנראה לכם מבלי להרגיש לא נעים מאלו המציעים לכם ומחשש לפגוע בהם. בהחלט ישנם רעיונות מאוד משעשעים. בכל מקרה שיהיה שבוע טוב ומלא חוש הומור...

03/01/2010 | 11:29 | מאת: ריקי

זה טוב, אולי גם נרגעת קצת מהלחץ של ההמתנה לבטא (מתי אמרת הבדיקה?) שבוע טוב לך מותק

03/01/2010 | 09:18 | מאת: נועה

אז הזיידמן אמר אחת משתיים: או לעשות א"ס עכשיו ולחכות למחזור ולהתחיל להזריק. או לחכות למחזור ואז א"ס. אז עשיתי הבוקר. לפני אילת. אין לי כח להתרוצץ שם בחיפושי מרפאות. השטח נקי, רק צריך לפרק רירית של 9.5ממ. נקווה שתתפרק לה מקסימום מחר, כי ממש ממש יהיה לחוץ הטיפול הזה. הוא לא הציע רעיונות לקידום מחזור. היום כבר היום ה 35 למחזור הקודם. מקווה שבאמת בקרוב יתחדש לו. שבוע נפלץ! נועה.

03/01/2010 | 11:21 | מאת: ריקי

נועה מאמי, לא הבנתי למה הלחץ בטיפול הזה? מאחלת לך מחזור מהיר וקל ובלי כאבים ונסיעה טובה מי אמור!!! תהני באילת ותמסרי לה שהתגעגעתי שבוע טוב

04/01/2010 | 20:32 | מאת: נועה

קיבלתי את המחזור היום! אבל אם לא היה מגיע היום היה נהיה לחץ כי יש לי נסיעה לעבודה לחו"ל ב 22. יצא שנחזיר עוברים יומיומיים לפני... ד"ש חם מאילת. כל כך נעים פה בחורף. נשיקות נועה.

03/01/2010 | 07:52 | מאת: רבקה

חייבת לספר לכן משהו: אתמול בצהריים (בשעה שנבחרה בקפידה - בעלי היה בבית הכנסת) הגיעו אליי אורחות בלתי צפויות: אמא ודודה שלי. כמובן שנושא השיחה היה "הבעיה שלי" (ידעתי שאמא שלי לא תצליח לשמור את זה בבטן הרבה זמן ותספר לדודות). בקיצור, אחרי הרבה טיפים של תעשי ככה ותעשי ככה....(כאילו שלא ניסינו את הכל) דודה שלי אומרת לי ששבוע הבא היא מביאה לי חגורה מיוחדת.... אתן בטח שואלות מה מיוחד בחגורה? אז ככה: מדובר בחגורה שעברה דורות במשפחה (הסבתא של הסבתא...). היא עשויה מחרוזי עץ ויש ללבוש אותה כל יום כל היום - אפילו להתקלח איתה. הן נשבעות שהחגורה תעזור לי להיכנס להריון וששתי בנות דודות לבשו אותה כשעברו טיפולים ובגלל זה נכנסו להריון (מהחגורה לא מהטיפולים...). בקיצור הן לא יכלו ליפול על מישהי יותר סקפטית ממני. כל השיחה ישבתי וצחקתי. מה אומר לכן? עד לאן מגיע הטירוף? אני בטוחה שלכולכן יש סיפורים דומים. כמה שיחות כאלו נאלץ לעבור? לחייך ולהגיד תודה זה לא בשבילי! אוף, נמאס! זהו, רק רציתי לשתף אותכן בעוד שטות... שיהיה שבוע טוב רבקה

03/01/2010 | 08:18 | מאת: ריקי

חחחחחחחחחחח קרעת אותי מצחוק... אני מתביישת לספר לך, אבל ממש מתביישת לספר לך מה דודה שלי אמרה לי לעשות. זה היה שנה שעברה בתקופה של טו בשבט- היא התקשרה לאמא שלי ואמרה לה תגידי לריקי לתלות תחתון שלה על עץ שקדייה והיא בטוח תהיה בהריון (והסיבה המטופשת: כמו שעץ שקדייה מביא פרות וכו'...) לא ידעתי אם לצחוק מהטיפשות או לבכות. חשבתי שגם אמא שלי תחשוב שזה הדבר הכי מטומטם ששמעה בחייה אבל היא אחת שרוצה לנסות כל דבר שיגידו לה. כשהיא אמרה לי למה לא לכי תנסי אני פשוט צרחתי עליה ואמרתי לה- עוד פעם אחת שאת אומרת לי איזה סגולה אני לא באה אליך יותר. ובכלל באירועים משפחתיים, במיוחד בבריתות אין מצב שאני לא חוזרת עם דמעות בעיניים כל דודה דוחפת לי "סגולה" אחרת- ואת מתה מצחוק: לשים ביצים מתחת לכסא של הסנדק לבשל ולאכול ביום המקווה, לשים יין מתחת לכיסא של הסנדק- לעשות איתו קידוש בשבת, לקחת את הסכין של המוהל- לשים מתחת לכרית,ועוד מלא דברים מטופשים והכי הכי הכי מעצבן אותי זה הבקרוב אצלך הזה. חברה שלי נמצאת בפורום של כיפה- היא סיפרה לי ששם יש להם ביטוי-"הסעות לגבעת הטאקט ייצאו בשעה..." יו ועכשיו אני נזכרת פעם איזה דודה של בעלי קוראת לי לשולחן שלה באחד האירועים, לא הבנתי מה היא רוצה התקרבתי אליה ומה החצופה אומרת לי ליד כל האנשים בשולחן? נו, מה איתך? מתי תביאי ילד? ולא הספיק לה לנעוץ סכין בלב, היא חייבת גם לסובב אותו תקלטו מה אמרה האהבלה הזאת: את נשואה כבר 5 שנים יאללה תזדרזי.(לא היה לה כסף לאוטובוס שיוצא לגבעת הטאקט) איך היא ביישה אותי ליד כל האנשים בשולחן, אמרתי לעצמי עכשיו במקום לבכות אני גם יבייש אותה- ופשוט צעקתי עליה ליד כולם- "תקשיבי טוב מרי, בחיים שלך אל תיספרי לי כמה שנים אני נשואה וכשיבוא לי אני יביא ילד טוב?" ואז הלכתי לשירותים לבכות.. כאילו הורג אותי, מה האנשים חושבים שאני לא רוצה? מה צריכים להוסיף לי יותר ממה שאני עוברת? (לשמחתי הדודה הנדחפת הזאת עד היום לא מדברת איתי) דרך אגב לא רק אני סובלת באירועים האלה, גם הבנות דודות הרווקות- מסכנות גם הם עם השאלות- יאללה מתי תתחתני ובקרוב אצלך- כאילו מה? הם לא רוצות חתן? ואם יגידו לה בקרוב אצלך הוא ינחת עליה מהשמיים? רבקהל'ה מאמי, את לא חייבת לחייך ולהגיד תודה. גם אני הייתי מנומסת פעם, אבל הפכתי להיות פקעת עצבים כשמדובר בנושא הזה- אני מעמידה אנשים במקום- גם אם זה משפחה. אם תמשיכי לחייך יחשבו שאת נהנת מהסיפורים הדביליים והעיצות אחיטופל שלהם. אז פעם אחת ייפגעו, אבל יפסיקו להתקרצץ עליך. זהו, חפרתי מספיק ליום אחד בהצלחה בבדיקת דם. יום מעולה

03/01/2010 | 20:53 | מאת: שרית

נראה לי שאין אחת שלא עוברת את כל היציאות המטופשות האלו מהמשפחה, דודים וכל אלה, גם אני חטפתי כמה כאלה... את תמיד מצפה מהמשפחה שתבין ולא תדחף למקום כ"כ אישי ופרטי בגלל זה כ"כ קל להפגע ולקחת ללב. אנחנו מספיק חזקות בשביל לעבור את זה ולהמשיך את התהליך שלנו בסופו של דבר זה רק בשבילנו ולא בשביל אף אחד / אחת אחר / ת..

03/01/2010 | 09:14 | מאת: נועה

בננות עם הבדיחות שאתן מריצות פה, אני עוד באמת אעביר את המסרים למנהלי האתר שיקימו צוות מזא ומתן עם ערוץ 2 או 10 או איזה שתבחרו! וואלה, חרוזי עץ לבנים. לכי תדעי? אולי זה יפתח גם את הקשירה שבעלי עשה לצינורית שלו?? קטעים איתם. אין אין אין מה לעשות. צריך לצחוק. מה יצא לנו אם רק נשב ונתמרמר? שיהיה שבוע מצחיק, מבדח, מלא רעיונות יצירתיים על איך להביא ילדים, (אגב ספרו לברקוביץ' שלכן את כל העיצות, לכו תדעו אולי הוא יכניס חלק לפרוטוקולים???) שבוע נפלא לכולןןןןןןןןן נועה.

03/01/2010 | 07:35 | מאת: רבקה

בוקר טוב יקירתי את ג-ד-ו-ל-ה! יש לי דמעות בעיניים מרוב צחוק. אם ישדרו את התוכנית בערוץ 10 אני אהיה צופה מסורה. מה נשמע מאמי? מחר א"ס? אני עפה לבדיקת דם, בטח אקבל תוצאות כבר בצהריים. אהיה איתך בקשר לגבי מחר, מזה בא לי לפגוש אותך, מה שבטוח לא יהיה משעמם בתור... שבוע טוב יקירתי, רבקה

03/01/2010 | 08:34 | מאת: ריקי

אם לא הבנת בכותרת- זה מהשיר יהודה יהודה ייהודה.. מחר היום הגדול- יום הנסיעה לידידנו היקר עם תכניות שמביאות הרבה רייטינג-קבלו אותו לתכנית הלילה- ד"ר ברקוביץ!!!!!!!! אני כבר עייפה רק מלחשוב על הנסיעה המתישה הזאת... יאללה מאמי שבוע טוב

02/01/2010 | 19:43 | מאת: שרון

מה קורהה? איך את מרגישה מקווה שאת יותר חזקה ובדרך לסבוב הבא ואמן אמן שייקלט כבר.... מזדהה לחלוטין מזעזע כל פעם מחדש לא מצליחה להבין את העולם הזה, מחריד אני מאמינה שם הענישה הייתה קשה יותר היינו מפחיתים את הזוועות הללו ואת האלימות הקשה. בכל אופן מה עם הנסיכה הקטנה? מה עם הורייך? אני תחליה להיות חסרת סבלנות כרגיל ההמתנה הורגת מקווה לטוב כמובן. שיהיה שבוע טוב ובשורות טובות אוהבת המון שרון

02/01/2010 | 21:59 | מאת: לי האחת והיחידה

הי שרוני מתוקה, לא קל להתגבר על כשלון של טיפול אבל אין כנראה דרך אחרת. עוד חודש יש לי יום הולדת אז מקווה שאזכה למתנה באותו חודש. אני מתאוששת מבחינה בריאותית. תודה לאל יש התקדמות עם ענין המטפלת להורים. מקווה שהכל יסתדר ונוכל לנשום לרווחה. ממי עוד קצת סבלנות ואת בדרך להיות אמא לשניים. מחזיקה לך אצבעות חזק חזק &&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&& נשיקות ושבוע נפלא אוהבת לי

02/01/2010 | 11:05 | מאת: לי האחת והיחידה

שבת שלום, מה שלומך ומה שלום יורשי העצר? הפתעת אותי עם מה שכתבת שאין סיכויים גדולים להצלחה ב- IVF ראשון? ומה לגבי הסיכויים בשני, שלישי? רציתי לשאול אותך, מה הייתה הסיבה שבגינה עברת טיפולים? האם יש מצב לעוד נסיך/נסיכה? ועוד רציתי להגיד איזה עולם לא הגיוני זה, אנחנו נלחמות על להביא ילדים ויש כאלו שבורכו בילדים בדרך הקלה והמהירה ומה הם עושים עם זה הם בוחרים להרוג את האוצר שלהם. נורא נורא!!! מי ייתן ולא נשמע עוד על דברים כאלה, אלא רק על פריחה, התחדשות, תקווה והצלחה. אוהבת נשיקות לבונבונית לי

02/01/2010 | 19:55 | מאת: דורה

מה שלומך, כפרו'ש? כל הנתונים הם סטטיסטיים כמובן, וכל אחת יכולה ליפול בצד הנחמד של הסטטיסטיקה, אבל בכ"ז, לפי הסטטיסטיקה הממוצע הוא הצלחה בטיפול IVF רביעי, אם אני לא טועה (אולי חמישי?) אנחנו הגענו לטפולים כאי פריון משני (מפני שכבר היה ילד בבית) בלתי מוסבר. אחרי ההזרעות, כשהגענו ל IVF, מצאו שיש לי נוזל ברחם ממקור לא ידוע. בכל טיפול. לפעמים יותר ולפעמים פחות. בכל מקרה זה פוגע מאד בסיכויי ההשרשה והופך אותה לכמעט בלתי אפשרית. כל הנסיונות לשאוב את הנוזל לפני ההחזרות לא עזרו. היו יופי של עוברים ויופי של בלסטוציסטים וגם בלסטו' מוקפא שהופשר בהצלחה. בסופו של סופו- עם שאיבת נוזל נוספת ואנטיביוטיקה והמון תפילות ותמיכה שונה- הצלחנו! גם אנחנו ישבנו אתמול מול הטלוויזיה ולא יכולנו לקלוט את מה שראינו. בעלי ישב ובכה. אני לא יכולתי להמשיך ולשמוע. קמתי ויצאתי מהסלון. בלתי נתפס!!! מגעיל. הופך לי את הבטן לשמוע את זה. ממש עולה בי תחושה של בחילה. אני לא מבינה אנשים. לא מבינה איך הם, שבורכו ויש להם ילדים שהגיעו במתנה. שלא התחבאו להם, שלא היו צריכים לחפור בתוך הגוף במשך שנים עד שמצאו איפה הם ולהוציא אותם שיהיו פה איתנו. איך הם יכולים לעשות משהו למתנות הללו שהטבע/אלוהים/החיים נתן/ו להם. איך?!! בעניין תוספת למשפחה שלנו- וואלא, לא נראה לי. לא חוזרת לטיפולים. אין לי כסף בשביל לשלם עבור הזריקות לילד שלישי. אין לי כוחות לצאת לעוד מסע כזה. אין לי גם סיבה. טוב לי ושלם לי ככה. בכלל, קשה לי להאמין שיתרחש נס נוסף. גם ככה הטיפול שהצליח היה נס מוחלט ונעשה בו הבלתי אפשרי. אני כבר מבוגרת, אני מניחה שה FSH שלי יהיה דיי חרבנא, אני רוצה להנות עכשיו מפירות עמלי ולא להמשיך לחיות בהמתנה למה שיקרה. אני רוצה להנות עכשיו ממה שהשגתי. (כמה חודשים לפני שהצלחנו להרות בטיפולים הייתי עם אותן המילים והייתי מוכנה לוותר ולהפסיק. מזל שלא הפסקתי. מזל שהרופא שלי המדהים נתן לי עוד קצת כוח). בקיצר, כל אלו ביחד, חלק משקלם רב וחלק קל, כולם יחד הם- לא. אין מצב לעוד. אולי יתפלק לי ספונטאני? זה יהיה הקטע של הלייף! שיהיה שבוע מצויין, עם אנשים נורמאליים שאוהבים את הילדים שלהם, ועם בשורות נפלאות לכולנו. נשיקות, דורה.

02/01/2010 | 21:53 | מאת: לי האחת והיחידה

תודה על השתוף. אני ממש ממש שמחה שאת לא ויתרת והצלחת להביא עוד נסיכה לעולם. הלוואי שתגדלי אותה באושר ובבריאות ותהני ממנה והיא תביא לך הרבה נכדים בעה"ש. באיזה גיל ילדת אותה? האמת מלחיץ הענין של הגיל. עוד חודש כבר אהיה בת 38 כל כך קשה לי להאמין שאני רציתי לפחות 3-4 ילדים. כבר לא יודעת אם זה יקרה אי פעם. כל כך מבינה אותך את הקושי לצאת למסע הזה שוב. אבל הכי חשוב שאת שלמה ומאושרת עם מה שיש. מאחלת לך ולמשפחתך אושר והצלחה ועם הרבה ניסים וימים יפים וטובים. תודה שאת מקרינה מהחום והאהבה ונותנת תמיכה וכוחות לכולנו. יישר כוח! לי