פורום פוריות חברתי - תמיכה

שלום וברוכים הבאים לפורום החדש שלנו. אי-פריון הוא מחלה שאחד מכל ששה זוגות סובלים ממנה, ובכל זאת היא כנראה המחלה היחידה שהסובלים ממנה יזכו לשמוע מסביבתם הערות בנוסח: "זה הכל בגלל הלחץ. רק תרגעו ותכנסו להריון" או "מה, צריך ללמד אתכם איך לעשות את זה?" – תוך קריצה מבינה-עניין. במדינה בה "פרו ורבו" הוא לא רק ציווי דתי אלא אתוס לאומי של ממש, הסביבה מצפה מאיתנו להתחיל למחרת החתונה להרות וללדת ילד בכל שנתיים עד שנמלא את מכסת הילדים המקובלת במגזרנו (שניים או שנים-עשר) ומתעניינת במצב הרחם והשחלות מבלי להסס לשאול אם גודל לנו כבר משהו שם בפנים, ואם לא - מדוע. לא יפלא, אפוא, שאי-הפריון מקבל משקל רגשי נוסף על זה שקיים כבר ממילא - הכמיהה לחבוק כבר תינוק, המלווה בתחושות קשות של כשלון ובגידת הגוף, אובדן שליטה, עצירת החיים, קנאה, אשם ותסכול. ומעבר לכל - תלויה מעל הראש בכל רגע נתון עננה כבדה של עצב עמוק שלא מאפשרת להנות באמת מהחיים הנעים במעגל מייאש מחודש לחודשו – ולצידה השאלה הגדולה: מתי הסיוט הזה כבר ייגמר? אני הייתי שם, במשך כמה שנים טובות. מעקבי ביוץ שלא נשאו פרי פינו את מקומם למסלול המלא של טיפולי הפריון: בדיקות, איקקלומין, הזרעות, זריקות ולבסוף הפריות מבחנה. החודשים שחלפו הפכו לשנים, ותשובה שלילית אחת רדפה אחר חברתה. אפילו תשובה חיובית ראשונה שהרימה אותנו למחוזות של אושר נשגבים התחלפה במהרה בנפילה קשה וכואבת כאשר ההריון הסתיים, לדאבוננו, בהפלה מוקדמת. בסופו הטוב של הסיפור ציפה לנו זוג תאומים מתוקים ומקסימים, אך הדרך הקשה הזו לא נשכחה, על כל קוציה ודרדריה. והנה אני כאן, על מנת לחלוק איתכם את נסיוני העשיר, לצערי, מזווית מבטה של מטופלת פריון לשעבר. את הידע הרפואי בנושא הפריון תקבלו מהפורום השכן של פרופ´ זיידמן, אבל כאן תוכלו למצוא תשובות לכל השאלות האחרות שמציקות לכם: • איך שומרים על שפיות בכל התקופה הזו? • כיצד משלבים טיפולים וקריירה? או: האם החיים חייבים להעצר? • מה אומרים לסביבה? למי מספרים על הטיפולים? • כיצד (והאם) שומרים על קשר עם חברה שהרתה חודשיים אחרי החתונה ושנתיים אחרי שאנחנו התחלנו לנסות, והאם ניתן לפרגן לה מכל הלב? • איך מתחמקים מברית המילה של האחיין מבלי להסתכן בנידוי משפחתי? וכל שאלה נוספת שתעלה בהקשר הזה, כמובן. ובעיקר, הפורום נועד להעניק אוזן קשבת שבאמת מבינה, כתף לבכות עליה ויד חמה שתאחז בידכם עד ליום בו תגיעו גם אתם לסופו של המסע, בו תראו את המראה היפה ביותר בעולם – הבהוב מרצד על מסך האולטרסאונד המצביע על ליבו הפועם של האוצר החדש שלכם הנובט בקרבכם. ברוכים הבאים לשהות קצרה מהסיבה הנכונה! לכניסה לחצו - פורום פוריות
14651 הודעות
9817 תשובות מומחה

מנהל פורום פוריות חברתי - תמיכה

20/01/2009 | 00:53 | מאת: שרי

האם משהי מכן נכנסה להריון מהשבחה והזרעה כשהמורפולוגיה בזרע הגבר נמוכה[פעם 3% פעם 1% ]השאר הכל תקין.ואצלי גם הכל תקין.בהשבחה הבנתי שלא משנים את המורפולוגיה,אז איך בדיוק אכנס להריון?או שאני צריכה לעבור 6 הזרעות בשביל לעבור להפריות?בבקשה אימרו לי את האמת, משהי נכנסה להריון עם בעיות כמו שלי מהזרעה? תודה מבולבלת

20/01/2009 | 01:43 | מאת: דורה

כי אנחנו לא הגענו לטיפולים בגלל בעיית זרע. אבל, כן בהחלט מכירה בנות שנכנסו להריון מהזרעות. פשוט לא יודעת לספר לך כלום על המורפולוגיה. נראה לי שבהשבחה ריכוז הזרע גבוה יותר ולכן יש יותר סיכוי גם לזרעים עם מורפולוגיה נמוכה, אבל לא יכולה לחתום לך על זה. עקרונית באמת צריך לעבור 6 הזרעות בשביל לעבור להפריות וכל עוד הרופא חושב שיש סיכוי להזרעות שווה לתת להן צ'אנס מפני שהטיפול ההורמונאלי בהזרעות עדין בהרבה מזה שניתן בהפריות ואין שאיבת ביציות (תהליך המתבצע בהרדמה). אבל, אם הרופא יחשוב שאין הרבה טעם להמשיך בהזרעות ואם גילך מתקדם (32 לא נחשב מתקדם) או שנתונים הורמונאליים שלך ישתנו (כמו הרזרווה השחלתית) אז הרופא יפעיל שיקול דעת ויתכן בהחלט שימליץ לוועדה לאשר הפריות עוד בטרם סיימתם שישה מחזורי הזרעות. הרופא עצמו יודע אם יש סיכוי טוב לקבל את אישור הוועדה ולרוב לא יגיש את הבקשה אם לא יהיה לה סיכוי להתקבל.

21/01/2009 | 08:17 | מאת: מאיה

היי שרי, אז ככה- קודם כל, מורפולוגיה גרועה כמו שציינת, יכולה להתאזן מעט על ידי ריכוז גבוה של הרבה מעל 20 מליון, או ע"י תנועתיות מצויינת של הרבה מעל 50%. אם גם שני הנתונים האחרים שציינתי אינם טובים, לדעתי הסיכוי בהזרעות הוא נמוך. אבל, הכל סטטיסטיקה, והרבה פעמים יש הפתעות. אנחנו למשל עם מורפולוגיה של 5% וריכוז ותנועתיות גרועים,, הצלחנו להרות גם בהזרעה, וגם באופן טבעי, וגם בהפריה. (ולצערי, רק פעם אחת מכל אלה ההריון הסתיים בהצלחה). וגם צריך לזכור, שלזרע יש עליות וירידות, ולפעמים הוא איכותי יותר ולפעמים פחות. אני מסכימה עם דורה, שזה לשיקול דעתו של הרופא המטפל, ותלוי במידת הלחץ שלך להשיג הריון מה שיותר מהר, לעומת הסיכון שאת מוכנה ליטול על עצמך (טיפולי הפריה). אישית הייתי בת 35 ומאד לחוצה להרות, ולכן לאחר 4 מחזורי הזרעה, עברנו להפריות. ודווקא בהפריות לקח לנו 5 מחזורי טיפול עד להריון המיוחל! אגב, באם רופא של הקופה לא מאשר מעבר להפריות לאחר פחות מ-6 סבבי הזרעה, תמיד אפשר ללכת אל רופא פרטי, שימלא בשמחה את הטפסים לועדה, וייקח אותך עמו לטיפול הפריה באסותא. בכל מקרה הרבה הצלחה, ובסוף זה מצליח באופן זה או אחר. מאיה

20/01/2009 | 00:22 | מאת: שרי

שלום בנות נחמדות [איזה כייף לקרוא את התגובות אחת לשניה,מחמם את הלב] אני מבקשת את עצתכם:בת 32 עברתי 2 הזרעות ללא הצלחה בלי הורמונים אצל הגניקולוגית שלי.היא הפנת אותי לרופאה המתמחה בפריון במרכז לבריאות האישה. רופאה זאת עובדת אחת לשבוע,תור אליה בעוד חודש[החודש בלי טיפול ועוד חודש להמתין לה]אין לי סבלנות.לגשת לרופא פרטי?לגשת לבית חולים מאיר למחלקת פריון?[שם יש תור בעוד שבוע אך לא מצאתי שום ביקורת על דר ברקוביץ במחשב] לנסות דרך המשלימה?מה לעשות בנות הדריכו אותי בבקשה.

20/01/2009 | 01:36 | מאת: דורה

באופן אישי לא נעזרתי אף פעם בביטוח המשלים וברפואה פרטית. חשוב לי להגיד ש- טוב מאד שהרופאה שלך העבירה אותך לטיפול במרפאת פוריות! זו מומחיות שנרכשת ולא כל גינקולוג ידע לטפל בבעיית פוריות. את השם דר' ברקוביץ' יצא לי דווקא לשמוע אבל לצערי לא זוכרת מה נאמר. חפשי בתפוז. יש שם רשימת רופאים עם המלצות של בנות. ובכל מקרה, נראה לי עדיף לעשות את הטיפולים ביחידת IVF מבוססת וטובה ולא במרפאה של הקופה. מתוך נסיון, כי אני בעצמי עברתי את כל ההזרעות בקופה. מקווה שעזרתי מעט עם הלבטים. וכמובן כמובן- בהצלחה!!! דורה.

27/01/2009 | 13:55 | מאת: גלית

הי, אני לא יודעת למי הפנו אותך אבל מניסיון (2 הריונות בטיפולי IVF) אני חייבת להגיד לך שפוריות זה תחום יוצא דופן וכדאי לך ללכת רק למומחה!גם אם זה אומר לחכות עוד שבוע..אני עברתי את כל התהליך אצל ד"ר נהרי במרפאה שלה ברעננה, אני הלכתי אליה דרך קופ"ח מכבי ואני יודעת שמגיעות אליה מטופלות באופן פרטי מכל הקופות,היא מומחית לפריון ובלי קשר פשוט תמיד היתה שם בשבילי! בכל מקרה שיהיה בהצלחה:)

19/01/2009 | 20:58 | מאת: עדי

אני אחרי טיפול בגונלF + + אוביטרל + השבחה והזרעה. אני שבוע אחרי האוביטרל. פתאום אני מרגישה תחושת מלאות כזו, בטן נפוחה (ואין לי גירוי יתר). האם מישהי מכירה את התחושה הזו? אני מרגישה שבשבוע האחרון ההרגשה הזו. האם זה מעיד על משהו? ולמה זה קורה אם אין גירוי יתר?

20/01/2009 | 01:29 | מאת: דורה

התחושה מוכרת ולצערי לא מעידה על הצלחה, אבל כמובן שגם לא על כישלון. ולכן, מחזיקה לך אצבעות חזק חזק שבעוד זמן קצר תוכלי לספר לכולם שאלו היו סימני תחילת ההריון שלך. אמן!

18/01/2009 | 12:24 | מאת: מורן

מקווה שזו אכן שמה של הבדיקה. אז ככה עברתי בחודש שעבר החזרה של עוברים טריים ויפים שלא נקלטו, סיפור עצוב של בטא 5 שרק ירדה. עכשיו הייתי אצל הרופא ושאלתי אותו לגביי בדיקה לרחם כי מי יודע אולי יש משהו ברחם שמונע השתרשות בקיצור הוא שלח אותי לבצע את הבדיקה היסטוסקופיה? האם מישהי יודעת איך עושים את הבדיקה? האם היא כואבת? כבר מה זה נמאס לי מהבדיקות האלה אני צריכה לחזור על כל בדיקות הדם ועל בדיקת שד כי כבר עברה שנה ממתי שהתחלתי את תהליך ההפריות מתי זה יסתיים??? נמאס לרוץ אחרי רופאים,בדיקות,תרופות ואחרי החיים....

18/01/2009 | 16:22 | מאת: חדשה

אני לא כל כך יודעת לגבי צילום רחם אבל מזדהה איתך עם הבדיקות גם אצלי כל פעם כל טיפול צריכה לרוץ ולעשות זה באמת נמאס אבל מה לעשות נוהל של בי"ח מאחלת לך בהצלחה ותעודדי יהיה בסדר חייב להיות .

18/01/2009 | 17:23 | מאת: אסתרי

היי מורן מבינה כל אות שכתבת והלוואי שבורא עולם כבר יגאל אותנו מכל התהליך המפרך והכואב הזה ושנזכה בקרוב ללדת ילדים משלנו אמן. לעניין ההיסטרוסקופיה עברתי את זה זו צינורית שמחדירים וגנילית עם תחושה רגעית שכאילו רוצים לעשות פעולת מעיים, לי עשה את זה רופא מדהים ומקצוען דוקטור פנסקי שיושב בראשל"צ עובד עם מכבי ואולי עם קופות נוספות צריך לברר, הבדיקה לא כואבת טיפת גירוי שעוברת ועד כמה שידוע לי גם מאוד רצוי לעשותה מיד בתום המחזור כשהרירית עדיין דקה ואפשר להבחין בכל דבר ברחם, שיהיה בהצלחה ממי ובשורות טובות.

19/01/2009 | 18:32 | מאת: מורן

19/01/2009 | 18:31 | מאת: מורן

18/01/2009 | 06:31 | מאת: איציק

קודם כל רציתי לעודד את כל המתלבטים האם להיכנס לסדרות טיפולים וכל אלה הסובלים מן הקשיים בדרך . גם אני ואשתי "בוגרי" טיפולי פוריות ולאחר שנתיים ומספר סדרות טיפולים נולד לנו ילד מקסים שהיום בן שנה וחצי אז אל תתייאשו כי האושר בסוף שווה את זה . ולשאלתי אחי שמתגורר כרגע בארצות הברית נכנס לסדרות טיפולים לפני חצי שנה . העלות הכספית של סדרה כזו עצומה (10000$) . האם ישנה דרך לקנות את התרופות במחיר מלא כאן בארץ? שמעתי כי גם מחיר מלא בארץ נמוך בהרבה מהמחיר שם . האם מישהו יכול לתת לי יותר פרטים בנושא כדי שגם הוא יהפוך לאב גאה ? תודה לכולם מראש על העזרה

20/01/2009 | 01:44 | מאת: דורה

זיידמן, בפורום הרפואי, דווקא יודע. נסה גם שם. בהצלחה לאחיך ותודה מקרב לב על העידוד. דורה.

17/01/2009 | 20:56 | מאת: נועה

יקירותי ולכן תתאפקו (או שלא) עד שאחזור. עבודה עבודה עבודה..... צ'או, רוצה לשמוע בשורות טובות כשחוזרת! נועה.

18/01/2009 | 17:53 | מאת: מיה 2

עכשיו הבנתי, בהצלחה ותחזרי מהר.

19/01/2009 | 07:31 | מאת: מאיה

בטח שנחכה... את הרוח הניהולית החיה האופטימית והבאמת מחבקת ומחזקת כאן. על כך תודה...

16/01/2009 | 18:09 | מאת: נירית

בנות יקרות, יש לנו שלשה זוגות חברים שעברו טיפולי פוריות ולכולם יש בן זכר. מה גם אני מכירה עוד זוגות (רחוקים) שידוע לי שגם הם עברו טיפולים וגם להם נולדו בנים. בגלל שגם אני עוברת טיפולים כאלה, התחלתי לעקוב ולראות האם יש קשר בין לידת בן לבין טיפולי פוריות והתחלתי לשים לב למה נולד למי שעבר טיפולים וזו המסקנה שהגעתי אליה. אשמח לשמוע את דעתכן בנושא.

16/01/2009 | 21:45 | מאת: נורית

ואני מכירה יותר נשים שילדו בנות במסגרת טיפולי פריון. למה זה בכלל משנה... האמת שאני הייתי מקבלת כל מין בברכה.

17/01/2009 | 11:25 | מאת: נירית

זה אכן בכלל לא משנה, העיקר שיהיה בריא! פשוט מאז שהתחלתי את הטיפולים, התחלתי לשים יותר לב (מה שקודם בכלל לא עניין אותי) לכל מיני זוגות שסובבים אותי. כמו כן בגלל שאני קוראת המון על כל מה שקשור בטיפולים, בפוריות ובכל הנלווה לזה, אני שמה לב יותר לכל דבר ויותר סקרנית לדעת בנושא.

16/01/2009 | 17:38 | מאת: נירית

עשיתי השבחה והזרעה בשיטת ה-SWIM UP. 1) מה זה אומר? 2) האם השיטה הזו מגדילה את הסיכוי לבן?

16/01/2009 | 18:38 | מאת: נורית

שיטה בסיסית להשבחת זרע בשיטה זאת הזרעים נמצאים בתוך מבחנה שאותה מזיזים בצנטריפוגה {או סתם מעמידים אותה} הזרעים הטובים שואפים להגיע למקום שבו הכי פחות הם 'מטורטרים' (-: {המעגל הפנימי} או במבחנה עומדת כלפי מעלה. האיסוף נעשה גם במספר דרכים ע"י הכנסת תמיסה בעלת משקל סגולי קל {לצורך הדגמה כמו שמן מעל מים} כאשר לשם מגעים הזרעים. משם נאספים יחד עם הנוזל או בלי הנוזל הזרעים. בקיצור השבחה זאת פעולה מאוד בסיסי בפריון ובהשבחה מסננים את הזרעים בשיטה זאת או אחרת כולם נותנים את אותה התוצאה פחות או יותר. לגבי מיל הילוד לאחר השבחת זרע: עד כמה שידוע לי, לא נעשתה עבודת מחקר בנושא אבל כמו שאני מכירה נראה לי שיש יותר בנות מבנים וזה מסתדר לי עם זה שזרעים של הנקבות חזקים וזריזים יותר מזרעים של זכרים. בהצלחה. נורית.

16/01/2009 | 19:44 | מאת: נירית

דווקא יותר בנות בשיטת הסווים אפ? נראה לי להפך לא? בכל אופן , וואוו, איזו תשובה מפורטת! תודה!

16/01/2009 | 16:41 | מאת: שירה

לא בטוחה שזה המקום הנכון אבל אולי מישהי יודעת.... אני מעוניינת לבצע הזרעה עם בן זוג שאינו נשוי לי. אני זקוקה לנוסח ההסכם שיש להחתים בפני נוטריון. אני לא מעוניינת בעריכת הסכם הורות עם כל הסעיפים, אלא רק בטופס שחותמים בפני נוטריון ושמאפשר לרופא לבצע את ההזרעה. אשמח אם למישהי יש את הנוסח. תודה מראש

18/01/2009 | 10:52 | מאת: מאיה

היי שירה, אנחנו חתמנו על הסכם די סטנדרטי בארגון משפחה חדשה, שיושב בלב ת"א.. יש שם עו"ד צעירה וחביבה שנתנה לנו את המסמך, שטיפה שינינו, וזהו. זה ללא עלות, רק שבסוף, שואלים אם את מוכנה לתרום להם, אז כמובן שזה יצא לנו בעלות של 250-300 ש"ח שהשארנו שם. והגשנו את הדף הזה איפה שהקופ"ח ביקשה, וזהו. יותר לא שמענו מהעניין. היום אגב יש לנו ילדה מתוקה מטיפולים (הפריה אמנם). הרבה הצלחה. מאיה

15/01/2009 | 18:22 | מאת: מיה 2

למרות כאבי תופת שתקפו אותי לאחר השאיבה.. החזרנו היום 3 עוברים חתיכים..וזהו .. עכשיו נשאר רק לחכות.. מודה לכן מאוד GALA דורה נורית ונועה נ.ב. אני עובדת על שיר חבל על הזמן..בקרוב יפורסם.. תמשיכו להחזיק לי אצבעות, נשיקות, מיה 2

15/01/2009 | 22:28 | מאת: דורה

שלושה חתיכים!!! כל הכבוד!!! מחזיקה לך את כל האצבעות שיש לי הכי חזק שרק אפשר שהפעם הזו היא הפעם שלך! וכמובן, מצפה לשיר שלך, כמו שאני מכירה את כשרון הכתיבה שלך אני בטוחה שיהיה שווה את הציפיה (-: שלך, דורה.

16/01/2009 | 13:16 | מאת: GALA123

16/01/2009 | 17:42 | מאת: מיה 2

(-:

16/01/2009 | 21:54 | מאת: נורית

אחלה בחלה יקירתי!!!!!! 3 חתיכים, טפו טפו טפו! נשיקות, ושידבקו המניאקים הקטנים כבר! נישוקים מצלצלים, נועה.

מצחיקולה איפה את ? הכל בסדר ? אני בסדר ויש לי הרגשה טובה , למרות שמשום מה הפעם מופעל עלי לחץ מכל הכיוונים , כל העולם כבר יודע , בטעות כמובן השמועה התגלגלה והגיעה לאוזניים הלא נכונות... ולכי תשתלטי על המצב.. קטן עלי הלוואי שאלה יהיו כל צרותיי, אוהבת , מיה 2 נ.ב. השיר כמעט מוכן רק נשאר הסוף,תתאפקי.

15/01/2009 | 13:33 | מאת: נירית

קראתי את דברייך בכניסה לפורום ומאד התרגשתי. אחרי שעברתי המוני הזרעות על בסיס ביוץ טבעי, ועוד הזרעות עם אוביטרל, 2 סבבי איקקלומין שהיה כדור נוראי עבורי, וכעת 3 סבבים של גונל אף + אוביטרל, אני מרגישה שכבר מתחיל להיות לי קשה, ואני כבר מן אדישה עצובה כזו.. תופעות הלוואי של הגונל מעיקות עלי - זה מתחיל בגלי חום, מתן שתן מועט (אולי קשור לעצירת נוזלים), נפיחות (למרות שבמשקל עליתי גרמים לא משמעותיים), נדודי שינה , עצירויות שנמשכות גם אחרי שהטיפול נכשל, ומצב רוח משתנה ולא הכי חביב..(גם ככה אני לא אשת הקרח..) . אני כולי תקווה שבקרוב הסיוט הזה יגמר. מה גם שכמו שכבר כתבתי לך, נושא המשקל, בכל חודש של זריקות מפחיד אותי אימים. כשאמרתי לרופא שנורא קשה לי הטיפול בזריקות האלה כי אני פוחדת מעליה במשקל, הוא אמר לי בתגובה: כשתהיי שנה בטיפולים, נדבר. אני הבנתי מדבריו האלה שהזריקות האלה כנראה מתישהו כן גורמות לעליה במשקל ודיי, הבטחתי לעצמי להשמין רק מהריון ולא לסבול מהשמנה כמו שאמי סבלה ממנה וכל דיאטה שעשתה זכורה לי טראומטית (מן זכרון ילדות שמלווה אותי שנים). אני עצובה במיוחד החודש כי אני מרגישה שכבר אין לי כוחות יותר לעבור את הסיוט הזה שוב ושוב לדאוג בעניין המשקל והאם הטיפול יצליח.. קראתי שגם את טופלת זמן רב בזריקות.. נשארת רזה נכון? אז לא להבהל מהתשובה של הרופא בעניין? אפשר עידוד? פליז..

17/01/2009 | 20:51 | מאת: נועה

אני טופלתי בשלושה סבבים עם זריקות גונל/מנוגון/דקא/צטרוטייד/ועוד מיני נרות וכדורים וגלולות... + שני סבבי מוקפאים עם תמיכות למיניהן. לא יודעת מאיפה הרופא שלך שאב את רעיון ההשמנה, נשבעת לך שאני אפילו שוקלת פחות מלפני ההריון והטיפולים. כללללל מה שאת צריכה זה להמשיך להקפיד על חיים מסודרים עם אוכל נכון ופעילות. יודעת גם יודעת כמה מתיש התהליך הזה. לחלקנו הוא קצר יותר לחלקנו ארוך יותר, אבל זכרי בסוף מה המטרה - ילד, בריא, שלם, בזרועותייך, תאמיני לי שהוא ינחם ויפצה ויתקן את כל החרא הזה שאוכלים בדרך. קחי עוד קצת ~~~~~~אנרגיות חיוביות~~~~~~~~~~ ותמשיכי בדרך! היא יכולה להיות הרבה יותר קצרה ממה שתחשבי! (((((איתך לכל אורכה)))))) נועה.

15/01/2009 | 13:17 | מאת: נירית

בנות יקרות, לאחר טיפול בגונל F וזריקת אוביטרל, אתמול בוצעה הזרעה. אני מוכרחה לציין שהחודש אני דואגת כי משום מה תופעות ההזרקה היו החודש ממש קטנות וכמעט בלתי מורגשות (טוב לא לגמרי לא מורגשות). אחרי ההזרעה הרגשתי כאבים בבטן התחתונה כל הערב אתמול. ההזרעה בוצעה ע"י תפיסת צוואר הרחם , בגלל קושי מסויים. 1)האם מישהי מכירה את הכאבים האלה ? והאם העובדה שכל החודש לא הרגשתי את תופעות הזריקות במלא עוצמתן מעידה על משהו מדאיג?

15/01/2009 | 22:25 | מאת: דורה

הכאבים שאת מתארת סבירים ולא נדירים. אם, חלילה, הכאבים מחמירים והופכים לקשים- גשי לרופא. ובקשר לתופעות הלוואי של הזריקות, זה משתנה גם מחודש לחודש, כך שאין לך מה לדאוג. העיקר שכל זה יסתיים בטוב, ובקרוב! דורה.

15/01/2009 | 09:30 | מאת: שיר

שלום גאלה ראשית בשעה טובה אני שמחה בשמחתך מאחלת לך הצלחה בהמשך ההריון, כפי שהבנתי יש לך ילדה בת שנה ולכן רצתי להתייעץ איתך, אני אחרי החזרה וגם לי יש ילד בן שנה ושבעה חודשים ורציתי לדעת האם להתנהג כרגיל לגבי טיפול בילד, אני מאוד חוששת ולא יודעת האם אני יכולה להתנהג רגיל הרופא אמר לי שאין בעיה ואבל את יודעת פסיכולגית קשה לי אני מפחדת להרים אותו יותר מדיי אם לעשות לו אמבטיה וכו'. אשמח אם תעני לי כי אני קצת בלחץ בעניין. תודה והמשך יום טוב נשיקות שיר

15/01/2009 | 14:02 | מאת: GALA123

אני עשיתי הכל אותו דבר, ניסיתי בימים הראשונים אחרי ההחזרה לא להרים אותה אבל אחרי יום יומיים כבר חזרנו לשיגרה. הרי אין שו דרך לא להרים ולחבק את הקטנטנים. האמת שגם אני קצת חששתי ובהליכות ארוכות - דוגמא כשהולכים למקום כלשהו בלי עגלה - אז בן זוגי הרים אותה ולא אני. שיהיה המון בהצלחה!!!! גאלה

15/01/2009 | 15:39 | מאת: שיר

14/01/2009 | 22:22 | מאת: תקווה

כמה ימים מיום ההחזרה (הפריה) ניתן לעשות בדיקת הריון ?

15/01/2009 | 00:15 | מאת: דורה

אחרי ההחזרה. בדיקת הריון בשתן- רצוי עוד יום- יומיים. בחלק מיחידות ה IVF מבצעים גם את בדיקת הדם ביום ה- 14 להחזרה. שיהיה בהצלחה! דורה.

14/01/2009 | 16:29 | מאת: פרפר

נועה, תודה על המילים החמות והמחבקות. לצערי התחלתי לדמם אתמול (4 ימים לפני הבטא) וזה לא דימום של "אולי בכל זאת" (סליחה על הפרטים). הצלחתי להתיש את עצמי ע"י בכי. אין לי כח... אין לי כוחות לעבור את כל זה שוב... למרות שאני יודעת שאני יעשה את זה בסוף כמו גדולה כי מה בעצם הברירות שלי? הכי קשה לי - זו המחשבה של לדחוף לגוף שוב את כל ההורמונים האלו, כשאני חושבת ומפחדת מההשלכות שחס וחלילה עלולות להופיע עוד x שנים. שלא נדע... הטיפוס הזה על ההר נעשה בזהירות רבה. לאט לאט, צעד אחרי צעד כדי להגיע למעלה, אבל הנפילה מהצוק כ"כ מהירה וחזקה. האיש שלי מדהים, מחזק ואופטימי. וזה בהחלט עוזר. אבל אני עייפה. פשוט עייפה.

14/01/2009 | 21:27 | מאת: דורה

עצוב לקרוא. מאד עצוב. את כל כך צודקת. הטיפוס איטי ומפרך אבל הנפילה היא חדה ומהירה. ואיתה, גם תחושת ההתרסקות. אני שמחה לדעת שבן זוגך תומך ומחזק אותך. תתנחמי, תתמכי, תבכי. צריך את האבל הזה. ואחר כך קומי ותתחילי מחדש. כי זה כל מה שאפשר לעשות. שולחת אלייך חיבוק ענק, חם ומנחם ((((((((((((((((((())))))))))))))))) דורה.

14/01/2009 | 09:23 | מאת: ל.פ.

בוקר טוב לכל הבנות היקרות!!! אני בחורה ממש לא מאמינה אבל לאחר שהתגלתה אצלנו הבעיה אז התחלתי קצת להתייעץ ולברר עם רבנים מה יעלה בגורלנו ואיך אפשר לעזור לנו. רוב הרבנים כמובן שלא יכולים להבטיח שום דבר,אבל הם בירכו אותנו ונתנו לנו להאמין שהכל יהיה בסדר. תמיד ידעתי שאמונה לא יכולה להזיק ולאמין זה תמיד טוב וגם מחזק. אני יכולה להמליץ בחום שקצת ל"התחזק" מבחינת האמונה ולהתפלל ולאמין באמת בכל הלב שיהיה טוב אז זה יכול רק לעזור ולחזק. אני מאחלת ומתפללת בשביל כל הבנות שיהיו רק בשורות טובות לכולן ושכל אחת תקבל את מבוקשה. דרך אגב בעלי איש ממש לא מאמין, אבל שהוא גילה שיש בעיה הוא לבד התחיל להתקרב לדת (לא משהו קיצוני) אבל קצת יותר לאמין ולבקש מחברים שקצת יותר דתיים ממנו להתפלל עבורנו וגם פעם אחת הלכנו ביחד לרב לקבל ברכה. בקיצור לכל אחת שתעשה מה שהיא חושבת לנכון העיקר לשמוע בשורות טובות בסוף. שלכן ל.פ.

14/01/2009 | 21:40 | מאת: דורה

וכל אחת שואבת את כוחותיה ממקורות שקרובים לליבה. העיקר שיהיה משהו מחזק! בהצלחה! דורה.

15/01/2009 | 11:42 | מאת: ל.פ.

היי דורה תודה רבה על התגובה המהירה. את ונועה ממש חשובות ויקרות לי מאוד אני שואבת ממכם הרבה כוחות ומידע על כל התהליך שיהיה לכן סוף שבוע מקסים ותעשו חיים שלכן באהבה ל.פ.

14/01/2009 | 08:18 | מאת: רויטל

שוחחתי כבר אתמול בבוקר עם המעבדה של IVF בשערי צדק- מנהל המעבדה הוא רופא סימפטי ומקסים שבהתחלה לא הבין על מה אני מדברת אך במהלך השיחה הסביר לי ש"בגדול" מדובר בעצם בנוזל להחזרת עוברים שיש בן ריכוז גבוה יותר של חלבון שגורם לו להיות צמיגי וסמיך יותר. הוא לא הבטיח הרים וגבעות וגם לו אחוזי הצלחה גבוהים - היא אמר שבמקרים קשים של בעיות קליטה חוזרות ונישנות הם משתמשים בנוזל הזה, לפעמים זה עובד ולפעמים לא.. הוא אף נתן לי את מס' הנייד שלו שהרופא שלי, ד"ר הורביץ יוכל להתייעץ עימו בנושא. כששוחחתי עם הרופא שלי - הוא אמר שהוא חשד שלזה התכוונתי ולדבריו לא מבצעים זו במעבדה של אסותא... לא ויתרתי - התקשרתי למעבדה של אסותא ושוחחתי עם מנהלת המעבדה ולדבריה לא פורסם בספרות הרפואית שום מאמר המחזק ומאשש את הטענה שבתוספת חלבון או סרום לנוזל ההחזרה (שבו אגב גדלים העוברים..) יש אחוז הצלחות והישתרשות גבוה ולא רק זה, לדבריה זה מגביר את הסיכונים לזיהומים. היא נישמעה מאוד אסרטיבית וחד משמעית - למרות הסברי על מצבי ועל מס' הטיפולים הכושלים שעברתי - היא "אינה מבצעת נסיונות בחולים"... הצעתי לרכוש משערי צדק את התמיסה ולהביאה לאסותא - היא לא הסכימה בשום אופן. ה"טובה" היחידה שהיא הסכימהלבצע עבורי היא שיחת טלפון ישירה למנהל המעבדה של IVF בשערי צדק לקבל ממנו פרטים. אוי דורה - אני מיואשת, לא רק שאני לא מרגישה שהמערכת מנסה לעזור בכל דרך, ההיפך, אני מרגישה לכודה ואובדת ולצערי המערכת בוחרת להמשיך למרות הכישלונות באותו מסלול. בא לי לצעוק לפעמים: הלוווווווווו, תתעוררו, זו אני עם הזריקות, הכאבים, הבדיקות המתישות ואובדן החיים, אני לא מספר, אני לא שם, מה איכפת לכם לצאת מהשיגרה המחורבנת ולזרום עם המטופלת והתחושות שלה? אולי, ב"טעות" אני אהיה באחוזון של אלו שכן הצליח להם? אני יודעת שאת מבינה אותי - ובכל זאת, כל כך קשה לי... מקווה שהפעם נצליח ולא נצטרך לעבור מחדש את ה"ויה דלורוזה" שוב.. נשיקות רויטל

14/01/2009 | 21:34 | מאת: דורה

הוא באמת מאאאאאד נחמד. וכל הצוות שם במעבדה בדיוק כמוהו. נכון, אין ערבונות אבל הבעייה שלי היתה בדיוק זו- בעייה קשה של נסיונות חוזרים ונשנים וחוסר השרשה. אז גם אני, כמוך, לא מבינה למה לא לנסות, ולא מבינה את היחס. נורא מצטערת, באמת, שלא יכולה להגיד לך על זה- לא נורא, הם בסדר. לא חושבת שהם בסדר. לא חושבת שזה מתאים להגדרה ניסויים בבני אדם, לא חושבת שחוסר הגמישות הזה הוא תקין, לא חושבת שמתנהגים שם כאילו מבינים אותך. אז את יודעת מה, בואי תקלטי להריון עכשיו, הפעם, ושלא תצטרכי מהם יותר שום גמישות ושום הענות לבקשות. O.K? נראה לי שתורך הגיע (((((((((())))))))) דורה.

14/01/2009 | 09:32 | מאת: נועה

סתם עצלות.... חוסר זמן? תרוץ גרוע.... דורה? שנעשה מאמץ קטן לעדכן???? שלחי לי את האימייל של המפעילים אם יש לך? יום טוב, נועה.

14/01/2009 | 21:37 | מאת: דורה

בלי תוכן, בלי אף מילה של נימוס, בלי אפילו להפנות את השאלה לנועה או אליי, ככה סתם לזרוק לחלל הרשת ובצורה שנשמעת כמו האשמה. לא חייבת פה כלום לאף אחד. הכל בא מתוך הלב ובהתנדבות. לא נראה לי שאני צריכה לענות לשאלה שנשאלת ככה. סורי.

15/01/2009 | 07:56 | מאת: מאיה

דורה היקרה, לא תמיד יש את הכוחות הנפשיים לכתוב מלל ארוך, מנומס ומנומק. כמו אחרות, גם אני מאד מעריכה את עבודת הקודש של נועה ושלך כאן, בהתנדבות. חשבתי שיהיה מעודד לקרוא, שגם את וגם נועה בסופו של המסע הצלחתן להרות וללדת תינוקות בריאים ומאושרים. כי המלל כמו שהוא, משאיר את זה פתוח ופחות מעודד את החדשות שנכנסות לפורום. אנא ראי את תגובתה החיובית כרגיל של נועה, שמיד הבינה שכוונתי טובה. אם אינך רוצה לעדכן, זכותך כמובן. ההצעה היתה ברוח חיובית, וכדי לתרום, וצר לי שבחרת להתבונן עליה מזוית שלילית. אני שוב מדגישה בשמי ובשם אחרות, את הוקרתנו ותודתנו על העזרה הגדולה שלך. מאיה

13/01/2009 | 12:23 | מאת: GALA123

הי בנות, אחרי שכבר הספדתי את הטיפול הזה כי היה לי דלקת בסינוסים לאורך כל השבועיים (מהשאיבה עד לבדיקת הריון) ולא האמנתי שהגוף יכול גם להתמודד עם מחלה וגם לדגור בהצלחה אז אתמול בישרו לנו על בטא 155. מדהים איזה הרגשה מוזרה, התכוננתי לרע מכל ואני לא מרגישה כלום, לא בחילות לא חולשה כלום. מחר בדיקת דם נוסף, נקווה להכפלה. תחזיקו אצבעות ובהצלחה לכולן גאלה

13/01/2009 | 13:48 | מאת: מיה 2

בשורות טובות ..מחזיקה לך אצבעות להכפלה נאה ותשעה חודשים ארוכים ומ%F

13/01/2009 | 15:25 | מאת: עירית ציפורי

כל הכבוד !! בהצלחה

13/01/2009 | 15:26 | מאת: עירית ציפורי

כל הכבוד !! בהצלחה -

13/01/2009 | 22:01 | מאת: דורה

13/01/2009 | 20:25 | מאת: נועה

גאללללללהההההההה שיחקת אותה!!!!!!!!!!!!!!!!!!!! מה זה גם הפעם סיבוב ראשון??????? איזה כיף :-))))))))))) מזמן לא היתה לנו פה בטא כזאת יפה!!!!!!!!!!!!!!!!! טפו טפו טפו, &&&&&&&&&&&& שתוכפל, תגדל, תתפח ושהעוברון/ת יתקעו שורשים עמוק עמוק עד ללידה בעוד 9 חודשים לא פחות!!!!!! אח, עשית לי את הערב! לילה מקסים! נועה.

15/01/2009 | 14:18 | מאת: GALA123

נועה! כן לא יאמן גם הפעם סיבוב ראשון אני ממש מתקשה להאמין. הבטא שילשה את עצמה אז אני מתחילה לחשוש שאולי זה תאומים ואז שנינו נהיה על הריצפה מרוב הלם. חוץ מזה מרגישה טוב ומאוד מתרגשת. ממשיכה פה עד לדופק המיוחל :-)

13/01/2009 | 21:44 | מאת: דורה

קולולולולולולולולולולולולולוששששששששששששששששששששששששש כל הכבוד!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!! סחטיין, סחטיין, סחטיין!!! מחזיקה אצבעות הכי חזק שיכולה להכפלות מצויינות, לשק הריון, לדופק ולהמשך תקין ורגוע מעכשיו ועד ללידה, במועדה, בידיים מלאות. טפו, טפו, טפווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווו. דורה.

14/01/2009 | 09:44 | מאת: שיר

איזה כייף לשמוע שיהיה בהצלחה.....

13/01/2009 | 09:22 | מאת: שיר

שלום בנות אתמול עברתי את ההחזרה הוחזרו לי שני עוברים הרופא אמר שאיכותם טובה . מקוורה לחזור עם בשרות טובות עוד 12 יום, אני מאחלת לכל אחת ואחת בכל שלב שהיא נמצאת בהצלחה מכל הלב. אוהבת שיר

13/01/2009 | 12:19 | מאת: נועה

מתפללת בשבילך שנוכל להשמיע לך צהלות קולולו בעוד 12 יום! טיפוס קירות נעים ממוש! יום טוב, נועה.

14/01/2009 | 09:25 | מאת: שיר

13/01/2009 | 09:16 | מאת: רויטל

לצערי, גם בהתייעצות חוזרת ונישנת עם הרופא שלי - לטענתו הוא לא שמע על "נוזל החזרת עוברים סמיך", לדבריו "לא צריך להאמין לכל מה שיש באינטרנט".. והוא לדעתי גם לא שאל את עובדות המעבדה באסותא על ה"מידע" הזה.. או שהן לא מכירות נוזל החזרה שכזה.. בנוגע לדבק - מנסיונו ולמיטב ידיעתו לא משתמשים בדבק הזה באסותא ובכל המרכזים "המובילים" בארץ (ולדבריו גם בחו"ל). אני מאוד מקווה שלמרות שלא ניסינו החזרה שונה מההחזרות השונות הפעם אני אקלט אמן ואמן - אך לצערי ככול שיש לי יותר מידע ואינפורמציה על טיפולים אחרים - אני מאבדת אמון ברופא שלי וחבל. היה לי יותר נוח אם הוא היה אומר לי: אוקי, מכיר את הטיפול בואי ננסה, אין מה להפסיד - בכל זאת הפריה מס' 13... אני די מיואשת - לא בא לי לעבור לרופא אחר ולהתחיל את הטיפול מההתחלה - מצד שני - עם רופא שלא זורם איתי ועם התחושות שלי וכשאני מרגישה שלא מוצו כל אפשרויות ודרכי הטיפול שיש בתחום - אני מאבדת את הרצון לשוב לטיפולים זהים מייאשים וכושלים. איפה אני יכולה לברר לגבי נוזל ההחזרה ורמת הסמיכות? באיזו בית חולים טופלת באופן הזה? אולי אפנה ישירות למעבדה ואקשר בינם לבין הרופא שלי. אם ההר לא בא אל מוחמד... תודה וסליחה על הקיטורים....(:

13/01/2009 | 21:56 | מאת: דורה

אני יודעת שהמחקרים בעניין הדבק הביולוגי לא הוכיחו שום יתרון. אבל אפילו כששאלתי את פרופסור מרגליות, מנהל המחלקה בשערי צדק, על הנושא, לא קיבלתי תשובה כל כך נחרצת ומזלזלת במצוקה הרגשית שלי. סורי. מה המרכזים המובילים לדעתו? הדסה לא מספיק מוביל בשבילו? אני מאד מבינה את התחושה הלא נעימה שיצאת איתה ממנו. וגם את המצוקה והחשש לעבור עכשיו, אחרי שלושה עשר טיפולים. ואני גם מסכימה איתך שלא יקרה כלום אם יבוא לקראתך אחרי כל כך הרבה פעמים ויתן צ'אנס לרצונות שלך. בהחלט התחשבו בבקשות שלי, כשכבר הבנתי יותר וידעתי לבקש דברים. תראי, יכול להיות שהוא לא אדם לבבי במיוחד אבל מקצוען ואלוף? כי אם זה המצב, אז לא נורא, שידבר לא נחמד והעיקר שיעשה את העבודה. אנחנו כבר נפצה אותך בנחמדות (-: אבל, בעניין הנוזל הסמיך. תשמעי. זה מרגיז כבר גם אותי באופן אישי, כי הוא הופך אותי לשמועה אינטרנטית, כשאני יודעת בוודאות מה אמר לי הרופא שלי בטיפול האחרון שעברתי. טופלתי ביחידת ה IVF בבית החולים "שערי צדק" בירושלים. בטיפולים האחרונים טופלתי ע"י ד"ר מיכאל גל. חכם. יצירתי. אופטימי. בדיוק מה שהייתי צריכה אחרי שהנוזל שהיה לי ברחם לא איפשר השרשה וכלום לא עזר. מספר הטלפון של היחידה בשערי צדק- 66660555 - 02 (כן, שמונה מספרים). אף פעם לא ניסיתי לדבר עם המעבדה בטלפון אבל אני מניחה שזה אפשרי. קחי בחשבון המתנה ממושכת על הקו, זה קורה שם לא פעם. מקווה ומאחלת לך בכל ליבי שלא תצטרכי את המידע הזה ושההחזרה הזו תהייה זו שתביא את ההריון שלך! אממממממממממןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןן!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!! דורה.

12/01/2009 | 16:55 | מאת: חדשה

טוב עברו שבועיים מאז סיימתי את הגלולות ולא קיבלתי עדיין מחזור היום הייתי בבדיקת דם ואולטרסאונד נאמר לי להצחיל זריקות גונל 225 ודקא 0.1 וביום ראשון לבוא לבדיקות . אני מקווה שילך טוב מעכשין עם כל הבלאגן שהיה שיהיה בהצלחה לי ולכולן !

12/01/2009 | 20:39 | מאת: נועה

אחלה, שמחה לשמוע שאת יוצאת לדרך! &&&&&&&&&& אצבעות מוחזקות לדרך צליחה וכיבוש המטרה!!!!!!!!! לילה טוב, נועה.

12/01/2009 | 13:57 | מאת: מיה 2

היי, תחזיקו לי את האצבעות, די כבר נמאס לי ... מיה 2

12/01/2009 | 20:37 | מאת: נועה

החזק היסטרי. באמת מספיק כבר. בחיאת תחזרי עם עדכון מלבב מחר/תיים ((((((((((}}}}}}}}}}{{{{{{))))))))) נועה.

12/01/2009 | 23:14 | מאת: נורית

13/01/2009 | 13:45 | מאת: מיה 2

קודם תודה לנועה ונורית המקסימות, אני כבר אחרי שאיבה ויש 6 ביציות..נראה מחר כמה הפריות יהיו ..וזהו אני קצת מסטולית מההרדמה אז אני הולכת לישון.. ביי, אוהבת, מיה 2

13/01/2009 | 20:29 | מאת: נועה

מקווה שהמעבדה תדגור טוב טוב!!!!!!! נוחי לך,חממי את הרחם טוף טוף ותכיני ריפוד רך ונעים לחבר'ה, שלא יהיו להם יותר תרוצים למה הם לא נשארים! &&&&&&&&& עדכני ב'קשה על הפריות משובחות! }}{{ נועה.

13/01/2009 | 22:03 | מאת: דורה

שש! כל הכבוד לך! אישאללא, בבוקר תתבשרי על הפריות מעולות ומכאן והלאה יהיו לך אך ורק חדשות טובות. הגיע הזמן. דורה.

12/01/2009 | 00:23 | מאת: אסתרי

ביציות תקינות עוברים יפים לפי שפת הרופאים ביום השלישי שש ושמונה תאים

12/01/2009 | 09:53 | מאת: נועה

מה ה FSH בפרופיל ההורמונלי? כמה IVF? כמו שכתבתי קודם את יכולה לענות פה בתחתית ההודעה. יום נפלא, נועה.

12/01/2009 | 13:01 | מאת: אסתרי

4 ivf, 12fsh כל הטיפולים לא תמיד ברצף התפרשו על 4 שנים ו3 הזרעות על בסיס טבעי בלי הורמונים, לאחרונה המליצו לי על דיקור ובהפריה האחרונה שילבתי זאת עם צמחים סיניים ודיקור , האמת שלאחרונה אני מרגישה שהרופא שלי עמוס וחסר זמן וסבלנות למרות שבתהליך עצמו הוא איש מאוד נחמד ומקצועי, אבל חבל לי שהוא לא דיבר איתי על פייפיל לפני ההפריה שאולי גם יכלה לעזור . בקיצור אני מאוד מאמינה בבורא עולם ובישועת השם שהיא כהרף עין.. אבל מודה שיש לי נפילות .. כמו הנפילה האחרונה עם כישלון ההפרייה הארוכה ועם כל ההשקעה .. זה לא הצליח.. ולפעמים מרגישה עייפה ומרגישה שזקוקה לרופא יותר תומך .. לבעל שפחות פרקטי .. ונמאס לשמוע עיצות של אנשים מסביב שאומרים לי שיהיה בסדר ושאני רק צריכה להיות רגועה.. מטיבעי אני אדם מאוד אופטימי ומלאת שמחת חיים אבל בימים אלה אני מודה שהם במנות קטנות ...גם המצב הביטחוני לא תורם.. (גרה באשדוד..) זהו.. שיהיה לך יום נפלא ושנתבשר רק בבשורות טובות

12/01/2009 | 00:19 | מאת: אסתרי

נועה ודורה אתן מקסימות ותודה תודה לכן על כל המידע והעידוד שמאוד מחזק ומעודד ואני גם רוצה לספר לכן שהחודש אני רוצה לעבור הזרעה לאחר הפרייה אחרונה שלצערי לא השתרשו העוברים ולאחר פרוטוקול הפריה ארוך ושטוף הורמונים, אז החודש החלטתי למרות גילי 41 , ללכת על הזרעה ולנקות קצת את הגוף מכל ההורמונים, אני משלבת זאת עם דיקור אז תחזיקו לי בבקשה אצבעות שהפעם בעזרת השם זה יצליח. אמן לי ולכל הבנות בפורום שיזכו להיכנס להריון וללדת ילדים אמן!!!!

12/01/2009 | 09:52 | מאת: נועה

מחזיקה לך אצבעות &&&&&&&&& מאחלת שלא תחזרי להורמונים לעולם!!!!! אגב, את יכולה לענות על אותה הודעה שכתבת למטה, תגללי למטה ותראי מלבן כחול שכתוב בו שליחת תגובה - תקליקי ותעני בהמשך לאותו 'שירשור'. יום טוב! נועה.

11/01/2009 | 23:43 | מאת: נירית

אני אמורה להתחיל להזריק גונל (עט) ורוב חששותי הן סביב נושא המשקל, אני חוששת: 1) להשמין. אומרים שהורמונים גורמים להשמנה. אני בחורה רזה וזה לא בא לי טבעי ובקלות אלא אני כל חיי נלחמת בדבקות לאכול מבוקר. 2) אני חוששת שהגונל ידפוק לי /ישנה לי את קצב חילוף החומרים בגוף לצמיתות - מה שיביא לעליה הדרגתית במשקל ולהשמנה, גם אם אפסיק להזריק אותו. יתכן? 3) אני חוששת שיהיה לי קשה לרזות , שוב בגלל השינוי שעושה הגונל בקצב חילוף החומרים. הרבה חברות סביבי שהרו בעקבות טיפולי פוריות השמינו מאוד והן לא הרזו גם אחרי לידתן, כנראה כי קשה להן לרדת. אני חוששת שהמצב בלתי הפיך והמערכת בגוף נדפקת לצמיתות. אשמח לשמוע דעתכן מניסיונכן לגבי 3 הנקודות שהעלתי. אני פשוט דואגת.מאוד.

12/01/2009 | 09:50 | מאת: נועה

יקירתי, כמו שכבר כתבתי למטה: הורמונים לא גורמים ישירים להשמנה או עליה במשקל! אכלתי מספיק גונל כדי לדעת שלא קרה כלום בעינייני הגזרה. אני מאד מבינה לליבך, חלק מהחששות שהיו גם לי היו קשורות לשמועות לגבי העליה במשקל. גם אני רזה שאכפת לה כל גרם... (אמנם אני מקפידה ואוכלת הכון, אבל בעיקר הספורט שומר לי על הפיגורה..) הדבר היחיד שיכול לקרות ישירות מההורמונים: צבירת נוזלים בגוף, ואלו נעלמים בסוף הטיפול, אלא אם כן חס וחלילה מגיעים לגירוי יתר מה שלא סביר שיקרה...וגם אם קורה (לי היו כאלו בכל הטיפולים) ה-כ-ל יורד ונעלם! כמובן כל עוד שומרים על אותה תבנית אכילה ופעילות מלפני הטיפול... רוצה גם להגיד לך שבהריון אין שום סיבה שבעולם לשחרר רסן ולאכול יותר מהרגיל, ומנסיון, הכל יורד גם אחרי ההריון, שוב - כל עוד פעילים ואוכלים נכון! צאי לדרך, הגונל לא עושה כלום חוץ מלעורר את השחלות שלך לייצר יותר ביציות. זה הכל! שיהיה בהצלחה גדולה! נועה.

12/01/2009 | 21:16 | מאת: נירית

אנחנו אומנם לא מכירות, אבל אני כל כך מודה לך. מאוד. את יודעת כמה זמן חיכיתי לשמוע תשובה כמו שלך? המון! את יודעת, אני כל כך דאגתי בעניין המשקל, וזה לא שאני דוגמנית אבל אמי שמנה וכל חיי הבטחתי לעצמי לא להגיע למצב שלה ועד כה הצלחתי, והרגשתי גיבורה (כה ילדותי מצידי וכה נכון) כי זה לא היה לי קל ואני לא מהרזות שהן טבעי רזות, אצלי זה בהמון עבודה קשה ומשמעת,ובעצם מכאן נבעו חששותיי. ואת יודעת בתקופה הכל כך קשה הזו של הטיפולים,אולי זה ישמע פתאטי אבל כל פעם שטיפול נכשל, ניחמתי את עצמי (עד כמה שאפשר) שלפחות יש לי עוד חודש להיות רזה ומזה שאבתי כוחות לטיפול הבא. מצחיק אבל אמיתי. אני מרגישה שממש זכיתי לתשובה שלך, שהיא הכי מפורטת בעניין שלי, הכי ישירה, הכי אמפטית, מרגיעה והכי מה שרציתי לשמוע המון המון זמן. אז אני חושבת שאני לא צריכה דף גדול ועוד מילים כדי לומר לך פשוט תודה על "צפירת" ההרגעה!

11/01/2009 | 20:56 | מאת: אסתרי

אני לפני הזרעה ורוצה לעשות בירור בנוגע לרחם לאחר טיפול הפריה אחרון שהניב עוברים אך שוב לצערי .. ללא קליטה עד כה, לפני כשלוש שנים עברתי צילום רחם שנחשב תקין, היסטרוסקופיה לפני כחצי שנה תקינה, עובי רירית לפני קליטה טוב , ולמרות הכל אין השתרשות .. מיואשת.. שמעתי עכשיו על בדיקת פייפל שאני עומדת לעבור מחר רציתי לדעת האם היא כואבת והאם ביום החמישי למחזור כשעדיין יש ליקצת עוד דימום זה בסדר לעבור אותה? מה מטרת הבדיקה הזאת? והאם זה נכון שהיא יכולה לעזור בהשתרשות העובר וכיצד? מעבר לזה שמעתי על בנות שמקבלות אנטיבייוטיקה לפני טיפול הפריה מדוע הרופא שלי אמר שזה שטויות ואין דבר כזה שיש חיידקים ברחם שעלולים להפריע לקליטת העובר... אני מבולבלת וכמעט משתגעת אנא תנו לי את המידע הנדרש כדי לעשות קצת סדר בבלגן תודה תודה

11/01/2009 | 22:43 | מאת: נועה

מקווה שדורה תראה את הודעתך בקרוב כי היא עברה פיפל, לי אין כל כך מושג איך וכמה ולמה. לגבי האנטיביוטיקה זה בסך הכל נוהל שיש בתי חולים שעובדים איתו ויש שלא. זה ממש לא חובה. למיטב ידיעתי אין יתרון במתן אנטיביוטיקה כדי לעזור להשרשה. את מוזמנת לספר לנו קצת יותר - כמה טיפולים עברת, אמרת הזרעה לאחר הפריה? כמה הזרעות, כמה הפריות עברת? בת כמה את? מה איכות הביציות והעוברים? אנחנו פה וננסה לעזור! לילה טוב, נועה.

11/01/2009 | 23:25 | מאת: דורה

אז ככה, ת'אמת, לא נעים. אנחנו כאן לא כמו הרופאים שאומרים לך לפני צילום רחם- תרגישי תחושת לחץ קטנה, אבל בחיים לא היה להם רחם ולא עשו להם צילום רחם. מה שכן, לכל אחת רגישות שונה. לי מאד הכאיב הקטטר הזה שצובט את הרחם ופותח אותו. הגעתי למצב שכשרופא נשים מבקש ממני להשתעל- אני, חד וחלק, מסרבת! לגבי הימים בהם עושים את הבדיקה- לפי הספר עושים אותה בימים 7, 14 ו- 21 למחזור. אבל לא חייבים. בפעם הראשונה עשיתי רק סיבוב פיפל אחד, בסביבות היום ה14 אם אני לא טועה. בפעם השניה עשיתי אמנם שלוש פעמים, אבל לא יצא בדיוק בימים 7 , 14 ו- 21. היו פספוסים של יום לפה ויום לשם. הטיפול הזה הוא למעשה ביופסיה של רירית הרחם בה עושים גרידה לרירית והתגלה שסטטיסטית אחוזי ההריון אצל נשים שעברו את הביופסיה הזו היו גבוהים יותר מנשים שלא עברו פיפל. לכן אימצו את ההליך גם בטיפולי פוריות. משערים שמה שקורה הוא שהגרידה הזו של רירית הרחם גורמת לרירית להתחדש ולהיות מלאה יותר בנימי דם ומוכנה יותר לקליטת עובר. משערים. לא יודעים בוודאות. לגבי אנטיביוטיקה- יש בתי חולים שנותנים את האנטיביוטיקה אחרי השאיבה, למנוע זיהומים. ונועה צודקת, לכל יחידה יש איזשהו סיליבוס משלה. יש שנותנים אנטיביוטיקה עם החזרה ויש שלא. זה לא מנדטורי. אני לא אוהבת את זה שהרופא שלך אמר לך- אלו שטויות ובזה גמר את דברו. הוא יכול להסביר לך למה הוא חושב שאלו שטויות. בכ"ז, יש בתי חולים שכן נותנים. אז מה, הם מפגרים שם? יש לו דעה, יש לך שכל, תסביר. אם תחליטי שאת רוצה- את בהחלט יכולה ללחוץ. שטויות שטויות, אז לא יקרה כלום אם הוא כן יתן לך. רק אם תחליטי שאת רוצה, כמובן. יאללא, אסתרי, עכשיו כל מה שנשאר זה להכנס להריון! דורה.

11/01/2009 | 20:27 | מאת: שיר

שלום בנות אז ככה השאיבה עברה בסדר גמור היו לי קצת כאבים שאבו לי 15 ביציות, לשמחתי בעלי לא היה צריך לעבור ביובסיה הזרע שהופקא נמצא תקין, אחרי הצהרים הרופא שלי הודיע לי שיש לנו 9 הפריות ומחר ההחזרה. האמת שאני קצת לחוצה מקווה שהכל יעבור בשלום ושהיו בשרות טובות. אני גם לא יודעת כך להתנהג מבחינה פיזית האם לחזור למסלול כאלו הכל רגיל סה"כ יש לי ילד קטן שהאמת אני מרימה אותו דיי הרבה וכעט אני לא יודעת כך להתנהג אני דיי מפחדת וחוששת. לשאלך ל.פ לפני שנתיים וחצי בערך לבעלי עוד היו זרעים בודדים ולכן עפ"י המלצת הרופא הקפנו מנת זרע לבעלי יש בעיה של וירקוצליה קיצונית, למזלי הרב הצלחתי להרות בהפריה הראשונה את בני הבכור היום הוא בן שנה ושבעה חודשים מאחלת לך בהצלחה מהכל הלב אם יש לך שאלה את מוזמנת לשאול. אוהבת שיר

11/01/2009 | 22:40 | מאת: נועה

יופי לשמוע על 9 הפריות!!!!!! מקווה מאד שאלה שיוחזרו יחליטו להשאר והשאר יכנסו לתרדמת חורף עמוקה עד הפעם הבאה!!!!! מאושרת לשמוע גם שבעלך לא היה צריך לעבור ביופסיה! הליך אחד פחות זה מעולה! אגב, ואריקוצלה - לאח שלי היה, ילדה ראשונה היתה מ IVF, אח"כ עשה ניתוח ושני הילדים הבאים היו מהריונות טבעיים לחלוטין... לא יעצו לכם לנסות את הניתוח להסרת הואריקוצלה? לגבי ההתלבטות איך ומה לעשות אחרי ההחזרה, זה מאד תלוי בך. יש בנות שמעדיפות לנוח, יש כאלה שחוזרות לעניינים הרגילים. אני חזרתי לכל פעילויותי באותו יום. שתהיה החזרה מוצלחת!!!!!!! נועה.

11/01/2009 | 23:27 | מאת: דורה

יאללא, מחזיקה לכם אצבעות חזקקקקקקקקקקק חזקקקקקקקקקק&&&&&&&&&&&&& לגבי הרמת הילד- יותר באיזי. קחי אותו על הידיים כשאת יושבת. למרות שרוב הרופאים אומרים שאין מניעה- כדי שהמצפון שלך יהיה שקט- תורידי קצת הילוך.

11/01/2009 | 23:35 | מאת: ל.פ.

לשיר היקרה קודם כל תודה המון המון בהצלחה, שמחתי מאוד לשמוע שיש התקדמות ושמחתי לשמוע שבעלך לא צריך לעשות ניתוח. ריגשת אותי מאוד ואני שמחה ומאושרת מאוד בשבילך. שיהיה לך המון בהצלחה ורק בשורות טובות. ד"ש לבן הקטן ושיעבור הכל בקלות ובשלום באהבה ל.פ.

12/01/2009 | 10:09 | מאת: שיר

היי בנות תודה רבה לכם אני המשיך לעדכן בהמשך, לגבי ניתוח הרופא לא המליץ מאחר ואנחנו קצת איחרנו את הרכבת וניתוח כבר ממש לא יעזור. שיר

11/01/2009 | 10:57 | מאת: יפית

בוקר טוב. אני כמעט שבועיים אחרי 2 הזרעות שנעשו לי יום אחרי יום עם הרגשה נוראית של לפני מחזור קשה וכואב ואין לי כוח. אני חייבת לשאול אם גם אתן מרגישות לפעמים שבאיזשהו שלב פתאום שוכחים מה רנחנו מנסים להשיג, הכל כל כך מכני ופיזי ושוכחים שרוצים ילד, משפחה, אמהות??? גם היחסים עם הבעל משתנים, אנחנו כמעט לא שוכבים כי צריך לחכות לפני ואחרי יש נרות אסטרוגן ואז שוב מחזור ועוד פעם טיפול - לפעמים אני אומרת לו שטוב שלא צריך לקיים יחסים בכל התהליך הזה כי במילא הוא הורס כל רצון לזה. אני מרגישה כמו מכונה, כלי אין בי שום אהבה לעצמי כמו פעם וזה קשה כי אני רחוקה מזה, רחוקה מחוסר אכפיות - אבל אין לי כבר כוח, אפילו הפעם, שמחר יש לי בדיקת בטא אין בי התרגשות, כי ההרגשה והאינטואיציה אומרת שלא ואני כבר חושבת מה יהיה פעם הבאה - עוד זריקות, אולי IVF...אוף. והתמונות במחלקה של עשרות תינוקות, פתאום זה נראה לי כאילו התמונה של הקטן/ה שלי לא יהיו שם...מה יהיה? אין לי כוח אפילו לדבר על זה שוב עם בעלי ושוב לטחון את הנושא...

11/01/2009 | 14:15 | מאת: נועה

קודם כל חיבוק.! ! ! דבר שני, בדיוק כתבתי למטה לפרפר על תחושת הכלי/מכונה שהיתה לי.... לצערנו אי אפשר לברוח מהתחושות האלו. כנראה זו מגננה שהגוף מפתח כדי שהנפש תוכל לעמוד בכובד המשא... הופכים לסוג של אוטומט עד יעבור זעם... מה אני יכולה להגיד לך כדי להתעודד? 1. אני הסתובבתי עם טמפונים בכיס 4 ימים לפני הבטא כי השטפון הורגש כאילו הוא מגיע כל שניה. ובאמת שטפון של דימום הגיע, אבל ביחד עם בטא בשמיים... כי היו כנראה שניים. אז נא לא לקחת את נושא הסימנים כמדד לגובה הבטא יקירתי! זה מתעתע בצורה זוועתית!!!! 2. הסקס יחזור גם יחזור! (ביחד עם השמחה על הבטא שתגיע אמן אמן אמן היום? מחר? מתי?) אשתף אותך ברגע של רכילות.... כשהגיע ההריון המיוחל שלי הסקס לא רק חזר אלא היה מהטובים שהיו אי פעם! אבל אבל אבל... הכל הולך לפח עוד פעם כשהקטנטנים מגיעים ולא ישנים... סתם התראה קצרה למה שיגיע בקרוב! 3. כשלא רוצים לטחון יותר עם הבעל כי אין כח... באים אלינו. יש לנו כח. והרבה. עד שיגיע המיוחל/ת. הם כבר יקחו לך את כל הכח ומקווה שיגיעו מהר מאד!!!!!!!! יהיה טוב יקירתי. כי חייבים שיהיה טוב! נשיקות, נועה.

11/01/2009 | 15:55 | מאת: ל.פ.

היי יפית יקרה אני מבינה לליבך מאוד מאוד. אני גם בטיפולים שלוקחים המון זמן וכוח נפשי וגופני. אני מבינה לליבך ויודעת שקשה להיות אופטימים והלחץ מסביב רק מגביר את התחושה של הדיכאון. אני גם מרגישה שהכל לוקח זמן ושום דבר לא זז. אני מרגישה כאילו שכולן סביבי פתאום בהריון ורק אני לא. זאת הרגשה איומה ומאכזבת אבל אני יודעת שגם תורנו יגיע. אני מציעה לך לגבי הבעל להיות יותר סבלנית ואוהבת ומפנקת מפני שלדבר כל הזמן על הנושא זה רק גורם למריבות ועצבים. אני לאחר התייעצות עם אנשים שמבינים בתחום, הבנתי שצריך להרפות קצת מהבעיה ולהתעסק גם בדברים אחרים ולא כל היום לדבר על זה. אני עכשיו יותר מפנקת ומחפשת כל הזמן להיות יותר עם הבעל ועם חברים לצאת ולבלות ולהינות ולא לשבת ולבכות על המצב. אני מציעה לך להיות אופטימית כמה שאפשר לקחת נשימה עמוקה ולצאת לדרך חדשה והכל יעבור בשלום ובסוף תיהיה גם תוצאה חיובית. אני מאחלת לך מכל הלב שהכל יעבור בהצלחה. באהבה רבה ל.פ.

11/01/2009 | 20:08 | מאת: יפית

ידעתי למה אני פונה לפורום - תמיד יש מי ששומע (קורא...זה אותו דבר). אני מקווה שמה שלא יהיה מחר שאצא מחוזקת ולא אתמוטט כמו בפעם שעברה שעברתי את ההפלה הטבעית. ונועוש לגבי היעדר הסקס כשהקטנטנים באים - אני קונה את זה עכשיו (ולא בגלל שאני לא רוצה סקס). שיהיה לכן ערב נפלא ונקווה לטוב. נשיקות ושוב תודה.

10/01/2009 | 22:26 | מאת: רויטל

הי דורה ושבוע טוב התייחסתי להודעתך מיום 8.1 ובנוסף אשמח לשמוע פרטים לגבי "נוזל החזרה סמיך".. שאלתי את הרופא שלי והוא לא ידע על מה אני מדברת. גם על הדבק התייעצתי עימו לפני מס' חודשים ולדבריו הדבק הביולוגי (שהוא בעצם מין "קריש דם"..) לא הוכיח את עצמו ובעולם כבר לא משתמשים בו. (איפה ניתן לרוכשו? עלויות? איזו כמות דרושה?) בנוסף, האם תוכלי לפרט לגבי "נוזל ההחזרה"? אשמח לשמוע פרטים בהקדם - אני לפני החזרה.. קיבלתי המלצה גם על זריקות גסטון לחיזוק הרחם והעלאת רמות הפרוגסטרון - בנוסף לטבליות בנרתיק. האם יש סיכון בצריכה מוגברת של פרוגסטרון? תודה וסליחה על מבול השאלות.. נשיקות רויטל

11/01/2009 | 14:06 | מאת: נועה

הי רויטל, מקווה שדורה תענה לך בהקדם לגבי נוזל ההחזרה. לגבי הדבק, גם אני שמעתי שכבר לא משתמשים בו כי הוא לא הוכיח עצמו כמועיל. לגבי הגסטון, הוא ניתן במקרים בהם רירית הרחם לא מצליחה להחזיק בעצמה, או אם יש דימומים מוקדמים. בד"כ אין חשש ממתן פרוגסטרון באופן מוגבר, הגוף יודע איך להפתר מהעודפים וגם כך טוענים שהרחם לא תמיד סופג את הכמות שנותנים כתמיכה. מאחלת לך החזרה מוצלחת ושתעברי בקרוב לפורום השכן לענייני הריון! נועה.

11/01/2009 | 23:00 | מאת: דורה

אבל הבריאות לא היתה משהו. מה 'ניגיד לך, לא מפתיע אותי מה שאמר לך הרופא. כתבתי לך גם מקודם שהרופאים לא מתים על הדבק הביולוגי הזה ושהוא לא הוכיח יתרון בבדיקות שנעשו. ובכל זאת, אנחנו הריי מחפשות תמיד מה עוד אפשר לעשות, לא? אין לי מושג איך משיגים אותו. כמו שכתבתי לך הרופא שלי אמר שכשנגיע לזה נבדוק את זה. אני יודעת שבהדסה עין כרם משתמשים בו, או לפחות השתמשו בו, לפניי שנתיים. יתכן שנשארו להם סטוקים מהניסויים שנערכו בו. ולגבי החזרה בנוזל סמיך- מה 'זתומרת הוא לא מבין במה המדובר? נוזל ההחזרה, בו נמצאים העוברים. במעבדה טובה אפשר ליצור נוזל סמיך יותר מהרגיל. כך עשו אצלי. במליון אחוזים. לא דבק ביולוגי ודברים לא בדוקים ולא ידועים. אני, באופן אישי, הכרתי כבר את כל הנפשות הפועלות ביחידת ה IVF, ולכן לא התביישתי לגשת ולשאול גם את עובדי המעבדה. אולי כדאי לשאול אותם גם במעבדה בה את מטופלת? טופלתי בביה"ח שערי צדק בירושלים. תגידי להם שועוד איך עשו אצלי החזרה בנוזל סמיך יותר מהרגיל. אני רואה שנועה ענתה לך כבר לגבי הפרוגסטרון. אז באמת, אל חשש בעניין. גסטון, מכירה את הזריקה הזו הכרות אינטימית במיוחד, היא זריקה לא נעימה אבל, אם צריך אז צריך. העניין עם הפרוגסטרון הוא שקשה לדעת כמה ממנו יש ברחם גם כשיש תוצאות בדיקת דם. אז יתכן שטבליות נספגות יותר לרחם ונותנות פחות אינדיקציה בבדיקות דם. גסטון יותר נמדד בבדיקות דם, אבל אין ערבון שהוא נספג יותר ברחם. השתמשתי גם באלו וגם באלו וגם בשילוב ולא צמחו לי אנטנות ירוקות (-: מאחלת לך החזרה מ - נ - צ - ח - ת !!! דורה.

09/01/2009 | 12:42 | מאת: שיר

שלום בנות טוב אז הגיע הרגע מחר אני אמורה לעבור שאיבה כולי מתרגשת ולא רק מעצם השאיבה אלא מהחוסר וודאות לגבי בעלי האם הוא גם יצטרך לעבור ביופסיה או לא? הכל תלוי במנת הזרע המוקפאת שיש לנו, כולי התרגשת לא מאמינה הכל נראה לי כמו סרט, זהו סך הכל תקופת הזריקות עברה בסדר ממש לא נורא. מקווה לחזור עם בשרות משמחות.... אוהבת שיר

11/01/2009 | 08:15 | מאת: ל.פ.

לשיר שלום קודם כל שיהיה לך המון המון בהצלחה מכל הלב. רציתי לדעת למה הקפאת זרע? מפני שבעלי גם צריך לעבור ביופסיה כדי למצוא זרע אבל לנו במידה וחס וחלילה לא ימצאו זרע נצטרך תרומת זרע כי אין לנו מוקפא או אחר. אז למה הייתם צריכים להקפיא? אשמח אם תעני. שיהיה לך המון בהצלחה ושהכל יעבור בשלום. שבוע טוב ל.פ.

11/01/2009 | 14:02 | מאת: נועה

מקווה שהכל עבר בשלום!!!!!!!!! ומקווה שבעלך לא היה צריך לעבור ביופסיה, ומצאתם זרע ויש כבר עוברים מופרים! תחזרי אלינו עם עדכונים!!!!!! &&&&&&& אצבעות לעוברים תותחים מוחזקות חזק! נועה.

09/01/2009 | 00:36 | מאת: מיכל

אני אמורה להתחיל טיפול בזריקות גונל F. אמרו לי שמאוד משמינים בזמן ואף לאחר הפסקת הטיפול בגונל. האם זה נכון?

11/01/2009 | 09:55 | מאת: מעיינה

ממש לא. זה הכל תלוי בך. אני לא העלתי קילוגרם אחד במשך תקופה ארוכה של טיפולים. ייתכן שההורמונים מגבירים את התאבון (אצלי זה לא קרה), ויתכן שמגבירים את התסכול, מה שמביא לאכילה כפיצוי (אצלי גם זה לא קרה). הקיצר, לא לפחד, ההורמונים לא אמורים לגרום לעליה במשקל לפי מיטב נסיוני. הרבה הצלחה ודרך קצרה... מאיה

11/01/2009 | 14:00 | מאת: נועה

כמו שמעיינה כתבה לך, מאד לא נכון שדווקא גונל גורם להשמנה. ההרומונים שניתנים באופן כללי אינם גורמים להעלאה במשקל, אכילה מוגברת מעלה במשקל. כל אשה מגיבה אחרת להורמונים, יש כאלו שצברו נוזלים בגוף, יש כאלו שתיאבונם גבר, אבל ניתן לשלוט על מה שמכניסים לפה... הנוזלים אם בכלל נצברים נספגים ונעלמים לאחר הטיפול. שיהיה בהצלחה! נועה.

08/01/2009 | 16:13 | מאת: פרפר

נעים מאוד, לפני כ-5 שנים התחתנתי עם בעלי המושלם. היינו בטוחים שנביא לעולם לא מעט ילדים מקסימים. מאז עבר הרבה... ההריון הראשון הסתיים בגרידה יזומה בשבוע 17 לאחר שנתגלה חשד לתסמונת מסויימת אצל העובר. ההריון השני הופסק בשבוע 12 לאחר שלא נמצא דופק. אח"כ היו עוד 2 הפלות... בנתיים גילינו כי קיימת אצלי בעיה כרומוזומלית ואחרי לא מעט זמן גילינו כי הפתרון הוא ביצוע הפרייה הכוללת אבחון P.G.D. במחזור הטיפולים הראשון נשאבו 17 ביציות ורק 1 נמצא תקין אך לא הייתה החזרה כיוון שאושפזתי עקב גירוי יתר... כעת אני נמצאת אחרי החזרת עובר 1 במחזור הטיפולים ה-4. אני מתפללת ומקווה שהפעם זה יצליח. אין לי סבלנות לחכות שבועיים עד לבדיקת הבטא. החוסר וודאות קשה לי. אני מנסה לחשוב חיובי. אני מדמיינת שהבטא גבוה, אבל אני גם כ"כ התרגלתי להתאכזב שמתוך הרגל אני מחפשת את הדימום ומקווה לא לפגוש בו. בכל התקופה האחרונה אני מרגישה כמו "כלי" ופועלת לפי ההנחיות שאני מקבלת (בהחלט ילדה ממושמעת). אבל אני כבר כ"כ משתוקקת להרגיש כמו כלי שמכיל משהו...אני שומעת חברות שמתבכיינות על בחילות בהריון, לילות לבנים מלווים בבכי תינוקות, עייפות מצטברת ותיאוריות שונות לחינוך הילדים. וכל מה שאני רוצה זה לחוות את הבעיות הללו. לקבל הזדמנות כבר עכשיו להיות עצבנית בגלל כל אלו. אני יודעת, זה רק עניין של זמן וסבלנות, אני צריכה להיות חזקה ולחשוב חיובי, אבל כבר די נמאס לי להיות תמיד בסדר. אני פשוט רוצה לזכות להביא לעולם ילד/ה בריא/ה.

11/01/2009 | 13:56 | מאת: נועה

כואב לי לקרוא על כל הדרך שעברתם. לא רק הצורך בטיפולים, אלא גם במיון הזה, בחשיבה על מי עוברים תקין ומי לא... נשמע לי אפילו קשה שבעתיים מהטיפולים ללא ה PGD. תחושת הכלי הכל כך מוכרת... אני זוכרת מאד מאד טוב את הקלות המגעילה שהגעתי אליה בלעלות על מיטות הטיפול ולפתוח רגליים... אפילו ספרתי את מספר פתיחות הרגליים כדי להעביר את זה איכשהוא לפסים מבדחים....והם בכלל בכלל לא. אבל באותה נשימה אני גם זוכרת את תחושת הכלי המלא שהגיעה אחרי הריקנות.... את ליטופי הבטן, הדיבור איתו כשבעט בצלעות או התיישב על השלפוחית... אני יודעת גם שאם אגיד לך שזה יגיע, זה לא יעזור. כי כשנמצאים באמצע, לא רואים את הסוף. אבל הוא מעבר לפינה. זה שכבר הרית ולא פעם אחת זה כבר סימן טוב. זה אומר שההריון הנכוו יגיע, ומקווה שמהר יותר ממה שנדמה לך כרגע. מאחלת לך עובר פנתר, עם כח של דחפור, שיכה שורשים, יתדות ומה שתרצי, רק שישאר לעוד 9 חודשים עגולים, מלאים ומשמחים! את מוזמנת להעביר את הזמן פה איתנו... ננסה להקל. כמה ימים לבטא? ((((((חיבוק))))))) נועה.

08/01/2009 | 12:16 | מאת: ל.פ.

היי לכולן אני ל.פ. ואני מחכה לסיבוב שני להתחלת טיפול בעקבות בעיית זרע אצל בעלי. היום חבר של בעלי התקשר אליו אמר לו שאשתו בהריון בחודש שני ושיש להם בת הם בסך הכל מנסים חצי שנה. הוא סיפר לי ואני קודם כל כמובן ששמחתי בשבילהם ואיחלתי מזל טוב אבל קשה לי להגיד שלא הרגשתי צביטה בלב וקצת עצב,ואני בטוחה שגם לבעלי זה עשה רע וגרם לו לצביטה חזקה בלב, מפני שאין דבר שהוא רוצה יותר מהכל מאשר ילד. אני בטוחה שגם לחבר היה קצת קשה לספר מפני שהוא יודע שיש לנו בעייה ואנחנו מנסים הרבה זמן אבל הוא סיפר כי הוא מתלהב והוא גם איחל לבעלי שהכל יהיה בסדר. אני היום קצת יותר עצובה ומבואסת לא בגללם חלילה אלה אני אומרת בלב מתי גם תורי יגיע? מה בסך הכל אני רוצה? פעם שהייתי קטנה יותר חשבתי שזה דבר פשוט ושרוצים זה פשוט מגיע, אבל אחרי היום שהבנתי שיש בעייה והבנתי ששום דבר לא מובן מאליו שיש כאלה שצריכים לעבור כמה דברים שעד שהם יגיעו למה שהם רוצים. בקיצור אני מקווה מאוד שבעלי לא לקח את זה קשה מפני שכולם כבר מחכים שיקרה אצלנו משהו כי הם לא מבינים שזה לוקח זמן וכל הזמן מחכים להתפתחויות. בקיצור אני מחכה שבעלי יגיע הביתה (אני מקווה שהוא יצא היום מהבסיס בעקבות המצב- הןא בקבע) ואני יפנק אותו ויתמוך בו כמה שיותר כי כל אחד שאומר לו שאישתו בהריון הוא שמח בשבילהם אבל גם מרגיש עוד יותר את הבעיה בלב. סוף שבוע נעים לכולן. ביי ל.פ.

08/01/2009 | 19:05 | מאת: שירה

ל.פ. יקרה, אני כל כך מבינה על מה את מדברת.... מצד אחד- נורא שמחים בשביל החברים/ משפחה, ומצד שני- מתי כבר יגיע גם התור שלי? אז זהו, שהוא אוטוטו מגיע גם אלייך ויש למה לצפות. גם אנחנו הופנינו לIVF בגלל איכות לקויה של הזרע או למעשה- מיעוט של זרע בתנועה. ב"ה קרו לנו הרבה ניסים בדרך, ומכל הפעמים שבעלי הביא זרע, פעם וחצי גם מצאו זרע בתנועה ואיתו הפרו את הביציות שלי. תתנחמי בזה שסיכויי ההפריה של זוגות שמגיעים בגלל בעיות זרע הם הגבוהים ביותר. מבזבזים הרבה זמן לפני, זה נכון, אבל ברגע שזה סוף סוף קורה זה מיתחיל לרוץ. שיהיה הרבה בהצלחה:) שירה

08/01/2009 | 19:20 | מאת: ל.פ.

לשירה קודם כל תודה רבה על התגובה המהירה ועל העידוד. אני חזקה מאוד אבל להגיד לך שלא נצבט לי הלב שאני רואה אישה בהריון זה שקר. אני יודעת שגם תורי יגיע ואני מתפללת שגם תורה של כל אחת ואחת מכאן יגיע כי בסה"כ אנחנו לא מבקשים הרבה רק ילד בסה"כ ואנחנו סובלות מספיק אז לפחות לזכות בדבר המדהים הזה. בקיצור שיהיה לך סוף שבוע נעים ותודה רבה על התמיכה מקווה להמשיך להיות חזקה ושהתוצאה תבוא כמה שיותר מהר. ביי ביי ל.פ.

08/01/2009 | 19:20 | מאת: ל.פ.

לשירה קודם כל תודה רבה על התגובה המהירה ועל העידוד. אני חזקה מאוד אבל להגיד לך שלא נצבט לי הלב שאני רואה אישה בהריון זה שקר. אני יודעת שגם תורי יגיע ואני מתפללת שגם תורה של כל אחת ואחת מכאן יגיע כי בסה"כ אנחנו לא מבקשים הרבה רק ילד בסה"כ ואנחנו סובלות מספיק אז לפחות לזכות בדבר המדהים הזה. בקיצור שיהיה לך סוף שבוע נעים ותודה רבה על התמיכה מקווה להמשיך להיות חזקה ושהתוצאה תבוא כמה שיותר מהר. ביי ביי ל.פ.

11/01/2009 | 13:25 | מאת: נועה

כל הכבוד קודם כל על התמיכה בבעלך, השיתוף והאהבה שאני קוראת בין שורותיך! כל כך קשה ובכלל לא מובן מאליו התמיכה הזאת אחד בשני כשהעניינים לא פשוטים. את הקושי בהריונות של אחרים אי אפשר לבטל לצערנו, גם אם אנחנו היצורים הכי מפרגנים בעולם, שום דבר לא יוכל למחוק את האינסטינקט הראשוני של הכמיהה לילד משלכם. את יודעת משהו? זה גם לא עובר כשחושבים על ההריון הבא, במקרה שלי. אפילו שכבר הריתי מטיפולים וטפו טפו יש לי ילד מקסים, כל יום אני חושבת מה יהיה עם הטיפול הבא. כל בטן הריונית שאני רואה ברחוב מעוררת בי את הקנאה. תמיד תמיד ארצה פשוט להתעורר יום אחד ולגלות שאני בהריון. אבל זה לא יקרה. אולי כל זה גורם לנו להיות חזקות יותר? לא יודעת, ולא בטוחה בכלל. אבל מה שבטוח הוא שהמסע המפרך הזה להגשמת החלום הכי גדול שיש, גורם לנו להעריך את מה שהשגנו עם כל כך הרבה יזע ודמעות הרבה הרבה יותר מכל מה שמגיע כמובן מאליו. אני מאחלת לך מתוקתי שההריון שלכם יגיע בקרוב מאד, ושכל מחשבה עצובה תתחלף במהרה בקיטורים על חוסר שינה, על קשיים בהנקה ובצחוקים מאושרים של קטנ/טנים! שיהיה בקלות עד כמה שאפשר, ושהדרך תתקצר ומהר! שלך, נועה.

11/01/2009 | 16:04 | מאת: ל.פ.

לנועה שלום קודם כל שוב תודה על התמיכה אין לך מושג כמה זה מעודד אותי. אני כל יום נכנסת לאתר (גם בעבודה) כדי להתעדכן ולראות תגובות של בנות כדי ללמוד ולהבין יותר בנושא למרות שברור שכל אחת עם הבעיה שלה. אני מודה לך מאוד על היחס המהיר אני בהתחלה לא ידעתי ולא הבנתי שום דבר בנושא,ומהרגע שנכנסתי לפורום ידעתי שאני לא היחידה שיש לה בעיה ושהיום הנושא יותר פתוח ויש יותר מודעות וזאת לא בושה לספר או לדעת שעושים טיפולים כי בעבר זה היתה נחשבת לבעיה שאסור לדבר עליה. אני אופטימית עד כמה שאפשר אבל יש ימים של עליות וירידות וכמובן שאני מחפשת כל היום להיות עסוקה בדברים אחרים כגון: עבודה, לימודים. לכן נרשמתי לקורס של לימודים מהעבודה כדי להיות קצת יותר עסוקה ולדעת שיש לי במה להתעסק אבל זה עדיין קשה כי הבעיה נמצאת בראש בלב ובכל איבר בגוף ולא מרפה. המחשבות כל הזמן רצות ורצות ואני כל הזמן חושבת מה אני יכולה לעשות כדי לעזור לעצמי בעניין או מה אפשר לעשות כדי להתקדם בנושא. אני מקווה מאוד לטוב ומקווה שהעיניינים יתחילו לרוץ. ב- 25/1 לחודש אני מתחילה שוב סידרת טיפולים לאחר שלא הגבתי טוב בטיפול הראשון. אשמח לעדכן בהמשך ושוב תודה על הכל. שלך ל.פ.

08/01/2009 | 10:16 | מאת: שירה

בנות יקרות, שבועיים אחרי החזרת שני עוברים עברתי בדיקת דם שהצביעה על הריון (תודה לאל!!!), אתמול, אחרי שבוע וחצי נוספים עברתי U.S ונצפה שק היריון אחד. הטכנאית שאלה אותי אם היו לי כאבי בטן ושאלה באיזה צד. אמנם היו לי כאבים אבל אני לא חושבת שבצד אחד דווקא. כנראה שעובר אחד לא השתרש ועכשיו אני מאוד דואגת לשני.... יש לי עדיין כאבי בטן מידי פעם בכל אזור הבטן- פעם במרכז, פעם בימין ופעם בשמאל. אם מישהי יודעת להסביר את הכאבים ומשמעותם ואם יש משהו לעשות בעניין (מנוחה, לדוגמא, תעזור?) אני אשמח. שאלה נוספת- אם חס וחלילה העובר לא נקלט מקבלים מחזור למרות התמיכה שניתנת (גסטון ואסטרופם)? תודה רבה ושיהיה יום שקט לכולנו

08/01/2009 | 10:38 | מאת: דורה

קודם כל - מזללללללללללללל טובבבבבבבבבבבבבבבבבבבבבבבבבב!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!! שק הריון זה שק הריון!!! ובעוד כשבועיים, בעזרת השם, גם דופק יהיה! טפו, טפו, טפו, חמסה, חמסה, חמסה&&& פעמים רבות קורה שעובר נספג ולא מרגישים את זה. יכול להיות שהעובר שנספג היה לא תקין ולכן לא מלמד שום דבר על העובר המתוק והחכם והעקשן והיקר שיש לך עכשיו בבטן. יכול להיות גם שיש צורך במנוחה. הכל תלוי בסיבה בגינה נספג העובר. אבל את הסיבה הזו יודעים מעט מאד פעמים. לא דיברת עם הרופא אחרי האולטרסאונד לשמוע מה הוא חושב? שווה להרים טלפון ולשאול. ובשביל השקט הנפשי שלך, כדי שתדעי שעשית כל מה שאת יכולה- לקחת את הימים הבאים באיזי ולא להתאמץ. ואחרון- כן, אפשר לקבל מחזור למרות תמיכה, אבל טפו, טפו, טפו, זה לא קשור אלייך. ברור?!! מחכה לשמוע על דופק כדי לשלוח אותך לדרכך (-: דורה.

08/01/2009 | 11:01 | מאת: שירה

את כזאת נשמה טובה.... אין לך מושג כמה טוב את עושה ואיך את מרגיעה אותי כל פעם מחדש. בזכותך גם אזרתי אומץ להתקשר לרופא לדבר איתו. משום מה תמיד אני חוששת להפריע לו עם שאלות טיפשיות... המון המון תודה

03/01/2018 | 14:50 | מאת: מורן

שלום ,אני אחרי החזרת 3 עוברים ויש לי כאבי בטן כאילו אמורה לקבל מחזור .האם זה אומר משהו

07/01/2009 | 22:23 | מאת: אני eee

כמה אמפולות מים צריך לשים על 5 אמפולות אבקה ? של מונוגון

08/01/2009 | 10:12 | מאת: דורה

אבל אפשר פשוט לנסות ולראות. אם האבקה לא נמסה בשתים תוסיפי עוד אמפולה של נוזל ממיס. וכמובן- בהצלחה! דורה.

07/01/2009 | 21:57 | מאת: ל.פ

שלום לכולן לדורה ונועה היי, זאת ל.פ. וכמו שרשמתי לכן חיכיתי למחזור כדי להתחיל סיבוב שני של זריקות כי הראשונות הגוף לא הגיב טוב לזריקות. אז קיבלתי את המחזור והתקשרתי לבית חולים כדי לקבוע מתי להגיע ואז הם אמרו לי שהם שינו את תוכנית הטיפול ובמקום להגיע יום אחרי קבלת המחזור אני צריכה להגיע 21 יום אחרי קבלת המחזור. התבאסתי נורא כי הכנתי את עצמי נפשית להתחיל שוב את הזריקות והכל וגם מפני שהזמן מתקתק ונמאס לי לשבת ולחכות ולא לעשות כלום בנדון. כמו שכתבתי לכן בעבר בעלי צריך לעבור ניתוח למציאת זרע אבל אני צריכה להיות מוכנה גופנית לאחר מתן של זריקות לכן הכל נתקע עד שנתחיל שוב את הזריקות. אני מרגישה כאילו אני רחוקה מאוד מאוד מהתוצאה שהיא כמובן הריון וכאילו שכלום לא זז והכל לוקח כל כך הרבה זמן. עכשיו רק ב- 25/1 אני צריכה להתחיל את הזריקות שגם זה לוקח זמן לפחות שבוע או שבועיים ואז לבוא שוב לבדיקות ולראות אם אפשר לבצע את הניתוח בקיצור אני מיואשת אבל יודעת שאסור לי להתייאש אבל גם ככה אנחנו צריכים לעבור ניתוח שהוא בעצם הבעיה אבל נראה לי סיוט עד שנגיע לניתוח. לסיום רציתי לדעת אם אתן מכירות בנות שהתחילו את הזריקות לאחר 21 יום של המחזור ולא ביום השני. אודה לכן מאוד שלכן ל.פ. נ.ב תודה רבה לכן על התגובות המהירות אתן האוזן קשבת שלי ואני לומדת המון מהמידע שאתן מעבירות בפורום. לילה טוב ל.פ.

08/01/2009 | 10:19 | מאת: דורה

קודם כל- כן, אפשר בהחלט להתחיל טיפול גם ביום ה- 21. אני מבינה מאד את התיסכול והתחושה שאת יושבת ולא עושה כלום כשבינתיים הזמן דוהר. אבל בעצם מדובר בדחייה של עשרים ימים וזה הכל.. ואת יודעת מה, זה שישבו והסתכלו על הפרוטוקול הקודם שלך ועל התגובה שלך לפרוטוקול ההוא והחליטו לשנות מראה שמישהו חושב ומתכנן ורוצה מאד שתצליחו! וזה טוב מאד!!! בעזרת השם, יהיה זרע בניתוח, ולך יהיו שפע ביציות להפריה ויהיה הריון נהדר! זה כל כך קשה, אבל כל מה שאפשר לעשות זה לגייס עוד קצת אורך רוח. ממשיכות להיות אוזן וכתף בשמחה ובאהבה. דורה.

08/01/2009 | 10:21 | מאת: שירה

הי ל.פ. אני התחלתי זריקות ביום ה-21 ולדעתי זה גם המצב השכיח והמומלץ יותר ע"י הרופאים. לפי מה שאני יודעת, התחלה ביום השני היא החריג... זה נכון שקשה מאוד לחכות אבל תנסי להעסיק את עצמך בדברים אחרים ובסוף הזמן יעבור מהר. תתמקדי בעבודה, בקיראת ספרים, תתחילי אולי פרוייקט שיעביר לך את הזמן (אני לדוגמא התחלתי לעסוק באומנות...) ומקווה שיעבור בהצלחה. שירה

08/01/2009 | 12:07 | מאת: ל.פ.

היי דורה ולכל הבנות היקרות אני יודעת שאני צריכה להעזר בסבלנות אבל אין לי סבלנות ואני כבר רוצה שהכל יתקתק ויתחיל לרוץ. זה מעצבן שיש כל כך הרבה מה לעשות אבל עד ה - 25 אין מה לעשות בכלל. אני בסוף החודש יהיה בת 30 ואני מקווה שהכל יהיה לטובה. אני בבית חולים בצפון ואני מנדנדת להם ושואלת אותם כל דבר ומראה להם שאני לחוצה ורוצה שהכל יהיה מובן וברור מראש. אני יודעת שבשבילהם אני עוד אחת אבל אני בשביל עצמי ובעלי יהיה את הכל הכל מה שניתן כמובן כדי שהכל יהיה בסדר ולדעת שאנחנו עושים באמת את הכל כדי שיצליח. בכל מקרה תודה על התמיכה זה עוזר לי מאוד ואני כל יום נכנסת לפורום להתעדכן ומזל שיש אותכן אתן מתנה בשביל כל הבנות שיש להן הרבה שאלות ולא תמיד לרופאים יש סבלנות וזמן להסביר כמו שאתן מסבירות. שיהיה סוף שבוע רגוע ושקט לכולן באהבה ובהערכה רבה ל.פ.

07/01/2009 | 17:40 | מאת: רויטל

שלום לכל החברות בפורום אני בת 38 אמא לילד מקסים בן 11 שנוצר בטבעיות בתורכיה.. לאחר הלידה עברנו 13 נסיונות של IVF. דווקא בהפריה הראשונה הרינו אך בשבוע 14 ההריון הפסיק להתפתח ומאז ניסינו עוד 12 פעמים שכשלו. בכל ההפריות נוצרו עוברים יפים שהוחזרו לרחם במצב של 8 תאים תקינים - אך משום מה לא ניקלטו ולא נוצר הריון. לדברי הרופא שלי כניראה שאיכות הביציות נמוכה - אני סובלת מהשמנת יתר.. כרגע אנו שוקלים תרומת ביצית מחו"ל אך רציתי לשאול את הבנות שבפורום אם מישהי ניסתה טיפולים לחיזוק ולשיפור הקליטה של העוברים - לפני אני מתחילה בתהליך התרומה. תודה מראש לכל מי שמוכנה לתרום מנסיונה. אגב, אני מרגישה את כאבן של הבנות שמתפרקות כאן ומחזקת את ידיהן - אם יכולתי הייתי מחבקת אחת אחת ומנגבת להן את הדמעות. תהיו חזקות - זה קל להגיד אבל אין לנו ברירה אחרת... אוהבת ותודה לכווווולן (:

08/01/2009 | 10:29 | מאת: דורה

תודה מקרב לב על העידוד וחיבוק החם. כל כך צריכים את זה כאן. הסיפור שלך מזכיר לי אותי. גם אני הריתי בקלי קלות בהריון הראשון ואחר כך לא הצלחנו. גם אצלי העוברים היו תמיד יפים מאד אבל לא חשדו מעולם בבעייה בביציות מפני שהתגלה נוזל ברחם שפגע בהשתרשות. ידוע לי שכדי לעזור להשתרשות ניתן להחזיר את העוברים בנוזל סמיך יותר מאשר בדרך כלל. כך עשינו בהחזרה האחרונה (והמוצלחת ((-:). כמו כן ישנם מרכזים שמשתמשים בדבק ביולוגי כל שהוא. כאן הרופאים לא כל כך אוהבים לשתף פעולה. אני יודעת, מאד בכללי, שישנם שני סוגים של דבק שכזה. אני גם יודעת שהשימוש בדבק היה נסיוני ותוצאותיו לא הראו יתרון לשימוש בו ושבמרכזים רבים אין אותו במעבדות ויש צורך לקנות או להשיג אותו. כששאלתי את הרופא שלי על "להשיג" את הדבק הוא, בחור מסודר שכמותו, אמר שנחכה ונראה מה יהיה בטיפול הנוכחי ואחר כך נדבר על מה עושים אחר כך. ברוך השם, לא הגענו לאחר כך. מה שסיפרתי לך בעניין הדבק הזה מאד לא מלא ומאד לא מבוסס. את יכולה להרים טלפון להדסה עין כרם שם אני יודעת שמשתמשים בו. בעניין הנוזל הסמיך יותר בהחזרה- את זה ניתן לעשות בכל מעבדה. כמו כן- לנסות להחזיר את העוברים גבוהה ככל הניתן ברחם. מקווה שתצליחי לברר יותר. דורה. ד.א. איפה את מטופלת?

08/01/2009 | 12:51 | מאת: רויטל

איפה לא?.. בהפריה הראשונה שהריתי טופלתי בבית חולים השרון בפ"ת, יחידה קטנה אינטימית ממש משפחתית. לאחר כישלון ההריון נאלצתי לעבור לבלינסון (היחידה בשרון אוחדה לצערנו עם בלינסון..!) ושם הכל היה המוני ולא אישי - ממש בית חרושת- פשוט סבלתי והתעניתי מכך - לא היה רופא אחד שמכיר ומלווה - הייתי רק מספר.. עזבתי את קופ"ח ועברתי לטיפול פרטי אצל פרופ' בן רפאל, ניסינו כמה פעמים באסותא - והתייאשתי. לאחר הפוגה של מס' שנים - חזרתי לטיפולים באסותא עם ד"ר הורביץ דרך קופ"ח מכבי ועכשו אני שם.. במקרה הגעתי לפורום ועם כל זה שהוא נורא עצוב וכואב - מצאתי שהוא גם די מחזק.. בהצלחה לכולן :) דורה, תודה על השיתוף בניסיון האישי - אדבר עם הרופא שלי לגבי נוזל ההחזרה - כניראה מחר שאיבה.. תודה ענקית - וכן... אני יודעת שאת מחזיקה לי אצבעות - אז שוב תודה :)

06/01/2009 | 14:46 | מאת: אני

ביום שישי לפני 11 ימים היה ביוץ הבוקר יום שלישי אחרי 11 ימים בבוקר עשיתי בדיקת בטא - יצא 10 פרוגסטרון 97.2 וE2 519. אני מקבלת תמיכת פרוגסטרון בגלל שלב לוטאלי קצר האם בטא נמוכה מדי ליום 11? יש סיכוי ?

06/01/2009 | 20:51 | מאת: נורית

מומלץ לחזור על הבדיקה בעוד יומים. מחזיקה לך אצבעות שיהיה הכפלה והריון.

06/01/2009 | 12:04 | מאת: לירון

האם מישיהי מכירה היכן נמצאת המרפאה שלו והאם הוא נחשב לרופא מעולה . אשמח לקבל אינפורמציה עליו.

07/01/2009 | 13:14 | מאת: GALA123

הי לירון, שולמן הוא הרופא שלנו והוהא מדהים וקשוב ולא מטפל בשיטת פס הייצור שבה כל מטופלת מקבלת אותו טיפול. הוא עזר לנו להרות את הבת שלנו ועכשיו חזרנו לסיבוב שני. המרפאה שלו בקרית עתידים. שיהיה המון בהצלחה גאלה

07/01/2009 | 15:15 | מאת: לירון

גאלה שלום. רציתי לדעת אם הוא מטפל בבעיות של תגובה שחלתית נמוכה,וביציות לא תקינות. האם ההית מטופלת שלו באופן פרטי או בבית חולים ציבורי. כי אני עברתי כבר 2 טיפולי הפרייה שלא הגיעו להחזרה מכיוון שהביציות לא היו תקינות.האם פרופ' שולמן עושה את הטיפול באסותא בתל אביב והאם את ממליצה על בית חולים אסותא. אשמח לדעת את כל זה לפני שאני קובעת אליו תור. אודה לך על התייחסותך לדברים אלה.

הצלחתי להיכנס להריון. והוא לוקח פחות כסף בצורה משמעותית.

21/03/2013 | 15:52 | מאת: אתר

www.dr-wiser.com

05/01/2009 | 23:54 | מאת: אסתרי

היום ה14 לאחר החזרת עובר יפה כדברי הרופאים 6 תאים , אני עם תמיכה של נרות ולפני כארבעה ימים דמם במוליך של הנרות שפסק בהדרגה תוך זמן קצר ומאז הכל נקי הכל טוב ויפה עד שהיום בטא 2 מאוד מאודהתאכזבתי זה היה פרוטקול הפריה ארוך ומאוד כואב לי מבחינה נפשית, שאלתי האם זה סופי וסליחה אם זה נשמע אידיוטי, ידוע שבפוריות יש את כל הסיפורים האפשריים,, האם למישהי ידוע אם יש מצב שזה ישתנה לטובה .. או שלכאוב ולקבל את זה.

06/01/2009 | 00:37 | מאת: נורית

רוצה לחזק את ידיך ולאומר לך שתתיחסי לכישלון כאל עוד חודש שעובר ובכך מקרב אותך לחודש של הריון המיוחל. בדרך כלל אם התשובה היא שלילית לאחר החזרת עוברים ועוד ביום 14 מההחזרה הסיכוי כמעט אפסי להריון וברוב המקרים אם נצפה בטא שלילת ומאוחר יותר נצפה תוצאה חיובית זה יכול ללמד על הריון מחוץ לרחם... בטא כזאת מאוד מסוכנת ולא יכול להניב הריון עם ילד אלה סתם לעבור עוד מסכת יסורים. מה שכן את אמורה לקבל מחזור תוך 3-7 ימים במידה ולא יש לחזור על הבדיקה כדי לשלול הריון מחוץ לרחם. הסבר: עובר יכול להתקיים 6-7 ימים ללא תזונה של כלי דם מהרירית מאחר ואנו יודעים מתי היתה ההפריה ויודעים בדיוק את גיל העובר כך שאין הפתעות. דבר נוסף 14 יום מהחזרת העוברים זה אומר 2-3 איחור מיום המחזור המשוער איחור זה לא תמיד בשל הריון אלה במקרה של שליל התמיכה היא זאת שמחזיקה את המחזור ודבר אחרון הריון מחוץ לרחם מתנהג כך שבשל היות ההריון מוץ לרחם ההורמונים בהתחלה לא עולים יפה {כאלו הגוף לא מזהה שיש הריון ואז כאשר שק ההריון מתפתח במקום אחר הבטא ממשיכה לעלות} זה בסדר להיות עצובה ולבכות אבל לאחר מכן תאספי את השברים לקראת הטיפול הבא שיהיה המנצח.

06/01/2009 | 11:53 | מאת: אסתרי

תודה נורית על ההסבר שלפחות עם הכאב החד הזה אני יותר מבינה את התהליך .. המידע עוזר, רציתי בנוסף לשאול אותך (כי זה הדבר שנתן לי אולי טיפונת תיקווה) שמעתי על מישהי שהיה לה עובר תקוע הכוונה שלא התפתחו בו תאים נוספים ולפתע הוא החל מתפתח וזה מה שהראה שכאילו אין עדיין הריון, האם מיקרה כזה ידוע לך והאם זה בכלל רלוונטי למה שתיארת. דבר נוסף שרציתי לשאול האם ידוע לך על נוגדנים ברחם ששמעתי שעשויים לקטול עובר ואם יש בדיקה שניתן לעשות בכדי לאבחן/לטפל ? אני כשלוש שנים בטיפולי פוריות מגיעה למצב של עוברים תקינים אבל לצערי זה הקליטה ואני מיואשת ולא יודעת כבכר מה ניתן לעשות ... אודה לך על תשובתך ואם יש כאן מישהי עם מקרה דומה שתשתף אותי.. אני במצב רוח לא טוב בלשון המעטה והפעם הזאת משום מה אני מרגישה חנוקה ולא בא לי לשתף אף אחד , אני מרגישה שרק בפורום אני יכולה להיפתח אפילו עם בעלי ודווקא איתו אני מרגישה עכשיו מרחק .. אני יודעת שזה יעבור אבל כרגע אני מאוד עצובה

05/01/2009 | 22:14 | מאת: עדי

מי כמוכן מבינה. אפילו הבעל שלי אומר לי די לבכות אני יודעת שנמאס לו אבל לי יותר. ואף אחד בעולם לא ידע מה ההרגשה ואיזה סבל זה מבפנים רק אתן באמת יודעות ואני מודה לכן על העידוד והתמיכה וב"ה שנהיה תמיד תמיד מאושרות

05/01/2009 | 22:46 | מאת: נועה

מאושרת, והרבה יותר מהר ממה שאת חושבת! חלומות טובים! נועה.

05/01/2009 | 17:42 | מאת: א.א

ואין לי ספק שלפעמים צריך לעזור לעצמנו ולטפל בצורה רפואית...... אבל התפילות והאמונה.... אני מתפללת כל הזמן בשביל כל בת ישראל טובה שמחכה ומצפה לאור הזה בביתה, כמו אז כשהייתי מתפללת על עצמי!!! אני לעולם לא אשכח את הדמעות, אבל אני מודה לקדוש ברוך הוא יום יום על שעשה עימי חסד ובטוחה שהוא לא שוכח אף אחת. בהצלחה לכולכן! שתזכו כולכן להתחזק, תראו אור ואהבה!

05/01/2009 | 22:47 | מאת: נועה

על כל החיזוקים התפילות והמחשבות הטובות! אין לי ספק שהן נשמעות! שיהיה לך ולכולן רק טוב! נועה.

05/01/2009 | 13:29 | מאת: נעמה

אני עברתי 2 טיפולי ivf בבית חולים שלצערי גילו שייש לי ביציות לא תקינות וללא החזרת עוברים, אני בת 40 מעוניינת לדעת עם משהיא יודעת על רופא מומחה שמטפל במיוחד בבעיות של תגובה שחלתית נמוכה.רצוי באזור המרכז אני גרה ברחובות

05/01/2009 | 22:48 | מאת: נועה

הי נעמה, אני לא ממש יודעת מי מתמחה בעניין, מקווה שאחת הבנות תענה לך במהרה, שיהיה בהצלחה!!!!!! נועה.

06/01/2009 | 01:18 | מאת: נורית

מה אומר הרופא? הפרופיל ההורמונלי שלך, תקין במיוחד FSH? היתה בהריון בשנה האחרונה ובכלל? יש לך ילדים? האם היתה חשיפה של פרוגסטרון לפני השאיבה? {במילים אחרות האם התחלת ביוץ לפני השאיבה} יש בעית זרע? דיברו איתך על תרומת ביצית? כמו שאת קוראת יכולות להיות הרבה סיבות שמשפיעות על איכות הביציות אבל בגדול יש להתיחס גם לגיל ושילוב של חוסר תגובה עם גיל נותן תוצאה לא מעודדת. בגדול אפשר לשלב סטרואידים בשלב הגירוי השחלתי כדי לנסות להעלות איכות הביציות. אפשר לנקוט בגישה שממלה אין תגובה טובה אז למה להעמיס הורמונים בכמויות ואז בגישה זאת נותנים לגוף לעשות את שלו וכאשר צופים בזקיק מוביל {13-14 מ"מ} עוזרים לו עם מעט הורמונים ומקווה שעם נתנו פחות הורמונים תתפתח ביצית בעלת איכות טובה יותר. אפשר גם לנסות את DHEA – [תוסף תזונתי שיש הטוענים שביכולתו לשפר את התגובה השחלתית >>> אישית זה לא עוזר וסתם עולה הרבה כסף] באופן כללי ברוב המקרים שיש בעיות פריון זה בעית זרע ולמקרים כאילו יש פתרונות מאוד יעילים אצל הנשים זה כבר סיפור אחר במיוחד עם התמודדות עם מיניפאוז במיוחד כאשר מדובר על כשל שחלתי בגילים מוקדמים יותר. מקווה שעזרתי לך. נורית.

06/01/2009 | 10:00 | מאת: נעמה

נורית שלום. שמחתי שהתייחסת למודעה שלי. רציתי לציין כמה דברים. ראשית הפרופיל ההורמונלי שלי תקין ואין שום בעיה ולגבי ה- dhea לקחתי במשך חודש והפסקתי כי היו לי קצת תופעות לוואי. בבית החולים שעברתי 2 טיפולים אמרו לי שישר צריך ללכת לתרומת ביצית. אני מאוד התאכזבתי.ואני כמובן עדיין לא התייאשתי ואני רוצה להתחיל טיפול שלישי של ivf . אני חושבת לעשות טיפול בבית חולים בלינסון. האם את ממליצה על בית חולים זה? האם את יכולה להמליץ לי על רופא מומחה שעושה טיפול ivf טבעי ללא הורמונים. עברתי הריון ראשון בגיל 34 שהסתיים לצערי בהפלה . ומאז לא הריתי שוב.אשמח לשמוע את תגובתך.

06/01/2009 | 11:58 | מאת: אסתרי

היי נעמה.. הרופא שלי לפיריון שנחשב רופא טוב ואולי גם ידע לטפל בך הוא דוקטור שכטר מרחובות 089494506 מקווה שזה יעזור בהצלחה

05/01/2009 | 03:23 | מאת: עדי

לפני כמה ימים כתבתי לכן שהיה לי דם בניגוב מאותו יום חייתי בסרט שזאת השתרשות. התחלתי להרגיש כאבי בטן וציצי כואב ולפעמים קצת בחילות. היום עשיתי בדיקת הריון וזה שלילי הבטחתי לבעלי שאני לא בוכה אבל איך אפשר שלא??????? אני כותבת לכן ולא מפסיקה לבכות . בעלי כל כך מאמין שזה יכול לקרות טבעי מאיפה לו???? אני כבר מאמינה שזה לא יקרה בכלל. אין לי אמונה בזה בכלל אנחנו גרים בטקסס וכל המשפחה והחברים אמרו לנו תלכו שתיים תחזרו שלוש ואין זה לא יקרה בחיים

05/01/2009 | 09:13 | מאת: סיגלית

עדי אף פעם על תתיאשי כי יש ניסים בחיים תאמיני שהכל לטובה ובע"ה הק"בה ישלח לך תאומים יפצה אותך על כל השנים שאת מנסה תאגרי כוחות וסבלנות והכי חשוב זה אמונה שהכל לטובה ותיראי שזה יבוא לבד אמןןן אמןןן

05/01/2009 | 10:43 | מאת: נועה

חיבוק גדול ומוחץ קודם כל!!!!!!!!! שולחת לך ממחטות לדמעות, כתפיים לשים ת'ראש, אבל גם הרבה הרבה הרבה אויר נקי למלא את הריאות....כשיתיבשו הדמעות תוכלי למלא את הריאות באויר הזה, להרים סנטר, לקבץ ולאחות את כל הרסיסים ולהתחיל שוב. אפשר, יקרה, יהיה, ואין ספק שיצליח, אם לא הפעם, בפעם הבאה. ואם לא בסיבוב הבא, אז בזה שלאחריו. לצערנו הרב אין הוקוס פוקוס. אין הבטחות איך ומתי יצליח לנו. אבל כולנו יודעות שבסוף נצליח ונכבוש את היעד. הבנתו? אין אצלנו הרמת ידיים.... נבוא ונרים לך אותן במו ידנו! תני לדמעות לזלוג, לשטוף ולנקות. אנחנו פה כדי ליבש אותן ולעזור לסנטר להתרומם ולראש להמשיך ולכבוש יעדים! שלך, נועה.

05/01/2009 | 17:45 | מאת: א.א

אל תדאגי עוד יהיה טוב, את תזכי בעזרת השם למבוקשך.... תתפללי הרבה ואם יש לך אפשרות תחזרו לארץ הקודש. כאן קל יותר להתפלל. ואני בטוחה שמקל עלייך לבכות, אז אל תרגישי רע עם עצמך, זה בסדר!!!! רק אל תגזימי תמיד תתעשתי תתעלי על עצמך ותחשבי חיובי עם הפנים קדימה לעתיד....

04/01/2009 | 07:37 | מאת: מיכל

שלום בנות, האם מישהי מכירה ויכולה להמליץ על רופא פרטי שעובד באסותא לIVF? עדיף רופא שמקבל גם במכבי, כך שלא אצטרך לשלם לו על "ייעוץ" (מוגבל לשלושה לשנה), או רופא שהמחירים שלו שפויים, ושהזמינות שלו, כולל התורים, טובה. כמובן שיהיה סופר מקצועי וגם סופר אנושי. יש כזה? אשמח לחוות עת בהיבטים שכתבתי,על רופאים הבאים: מיכה באום, איתי בר-חווה, בידר,ג'קי אשכנזי, ואם יש אחרים- מה טוב. תודות. מיכל

05/01/2009 | 10:39 | מאת: נועה

את מוזמנת לכתוב לי ל [email protected] ואשמח להמליץ לך על מה שאני יודעת/מכירה/שמעתי, יום טוב, נועה.

29/06/2023 | 13:52 | מאת: בעל

אני יכול לעזור עי מתן חוות דעה על איתי בר חווה. אני ממש לא ממליץ על איתי בר חווה, לדעתי הוא אנטיפת, יש לו קושי לתקשר עם המטופלים. הוא מאוד לא רגיש וכל הגישה שלו מאוד רובוטית. בשיחה איתו בעיקר מזלזל במה שאומרים או שואלים, לעיתים יתן הסבר מינורי ביותר, לא משהו שמצופה מרופא פרטי עם מחירים כמו שלו. בטיפול האחרון שלנו התראנו שיש לנו טיסות בחודש הזה ואולי כדאי להתחיל לאחריהן, אך בר חווה המליץ כבר להתחיל וכי הוא יוכל לשלוט בזמן השאיבה, אך לקראת השאיבה התברר כי הדבר לא ככ נכון ודרש מאיתנו כמעט ולפספס את השאיבה. בהמשך התהליך יש התנהלות כושלת מול המרפאה, אשר מעבירה את הוראות הרופא למטופל, פה זה כבר הכל בלגן, המרפאה לא עונה לטלפונים כלל! גם אם אומרים כן, הן לא. בעיקר לא בשעות הפעילות! דבר שמאוד קשה בעיקר בגלל שיש צורך בבירור ההוראות הלא ברורות ולפעמים הזיות שהמרפאה מעבירה למטופלת, אשתי קצת מבינה עניין אז כשהיא רואה שיש דברים מוזרים היא מתריאה למרפאה (שלא עונה כמובן ויש צורך לרדוף אחריהן המון זמן, שלפעמים אין ממנו הרבה), והן שוב בודקות עם בר חווה ומשנים את התרופה שיש לקחת. הרבה מהפעמים מקבלים הוראות בלילה לאותו הלילה שזה בלתי ניתן להשיג את המזרק/תרופה באותו הרגע. התנהלות מאוד קשה מול המרפאה. מי שרוצה אשמח להרחיב אף יותר מדוע לא הייתי מתחיל אצל איתי בר חווה טיפול.

03/01/2009 | 20:34 | מאת: ל.פ.

לכל הבנות היקרות שבפורום שבוע טוב!!! אני ל.פ. ואני כרגע מתחילה סבב שני של מתן זריקות לאחר שבפעם הראשונה שהזרקתי את כל הזריקות שהייתי צריכה, לקראת הסוף הרופא אמר לי שהגוף לא הגיב טוב לזריקות ולכן אני צריכה שוב הכל מההתחלה, ושהפעם הם יכינו לי תוכנית של זריקות כמות יותר גדולה. לכן אולי קצת נעלמתי מהפורום מפני שחיכיתי חודש עד שהמחזור יגיע ועכשיו אני מחכה למחזור נוסף שצריך להגיע בכל יום כדי להתחיל הכל מההתחלה. אני תמיד אבל בכל יום נכנסת לפורום ומתעדכנת וממש מתרגשת מכל אחת שרושמת שהי בהריון וממש שמחה בשבילה מכל הלב. אני יודעת ובטוחה שתורה של כל אחת יגיע עם טיפת סבלנות (כמה שאפשר). רצתי רק להגיד שאני אישה מאמינה אבל ממש לא דתייה ואני כמעט בכל יום מתפללת לאלוהים שיתן לי את מה שאני הכי רוצה בחיים וזה ילד. מאחר ויש לבעלי בעיית זרע ואנחנו מחכים שלאחר הזריקות שלי הוא יעבור ניתוח כדי למצוא זרע אז אני מתפללת כל יום שהכל יעבור בשלום ושאכן יהיה זרע. היינו גם אצל כמה רבינים ידועים מאוד והם בירכו ואמרו שיהיו בשורות טובות. מה שרציתי להגיד שגם מי שלא מאמינה יותר מידי ברבנים או בכלל קצת אמונה לא תזיק וצריך ממש להאמין שיקרה רק טוב ושהסבל יעבור. אותי מה שמחזק זה האמונה והאופטימיות כי אין דבר אחר להאיחז בו. נושא זה כאוב וקשה מאוד ואני מאחלת לכולן לקראת תחילת של שנת 2009 ושבשנה זו יהיו בשורות טובות לכולן ושכל אחת תקבל את מבוקשה. בקיצור שיהיה שבוע טוב לכולן מכל הלב ל.פ. נ.ב. רציתי לדעת אם יש מישהי שלאחר זריקות המחזור הגיע בזמנו המקורי או שיכול להיות שינויים? אשמח מאוד לדעת. ביי ל.פ. מה

03/01/2009 | 23:52 | מאת: דורה

שאין שני לו!!!! טפוווווווווווווווו. מחזיקה לך אצבעות חזק חזק. אה, בקשר למחזור- אם החודש היית בלי כלום הוא בהחלט יכול להגיע בזמן. אבל גם עלולים להווצר שיבושים קטנים. לא אמורה להיות איזו בעייה בעניין. אז קדימה- טיפול מנצח! דורה.

05/01/2009 | 10:38 | מאת: נועה

ל.פ. יקירה! שלא תחזרי לעוד סיבובים!!!!!! יכול להיות שהמחזור קצת ישתבש בזמנים בגלל ההורמונים, אבל גם יכול להיות שיגיע כרגיל. שכל תפילותיך יענו במהרה! נועה.

02/01/2009 | 20:19 | מאת: רווית

לצערי, נכנסנו גם אני ובעלי למאגר מתקשות הפריון. בדרך להריון נכסף פגשנו מטפלת נדירה

03/01/2009 | 02:11 | מאת: גילה

למה לא לשלם על פרסומת ולקבל את המקום הראוי באתר?

03/01/2009 | 17:03 | מאת: דורה

ניתן לקנות בכסף מקום פירסום בדוקטורס. מחקתי מהודעתך כל מידע שהוא פירסומי. אם אכן את מעוניינת לתמוך ולהתמך כאן- את יותר ממוזמנת להשאר איתנו. דורה.

לפרוש מכאן בעזרת השם במהרה. אז אמנם לא הייתי כותבת בתדירות גבוהה אבל תמיד היייתי פה כדי לקרוא לפעמים להגיב ולתמוך. 4 שנים חיכיתי לנסיך הקטן, ביום שחגגתי4 שנות נישואין, למחרת בבוקר הוא נולד, הכניסו אותי באופן דחוף לניתוח בשל מצוקת עובר, אבל זה לא הזיז לי. כי מה זה ניתוח לעומת כל הבכי והדמעות כל השנים האלה וכל הזמן שחיכיתי... בנות יקרות, מנסיוני האישי, המון תפילות לקדוש ברוך הוא, אמונה שלמה שהכל בידי שמיים ואנחנו כאלה קטנים בעולם הזה, הילודה כ"כ קשה בשנים האחרונות(בעיות פריון, הפלות, לידות שמסתבכות...), יש לכך סיבה, אנחנו מתקנים משהו בעולם הזה, השמיים צמאים לתפילות ולדמעות שלך ילדה.... תרצי בזה באמת, תבקשי ממנו מכל הלב, תתפללי ותתחנני, כשאת מזילה דמעה תזכרי תמיד יש שם למעלה אל שומע תפילה. תמיד התפללתי לקדוש ברוך הוא שאני יצליח להיכנס להריון ללא טיפולים ואני מוכנה לעבור סבל של לידה ולא טיפולים. ביום בהיר אחד הופתעתי לגלות שאני בחודש שני... קיבלתי את זה שמה שמתעכב לא מתעכב סתם... "אלוקים לא משיב ריקם דמעותיה של בת מלך...."

02/01/2009 | 12:42 | מאת: נועה

מאושרת לשמוע שאת חובקת בן בשעה טובה! אני זוכרת אותך מהפעמים שהצצת וכתבת לנו. מאד שמחה בשבילך שהאמונה חיזקה אותך ועזרה לך לצלוח את כל שנות ההמתנה והדמעות. מאחלת לכולן שגם תפילותיהן תתגשמנה. הלוואי שלכולן רק תפילות יעזרו.... לצערינו ביחד עם התפילות יש כאן הרבה שזקוקות גם לעזרת הרפואה בת ימינו.... שתתקצר הדרך לכולן ונשמע עוד הרבה בשורות טובות כמו שלך. הורות מאושרת, וגדלי אותו בנחת ובריאות!!!!!!!! נועה.

03/01/2009 | 17:11 | מאת: דורה

ושתזכי לגדל אותו בנחת.

01/01/2009 | 15:35 | מאת: לילך

פעם ראשונה אני נכנסת כשותפה פעילה בפורום כבר 3 שנים מנסה להרות... שלום לכולכן

01/01/2009 | 22:06 | מאת: נועה

ו-וולקם טו ת'ה קלאב.... מקווה שמעכשיו זמנך במועדון יהיה קצרצר ביותר! מוזמנת לשהות עמנו, לשתף, לברבר, להוציא, לברר וכל מה שמתחשק! ספרי לנו קצת מה הבעיה (כמובן אם בא לך), בת כמה, איפה מטופלת... ננסה להקל את הדרך, לילה טוף! נועה.

03/01/2009 | 23:56 | מאת: דורה

שלוש שנים זה מספיק ודיי. הלוואי שמכאן יגיע המזל שלך והשהות שלך כאן תהייה קצרצרונת. אם את מעוניינת- ספרי לנו על הדרך שעברת עד היום, איפה ואצל מי את מטופלת וכל מה שתרצי לחלוק איתנו.