פורום פוריות חברתי - תמיכה

לכל הבנות היקרות שמי ל.פ ואני לאחר זריקות שהזרקתי במשך מס' ימים, אך לאכזבתי הרבה, לאחר כל הזריקות שהזרקתי הגעתי לבית חולים להמשך טיפול והרופא אמר לי שהגוף שלי לא הגיב כל כך טוב לזריקות ושצריך לחכות חודש ובמחזור אחריו להתחיל שוב הכל מההתחלה. יצאתי מהרופא מיואשת וחסרת אונים ולא הבנתי, מדוע זה לא מסתדר למרות שעשיתי והזרקתי כפי שהרופאים ביקשו ואמרו. אשמח לדעת האם זה קרה לאחת מכן? אשמח לקבל תגובה תודה רבה ל.פ.

ל.פ. יקרה, לא, לא קרה לי. קרה שלא הגבתי מספיק לגרוי שחלתי מסויים אבל אז תוך כדי הטיפול, הרופא שינה מינונים. לצערי, פעמים רבות מטופלות חדשות לא מבינות לגמריי מה הרופא אומר בגלל חוסר נסיון, והרופאים לא ממש מתאמצים להסביר. נוח להם ככה. ואני דווקא מאד הייתי רוצה לדעת מה היה הגרוי השחלתי שקיבלת ומה בדיוק הרופא חושב שלא עבד ומה הוא חושב לעשות אחרת בטיפול הבא. מחכה לשמוע ממך, דורה.

לדורה שלום קודם כל תודה על התגובה המהירה שלך. בגלל שזאת הפעם הראשונה שהתחלתי להזריק הרופאום טוענים שהם לא ידעו בדיוק את המינון הנכון וכנראה שהמינון שהם נתנו לי לא הספיק. אני דווקא הקפדתי מאוד לעשות כל מה שהרופאים אומרים וכל הזמן באותה השעה הייתי מזריקה. לפעמים באמת לא הייתי מבינה מה הייתי צריכה לעשות אבל לא התביישתי ושאלתי עשר פעמים כדי להבין בדיוק מה צריך לעשות, וגם שהייתי צריכה להזריק בשישי או שבת הייתי נוסעת עד לבית חולים כדי שיזריקו לי כי בעלי לא היה בבית. הרופאים טוענים בגלל שזאת הפעם הראשונה שלי, וגם בגלל לאחר שאני מוכנה ומסיימת עם הזריקות בעלי צריך לעבור ניתוח ביובסיה באשכים כדי למצוא זרע ואני באותו זמן גם עושה את השאיבה אז הם רצו שהגוף שלי יהיה מוכן מאה אחוז כי אחרי הזריקות צריך לעשות את הניתוח והרופאים לא רוצים לעשות את הניתוח בלי להיות בטוחים במאה אחוז שהגוף מוכן. הרופאים אמרו לי בגלל שלאחר ההזרקות צריך להיות הניתוח אז הם העדיפו לחכות לפעם הבאה ולהזריק שוב כדי שהכל יהיה מוכן כמה שיותר לניתוח. בקיצור זה כל הסיפור, סיפור מורכב וקשה מאוד נפשית לי ולבעלי במיוחד שהיינו בטוחים שעשינו את הכל על הצד הטוב ביותר ועשינו בדיוק בדיוק מה שהרופאים אמרו ולכן התאכזבו מאוד. כרגע אני מחכה לקבל את המחזור ומחזור אחריו אני מתחילה שוב אם ההזרקות. מקווה מאוד לטוב ואני אופטימית עד כמה שאפשר. תודה רבה ל.פ.

לדורה שלום קודם כל תודה רבה על התגובה המהירה. שנית הספקתי להכיר אותך קצת דרך הפורום וראיתי שאת מתייחסת לכל אחת ואחת וגם יודעת המון בנושא. תראי בגלל שבעלי צריך לעבור ביופסיה דרך האשכים למציאת זרע, אז הרופאים טענו שהגוף שלי לא מוכן עדיין ולא הגיב טוב לזריקות, ובגלל זה ניתוח אז הם מעדיפים שאני יהיה מוכנה גופנית מאה אחוז כדי שביום של הניתוח של בעלי אני יעשה את השאיבה. רציתי לשאול אותך אם את מכירה מהפורום משיהיא שבעלה עבר ניתוח דרך האשכים כדי למצוא זרע? ואם את יודעת מה הסיכויים למצוא במקום זה זרע? אודה לך מאוד לתשובה. תודה רבה על האוזן הקשבת זה עוזר לי מאוד , את לא מבינה עד כמה. תודה תודה תודה תודה תודה תודה תודה !!!!

בנות יקרות, אני אחרי שאיבה ב"ה אבל אני מדממת (הדימום שיש לי לא חזק) אמרו לי לבוא מחר להחזרה. האם מישהי שמעה על מצב שמחזירים תוך כדי דימום?

באופן אישי- לא היו לי דימומים אחרי השאיבות. לא שמעתי על בנות שלא החזירו להן עוברים בשל דימום קל שאחרי שאיבה. אבל כל מה שזה אומר הוא שאני לא שמעתי על זה. מציעה לך להתקשר מחר ולשאול במחלקה לפני שאת מתחילה להתרגש לקראת ההחזרה. ובעזרת השם, יגידו שאין בעייה ומאותו הרגע לא יהיו בעיות. וזה כולל הריון, לידה והורות מאושרת. &&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&& דורה.

שלום רב השבוע היינו אצל ד"ר מאג'ר השורה התחתונה היא צריך לבצע שאיבה לבעלי (ביובסיה), הטיפול עצמו יהיה ביום השאיבה שלי במידה והזרע שהקפאנו לא יהיה תקין, שאלנו את הרופא מה הסיכוי למציאת זרע הוא פשוט לא הכי התלהב ואמר 50% בלבד. אני פשוט לא יודעת כך להתמודד עם הבשורה הזאת, ומה יקרה אם לא ימצאו סתם יכינו אותי לטיפול עם כל הזריקות אני ממש מיואשת לא מבינה כך כל זה נפל עלינו פשוט קשה להאמין ולהקל. השבוע יש לנו פגישה נוספת עם ד"ר וייסמן לפני תחילת הטיפול, שכנראה יהיה בחודש ינואר . טוב בנות נקווה לבשורות טובות אצל כולנו, שיר

באמת חדשות מטרידות מאד. אבל בכל זאת. חמישים אחוזים זה בדיוק אותו הדבר גם מהצד השני, נכון? (-: ז"א שיש לך חמישים אחוזים יפים ושמנמנים של סיכוי למצוא אחלא זרע ולסיים את כל פימפום ההורמונים הזה בהחזרה של התינוק שתחבקי בעוד תשעה חודשים. וחוץ מכל זה- עזבי את הסטטיסטיקות האלה. אין בהן משהו מוחשי או אמיתי. כי אחרי הכל גם עם סיכוי של חמישה אחוזים- אפשר ליפול בצד של החמישה ואפשר בצד של התישעים וחמישה. אז ככה שסטטיסטיקה לא ממש מדברת אליי. ובכלל- אחרי כל הבלסטוציסטים עם אחוזי ההצלחה הסטטיסטיים שלהם, והטריים ואחוזי ההצלחה הסטטיסטיים שלהם, בסוף נקלטתי ממוקפאים! מצפה לשמוע מה אמר הוייסמן. שלך, דורה.

כמו שדורה אמרה - יש ועוד איך צד שני! ואם ואם ואם, מדג'אר היה עד כדי כך סקפטי, הוא מן הסצם היה מבקש ממך להכין אופציה של תרומת זרע, למקרה שלא ימצא. הוא לא ביקש, נכון? ז"א שהוא בטח מקווה שימצא זרע! אנחנו איתך שירה'לה, עם כל בשורה שלא תהיה. אגב מתי מתוכננת שאיבה? התחלת כבר את הטיפול? שבוע נפלא בכל זאת! נועה.

לשיר מפעם שמי ל.פ. ולבעלי יש את אותה בעיה ,אשמח מאוד אם תצרי איתי קשר דרך הפורום מפני שאשמח לשתף אותך במה שהרופאים אמרו לנו ומה האופציות שנתנו לנו. (רק במידה ואת מעוניינת כמובן) תודה רבה ל.פ.

הייי אני בת 27 + ילד אחד אני חדשה כאן ושנה אני מעונינת להרות פשוט השנה החלו לי שיבושים בוסת ואני מקבלת וסת רק בעזרת כדורי דופסטון או פרוורה איך אפשר להרות כשאין וסת?? זה מתסכל עוד יותר מתסכל לקבל תשובה שלילית כל חודש מחדש איך ממשיכים??. (אני כמובן מטופלת אצל מומחה ועוד שבועיים אני צריכה לעבור צילום רחם) נקווה לטוב !!

עושים בדיוק את מה שאת עושה! הולכים למומחה פוריות שסומכים עליו ועושים את מה שצריך. צילום רחם הוא שלב אחד במסע. אצל כל אחת אורך המסע שונה. מאד מקווה שאחרי הצילום תקלטי להריון. זה קורה לא פעם. ואפשר גם להכנס להריון בלי ביוץ טבעי. בשביל זה כל ההורמונים האלו. מאחלת לך דרך קצרה להרחבת המשפחה ושהות קצרה במחיצתנו. ועד ההריון, שאוטוטו יגיע, טפו, טפו, טפו, את מוזמנת להישאר, להתייעץ, לשתף, להגג, לשפוך את הלב, וכל מה שתרצי. דורה.

קיבלתי זריקת דקפפטיל לפני שבועיים. ביום שישי האחרון קיבלתי מחזור ואני עדיין מדממת (כבר יום שביעי!) אף פעם לא דיממתי תקופה כל כך ארוכה. זה קשור לזריקה? מתי זה ייגמר?

זה בהחלט יכול להיות קשור לזריקה. אבל הכי רצוי זה ליצור קשר עם הרופא המטפל שלך או לפחות עם המרפאה, ולשאול. זה אמור להגמר בקרוב.

זה הדקא שכינויו אצלנו - דרעקא.... כן כן, הוא הגורם לדימום ארוך ואפילו ארוך מאד, אמנם בטיפין טיפין, אבל ארוך. ההסבר: דקא מפסיק את פעילות המחזור וחידוש עליית הפרוגסטרון שאמור לייצר רירית רחם חדשה, ולכן, כל עוד לא נבנית רירית חדשה של מחזור חדש, קצוות כלי הדם הקטנטנים לא נסגרים, וממשיכים קצת לדמם. זה ידוע, מקובל ויעצור מייד עם תחילת זריקות הגירוי שיגיעו בקרוב. בהצלחה!!!!!!!! נועה.

התחלתי היום בזריקות של גונאל אף ומונוגול. מישהי יכולה להסביר לי מה החשיבות של הזרקה באותה שעה כל יום ועד כמה צריך להקפיד על זה )איזה איחור נחשב סביר)? .ועוד שאלה - מה עושים עם הזרקות בשבת? לאן אפשר לפנות?

היי לולה, בהצלחה עם הזריקות! חשוב להזריק באותה השעה כדי שרמות ההורמונים בדם יהיו מאוזנות. חריגה של עד שעתיים נחשבת לתקינה. עוד דבר- כדאי להזריק בשעות הערב, אחרי שמקבלים הוראות מהמרפאה ולפני בדיקות הדם בבוקר. לגבי הזרקות בשבת- בנות רבות נתנו לבן זוגן להזריק להן ובכך נפתרה בעיית השבת. בנות רבות הזריקו לעצמן (כמוני למשל). אפשר לפנות לבית חולים. ידוע לי שבביקור חולים בירושלים לא משלמים עבור זריקות שנועדו לפוריות. בררי אם יש בסביבתך בית חולים עם מדיניות כזו. יש גם אחיות שרואות בהזרקות הללו גמילות חסדים ועושות זאת בהתנדבות. ואם לא מוצאים מתנדבים- משלמים במד"א ודומיו. בכל מקרה- תצטרכי הוראת הזרקה לאחות בחתימת הרופא. הכי נוח, שוב, להזריק לבד או בעזרת בן זוג. בקשי הדרכה מהאחות ותראי כמה שזה קל. ושוב- בהצלחה!! דורה.

באיכילוב עלות ההזרקה היא 23 ש"ח. אחרי יומיים כבר תתייאשי מהריצות וההמתנות ותזריקי לבד. בהצלחה !!!!!!

היי, למה התהליך של השאיבה לא פשוט? האם מרגישים משהו?? זה יותר גרוע מצילום רחם? כי בצילום הלכתי למות, כבר הייתי בעולם הבא... מה מרגישים בדיוק, אני רוצה לדעת כל פרט....

מצטערת לא נכנסתי לפורום קצת לחוץ.... שאיבה היא בהרדמה מלאה כך שבמהלך השאיבה את לא מרגישה כלום וכל אחת הגוף מגיב אחרת אני למשל מתעוררת מההרדמה עם לא מורפיום הפכתי את המחלקה אבל כעבור שעה קמה הולכת עם בעלי למסעדה אחרי צום וחוזרת לשיגרה אל תחשבי יותר מדי פשוט אין לנו ברירה המטרה מקדשת את האמצעים והתוצאה חלום שמתגשם ושוב בהצלחה מכל הלב

שלום, חוץ מצילום רחם עשיתי כמאין משטח רחם (כמו שעושים משטח גרון...)קוראים לזה פאפ אם אני לא טועה, הכל נמצא תקין, הפרופסור אמר שהוא לא רואה שום סיבה לזה שאני לא נקלטת ושיש הרבה נשים כאלו. גם אצל בעלי הכל תקין לחלוטין. הפרופסור גם עשה לי בדיקה גופנית וב"ה הכל בסדר. לפני כשנה בערך עשיתי דיקור סיני במשך 7 חודשים שלא הועיל בסוף התיאשתי. יש מין ריבת דבש כזו שקוראים לה "וידה פוריה" אפשר להסתכל באינטרנט ולקרוא על זה, בקיצור אני ובעלי אוכלים ממנה פעמים ביום וזה ממשששששש מגעיל!!!! וזהו, כמו שכתבתי אני אחרי הזרעות ומעקבים שאחרי כל כישלון של טיפול כזה אני נכנסת לדיכאון, כבר אין לי כח יותר לסבול, אני נורא מפחדת מזריקות ולפני כל זריקה זה סיפור בפני עצמו.... רציתי לשאול עוד שאלונות, כשמחזירים את "העוברים" איך עושים את זה? זה כואב? האם יש אחרי השאיבה הרבה דם? ואם זה אותו תהליך כמו של הזרעה בעניין המעקבים אז למה זה תהליך לא פשוט??? סליחה על הטירדה, זה מאוד חשוב לי בא לי כבר לעבור את זה ושהכל יהיה מאחורי, אפילו אם חס ושלום זה לא יצליח לפחות שאני ידע מה זה ולא יהיה בדמיונות ופחדים....

סתם לידע כללי, פאפ זה משטח שנלקח מצוואר הרחם לא מהרחם, והוא נועד למצוא תאים סרטניים חו"ח במועד לפני שמתפתח שם משהו חמור, אז זה לא קשור בד"כ לטיפולי הפוריות. אז אני מבינה שעשיתם מספר הזרעות והרופא החליט שהגיע הזמן לעבור לIVF ואתם נחשבים למושג המעצבן שנקרא 'בלתי מוסברים' נכון? שאיבה לא גורמת לדימום בד"כ ואם יש, אז זה ממש כמה טיפות קטנות. תלוי במספר הביציות שנשאבות, ההתאוששות אמורה להיות מהירה מאד. החזרת עוברים היא ממש לא כואבת, זה כמעט כמו בדיקה גניקולוגית רגילה, אבל פה מחדירים צינורית קטנטונת אל הרחם ודרכה מחדירים את העוברים. כמעט לא מרגישים כלום! (והחלק הכי מרגש זה כשמראים לך על מסך קטן את העוברים מהמיקרוסקופ של המעבדה לפני ההחזרה עצמה) אני מאד מבינה את הדכאונות של אחרי כל טיפול, אני לא חושבת שיש מישהי על פני כדור הארץ הזה שיכולה לקחת את רכבת ההרים הזאת בלי לשקוע לדכאונות.... זה לא פשוט בכלל, וכגודל הציפיות כך גודל האכזבות. גם לא נוכל להנמיך ציפיות, כי זה מה שכולנו כל כך כל כך רוצים, לא? אם זה ינחם אותך, אולי קצת, זה שתדעי שהטיפול שבו יצליח לך, ותכנסי להריון מתקרב הרבה יותר מהר ממה שתחשבי! לגבי הריבה והדיקור.... מאד חשבו לפנות למומחי רפואה אלטרנטיבית שמתמחים בפריון, ויש להם נסיון וידע לגבי מה שאת עוברת. אני לא יודעת אצל מי טופלת, או מי נתן לך את הריבה הזו, אבל כדאי מאד לשלב את טיפולי הפריון עם טיפולים אלטרנטיבים ממקור מהימן. לגבי למה התהליך לא פשוט - קודם כל כמות ההורמונים שניתנת ב IVF הרבה יותר גדולה מבהזרעות, מאחר ומקווים לאסוף כמות ביציות הרבה יותר גדולה מבהזרעה. כמויות שכאלו לא מומלצות ולא קלות לגוף בכלל. ואם יש איזשהיא דרך להשיג הריון בלי IVF, ברור שכדאי לבחור בה. בנוסף, עוברים את השאיבה בהרדמה מלאה, שזה גם לא בדיוק קלי קלות לגוף, ולא חסר סכנות. בקיצור, אם אין ברירה אז אין ברירה. את יכולה לקרוא על כל התהליך קצת יותר לעומק ב: www.baby4u.co.il מקווה שעזרתי קצת, ואגב, את יכולה להמשיך את שאלותיך/הודעותיך בהמשך לאותה הודעה שפתחת, תגללי למטה ולחצי על 'שליחת תגובה'. לילה! נועה.

תודה רבה את מקסימה ביותר, נראה לי ששבוע הבא אני הולכת ואומרת את החלטתי שהיא חיובית!!! יש לי תור ביום ראשון שזה היום החמישי לווסת אני יעשה עוד הזרעה אחת ואז נראה מה יהיה... איך שואבים את הביציות? מה מחדירים לרחם כדי שאוב אותם וכמה זמן כל זה לוקח?? שוב תודה ושבת שלום!!!

נו, מה תגידו על כך שישנן בנות שמשוועות להחזיק תינוק בידיים ופתאום שומעים על מקרה מזעזע שאיזו אחת (ואני לא אכתוב פה מילים לא יפות ויש לי כמה...) החליטה לזרוק תינוק לפח האשפה??? ואלוהים אני יודעת שאתה שומע אותי ואני לא עושה את החשבונות שלך בשמיים אבל קשה לי בלי לשאול למה??? בבקשה תן לכל מי שרוצה להוקיר את המתנה המופלאה להחזיק תינוק משלה בידייה לאחת שתדע להעריך שיודעת מה זה כל כך לרצות ולא לקבל והכל בא כל כך בקושי, בבקשה שמע את תפילתי מאחת שמאוד רוצה ומתפללת לטוב אני.

זה שכל העור שלי ברווז. אין מילים ואין הסברים לכאלו מקרים.... מאחלת לך מכל ליבי שתזכי באוצר שלך במהרה!!!!! לילה, נועה.

לגמריי מזעזע. מתפללת איתך שהאוצר שלך יגיע במהרה, ימלא את ידיך ואת ליבך וידע שתמיד יהיה מוגן ואהוב.

מה דעתכן?החזרת בלסטו', במקרה שלי 3, שנחשבו עוברים יפים, משפרת את סיכויי הקליטה,או אין כ"כ הרבה הבדל לעומת עובר צעיר יותר?

בד"כ בלסטוציסט נחשב לבעל סיכויי קליטה גבוהים יותר מלעוברים צעירים יותר. יכולה להעיד שבמקרה שלנו, בפעם היחידה שהיה בלסטו והוחזר - היה הריון שעכשיו חולם לו במיטתו חלומות ענוגים.... :-) מאחלת גם לך אחד כזה ומהר! נועה.

סחתיין על שלושת הבלסטוציסטים!!!!!!!!!!!!!! יאללא, תמרי צריכה אחים. תתחילי לדגור. דורה.

השבת היה כתם קטן על התחתונית..סליחה מראש על התיאורים..בניגוב היו פעמים שהיה נקי ולפעמים טיפה הפרשה דמית חומה/ורודה..והכנסתי טמפון לשניה וראיתי שיש עליו הפרשה חומה.. הלך הטיפול? האם כדאי מחר ללכת ליחידה ע"מ לבדוק?מה בכלל אפםשר לבדוק?פרוגסטרון?אולטרסאונד?רוצה להזכיר..החזרת 3 בלסטו היתה ביום שני, רק לפני 5 ימים!!! אני מאשימה את עצמי..אולי זה בגלל שלא כ"כ הקפדתי על מועד לקיחת הגסטון??

טופלתי עד עכשיו אצל רופא כלשהו. הוא נתן לי גונל, אוביטרל, הזרעה ותמיכה של אנדומיטרין ופרוגינובה. הגוף לא הגיב כ"כ טוב והיה לי רק זקיק אחד. עברתי לרופאה אחרת והיא אמרה שהגוף שלי לא מגיב כל כך טוב, וגם רמת הפוריות הולכת ויורדת ולכן אין לנו הרבה זמן לנצל, ונכנס לעניינים בשיא הכוח. היא נתנה לי הוראה לבוא ביום ה-3 למחזור לעשות בדיקת דם ובוודאי להזריק פיוריגון בזמן הנכון. אז מה ההמשך? בטיפשותי לא שאלתי מה אופן הטיפול...

קצת קשה להבין את התמונה המלאה... בת כמה? מה הביא אותך לטיפולים? כמה הזרעות עם הורמונים עברת? אמרה לך הרופאה איזה טיפול היא מתכננת? למה היא מתכוונת בכל הכח? IVF? עוד הזרעה? נסי לתת לנו עוד פרטים כדי שנוכל לעזור... בדיקת הדם שהיא מבקשת שתעשי נקראת פרופיל הורמונלי, ומבצעים אותה על מנת לדעת מה מצב הגוף באותו זמן נתון, מה הרזרווה השחלתית, מה רמות ההורמונים, מה שיוביל לקבלת החלטה על המשך טיפול. לכן הרופאה לא קבעה את ההמשך לפני שהיא רואה מה הפרופיל שלך. שיהיה בהצלחה גדולה! נועה.

תודה רבה נועה :-)

ביום ראשון הייתי אצל הרופא שלי ובמבט עצוב (באמת) הוא אמר שהאופציה היחידה היא תרומת ביצית. קיבלתי את הבשורה בשוק מוחלט ולא יכולתי להוציא מילה מהפה. הוא אמר שכיום לא ניתן לקבל תרומות בארץ (?) ולכן צריך לחכות בתקוה שהחוק יעבור. בין לבין אני צריכה לעבור היסטרוסקופיה אבחנתית. חזרתי הביתה מבוהלת לגמרי ,נשכבתי במיטה ואמרתי שאני פוחדת. בעלי שתומך בד"כ החליט לכעוס ולהיות ברוגז. אני הרי חייבת כי הסכמתי ?. אני בהלם מוחלט ומבוהלת ,לא מבינה, מה פתאום.....הבדיקות שלנו תקינות, התוצאות של הגירוי השחלתי מדהימות !!, הכל הכל תקין -הורמונים,מחזור הכל...אבל מהכל הזה לא יצא כלום. קשה לי לקבל את הצורך בתרומה שהכל אצלי תקין. אני מיואשת ובקושי מתרכזת .מאיין יבוא עזרי ???

תחילה אל ייאוש לפני שאת מגיעה לתרומה תנסי לראות עוד רופא א ו לברר ברפואה אלטרנטיבית קודם לנסות דרכים אחרות ניסים קוראים לפעמים אני מזדהה איתך אבל מה לא נעשה בשביל שיהיה לנו ילדים? אני תרמתי ביציות בארץ תנסי אצל רופא אחר ........

חייבת להתפרץ לכאן ולהרגיע אותך , אני מותיקות הפורום כאן יש לי קצת יותר ניסיון בתחום הגעתי ל IVF עם רזרבה שחלתית 12 ואחד הפרופ' מאחד הבתי חולים החליט שאני צריכה תרומת ביצית , לילה שלם לא ישנתי לקחתי את התיק פסלתי את דבריו פניתי לפרופ' זיידמן לאחר IVF ראשון הצלחתי והיום אני מגדלת ילד מדהים בן שנה ועשרה חודשים , לא להתיאש פני לעוד רופאים ליעוץ ! המון הצלחה .

אין לי ספק שההלם בהודעה כסאת הוא טוטאלי, מפחיד, מלחיץ ומוציא את כל היאוש שבעולם מהקרביים.... אולי ספרי לנו קצת היסטוריה? מה הבעיה שהביאה אתכם עד הלום? כמה טיפולים עברתם? מה היו תוצאות הטיפולים? אצל מי את מטופלת וכמה זמן? אולי נוכל קצת לעזור ולשתף פה ידע של כל חברותינו? מוזמנת לשפוך, לילה טוב! נועה.

ספרי לנו יותר על הרקע של הטיפולים שלך, על רמות הFSH שלך, מה גילך, בקיצור- אל תקצרי.

קודם כל רציתי להגיד תודה לבנות שתמכו. הייאוש היה כל כך גדול שאפילו להגיב לא הצלחתי. גם עכשיו אני בתחושת אי ודאות . אצלי הבעיה היא בגיל (התחלתי מאוחר). מעל גיל 40 מייד מחליטים שצריך תרומה . ניסיתי אצל רופא מסויים (עליו סיפרתי) ובהתחלה הוא היה מופתע מהתוצאות אבל שכשלו 3 ניסיונות פשוט הרים ידיים. המליצו לי על פרופ' זיידמן או פרופ' זיידמן או פרופ' דור. מה עושים ? מה העלויות? כבר נגמר לנו כל הכסף !! אבל אין ברירה.

לא יודעת כמה עולים טיפולים בפרטי. את כל הטיפולים עשיתי בציבורי. אולי תפתחי שרשור חדש בנושא? בנות פה דווקא ממש מתמצאות בנושא. שמחה שהיאוש מטשטש ושיש לך כבר תוכניות פעולה. מבטיחה להיות פה, דורה.

לא יודעת לגבי דור, אבל זיידמן עובד עם כל קופות החולים ואת מקבלת החזר על רב העלות. לאיזה קופה את שייכת? ממכבי מקבלים 83% החזר. אני גם יודעת שזיידמן לא מרים ידיים כל כך מהר, וגיל 40 לא אומר הרבה, את יודעת מה היתה תוצאת הפרופיל ההורמונלי בעיקר ה FSH? תחזרי אלינו, ננסה לעזור כמה שנוכל! יום טוב, נועה.

שלום לכן, אני בת 28 עם ילד אחד בן 5 וחצי (הריון טבעי) וכ4 שנים מנסה להקלט שוב ללא הצלחה. עברתי 3 הזרעות שכללו זריקת גונלאף ואוביטרל ובדיקות דם יום כן יום לא וכן מעקב זקיקים, כידוע תהליך ארוך ומיגע וכל זה ללא הצלחה... עשיתי צילום רחם ובדיקה שנקראת "פאפ" (משהו כזה) ובעלי עשה בדיקות זרע והכל ברוך השם יצא תקין לחלוטין!!! הרופא יעץ לנו לגשת להפריה הבעיה שאני מאוד פוחדת, גם להזרעה לקח לי זמן להחליט ולקבל את האומץ, כל זה אחרי ששגעתי את העולם (מי שעברה זאת כמובן) אם זה כואב ומה מרגישים וכו'.......... עכשיו ההפריה נראית לי יותר מפחידה ומאיימת... קוראים לזה אי וי אף.... אנא אם אפשר לקבל ממכן פירוט כיצד ואיך זה מתבצע ב ד י ו ק!! ומה עושים ומתי...... תודה רבה וסליחה על הבלבול. אורטל

הפריה כוללת את תהליך שאיבת ביציות קצת לא נעים וגם לא נורא כי אחרת לא היינו חוזרות שוב ושוב אחוזי הצלחה בהפריות יותר גדולות מהזרעות אל תכנסי יותר מדיי לעניין פשוט תזרמי עם מה שאומרים לך לעשות כי אחרת תדחי את ההפריה בעוד זמן פשוט תלכי עם זה ובעזרת השם שתיהיה פעם ראשונה הצלחה

וברוכה הבאה אלינו, בברכתנו הקבועה - נקווה שלא תשארי עמנו זמן רב! רציתי לשאול מה העלו הבדיקות שעשית ואיזה עשית חוץ מצילום רחם? אמרו לך מה לדעתם הסיבה לאי כניסה להריון? לפני שרצים ל IVF יכול להיות שיש עוד דרכים להתגבר על הבעיות, אבל קודם האבחון צריך להיות יותר מדיוק.... IVF זהו תהליך שבו נותנים הורמונים בכמות לא מועטה בכלל, על מנת ליצור כמות ביציות לשאיבה, כשבד"כ הגוף מבייץ רק ביצית אחת. המעקבים די זהים למה שעשית בהזרעות עם גונאל ואוביטרל, אלא שבסוף הסיבוב שואבים את הביציות תחת הרדמה מלאה. את הביציות מפגישים עם הזרעונים במעבדה, מתפללים להפריות טובות ויפות, ולאחר יומיים שלושה מחזירים אלייך לרחם עובר, שניים או שלושה. תלוי בהרבה גורמים. שוב, לפני שאת רצה לIVF, מאד מומלץ לעשות עוד כמה בירורים, אולי גם אלטרנטיביים כדי למצוא את הבעיה. זה לא תהליך פשוט IVF, אבל אם אין ברירה עושים אותו ואנחנו נהיה איתך לאורך כל הדרך! בהצלחה! נועה.

ביום חמישי עשיתי אולטרסאונד ראשון הכל היה נראה מעולה. 2 עוברים לכל אחד היה דופק חזרנו מאושרים הביתה. ביום שישי בבוקר קמתי עם דימום הרופא אמר שכנראה שזה מהאוטרסאונד אז לא יחסנו לזה חשיבות. אתמול יום שני באמצע העבודה פתאום הרגשתי שטפון הלכתי לשרותים וראיתי כמות מטורפת של דם אדום !! מפחיד!! וזה לא מפסיק, תוך דקה תחבושת מלאה בדם. ישר רצתי לרופא עשו לי אולטרסאונד ונראה שעובר אחד לא ישרוד יש דופק מאוד איטי. השני דווקא בסדר אבל אני מאוד מפחדת שגם השני לא יפול. זהו זה הסיפור כל כך הפכפך שזה לא יאמין יום אחד הכל טוב ולמחרת בלאגן. מזל שיש 2 נקווה שהוא ישרוד תחזיקו אצבעות. משהי אולי יודעת אם זה באמת מסכן את העובר השני?

זו תסמונת התאום שנעלם, גם אצלי נקלטו 2 עוברים ראינו דופק ועד שבוע 11 נשארנו רק עם אחת (מקסימה היום בת שנה). לי אמרו שאין מה לעשות אבל אולי כדאי להתייעץ שוב עם הרופא, לקחת כמה ימי מחלה ולנוח בבית.

תודה על התשובה. אני נחה בבית לקחתי חופש עד יום ראשון הדימום הפסיק לי כבר כמה שעות. בנוסף קיבלתי זריקות גסטון למשך שבוע לתמיכה בהריון אני מקווה שהוא יחזיק.ויש לי אולטרסאונד עוד שבוע. תגידי כשהתאום נפל היה לך דימום חזק? כי אצלי הוא עדין לא נפל ראו דופק מאוד איטי והוא אמור ליפול.

קודם כל &&&&&&&&&&& אצבעות מוחזקות חזק לשני שיחזיק וישאר שם בלי בעיות עוד 9 חדשים לפחות!!!!!!!! אני הייתי כמעט באותו מצב, לי התחיל אותו שיטפון ביום של האולטראסאונד, ומה שראו זה שק הריון אחד שהתפרק ושק אחד עם דופק יפה... שעכשיו ישן לו (לא בדיוק בנחת, אבל ישן במיטה שלנו...) הייתי בחרדה די קשה בתחילת ההריון בגלל הדימום הכבד, אבל לאט לאט, עם תמיכה מוגברת ליתר ביטחון, הל הסתדר והיה הריון תקין ומופלא! מאחלת לך לפחות אותו דבר! תמשיכי לעדכנינו, דברי עם הרופא לגבי תמיכה אם יש צורך בחיזוק או לא? חלומות על קטנטן/נת מתוקים בדרך אלייך, נועה.

תזכירו לי בבקשה, היכן מזריקים את המווגון והצטרוצייד בישבן או בבטן?

למורן קוראים לי ל.פ. ואני גם הזרקתי את שתי הזריקות שאת אומרת. אני הייתי צריכה להזריק מונוגן 3 אמפולות אז לכן זה היה צריך להיות בישבן מפני שזה חומר של 3 אמפולות וזאת מחט ארוכה ועבה ולכן לא עושים אותה בבטן.אבל את הציטורייד או איך שלא קוראים לזה, את זה אפשר בבטן מפני שלזריקה זאת יש מחט דקה וזה אפשרי בבטן. בהצלחה רבה ל.פ.

היי מורן אני הזרקתי את 2 הזריקות בבטן בהמצלת הרופא שלי. לגבי המנוגון עד 3 אמפולות צריך לשים רק מדלל אחד כך שהכמות היא כמות רגילה וגם מזריקים עם מחט רגילה לא עם המחט של הערבוב. אם את רוצה אני אסביר לך אני בבית היום ואני אכנס לראות מה שלומך. בהצלחה אהובתי...

שתיהן בבטן, תבחרי איזה צד בא לך לאיזה מהן...ולמחרת תחליפי :-) (סתם לגיוון, לא הוראה רפואית....) בהצלחה! נועה.

לכולכן הסתדרתי והאחות בקופ"ח הזריקה לי בבטן את שתיהן. זהו מחר אני הולכת למעקב זקיקים מקווה שהשאיבה קרובה... המשך יום נעים ושמח מורן

היי בנות תודה על התמיכה, אוגרת כוחות מחודשים להמשיך הלאה... אתן הכנסתן בי אופטימיות - שהייתה קצת חסרה לאחרונה בהצלחה לכולנו ובשורות טובות רחלי

רק בשורות טובות! א-מ-ן!!!!!!! יום נפלא, נועה.

בוקר טוב. אני על סף התמוטטות..היה לי יום נורא אתמול. הבטא עלתה יפה והייתי אמורה לעבור היום אולטרסאונד ראשון, אבל אז קיבלתי את תוצאות בדיקות הדם מאתמול והכל צנח!!! הבטא ל- 600 ה- E2 לממש נמוך וגם הפרוגסטרון. ראיתי את זה וחשכו עיני. בדיוק הייתי בעבודה בישיבות ומאותו רגע רק רציתי ליפול, לבכות, לצרוח ולא יכולתי. אחרי כמה דקות יצאתי הביתה והתקשרו מהמרפאה ולא אמרו יותר מדיי חוץ מזה שאני צריכה להפסיק עם הנרות אנדומטרין מיד וחזור על הבדיקה יום רביעי. בקיצור כבר הבנתי שזה הריון לא תקין. זאת האכזבה הכי גדולה בכל התהליך, הרגשנו כל כך שם, כל כך קרובים, כבר תכננו דברים, לא יכולנו לשלוט בזה (אפילו זהירה כמוני...). עכשיו שוב הכל ואולי IVF ואני פוחדת, מאוכזבת, שבורה! זה היה יותר מדיי טוב ומהר מכדי להיות אמיתי וככה זה נגמר. אני חייבת להגיד שאני לא מאמינה בכל מיני שטויות אבל ביום חמישי חלמתי את זה בדיוק ככה ונבהלתי נורא ועכשיו זה קורה ממש ככה. זה הכל...מקווה להתאוששות מהירה. יפית

אוי ויייייייייייייייייייי.................................... כל כך קיוויתי בשבילך שזה ימריא ויהיה בסדר!!!!!!!!!!!! (אני דווקא כן מאמינה בשטויות.... הרבה פעמים אנחנו מקבלים כל מיני מסרים אפילו מגופינו מבפנים, וקשה לעכל אותם, אבל הם לרוב סמנים של כיוון, של מחשבה, התכוננות לקראת וכו'.... כנראה שבפנים עמוק הכנת את עצמך לנפילה) יקירתי, אולי הכי הכי הכי קשה בדרך הזאת זו עצמת ההמראות מול עצמת הנפילות. יותר מהכל. אפילו יותר מהטיפול והזריקות וההורמונים וההרדמות.... יש לי כמה דברים בכל זאת מעודדים בשבילך: 1. היה הריון - וזה השג נפלא!!!!!!!!! זה אומר שהגוף שלך בשל, מוכן ויודע לקלוט הריון! 2. כנראה שיותר טוב כך, כי כפי הנראה משהו בהתפתחות העובר לא היה תקין, ועם כל הקושי בעולם, עדיף עכשיו מאשר מאוחר יותר. 3. רק לידיעתך, ואני יכולה לטעות במספרים, אבל משהו כמו 60% מההריונות טבעיים או לא, נופלים בתחילת דרכם גם בלי שהאשה תדע אפילו שהיתה בהריון.... אי תקינות בהתפתחות העובר בד"כ הסיבה. הגוף שלנו יותר חכם מכל התמיכות ההורמונליות, וכל המומחי פריון למיניהם. קבלי את ידיעת הגוף שלך מה נכון עם הזרועות הכי פתוחות שאפשר. וחוץ מכל זה, תבכי, תתעצבני, תתאבלי כי מותר ומגיע לך. יש לנו כתפיים מאד רחבות בשביל זה יקירתי. אבל, השמש כבר היום זורחת, ומחר מן הסתם גם כן, אז בבוא העת, להרים סנטר, לקחת אוויר ולמלא את הגוף, ראש, ראות ורחם בחמצן נקי ולהמשיך הלאה! (((((חיבוק גדול))))) נועה.

קודם כל קבלי חיבוק ממישהי שעברה בדיוק את אותו סיוט לפני זמן מה.((((((((((((((((((((((((((((((((((((())))))))))))))))))))))))))))))))))))))))) ושנית אני יודעת כמה כואבת הנפילה הזאת אבל !!! תזכרי שאם הגעת עד המצב הזה סימן שאפשר !!סימן שזה קרוב שהכל מוכן ואוטוטו זה קורה.. וזה יקרה. אני מאחלת לך התאוששות מהירה ..ובטיפול הבא היריון תקין ...ושולחת לך חיבוקים מוחצים. מיה 2

היי יפית!! קוראים לי ל.פ. ואני מאוד מבינה אותך ולליבך. אני גם אחרי הזרקות של תקופה ארוכה ובסוף הודיעו לי שהגוף לא קיבל את הזריקות בצורה טובה וצריך הכל מהתחלה. גם אני בהתחלה חשבתי והרגשתי שזה סוף העולם, אבל אומרים שכל העקבה לטובה וכל מה שצריך לקרות קורה. אני מבינה אותך מאוד ואומרת עם כל הקושי והכאב לאסוף כוחות ולהמשיך הלאה ולעשות כל מה שצריך. קשה לאסוף כוחות אבל בנושא הזה זה מה שצריך לעשות ואין ברירה. אני מאחלת לך את כל הטוב שבעולם ובעיקר בשורות טובות מכל הלב ממני ל.פ.

היי בנות היי דורה היי נועה קצת הרבה נעלמתי אבל חזרתי. תודה על התמיכה סוף סוף משהוא שמבין אותי אז ככה החלטתי לספר אך הכל התחיל כדי שתכירו אותי. הכל התחיל שאחרי שנה נשואים החלטנו בעלי ואני שהגיע הזמן לילדים ניסינו וניסינו וניסינו...במשך שנה כלום לא קרה ואזה ניגשנו לבדיקות בעלי היה אופטימי אני די ידעתי שמשהוא לא בסדר, ואז התחיל המסע של חיי. התחלנו עם הזרעות עם יחס מגעיל בקופ"ח לאחר ארבעה הזרעות החלטנו לעבור לשלב הבא של הפרית מבחנה והופננו למחלקה באסף הרופא היחס היה נהדר אך אחרי חמישה טיפולים ומליון בדיקות שהעלו שגם אני לא בסדר -שואבים הרבה ביציות אבל חלשות שלא מתפתחות החלטנו ללכת על רופא פרטי והגעתי בעכבות המלצות לפרופסור משיח. שזה שונה לגמרי מבחינתההתנהלות של הטיפול(וגם הכסף) היום אני אחרי טיפול נוסף של הביצית הטבעית שלי(את זה עוד לא ניסינו) שבדיוק היום היה אמור להיות השאיבה ושכבר הייתי בחדר ניתוח רגע לפני עשו לי אולטרסנד וראו שאין ביצית שכבר בייצתי. איזה אכזבה כל מה שעשיתי כל החודש הריצות, הזריקות היה סתם כרגע אני די בבעסה. השלב הבא שלי הוא תרומת ביצית, אבל אני די חוששת שאני לא ממהרת מידי ובוחרת "בפתרון היחסית קל" במקום להמשיך לנסות ולנסות כרגע אני עסוקה בלגייס כסף לתרומה מכל מי שרק מוכן לתת .מה אתם אומרות? האמת שאין לי כוח להמשיך עוד ועוד טיפולים האם אני מתיאשת מהר מידי? . תודה על התמיכה בפעם הקודמת עם ההריון של אחותי שממשיכה לגדול בנתיים ואני ליידה תומכת ועוזרת אך בלב מאוד רוצה גם הפעם מבטיחה לא להעלם להרבה זמן הגעתי לסף הסיבולת שלי של הלהתמודד לבד תודה . בהצלחה לכולן רחלי

לרחלי שלום!!! קוראים לי ל.פ. ואני רק בתחילת הדרך של כל הדברים שאת מתארת. אני גם בהתחלה לקחתי את הכל קשה מאוד מבחינה נפשית. אך מהר מאוד הבנתי שההתמודדות אם כל הדבר הזה זה להיות אופטימים וללכת בגישה חיובית כל הזמן. (למרות שזה קשה). גיסיתי עברה סיפור דומה לשלך, לא התייאשה ובסוף לאחר מס' ניסיונות נולד בן קטן וחמוד. אני בטוחה שזה קל להגיד להמשיך למרות הכל ולנסות שוב ושוב. אבל קשה מאוד להתמודד עם הכל גם מבחינה נפשית ובטח שגם כספית. טוב מאוד עשית שהלכת בסוף לרופא פרטי כי שם היחד שונה ואין בכלל מה להשוות. אני גם אצל רופאה פרטית שיש לה סבלנות וכל שאלה היא מסבירה מכל הלב. בקיצור מה שאני רוצה להגיד לך זה, שאסור להתייאש ואסור להישבר ובסוף הכל יהיה בסדר זה בטוח. אני מאחלת לך מכל הלב שהכל יעבור מהר ובשלום והמון המון בהצלחה בכל דרך שלא תבחרי. מכל הלב ל.פ.

התגעגענו. מהניגיד לך. מה זה מהר מדיי? זה הרי כל כך אינדבידואלי. וזה לא שוויתרת, אלא התחלת לבדוק את אפשרויותיך לגבי קניית ביציות. אני לא חושבת שזה נקרא לוותר. דברי עם משיח. מאד עוזר לשמוע מהרופא צפי של הסיכויים. כשהרופא שלי אמר לי לא לוותר עדיין, זו הייתה זריקת אנרגיה אדירה שהחזיקה אותי בניתוח אחד, שאיבה, החזרה והחזרת מוקפאים. מהמוקפאים האלו יש עכשיו תינוקת מדהימה שכבר ממש רוצה ללכת לישון ותכף אלך להשכיב אותה. אם יגיד המשיח שיש מה לחשוב על תרומת (עלק, תרומת) ביצית, לכי על זה בכל הכוח. ורק משהו קטנטן- עבדה איתי משהי שהיתה מטופלת של משיח. פוליציסטית בלי מחזור בכלל. הגיעה לשאיבה ואמרו לה- הביצית היחידה שגידלת כבר בייצה. וזהו. היא עזבה את הטיפולים, התחילה לברר לגבי תרומת ביציות בחו"ל. עברו כמה חודשים. כדי לסיים את כל הפורצדורות לפני נסיעתה היתה צריכה לעשות גם אולטרסאונד ושם, באולטרסאונד, הודיעה לה הטכנאית שהיא בהריון! הביצית שכבר ביצה נקלטה ביחסי מין. הנס הזה נולדה לפניי שנתיים. ילדה מקסימה! אז- רוצו למיטה. לכי תדעי, יכול להיות שלמשיח יש את זה. שלך תמיד, דורה.

((((((((((ברוכה השבה אלינו))))))))) שמחה שחזרת אלינו ולו רק כדי לפרוק קצת מכובד המטען הזה שאת סוחבת! זה כבד, ארוך ונראה כאילו אין לזה סוף כשנמצאים בשיא הטיפולים האלה... נצטרפת לאיחולי דורה שאולי הביצית הקטנה שנמצאת לה אי שם ברחם תחליט להפוך למישהו/י קטן/ה? אין לי יכולת להגיד לך אם ללכת על 'תרומת' ביצית או לא, רק את תדעי מתי הזמן הנכון. מה שכן אם אדון משיח, שיש לו רקורד עצום למדי בענייני טיפולים, ימליץ לך להפסיק לנסות עם שלך, אולי כדאי לצאת לדרך התרומה. אם עשית רק סיבוב אחד על בסיס ביוץ טבעי עם ביצית אחת שלך, אני אישית הייתי נסה עוד כמה פעמים אפילו. אני בכלל מאמינה גדולה ביכולת של הביציות הבודדות שלנו להכיל הריון טוב יותר... בלי הפגזות ההורמונים והנסיון הלא אנושי של הגוף להשקיע כל כך הרבה אנרגיות בלהפיק יותר מביצית אחת בכל סיבוב... מה אומר ומה אוסיף? רק חזקי ואמצי, קחי מאיתנו קצת כוחות, קצת נחמה, כמה כתפיים לשים ראש ולנוח בדרך, ותמשיכי עד לצרחות הקולולו שלנו! בהצלחה יקירה, שבוע טוב ומלא אנרגיות חדשות! נועה.

שלום שמי אנה ואני בת 22 וחצי, בגיל 16 קיבלתי את המחזור הראשון שלי אם קשיים והתגלתה אצלי תסמונות pco שזו תסמונת המתבטא בשחלות פוליציסטיות מאז גיל 16 אני על גלולות ובדיקות כל חצי שנה אצל גניקולוג (המחזור שלי סדיר) רציתי לדעת האם יהיו לי קשיים לכניסה להריון , ומה אני אצטרך לעשות כדי להיכנס מהר להריון? האם תסמונות זאת פוגעת בפוריות ואם יש דרך נוספת לטיפול מלבד גלולות

וברוכה הבאה אלינו, אני די בטוחה שלא תזדקקי לנו בעתיד.... שחלות פוליציסטיות הן עניין שניתן להתגבר עליו די בקלות בעולם רפואת הפריון כדי להשיג הריון. א-ב-ל!!!!!! לפני שאת רצה למומחי פריון כדי להשיג הריון.... ניתן לפתור את הבעיה בקלות יחסית גדולה ע"י שינוי תזונה + טיפולים אלטרנטיביים למיניהם. בעיקר נטורופתיה. מאד מאד מאד ממליצה לך, בעיקר בגלל גילך הצעיר, לעשות קצת עבודת גוף - היינו ללכת למישהו שידריך אותך לגביי התזונה המומלצת לך, אולי גם מתן צמחי מרפא וכו'. זה עובד, זה פשוט, וזה מונע הרבה מאד טיפולי פריון מיותרים בהמשך חייך. בהצלחה גדולה! נועה.

קיבלתי מחזור מחכה ליום ה- 21 לדקפפטיל ואח"כ ההמשך . מקווה הפעם לטוב ושיצליח נאסוף כוחות ויהיה בסדר . ולכל הבנות אל ייאוש בסוף זה יגיע מקווה שכמה שיותר מהר כבר נמאס לי לחכות

מאחלת לך מכל הלב המתנה קלילה, שבסופה הריון ארוך, מלא, עגול וכבד עד לסופו!!!!!! זה בהחלט מגיע! ואולי זה ממש מעבר לפינה אצלך? מוזמנת להעביר את הימים פה איתנו, שבת שלום!!!!! נועה.

את צודקת לגמריי- בסוף זה מגיע. והלוואי שהסוף יהיה ממש קרוב. וכשזה מגיע זה הכי מתוק והכי יקר והכי הכי שאפשר לחשוב, ואז עוד קצת אפילו. תמשיכי כמו שאת ממשיכה, עם חשיבה קדימה, זו הדרך לשרוד את כאב הלב. מחזיקה לך אצבעות למחזור אחרון לתשעת החודשים הקרובים. אאאא מממממממ ןןןןןןןןןן !!!!!!!!!!!!!!!!! דורה.

הי, יש לי קצת שאריות תרופות: קרינון 3 מקלות אנדומטרין קופסא כמעט מלאה מנופור 2 קפסולות ג'סטון קופסא דקאפפטיל 5 זריקות אוביטרל 1 כולם בתוקף נכון לנוב' 2008 אשמח למסור אפרת קרית אונו 054-5425944

קשר אם משנה מזל היחידה פה מעלייך, היא משדכת בין אלו שמוסרות לאלו שזקוקות. תודה גדולה! נועה.

אפרת יקרה, הכנסתי את התרופות שלך לרשימת המוסרות באהבה תבורכי!! המון הצלחה רינה

יש לי אוביטרול, קצת גונל f ומזרקים חדשים בשפע למי שצריכה..

שלום, אני רווקה בת 42. אני נמצאת בנקודה בה אני צריכה להחליט אם אני רוצה ילדים או לא ולא מצליחה לקבל החלטה. מצד אחד, אין לי את הדחף הפנימי לילד, אני נהנית מהחופש בחיי ואני חוששת מהתמודדות כלכלית עם ילד (או תאומים במקרה של טיפולי פוריות מוצלחים במיוחד). מצד שני, אני חוששת שבעתיד הקרוב או הרחוק אתחרט ואז כבר יהיה מאוחר מידי (אני יודעת שיכול להיות שכבר עכשיו מאוחר מידי). אשמח לתובנות או כיווני מחשבה בנושא.

יקירתי, הייתי שמחה לדון בנושא באופן מורחב, אבל לצערי אנחנו פה בפורום פוריות לענייני תמיכה - ז"א שכל הבנות פה חולקות משאת נפש אחת: להיות בהריון בקרוב מאד, וללדת אחד או יותר ילדים. אני גם לא בטוחה שאפשר בכלל לענות על השאלה הזו, בסופו של דבר זו תהיה החלטה שלך, פנימית, שקשורה לחלוטין למי שאת ואיך את רואה את עצמך בעתיד? במידה ותחליטי לחיוב, מאחלת לך שכלל לא תצטרכי לעבור את דרך הטיפולים הלא קלה הזאת, ותהרי בקלות. שיהיה בהצלחה בכל אשר תבחרי, נועה.

פעם אמרו לי יש 2000 סיבות למה לא, ואחת למה כן. אותי זה תפס, כן יש הרבה קשיים, אבל חיוך אחד עם נשיקה רטובה מקל עליהם פלאים. אגב אם תתלבטי ארוכות זה יפתור את הדילמה, עוד לא היה לידת חי על גיל 44 ב IVF

נכון , על שאלה כזו רק את יכולה לענות , אבל בכל זאת אענה לך .... כדי שאני אדע שאמרתי ...... סיפור חיי בקצרה .. התחתנתי בגיל מאוחר , משאת נפשי הייתה להתחתן ואולי זו הייתה אחת הסיבות לחתונה המאוחרת - הלחץ ששדרתי לסביבה . היום אני אמא , "עמלתי" קשות להביאם לעולם , מינונים של תרופות ברמות גבוהות מאוד , ניתוחים ועוד היום למרות גילי , אני מנסה להביא ילד שלישי...גם בטיפולים , כל רופא שאני נכנסת אליו , לא מבין את הרצון העז להביא ילד נוסף , כולם מרימים גבה ואומרים משפטים כמו :"את מסכנת את עצמך " , "לא מבינים אותך..." , "את בטוחה שיש לך עוד כוח" ועוד , אני חושבת שאפילו הם מגזימים ועוברים את הגבולות של תפקידם כרופאים ... היום אני יכולה להגיד לך ששום דבר לא משתווה לכך , לא זוגיות , לא אהבה .... זוגיות אפשר למצוא בכל גיל ילדים - לא !!! במיוחד שאתה מתבגר ונשאר לבד בחגים , אירועים ועוד ....אתה לא יודע באמת מהו האושר הזה , עד שאתה לא נכנס לזה ... ואילו לא במילים באוויר , היום אני אומרת שאם לא הייתי מתחתנת , הייתי מביאה ילדים כמשפחה חד הורית ( למרות שלסביבתי הקרובה היה קשה מאוד לקבל את זה) .לא משנה מצב כלכלי / משפחתי ועד - כל אחת צריכה לחוות זאת , במיוחד מי שלבד ...הדבר ממלא את חייך הריקים .... סליחה ...

תודה על התגובות המשתפות והאכפתיות. בסופו של דבר ההחלטה היא רק שלי, אך תגובותיכן חיממו את ליבי ועם זה אני ממשיכה הלאה. תודה.

כמובן שזה אישי. אבל יש לי משהו קטן לתרום פה. לפני ההריון הראשון שלי לא הרגשתי שום צורך להתרבות. הייתי בת +29. (תינוקת ממש). והיה לי נחמד ונוח עם שעות השינה, עם העצמאות, עם נשואים שהיו טריים. תודה לאל שבעלי היה לחוץ על ילדים יותר ממני. הוא לא ניג'ס, אבל הוא היה לגמריי בקטע. עד הלידה עצמה לא הייתי בטוחה שזה בדיוק מה שאני רוצה ושזה מה שהיה חסר בחיי. כשהראו לי את הילד המדהים שלי, המחשבה הראשונה שעברה לי בראש היתה- זהו, עכשיו זה סופי, אי אפשר להתחרט. גמרתי להתאושש מהניתוח (קיסרי), קיבלתי את האוצר שלי לידיים, ומאז כל העולם שלי השתנה. הילד הזה היה בדיוק הדבר שהיה חסר לי רק שלא ידעתי את זה בכלל. הוא מילא בי כל תא בגוף בתחושת אושר ואהבה. להריון השני ניסיתי להכנס כי הבנתי שאי אפשר לחכות יותר מדיי, ואז, להפתעתי, גם התחלתי את מסע טיפולי הפוריות. ובאמת, ציפי, כדי לדעת אם בכלל יש לך מה להתלבט לגביי ילד מביצית שלך- כדאי להבדק. רק בשביל לדעת. את יודעת.

היי , סליחה שלא הגבתי להודעה שלך כי רק אתמול שוחררתי מבית החולים...הייתי מאושפזת.. שוב אותו סרט ..מתחילה זריקות מרגישה חולה מקיאה מקיאה מתייבשת ומתאשפזת... והמסקנה: תגובה רעה לפיורגון ..ולצערי לא יכולתי להחליף את התרופה כי לא רציתי שידעו במחלקת הפוריות שאני מאושפזת..אני עדיין זוכרת את הטעם המר של הטיפול הקודם שנגמר באכזבה ענקית.. מחר יש לי שאיבה.. ואני מנסה להתאושש לאט לאט .. רק שהסיוט הזה יגמר כבר.. נ.ב. המשוררת שבי הפכה לתוכי שרק חוזר על עצמו... אולי בקרוב את תדביקי אותי ברוח באופטימיות שלך ואני אחזור לדקלם שוב..? מתה עלייך, מיה 2

מאושפזת ולהולכת לריקון בייצלך ולא מספרת לנו כלום????????? בושי לך! אוי וויי, מסכנונת שלי, למה מגיע לך כל החרא הזה??? את לפחות מרגישה קצת יותר טוב עכשיו? תגידי לי את מרוצה מהרופא המטפל? לא זיהה בפעם הקודמת שאת רגישה לפיוריגון? אחותי, מנשקת אותך, מתפללת לשאיבה הכי מוצלחת ב-ע-ו-ל-ם!!!!!!!!!! והכי חשוב - סגרי עניין! אני רוצה שהגלשן שלך יבין על איזה גל לעלות, פ'סדר?????? שובי לשורר לי יקירתי בקרוב קרוב!!!!!!!!!!!! שלך, נועה.

בית חולים זה לא בדיוק בית מלון בקושי יש סבון שם , אז אין מה לדבר על מחשב , מה גם שהרגשתי ממש רע לא יכולתי ולא היה לי חשק להתעסק עם מחשבין גם ככה אמא שלי הטרידה אותי שם ולא נתנה לי שנייה לנוח .... והיום יקירתי אני כבר אחרי שאיבה ...עוד מעט והסיוט הזה יגמר ...אתמול הייתה לי שאיבה ,והפעם לבעלי היה קשה...בדגימה הראשונה שנתן לא מצאו כלוםםםםםם, ונתבקש לתת דגימה שנייה ...והוא נראה כמו מישהו שירקו עליו...כל כך במצוקה ...כל כך נבוך כל כך לחוץ...ובסוף אחרי כמה נסיונות שלא הייתי מקנא בו בכלל הוא הצליח ..ועד שקיבלנו אישור מהמעבדה ועד שהכניסו אותי לשאיבה כבר יצאה לי הנשמה... והתוצאה הייתה 6 ביציות ..תשמעי יחסית לגל הנאחס שהולך לי בימים האלה בשבילי זה יותר טוב מכלום..למדתי להעריך כל דבר ושום דבר לא מובן מאליו.. והנה עוד כמה דקות אני אתקשר למעבדה לראות אם יש הפריות.. תתפללי בשבילי .. מיה 2

נועוש אני מתוחה כמו קפיץ ומנסה להתעלם אבל קשה. כמו שכתבתי בפעם האחרונה הפרוגסטרון קצת ירד אז לקחתי אנדומטרין ואתמול עשיתי שוב בדיקת דם. הבטא עלתה ל- 820 והפרוגסטרון עלה ל- 120 (מ- 60). עדיין לא חזרו אליי מהמרפאה ואני כולי כוססת ציפורניים בכל האצבעות :) הבטא אמנם עלתה אבל לא יודעת אם כמו שצריך כי עברו 5 ימים מהבדיקה הקודמת והיא היתה בה בערך 270. מה את אומרת??? מקווה שיהיה טוב אני עוד לא צוהלת ומקפצת הכל על אש קטנה כי אני נורא פוחדת להתאכזב. נשיקות ובטיחה לעדכן.

באמת קצת נמוך, אבל אני באמת לא מומחית במספרים.... אז את מחכה לאולטרא סאונד בקרוב? מחזיקה את &&&&&&&&&&&&&&&& כל האצבעות שיש, שיהיה טוב, ותקין, ויראה דופק במקום ובזמן! }}}{{{ נשיקות, נועה.

הי בנות, לא יודעת מי מכן זוכרת אותי, אבל לבת (מהפריה) מלאו שנה והחלטנו לחזור לטיפולים כדי לנסות ולהרות לה אח או אחות. יש טיפים? קבענו תור לרופא לתחילת חודש הבא? איך מתחילים? צריך לעשות שוב בדיקות דם?

וולקום בק דרלינג! וואו, כבר עברה שנה.... ושלי בן שנה ושלושה חדשים... וגם אני תוהה מתי נחזור לטיפולים.... לא בא לי לעבור את כל זה עוד פעם.... וואלה, נראה לי שצריך לחזור על כל הפרוצדורות מהתחלה. כולל בדיקות דם, פרופילים הורמונלים, אישורי קופה וכו'... אשמח שתעדכנינו אם משהו השתנה. ב-ה-צ-ל-ח-ה!!!!!!!!!! אולי תביאי לי את החשק לחזור לעניין? האמת היא שהיום הייתי באסותא לביקור של מישהו, ועליתי למחלקה, פזלתי ימינה ושמאלה לראות אם זה עושה לי חשק. לא ממש. אולי אם יעברו לבניין החדש זה יגרה אותי להתחיל שוב? לילה! נועה.

שלום לך, מה שלומך? כן גם לי אין יותר מדי חשק לחזור לטיפולים אבל השעון דופק ואין ברירה. אני אעדכן.... הם עוברים לבנין חדש? מתי? איפה? גאלה

מאחלת לך הסתגלות מהירה , והצלחה ענ%F

הצלחה ענקיתתתתתתתתתתת, מיה 2

מובן שזוכרים! איך אפשר להעלות על הדעת בכלל שלא נזכור?! מאחלת לכם דרך קצרצרונת להרחבת המשפחה! וכל הכבוד על הכוחות.

מנופור וקרינון אם יש למישהי אשמח לקחת. 050-7412234

משנה מזל היחידה, שמשדכת בין מוסרות תרופות לבנות שזקוקות להן. בהצלחה! דורה.

**"שמי רינה ואני משדכת בין בנות שמוסרות תרופות פריון לבין בנות שזקוקות לתרופות פריון. אני כמובן משדכת ללא תמורה והכל באהבה. אני מנהלת רשימת אקסל מסודרת עם כל המסירות בכל הארץ ומשדכת אותן למבקשות. אשמח לשדך את תרופותייך / או לקבל את תרופותייך ולהעביר לבנות שזקקות להם. באם תרצי להיעזר או לעזור עם תרופות הפריון את %

לרינה שלום!!! אני כרגע בטיפולי פוריות ואני משתמשת בהמון תרופות וזריקות. אשמח מאוד מאוד לאחר שאני יסיים להשתמש בכל התרופות להעניק ולהעביר את התרופות לבחורות אחרות שצריכות אותן. אני כמעט בטוחה שקנינו יותר מידי תרופות ושלא אזדקק לכולן. בעוד כשבוע שבועיים בעזרת השם אני יסיים ואני יכתוב לך איזה תרופות נשארו לי, ואני בטוחה שאת תעשי בהן את השימוש הנכון ביותר. כל הכבוד על היוזמה ועל הרעיון זה חשוב מפני שתרופות אלו עולות המון כסף ואם אפשר לעזור אז בשמחה רבה מכל הלב. ל.פ.

האחות של הפרופ' התקשרה ואמרה שהכל נראה טוב חוץ מהפרוגסטרון שירד אז אני צריכה לקחת טבליות וגינליות??? מה זה אומר זה רע? אוף אני לחוצה ובא לי כבר לדעת שזה נורמלי סליחה על הנודניקיות יפית

אני מבינה את הלחץ, הבטא אמורה בערך, ואני מדגישה בערך! להכפיל כל יומיים, לפעמים היא קצת מדשדשת בהצלחה ואח"כ ממריאה, או עולה בקצב קצת אחר. אם האחות אמרה שהכל נראה בסדר, אז נא לעקוב אחרי ההוראות ולמחוק עניינים מיותרים כרגע משלוות המח! אם צריך - אז קחי את התמיכה שנתנו לך, לא ביג דיל נרות פרוגסטרון. &&&&&&&&& טפו, שום, חמסה, בצל, מלח. רק דווחי לנו על דופק אוטוטו!!!!!!!!!!!!! שלך, נועה.

הלוואי שהייתי בנאדם אופטימי מטבעו...אבל אז זה אומר שצריך להתכונן לאכזבות בדרך ואין לי כוח אז אני מפתחת מגננות של פסיביות... אני מאמינה שיהיה בסדר עכשיו זה שוב לחכות עד יום שני לבדיקות ואני מתוחה (וגם כואב לי הציצי :) לילה טוב ומלא בחלומות טובים (שיתגשמו...)

הייייייייי, מה ? רק הלכתי לכמה חודשים וכולן נכנסות להיריון ? עוד מעט אני אחשוב שזה בגלל שהלכתי מפה? ועכשיו תורי !! אני חוזרת לטיפולים והפעם זה יצליח לי ! אי

אין מצב שלא !!! ברכות לכל הביטות !! מיה 2

כל זמן שנעלמת היתה פה בצורת מיובשת שכבר שאלתי מה קורה לנו... טפו טפו, לכבוד חזרתך סודר העניין, ואת מוזמנת לעלות על הגל הירוק שהוכן רק בשבילך!!!!!!!!! WELCOME BACK מיי דיר!!!!!!!!!! הבאת גלשן? נשיקות, נועה.

הי כולם... כזכור לכן עברתי הזרעה לפני שבועיים ויום בדיוק. אתמול עברתי בדיקת דם, אחרי סופ"ש מלא בדמעות מכך שאני ממש עוד רגע מקבלת (כך הרגשתי) ושמכאן להפריה הדרך קצרה (פרופ' מרגליות לא כ"כ האמין שנצליח בהזרעה). בבדיקת דם יצא בטא בערך 126...קיבלתי טלפון בערב מהמרפאה שהתשובה חיובית ושעליי לחזור עליה ביום רביעי. התגובה שלי היתה רחוקה מהתלהבות פשוט כי לא האמנתי...איך זה יכול להיות חיובי? ועוד כשאני מרגישה שעוד רגע אני מקבלת, ושהיינו בטוחים שהזרעה לא יכולה להצליח עם ספירת זרע כל כך נמוכה כמו של בעלי??? בקיצור אני ממש מפחדת שאני סתם משלה את עצמי...בטא 126 זה לא נשמע גבוה במיוחד, אבל האחות אמרה לי שה נורמלי לשבוע שאני נמצאת (שני...) אני לא יודעת אם גם אתן הרגשתם ככה, אולי אני הדפוקה היחידה. חיכיתי לתשובה כזו כבר שנתיים ועכשיו אני פוחדת ממנה - אני פוחדת להתאכזב עוד יותר. כי אכזבה בשלב כזה היא נוראית. סתם רציתי לשתף...לילה טוב ונכחה לבשורות טובות אמן.

איזה כיף יפיתוש! אנחנו על גל ירוק פה טפו טפו טפו טפו!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!! תאמיני תאמיני ותאמיני! מגיע לך להאמין ולהתרגש!! 126 זה מקסים, זה גבוה וזה מבשר נפלאות!!!!!!!! מצפים לבטא סביב ה 100 לעובר יחיד, ומקווה שההכפלה תבוא מחר! וכמו שאמרנו חזור ואמור: סימנים שמימנים - לזרוק לפח את כל הסימנים שמפילים לנו את המצב רוח למרתף! גם אני הייתי עם 'סימני מחזור' כבדים ובמקומם הגיע בטא בשמיים. ממוש - צאי לחגוג! (השמרניות יגידו לך לחגוג מחר אחרי ההכפלה....או אולי אחרי האולטרא סאונד בשבוע 6-7, או רק אחרי הלידה, אני אומרת - עכשיו ומיד! לחגוג!) }}}}}}}}}}{{{{{{{{ נשיקות מצלצלות ומזל טוב!!!!!!!!!!!!!! נועה.

נועה מקסימה. את מדהימה, את מחזקת ו...אני ממש מתרגשת אבל עדיין מקווה שמחר יהיה בסדר. אני לא קולטת שאחרי כל הפסימיות מהזרעה זה קורה ועוד אחרי פעם אחת? אני מתפללת, שמחה, נרגשת ומבוהלת לחלוטין. נשיקות ואני יעדכן מחר מבטיחה

שלום רב לצערי גם בבדיקת הזרע החוזרת לא נצפו תאי זרע כלל, דברתי עם הרופא שלי הוא אמר לי לקבוע עם ד"ר מאג'ר אני מתה מפחד לא יודעת מה לחשוב ומאוד מקווה לא להתאכזב. רק עוד שבועיים יש לי תור אני ובעלי מאוד מאוכזבים לא מאמנים לבשורה הקשה בכל זאת מנסים להיות אופטיפים ומקווים לטוב. אני כבר אעדכן לאחר התור שלנו עם מא'ג'ר. שיר

אל יאוש!!!!!! אולי אולי מדובר רק בעניין חסימתי? היתה לנו פה מישהי עם בן זוג שהיתה לו חסימה די פקוקה, ובשאיבה מצאו המון זרעים משובחים שהפיקו ילדה + תאומות מתוקות להפליא! (מדג'אר היה המנצח גם בקונצרט שלהם!) את בידיים טובות ממוש, הכי טוב אולי לא לחשוב, ולא לעשות ספקולציות לפני שיודעים מה בפנים.... אני יודעת שזה קשה להשבית את המח ממחשבות שווא, אבל נסי להשען על ההיסטוריה שלנו פה. תחזרי עם דיווחים בבקשה! נועה.

היי נועה תודה לך על ההקשבה זה מאוד עוזר נחכה ונמתין לתור אצל מאג'ר. אני מבטיחה לעדכן, ומקווה לעדכן רק דברים טובים. שיר

שלום, 12 ימים אחרי החזרת מוקפאים, קיבלתי היום תוצאה - בטא 28. לאור העבר העשיר שלי, אני רועדת מפחד... ידוע לי שזה הריון, אבל הבטא כ"כ נמוכה. האם יש כאן מישהי (או שמכירה מישהי) שהתפתח לה הריון תקין מבטא כ"כ נמוכה? תודה קולקול

מאדדדדדד מקווה שהבטא שלך תמריא ומהר, היתה לנו חברה וותיקה פה שהתחילה מבטא 9!!!!!!!! וילדה תינוק בריא לחלוטין! את מוזמנת לחזור אלינו ולדווח, מחזיקה לך אצבעות מאד חזק &&&&&&&&&&&&&&&& שיהיה טוב! נועה.

הצלחת לעודד אותי מעט. בינתיים התחילו קצת דימומים. בקיצור, אין לי ברירה אלא להתאזר בסבלנות עד מחר. קולקול

היי, אני גרה בחו"ל ובשעה זו אני רק מאחלת לעצמי להיות בארץ שששם הכול זורם יותר מהר. אני אמורה להיות בשבוע-5-6. בדיוק לפני שבוע הופיע אצלי דימום קל ביומיים הראשונים, עשיתי בדיקת דם שאת תשובתה קיבלתי לאחר יומיים , חיובית שבטא מעל 1800 בנוסף קניתי ערכה ביתית שהראתה שאני בהריון. ביום שישי עשיתי עוד בדיקת דם היות והדימום ממש הוגבר ממש כמו וסת ואף יותר. לא היו לי כאבים ממש עזים, אבל משיכות והתכווציות שהגיעו מדי פעם. כרגע אני מחכה לתשובה לבדיקה זו כבר שבוע ימים שהכנתי את עצמי להפלה, אבל עכשיו שאני קוראת על זה אני מבינה שישנם מקרים במיוחד אחרי טיפול IVF של דימומים גם אם הם עזים. אז עכשיו אני מאוד מבולבלת. הדימום די התמעט ביומיים האחרונים והתכווצות לא היו לי כבר שלושה ימים עד עכשיו שזה הרגיש מעט לכמה שניות. אולטראסאונד לא אוכל לקבל לפני שבוע הבא, היות והם אמרו שזה מוקדם מדי.מה אתם מייעצים לי לעשות? תוצאות תשובות דם מתקבלות תמיד באיחור של יומיים מרגע הבדיקה. האם בדיקת דם ביתית תראה לי תשובה אמיתית? אם אכן עברתי הפלה השבוע? בבקשה בבקשה, זקוקה לתשובה. הכול זורם פה לאט.

קודם כל &&&&&&&& אצבעות מוחזקות להחזקת ההריון!!!!!! אני מבינה את הלחץ, אבל שום בדיקה ביתית לא תאשר לך אם יש או אין הפלה או הריון תקין. אגב את בטוחה שאת יכולה לעשות בדיקת דם ביתית? אולי התכוונת לבדיקת הריון ביתית? רק בדיקת דם במעבדה כל יומיים שתראה עליה תקינה של ערכי בטא (ז"א הכפלה כל יומיים בערך) יוודאו שההריון ממשיך להתפתח תקין. בשבוע 6 כבר אפשר לעשות אולטרא סאונד כדי לראות לפחות שק הריון אם לא דופק. דופק אפשר לראות בשבוע 6-7. אולי אולי כדי להפיג את חששך, אני התחלתי את ההריון עם דימום כבד ממש, שהמשיך להריון תקין מאד מאד.... וילד מתוק ובריא בסופו..... מייעצת לך לדבר בדחיפות עם הרופא המטפל כדי אולי להוסיף תמיכה אם צריך, או לברר מה מקור הדימום. בהצלחה, ומקווה שהכל יסתדר הכי טוב שאשפר! נועה.

מי שצריכה שתשלח לי באימי [email protected] בהצלחה

וגם תודה רבה שאת מוסרת תרופות! יש מישהי שכינויה משנה מזל היחידה, היא משדכת בין בנות מוסרות לבנות שזקוקות, את מוזמנת ליצור איתה קשר, היא עושה את זה בהתנדבות וברוחב לב גדול: [email protected] תודה! נועה.

אני לפני IVF בפעם הראשונה לאחר כמה הזרעות שלא הצליחו. אני מחפשת מישהי שעברה שאיבת ביציות בהרדמה מקומית או ללא הרדמה בכלל. כמה זה כואב? האם זה יותר נורא מצילום רחם? אני לחוצה בצורה היסטרית מההרדמה הכללית. אשמח אם מישהי כאן תוכל לעזור לי אני כבר ממש נואשת. ניתן לפנות למייל האישי שלי, המון תודה לכן.

קודם כל ברוכה הבאה אלינו, ומקווה שתסגרי עניין בטיפול ראשון ואחרון!!!!!! אני מכירה את הפחד הזה מהרדמה כללית, אני בדיוק כמוך חיפשתי את הרופא שיהיה מוכן לשאוב לי ללא הרדמה.... לצערי הרב אין דבר כזה הרדמה מקומית בשאיבת ביציות, מאחר והשאיבה נעשית ישירות מהשחלות ואי אפשר להרדים רק אותן... יש אפשרות לעשות שאיבה ללא הרדמה אבל מדובר בד"כ רק אם יש מספר מאד קטן של ביציות בזמן השאיבה. היתה כאן מישהי שעשתה את זה אבל היא שאבה רק ביצית אחת על בסיס מחזור טבעי. לי הרופא היה מוכן לבצע שאיבה בלי הרדמה אבל לקחתי את עצתו בנוסח - למה לסבול? גם ככה כל הדרך הזו לא ממש לונה פארק! אז את כל השאיבות עשיתי בהרדמה. לא נורא. יש כאלה שאפילו קוראות לזה החלק הכי פנאן... כיף... שינה מתוקה... את מוזמנת לשאול כל מה שעולה על רוחך, נשמתך, ליבך! לילה! נועה.

טולי, מצטרפת לאיחולי ההצלחה של נועה ורוצה להוסיף שכמוך וכמו נועה- לא אהבתי את ההרדמה המלאה. דווקא לא חששתי ממנה בהתחלה, אבל אחרי הפעם הראשונה גיליתי שאני ממשששששששש לא אוהבת את זה. כששאלתי אמרו לי שאם אתעקש אפשר לעשות את השאיבה בהרדמה אפידוראלית. את זה אהבתי אפילו פחות. בלי הרדמה אפשר אם יש רק ביצית או שתיים. יותר מכך הרופאים לא בעד, וכדאי להקשיב להם, כי זה כואב. ובואי נקווה שיהיו לך יותר משתי ביציות לשאיבה ושזו תהייה השאיבה היחידה בהריון הזה. מדובר בהרדמה קצרה מאד, בדרך כלל (נועל'ה אני זוכרת ועוד איך) המרדים נחמד וירגיע את חששותיך. בנוסף לזאת- לפני השאיבה צריך לעשות "ראיון" אצל המרדים, פעם בחצי שנה, וכאמור- אנחנו מקוות ומחזיקות אצבעות שביתרת החודשים תהיי כבר בהריון. בראיון הזה המרדים ישאל שאלות, ואת תוכלי לשאול גם כן ולהרגיע את החששות. אז היידה, תעשי בינגו בהפרייה ראשונה ושיהיה הריון בריא ומלא! טפו.

אצלי שאבו 7 ביציות בטשטוש קל, מכיוון שבטעות אכלתי ביס בזמן שהייתי אמורה להיות בצום. היה קלי קלות, לא כאב בכלל ולא הצריך התאוששות ארוכה.

ד"ר וייסמן אריאל רופא מקסים,לא רק מקצועי הוא נותן יחס חבל על הזמן. הייתי מטופלת שלו במשך שנה.

מצטרפת למחמאות אדם מדהים לא ציפיתי לכזה יחס ועוד כשהוא לא קיבל אותי באופן פרטי. מומלץ בחום

הכי מדהים בעולם - הוא הרופא שלי.

רופא מדהים, נותן יחס אישי וחם. ממליצה בחום. הייתי מטופלת שלו עד שנכנסתי להריון

דר וייסמן הינו רופא משכמו ומעלה אנושי וחבר הוא הרופא שלי הכי מדהיםםםםםםם מומלץ בחום רב

הוא מקסים אין ספק ואני גם ממשיכה את המעקב אבל מה לגבי שקיפות עורפית וכל הסקירות איך הוא יש לך מושג

הוא מקסים אין ספק ואני גם ממשיכה את המעקב אבל מה לגבי שקיפות עורפית וכל הסקירות איך הוא יש לך מושג

ש.א.ש דר וייסמן רופא הכי אנושי ומקסים שיש נותן יחס אישי וזה עזר לי לא להתייאש ולא להרים ידיים. אני מטופלת אצלו מגיל 38 בשנת 2008 עד היום 2011 עשיתי 6 מחזורי טיפול היו לי 5 הריונות מתוכם 2 ילדים מקסימים.

שלום קוראים לי ל.פ ואני לפני הזרעה, לאחר שגילנו שיש לבעלי בעיה ולאחר בדיקות חוזרות של בדיקת זרע ללא תוצאות, בעלי נאלץ לעשות ניתוח (ביופסיה) כדי למצוא זרע כדי לזרוע אצלי. קיבלנו קשה מאוד את העובדה שיש בעיה בזרע ולא מוצאים זרע ונצטרך למצוא זרע ע"י ניתוח. אשמח לדעת אם מישהו עבר את הניתוח? אם ההחלמה מהניתוח מהירה? ומה הסיכויים למצוא זרע באמצעות הניתוח. תודה רבה ל.פ

קודם כל ברוכה הבאה אלינו ומקוות שתוכלי למצוא את דרכך החוצה כמה שיותר מהר... :-) בן זוגי היקר עבר שאיבת זרע, הליך מאד פשוט וזריז, אמנם בהרדמה מלאה, אבל עם התאוששות מהירה ביותר. לא מורגש כמעט בסוף היום. ישנם שני הליכים שיכולים לעבור - שאיבת זרע מהאשך או ניתוחון שבו פותחים מעט יותר מחוד מחט בשאיבה. את יודעת מה שם ההליך בלועזית? (חוץ מביופסיה) לפי השם אוכל להגיד לך מי מהשניים הוא יעשה. אני מכירה כל כך את התחושה המרה הזאת כמשגלים שאין דרך אחרת חוץ מלעבור טיפולי פוריות שכאלה.... זה מר, זה כואב וזה קשה מאד מאד לקבל בהתחלה. אבל כדי לעודד אותך, אני מכירה לא מעט בנות שעברו פה אצלינו וגם מהחיים, שהרו די מהר לאחר שאיבות זרע שכאלה. התוצר שלי מהשאיבה של בן זוגי מחכה שאבוא לישון לידו....:-) זה יגיע גם אצלכם, ומקווה שמהר מאד!!!!!! לגבי רופא מומחה - אצל מי אתם? שיהיה בהצלחה גדולה מאד מאד מאד, ואת מוזמנת לפתוח, לשפוך ולרוקך את ליבך עלינו! לילה טוב נועה.

בטא 1470 כנראה שבכל זאת זה תאומים........ רק רציתי לעדכן בהצלחה אוהבת אתכן

שימשיך כך!!! הריון בריא ומופלא אמאל'ה.....(-: עדכני מדי פעם..נשמח לדעת מה קורה איתך/כם

טפו טפו טפו... את חוזרת לעדכן על דופק בבקשה!!!!!!!!! לא להעלם!!!!!! ןאחרי הדופק נשלח אותך לפורום השכן + פורום למציאת עזרה בלילות עם שני צווחנים :-) &&&&&&&& אצבעות לא משתחררות עד שרואים את ה בוםבוםבוםבום..... נועה.

מתה עליכן. שבת שלום

שלום לכולן, אני חברה בקופ"ח כללית. אני מעוניינת לקבל המלצה על רופא שמתמחה בפוריות, שמקבל מקופ"ח כללית ושנמצא באיזור ת"א וסביבותיה. תודה מיכל

לדורה שלום! קוראים לי ל.פ. ואני בדיוק עכשיו לפני הזרעה וכל מה שכרוך בזה. את נשמעת לי לפי הדברים שאת כותבת באתר שאת בחורה נחמדה מאוד. רציתי רק לעדכן אותך שזאת הפעם הראשונה שלי באתר, וזה מאוד עוזר לי להיפתח וגם אני לומדת דברים חדשים מהאתר. תבורכי על כל המידע והתמיכה שאת נותנת לבנות באתר. תודה לך על הכל ל.פ.

בבית חולים מאיר בכפר סבא

אלי גבע

קיבלתי את התוצאה בטא 438 כנראה תאומים נכון? הרופא אמר שרק עוד שבועיים וחצי נדע אם זה תאומים, מה אתן אומרות? אין מאושרת ממני.... הלוואי וכל הבנות יכנסו להריון במהרה!! אוהבת אתכן!!

איזה כיף, בשעה טובה!!! את מעכלת את זה? כולי צמרמורות. שיהיה המון במזל וכמובן הברכה המתבקשת, בקרוב אצל כולנו... אני כל כך שמחה בשבילך, שימרי על עצמך. ותמשיכי לעדכן. מורן

מורני את הבאה בתור!! אני פה בשבילך בהצלחה

איזה כיףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףף עשית אותי מאושרת!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!! כל כך הרבה זמן כבר לא שמענו פה על בטא שמנמנה שכזאת!!!!!!! אחחח איזה כיף :-) מאד יכול להיות מצב לשניים.... טפו טפו טפו שרק ימשיך ויטפס, ספרי בבקשה על הכפלות יפות עוד יומיים! איתך עד הדופק, ואז בשמחה ניתן לך 'טפיחה בטוסיק' לפורום השכן לענייני התעגלות! שיהיה ערב מקסים!!!!! (אני בטוחה שהוא מהמאושרים שהיו) נועה.

תודה על התגובות שמחתן אותי מאוד אני לא מאמינה כמה אתן חשובות ישר כשראיתי את התוצאה אמרתי לבעלי שאני נכנסת לספר לכן!! שיהיה בהצלחה אני מחזיקה לכן אצבעות וגם לי שהכל ימשיך כמו שצריך אני פה עוד יומיים ואני מקווה שעם תוצאות הכפלה יפות. לילה טוב

ריטה, ריטההההההההההההההה הההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההה קולולולולולולולולולולולולולולולולו (הפסקת אוויר) לולולולולולולולולולולולולולושששששששש מחזיקה לך אצבעות להכפלות מצויינות ולהמשך ניפלא ותקין והריון עגול ומלא. (ד.א. עד שק ההריון אי אפשר לדעת, גם בטא כזו מקסימה לא מחייבת תאומים. אמן, שתקבלי בדיוק מה שאת רוצה).

מחר אני צריכה לעבור בדיקת דם ועכשיו עשיתי בדיקה ויצא חיובי!! אני לוקחת אסטופם מיקרופירין וקרינון אין סיכוי שזה מהתמיכה נכון? בפעם הקודמת עשיתי בדיקה ביתית שיצאה שלילית

מזל טובבבב וואו איזה יופי

ההללויה עד מחר!!!!!!!!!!! וואיייייייייייייייייייייייייייייייייייייי איזה חדשות מרעישות!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!! לא, התמיכה לא אמורה לשבש את התוצאה.... &&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&& אני מחר בנסיעה רב היום, אני מתחננת לקרוא בערב שורות שורות של קולולולולולולו!!!! כל אצבעות המשפחה והשכונה איתך ממוש!!!!!!!! לילה נפלא! נועה.

שני פסים זה בדיוק זההההההההההההה!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!! התמיכה שלך לא אמורה לגרום לבטא מלאכותית! קולולולוש מעכשיו וכמובן שאת מוכרחה לתת לנו הודעת בטא רישמית ולאפשר לנו קולולושים שניים! קולולולולולולולולולולולולולולולולושששששששששששששששששששששששששש!!!!!!!!!! מזל טוב! הכפלות תקינות, שק הריון, דופק, והמשך חלק, תקין מלא ועגול!!! טפו, טפו, טפווווווווווווווווווווווווו. ועוד טפו, מה שבטוח.

היי, לאחר שנתיים של ניסיונות ניכנסתי להריון בהפרייה ראשונה. אני חיה בח"ול ולצערי אני לא ממש סומכת על הרפואה כאן כמו שאני סומכת על הרפואה בארץ. שאלתי היא, ספירת שבועות ההריון בטיפול הפרייה זהה לספירת השבועות של אישה בהריון רגיל? קיבלתי שתי תשובות שונות.מאתר חישוב הלידה של קופת חולים כללית עשו לי את החישוב מהיום הראשון של המחזור האחרון. ואילו שהתקשרתי למחלקת הפוריות IVF שהופרתי בה נאמר לי שזה מהרגע שהביצית הופרתה. המחזור האחרון שלי היה ב18-9 השאיבה הייתה ב14-10 והחזרה ב.16-10 אם כן מהי התשובה הנכונה. אלף תודות אתי.

האמת היא שאין אמת אחת... כל אחד סופר אחרת... אצלי ספרנו מיום השאיבה (שזה כמו יום הביוץ בעצם). אני ספרתי מיום ההפריה וילדתי בול ביום הלידה המשוער... אבל ממילא כל הריון נמשך אחרת, 38-42 שבועות.... שתהיה ספירה ארוכה, עגולה, מלאה ובריאה!!!!!!! בהצלחה! נועה.

שבועיים אחורה מיום ההחזרה,( שזה יום השאיבה והביוץ), +גיל העוברים בהחזרה. והמון מזל טוב גם ממני.

קיבלתי עכשיו הודעה שגם בטיפול הזה לא התפתחו העוברים שנשארו במעבדה ואין לנו מוקפאים. אני מתחילה לחשוב שאולי העוברים לא מספיק חזקים וגם אלו שבבטן לא ישרדו. מישהי מכירה מיקרה שבו לא נשארים מוקפאים ועדין הריון נקלט? אני ממש מתחילה להילחץ ביום ראשון הבדיקה ואני מתה מפחד לעשות אותה. שונאת את ההרגשה הזו.

לא משנה מה תמיד תחשבי חיובי, תחשבי שההריון נקלט ואל תחשבי מה יהיה הלאה ועל זה שאין עוד מוקפאים. גם לי אין עוד מוקפאים ואני צריכה להתחיל הכול מההתחלה וגם אני לקחתי זאת קשה אבל עכשיו אני חושבת אולי מהשאיבה הפעם יצאו הילדים שלי... תתחזקיושיהיה בהצלחה שולחת חיבוקים מורן.

אחים מוקפאים בפריזר ישן עכשיו (ומתעורר כל 20 דקות אבל זה לא משנה את עצם קיומו)... היו לו עוד 28!!!!!!!! אחים/ות בצלוחיות במעבדה ועוד 2 ברחם איתו... רק הוא (ויש הרבה סיבות למה רק הוא....) עשה את כל הדרך עד אלי!!!!!!!!! אינשאללה גם החברה שלך שיושבים ומתחממים ולא ממש רוצים לשמוע אותך מתחילה להרים ידיים, נמצאים בדרך הנכונה אלייך.... &&&&&&&&&&&&&&&&&& שלובות האצבעות,,, חזק חזק! לילה, נועה.

אין את מקסימה תמיד את מעודדת אותי....תודה!! שבת שלום

אני לא יודעת אם בא לכן לראות כי אולי זה סתם יעציב אתכן אבל רק שתדעו שיש היום ב21:00 בערוץ 10 תוכנית "אמא יקרה לי" שמראה מה אנחנו עוברות. על טיפולי הפרייה. אז רק שתדעו ואולי בעצם עדיף לראות האח הגדול ולא להתבאס... ביי ובהצלחה

בפעם הראשונה שזה שודר לא יכולתי להסתכל. זה היה קרוב מדיי וכואב מדיי. היום הסתכלתי. אזרתי המון אומץ לפניי והסתכלתי למרות ש, איך אופייני לי, פיספסתי את ההתחלה. הפרק ליווה בחורה שמאמצת תינוקת. חצי ממה שראיתי היה דרך מסך של דמעות. קשה. קשה לצפות בלי להזדהות בלי להזכר בלי לכאוב בלי לרצות לחבק את האישה הזו ולהגיד לה- את גיבורה!! וכמו תמיד, אני אומרת לכן- אנחנו כולנו, כולל אנוכי שבדרך כלל לא מדברת על עצמי ככה, אנחנו כולנו גיבורות. כמות הכאב והצער שאנחנו חוות בתקופה קצרה יחסית (ואמן, אמן שהכי קצרה שרק אפשר) משתווה למה שאחרים יכולים לחוות במשך תקופת חיים. מחזקת את כולכן. מגיעים לכן כל החום והאהבה וההערכה שקיימים בעולם. ומה שכל כך יפה פה בפורום זה שבקצה של כל הודעה כזו יושבת אישה (וגם איש אחד נחמד מאד שיסלח לי כשאני פונה גם אליו בלשון נקבה) ומחבקת ואוהבת.

באמת קשה....אני אישית לא מסוגלת לראות את הסרט הזה.... את מתכננת לחזור לטיפולים? יום טוב..ותודה לאל שיש אותך!!! (:

שלום אבקש לקבל עזרה לגביי ערכת ביוץ בייבי טיים שרכשתי. השאלה שלי מתי אני צריכה לעשות את הבדיקה הראשונה ביום הראשון למחזור או יום אחר?!?!? הבעיה שלי שהמחזור שלי לא סדיר באופן קבוע איך אני משתמשת עם הערכה?!?!? אשמח לקבל תשובה הכי מהירה מכיוון שנכון לכרגע אני נקייה ואין לי מושג מתי המחזור הבא שלי.

אנחנו מנסים להיכנס להריון כבר כמעט שנתיים. כל הבדיקות תקינות. לפני יותר מחצי שנה התחלנו בטיפולים: בדיקות, כדורים, הזרעות, זריקות, אכזבות וכו'. כמובן שזה קשה מאוד גם ככה אבל אני מרגישה שאחד הדברים שמקשים אליי מאוד זה ההערות והשאלות של האנשים שמסביבינו. אני לא מרגישה בנוח לשתף את כולם, שיתפתי רק את מי שחשבתי לנכון וזה מספיק לי לא רוצה יותר. אבל הזמן האחרון כל המפגשים עם חברים הפכו לסיוט "נו מה איתך כבר?" "נו מתי אתם מתכוונים לעשות ילדים" "מה אתם חושבים לעצמכם, אי אפשר כל החיים רק לבלות". אני כל פעם מוצאת את עצמי המומה מחדש ולא יודעת מה להגיד להם. להפוך את הכל לבדיחה או להעמיד אותם פעם אחת ולתמיד במקום. פשוט לא בא לי לראות אף אחד כי כל מה שאני שומעת זה סיפורי ילדים, לידות, הריונות ושאלות מטרידות אליי. אני ובעלי אנשים מאוד חברתיים, אבל כרגע הרצון היחידי שלי זה להסתגר בבית ולא לראות אף אחד. אני מבינה שאי אפשר להיות ככה הרבה זמן אבל פשוט לא יודעת איך להתמודד.

טלי. המילים שלך כאילו יצאו מפי. גם אני ובעלי מנסים שנה וחצי ועכשיו התחלנו טיפולים והקושי הכי גדול הוא הנפשי. אני יכולה רק לחזק בכך שאתם לא לבד וצריך פשוט להתעלם ולחשוב בלב שבקרוב מאוד יהיה לכם את מה שאתם הכי רוצים וזה מה שחשוב!!! בהצלחה בהכל יפית

כל הפנינים של כולם, וכל אחד מנסה להיות מקורי יותר מהאחרים ב- איך לשאול. מה אתם שואלים בכלל???? מי נתן לכם רשות להדחף לנו לשחלות ולחצוצרות????? במשך כל שנות הטיפולים תמיד עניתי בהתחמקות, בחיוך, בהתחכמות. מתישהו הגעתי לשלב שלא יכולתי לשאת יותר את כל דברי החוכמה. הרגשתי כאילו תוקעים לי סכין בלב ואני עוד צריכה לחייך ולבלוע את הדמעות שהיו עולות. ישבתי לחשוב עם עצמי והחלטתי שהבא שישאל אותי למה אנחנו מחכים אגיד לו שאני לא אוהבת ילדים. ככה. ויש לי ילד מהריון ספונטני, כלומר שמי שהיה מקבל את התשובה הזו היה צריך להחנק איתה לא מעט. מי ששואל שאלות מטומטמות מגיעות לו תשובות מטומטמות. למזלם של כל המטומטמים הסובבים אותי, הם הניחו לי רגע לפניי שהתפוצצתי להם בפרצוף. כי די. די כבר די כבר די כבר. אין גבולות ואין הבנה של פרטיות כאן לאנשים. להגיד שהגעתי למצב שיצא לי כבר מהתחת לשמוע את ההערות הללו יהיה אנדרסטייטמנט לא נורמאלי. לא כולנו אכלנו מאותו המסטינג, אנשים לא קולטים את זה. אפילו כאלו מאד נחמדים שאוהבים אותי היו מציקים לי ולא מצליחים לעשות אחת ועוד אחת בעצמם ולהבין שצריך לשתוק אם כל כך הרבה זמן עובר ואין הריון. ומה פתאום שאני אתחיל להתוודות בפני כל מי ששואל? למי שרציתי סיפרתי. זה לא עסקו של אף אחד דםם איט!!! כמו שאמרתי, זה מרתיח אותי ולדעתי צריך להפסיק להפנים את הכאב הזה וצריך פשוט לענות משהו שיתקע להם בגרון. ושיתמודדו. למה תמיד אנחנו הן אלו שצריכות להתמודד(וגם צריכים, סורי גבר מתוסכל), לבלוע את הצפרדע ולהרגיש שנחנקים בגרון? מספיק. מספיק קשה גם ככה. זהו, התעצבנתי וכולי הזדהות וקריזה. אפילו שלחתי פעם מכתב לליהי לפיד שפרסמה אותו במדור שלה והאמנתי שאנשים יקראו ויקחו לתשומת ליבם. איפה......... די, אני אפסיק כי אני כבר באמת בקריזה. מפגרים אנשים.

לטלי שלום! קוראים לי ל.פ אני במצב בדיוק כמו שלך. אני לא מסוגלת לשמוע כבר את האנשים ואת ההערות שלהם. תראי אני בטוחה שאנשים לא שואלים מתוך רוע לפגוע או להכאיב, פשוט הם חסרי טקט וזה מעצבן. אני הפסקתי להתייחס ואני עונה לאנשים שאנחנו עובדים על זה ושזה יגיע אז אני יודיע להם. אני חושבת שלדבר על זה, זה מאוד עוזר, אבל גם בעלי מאוד מופנם ולא מוכן לדבר על זה עם אף אחד, מאחר ואצלו הבעיה אז אני שומרת יותר על פרטיות ולא מספרת לאף אחד כדי לא לפגוע בו או בגבריות שלו חלילה. תיהיה חזקה מול האנשים ואני מאחלת לך מכל הלב שהכל יהיה בסדר ושיהיו בשורות טובות מכל הלב ל.פ

כמה כמה? רוצים לשמוע כמה החזרת לחימום? צריך להתחיל לחמם את האינקובטור עם החורף שקפץ פתאום.... מקווה ששלומך טוב ושלומם של הפיצקים עוד יותר! לילה, נועה.

היי נועה בסוף הוחזרו 2 עוברים אחרי 72 שעות אחד 8 תאים ואחד 7 תאים. נשארו עוד 2 שאולי יקפיאו אבל נראה לי שגם הפעם לא ישארו לי להקפאה. בכל אופן יש לי כאבים כמו כאבי מחזור ואני מקווה שזה השתרשות למרות שלא ניתן לדעת. וזהו............... אני בשלב המורט עצבים מחכה ליום ראשון לעשות בדיקת הריון. תודה על התעניינות... אוהבת ריטה

קר בחוץ, תתניעי את החימום שלך בשבילם! &&&&&&&&& כל האצבעות מוחזקות &&&&&&&&& שניים זה מצויין, צריך רק אחד חכמולוג.... יום נפלא, נועה.

הי לכולם, אתמול עברנו הזרעה ראשונה אצל פרופ' מרגליות והשד לא היה נורא כמו שחשבתי. למרות שהסיכויים לא משהו, כי הזרע של בעלי מועט מאוד התעקשנו לנסות פעם או פעמיים הזרעה כי לבעלי יש בעיה פסיכולוגית עם המילה הפרייה ויותר עם המילה מבחנה. בכל אופן בנוגע למה שנאמר על כך שלעתים נשים חשות שהן לבד במערכה למרות שבעלן לצידן כי הכל נעשה בגוף שלהן - אני חייבת לציין שהמון פעמים גם אני מרגישה שבעלי שאיתי בסיפור לגמרי והוא ה"קיר" שלי ושנינו מרגישים שאני והוא נגד העולם, כשמגיעים לשלב הפיזי זה רק אני וגופי וזה נכון. אבל (ויש אבל ענקיייי) אני יכולה לומר לפחות בשמי שבלעדיו לא הייתי עומדת במתח הנפשי, הלחץ והתסכול זהם חלק חשוב ולא פחות משמעותי להצלחת או כישלון התהליך כולו. אז גבר מתוסכל תהיה חזק - לכל אחד ואחת מאיתנו דרכי התמודדות שונים ויש הבדלים בין המינים, מה לעשות ככה הטבע עשה אותנו. לגבי חברים חסרי טאקט אני יכולה לומר שגם אנחנו בחבר'ה נתקלים בשאלות אידיוטיות שכבר למדנו להתמודד עם חלקן...אבל תחשבו שאלה יהיו הצרות שלכם - מה שחשוב שתתעודדו ותאמינו, אני מאמינה ושמחה שהיום הכל אפשרי ובסוף יהיה לכם שמנמן או שמנמנה קטנים בבית. ועכשיו אליי...מה עושים עם כל ההיעדרויות האלה מהעבודה? אני לא רוצה להביא אישורים ממחלקת IVF יש לכן עצה חוץ מניצול ימי חופשה? סליחה על האורך המוגזם של ההודעה...לפעמים לעודד פירושו להתעודד :) יפית

קודם כל תודה ששיתפת! עושה לי נעים בלב לחזור לדיונים ושיתוף מוחות פה בפורום! ברור שלעודד אצלינו זה להתעודד! (בשבילי זה נכון עד היום!) לגבי אישורים לעבודה, מקווה שלא תנצלי את ימי החופשה להעדרויות אלה למנוחה עם הקטנ/טונת שבדרך! לי קשה לדעת מה לענות כי מאלה שעובדים מהבית, אבל נראה לי קצת מסוכן לנצל ימי חופשה ולהשאר עם הלשון בחוץ כשתצטרכי אותם באמת... מה עם לדבר עם בן אדם אחד בעבודה ולזפר לו את העניין רק כדי להעביר את זה יותר חלק? או שזה ישר יתפשט לכל הקולגות?? יש פה גם עניין של החוק שמגן עלייך שאת עוברת טיפולי פריון.... אסור לפטר אותך או להוריד ברמת התגמול שלך כי את באותו סטטוס של עובדת בהריון אם אני לא טועה... יאללה שיצליח עכשיו ומיד! ושנשמע פה בשורות מרנינות קצת עוד 12יום? או הירושלמים מחכים 14? בהצלחה &&&&&&&&&&&& נועה.

אז ככה...הבוס שלי יודע שאנחנו ב"תהליך" אז זה כבר בסדר. אבל במשאבי אנוש ניסיתי שלא לספר כי בארגון תמיד התמיד עוברים וממש אין לי כוח למבטים ולאווווווווו שאחרי שאני מסתובבת. אבל טוב שאמרת לי על הסטטוס בנוגע לאשה שבתהליכי פוריות לא ידעתי ואני יברר. בכל אופן תודה נועה על התגובה המהירה ובכלל על הפורום הזה. לילה טוב יפית

איזה מזרק מיוחד אני צריך לקנות כדי להכין את עצמי להזרקה של הזרעים שלי לתוך הפרטנרית שלי לילדים ? אם יש מזרק כזה מיוחד בסופר פארם או לקניה מרופא? או שאני צריך מזרק פשוט מאוד? אשמח לקבל תשובה

וואלה? לא יודעת, ההגיון אומר שגם מזרק פשוט יכול לעשות את העבודה, לא? אולי שווה שאלה בפורום השכן של הרופאים? בהצלחה, נועה.

האם כדור פסוטגרון הניתן דרך הנרתיק יכול להשפיע על תוצאות ב. הריון ביתית טרם האיחור לאחר היזרת עוברים עשיתי ב. הריון ביתית שבוע אחרי ההחזרה שיצאה חיובית פס בהיר בקבוצת הביקורת מה זה אומר .

היי גילה, לצערי לא מכירה את הכדור המדובר ולא מצאתי עליו מידע. שבוע לאחר החזרה אי אפשר לבדוק עדיין המצאות הריון. גם לא בבדיקת דם. האם לקחת אוביטרל/פרגניל לשם ביוץ? אם כך יתכן שהתשובה החיובית בשל שאריות אוביטרל/פרגניל בדם. אין מה לעשות, צריך לקחת אוויר ולחכות. בהצלחההההההה!!!!!!!!!!! דורה.

שלום לכולם. סתם נתקפתי בדכדוך. בפורומים באינטרנט אני רואה שאלות על שאלות של נשים, ולא מצאתי הרבה גברים שמדברים. אנחנו כבר מומחים בתוצאות, במספרים ובערכים. סתם מתוסכל - הבעיה היא בזרע שלי... וכל חודש עוברים זאת מחדש. אשתי המסכנה כל פעם נופלת מחדש. והנה הזרעה ... ואולי עכשיו. אמן ואמן. סתם צריך להוציא את העצב החוצה - את מה שבפנים. אני פתוח ואשתי פחות. לכן אנחנו לא מדברים על זה עם אחרים. אני הייתי מעדיף שלתף אחרים - שאוכל להוציא את זה החוצה אבל אשתי היא אדם פרטי מאוד, ולכן זה לא ממש נכון. לא מצפה לתגובות של - תדבר, תשתף. אין לי צורך בתגובות שכאלה. סתם רוצה להוציא את זה החוצה, וזה מה שאני עושה עכשיו. מה שעצוב לי שאני זה שגורם למצב הקשה של אשתי, אני זה שגורם לה לממש את אמהיותה. זה יבוא בסוף, אני יודע - אבל נורא קשה, וסתם מתסכל. זהו. ושיהיה לכולם(ן) במזל והצלחה.

קודם כל רוצה לברך אותך על זה שמצאת איפה אתה יכול לאוורר את הרגשות. זה מאד חשוב. כמו אשתך, גם אני לא רציתי לשתף אנשים ובעיקר כאלו שאני מכירה. היה לי בזה קושי גדול בתחילת הטיפולים. לא רציתי רחמים, לא רציתי להרגיש חריגה, לא רציתי להתחיל להסביר לכל אחד, הייתי עסוקה בלעכל את המצב ובהתמודדות עימו. אבל מצאתי את הפורום הזה והוא איפשר לי קבוצת תמיכה מדהימה, ומאגר מידע שלא יאמן מנשים שעברו את מה שהתחלתי לעבור. האנונימיות של האינטרנט מבורכת. אחרי המון זמן, שמכל הלב- אני מקווה שלא תעברו, הרגשתי בטוחה יותר ושיתפתי אנשים בסביבתי. להפתעתי זה הקל עליי מאד ובדיעבד זו היתה אחת ההחלטות הכי נכונות שעשיתי בשנים של הטיפולים. מעניין אותי מאד לדעת איך זה שעם בעיית זרע ידועה רק עכשיו אתם ניגשים להזרעות. למה זה בעצם? ואם הופנתם להזרעות סביר להניח שבעיית הזרע לא חמורה ויש לכם יופי של סיכוי להקלט להריון! אני מבינה מדבריך שאתה מרגיש אשם בחוסר מימוש האמהות של אישתך. זה כואב. איך אישתך מתייחסת לזה? חשוב מאד מאד מאד להשתדל לעבור את זה יחד. וגם אם לא מדברים עם אחרים על התהליך- כן לדבר בינכם!! לשתף. לחלוק את הנטל והקושי והכאב. אני דיי בספק אם גם אישתך רואה את הדברים כך. שאתה מונע ממנה להיות אמא. ואחרון חביב- כן. אתה צודק. לגמריי לגמריי. זה יבוא! בעיית זרע היא מהפתירות ביותר בתחום הפריון. כמו שאמרת- זה קשה. זה מאד קשה אפילו, אבל זה פתיר. אתה מוזמן להשאר איתנו. בהצלחה!!!!!!! דורה.

תודה לך דורה. מאוד חיממת את הלב בדברי התמיכה שלך. קשה לי לדבר על מה שאני מרגיש עם אשתי. זה מצחיק. אנחנו אמורים לעבור את זה ביחד אבל כשאני מתחיל לפסר לה מה שאני מרגיש אני מקבל את התשובה של - לגוף שלי דוחפים מכשירים לא לגוף שלך. היא צודקת, אובייטיבית - אבל מה לעשות שגם אני מרגיש שקשה לי, שגם אני מתוסכל כל חודש מחדש. שגם אני הייתי מייחל שהדברים היו שונים. בכל מקרה - אנחנו מאמינים שדברים יסתדרו להם בקרוב מאוד מאוד.

דע לך שבן זוגי יקירי שיווע למצוא פורום כזה שיכול היה לפרוק בו את מה שעבר ועדיין עובר... רק שקצת קשה לו עם העברית... אצלנו, הבעיה היתה שהוא קשר את צינורית הזרע לאחר שלא רצה יותר ילדים עם גרושתו כשחי בחו"ל. שם זה מאד מקובל. הוא לא חלם גם בסיוטים הכי גרועים, שכשירצה עוד ילדים, תצטרך זוגתו לעבור את מדורי הגהנום האלו... היה לו מאד מאד מאד קשה לחשוב שהוא זה שגורם לסבל למי שהוא הכי אוהב. עזר לנו מאד שדווקא כן שיתפנו אחד את השני, כל הזמן ניסיתי להוריד ממנו את לקיחת כל האחריות למצב, כי שנינו בסירה הזו, לטוב ולרע, לא? פעם אחד הוא הגורם לבעיה, ובפעם הבאה זה השני? או לא? מה זה בעצם משנה? כל כך חשובה התמיכה ההדדית. הלוואי שיכולתי לעזור לכם בזה. אני מאד מבינה את מה שאתה עובר. יודעת שזה קשה מאד מאד. אבל, כמו שדורה כבר כתבה לך, הדבר הכי חיובי פה הוא שלבעית זרע יש פתרונות ומהקלים יותר. מאחלת לכם שהדרך תהיה הכי קצרה שאפשר, אתה מאד מאד מאד מוזמן להיות פה איתנו, אפילו שכולנו בנות. דווקא כי כולנו בנות... תן לנו קצת זווית אחרת. שיהיה יום נפלא, נועה.

שוב תודה על העזרה והתמיכה. חבל שבעלים/בני זוג אחרים לא מצטרפים לפורומים האלה. אנחנו נשואים מספר שנים ומסיבות שונות אשתי לא רצתה להביא ילידם לעולם. מאז שהחלטנו להביא ילד לעולם חלפה למעלה משנה. עניין בעיית הזרע לא היתה ידוע אלא אך לפני חודשיים לאחר שאשתי פנתה לגיניקולוג שלה והוא הפנה אותי לבדיקה. הגיניקולוג אמר שמדובר בבעית זרע, ומורפולוגיה של 2% בלבד וזו הבעייה אבל אמר שניתן להתגבר על זה עם הזרעות ואם לא אח"כ בIVF. התלחנו עכשיו בהזרעה - הראשונה היתה שבוע שעבר, אז אנחנו ממש בתחילת הדרך. הפורומים האלה הם כר תומך, אבל מצד שני מבהיל לאור מה שאני קורא, הזרעות חוזרות ונשנות וIVFים שנכשלים. לא שאני לא מודע לצרות אבל מי רוצה שזה יזעק לו חזרה מול הפרצוף. מצד שני אנחנו כל הזמן מנחמים את עצמנו שהבעיה ידועה וניתן לפתור אותה באמצעים אחרים. שוב כולם מסביבי בהריון - היום שמעתי על שני חברים נוספים. דרך אגב יש אנשים ממש לא רגישים ואפילו בארוע חברי שהיינו בו שבוע שעבר אמר לי מישהו "נכנסים מקדימה ולא מאחור". ברור שברמת הרציונאל זו שטות אבל זה דוקר בלב... זהו בינתיים. ושוב תודה.