פורום פוריות חברתי - תמיכה

שלום וברוכים הבאים לפורום החדש שלנו. אי-פריון הוא מחלה שאחד מכל ששה זוגות סובלים ממנה, ובכל זאת היא כנראה המחלה היחידה שהסובלים ממנה יזכו לשמוע מסביבתם הערות בנוסח: "זה הכל בגלל הלחץ. רק תרגעו ותכנסו להריון" או "מה, צריך ללמד אתכם איך לעשות את זה?" – תוך קריצה מבינה-עניין. במדינה בה "פרו ורבו" הוא לא רק ציווי דתי אלא אתוס לאומי של ממש, הסביבה מצפה מאיתנו להתחיל למחרת החתונה להרות וללדת ילד בכל שנתיים עד שנמלא את מכסת הילדים המקובלת במגזרנו (שניים או שנים-עשר) ומתעניינת במצב הרחם והשחלות מבלי להסס לשאול אם גודל לנו כבר משהו שם בפנים, ואם לא - מדוע. לא יפלא, אפוא, שאי-הפריון מקבל משקל רגשי נוסף על זה שקיים כבר ממילא - הכמיהה לחבוק כבר תינוק, המלווה בתחושות קשות של כשלון ובגידת הגוף, אובדן שליטה, עצירת החיים, קנאה, אשם ותסכול. ומעבר לכל - תלויה מעל הראש בכל רגע נתון עננה כבדה של עצב עמוק שלא מאפשרת להנות באמת מהחיים הנעים במעגל מייאש מחודש לחודשו – ולצידה השאלה הגדולה: מתי הסיוט הזה כבר ייגמר? אני הייתי שם, במשך כמה שנים טובות. מעקבי ביוץ שלא נשאו פרי פינו את מקומם למסלול המלא של טיפולי הפריון: בדיקות, איקקלומין, הזרעות, זריקות ולבסוף הפריות מבחנה. החודשים שחלפו הפכו לשנים, ותשובה שלילית אחת רדפה אחר חברתה. אפילו תשובה חיובית ראשונה שהרימה אותנו למחוזות של אושר נשגבים התחלפה במהרה בנפילה קשה וכואבת כאשר ההריון הסתיים, לדאבוננו, בהפלה מוקדמת. בסופו הטוב של הסיפור ציפה לנו זוג תאומים מתוקים ומקסימים, אך הדרך הקשה הזו לא נשכחה, על כל קוציה ודרדריה. והנה אני כאן, על מנת לחלוק איתכם את נסיוני העשיר, לצערי, מזווית מבטה של מטופלת פריון לשעבר. את הידע הרפואי בנושא הפריון תקבלו מהפורום השכן של פרופ´ זיידמן, אבל כאן תוכלו למצוא תשובות לכל השאלות האחרות שמציקות לכם: • איך שומרים על שפיות בכל התקופה הזו? • כיצד משלבים טיפולים וקריירה? או: האם החיים חייבים להעצר? • מה אומרים לסביבה? למי מספרים על הטיפולים? • כיצד (והאם) שומרים על קשר עם חברה שהרתה חודשיים אחרי החתונה ושנתיים אחרי שאנחנו התחלנו לנסות, והאם ניתן לפרגן לה מכל הלב? • איך מתחמקים מברית המילה של האחיין מבלי להסתכן בנידוי משפחתי? וכל שאלה נוספת שתעלה בהקשר הזה, כמובן. ובעיקר, הפורום נועד להעניק אוזן קשבת שבאמת מבינה, כתף לבכות עליה ויד חמה שתאחז בידכם עד ליום בו תגיעו גם אתם לסופו של המסע, בו תראו את המראה היפה ביותר בעולם – הבהוב מרצד על מסך האולטרסאונד המצביע על ליבו הפועם של האוצר החדש שלכם הנובט בקרבכם. ברוכים הבאים לשהות קצרה מהסיבה הנכונה! לכניסה לחצו - פורום פוריות
14651 הודעות
9574 תשובות מומחה

מנהל פורום פוריות חברתי - תמיכה

23/10/2008 | 16:54 | מאת: ניקי

הפסקתי גלולות לפני כשנה מתוך רצון להכנס להריון, ומאז לא קיבלתי. פרוברה, אסטרוגן ואיקוקלימין לא הביאו את הביוץ המיוחל וכעת הרופא אמר שהשלב הבא הוא זריקות להשראת ביוץ. ההורמונים שכבר קיבלתי השפיעו עלי- מצבי רוח ורגישות יתר ויחד עם זאת הלחץ הנפשי. אני בסטאג' עכשיו לעוד 3 חודשים ואחרי זה תקופה של לימודים לבחינות לשכה ולכן אני מתלבטת מאוד אם להתחיל עכשיו עם הזריקות וכל השאר או לחכות עוד חצי שנה ואז לעשות זאת בתקופה רגועה יותר בחיי. אשמח לעצה ממשהי שעברה את השלב הזה- האם באמת קשה לתפקד כרגיל ובתקופות שהן גם ככה לחוצות, או שכדאי לחכות לזמן רגוע אבל להמשיך להיות בחוסר וודאות לגבי היכולת להיכנס להריון. יש לציין שאני עוד מעט בת 28. תודה...

26/10/2008 | 01:47 | מאת: דורה

ברוכה הבאה. וכמו תמיד כולנו נאחל לך שהות קצרה במחיצתנו מכל הסיבות הנכונות, כמובן. האם להתחיל? ובכן, רק את יכולה לענות לעצמך על השאלה הזו. אם אין ביוץ סביר שלא יהיה הריון. אבל יחד עם זאת, חייבת לציין, שתמיד קורים ניסים. אז השאלה היא אם את יכולה לחכות במשך חצי שנה מתוך הנחה שכנראה בזמן הזה לא תקלטי להריון, או שאת יכולה לעבור טיפולי פוריות שעלולים להמשך במשך כל התקופה אבל גם יכולים, בתקווה גדולה שכך יקרה, להסתיים במהרה בהריון. הטיפולים בהחלט מוסיפים הרבה מאד מתח ולחץ לחיים. במשך כל תקופת הטיפולים הארוכה שעברתי היתה חצי שנה שלקחתי לי חופשה מהם. בחצי השנה הזו החיים שלי היו רגועים הרבה יותר, ולמרות שבכל חודש כיוונתי את קיום יחסי המין לביוץ (אצלי היה ביוץ) ובכל חודש התאכזבתי כשקיבלתי מחזור- זה לא דומה למתח ולעומס בזמן טיפולים. כשצריך בנוסף לעומס הריגשי גם לרוץ כל הזמן למרפאה למעקב זקיקים ובדיקות דם ושאיבות והחזרות והחלטות... עוד נקודה חשובה לדעתי היא גילך הצעיר שמאפשר לך לקחת חצי שנה בלי חשש לירידה ברזרווה השחלתית. אז אולי בעצם אני נוטה להציע לך לקחת את הזמן? עושה רושם שכן. אבל לא באופן חד משמעי. זה תלוי לגמריי במה יהיה קשה לך יותר- לדעת שבמשך חצי שנה יש סיכוי מאד מאד נמוך שתקלטי להריון או לדעת שאת עומדת לפני תקופה לחוצה מאד שהטיפולים יוסיפו לה עוד לחץ. ובכל מקרה- כדאי מאד לשאול את הרופא המטפל אם לדעתו אין בעייה לדחות את המשך הטיפולים. בהצלחה! דורה.

21/10/2008 | 20:31 | מאת: שיר

היי נועה תודה רבה על התמיכה זה עוזר לי מאוד, אני קצת שבוזה כי הייתי אמורה לבצע את ההפרייה בחודש הבא ומאחר ולא נמצאו זרעים אצל בעלי הכל מתעקב זה מבעס אותי, אני מתכוונת לקבוע מחר תור אצל ד"ר מאג'ר בעלי מטופל שלו אני פשוט חוששת שהוא אולי יגיד שאין סיכוי למצוא זרעים מהשאכים, אני לא כל כך מבינה גדולה בנושא , מה אני כן זוכרת שהיינו אצלו אחרי שנכנסתי להריון הוא ביקש שבעלי יקפיא זרע ואמר שכדאי שנביא ילדים אחרי אחרי השני. לשאלתך אני אמורה לבצע את השאיבה באסותא ואני מטופלת אצל ד"ר וייסמן, כרגע בעלי אמור לבצע בדיקה זרע נוספת ונראה מה הרופא יגיד, האם ד"ר מאג'ר מבצע את השאיבה גם באסותא? תודה על הכל חג שמח שיר

23/10/2008 | 11:16 | מאת: נועה

כל עכבה לטובה, שמעת? אם לא החודש, אז תנוחי! קחי אויר, תהני מהחופש! מדג'ר אכן מבצע את השאיבה באסותא, ובאמת אין כמוהו, הוא גם יודע לשמור על הכל באוירה קלילה מלאת הומור ופשטות! תכונה חשובה אצל הרופאים בתחום.... אין לך מה להלחץ, אם מצאו לא מזמן זרעים בספירה, אפילו בודדים, מן הסתם ימצאו בשאיבה. שמעתי גם על מקרים של זרע מועט כל כך שבכל זאת נמצא בשאיבה והסתיימו כהריונות מוצלחים! לא הקפאתם זרע כשהוא המליץ? אל תדאגי, נראה לי שהוא ירגיע אתכם, רק מזהירה אותך שלפעמים יש לו הומור שחור... קחי אותו בצחוק ולא יותר מדי ברצינות. (את הבדיחות או ההומור, לא הדעה המקצועית, שם הוא מאד רציני...) ספרי לי מה אמר, ותמסרי לו ד"ש מנועה הבת של הקונדיטור.... :-) נועה.

20/10/2008 | 23:18 | מאת: טובה

אובחנתי כבעלת רחם עם מחיצה בשיעור של 50%. להריוני הראשון (והאחרון עד כה) נכנסתי באופן ספונטאני וללא קושי. במהלך ההריון הראשון אובחנו צירים מוקדמים + דינמיקה צווארית. הייתי בשמירת הריון ובסופון של דבר ילדתי בשבוע 39. שאלותיי הן: 1. האם כדאי לבצע היסטרוסקופיה ניתוחית בטרם אתחיל בניסיונות להרות בשנית? 2. מה הסיכונים בהליך זה? 3. אשמח לקבל המלצות על רופאים מומחים בתחום זה.

כאן כולנו לא רופאות. ובהצלחה! דורה.

21/10/2008 | 19:21 | מאת: לילך

מניסיון יש לי שלושה ילדים לאחר הורדת המחיצה בהיסטרוסקופיה ניתוחית כשרק התחילו עם ההיסטרוסקופיה בהצלחה רבה ושנה פוריה

19/10/2008 | 17:34 | מאת: ליאת

היי לכולן, נעזרתי רבות בפורום המקסים והנפלא הזה. קיבלתי תמיכה ברגעים הכי קשים של יאוש, איבוד תקווה וכעס על כך שהכל חייב להיות כל כך מסובך בדרך אל האושר.... אבל שבתי לגיחה קצרה אחרי 10 חודשים של גידול התאומים המקסימים שלי: בן ובת, שהגיעו אלי אמנם בדרך עקיפה ולא קלה, אבל מבט אחד בהם וכל הסבל נמחק... בנות, זה יגיע וכשזה יגיע , זה כבר לא ישנה לכן כמה טיפולים עברתן, איזה כמות הזרקתן וכמה פעמיים התייחסו אליכן כאובייקט רפואי. אני יודעת שאתן יודעות ומצפות לאושר הזה והוא יגיע. אני ממש זוכרת את עצמי יושבת מול המסך עם דמעות בעיניים ומנסה לדמיין עצמי עם תינוק ולא מצליחה - לפעמים גם היום יש רגעים שאני מסתכלת עליהם ולא מאמינה שהם ממש שלי, אבל כשזה קורה אי אפשר לעצור את הזמן והם גדלים בקצב הסטרי. אז אני שולחת לכולכן המון אהבה, תמיכה, חיבוקים וחיזוקים...... ומודה שוב על העזרה הרבה שקיבלתי מכן כשהייתי כה זקוקה לעידוד ולאוזן קשבת.. נ ש י ק ו ת, ליאת

21/10/2008 | 01:20 | מאת: דורה

תודה שמצאת את הזמן כדי לכתוב את הדברים המשמחים והמעודדים הללו. כל סיפור כזה נותן זריקת עידוד ענקית! המשך הורות מאושרת. }{ דורה.

21/10/2008 | 15:38 | מאת: נועה

תודה תודה תודה על העידכון והחיזוקים לבנות! מזדהה עם כל מילה שכתבת, ממרומי השנה ושלושה חדשים של הקטנצ'יק גם לי קשה להאמין שכל זה קרה, שעברנו את כל הדרך הזאת, את הדמעות, התקוות, האכזבות ואפילו את שמחת הבשורה החיובית... תהני ותגדלי את הקטנטנים באושר גדול!!!!!!!!! חג שמח, נועה.

19/10/2008 | 12:13 | מאת: שיר מפעם

שלום לכולכן מה שולמכן?אני בסדר מועוניינת כמובן בעוד הריון להזכרכן נקלטתי לאחר הפרייה ראשונה לפני שנתיים. האמת שניסינו שני החזרות מוקפאים ללא הצלחה כרגע אני לפני טיפול הפרייה, רק שהבוקר קבלנו תוצאות שאין לבעלי תאי זרע כלל, לפני שנתיים עוד היו תאי זרע בודדדים האמת שאני מרגישה רע מאוד אני לא יודעת על מה לחשוב, דברתי עם הרופא הוא אמר לבצע שוב בדיקת זרע ובמידה והתוצאה זהה בעלי יצטרך לעבוד שאיבה מהאשך בקיצור לא נעים, האם מישהי מכירה גבר שעבר שאיבה מהאשך? מה הפרוצודורה לטיפול כזה?, אני ממש מבולבת אני כבר לא יודעת על מה לחשוב. בכל מקרה אני מאחלת לכלוכן שנה פוריה עם בשורות טובות. שיר

19/10/2008 | 15:37 | מאת: נועה

ברוכה השבה! לא רק מכירה אחד כזה, חולקת איתו את חיי ואת הקטנצ'יק ששאבו לו מהשקים... :-) לא מסובך, בהרדמה מלאה אמנם, אבל מאד מאד קצרה, יותר מהיר משאיבת ביציות. החלמה מיידית, לא מרגישים כמעט כלום אח"כ. עם הזרע ששואבים עושים ICSI - מיקרומניפולציה ומחדירים זרע אחד לביצית. מתפללים שיהיה בינגו בהפריה ראשונה גם הפעם! אה, ומאד מאד מומלץ לעשות את שאיבת הזרע עם ד"ר מג'אר. הוא אלוף. פה לכל שאלה ובהצלחה! נועה.

19/10/2008 | 16:12 | מאת: שיר

היי נועה תודה רבה על תגובתך רציתי לדעת מתי מבצעים את השאיבה מהאשך?, איפה?,האם באותו יום של שאיבת הביציות?....., אז זה אמור שאני אצטרך להיות לבד בשאיבת הביציות. אשמח אם תתני לי יותר פרטים אני ממש בלחץ, אני לא יודעת כל לאכול את הידיעה שקבלתי. תודה מכל הלב שיר

19/10/2008 | 10:02 | מאת: שיר

בנות בוקר טוב!כמה שאפשר.אני חדשה כאן אחרי IVFראשון. הוחזרו 2 עוברים.היום הלכתי לעשות בדיקת דם ושחזרתי הביתה ראיתי הפרשה ורודה.לא יכולה עם האכזבות האלה יותר!

19/10/2008 | 14:35 | מאת: ריטה

תהיי חזקה ואל תספידי עדין. יש הריונות שמתחילים עם דימומים חכי לתוצאות בדיקת הדם.... מחזיקה לך אצבעות ותודיעי מה אומרת הבדיקה אני מחכה לתוצאות איתך!! שיהיה בהצלחה

19/10/2008 | 15:42 | מאת: נועה

אולי כדאי לאמץ עוד כינוי לשיר כי חזרה אלינו שיר הוותיקה? כמה אפשר? אני יודעת שכרגע נראה שאי אפשר לסבול יותר, אבל תתפלאי, אנחנו מהזן המאד מאד מאד חזק.... אנחנו לא רק שורדות, עוברות תלאות, מתעייפות וממשיכות, אנחנו גם יודעות להרים ראש, למלא ריאות באוויר מלא חמצן, וממשיכות הלאה בפול גז! בואי קודם נחכה לתוצאה הרשמית, אולי אולי הוורדרד הוא סתם מהסימנים המתעתעים? אני התחלתי את ההריון עם שיטפון.... וזה שיצא בסופו נם לו עכשיו בניחותא שנת צהריים.... :-) מחזיקה לך אצבעות &&&&&&&&&&& מאד חזק! שאולי יהיה פה חיובי? איתך, נועה.

19/10/2008 | 20:32 | מאת: שיר

אתן לא יודעות כמה אני חזקה כל החיים זה מיכשול אחד גדול. התשובה יצאה שלילית.לא נורא עוברים הלאה ותודה רבה לכן.

18/10/2008 | 22:51 | מאת: ריטה

בנות, שוב אני לפני החזרה ושוב אותה ההתלבטות כמה להחזיר רציתי לשאול מנסיונכן כמה אתן מחזירות כל פעם? בנוסף שאבו לי 7 ביציות אחרי פרוטוקול ארוך לא ברור לי למה כ"כ קצת כמה אמורים לשאוב? לקחתי 6 ימים גונאל 225 יח' ו7 ימים מנוגון 3 אמפולות ליום. תודה מראש

19/10/2008 | 08:40 | מאת: נועה

למה קצת? 7 ידוע כמביא מזל אצלינו לא??? אין דבר כזה מעט או הרבה ביציות. כל אחת עם התנובה שלה, הגוף שלה, ההיסטוריה שלה... 7 זה אחלה וזכרי שצריך רק אחד קטנטן שיצליח לעשות את העבודה! אני החזרתי בכל סיבוב שניים, ורק באחרון הוספנו שלישי שהפך לבלסטוציסט יומיים אחרי השניים. זה מאד תלוי באיכות העוברים, וגם במהלך ההחזרות הקודם. אם אני זוכרת נכון זו פעם שניה שלך? ממליצים לא יותר משני עוברים מהחשש המאד מאד מוצדק מהריון מרובה עוברים. הרופא שלך גם ימליץ לך כשיראה את מצב העוברים. חממי להם את התנור טוב טוב, מתחיל להיות קריר בלילות.... :-) &&&&&&&&&&& החזרה מוצלחת ואני רוצה לשמוע כבר בשורות טובות פה בפורום בעוד 12 יום! חג שמח! נועה.

19/10/2008 | 22:46 | מאת: שיר

שיהיה לך בהצלחה וב"ה הפעם האחרונה.

21/10/2008 | 01:46 | מאת: דורה

זה אומר שהרופא נזהר לא להגיע לגירוי יתר. ומפני שהטיפול הזה יצליח הוא לא יצטרך ללמוד ממנו לטיפול הבא ולהוסיף לך לגירוי השחלתי. כמה להחזיר? זה משהו שאת אמורה לדסקס לפניי ההחזרה עם הרופא. אני מבינה שאת רוצה להגיע מוכנה לשיחה הזו. בגדול- בטיפולים הראשונים, כשאין סיבה להחזיר הרבה, מחזירים שנים. אבל זה גם תלוי באיכות העוברים, בדרך שהם עברו (מוקפאים/טריים/בלסטוציסטים) ובמספר הטיפולים שעברת. שאלת על נסיון אישי- בשלוש/ארבע ההחזרות הראשונות החזרתי שנים. אחר כך שלושה, אחר כך ארבעה. באחרונה, שבה החזרנו מוקפאים, החזרנו חמישה. מכולם נשארה לי מדהימונת אחת. כמעט בת חצי שנה כבר. בהצלחה!!!!!!!!!!! דורה.

16/10/2008 | 23:05 | מאת: Tal

שלום, אני חדשה פה, מקווה שזו שאלה מתאימה לפורום. החודש אני מנסה לאתר את יום הביוץ בעזרת בדיקה ביתית. רציתי לשאול, אם למישהי יש ניסיון, האם כאשר מופיע סוף כל סוף הקו המיוחל, אך הוא בהיר יותר, זה סימן שהביוץ מתקרב? או שזה ממש לא אומר כלום, וזו תשובה שלילית בדיוק כמו הופעת קו אחד בלבד? תודה

17/10/2008 | 06:30 | מאת: יעל

היי- הסימן לביוץ בעזרת מקלון זה כשמופיעים שני פסים חזקים באותו צבע. כשאחד הפסים בהירים יותר זה אומר שאין ביוץ. בהצלחה(((-:

19/10/2008 | 08:35 | מאת: נועה

וברוכה הבה אלינו, השאלה מאד רלוונטית לפורום שלנו העוסק בצייד ימי ביוץ, איסוף ביציות בסלסלות והעלאת זרעונים ברשת :-) לצערי אני לא מומחית בנושא ימי ביוץ, מקווה שתשובתה של יעל עזרה, שיהיה בהצלחה גדולה! נועה.

13/10/2008 | 08:26 | מאת: לימורי

לכל המעוניינת, לאחר שהתברכתי בשני בנים בעזרת טיפולי IVF, ומאחר שנשארו לי מס' תרופות, הייתי רוצה למסור אותם למישהי אחרת שעדיין מנסה. אז ככה יש לי: 2 זריקות צטרוטייד בתוקף עד אפריל 2009 7 זריקות מנוגון בתוקף עד מרץ 2009 18 יחידות קרינון בתוקף עד אוקטובר 2009 1 זריק אוביטרל בתוקף עד ינואר 2009 21 כדורי אסטרופם בתוקף עד ינואר 2011 אגב, אני מנהריה ואתן יכולות ליצור איתי קשר בכתובת המייל שלי. ממש בשמחה וחג שמח, לימורי.

14/10/2008 | 00:50 | מאת: דורה

תודה!!! לדעתי אין כמו תרופות שבוגרת טיפולים מוסרת לחברה שעדיין בתוך התהליך. יש בזה משהו מעודד וניפלא. חג שמח!!! דורה.

15/10/2008 | 13:24 | מאת: לימורי

יש לי בעיה עם כתובת הדואר הקודמת שמסרתי, משום מה אני לא מצליחה לקבל שם דואר ולכן מצ"ב כתובת דואר מעודכנת: [email protected] יום טוב.

19/10/2008 | 00:34 | מאת: משנה מזל היחידה

לימור יקרה, שלחתי לך מייל תבורכי! שמי רינה ואני משדכת בין בנות שמוסרות תרופות פריון לבין בנות שזקוקות לתרופות פריון. אני כמובן משדכת ללא תמורה והכל באהבה. אני מנהלת רשימת אקסל מסודרת עם כל המסירות בכל הארץ ומשדכת אותן למבקשות. אשמח לשדך את תרופותייך / או לקבל את תרופותייך ולהעביר לבנות שזקקות להם. באם תרצי להיעזר או לעזור עם ת%

12/10/2008 | 14:24 | מאת: זיו

היי דורה מה שלומך? אני רוצה לברר משהו מאד התחלתי בשביל חברה,היא בת 42 רווקה בלי ילדים,אני מאד רוצה שהיא תתחיל טיפולים(מתרומת זרע),אני לא יודעת מאיפה להתחיל ומה עושים. איך מגיעים לתרומת זרע,למי פונים,מה עושים,כמה עולה? הייתי מאד רוצה שתכתבי לי במייל: [email protected] אני מחכה לתשובה. מה ככה?יש חדש אצלך? את עוד בירושלים? היית בשנת שבתון אם אני לא טועה נכון? מה שלום רומי?את בקשר איתה? נשיקות זיו(זהבית)

14/10/2008 | 00:48 | מאת: דורה

אופקורס שאני זוכרת! אופקורס!!! אבל, כפרה, מה אני מבינה בתרומת זרע? בעלי תרם לי ((((-: אני חושבת שצריך להגיע ליחידת IVF (כמובן לא בבית חולים דתי, כמו שערי צדק, בו טופלתי) ולקבל הנחיות להמשך. בהרבה בתי חולים יש בנק זרע ופשוט הולכים לבנק, בוחרים זרע של "תורם", משלמים ומשתמשים, בהזרעה או בהפרייה. כמה עולה קשית? כמה מאות שקלים כמדומני. אולי שווה לפתוח שירשור עם שאלה בנושא תרומת זרע? וואללא, סורי, לא יודעת איך לעזור יותר מזה. כן, אני עוד בירושלים. לא צריך לדרוך לי על היבלות (-: ולא שמעתי מרומי כבר המווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווון זמן. לא יוצא. את יודעת איך זה. ומה שלומך? ספרי קצת, אני בטוחה שתעודדי כאן המון בנות. נשיקות }{ וחג שמח, דורה.

23/10/2008 | 22:57 | מאת: רומי

שלום לכן יקירותיי, כך במקרה נכנסתי לראות מה קורה כאן...ובדיוק זיו שאלה עליי....חיים ממש ארוכים מה קורה? מה חדש? למה הפסקנו את הקשר תרימו טלפון.. 0524232002 רומי, נשיקות חמות

11/10/2008 | 11:21 | מאת: יפית

הי בנות לפני ראש השנה היינו שוב אצל פרופ' מרגליות עם כל תוצאות הבדיקות והבנות שאין מוצא אחר...אין כמעט סיכוי שנצליח לבד, הספירה של בעלינמוכה מאוד. מרגליות ישר פנה ל- IVF אבל רצינו לנסות הזרעות לפני והוא הסכים. יש לי כמה שאלות: קודם כל בשערי צדק השאיבה נעשית בהרדמה כללית, הבנתי שיש עוד שיטות מהן? האם זה מסוכן? והאם זה כואב? האם להורמונים יש תופעות לוואי?. לגבי ההזרעה איך היא מתבצעת? זה כואה כמו צילום רחם או פחות? בקיצור אני ישמח לשמוע בנות שעברו את אותו תהליך או חלק ממנו, אני פוחדת, ונמצאת עם מלא סימני שאלה. תודה רבה וחג שמח שיהיה לכולנו.

12/10/2008 | 13:02 | מאת: ריטה

היי יפית אני עברתי הפריית מבחנה אחת ועכשיו אני לפני שאיבה. אני יכולה לספר לך שהשאיבה לא נוראה בכלל זה בהרדמה כללית זה לוקח בערך 10 עד 20 דקות. את לא מרגישה כלום אפילו אני מאוד נהנית מההרגשה אחרי שאני מתעוררת זה ישמע מצחיק אבל זה ממש כיף יש מצב רוח טוב ב"היי" כזה כאילו שתית ואת בראש טוב אז בקטע הזה אין לך מה לדאוג כי שמעתי על הרבה שמרגישות ככה. גם לבעלי יש סיפרה מאוד נמוכה וישר התחלנו עם הפרייות מבחנה אני דווקא שמחתי שלא הפנו אותנו להזרעה כי ככה זה מגדיל את הסיכויים בכל מקרה אצלנו אין טעם בהזרעות כי צריך להזריק את הזרע לתוך הבייצית כי הזרע לא יכול לעשות את זה בעצמו כי התנועה שלו גרועה. לגבי תופעות הלוואי של ההורמונים לא הרגשתי משהו מיוחד חוץ מעייפות בחילה קלה וקצת קצת כאבי ראש אבל רק במשך יומיים.ממש ל תופעות נוראיות אבל כל אחת והגוף שלה. יש בנות שמספרות שהן עולות במשקל אצלי זה דווקא ההפך אין לי כ"כ תאבון וזה דווקא נחמד כי הורדתי במשקל 2 קילו בלי להתאמץ... אני מנסה להתרכז בחיובי שלפחות רזיתי ... בכל מקרה אני מקווה שעזרתי קצת למרות שלא עברתי הזרעות ואני לא יכולה לספר לך על התהליך. שיהיה בהצלחה...

12/10/2008 | 13:13 | מאת: יפית

ריטה ממש תודה על התגובה המהירה. אני שמחה שעודדת אותי ונתת לי כוחות והפגת קצת מתחים. חג שמח יפית

14/10/2008 | 00:41 | מאת: דורה

היי יפית, בהזרעות לא מרדימים כי לא שואבים. אם אתם לקראת הזרעה, יתנו לך הורמונים לגירוי השחלות. ההורמונים הללו יגרמו ליותר ביציות להגיע לבשלות,לעומת מצב ללא נטילת הורמונים. לפי בדיקות הדם והאולטרסאונד מרגליות יחליט מתי תזריקי זריקה שתגרום לך לבייץ. בסמוך למועד הביוץ בעלך יתן זרע בכוסית. הזרע יעבור השבחה ואת הזרע יחדירו לרחם בקטטר דקיק. הזרעה לרוב לא כואבת. ממש ממש לא כמו צילום רחם! לגבי השאיבה- לא מכירה שיטות לשאיבה. שואבים באותה הדרך. (אלא אם יש איזו בעייה מבנית חמורה ואז יכול להיות שישאבו דרך הבטן. לא אומרת את זה מתוך ידע, אני פשוט מנסה לשער פה השערות כדי לא להיות נחרצת) .מה שכן, את צודקת ואפשר לעשות את זה גם בלי הרדמה. אם למשל יש לך ביצית אחת או שתים לשאיבה. לא נהוג לעשות את זה כשיש יותר ביציות, למרות שיתכן שזה כן נעשה, פשוט כי זה כואב בדרך כלל. השאיבה נעשית בהרדמה מלאה שנמשכת מעט מאד זמן. הסיכונים הם כמו בכל הרדמה מלאה. אני יודעת שלא מעט בנות רואות בהרדמה את הצ'ופר היחיד בכל התהליך. (-: באופן אישי- זה היה אחד הדברים שממש לא סבלתי. (בשערי צדק יתנו לך גם שני וואליום לפני ההחזרה. את יכולה לוותר ואף אחד לא יחשוב שזה לא בסדר. אחרי פעם אחת שלקחתי את שני הכדורים ניסיתי לקחת רק אחד ואחר כך כבר לא רציתי אותם יותר. הם מיסטלו אותי לכל היום. המטרה שלהם היא לגרום לאישה להיות נינוחה. אין להם השפעה על הרחם, שהוא שריר חלק. כך לפחות הסביר לי אחד הרופאים במחלקה, אחרי ששאלתי בשביל מה זה טוב, ואם אני יכולה לוותר על התחושה של להיות מסוממת). באופן כללי להורמונים יש השפעה שונה על נשים שונות. את יכולה לצפות לתחושת מלאות וכבדות מהזריקות לגירוי השחלתי. יש שמספרות על עצבנות. לי ההורמונים גרמו להיות בכיינית ורגשנית. ההורמונים יכולים לגרום למעט צבירת נוזלים אבל לא להשמנה. מה שכן, אם יש לך נטייה להגברת תיאבון בזמן ביוץ או מחזור- יכול להיות שהתיאבון באמת יגבר ואז יכול להיות שתעלי במשקל. לי זה לא קרה. מקווה שעניתי לשאלותיך, תרגישי חופשי לשאול כל מה שעולה בדעתך. בהצלחה! וכמובן- חג שמייח. דורה.

14/10/2008 | 18:59 | מאת: יפית

דורה ממש ממש תודה על התשובות המפורטות. אני בטוחה שאת מבינה כמה זה חשוב לדעת מהו התהליך אליו אני הולכת, במיוחד כשמדובר בתהליך פיזי (מעבר לנפשי). רציתי לשאול לגבי ההחזרה, האם זהו תהליך כואב, קצר וכו'. ו...זהו ענית לי על כל השאלות תודה וחג שמח יפית

04/10/2008 | 12:47 | מאת: עדי

היי לכולכן. רציתי רק לעדכן. עשיתי הזרעה שלישית שנכשלה האחות בקופת חולים אמרה לי שהשלב הבא זה הפרייה. לקחתי את זה מאוד קשה ואני ובעלי החלטנו שעושים הפסקה. הוצאנו ויזות ואנחנו מתכוונים לנסוע לארה"ב לשנה ולנסות את המזל שלנו שם. הבעיה היא שלי אין ביוץ ולבעלי יש בעיית זרע. הלוואי ששם יקרה נס ואני יחזור לארץ בהריון טבעי. אני בת 25 ואני יודעת שאני צעירה אבל עדיין אני לא רואה את עצמי אמא. ומה שהכי כואב לי זה שהאמונה שלי פוחתת מרגע לרגע . אני מרגישה כאילו תקוע לי איזה סלע בלב שאף פעם לא יעזוב אותי. מצטערת אבל הייתי חייבת לשפוך קצת את מה שיש לי על הלב.

04/10/2008 | 19:38 | מאת: נעמי

היי עדי, לעשות הפסקה בין הטיפולים זה מהלך מאוד אמיץ וחשוב הן לגופך,הן לנפשך והן לזוגיות שלכם. טוב את עושה שאת בוחרת להתנתק קצת על מנת לאגור כוח, לנסות משהו אחר, להזין מידע חיובי וחדש זאת יוזמה ברוכה מאוד. מה שקורה במצב שאת נמצאת בו כרגע הוא שסף הפחד וחוסר האמונה הם כאלה שמשפיעים על המציאות העכשווית שלך. הצעד שהחלטתם עליו לנסוע לשנה חופש בא מהמקום של בדיקת אפשרויות וצעד זה בהחלט יכול להשפיע על מצבכם הפיזי והנפשי לטובה. והוא גם יאפשר ל"סלע" שתקוע לך להתפורר ולהינמס. צאו לכם לארה"ב לא ממקום של מיאוס,יאוש אלא ממקום של צמיחה והתחדשות. שיהיה לכם בהצלחה, יוזמה ברוכה. אשמח לשוחח איתך באם תמצאי לנכון,

04/10/2008 | 21:43 | מאת: נועה

((((חיבוק))) קודם כל על הכשלון האחרון.... הייתי אומרת שליסוע ולהתחיל משהו חדש במקום אחר זה כבר דבר טוב. ומה שעוד יותר טוב זה שאת באמת צעירה, ויש עוד כל כך כל כך הרבה דברים שאפשר לעשות לפני שרצים ל IVF...! אם באמת את לוקחת פסק זמן, הייתי מנצלת אותו כדי לברר ולנסות לאזן כמה דברים ולא הדרך הרפואה המערבית דווקא. הייתי פוצחת בבירור מעמיק למה אין לך ביוץ ומנסה להבין מאיפה מקור בעיית הזרע של בעלך. ניתן לשפר תיפקודים בצורה משמעותית אם עושים שינויים לפעמים מאד פשוטים אם בתזונה או בתוספים למיניהם. ממליצה בחום רב לנסות לעשות את הבירורים האלה פה בארץ לפני שאתם עוזבים, כדי שתוכלו לקחת איתכם במזוודה כמה ק"ג של אופטימיות לשיפור ואיזון המצב - ואולי באמת לחזור לפה עם מתנה בידיים שתבוא טבעי? אם תרצי המלצות אשמח לעזור, כתבי לי ל: [email protected] שתהיה שנה נפלאה, שהסלע יתמוסס ויתחלף בבטן כבדה ועגולה!!!!!!!!!!!!! נועה.

17/10/2008 | 10:57 | מאת: לימורי

גם לי יש בעיה של ביוץ, אף פעם אני לא מצליחה לתפוס אותו!!! לאחר כשלונות של הזרעות גם אני הופניתי להפריה ואכן לאחר מס' נסיונות הריתי ונולד לי בן. לאחר שנה החלטתי לנסות שוב ובנסיון השני כבר הריתי בפעם השניה ובדיוק לפני חודש ילדתי את בני השני. אציין שגם אני חוויתי את אותן תחושות שאת מתארת, "סלע" שיושב לי בחזה, בכי מר כל הזמן, דכאון וקינאה עצומה בנשים בהריון... אבל יש תקווה, אל תתיאשי, תמשיכי להיות חזקה ותלחמי עד שתגשימי את חלומך. בע"ה שיתגשם בקרוב. בהצלחה.

03/10/2008 | 16:36 | מאת: לולה

שלום, הופנינו ל-IVF בגלל איכות ירודה של הזרע. בעלי צריך לתת זרע להקפאה והבעיה היא שזה מאוד מאוד קשה לו ואני לא יודעת איך לעזור וגם לי קשה מאוד. כנראה מרוב לחץ, לא יוצא זרע וכך עובר עוד יום ועוד יום והמועד שנקבע לתחילת הטיפול מתקרב וזרע אין... אני משתדלת לתמוך ולעודד ככל יכולתי אבל אני מאוד מאוד חוששת. אני גם לא יכולה לדבר איתו על זה כי זה רק יעציב אותו ויגדיל את הדאגות שלו. הוא אופטימי ובטוח שבסוף הכל יסתדר אבל הוא כבר ניסה כל כך הרבה פעמים שלי כבר קשה להאמין. אין לי מושג אם זו בעיה נפוצה ואיך מטפלים בה. אם יש למישהי רעיון או עיצה אני אשמח :( אני גם לא יודעת אם כדאי להתחיל בטיפול שלי ולקוות שהכל יסתדר או לחכות עוד חודש... מישהי מכירה שיטה לשאיבת זרע ויכולה לספר לי? שתהיה לכולנו שנה של בשורות טובות

03/10/2008 | 19:20 | מאת: נועה

לולה, מצבים מאד עדינים נופלים עלינו עם הטיפולים האלה... לא הייתי נלחצת מדי מהסיפור ואני אגיד לך למה: גם אם הכי הכי גרוע ולא יצליח עד למועד הטיפול/שאיבה, תמיד יש אופציה (שהיא לא עדיפה בכלל בכלל) של שאיבת זרע בהרדמה. זה הליך יחסית פשוט, אבל הוא נעשה בהרדמה מלאה.... שזה ממש ממש לא מומלץ. אבל רק במקרה ותהיה באמת בעיה, תדעו שיש כזאת אופציה. הייתי אולי מתייעצת עם הרופא המטפל ומספרת לו (את בעצמך כמובן, בלי לערב את בעלך), כדי באמת לאשר שיש אפשרות שכזאת אם לא הולך. מקווה שילך בכל זאת, ושתהיה הפריה מוצלחת ונושאית פרי!!!!!! שנה טובה, נועה.

05/10/2008 | 02:13 | מאת: דורה

כמו שנועה כתבה, אפשר לשאוב זרע. בהחלט. אבל אולי כדאי לנסות לקיים יחסי מין ולעשות משגל נסוג? בכמה זרע מדובר? בפעם הראשונה שהתבקשנו להביא זרע לבדיקת מעבדה ביקשו שנקיים יחסי מין ולמחרת באתי אני ודגמו את הזרע ממני(!) אולי אפשר לקחת בדרך הזו דיי זרע להקפאה? אני מציעה לשאול את הרופא אם אפשר לקחת זרע שניתן בזמן קיום יחסי מין ויכול להיות שיהיו בו גם נוזלים ממך. לא נראה לי שזו תהייה בעייה. ממילא הזרע יעבור תהליך של השבחה לפני הקפאתו, לא? ואם לבעלך תהייה בעייה "לגמור בחוץ" אז לנסות את הדרך השנייה (שיגמור בפנים ויקחו את הזרע ממך). מה את חושבת?

26/01/2013 | 19:19 | מאת: מישי

היי! זה מאוד לא נעים מה שאת מספרת... מצטערת שלא נעים לך, לכם. אנחנו היינו צריכים רק בדיקה. לנו הציעו בזמנו כמה שיטות ( אני קצת חוזרת על מה שהבנות האחרות אמרו, בערך) אחת שהוא פשוט יתן, שאגב, מה זה ביאס אותי :( סתם מבאס כזה. הוא לבד באיזה חדר ובכלל זה חלק כמובן מהתמונה הכואבת גם כך... כל המלאכותיות הזו... בכל מקרה זה עשה לי רע. השניה, שנקיים יחסים עם קונדום מיוחד ואחרי כן נמסור את הקונדום. מכירה את האפשרות הזו? השלישית, שייקחו ממני מעט זמן לאחר היחסים. הרביעי, ודווקא חשבתי שזה יכול להיות נחמד, שאני "אעזור" לו, ובסוף זה ייצא בכוס. שיהיה בהצלחה עם כמה שפחות חוסר נעימות מישי

לצערי לא יכולה לפזר אבק כוכבים ולצערי מתחילה להכיר בעובדה שלי לא יהיו ילדים ועכשיו שאני חושבת על זה 'שנגמרו' לי החיים או יותר נכון החיים פסקו זמנית {זמני זה הכי קבוע} לפני 9 שנים ומאז לטא לטא מבלי שהגדיש לזה מחשב חיי התרוקנו מתוכן אחר מלבד במאמצים שלי להפוך לאם שזה כלל אפילו לימודים למקצוע שעשוי היה לעמיד אותי על הרגלים כלכלית ועכשיו נוצר חלל שחור בחיי. הסיכום שלי סה"כ: 4 הזרעות טבעי / עם גירוי > שהראשון לא הגיע לסיום {ביוץ מוקדם} 17 הפריות חוץ גופיות, שמתוכם 4 שלא הסתימו {ביוצים מוקדם או חוסר תגובה}. אשפוז ארוך {11 יום} לאחר תגובת אלרגיה חריפה למנוגון. השפל הכי גדול שלי בטיפולים זה הטיפול האחרון והוא היה גם הכי ארוך: 3 חודשים ברצף שכלל הסטרוסקופיה, פיפל, 2 הזרעות, שאיבה, החזרה, כמה מאות אמפולות/כדורים/נירות של הורמונים, טיפול ארוך, טיפול קצר ברצף, חוסר תגובה, דיכוי עמוק, ביוץ מוקדם, בזבוז אלפי שקלים לתרופות, טיפולים משלימים, רופאים פרטים ואפילו לא חסכתי במוניות בספישל מירושלים שדרות. התוצאה הסופית היתה צריכה להיות ביום הולדתי 43 {1/10/08}>>> התוצאה הגיע אבל לא מה שציפיתי יחלתי רציתי וכו' {שוב המציעות תפחה לי על הפנים}. האמת עכשיו שאני חושבת על זה למה ציפיתי עם ביוץ מוקדם ובקושי עובר באיכות של 30% פרגמנטציה {למי שמבינה דרגה C ממש מות העובר} עפ"י דברי הרופא העובר לא מי יודע מה אבל כבר נצפו הריונות מעוברים ברמתו העובר גם הודבק בדבק ביולוגי. לא מאמינה שתרומת ביצית יקרבו אותי לחלום להיות אמא כי הגוף שלי לא אמץ את העוברים היפים שהיו לי בהתחלת הדרך אז למה שיקבל ביצית זרה וגם לא יכולה מבחינה כלכלית אז שלא נדבר על אימוץ ועוד חד הורית. לא יודעת מה אני יעשה עם חיי אבל מה שבטוח לא רוצה יותר לסבור ומבינה שאני כבר לא יכולה להפוך לאם>> כן זה לא פר ואין צדק בעולם אבל זה המצב ואין מה לעשות... באה לי ללכת לישון ולא לקום לא יודעת איך ממשיכים אלה מכאן והאמת גם לא ממש מחשק לי להמשיך אלה. אמי מבקרה אותי בארץ לאחר שלא התראינו 12 שנה וגם במשור הזה נחלתי אכזבה גדולה היא היתה תלותית ואגוצנטרית עוד הרבה לפני שהיא חלתה והזדקנה ועכשיו זה הפך לבלתי נסבל רוצה לצעוק שבגללה הטיפול נכשל היא תזזה אותי גרמה לי לסחוב כבד לנקות את הבית מיד עם החזרת העובר טוב אבל יש לזכור שבעובר לי היה משהו וזה לא הכישלון היחיד שלי ומצד שני אפילו הרופאים אומרים לא להתאמץ לאחר החזרת העוברים. מה גם שתנו מאוד עקשניות מה שגורם להמאיץ הגדול מתרחש כאן בביתי ולא צריך לבנות סביב כל אירופה מסלול למאיץ שיבוא לכאן ויראו אותו בתנועה טבעית. אז עכשיו אני יודעת שאני ללא ילדים, ללא משפחה {אמי השריד האחרון} ועוד גרה בחור שאין ממנו אפשרות להתקדם בתחום התמחות שלי כך שכלכלית לא ממש מציאה. {שקועה עמוק עמוק בחובות בשל כל ההוצאות על הטיפולים}. בקיצור עיפה מהחיים ולא מאמינה שיהיה יותר טוב. למי שהגיעה עד לכאן נפרדת ממנה לא רוצה לשמוע יותר על טיפולים, הורמונים, בטאות הפלות, הריונות, השמנות, דיאטת, עוברים, תינוקות והורות נגמר לי הסוס. לכהן אני מאחלת שנה טובה פוריה וממליצה לכם לא לתת את כל ההחלטות לרופאים תצאו מנקודת ידע ולא מנקודת ניסוי ותאיה, לא להצמד לרופא אחד יותר מ- 3 כישלונות, לא לגרור הפסקות גדולות מדי בין הטיפולים כי הזמן משחק תפקיד חשוב בסיפור הזה ואין שום דבר שיכול לגשר עליו. שלכם נורית.

נורית יקרה, אני מקווה מאוד שלא תעלמי לנו ושעוד תקראי את המייל הזה. לפני חודשיים נכנסתי בפעם הראשונה לפורום הזה, חוששת ולחוצה. את היית בין אלה שענו לי והרגיעו אותי. בפירוט רב ענית לי על השאלות שלי ואף הזמנת אותי ליצור איתך קשר טלפוני. עדיין לא מימשתי את ההזמנה הזו, אבל ההתייחסות שלך חיממה לי את הלב. לא בכל יום פוגשים אנשים עם כל כך הרבה רצון טוב ואני רוצה להודות לך מאוד. קטונתי מלתת לך עיצות, אבל אני מאוד מאוד מקווה שלא תוותרי ושהחלום יהפוך למציאות, ואם לא בדרך הרגילה והביולוגית אז בדרך אחרת שתבחרי. יש היום כל כך הרבה דרכים, מי ייתן ותמצאי את מקומך באחת מהן. אנחנו בשנה חדשה, תאזרי כוחות ותקווי לשנה טובה יותר. אני אחזיק לך אצבעות.

נורית יקרה, אני מקווה מאוד שלא תעלמי לנו ושעוד תקראי את המייל הזה. לפני חודשיים נכנסתי בפעם הראשונה לפורום הזה, חוששת ולחוצה. את היית בין אלה שענו לי והרגיעו אותי. בפירוט רב ענית לי על השאלות שלי ואף הזמנת אותי ליצור איתך קשר טלפוני. עדיין לא מימשתי את ההזמנה הזו, אבל ההתייחסות שלך חיממה לי את הלב. לא בכל יום פוגשים אנשים עם כל כך הרבה רצון טוב ואני רוצה להודות לך מאוד. קטונתי מלתת לך עיצות, אבל אני מאוד מאוד מקווה שלא תוותרי ושהחלום יהפוך למציאות, ואם לא בדרך הרגילה והביולוגית אז בדרך אחרת שתבחרי. יש היום כל כך הרבה דרכים, מי ייתן ותמצאי את מקומך באחת מהן. אנחנו בשנה חדשה, תאזרי כוחות ותקווי לשנה טובה יותר. אני אחזיק לך אצבעות.

03/10/2008 | 17:12 | מאת: שירה שירים

נוריתוש! פרח שלנו! מדי פעם אני מציצה בפורום, אף שלאחרונה לא יצא לי להשתתף באופן פעיל. בימים אלה אוספת כוחות וחוזרת לטיפולים הקשים, בשביל ילד שני. עקבתי בעבר אחרי דברייך, שתמיד תמיד ספקו מקור ידע, תמיכה וחום לבנות. על כך אני ובוודאי גם אחרות אסירות תודה לך. קראתי את דברייך אלה, ותרשי לי להביע את דעתי האישית, הצנועה והבלתי מלומדת. מאד נוגע ללב כל הסבל שעברת, שבוודאי מקרין על כל הלך החיים. אבל, לעניות דעתי ולהרגשתי, אל תוותרי על האמהות. בדרך זו או אחרת, זו -בוא תבוא. על אף המחיר הכלכלי, הסיכוי בתרומת ביצית הוא מצויין, ובדרך כלל בזמן קצר. דווקא כמי שמצתה את אופציית הטיפולים הקשים עד תום, מכאן נסללה הדרך לתרומת ביצית ו/או לאימוץ. זה שהגוף לא קלט בעבר עובר ביולוגי שלך שהיה איכותי, זה ממש לא אומר שלא יקלוט בעתיד עובר איכותי מתרומת ביצית ותרומת זרע. אני לא צריכה לומר לך שאלה העוברים האיכותיים בעלי הסיכויים הטובים ביותר. ואולי הגוף שלך כעת דווקא כן נכון לקלוט עובר איכותי, תקין, להריון שיהיה לגמרי שלך. קשה לי לראות אותך מרימה ידיים דווקא בשלב הזה. זה פשוט לא מתיישב לי עם ההגיון. בקשה אישית לי- קחי פסק זמן קטן, ואחר כך שובי אל הנושא, כדי למצותו הפעם עד לסוף המוצלח. מעבר לתרומתך הגדולה לפורום, מרגישה שמאד רוצה לשמוע שהנה גם את הצלחת. אנא, אל תקבלי החלטות סופיות, ואל תוותרי. אני מכירה נשים שאמצו, ושמעתי גם על נשים שהרו מתרומת ביצית, והאושר גדול. אנא אל תוותרי. שולחת לך חיבוק חם ושתהיה לך שנה מתוקה. שירה

03/10/2008 | 17:39 | מאת: נועה

מרשה לעצמי לקרוא לך שלנו, כי את חלק בלתי נפרד מאתנו. לטוב, לרע, תמיד איתנו. גם אם החלטתך חד משמעית, וגם את לא תהיי פה פיזית, תמיד תהיי איתנו בלב. תמיד נתגעגע לדעתך המלומדת, להתמדתך, להקשבתך. את טועה אם את חושבת שלא תהיי אמא. באיזשהיא דרך הצלחת לגרום לי להרגיש שאת מעין אמא לכולנו. מחבקת תמיד, מלמדת ואוהבת. אני בטוחה שאני לא לבד בהרגשה הזו. קצרה היריעה מלהכיל את כל המילים שיתארו כמה כואב לי שדווקא את לא כבשת את המטרה שהצבת. אין לי ספק שאם יבוא יום ותחליטי להמשיך בכל דרך שהיא, את תגיעי אליה ותכבשי אותה כמו גדולה. כי את יודעת לעשות את זה. דמעות חונקות לי את הגרון, ואני חייבת לעזוב את המחשב כרגע, שולחת לך את אהבתי, את החיבוק מהגדולים שנתתי, מקווה שלא נתגעגע יותר מדי כי נראה אותך פה בקרוב שלך נועה

05/10/2008 | 02:06 | מאת: דורה

חוזרת על מה שאמרתי לך- אני כאן, מאחוריך, לצידך, לפניך, איפה שצריך שם אני. עם האנרגיות שלך והיכולת שלך להשקיע את כל כולך בשביל להגיע למטרה, אני יודעת שתצליחי להשיג את מה שהצבת לעצמך עכשיו. זה בדיוק הזמן בשביל להתחיל לחיות. שמונה שנים של חיים בטיפולים זה זמן בלתי נתפס. אנחנו יודעות בדיוק מה זה אומר חיים בטיפולים, אבל אחרי כל כך הרבה זמן מאבדים בעצם את היכולת לחיות לא בטיפולים. צריך ללמוד מחדש מה עושים כשהמרכז זז וחוזר אליך. זה הזמן בשבילך. לאהוב ולטפח ולהשיג ולהצליח. ואחר כך, כפרה שלי, אחר כך הכל יכול עוד לקרות. ((((((((((((((()))))))))))))))) שלך, דורה.

07/10/2008 | 15:01 | מאת: ליאת

נורית, קראתי היום בבוקר מוקדם, ותחושת הבעסה לא הפסיקה ללוות אותי. מאד מבינה את התסכול, תחושת ה:למה זה קורה לי? , התסכול, תחושת הכשלון/כאב/רחמים עצמיים/ ועוד ועוד תחושות לא נעימות בלשון המעטה. מנסיון של הכרות מאד קצרה אתך, עושה רושם שאת בחורה סופר אינטיליגנטית שיודעת מה היא רוצה, ויודעת להשיג את מה שהיא רוצה. קטונתי למהשיא לך עצות, אבל נראה לי שהכי נכון כרגע זה להרפות לאיזה חודש חודשיים. קחי לך פסק זמן לעצמך בלבד, תנוחי, אבל ביג טיים, בלי להעסיק את עצמך בשום דבר חות מאשר הדברים הקטנים של החיים שעושים אותם לטובים. לפעמים, אני בתחושה שדווקא כשעושים מאמצים רבים כ"כ, והופכים משהו לMUST עבורנו, זה בורח מאתנו. יום כיפור לפנינו, זמן לחשבון נפש קטן, מנוחה, נקיון, היטהרות של הגוף והנפש (אני נשמעת לי כמו איזה רבנית צדקת, ואני ממש לא!!!!!!!), באמת מאמינה שמנוחה תעשה את העבודה. אחרי תקופת מנוחה, הגוף יחזור לאיז, י ויהיה מוכן לטיפול נוסף. קשה לי לראות אותך מוותרת. לא רוצה לראות אותך מוותרת. מאחלת לך גמר חתימה טובה, ושיהיה רק טוב, בריאות ואהבה. בהזדמנות זו, לומר לנועה ודורה, שתמיד נוכחות, בחוכמתן ובתמיכתן, צום קל (שמעתי ששינו את הברכה לצום יעיל- נשמע לי יותר נכון) אוהבת את כולכן, ומחבקת. ליאת.

08/10/2008 | 00:23 | מאת: נועה

תודה וחתימה מופלאה עם יעילות מירבית בצופ גם לך :-) שלך ושל כולן, נועה.

11/10/2008 | 07:11 | מאת: גלי של פעם

למרות הניתוק בנינו תמיד חוזרת לפורום ליראות מה קורה איתך ,את תמיד במחשבות שלי את נתת לי את הניצוץ הראשון להצלחות,יושבת וקוראת מה את רשמת ובכי חונק את גרוני זה לא פייר .את יודעת מה אני חושבת לגבי הטיפולים האלו .הריחוק בינינו נוצר בעיקבות דרך המחשבה שלך שילד מאומץ או תרומת ביצית זה לא ילד שלך .וזה לא נכון זה ילד שלך לכול דבר .את יודעת נוריתוש שיש לך אותי עם ניסיון של שני דרכים אפשריות אני נימצאת מול העניים אני יכולה לעזור לך ולעודד אותך שזה מצליך תמיד אמרתי לך שלא חשוב הדרך להיות אמא ומי כמוני יודעת .נוריתוש בבקשה מימך קחי את הזמן שלך תשקעי אותו בעצמך תמצאי לך עבודה טובה עשי כסף ,תשלמי עם העובדה שאמא לא חייבת להיות ביולוגית תפני אליי בכול זמן שתירצי גם אם אנחנו לא בקשר את תמיד במחשבות שלי לא אשכח כמה היית טובה ותומכת ועזרת לי המון.והייתי רוצה מאוד להיות בשבילך לתזדקקי . אוהבת אותך ובהצלחה בכל דרך שתבחרי .שנה טובה .

11/10/2008 | 15:44 | מאת: נורית

זה לא נכון מה שהבנת לי היה קשר בשל הכישלון שלי... אני מתוסכת עד על הראש קשה לי לראות בטן הריונית את ארי מכירה אותי אישי ויודעת שאני נלחמת {או יותר נכון נלחמתי} עד שחרב עלמי.... מזה מספר חודשים אני מחפשת אותך בכל דרך אפשאית נא צרי קשר בהקדם האפשרי. הפלאפון הישן שלי הלך לעולמו יחד עם כל רשימת הטלפונים שלי. כך שאין לי את האבדתי את הטלפון שלך וניסית בכל הדרכים האפשריות למצוא את הטלפון שלך אפילו חפשתי עפ"י תחום עיסוק כולם אמרו לי שלא חזרת למקום מגוריך הקודם אז חשבתי לצאת להליכה ולעתיק את הטלפון מהשלט... בבקש S.O.S

11/10/2008 | 16:35 | מאת: נורית

החיים חזקים והזמן מרפא את כל הפצעים. אני מנסה לאסוף את כל השברים ולתפוס שוב פיקוד על חיי ללא הטיפולים. השנה מוקדשת לביסוס הצד הכלכלי שלי. אני מתכוונת לעשות ראי ארגון בחיי בכל התחומים הן בעבודה והן במראה >>> לחזור למשקל נורמלי {שמנתי מאוד במשך 3 חודשים האחרונים בשל רצף של טיפולים} ואפילו מבחינת מגורים שוקלת מעבר לעיר אחרת ואפילו שוקלת בכובד ראש אגירה לקנדה {תלוי בהצלחה שלי כן מבחינה כלכלית ואם יש ביקוד בתחום שלי שם}. בקיצור הולכת עם הרוח ולא מנסה לחשוב כי בשלב זה אין לי כוח. ממתינה בקוצר רוח שעברו החגים ונחזור לשגרה כדי שאצור לי שגרה ללא טיפולים. אז בנות אם משהיא שומעת שמחפשים: מנהל רשת {MCSA} / אנשי SYSTEM/ הדרכה הטמעה תוכנות >>> אתן מזמנות להעיר את צומת ליבי. כל מידע יתקבל בברכה. שנה טובה ומאושרת. נורית.

03/10/2008 | 12:57 | מאת: ליאורה

אני אמורה לעבור שאיבה מביוץ טבעי בלי הרדמה. מאז שנודע לי הצורך בכך אני לא ישנה בלילה ואני מתה מפחד. איך בדיוק עושים את זה? אפילו לא שאלתי אם רק בבית חולים. הרופא אמר שהכאב נסבל וזה עוד יותר מלחיץ אותי כי הוא בטח הוריד ממידת הכאב. אם מישהי עברה את התהליך אנא !!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!! כתבו לי איך עושים את הדבר הנוראי הזה.

03/10/2008 | 18:13 | מאת: נועה

אל חשש, דניאל שניהלה פה את הפורום עברה את זה מספר לא מועט של פעמים ולא דיווחה על כאבים חריגים או בכלל על כאב. זה חייב להתבצע בבית החולים מאחר שזה הליך חודרני ולכן חייב להיות סטרילי. לעומת חששך, אני כולי קנאה כי תמיד רציתי לעשות שאיבה על טבעי - ביצית אחת... אשרי וטוב לך, בלי הורמונים, בלי הרדמה כללית.... שיהיה בהצלחה גדולה! שנה טובה, נועה.

02/10/2008 | 20:54 | מאת: יפית

שנה טובה ופורייה (באמת) לכולן... השבוע יש לי תור שני אצל פרופ' מרגליות למעבר על תוצאות הבדיקות ובלה בלה בלה ראיתי בטופס שהודפס לי שנקבעה ועדת IVF יום לאחר מכן - מה זה אומר? הוא עדיין לא ראה את הבדיקות, האם זה סתם הליך שגרתי כאשר פונים למומחה פוריות באופן פרטי? תודה בנות ושתהיה באמת שנה כבדה בגלל בטן נפוחה ולא מארוחות החג. יפית

02/10/2008 | 23:39 | מאת: דורה

זו אכן פרוצדורה וצריך לעבור אותה גם כשמטופלים באופן פרטי וגם בציבורי. מדובר באישר הקופה לטיפולים. (ובשערי צדק יש גם את אישור הרב של בית החולים, אבל גם את זה כבר עברת, אפילו יכול להיות שבלי לדעת). את יכולה לסמוך על שושי בעיניים עצומות. לא שמעתי על מקרה בו שושי לא שלחה את הטפסים לוועדה בזמן וטיפול נדחה. אם רשום- ישלחו ותאושרי, מרגליות יכתוב את המלצתו ויאשרו. מקרים בהם צריך להתחיל לריב עם הוועדות עדיין רחוקים ממך. ושישאר כך כי תכנסי להריון! שנה מאושרת ופוריה. דורה.

02/10/2008 | 14:44 | מאת: מור

שלום לכולן ושנה טובה, מתוקה ופוריה!!!! אני לא רוצה להתבכיין סתם בפתחה של השנה החדשה, אבל לפעמים אין ברירה... אני כל כך מיואשת, עברתי לפני שבועיים בדיוק הזרעה שניה שכללה זריקות של גונל אף ואוביטרל. בהזרעה הראשונה שנכשלה קבלתי את זה סביר, אבל עכשיו הייתה לי הרגשה די טובה שיש בשורות טובות אבל........ זה איכזב בערב חג שני (המחזור הקדים לי ביומים!! כאילו להרגיז) התאכזבתי קשות, בעלי קיבל זאת בקלות ואמר שהכל מלמעלה ובראש השנה הזה יגזר עלינו בשורות טובות. זהו, אני עדין מיואשת ולא יודעת איך להתחיל את הטיפול השלישי כי יש חגים באמצע ושבתות ולא בא לי לדחות בעוד חודש. אוףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףף משהי יודעת כמה הזרעות צריך לעבור כדי להתקדם הלאה? ואיזה טיפול יש אחרי ההזרעה האם הוא כואב? סליחה על הבלבול מח אבל אתן מ ק ס י מ ו ת ! ! ! חתימה טובה, מורן.

02/10/2008 | 19:56 | מאת: נועה

קודם כל מותר להתבכיין תמיד! בתחילת, אמצע וסוף שנה, כשמתחשק להוציא אז נא להוציא! דבר שני קבלי ((((((חיבוק)))))). כל אכזבה מטיפול כושל היא מרה לטעמי...ואני מאד מבינה שהיא מרה יותר בעיתוי של חג! כמה הזרעות? נדמה לי 6, אבל אני לא מומחית הזרעות. אני חושבת שזה גם תלוי בסוג הבעיה. (אני צריכה תזכורת לבעיה שלכם....) בכל מקרה, עם כל הקושי בקבלת השלילי, כדאי לאסוף הכי הרבה סבלנות שאפשר ולהמשיך בהזרעות לפני שקופצים לטיפולים היותר כבדים - IVF. זה לא העניין אם זה כואב או לא (יש כאלה שלא כואב להן בכלל, ויש כאלה שסובלות מהטיפול, זה מאד אישי ותלוי בהורמונים ובתגובות השונות של כל גוף), העניין הוא שבשלב ה IVF נותנים הורמונים הרבה יותר 'כבדים' ומתערבים בגוף הרבה יותר, החל ממעקבי בדיקות דם מרובים + אולטרא סאונד, וכלה בשאיבת ביציות בהרדמה. מאד מאד כדאי לא להזדרז ולקפוץ לשלב הזה, אם אפשר כמובן. מאחלת לך כל כך כל כך שבהזרעה הבאה אתם פותחים שנת התעגלות מלאת ברכות!!!! שיהיה בהצלחה ענקית, ושנה טובה מלאה במחשבות טובות וחיוביות! נועה.

30/09/2008 | 14:02 | מאת: מיכל

היי בנות, חג שמח ושנה טובה, אולי מישהי מכן תוכל להמליץ לי על רופא מומחה להתחלת טיפול, אני מאיזור המרכז. תודה

01/10/2008 | 11:47 | מאת: נועה

ושנה טובה! לאיזה קופה את שייכת? יש גם רשימת רופאים מומלצים בפורום פוריות של תפוז. http://www.tapuz.co.il/tapuzforum/main/Viewmsg.asp?id=180&msgid=3131217 בהצלחה!!!!!! נועה.

01/10/2008 | 11:48 | מאת: נועה

http://www.tapuz.co.il/tapuzforum/main/luhot_main.asp?Id=180&catId=502

30/09/2008 | 10:13 | מאת: נועה

שנת בריאות, אהבה ושמחה. שנה שתגשים לכולנו את משאלות ליבנו ובעיקר בעיקר תתן לכולן את מתנת המתנות - לשאת פרי בטן וללדת אותו ב-ש-ל-ו-ם!!!!!!!!! אוהבת, נועה.

30/09/2008 | 12:34 | מאת: נו?ר?ית

תכלה שנה וקללותיה ותחל שנה וברכותיה.... שנה טוב ומוצלחת בכל המובנים ובעיקר שיתגשמו כל משאלות ליבנו. שלכם נורית.

28/09/2008 | 09:07 | מאת: סקירת מערכות

שלום לכולם אני חדשה פה אני נימצאת בשבוע 13 ואמרוה עוד שבועיים לעשות סקירה מוקדמת בקופת חולים שלי (אני בכללית)אמרו לי שמממנים לי רק סקירה 1 מה2 שיש לי האם זה נכון ש1 מהם צריך לעשות בפרטי?? יש רופא מומלץ לסקירות שהוא לא יקר כל-כך אני גרה באיזור ת"א

28/09/2008 | 09:57 | מאת: נועה

נסי בפורום הריון ולידה? בהצלחה ומזל טוב! שנה טובה, נועה.

26/09/2008 | 14:26 | מאת: דניאלה

היי דורה, מה שלומך? שלום לכולן, אשמח לשמוע פרטים ממי שמכירה פרוטוקולים קצרים. דורה- ראיתי שכתבת לליאת שעברת פרוטוקול קצר, עם צטרוטייד, לאחר כשלון הפרוטוקול הארוך שכלל דקא. נדמה לי שמצבי כעת די דומה, בכך שאני לאחר כשלונות של פרוטוקול ארוך עם דקא יומי, ייצור מעט ביציות (בת 37, 4 ביציות על 300 גונל), ועוברים באיכות בינונית למדי. אני מתחילה להכנס לקטגוריה של מגיבה עלובה (מעליב :-) ), ונראה לי שננסה לראשונה פרוטוקול קצר, שאולי יוציא את הגוף שלי השוק שמכניס אותו אליו הדקא הארוך. מכיוון שאני תמיד אוהבת לבוא "מוכנה" לפגישת הפרוטוקול עם הרופא, אשמח לדעת מנסיונך, אילו סוגי פרוטוקול קצר ישנם, המקובלים ביותר, כולל מה משתמשים לדיכוי, מה לגירוי, ובאילו ימים של הווסת? האם יש יותר סכנה לביוץ מוקדם בפרוטוקול קצר? האם הגירוי הוא עם גונל ומנוגון ובאותם מינונים של פרוטו' ארוך? האם השאיבה יוצאת בערך באותו שלב או מוקדם או מאוחר יותר מיום הגירוי הראשון? עד כמה אפשר להתגמש עם יום תחילת הגירוי כדי לא ליפול על שבת? והאם לדעתך יום השבת קריטית בפרוטוקול קצר (בית חולים ציבורי)? תודה תודה. דניאלה

יכולתי ולענות ואנסה להתגבר על האלצהיימר המתקדם שלי. (מוחקת מהזיכרון כל מה שמסבך לי את המוח. לפעמים אפילו לא טורחת ממש להקשיב כשאני יודעת שממילא אזכור את זה חמש דקות בקושי). אז ככה, כן, עברתי פרוטוקול ארוך אחד עם דקא ארוך. זריקה אחת של דקא במינון של 3.75 כמדומני, שדיכאה לי את הביוץ לארבעה חודשים. זה היה הטיפול עם בציר הביציות הגרוע מכול הטיפולים שעברתי. אחר כך ביקשתי לא לחזור לדקא ולא קיבלתי יותר דקא. גם לא קצר. הטיפולים הבאים כולם היו טיפולי אנטגוניסט. בטיפול של אנטגוניסט מתחילים את הגירוי השחלתי ביום השלישי למחזור, אבל אם אני זוכרת נכון אפשר גם יום לפניי ויום אחרי (וזה עונה לנו לשאלה של ה"משחק" עם יום התחלת הגירוי) בלי שום דיכוי. את רוב הגירוי עוברים ללא דיכוי. לא היה יום קבוע שבו התחלתי עם הצטרוטייד, שהוא מדכא ביוץ. הסיבה היא שאת הצטרוטייד מתחילים לפי מצב הביציות וההורמונים, כאשר רואים שהביוץ מתקרב. נדמה לי שהיינו מתחילים עם הצטרוטייד חמישה ימים לפני השאיבה. נדמה לי זו מילת מפתח כאן. יכול להיות גם שישה, וגם ארבעה. ואת בהחלט צודקת, הסיכון בטיפול אנטגוניסט הוא ש"יברח לך" הביוץ. אבל אם את במעקב טוב הסיכון אמנם קיים, אבל הוא נמוך. גם אני טופלתי בבי"ח ציבורי בלי שאיבות בשבת. תמיד יכלו למשוך את השאיבה בעוד יום ולקחת את הצטרוטייד עוד יום או להתחיל אותו מוקדם ביום אחד. הם אלופי העולם בחישובים האלה. לא בטוחה שהבנתי את השאלה לגבי יום השאיבה יחסית לגירוי הראשון. אם התכוונת אם זה יוצא כמו בדיכוי הארוך אז לווא דווקא. יכול להיות ויכול גם לא. לי זה יצר טיפולים יותר מהירים בכמה ימים. לא משהו משמעותי. טיפולים קצרים אפשר לעשות גם עם דקא קצר על בסיס יומי. לצערי לא יודעת להרחיב בעניין. מכירה היטב את הטיפול הקצר של האנטגוניסט. בעצם, בגדול, אלו שני הסוגים של טיפולים קצרים. דיכוי לאורך כל הטיפל ודיכוי לקראת סוף הטיפול. (אפשר כמובן גם ללא דיכוי בכלל. אבל זה באמת עלול לגרום לביוץ עצמוני מוקדם מהרצוי). מקווה שעזרתי לך. שנה טובה עם בשורות טובות והריון שיגיע במהרה! דורה.

דורהל'ה, תודה רבה רבה רבה על כל הפירוט. מקווה שאת נהנית עם הפצפונת (שנורא מסקרן אותי איך קוראים לה???). שתהיה לך שנה מתוקה! דניאלה

30/09/2008 | 12:43 | מאת: נורית

3.75 דקפפטיל זה אחת לשלושה חודשים כנראה התכוונת לדקפפטיל 0.1 יקירתי שנה טובה ופוריה. נורית.

30/09/2008 | 12:48 | מאת: נו?ר?ית

לשאלתך האם משך הטיפול יותר קצר בטיפול עם צטרוטיד {טיפול קצר שמתחיל בימי המחזור החודשי} אז התשובה היא כן בהחלט מאחר והגוף לא מדוכה והמערכת בדרך כלל מגיבה יותר מהר עם פחות הורמונים מאשר בדיכוי מערכת {דקפפטיל זריקה / סינרל משאף}. לידע כללי יש פרוטוקולים שנותנים דיכוי דקפפטיל מתחילת הגירוי ולא מיום ה- 21 למחזור הקודם ועוד הרבה אפשרויות אבל בגדות השוני זה בתגובה הוא סוג הדיכוי מערכת רביה או דיכוי זקיקי מוביל. הטיפול הכי קצר יחסית לכל אישה זה עם דיכוי זקיק מוביל. הדיכוי הארוך נותן בדרך כלל שלב גיוס זקיקים ארוך יותר מה שנותן יותר תנובה בסופו של דבר בכך שהזקיקים נשארים יותר זמן קטנים ומתפרצים בגלים בכמויות. אם יש לך עוד שאלות את מוזמנת לשאול. שנה טובה ופוריה. נורית.

25/09/2008 | 13:20 | מאת: ליאת

שלום לכולן, בת 43, מטופלת קרוב לשנה אצל ד"ר אריה ברקוביץ. מתוכו מספר הזרעות, טיפולים כוללים גונל, שלא נתנו תוצאות (חוץ מזקיק או שניים), ולאחר מכן טיפול עם מנופור, ששוב לא הניב מספר רב של זקיקים. (מצליחה לתת עד 2-3 זקיקים) עם טיפול של 5 שמפולות מנופור ליום. לפני כחודש עברתי הפריה חוץ גופית בליווי של סטרוטייד, וזאת כי הטיפול הרגיל של דקפפטיל נכשל. אני די ביאוש, סובלת מהזריקות שלא נותנות גם תוצאות מעודדות, ובדרכי ל-IVF בפעם השנייה. למישהיא יש עצה מעבר לטיפול התרופתי אם יש משהו שעוזר? ובמצב זה, בו אני מקבלת מסה מטורפת של הורמונים, כשגופי לא בדיוק מגיב ומיצר זקיקים, האם אין טיפול אלטרנטיבי? אשמח לתגובות. תודה, ליאת.

26/09/2008 | 01:00 | מאת: דורה

קודם כל- ממש לא להתייאש! חכי עם הייאוש. בסך הכל עברת הזרעות והפרייה אחת. יש עוד המון תקווה ויש עוד המון מה לעשות. קצת מפתיע אותי שבגילך נתנו לך למשוך שנה בהזרעות. כמה הזרעות היו? אני מקווה שהמינימום הנדרש לקבלת אישור להפרייה לאישה בגיל 42-3. מה בעיית הפוריות שהביאה אותך לטיפולים? ולעניין הזריקות- מה את מקבלת עכשיו לגירוי שחלתי? וכמה? גם אני עברתי מדקא ארוך לצטרוטייד. אי אפשר לקשור את כשלון הטיפול דווקא בדקא. טיפול בדקא ארוך הוא הטיפול המקובל ביותר וכאשר אין נסיון קודם של טיפולי הפרייה הרוב המכריע של הרופאים מעדיף להשתמש בטיפול הזה. יכול להיות שהסיבה שאת מגיעה למספר נמוך של ביציות היא שהרזרווה השחלתית שלך נמוכה. את זה אני מנחשת לפי גילך. מה היו תוצאות בדיקת הרזרווה השחלתית? גם אני עברתי טיפולים עם צטרוטייד. הטיפול הזה נקרא אנטגוניסט ובו עוברים את רוב הגירוי השחלתי ללא דיכוי ורק לקראת סוף הטיפול לוקחים את הדיכוי. באופן אישי הגבתי יפה לטיפול הזה. עוד יתרון לאנטגוניסט, לפחות עבורי, הוא העדר תופעות הלוואי של הדקא הארוך שכללו גלי חום כמו בגיל המעבר והיו מגעילים ברמות. כך שלמרות שבעצם הזרקת הצטרוטייד הוסיפה למניין הזריקות בטיפול, מבחינתי זה היה משתלם. נראה לי שאפשר להוסיף ו"לשחק" בגירוי השחלתי שלך. ורק רוצה להזכיר לך שבעצם צריך ביצית אחת טובה, הפרייה אחת טובה, ועובר נחמד ורחמן אחד שיכה שורש. את זה אפשר לעשות גם עם שתי ביציות בטיפול!!!! אז ספרי קצת יותר על הרקע שלך בטיפולים והעיקר, כמו שאמרתי, לאאאאאאאאאא להתייאש!!!! לא מכירה טיפולים אלטרנטיביים. בעניין הזה נועה היא השולטת המוחלטת מבחינתי. מליון בהצלחה! דורה.

26/09/2008 | 11:29 | מאת: נועה

קודם נשמח לשמוע מה תגידי לכל השאלות של דורה, כדי שנוכל לכוונך קצת יותר טוב... לגבי אלטרנטיבים למיניהם - יש כל כך הרבה דרכים לעזור ולתמוך בטיפולים, אבל זה מאד תלוי בהרבה גורמים. דרך החיים שלך עד היום, תזונה, פעילות, עבודה, לחץ, מתח וכו' וכו' האם טופלת בעבר ע"י איזשהוא מטפל? האם את מקפידה על חלק מהדברים שהזכרתי? יש מטפלים שידעו לאזן את גופך בדרכים שונות או משולבות, אבל קודם בואי נשמע ממך קצת יותר פרטים, ואשמח לעזור לך למצוא את מי שמתאים. אגב גם מאיפה את בארץ? סופ"ש נפלא, נועה.

26/09/2008 | 13:33 | מאת: ליאת

ראשית, זו לי הפעם הראשונה להתנסות בסוג כזה של פורום, חייבת לומר שממש לא ציפיתי לכזאת רמה של תמיכה/ידע/הבנה . אז המון תודות לכן. באמת מעודד שיש כזו קבוצת תמיכה. כאמור, בת 43.5, מטופלת כשנה, ללא בן בן זוג, זרע דרך בנק הזרע. ה-FSH שלי הוא 3.3. (מניחה שזה האינדיקציה של הרזרווה השחלתית, לא?- מה זה אומר? בתחושה שלי- אני ממש במרוץ עם הזמן!!!!!!!!!). מטופלת של קו"ח לאומית. כך שהתחלתי עם גונל אפ., שאפשר התפתחות של ביצית אחת או מקס' שתיים, לטיפול משולב בין גונל לבין מנופור, שגם נתן רק בין ביצית אחת לשתיים. עברתי 5 הזרעות סה"כ, הראשונה (ללא טיפול תרופתי- היה זקיק אחד) השניה , עם איקקלומין - זקיק אחד, 3 הזרעות נוספות עם גונל אפ.(שנתן 2 זקיקים), השניה- גונל אפ.+ מנופור, השלישית- רק דקא ארוך (10 ימים רק 0.1 דקא) + מהיום ה-11 ועד ה-יום ה-15, חצי מזרק דקא+ 375 מיל' גונל אפ, ומהיום ה-16 ועד ה- 18 רק 6 אמפולות ליום של מנופור (שנתן רק זקיק אחד- לכן לא ניתן ללכת להפריה חוץ גופית עם זקיק אחד, היבנתי שזו המדיניות של הקו"ח) . הפעם האחרונה- לאחר כישלון הדקא, 11 יום מנופור , 5 אמפולות ליום, ביום ה-12 2 סטרוטייד+ 2 אוויטרל, וביום ה-14 שאיבה של 2 ביציות. בסופו של דבר, רק עובר אחד התפתח בעל 4 תאים, שלם ועגול. לאחר יומיים החזרה, והתוצאה, אין הריון. די מתסכל, מה גם שהתרופות מנפחות אותי, החודש אני בהפסקה (לטענת הרופא יש לנול לאחר הדקירה של השאיבה- האם נכון הוא?), האמת: הוקל לי, די חזרתי למימדים הרגילים שלי ללא נפיחות. אני גרה בת"א, מנהלת אורח חיים די סולידי, טיפוס די רגוע, עו"ד טריה (קרירה שניה עבורי) שמחפשת עבודה, כך שאני מחוץ למרוץ המטורף של העבודה ומשתדלת להתמסר לטיפול ללא יותר מדי מתחים, משלבת המון פעילות גופנית: הליכות, יוגה, פילאטיס, אוכלת מאוזן. מקווה שסיפקתי פחות או יותר אינפורמציה שתאפשר לכן להתייחס . מאוד מודה לכן על ההתיחסות האינטיליגנטית, והמהירה, ומקווה עבורכן ועבור כולנו שיהיו רק בשורות משמחות לקראת השנה החדשה. דורה, כמו שאמרת צריך רק עובר אחד רחמן! אבל למה אני צריכה לעבור את הויה דלורוזה הזו?

22/10/2012 | 11:34 | מאת: בתיה

זה נכון שבין לבין לאיש יש הצלחות.אני נתתי את אמוני באדם והוא איכזב בגדול... מתווספים למקרים שלי עוד ועוד סיפורים... סביר להני שעל המקרה הפרטי שלי תשמעו ותקראו בעיתונות. האיש אנטיפט,גס רוח,חסר כל התחשבות,רשע מרושע... "הצילו את בנותכם,גופכם ובעיקר נפשכם.מהאדם,ובכך אדע ש"באתי על שכרי"...

23/12/2012 | 20:47 | מאת: דורית

23/12/2012 | 20:51 | מאת: דגנית

מכירה את "שיטות הטיפול" שלו... איש "קצר סבלנות".עצבני.ובעיקר משלה... תעשיצ לעצמך ןלנפשך טובה ותחליפי לרופא אנושי,ה"שעון הביולוגי לא פועל לטובתינו" ואין שום סיבה שתעברי את מה שאת עוברת, במשך החמש השנים האחרונות אני שומעת עליו סיפורים בלי סוף...(וכמובן לא נעימים).זה לא מגיעה לאף אחת מאיתנו בטח לא הבשלבים כ"כ רגישים...

15/01/2013 | 04:37 | מאת: רונית

15/01/2013 | 04:37 | מאת: רונית

15/01/2013 | 04:37 | מאת: רונית

28/09/2008 | 14:11 | מאת: נורית

יש לנו הרבה מהמשותף: כמעט אותו גלי {את מבוגרת ממני שחצי שנה}, FSH מזיף {שינוי כאילו קיצוניים 3.3 נמוך מדי ו- 14 גבוה מה שמלמד לך סוף הדרך עם הביציות שלך >>> באמת על זמן שאול} אני אישית לאחר 8 שנים נסיונות ללא הצלחה החלטתי שזהו זה הטיפול האחרון {ממתינה לתוצאה של בטא שלאחר IVF שבו נשאבו 2 בציות, הופרו שניהם וביום השלישי: עובר אחד התפתח ל-3 תאים> כלומר לא תקין וכן לא הוחזר. עובר השני התפתח ל-7 תאים עם 30% פרגמנטציה {שגם זה לא משהו אבל עדין חיי} העובר החזרה והודבק ומקווה שהכה יתד עמוק ברירית} גם אני עם תורם, אצלי בנוסף מאצלך פתחתי אלרגיה קשה להורמונים>>> בנינו מי לא היה מפתח אלרגיה עם כמויות הורמונים שאני מקבלת לגירוי. בקיצור המצב ממש לא טוב בלשון המעטה. אה גם אני מטופלת אצל פרופסור הורוביץ {וממש מרוצה ממנו וזה לאחר הניסיון שצברתי עם השנים אצל הרופאים בתחום ובהתחשב ברמת הדרישות הגבוה שלי} מנופור זה זריקה שזהה למנוגן מבחינת רכיבים {LH, FSH ההורמונים נאספים מהחי} רק מזוקקת יותר כלומר נקי יותר >>> משמע פחות תופעות לוואי. יש עוד הרבה דברים שאפשר לעשות אבל בגדול הם מינורים ואני לא ממש אופטימית. מרגישה לא נוח לכתוב לך את זה... יודעת שאני אמורה לעודד אותך ולכתוב לך על המקרים שבכל זאת הצליחו כנגד כל הסיכויים, אבל אני לצערי לא שיכת לדור 'שידע את יוסף' ולא מאמינה בניסים ונפלאות אלה בעובדות. באמת סליחה מקווה שאצלך תהיה יותר הצלחה מאשר אצלי. שלחתי מייל שנה טוב ופוריה. נורית.

28/09/2008 | 14:42 | מאת: נועה

מתפללת בשבילך לחדשות הכי מרנינות על היקום בערך לכבוד השנה החדשה. אנאאאאאאא ספרי מה נהיה, מתי הבטא? }}}{{{ נשיקות, נועה.

19/04/2009 | 00:51 | מאת: יצחק

ישנו אתר של מטפל בשם איל פולטיתנסו יש הרבה תוצאות מרפא סיני

28/04/2009 | 20:33 | מאת: דינה

שלום לך! רציתי לספר לך שאני כבר כ-4 שנים אצל ד"ר ברקוביץ והוא אלוף העולם. עליך לזכור שלא הוא באמת נותן לך את הילד הוא עוזר אבל לא הוא שנותן את הנשמה אלא בורא עולם וחץ מהשתדלות גופנית אני מציעה לך לעשות גם דברים רוחניים אפילו משהו קטן קבלה קטנה לא חכמה לעשות השתדלות גופנית בזמן ששום דבר רוחני לא נעשה. תדעי לך שאת בידים טובות והוא יודע מה הוא עושה. המון הצלחה מניסיון

שלא נדע...

02/01/2018 | 20:49 | מאת: אנה

היי, לאלו עם נסיון עם ד''ר ברקוביץ', איך ההתנהלות בSMS מולו עובדת? כי סמסתי לו שאני מחכה לעדכון ממנו לגבי מתי להתחיל טיפול תרופתי והוא ענה בסדר, אך לא מעדכן. יכול להיות ששכח? להציק לו? אשמח להמלצות איך להתנהל מולו.

28/04/2009 | 20:33 | מאת: דינה

שלום לך! רציתי לספר לך שאני כבר כ-4 שנים אצל ד"ר ברקוביץ והוא אלוף העולם. עליך לזכור שלא הוא באמת נותן לך את הילד הוא עוזר אבל לא הוא שנותן את הנשמה אלא בורא עולם וחץ מהשתדלות גופנית אני מציעה לך לעשות גם דברים רוחניים אפילו משהו קטן קבלה קטנה לא חכמה לעשות השתדלות גופנית בזמן ששום דבר רוחני לא נעשה. תדעי לך שאת בידים טובות והוא יודע מה הוא עושה. המון הצלחה מניסיון

23/06/2009 | 08:54 | מאת: שרון

שלום לכן, אני הייתי מטופלת של ד"ר ברקוביץ ורציתי לומר לכם שבדרך כלל כל אחת תגיד על הרופא שלה שהוא הכי טוב, ומאוד קשה לעזוב רופא. לאחר טיפולים כושלים אצל רופאים שונים ובעלי שם, הגעתי לברקוביץ בהמלצתה של חברה, שפשוט לא עזבה אותי עד שעברתי אליו, נכנסתי אצלו להריון בהפריה ראשונה (!!!) כיום ביתי בת שנה וחודשיים. חברה נוספת שכשלה ב-10 ivfאצל רופא ידוע, הגיעה אליו גם, לאחר שבקופ"ח כבר אמרו לה לעבור לתרומת ביציות, ונכנסה אצלו בהפרייה הראשונה, כיום היא עם תאומות. הרופא הזה, הוא רופא בחסד עליון, הוא אידיאליסט, כמעט ואינו ישן, וכל כולו בשביל המטופלים שלו. ממליצה עליו בכל פה. בהצלחה לכולכן, שרון.

07/09/2009 | 21:53 | מאת: מירה

אשמח עם תוכלי לשלוח לי את פרטי ההתקשרות עם ד"ר אריה ברקוביץ - תודה

29/10/2012 | 07:29 | מאת: TAL

ד"ר ברקובי"ץ,כן גבעת שמואל. הצילו את גופכם ובעיקר את נפשכם מהאיש!!!

11/04/2013 | 18:37 | מאת: ענבר

ד"ר ברקוביץ היא בנאדם נפלאא ! אל תדבר עליו ככה! יאאלה, בי.

17/01/2011 | 16:43 | מאת: אור

אני יכולה לעודד אותך ראשית את נמצאת אצל הרופא הכי טוב ומסור שיש. הוא לעולם לא יתיאש ויעשה כל מה שביכולתו להביאך למטרה . יותר סבלנות ואורך רוח - האמיני בע"ה זה יצליח .

18/01/2011 | 06:48 | מאת: נורית

אני לא מטופלת כבר יותר משנתים כך שאין לך מה לעודד אותי... כי במקרה שלי הרופאים לא הצליחו במשך כל שנות הפוריות שלי לעזור לי להרות ולצערי בגיל 45 שנה אין סיכוי שאהרה מהבציות שלי ומאחר ואין לי בכלל בן זוג ולחזור לטיפולי פוריות אני כבר לא יכולה עברתי את הגיל שהקופות החולים מאשרות מימון מה גם הרופא שאת מהללת לא מסכים לטפל בי יותר ולא באשמתו אלה הוא לא הצליח לפענח את המערכת הרביה שלי... ועכשיו יש גם בעית גיל. שיהיה לך בהצלחה. נורית.

04/08/2011 | 15:33 | מאת: שירה

מומלץ מאוד לשלב דיקור סיני לפוריות הדיקור מרגיע ומחזק את הביוץ ובפרט את איברי הרבייה יש הצלה בטיפולי פוריות של 30 % בשילוב של דיקור סיני שיהיה המון בהצלחה

השרשור הזה משנת 2008 הסיכוי שמשהו יראה את הפרסומת שלך שואף לאפס...אלה שיתכן ויראו הם אלו שמקושרים לשרשור ואישרו לקבל תגובת למייל ולגבי הנ"ל יש יסוד להניח שלא נמצאים בטיפולים אחרי כל כך הרבה זמן או שהם כבר למדו על בשרם כך שאת לא מחדש כלום!

16/10/2012 | 04:41 | מאת: אנונימי

16/10/2012 | 04:41 | מאת: אנונימי

22/10/2012 | 11:26 | מאת: אנונימי

לברוח מהאיש "כמו מאש"!!!

22/10/2012 | 11:34 | מאת: נורית

15/03/2023 | 21:08 | מאת: י.ב.

מטופלת בט.פוריות אצל דר' ברקוביץ', לפני 4.5 שנים נולדו תאומים בן בת מהטיפול הראשון. חזרתי לטפל לקחת עוברים מוקפאים עברתי תהליך ארוך ומפרך...מגיעה מהדרום לכל ב.דם לאסותא , כי זו הבקשה של ברקוביץ'.. מגיע יום לפני ההחזרה נתבקשתי להתקשר לדר' ברקוביץ' ולוודא שהעוברים תקינים ומוכנים להחזרה. התקשרתי ודר' ברקוביץ' אומר לי במילים האלה: את ההחזרה הזו הפסדנו, התקשרו אלייך מהמחלקה לקבל ממך את בדיקות הדם שלך , בלי הבדיקות אין אפשרות להפשיג עוברים. את לא ענית. הייתי בהלם!! מי התקשר? מתי? את הבדיקות עשיתי ושלחתי לך. צעקתי כמובן על המזכירות התמימות. עד שלא היתה להן ברירה והן שיתפו אותו שברקוביץ' לא מסר להן את הבדיקות שלי , וכשבקשו בלי סוף טלפון שלי , גם לזה לכ הגיב.ככה כזו התיחסות כאילו מדובר בחלוקת סוכריות בשכונה. יש לציין שאני מאוכזבת מאסותא ראשון שהם חלשים מול ההתנהלות הזו. וחושבים שבזה שהוא עושה 40% מההפריות- כי הוא עובד נון סטופ!! בזה תבוא להם הצלחה. כל טיפש בקצב עבודה שלו היה משיג יותר. ומה עם יחסי אנוש?? עם כל זה, אני מגיעה לטיפול חודש אח"כ מבקשים ממני התחיבות להחזרה אמרתי: שאין לי ,ברקוביץ לא הביא לי שום מסמך אי הפניה. נאלצתי לשלם 7000 .ולריב עם המרפאה שתתן החזר למרות החזר על פעולה שנעשתה. וברקוביץ' לטענתו: היא לא בסדר, תמיד עושה בעיות... ככה נכנסתי לטיפול שכאב לי מאוד .למרות שזו פעולה שלא אמורה לכאוב. סבלתי ממש פיזית ונפשית התהליך יכל להסתיים בנצלחה.ידעתי שבכזו תחושה ופגיעה העובר לא נקלט. מאוד מבולבלת איפה אמצע רופא טוב מקצועי ואנושי!!! ונראה לי שאפנה לתביעה משפטית בהמשך.. בושה שב2023 צריכים עוד להסביר דבר מינימלי כזה.

25/09/2008 | 09:20 | מאת: דניאלה

היי נועהלה, שאלה קצת אישית אם אפשר- האם חזרת לטיפולים, ואם כן, האם שוב אצל זיידמן? ואם לא חזרת לטיפולים, האם את מתכוונת לחזור, והאם לזיידמן או לרופא אחר? אני לא רוצה את זיידמן, אבל האפשרויות האחרות כל כך יקרות, שעדיין מתלבטת. בתל השומר מאסתי עד מאד. המון תודה. דניאלה

26/09/2008 | 11:25 | מאת: נועה

אפשר גם אפשר כמה שאלות שתחפצי! אני עדיין לא חזרתי לעוד טיפולים כי עדיין מאד מאד מאד מאד מותשת.... עדיין הפרינס לא ישן כמו שצריך ויותר מהכל כדי לחזור לטיפולים ולשפיות גוף/נפש אני צריכה להיות קצת פחות עייפה. להגיד לך שאני לא מתחילה לחשוב על זה? אני אשקר. אני כל הזמן חושבת מתי ואיך ועם מי ולמה וכמה... פוחדת מאד להיות מופגזת שוב בהורמונים, חוששת שוב מהגירויי יתר שעברתי.... מה שכן, כמעט ללא ספקות אחזור לזיידמן, עם הטעויות שהוא עשה איתי, כי יותר מכל הערכתי אותו על זה שהוא הודה בהן... הוא היה מאד מאד כנה איתי לאורך כל הדרך, אמר לי תמיד מה הוא חושב ומה דעתו על דעותי שלי. לצערי הוא לא קיבל את דעתי במהלך הטיפולים מה שגרם לעוד ועוד גירויי יתר, אבל בשאיבה האחרונה (ולשמחתי זו שהביאה את המפלצונת שכרגע ישן בנס) הוא החזיק לי את היד ואמר לי סליחה, טעיתי. שלא הבין כמה צדקתי, שלא ידע שאגיב כמו שהגבתי ויותר מהכל - שהבין שאני כן ידעתי והבנתי את גופי יותר טוב מכולם... אודה ואומר שהקליניקה שלו עמוסה לעייפה, והוא מאד עייף מהעומס של עצמו, אבל: הוא תמיד משתדל להיות חביב וקליל (תכונה חשובה בדרך מעיקה שכזו), הוא ת-מ-י-ד זמין בנייד, ואם לא הוא חוזר אלייך די מהר, תמיד עונה לכל שאלה, המזכירות שלו (אני יודעת שנתקלת באנטיפטית אחת אבל) בד"כ בעלות ידע לא קטן ומאד משתדלות לעזור, הוא מתעדכן כל הזמן בכל תחומי החידושים הקיימים בתחום. ובשבילי - מה שכפי הנראה יחזיר אותי אליו לעוד טיפול (אחד מקווה? אמן???) זה העובדה שהוא מסתכל אלי ישר בגובה העיניים לתוך העיניים, נמצא איתי לפני שנרדמת לשאיבה, מחזיק את היד ואומר שינה נעימה.... אולי שטויות לחלק מהבנות, אבל לי זה עשה את ההבדל. אם תרצי לשאול עוד - שאלי חופשי! סופ"ש נעים ושנה נהדרת, שתמלא את כל מי ששואפת בפרי בטנה במהרה!!!!!!!!!!! אמן!!!!!!! נועה.

26/09/2008 | 14:18 | מאת: דניאלה

נועהלה, איזו תשובה ארוכה ומושקעת. תודה על הדברים. היתה לי הרגשה שזיידמן יהיה הבחירה שלך בשנית, והלוואי שלפעם אחת ודי..(ועכשיו בת!). כל כך מתלבטת, כל כך לא רוצה להיות עוד בורג במכונת הכספים המשומנת היטב של מומחי הפריון (שכבר בנו כמה וילות מהצרות שלנו, זה בטוח), שלא לומר שפן נסיונות של אחד מהם. ואם כבר נגזר עלי להיות כזו, אז לפחות של מישהו שיהיה מאד עדין,מפוקס ומקצועי. ימים יגידו, אולי באין ציפור שיר, אבחר בציפור אחרת שתהיה זמיר. שיהיה לך סופשבוע נעים. ותודה גדולה על ההשקעה כאן. דניאלה

23/09/2008 | 08:36 | מאת: דויקלה

שלום רב ד"ר. בת 28 +תינוק בן שנה וחודשיים (אחרי 3 חודשים נסיונות באופן טבעי). כעת מנסה להריון שני אך בשל מחזורים ארוכים (פעם 35 יום פעם 40 יום וכו...)הרופא המליץ על לקיחת איקקלומין כדור אחד ליום -וכרגע אני סיימתי את חמשת הכדורים. יש לציין כי אני מבייצת חודש בחודשו אך זה הפך להיות מתיש לאתר את הביוץ. מה הסיכויים למישהי שמבייצת טבעי להרות בעזרת איקקלומין ?האם יש מצב שהכדור יגרום לחוסר ביוץ?אהאם יש מצב שיעשה ריגרסיה למי שגם כה וכה מבייצת טבעי? יש לציין כי אין לי בעייה עם עובי הרירית .

24/09/2008 | 23:46 | מאת: דורה

היי דויקלה, דבר ראשון- זהו איננו פורום רפואי אלא פורום תמיכה חברתי. כדי לקבל תשובת רופא שלחי את שאלתך בפורום פריון האישה והפריה חוץ גופית בהנהלת פרופ' זיידמן ופרופ' דירנפלד. ובכל זאת, מתוך נסיון, אני חושבת שאוכל לענות קצת. איקקלומין לא יפגע בביוץ שלך ולא יגרום לחוסר ביוץ. איקקלומין כן עלול לפגוע בעובי הרירית שלך. בכל מקרה, בזמן שאת מטופלת באיקקלומין תהיי במעקב אולטרסאונד וכך גם הרירית תיהיה במעקב. אני מדגישה- עלול. ממש לא מחוייב שהרירית תיפגע. לא יודעת לענות לשאלה הראשונה שלך- מה הסיכויים להרות בעזרת איקקלומין. נתונים סטטיסטיים אני בטוחה שתמצאי אצל הרופאים. שיהיה המון בהצלחה! דורה.

22/09/2008 | 16:59 | מאת: loli

שאלה דחופה' לפני שבוע וחצי עברתי הזרעה'' לפי בדיקת דם' רמת ההורמון שלי נמוך' מה זה אומר יש או אין הריון??

יתכן שהערכים שקיבלת הם שאיריות של ההורמון שזריקה להבאת הביוץ או שיש הריון צעיר שמיצר בשלב זה מעט הורמונים. ממליצה לך בחום להמתין בסבלנות לזמן הבדיקה למרות שאני מבינה מהיכן זה מגיע. אצלי למשל כאשר אני מתחילה להתרחק מזמן החזרת עוברים {אני IVF} אני מחפשת סימנים ואם אני לא מוצאת אז אני בטוחה שמתקרב עוד כישלון והכי גרוע לפעמים אני עושה שטויות שאני מאוד מצטערת עלהם לאחר מכן אני מאשימה את העצמי בכישלון >>> כך קרה שאבדתי הריון צעיר היחיד שהיה לי בחיי )-; אז בבקשה אל תחזירי על הטעויות שלי ופשוט תמתיני לתאריך הבדיקה כמו גדולה ממש חבל שאת מענה את עצמך. תתנהגי כאילו את כבר בהריון ובע"ה בעוד שבוע תגלי שאת אכן בהריון. בהצלחה נורית.

20/09/2008 | 10:36 | מאת: דניאלה

היי בנות, מאחר והודעתי הקודמת לא נענתה, החלטתי לנסות כיוון יותר ספציפי. האם מישהי מכירה או התנסתה באופן פרטי עם ד"ר מיכה באום או עם ד"ר אריאל וייסמן או ד"ר איתי בר-חווה? אם כן, אשמח לשמוע חוות דעת לגבי מקצועיות, אנושיות,סדר ואחריות שלהם. ואגב, האם אפשר להגיע אליהם לפרוטוקול דרך מרפאת מכבי? (שאיבה והחזרה אסותא). או האם משהי מכירה מומחה פריון שאפשר להגיע לפרוטוקול שלו דרך מרפאת מכבי ואת השאר באסותא (כלומר לא לשלם לו בקליניקה)? בדקתי את המחירים של הרופאים שמכבי מחזירה עבור ייעוץ (דור,משיח,לב-רן,פיש,עמית וכד')- כל מנהלי המחלקות, מחירים אסטרונומיים גם לאחר ההחזר. היחיד שמחיריו סבירים הוא פרופ' זיידמן, שאותו איני רוצה. אשמח לחוות דעתכן. נ.ב. האם יש כאן מישהי ממכבי שמטופלת במדיקל סנטר הרצליה, ויכולה לומר לי איך זה שם, ומה ההשתתפות העצמית לטיפול והאם יש הגבלה? תודה רבה. דניאלה

20/09/2008 | 20:56 | מאת: נועה

ד"ר באום ביצע שאיבת ביציות אחת איתי כשהחליף את זיידמן. הוא היה אנושי ומקסים באופן יוצא דופן, חברי אפילו. נתקלתי גם במהלך הטיפולים במישהי שהיתה מטופלת שלו והיא היתה מאד מרוצה גם מהצד המקצועי. לגבי בר-חווה, ריקי שהיתה מנהלת בפורום טופלה פעם אחת אצלו ואמרה שהיה יקר לה מדי, למרות שהיה מאד מקצועי. (היא היתה מטופלת של זיידמן ואמרה שבר-חווה לא היה נחמד כמוהו....) לגבי וייסמן אני זוכרת הרבה בנות שעברו פה וטופלו על ידו וגם התרשמו ממנו מאד לטובה. מקווה שעזרתי קצת, נועה.

21/09/2008 | 01:08 | מאת: אני

אני מטופלת של וייסמן - ילד שלישי - אין כמוהו , הדף קצר מלהכיל את כל המחמאות , תמיד תמיד עם חיוך , עידוד , סבלנות....(הוא עושה גם הפריות באסותא)

21/09/2008 | 08:01 | מאת: דניאלה

היי נועה, תודה על דברייך. מבדיקה שעשיתי אצל המזכירות של הרופאים ה"נחשבים", זיידמן זול משמעותית מכולם (לוקח סכום נמוך יחסית על ביקור, וזה כולל שאיבה והחזרה). אצל אחרים, הסכום גבוה יותר, ויש לשלם כפול אם רוצים גם שאיבה והחזרה. זה כשלעצמו מסביר את הביקוש אליו. המזכירה של זיידמן, יש לציין,כדרכה בקודש, היתה אנטיפטית בלשון המעטה. אני מעדיפה רופא פחות מסחרי ופחות "כוכב אנטרנט", שיש לו פחות מטופלות, ויותר מסודר ומאורגן ומדקדק בפרטים אצל כל אחת ואחת (אני אומרת מנסיון). עם זאת, רופאים כמו וייסמן, באום, בר-חווה וכד', אינם מוכרים כיועצים, ולכן הפגישה עמם היא ללא כל השתתפות של הקופה, וזו סיבה נוספת למה זיידמן כל כך פופולרי. בקיצור, תודה בינתיים. שבוע טוב. דניאלה

29/06/2023 | 14:04 | מאת: בעל מאוכזב

אני מאוד לא ממליץ על בר חווה. אני חושב שהוא רופא מאוד לא נחמד בלשון המעטה. את המרפאה, שהכל מתנהל מולה, לא ניתן להשיג. לא יודע מי זה שכתב באתר שאיתי בר חווה זמין 24/7, אבל זה הדבר האחרון שנכון מהחוויה שלנו. אני מכיר את איתי בר חווה בתור רופא אנטיפת, שלא רוצה בכלל לדבר עם המטופלים, והכל יתנהל מוזל מזכירות שלא מבינות עניין ואפילו את החשיבות של הנושאים איתם הן מתעסקות. היו לנו כבר מספר פעמים שבהן הועברו הוראות לא נכונות (להזריק משהו אחד ולא אחר) ולמזלנו אישתי קצת מבינה מה כל מזרק עושה אז התריאה למרפאה, דבר שהיה קשה מאוד ומלחיץ מאוד מאחר ולא ניתן לתפוס את המזכירות בטלפון (תנסו אותי, תתקשרו קצת למרפאה לפני שתתחילו טיפול אצל איתי בר חווה), אז הכל במייל שלוקח להן הרבה זמן לקורא, ההזרקה צריכה להתבצע בלילה ויש עוד שעה לסגירת בתי מרקחת שמוכרים את המזרקים. הרבה מההוראות מגיעות בשעה מאוחרת ומכניסות אותנו לסיחרור של רדיפה אחרי תרופות בבתי מרקחת שעדין פתוחים, ועוד ועוד. חוויה מאוד לא נעימה מול מרפאת פוריות מאלף ועד טף. מאוד לא מומלץ, ואמליץ ללכת לכל אחד אחר. לצערי הטיפולים האלה מאוד רגישים ולרוב לא עוברים רופא בשלב מאוחר אבל אני סובל מאוד ממנו.

16/09/2008 | 08:10 | מאת: דניאלה

שוב שלום, אני עוברת למכבי, ורציתי לדעת איך זה הולך עם אסותא? האם אני מקבלת טופס 17 כרגיל מהסניף אליו אני רשומה? האם יש השתתפות עצמית בטיפולי הפריה באסותא? (כולל איקסי והנצה)? איך התהליך, האם אני צריכה ליצור קשר עם אסותא? והאם מישהי יודעת מתי אסותא עוברים למעון החדש? תודה תודה. דניאלה

16/09/2008 | 12:32 | מאת: נועה

לגבי אסותא ומכבי - אני הייתי מקבלת כרגיל טוםס 17 מהקופה, ממלאת ומגיעה ישירות לטיפול לאסותא. לא היה צריך לטלפן לפני. ההשתתפות העצמית נכון ללפני שנתיים היתה 17% מעלות הטיפול, לכל השלבים כולל הנצה, איקסי, שאיבה וכו'. אין לי מושג מתי הם עוברים למעונם החדש, אבל טלפון למזכירות אסותא יכול לתת תשובה אולי? לגבי שאלתך למטה לצערי איני יכולה להמליץ לך על מומחה פריון אחר, אני הייתי מטופלת של זיידמן והייתי מרוצה. מקווה שאחת הבנות תענה לך ותמליץ לך על מישהו שיתאים למבוקשך. שיהיה בהצלחה גדולה, ואת מוזמנת לשאול/לשתף מתי שמתחשק! יום טוב, נועה.

16/09/2008 | 13:53 | מאת: דניאלה

נועה יקירה, תודה על דברייך.

14/09/2008 | 08:38 | מאת: איילה

ברצויני לשאול שאלה לאחרונה גיליתי שהבת שלי נמשכת לחברה שלה ושמתי לב שהיא איתה ביחד היא מחדירה את ידה לתוך איבר מנה ואני חוששת שהיא לא תצא בסוף לסבית - מה עושים ועוד שאלה - לאחרונה הבת השניה שלי שאלה אותי אמא את לא שמה לב שהחזה שלי נפוח - ואז היא שואלת אותי איזה גודל של חזיה אני צריכה לשים - מה עושים אשמח מאד באם תחזירי לי תשובה יום נפלא ושנה טובה איילה

15/09/2008 | 01:11 | מאת: דורה

13/09/2008 | 20:32 | מאת: דניאלה

הי נורית, מה שלומך? היי בנות.. אבקש להתייעץ עמכן. בעייתנו בעיית זרע. מגיבה חלשה, בת 37, פרוטוקול ארוך יוצר לי 4 ביציות, והפעם גם היתה החזרה של עובר אחד בלבד, באיכות בינונית בקושי (בקיצור אני לא בונה על הריון הפעם). בעבר היו החזרות של 2-3 עוברים איכותיים מאותו פרוטוקול ארוך. אני מתלבטת אם לבקש מהרופא לנסות פרוטוקול קצר בפעם הבאה. אבקש לשאול על פרוטוקול קצר: 1. האם זה יכול להיטיב עמי מבחינת כמות ביציות ואיכות עוברים? 2. מהו הפרוטוקול הקצר הסטנדרטי, באיזה יום של הוסת מתחיל גירוי, ומתי מצטרף הדיכוי, ומהם המדכאים המומלצים ביותר למקרה כזה? 3. האם בפרוטוקול קצר ישנה כמו בארוך גמישות עם הימים, או שתמיד מתחילים גירוי ביום ספציפי של הוסת? אני שואלת כי בבית חולים ציבורי, מעדיפה להתחיל גירוי ביום חמישי שישי,כדי לא ליפול על מועד שאיבה אופטימלי בשבת. האם אפשר לשחק עם המועד, או שלא ניתן כאן? תודה רבה ושבוע מצויין. דניאלה

14/09/2008 | 00:32 | מאת: נורית

כמה פעמים עברת שאיבות? כמה ביציות שאבו לך בשאיבות הקודמות? מה הזריקות שקיבלת חוץ מהדיכוי {דקפפטיל} וכמה בכל יום? בגדול בהתיחס להודעה שלך, אני מנסה להבין אם יש בעיה אצלך או שהדקפפטיל לא מתאים לך. הנתונים ששאלת מאוד חשובים להבנה הכוללת. לי היה מקרה מאוד מדכה אם דקפפטיל. אני בדרך למיטה... אני גמור מרוב עיפות אבל אם מחר לא יענו לך אני ינסה לענות לך בלילה. נורית לילה טוב.

11/09/2008 | 21:52 | מאת: אמא לעתיד

מחפשת מומחה לפריון, מחפשת המלצות

אם את מירושלים וסביבותיה- אוכל להמליץ לך בעצמי.

18/09/2008 | 10:17 | מאת: אמא לעתיד

אני מאזור המרכז, ומחפשת מומחה לפריון עם הצלחות תו

22/10/2008 | 21:11 | מאת: אמא לילד IVF

בהמלצה חמה ומנסיון אישי דר. קובי לב-רון מהטובים בארץ!!!

11/09/2008 | 21:49 | מאת: שירה

בנות יקרות!!! לפני כחודש וחצי ביקרתי בפורום הזה לראשונה וסיפרתי לכן על הקשיים הרבים שחוויתי ואני רק בתחילת התהליך (שלוקח כבר 3 שנים...). תודה לאל, עברתי היסטרוסקופיה, שחששתי ממנה מאוד, בהצלחה, והתוצאות היו טובות. מאז שאנחנו בטיפול ביחידת ה-IVF היחס הוא אחר לגמרי, הרבה יותר טוב. היום נפגשנו עם האחות להסבר על התהליך. היא אמרה שיש שתי שיטות להפריה חוץ גופית- אחת מתחילה ביום השני לוסת והשניה ביום ה-21. יש לכן מושג על ההבדלים ביניהם והיתרונות והחסרונות של כל שיטה? היא אמרה שלדעתה אצלי הרופא ימליץ להתחיל ביום ה-21. היא הסבירה מה המשמעות אבל מרוב הסברים אני כבר לא כ"כ זוכרת... אם יש מישהי שמוכנה להסביר לי קצת, אני מאוד אשמח... רוב תודות, שירה

12/09/2008 | 00:54 | מאת: דורה

קשה לקרוא לזה שיטות שונות. ישנן מספר דרכים לגרום לך להגיע לשאיבת ביציות. לרוב מתחילים בדיכוי השחלות, שלא ייצרו ביציות באופן עצמאי כדי לגדל את כל הביציות פחות או יותר לאותו הגודל ולהביא אותן להבשלה ולשאיבה ביחד. דיכוי ניתן לקחת ביום השני וביום ה- 21. (ויש גם עוד אפשרויות). אחר כך לוקחים הורמונים שמורים למוח להתחיל בייצור הביציות. כך יש לרופא שליטה על התהליך. במקביל ניתן גם לקבל הורמונים לעיבוי רירית הרחם. אחר כך לוקחים עוד הורמונים, אחרים כמובן, שיגרמו לביוץ. אז את מוזמנת לשאיבת הביציות ובעלך תורם את תרומתו בכוסית סטרילית עם נוזל אדמדם. בעזרת השם והרופא והמעבדה נוצרות הפריות רבות ואת מגיעה להחזרת העוברים. דוגרת עליהם שבועיים וטפו, טפו, טפו, מספרת לכולנו שאת בהריון!!! ברירת המחדל של רוב הרופאים היא לתת דיכוי ארוך, שלוקחים ביום ה- 21 למחזור, ומדכא את השחלות לשלושה חודשים בערך. שמחה לקרוא שההיסטרוסקופיה יצאה תקינה! שיהיה מליון בהצלחההההההההה. דורה. (נוריתה, תרגישי הכי בנוח לתקן אותי. עברתי דיכוי ארוך אחד בלבד. דיכוי קצר- אפילו לא אחד. כל הטיפולים היו באנטגוניסט אחרי הדיכוי הארוך).

12/09/2008 | 09:17 | מאת: שירה

תודה דורה,אבל יש לי עדיין כמה שאלות. הדיכוי הוא בצורת זריקה חד פעמית? רק ביום ה-21? מדוע עושים דיכוי ארוך? הרי הטיפול עצמו אורך רק כחודש, לא? את חושבת שיש לי מילה בעניין הזה או שלהותיר זאת להחלטת הרופאים? אני חוששת מאוד מהקשר לסרטן השד (אני בקבוצת סיכון). מיליון תודות :)

11/09/2008 | 21:09 | מאת: בעל מודאג

האם מישהו יודע על רמת המעבדה בבית חולים הלל יפה, האם אחוזי ההצלחה שלהם זהים למעבדה באסותא?

לבעל המודאג, שמחה מאד לראות שאתה מעורב. בעניין אחוזי הצלחה של מעבדות- ובכן, בארץ לא מפרסמים את הנתון הזה ויש לכך הצדקה רבה בעיניי. זאת מפני שאם יפורסמו אחוזי הצלחה יווצר לחץ על מחלקות ההפריה לייצר הריונות בטיפולי קאסח אגרסיביים שלא תמיד יהיו מוצדקים, וגם, עלול לגרום למחלקות לדחות נשים וזוגות שהטיפול בהם עלול "לקלקל" את הסטיסטיקה של המחלקה, מפני שהוא מתארך יתר על המידה. ועם כל זאת, איכותן של המעבדות היא סוד לא כל כך כמוס שעובר בין הנשים. בגדול, בהכללה גסה מאאאאאד, וזה מקומם ביותר, ככל שתתקרב למרכז תקבל טיפול טוב יותר. באופן אישי איני מכירה את ביה"ח הילל יפה. מקווה שבנות אחרות יענו. והעיקר העיקר- המון בהצלחה!!!!!!!!!!!!!!!! דרך אגב, פעמים רבות הבעייה שהביאה אותנו עד הלום היא פשוטה וכל מעבדה תצליח להתמודד איתה. חשוב מאד גם רופא טוב. ממש טוב. יש לכם כזה?

18/09/2008 | 10:16 | מאת: בעל מודאג

האם יש ברשותך אינפורמציה על המעבדה באסותא? תודה

16/10/2008 | 08:53 | מאת: אם לילד מהילל יפה

שלום לבעל מודאג, אני טופלתי בהילל יפה והיום 10 חודשים אחרי אני אמא לתינוק מקסים!! האחוזים אינם ידועים לי אבל הצוות המטפל ביחידת הפוריות שם בהחלט עושים את עבודתם נאמנה!! אני החלפתי שני רופאים לפני שהגעתי אליהם ואצלם נרגעתי : -) אני מקווה שקצת הרגעתי אתכם, המון הצלחה לכם - אני מאמינה שגם אתם תהיו מרוצים!!

07/09/2008 | 14:45 | מאת: יפית

שלום לכולן, המון זמן לא ביקרתי וחבל...אבל ניסיתי קצת לנקות את הראש ולא לחשוב על כלום. מחר יש לנו תור אצל פרופ' מרגליות ולצורך כך התבקשנו להביא תוצאות של בדיקת זרע. בעלי שבטוח שהכל בסדר אצלנו התנגד לערוך בדיקה וחשב שגם אני בסדר ו"אין שום בעיה" פשוט צריך לצאת מהלחץ. בכל אופן,היום הבאתי את התוצאות של הבדיקה והספירה שלו נמוכה מאוד - אני לא יודעת איך לספר לו ואני לא רוצה שייפגע או יאטם. אני יודעת שלפעמים התוצאות לא מדוייקות וסביר להניח שהוא יתבקש לערוך בדיקה חוזרת...בכל זאת אני מוצאת את עצמי יותר מודאגת לגביו ופתאום לא מוטרדת מההריון שאנחנו כל כך מצפים לו. איך אני אגיד לו??? תודה בננות

10/09/2008 | 01:36 | מאת: דורה

אמנם לא היתה לנו בעיית זרע אמיתית (בספירה אחת היה ממש מעט נמוך), אבל מבנות פה בפורום אני יודעת שגברברינו מתקשים מאד לקבל את החדשות הללו ורואים בכך פגיעה בגבריותם. קצת משונה לי היחס הזה אבל זו עובדה. צריך להבין שכמו שאנחנו צריכות את הזמן לעכל שיש בעיית פוריות וההריון לא מגיע בקלות, ואם הסיבה היא אצלנו- אז צריך לעכל ולהפנים גם את זה. ככה גם אצל בן הזוג, שצריך לעכל את זה וזה לוקח זמן, ובגרות, ותמיכה. כי מה לעשות, אנחנו אמנם עוברות את הרוב המכריע של הטיפול בגופנו, אבל בתהליך בכל זאת שותפים שנים. והגברים שלנו צריכים אותנו. לחיזוק האגו שעלול מאד להפגע בהתחלה. אני מבינה ממך שיש בך המון רגישות כלפיו, וזה נהדר! וזה כל מה שאת צריכה לדעתי. לשבת איתו בזמן מתאים ונינוח, להראות לו את התוצאות, להסביר שהטיפולים יכולים לעזור מאד מאד מאד כשיש בעיית זרע. לתת לו להרגיש שאת לא מאשימה אותו. ואין פה באמת שום סיבה להאשמה. ולתת לו את הזמן שלו, לקלוט, לקבל, ולהבין איך הוא ממשיך מפה הלאה. כמו שאני מבינה, מקריאה של מה שאת כותבת, יש לך את הרגישות וההבנה והחום והאהבה כלפיו, שיגרמו לו לעבור את זה. מחזקת אותך ומאד מעריכה אותך. דורה.

10/09/2008 | 10:58 | מאת: נועה

שבימינו בעיות זרע הן מהקלות יותר שאפשר לפתור, היום יש הליכים מאד פשוטים אם בהשבחת זרע, או ביצוע מיקרומניפולציות של החדרת זרע בודד לביצית, אין לו ממה לחשוש, עם כל הרגישות והאהבה, באמת תסבירי לו שזה פתיר, בקלות יחסית, והיו לנו פה הריונות גם מבני זוג שהראו א-פ-ס זרע בבדיקה.... (כולל שלנו) יהיה בסיידר! יום נפלא, נועה.

13/09/2008 | 10:12 | מאת: שר און

לי נראה שבנסיבות הדברים לא את צריכה לספר. תלכו למרגליות ותני לו, מתוך נסיונו, רגישותו והזדהותו כגבר, לספר לבעלך. תנסי לנתק את זה - לפחות בעת מתן הבשורה - ממך. לפעמים השליח מקבל את האש..את יודעת.

19/09/2008 | 16:41 | מאת: אילת

הי, דווקא חושבת שכן את צריכה לספר - אם את יודעת על זה, אני באופן אישי הייתי נפגעת ממשהו שבן הזוג שלי יודע עליי ולא מספר לי. ברור שזה לא פשוט, ויכול להיות שהתגובה הראשונית שלו לא תהיה מי יודע מה, ובכל זאת, זה לא סוף העולם, יש פתרונות וטיפולים היום כמעט לכל בעיה, גם לבעיות זרע - אם תרצי, שלחי לי מייל ואספר לך את הסיפור המורכב שלי, שכלל בעיות זרע + כנראה גנטי + תוספת בעיות משפחתיות מצד משפחת הבעל - ובכל זאת, פתרנו את הבעיה בסופו של דבר, ובעלי אפילו הגיע בסופו של דבר לניתוח פשוט יחסית שפתר את הבעיה ונכנסתי להריון ספונטני - היום יש לי שני ילדים ללא טיפולים. כך, שקודם כל, יש תקווה, חוץ מזה, נכון שיש סיכוי שיהיה איזה משבר, אבל אפשר להתמודד איתו, במיוחד, כמו שאמרה דורה, לאור הרגישות שלך בנושא. ביי בינתיים ובהצלחה

04/09/2008 | 22:02 | מאת: משנה מזל היחידה

שלום, "שמי רינה ואני משדכת בין בנות שמוסרות תרופות פריון לבין בנות שזקוקות לתרופות פריון. אני כמובן משדכת ללא תמורה והכל באהבה. אני מנהלת רשימת אקסל מסודרת עם כל המסירות בכל הארץ ומשדכת אותן למבקשות. אשמח לשדך את תרופותייך / או לקבל את תרופותייך ולהעביר לבנות שזקקות להם. באם תרצי להיעזר או לעזור עם תרופות הפריון את מוזמנת לפנות אליי במייל- [email protected] או בטלפון 052-2570226 חופשי כולל שישי שבת עד 0:00 בלילה. אור ואהבה רינה

06/09/2008 | 16:31 | מאת: משנה מזל היחידה

תודה יקירתי :) תודה לכל המוסרות והמבקשות מתחילת הפרוייקט ההתנדבותי הזה נכנסו להריון 14 נשים יקרות ממסירות אחת של השנייה אני מתרגשת מאוד מעזרת הנשים ההדדית והנפלאה הזו. בהצלחה לכולנו רינה

04/09/2008 | 16:46 | מאת: נועה

עד רביעי הבא, לא אהיה בסביבה, מאחלת לכולן סופ"ש מקסים, והרבה מחשבות חיוביות על הקטנטנים שבדרך!!!!!! שלכן, נועה.

06/09/2008 | 12:09 | מאת: דורה

02/09/2008 | 10:38 | מאת: שיר

שלום רב אני לפני טיפול של החזרת מוקפאים, הרופא אמר לי לבצע בדיקות דם ביום 12 של המחזור, היום קבלתי ולפי החישוב אני אמורה לבצע את הבדיקה ביום שבת מה אני אמורה לעשות האם לבצע יום לפני או יום אחרי (שישי או ראשון )??. אודה לתשובתכם . תודה

04/09/2008 | 14:33 | מאת: נורית

מאחר ואת מתכווננת להחזרת עוברים קפואים אין חשיבות יתרה 'לתפוס' את הביוץ אלה לדעת שהביוץ התרחש כדי שאפשר יהיה להחזיר את העוברים עפ"י גילם {3-5 ימים מהביוץ} כך שיש מצב שאם תלכי ביום שישי תצטרכי ללכת גם ביום ראשון. בכל מקרה כדי להתיעץ עם הרופא שלך מתי הוא רוצה שתעשי את הבדיקה. בהצלחה. נורית.

06/09/2008 | 12:08 | מאת: דורה

ושיהיה המון המון בהצלחה!

01/09/2008 | 22:36 | מאת: גלית

אין לי זכרונות ולא מצליחה ליצור אית קשר מחכה לעידכונים

בשעות הצהריים. נורית.

01/09/2008 | 07:23 | מאת: עדי

היי לכולן רציתי לקבל קצת עידוד. בתאריך 22.8 (יום שישי) עברתי הזרעה אני אמורה לקבל מחזור לפי 28 יום ביום חמישי הקרוב בתאריך 4.9 (נקווה שלא) מאתמול (יום ראשון) התחילו לי כאבי מחזור וזה מוזר כי בד"כ הכאבים מתחילים לי ביום הראשון של המחזור. מה זה יכול להיות??????????? קצת לחוצה אני מרגישה כמו התכווצויות כאלו בבטן כל הזמן אני רק מחפשת סימנים להריון ואת האמת נמאס לי לחפש כי אז אני תמיד מתאכזבת מה לעשות?????????????

01/09/2008 | 08:09 | מאת: נועה

את צודקת לגבי המאיסה בחיפוש סימנים, הם לא מדויקים, לא אומרים שום דבר החלטי ורק יעוררו עצבים מיותרים... מה לעשות? יום חמישי כבר לא רחוק כל כך, תעבירי ת'זמן במה שעושה לך הכי נעים בעולם, תשדדי בנק, תבזבזי על נעליים ובגדים, לכי לראות סרטים עם חברות, טפסי על קירות, אנחנו פה ננסה לעשות את הטיפוס יותר קל.... בהצלחה דרלינג זה לא רחוק! נועה.

01/09/2008 | 08:43 | מאת: עדי

קודם כל תודה רבה רבה אבל קשה לי לשלוט בזה כל היום אני באינטרנט מנסה להצדיק את הסימנים . אני קוראת על בחורות שהיו להן בדיוק אותן סימנים ואז אני אומרת לעצמי:" עדי יכול להיות שאת בהריון" ואז אני מתחילה להתנהג כמו אחת בהריון. לא מרימה כבד, שותה פחות קפאין, אבל כמו תמיד אני רק משלה את עצמי. לאמא שלי זה גם לקח זמן להיקלט והיא אמרה לי שזהה כמו מחלה כל הזמן לחפש סימנים ושלכנע את עצמי שיש עוד קו בבדיקה וזהו אני מקווה שיהיה בסדר

29/08/2008 | 09:44 | מאת: מורן

אין הריון. כמובן שאאלץ להתחיל הכל מההתחלה. תודה על התמיכה לאורך כל הדרך..... מורן

29/08/2008 | 22:44 | מאת: נועה

ומקווה שהתמיכה תעבור לפורום הריון בקרוב קרוב קרוב!!!!!!!!!! שתהיה שבת מנחמת במיוחד! נועה.

30/08/2008 | 10:31 | מאת: ריטה

חיכיתי כל כך לתשובה שלך שלפחות אחת מאיתנו תהיה כבר בהריון ותנחם את השניה אבל לא נורא זה עוד מעט קורה ממש מעבר לפינה.... הלוואי הלוואי שהחודש יהיה החודש שלנו ושל כל בנות הפורום שמתות להיכנס כבר להריון, הסטטיסטיקה מראה שבסוף כולן מצליחות יש כאלה שלוקח להן יותר ויש כאלה שפחות מה שבטוח בסוף כולנו נהיה דובות שמנות אני בטוחה. ובקשר לחודש לפחות זה מוריד קצת את הלחץ שאני הבנתי שלא משנה מה מרגישים מרגע ההחזרה זה לא יכול לנבא אם הטיפול הצליח או לא. כי אצלי כל הזמן היו כאבים שבאו והלכו ואת לא הרגשת כלום! ובסוף שנינו לא נקלטנו אז ככה שהחודש אני לא מתייחסת לכלום שום כאב ותחושה עושה הכל כרגיל אסור לעצור את החיים ומה שיהיה יהיה כי כשזה צריך לקרות זה קורה. בקיצור מתוקה בלבלתי לך הרבה את השכל.... אני מתחילה בעוד יומיים זריקות כי אין לי מוקפאים אני מקווה שהחודש יהיו מוקפאים זה קצת מנחם שלא צריך לעבור הכל. לך נגמרו המוקפאים נכון? גם את עם הזריקות? ודרך אגב אם תוכלי לרשום את הגיל שלך? אני בת 26 מעניין אם אנחנו באותו גיל. תרגישי טוב ותהיי אופטימית כי הילדים שלנו שעוד לא נוצרו צריכים אמאות חזקות שלא מוותרות. אוהבת אותך... ושולחת חיבוק ענק של היזדהות

28/08/2008 | 23:18 | מאת: נטלי

תודה לכל הבנות שענו לי.מאוד חשוב להרגיש ברגים כאלה שאת לא לבד. היום אני כבר יותר טוב. מקווה שמה שקרה זה מיקרי ואנחנו נמצא פתרון לכל בעייה שאולי עוד מחה לנו בדרך.

29/08/2008 | 22:42 | מאת: נועה

אנחנו פה..... ושלא יהיו עוד בעיות, רק נצחונות! אמן!!!!!! שבת שלום, נועה.

28/08/2008 | 11:15 | מאת: ריטה

מורן בהצלחה מחר בבוקר אני מחכה פה לתשובה ממך אז אל תשכחי לעדכן... רציתי לשאול אותך כמה שאלות כי אני עכשיו מנסה להתמקד באופטימיות שבחודש הבא אני מתחילה מחזור טיפולים חדש ומקווה שהוא יהיה גם האחרון... את עשית פעמיים הפרייה נכון? פעם אחת זה לא הצליח והחודש אנחנו מחכים לתשובה נכון? כמה בייציות שאבו לך בהפרייה הראשונה? והאם כולן הופרו? לי היו 9 זקיקים במחזור האחרון מתוך זה שאבו 5 ביציות הרופא אמר שלא בכולן היתה בייצית למחרת אמרו לי שרק 2 הופרו וכשבאתי יום אחרי להחזרה אמרו לי שיש לי עוד 2 שהופרו יותר מאוחר ז"א 4 הופרו מתוך ה5 - 2 טובות ו2 פחות... לפני כמה ימים קיבלתי מכתב מאסותא שגם ה2 האלה לא שרדו ולא הקפיאו אותם למישהי קרה מקרה דומה? יכול להיות שגם העוברים שהכניסו לי לרחם לא המשיכו להתפתח אני מפחדת שאין התאמה והעוברים מפסיקים להתפתח. ועוד שאלה כמה עוברים אתן מחזירות כל פעם? אני מקווה שיהיו לי הרבה בייציות כי הפעם אני רוצה להכניס 3 או 4 מה הסיכוי שהכל יתפוס? ואם יתפוס נעשה דילול לא? יש הגבלה לכמות העוברים שמותר להכניס? מצטערת העל ההודעה הארוכה קמתי עכשיו בדאון והחלטתי שאני מתמקדת בחודש הבא ולא במה שכבר עבר... יום טוב ובהצלחה לכולכן...

28/08/2008 | 11:50 | מאת: מורן

ראשית אני גאה בך על ההחלטה להיות עם הפנים קדימה ולא לחשוב על העבר. ועכשיו אענה על שאלותיך. עברתי שאיבה פעם אחת בה שאבו לי 11 ביציות ומהם הופרו רק 6 ביציות, מאחר וסבלתי מגירוי יתר שנמשך המון זמן הרופא החליט לא להחזיר את העוברים והקפיאו אותם שהם כבר בלוציסטים חלק ביום החמישי וחלק ביום השישי שלהם. בקיצור חודש אחרי שהתאוששתי מהשאיבה הכואבת החזירו לי 3 בלוציסטים והטיפול לא הצליח. כעת אני בהחזרה השנייה של 3 בלוציסטים האחרונים שנשארו בהקפאה אני מתפללת שה יצליח למרות שאני לא מרגישה כלום כמו בפעם שעברה. האמת היא שאני פשוט חוששת משאיבה נוספת... יהיה בסדר בע"ה (אני מקווה). אם יש לך עוד שאלות אשמח לענות, יום נעים מורן.

28/08/2008 | 12:04 | מאת: נועה

כל הכבוד על התאוששות הבזק והאופטימיות! לא כל אחת מסוגלת לכך ואני מצדיעה לך על הכח לראות את המחר! לגבי שאלותיך: הרבה מאד פעמים עוברים לא ממשיכים להתפתח לא הצלוחית במעבדה ולעיתים גם לא ברחם... הסיבות הן רבות מאד ושונות מאד, כך שאנא ממך אל תרוצי למסקנות מהירות כל כך כמו חוסר התאמה. לידיעתך, אחוז מאד מאד מאד גבוה של הריונות טבעיים מסתיימים הרבה לפני שהאשה אפילו יודעת שהיא בהריון.... ברב המקרים יש בעיה התפתחותית בעובר, ותודה לאל שהגוף יודע איך להפסיק התפתחות של כאלה, הרבה לפני שההריון הופך למתקדם. נסי לדבוק באמרה שהגוף יודע את העבודה, וכשיגיע העובר הנכון, הבריא והמושלם, הוא ידע גם להשריש את עצמו ויתפתח להריון תקין עם תינוק בריא בסופו! לגבי כמות העוברים שמחזירים, אני לא יודעת בת כמה את, אבל כן יודעת שאת עדיין בתחילת הדרך בהפריות. מאד מאד מומלץ לא להחזיר יותר משני עוברים בדרגה טוה בשהי הטיפולים הראשונים, וגם מעבר לכך, מאד מסוכן להחזיר יותר עקב חשש להריון מרובה עוברים. זה מאד לא פשוט לדלל עוברים כמו שכתבת, זה הליך מסובך שעלול לסכן את העוברים הקיימים. מבקשת ממך לאגור עוד קצת סבלנות לפני שאת קופצת להחזרת יותר מדי עוברים. גם הרופא שלך יזהיר אותך מכך. ילדת האוקינוס שהקימה וניהלה את הפורום הזה נהגה לספר את סיפור התאומים שלה שנולדו פגים עם סכנות רבות ותלאות ארוכות.... הריון מרובה עוברים הוא בסיכון גבוה! ולסיום, קחי את רופאך היצדה לשיחה מעמיקה לקבלת מסקנות טיפול, וספרי לנו איך נראה הטיפול הבא! קדימה לדרך! נועה.

27/08/2008 | 17:33 | מאת: נטלי

היי בנות הרבה זמן אני קוראת פורומים של תמיכה וזה היה עוזר לי מאוד. אבל הפעם גם אני צריכה תמיכה,ייעוץ אולי סתם מילים טובות. אתמול עשיתי שאיבה מספר 2 -שאבו לי 6 ביציות-היום קיבלתי תשובה שאין הפריות... מהבוקר אני בשוק ולא יכולה להקל את זה.פשוט יושבת כל היום במיטה ובוכה מדי פעם. הטיפול הזה הוא שני בסה"כ אבל בכל זאת לא ציפיתי הרי בטיפול ראשון הכול היה בסדר והיו עוברים יפים מאוד-רק שטיפול לא הצליח. מפחיד אותי קטע הזה -למה זה קרה ? ה לא היה בסדר? אולי משהיא מכירה מקרים דומים?

27/08/2008 | 18:02 | מאת: מורן

כאב לי לשמוע את מה שעברת.כל הדרך הארוכה הזאת להגיע לשאיבה ולבסוף ללא תוצאות. לצערי לא אוכל להגיד לך איך זה קרה כי רק אלוהים יודע איך. אך כן אוכל לחוות יחד איתך את כאבך. ולפעמים גם כשיש הפרייה, צריך לחכות עוד 12 יום כדי לחכות לתוצאת הבטא ולבסוף התוצאה שלילית וזה מאוד כואב... הדבר היחיד שאני מבקשת ממך עם כל הכאב שאופף אותך כעת זה לא לוותר וכמו שכבר היו לך ביציות שהופרו, בסבב הבא יהיו לך עוד בע"ה. רק לא להתייאש!!!

27/08/2008 | 18:35 | מאת: נטלי

תודה תודה לך מורן אני לא אתייאש ויודעת שנמשיך בטיפולים. פשוט עכשיו זה הולך להיות יותר מפחיד -לא טיפולים עצמם אלא חוסר וודדאות וחוסר ביטחון אפילו בדברים פשותים

28/08/2008 | 01:14 | מאת: דורה

מאד מבינה את הפחד שלך כשפתאום שומעים שלא היתה שום הפריה. באופן אישי זה לא קרה לי ואין לי תשובה לשאלה למה זה קרה. יכולות להיות כמה סיבות אבל רק הרופא שלך ידע לענות על כך וצריך לענות לך על כך. ומה שהכי חשוב- צריך להסביר לך איך הוא מסיק מסקנות ומה יעשה אחרת בטיפול הבא, שבעזרת השם, יהיה הטיפול שיביא אותך להריון ולהורות ולאושר גדול! (((((((((((((())))))))))))) דורה.

28/08/2008 | 09:27 | מאת: נטלי

תודה דורה אני באמת מקווה שבפעם הבאה אנחנו נצליח יותר. רק שה' יתן לנו כח.

28/08/2008 | 11:55 | מאת: נועה

קודם כל טוב שהגעת אלינו כדי לשפוך קצת, כאבי לב כאלה לא צריכים לשמור בבטן.... (זה מבלבל את האברים הפנימיים...) אין לי הרבה מה להוסיף מעבר למה שהבנות כתבו, חוץ מלחשוב על עוד יומיים שלושה, הכאב ירגע קצת (גם אם לא יחלוף), להסיק מסקנות מנטיפול ביחד עם רופאך, להרים סנטר ולהמשיך הלאה!! מתפללת בשבילך שהבא בתור יצליח ויוכיח את מה שהוא צריך להוכיח... שולחת לך חיוכים להרמת המוראל :-)))) נועה.

27/08/2008 | 09:05 | מאת: נועה

תחזרי אלינו עם בשורות משמחות! מזמן לא עשינו פה קולולולו למישהי! יאללה, אצבעות בהחזק &&&&&&&& נועה.

27/08/2008 | 12:45 | מאת: ריטה

רשום שזה קטן מ2 למיטב הבנתי זה אומר שאין הריון. אני מחכה לבעלי שיחזור כדי לבשר לו את הבשורה המרה כואב לי לאכזב אותו....

27/08/2008 | 15:08 | מאת: נועה

אוייייייי, אכן מרה הבשורה.... אין לי הרבה מה להגיד חוץ מלשלוח לך עוד חיבוק, ולהגיד שמחרתיים הכל יראה יותר קל.... אני יודעת כמה קשה לבשר את זה לבן זוג, אבל מן הסתם אולי זו גם תהיה הקלה? לא לשאת את זה לבד? מאחלת לך מכל ליבי שהבא בתור יהיה בינגו! שלך, נועה.

28/08/2008 | 01:14 | מאת: דורה

עצוב. מאד מאד עצוב לי לקרוא שהטיפול לא הצליח. וקשה לאכזב את בן הזוג, וקשה כל כך להתאכזב בעצמך. אין תרופה לכאב הזה חוץ מהתקווה שהפעם הבאה תהייה הפעם שתצליח. אנחנו מתרסקות ואחרי יומיים קמות, מדביקות את עצמנו מחדש ויוצאות שוב לדרך, כי המטרה שלנו ברורה ובלתי נתנת לערעור. אילו רק היה ניתן לדעת לכמה זמן אנחנו אמורות לגייס את הכוחות..... מחבקת אותך ומחזקת אותך כי אני יודעת שאת תצליחי! ורק הדרך מתארכת לך טיפה. (((((((((((((()))))))))))))))))) דורה.

26/08/2008 | 21:35 | מאת: lolita

מחר אני אמורה ללכת לעשות בדיקת דם' עכשיו קיבלתי מחזור' הרופא רוצה לעשות בדיקת דם בכל מקרה' האם זה נורמלי לדמם או שזהו זה לא הצליח??? תודה

27/08/2008 | 09:04 | מאת: נועה

בדיוק התכוונתי לכתוב הודעה ולאחל לך בהצלחה גדולה היום!!!!!! רופאך צודק וכדאי לעשות את בדיקת הדם. לעיתים מה שנראה כמו מחזור יכול להיות דימום בתחילת הריון.... (לי היה כזה ) כל כך מאחלת לך שהתוצאות יגידו שאת בהריון!!!!!!!!!!!!!! תחזרי אלינו עם בשורות, גם אם הן לא הכי משמחות.... &&&&&&&& נועה.

27/08/2008 | 16:16 | מאת: lolita

היום הייתי בבדיקת דם ואולטראסאונד' אבל כבר ידוע לי התשובה שהיא שלילית' זה בסדר כולה פעם ראשונה' קשה אבל צריך להיות חזקים לחודש הבאה' אני ממש מרגידה לכאב של ריטה' לא יודעת כמה זמן היא מנסה אבל לדעת שזה לא הולך זה מאוד מתסכל אז בהצלחה לכולםםםםםםםםםםםםםם ושנשמע בשורות טובות בחודש הבאה

25/08/2008 | 18:01 | מאת: ריטה

היי משהי יודעת מתי אפשר לעשות בדיקה ביתית אחרי הפרייה חוץ גופית? הבנתי שלאוביטרול יש השפעה שמראה בדיקה חיובית גם כשאין הריון. יש לי הפנייה לבדיקת דם אבל בא לי לעשות בדיקה ביתית מתי הכי מוקדם שאפשר? האם ביום ה12 להחזרה? הרופא שלי אמר לי לעשות בדיקת דם ביום ה12 להחזרה. תודה

26/08/2008 | 00:34 | מאת: דורה

ביתית לא כדאי לעשות לפניי היום ה-12. תכף תכף יום רביעי כאן. עוד טיפונת כוחות. ממשיכה להחזיק לך אצבעות חזק חזק. &&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&& דורה.

26/08/2008 | 15:45 | מאת: מורן

אני מה זה מבינה את הצורך שלך כבר לדעת את התוצאות אני כבר משתגעת ולי נשארו עוד 3 ימים... בפעם שעברה עשיתי בדיקה ביתית ערב לפני הבטא וזה יצא שלילי אבל בכל זאת הלכתי יום למחרת לעשות בדיקת דם ואמרתי לאחיות שאני כבר יודעת שאין הריון אבל באתי בשביל ה100% ושקיבלתי את התוצאה זה באמת היה שלילי אז האחות אמרב בצורה עדינה "כמו שכבר ידעת זה לא הצליח". להגיד לך את האמת זה היה לי קל יותר כי כבר עיקלתי את התשובה בהדרגה מהערב.אני חושבת שגם הפעם ביום חמישי אעשה את הבדיקה כי כל שנייה מטריפה את הדעת שאת לא יודעת. בהצלחה ענקית מתפללת בשבילך, מורן

26/08/2008 | 18:26 | מאת: ריטה

מתי יש תוצאות? אני עושה את הבדיקה בבוקר ומתי כבר אפשר לדעת? והאם האחיות מתקשרות אלי או שאני צריכה להתקשר? (אני בקופ"ח מכבי) תודהההה והלוואי והחודש יהיה החודש של שתינו

24/08/2008 | 15:04 | מאת: חדשה

שלום לכולם זוכרים אותי אם הבעיה הגנטית. אז ככה רציתי לעדכן -התחלתי טיפול מס 9 י לפני שבועיים התחלתי להזריק דקפפטיל 0.1 ולקחתי גם גלולות כדי לסדר מחזור בכל אופן קיבלתי והוא די חזק אבל מחזיקה מעמד. ביום שלישי צריכה בבי"ח לבדוק דם ואולטרסאונד ואני מניחה שאתחיל להזריק גונל אף ומונגון . אז שיהיה בהצלחה לי ולכולם ונקווה שהפעם סוף סוף זה יקלט .

24/08/2008 | 21:10 | מאת: נורית

25/08/2008 | 02:23 | מאת: דורה

ובדיוק כמו שנוריתה אמרה: יאללא! שיהיה בהצלחה! הגיע הזמן שתגמרי כבר עם הטיפולים ותתחילי עם ההריון. אז שימי גאז ואנחנו ניתן לך רוח גבית ונחזיק לך אצבעות חזק חזק.

24/08/2008 | 14:38 | מאת: מורן

ואין שום רגישות בחזה וכל מיני סימנים שאולי יש הריון. אני מכינה את עצמי לכך בכאב גדול על שאאלץ לעבור שוב את כל הסיוט של שאיבה וכו'... ולפני שאני בוכה על הכישלון אני רוצה לשאול האם משהיא שמעה על משהיא או היא בעצמה חוותה היריון שלא היו בו תחושות כלשהן של דגדוג, נפיחות, עקצוץ, הרגשה של ווסת ואלוהים יודע אילו עוד דברים הייתי אמורה להרגיש עד עכשיו. אנסה לשמור על שפיות,תודה מורן.

24/08/2008 | 14:57 | מאת: חדשה

אומנם עדיין לא הייתי בהריון אבל אל תספידי עדיין הישארי אופטימית אולי גם אם אין סימנים זה נקלט אז תשתדלי להישאר רגועה והמון בהצלחה שנשמע רק בשורות טובות

24/08/2008 | 21:08 | מאת: נורית

איך את יכולה להספיד משהוא שעדין לא נולד? כל המחושים שונים מאישה לאישה ויש כאילו שאין להן בכלל סימנים ולזה תוסיפי רמות תחושה שונות במהלך היממה {משפע מכמות ההורמונים}. אפילו אם חס וחלילה יהיה דימום זה לא מעיד על כישלון את יודעת כמה בננות אפילו כאן בפורום דיממו בתחילת ההריון שכיום נשאות בידיהן ילדים בריאים? אה ועוד דבר מה זה מכינה את עצמך לכישלון... מה את חושבת שההכנה הזאת תעזור לך לא ליפול? אז יש לי חדשות בשבילך, לא! לא רק שלא תעזור אלה היא עלולה להפיל אותך כבר עכשיו שלא לצורך כי גם כך התקופה הזאת קשה מנשאו. ההתנהגות שלך מזכירה לי אותי כל פעם אני מחריזה על כשלו בשלב מוקדם יותר של הטיפול כבר הגעתי למצב שאין טעם להתחיל טיפול כי אני כבר יודעת מראש שיהיה כישלון>>> זהירות. אז בבקשה למחוק את הפסימיות למרות שאני לא שמעתי שסטרס פוגע בפוריות אבל אופטימיות ושמחת חיים בהחלט יכולים לתרום. אז מרגע וכל עוד לא הוכח אחרת את בהריון ועוד איזה הריון? הריון עם שמירה של 'הריון בסיכון גבוה' עם כל הפינוקים ובע"ה תבשרי לנו הריון עם בטא בשמים. קפיש {ברור!} (-: חחח מתוקה בהצלחה והרבה סבלנות. נורית.

24/08/2008 | 21:16 | מאת: ריטה

מתי את עושה בדיקת דם? אני ביום רביעי.... תהיי חזקה גם אני משתגעת ומתנחמת שאתן פה איתי ויש עוד במצבי ואני לא המשוגעת היחידה שאוכלת סרטים. ביי

23/08/2008 | 17:05 | מאת: סרט

60 כדורי מלרון למבוגרים.טלפון בבית 08-8508545

24/08/2008 | 01:27 | מאת: אחת מכאן

זה כבר עובר כל גבול לנסות למכור כאן כדורים נגד (מלריה). מה כאן זה פורום למטייל במדינות העולם השלישי? הידעתה: שלנשים שמנסות להרותו ולנשים הרות אסור לקחת את הכדורים האילו ואפילו משרד הבריאות לא ממליץ לנשים אילו לנסוע למקומות שיש חשש למלריה אז תסביר לי מר סרט על מה חשבתה שפרסמתם את המודעה כן? אחת מכאן

25/08/2008 | 02:19 | מאת: דורה

25/08/2008 | 09:00 | מאת: נועה

להיות פוריים? :-) דורלקס, אני לא מוצאת את הלינק למחיקה... יש לך אותו? יום טוב! נועה.

23/08/2008 | 10:35 | מאת: checkup

הבנתי ממגוון מקורות כי לאחר שימוש של שנים בגלולות למניעת הריון רצוי לחכות מחזור אחד לפני ניסיונות כניסה להריון, רציתי לדעת האם הדבר נכון גם לגבי בחורה עם שחלה פוליציסטית? מכיוון שיש סיכוי טוב לביוץ בחודש הראשון האם לא אפספס אותו באם אחכה חודש? והאם התשובה משתנה עבור בחורה עם בעיה קלה של שחלה פוליציסטית, לעומת בחורה עם בעיה קשה יותר ? תודה.

23/08/2008 | 15:33 | מאת: נורית

בתוכנית הבוקר 'בריאות 10' דיבר רופא בנושא הזה ואמר שפעם היה נהוג להוראות להמתין 3 חודשים לאחר הפסקת גלולות ורק אז להתחיל לנסות להרות. לסיכום הוא הסביר דבר חד משמעית אין צורך לחכות לאחר נטילת גלולות ואפשר מיד ולידי כללי יש טיפולים של תרום טיפולי פוריות שנותנים גלולות כדי לדכה את השחלות. מה שכן הייתי ממליצה לך זה לעשות מעקב זקיקים {אולטרסאונד} ובדיקות דם של ההורמונים FSH ופרוגסטרון וגם אפשר LH. כדי לדעת בדיוק מתי יש ביוץ פוטנציאלי במיוחד עם שחלות פובליציסטיות. כדי לפנות לרופא מומחה בתחום פוריות עם תש' לפובליציסטיות, כי יש הרבה מה להציעה לך בנושא. חשוב לשמור על תזונה דלת סוכר ושומן {רע} שבעתים אצל פובליציסטיות ואם יש בעית השמנה אז זה בדיוק הזמן לטפל בה כי פובליציסטיות מאובחנות כסובלות מבעיות חילוף חומרים או ובעיות שומנים גבוהים בדם או ותנגודת גבוה לאינסולין>>> מה שגורם ברוב המקרים גם לבעיות השמנה. כל תופעה כשלעצמה בעיה ולזה תוסיפי גם בעיות ביוץ {שחלת פנינה} קיבלנו חגיגה אבל למזלך היום יש פתרון לכמעט כל הבעיות. מה גילך אם מותר לי לשאול? ואם ידועות בעיות פוריות נוספות מלבד שחלות פובליציסטיות? אם יש לך עוד שאלות את מוזמנת לשאול. בהצלחה נורית.

שלום ברצוני לקבל עזרה לגביי ערכת ביוץ בייבי טיים. יש לי בעיה המחזור שלי לא סדיר ונכון לכרגע אני נקייה ואין לי מושג מתי המחזור הבא

צריכה את עזרתך בבקשה

23/08/2008 | 13:33 | מאת: נורית

ואולי נוכל לכוון אותך באיזור הדרום. נורית.

אנחנו יורדים לים המלח לחופשה ואני צריכה לעשות בדיקת דם בדיוק באחד מן הימים הללו ולכן אני חפשת פתרון אפשרי.