פורום פוריות חברתי - תמיכה

שלום וברוכים הבאים לפורום החדש שלנו. אי-פריון הוא מחלה שאחד מכל ששה זוגות סובלים ממנה, ובכל זאת היא כנראה המחלה היחידה שהסובלים ממנה יזכו לשמוע מסביבתם הערות בנוסח: "זה הכל בגלל הלחץ. רק תרגעו ותכנסו להריון" או "מה, צריך ללמד אתכם איך לעשות את זה?" – תוך קריצה מבינה-עניין. במדינה בה "פרו ורבו" הוא לא רק ציווי דתי אלא אתוס לאומי של ממש, הסביבה מצפה מאיתנו להתחיל למחרת החתונה להרות וללדת ילד בכל שנתיים עד שנמלא את מכסת הילדים המקובלת במגזרנו (שניים או שנים-עשר) ומתעניינת במצב הרחם והשחלות מבלי להסס לשאול אם גודל לנו כבר משהו שם בפנים, ואם לא - מדוע. לא יפלא, אפוא, שאי-הפריון מקבל משקל רגשי נוסף על זה שקיים כבר ממילא - הכמיהה לחבוק כבר תינוק, המלווה בתחושות קשות של כשלון ובגידת הגוף, אובדן שליטה, עצירת החיים, קנאה, אשם ותסכול. ומעבר לכל - תלויה מעל הראש בכל רגע נתון עננה כבדה של עצב עמוק שלא מאפשרת להנות באמת מהחיים הנעים במעגל מייאש מחודש לחודשו – ולצידה השאלה הגדולה: מתי הסיוט הזה כבר ייגמר? אני הייתי שם, במשך כמה שנים טובות. מעקבי ביוץ שלא נשאו פרי פינו את מקומם למסלול המלא של טיפולי הפריון: בדיקות, איקקלומין, הזרעות, זריקות ולבסוף הפריות מבחנה. החודשים שחלפו הפכו לשנים, ותשובה שלילית אחת רדפה אחר חברתה. אפילו תשובה חיובית ראשונה שהרימה אותנו למחוזות של אושר נשגבים התחלפה במהרה בנפילה קשה וכואבת כאשר ההריון הסתיים, לדאבוננו, בהפלה מוקדמת. בסופו הטוב של הסיפור ציפה לנו זוג תאומים מתוקים ומקסימים, אך הדרך הקשה הזו לא נשכחה, על כל קוציה ודרדריה. והנה אני כאן, על מנת לחלוק איתכם את נסיוני העשיר, לצערי, מזווית מבטה של מטופלת פריון לשעבר. את הידע הרפואי בנושא הפריון תקבלו מהפורום השכן של פרופ´ זיידמן, אבל כאן תוכלו למצוא תשובות לכל השאלות האחרות שמציקות לכם: • איך שומרים על שפיות בכל התקופה הזו? • כיצד משלבים טיפולים וקריירה? או: האם החיים חייבים להעצר? • מה אומרים לסביבה? למי מספרים על הטיפולים? • כיצד (והאם) שומרים על קשר עם חברה שהרתה חודשיים אחרי החתונה ושנתיים אחרי שאנחנו התחלנו לנסות, והאם ניתן לפרגן לה מכל הלב? • איך מתחמקים מברית המילה של האחיין מבלי להסתכן בנידוי משפחתי? וכל שאלה נוספת שתעלה בהקשר הזה, כמובן. ובעיקר, הפורום נועד להעניק אוזן קשבת שבאמת מבינה, כתף לבכות עליה ויד חמה שתאחז בידכם עד ליום בו תגיעו גם אתם לסופו של המסע, בו תראו את המראה היפה ביותר בעולם – הבהוב מרצד על מסך האולטרסאונד המצביע על ליבו הפועם של האוצר החדש שלכם הנובט בקרבכם. ברוכים הבאים לשהות קצרה מהסיבה הנכונה! לכניסה לחצו - פורום פוריות
14651 הודעות
9817 תשובות מומחה

מנהל פורום פוריות חברתי - תמיכה

http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3585774,00.html

23/08/2008 | 00:57 | מאת: דורה

היי שלום לפני שבוע עברתי הזרעה ראשונה' מקווה שגם אחרונה' בהתחלה כאב לי הבטן מאוד בקושי זזתי' היום אחרי שבוע עדין יש כאבים חדים' הרופא (שהוא מומחה) אמר שזה בסדר ונורמלי' הייתי בבדיקת אולטרסאונד והרופא אמר שהכל בסדר ואני בדרך טובה' אמרתי לרופא אפילו שאני מקיימת יחסים מאוד כואב לי' מרגישה כמו לחץ באזור הבטן. הוא אמר לר לקיים יותר יחסים' האם כל הכאב נורמלי' לא רק זה אלה שגם הגב התחתון מאוד כואב לי' במיוחד שאני קמה מהמיטה בבוקר' וגם הבטן מאוד התנפחה לי' כבר עכשיו ניראת בחודש 4. האם מישהי עברה את זה גם (למרות שהרופא אמר שזה נורמלי) תודה

22/08/2008 | 09:45 | מאת: נועה

אני ממש לא מבינה בענייני הזרעות, אבל אם נבדקת אצל הרופא והוא טוען שהכל בסדר, נקווה שאפשר לסמוך עליו והכאבים יחלפו מעצמם, ואינשאללה גם הריון יבוא ויסדר ת'עניינים. קיבלת איזה הורמונים לפני ההזרעה? אם כן, ביצעת בדיקות דם ואולטראסאונד לפני ההזרעה? יכול להיות שאם אכן קיבלת הורמונים אולי את סובלת מגירוי יתר? הסימפטומים נשמעים אותו דבר... מקווה שתרגישי הרבה יותר טוב בקרוב! ושנשמע בשורות טובות!!!!!! שבת שלום, נועה.

22/08/2008 | 18:40 | מאת: lolita

כן הייתי לוקחת למשך 10 ימים FOLLISTIM זה אם אני לא טועה גונל אף אבל הכאבים מעדים על משהו או לא? זה כמו כאבי מחזור כאלה

21/08/2008 | 20:24 | מאת: מורן

בנות יקרות, אני 5 ימים לאחר החזרה ביום השלישי היו לי הפרשות לבנות צמיגיות (סליחה על התיאור...) רציתי לשאול אם למשהיא זה קרה? והאם זה מראה על כך שאין הריון? שהבלוציסטים שהוחזרו נפלטו? בסה"כ אין לי שום תחושות מוזרות כמו: נפיחות בחזה,עיקצוצים וכדו'... אצין שגם בפעם שעברה שהוחזרו לי בלוציסטים מוקפאים לא הרגשתי כלום גם לא כאבים וזה לא הצליח. דורה ונועה יקרות , מאחר ואתן חוויתן את חווית ההריון לאחר טיפולים אודה לכן אם תשתפו אותי במה שעברתן לאחר ההחזרה תודה.

22/08/2008 | 09:43 | מאת: נועה

אין מה להתנצל על תאורי הפרשות... יש פה אצלינו תיאורים הרבה יותר עסיסיים :-) זה מאד מאד אינדיבידואלי איך הגוף מגיב לאחר החזרה, בעיקר כשהגוף נתון תחת השפעת הורמונים למיניהם.... זה שהיתה הפרשה לא אומר שהבלסטוציסטים הופרשו החוצה בכלל! אם היתה דרך לדעת אם הם השתרשו כבר או לא, היינו פה מיליונריות... אף אחד לא יודע איך מתי ומה גורם להם להשתרש עדיין.... איך אני ספציפית הרגשתי? הסתובבתי עם טמפונים בכיסים כי הייתי בטוחה שהשיטפון מגיע, ולא הריון ולא נעליים.... הגיע שיטפון, אבל עם הריון טפו טפו של אחד שישן עכשיו את נמנום הבוקר שלו.... (שלא תטעי, זה רק בגלל שבלילה הוא טרוריסט גדול....) אין ממש סימנים שיכולים להעיד אם יש הריון או לא. גם אותה אשה יכולה לחוות סימנים שונים לחלוטין בין טיפול לטיפול.... בואי נחזיק ידיים ביחד ונחכה לתוצאות הבטא....&&&&&&&& הכי בטוח!! בהצלחה ממוש, שבת שלום, נועה.

22/08/2008 | 23:48 | מאת: ריטה

היי מורן גם אני אחרי החזרה אני 7 ימים אחרי ההחזרה ואני מרגישה כאילו שאני צריכה לקבל מחזור כל רגע ממש כאבים שאלתי את הרופא והוא אמר שזה נורמלי גם הכאבים וגם שאין כאבים. בנוגע להפרשות לי יש ממש המון הפרשות מאוד מימיות ולבנות שקופות אבל מאוד מוזרות כמו מים הן לא נמתחות כמו תמיד מקווה שהבנת למה התכוונתי ההפרשות יותר מימיות ודלילות כמו מים ולא צמיגיות כמו תמיד. החזה שלי מאוד כואב נפוח ובעיקר קשה כמו אבן!! אין לי מושג ממה התופעות אני מתארת לעצמי שרוב הסיכויים שזה מההורמונים שאני מקבלת לתמיכה אבל הכאבים מטרידים אותי. נועה-בהריון שנקלטת היו לך ממש כאבים? אני ממש מרגישה שאני צריכה לקבל כל רגע!! ככה זה היה גם אצלך? והאם כל פעם אחרי החזרה הרגשת ככה או רק בהריון שנקלטת? תודה בנותתתתתתתתתתת ואמן אמן לבשורות טובות

21/08/2008 | 17:39 | מאת: מעיין

שלום לכולן!!!!! ביום ראשון עברתי הזרעה ראשונה לאחר טיפול באיקקלומין ובאוביטרל רציתי לשאול מה האחוזים להקלט להריון בהזרעה? עברתי צילום רחם ויצא ב"ה בסדר גמור, גם בעלי עבר בדיקת זרע (ביום של ההזרעה) וגם הבדיקה שלו תקינה לחלוטין (כמות, תנועה וכו'...). כמה הזרעות אפשר בד"כ לעשות עד שיש הריון??

22/08/2008 | 09:36 | מאת: נועה

אני ממש לא מומחית לענייני הזרעות, וגם לא חושבת שיש נתונים מדויקים אחרי כמה הזרעות יש הריון, זה תלוי בסוג הבעיה, או חוסר הבעיה, במשתתפים, ובעוד המון גורמים... אולי מישהי פה תחכים אותנו ותדע יותר פרטים. בינתיים מאחלת לך הצלחה להזרעה ראשונה ואחרונה בהחלט!!!!!!! &&&&&&& שבת שלום, נועה.

ההצלחה של הזרעות. בעניין כמה הזרעות נהוג לעבור לפני המעבר להפריות- בגדול- שש הן המינימום אם אני לא טועה. אבל זה מאד תלוי בבעייה שיש או אין ובגילך, וגם, תתפלאי- ברצונך. כלומר- כדי לעבור וועדה שתאשר הפריות צריכה להיות לכך הצדקה רפואית, אבל אם את תבקשי לעשות עוד הזרעות או לחלופין מאד תבקשי לעשות את המינימום - לרוב הרופא יתחשב. בהצלחה! דורה.

21/08/2008 | 12:05 | מאת: ריטה

היי בנות אני אחרי החזרת 2 עוברים ויש לי עוד 6 ימים לבדיקת הדם. זו הפעם הראשונה שאני עוברת טיפול הפריית מבחנה אני משתגעת בהמתנה לבדיקה אני כל כך מפחדת להתאכזב. בנוסף עשיתי עוד טעות שסיפרתי להורים שלי והם משגעים אותי כי הם בטוחים שיש להם כבר נכדים הם לא קולטים שיש סיכוי שזה לא יקלט כל יום מתקשרים ושואלים איך אני מרגישה אם יש לי בחילות.... ממש סיוט גם עם זה אני צריכה להתמודד והכי גרוע שהפחד מהתשובה השלילית גדל כי עכשיו אני מפחדת לאכזב גם אותם.! תגידו כאבי מחזור קלים ונפיחות בחזה זה משהו שיכול להעיד על הצלחת הטיפול? מישהי סבלה מזה? תודה ובהצלחה לכולן

22/08/2008 | 09:34 | מאת: נועה

שיגעון זה די נפוץ פה במחוזותינו... :-) אז נשארו רק 5 ימים, כבר יותר קרוב, ונברך אותך בברוכה הבאה אלינו, בתקווה שבעוד 5 ימים את עפה לפורום השכן לענייני הריון! אין לנו יותר מדי טריקים להעברת ההמתנה המורטת הזאת, חוץ מלהעסיק את עצמך עם כל מה שתכננת לעשות ולא יצא לך, לשפוך לנו פה את הלב, לקנות נעלי טיפוס טובות ולטפס על כל הקירות.... בעניין ההורים, כל אחת איך שהיא מרגישה, יש כאלה שמספרות מיד, ומעבירות את החוויה בשיתוף המפשחה והחברים, יש כאלו שמשאירות את זה לעצמן. אם את חושבת שחס וחלילה אם יהיה שלילי, הם לא יהיו לצידך גם באכזבה, אז אולי עדיף להשאיר אותם מחוץ לתמונה. אבל אם את פתוחה איתם אין לך ממה לחשוש, האכזבה היא קודם כל שלך, הם כבר ידעו איך להתמודד איתה. עזבי כרגע את הנסיונות לרצות אחרים.... אבל בואי נתרכז בתקווה להצלחה, ולקריאות צהלה בעוד 5 ימים! אצבעות בהחזק &&&&&&&& שבת שלום, נועה.

21/08/2008 | 09:29 | מאת: רחלי

היי בנות שמי רחלי ואני חדשה פה אני בת 28 נשואה 5 שנים נמצא בטיפולי פוריות כבר 4 שנים- השנים הכי קשות בחיי. אני אחרי 7 מחזורי טיפול שלא הצליחו כרגע אני מטופלת אצל פרופ משיח. אני כותבת עכשו כי אני מרגישה שאני כבר מתפוצצת עם אני לא יתיעץ עם בנות שמבינות אותי. אחותי הקטנה בהריון - שוב אני לא עומדת בזהעמדתי לצידה בהריון הראשון- שגם הייתי בטיפולים אני לא יכולה יותר אני יודעת שלא כולם צריכים לעצור את חיהם כיי לי לא מצליח. האם זה נורמלי שקשה לי כלכך ? נמאס לי תמיד להיות זאתי ששמחה בשביל אחרים האם אני רעה שקשה לי עם זה במקום לשמוח?

21/08/2008 | 09:53 | מאת: נועה

הגעת למקום הנכון..... תוכלי לדבר פה ולשפוך כל מה שעובר עלייך. וואו, 4 שנים ולוא דיברת עם אחיותייך למסע???? זה היה לא נורמלי אם היה לך קל, ברור שזה נורמלי שהכל קשה בתהליך הזה. זה המסע הכי מפרך שאני אישית מכירה ויכול לשבור את החזקות מכולן.... (שלא לדבר על המין ה'חזק' שלא היה מצליח לעבור 1/8 ממה שאנחנו עוברות בתהליך הקורע הזה...) מותר ועוד איך לא לשמוח בשביל אחרים, ואם לא היית מגלה קצת קנאה לאחותך בהריון השני שלה, הייתי אומרת לך שאת עובדת עלינו... ברור שכואב לראות איך כולן מתנפחות והולכות ומתגלגלות להן בקלות מהריון להריון. ברור שהנשמה מתכווצת ורוצים לצרוח בקולי קולות למה דווקא לי זה מגיע. הדבר היחיד שאולי יכול להקל קצת זה הידיעה שלמרות הסבל, הרפואה של היום יכולה לעזור לנו להגיע ולכבוש את היעד שלנו. נכון שאת כבר הרבה מאד זמן בתהליך, אבל את עוד צעירונת, יש עוד הרבה דרך לפנייך שיכולה להיות גם מאד קצרה, וההריון כנראה ממש מעבר לפינה. ניני שפעם ניהלה את הפורום פה, נהגה לסמן וי על כל טיפול שלא צלח כזה שמקרב אותך אל ההצלחה הגדולה. ממוש, את מוזמנת לשפוך פה את כל מה שעובר עלייך, את הכאב וגם את השמחה שתגיע, מקווה מאד מאד מאד שבמהרה! ספרי לנו קצת מה עברת, איך הגעת לIVF, יש פה המון בנות עם הרבה נסיון שיכולות לתרום רעיונות להמשך, שיהיה יום מלא שמש ואור! נועה.

23/08/2008 | 02:27 | מאת: דורה

מייד מייד להפסיק לחשוב על עצמך ככה! את לא רעה. את אנושית. כולנו כאן חווינו את זה, כל אחת ברמה אחרת, את החמצות הלב. את הקנאה. זה טבעי, ואנושי, והגיוני כל כך שיהיה לך קשה. במיוחד כשמדובר באחותך, ועוד הצעירה ממך ועוד הריון שני שלה. הלב שלנו לא עשוי מטפלון! טוב שהגעת. ארבע שנים בלי לחלוק עם מי שיבין בדיוק על מה את מדברת זה נורא קשה. עכשיו מצאת אותנו, ואנחנו מצאנו אותך, ותמיד תמיד יבינו אותך כאן. וכמו שנועה שאלה, גם אני שואלת מה הביאך עד הלום. זה יעזור לנו קצת אם תספרי את סיפורך. בהצלחה ומהרררררר. דורה.

שאיבה של 4 ביציות בלבד ווביציות שלא התפתחו ורק ביצית אחת היתה תקינה אבל לא היתה הפרייה וכמובן לא היתה החזרה הייתי מעוניינת לדעת אם מישהי היה לה אותו מקרה מצער כזה כדי לדעת איזה המשך טיפול לעשות.אשמח אם תיצרי איתי קשר ל- 052-2987965

21/08/2008 | 09:39 | מאת: נועה

קודם כל קבלי ((((((((חיבוק)))))))) על האכזבה, ואין לי ספק שהיא גדולה.....אפילו מאד.... אולי כדי שבנות יוכלו לשתף אותך עם עברן, יעזור אם תספרי לנו קצת פרטים על הטיפול שעברת, מה הביא אותך לIVF, איזה פרוטוקול עברת, מה הזרקת, מה היתה התגובה בהמהלך הטיפול, גילך, פרופיל הורמונלי וכו'. זה יעזור לנו לתת לך קצת מנסיונינו. מה אמר הרופא המטפל לגבי המשך טיפול? יש לו תכנית בשבילך? שיהיה המשך קל, נועה.

22/08/2008 | 08:50 | מאת: נטע2

היי נעמה, משתתפת בהרגשתך הקשה. גם לי זה קרה בטיפול השני, 4 ביציות,אפס הפריות, אפס החזרות כמובן. הייתי המומה ומדוכדכת, וזה גם גרם לי להפרד מאסותא. אבל- הטיפולים שלאחר מכן היו טובים והניבו עוברים יפים, שהיום אחד מהם ישן כאן לידי. לעתים, מצב הגוף באותו זמן, פרוטוקול לא מתאים וסיבות שכאלה,גורמים למצב שארע. אל תקישי מזה לגבי הפעם הבאה, שעשויה להיות הפעם המנצחת. אפס הפריות ואפס החזרות זה לא מצב שכיח אך בהחלט קורה, עובדה שקרה לי וקרה גם לחברה שלי, שגם חובקת היום ילד מטיפול שאחרי. לכן, לא להתייאש, להרים ראש ולהמשיך הלאה. כמובן חשוב לנסות להבין מה קרה, בעיקר מה היה הפרוטוקול- אני לאחר המקרה לא רציתי יותר לנסות פרוטוקול קצר נוסף למשל.. מאחלת לך הריון בטיפול הבא, אמן. שבת שלום. נטע2

19/08/2008 | 18:57 | מאת: שלי

שלום, יש ברשותי 3 יחידות של GONAL F PEN 900 IU שרכשתי לפני כחודש ולשמחתי אני כבר לא צריכה, שמור בקירור כמובן, כל יח' עולה סביב ה 1800 ש"ח, לצערי איני יכולה להחזיר אותם לבית המרקחת, אך אני מוכנה למכור אותם בחצי מחיר - כלומר 900 ש"ח ליח' אם מישהי צריכה אנא תשאירי לי הודעה פה ואצור קשר [email protected]

איננה חוקית! אני שמחה שאינך זקוקה עוד לגונל. את יכולה למסור אותו. כך עשיתי גם אני. מאחלת לך מזל טוב והריון מלא ותקין. דורה.

שאלתי בפורום אחר ונמסר לי ממנהל הפורום שאני כן יכולה למכור כי זה באופן פרטי, אסור למכור מבחינת החוק תרופות מרשם למי שאינו רוקח לציבור הרחב.

30/08/2008 | 13:15 | מאת: משנה מזל היחידה

שמי רינה ואני משדכת בין בנות שמוסרות תרופות פריון לבין בנות שזקוקות לתרופות פריון. אני כמובן משדכת ללא תמורה והכל באהבה. אני מנהלת רשימת אקסל מסודרת עם כל המסירות בכל הארץ ומשדכת אותן למבקשות. אשמח לשדך את תרופותייך / או לקבל את תרופותייך ולהעביר לבנות שזקקות להם. באם תרצי להיעזר או לעזור עם תרופות הפרי%

30/08/2008 | 13:15 | מאת: משנה מזל היחידה

שמי רינה ואני משדכת בין בנות שמוסרות תרופות פריון לבין בנות שזקוקות לתרופות פריון. אני כמובן משדכת ללא תמורה והכל באהבה. אני מנהלת רשימת אקסל מסודרת עם כל המסירות בכל הארץ ומשדכת אותן למבקשות. אשמח לשדך את תרופותייך / או לקבל את תרופותייך ולהעביר לבנות שזקקות להם. באם תרצי להיעזר או לעזור עם תרופות הפריון את מוזמנת לפנות אליי במסר, במייל- [email protected] או בטלפון 052-2570226 אור ואהבה רינה

29/07/2013 | 13:32 | מאת: תלי

המחיר הנכון בבית מרקחת הוא 1498 ש"ח למזרק. אם כבר להסתכן בתרופה כה יקרה שלא מהמקור אני מוכנה לרכוש את כל השלושה באלף ש"ח.

19/08/2008 | 17:50 | מאת: מיה 2

איך הולך ?

19/08/2008 | 20:14 | מאת: נורית

מה קורה אצלך איך את מתמודדת עם כל הציסטות? >>> יש כאבים? שלך נורית.

20/08/2008 | 11:32 | מאת: מיה 2

מתלבטת אם לעבור כבר החודש או לחכות שהכל יהיה בסדר ואז לומר להם ביי ביי !!

17/08/2008 | 06:06 | מאת: מור

שבוע טוב, האם מישהי יודעת אם אפשר לעשות במרכז בריאות האשה ברעננה של מכבי, את מעקב הזקיקים והדם, ואת הטיפול (שאיבה,החזרה,ופרוטוקול כמובן) בבית חולים ציבורי כמו תל השומר או פרטי כמו אסותא? האם מכבי מספקים את התוצאות של הדם בזמן (עד הצהריים)? ובכלל איך שם במרכז ברעננה? תודה רבה. מור

21/08/2008 | 09:42 | מאת: נועה

מקווה שתמצאי תשובה בקרוב, או תנסי ותגידי לנו איך היה.... בתקווה שתנסי ותצליחי עם הריון בריא וארוך! יום טוב, נועה.

16/08/2008 | 19:35 | מאת: לילך

שבוע טוב לכל ההריוניות, אם נותרו לכן תרופות שאתן מעוניינות למסור אשמח לקבלן. אני צריכה מנוגון, דקפפטיל, גסטון, או גונל F, תודה, לילך 052-2525343 [email protected]

19/08/2008 | 12:51 | מאת: נועה

את יכולה לנסות ליצור קשר עם מישהי ששמה פה משנה מזל היחידה, דפדפי אחורה ותראי הודעות שלה, היא משדכת בין בנות שמוסרות תרופות לבין אלו שזקוקות להן, בהצלחה, נועה.

16/08/2008 | 14:18 | מאת: נורית

הינה הקישור להודעה על כתיבת המכתב ליהיא לפיד. http://www.doctors.co.il/xFF-Read,xFI-1445,xPG-14,xFT-8773,xFP-8766,m-Doctors,a-Forums.html קראתי ואכן גם אני מאשרת שיש לך יכול תכיבה אמיתית ומרגשת. שלך נורית.

17/08/2008 | 01:45 | מאת: דורה

סחתיין על החריצות (-: ותודה על המחמאות. אבל עדיף לעזוב את זה. זה סתם מצער בסופו של עניין. גמרנו השיפוציישן! יששששששש! את רובו בעצם, נשאר עוד טיפל'ה, אבל בשביל הטיפל'ה הזה אני לא צריכה לניילן את כל הבית. תודה לאל. שיהיה לך שבוע מצויין לגמריי לגמריי. נשיקות, דורה.

בנות בוקר טוב, אז אחרי כל ההתלבטויות, ואחרי ש"הואשמתי" שעושה פרמסומת לטובת קופת חולים כללית, שאכן היתה מצויינת אלינו ובכלל, למרות הכל, החלטנו לעבור למכבי (משיקולים ארוכי טווח שאינם קשורים בטיפולי הפריון ובהריון, בהם לדעתי כללית אכן טובה יותר ממכבי). אנחנו כרגע בעיצומו של טיפול (דרך הכללית) בתל השומר, ובמידה שלא יצלח, נאלץ להמשיך את הטיפולים דרך מכבי, כבר באוקטובר. לשם כך, הבנתי שיש טפסים שנקבל בסניף מכבי, אותם יש למלא והם יעבירו זאת לאישור הרופא המחוזי (מה שבכללית נקרא אישור ועדה). לשם כך עלי ללכת לרופא פריון כלשהו, שימלא לי את הטפסים ויפנה זאת לאישור. מכיוון שאני כבר ממילא מטופלת בתל השומר בIVF, הרופא שנגיע אליו אמור לשמש כעין חותמת גומי עבורנו, למטרת השגת האישורים במהרה. שאלתי היא לחברות מכבי מהשרון או מהמרכז (הכי עדיף הרצליה והאיזור)- האם מישהי יכולה להמליץ על רופא פריון נחמד וסמפטי, שישמח למלא עבורנו את הטפסים ולהעביר הלאה לאישור? אני רוצה רופא שלא יתחיל לחטט בקרביים ולשגע אותנו, ולא ייפגע לו האגו מזה שלא מטופלים אצלו. פשוט רופא שימלא את הטפסים על סמך חומר כתוב שנראה לו. בקיצור- משהי עשתה זאת אצל רופא מכבי בקלותו בנועם, ויכולה להמליץ? והיכן הוא מקבל אותו רופא? והאם יש רופא ספציפי שחוות הדעת שלו תזרז את אישור הרופא המחוזי במכבי? ואגב, אם נעבור לאסותא לרופא פרטי, 1. האם יש השתתפות עצמית לחברות מכבי בטיפול באסותא? כל אחד אומר לי אחרת... 2. האם מחדש נצטרך להגיש טפסים לאישור הועדה? כי בכללית מאשרים גורף פעם אחת, ואחר כך זה בטלפון ובפקס בקלות רבה, דרך הסניף. אודה על כל מידע שיוכל לעזור לנו לקדם את העניינים דרך מכבי. פשוט לא נרצה לבזבז זמן מיותר באוקטובר, עד שיהיו האישורים. נורית, אני יודעת שאת לא אוהבת את הגישה לפיה כבר שפטתי לחומרה את סבב הטיפול הנוכחי, ברם אנוכי יודעת מה ההסתברות שיצליח, והיא נמוכה מאד לצערי. ולכן רוצה להיות מוכנה לכך. תודה רבה ושבת שלום. נטע2

19/08/2008 | 12:48 | מאת: נועה

קודם כל כולי תקווה שתפלי בסטטיסטיקה החיובית של העניין ולא תעברי שום טיפול ושום טופסיאדה נוספת. אני מבקשת ממך להאמין עד כמה שאת יכולה שהטיפול יצליח, אם מראש תטילי ספק, אני מאמינה שגם הקטנטנים ירגישו בו.... לגבי רופא פריון שיחתום על טפסים - את יכולה לנסות את רופאת הנשים שלי ממכבי, שלאחרונה הוסיפה את הכותרת מומחית פריון לתארה, ד"ר דטנר-הדס, מקבלת בתל אביב, תעשי חיפוש באתר מכבי ותמצאי אותה בקלות. היא לא עשתה עניין מזה שאת כל המעקב עשיתי אצל רופא פרטי ובאתי אליה כדי לקבל טפסים רשמיים למיניהם עבור אישורי מכבי. היא גם רופאה מאד מקצועית ונחמדה. כשאני עברתי את ההפריות לפני עוד מעט שנתיים, היתה למכבי השתתפות עצמית של 17% בעלות הטיפול באסותא. לא יודעת מה קורה היום, תרימי טלפון לשם ויתנו לך את התשובה. מקווה שעזרתי במשהו, ומאחלת לך שוב מכל ליבי הריון עכשיו - בטיפול הזה, בריא, ארוך ומתגלגל! נועה.

20/08/2008 | 07:59 | מאת: נטע2

14/08/2008 | 18:16 | מאת: lolita

שלשום לקחתי אובטריל ואתמול בערב עברתי הזרעה' עכשיו יש לי כאבי בטן' ממש כואב אפילו לשבת או ללכתת' האם זה נורמלי???? מה השלב הבאה? הרופא אמר להגיע ביום שלישי לעשות בדיקת דם לבדוק את רמת ההורמון. מה הלאה??? תודה

15/08/2008 | 11:34 | מאת: נורית

ז?כרי כאן אנו בפורום תמיכה ולא רפאי ולכן אם יש לך דאגה שקשורה במצב הבריאותי שלך התיעצי עם הרופא שלך וכדי מאוד שהוא יהיה מומחה בפריון כדי שידע להבחן בעיות קטנות הרבה לפני שהן תהפוכנה 'למפלצות'. מה שכן אני יכולה לספר לך מניסיוני זה שאני יודעת בדיוק על אילו כאבים את מדברת אילו כאבי ביוץ שעברת. ביוץ שמתוזמן בקצב מואץ ובעל ערכי הורמונים שבדרך כלל גבוהים מהטבעי מביוץ טבעי. מה שכדי לעשות ברמת תחזוק הגוף. >>> שתית מרובה של מים כדי לנקות את הגוף והקל על כאבי השלות. >>> להקפיד על תזונה שלא גורמת לבעיות יציאה. יתכנו גם בעיות עצרות בשל רמות גבוהות של הורמון פרוגסטרון לאחר ביוץ כזה. בגדול את צריכה להיות קשובה לעצמך לידע את הרופא על הכאבים ואם יש צורך אפילו להגיעה איליו. מה שאני יכולה לעודד אותך זה שברוב המקרים עם סיום תהליך הביוץ הכאב חולף אבל יש בנות שהכאב לא לגמרי חולף ונשאר גם בשלב הראשון של תחילת הריון. הסיבה שבתחילת הריון אין עדין שליה או שהיא צעירה ומתפקדת חלקית ועיקר ההורמונים להריון הצעיר מגיעים מהשחלות {הגופיף הצהוב}. אני זיהיתי אצלי הריון צעיר ע"י כאבים {עזים} בשחלות הרבה לפני שהיה אפשר לאשר זאת ע"י בדיקת דם. בהצלחה. נורית.

15/08/2008 | 15:35 | מאת: lolita

15/08/2008 | 19:53 | מאת: lolita

14/08/2008 | 15:29 | מאת: שירלי 123

זוכרות אותי ? ניראה ממש פגישת מחזור....הבנתי שניני בהריון מיו'ש לא להתיאש ! יהיה בסדר מה שלום רומי ? רונקה עם התאומים ? ועוד...? בנות שאני לא מוכרת לכן הייתי כאן לפני שלוש שנים הייתי כמותכן עם הרבה תקווה וחלום והיום אני אם לילד בן שנה וחצי , גם תורכן יגיע מבטיחה עם המון הצלחה ואופטימיות .

14/08/2008 | 17:05 | מאת: ילדת האוקיינוס

בוודאי שזוכרת! שמחה לשמוע על כל הוותיקות שכבר חובקות פרי בטן, וכמובן ממשיכה להחזיק חזק מאוד אצבעות למי שלצערי הרב מתארכת דרכה... בקרוב אצל כולכן! (שירלי, מה עם סיבוב נוסף? :-)

14/08/2008 | 20:17 | מאת: שירלי123

היי ילדתי סיבוב נוסף לגילי לא בא בחשבון אני קרוב ל 43 ואני אם חד הורית , אני מסתפקת עם מה שיש ויש הרבה אושר .

13/08/2008 | 15:37 | מאת: ילדת האוקיינוס

אהלן יקירות, אפתח בברכת הצלחה ופריון לכל המשתתפות בפורום.... ואמשיך בחיבוק ונשיקה ענקיים לכל חברותי הוותיקות, ולמנהלות הנהדרות נועה ודורה! ועכשיו לסיפור/שאלה אלייך, דורה - לפני ימים ספורים נכנסתי לסטימצקי. ראיתי את הספר החדש של ליהיא לפיד, "אשת חיל", והתחלתי לדפדף בו. ופייייייייייתאום, מה ראיתי? קטע על אי-פריון, שנראה לי, אפעס, מוכר. קראתי אותו עוד פעם, עוד פעמיים, עוד שלוש, ואמרתי לעצמי - לא יכול להיות!!! או שכן? ואז נזכרתי... לפני שנים רבות (טוב, לא כל-כך רבות), כשעדיין ניהלתי את הפורום הזה, כתבה אחת ממשתתפותיו ממש כאן, כי החליטה לעשות מעשה ולכתוב למדור של ליהיא לפיד ב"ידיעות" משהו על כל האנשים המעצבנים ששואלים אותנו שאלות חטטניות בנוגע לתוכניות הילודה שלנו. והמשהו הזה התפרסם במדור שלה, והיא אפילו הזכירה שם את הפורום הזה. אז המשהו הזה התפרסם עכשיו גם בספר החדש שלה, תחת השם "שרונה". ואני זכרתי דווקא שמי שכתבה אותו זו דורה?? האם זכרוני מטעיני? יקירתי, ריספקט :-) (ואגב, את כותבת הרבה יותר טוב ממנה). אוהבת, ילדה

14/08/2008 | 10:45 | מאת: לי

.... אולי תחזרי לנהל את הפורום?

14/08/2008 | 12:25 | מאת: מיה 2

נחמד לשמוע ממך, התגעגעתי.. אני עדיין פה.. מיה 2

14/08/2008 | 17:03 | מאת: ילדת האוקיינוס

טוב לראות "פרצופים" מוכרים :) מיה, קראתי מה שכתבת למטה ובכיתי. ממש, גוש בגרון, עיניים לחות, וזכרון מוכר מאוד של זעם כבוש מהול בתסכול ואכזבה. אבל בכל, זאת, למרות שאני הייתי מרגישה ומתנהגת בדיוק כפי שתארת - אולי טוב שהחליטו לא להרדים אותך. יכול להיות שלא היה קורה כלום, אבל זה בכל זאת סיכון שאולי היה נכון לא לקחת אותו, עם כל הכאב הנורא שכולנו מכירות אותו היטב. אני עברתי שתי שאיבות שאחריהן דפקו לי שתי נגלות של ביציות טובות בגלל פשלה במעבדה. כלומר, שני טיפולים מלאים של הזרקות, הרדמה, שאיבה - הכל בשביל כלום. וסתם. בגלל פשלה. באותו רגע מתחשק למות, אני זוכרת את זה כאילו זה קרה אתמול, וזה קרה כבר לפני 6 שנים. כך שאני בהחלט מבינה אותך. מחבקת אותך חזק וממשיכה לקוות שזה היה הרגע האפל ביותר שבאמת מגיע לפני עלות השחר..

15/08/2008 | 11:47 | מאת: נורית

ממש פגישת מחזור (-: >>> חושבת על זה איך הזמן עובר ואני דורכת במקום בימים אילו סוגרת שנה שבע ומתחילה שנה שמינית של ניסיונות {כבר בת זקנה}. טוב בלי דרמות יהיה בסדר בדרך זאת או אחרת אני א-צ-ל-ח-ה. דיברתי עם דורה {היא בשיפוץ ביתי ואין לה גישה למחשב} והיא אישרה שאכן היא כתבה את המכתב למדור של "אשת חיל".

((((((((((-: אפילו חיפשתי ומצאתי שהשירשורון ההוא נמצא בעמוד 14. אבל! מאז שחיפשתי את מספר העמוד וחשבתי שאוכל לענות לך עברו חמש שעות כי....... הגיברת הפרינססה החליטה ש"הלילה הלילה הלילה, שימחה גדולה הלילה" ולא רצתה לרדת ממני לרגע. (וזה רק מוכיח לכל מי שקוראת את השירשור הזה כמה בכל זאת הטיפולים הללו עוזרים. כי עם כל הכשלונות וכל התהפוכות וכל השליליים במשך יותר מארבע שנים- כבר לא האמנתי, וכבר עייפתי כל כך, וכבר לא ידעתי אם באמת באמת אני רוצה, וכבר הייתי כל כך מבולבלת ויגעה ומתגעגעת לחיים נורמאליים, והנה- הכי נורמאלי שיכול להיות נהיה לי. בנות יקרות, תקראו ותאמינו!) והנה נסחפתי, וככה את אומרת עליי שאני כותבת יותר יפה? (תודה תודה תודה תודה, כמובן. הגזמת קצת). אבל אכן, אני כתבתי, ואני כל כך מקווה שיש מישהי שקראה ואמרה לעצמה- וואללה, אני עושה את זה וזה לא לעניין. אני אפסיק. אני זוכרת שזה הגיע אחרי שמישהי בעבודה שמעה שהבאנו תוכי הביתה ואמרה לי שבמקום להביא חיות לילד שאביא לו אולי איזה אח או אחות. ואני הייתי חייבת למצוא משהו מחוכם לענות ובפנים הרגשתי איך אני נשרפת. תודה על הריספקט שנתת לי. חשבתי שדורה הוא שם במה מספק בשבילי, אבל מהיום אפשר כנראה לקרוא לי גם שרונה. אח, נדמה לי שהריכוז ממני והלאה כבר. מאוחר אפילו בשבילי. תודה שסיפרת לי את הסיפורון הזה. הנה, למרות שתמיד רציתי ולא עשיתי- בסוף בכל זאת כתבתי משהו שמופיע בספר... (-: ועוד משהו, ילדתי היקרה, תבקרי יותר!!!!!!! פליז!!!!! כל כך כיף לראות אותך פהההההה! ((((((((((((((((())))))))))))))) והמון געגועים, (והמייל שלך אבד לי, כמובן, עוד כשהחלפת עבודה) דורה.

13/08/2008 | 00:55 | מאת: loli

אוקיי אז אני בת 29 יש לי ילדה בת 4 3 שנים מנסים טבעי להכנס להריון' אך ללא הצלחה' לפני 8 חודשים התחלתי עם הכדורים להשגת הביוץ' אך לאחר 6 מחזורים זה לא הלך' עברנו לשלב של הזרקת הורמונים FOLLISTIM 300 IUI עכשיו לאחר 11 יום של הזרקות' לקחתי היום בבורק את האוביטרל. מחר בבוקר אני אמורה ללכת לרופאה עם הזרע של בעלי' הוא אמר שצריך לעשות הזרעה' שאלתי היא למה? לא כדאי לעשות סקס או ההזרעה יותר בטוחה'

13/08/2008 | 10:12 | מאת: נורית

קודם כל לטובת הבנות כאן בננות הסבר מה זה Follistim {בדרך כלל משתמשים בחול ולכן אני לא מכירת הרבה בנות שמשתמשות בזריקות/עט עם החומר הזה} >>> זה שם גנרי של פירוגון על אותו משקל אקמול דומה לדקסמול >>> אותו חומר מחברות שונות. Follistim מכיל את ההורמון FSH שתפקידו העיקרי בנשים הוא לעורר יצירת זקיק לקראת הביוץ. ההורמון מיוצר בהנדסה גנטית. איני יודעת למה זה לא הולך לכם כלומר אם הבחנה מה הבעיה אצלכם אבל לאחר היסטוריה של 3 שנים של ניסיונות ועוד 6 ניסיונות על ביוצים בטוחים זה נשמע שחבל לפספס הזרעה ומעוד כדי לשלב. כלומר: גם וגם בשלב ראשון לא מומלץ לקיים לפני ההזרעה לא מבחינתך אלה מבחינת איכות הזרעים >>> ולאחר ההזרעה כמה שיותר בכף (-: כדי להגדיל סיכוים. בהצלחה להריון תקין. נורית.

13/08/2008 | 16:41 | מאת: loli

13/08/2008 | 11:55 | מאת: נועה

ברוכה הבאה ומקווה שבהזרעה זאת ממש תעברי לפורום השכן לתמיכה בהריון! נורית נתנה את ההסבר הרפואי, ורציתי להוסיף ולברר האם את מטופלת אצל רופא מומחה לפריון? איזה בדיקות עברת עד כה כדי לראות מה הבעיה? שיהיה בהצלחה גדולה ושהכל יהפוך ללא רלוונטי בקרוב עם בטן מתעגלת! נועה.

15/08/2008 | 00:09 | מאת: loli

12/08/2008 | 15:12 | מאת: מנסה המון

אני לפני החזרת מוקפאים, לוקחת תמיכה(אנדומטרין) מה דעתכן על שילוב רפואה אלטרנטיבית של הילר ( שע"י אנרגיות מחזק את הרחם. הוא שם ידיים מעל איזור הרחם ומעביר אנרגיות או משהו כזה) כדי לנסות? משהי ניסתה?

13/08/2008 | 10:14 | מאת: נורית

בחזקת לא יועיל לא יזיק. בהצלחה. נורית.

13/08/2008 | 11:51 | מאת: נועה

כל דרך אלטרנטיבית שתעזור ותתמוך בתהליך מבורכת. הילינג זה אחלה, שיאצו, דיקור, תזונה נכונה, כל מה שאפשר. אין לי ספק אפילו קל שבקלים שזה עוזר! בהצלחה!!!! נועה.

11/08/2008 | 18:57 | מאת: ש

אני לאחר הפלה לפני 4 חודשים לפני חודש חודשיים קבלתי וסת ראונה לאחר ההפלה ומאז כבר איחור כמעט של חודש בדיק ת דם הוכיחה שאין הריון האם יש שיבושים כאלו גם במחזור השני שלאחר ההפפלה???

13/08/2008 | 10:18 | מאת: נורית

כדי לפנות לרופא. לא ציינת אם ידועות לך בעיות ביוצים קודמים אבל בגדול מכירה מקרים כאילו שהביוצים נרדמים קצת לאחר הפלה ויתכן שהרופא יחליט לתת לך תמיכה כדי לסדר את המחזור החודשי. בכל מקרה ממליצה לך לפנות לרופא. רפואה שלמה. נורית.

13/08/2008 | 11:50 | מאת: נועה

מצטרפת לנורית, ומוסיפה שלפעמים לוקח לגוף קצת יותר מכמה חודשים לסדר מחדש את המערכת. בנוסף לבדיקת רופא, הייתי אומרת להקפיד על תזונה טובה, קצת פעילות שתמריץ דם וחילוף חומרים, ובעיקר תעלה את המורל! מאחלת לך מחזור וביוץ בקרוב קרוב, נועה.

09/08/2008 | 13:56 | מאת: אילת

25/08/2008 | 02:35 | מאת: דורה

אילת היי, מחקתי את תוכן הודעתך. ניתן לפנות להנהלת האתר כדי לפרסם באופן מסודר את הסדנאות. בהצלחה.

08/08/2008 | 14:20 | מאת: נורית

נו יש התקדמות שתפי אותי. שלך נורית.

09/08/2008 | 11:23 | מאת: מיה 2

קבעתי תור לרופא נשים ליום ב' אני רוצה לעשות אולטרהסאונד ובדיקת דם ולראות שהכל בסדר כי אני קצת מודאגת, ואז אני אמשיך את החיפושים שלי אחרי פתרון הדלימה לאן לעבור, אגב אם יש כאן מישהי מאיזור השרון - חדרה,האם תוכל להמליץ לי על מומחה טוב , שעובד גם דרך הכללית ? זהו כעקרון זה הכיוון, מיה 2

09/08/2008 | 11:47 | מאת: נורית

כדי לדעת עם היה ביוץ יש צורך לעבור בדיקת אולטרסאונד ובדיקת דם של אנדו {הורמונים} שכוללת אסטרדיול ופרוגסטרון. מה שלוך היום? שלך נורית.

07/08/2008 | 14:23 | מאת: יעל

עברה 15 טיפולים או יותר? כי אני עברתי ואני בתוך חלום בלהות שמתמשך כבר שנים טובות. אני מרגישה מתה מבפנים ואני בגיל שבו אני בשיא חיוניותי.32 זה שיא הפריחה, לא? אבל אני נובלת. הכאב הנפשי מחסל אותי ואני צועקת הצילו. אין לי כוח יותר.

07/08/2008 | 15:26 | מאת: חדשה

אומנם לא עברתי 15 טיפולים עברתי רק 8 הקרוב זה התשיעי ואני כבר בת 29 אבל כולנו בתוך חלום הבלהות הזה אני מאחלת לך הצלחה ושב"ה אלוהים יתן לך את המתנה שאת כלכך מחכה לה .

07/08/2008 | 20:48 | מאת: אליהו

מומלץ לפנות למכון פועה בירושליים טלפון026515050 יש להם גם נציגים שיושבים בחדרי ההפריות בהצלחה.

07/08/2008 | 21:49 | מאת: נורית

07/08/2008 | 22:07 | מאת: נורית

יש כבר גם בעית גיל>>> באוקטובר אהיה בת 43. אצלי החלטתי שזה יהיה הטיפול האחרון. ספרי מה הביעה שבגלל את כבר כל כך הרבה זמן בטיפולים? האם היו הריונות? איזה טיפולים עברת? מאחל לך ואם אפשר אז גם לי שבע"ה הטיפול הקרוב יהיה המוצלח ולא נצטרך עוד 'לחוות' את הטיפולים. נורית.

08/08/2008 | 10:38 | מאת: יעל

התחילה בגלל בעיית זרע. אבל ככל הנראה עכשיו נטפלים גם לביציות שלי (ללא ראיות חותכות) כי איכות העוברים היא בינונית. הביציות שלי מואשמות בגין איכות. לא מבינה בכלל ת'קשר בין בעייה לביציות שלי. הכל אצלי תקין, הכל..ובכל זאת יש בעייה. התחילו לדבר איתי על תרומת ביצית אבל שאמשיך לנסות בכל זאת כי הרופאים עוד מאמינים בסיכויים שלי להרות. איכססס, הכל נהיה פשוט גועל נפש. אני גמורה, תשושה ומושפלת.

07/08/2008 | 22:55 | מאת: נועה

אני אמנם לא עברתי טיפולים כל כך רבים, אבל מספיק אפילו לעבור אחד כדי להבין לאיזה סיוט נכנסת... היו לנו אורחות מדי פעם שסיפרו פה על הריונות לאחר טיפולים אין ספור, אני לא זוכרת שמות או מקרים ספציפיים, אבל אני יודעת שהיו, ובגילך אני מאמינה שגם את יכולה להיות. את מוזמנת לספר לנו קצת יותר, ונשמח להיות פה בשבילך, יש כאן מספיק בנות עם נסיון בתחום הרפואי (נורית פה עשתה יותר מדוקטורט בתחום) והרבה הרבה הרבה בנות עם חום אהבה והבנה גדולה לכל מה שאת עוברת עמוק בלב, בקרביים ויותר מדויק - ברחם... תשארי איתנו, לילה טוב, נועה.

היי בנות, יש לי פרוטוקול לפיו אני מזריקה 0.1 דקא לשבועיים, ועם תחילת הגירוי, יורדת לחצי כמות דקא (כלומר חצי מזרק). עקרונית אני יודעת שהכי פשוט זה לרוקן חצי מזרק לפח, ולהזריק את השאר. שאלתי היא, האם לדעתכן, כדי לחסוך, אפשרי לעשות את הדבר הבא: לרוקן חצי כמות למזרק חדש, להזריק מיידית מהמזרק החדש לבטן, ואת המזרק המקורי של הדקא, בו נשארה חצי כמות, לכסות ולשמור במקרר ליום המחרת. מצד אחד זה יחסוך לי כסף, ומצד שני, אני חוששת אולי מזרק הדקא עם חצי הכמות כבר עלול להספיק להזדהם בכמה דקות בהן היה פתוח, וייגרם לי נזק ממנו. מה דעתכן? מה אתן הייתן עושות? האם מישהי שמעה תשובה מרופא או מרוקח לגבי זה? אולי לא כדאי להסתכן בכלל? ועדיף לא לנסות לחסוך בקטנות כאן? תודה רבה. מור

07/08/2008 | 21:46 | מאת: נורית

יש 'בזבוז' כאשר את מעבירה למזרק עם פסי המדידה {זה שאת ממלאת} את צריכה להעביר יותר מ- 0.005 שזה {מחצי מהכמות שיש במזרק} ולכן ביום למחרת יהיה פחות מחצי {0.005} מכוון שאת מכינה מזרק את צריכה לשים 0.07 {זה מה שאת צריכה למלא במזרק כדי שלאחר הוצאת האוויר ישאר בדיוק 0.005} כך שלמחרת מה שנישאר את שמה במזרק החדש ואת החסר את משלימה ממזרק חדש של דקפפטיל. הקפידי לא להעביר את החומר בין המזרקים הלוך חזור. הדרך הנכונה למלא את המזרק עם פסי המדידה משחי את הבוכנה עד לפס המדידה ל- 0.07 ומלאי מהמזקר המקורי עד לפס האחרון השחור ואז הכניסי את המחט {בצבע כתום} והוציאי את האוויר {מהמזרק שאת אמורה להזריק} והכניסה מיד את המזרק עם החומר נותר למקרר.>> שלא יתקלקל. בגדול זה לא חיסכון רציני בכסף משהו כמו 40-50 שקל. ההוצאות הגדולות בזריקות הם הזריקות של הגירוי השחלתי {אני מקבלת 6-8 אמפולות / 450-600 יחידות} ממש כמו סוכריות. בהצלחה בכל דרך שתבחרי. נורית.

07/08/2008 | 23:19 | מאת: מור

נורית, תודה על תשובתך המפורטת. אולי חסכון כל כך שולי אינו שווה את ההתעסקות הרבה ממילא. אבל פעמים קודמות הייתי מסמנת את החצי של הדקפפטיל עם סרגל וטוש שחור, אחר כך שופכת מהמזרק המקורי חצי מהכמות, ומזריקה מה שנשאר. לאור דברייך, בעניין האויר, האם צריך להשאיר במזרק המקורי קצת יותר מחצי? ובכלל, האם יש נזק בהזרקת אויר לגוף בטרם מגיע החומר? כי הרבה פעמים יצא לי להזריק קצת אויר... תודה תודה. ליל מנוחה. מור

07/08/2008 | 07:34 | מאת: עדי

היי חזרתי הרגע מבדיקת בטא הלכתי לשירותים וראיתי בניגוב ניגוב חום זה היה לי גם אתמול אבל בקושי. לצערי אין למה לחכות לתוצאות המחזור בדרך

07/08/2008 | 09:41 | מאת: נועה

עד שאת לא אומרת לנו מה הבטא אמרה, אני לא מרימה ידיים! אני התחלתי את ההריון עם דימום חזק, שנמשך להריון תקין ובריא! בכל זאת מחזיקה עדיין אצבעטת &&&&&&&&&&&& נועה.

07/08/2008 | 10:04 | מאת: עדי

אני כבר ויתרתי כי יש לי כאבי מחזור והפרשות חומות והעינייים שלי אדומות מבכי תודה לך בכל אופן על העידוד

06/08/2008 | 16:39 | מאת: יערה2

אני חדשה פה..... לפני שנה בדיוק היתי בהריון ובשבוע 10 הפסיק הדופק ועברתי הפלה. היום אחרי שנה של נסיונות-שוב אני בשבוע 9 ושוב אין דופק ואני לא מוכנה לקבל את כל המספרים והאחוזים שהרופאים מביאים לי. זה לא נראה לי מקרי.אני לא מוכנה לחכות להפלה השלישית כדי שיתחילו להתיחס לזה ברצינות. אין לי שום שאלה. סתם עצובה ורוצה לשתף אתכן.....

06/08/2008 | 16:46 | מאת: יערה2

ונמאס לי בר שכל מי שרואה אותי מסתכל קודם על הבטן שלי ורק אח"כ עלי

06/08/2008 | 20:17 | מאת: נועה

((((((קבלי חיבוק חזק בתור פתיח)))))))) קודם כל התחושות שלך הן הכי חשובות בכל העסק! אם יש לך תחושה ואפילו הקלה שבקלות שמשהו לא בסדר, אל תחכי ובקשי בדיקות קצת יותר מעמיקות. האם את מטופלת אצל רופא פריון? להריונות נכנסת באופן טבעי או לא? יש לך את כל הזכות שבעולם לדרוש חקירה מעמיקה יותר, ואם אני זוכרת נכון, יש סיבות שונות שיכולות לגרום להפלות, החל מקרישיות יתר ועד חוסר בפרוגסטרון ואינני רופאה, אבל אני יודעת שאפשר לברר מה גורם להפלות. ומצד שני, כולי תקווה גדולה שכל הרופאים צודקים וזה רק עניין סטטיסטי וההריון הבא יגיע בקרוב קרוב וישאר ל9 חודשים שלמים ועגולים! ומי שמסכל לך על הבטן, תסתכלי חזרה לה על הציצים ולו על הביצים! ושיקפצו!!!! (אם הייתי יכולה להוציא לשון בכיתוב אז הייתי מוציאה עכשיו לשון! שיחפשו משהו אחר להסתכל עליו) &&&&&& מקווה להריון תקין ומהר! (אומרים דווקא שאחרי הפלות מגיעים הריונות תקינים ומהר....) לילה טוב, נועה.

09/08/2008 | 13:56 | מאת: אילת

עברתי מקרה דומה - כיום יש לי כבר שני ילדים מהריונות שהיו ספונטניים בסופו של דבר, אחרי מסע לא פשוט - אשמח לשתף אותך ולתת לך רעיונות שונים - כתבי לי למייל אם את רוצה ואני אתן לך טלפון. בכל מקרה, מסכימה בהחלט עם נועה - תלכי עם התחושות שלך, ואם את רוצה להעמיק את הבדיקות - תעשי את זה ותלכי עם הלב. (אגב, במקרים רבים הפלות נגרמות גם עקב בעיה כלשהי בזרע, לכן כדאי לשלוח גם את הבעל לבדיקה, למרות שהרבה פעמים הרופאים לא ימליצו על כך - זו בדיקה פשוטה, לא יקרה ולא כואבת, מקסימום קצת אי נעימות אבל יכול לחסוך הרבה כאב לב והמתנה). בהצלחה אילת

05/08/2008 | 20:03 | מאת: מורן

בנות יקרות, עברתי הזרעה אחת וטיפול ivf אחד שלצערי לא הצליחו, כעת אני בסבב שני של החזרת מוקפאים וכמובן כמו כולן עברתי מלא בדיקות לפני תחילת כל התהליך אך לא עברתי צילום רחם. שאלתי היא האם כולן צריכות לעבור צילום רחם? האם אני צריכה לבקש לעבור בדיקה זאת? פשוט ראיתי שבפורום יש התעסקות סביב הבדיקה וחשבתי שאולי אני מפספסת בדיקה שיכולה לחסוך ממני סתם טיפולים מיותרים תודה וערב קסום מורן.

05/08/2008 | 23:49 | מאת: דורה

בסיבה שהביאה אתכם להפריות. ותסלחי לי כי בטח כתבת ואני, וזה רגיל לגמריי אצלי, שכחתי. אם יש בעייה שאותרה ושבשלה נשלחתם לעשות הפריות מייד אחרי הזרעה אחת- יכול להיות שצילום הרחם מיותר. אז מה הסיבה שאתם בהפריות?

06/08/2008 | 08:41 | מאת: מורן

הבעיה משולבת הפרעת ביוץ ובעיית זרע. מה דעתך?

05/08/2008 | 14:41 | מאת: יפית

שלום לכולן, אני חייבת לשתף אתכן במקרה שנתקלנו בו אני ובעלי היום. שבוע שעבר הצטרפתי לפורום ושאלתי לגבי בדיקת זרע. כמובן שנעניתי על ידכן ברצון וקיבלתי תשובות. בעלי צריך לעבור בדיקת זרע בביה"ח ביקור חולים בירושלים. התקשרי לבירור שעות הקבלה ונאמר לי שבין 8 ל- 15. בעלי עשה את מה שצריך...ויצא בשעה 12 במהירות הבזק לכיוון בית החוליםלמסור את הבדיקה. בדרך התקשר לשאול בדיוק באיזה קומה כדי לא להתעכב והפקידה שם התחילה לצעוק שמקבלים דגימות עד 11 ולא יבוא כי היא לא תיקח את זה ממנו, אלא אם ישלם 600 ש"ח לצורך שמירה במעבדה. לאחר ויכוחים והסבר מצד בעלי (שהיה לבדו) על כך שהנושא רגיש וזה נורא לזרוק דגימה לפח לא עזר שום דבר גם לאחר שיחה עם אחת הרופאות במחלקה. התשובה היחידה היתה שנפנה לבית חולים אחר. כמובן שכבר עברה כשעה ולא היה כבר טעם להתחיל לבקש טופסידה חדשה וכו' ונאלצנו לותר. אני חייבת להגיד שזו פעם ראשונה שאני נתקלת בעובדת אשר מתעסקת כל יום בנושא כל כך רגיש והיא כל כך אטומה ואפילו רעהה - התגובות שלה יו נוראיות ומגעילות. חשבתי להקים רעש גדול ולפנות לכל העולם עם כך, אבל אין לי כוח!!! שוב צריך לחכות 3 ימים ואני בדיוק בתקופה שאנחנו צריכים את זה לעצמנו!!! בקיצור גועל נפש! מה קשה לשמור דגימה שמימלא תגיע אליהם?

05/08/2008 | 18:10 | מאת: מורן

אני כמעט בטוחה שהאחות הזאת קמה ברגל שמאל על הבוקר ושכחה שיש אנשים שהם חדשים בכל התהליך הזה ושאתם ממש לא התכוונתם לאחר עם הבדיקה ולעצבן אותה אלא פשוט לא ידעתם שיש זמנים ספציפיים בהם אתם יכולים להביא את הבדיקה, יש שעה מסויימת בה המעבדה לוקחת את הדגימה ועובדת עליה והם לא ממש יכולים לחכות או לקבל מעבר לשעה שהם עובדים. כפי שציינת לרוב אנשי הצוות העובד בivf רגיש ומתחשב אבל לכי תדעי כל אחד והמצב רוח איתו הוא קם והולך לעבודה.... מקווה שלא תתקלו יותר באיש צוות לא רגיש כי גם ככה כל מה שאנו עוברים מספיק לא נעים שאנו לא צריכים עוד לחטוף מי שצריך לעזור לנו לעבור את התהליך הלא פשוט הזה (במקרה שלנו צוות הרופאים והאחיות) שיהיה לכם הצלחה ענקית ושתעברו הכל בקלות ומהר. מורן

05/08/2008 | 23:45 | מאת: דורה

איזו התייחסות מכוערת. אפשר היה להגיד את הכל בלי לצעוק. יכול להיות שאתם שאלתם על שעות קבלה שאינן זהות לשעות המעבדה. יכול להיות שאין בביקור חולים אפשרות לשמור את הדגימה. יכול להיות. הכל הכל יכול להיות. אבל למה להתייחס בכזו אדישות לקושי של אנשים, ועוד להרים קול בצורה שממש מזלזלת בהם? לא מבינה את זה! והייתי מצפה מבית חולים כמו ביקור חולים לקצת יותר אמפטיה בעניין של לשפוך את דגימת הזרע.. מקווה שיותר לא תתקלו באנשים כאלו ושבקרוב קרוב תעברי למעקבי הריון ולבטן מתעגלת. אמן.

06/08/2008 | 08:23 | מאת: יפית

תודה לכולכן על התגובה. גם אני מקווה שכולנו ניפגש בתור למעקב הריון קרוב... יום נפלא יפית

05/08/2008 | 10:54 | מאת: מיה 2

שלום בנות, מישהי כאן מרגישה שהיא חיה בסרט הודי כמוני ? לפעמים אני מהססת לספר מה קורה איתי כי יש פה נפשות עדינות שאני מפחדת לשבור ! אז בנות , תחזיקו מעמד כי אני לא יכולה להתאפק יותר ..חייבת לשתף חייבת.. אז ככה, באמצע יולי לאחר בדיקות דם וFSH גבוה (10.6) התחלתי טיפול חדש עם המון אופטימיות וכוחות, וכבר ביום הראשון בבית המרקחת העצבים שלי התחילו לבעור מרוב כעס על הרוקחת שנתנה לי לחכות בתור שלושת רבעי שעה רק כדי לומר לי שאין לה את התרופה שאני רוצה במקום לענות לי כששאלתי אותה , ..ובכל זאת נרגעתי והמשכתי הלאה.. וככה התרוצצתי בין תחנות בריאות האישה לבדיקות דם ובתי חולים לאולטרהסאונד ..במשך 10 ימים בתקווה שהשאיבה מתקרבת או שהמינון של הפיורגון יורד ..ולשווא ...אותו מינון 400 פיורגון כל יום במשך כל הטיפול ואותה הוראה מהרופא תמשיכי אותו דבר תמשיכי אותו דבר...ביום ה12 התחלתי להרגיש תחושת חולי ועייפות ונהייתי מותשת וביום ה13 התחלתי להקיא והלהקיא ולהקיא ...עד שהתייבשתי... ניגשתי לבית חולים אחר קרוב יותר מזה שאני עושה בו את הטיפולים..ואושפזתי שם..מיום חמישי עד ליום ראשון וכבר ביום שבת הרגשתי שיפור והתחלתי לחזור לעצמי . יום ראשון היה יום השאיבה , באותו בוקר קמתי נרגשת מעודדת עם מורל גבוה התכוננתי לשאיבה וכל הזמן אמרתי לעצמי : הנה זהו זה נגמר עוד מעט את תהיי אחרי ונראה הפעם כמה ביציות יוציאו לי אחרי טון של פיורגון ..הנה עוד שעה אני בחדר ניתוח ועוד שעתיים אני אדע אם זה היה שווה את זה או לא... הגעתי לבית חולים בו אני אמורה לעשות את השאיבה..ניגשתי כשהגיע תורי עם בן הזוג שלי ..והאחות שאלה : מה העניינים ? מה שלומכם ? אני עניתי : בסדר תודה , ובעלי לתדהמתי הוציא את מכתב השחרור מבית החולים ומסר אותו לאחות ... ישר נמחק לה החיוך והבעת הפנים שלה השתנתה והתחילה לקרוא... ואני מנסה להבין : מה זה יכול להיות ? למה הוא עשה את זה ? חשבתי שיהיה בסדר , כי אני מרגישה בסדר..באמת .. והאחות סיימה לקרוא ואמרה : אני לא מחליטה דר' ממט יחליט ! תשבו בחדר תחכו... חיכינו וחיכינו וחיכינו יותר משעה ...ואני מנסה להבין למה הוא עשה את זה ? וכל מה שהוא אמר נשמע לי פתטי...הבל הבלים...דאגתי לך , את נראית חיוורת, הם צריכים לדעת שאושפזת .. אולי זה מהתרופות שנתנו לך ...הבל הבלים...אבסורד.. ובסוף קראו לי : המרדים רוצה לדבר איתך ... ניגשתי בפה יבש ובטן מפרפרת ..התיישבתי מול אדם שנראה קר ובלי הבעת פנים ..דפדף במכתב שחרור ואמר : הרדמה היא פעולה כרוכה בסיכון לכל אדם אפילו לאדם הכי בריא בעולם ...ועל אחת כמה וכמה לך שרק עכשיו שוחררת מאשפוז ? אני לא מאשר ..לא תהיה שאיבת ביציות.. עולמי חרב עלי ...אמרתי שאני מרגישה טוב שאני מוכנה שכל רופא בעולם יבדוק אותי ..שזה עבר לי ..כרעתי על ארבע התחננתי ..אמרתי שזה אכזרי מידי לעשות לי את זה..אמרתי : אתם פשוט לא מבינים את המשמעות של לא לעבור שאיבה ..אמרתי שאני חוזרת לבית חולים ממנו שוחררתי ומביאה איתי אישור של הרופא הכי בכיר שם שאני מסוגלת לעבור שאיבה ..ואז המרדים ענה לי : אז שהם יעשו לך שאיבה אני לא מרדים אותך ..והסתובב והלך ..רדפתי אחריו ...בבקשה אל תלך ..תן לי הזדמנות להוכיח שאני יכולה...והלך.. ניגשתי לדר' ממט המטפל שלי ואמרתי: אני לא מאמינה שאתם עושים לי את זה ! והוא ענה : עכשיו את פשוט לא שלימה עם זה כשתרגעי תביני שזה היה לטובתך.. הלכתי ..מושפלת ומוצפת ביזיון וכאב..וביציאה מבית החולים בעלי אמר: את עושה מזה עניין..לא המשיך את המשפט כי בפעם הראשונה בחיים שלי אני מאבדת שליטה ..העפתי לו סטירה ועוד סטירה..ואגרוף..המשקפיים שלו עפו ....בעטתי בו ברגליים בידיים ..והוא ניסה לתפוס אותי והלרגיע אותי..התחלתי לצרוח ..אנשים התקהלו מסביב ..הוא גרר אותי לאוטו ונסע ..חזרה לבית חולים שאושפזתי בו ..ושם בין דמעות ואנחות הסברתי מה קרה...ומנהל המחלקה הציע שידבר עם דר' ממט , והתקשר אליו ..ודר' ממט לא הי%E

05/08/2008 | 11:14 | מאת: מיה 2

דר' ממט לא היה מוכן לשנות את דעתו : המרדים מחליט הוא אמר והיא כבר התעלפה אצלינו ושום אישור לא יועיל ..לא עושים שאיבה ונקודה. חזרתי הביתה מלאה צער ויגון ומנסה להשלים עם האובדן ...ושואלת את עצמי : מה עכשיו ? מה אעשה עם כל הביציות שבטח כבר בייצתי לי .. עברו כבר יומיים ואני תוהה : האומנם זה היה לטובתי ? האומנם הרגש שלי התגבר על השכל וההיגיון ? האומנם לא הייתי שורדת את ההרדמה הזאת ? אולי דרוש פה קצת פרופורציה קצת פרופורציה לא תזיק לאף אחד... אבל תשובה אחת יש לי : אני השפלתי את עצמי נורא בסצינה הזאת ולמקום ההוא בטוח שאני לא אחזור בחיים.. איבדתי אימין ואמונה ברופא שלי ... בצוות.. במרדים... בבעלי ... בכל התהליך.. יש לי עדיין רחם ויש לי עדיין את היכולת לעשות עוד ועוד טיפולים ולייצר עוד ועוד ביציות..ולהצליח ...אבל את הפצע הזה קשה לשכוח... שאלוהים יסלח לי על חוסר האמונה וחוסר הסבלנות ועל כך שלא הבנתי ועדיין לא מבינה את המסר : למה למה הוא עושה לי את זה ???? ושבעלי יסלח לי על אובדן השליטה ועל המשקפיים.. בנות, סליחה שזה היה ארוך.. מיה 2

05/08/2008 | 11:53 | מאת: מיי

צר לי שעברת כ"כ הרבה קשיים ובסוף לא עברת את השאיבה... אני מבינה זה מאוד קשה! אבל בחיים הכל קורה לטובה, תחשבי על זה ככה... קחי את הזמן להחלים ולהתחזק, זכרי שאנו כאן תמיד בשבילך, מתי שתרצי נהייה למענך, עם המון חיוכים.. גם שהרגעים ארוכים ומתמשכים, תמיד אנחנו כאן שולחות נשיקות וחיבוקים! אל תוותרי! תאמיני!!!!!!!!!!!! "לכל אדם יש כוכב בשמיים ועם מעט מזל אולי יהיו גם שניים לכל אדם יש מלאך ששומר עליו מלמעלה שעוזר לעבור מכשולים ולהמשיך הלאה ולכן גם לך יש כוכב משלך מלאך משלך - ובנוסף גם אנחנו איתך..." אז מיוש אל תתייאשי.. תילחמי וזה יגיע בקרוב מאוד. בהצלחה :-)

05/08/2008 | 12:47 | מאת: נורית

תאמיני לי שאני כבר עברתי הרבה עם הטיפולים האלו וגם לי הצלחת לגרום ללחויות העניים. טוב אני מתקשרת אליך. שלך נורית.

05/08/2008 | 16:43 | מאת: חדשה

מאחלת לך הרבה הצלחה אל תתיאשי זה יגיע בטוח אני כבר 3 שנים בסיפור הזה ועדיין בלי ילדים אבל אסור להתייאש . אז שיהיה לך רק בריאות אושר וב"ה נזכה כולנו למה שאנו מייחלות לו

05/08/2008 | 23:38 | מאת: דורה

יקירה, כל כך כל כך כואב מה שעברת. מבינה את ההתפרקות ואת הבעיטות ואת השבר. מבינה לגמריי. גם את התחושה שהגעת בכך לאיזו שהיא תחתית שאת לא רוצה לראות יותר. אני לא יודעת מה הייתי עושה במקומך. קורע את הלב לחשוב שאת באה לשאיבה ופתאום טיפול שלם יורד לטמיון ככה, וזהו. ואין מה לעשות, ואף אחד לא מוכן לעזור ולא מבין עד כמה זה נוראי. ואת צודקת, יש לך רחם, ויש לך יכולת לייצר ביציות, ואת תצליחי, אני בטוחה!! מחבקת אותך ומחזקת אותך בכל כולי, דורה.

06/08/2008 | 13:11 | מאת: נועה

האמת בא לי לבכות כשאני קוראית את הזעקות שעולות ממך.... אני יכולה להרגיש את ההשפלה וחוסר הקשב עד הקרביים שלי. אני לא חושבת ששום אדם, גבר או אישה בכל העולם הזה שיכולים להבין מה זה להגיע למעמד שאיבת ביציות ולא לעבור אותו... ללכת הביתה ולהרגיש את מלאות השחלות בלי שיגיעו ליעדם. אכזרי זה המילה הכי מתאימה שעולה לי כרגע לראש. עם כל הרוגע שלי (שטפו טפו יש לי בד"כ הרבה ממנו) עלה בי הזעם למצח רק מלקרוא את מה שכתבת. וגם אחרי שחשבתי פעם שניה, היה נראה לי מתאים יותר אם אישך היקר היה לפחות שואל לדעתך לפני ביצוע גזר דינו (ואני ממשששששששששש לא רוצה לחמם אותך יותר....) כרגע - מה לעשות? אין הרבה כנראה. לנסות להשלים עם העובדה שכולם רצו בטובתך, ודאגו לשלומך, ולכן בחרו בצעד שהכי הכאיב לך. אם יום יבוא ותסכימי עם צעדיהם? לא יודעת ולא מבקשת ממך. למה חיכית כל כך הרבה לפני שדיווחת לנו?? ספרי גם בדרך, כל דבר מעצבן שקורה! לפחות תשפכי ותנקי את הבטן פה איתנו! שולחת לך בינתיים ((((((((((((((((((חיבוקים מוחצים)))))))))))))))) והרבה נשיקות, עד שיעברו הדמעות והסנטר יוכל להתרומם, חזקי ואמצי יקירתי! שלך, נועה.

05/08/2008 | 17:45 | מאת: מורן

ומבינה לליבך, מתחננת בפנייך תאזרי את כל כוחותייך להמשך ואתפלל למענך להמשך קל יותר עם סיום מהיר וטוב. המון נשיקות וחיבוקים מורן.

06/08/2008 | 10:46 | מאת: מיה 2

מיי נורית חדשה דורה ומורן מודה לכן מאוד על העידוד והחום ,מתה עליכן, נשיקות וחיבוקים, מיה 2

06/08/2008 | 12:07 | מאת: נורית

מה שלום המורל היום? ילה עדכונים... שלך נורית.

05/08/2008 | 09:31 | מאת: עדי

היי בנות, האם מישהי מכירה את החוק לגבי עובדת בתקופת טיפולי פוריות? התחלתי השבוע עבודה חדשה, ואני מנסה להבין האם חוק איסור הפיטורין תקף מהיום הראשון, או רק לאחר שישה חודשי עבודה??? אודה מאוד לתשובותיכן, זה מאוווווודדדדדדדד חשוב לי. תודה רבה מאחלת הריון בקרוב מאוד לי ולכולכן.. עדי

05/08/2008 | 12:35 | מאת: נורית

בגדול>>> חוק עובדות במהלך טיפולי פוריות כלומר הפריה חוץ גופית אין לו תקופת הכשרה אבל הוא גם בלי שניים, אז על תבני על זה. כי כאשר אני פוטרתי מהעבודה בזמן טיפולי פריון והתלוננתי בתמ"ת ולאחר בדיקה של התמ"ת מצאתי צודקת ולמרות זאת לא יצאה מזה כלום לא במישור הפלילי ולא במישר האזרחי {כשלאזרחי לא היה לי כסף והעדפתי להשקיע את המעט הכסף שיש לי לטובת טיפול להריון} מצרפת לך לינק בנושא: "אחרי 25 שנה: חוק מגן על נשים בטיפולי פוריות" http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3408628,00.html טיפולי פוריות http://www.ovdot.co.il/Herayon/#10_54 זכויות העובד/ת בתקופת טיפולי פוריות/הפריה חוץ גופית http://www.gozalim.co.il/Htmlpage/bpregnancya.asp?nam=76&opendiv=hatzeg14 חוק עבודת נשים, תשי"ד 1954 http://www.ovdim.org.il/Page10915.asp נשים בעבודה - מידע לנשים במהלך טיפולי הפריה, הריון וחופשת לידה http://www.iwn.org.il/inner.asp?newsid=1 המשך יום נעים ושקט. נורית.

04/08/2008 | 18:46 | מאת: רינה

אני לפני החזרת עוברים הרופא אמר שאנחנו צריכים להחליט אם נרצה להחזיר אחד או שניים כי האיכות של העוברים טובה הוא ממליץ על אחד בגלל שכך ההריון עם פחות סיבוכים. אני ממש לא יודעת מה להחליט. אין לנו ילדים וזו הפעם הראשונה שאנחנו מנסים הפריית מבחנה אולי תוכלו לעזור בלבטים? תודה ובהצלחה לכולן....

04/08/2008 | 21:08 | מאת: מיי

אני אישית הייתי מחזירה שניים כי זה מגביר את הסיכוי להרות... אך אם מסיבה זו או אחרת את חוששת אז תחזירי אחד. למרות שגם אם ייקלטו 2 עוברים - אמן, ההריונות של תאומים בד"כ לא עם סיבוכים, זה לא כמו שלישייה או יותר. בכ"ז שיהיה לכם בהצלחה במה שתחליטו, שיהיה קל זה הכי חשוב ושייקלט, אמן!

05/08/2008 | 00:12 | מאת: דורה

קצת לא פשוט לענות לך ולייעץ לך. יוכל לעזור מעט אם תספרי מה הביא אתכם להפריות. אבל יכול להיות שגם זה לא יעזור. באופן אישי- תמיד היו לי עוברים מקסימים ותאורטית הסיכוי לתאומים עולה, ובכל זאת- אף פעם לא החזרנו עובר אחד. למרות שמאד חששתי מהריון תאומים שנחשב, תמיד, הריון בסיכון, גם כשהוא מתקדם מצויין. מה את מרגישה לגבי תאומים? מפחיד אותך או קוסם לך? אותי זה הפחיד. ושוב, תמיד החזרנו יותר מאחד. ספרי לנו מה החלטת, ובכל החלטה- שיהיה בהצלחה!!!!!!!!!!!!!!! דורה.

04/08/2008 | 17:48 | מאת: מודאגת

שלום לכולן אני אמורה לנסוע לנופש מהעבודה באילת כשבוע אחרי החזרת העוברים האם יש סיכון להריון? לא ניתן לשנות תאריך מה הייתן עושות מבטלות? תודה

05/08/2008 | 00:04 | מאת: דורה

הייתי יוצאת ונהנית ונחה לי בכיף. שיבשלו לי וינקו לי ויסדרו לי, נשמע מצויין! תבקשי שיעשו הפסקה בדרך, לישור רגלים, אל תתאמצי יותר מדיי, באמת נצלי את החופשה להנאה ולכיף. זה מה שאני הייתי עושה, אבל חרדות זה דבר אישי לגמריי, אם את לא מצליחה להרגע ולהרגיש בטוחה- לכי עם הלב שלך. וכמובן כמובן- המון בהצלחה!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!! דורה.

05/08/2008 | 17:45 | מאת: מודאגת

ומה לגבי בריכה וים? נראה לך בעייתי?

04/08/2008 | 11:39 | מאת: שירה

שלום, הרבה זמן אני מחפשת פורום כזה ואני כל כך שמחה למצוא סוף סוף... בעלי ואני מנסים להרות כבר כמעט שלוש שנים ללא הצלחה. פניתי לד"ר גל בשערי צדק ובבדיקות זרע הסתבר שהאיכות מאוד ירודה ושהתנועה עומדת על אפס... נשלחתי לבצע גם צילום רחם אבל 'בזכות' ההיסטריה והלחץ שלי לא הצלחנו לבצע את הצילום. ד"ר גל השאיר עלי רושם מקצועי מצויין, אבל התחושה הייתה שאין לו זמן לשבת, לדבר ולהסביר לנו על הבעיות והאופציות. הרגשנו שאנחנו בסרט נע למרות שרק התחלנו את התהליך. ד"ר גל שלח אותי לבצע היסטרוסקופיה אבל לא נראה לי שאני מסוגלת לעבור את זה אז בינתיים נמנעתי מללכת. הפריע לי שאין עם מי לדבר עם הבעיות ואף אחד מהצוות הרפואי לא ממש עוזר לי לפתור אותן (חוץ מלנזוף בי כל פעם מחדש...). אני מטופלת גם ע"י סקסולוג אבל ההתקדמות היא מאוד מאוד איטית ואני לא רואה את עצמי מצליחה לבצע צילום רחם או היסטרוסקופיה בזמן הקרוב. קבענו תור בשר"פ לד"ר מרגליות. אני מקווה שאצלנו, עם יחס יותר אישי, אפשר יהיה להתקדם בטיפול ולהתגבר על הבעיה... סתם רציתי לשתף ואני אשמח לשמוע תגובות :)

04/08/2008 | 12:10 | מאת: מורן

ובע"ה לשהות קצרה, אני באופן אישי מאוד אוהבת את הפורום הזה תמיד תמצאי פה תמיכה, אוזן קשבת לבעיותייך ועצות והכל בכיף ובאהבה. כך שאם את רוצה לדבר על שמחות, הצלחות, פחדים, תסכולים, אכזבות וכו... זה המקום ולכל שאלה רפואית ישנו את הפורום השכן שלנו אותו מנהלים פרו' זיידמן ודר' מרתה.שיהיה לך בהצלחה ענקית ומקווה שאצל מרגליות תמצאי את התשובות אותן את מחפשת. יום נעים!!!

04/08/2008 | 14:44 | מאת: דורה

מקווה שבקרוב בקרוב תגיעו להריון ולהורות המיוחלת. &&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&& גם אני מטופלת של דר' גל והוא באמת מקצועי ומיומן מאד מאאאאאאד. אבל! הוא היה גם סבלני והסביר לי כל דבר שלושים פעם אם הייתי צריכה. פשוט ביקשתי שיסביר לי שוב. וכל זה בלי להיות מטופלת פרטית שלו. מפתיע אותי לקרוא שהוא היה לא זמין. דווקא פרופ' מרגליות, שהייתי מטופלת גם שלו, גם לא בפרטי, היה מאד עסוק ולא היה יכול להסביר באריכות. אצל גל קבעתי תור וישבנו ודיברנו על כל מה שהייתי צריכה. וכשהייתי צריכה עוד קצת הייתי מתקשרת אליו. שוב- בציבורי ולא בפרטי! ותמיד תמיד הוא היה מסביר כל מה שצריך. קיבלתי ממנו את כל מה שהייתי צריכה (והצרכים שלי ממנו השתנו במשך הזמן) ועוד קצת. עובדה- מבלתי מוסברים הפכנו למוסברים בעלי סיכויים אפסיים להרות ובזכות דר' גל יש לי עכשיו תינוקת מתוקה בת שלושה חודשים. מה שכן, הגעתי אליו כבר ותיקה ומלומדת. הרופא שהייתי אצלו בתחילת התהליך היה במרפאת פוריות ברמות אשכול, דר' בן שטרית, וגם אני קיבלתי הרגשה שלא מסבירים לי ושאני הולכת לאיבוד, ושאין לו סבלנות. יכול להיות שהם לא מבינים שבהתחלה צריך להסביר כל דבר יותר מפעמיים, ושלוקח זמן להבין את הסיטואציה ולמצוא את עצמך בתוכה. את הזמן הזה להבין ולעכל, את ההסברים הנוספים ואת החום בתחילת הדרך קיבלתי כאן, בפורום הזה. אה, וכמובן כמובן- פרופסור מרגליות אדם מקסים, חמוד (באמת, חמוד לגמריי), רגיש לבקשות, ויש לו שם בין לאומי של תותח מהליגה הראשונה. את הולכת לידים הכי טובות שיש! שיהיה בהצלחה ושתתעופפי מכאן במהרה! דורה.

04/08/2008 | 19:24 | מאת: שירה

דורה, תודה רבה, את ממש מקסימה (וזה בכלל הרושם מהפורום הזה). כל הכבוד... לצערי, הרושם שקיבלנו מד"ר גל מגובה בדברים שהוא עצמו אמר לנו. בעלי ואני שאלנו שאלות והוא ענה שאת מה שנוכל להבין מהסיכום שהוא כותב בתיק- מצויין, ומה שלא- אנחנו צריכים להבין את אילוצי הזמן... קיבלתי תחושה שכדי לקבל טיפול ויחס טוב, צריך לשלם כסף... היה לי מאוד קשה עם זה (הכעיס אותי שאני צריכה לשלם על מה שאני אמורה לקבל בחינם) אבל החלטתי שבעניינים כאלה אין מקום לאגו ואם צריך לשלם- זה מה שנעשה, אין ברירה.

05/08/2008 | 12:10 | מאת: נורית

רוצה לתרום את חלקי ואני התיחס לצד הרפואי: אני עברתי כבר 2 צילומי רחם ו- 2 הסטרוסקופיות ורוצה להכניס את הדברים לפרופורציה. נראה לי שאת מכניסה את עצמך לסרטים בשל חוסר הידיעה מה באמת מתרחש בבדיקות אלו. צילום רחם זה באמת לא אסון לאומי >>> האמת זה לא כל כך נעים אבל באמת לא כל כך נורה את מגיעה לרופא נשים מומחה בתחום. הבדיקה נעשית בדרך כלל בבית חולים או במרפאת רנטגן ואז את עולה על כיסא כמו אצל רופא נשים ועוברת בדיקה וגינלית. הבדיקה לא נעימה מהבחינה שזאת בדיקה וגינלית וגם קצת מרגישים לחץ באזור הרחם. מה שנעשה בבדיקה זה ממלאים את הרחם {בערך 1/2 כוס נוזל שקוף} חומר ניגודי שבצילום רנטגן יראו אותו הכמות נקבעת עפ"י מה שהרופא רואה {וגם את רואה} על הצג של מכשיר האולטראסאונד ואז זהו את מתלבשת חזרה וממתינה בחוץ לעוד 20 דקות בזמן הזה החומר הניגודי יעבור את החצוצרות שלך לחלל הבטן ואז את חוזרת לצילום רנטגן {כמו שמצלמים רגל או יש כדי לראות אם יש שבר} ובמקרה שלך אם תגיע עם מכנסים ללא רוכסן או כפתורים אפילו לא תצטרכי להתפשט שוב. הבדיקה הזאת מאוד חשוב היא תלמד את הרופא הרבה לגבי היכולת שלך להרות ואיזה דרך הכי כדי לעזור לכם להרות. בבדיקה במיוחד בודקים מבנה מכני של הרחם ואם החצוצרות סתומות כל זה נעשה על השקף שאת מקבלת מהבדיקה. הבדיקה נערכת מספר דקות + המתנה של 20 דקות לצילום. לאחר הבדיקה יש תחושה של כמו במחזור אבל היא חולפת תוך כשעה. מומלץ לקחת פד מהבית אחרת תצטרכי להשתמש עם הפד של בית חולים שגודלו כגודל לבנה {נשאלת השאלה מאפו הם משיגים את הפדים המפלצתיים האלו? חחח} ושעה לפני הבדיקה מומלץ לחקת אקמול/אופטלגין או משהו אחר שאת לוקחת בימי המחזור נגד כאבים >>> זה כדי שאפילו לא תרגישי את הלחץ ברחם. את צריכה להגיע לבדיקה הכי פחות לחוצה וכדי להגיע עם חברה/אמא/בעל ובקיצור כל מי שמרגיע אותך {ואפשר להתפנק עליו}, כי הצלחה של הבדיקה תלויה גם בך כלומר אם 'תקטרי' ולא תתני לרופא לסיים את הבדיקה אז הרופא יכול להבין שאת מתלוננת כי הוא שם מספיק חומר וכך הוא אלו לא לשים מספיק חומר ואז החומר לא יעבור את החצוצרות והתשובה תהיה חצוצרות סתומות ויש לזה השלכות רבות הן מהבחירה של סוג הטיפול והן מהבחינה של אחוזי הצלחת הטיפול להרות. יתרונות הבדיקה מלבד תוצאותיה זה שברפואה יודעים לספר שאחוז הבנות שנקלטות להריון בחודש לאחר הבדיקה גבוה יותר אולי זה בגלל השטיפה שמערכת הרביעה מקבלת או אולי זה בגלל שם היו הדבקויות בטנות ברחם או בחצוצרות הן נפתחו 'מהשטיפה' או אפילו סתם בשל התעסקות עם הרירית מגדילה סיכוי השרשת העוברים ברחם. לאחר כל ההסבר הזה אם אני צריכה לבחור בין הסטרוסקופיה או צילום רחם אז אני בוחרת הסטרוסקופיה כי בהסטרוסקופיה הבדיקה נעשה בהרדמה כללית אותם פעולות כמו בצילום רחם רק שאם בזמן הבדיקה מגלים שיש בעיה כבר מטפלים בה וגם לא מרגישים כלום קמים לאחר ההרדמה כמו לאחר הצילום עם תחושה קצת לא נעימה ברחם אבל לפחות לא הייתי ערה כאשר הייתי צריכה לפתוח את הרגלים בכל זאת מה שלא אומרים בדיקה אצל רופא נשים זה לא הנאה צרובה. אפילו הסטרוסקופיה ללא הרדמה עדיף מאחר שבדיקה זאת נעשה ללא המכשיר שסמים לפתיחת צואר הרחם {כמו אצל רופא נשים בבדיקה שגרתית} כי נכנסים עם סיב אופטי בעובי כמו שער ממש דק שבקודקוד שלו יש מצלמה זהירה ואת רואה בצבע על המסך את האברים הפנים שלך זה ממש מדהים לראות את החלקים הפנים ואם לא הייתי יודעת מהיכן נעשתה הבדיקה הייתי חושבת שנמצאים בקיבה. עוד לפני שהספקתי להתלונן הבנתי שהבדיקה הסתימה אני נשבעת לך שהבדיקה לא כאבה כלל אפילו לא כמו אצל רופא נשים כלום. על תקלי ראש ותומרי לי זה יכאב כי אני מוכנה להתערב איתך שאחרי שתעשי את הבדיקה תאשרי שאני צודקת. ואם זה יכול לעזור אז אני מזה בעיתי וכל דבר כואב לי אפילו אולטרסאונד וגינלי אני משתוללת שם. אז אם אני אמר שזה לא כואב אז תאמיני לי. עכשיו אם קראת עד לכן יתכן שהתעוררו שאלות למה התחושה שלאחר הסטרוסקופיה בהרדמה דומה לצילום רחם זה כי בהרדמה משתמשים עם מכשיר לצילום הרחם הרגיל שצריך בשבילו את המכשיר לפתיחת צואר הרחם ואילו בהסטרוסקופיה בערנות עושים עם סיב אופטי קטן ודק שאין צורך לעזור ולפתוח את צוואר הרחם. אם את זקוקה לתמיכה אישי את מוזמנת לשלוח אלי במייל טלפון ואני הדרך אותך להיכן לפנות ומה לעשות שלב שלב. ולסיים אישי לא הייתי ממליצה לחפש את התשובות אצל הרופאים, אין צורך לעבור לפרטי ולהשלים אם זה. את צריכה לעשות סדר בענינים ולהגיע פחות לחוצה ואם רשימה מסודרת של מה שאת רוצה לדעת או לשאול ואז בצורה שאת שולטת במצב תסיגי הכל ואין צורך שתשלמי בשביל זה בפרטי. תשאלי אותנו שאלות של ידע אישי תעברי בפורומים של רופאים לפריון ותשאלי את כל השאלות הכללית וספציפיות ואז תגיע לרופא מוכנה אם דרישות להסברים ודרכי טיפול אל תצפי שבפגישה קצר תקבלי את כל המידע כאשר את לחוצה ולא מאורגנת. כבר אמרו חכמי "...ידע זה כוח" אם יש לך עוד שאלות את מוזמנת לשאול. בהצלחה בכל דרך שתבחרי. המשך יום נעים ושקט. נורית.

05/08/2008 | 20:18 | מאת: שירה

הי נורית, תודה רבה על ההסבר המפורט. החלק הקשה בצילום רחם היה לי כבר בהתחלה- כשניסו להכניס את הספקולום. אני יודעת שיש למכשיר הזה מקום שם וזה לא אמור לכאוב, ובכל זאת, ברגע שמתקרבים אלי, ההיגיון מתרחק ממני ואני מאבדת כל שליטה... ההיסטרוסקופיה נשמעת קלה יותר בגלל שהיא לא כרוכה במכשירים גדולים (בהתחלה הייתה לי בעיה לעשות אפילו אולטרסאונד וגינלי, אבל היום, תודה לאל, זה כבר מאחורי...). קבעתי תור להיסטרוסקופיה לד"ר צוקרמן בשערי צדק לחודש הבא, מקווה שיעבור בשלום. הרופא נתן לי מרשם לשני כדורי וואליום. נראה לי שלא אזדקק להם אבל כדי להיות בטוחה אני אקח אותם בכל זאת... מקווה שיהיה בסדר, תודה רבה על העזרה. אן לכם מושג כמה שהפורום הזה כל כך עודד אותי אתמול. סוף סוף יש עם מי לדבר :)

08/07/2009 | 22:05 | מאת: שלום לכןלם

04/08/2008 | 10:58 | מאת: עדי

בן דוד שלי התקשר אליי ומה הוא אומר לי? שאשתו נכנסה בטעות להריון והם יעשו הפלה כי אין להם מה לאכול ואין להם מושג איך הם ישרדו? אין להם 4000 ש"ח להפלה ואנחנו אני ובעלי מגרדים כל שקל כדי להיכנס להריון העולם לא פייר אה?????????? בכל מקרה יום חמישי ב"ה בדיקת בטא נקווה לטוב יום רביעי הבא ב"ה יש לי יומולדת וזאת תהיה המתנה הכי יפה שאי פעם קיבלתי או אקבל

04/08/2008 | 11:23 | מאת: נועה

יומולדת.... הקיסר הקטן שלי חגג בשבת יומולדת שנה והא בעצמו היה מתנת היומולדת שלי, הוא הוחזר כעובר יום לפני היומולדת שלי. מאחלת לך יומולדת עם המתנה היקרה מכל! בואי לא נעשה חשבון לאחרים אם קל להם או קשה להם, אם נכנסו להריון או לא שמרו על הריון, עזבי. תתרכזי בחימום הקטנטנים שלך ברחם טוב טוב, המתנה הזאת תשכיח לך ה-כ-ל!!!!!!!!! &&&& לבטא בשמים! נועה.

04/08/2008 | 11:26 | מאת: עדי

תודה רבה אני מאוד מקווה שאני בהריון למרות שלא נראה לי כי אני לא מרגישה כלום או משהו מיוחד

04/08/2008 | 11:55 | מאת: מורן

היום הולדת מגיעות המתנות הכי טובות שלא ציפינו להן. אז יום הולדת שמח ובשורות טובות וכמובן תמיד לחשוב חיובי.

04/08/2008 | 12:23 | מאת: עדי

מהפה שלכן לאלוהים ובקרוב גם אצלכן ב"ה

04/08/2008 | 14:46 | מאת: דורה

כל אחד והמזל שלו. גם בן הדוד שלך מאד אומלל לדעתי. אז בואי נתרכז במחשבות חיוביות לכיוון הרחם שלך ~~~~~~~~~~~~~~~~~~ ~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~ ממשיכה להחזיק לך אצבעות&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&& דורה.

04/08/2008 | 00:13 | מאת: דפי

יש לי שתי ילדים לאחר הילד השני שמתי התקן מירנה הוצאתי אותו לאחר שנתיים ומאז אני מנסה להיכנס להריון כבר יותר משנה ללא הצלחה האם יש קשר להתקן?

04/08/2008 | 01:30 | מאת: דורה

היי דפי, השאלה שלך חשובה וכדאי שתקבלי תשובה מאיש מקצוע. הפני את השאלה לפורום פריון האישה והפריה חוץ גופית של פרופ' זיידמן ופרופ' דירנפלד, כאן בדוקטורס. שיהיה בהצלחה! דורה.

אם כן, רציתי לשאול איפה אתן עושות בדיקות דם לטיפולי פוריות ?

05/08/2008 | 00:15 | מאת: דורה

האם יש לך בעייה להגיע לבית החולים לעשות בדיקות דם? ככל הידוע לי, תמיד, בכל הקופות, ניתן לעשות את הבדיקות בקופה.

03/08/2008 | 20:48 | מאת: יעלי

האם מישהי עברה מכללית למכבי במסגרת המבצע שלהם שאין זמן המתנה ויכולה לומר לי בוודאות שזה גם נכון לגבי IVF ?

04/08/2008 | 01:32 | מאת: דורה

להרים טלפון למכבי ולשאול. ככה, כדי להיות בטוחה, את יודעת... שיהיה בהצלחה! דורה.

04/08/2008 | 08:56 | מאת: נטע2

היי יעלי, אנחנו כנראה עוברים מכללית למכבי (עדין לא הוחלט סופית), אחרי מספר טלפונים שעשיתי למכבי ווידאתי שאין תקופת אכשרה על מגן זהב, וזה כולל טיפולי פריון. רק קחי בחשבון שיהיה לך שוב הניג'וס של לקבל אישורים לטיפולים, כלומר למלא טפסים אצל רופא פריון, להעביר דרך הפקידות לרופא או ועדה של מכבי שיאשרו זאת וכד'. זה לא ממש נורא מסובך, אך עלול להיות כרוך בהפסד של חודש טיפולים. וגם, תרופות הפריון זולות יותר בכללית מאשר במכבי (השתתפות עצמית של 3% יותר במכבי), וגם סל ההריון טוב יותר בכללית. למרות כל זאת, עקב שביעות הרצון שמתפרסמת כל פעם על ידי לקוחות מכבי, ועקב שיחות עם חברים, אנחנו כנראה נעבור למכבי, הגם שכללית מאד טובה לדעתי. בכל מקרה בהצלחה. נטע2

04/08/2008 | 16:14 | מאת: יערה

אני מנסה לזכור גם שב"ה אנחנו לא נישאר לעד בפוריות ב"ה. אני מקווה שבקרוב נצטרך את הסל הריון של כללית וחבל לי לוותר עליו.

03/08/2008 | 19:47 | מאת: ירין

אם החזרת העוברים הייתה ב18/7 באיזה שבוע אני עכשיו? זה כמו הריון רגיל סופרים מהמחזור? כי הביוץ הוא פחות או יותר באותו זמן לא? אשמח לקבל תשובה.... תודה, ירין.

04/08/2008 | 01:27 | מאת: דורה

+גיל העוברים ביום ההחזרה. מזל טוב!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!

שלום, יש ברשותי תרופות לפריון אשר אשמח למכור במחיר של 350 ש"ח למי שזקוקה להלן התרופות: גונל F900 אוביטרל דקפפטיל * 3 קופסאות מנוגון * 3 קופסאות הכל עלה לי כמעט 1000 ש"ח . אני גרה במרכז תל אביב.

03/08/2008 | 13:15 | מאת: נורית

כי אם מטופלת משלמת לך זה הופך ללא חוקי מאחר ואסור למכור תרופות בישראל אלה במקומות מאושרים י"ע משרד הריאות. אם המטופלת בוחרת לקחת זה על אחריותה אבל למכור אסור לך זאת עברה פלילת. מה גם שעפ"י החשוב שלי זה לא יוצא 1000 שקל {החשוב הוא עפ"י המחירים בכלליתהמלאים לפני הזיכוי שמגיע למטופלת על מנוגון} נורית.

04/08/2008 | 01:23 | מאת: דורה

מכירת תרופות ללא מרשם ושלא ע"י רוקח איננה חוקית. אני מקווה שאת רוצה למכור את התרופות כי נקלטת להריון והכל מתקדם כמו שצריך, טפו, טפו, טפו. מציעה לך לתרום אותן. אפשר לתרום למחלקה בה טופלת (אני עשיתי כך, ומסרתי תרופות בעלות של בערך פי שלושה ממה שאת מתארת). כמו כן מדי פעם כותבת כאן בחורה בשם- משנה מזל היחידה, שמשדכת בין בנות שצריכות לבין בנות שרוצות למסור. את יכולה להציץ כאן כמה דפים אחורה ובטוח תתקלי בשמה. כמו שאת מבינה, אני בעד לעשות את המצווה הזו. ושוב- אסור למכור תרופות. שיהיה במזל טוב. דורה.

04/08/2008 | 08:55 | מאת: נטע2

קצת מאכזבת הגישה החומרית של לעשות עוד כסף ולהרוויח, איפה שרק אפשר. אם נקלטת להריון בשעה טובה, ושיהיה בהצלחה, הרי שאין עונג גדול מלמסור חינם אין כסף, את התרופות הללו למי מאתנו שבאמת זקוקה ועדיין במסלול הויה דלרוזה (דרך הייסורים). ואגב יש מטופלות שאין להן אישור סבסוד מהקופה, ולהן הכי הכי ראוי למסור זאת. שיהיה המון הצלחה בכל מקרה. נטע2

05/08/2008 | 11:07 | מאת: משמה מזל היחידה

כאמור אסור למכור תרופות פריון!!! "שמי רינה ואני משדכת בין בנות שמוסרות תרופות פריון לבין בנות שזקוקות לתרופות פריון. אני כמובן משדכת ללא תמורה והכל באהבה. אני מנהלת רשימת אקסל מסודרת עם כל המסירות בכל הארץ ומשדכת אותן למבקשות. אשמח לשדך את תרופותייך / או לקבל את תרופותייך ולהעביר לבנות שזקקות להם. באם תרצי להיעזר או לעזור עם תרופות הפריון את מוזמנת לפנות אליי במסר, במייל- [email protected] או בטלפון 052-2570226 אור ואהבה רינה

02/08/2008 | 14:47 | מאת: מיי

14 יום לאחר החזרת עוברים טריים, בטא 210. הוחזרו שני עוברים.... יכול להיות ששניהם נקלטו? או שהכמות בבטא מחייבת שזה עובר אחד? מה הנורמה שצריכה להיות הבטא בשלב כזה? תודה מראש... שבת שלום.

02/08/2008 | 23:31 | מאת: נורית

תלוי מה היתה התמיכה >>> אם היא כללה כוריגון/פרגניל/אוביטרל {בקיצור הורמון שגורם לגוף ליצר את הבטא} תמיכה רגילה 14 יום לאחר ההחזרה נשמע שזה בדרך לתאומים. בהצלחה עם הריון קל. נורית.

03/08/2008 | 08:14 | מאת: מיי

אין לי מושג התמיכה שלי זה נרות אוטרגוסטן..... תודה מראש!

31/07/2008 | 17:50 | מאת: נטע2

היי נורית, אשמח לחוות דעתך על עניין מנהלתי ספק מורכב ספק חצוף, ספק סתמי. כזכור, אנחנו מתחילים טיפולי הפריה בבית חולים ציבורי (תל השומר). כרגע שייכים לכללית, שנתנה לנו טפסי 17 לטיפול ראשון. באם לא יצליח, נאלץ להמשיך לטיפול שני כמובן. הטיפול הראשון יהיה במהלך אוגוסט-ספטמבר, בו אנו עדיין חברי כללית. את תוצאותיו נדע בספטמבר, בשלב בו עדיין נהיה בכללית (המעבר הרשמי הוא ב1.10, למרות שנרשמים עד 15.8). כלומר שבספטמבר, הזמן בו נוכל לדאוג לטפסי 17 לטיפול הבא (שיהיה בנבומבר), עוד נהיה חברים בכללית, שלכן גם בטח תתן לנו טפסי 17. אלא שבמועד הטיפולים עצמם-נובמבר, כבר נהיה במכבי. שאלותי לדעתך, האם הקופה יכולה לדעת בספטמבר, שנרשמנו באוגוסט למעבר למכבי? במידה שהקופה לא תשים לב ותתן לנו טפסי 17 ונשתמש בהם כשכבר נהיה במכבי, האם זה עלול לסבך אותנו באופן כלשהו? זה הרי ניתן לנו באופן כשר, וגם שלמנו על זה, בהיותנו חברי כללית. אבל בפועל מה שיוצא, זה שכללית תשלם עלינו בנובמבר, בהיותנו כבר חברי מכבי. האם בעייתי בעינייך? האם עלול לסבך אותנו? הסיבה שחשבנו על זה, זה שמכבי תערים לנו קצת טופסיאדות ומכשולים עד לאישור (להזמין תור לרופא, למלא טפסים, אחר כך רופא מאשר לוקח 3 שבועות וכו'), ולכן חשבנו כדי לא להפסיד חודש, לעשות את הטריק הנ"ל. דעתך? באם את חושבת שזה בעייתי, נרד מזה... תודה רבה וערב נעים. נטע2

31/07/2008 | 22:38 | מאת: נורית

נתחיל בזה שאני לא אוהבת את הגישה שאת כבר מוותר על הטיפול הבא שיערך באוגוסט ספטמבר. עכשיו לגבי הטיפול שאם חס וחלילה תצטרכי בסוף אוקטובר בתחילת נובמבר. נתחיל עם זה שאת עוברת טיפולים בבית חולים ציבורי כך שאוקטובר הוא חודש חגים {השנה חג ראש השנה יוצא 30/9 כך שכל החגים ברצף יוצאים בחודש אוקטובר}. לגבי להוציא אישור לחודש נובמבר כאשר את כבר שיכת לקופה אחרת זה בעיתי כי קופה אחת {כללית} לא תרצה לממן משהו שלא מבוטח אצלה ואילו הקופה בשניה {מכבי} תתנער מהתחיבות בטענה שאת לא קיבלת את האישורים להפריות או יותר נכון לא עברת תקופת הכשרה, כך שתצטרכו בשלב ראשון לשלם לבית החולים על הטיפול ואז לעבור תהליך ארוך ארוך של בירוקרטיה כדי להחזיר את הכסף ששילמתם {ורק לישע כללי זה מאוד יקר}. אני מאמינה שבסופו של דבר אם תהיו עקשנים תצליחו לקבל את הכסף חזרה. דבר נוסף כדי לברר באמת כמה זמן המתנה אתם צריכים להמתין כי עפ"י ידיעותי זה לא 3 שבועות זה לפחות 3 חודשים אם לא חצי שנה {אם אני לא טועה זה נקרא 'תקופת הכשרה'} בהצלחה נורית.

נורית בוקר אור, אין כעת תקופת אכשרה במכבי, לשום דבר. כלומר מיד מקבלת מגן זהב עם כל הזכויות. ברם, לוקח שבועיים שלושה עד חודש, לסיים את ההליך של רופא שימלא טפסים לועדה, שבמכבי מורכבת מרופא אחד כמו שהבנתי, ועד שאותו רופא מאשר לוקח שבועיים שלושה. זה הכל. אבל זה יכול לדחות בחודש. שאלתי כיוונה להאם כללית יכולה לעשות עניינים (אם בכלל יכולה לגלות את זה), שעברנו את הטיפולים על חשבונה כשכבר היינו במכבי, למרות שאת טפסי ה17 קבלנו ממנה ביושר ובתשלום כאשר היינו שייכים אליה? האם יש להם דרך לעלות על זה והאם יכול לסבכנו? מקווה שעכשיו השאלה יותר בהירה. תודה וסופש מצויין. נטע2

30/07/2008 | 22:46 | מאת: ש

אני באיחור של שבוע לוסת האחרון, בינתיים מופיעים לי מדי פעם הפרשות לבנות דביקות בתחתון, מה זה עשוי להעיד? על מחזור מאיים לבוא? או על הריון שהלוואי שנקלט??? תודה ש'

31/07/2008 | 12:25 | מאת: נועה

לצערי אין סימנים נכונים או מדוייקים לקיומו של הריון מ-ל-ב-ד תוצאות בדיקת דם שיכולות לאמת אם יש או אין הריון.... רוצי לעשות בדיקת בטא כמותית והלוואי שתחזרי אלינו עם בשורות מצהילות! &&&&&& נועה.

30/07/2008 | 21:17 | מאת: ד"ר צביה בירמן

יש קבוצה חדשה בירושלים. רח' טשרניחובסקי 8.

31/07/2008 | 12:24 | מאת: נועה

שמענו פה רק דברים טובים, ירושלמיות והסביבה - תהנו, קיבלנו פה המלצות טובות מבנות שנעזרו בה בעבר. יום טוב, נועה.

31/07/2008 | 19:04 | מאת: מעין

אמנם יש שיראו בהודעה שלי מודעה "פרסומית", אבל לא ארוויח ממנה דבר מלבד זה שתיווצר קבוצת תמיכה שתיתן לי מענה ללחץ בו אני שרויה. תחילה אספר על עצמי: נשואה 5 שנים. אצלינו נתגלתה בעיה אצל בעלי. הבדיקות אצלי של פוריות נמצאו תקינות לגמרי (כולל צילום צוואר הרחם המעצבן והכואב). אנחנו אחרי 4 ניסיונות כושלים של IUI על בסיס טבעי ורק עם זריקה לפני הביוץ. אמנם כולם אומרים שזה בטווח הסטטיסטיקה, אבל אותי זה לא מעודד בהתחשב שאני כבר לא צעירה (32), מסביבתנו כולם בהריונות, אחי הקטן כבר מתחתן (והתקשר בנוגע לבדיקות גנטיות שצריך לעשות), כל הסביבה שואלת "נו מה קורה?", ובנוסף ההוצאות כל חודש די לוחצות. אחרי מעקב ממושך לפני התחלת התהליך של IUI שהראה ווסת וביוץ תקינים ועקביים כל 28/14 יום, בחודשיים הראשונים מתוך ה-4, משום מה הביוץ הקדים מהיום ה-13-14 ליום ה-10-11. לאחר שהרופא אמר לי שייתכן שזו הבעיה, ב-2 חודשים הבאים גם בסיוע של רפלקסולוגיה וגם בעבודה פנימית שלי, אכן הביוץ חזר לימים ה-13-14. ואז קלטתי כמה הלחץ משפיע על הגוף וכמה עבודה נפשית יכולה לסייע... אבל הלחץ... הלחץ... ובמיוחד הלחץ של ההמתנה של השבועיים עד לידיעה ו"הפתיל הקצר" (גם שלי וגם של בן-זוגי היקר) שמשפיע על הזוגיות... אני חוששת שכל אלו משפיעים ולא מאפשרים לקליטה. בעקבות כך החלטנו לקחת חודש הפסקה, והפלא ופלא - הזוגיות חזרה לפרוח כמקודם וכבר אין בינינו רגישות-יתר ולא כל דבר "מקפיץ" אותנו כמו בחודשים הקודמים. לכן, טילפנתי לד"ר צביה בירמן שאת הפרסום שלה מצאתי במרפאה בה אנחנו מטופלים. חשבתי בהתחלה יותר על מפגשים אישיים וזוגיים שבהם נלמד איתה דמיון מודרך והרפיה, כדי להתמודד עם הלחץ של שנינו ונקבל יותר גם ידע אינפורמטיבי על התהליך שאנו נמצאים בו. היתה לי התנגדות להשתתפות בקבוצת תמיכה של נשים בלבד. התנגדות שנבעה מחרדות שונות ומשונות: זה די פאדיחות ללכת לקבוצה, להיפגש פנים-מול-פנים עם בנות נוספות עם בעיות דומות ואחרות. ומה - לא מספיק הבעיות שלי - שאני צריכה לשמוע גם את של אחרות? ומה - לחשוף את הסיפור האישי שלי בפני אחרות? ומה אם אהיה האחרונה שלא נקלטה ולא נכנסה להריון? - איזה פאדיחות... ובעקבות הפגישות עם בן-זוגי אצל צביה חשבתי על כך: כמו שאני שומעת בעיות של אחרות- כך גם יכולה לשמוע עצות מועילות ומידע חשוב, והרי ידע זה כוח, לפחות אוכל לשלוט במעט שניתן בכל התהליך המזופט הזה שאין לנו בו שליטה... וחשיפת הסיפור האישי? - קודם כל - לא חייב לשתף הכל-הכל - יש לי זכות גם לבחור מתי לא לשתף בקבוצה ואפשר גם רק לבוא להקשיב וללמוד מהידע הנצבר של צביה ובנות אחרות. שנית, לפעמים דווקא השיתוף, מוביל לתחושה טובה, להתחלקות, לקבלת אמפתיה מחברות אחרות לקבוצה, שבדר"כ מבינות מה אני עוברת... סופסופ יש מקום שבו ניתן גם לבכות, ולא ישר כולם ירחמו עלייך, כי כולן באותו המצב... היתרון הנוסף שבקבוצה כזו - שכולנו באותה הסירה, ויחד עם זאת, מרביתנו לא מכירות אחת את השניה ובקשר יומיומי מחוץ לקבוצה, כך שבניגוד לחברות ש"נקלעו" ביחד לאותה הצרה ואז אחת נכנסת להריון והשניה מרגישה פאדיחה. כאן, לא חייבים לשמור על קשר, וגם אם אהיה אחרונה שלא נכנסה להריון - לא אצטרך "לסבול" מכך שאחרות כן. משום שיש לי את הזכות המלאה לא לשמור על קשר עם מי שלא בא לי. ועוד יתרון נוסף בקבוצה - ד"ר צביה בירמן היא עובדת-סוציאלית, שעשתה את הדוקטורט שלה על בעיות פוריות אצל הגבר. עבדה בעבר עם רופאי פוריות גדולי שם, ניהלה מערך העובדות הסוציאליות במחלקת פוריות בהדסה עין-כרם. ויש לה ידע רב בתחום הרפואי של הפוריות. ומצד שני הנחתה בעבר קבוצות תמיכה ובעלת ניסיון עשיר בידע טיפולי ובכלים שמסייעים להתמודד עם התסכול והחרדה בעקבות המצב וכיצד להתמודד עם כל הלחץ הזה, שלפחות אצלי נראה לי שהוא הגורם העיקרי כרגע לאי- קליטה של ההזרעה. וכמה שבן-זוגי האהוב מאוד אוהב ותומך עד כמה שיכול, מה לעשות שגברים ונשים שונים במהותם, והיכולת שלו לסייע לי עם הלחץ האישי של שנינו מוגבלת ("מה את בלחץ, בסה"כ את בסדר, את עושה כל מה שצריך ועדיין בתחום הסטטיסטיקה של התקין..."). לכן, אני כותבת כאן בפורום ומזמינה את מי שלא נכנסת להריון על רקע "לא מוסבר" ושאולי תוכל להיעזר בקבוצה, להיצטרף לקבוצה באזור ירושלים. הקבוצה מתקיימת בימי ג' בשעה 18:00. ניתן ליצור קשר עם צביה בפלאפון: 052-3818000 ולקבל פרטים נוספים. אני "מפרסמת" את הקבוצה גם מתוך תקווה ואמונה שקבוצה כזו תוכל לעזור לי אישית להפחית לחץ ו"להיקלט", וגם מתוך מחשבה שככל שיש יותר בנות - נוכל לתמוך יותר אחת בשניה גם תמיכה נפשית וגם ובעיקר מבחינת ידע שנצבר על סמך ניסיון (לצערינו), ידע שלא מקבלים אותו מהרופאים ושיכול לסייע להתמודד עם המצב ולבסוף בתקווה סופסוף להצליח להביא ילד/ה לעולם... מעין.

20/08/2008 | 13:45 | מאת: המאושרת

ד"ר צביה שלום, אני מטופלת מזה 9 שנים ב- IVF ובשעה טובה נכנסו להריון!!! אבל אני דיי מבולבלת, מפוחדת... מרגישה צורך להצטרף לקבוצת תמיכה. איפה אוכל להצטרף לקבוצה כזו? האמא המאושרת

20/08/2008 | 17:04 | מאת: ד"ר צביה בירמן

שלום רב למאושרת. טבעי להיות גם מבולבלת ומבוהלת. לצערי אין כעת קבוצה פעילה לנשים בתחילת הריון. יש לי הרבה מה לתת לך. אשמח אם תתקשרי אלי. 052-3818000 אגב יש מאמר שכתבתי יחד עם פרופ' ויצטום על נשים בהריון אחרי טיפולי פוריות. לשרותך, ד"ר צביה בירמן

אני במאוחדת ורציתי לדעת איך מגיעים אל דר' כארפ. ואם אפשר רק פרטי , מישהי יכולה לומר לי מה המחיר לביקור פרטי? אף פעם עוד לא הלכתי פרטי ואולי אני סתם נבהלת מהרעיון.. עירית

30/07/2008 | 11:09 | מאת: נועה

אני לא מכירה את ד"ר כארפ, וגם אינני במאוחדת. בעקרון את יכולה לבחור להיות מטופלת פריון אצל רופא דרך הקופה בבי"ח ציבורי או ללכת באופן פרטי למומחה פריון. כדאי לבחור מומחה שעובד עם הקופה שלך, כדי שתוכלי לקבל החזרים מהקופה על יעוץ מומחה. מקווה שתקבלי את הפרטים שאת מחפשת, את מוזמנת לשאול ככל העולה על רוחך, ננסה לעזור לך כמה שנוכל! בהצלחה! נועה.

30/07/2008 | 09:24 | מאת: יפית

בוקר טוב בעלי אמור לעבור בדיקת זרע. הבנתי שיש להימנע מיחסי מין לפני הבדיקה. אם זה יותר משלושה ימים זה לא טוב? כי הבנתי שצריך להימנע אבל גם לא יותר מדיי. עוד שאלה קצת מביכה... בביה"ח אמרו שעליו להביא את הבדיקה בעצמו, אבל איך? כמה זמן הזרע מחזי מעמד? זו נסיעה של לפחות חצי שעה? וחוץ מזה אין לנו כלי רפואי לאחסון וכו'. בקיצור הסתבכנו קצת וגם ככה בעלי מובך, חושש וכו'. מישהי מכירה את הנושא ויודעת לעזור לי? ממש תודה ויום נעים

30/07/2008 | 11:06 | מאת: נועה

עד כמה שאני יודעת אין בעיה להביא זרע בטווח של חצי שעה עד שעה. אפשר להרתיח צנצנת זכוכית קטנה + המכסה (לעקר אותה... כפל לשון אולי לא במקום?... אליעזר בן יהודה היה צריך להתחשב יותר עם השפה...) זה יהיה מספיק סטרילי כדי להביא את המטען היקר! אם רוצים להדר, אפשר לשים בתיק ששומר חום/קור עם קרחון אבל לא צמוד לצנצנת. וחוצמזה - אין אצלינו מביך יקירתי, אנחנו פה עברנו מספיק תלאות כדי להיות הכי ישירות, הכי לא מובכות, והכי מומחיות בפתיחות רגליים לפני מי יודע כמה אנשים..... אז לא להתבייש יקירה לשאול אותנו כל שאלה שבעולם! בהצלחה &&&&& נועה.

30/07/2008 | 12:28 | מאת: יפית

תודה על התגובה הזריזה. מקווה שנעבור גם את זה בשלום ושלא תהיה לו פתאום חרדת ביצוע... בייייייייייי יפית

29/07/2008 | 22:43 | מאת: ש

אני לאחר הפלה לפני 4 חודשים, לפני חודש קיבלתי וסת בפעם הראשונה שאחרי הגרידה, הקפדתי לקיים יחסי מין על מנת להיכנס להריון, אני באיחור של 5 ימים מיום בו הייתי אמורה לקבל וסת,בבדיקת הריון ביתית התוצאה הייתה שלילית. אני לא במתח, אוכלת נכון ולא מרגישה שום כאבים של מחזור עתידי ומאידך גם לא מרגישה תחושות שונות של הריון , אבצע בדיקת דם מחר, אך האם יש סיבה לאיחור בשבוע ??ושוב, אינני במתח ומרגישה נינוחה... אשמח לתשובה.

30/07/2008 | 11:01 | מאת: נועה

עד שלא נשמע תוצאות של בדיקת דם לא נוכל לדעת.... לפעמים הבדיקות הביתיות לא מדייקות בעיקר אם בדקת אולי קצת מוקדם מדי? אם זה לא הריון, לוקח לגוף זמן לאפס את ענייני המחזור המדויק לאחר הפלה. מאד מקובל שהמחזורים אחרי הפלה יהיו קצת מבולבלים. א-ב-ל!!!!!!! גם ידוע!!!!!! שלאחר הפלה סיכויי הקליטה להריון גבוהים יותר גם כן!!!!!! ז"א, כולנו פה מחזיקות לך אצבעות שאכן זה הריון, ואם לא הפעם אז בקרוב מאד מאד! בהצלחה! ספרי לנו מה נהיה. נועה.

30/07/2008 | 13:44 | מאת: ש

נועה, תודה רבה לך על התמיכה.. מקווה מאוד שביום א' כשאעשה בדיקת דם אכן אגלה הריון. תודה על המילים המעודדות. ש'

אנחנו מטופלים אצל רופא באופן פרטי ובבי"ח פרטי שבינתים לביה"ח אנחנו נעזרים במושלם. הרופא הגיש בקשה לאישור הקופה על מנת שנוכל לקבל טופסי התחייבות לביה"ח. עברו מאז כמעט 3 חודשים וקיבלנו רק מכתב שאומר שיש לנו אישור עקרוני ושאנחנו ברשימת המתנה ועד שלא נקבל אישור לא נוכל להשתמש בטופס 17. כמה זמן לוקח עוד עד שנקבל את האישור המיוחל? אנחנו בני 27 וללא ילדים. בינתיים אנחנו רוצים להחליף רופא כי לא מרוצים מהיחס שלו ולא יכולים לעזוב עד שנקבל את האישור המיוחל. אשמח לדעת כמה זמן עוד נשאר לחכות ואם יש מה לעשות על מנת לזרז את זה?

סליחה מראש עם הכתב לא ברור אני מתה מעיפות. משהו כאן לא מסתדר לי מה זאת אומרת בהמתנה? ומה זאת אומרת ש- 3 חודשים? זה נכון שלא מאשרים כל יום אבל הועדה בכל מחוז מתכנסת לפחות פעמים בחודש כך שעברו לפחות 6 ועדות ועדין התיק שלכם לא נידון>>> מוזר. את לא חיבת להשאר אצל אותו רופא רק בגלל הועד הוא את התפקיד שלא עשה כאשר כתב את המכתב. כדי לנסות לעזור לך אני חיבת יותר פרטים צריך לברר מה בדיוק קורה אצלכם ולאיזה מחוז אתם שיכים ועוד פרטים כמו ביות פריון וכו'... בקיצור יש תמיד בהודעות שלי כתובת מייל תכתבי לי טלפון שאפשר לצור איתך קשר ואני ידריך כיצד לקצר תהליכים במסגרת בירוקרטיה בכללית עד כמה שניתן. בכל מקרה כותבת לך גם בגוף ההודעה את כתובת המייל שלי nurit225#gmail.com תחליפי # ב? @ טוב מתה מעיפות הולכת לישון. נורית.

28/07/2008 | 22:06 | מאת: טל

הי בנות, גם אני חדשה פה.. אני צריכה לעבור היסטרוסקופיה עקב ממצא של פוליפ אגב מעקב זקיקים. האם מישהי מכירה רופא טוב לבדיקה? מקופ"ח מכבי או פרטי? מאוד לחוצה מהבדיקה ומההליך עצמו, האם מישהי עברה ויכולה לספר קצת? שמעתי שהבדיקה כואבת... טל

28/07/2008 | 22:57 | מאת: נורית

אני עברתי פעמים: אחד עברתי בברזילי בהרדמה כללית שבו הוצא פוליפ קטנשיק מצוואר הרחם. לאחר ההתאוששות מההרדמה לא כאב במיוחד או יותר מימי המחזור והיה קצת דימום. והשני בהדסה ללא הרדמה רק ההיסטרוסקופיה היתה הבחנתי לא כאב כלל אפילו פחות מבדיקה אצל רופא נשים כי לא מכניסים שום מכשיר לפתיחה אלה נכנסים עם סיב אופטי שיש בו מצלמה זהיר ואת רואה את הרחם שלך במוניטור. היה ממש חוויה מתקנן לאחר כל כך הרבה כאב אם הטיפולים האלו. באמת אין לך מה לדאוג זה באמת לא סיפור גדול לא בהרדמה ולא בערנות. בהצלחה נורית.

29/07/2008 | 13:23 | מאת: נועה

של נורית, והיא המומחית שלנו לענייני הליכים רפואיים :-) אין לי מה להוסיף חוץ מזה שעברו פה די הרבה בנות היסטרוסקופיה אבחנתית ללא תלונות מיוחדות. בהצלחה ושלא ימצאו כלום! נועה.

28/07/2008 | 15:28 | מאת: יפית

הי לכולן, אחרי שוטטות קצרה בפורום הבנתי שיש לי עסק עם חבורה מדהימה. אמנם אני עוד לא עשיתי הרבה (וב"ה גם לא אעשה) אבל עדין הלחץ והאכזבה רבים. אני ובעלי בני 25 מנסים כבר שנה, עברתי טיפולי איקוקלמין ואסטרופרם, מעקבי זקיקים ואפילו צילום רחם, שלא ברור למה הרופא נשים שלי מיהר כל כך לערוך...אבל לפי מה שהוא אמר התוצאה היתה תקינה. עכשיו לאחר שכנועים רבים בעלי יעשה בדיקת זרע וקבעתי תור לפרופ' מרגליות (שמעתי עליו הרבה שבחים). רציתי לשאול משהו... אני כבר חודשיים ללא הורמונים - החלטנו להירגע קצת עד לשנלך לרופא, אבל המחזור שלי מוזר. יש לי הפרשות חומות שמתחילות כשבוע וחצי לפני המחזור ואין לי ממש דימום, אולי זה דימום אבל זה שחור ממש, כבר המון זמן לא ראיתי דם אדום. זה נפוץ? ו...זהו סתם רציתי סוף סוף לשתף אנשים שחווים את אותן חוויות ושאלות, בלי לחץ ושאלות מיותרות. ביי ותודה לכולכן

28/07/2008 | 23:09 | מאת: נורית

טוב שהרופא שלח אותך לעשות צילום רחם זה היה כדי לשלול החצוצרות סתומות כי אם היו לך חצוצרות סתומות הביציות לא יכולות לפגוש את הזרעים ואז אין טעם לעשות הזרעות. באמת הגיע הזמן לעשות בדיקת זרע, הבדיקה הייתה צריכה להעשות ממזמן. לגבי פרופסור מרגליות שמעתי עליו שהוא ממש טוב. לגבי הדימומים הייתי מאוד ממליצה לך לעבור בדיקה בטא כמותית כי זה נשמע כמו הריון צעיר, אולי את כבר בהריון ואת לא יודעת זאת ואם הדימומים של הריון צעיר אז צריך לקבל תמיכה הורמונלית כדי לשמור על ההריון אז בבקשה טוסי לעשות בדיקת הריון {בטא כמותית}. מחזיקה לך הצבעות וממתינה לתשובה. נורית.

29/07/2008 | 08:33 | מאת: יפית

תודה על התגובה. מה שציינתי הוא לא תופעה חד פעמית כל מחזור שלי מתחיל בכתמים החומים והדימום קצר ואפילו לא קיים. למשל עכשיו עוד שבוע אני צריכה לקבל וכבר כמו שעון יש לי גודש בחזה והכתמות - לכן זה לא היריון זה פשוט...אני. בכל אופן תודה על האופטימיות יום נפלא יפית

04/08/2008 | 01:17 | מאת: דורה

ואינשאללא, תתעופפי מאיתנו במהרה! אמן אמן אמןןןןןןןןןן. בקשר למחזור השחור, באופן אישי היו לי מעט גם כאלה ולא שאלתי עליהם את הרופא ככה שלא יודעת לענות לך. מה שכן, אף אחד מהרופאים ששאלתי לגבי דימומים מסוג אחר שהיו לי, לא טרח להתרגש מהצבע, מהמרקם, מכלום. וזה מאד מוזר לי. לדעתי יש הרבה יותר כבוד ויחס למחזור עצמו, כלומר- אופי הדימום, דווקא ברפואה הלא קונוונציונאלית. ובקשר למרגליות- באמת כשמו כן הוא, אבן מרגלית. ממש. בלי שום ציניות. אדם מקסים, חם ולבבי, אין לו את הלוק של פרופסור בכלל, גם לא את ההתנהלות שהיית מצפה ממנהל אחת המחלקות היותר עסוקות בשטח, ובעל שם בין לאומי. נחשב לתותח על. הייתי מטופלת שלו כמה סבבים, לא באופן פרטי, והחלטתי שטוב לי יותר לעבור לרופאים האחרים במחלקה, בעיקר בשל הנגישות. הוא מקסים, יענה לכל שאלה, ויתן תמיד עיצה, גם אם את לא מטופלת שלו, אבל הוא עסוק. עסוווווווווווווווווווווווווווווווווווווווק בטירוף. בסופו של דבר עברתי לדר' גל שבזכותו יש לי עכשיו תינוקת מתוקה בת שלושה חודשים. שהגיעה אחרי ארבע וחצי שנים וטונה טיפולים וכאבי לב. אני דווקא לא חושבת שרופא הנשים שלך מיהר ועשה את צילום הרחם. לפעמים, מתוך התחשבות בעובדה שהבדיקה עלולה להיות כואבת ולרוב לא נעימה- רופאים נוטים לדחות אותה מעט. ומה אם הבעייה בדיוק שם? למה לחכות ולדחות? אני בעד לגמריי. את בדיקת הזרע של בעלי עשינו אחרת. נאמר לנו לקיים יחסי מין והגעתי אחר כך ולקחו ממני את הזרע. כנראה שזה מתוך התחשבות בגבר. אבל בכנות, אני חושבת שאפשר היה גם לבקש ממנו לתת זרע לכוסית. אפשר להתחשב גם בנשים, הרי כל התהליך הזה לא נעים (בלשון המעטה) בעיקר לנשים. (להוציא את הגברים שעוברים שאיבת זרע כמובן). ואחרון חביב- זה ה מקום לשתף ולשחרר לחצים ולדבר במקום שכולן מבינות אותך. עבורי המקום הזה היה קבוצת התמיכה היחידה לה נזקקתי ושעזר לי להחזיק את הראש מעל המים ולנשום. שיהיה בהצלחה ובקצרצרה. דורה.

28/07/2008 | 11:02 | מאת: א

שלום, האם אתן יודעות כמה ימים לאחר בטא שנייה ניתן לראות דופק? אני אחרי 6 הפריות ולחוצה מאד לדעת תודה

28/07/2008 | 13:13 | מאת: נועה

טפו טפו טפו טפו, דופק אפשר לראות בשבוע 6-7 להריון, ז"א כשבועיים אחרי תאריך בטא שניה. בהצלחה ענקית &&&&&&&&&&& ושיהיו אך ורק בשורות טובות!!!!!!!!!!!!!!!!!!!! נועה.

28/07/2008 | 07:29 | מאת: עדי

היי זאת שוב אני. אתמול דיברתי עם חברה שלי והיא סיפרה לי שהיא בהריון יש לה כבר ילדה בת שנתיים. באמת ששמחתי בשבילה אבל אחרי השיחה איתה הרגשתי שמישהו הכניס לי סכין ללב וסיבב אותה זה קשה לי מידי אתמול הייתי אופטימית היום כבר לא אין לי כוח לעצמי ואין לי מושג איך אני שורדת שבוע וחצי.

28/07/2008 | 08:38 | מאת: חדשה

את תשרדי תמשיכי להיות אופטימית לא להישבר תחשבי חיובי גם לך לי ולכולם ב"ה יהיה מקווה שכמה שיותר מהר בהצלחה ושנשמע רק בשורות טובות

28/07/2008 | 10:09 | מאת: נועה

ממוש, איך? אין קסמים. אפשר אולי לסובב את הסכין לכיוון השני ולהוציא אותה, לשפוך במקומה לתוך החור הרבה הרבה חום ואהבה מאיתנו, החזקת אצבעות שלנו, הבטחה שלנו שתחזיקי אחד קטן משלך (בתקווה שבקרוב קרוב קרוב).... אין הרבה קסמים שיכולים להרגיע כמיהה שכזאת, זה ב DNA שלנו, לרצות ילד, להכיל אותו בתוכינו. כל מה שאני יכולה לאחל לך זה שתעופי מהפורום שלנו כמה שיותר מהר ותעברי לפורום שכן לענייני הריון, הנקה והחתלה! (((חיבוק)))) נועה.

28/07/2008 | 11:07 | מאת: עדי

אתן כאלה חמודות מזל שיש לי אתכן