פורום פוריות חברתי - תמיכה

שלום בנות, האם מישהי יודעת באיזה מינון כדאי לקחת אבץ כתמיכה בתהליך של הטיפולי פוריות? תודה.

רואה שכתוב על הקופסא : zinc sulfate - 220 mg (50mg ZINC=) אז אני מבינה שזה בעצם 50 מ"ג אבץ..... אז זה מתאים לקחת את זה? תודה.

מישהי אחרת?

ואסור לנו לייעץ בשום דבר שקשור בלקיחת תוספים או תרופות. ממליצה לך בחום לא לקחת תוספים על דעת עצמך ולהתייעץ עם מומחה. בהצלחה ויום נפלא!

מתי עושים את בדיקת הדם? 12 יום מהשאיבה או מההחזרה. והאם סופרים את יום השאיבה/החזרה שממנו מתחילים לספור? תודה לעונות

12 יום מההחזרה, לא מהשאיבה, ולא סופרים את יום ההחזרה עצמו (או שכן סופרים, ואז עושים ביום ה-13). והכי פשוט לזכור, לדעתי: קחי את יום ההחזרה שלך, הפחיתי ממנו יומיים והוסיפי שבועיים. כלומר - אם ההחזרה היתה ביום שלישי, הבדיקה תהיה ביום ראשון; אם ההחזרה היתה ביום רביעי, הבדיקה תהיה ביום שני; וכו'. והעיקר, שיהיה המון בהצלחה!

תודה רבה על המילים החמות. נועה, "כל שלילי מקרב אותי לילד" זאת בדיוק הגישה שלי. באמת שלא הייתי יכולה לנסח את זה טוב יותר. ולכן אני כל כך מתבאסת על כל הפסקה כפויה מבחינתי. בחיי שהייתי עושה שאיבות כל שבוע אם רק היה אפשר עד לתוצאה המקווה. וכן, אני מאמינה בלב שלשם שהיא עוד תגיע. יש לי רגעי שבירה קטנטנים, אבל ביניהם אני באמת בטוחה שהילד הבא הוא מעבר לפינה. ולגבי ילד שלישי: נועה, כל כך הזדהיתי עם מה שכתבת. אני לא לגמרי שלמה עם ההורות המבוגרת שלנו, ולכן חושבת שחשוב לפעמים לשים גבול לעצמנו. וגם למירוץ הזה אחרי הטיפולים ומה שהוא עושה לגוף ולנפש, באופן שאין לי ספק משפיע על הילדים שכבר קיימים. לכן אני די בטוחה שהגבול אצלי יהיה שני ילדים, אבל כמובן שאני לא יכולה להתחייב, וודאי שלא אומרת לאף אחת אחרת מה לעשות. אני רק רוצה שתדעי, לי, שאני מאוד מבינה את ההחלטה להפסיק אחרי שניים למרות הכמיהה לעוד ילד. אני די בטוחה שלא אמנע עוד לעולם היריונות באופן אקטיבי, ואז אם משהו יבוא באופן טבעי, ברוך הבא - גם אם זה יהיה מאוד צמוד אחרי לידה שנייה (שתבוא בקרוב בע"ה) - אבל לא חושבת שאיכנס שוב לסחרור של טיפולים לילד שלישי. אבל אצלי זה כמובן עוד רחוק. ומה שמצחיק, אגב, הוא שבצעירותי תמיד רציתי רק שני ילדים, ושיהיו במרחק די גדול זה מזה (ארבע-חמש שנים לפחות). אז את המרחק הגדול אני עדיין מעדיפה ופשוט אין לי פריבלגיה כזאת, אבל התשוקה הזאת לשלושה ילדים די חדשה אצלי ולפעמים משעשעת אותי. כאילו, בגיל 30 היית בטוחה שאת רוצה שני ילדים ובגיל 40 אני פתאום מתבאסת שלא יהיו לי (כנראה) שלושה? מה נסגר איתי? ;-)

תמיד רוצים את מה שאין. עד היום היה ממש ברור לי שאני רוצה שלושה ושאלך לטיפולים אפילו אם צריך. אבל אחרי טיפול המוקפאים שכשל והדמעות כיסו את הכרית התפקחתי וראיתי כמה כיף לי שיש לי שני ילדים משני המינים ושהבת היא בכורה והיא ממש חברה שלי. עם שניים אני יכולה לתמרן יותר בקלות מאשר שעכשיו יהיה לי בנוסף גם תינוק שאצטרך לדאוג לו כי אין לי שום עזרה ביום יום חוץ ממני ובעלי. אני רואה נשים עם שלושה ילדים איך שהתמרון קשה. אני מסתכלת על חצי הכוס המלאה. אני את סאגת הטיפולים סגרתי והיום אני נהנית מהפירות והולכת גם להשקיע בעצמי ולעבור דירה בעה"ש. אין סוף לספוקלציות אם ולמה וכמה. מקסימום אם יבוא לי כל כך עוד אחד בחיק המשפחה אאמץ חייל בודד ו/או אהיה משפחה אומנת.

האמת שגם התמרונים עם שני ילדים קצת מפחידים אותי, אז שלושה ילדים - ועוד בהפרשי גיל קטנים - נראה לי מאוד מאוד קשה. ומעבר לקושי שלי, זה גם נראה לי כמו משהו שבא קצת על חשבון הילדים עצמם. יש אנשים שבנויים טוב לתמרונים ולג'אגלינג הזה ויש כאלה שלא כל כך, ואני מאלה שלא. וכמוני כמוך, אין לנו עזרה שלא בתשלום ביום-יום. אז כמו שאמרתי אני לא רואה את עצמי מונעת עוד היריון (אלא אם יהיו לי סיבות רפואיות לכך), אבל האופציה של שלושה קטנטנים בבית גם די מפחידה. וככה אני מעודדת את עצמי :-) וכמו שכתבתי לך עוד לפני החזרת המוקפאים: בן ובת זה ממש חלום! אישית, לא אתלונן גם אם יהיו לי שני בנים חמודים, אבל מובן שבסתר לבי אני מקווה לבת עכשיו... מקווה שעוד תבקרי אותנו כאן מדי פעם, ובינתיים שיהיה חג שמח מאוד, מלא אושר של הקטנטנים!

נורית יקרה, רוצה להזכיר לנו קצת פרטים?

אני מודה יום יום על המתנה שקיבלתי. רציתי מאוד בת וקיבלתי אותה בכורה, כל כך חכמה, חמה ומבינה ומרפאת כל מכאוב שלי. כולי מתרגשת לראותה גדולה ומתפתחת ופניה כבר לבית הספר. והקטן נסיך שובב ומתולתל, שנון ומתוק, מדבר בלי סוף ומקיף אותי באהבה גדולה ולא מפסיק להגיד אמא-אבא. הם אלה בעצם שעושים את החשק לעוד. אבל מצד שני אליה וקוץ בה עם כל השמחה והאהבה לא קל לגדל ילדים ללא עזרה ובגיל מבוגר יותר. הלב רוצה אבל ההגיון אומר לסגור עניין.הכל בסוף שאלה של פוריות ואפשרות. האם בדברייך את רומזת שתחזרי לטיפולים או שמא יש דר אחרת? איך ילדך מתרגש לקראת המעבר לבית ספר? מה הקטנה כבר עושה? איך את שורדת את הבלגן בבית? שיהיה שבוע טוב

כמוך כמוני. גם אני מודה כל רגע על המתנות הכבירות האלו שזכיתי שיפלו בחיקי. לא רומזת כלום. אם בן זוגי היקר היה אומר לי יאללה בואי נעשה עוד לא הייתי חושבת פעמיים. עם כל הקושי והטירוף של החיים. אבל הוא ממש לא רוצה. יש לו 4 ילדים! אפילו שהגדולים גדולים מאד. זה עדיין להיות אבא ל 4... אולי כמוך יבוא יום ואחשוב להיות משפחת אומנה, או אאמץ מישהו. מי יודע. אבל כנראה שאת הגעגועים להוויה של להיות בהריון וללדת שוב לעולם לא אשחרר. כל כך מתגעגעת לזה... לגבי החמודים - הוא סופר כל יום את הימים לגיל 6 ולתחילת כתה א'... והיא - ואי ואי ואי. מה היא לא עושה... לנו, לאח הגדול שלה, לכולם. פנתרה נמרה לביאה שנולדה במזל אריה כמוהו... יום מקסים לילוש

טוב אז הייתי חלק מהפורום הזה לפני 3 שנים בערך ואין ביכולתי לתאר עד כמה התחזקתי ממנו בתקופה הכי קשה בחיי... לאחר 3 מחזורי איקקלומין,3 הזרעות עם גירוי יתר שחלתי בסוף. ולבסוף הפריה אחת שהביאה לעולם את האוצר הכי יקר בחיי!!! היא כבר עוד מעט בת שנתיים!!! היום עברתי החזרה של 2עוברים שבתקווה ישתרשו להם שם בפנים בכיף ולא ירצו לצאת.. אני כל כך מבינה את הייאוש ואת הכוחות העצומים שאנחנו צריכות לאסוף יום יום על מנת לראות איך הכל הולך כל כך בקלות לכל כך הרבה נשים ואנחנו צריכות להתאמץ כל כך.. אבל התוצאה כל כךךךךך שווה את התהליך!!!! אין לתאר את האהבה העצומההה כלפי ביתי יותר ויותר בכל יום ואת האושר שהיא מכניסה לחיינו.. אם לפני כן כולם חפרו על זה ש"נו מתי תעשו ילד" עכשיו זה עבר ל"נו השעון מתקתק מה אתם רוצים שהיא תישאר לבד בלי אחים.." אז מה לעשות הסביבה והמשפחה משפיעים עלינו ועל רמת הלחץ אבל שיקפצו לי.. אני יכולה לכתוב על שעות אז אני אשאיר לפעם הבאה. וכמובן שולחת אנרגיות חיוביות לכל מי שלפני, בזמן, ולפני הבא..

איך אשכח? את ואני היינו בהריון יחד! גם הפיצקה שלי בדרך לשנתיים... לא יאומן! שיהיה לך בהצלחה עצומה יקירה עם השניים החדשים ושהפעם תהיי נקייה מגירויים מיותרים :-) סנני את מה שהסביבה אומרת, את כבר מכירה ויודעת את הרוטינה... שבת שלום ותודה שאת פה חזרה בבית!

שבוע טוב.. קודם כל ממש התגעגעתי אז טוב לשמוע ממך ובמיוחד שאת זוכרת... אני חושבת שאחרי הרבה שנים לומדים לסנן את התגובות, המבטים וטוב שכך.. לעומת הסיבוב הקודם למדתי גם להשתיק אנשים שזה פשוט לא עניינם..כנראה פשוט התבגרתי.. בכל אופן אני שמחה לקרוא קצת מה חדש פה וגם לעזור אם אוכל תוך כדי ההמתנה מורטת העצבים הזו לבטא בשבוע הבא.. נשיקות

קודם כל מחזיקה לך אצבעות שהטיפול הזה מצליח אמן אמן&&&&&&&&&& איזה כיף בת בכורה. הבן שלי גם בגיל שנתיים ויש לי בת בכורה גדולה יותר. למדתי משהו חכם על הסביבה- את יכולה להיות עדה להתרחשות אבל לא חייבת לקחת בה חלק ריגשי. במילים אחרות את יכולה לשמוע באוזן אחת ובאוזן השניה לנשוף החוצה. בסופו של דבר את בדרך הנכונה להגדיל את משפחתך. חג שמח ונשיקות לנסיכה הקטנה גדולה!!!

שלום לכולן. שאלה לי. האם ככל שעולה מספר הביציות שנשאבות יורדת, במקביל, איכותן? בעבר שאבו לי 16 והופרו 14 לאחר מכן נשאבו 14 והופרו 11 (ואז נולד הבן המתוקיי שלנו) ועכשיו נשאבו 21 (1) והופרו "רק" 13.... תודה ושיהיה יום נפלא לכולן ובשורות טובות

היי גלית, בעיקרון ידוע לי שאם מייצרים יותר מדי ביציות במחזור אחד זה עשוי לבוא על חשבון איכותן, ולמיטב ידיעתי רופאים היום שואפים להגיע לסביבות 10-12 ביציות במחזור ולא יותר (גם כדי להימנע מגירוי יתר, כמובן). אבל במספרים שאת מתארת נראה לי שייתכן שפשוט חלק מהביציות לא היו בשלות - מה שקורה כאשר הזקיקים בגדלים מאוד שונים, והשאיבה הרי נקבעת לפי הזקיקים המובילים. כלומר, אם נכנסת לשאיבה עם 21 זקיקים, אבל חלקם היו סביב גודל 10, 12, 13, אז הביציות שנשאבו מהזקיקים האלה לא היו בשלות ולא היה סיכוי להפרות אותן. אם חשוב לך להבין את זה, את יכולה לבקש מהרופא שלך שיגיד לך לפי דו"ח המעבדה כמה ביציות בשלות היו וכמה מתוכן הופרו, אבל זה לא נשמע לי כל כך משנה. 13 הפריות זה המון! שיהיה הרבה בהצלחה בהחזרה. מחזיקה לך אצבעות &&&

תודה קרן ושיהיה בהצלחה רבה גם לך :-) מסע לא פשוט אנחנו עוברות, אין ספק בכך

נכון מאד כל מה שנאמר. בתור אחת שתמיד הפיקה המון ביציות עם די הרבה עוברים אבל כמעט אף עובר ששרד מעבר לאלו שהוחזרו, אני יכולה לאשר את התאוריה. בהחלט יש ירידה באיכות הביציות, אפילו אם באופן פלאי רוב הזקיקים מצליחים להגיע לגדלים כמעט שווים. אין לגוף יכולת להבשיל בבת אחת כל כך הרבה ביציות. זה כל כך מנוגד לתהליך הטבעי שקורה בגוף. הגוף בגדול מתוכנת להבשיל ביצית בודדת ולגרום לשאר הזקיקים להיות בלתי רלוונטים. אבל כמו שאנחנו אומרות תמיד - לא צריך יותר מאחד שיעשה את העבודה כמו שצריך... בהצלחה גדולה!

עשיתי טיפול עם איקקלומין (כדור 1 ביום), הביוץ כנראה היה ביום ה-12 של המחזור, וכעבור 24 יום (שזה כ-4 ימים של איחור) מה זה אומר?נאמר לי שאני צריכה לעשות עוד בדיקת בטא בעוד יומיים, לראות אם זה עולה, אבל זה פשוט נשמע לי כל כך נמוך ולא הגיוני. גם אין לי רבע סימן שקשור בהיריון, ויש לי כאבי מחזור. מה זה אומר?

תחכי לבדיקה בעוד יומיים הבטא לא יכולה להעיד כרגע שזה לא תקין. תני צאנס . כמו כן כאבי המחזור הם בהחלט סימן גם להריון. הרבי בתפילה ושתזכי לבשורות טובות אמן!

לפי מה את קובעת מתי היה הביוץ? איקקלומין בדרך כלל מאחר את הביוץ, כך שאם את מדברת לפי ספירת הימים ולא לפי בדיקות, בהחלט יכול להיות שהביוץ היה מאוחר בהרבה ממה שנדמה לך. אם כן, יש סיכוי להיריון תקין בהחלט. אם אכן מדובר בארבעה ימי איחור, אני נאלצת להסכים שזה לא מבשר טובות. מחזיקה לך אצבעות, ונשמח לעדכונים.

הכל יכול להיות. יכול להיות בטא נמוכה מדי, ויכול להיות ביוץ מאוחר ובטא תקינה. הדרך היחידה לדעת זה לחזור עליה כעבור יומיים. כבר היו לנו ניסים שהתחילו מבטא מאד נמוכה. מחזיקה לך אצבעות לבשורות טובות!

ראשית, אני מאחלת לכולכן לזכות בהיריון במהרה אמן אמן!!! ולהגיד לכן שאני כל כך מבינה את מבול הרגשות והתסכולים ומאמצת כל אחת מכן לליבי. צריך הרבה הרבה סבלנות, כוחות ונחישות לטיפולים הללו ועצם זה שאתן מתמודדות איתן זה מראה על נשים מלאכיות וחזקות. אני יכולה להגיד לכן שגם חיי לא היו סוגים בשושנים אף פעם בשום תחום והכל תמיד קשה קשה. בעוד כחודש אחגוג יום נישואין 15 עם בעלי כשאנחנו חובקים בת בכורה בת חמש וחצי ובן קטן בן שנתיים. שהגיעו אלינו אחרי ייסורים רבים שעברתי. מאוד רציתי שיהיה לי ילד נוסף אבל הגיל מתקדם ולעבור שוב טיפולים קשה מנשוא. ומצד שני לגדל ילדים זה לא פיקניק צריך גם בשביל זה הרבה כוחות נפשיים ופיזיים והרבה כסף. לכן אני מעדיפה להתמקד באיכות גידול ילדיים מאשר הכמות למרות שלא אשקר בלב אני חולמת על היריון נוסף ועל עוד מישהו לחבק אבל יודעת גם להגיד תודה גדולה על מה שיש לי. ובשרשור שלכן ראיתי שכתבתן שאומרים ששניים זה לא משפחה וזה מזכיר לי שמישהי אמרה לי ששלושה ילדים זו משפחה ואמרתי לה שניים לא נחשב אז היא אמרה כן אבל שלוש זה ממש משפחה. מאיפה את קובעת מה זה משפחה????????.. אין סוף לסיפורים הללו. ומהיכרות שלי עם אמהות בגנים של הילדים ראיתי משפחות מרובות ילדים שלא מאושרות וראיתי גם אמהות במצבי ועוד כהנה וכהנה. הרבה פעמים הלקיתי את עצמי ואמרתי לעצמי - איך הן עשו הכל בגיל צעיר - ילדים וקריירה ובית ועוד ועוד ולא הערכתי את עצמי. אבל לא נראה שראיתי את האמת. היום אני מאושרת מאוד ויכולה להגיד בגאווה שיש לי משפחה לתפארת ויש לי מקצוע ויש לי שאיפות ואתגרים רבים עדיין להתמודד איתן אבל מצבי הוא כבר לא מה שהיה בעשור הקודם. אז בנימה אופטימית נפרדת מכן ומחזקת אתכן ומתפללת בשביל כל אחת מכן שהאביב יביא לה פריחה מלבלבת בכל התחומים שתבקש. חג שמח!!!

לי יקרה קראתי את ההודעה מהעבודה היון ונקוו לי דמעות בעיניים. ממש חיזקת אותי שתדעי. מאוד התרגשתי שטרחת לכתוב לנו לשם העידוד והחיזוק. אני עברתי שלב קשה של הלקאה עצמית. עכשיו פשוט כואב לי. שישנתי. שחתונה וילדים לא היול בסדר העדיפויות שלי שקטע אקטיבי אלא, בטח שיבוא, ומתי שיבוא יופי. היום הייתי אצל האחיות והעובדת הסוציאלית. אני חושבת שזו ממש הצלה בשבילי שיש שם מישהו כמעט כל הזמן שאפשר לדבר איתו. העובדת הסוציאלית הקשיבה לכל הסיפור של ההזרעה ומאוד ניחמה אותי. היא גם אומרת לי המון שהיא חושבת שהקשר שלי עם בעלי מאוד מיוחד ועליי לשמור עליו. האחות דיברה איתי בעדינות על תרומת ביצית ולא יכולתי להפסיק לבכות. לא יודעת איך אני מגיעה לעבודה ומתפקדת עם כל עול החיים שאלה אחרי בוקר כזה. יש לי חברה שגילתה לי שיש לה בעיות פיריון קשות. הבחורה בת 28. עדיין זה לא מונע ממני להלקות את עצמי על כך שטרחתי להתחתן בגיל 40. טוב החיים מורכבים וגם לזה היו סיבות. לפחות העניין החתונה היה לי הפי אנד. היום זה יום של רחמים עצמיים.

מישי יקירה, מתפללת למענך שתראי בסוף את האור בקצה המנהרה כתבת שאת מרגישה מעט מוזנחת מבחינת טיפול. את מטופלת אצל רופא פרטי? ציבורי? רופא תותח שאת סומכת עליו? אם הוא לא כזה, הרי שאת צריכה לרוץ לכזה, ואם את זקוקה להמלצה, אשמח לתת.... עדי

ההודעה שלך נוגעת מאוד ללב. בין השורות אני קוראת את הכאב והעצב על אובדן חלום הילד השלישי, אבל אני מאוד מבינה ומעריכה את החלטתך לא לגשת לעוד טיפולים. אני מראש די הנחתי שאעשה כל מאמץ טיפולי כדי שיהיו לי שני ילדים, בע"ה, אבל אחרי זה אשאיר את ההחלטה בידי שמיים ולא אפנה לעוד טיפולים. כמובן שהדרך המתארכת עכשיו רק מחזקת את ההחלטה הזאת. אני חושבת שכל מי שאומר ש"שני ילדים זאת לא משפחה" לא יודע על מה הוא מדבר. מבחינתי גם ילד אחד זאת לגמרי משפחה ושינוי טוטאלי מאין-ילדים, גם אם זה עדיין לא מרגיש מספיק בתרבות שלנו. ומי אומר את זה בעצם? אני מניחה שבעיקר במגזרים שבהם משפחות גדולות זאת הנורמה, אבל אפילו מבחינה הלכתית שני ילדים זאת המצווה (לפחות אם אחד מהם הוא בן, אבל נניח כאן לדקדוקים ההלכתיים...). ובדיוק כמו שאמרת, לי, משפחה גדולה זאת לא ערובה לא לאושר, ולא לילדים מטופחים. תחגגי את המשפחה שלך, את האהבה שלך לבעלך, את המקצוע שלך. יש עוד כל כך הרבה אתגרים לפנינו ועוד ילד זאת לא מהות הכל. מקווה שעוד תקפצי לבקר ולעדכן מדי פעם, נשיקות!

כמה שאני מבינה איפה שאת נמצאת. כמה אני חולמת על עוד אחד/ת קטנטנים... נכון, לא התחלנו את הדרך כל כך צעירות, אבל יש לנו המון המון המון בידיים. כל יום שעובר אני נמרחת מאושר על מה שהושג, ומידי פעם מתגנבת ללה מן הרגשה חמצמצה כזו של - מה זהו? כאן מפסיקים? אבל הרחם שלי רוצה עודדדדדדדדדד. מניחה שיהיו עוד נדודי שינה על העניין. אבל צריך גם לשקול את צד הילדים. עם כל זאת שהחברה שלנו משתנה וההורות הופכת למבוגרת יותר ויותר, צריך גם לדעת מתי להגיד תודה על מה שיש ולעצור את המירוץ.. אני עדיין לא יודעת אם עצרתי או לא. אבל ימים יגידו. תודה שאת פה איתנו תמיד. שבת שלום והמשך בלתי נגמר של חום ואהבה משפחתיים!

מה נשמע אחרי שהטיפול האחרון נכשל אני החלטתי לקחת הפסקה בעלי לא כל כך מסכים למרות שגם זיידמן חושב שהפסקה של הטיפולים כרגע זה מה שנכון עבורי מבטיחה לעדכן מיטל

מיטל יקרה, כל כך מצער לשמוע שעדיין לא השגת הריון באמצעות הטיפול. מאיפה את אוגרת כל כך הרבה כוח לטיפולים? את ראויה לשבח ובטח הפסקה דחוף! לא מענין מה בעלך אומר.את חייבת מנוחה לגוף ולנפש. ויקירתי אם לא הולך עם הטיפולים אז אולי כדאי לשקול דרכים אחרות. ומה עם הילד שלקחת להיות משפחה אומנת האם הוא עדיין איתך? שיהיה לך חג חרות שמח תרתי משמע שולחת לך חיבוקים גדולים (((((((((((((())))))))))))))

מה נשמע מה שלומך הילד שלקחתי לאומנה עדיין אצלי בנתיים השופטת החליטה לתת לנו אותו ל3 חודשים והוסיפה שכל עוד אני ובעלי נרצה שהוא ישאר אצלנו כבר יש לו גן וחגגנו לו יום הולדת 4 בקיצור נהנים ממנו כמה שאפשר ונוגע אליי החלטתי לקחת הפסקה מבטיחה לעדכן מיטל

כתבה לך. גם אני מצטערת מעומק ליבי לקרוא שהטיפול כשל. אבל כפי שקראתי והתרשמתי את באמת בחורה חזקה ולא מתייאשת. דבר נוסף אני מאוד מאוד מעריכה אותך על הצעד שעשית את ובעלך להיות משפחת אומנה. האמת שגם אני חושבת על הצעד הזה. אשמח אם תוכלי לתת לי פרטים כיצד זה מתבצע, למי פונים. המייל שלי: [email protected] תודה ומחזיקה לך את כל האצבעות שלאחר ההפסקה תזכו לחבוק ילד מתוק :-)

במקרה שלי זה היה פשוט כי את הילד הכרתי מקודם כי הוא אחיין של בעלי אז זה היה יותר פשוט אם את באמת רוצה לקחת ילד לאומנה תיכנסי לאתר של אור שלום שזו אמותה שעוסקת במציאת משפחות לילדים שהוצאו מהבית או שפשוט תכתבי בגוגל משפחות אומנה או אומנה ותבררי באחת האמותו שמתעסקות בזה אני חייבת להגיד לך שזה תהליך ארוך שכולל המון בחינות ובדיקות אבל בסוף זה שווה את זה מיטל

קשה לשמוע. קשה כי אני כבר מכירה אותך לאורך הדרך הארוכה כל כך כמישהי שלא יודעת נואש. לא יודעת אף פעם מה זה להרים ידיים. אולי הפעם האיש היקר הזה שחלקנו בטיפולים יודע מה הוא אומר. תקשיבי לו. צריך לעשות את הפסק זמן הזה. ממילא אני חושבת שדי מיצית את כל הדרכים של ביציות שלך כרגע. ואם תחליטי יום אחד להמשיך לכיוון הלא קל של תרומת ביצית - זה תמיד יהיה אפשרי לגבייך. מאחלת לך מנוחה טובה, אושר עם הילדון שחיבקתם אליכם, ושהחיים יאירו אלייך תמיד. את נשמה מופלאה וחזקה לאין ערוך! שבת שלום יקרה!

שלום רב, האם מישהי עברה תרומת ביצית ומוכנה לשתף. האם מישהי יודעת על דרך קצרה לארגן את התרומה מבלי להוציא עשרות אלפי שקלים על כל מחזור (יודעת שקופ"ח מכבי משתתפת בשני מחזורי טיפול). העניין קשה מנשוא. תודה

אני ממש לא מתמצאת בפרוצדרות של תרומת ביצית. מקווה שאחת הבנות האחרות כאן תוכל לעזור לך. אם לא, נדמה לי שיש בתפוז פורום של תרומת ביצית. המון המון בהצלחה!

מה זה נחשב הזרעה אחת? חודש אחד? למה לדעתכן לא קיבלתי שום זריקות? האם מנסים ביוץ טבעי קודם? אני מרגישה קצת מוזנחת. וכל חודש הוא יקר מפז.

הי.. למיטב זיכרוני, במעבר בין הזרעות להפריות מחכים חודש, ובמהלכו את גם צריכה לדאוג לכל הבירוקרטיות - תוצאות (של שניכם) עדכניות של בדיקות HIV, פרו' הורמונאלי מעודכן, בדיקות וירוסים של שניכם וגם אישור הועדה של הקופה. כל אלה לוקחים זמן ואת צריכה להיות במצב שיש לך הכל, לביה"ח המבצע את ההפרייה. אולי יש עוד סיבות שמחכים, לא יודעת, אבל למיטב זכרוני אצלי זה גם היה ככה.... בהצלחה בהצלחה.... עדי

למרות שאני נוטה לא לעשות את זה, ומשום מה לי זה לא עוזר לשתף, אני מרגישה כאילו זה לא הוגן שאני מחלקת עצות לכולן ולא משתפת.... אז קיבלתי אתמול בטא שלילית אחרי הפריה. לא כיף גדול (איזו לשון המעטה....), אבל איכשהו הרגשתי כל הזמן שזה נכשל ואני כבר מסתכלת קדימה לטיפול הבא, ועושה כל מאמץ להישאר אופטימית. הכי מטריף אותי כרגע הקשקוש של מכבי עכשיו עם 45 יום בין שאיבות. מצטערת, אבל זה ממש לא מקובל עליי. אבל נתמודד גם עם זה :-)

באמת בזבוז זמן בירוקרטי. אוף.. ההפסקה שאני עשיתי הרגיעה אותי, אבל אני ממש מעדיפה לזנק קדימה. אני שואבת כח מהבנות האחרות כאן. מקווה שגם את- שיהיה חודש טוב! הלוואי שבקרוב כל הכאב ישטף בשמחה גדולה מישי

בוקר טוב נעצבתי לראות את מה שכתבת. האמת שלפני כמה ימים כשקראתי את מה שכתבת לי ושכתבת שאין לך הרבה כוחות אבל ממה שיש את שולחת לי, הבנתי שאת בטח לקראת או שקיבלת בטא שלילית וכל יום רציתי לכתוב לך ולא הספקתי. קרן היקרה, אין לי מילים שבטח יעודדו אותך, מלבד להגיד כמה את נפלאה, כמה כוח את נותנת לי בעזרת מילותייך החמות, בהן אינך חוסכת ומפרטת ועונה לי תמיד מכל הלב, למרות החפירות שלי והשאלות האינסופיות, תמיד יש לך סבלנות, כח, אמפתיה, חום ואהבה כלפינו. אני מקווה שהפעם לך יהיה את הכוח, הסבלנות והיכולת לרומם את עצמך (הלוואי ולי היתה היכולת לרומם אותך), אני בטוחה שבסוף לכל אחת מאיתנו יהיה את מה שהיא מייחלת לו, וזה רק עניין של זמן. מאחלת לך יום מקסים, שולחת לך חיבוק ענק ופה איתך בצערך. שלך, דנדן

אני מצטערת לשמוע על השלילי הנוסף. אין מה להגיד ברגעים האילו רק רוצה לחבק אותך חזק לתוך ליבי ולרפא את כאבך. וכמו שאת נותנת לכולן תקווה ואופטימיות אני רוצה לתת לך אותם עכשיו ברגעים הקשים. גם לי היה קשה יותר בהיריון השני וכמעט חשבתי שאולי לא אשיג היריון וברוך השם זה נגמר בטוב. שיהיה חג שמח ונשיקות לנסיך הקטן

בנות יקרות, ממש קשה לי בזמן האחרון אני על שלב דיכאון. קשה לי להירדם בלילות אני כועסת על עצמי ומפחדת מהזמן מתקתק. המשפחה שרציתי לי הרצונות שעלו וירדו והקושי היומיומי שממש משנה את הרצונות הטבעיים של ה "להיות אמא". היום זה היכה בי שוב חברים טובים שלנו שהתחתנו באותו שלב ילדו היום ילד רביעי!!!!! הם כנראה לא עלו ולא ירדו במהלך השנים ופשוט היו חזקים אל מול הריצות היומיומיות והלחץ מהחיים של העידן המודרני הזה. אני אחרי הריון מחוץ לרחם ועוד הריון לא תקין הכל מטיפולים של הזרעות. אני בהמתנה כרגע עד הטיפול הבא כי גם עשו לי קולפוסקופיה וגם כי צריך להמתין לפי המלצת הרופאה של אחרי הריון לא תקין שההורמונים יסתדו וכן הלאה. אני מקנאה בחברים האלו מאוד מאוד מאוד. אני לא יכולה לשמוח בשמחתם אני לא יכולה להבין כרגע את השמחה שלהם שאני הייתי רוצה להיות במקום שלהם עכשיו. עצוב לי ורע לי ממש. נקודה של אור אחת - קבעתי תור לטיפול בדימיון מודרך שאולי אולי יעזור במשהו לנפש שלי שהולכת וקמלה...

יקירה, כל כך מבינה אותך... שני רגעים ייצרבו בזכרוני לעד, זה שבו שמי עלי תינוק כדי "לעשות לי חשק" וזה שבו ירדתי למטה וראיתי רגליים קטנות מתנודדות על מנשא והעולם הסתחרר סביבי. עליתי למעלה חזרה והבנתי שלא עוד. עשר שנים אנחנו שם, וביניהם, ילד אחד בן חמש, שנוצר בין הטיפולים... הכמיהה האיומה הזו, ההפלות, האובדן, הקושי הכל כך גדול לחלוק עם אחרים והקושי הגדול יותר לשמוח בשמחתם, להביא מתנה, להחזיק תינוק אחר על הידיים.... אני כל כך מבינה אותך, מקווה שאת מטופלת אצל רופא שאת שקטה איתו (מוכנה לשלוח לך המלצה אם את צריכה) ומאחלת לך שכמו לי, פתאום זה יקרה גם אצלכם.... הלוואי...

חיכיתי כל היום שמישהיא תגיב לי. רציתי לראות שיש עוד כמוני שהחיים לא תמיד מחייכים אליה. תודה עדי שחזרת אליי ושיתפת אותי. יש לי תחושות כאלה שרק אחת שעוברת כזה דבר יכולה להבין. לילה טוב ושוב תודה רבה!

אתמול היה לי יום קשה ודווקא התעקשתי לענות לך ולא יצא מהאייפון- לא יודעת למה מצאתי בחיפוש את ההתחלה אז אני אמשיך ממה שמצאתי מחבר: מישי תאריך: 11/3/2013 שעה: 23:27 כל כך מבינה לליבך... כל כך מבינה אותך. אני שמחה שיש את הפורום הזה שבו אפשר להביע את הרגשות שלנו כפי שהם באמת. אני מחזקת אותך... תחשבי על כל הדברים שכן באו לך בקלות בחיים... לכל אחד את התיק שלו... זה כל כל קשה. אני אומרת לעצמי אוקיי לכל אחד את התיק שלה. בשעות הקשות גם זה מכאיב לי, כי אני שואלת, למה דווקא את זה , לי?!? אני כל כולי אמא. זה פשוט גומר אותי. אבל אני כל הזמן במודע מזכירה לעצמי את כל מה שזכיתי בו ונבינה שזה מה שיש לי, ומנסה להיות ענווה כדי לשמור על מה שיש. החיים כבר זימנו לו הפתעות רעות מאוד בין לילה, אך גם הפתעות טובות מאוד בין לילה. נורית, אתמול היה לי ביוץ בפעם הראשונה מזה שלושה חודשים. לבעלי לא הצליח לתת זרע וחזרנו מבית החולים לעבודות שלנו במפח נפש איום ונורא. בעלי היה על סף בכי. כל אומלל שכל היום רק בכיתי רק מזה. בדרך לבדיקה פגשנו חברה שהתחתנה לא מזמן בגיל מאוחר. היא אשתו של חבר של בעלי בעצם והיא ש ו ב בהריון. חייכתי מאוזן לאוזן ושמחתי בשבילה. אחר כך בעלי אמר- היא בהריון. ומה שיצא לי זה- אני כל כך מקנאת. :( כמה קשה ואנחנו רק בתחילת הדרך... אני רואה כמה אני מרוויחה כשאני מוצאת כוחות להיות שמחה, עבור בעלי. יש לנו ימים יפים וערבים יפים ולילות יפים. כמובן שבפנים הכל אותו דבר. אבל בכל זאת יש שמחה והימים עוברים לנו יותר בכיף. מגיע לנו, אלה החיים שלנו והימים האלו לא יחזרו שוב. אנחנו אישית צריכים נס. בכל מקרה, מקווה שיוקל לך ותמצאי כוחות. וכשתחזיקי את התינוק החמוד שלך הכל יישכח... עדי- שולחת לך חיבוק ואני רוצה להגיד עוד משהו- אני לא מתכננת יותר להיות נחמדה לאף אחד בנות. מי ש"רומז" לי או לא יודעת מה כל ההערות האיומות האלה, לא מקובל עליי יותר. אני מתחילה לענות, ומהר. למה אני צריכה לחייך בנימוס לכל המאחלים?? למה מותר להם להכנס לנו למיטה ולשחלות ולאשכים של בעלי ולהעיר הערות מעליבות? למה מותר להם לשאול ולחטט ולדחוף?!?!!? למה!?!?!? האם אני שואלת נשים שמנות מתי הן עושות דיאטה? או רווקות למה הן לא מתחתנות? או זוגות חברים שנשואים מעל לחמש שנים ללא ילדים, נו נו מה קורה? עצלנים! מה קרה, יוסי לא מכוון טוב? אני לא מבינה את זה ולעולם לא אבין וזה עושה לי רע מאוד מאוד מאוד לסתום ולהבליג. נמאס לי. בעלי לא מסכים ואומר שזה יעשה לי רע. אוקיי ננסה ונראה. יש לכן דיעה בעניין? אשמח לשמוע! שלכן מישי

היי מישי, לי אין את זה באופי שאני צריכה לשים על עצמי איזו מסכה ולחייך. כשרע לי כשעצוב לי כשאני מדוכאת אני לא מתחפשת. לטוב ולרע. זאת אומרת שיהיה לי באמת קשה לא לשמוח בברית שתבוא אני אשמח בשבילם אבל אהיה עצובה בשבילי ואני מביטחה לכן שייראו את זה על הפנים שלי, ועוד איך ייראו! אז שייראו מה אני אעשה שייראו ואני מקווה בשבילם שהם יגידו בלב "מזל שאני לא במקום שלה..." וגם שייגידו בלב "אני מעריצה אותה על היכולת לבוא ולשמוח איתנו בכל זאת". ואם הם לא יגידו עליי את זה בלב או בינם לבין עצמם אז מה כן הם יגידו? לשם שינוי הפעם לא יהיה אכפת לי מה יגידו גם ככה הקשה עם הטיפולךים הכשלונות והכמהה האין סופית הזו. לא רוצה עכשיו להתמודד גם עם "מה יגדו" זה כבר יהיה לי יותר מדי.

חייכתי כשקאתי את מה שכתבת כי זה כל כך מוכר לי! אני ובעלי נשואים כמעט 6 שנים (ללא ילדים) אז כל המשפחה והחברים נכנסים לנו לתכנון המשפחה על בסיס קבוע. אני עוד מעט מסיימת תואר אז עכשיו כולם מצפים שאני אהיה כבר בהריון. לאחרונה שאל אותי מישהו שלומד איתי שהוא לא ממש חבר אפילו.... נו? מה עם תינוק? אתם מנסים כבר? וגם קולגה שלי מהעבודה... הפסקת לקחת גלולות נכון? רואים את זה על העור שלך! ממתי זה הפך להיות דיון ציבורי??? ממממש בא לי לשאול אותם שאלה מביכה בחזרה... אולי לבדוק אם הם מרוצים מחיי הסקס שלהם או משהו כזה :)

אל לך לדאוג לגביי תחושותייך זה כ"כ ברור ומתבקש. גם אני חוויתי את מה שחווית הן מבחינה גופנית והן מבחינת התחושות. אל תתייאשי ותאמיני בליבך שזה יקרה ב"ה. היום תודה לאל יש לי ילד אחד ואחרי לא מעט זמן הקושי והסבלנות השתלמו בסופו של דבר. אולי כדאי שתנוחי קצת ותקחי פסק זמן מכל הלחץ והמתח ותחזרי כשאת נינוחה ובריאה. הגוף זקוק למנוחה ולעיתים הוא מאותת לנו דרך אי הצלחות . חמודתי פשוט תרפי קצת תרבי בתפילה לבורא עולם ותראי שבסוף זה יצליח!!! מניסיון

(החלטתי להעלות את השרשור למעלה, כי הוא התחיל ללכת לאיבוד שם למטה) מאוד שמחה לשמוע על ההזרעה, ועל הביוץ הוודאי. אלה חדשות מצוינות, שמוכיחות שממש עוד לא מוצו כל האפשרויות. מאחלת לך כמובן המון הצלחה כבר בטיפול הזה, אבל גם אם לא, אלה בשורות טובות לעתיד. לשאלתך: כן, נשים יולדות תאומים מהזרעות, אבל כמעט תמיד מהזרעות עם הורמונים שמגדלות כמה זקיקים במקביל, ונדמה לי שאת בלי הורמונים כרגע, נכון? זה גם בדרך כלל קורה בגילאים צעירים יותר בכל מקרה, אבל כבר קרו דברים בעולם, כמובן. ובכלל, למרות הרצון המובן של כל מי שבטיפולים, ובמיוחד במקרה כמו שלך, לתאומים, זה ממש לא תוצאה רצויה של טיפולים אז לאו דווקא כדאי לקוות לזה. תאמיני לי, גם אני רציתי בפעם הראשונה אבל מאז החכמתי. כמעט תמיד אלה היריונות מסובכים יותר, עם עלייה בסיכון ללידה מוקדמות ופגות וכו'. נכון שרובם מסתיימים בשלום, אבל בכל זאת, יש סיבה שהרופאים מנסים להגיע להיריון חד-עוברי. מחזיקה לך אצבעות &&&& רוצה לבוא לנקות כמה ארונות גם אצלי? :-)

תודה רבה טוב אז היום לא הלך טוב בכלל. :( לא הצליח לבעלי, לא בבית ואפילו שהוא אחר לעבודה שזה ממש בלאגן והגיע איתי למרפאה וניסינו שם, לא יצא פשוט כלום. :( כל כך עצוב לי והכי עצוב לי עליו. לא ראיתי אותו כל כך אומלל ועל סף בכי. נזכרתי בכל הסיפורים שנשים חולקות על הרגעים הקשים הלו בטיפולים. ונכון שרק התחלנו וכל זה. זהו עבר חודש , הראשון עם ביוץ כזה ויתכן שיעבור עוד אחד בגלל חול המועד פסח. מעניין שמצאתי כוחות אלוהים יודע מאיפה, כדי לעודד אותו ולחזק אותו ולחזור לשגרת היום. אני לא מבינה למה לא קיבלתי הורמונים... אני לא יודעת כמה זמן לפני הזרעה נותנים. בכל מקרה. מפח נפש. אני רוצה לבקש שישאבו לו . לא יודעת במה זה כרוך אבל אני אשאל. לילה טוב

בעלי כל פעם חושש שזה יקרה לו, אבל בסוף מצליח. נו, אנחנו עם הצרות שלנו וגברים עם הצרות שלהם.... שאלה: קיימתם יחסים בינתיים בבית? אם לא, הייתי מנסה אפילו היום. להזיק זה לא יכול, ואם הביצית עוד שם זה יכול כמובן לעזור. ההבדל בין הזרעה לבין קיום יחסים, כשאין בעיות זרע, הוא בדרך כלל לא גדול כל כך

היי, מה שלומכן? אני התחלתי סבב נוסף של הזרעות. שוב, הייתה לי ציסטה אבל קטנה והרופא הסכים שאתחיל הורמונים, חכו זה עוד לא אומר כלום, כי המינון שוב גבוה ושוב בטוח יהיו לי הרבה זקיקים בפעם הראשונה היה מינון של 125 פיוריגון ואז 4 זקיקים מובילים אחכ כשירדנו ל 100 היו לי 8 ! (איך זה הגיוני בכלל?) ובפעם האחרונה במינון של 75 היה רק 1. אז עכשיו החליטו לתת לי 100 לשלושה ימים וביום הרביעי 75 לא הבנתי למה הרופא החליט ככה אבל מילא הם הרי לא נותנים להבין שום דבר..... אולי אתן תסבירו לי הרי אם מתחילים ב 100 אז מן הסתם יתפתחו שוב הרבה זקיקים מה זה יעזור שביום האחרון המינון יקטן ל 75 ? היום אני חולה, הצטננתי, אולי סוג של שפעת, לא יודעת, חולשה בגוף, עייפות גדולה, נזלת. בלי חום השאלה אם בכלל במצב כזה מותר לקחת הורמונים ולעשות הזרעה, או שאין קשר? בכל אופן הרופא אמר לי שהפעם זה טיפול אחרון להזרעה (טיפול שלישי) ופעם הבאה מתחילים הפריה אמרתי לו שאיני רוצה האמת שהסיבה העיקרית היא בגלל העבודה, לא אוכל להיעדר שבוע, אני חדשה שם וזה בעייתי אולי אתן עוד צ'אנס להזרעות השאלה כמה מותר לי לנסות עד שהם כבר לא יסכימו? זהו, הולכת לנוח ולהרדים את הקטנצי'ק דנדן

קודם כל, מאחלת שיהיה טיפול מאוד מוצלח ופורה! הנתונים שלך בהחלט מאפשרים קליטה בהזרעה, כידוע. קשה לי לומר לך למה החליטו לתת לך הורמונים בצורה כזאת, אבל צריך לסמוך על הרופא שהוא יודע מה הוא עושה. מעבר לכך, מה שלמדתי הכי טוב - ונראה לי שגם העבר שלך מלמד - הוא שהגוף לא מגיב אותו דבר בכל פעם. זאת הסיבה שגם עושים בדיקות מעקב ולא סתם אומרים להזריק X ימים ויאללה הזרעה. לשאלתך, אני די בטוחה שתוכלי להמשיך בעוד הזרעות אם תרצי. דווקא ההיפך זאת הבעיה. הזרעות הרבה יותר זולות לקופה אז הם בדרך כלל לא מזרזים מעבר מהזרעות להפריות. בכל זאת, אם הרופא ממליץ על הפריות הייתי שוקלת את זה שוב. אל תשכחי שאת שתגיעי לזה בפועל (בכלל לא בעצם, את הרי תיכף בהיריון...) כבר לא תהיי כל כך חדשה במקום העבודה. גם ממש לא מחויב שתיעדרי שבוע שלם. אם הרופא שלך לא מאלה הדוגלים במנוחה אחרי החזרה (ורובם לא, להבנתי) מדובר רק בכמה ימים סביב השאיבה. ולפעמים גם חצי מזה נופל על שישי-שבת. אבל בואי נרכז את כל האנרגיות בטיפול הנוכחי, בסדר? שולחת לך המון כוחות (לא שיש לי כל כך הרבה....) שבוע טוב

היי כמה כיף שיש מקום לכתוב בו אני בת 40 אם לילד בן 14 ומנסה להביא ילד נוסף עם בן זוגי ניסינו חצי שנה לבד ללא הצלחה עברתי בדיקת רחם קשה שבה שחררו את החצוצרות ועכשיו הגיע שלב הטיפולים זריקות גונל השבחת זרע והזרעה ראשונה שכשלה והנה הגיע הבכי ואני נעה בין יאוש לתקווה האם זה קרוב או עדיין רחוק ואני טיפוס לוחם אבל גם חסרת סבלנות ולא מצליחה להבין למה ההזרעה כשלה

מאחלת לך דרך קצרצרה עד כמה שניתן! אין סיבות. אין הסברים. כמו שגם צעירות בנות 20 לא תמיד נכנסות להריון בנסיון ראשון כך גם הזרעות לא מבטיחות שום דבר. אין דרך לדעת או לצפות מי מהטיפולים יצליחו או לא. העיקר הוא שאת לוקחת את האחריות לידייך, את מטופלת, והיום הרפואה אומרת שכל עוד יש לך רחם, קטנים מאד הסיכויים שלא תצליחי. אם מותר לשאול, מה מצב הרזרבה השחלתית? רמת FSH בבדיקה הורמונלית שעשית? זה שהרית בעבר, אמנם לפני שנים לא מעטות, מעודד ואומר שהגוף שלך יודע לעשות את העבודה. רק כנראה צריך קצת עזרה. שתהיה לך דרך ברוכה עם ידיים מלאות בקרוב!

היי, אני חדשה פה. אני בת שלושים ואני ובעלי מנסים להרות כבר חצי שנה ללא הצלחה (אני יודעת שזה לא נחשב להרבה זמן אבל זה מרגיש לי הרבה). אין לנו עדיין ילדים ואנחנו מאוד רוצים להרחיב את המשפחה. רציתי להתייעץ איתכן אחרי כמה חודשים כדאי ללכת לבדוק האם יש בעייה רפואית שבגללה אנחנו לא נכנסים להריון. לפי המעקב שלי אני כן מבייצת והבדיקות דם שלי יצאו תקינות מבחינה הורמונלית. אני לא רוצה לבזבז חודשים סתם ומצד שני אני גם לא רוצה שניכנס לסיחרור מיותר של בדיקות וטיפולים אם זה יכול לקראת באופן טבעי. תודה מראש!

ההמלצה באופן כללי היא לנסות במשך שנה ואז לפנות לבירור. המלצה אישית שלי, בגיל שלך, אל תרוצי קדימה לברורים מיותרים. את צעירה, עתידך לפנייך, ואם הפרופיל ההורמונלי שלך תקין, אז חכי לפני שאת קופצת לביצה שלפעמים היא עמוקה... בהצלחה גדולה, ומקווה שתחזרי אלינו עם בשורות נפלאות!

ככה זה כשיש שתי מנהלות לפורום.... :-) בגדול, אני מסכימה עם נועה שבגילך אין שום סיבה לרוץ לטיפולים. מצד שני, ברור שאת מוטרדת ולכן הייתי כן ממשיכה קצת עם הבדיקות הפשוטות. את אומרת שעשית פרופיל הורמונלי שהיה תקין? מצוין. האם עשית בדיקת פרוגרסטון ביום ה-21 למחזור כדי לאשר ביוץ? אם כן, הייתי באמת נחה עם בדיקות אצלך עד שתעבור לפחות שנה של ניסיונות טבעיים, אבל יש כאן שני צדדים למשוואה, ואנשים משום מה נוטים לשכוח את זה לפעמים. מה הבעיה לשלוח את בן זוגך לעשות בדיקת זרע? זו בדיקה פשוטה ולא פולשנית, שרוב הסיכויים שתעיד שהכל בסדר. אבל שווה לבדוק, לדעתי - לפחות אם את כמוני, ונכנסת לסטרס מיותר עם כל חודש שעובר. ואגב, אני מניחה שאתם מקפידים לקיים יחסים בימים ה"נכונים" ולא רק מקיימים יחסים לא מוגנים, כן? פשוט היה לי זוג חברים שלא חישב את הימים בכלל וכבר התחיל להתייאש, וברגע שהיא התחילה לבדוק מתי הביוץ שלה היא נכנסה להיריון בחודש השני

הרבה זמן לא כתבתי, והאמת שאני רואה המון שמות חדשים (ות)... מאחלת לכולן בהצלחה רבה!! אנחנו בהפסקה ארוכה אחרי שבעלי עשה לפני כשבוע צינתור לוריקוצלה.יש לי המון תרופות למסירה: 1. עט פרגניל- לא היה מעולם בשימוש, אין בו אמפולות ומעולם לא היה... 2. אוביטרל 40 מ"ג, תוקף:6-2013 3. ארבע אמפולות ובקבקונים של מנופור, תוקף 4-2013 4. פרגניל- 2 קופסאות, תוקף 6-2015 5. צטרוטייד: 3 זריקות-תוקף 4-2013 4 זריקות-8-2013 2 זריקות- 1-2013- שימו לב שהתאריך עבר- מי שמעוננינת בשמחה!! (לי אמר פעם רופא שמרגע סיום התוקף הרשום יש עוד חצי שנה לפחות, ואפילו בבי"ח נתנטו לי פעם תרופה עם תוקף של כמה חודשים אחורה...) 6. אוטרוגסטן- 12-2-12- חבילה וחצי-כנ"ל פה. שימו לב שהתוקף עבר- מי שמעוניינת בשמחה! 7. פרוגינובה-חצי קופסא (16 כדורים)- תוקף-10-2015 8.פרוגליטון-קופסא שלמה (פחות כדור אחד)-תוקף-10-2015 9. די הרבה מזרקים ומחטים בכל מידי גדלים... מי שמעוניינת מוזמנת ליצור איתי קשר במסר בשמחה רבה!!! שיהיה רק בשורות טובות בע"ה לכוווולן!! אוהבת ומחבקת... אני

סליחה מוזמנות להיות בקשר במיל- [email protected] בשורות טובות!!!!!

היי מיכל אשמח מאוד אם תוכלי להעביר אליי את התרופות מאחר ויש לי חברה שעדיין לא קיבלה אישורים על התרופות והיא קונה את הכל במחיר מלא ללא הנחה אמשח לעזור לך בכך שאקבל ממך את התרופות אני מאזור הצפון חיפה והטל' שלי 0505666057 תודה רבה ושבת שלום או במייל [email protected] תודה רבה ושבת שלום

הי מיכל, אשמח לקבל את התרופות, באם עוד לא מסרת, זקוקה להן מאוד, תודה, עדי [email protected]

בהצלחה גדולה גדולה גדולה לכם!!!!!! תזכרי, לאחי יש שני ילדים שנהרו ונולדו טבעי לגמרי אחרי צינטור!!!! מחזיקה לכם אצבעות ומנוחה טובה טובה טובה :-) נשיקות!

כשאני רואה שאת כותבת לי משהו- אני מתרגשת... תודה רבה!! זוכרת מאוד את שאמרת לי זאת כבר פעם, כולי תולה תקוות בכך! מחכה ומצפה כ"כ לכך...אמרו לנו לחכות שנה החל מ-3 חודשים אחרי הצינטור. לי זה נראה טיפה הרבה, אבל... בעלי טוען שהוא כבר מתחיל להרגיש שינוי, פחות חם לו למטה-וזה ממש מעודד ונותן תקווה. יאללה, הבעל משתגע... אוהבת המון!! (מחכה כבר לפרסם שאני בהריון...מטבעי כמובן!!!!!) מיכל

הכאיב לי לקרוא, ואני פשוט רועדת מפחד לפעמים ממה שהעתיד יביא איתו :( למרות שפה יש הפי הפי אנד עם שלושה ילדים http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4352619,00.html

אכן תגובה מאוד מעניינת. מרשה לעצמי להעתיק להדביק כאן גם את אחת התגובות שמאוד מצאה חן בעיניי (ולא, לא אני כתבתי אותה....) ------------------------- 7. שאלה רצינית - גיל 33 זה באמת מבוגר? . (06.03.13): אני בת 31, אין לי עדיין ילדים, ולא מתכננת להיכנס להיריון בשנתיים שלוש הקרובות - אני צריכה להתחיל לדאוג? אין לי שום כוונה לוותר על ילדים... ------------------- תשובה רצינית אמא מטיפולים , מרכז (06.03.13): פריון הוא נושא מורכב וחמקמק... יש נשים שנכנסות להריון ראשון בקלות רבה בגיל 40, יש נשים שמתקשות להרות כבר בגיל 22, ויש את כל האופציות בין לבין... הבעיה העיקרית לנשים כמוך, שרוצות לתכנן את חייהן בלי לחץ, ובצדק לא מעוניינות להביא ילדים כשהן לא בשלות לכך, אבל גם לא לוותר על אמהות מהצד השני - הוא שהטבע לא יצר לנו "מד פריון" שיוכל לומר לנו בוודאות מהי דרגת הפוריות שלנו בכל רגע נתון. הדרך היחידה לדעת עד כמה את פוריה היא לנסות להרות. ועוד נתון מעניין: גם אם הרית מאוד בקלות פעם אחת, זה לא אומר שלא תתקלי בקשיים כשתנסי להרות בשנית. זה מה שקרה לי, קוראים לזה "אי-פריון משני" וזה הרבה יותר נפוץ ממה שחושבים. לכן אין תשובה פשוטה לשאלתך. זה תלוי מאוד גם כמה ילדים תרצי ללדת. אם את מסתפקת בילד אחד, את יכולה להמתין עוד שנתיים-שלוש, מתוך ידיעה שאם חלילה יהיה לך קושי עדיין נותר לך מספיק זמן להתמודד איתו ולהגיע לפחות להריון אחד שיסתיים בלידת תינוק. לעומת זאת, אם את מעוניינת בשלושה-ארבעה ילדים, לחכות עכשיו עד גיל 33-34 כדי להתחיל זה כבר קצת הימור. לא אומר שלא תצליחי... אני מכירה מישהי שהתחילה בגיל 37 ויש לה 4 ילדים שנהרו ללא שום קושי, אבל זה כבר סוג של מקרה קיצון. לשיקולך. אני לא אוהבת שמלחיצים נשים סתם, אבל מאידך גם עצימת עיניים לעובדות ביולגיות בסיסיות אינה רעיון מוצלח. הנתונים הסטטיסטיים מראים כי פריון האשה מתחיל לרדת כבר בגיל 27, נפילה נוספת בפריון נהוג לייחס לגילאים 35, 40 (שלאחר מכן הסיכויים נחשבים כבר נמוכים), ו-45 שנחשב כגיל סיום הפריון. זו הסטטיסטיקה, ותמיד יש מי שינצח אותה, אבל אף אחד לא יכול להבטיח לך שזו תהיה את.

מה שקורה לי בדרך כלל כשאני קוראת את כל הכתבות האלה, זה שאני ממש מתכווצת. קשה לי מאוד, מאוד. אמרתי את זה בפעם הראשונה שכתבתי פה. איפה הייתי ועל מה חלמתי? אני אישה חכמה, משכילה, נבונה, רגליים על הקרקע, הייתי בכל העולם... אבל על הנתון הזה , לא עליתי? חשבתי שכולם מגזימים. שזה ממש בסדר ללדת אחרי גיל 35. זה מוזר מאוד איך זה קרה. מצד שני... לא מצאתי את הגבר שלי, ממש לא. אני חושבת שבזמן שהייתי עוד בחיפושים, אם הייתי ב א מ ת מודעת לשעון הביולוגי - אני חושבת שהיה קורה לי משהו נוראי. ממילא בשנה לפני שפגשתי את בעלי קרסתי כבר מרוב עצב, בדידות וצמאון לאהבה. אף על פי שאני מצליחה, חברותית, נאהבת ועולמי עשיר מאוד. אהבה לא הייתה לי שנים. מה שאני מנסה להגיד, מצד אחד קורע אותי לגזרים שעברו לי השנים הפוריות. מצד שני, ממילא לא מצאתי את שאהבה נפשי. לא יודעת מה היה קורה לו כם הייתי יודעת. בכל מקרה, כן אני יודעת, זה מיותר כל זה. פשוט כואב. אי אפשר להתגבר על הכאב הזה, רק להתמודד איתו. כמו שאי אפשר להתגבר על מות הורה . זה הדבר היחיד שעברתי שאני יכולה להשוות למה שאני עוברת עכשיו.

בהחלט ככה מעניינת ששוה לכל מי שעוברת טיפולי פוריות לקרוא אותה מיטל

שלום בנות ותיקות וחדשות... קראתי חלק גדול ממהודעות ואני מאחלת הצלחה וניסים לכולכן... אני הייתי חודש על גלולות וה-fsh ירד. הרופא המשיך עם הגלולות וה-fsh צ נ ח דרמטית!!! 4.8 שוב אציין שעברתי דיקור אחת לשבוע, לא יודעת אם קשור. אבל מה שכן, הדיקור משחרר לי מתח נפשי אדיר אדיר שבו אני נמצאת. וכן, אני יודעת!!! זה לא אומר דבר וחצי דבר אבל- זה פותח לנו חלון כדי לנסות טיפולים כי אחרת אין אפילו סיכוי. אני מרגישה יותר טוב מכיוון שהגלולות עשו לי מין הפסקה כזו בכל ההתעסקות. אני עובדת על האופטימיות, החיוך והכרת הטוב. אני מרגישה שזה עוזר לי. אני מרגישה שבעלי שמח ורווח לו כשאני מחייכת ומתפקדת. אנחנו מצליחים להנות מהשגרה היפה שלנו ואחד מהשני. יש לי עצב עמוק בפנים, כמו אחרי אבל. ועדיין קמים וממשיכים. צריך לשמור על מה שיש... בכל מקרה, זו רכבת הרים... פעם למעלה פחות או יותר, ופעם למטה, ופעם ממש למטה. כרגע אני ביום החמישי למחזור ונראה מה יהיה. שולחת ד"ש חם לכולכן נשים אמיצות ומופלאות.

וכן, אני יודעת שזה לא מבטיח כלום, אבל כמו שאת אומרת זה לפחות אומר שיאפשרו לך טיפול וזה ייתן לך תמונת מצב קצת יותר אמיתית של המצב, ואולי הפתעות מאוד נעימות! אז מה עכשיו? מחכים למחזור הבא ומתחילים טיפול? עשיתם כבר את כל הבדיקות הדרושות ל-IVF? חבל שמשהו טפשי כמו בדיקת שד או Pap smear יעכבו אותך מתחילת טיפול. ואני מאוד שמחה לשמוע שאת מצליחה בינתיים ליהנות מהזוגיות הטרייה עם בעלך. בתוך כל מערבולת הרגשות הזאת זה מאוד חשוב. מחזיקה לך את כל האצבעות שיש &&&&

תודה רבה קרן!! כן, עכשיו מחכים לביוץ... מקווה שיגיע... אנחנו צריכים לעבור קודם הזרעות, כפי שהבנתי לא ניתן מיד להגיע ל ivf זה נכון? אני צריכה לדאוג לעשות בדיקת שד!!! נכון, הזכרת לי!! תודה, אוף כל הסחרור הזה. אני מרגישה שכל פעם יש משהו ושום דבר לא מתקדם. בעצם עדיין לא עשינו שום דבר. פעם fsh פעם ציסטה. זה מבאס.

איזה גלולות הרופא נתן לך להורדת ה FSH?

וגם אני עושה דיקור פעם בשבוע - אלוהים יודע אם זה עזר, אך כפי שציינתי זה מרגיע אותי מאוד. תודה רבה רבה רבה

היי אני אחרי ההזרעה השנייה. כמובן שנכשלה, אני מצטערת על הפסימיות אבל אני כל פעם מאמינה שהפעם זה זה (ללא קשר לטיפולים, גם כשאנחנו מנסים טבעי) אפילו הסימנים של המחזור לא באים כבר ולכן כל חודש אני באשליות לא תאמינו אבל כבר חודשיים אני מדמיינת בחילות. דפוקה. אני רוצה לשאול: באיזה יום צריך ללכת למרפאה, מיום קבלת המחזור? תמיד הלכתי ביום השני אבל כמה ימים מותר לחכות עד שהולכים לקביעת הטיפול החדש? מותר גם ביום השלישי? בד"כ אני מקבלת זריקות מהיום החמישי..... ושאלה נוספת: הופיעו היום בערב כתמים אדמדמים שבטח מהר מאוד יהפכו למחזור האם נספר מהיום או ממחר ? סתם, אין לי מצב רוח. אני ארשה לעצמי לעשן היום סיגריה מהדכאון, כבר שנה וחצי מנסים מה יהיה? לא רוצה הפריות אין לי כוח לכתוב, או מצב רוח מקווה שתענו לי (קרן מקווה שאת פה) תודה, דנדן

כן, אני כאן... אוף, אני כל כך רוצה לומר לך שאולי זה לא המחזור ואולי את טועה, אבל מניחה שאת מכירה טוב את הסימנים :-( לשאלתך, בעיקרון אמורים לספור מהיום הראשון של הדימום ממש, ורוב הרופאים גם ממליצים לשים את שמונה בערב כ"קו חוצה", כלומר אם התחלת לדמם בראשון בשבע בערב אז יום ראשון הוא היום הראשון למחזור, אם התחלת לדמם בתשע בערב אז יום שני הוא היום הראשון למחזור. כך או כך זה לא מאוד משנה, ואת יכולה לעשות את הבדיקות גם ביום השלישי למחזור, ואפילו ביום הרביעי. זה קריטי יותר רק בהפריות בפרוטוקול קצר, שאז מתחילים להזריק כבר ביום 2-3. ומתוקה שלי, אני מאוד מבינה את רצונך להימנע מהפריות אבל חושבת שאת צריכה להזכיר לעצמך שאם כך את צריכה יותר סבלנות. לי לא היתה סבלנות, וזאת בדיוק הסיבה שרצתי להפריות. אם החלטת - בצדק רב מבחינתך - שאת רוצה לתת עוד צ'אנס להזרעות, את חייבת לזכור שהן לוקחות, בדרך כלל, יותר זמן. ואני לגמרי מפרגנת לך סיגריה הערב ;-)

תודה על המענה המהיר, איזה כיף שאת כאן. אז אם היום קיבלתי, יום שלישי (וכן, זה כבר ברור שזה מחזור, אין פה ספק), האם יום שישי זה עדיין יום טוב לגשת לבלינסון? כלומר, יום 4 למחזור. אני בכלל לא בטוחה שאפשרי ביום שישי..... יש שם רופא? את מטופלת בציבורי או בפרטי? קרן, את יודעת אם מותר לעשות עיסוי באותו יום שעושים הזרעה, או שזה לא מומלץ? קבעתי תור לעיסוי בדיוק ביום שאמור להיות לי הטיפול, זה לא מומלץ? וחכי, בואי נראה בכלל האם אין ציסטה.... אין, אין, סיוט ואין לי ברירה, אהיה חייבת לחכות לשישי, בגלל העבודה שלי, הכי טוב שאלך בשישי ועד אז חוסר ודאות מה יהיה הפעם אוף. תודה על ההודעה שלך, כיף שאת פה דנדן

למה הזרעות לוקחות יותר זמן? והאם לרוב זה מצליח בהזרעה ראשונה, שנייה, שלישית? כמה?

קודם כל, אני מאוד מצטערת לשמוע. שנית, לדעתי אפשר עוד ללכת לבדיקות ביום רביעי למחזור, אבל אולי כדאישתשאלי את הרופא שלך ליתר ביטחון? אני לא יודעת איך זה עובד בבילינסון,אבל בעיקרון יש בדיקות בימי שישי כי ב-IVF חשוב לדייק (עושים שאיבות אפילו בשבת). לדעתי בנות שהן "רק" בהזרעות לא אמורות להגיע לבדיקות בשישי (לפחות במכבי), אבל אני מניחה שהאחות שלוקחת דם והטכנאית שעושה אולטרה סאונד לא יודעת באיזה טיפול את. אני מטופלת אצל רופאת מכבי ועושה את השאיבות/החזרות באסותא איתה. זה אפשרי במכבי, לא יודעת איך זה בקופות אחרות. את רוב בדיקות המעקב אני עושה במעבדות מכבי, חלקן באסותא (לפי הנוחות שלי באותו יום). ולמה כתבתי שהזרעות לוקחות יותר זמן? פשוט כי סטטיסטית הפריות הן ה"תותחים הכבדים" שמשיגים בהם תוצאות מהר יותר. כמובן שיש נשים שמצליחות בהזרעה ראשונה ונשים שלא עלינו צריכות המון הפריות, אבל באופן כללי הפריה עוקפת יותר בעיות ומגדילה את הסיכויים להיריון. מאחלת לך שהדרך שלך מעכשיו תהיה קצרה (לגבי העיסוי: לא ידועה לי על בעיה, אבל איך את יכולה לדעת מעכשיו מתי הטיפול צפוי? לא הייתי עושה עיסוי אחרי הזרעה)

בוקר טוב. מה שלומך? בדקתי את הנושא ואפשר להגיע גם ביום הרביעי אז לפחות חצי נחמה, שנופל על שישי. הטיפולים שלי יוצאים תמיד קבוע, יום חמישי זריקות, יום חמישי אחכ מעקב, תמיד אוביטרל ויומיים אחכ הזרעה אז אני יודעת שזה ייפול על היום שקבעתי מראש מזמן עיסוי וכל חיכיתי לו. כמובן שלא אקח סיכון,אז אזיז אותו. אני בלי מצב רוח היום בגלל המחזור הארור ובנוסף יש לי כאבי מחזור חזקים מאוד. אשתדל להיות חזקה. יום נעים ותודה על הכל

העוברים בסדר גמור אך אין קליטה שלהם. בהתייעצות נאמר לי שאיכות הרירית נמוכה האם לנסות שילוב רפואה סינית?

היי רונה, קודם כל מאחלת לך הצלחה מהירה. כדי שהבנות כאן יוכלו אולי לנסות לעזור לך (ויש כאן מומחיות גדולות ממני בטיפולים אלטרנטיביים) את יכולה לספק לנו עוד קצת פרטים בבקשה? מה זה אומר "איכות הרירית נמוכה"? העובי שלה או משהו אחר? בכמה היא נמדדת כל פעם? אומרים שהיא לא סדירה, או בעיה אחרת? ומי אמר לך שזאת הבעיה? מומחה הפריון שמטפל בך? הוא אמר את זה רק בתום 5 כשלונות או שכל האורך הוא היה מודאג מהרירית? ועל איזה רקע הגעתם בכלל לטיפולים? מה שאר הפרמטרים (גילך / איכות הזרע / וכו'?)

קודם כל תודה על ההתעניינות ומהירות התגובה אני בת 36 לדברי הרופא הרירית היא תלת שכבתית וסדירה אבל יחסית דקה (6.5 מ"מ ) . הרופא אמר שהעובי גבולי והיות ואין שום ממצא אחר (גם הזרע תקין) אז נראה שהבעיה ברירית. הוא התייחס לזה אחרי הכשלון השלישי. לאחרונה שמעתי על הצלחות וקראתי הרבה המלצות על שילוב רפואה סינית

אני מעריצה של רפואה סינית . יש תוצאות מדהימות גם בבנית רירית . רק תבחרי מטפלת שמתמחה בפריון . זה ממש עובד מנסיון דיקור +צמחים

מה נשמע אצלי ככה ככה עד היום בבוקר הכל היה בסדר היום בבוקר אחרי ששלחתי את הילד לגן היו לי הפרשות דמיות רק על הנייר נקווה לאוב מיטל

איך היום? מה קורה? מחזיקה לך אצבעות יקירה &&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&

אני כבר אחרי בדיקת בטא יצא שוב שלילי לצערי ואני מנסה לאט לאט לחזור לעצמי ולעשות דברים שאני אוהבת בנתיים הצלחנו אני ובעלי למצוא לילד גן והא דיי מסתדר שם הגננת מעולה מיטל

היי זאת ליאת פ. אני כרגע אחרי היסטרוקופיה וממתינה למחזור על מנת להתחיל שוב טיפול כזכור לכם עברתי לבית חולים אלישע ככה שאני מקווה לשינויים לטובה בכל מקרה יש לי חברה כרגע שרק בטיפול הראשון שלה והמחזור הקדים והיא צריכה להתחיל טיפול והיא לא הספיקה להכין את האישורים לכן אשמח האם יש למשהיא לעזור עם זריקות של מונופור כל מה שיש יכול לעזור לימים הקרובים אני נתתי לה כל מה שהיה לי וזה עדיין לא מספיק אודה לכן מאוד בעזרתכן בכל אזור טל: 050-5666057 תודה רבה בנון יקרות והאביב פתח שהפריחה והלבלו תגיע לכל אחת ואחת מכן באהבה רבה ליאת פ. ערב טוב!!!

כל הכבוד שאת דואגת לחברה, שיהיה לך בהצלחה הכי הכי הכי גדולה שאפשר!!!!!!!!! שבוע נפלא!

היי בנות, האם אתן יודעות אם במכבי מממנים טיפול לילד שלישי וכמה? יש לי שני ילדים מהפריות ועכשיו אני בת 42 ורוצה ילד נוסף. האם זה מאוחר מידי בגיל? תודה ובהצלחה לכל הנשים המקסימות פה

עדנה יקרה, הכי פשוט להתקשר למכבי ולברר בדיוק לפי רובד הביטוח שיש לך. נדמה לי שבמגן זהב מממנים באופן חלקי טיפולים לילד שלישי, כלומר רופא של מכבי יטפל בך ותקבלי את כל הבדיקות שצריך על חשבון הקופה, אבל ההשתתפות העצמית שלך לתרופות ולבית החולים (אם את עושה באסותא) גבוהה יותר מאשר לילד ראשון ושני. נדמה לי שההשתתפות העצמית עומדת על 50% במקום 15%, אבל אני ממש לא בטוחה. מכבי יוכלו לתת לך את כל התשובות בטלפון אחד לדעתי. ואמנם זה תלוי במצבך הספציפי אבל גיל 42 זה עדיין בהחלט אפשרי, בעיקר למי שיש לה כבר שני ילדים. רק שכל חודש חשוב וחבל להתמהמה אם החלטתם שאתם רוצים עוד ילד. המון בהצלחה. אנחנו כאן אם יש לך עוד שאלות, או סתם רצון לשתף

בנות יקרות, אני רוצה לשתף ולהתייעץ. אני אחרי החזרה של 3 עוברים. אני בת 45 עוד כ-3 חודשים. התחתנתי בגיל 41 בערך. בגיל 42+ התחלנו טיפולים. עשינו שתי הזרעות שכשלו, בהפריה הראשונה (הייתי אצל איתי בר חוה) נקלטתי אך אחרי 6 שבועות העובר הפסיק להתפתח. עברתי הפלה עם כדורים. עשיתי הפסקה של איזה 3 חודשים ואז בהפריה השנייה עם כל ההורמונים התפתח זקיק אחד בלבד, שאבו, הפרו והחזירו עובר - שלא נקלט. מחזור שלישי עשינו על הזקיק הטבעי אבל.. במקום לעבור שאיבה עשינו הזרעה כי ראו באולטרסאונד שהיה ביוץ (למרות האוביטרל.. ואז הרופא לא נתן לקחת צטרוטייד). כמה ספרתי עד עכשיו? סך הכל שתי החזרות. ואז היה ייאוש ומצב לא פשוט בזוגיות והפסקנו הכל. ניסינו טבעי בעזרת מישהי שנותנת המלצות לתוספות מזון ומזונות למיניהם וגם ובעיקר עושה מעקב זקיקים. בשלב מסוים נקלטתי טבעי! (לפני כמעט שנה) יום אחרי הבדיקת דם שהראתה הריון - זה כבר נפל. אבל! זה נתן תקווה והמשכנו עוד איזה 3 חודשים בטבעי... ואז חזרנו לטיפולים - בנובמבר 2012. הפריה ראשונה היתה עם תמיכה בזקיק טבעי (כדי לא לפספס את החודש) - החזרנו עובר - לא נקלט! זה היה אצל דר' זיידמן. במקביל עשיתי מעבר לקופת חולים מכבי בשביל רופא שחברה המליצה עליו (דר' אריאל הורביץ). יצא הגורל ויום השאיבה נפל על יום המעבר לקופה ולא היה אישור לשאיבה. אם 8 (!!) זקיקים בתוכי, הכי הרבה שהגוף פיתח עד עכשיו בטיפולים, עשינו רק הזרעה - לא קרה כלום. ועכשיו אנחנו בטיפול הנוסף שבו התפתחו 5 זקיקים, שאבו אותם , הופרו 4, החזירו 3. ושוב מרגישה את המחזור מתקרב..... הקטע הוא ככה - עד גיל 45 מבצעים טיפולים לאישה עם הביציות שלה. כן יש לי נסיון שרואה שיכולה להיקלט. אבל - זה צריך להצליח ולהיקלט שוב ולהחזיק. נראה לי שהמעבר למכבי לא ממש לטובתי כי עכשיו הם מקפידים על 45 יום הפרש בין טיפול לטיפול, מה שלא היה קודם. יש לנו 3 עוברים מוקפאים מטיפול ראשון לפני כשנתיים ועוד עובר אחד מוקפא מטיפול אחרון! כשעשינו את ההזרעה אצל זיידמן אחרי שלא היה אישור לשאיבה, זיידמן אמר שבגיל שלי מחזירים גם 4 עוברים. במעמד ההחזרה עם דר' הורביץ בטיפול האחרון, הוא לא שאל בכלל, פשוט החליט שמחזירים 3 ורק וידא שזה בסדר מבחינתנו. ועכשיו קראתי בסיפור של דורה שהצליחה בטיפול שבו החזירו 5 עוברים!! אז מה הסיפור עם זה באמת? בגיל שלי באמת אפשר להחזיר יותר מ-3 עוברים? ובכלל מה כדאי לעשות עכשיו אם יש לנו רק סה"כ 4 עוברים מוקפאים, נכון לעכשיו לפחות. יש מצב שנצליח לעשות עוד טיפול וממנו יהיו עוד מוקפאים... איך הכי טוב לנצל את הזמן שנשאר לנו לטיפולים עם הביציות שלי???? תודה יקרות!!

ממליצה על תוסף מזון בשם Q10 מעל 100 מ"ג ליום (בצורה הנוזלית- לא המוצקה). אומרים שזה מאוד משפר את איכות הביציות. חפשי מאמרים בנושא באינטרנט. כמו כן, יש הורמון שנותנים לנשים מבוגרות -DHEA, וגם זה מגדיל את כמות ואיכות הביציות. בטח ד"ר זיידמן יודע עליו. בררי על כך.

קראתי פחות או יותר על ההורמון DHEA, לפי מה שהבנתי דרושים כמה חודשים לקחת את זה בשביל שזה יעשה את ההשפעה. אני חוששת שאין לי את הזמן הזה..... (עד גיל 45). בקשר לתוסף מזון Q10 - תודה! אני אקרא על זה באמת. הרבה תודה.

קודם כל, כולי תקווה שאולי-אולי את טועה והמחזור עדיין לא בפתח? אבל בהנחה שכן, באמת שנשאר לך מעט מאוד זמן ועלייך לנצל אותו כמיטב יכולתך לטיפולי הפריה שעוד יאשרו לך. למיטב ידיעתי, אם יש לך עוברים מוקפאים ידרשו ממך להחזיר אותם לפני שיאשרו עוד שאיבה - בכל גיל, ובכל קופת חולים. לא הבנתי אם נשארו לך שלושה או ארבעה, אבל לשאלתך: בהחלט מחזירים ארבעה עוברים בגילך (וגם בגיל צעיר יותר), ובוודאי כאשר מדובר במוקפאים שסיכוייהם מעט מופחתים משל עוברים טריים. ואגב, אם חלקם בני כמה שנים זה רק לטובתך, כי זה אומר שהם מביציות של גיל 42-43, לא של גיל 45, ובגילאים האלה זה משמעותי. לכן לדעתי את צריכה לדבר עם הרופא שלך על ההכנה הכי מהירה שאפשר לעשות למחזור מוקפאים, ואם חו"ח הוא ייכשל, לעשות מיד אחר כך מחזור IVF רגיל, ולקוות לטוב. לא נשמע לי, לצערי, שתוכלי להספיק יותר מכך. מחזיקה לך אצבעות מכל הלב &&&&

בקשר למחזור.... יש כבר הפרשות חומות. ובעיקר - פשוט לא מרגישה שנקלטתי ושאני בהריון. בקשר לעוברים מוקפאים שיש לנו. אז שלושה מהם הם באמת מגיל 42 והרביעי מהטיפול האחרון. כשהתחלתי את הטיפולי הפריה אצל בר חוה אז הוא המליץ לשמור את העוברים המוקפאים לילד שני... שהם מגיל צעיר יותר. אבל.... כנראה שבאמת נצטרך עכשיו לנסות איתם. כבר הבנתי שרופא פרטי פשוט לא רושם בדוח של הקופת חולים שיש מוקפאים.... ואז הם כן מאשרים IVF מלא. עכשיו עשיתי טיפול אצל רופא משפחה שהסכים לא לרשום על המוקפאים מפעם אבל אמר שאם יהיו מוקפאים מהטיפול שהוא עושה לי הוא יהיה חייב לרשום שיש מוקפאים. ובאמת אז מחייבים קודם להחזיר אותם. הרופא הזה שעכשיו הייתי אצלו זרק ככה ב"חצי פה" שיש בנות שממשיכות קצת אחרי גיל 45... ואצלי בכל מקרה המחזורים הם קצרים הרבה פעמים, של 25 יום.. כך שאי אפשר לדעת אולי אפילו אצליח גבולית לעשות עוד שני IVF. מה זה נקרא "הכנה למחזור מוקפאים"? עכשיו אני מרגישה שהמחזור שלי עוד לא מגיע בגלל שעוד לוקחת את התמיכה (קרינון). בעיקרון יום שלישי הקרוב יהיה יום 12 להחזרה ואז אעשה בדיקת דם. בהנחה שאני מרגישה נכון ואין הריון, אפסיק עם הקרינון בתקווה שיגיע מהר הווסת, פעם קודמת לקח אני חושבת כמעט שבוע אחרי שהפסקתי עם הקרינון עד שהוא הגיע... ומה הפרוצדורה של החזרת עוברים? עוד לא עשיתי את זה עד עכשיו. מתי מחזירים? בזמן הביוץ? תודה ותודה על המחשבה להצלחה !

אם נשארו לך עוברים מוקפאים, ולא יאשרו לך שאיבה כמו שקרן אומרת, שווה לך לשלם באופן פרטי על טיפול אחד בב"ח, כדי לא לפספס הזדמנות אחרונה לעשות שאיבה נוספת ולהביא ילד מהביציות שלך. את העוברים המוקפאים תוכלי לנצל אח"כ. קחי בחשבון שאם חלילה תצטרכי אח"כ תרומת ביציות, זה ממילא יעלה לך המון כסף, אז שווה לך לממן טיפול אחד באופן פרטי.

רציתי לשאול, יש לי חברה שנקלטה בטיפול פוריות. בזמן הבדיקת דם היא כבר הייתה עם קצת דימום.. בדיקה שנייה הראתה עליה בבטא, למרות שעדיין נראה לי נמוך, והדימום ממשיך , כולל כאבים. עכשיו היא מאושפזת בבית חולים ויש חשש שמדובר בהריון חוץ רחמי. רציתי לשאול, איך יכול לקרות הריון חוץ רחמי בטיפול פוריות שבו שמים עוברים ברחם עצמו!!?? יכול להיות באמת כזה דבר?? תודה!! מאוד מקווה בשבילה שזה יסתדר, היא כבר 3 שנים בטיפולים.... רק לא מזמן התברר שיש לה בעיה גנטית שמונעת מהעוברים להשתרש ומאז מחזירים רק עוברים שעברו בדיקה וראו שהם תקינים. והנה היא נקלטת וזה מה שקורה עכשיו.... :(

מאחלת לחברתך הרבה בריאות. לצערנו, לא רק שייתכן היריון חוץ רחמי בטיפולי הפריה, אלא שהטיפולים מעלים במעט את הסיכויים להיריון כזה. ההסבר שאני קראתי הוא שמשום שעובר בדרך כלל נוצר בחצוצרה ונודד משם לרחם, עובר שמוחדר לרחם לפעמים "נמשך" לחצוצרה באופן טבעי, ונודד למקום שבו הוא היה אמור להיווצר בדרך הטבע. זה בוודאי לא הסבר מדעי, אבל משהו כזה. מקווה שהחשש התבדה, ואם חלילה לא אני מקווה שחברתך תתגבר מהר על האפיזודה הזאת. אין לי ספק שכאב הלב גדול

תודה קרן. אתמול שחררו אותה הביתה, לא בטוחים שזה אכן הריון חוץ רחמי, אבל בטוח שזה הריון שלא מתפתח תקין. הבטא לא עולה מספיק ויש דימום!! אמרו לה להפסיק את התמיכה ולעשות בדיקת בטא שוב ביום חמישי. עכשיו היא מקווה שהבטא באמת תרד עם כל הקושי שבזה. תודה על ההסבר.

היי לכולן, אני יודעת שכמה מהבנות כאן, ונועה בראשן, מאמינות מאוד בדיקור סיני כליווי לטיפולי פוריות. אני לא מאמינה גדולה בתחום הזה, אבל גם לא ספקנית לגמרי (בניגוד לבעלי, שחושב שזאת שרלטנות לשמה...), ולכן ניסיתי כמה טיפולים, ואני חייבת לדווח שלי אישית זה לא עשה טוב במיוחד, בניגוד לחוויות שתוארו כאן. כלומר, זה לא הרגיע אותי, לא גרם לי להרגיש טוב במיוחד, והמחטים די כאבו לי אם לומר את האמת.... ועדיין, אם זה באמת עוזר כמובן שאני מוכנה להתמיד. לכן מעניין אותי אם יש למישהי ניסיון אישי או סיפורים שהיא מכירה שבהם דיקור סיני עשה שינוי דרמטי בתוצאות (לא בהפחתת תופעות לוואי, ב"איזון הורמונלי" כללי, וכיו"ב). במקרה הספציפי שלי הבעיה היא הרירית הדקה, ולכן הייתי שמחה לשמוע אם מישהי יודעת על מקרים שבהם דיקור הקפיץ את הרירית, נניח מ-5-6 מ"מ ל-8 מ"מ. או מישהי שבלי דיקור כמעט שלא היו לה זקיקים,ועם דיקור היו לה הרבה.בקיצור, תוצאות שאפשר למדוד ולראות בעיניים... וכמובן שאני מאוד שמחה בשביל כל מי שזה עוזר לה באופן כללי, ומאמינה שזה באמת יכול לעשות את זה, אבל אם עליי אין לזה את האפקט ה"מרגיע", אני תוהה אם יש בכלל טעם לנסות להמשיך. (ואני מתנצלת מראש על הסגנון המבולבל של השאלה. אני ממהרת לפני שבת, ואין לי אפילו זמן לקרוא את זה מחדש...) שבת שלום לכולן

דיקור זה ביטוי כללי למה שאפשר לעשות ברפואה אלטרנטיבית שיכול לגרום לשינוי מהותי. אני חושבת שדווקא דיקור לא תמיד מתאים לכולן. לי למשל זה חזק מדי, מכאיב מדי ולא רגיש מספיק. לי מתאים שיאצו, יוגה ושחיה. לחברה שלי טיפול צמחי נטורופתי מדוייק הביא אותה למצב מדהים לאחר אנדומטריוזיס קשה וכתוצאה היא הרתה בנסיון ראשון בגיל 40. כל אחת ומה שמתאים לה. יכולה להגיד לך חד משמעית שעובי רירית כרוני יכול להיות מושפע מאד לטובה מתזונה מותאמת + צמחים ועיסוי מכוון רחם. יש מישהי שהתמחתה בעניין בדרום אמריקה, שם עיסוי בטן תחתונה למטרות פריון הוא מאד מאד נפוץ ונעשה בידי מיילדות מיומנות שעובדות עם ידע שבטי עתיק. אם דיקור לא עובד בשבילך, חפשי מה כן יעבוד בשבילך. וכמובן שאשמח לעזור לך למצוא את המבוקש :-) אם תרצי...

שאלתי ספציפית על דיקור כי זה מה שניסיתי, בעקבות המלצה חמה של חברה, ואצל מטפל שנחשב מעולה. אני יודעת שיש גם עוד שיטות. בגדול, השאלה הספציפית שלי היתה האם יש משהו שידוע כעוזר מהר, באותו מחזור שבו משתמשים בו, בניגוד לשיטות ממושכות יותר, או שינוי חיים כללי. אני יודעת שזה נשמע חסר סבלנות, אבל זה מה שאני מחפשת כרגע... אתן דוגמאות רק שתביני למה אני מתכוונת: אכילת סלק לעיבוי הרירית, כאשר זה עובד (ואצלי אישית זה לא), עובד ממש תוך כמה ימים, באותו מחזור שבו אוכלים אותו. דיקור סיני סביב ההחזרה מתיימר לעזור לקליטה הספציפית באותו מחזור - והבנתי שיש מחקרים רפואיים "מערביים" שמוכיחים עלייה מתונה בקליטה אצל מי שעוברת דיקור ממש לפני ההחזרה. פשוט תהיתי אם יש עוד משהו כזה שאני לא מודעת אליו, ספציפית לעניין הרירית אולי, אבל גם באופן כללי. אם יש לך שם של הבחורה שהתמחתה בעיסויי רחם בדרום אמריקה, אשמח לקבל אותו ואז אחליט אם בא לי לברר איתה במה מדובר, למרות שאני ממש לא אוהבת עיסויים. איכשהו זה נשמע לי כמו משהו שיכול בהחלט לעבוד, עם המרצת הדם לאזור וכו'. יש לך גם את המייל שלי, אם את מעדיפה לשלוח לשם. ואגב, לעניין הרירית: הרופאה שלי טוענת שאני עושה מזה עניין גדול מדי, ושאני דווקא הוכחה לכך שרירית דקה -- כשהיא כרונית וכנראה מולדת -- היא לא מחסום בפני היריונות. עובדה שהיו לי כבר שלושה היריונות (מהם לידה אחת), כולם עם רירית דקה. לאחרונה גם נחשפתי לעובדת הסטיות המקובלות במדידות בין טכנאיות ומכשירי אולטרה סאונד שונים, והבנתי שזה שאני מתלהבת כשאומרים לי שהרירית שלי היא 6.5 מ"מ, ונכנסת לדיכאון כשאומרים לי שהיא 5.5 מ"מ, זה כמעט חסר משמעות. עד עכשיו ייחסתי המון משמעות לכל הבדל כזה בעובי, מבחינת סיכויי הקליטה שלי באותו חודש. (ייתכן גם שדברים כמו דיקור סיני או עיסוי רחם משפרים את הרירית ועוזרים לקליטה גם אם באולטרה סאונד לא רואים הבדל. כלומר, ייתכן שהעובי, שזה מה שהרפואה המודרנית מודדת, לא משתנה, אבל היא הופכת עשירה ומתאימה יותר לקליטה). לגבי תזונה, דווקא כאן אני מאמינה ששינוי גדול יכול להביא לתוצאות משמעותיות, אבל בכנות זה קשה לי מדי. אני מפקפקת מאוד שאם אוכל מדי פעם חיטת כוסמין במקום חיטה רגילה או אוריד פרוסת עוגה ביום זה ישנה משהו, ושינוי טוטאלי של הדיאטה גדול עליי - לפחות כרגע. אני אוכלת בריא למדי, אבל בסטנדרטים מערביים לגמרי, וכרגע אני לא מתכוונת לשנות את זה. אולי אם, חס וחלילה, אתייאש מתישהו מהטיפולים הקונבנציונאליים אבל אני מאוד מאוד מקווה לא להגיע בכלל לצומת הזאת

שלום לכולן. אני צריכה את עזרתכן. אני אמורה להתחיל להזריק היום פוריגון ואנחנו לא מצליחים למצוא בשום בית מרקחת. אולי יש למישהי להביא לי עד יום ראשון????????

לצערי אין לי, אבל אולי תתקשרי למוקד קופת החולים שלך (למכבי יש 24 שעות ביממה, אני מניחה שיש לכל הקופות) ותתייעצי איתם איפה אפשר להשיג את זה בשבת?

טוב אז המשבר נפתר בהצלחה... בעלי תפס את הרוקחת ביציאה האחורית חחחח והכריח אותה למכור לו ממש ככה...

חבילה חדשה (שלא נפתחה) של מנפור למסירה מיידית. בתוקף עד סוף החודש 3/2013. אוחסנה במגירה בארון בגדים כל הזמן. נא לשלוח הודעה דרך האתר עם כתובת האימייל שלכם. זה אמור להגיע למייל שלי.

הי, אשמח מאוד לקבל את המנופור, המייל שלי [email protected] המון המון תודה, עדי

הי, בנודע למנופור- שלחתי לך מייל תשובה עם פרטיי. אני מאזור המרכז, אז מקווה שאת גם מהאזור.

אם במקרה אתן קוראות כאן "מאחורי הקלעים" ובא לכן לעדכן מה קורה איתכן - נשמח לשמוע. אם לא, זה גם בסדר כמובן. רק תדעו שאני חושבת עליכן

מה נשמע אצלי הכל בסדר אני מרגישה טוב שחררו אותי אתמול הביתה אחרי בדיקות לפי מה שזיידמן אמר אני לא שותה מספיק והיה חסר לי פרוגסטרון אז נתנו לי זריקה ושלחו אותי הביתה לנוח

מה את לא יודעת שאת צריכה לשתות כמו גמל עכשיו????. 2.5 ליטר מים ביום לפחות! תנוחי ותדגרי טוב טוב טוב!!!

מה נשמע אצלך אני לא הכי הכי עוד מעט אבא שלי יבוא לקחת אותי לאסותא מהבוקר אני לא מרגישה טוב מבטיחה לעדכן מיטל

תזכירי לי באיזה שלב את? כמה ימים אחרי שאיבה? תעדכני ברגע שתוכלי

היי ביצעתי בדיקות דם בחום השלישי של המחזור בת 33לאחר שתי הריונות ולידות תקינות התוצאות לא היו משהו טרם הגעתי לרופא המטל עם התוצאות כי אני מחכה לבדיקת זרע של בעלי רמת ה fsh מאוד גבוהה 85.30 וגם ה lh 58.40 כשרשמתי את תוצאות הבדיקה באחר הפורומים שרופאים עונים נאמר לי שיש לי כשל שחלתי מוקדם ולפי מה שקראתי באינטרנט שהמצב לא מזהיר זקוקה לעידוד ולהכוונה האם קיים טיפול תרופתי למצב זה ????

אני מציעה קודם כל לחזור על הבדיקה שוב במחזור הבא. בגדול, עם כל זה שהחדשות מאד מאד לא נעימות לשמוע, כן, מה שקראת הוא נכון. במספרים כאלו של FSH ו LH זה מעיד בד"כ על רזרבה שחלתית נמוכה מאד. ישנה עוד בדיקה שאת יכולה לעבור שנקראית AMH, אני לא בטוחה איפה וכמה עולה, אבל היא מדייקת יותר בתמונת מצב השחלות. מאד מכביד לשמוע חדשות שכאלו, מחזקת אותך ושולחת לך הרבה כח להמשיך הלאה בבירור. אנחנו פה בשבילך!

היי נועה קודם כל רציתי לומר תודה האמת שכל הנושא חדש לי ואין לי מושג איך להתחיל לברר לבדוק את הדברים וקשה לי להאמין שהגוף שלי מתפקד כמו זקנה ישנן נשים שסיפרו שבשביל לבצע את הפרופיל ההורמונלי צריך להיות 3שעות ערות אני לא הייתי יכול להיות שזה השפיע????? אני צריכה לכת עם התוצאות לרופא הוא אמר לי לבוא עם תוצאות בדיקת הזרע בעלי כמה זמן לקח לבצע בדיקת זרע יש לנו תור שבוע הבא התשובות במקום? אני יודעת שאני חופרת היות וכל זה חדש לי ומנסה להבין את הנושא

מה נשמע יצאתי מההחזרה החזירו לי 4 עוברים מתוך 6

איזה יופי מיטל! זהו אני שותקת. לא רוצה לדבר. (את יודעת כמה אני מתפללת בשבילך) לילה טוב

רציתי לשאול מה זה אומר - HCG QUANT.(S) < 5

לצערי זה אומר שהורמון ההריון בבדיקת בטא נמוך מ 5, ז"א שהתוצאה שלילית... מצטערת בשבילך! שולחת (((((חיבוק))))) ובהצלחה גדולה בהמשך!

רציתי לשאול אם מישהי יודעת. מה זה אומר שרשום בסיכום טיפול IVF שעשיתי באסותא ת"א. הם רושמים : הופרו 4 ביציות. נעשה "AHA". מה זה אומר "AHA"? מיקרומניפולציה?? עד עכשיו ההפריות שלנו היו ללא מיקרומניפולציה. מישהי יודעת? תודה.

היי שמחה, שבוע טוב לא היה לי מושג מה זה אז עשיתי עכשיו גוגל, ומצאתי שמדובר בהנצה(assissted hatching). ראיתי גם דיון ארוך באיזה פורום שבו פרופ' משיח מסביר שהוא מאוד בעד התהליך בנשים מבוגרות, בעיקר במקרים שבהם בעוברים קודמים היו הרבה שברים, ומציין עוד שאין בתהליך שום סיכון לעוברים. נדמה לי שנועה עברה פעם את התהליך ותוכל לפרט לך עוד. שיהיה המון בהצלחה!

מעניין, זה לא משהו שעושים ביחד עם ידיעת המטופלת? בכלל זה היה מוזר שהחזירו עוברים ביום שלישי ולא יום שני כמו בפעמים קודמות. וחשבתי שאם זה יום שלישי אז העוברים יהיו בני 6 תאים, אבל החזירו 3 עוברים ששניים מהם 8 תאים ואחד 7 תאים. הרופא לא אמר כלום.... כששאלתי אם העוברים "יפים". הוא אמר שכן :) רופא מסתורי.... תמיד אין לו סבלנות לשאלות בטלפון אז כבר לא יודעת אם להתקשר לשאול אותו....

היי צריך את עזרתכם אני צריכה לעשות בדיקות דם ביום השלישי של המחזור וקיבלתי עכשיו (יום שישי בשעה 18:30) האם את בדיקת הדם לעשות ביום שני או שלישי ???????

סליחה טעיתי ביום ראשון או שני

או בראשון או בשני, לא משמעותי. ניתן לבצע בדיקות פרופיל הורמונלי בימים 2-5. בהצלחה!

היי קרן היקרה מה שלומך? איזה כיף ששבת הגיעה אני מעריכה את תשובתך המלאה, המפורטת והכנה. כתבתי באיזה פורום לגבי הזרע של בעלי, לגבי הריכוז שלו, והרופא ענה לי שיש סיכוי טוב להרות בהזרעה מזרע כזה, אז אני עדיין לא רצה להפריות אני חושבת שאחת הסיבות שאני לא נכנסת להריון (אני כמעט בטוחה בכך) היא בגלל שאני טיפוס מאוד מאוד לחוץ, אני לוקחת דברים מאוד קשה, ברמה שפיסית זה עושה לי לא טוב (לחץ דם נמוך, דפיקות לב מואצות) החיים שלי תמיד במירוץ וחוויות שאנשים אחרים לוקחים באיזי, אני חווה אותן כמלחיצות מאוד וההריון הראשון קרה אחרי שנה וחצי של נסיונות בחו"ל, כשהיינו בנופש ! רק שם כנראה הצלחתי להירגע ולתת לגופי לנוח מהמירוץ ועכשיו אפילו את זה יהיה קשה לתמרן שבדיוק ייצא בתקופת הביוץ &#61516; אבל זהו, אני בטוחה שטבעי זה כבר לא יקרה ואני בטוחה שזו הסיבה ! בטוחה! לא מצליחה לשנות את ההתנהגות שלי סליחה, תיקון, דווקא את ההתנהגות אני כן מצליחה לתקן (חיצונית) אבל מבפנים זה לא משתנה ולכן הלחץ נשאר, גם אם מבחוץ אני מתנהגת "כרגיל" עזבי, בטח לא תביני על מה אני מדברת יש לי שאלה לגבי מה שרשמת: אם מגיעים ל 10 ביציות בשאיבה, כמה מחזירים ? איך זה עובד? אפשר לבחור נגיד להחזיר יותר מעובר אחד? (אולי המנוח המתאים אינו עובר, אני לא יודעת) אבל אפשר לבחור נגיד אם רוצים תאומים? דרך אגב, אפרופו בעניין הזה, מעניין אותי לדעת, האם ניתן לדעת כשרואים שיש למישהי תאומים, ניתן לדעת אם זה מטיפולים או טבעי? בכל מה שקשור לזהים / לא זהים? באמת? גם את הסתרת את הטיפולים? למה בעצם? אבל כמה זמן עבדת שם? הרבה? דרך אגב, אני יודעת שטיפולי פוריות מעניקים הגנה בחוק מפני פיטורים לא משנה כמה זמן את שם (מבחינת ותק) אבל עדיין בעיניי זה נראה רע שאחרי חודש/חודשיים שאת עובדת, את מתחילה טיפולים, זה פשוט נראה רע, איך שלא תסתכלי על זה את לא חושבת? כי דווקא נועה למשל כתבה לי שהיא לא ממליצה להסתיר, גם במקרה עבודה חדשה איך הגיבו שסיפרת? אז את כתבת לי שמקסימום נעדרים שבוע מהעבודה במקרה של שאיבה + החזרה ומה המינימום? יומיים שלושה אחרי השאיבה? (בהנחה שהרופאים לא ממליצים בהכרח לנוח גם אחרי החזרה) איך מרגישים אחרי שאיבה? כתבתי שלא יהיו לנו יותר ילדים בגלל מצבנו הכלכלי, לצערי אנחנו בקושי גומרים את החודש עם ילד אחד ובטח לא נסתדר עם שניים אם היו לנו כסף הייתי רוצה הרבה ילדים, לפחות שלושה ולא היה אכפת לי לעבור גיהינום בשביל זה כמה קשה זה טיפולים, וציפייה ואכזבות וציפיות מה אני אעשה אם לא אצליח בהזרעות? אני מפחדת רצח ! בטח יהיו בירורים גם, עוד צילום רחם (סיוט), בדיקות נוספות וכו' וואו, להזריק 9 חודשים? וואו. טוב, לפחות זה מסיבה טובה אז אני יכולה לאחל שהלוואי ותהיה לך סיבה להזריק? &#61514; כל הכבוד על החוזק , הנחישות, האופטימיות אני מאחלת בשבילך שהפעם יילך לך מהר וחזק, בלי שום הפרעות ומכשולים בלתי רצויים ! תודה על המענה הארוך, שוב אם ייצא לך תכתבי, אם לא – זה גם בסדר &#61514; שבת שלום בינתיים נ.ב שאלה נוספת לפני הסוף – גיל 40 זה כבר נחשב קשה להיכנס להריון טבעי? מאיזה גיל זה כבר קשה יותר? שלך, דנדן

היי דנדן, לשאלתך הספציפית האחרונה ("גיל 40 זה כבר נחשב קשה להיכנס להריון טבעי? מאיזה גיל זה כבר קשה יותר?"), אקדים ואומר שכמובן זה מאוד אישי ויש מקרים לכאן ולכאן, אבל אסכם לך בקצרה את מה שאני הבנתי שהרפואה טוענת, עם קצת תובנות משלי: הרופאים כיום טוענים שמגיל 35 חלה ירידה בפוריות האשה, שהופכת חדה יותר בגיל 37, וחדה בהרבה בגיל 40.כל זה בממוצע, כמובן. נתון מעניין מאוד שקראתי טוען שאחרי גיל 35 שליש מהנשים יזדקקו לעזרה רפואית כדי להיכנס להיריון, ובגיל 40 המספר הזה קופץ לחצי מהנשים. בלשון יומיומית הייתי מסכמת את זה כך: על כל עדי אשכנזי ומיכל ינאי שנכנסות (כנראה) בקלות רבה להיריונות, מיד אחד אחרי השני, בגיל שמגרד את ה-40, תהיה אשה אחת שתתקשה בכך ותזדקק לעזרה - רק בגלל גילה. אז מצד אחד חצי שמצליחות בקלות זה המון, ומצד שני חצי שצריכות עזרה זה גם המון.... ואף אחת לא יכולה לדעת מראש באיזה צד של הססטיסטיקה היא תיפול (כן, יש בדיקות של רזרבה שחלתית וכו',אבל מכל מה שקראתי במשך השנים הן הרבה מאוד פעמים מפספסות את התמונה האמיתית). הנתונים האלה, אגב, מתייחסים לדעתי לנשים שמעולם לא ילדו. אשה שכבר ילדה, ובעיקר אם ילדה פעמים רבות, משפרת במקצת את סיכויי הפוריות שלה,מסיבות שלא ממש ברורות לרופאים. יש איזו תיאוריה שקראתי שנחקרה בקהילות של נשים חרדיות ובדואיות שנקראת "use it or lose it", כלומר שנשים שכל הזמן נכנסות להיריון ויולדות משמרות איכשהו את הפריון שלהן עד גיל מבוגר יותר. המחקר התבסס על כך שבקהילות האלה יש אחוז ניכר של נשים שממשיכות להיכנס להיריון וללדת אחרי גיל 40, ואפילו עד סביב גיל 45. מה לעשות עם כל המידע הזה? כאן השאלה הגדולה. קודם כל, להיות מודעות לו. שנית, מי שמתכננת היריון ויכולה להקדים אפילו בשנה-שנתיים את התוכנית שלה, סביב הגילאים האלה - כדאי מאוד. ושלישית, למהר לקבל ייעוץ רפואי ועזרה רפואית ולא "לבזבז" יותר מדי זמן בגילאים האלה. זו דעתי לפחות. אבל לך יש עוד כל כך הרבה שנים עד אז..........

אנסה לענות על שאר שאלותייך: 1. לגבי החזרת עוברים - קודם כל, גם אם שואבים 10 ביציות זה לא אומר שיש לך 10 עוברים. ההצלחה הרגילה, התקנית לגמרי, היא 70-80 אחוז הפריות מבין הביציות הבשלות, אם אני זוכרת נכון, וגם לא כל הביציות ששואבים הן בשלות. אז מתוך 10 ביציות להגיע ל-6-7 הפריות, לדוגמה, נחשב טוב מאוד. שנית, ההחלטה על מספר העוברים המוחזרים משותפת לרופא ולמטופלת, אבל חשוב להבין שהמטרה היא תמיד להגיע להיריון של עובר אחד, כשכל היריון רב-עוברי נחשב לסוג של "כישלון" של הטיפול, ודאי אם זה יותר מתאומים. לא כל הנשים חושבות ככה, כמובן, אבל זאת דעת הממסד הרפואי כי היריונות מרובי עוברים הם מסובכים יותר עם יותר סיכוי לסיבוכים. יש איזה נייר עמדה של משרד הבריאות שקובע כמה עוברים מותר להחזיר לפי גיל המטופלת, איכות העוברים והעבר שלה. כלומר, אם היו לה חס וחלילה הרבה הפריות כושלות יחזירו גם 3-4 עוברים בכל פעם, בניגוד להפריה ראשונה שבה הרבה פעמים יתעקשו להחזיר לא יותר מ-1. 2. למה אני הסתרתי את הטיפולים? בדיוק בגלל מה שכתבתי לך בתשובה קודמת: הצורך שלי בפרטיות. בדיוק כמו שלא הייתי הולכת ומצהירה בעבודה או בכל מקום אחר שאני מנסה להיכנס להיריון טבעי, לא הרגשתי רצון/צורך לשתף בעניין הטיפולים. להפך, היה לי מאוד קשה לשתף (מה עוד שהיינו בשלבי תכנון החתונה ועוד לא נשואים, ואיכשהו זה הפריע לי יותר לשתף). דווקא עכשיו, אגב, בסבב השני אני מוצאת שהרבה יותר קל לי לשתף. עדיין אני לא יוצאת בהצהרות "מחר יש לי שאיבה", "תחזיקו לי אצבעות" וכו' (אפילו לא כאן בפורום, אגב), אבל באופן כללי הרבה אנשים מסביבי יודעים הפעם שאני בטיפולים וסבבה לי עם זה. איך קיבלו את זה? מצוין. סיפרתי רק לבוס הישיר שלי ולמנהלת משאבי האנוש (לצורך ההגנה מפיטורים) ושניהם היו מאוד חמים ותומכים. הבוס שלי מאוד בעד ילדים אז זה עזר :-) 3. כן, אני חושבת שמינימום ההיעדרות זה יום השאיבה והיום שלמחרת, ועוד כמה שעות סביב ההחזרה (שהיא ביום 2-5 אחרי השאיבה, בדרך כלל יום 3). איך מרגישים אחרי השאיבה? שאלת את שאלת מיליון הדולר. אצל כל אחת זה אחרת, ואולי גם בכל שאיבה זה קצת אחרת. לי ממש אין כאבים, טפו טפו, ורק סוג של חולשה, כנראה מההרדמה. כבר פעמיים טעיתי לחשוב למחרת השאיבה שאני בסדר גמור ולצאת להסתובב ,ומהר לחזור הביתה לנוח. עכשיו אני מקפידה לנוח בבית ביום השאיבה וביום שאחר כך, ואחרי זה ממש אין לי בעיות. 4. אני חושבת שההחלטה שלך להמשיך בהזרעות היא נכונה מאוד בשבילכם, לעוד כמה חודשים לפחות. זה גם יקל עלייך בעניין העבודה וגם נותן לך סיכוי סביר להימנע מהפריות. וגם עוד כמה חודשים בין הילדים זה רק לטובה לדעתי.... רק ניסיתי להסביר לך שאם תגיעו להפריות, השד באמת לא כל כך נורא. אבל כמובן שאני מחזיקה לך את כל האצבעות שלא תגיעו לשם!!! זהו, כתבתי מספיק.... יום טוב, שבוע טוב ופורים שמח :-)

הי יש לי שאלה, לפני כשלושה שבועות בדיוק עשינו הזרעה וקיימנו יחסי מין יום אחרי לדעתי הביוץ היה בסביבות יום ראשון בכל אופן לפני כיומיים עשיתי בדיקת הריון והראה לי פס חללש מאוד שבקושי רואים אבל ישנו בבדיקה של היום עשיתי שוב פעם הראה שוב פעם פס חלש אבל טיפה יותר חזק מהפעם הקודמת העניין הוא שהיום ביצעתי 2 בדיקות עם חברות שונות והראה לי בשניהם פס חלש , היתה לי ארכה שבה יש כ-5 חלונות שישנה אפשרות גם לזהות את גיל ההריון אך זה הראה לי רק פס אחד חלש והקטגוריה הזו עומדת על עד 10 ימים של הריון אבל האמונם? אם ההזרעה התבצעה לפני כשלושה שבועות האם הבדיקה לא אמורה להראות פס בחלונית של הריון של שלושה שבועות? האם אני יכולה להסיק מזה שזהו הריון כימי?

רונית יקרה, את לא יכולה להסיק מזה כלום, למעט העובדה שעצם הופעת הקו מעלה את החשד המשמח שאת אכן בהיריון.... רוצי ביום ראשון לעשות בדיקת דם, שהיא הבדיקה המהימנה ממש היחידה להיריון, ודאי למי שכבר בטיפולים. מחזיקה לך אצבעות &&&&&&

היי שלום. מקווה שאוכל לקבל כאן קצת עזרה ותשובות. אני ובעלי עברנו אתמול הזרעה בפעם הראשונה לאחר שתוצאות בדיקת הזרע של בעלי לא היו כל כך טובות אז עברנו השבחה עם 90% תקינות ומשם להזרעה שמעט כאבה לי ואני חייבת לדעת אם יש הגיון בכך שלאחר הליך וגינלי מאוד פשוט שנאמר שזהו לא הליך כואב כלל, אני חשה כאבים מטרידים באזור הבטן התחתונה האגן והגב או שזה חלק מהתופעות עקב נטילת כדורי איקוקלומין פעמיים ביום למשך חמישה ימים וקבלת זריקה של אוביטרול יום לפני ההזרעה שדרך אגב החלתי לחוש בכאבים בבטן ובגב לאחר שקיבלתי אותה.. אבל היום, יום לאחר ההזרעה כואב לי יותר בבטן התחתונה בעיקר כשאני משתעלת. האם זה טבעי? ומה הסיכוי שיצליח לנו כבר בפעם הראשונה? ויחסוך ממני את כל ההליך הכואב ומייסר הזה. ואיך אפשר להגדיל את אחוזי ההצלחה?

אלמונית שלום, קודם כל מאחלת לך המון בהצלחה ושהות קצרה איתנו - מכל הסיבות הנכונות. אין לי לצערי עצות איך להגדיל את אחוזי ההצלחה בשלב הזה, כי למיטב ידיעתי לרפואה אין מה להציע בתחום הזה.יכולה רק להחזיק לך אצבעות. לגבי שאלתך: גם לי הזרעות כאבו, יותר מאשר החזרות בתהליך הפריה, וגם אני הופתעתי שבכל מקום כתוב שזה תהליך לא כואב בכלל. אז האמת היא שזה לא מדויק, ויש נשים שעצם הכניסה אליהן לרחם גורמת לכאבים. טוענים שלפעמים זה קשור בכך ששטיפת הזרע לא היתה מספיק יסודית ואז אם נכנס מעט נוזל זרע לרחם הוא גורם להתכווצויות (כי הנוזל לא אמור להגיע לרחם באופן טבעי). כאבי בטן ואגן אני מניחה שיכולים להיות קשורים לאיקקלומין ולריבוי הזקיקים, אם היו. בכל מקרה, אני מקווה שהכאבים כבר עברו שבוע טוב

כן, הכאבים תודה לאל עברו... נשאר לי ממש מעט בבטן התחתונה אבל הנורא מאחור... גם מקווה שהתהליך שלנו יהיה קצר כי הפעם הראשונה הייתה לי נוראית ושלא נדבר על מצבי הרוח :-) אני מאחלת לכולנו בהצלחה ושב"ה לא נזדקק לעוד :-)

מה נשמע אני לא נכנסתי לפורום כי הייתי קצת עסוקה עברנו שבועיים מטורפים ומחר בבוקר יש לי שאיבה באסותא והיום בערב אני ובעלי הולכים להצגה ואבא שלי בא לעדות בייביסיטר לאחיין של בעלי בקיצור ההורים שלי קיבלו את זה יותר טוב מישציפיתי

לא ידעתי שעשית עוד טיפול... מקווה שהשאיבה עברה בהצלחה גדולה! שמחה לשמוע שיש אהדה של ההורים של בעלך. בהצלחה יקירה, מחזיקה לך אצבעות שאולי הילדון החמוד שפרשתם כנפיים עליו יביא אליכם את המזל! &&&&&&&&&&&&&&&&&&&&& תמשיכי לעדכן!

שלום בנות אני התחלתי לפני מספר חודשים טיפולי פוריות אצל ד"ר אתי ממן בבני ברק. אני אוטוטו (עוד חודשיים) בת ארבעים. עברתי עכשיו את ההזרעה השלישית, שאני ובעלי היינו בתחושה טובה שהנה, הנה הכל בסדר ויהיה הריון, אך לאכזבתינו לא. קצת עצובה, עייפות ומאוכזבת. רציתי לשמוע מנשים אחרות (עם יותר נסיון), האם הדרך שלי עוד ארוכה?

יעל, ברוכה הבאה אלינו. מאחלת לך שהשהות שלך איתנו תהיה קצרה, מכל הסיבות הנכונות! (או שתחליטי להישאר איתנו גם בחודשי ההיריון, את לא תהיי הראשונה ;-) ) קודם כל, את בידיים מצוינות. שנית, את יכולה לתת לנו עוד קצת פרטים? יש איזושהי בעיה חוץ מהגיל? האם הדרך שלך עוד ארוכה? אוי, הלוואי שהיינו יודעות את זה כולנו! אני חושבת שהיה קל יותר אם היינו יודעות שניכנס להיריון אחרי X הפריות, בתאריך זה וזה, גם אם זאת דרך ארוכה יחסית. חוסר הוודאות, התקוות והאכזבות היא הקשה ביותר. אבל הדרך שלך ממש לא בהכרח ארוכה. האם דיברו איתכם כבר על מעבר מהזרעות להפריות? בגילך בדרך כלל עוברים לזה די מהר, ואני מאוד בעד (את יכולה לקרוא למטה בשרשור שלי עם דנדן דעה מפורטת בעניין). לא כולן מסכימות איתי, אבל לדעתי בעיקר סביב גיל 40 חבל על כל חודש שמתבזבז, והסיכויים בהפריה הרבה יותר גבוהים. אותי העבירו להפריה אחרי שתי הזרעות, ממש בגילך, ונקלטתי להיריון בהפריה הראשונה. אז לא שזה תמיד קורה כך, כמובן, אבל זה ממקסם את הסיכויים. ואגב, לא הבנתי מהמסר שלך אם את כבר יודעת שההזרעה השלישית נכשלה, או עוד ממתינה לבטא? מחזיקה לך אצבעות בכל מקרה &&&

היי. כן אני אתמול קיבלתי תשובה שלילית (אחרי בדיקת דם) והיום מתחילה מחזור.... אז בגלל זה הדיכדוך..... חוץ מהגיל אני לא חושבת שיש בעיה. דווקא, לפחות לדיברי הרופאה, אני מגיבה כמו בחורה צעירה לטיפול של הזריקות. הזרעה ראשונה, היא ניסתה בכלל ללא זריקות. הזרעה שניה עם זריקות, אבל כנראה יותר מידיי בשבילי, כי התפתחו אצלי 4 זקיקים גדולים שמעלה את החשש להריון מרובה עוברים. אני כמובן מאוד נלחצתי כששמעתי את זה (בנוסף רופאה שבמשמרת שלה, הייתה צריכה לעשות את הפעולה, מאוד הלחיצה אותי...) וההזרעה הלכה ממש לא טוב. הזרעה שלישית הופחת המינון של הזריקות והזקיקים היו גדולים ולא מרובים, הגעתי הרבה יותר נינוחה והרופאה (משהיא אחרת מהפעם השנייה) גם הייתה מאוד נחמדה והכל עבר בסדר. לכן אוליי הציפיות שהכל עובר חלק היו גבוהות מידיי. בכל אופן הריות אין ויש תור שוב בעוד שבועיים לרופאה. (אני מפספסת את החודש הזה). המשך יום נעים יעל

בוקר טוב בנות. התלבטתי המון האם לכתוב את ההודעה הזאת כאן, אבל אין לי לאן לפנות. אז אני מנסה. אל תכעסו. בת 44, שנתיים וחצי נסיונות,IVF שנכשלים אחד אחרי השני, 2 אחרונים טבעיים-לא הייתה שאיבה, 2 לפני זה עם הורמונים לא הייתה החזרה. הגעתי לשפל. היום, חודש וחצי אחרי עדיין כואבת. לא מעוניינת להמשיך. התהליך עשה לי רע כל כך שאין לי מילים להסביר את זה. בעלי לא מבין. ולא מתחבר לתחושותיי. ואין אף אחד שמבין. אני לא ממשיכה עם הטיפולים. אני בוחרת לחיות. מחפשת מי שמבינה ויכולה להזדהות. מחפשת אמיצה שקיבלה את אותה ההחלטה כמוני. והכי הכי מחפשת הבנה ותמיכה. חיבוק ענק לכולכן. מורידה את הכובע בפני העמידות שלכן והכוחות שלכן כי אני יודעת מה המחיר. המייל שלי [email protected]. ותודה לכל מי שהגיעה עד לסוף

קודם כל מרודה את הכובע דווקא בפנייך! את ההחלטה שקיבלת מאד מאד מאד לא קל לקבל. להמשיך בטיפולים מכח האנרציה זווקא יותר פשוט בד"כ. שולחת לך המון כוחות וחיבוקים לעבור את מה שאת עוברת עם כמה שפחות שריטות. זה לא קל. לא פשוט, ואולי בלתי אפשרי ובלתי נסבל כרגע. אולי עם פרספקטיבת הזמן תוכלי לראות דברים אחרת בצורה שתכאיב פחות. אם מותר לשאול - חשבתם גם על תרומת ביצית? או אימוץ/פונדאות? מאחלת לך ימים קלים יותר. וכן, יש עוד נשים שפרשו מהמרוץ. לא הרבה אבל יש. מקווה שתמצאי אחות לנפש. ערב נעים עם ((((((חיבוק ממני)))))

אחת יקירה, הטיפולים האלו ששוחקים את הגוף והנפש מובילים לא אחת לסובב את ההחלטה. הגוף שלך והנפש אחד הם. אם בחרת לחיות זה אומר שהטיפולים גזלו את כוחותייך עד דק. ממש יכולה להבין את הבחירה שלך. מה שהיה חסר לי במכתבך שלך זה נקודות האור והתקווה שאת צריכה למצוא עכשיו כחלופיים לרצון העז שלך להיות אמא. תחפשי משהו שישלים או יימלא לך את החסר הזה. מצטרפת לנועה שרושמת לך חלופות כמו: אימוץ/פונדקאות/תרומת ביצית. יש כאן אחת בפורום שפרשה (לא לגמרי) ועכשיו הולכת על אימוץ. ממש בסדר אם גם תוותרי על החלופות הללו ותתמלאי בעוד דברים שיש לעולם הזה להציע בעידן המודרני, פיתוח קריירה, לימודים, חברים חדשים... תרשמי לנו ואל תחששי מההחלטות שלך כי ההחלטה שלך זו הבחירה שלך והיא נכונה.

מסכימה עם כל מה שנאמר מעליי, ובעיקר חושבת שאת מאוד אמיצה להפסיק. דווקא ההחלטה "להרים ידיים" היא לפעמים הקשה ביותר לקבל, ונשים נגררות לעוד ועוד מחזורי טיפול כמעט חסרי סיכוי. אבל, אני חייבת להתייחס לנקודה אחת שמתחבאת במסר שלך ולא ראיתי שמישהי הגיבה לכך: איפה בעלך בתמונה הזאת? ברור שזה הגוף שלך, ולפעמים הגברים לא מבינים מה עובר עלינו, וגם לא מבינים לאשורם את הסיכויים כי הם לא חופרים בזה כמונו, אבל את צריכה לדעתי לדבר איתו ברצינות על החלופות שהוצעו לך כאן, ובראש וראשונה תרומת ביצית. הרי מדובר גם על חלום ההורות שלו, לא?

היי בנות, מה שלומכן? קרן, ברוכה הבאה לניהול הפורום. נועה, איפה דורה? זהו, פרשה? אפילו לא הספקתי להיפרד ממנה והיא כ"כ נכנסה לליבי. אנא מסרי לה במקרה אם את מדברת איתה, ד"ש חם מהחתול שלי :-) וממני כמובן. החודש התחלתי סבב חדש של טיפולים. עשיתי זאת למרות ההתלבטות שהיתה לי לגבי מקום עבודה חדש, שהעליתי גם פה כדילמה. בקרוב תהיה ההזרעה. הפעם יש לי רק זקיק אחד, אחרי שבפעם הקודמת היו לי 7 זקיקים מובילים והטיפול בוטל. קצת באסה כי אולי כבר קיוויתי לתאומים :-( ומה הסיכוי שדווקא זקיק אחד יצליח? לפחות שהיו שניים ! הרופא דיבר איתי על הפריה. איך הוא מדבר על הפריה שעשיתי רק טיפול אחד של הזרעה? כלומר, אנחנו שנה וחצי מנסים, עשינו טיפול אחד של הזרעה שכשלה ומאז היו לי מחזורים של ציסטות ולא היו בפועל טיפולים. כבר רץ להפריה??? מוזר, אחרי טיפול אחד. טוב מקווה שיצליח. מתי נותנים אוביטרל? זקיק 20 זה הגיוני ? מה בעצם האוביטרל עושה? זה אומר שאני כבר בביוץ? זה לא זוכרת מה אתן אומרות? דרך אגב, המרפאה בה אני מטופלת (ציבורי, במרכז) מפוצץ מיום ליום, זה מטורף ! זה לא היה ככה בחיים. מה נהיה מאיתנו ? למה זה ככה?

היי דנדן, הבנתי מנועה שדורה פרשה מהפורום מסיבות אישיות משפחתיות, אבל האמת שאני גם לא ממש יודעת. אולי נועה תשפוך קצת אור, ותמסור לה ד"ש מכולנו. לגבי שאלותייך: את יכולה להזכיר לי מה הבעיה אצלכם ובני כמה אתם? וגם איך נקלטתם להיריון בפעם הקודמת? זקיק 20 זה הגיוני לגמרי לאוביטרל. לפעמים נותנים גם קודם.ומטרת האוביטרל היא להבשיל סופית את הביצית ולהבטיח ביוץ, בערך 36 שעות אחרי הזריקה. ואגב, אני חושבת שכל מי שהיתה אי פעם בטיפולים פינטזה בשלב כלשהו על תאומים, אבל ככל ששומעים וקוראים על כך, תאמיני לי שעדיף שלא. למרות שרוב היריונות התאומים מסתיימים בשלום (בניגוד, אגב, לרוב ההיריונות של יותר מתאומים), רובם הם היריונות מסובכים יותר לאם, ועם סיכוי לא קטן ללידה מוקדמת ופגות. וכן, מספר הזוגות שבטיפולים פשוט לא ייאמן. גם אני המומה כל פעם שאני מגיעה לבדיקות

תודה על המענה שלך. אנחנו בני 32 ואין לנו בעיה ספציפית, אנחנו מהלא מוסברים . הריון ראשון לקח כשנה וחצי ואחרי הזרעות שכשלו, נכנסתי להריון ספונטני, שוב, אחרי שנה וחצי. כעת, שנה וחצי נוספות ולא מצליחים אז ניגשנו שוב לטיפולים ופתאום הרופא מדבר איתנו על הפריה, מה הפרייה ? עשינו רק טיפול אחד, הזרעה אחת, מי חושב ל הפרייה?! שאלתי לגבי זקיק 20 כי אחרי4 ימים האחות לא הבינה מה זה זקיק בגודל הזה, שאלה אם זה ציסטה. אז שאלתי אם זה לא אמור להיות ככה? בגודל הזה? זה לא ציסטה כי חודש שעבר לא טופלתי, דרך אגב, בגלל ציסטות, אז היא חיכתה לבדיקות דם והתקשרה ואמרה שאקח אוביטרל ושמחרתיים הזרעה. אז כן בייצתי? את בטיפולים כרגע? אני מרגישה שאין לי כוחות וגם קשה לי לשקר בעבודה ולהסתיר אבל אין לי ברירה וזה עוד יותר מעמיס ומלחיץ ואני רק בתחילת הדרך, חייבת להחזיק מעמד מקווה שאין לי טעויות של עילגת בגלל שזה מהנייד (-: הולכת לישון, לילה טוב אני מרגישה שאין לי

מה שלומך? קצת יותר מעודדת אחרי ההזרעה? צר לי שאני לא בנוכחות פה כמו שהייתי פעם... החיים לא כל כך מאפשרים אבל מסיבות טובות בעיקר :-) דורה לא הודיעה שום דבר, אני מניחה שהיא פרשה מסיבות משפחתיות. קרן כבר נתנה לך הסבר מאד מפורט על רוב השאלות. למעט הנוסחה הדי קבועה שבד"כ מתחילים בהפריות בפרוטורול "ארוך" שבו מתחילים קודם כל בזריקות לדיכוי המערכת לאורך שבועיים ורק אז מתחילים עם הגירוי. תהליך ארוך ומתיש יותר, אבל בד"כ מניב תוצאות מצויינות בעיקר כשאין בעיה של גיל. אני לא יודעת למה הרופא שלך קפץ להציע הפריות כל כך מהר. קרן צודקת שאני מאלו שלא ששות לרוץ להפריות אם אפשר למצות קודם את ההזרעות. בגלל שגילך צעיר וכבר יש לך הריון ולידה תקינים בעברך ועוד הריון ספונטני, אין בעיני שום סיבה לרוץ להפריות. כן, יש סיכוי בעיני גם כשיש זקיק אחד. לא צריך יותר מהאחד הזה שיביא את ההריון המיוחל :-) מאחלת לך הצלחה ענקית כבר עכשיו, שלא יהיה בכלל על מה לדבר ב 9 חודשים הקרובים חוץ מעל הבטן הגדלה והולכת! נשיקות ולילה טוב

מפחיד אותי באמת לחשוב על הפריות כרגע אני גם לא ממש מבינה את המשמעות של העדרויות מעבודה האם הפריות מאפשרות לא לספר בעבודה שאת עוברת הפריות? אני עדיין לא בשלב של לספר אבל נראה לי בלתי אפשרי להסתיר כי יש כמה ימי מנוחה שמקבלים? נועה, מה זה אומר מסיבות משפחתיות? תודה על הברכות החמות, הלוואי ומשהו יקרה כבר דרך אגב, אתם חושבים על עוד ילד בהמשך או כרגע לא?המשך ערב נעים נשיקות, דנדן

מה קצב הזקיקים צריך לגדול בטיפול עם הורמונים ?

אני לא בטוחה אם יש "צריך", אבל נדמה לי שהם בדרך כלל גדלים 3-4 מ"מ כל יומיים, בעיקר בשלבים המאוחרים של הטיפול. את בדרך ל-IVF, נכון? שיהיה המון בהצלחה הפעם!

אני כמעט בסוף מסבב נוסף . ביום שישי כנראה שאיבה .

שלום, התחלתי טיפול שוב, הרופא התחיל עם מינון כמו טיפול קודם שהיתה אליו תגובה טובה.. 8 זקיקים (אני קרובה לגיל 45..) אחרי 5 ימי זריקות של גונאל (300), נוצרו רק 5 זקיקים הפעם. הרופא החליט להמשיך עם מינון גבוה יותר מזה שהיה בשלב הזה בטיפול הקודם ואתמול לקחתי פעם ראשונה את הצטרוטייד + מנופור 375 יח'. כל היום אני עם הרגשה של כבדות וכאב כזה עמום/כבד בבטן. וקצת תחושה של משהו שעולה כזה, קרוב לבחילה, אבל לא ממש. בקיצור, כבר קשה לגוף עם זה. אמורה היום שוב להזריק אותו דבר ושוב לעשות מחר בדיקות. העניין הוא שגם לא רואה שיש יותר תגובה בגוף, לא בטוחה בכלל שנוצרים עוד זקיקים וגם אם כן... הם בטח לא יספיקו לגדול... (כבר היה לי טיפול כזה שבאמצע הוסיף הורמונים ונוספו זקיקים אך עדיין היו קטנים מדי) . אין המון הפרשות כמו שהיה טיפול קודם וגם הציצי לא כואב עדיין..... זה דיי מבאס להעמיס על עצמי כל כך הרבה הורמונים ולא להרגיש תגובה בהתאם. (בניגוד לטיפול קודם!!) דרך אגב, הזקיק הגדול אתמול היה כבר בגודל של 16, אז בכלל לא יודעת כמה יוכלו למשוך עד לשאיבה... לא יודעת מה אתן יכולות לעזור לי, אולי רק צריכה לשתף ואולי לקבל קצת עידוד במצב הזה... :)) תודה חברות לדרך.

אני מבינה מאוד את הבלבול והתסכול, אבל העלאת מינון באמצע טיפול הוא לא חריג. לי אישית עשו את זה פעמיים, ועם תוצאות לא רעות. ואני גם יכולה להגיד לך - אם זה מנחם במשהו - שאני לוקחת מינונים גבוהים יותר, ואני צעירה ממך בכמה שנים. לגבי התחושות, אני מבינה שקשה לגוף עם הטיפול, אבל באמת לא חושבת שזה קשור להעלאה המזערית במינון. ומחזיקה לך אצבעות שזה יהיה הטיפול המנצח והגוף שלך לא יצטרך להתמודד יותר עם ההורמונים של הטיפולים, רק עם הורמונים של היריון. אינשאללה &&&

אנירק יכולה לייעץ לך לעשות במקביל דיקור + צמחים לי זה ממש עוזר . בלי זה אני מרגישה שלגוף שלי ממש קשה . סחרחורות דפיקות לב בחילות . ובדיקור אין לי שום תופעת לוואי

קראתי לאחרונה שהעיתונאית אורלי וילאי שנשואה לגיא מרוז מאושפזת בגלל אירוע לב ובעלה טוען שזה בגלל טיפולי פוריות שעברה. האם יש לה בכלל ילדים? מה הקשר לאירוע לב ולטיפולי פוריות? אשמח לדעת פרטים ובעצם חשוב שכולנו נהיה ערות להשלכות של הטיפולים עלינו.

לטיפולי פוריות עד כמה שאני יודעת אין השלכות ישירות בענייני מחלות לב. יכול להיות שחלילה היתה לה בעיה סמויה אולי מולדת שטיפולי הפוריות היו טריגר עבורה. אין לדעת לבטח. כשהייתי צריכה לחתום על טפסי ההסכמה ל IVF וקראתי את כל תופעות הלוואי מהן מזהירים אותך ודורשים שתחתמי שחרור מאחריות לבית החולים, רציתי למות. שאלתי את עצמי כל יום כל היום איך אני מסוגלת לעשות את זה לעצמי בדעה צלולה. אחרי דיונים רבים פה בפורום, קיבלתי פרופורציות אחרות. הבנתי שסכנות בחיים יש לרוב. לחצות את הכביש פה מאד מסוכן. לנהוג בכבישים בארץ הכי מסוכן. הסכנות הטמונות בטיפולי פוריות התגמדו בשבילי לעומת המטרה שאותה רציתי להשיג. ילדים. וככה צעדתי בשבילי הטיפולים. בידיעה שאני עושה הכל בשביל שיהיו לי אותם. שבת שלום

ראיתי בזמנו את הסרט שלהם, ולפי הבנתי זה קשור לכך שיש לה אסטמה קשה מאוד, וההערכה של הרופאים - אם אני זוכרת נכון - היא שמשהו בשילוב בין ההורמונים לתרופות לטיפול באסטמה שהיא לוקחת גרמה לאירוע הלב. בהחלט לא משהו שגרתי שצריך להדאיג את רובנו. יש לנו מספיק ממה לדאוג, לא צריך לחפש עוד דאגות.... המון בהצלחה