פורום פוריות חברתי - תמיכה

שלום וברוכים הבאים לפורום החדש שלנו. אי-פריון הוא מחלה שאחד מכל ששה זוגות סובלים ממנה, ובכל זאת היא כנראה המחלה היחידה שהסובלים ממנה יזכו לשמוע מסביבתם הערות בנוסח: "זה הכל בגלל הלחץ. רק תרגעו ותכנסו להריון" או "מה, צריך ללמד אתכם איך לעשות את זה?" – תוך קריצה מבינה-עניין. במדינה בה "פרו ורבו" הוא לא רק ציווי דתי אלא אתוס לאומי של ממש, הסביבה מצפה מאיתנו להתחיל למחרת החתונה להרות וללדת ילד בכל שנתיים עד שנמלא את מכסת הילדים המקובלת במגזרנו (שניים או שנים-עשר) ומתעניינת במצב הרחם והשחלות מבלי להסס לשאול אם גודל לנו כבר משהו שם בפנים, ואם לא - מדוע. לא יפלא, אפוא, שאי-הפריון מקבל משקל רגשי נוסף על זה שקיים כבר ממילא - הכמיהה לחבוק כבר תינוק, המלווה בתחושות קשות של כשלון ובגידת הגוף, אובדן שליטה, עצירת החיים, קנאה, אשם ותסכול. ומעבר לכל - תלויה מעל הראש בכל רגע נתון עננה כבדה של עצב עמוק שלא מאפשרת להנות באמת מהחיים הנעים במעגל מייאש מחודש לחודשו – ולצידה השאלה הגדולה: מתי הסיוט הזה כבר ייגמר? אני הייתי שם, במשך כמה שנים טובות. מעקבי ביוץ שלא נשאו פרי פינו את מקומם למסלול המלא של טיפולי הפריון: בדיקות, איקקלומין, הזרעות, זריקות ולבסוף הפריות מבחנה. החודשים שחלפו הפכו לשנים, ותשובה שלילית אחת רדפה אחר חברתה. אפילו תשובה חיובית ראשונה שהרימה אותנו למחוזות של אושר נשגבים התחלפה במהרה בנפילה קשה וכואבת כאשר ההריון הסתיים, לדאבוננו, בהפלה מוקדמת. בסופו הטוב של הסיפור ציפה לנו זוג תאומים מתוקים ומקסימים, אך הדרך הקשה הזו לא נשכחה, על כל קוציה ודרדריה. והנה אני כאן, על מנת לחלוק איתכם את נסיוני העשיר, לצערי, מזווית מבטה של מטופלת פריון לשעבר. את הידע הרפואי בנושא הפריון תקבלו מהפורום השכן של פרופ´ זיידמן, אבל כאן תוכלו למצוא תשובות לכל השאלות האחרות שמציקות לכם: • איך שומרים על שפיות בכל התקופה הזו? • כיצד משלבים טיפולים וקריירה? או: האם החיים חייבים להעצר? • מה אומרים לסביבה? למי מספרים על הטיפולים? • כיצד (והאם) שומרים על קשר עם חברה שהרתה חודשיים אחרי החתונה ושנתיים אחרי שאנחנו התחלנו לנסות, והאם ניתן לפרגן לה מכל הלב? • איך מתחמקים מברית המילה של האחיין מבלי להסתכן בנידוי משפחתי? וכל שאלה נוספת שתעלה בהקשר הזה, כמובן. ובעיקר, הפורום נועד להעניק אוזן קשבת שבאמת מבינה, כתף לבכות עליה ויד חמה שתאחז בידכם עד ליום בו תגיעו גם אתם לסופו של המסע, בו תראו את המראה היפה ביותר בעולם – הבהוב מרצד על מסך האולטרסאונד המצביע על ליבו הפועם של האוצר החדש שלכם הנובט בקרבכם. ברוכים הבאים לשהות קצרה מהסיבה הנכונה! לכניסה לחצו - פורום פוריות
14651 הודעות
9817 תשובות מומחה

מנהל פורום פוריות חברתי - תמיכה

10/09/2007 | 10:33 | מאת: נורית

11/09/2007 | 09:48 | מאת: מיה 2

נושנושששששש, אני מותשת , מיואשת , מחפשת את האור בקצה המנהרה , רק שאני עוד לא מוצאת את המנהרה חחח. שלך, מיה 2

11/09/2007 | 18:01 | מאת: נורית

תמצאי את הכניסה ואני מבטיח לכוון אותך לכיוון היציאה (-: נו מתי >>> גם אצלך אחרי החגים? אולי איזה רופא חדש דנדש אולי תוכנית מענינת? אולי איזה הסטרוסקופיה או צלומון או בכלל פיפל? מה דעתך?

10/09/2007 | 10:04 | מאת: מיה 2

בוקר טוב מה שלומך יקירתי ? הצלחת להפחיד אותי לפני יומיים , וטוב שזה עבר .. איך את מרגישה הבוקר ? מברוק על השק ותמשיכי לעדכן , אני עוקבת אחרי הנושא מהצד ומחכה לעדכון הבא .. רציתי לאחל לך שנה טובה וכיפית שתהיה לך ולכולנו , שנת בריאות, פוריות ,ולידות והמון המון בשורות טובות. אוהבת, מיה 2

10/09/2007 | 14:25 | מאת: דורה

יקירה, כמה מחמם את הלב לשמוע ממך. כן, גם אני הייתי על סף שווץ וכמעט הייתי מוכנה להספיד את ההריון. תודה לאל שבינתיים הכל בסדר. ותודה לך שאת שמה לב ורוצה בטובתי. אמן, שלכולנו תהייה שנה פוריה ומוצלחת, ושנזכה להגשים בה את משאלתנו הגדולה. ומה איתך? שותקת? אם יש לך כוחות- ספרי באיזה שלב את. שנה טובה, יקירה. שלך, דורה.

11/09/2007 | 10:03 | מאת: מיה 2

כבר לא נעים לספר ולספר .....ואחר כך מה ? לפעמים נדמה לי שכבר נמאס ממני ומהסיפורים שלי , כל העולם כבר יודע שאני מנסה ומנסה ומנסה ושום דבר לא קורה ... רוצה כבר לכתוב שאני בהריון ..רוצה כבר שאני באמת אכנס להריון ... כבר מתביישת לכתוב על הכשלונות שלי ..עייפה מידי ...זקנה מידי למרות שאני בת 32 ...הפורום הזה שמע ממני יותר ממה שאני מספרת לבעלי ...מה את רוצה לשמוע עוד ? התחיל להיות מאוס הסיפור הזה , משעמם וקיטשי ...נדוש ודהוי , בלי צבע בלי צורה בלי עלילה ובלי סוףףףףףףףףףףףףףף... מה את רוצה לשמוע ? שאני מתחילה לחפש בתוכי איך להשלים עם המציאות ? אחרי שבעלי עשה את בדיקת הזרע האחרונה נדמה לי שאני צריכה להוריד ציפיות , ובכלל להפסיק לרדוף אחרי האשליות... מצטערת ששפכתי את כל זה עלייך הבוקר , המזג אוויר הזה קצת מדכא אותי ...מקווה שיעבור לי בקרוב המצב רוח הכבד הזה... אוהבת, מיה 2

10/09/2007 | 01:05 | מאת: נורית

מקווה שזאת תהיה השאיבה הראשונה והאחרונה עם סוף טוב. מחזיקה אצבעות וממתינה לתגובה. נורית.

10/09/2007 | 05:09 | מאת: טלי

זולגות לי דמעות.. איך את זוכרת. אני ערה כבר שעה, מתה מפחד מההרדמה. בחיים לא הייתי בחדר ניתוח ולא האמנתי שאגיע לזה בנסיבות אלו. ואתמול בערב במין תזמון מוזר בני שאל אותי מתי יהיה לו אח. אז אמרתי שאני מקווה שבקרוב. והוא אמר אז כבר תוציאי אותו ואז אמרתי שקודם הוא צריך להווצר ברחם ואז התחיל ההסבר שאמא ואבא צריכים לעשות אהבה והזרע והביצית צריכים להתחבר והרגשתי כל כך מוזר עם ההסבר הזה. כל כך רחוק מהמציאות. כל הענין הזה עם לעשות תינוק במעבדה כשלילדים אנחנו מספרים סיפורים ... ועכשיו אני פשוט פוחדת כל כך

10/09/2007 | 08:25 | מאת: טלי

השאיבה רק בערב אז ההודעה תהיה רק בלילה אשמח לשמוע ממך במהלך היום

10/09/2007 | 08:53 | מאת: ריקי

מחזיקה לך אצבעות לטיפול אחרון ומנצח ריקי

10/09/2007 | 10:05 | מאת: מיה 2

מחזיקה לך אצבעות &&&&&&&&&&&& מיה 2

10/09/2007 | 12:17 | מאת: רחלי

בהצלחה ענקית עם המון עוברים יפים וטובים ושמתוכם אמן יצאו ילדים.

היי בנות יקרות היום החזירו לי 3 מוקפאים :) מאוד שמחתי כששמעתי שכולם שרדו את ההפשרה. ההחזרה הייתה במחזור טבעי. יצא לי תזמון מעולה הפעם: איך שחזרתי מחו"ל, הלכתי לעשת בדיקת דם שהראתה שאני ממש לפני ביוץ ולמחורת באמת היה ביוץ, כך שמיד קבעו לי החזרה. מקווה שזה ילך כמו שהתחיל... שיהיה חג שמח לכולכן והרבה בשורות טובות. נילי.

09/09/2007 | 15:55 | מאת: ריקי

אמן ואמן שתקבלי מתנה נפלאה לשנה החדשה מאחלת לך מכל הלב ריקי

09/09/2007 | 16:00 | מאת: דניאל

הרבה אנרגיה חיובית ורוח אופטימית מאד שלוחות אלייך ממני. בהצלחה מסחררת.. דניאל.

09/09/2007 | 16:11 | מאת: רחלי

בהצלחה חמודה שנה טובה ומתוקה שתהיה לך וכמו שאמרת שילך לך חלק כמו היום ורק לטובה ובכל הטוב שניתן. רחלי

10/09/2007 | 11:56 | מאת: דורה

שלושה משלושה זה יופי! אינשאללא בעוד שבועיים נחגוג פה בשורות טובות ממך! ב - ה - צ - ל - ח - ה !

09/09/2007 | 14:45 | מאת: דניאל

נכנסתי "קצת" לדיכאון אחרי שקיבלתי גם בראש השנה הזה את המחזור שמתעקש לא לשבור את מחזוריותו כבר חמש שנים. בנוסף, אחדים מבני משפחתי החליטו שתקופת החגים היא תקופה טובה לפגוע, אולי כי ביום הכיפורים הם יוכלו לכפר??? ונותרתי עם תחושה כבדה ומיותרת שאני קצת מתקשה לקום ממנה ולכן החלטתי לפרוק מתחים בשופינג חיוני שהחזיר לי קצת צבע לפנים. קניתי 3 חולצות במבצע, 2 זוגות מכנסיים ונעליים ואני מבסוטית לאללה. קצת סטיתי מנושא הפורום שלנו, אך הייתי חייבת לדבר עם מישהו עכשיו. עכשיו אני הולכת להכין משהו לאכול. סליחה על הודעה לא קשורה זו, דניאל.

09/09/2007 | 15:22 | מאת: נילי

היי דניאל, נשמע כיף השופינג שעשית, תתחדשי על החולצות והמכנסיים:) אני מקווה שמעכשיו תהני מהחג ותעבירי אותו רק עם אלה שתומכים בך ונותנים לך הרגשה טובה. ושהשנה החדשה תביא את ההצלחה הגדולה !!!

09/09/2007 | 16:04 | מאת: ריקי

זה בסדר גם לשפוך סתם את הלב לפעמים בשביל זה אנחנו כאן שופינג זה דווקא טוב ואני שמחה מאד שזה עשה לך טוב מאחלת לך מכל לבי שלשנה החדשה הזו תהיה משמעות טובה יותר עבורך ושבקרוב מאד תקבלי את המתנה היפה ביותר לה את מצפה כל כך הרבה זמן אוהבת ריקי

09/09/2007 | 16:08 | מאת: רחלי

יופי שעשית שופינג זאת גם צורה להוציא את ההרגשות הרעות שיש לנו בתוך הלב. תתחזקי מתוקה השנה הזאת תבוא עליך בע"ה לטובה וכל מה שתרצי יתגשם אמן ובכיף אני אוהבת שסוטים מהנושא המדובר פה בפורום דייייייייייייייי צריך לחיות גם את החיים הרגילים שלנו. באהבה רחלי

09/09/2007 | 21:02 | מאת: טלי

כל מה שעושה לך טוב!

10/09/2007 | 11:46 | מאת: דורה

נשמע אחלא! אין כמו לבזבז כסף על עצמך לשיפור המצברוח! אני תמיד סוגרת עניין על איזו לקה, לרוב אדומה, או טבעת חרוזים מנצנצת. תתחדשי לך לשנה החדשה ושיחנקו כל הטרדנים. אה, ולא לשלוח יותר דרכי ד"שים לשוקו המיפלץ!!!!!! אוהבת, דורה.

09/09/2007 | 11:46 | מאת: דורה

יש, יש, יש, יש, יש, ישששששששששששששששששששששששש שק ויש בתוכו חלמון קטן. נראה כמו ביצת עין פיצפונית בשחור לבן. עוד שלב מאחורי. עכשיו מחכים לשבוע הבא. אוי, כמה שמחתי וכמה נרגעתי. בינתיים כמובן. נוריתה- שום ביצים. החמאה מספיקה. אני דווקא מאלו שאוהבות לאפות ופחות מזה לאכול את התוצרים. כל הזמן מנסה לדחוף לכולם את מה שאפיתי כדי שיגמר ויהיה לי תירוץ לאפות משהו חדש. אבל אצלי כולם לא כל כך מנשנשים מתוקים. גם לא את המלוחים. ממש מדכאים את יצר האפייה שלי! ובקשר למאמץ- קצת עשיתי ספונג'ה ביום שישי, אולי זה קשור? בכל מקרה, פורשת מהתחום לאלתר. אולי נעשה קוועטץ' ונצליח לשלם למישהו שיבוא לנקות? כשבעלי מנקה זה אף פעם לא נקי... איזה שיפור במצב הרוח. אפילו לא היה תור גדול. וזה יום ראשון! תמיד יש תור מכאן ועד הונולולו... (((-: דורה.

09/09/2007 | 11:59 | מאת: נילי

המון בהצלחה בהמשך!! וחג שמח ורגוע. נילי

09/09/2007 | 12:08 | מאת: שלי

מגיע לך! אחרי המון שנים. איזה כיף להתחיל את השנה עם חיוך בלב. הלוואי כך לכולן. אמן אמן... שיהיה לך הריון עגול ומשעמם ובסופו תזכי לילד/ה בריא ומתוק. ובכלל שנה מתוקה כדבש ופורייה כרימון. לך ולכל בנות הפורום

09/09/2007 | 12:06 | מאת: שרית

אני נהנית להכנס לכאן ולהתעדכן בבשורות טובות!!! שתהיה שנה טובה ומתוקה ובהצלחה בהמשך.

09/09/2007 | 12:51 | מאת: ריקי

שמחה לשמוע שיהיה הריון קל ותקין ל-9 חודשים אוהבת ריקי

09/09/2007 | 12:55 | מאת: נורית

שמחה לשמוע>>> כנראה בדרך לכאן יש עוד בן/בת (-: בלי ספונג'ה וכו'... לגבי המתכון העוגיות {של דורה} (-: אני אנסה היום או מחר וזה כנראה יהיה המתכון המשמין האחרון שאני מכינה לפני הירידה הגדולה.

09/09/2007 | 14:05 | מאת: דניאל

שיחקת אותה. ד"ש לשוקו. דניאל.

09/09/2007 | 16:02 | מאת: רחלי

איזו שמחה ממש כיף לשמוע , יופי בע"ה הכל ילך לך חלק ובמתיקות .שתהיה לך שנה טובה ונפלאה עם אושר ועושר ובע"ה עוד הרבה ילדים.(חחחחחחח) באהבה רחלי

09/09/2007 | 16:54 | מאת: טלי

דורה תהני ותשמחי ותבלי בחג ושתהיה לך שנה מאושרת ונפלאה עם המון בשורות טובות.

09/09/2007 | 17:13 | מאת: נועה ב.

איזה כיף לקרוא. עכשיו נשאר לחכות ולראות את הדופק הקטנטן פועם... ותעשי טוה, מספיק עם הספונג'ה ומספיק עם הבישולים לבינתיים (וגם עם כלים וכביסה...). אם צריך עוזרת - זה הזמן. תני לאחרים לפנק אותך קצת. נא עדכני בקרוב... נ. בטא

09/09/2007 | 21:38 | מאת: ל

המשך משעמם ביותר , נירית

09/09/2007 | 11:43 | מאת: שלי

ידוע לכן אם אוביטרול גורם לעיבוי רירית הרחם? עשיתי us ביום שישי לשלילת ציסטות ועובי הרירית הייתה עבה יותר מפני חודש והופתעתי ואז הרופא אמר שהזרקתי אוביטרול. לא הספקתי לשאול אותי כי גם ככה שאלתי הרבה שאלות. מה גם שאין לי למזלי ציסטות ויכולתי להמשיך החודש בטיפולים אך בגלל החגים זה לא מתאפשר לנו. אבל אני עדיין אופטימית לפחות לא נהיה תלויים ברופאים ומרפאות ונוכל לצאת לחופשה קטנה מגיע לנו אחרי כל מה שעובר עלינו. שיהיה לכולן חג שמח ונטול דאגות כי מה הטעם לדאוג הרי בסופו של דבר כולנו נהייה אמהות. אל תשכחו להיות רגועות. חשוב!

09/09/2007 | 11:49 | מאת: דורה

היי שלי, כן, אוביטרל ניתן לפעמים גם כתמיכה. טוב מאד שאין ציסטות ואיזה כיף זה שאפשר לפעמים להתנתק מהמרפאה, מהמעקב, מהרופאים, מחירור הורידים, מהאולטרסאונד הוואגינלי ופשוט לנפוש. תהני לך ותחזרי מוכנה ומזומנה להריון שכל כך מגיע לך! דורה.

09/09/2007 | 13:21 | מאת: נורית

בהמשך לדורה... אובטרל/פרגניל/כוריגון כאשר ניתנים כתמיכה גורמים לגוף לצרת את הורמון ההריון {בטא} כך שבתמיכה הזאת יש את כל התופעות שיש בהריון שבניהם עיבוי הרירית. מה עוד לגבי הרירית>>>>>> הרירית צריכה להיות רציפה והעובי שלה צריך להיות עבה מ- 7 מ"מ ביום ההחזרה/ההזרעה >>> בקיצור ביום שהעובר אמור להשתרש רצוי שיהיה רירית שלפחות 7 מ"מ {היו גם הריונות 5 מ"מ אבל זה מאוד נדיר}. לגבי רירית עברה מערכים אילו אין בעיה. בהצלחה בחגים ולאחרי החגים אולי לא תצטרכי בכלל את הטיפול כי תגלי שנקלטת באופן טבעי. נורית.

09/09/2007 | 08:38 | מאת: ריקי

בסוף שבוע האחרון הייתי באילת, נסענו לחופש והיה ממש, ממש כיף נשארו לי יומיים עד לבטא ואני מתרגשת מאד. אני מתפללת כל הזמן שיהיה בסדר ושיצליח כבר ביום שישי הדלקתי נרות במלון וברכתי גם לעצמי וגם לכולכן הגיע הזמן שכולנו כאן נקבל את מה שמגיע לנו לשנה החדשה אני מאחלת לכולנו שנתמלא בהמון בשורות טובות ושלכולן יהיה הכי טוב שאפשר אוהבת ומייחלת רק טוב לכולנו ריקי

09/09/2007 | 09:29 | מאת: דניאל

אמן אמן אמן אמן אמן אמן אמן שתפילותייך/נו תיענה כבר. שנה טובה ופורייה! דניאל.

09/09/2007 | 09:44 | מאת: נילי

היי ריקי, מחזיקה לך אצבעות שיהיה בטא חיובי, אמן. תחזחקי מעמד ושיהיה חג שמח ובשורות טובות! נילי

09/09/2007 | 10:20 | מאת: נורית

09/09/2007 | 10:21 | מאת: נורית

09/09/2007 | 11:14 | מאת: ילדת האוקיינוס

ומצפה לבשורות טובות מחרתיים - יום שלישי פעמיים כי טוב. איזה כיף שהיית באילת, אני מקווה שגם העוברים שאת נושאת ברחמך נהנו והשתכנעו שכדאי להשאר כי עושים פה חיים... שנה טובה, ריקי מתוקה, והמון הצלחה לך ולכל הבנות.

09/09/2007 | 11:30 | מאת: דורה

נשמע מצויין! התרגעות, נרות, אילת... יאללא, שתביאי לנו בשורות טובות לראש השנה! &&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&& דורה.

09/09/2007 | 16:04 | מאת: רחלי

אמן והברכות שלך לעצמך ולכולן יתגשמו ואמן הבטא שלך תהיה חיובית אמן אמן ואמן. באהבה רחלי

09/09/2007 | 00:54 | מאת: דורה

תודה. תפילות לא יזיקו. זה היה מפחיד מאד. עכשיו יותר טוב. עדיין קצת כאבים עמומים אבל לא דומה למה שהיה. הדימומון נפסק. שלחתי סמס לרופא מקסים שאני מכירה קצת אישית במחלקה והוא חזר אליי בטלפון. בשבת. איזה צדיק! הוא בעיקר ציין את הסימנים להריון מחוץ לרחם והציע לא למהר לחדר מיון אם אין את הסימנים. במקום זאת אמר שאבוא מחר ולא מחרתיים למחלקה. מקווה כל כך שלא הכל נדפק. מאמינה שלא. לא יודעת כבר בעצם. גם השלב הזה קשה. תמשיכי להתפלל, בשבילך ובשבילי... אולי אלוהים מקשיב לך הלילה. אוהבת, דורה.

09/09/2007 | 07:11 | מאת: דניאל

פפפ....זה באמת מעייף, אבל אני מחזיקה אצבעות שהכל תקין ושאלה רק סימני הריון בריאים. עדכני מה קורה. קרוק.

09/09/2007 | 11:25 | מאת: ילדת האוקיינוס

יפה שלי, אני מכירה היטב את פעימות הלב בימים הרגישים הללו, מישהי פעם אמרה לי שהשבועיים מהבטא החיובית עד לדופק היו קשים לה יותר מהשבועיים ציפייה לבטא, והיא בפירוש צודקת. אני מאמינה שיהיה בסדר, אבל רק לשם בטחון שולחת לך את כל הטוב שאני מאמינה בו. אוהבת מאוד, ילדת

08/09/2007 | 23:58 | מאת: נורית

מה שלומך היום? עברו כאבי הבטן? מה עם הדימומום הוא פסק? שלך נורית.

08/09/2007 | 23:59 | מאת: נורית

09/09/2007 | 00:41 | מאת: דורה

ואקדים את הבדיקה למחר במקום ביום שני. כפרה, אני כתבתי שהאולטרסאונד יעשה כדי לחפש שק הריון. לא כתבתי דופק. מה פתאום דופק כל כך מוקדם? הלוואי... חכי, אחפש בבלגאן שיש לי עכשיו במטבח את המרשם לעוגיות. אבל! בתנאי שהמרשם שלך יופיע תחת הכותרת- עוגיות דורה! עשינו עסק?

08/09/2007 | 21:11 | מאת: טלי

הרופא רשם לי להזריק פרגניל 5000, כשפתחתי את הקופסא ראיתי 3 אמפולות. על כל אמפולה רשום 5000, זאת אומרת שאני מזריקה רק אמפולה אחת. נכון?

08/09/2007 | 22:12 | מאת: נורית

08/09/2007 | 22:44 | מאת: טלי

תודה על התשובה המהירה !! אז למה מוכרים אותם בשלשלות? יש מצבים שבנות מקבלות יותר מ 5000?

08/09/2007 | 10:44 | מאת: נורית

מתמצלת שכחתי לשלוח אתמול. יום נעים ושקט. נורית.

08/09/2007 | 10:45 | מאת: נורית

08/09/2007 | 11:56 | מאת: טלי

08/09/2007 | 09:37 | מאת: דניאל

שנה מוצלחת, בריאה, פורייה, מאושרת, יצירתית. שנה של התחזקות ופריצות דרך. שנה של מחשבות ורודות ואופטימיות. שנה של כנות, ניקיון פנימי, רגיעה, איזון וצחוק. שנה של גילוי, של מיצוי, של מנוחה. שולחת לכן את מירב התמיכה, התפילות והאהבה. שתהיה זו שנה של בשורות חיוביות והגשמה. שלכן דניאל.

08/09/2007 | 10:49 | מאת: נורית

ורוצה להוסיף רק שיהיה שקט במישר הבטחוני והאישי. תכלה שנה וקיללותיה ותחל שנה וברכותיה. נורית.

09/09/2007 | 01:20 | מאת: דורה

אמן, אמן ואמן! כל כך יפה כתבת. כל מילה נכונה. אלופה שלי. שהההההההההההההההכל יתגשם במהרה אצלך! כמו שהילדים אומרים: הכל חוזר עלייך! שהשנה הזו תהייה שנת דנדו'ש. ילד, ראשון מתוך חמולה שלימה, מאיות בעבודות ובמבחנים, סיפוק, אהבה- שרק תמשיך ככה, כמו שהיא, כולנו יכולות לקנא, תומאס, חברים טובים, שלוות נפש ועור פנים טוב. אוהבת אותך, חמדתי.

09/09/2007 | 08:13 | מאת: ריקי

מצטרפת לברכות שתהיה לכולנו שנה טובה עם המון אהבה ובריאות ובשורות טובות לכולנו שולחת לכן חיבוק גדול לכולן ריקי

07/09/2007 | 19:59 | מאת: מירב

תגידו יכול להיות כאבי בטן כאלו מוזרים כמו של מחזור אבל רק שבוע אחרי הביוץ. אני מרגישה שהבטן מתהפכת כמו כאבי מחזור (בערך ) אבל עבר רק שבוע מאז שהתחיל הביוץ.... אולי זה כח הכדורים שאני לוקחת?? שבת שלום

07/09/2007 | 20:19 | מאת: נורית

ומה היה החודש? הזרעה או שאיבה + אחזרת עוברים או החזרת קפאים... בהצלחה נורית.

07/09/2007 | 16:38 | מאת: גולי

גבר שבועיים יש לי כאבי בטים חזקים אבל נסבלים, מתעייפת מהר יותר, צריבות באיזור המין . האם זה אומר שאני בהריון ? עשיתי בדיקה ביתית והופיע לי קו אחד חזק . המחזור אמור להגיע ביום ראשון שני, הוא סביר באופן כללי . אני מאוד על העצבים כי גבר חודש שלישי מנסים ולא מצליח, האם זה תקופה סבירה שבעצם הכל בסדר ואין מה לדאוג או יש מקום לדאגה . אנחנו התחלחנו בחודש הראשון בכל 4 עד 5 ימים לאחר שזה לא הצליח התחלנו יום יום, ובחודש הזה כל יומיים . האם בדיקות ביתיות אמינות אפילו אם נכנסתי להריון רק לפני יומיים מקיום יחסי המין ?? בבקשה אני מאוד מתוחה תענו לי

בדיקה ביתי צריך לעשות כאשר יש מספר ימי איחור במחזור זאת אומרת שאם את אמור לקבל ביום שני אז צריכים לחלוף לפחות 3 ימים של איחור, כלומר עליך לעשות לא לפני יום חמישי. הבדיקות הביתיות אמורה לזהות את הורמון ההריון בשתן העניין שבשתן יש מעט מאוד אפילו ביחס לכמויות שיש בדם. יש הרבה מצבים שבדיקה ביתית מראה שאין הריון ולמעשה יש הריון שהבדיקה לא זיהתה בשל גיל הצעיר של ההריון. לחוסר האמינות של הבדיקה הביתית תוסיפי שריכוז השתן משתנה כלומר כמות הרכיבים משתנה ביחס לנוזלים שאנו שותים. {שמת לב שכאשר את כמה בבוקר השתן שלך כהה יותר מאשר שאת שותה הרבה נוזלים, לזה תוסיפי שיש שעות שהגוף מפריש יותר הורמונים ויש שעות שפחות. ועוד במסגרת ניסיונו להרות באופן טבעי אין אנו יודעים בדיוק מתאי היה הביוץ כך שאין אנו יודעים מתי היתה השרשה ומתי התחיל להיות מופרש ההורמון בדם שלאחיו יהיה גם בשתן. בקיצור סבלנות תמתיני ליום המחזור המשוער שלך ותספרי מספר ימים איחור ואז לכי לעשות בדיקת דם אם נראה לך משהוא חשוב אז גם אם יהיו דימומים לכי לעשות בדיקה. אני אישית היתי עושה כל חודש שבו היתי מנסה להקלט. לגבי 3 חודשים ניסיונות>>> אז אם אתם צעירים ולא ידוע על בעיות פוריות אצלכם אז 3 חודשים זה מוקדם מדי לדאגה. אם יש לך שאלות את מוזמנת לשאול. בהצלחה נורית.

08/09/2007 | 00:49 | מאת: דורה

נתחיל מזה ששלושה חודשים הם תקופה קצרה ואין מה להילחץ. כמובן במידה ולא ידועה מראש בעיית פוריות כל- שהיא ושאת צעירה. (גיל שלושים זה גם צעירה). כדי להכנס להריון צריך שיהיה ביוץ. הביוץ מתרחש כשנים עשר ימים מהיום הראשון למחזור. כדאי לקיים את יחסי המין סמוך למועד הביוץ המשוער. יש נשים שממש מרגישות את הביוץ וגם יכולות להגיד מאיזו שחלה. אבל לא כולן כך, לכן התחילו לקיים יחסים מהיום התשיעי-עשירי למחזור ועד ליום החמישה עשר בערך בשיטת יום כן יום לא. (כך איכות הזרע גבוהה יותר). הסימנים שתארת יכולים להצביע על הריון אבל אינם סימן מובהק. הסימן הבדוק היחיד הוא בדיקה של הורמון ההריון. כמו שכתבה לך נורית, בבדיקה ביתית רצוי לחכות לאיחור של כמה ימים כדי שרמת ההורמון תהייה גבוהה מספיק כדי לבוא לידי ביטוי בבדיקה. בבדיקת דם ניתן לזהות את ההורמון בשלב מוקדם יותר. בלי לחץ. אם אין סיבה לחשוב שיש בעייה אז בואי לא נחשוב שיש לכם בעייה! כווני לביוץ ויהיה בסדר! בהצלחה. דורה.

07/09/2007 | 14:42 | מאת: טלי

ביום ראשון בבוקר אזריק לעצמי (בלוליינות) פרגניל וביום שני בצהרים תהיה השאיבה. מתה מפחד וגם מתרגשת. מפחדת מההרדמה מאוד ומתרגשת שסוף סוף הגעתי לשלב הזה. אני מאוד אופטימית ומקווה לטוב. סופשבוע מדהים לכולן עם המון המון איחולי פוריות לשנה החדשה!!!

07/09/2007 | 17:18 | מאת: נורית

לא צריך אקרובטיקה כדי להזריק בישבן אפשר גם בשרירי של הרגל. שולחת לך במיל תרשים להזרקה בשריר של הרגל. לגבי ההרדמה גם אני מאוד מפחדת וכל פעם בלילה שלפני השאיבה אני לישנה...ואז באותו יום הכל מתגלגל מהר גם כי אני מתה מעיפות ובום אני אחרי. תראי שתהיה אחרי... אצלי מיד שאני מתעוררת {וזה יחסית ידי מהר>>> תוך מספר דקות} אני צורחת שאני רוצה לדעת כמה שאבו (-: אני מזכירה חשוב מאוד מ-י-ם והרבה מים לשתות לאיכות הביציות, לתפקוד השחלות, לעזור לכליות ובקיצור מלנתלפים סיבות לשתות הרבה מים. ו ב ה צ ל ח ה נורית.

07/09/2007 | 17:27 | מאת: טלי

תודה נשמה. מתי צריך לשתות הרבה עד לשאיבה או גם אחריה?

07/09/2007 | 17:27 | מאת: נינה

טלי היי,

07/09/2007 | 17:27 | מאת: נינה

טלי היי,

08/09/2007 | 09:32 | מאת: דניאל

הלוווואאאאאאייייייייי שיצליח הפעם. מחזיקה אצבעות חזק. דניאל.

08/09/2007 | 11:57 | מאת: טלי

לא יודעת איך הייתי שורדת את התקופה הזו בלי הפורום. המון תודות וכוחות להמשיך לכולכן!!

07/09/2007 | 10:30 | מאת: שלי

שלום לך קראתי באחת מהודעותיך שאחרי הפלה הסיכויים גדלים להיכנס להיריון.אצלי זה לא קרה. אני מנסה 6 שנים היו לי שתי הפלות במרווח של שנה וחצי כל פעם ושום דבר לא קרה. עד היום אני לא בהריון. מעניין איך המדע יסביר את זה. שבת שלום

09/09/2007 | 12:16 | מאת: שרית

זה שהמדע אומר שיש יותר סיכויים להרות אחרי הפלה..זה לא מבטיח הריון אחרי כל הפלה... אני ממש מצטערת לשמוע שאת לא חלק מהסטטיסטיקה החיובית... אני מאחלת לך שנה טובה ופוריה.ושיצליח לך במהרה!!!!

07/09/2007 | 04:38 | מאת: לי

הי בנות יקרות, ביליתי כאן תקופה ארוכה עוד בימים של ניני, רומי וילדת. והנה היום באתי לבשר שילדתי בתחילת השבוע נסיכה מתוקה. בהזדמנות זו אני רוצה לאחל לכולכן שנה טובה והיריונות משמחים לכל בנות הפורום היקרות שעדיין ממתינות לתורן. אף פעם לא אשכח את התמיכה והמידע שקיבלתי כאן בפורום וזה הזמן להודות. נשיקות לכולן בהצלחה!!!

07/09/2007 | 10:19 | מאת: לנה

היי לילך! הרבה מזל טוב נשיקות בישבילך ו בישביל נסיכה קטנה. תהני מימנה ו הרבה בראיות ו פוריות שיהיה לך. חשבתי עלך התקשרתי בידיוק בתחילת שבועה כאלו הרגשתי ש ילדת. ננסה להתקשר עלך מאוחר יותר עם בא לך עם יהיה לך זמן יותר נכון תיתקשרי עליי אוהבת ו עוד פעם לכול המישפחה שלך מזל טוב לנה

07/09/2007 | 11:49 | מאת: מיואשת

הלוואי גם עלי עוד השנה

07/09/2007 | 10:38 | מאת: דורה

אוי איזה יופי. איזה חיוך מרחת לי על הפנים כרגע! פשוט עונג. לכאלו חדשות אנחנו זקוקות פה, כדי שכולן יראו שלעינוי הזה יש סוף וסוף טוב. תודה שסיפרת לנו! מאחלת לך, יקרה שלי, מכל הלב, מזל טוב ענקקקקקקקקקקקקקקקקקקקי, הורות מלאה סיפוק ושימחה, חיים של נחת והתרגשות ואחים אחיות שיגיעו, כשתרצי, בקלי- קלות! מליון נשיקות}}}{{{ דורה.

11/03/2008 | 17:24 | מאת: דורה

אמא אבא

07/09/2007 | 12:22 | מאת: נועה

מזל טוב יקירתי!!!!! שתזכי לגדל אותה באושר ובנחת! נשיקות, נועה

07/09/2007 | 14:51 | מאת: טלי

לי אני לא מכירה אותך כי אני חדשה בפורום אבל כל כך שמחתי לקרוא את ההודעה שלך. כל הודעה על הצלחה ולידה של תינוק ממלאת באופטימיות ובשמחה אותנו שמחכות לתורנו. מקווה לעוד הרבה הרבה בשורות כאלו!

07/09/2007 | 17:11 | מאת: נורית

להתקשר ,נשמה :-) נירית

09/09/2007 | 08:20 | מאת: ריקי

שיהיה לך המון נחת מהנסיכה בקרוב אצל כולנו אוהבת ריקי

06/09/2007 | 18:36 | מאת: רחלי

היום אני נוסעת לירושלים לטיול שחברה סוחבת אותי עם הקבוצה שהיא מנהלת בקיצור אנחנו יורדים גם בכותל ולכן בשבילכן שאני חושבת עליהן כל הזמן ועל הפורום הזה שיקום לתחייה ורק דברים טובים נשמע פה אני יתפלל ויבקש שלכולן בלי יוצאות מן הכלל שתהיה השנה הזאת שנה מתוקה פורייה וכמו שאתן אומרות שנה מלאה בטאות חיוביות וטובות עד הסוף .אז תתחילו לשמוע את כל הבכי של תינוקכן כי בע"ה בע"ה תפילתי תתגשם אמןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןן. אז ערב טוב לכולןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןן. באהבה רחלי

06/09/2007 | 18:39 | מאת: רחלי

אז מעכשיו תביטו עם הראש למעלה ודיייייייייייייייייייי ללחץ ותתחילו לחייך כי זה יקרה ותיכנסו לאווירה של החג קבלו את החג הזה בשימחה חייכו ותיצחקו הרבה למרות שאני בטוחה שקשה לחלק ממכן אבל בבקשה בבקשה תנסו. ושוב באהבה רחלי

06/09/2007 | 21:42 | מאת: דניאל

יש לנו שליחה לכותל אפשר לומר. כל הכבוד!!! אין ספק שעם חיוכים ותפילות כנות נזכה להקים את משפחותינו העתידיות!!! חג שמח טבול באהבה, תודה וסליחות (אם יש על מה) דניאל.

06/09/2007 | 12:56 | מאת: נילי

הי דורה! הייתי בחו"ל וכשחזרתי, פתחתי את הפורום וראיתי את החדשות הנפלאות שלך! מאוד מאוד התרגשתי לקרוא את ההודעה הראשונה שלך על חיובי :) המון המון מזל טוב!! וכמו שגם אחרות כאן כתבו גם אני חושבת שאת מקסימה ואני מאוד שמחה בשבילך! שיהיה המון בהצלחה ושיהיה המשך רגוע. וכמובן תהני מכל רגע! :-)))) נילי

06/09/2007 | 15:16 | מאת: דורה

איך היה בחו"ל? תודה רבה יקירתי. מאד משמח אותי שאת שמחה איתי! וכמו שאומרים- מהפה שלך לאלוהים: מקווה שהכל ימשיך תקין ורגוע. תודה, דורה.

06/09/2007 | 16:51 | מאת: נילי

חו"ל היה ממש טוב בשבילי - ניקה לי את הראש (בערך שבוע לפני שנסעתי קיבלתי תשובה שלילית) זה היה בעיקר עבודה אבל גם קצת טיול. יום אחרי שחזרתי, עשיתי בדיקת דם והיא הראתה שיש ביוץ, אז ביום ראשון הקרוב מחזירים לי 3 עוברים מוקפאים :) כך שיצא שבכלל לא חיכיתי לטיפול. מקווה שילך טוב וגם לשאר הבנות פה. נילי.

06/09/2007 | 10:54 | מאת: שלי

06/09/2007 | 15:07 | מאת: דורה

ראיתי ועניתי.

06/09/2007 | 09:03 | מאת: מיכל (הותיקה)

למי שזוכרת.. אני מהתקופה של רומי, ילדת האוקיינוס, דורה, רונה וכו'.. ילדתי תאומים אחרי תקופה מפרכת של טיפולים.. רציתי לעודד אתכן שבסוף זה קורה.. היו לי עד היום 7 הריונות מהם יש לי 4 ילדים.. 2 לפרוסקופיות והריון מחוץ לרחם.. לא פשוט.. בכלל שלכם אני..

06/09/2007 | 10:16 | מאת: ריקי

חדשות מעודדות בטוחה שבסוף זה יקרה לכולנו תודה על העידוד ריקי

06/09/2007 | 11:59 | מאת: לנה

היי חמודה! הרבה מזל טוב אושר בריאות ו הרבה כוח לגדל את פיצפונים הקטנים. מתיי ילדת? אני בטח זוכרת מה עברת כמה היית עצובה תמיד בפורום אבל את רואה הכול מיאחורנו היקר קיבלנו מה ש רצינו. תהיני מי גוזלים קטנים שהיו בריאים . אוהבת אותך הרבה נשיקות לתאומים החדשים לנה

06/09/2007 | 16:33 | מאת: רחלי

יש לי שאלה קצת אישית הניתוח שלך זה בעקבות אנדומטריוזיס? ציסטות? אני מאוד אודה לך על המידע הדל הזה כי אני חולת אנדומטריוזיס ורציתי לדעת קצת על בנות שחולות אנדומטריוזיס ומטופלות i.v.f תודה רחלי

בימים האחרונים היה פה הרבה עצב, ממש מעודד לקרוא את ההודעה שלך

07/09/2007 | 04:39 | מאת: לי

חג חנוכה האיר לי ולך - זוכרת שתינו עשינו החזרה באותו יום. איז כיף לשמוע. תגדלי את הבונבונים בנחת ואושר. חג שמח ושנה טובה לי

05/09/2007 | 22:04 | מאת: טלי

האתר נהיה כל כך עצוב בימיםהאחרונים וממש קשה לחשוב שככה נתחיל את השנה. אני מאחלת לנו שהמזל ישתנה ועד ראש השנה הבא נהיה פה כולן אמהות לתינוקות מתוקים. אמן! שאלה לי: ביום ראשון או שני (תלוי באולטרסאונד של יום שישי) אני אמורה לעבור שאיבה. ביום רביעי תהייה ההחזרה. ביום שני יש לי אירוע מהעבודה האם זה הגיוני לחשוב שאוכל ללכת, אם השאיבה תהיה באותו יום, ואם ביום קודם. כמה צריך לנוח לאחר ההחזרה? האם מותר לי לעלות 3 קומות באותו יום? עד כמה אני מוגבלת? למה לצפות מהפרגניל? מהשאיבה ואחריה ומההחזרה, והאם לנרות התמיכה יש תופעות לוואי? תודה

06/09/2007 | 01:15 | מאת: דורה

כן, את צודקת, בימים האחרונים עצוב כאן. זה די צפוי שבפורום תמיכה לנשים בטיפולי פוריות יהיה איזה גל של down. אבל את גם צודקת וכדאי שנשמח קצת ונקווה לשנה טובה ופוריה, מלאה בבטאות חיוביות, בטנים טופחות והמון בשורות טובות לכולנו! בקשר לשאלתך- אחרי שאיבה ראשונה הייתי מקופלת לחצי במשך יממה שלימה. למחרת הגעתי לעבודה מנופחת והיה קצת לתפקד אבל בהחלט אפשרי. מאז מעולם לא הייתי במצב כזה אחרי שאיבה אבל נראה לי ממש לא הגיוני ללכת לארוע! את תהיי אחרי הרדמה. ממליצה לך בחום לוותר מראש. מה גם שמרגישים עייפות גדולה וכל מה שרוצים לעשות זה לנוח ולנוח. ועוד קצת לנוח. אם מדובר ביום המחרת חכי ותראי איך תרגישי. אני משערת שלא תהיי חייבת לרקוד סולו על הבמה כל הערב ותוכלי לשבת לך ולחייך לכולם, כשבלב את יודעת שהעוברים שלך עובדים קשה עכשיו ומתחלקים. חכי ותראי איך תרגישי. מותר לך לעלות שלוש קומות ביום השאיבה. בטח. תעשי את זה באיזי לפי הגוף שלך. את כבר תרגישי. גם ביום ההחזרה מותר לך לעלות שלוש קומות. מה, תשארי בחוץ? (-: יש רופאים שממליצים לנוח הרבה. יש בתי חולים שמשחררים עם מכתב שממליץ על מנוחה של שבוע בבית. לעומתם יש רופאים שמאמינים שאין צורך בכך. בשערי צדק מנהל המחלקה הנהיג כל מני כללים שחלקם נחשבים מעט מיושנים, כמו מנוחה של שעתיים במחלקה לאחר החזרה. אבל אפילו הוא לא מבקש לנוח בבית אחרי ההחזרה. רק לא להשתולל כמובן. אה, ובהחזרה האחרונה שלי פתאום היו הקלות והיה מותר ללכת שעה אחרי ההחזרה. ובפעם הזו נקלטתי! בנות פה יציגו עמדות לכאן ולכאן בעניין המנוחה. אישית אני לא מאמינה בזה. לא להשתולל. לא להתאמן לטרילטרון פתאום. לא לעשות שייט קיאקים באמזונס. כן לחיות רגיל. במידת האפשר להתפנק ולהתרגע. פשוט כי זה כיף. אין מה לצפות מהפרגניל. ממש כלום. שום תופעות. כשלושים ושש שעות אחריו מגיע הביוץ אז קצת לפני זה תרגישי כבר שהשחלות שלך עומדות בגרון. זהו. הזריקה עצמה היא כלום. התמיכה הוואגינלית של הנרות יכולה לעורר תגובות שונות, לפעמים לא נעימות, בדרך כלל שום תופעות לוואי. אבל למה לחשוב שזה עלול לקרות לך? תדאגי למלאי תחתוניות ותחליפי בכל פעם שיש נזילה, כדי למנוע סביבה לחה והתפתחות גירודים. ויהיה בסדר! את תהיי נהדרת. בהצלחה! דורה.

06/09/2007 | 06:24 | מאת: טלי

06/09/2007 | 10:59 | מאת: דניאל

הלוואי שהשנה החדשה שבפתח תספק את תקוותינו האינסופיות ותחליף את העצב הבלתי נמנע מן הנסיונות הכושלים, באושר והגשמה מוחלטים. לגבי שאלתך, מתארת לעצמי שדורה כבר ענתה לך (לא קראתי עדיין) אך לאחר שאיבה אפשר לחזור לפעילות רגילה אם אין כל סיבוך או כאבים. בהצלחה לך.

06/09/2007 | 20:42 | מאת: טלי

אכן דורה ענתה לי

שלום בנות. עברו כבר 9 ימים לאחר ההפלה הנדחית שלי- אם אתן זוכרות אותי... עדיין מתמודדת עם האבל. כל כך קשה לי להתגבר על העצב. אני מסתכלת על חברותיי שבהריון מתקדם וכ"כ רוצה להיות כמוהן. כולם ממשיכים לשאול אותי איך ההיריון מתקדם- ומה אני עונה? כן הכל כרגיל. לא יכולה לספר שהעובר שלי מת בשבוע ה-6 וששבועיים סחבתי אותי מת בתוכי ושעכשיו אני בטח סתם שמנה בלי כלום (הבטן שלי היום חזרה לצורתה המקורית). אמא שלי תיארה בצורה הטובה ביותר את התחושות שלי כשבישרתי לה על כך- צרחות אימה. כן, זה הרגיש שכאילו חלק מהנשמה שלי מתה, והשאירה חור ענקי של ריקנות בתוכי. אני מרגישה שלבעלי מאוד קשה להתמודד עם האבל שלי. הוא מרגיש די חסר אונים לראות אותי בוכה ומדוכאת כל היום. עכשיו אני צריכה לחכות עוד 5 שבועות -כלומר מחזור אחד עד שנוכל להמשיך לנסות להיכנס להיריון- בשבילי זה נראה כמו נצח. כל כך כואב לי עד שכל יום אני חולמת על ההפלה או על כך שיש לי כבר תינוק או שאני בהיריון. אני כל כך פוחדת שגם ההיריון הבא שלי יסתיים בהפלה נוספת. אני לא יכולה לשכוח את התמונות של אושר כשראיתי דופק לעובר, ואז כשבועיים לאחר מכן כשראו שאין שום תזוזה- חשך עלי עולמי. זה כנראה משהו שאני אסחוב איתי לכל אורך חיי, או לפחות עד שאני אלד ילד בריא. אני כל כך רוצה להיות בהיריון. אני מרגישה שזה הדבר היחיד שיעשה אותי מאושרת. כרגע זה הדבר שאני הכי רוצה בעולם- אבל כרגע זה הדבר היחיד שאני לא יכולה לקבל. שזה לא בשליטתי. כל כך כואב לי שגם עכשיו הדמעות זולגות, גם עכשיו הלב שלי בוכה על ההיריון שהיה, על הילד שלא נולד על הבכי שלו שאני לעולם לא אשמע. אני כל כך עצובה לראות שיש לי חלב לילד שלעולם לא יוולד. זהו רק רציתי לשתף אתכם ברגשותיי. מי ייתן ועוד יומיים שלושה אני אתגבר על העצב העמוק הזה :-*

05/09/2007 | 17:36 | מאת: שלי

תהיי חזקה נכון שבתחילה נראה כי הזמן זוחל לו לאט לאט אך כאשר יעבור הזמן תראי איך שהזמן טס לו. אני מבינה את הדיכאון והאבל שלך גם אני עברתי שתי הפלות ומאז לא הריתי אך אצלך זה בטח שונה את תהרי במהרה כך אני מאחלת לך. תקחי הכל בקלות. את יודעת אפי אנו מדומות לילדים שרוצים משהו מאוד חזק ועושים סצנות להורים שלנו... כמו שראיתי ילדים בקניון והורה לא מוותר למרות שהוא אוהב את הילד שלו כך זה גם איתנו כי הבאת ילדים לעולם זה לא בידינו אלא בידו של הקדוש ברוך הוא והוא יודע מהי טובתנו ומהי השעה הטובה ביותר שבה נזכה להיות אמא. תאמיני לי בסוף תגלי שההמתנה השתלמה והריון הבא לא תסתיים באותה צורה. תתנחמי כי בסוף כל הסבל הזה יש אושר גדול שמחקה לך. קחי את החודש הזה כהפסקה תהני ממנו, תצאו לחופשה או משהו כזה תהנו מחברת הבן זוג. בהצלחה

05/09/2007 | 18:06 | מאת: ריקי

אני לא יודעת אם יש משהו שיכול לנחם אותך עכשיו אני כל כך מבינה מה את עוברת וזה לא קל בכלל לפני שנה בדיוק עברתי הפלה בעצמי וזה היה סבל שלעולם לא אשכח מי יכול לשכוח דבר כזה? מה שכן אני לפחות יודעת שהגוף שלי יכול לקלוט הריון וכך גם את לא יהיה קל בכלל להמשיך הלאה, אבל חייבים קחי לך קצת חופשה כמו ששלי אמרה, את ובעלך ותנו לעצמכם קצת רגעים של שקט, עד כמה שאפשר להגיד זה קל אני יודעת, הביצוע קשה מכל מאחלת לך מכל לבי שהרגעים האלה יעברו ושתזכי במהרה להריון תקין ל-9 חודשים אנחנו כאן בשבילך ככל שתצטרכי ריקי

06/09/2007 | 11:14 | מאת: דניאל

איבדת תינוק ותחושת האבל היא האינסטינקט הטבעי והבריא כתגובה אנושית. כאבך מורגש וכולי צער על סבלך, אך עם זאת עלייך להיות מודעת כי יש לך אופטימיות גדולה להיאחז בה מאחר וניקלטת פעם אחת, כך שבוודאי תיקלטי גם פעמים נוספות. מעבר לזאת, יש סברה הגורסת כי לאחר הפלה הסיכוי להרות עולה מאד והנה סיבה שנייה לאופטימיות. הפלה בשליש הראשון של ההריון היא תופעה שכיחה לצערינו, אך אל ייאוש. היי חזקה, הכאב ישכח עוד מעט...מבטיחה לך. דניאל.

05/09/2007 | 14:43 | מאת: רומינה

מה אומרות התוצאות האלו? עשיתי אותם ביום ה13 למחזור. האם היה ביוץ או לא? תודה ESTRADIOL(E2) 2896.00 PG/ML (NORMALY MENSTRUATING FEMALES) מ 09.12.04 חל שינוי שיטה ונורמות FOLICULAR PHASE 21-251 MID-CYCLE PEAK 38-649 LUTEAL PHASE 21-312 POSTMENOPAUSAL FEMALES<10-28 NOT ON HRT POSTMENOPAUSAL FEMALES<10-144 ON HRT MALES 11-44 E2 PG/ML X 3.671=PMOL/L PROGESTERONE 1.70 NG/ML FEMALE FOLIC.FASE <0.1-0.3 LUTEAL 1.2-15.9 POSTMENOPAUSAL FEM.<0.1-0.2 PREGNANT FEMALE FIRST TRIMESTR:2.8-147.3;SECOND 22.5-95.3 THIRD 27.9-242.5 MALES <0.1-0.2 PROGESTERONE NG/ML X 3.18=NMOL/L

05/09/2007 | 17:36 | מאת: נורית

עפ"י רק הערכי הפרוגסטרון שלך לא הגעת לביות עדין. האסורדיול שלך גבוה ולא מצאתי את ה- LH ואין בדיקת של אולטרסאונד זקיקים כך שאין אני יכולה לענות לך תשובה ברורה אם את אחרי ביוץ. בקיצור שילוב של בדיקת דם שמלמדת על הערכי: פרוגסטרון, אסטרדיול, אפשר גם LH שיכול ללמד רק על שלב הביוץ עצמו ובדיקת אולטרסאונד. האולטרסאונד נועד כדי לראות מה מצב בשחלות אם אין זקיקים והערכי הפרוגסטרון גבוהים ניתן להסיק שהיה ביוץ אבל באותה מיד עם אותם ערכים יצפו בשחלות זקיקים בשלים התשובה תהיה עוד לא היה ביוץ או מתרחש עכשיו. מקווה שהצלחתי להבהיר. נורית.

05/09/2007 | 12:11 | מאת: דניאל

אוף אוף אוף. עוד פעם דימום שהקדים ביומיים, לפחות היה מגיע במועד. אני פשוט כבר לא יכולה לסבול את המחזור הזה, שגורם לי להתעצבן על עצמי. דיי..בחייאת...מי אחראי על סלקציית ההריון? למה אחת כן ואחרת לא? מה הקריטריונים?? ולמה אני לא עומדת בהם? אני יותר בריאה ממה שבריאה יכולה להיות. כסף, אנרגיות, טיפולים, פתיחות לעוד ועוד שיטות, מודעות עצמית, הקפדה בריאותית מורחבת....מה עוד צריך למען השם? איך זה מתעתע...עד המחזור אני משננת לעצמי שהצלחתי ומרגישה נפלא ואז הגוף שלי מסביר לי אחרת: "תראי זה לא את זה אני"... ודוחף בכח את המחזור שאינני מוצאת לו כרגע שם שהולם את יחסי כלפיו. אוף!

05/09/2007 | 12:35 | מאת: נועה ב.

הי דניאל, רק עוד קצת. זה יבוא פתאום, בלי שתשימי לב. רק תני לעצמך עוד קצת, ממש קצת, ותהני מהחופשה מהזריקות. המון חיזוקים, נועה ב.

05/09/2007 | 13:32 | מאת: ריקי

שום מילה שאגיד לא בטוח שתעזור או תנחם אותך, אבל לפחות אשתדל אני יכולה להגיד לך שדברים קורים בלי שנבין למה נכון זה לא פייר שזה קורה לנו ובאמת ובתמים שזה לא מגיע לנו אבל זה קורה וזה עצוב שזה קורה, אך אנחנו חייבות להיות חזקות ולהמשיך הלאה בסוף זה יצליח אני בטוחה מאחלת לך מכל הלב שתתחזקי ושתקבלי בקרוב מאד את מה שאת מייחלת לו אוהבת ריקי

05/09/2007 | 14:51 | מאת: דניאל

05/09/2007 | 14:34 | מאת: ילדת האוקיינוס

יקירתי, מה עוד צריך, את שואלת? רק עוד טיפ טיפה של מזל, זו כנראה התשובה היחידה (והמעצבנת, אני יודעת) שקיימת. אבל זה יגיע. אני קופצת כדי לתת לך תזכורת שזה לא נגמר עד שזה לא נגמר, אנא אל תוותרי על הבטא ואל תפסיקי תמיכה לפני שתקבלי תשובה שלילית מבדיקת הדם. מי כמוני מכירה את תחושת ה"למה לעזעזאל זה טוב", אבל באמת שיש הריונות שמתחילים כמו מחזור, כולל הדימום. אני שומעת את גלגלי המחשבה שלך אומרים "כן, זה קורה אולי לאחרות, לא לי". אבל זה גם מה שאני אמרתי והופתעתי. נכון, הסיכוי לא מאוד גבוה, אבל פליז, תהי ילדה טובה עד הסוף, בסיידר? מנשקת ומחבקת, ילדת

05/09/2007 | 14:49 | מאת: דניאל

תודה..רק עדכון קטן: אני לא בטיפולים...אין בדיקת דם....אני כבר המון זמן בהפסקה...ומנסים טבעי-טבעי וקונבנציונאלי כמו שאנשים נורמאליים עושים...יווו....אני משתגעת. אבל תודה על העידוד....תבואי יותר...ולא...אני לא מתייאשת. אלך עד כלות כוחי.. נשיקות..

05/09/2007 | 14:56 | מאת: דורה

המחזור מביא איתו את כל החרא. כל החודש מנסים לבנות אופטימיות, ואז הוא מגיע וחותם את הגולל על עוד חודש. שובר שוב את הלב. את מכירה את זה טוב כמוני. אבל אני מתעקשת להגיד לך שאתם בדרך הנכונה וסוף הדרך מתקרב! קחי את הפנתר השחור שלך לסשן גירגורים וליטופים. הם מאד מנחמים החתולים האלה. ותמשיכי. בלי כוח תמשיכי. כי זה יגיע. ולא כל כך ברחוק אלא ממש בקרוב! את תראי! אוהבת מאד, דורה.

05/09/2007 | 15:36 | מאת: רחלי

אוייי כמה שאת צודקת , ממש ממש צודקת כל מה שאת אמרת עכשיו זה בדיוק כמו שהרבה בנות כמונו מרגישות אבל עם זאת באה האופטימיות ועם האופטימיות בא הכוח וככה הלאה ואנחנו ממשיכות ולא מוותרות עד שנשיג את מה שאנחנו רוצות וזה תינוק/ת קטנ/ה בידיים ואני בטוחה שזה יגיע זה חייב להגיע. אז מתוקה אנחנו צריכות המון סבלנות אבל לצערי הרבה המון המון סבלנות. באהבה רחלי.

05/09/2007 | 17:15 | מאת: נורית

אויייי כמה אני מבינה אותך. כאן את צודקת זה לא פר במיוחד שאת יותר בסדר יותר מבסדר ויותר מ... כי אני מאמינה לך ומכירה את המאמצים שאת עושה, וגם אני מצטרפת לכל המנחמות שאומרת לך שאצלך זה עיניין של זמן. כמה זמן עבר מהניתוח של החצי? ממתי אמורים לראות תוצאות גם בבדיקה? לא נוראה המכשפה זה סימן של התחלה חדש ולא סוף שמשהוא שלא צלחה... תתמקדי בקדימה כי את העבר אין אנו יכולת לשנות אבל בהווה אנו בונות את העתיד במו ידנו כך שבעתיד שלך יהיו ילדים... זכרי זאת! בנתים שולחת לך מחשבות חיוביות והרבה צבעים כדי לצבעו את המכשפה בצבעי התקווה (-: שלך נורית.

05/09/2007 | 22:27 | מאת: אן

היי דניאל, זוכרת שניחמת אותי לאחר השלילי? כמה יפה כתבת את מה שאני מרגישה. למה בכלל יש סלקציה ולמה מותר לשחק בנו?ובאמת, מה הקריטריונים ומי מחליט מי ראויה להיות אמא ומי לא? ומתי זה כבר יקרה? אני רק רוצה לשלוח לך מעט חיזוקים..............ולקוות עבורינו שנראה כבר את הסוף. אנה.

06/09/2007 | 10:18 | מאת: דניאל

אין בי ספקות שבסוף זה יצליח, רק מתי יגיע הסוף הזה??? תודה..

קיבלתי אוביטרול ביום 20 לאוגוסט ויומיים רצופים שלישי ורביעי עברתי הזרעה. הרופא אמר שלאחר 12 או 13 יום ניתן לבצע את הבדיקה. הוא אמר זאת ביום הרביעי שבו העשה ההזרעה. זה לא מוקדם מדי? האם נכון לחכות ליום ה14? אני שואלת כי יש לי בעיה של הפלות בשלב מאוד מוקדם. תודה רבה

05/09/2007 | 11:26 | מאת: ריקי

12 או 13 יום אחרי זה בסדר גמור לעשות את הבדיקה הרופא שלך יודע מה הוא אומר מאחלת לך המון בהצלחה שתקבלי בטא יפה לחג

05/09/2007 | 12:50 | מאת: שלי

והיא שלילית

04/09/2007 | 17:24 | מאת: נורית

אתמול עשית את הבדיקה הביתית {אני משתמשת עם הבדיקה הכי אמינה שיודעת לזהות ערכים מאוד נמוכים של בטא בשתן} והתוצאה היתה שלילית אפילו לא פס חלשלוש. והיום הלכתי לעשות את בדיקת הדם והתוצאה אישרה אין הריון הבטא < 7 היום זה יומים איחור מהתאריך המחזור המשוער. הכי מבאס שאני ממש מרגישה בהריון כי עדין התמיכה עובדת והגוף משתולל מרוב הורמונים. טוב נמתין למחשפה שתגיע והיום נתחיל גמילה מהסטרואידים. המשך יום נעים ושקט. נורית

04/09/2007 | 21:01 | מאת: טלי

את נשמעת רגועה, אני מקווה שזה המצב. אין לי מה לומר... רק שזה כזה חרא וחוסר צדק. ליבי איתך

04/09/2007 | 21:01 | מאת: טלי

את נשמעת רגועה, אני מקווה שזה המצב. אין לי מה לומר... רק שזה כזה חרא וחוסר צדק. ליבי איתך

04/09/2007 | 23:19 | מאת: נורית

במיוחד שכבר הגיעה השעה שאפשר להתנתק מהעולם להיכנס למיטה ולחלום. מסרבת לוותר וחושבת אולי להגדיר את ההפסקה מהטיפולים לזמן בלתי מוגבל. כל היום התרוצצתי וכואב לי כל הגוף נראה לי שגם השרירים שלי נתפסו מהירידה בכמות של הסטרואידים. טוב מתוקה הולכת לישון. חלומות נעימים עם הרבה תינוקות. נורית.

04/09/2007 | 22:55 | מאת: רחלי

צר לי לשמוע שזה לא נתפס וכן את ממש צודקת באמת המחזור הוא ממש ממש מכשפה ובשבילי היא מאוד מאוד מפחידה אני מאוד מקווה שהלב שלך יגיע בסוף למחשבה נקייה וצלולה לבחור עכשיו דרך שתעשה לך טוב ורק טוב . אז בכל זאת באמת צר לי ומאוד מאחלת לך שנה טובה טובה טובה מתוקה ביותר ופורייה ביותר. באהבה רחלי

04/09/2007 | 23:41 | מאת: נורית

05/09/2007 | 08:23 | מאת: דניאל

את זקוקה לזה במלוא מובן המילה. קחי כמה ימים ותנסי לדחוס בהם את כל הדברים שאת אוהבת לעשות. (אולי מסז'ים? בית מלון?) שמפלסי הרוח יירגעו, קו המחשבה יתאפס ומצבור הכח יתחדש..את זקוקה לניעור וריענון רציני וגם אני רצינית! שקלי זאת לחיוב, את חייבת את זה לעצמך.

05/09/2007 | 08:54 | מאת: דורה

מסכימה עם דנדו'ש לגמריי. את באמת זקוקה להתרגעות. במיוחד במצב הנוכחי שם בסביבתך. קומי ותעשי משהו שיעשה לך טוב. את צוללת בלי שנורקל לתוך הכואב שלך. את צריכה איזה שנורקל. משהו שיתן לך חמצן. מפתיעים אותי התסמינים שיש לך מהסטירואידים. בכל מחזור טריים קיבלתי סטירואידים ומעולם זה לא השפיע כל כך גרוע על הגוף שלי. אולי כדאי לראות גם רופא משפחה? וכמו שהבנתי קופ"ח משתתפת בשיאצו וכל מני מרגיעים כאלה. שווה להשקיע כמה לירות במשהו שיעשה לך טוב! וגם, כמו שאמרת בעצמך, את צריכה לישון טוב. הלוואי שלאט לאט הדברים יתבהרו לך. (((((((((((((())))))))))))))))) דורה.

05/09/2007 | 14:48 | מאת: נורית

אני בחופש מהחיים כבר הרבה זמן>>> במקרה שלי שגרה תהיה הכי טובה. יהיה בסדר אחרי החגים. אני ילידת מזל מאזנים 1/10/65 כך שערב יום בהולדת + חגים ללא משפחה {משפחתי מתגוררת בקנדה} לא ממש תורמים >>>> עם הכישלון מקבלים עיפות החומר. מתוקה תודה יהיה בסדר.

05/09/2007 | 09:00 | מאת: ריקי

אני מאמצת את מה שדניאל אמרה, קחי לך קצת חופש מהטיפולים לפחות 3 חודשים כדי שהגוף יתנקה את תהיי אמא, אל תוותרי שולחת לך חיבוק גדול לעידוד

05/09/2007 | 14:49 | מאת: נורית

05/09/2007 | 14:39 | מאת: ילדת האוקיינוס

נורית יקרה, צר לי כל-כך על התושבה המאכזבת. כל בטא שלילית שוברת את הלב, וכואב שבעתיים לראות תשובה כזו אצל מישהי ותיקה שבאמת כבר הגיע תורה להצליח. מקווה שהשנה הבאה עלינו לטובה תביא גם לך מתנה מיוחדת שאת מצפה לה זמן כה רב. ילדת

05/09/2007 | 15:08 | מאת: נורית

תקראי מה כתבתי בשרשור של יום קודם לשרשור הנוכחי. הבטא הזאת היתה לא עוד כישלון אלה הכישלון האחרון לא יהיו יותר טיפולים. לכן היא מאוד כואבת כי זה לא אבל של טיפול שכשל שאת יודעת שגם באבל הגדול בפני מנקרת התקווה שלא הכל אבוד ועדין יהיה טיפול מנצח, זה אבל שמות המטרה עצמה... כמו שאתן מכירות אותי אני בדרך כלל עונה לבנות מבחינה ידע ולא ממש משתתפת ומשתפת בשרשורים של בתמיכה>>> הפעם אני גמורה כי אני צריכה ללמד את הנשמה שלי לחיות עם העובדה שאיני פוריה ואיני יכולה להפוך לאמא ועצמם המחשבה על זה אני מרגישה גוש בגרון. טוב עזבי שוב התחלתי לבכות נסיים כאן. תודה על התמיכה. שלך נורית.

04/09/2007 | 10:10 | מאת: מיה 2

אוווווווווווווווווווווווייייייייייייייייייייייי יקירתי איך לא שמתי לב ???? מ- ז- ל ט- ו- ב רק עכשיו ידעתי , מתנצלת על האיחור אחת מרחפת שכמותי , תיהני חמודה מכל שנייה , סוף סוף זה קורה לנו איזה יופי , קולולולולולולולולולולולולולולולולולולולולולולולולולו נכון חכית לזה כל כך הרבה זמן והנה זה הגיע , איזה תקווה איזה אופטימיות .. מזל טוה ענקייייייייייייייייייי אוהבת, מיה 2

05/09/2007 | 09:08 | מאת: דורה

יקירתי, תראי איזה מן דבר. כזו הפתעה. ממשיכים וממשיכים בתוך כל החרא ויום אחד- בום! זה קורה! ואני כבר תכננתי מה נעשה בטיפול הבא, והחלטתי שאם מה שחשבתי לטיפול הבא לא יעזור לקבל, פעם אחת מזורגגת, בטא חיובית, אמשיך אולי עוד פעם פעמים וזהו. מספיק. הותשתי. את ואני נמצאות כאן מתקופת האבן פחות או יותר ולכן אני באמת מאמינה לך שהבטא הזו נותנת לך תקווה ואופטימיות- וזה מאאאאאאאד משמח אותי! באמת! והוי, כמה שאני אחגוג כשההודעה הזו תהייה שלך. את תראי. יום אחד זה פשוט קורה. מדהים. תודה ענקית על הקולולו הגדול. (-: כל כך רציתי קולולו על שמי כאן... אוהבת אותך, ומודה לך על השימחה שבאה מהלב. דורה.

05/09/2007 | 12:32 | מאת: נועה ב.

רגע, זה אומר שיש כבר תוצאה של הבטא הנוסף ושהיא טובה? פספסתי או שאת "מחרישה"? נועה ב.

05/09/2007 | 14:58 | מאת: דורה

מחרישה רק מפני שהאווירה כאן עכשיו עצובה כל כך. היתה יופי של הכפלה. תודה על הרגישות יקירתי. }{

03/09/2007 | 23:58 | מאת: רחלי

קניתי את הרסקיו פרחי באך ואני יודעת שצריך להשים טיפות על הלשון השאלה היא כמה פעמים ביום? זה כל אחת אינדיבידואלית לעצמה על פי הלחץ?. השתמשתן או אתן משתמשות בזה? זה רק מוריד לחץ או? והאם זה עוזר. אני מודה לכן אם תספקו לי מידע. באהבה רחלי.

04/09/2007 | 00:32 | מאת: נורית

קודם אני יענה לך על הרסקיו אני לקחתי את הרסקיו 4 טיפול על הלשון במשך טיפול>>> זה היה מזמן אז אני לא זוכרת אם לקחתי מספר פעמים ביום. אצלי זה לא עזר אבל חברה שהיתה בתקופת מבחני סמסטר לקחה יחד איתי וזה עזר לה לחדש אנרגיות ולהתמודד עם חרדת מבחנים. אני מטבעי טיפוס לחוצה ומעלה טורים מהר מאוד כך שאולי המינון לא הספיק בקיצור תנסי אולי זה יעזור לך. בהצלחה.

04/09/2007 | 09:24 | מאת: שרית

אני קניתי את הרסקיו לא עם טפטפת של טיפות,אלא השפרצה שח הטיפות,כמו דאודורנט,על הלשון. צריך ללחוץ פעמיים על הלשון.מנסיון,אם עושים יותר,זה מרדים. זה בהחלט עוזר להרגעה. כמה פעמים להשתמש?כתוב על זה:מומלץ 4 פעמים ביום,או לפי הצורך.

04/09/2007 | 11:01 | מאת: דניאל

אם קנית את התרסיס, אז מספיקות שתי התזות על הלשון בפעם אחת, אם קנית את הטיפות אז צריך לטפטף 4 טיפות על הלשון. (עד 4 פעמים ביום) אבל שימי לב: אסור להשתמש יותר מדיי, כיוון שלאורך זמן הרסקיו גורם לתגובה הפוכה אם משתמשים על בסיס קבוע..

04/09/2007 | 11:05 | מאת: שרית

ברצינות?זה עלול לגרום לעצבנות?אשמח לשמוע עוד. אני משתמשת כל פעם שאני נתקפת בלחץ בלתי מוסבר ובלתי מוצדק לגבי הריוני..ככה היה גם בטיפולים...

03/09/2007 | 19:52 | מאת: אן

היי נורית, זוכרת אותי? ענית לי בזמנו למספר שאלות ואני רק רוצה לומר לך שהודעתך מאד העציבה אותי. אני מקווה בשבילך שתתפרקי אבל גם שמהר מאוד תתאוששי ותחזרי אלינו עם עצותייך הטובות והידע הרב שמועיל לכולן ולבסוף את תראי שיועיל גם לך. מאחלת לך שנה טובה ופוריה ומי יתן ולפני ראש השנה הבא הפורום הזה יתרוקן לחלוטין ממשתתפיו וכולנו נדבר רק על הריון ולידה. תתעודדי......................... אנה.

03/09/2007 | 22:25 | מאת: נורית

אני בסדר...אם אפשר לקראו לזה כך. מה קורא איתך? באיזה שלב את? תודה על התמיכה ומצטרפת לאיחולים שבשנה הבא כלנו כאן נדבר על הריו ולידה.

03/09/2007 | 22:25 | מאת: אן

כל הכבוד על הזיכרון. אני בשלב של קביעת תור והתחלת עוד טיפול שכנראה ידחה עד לאחר החגים. (אין מה לעשות-את בטוח יודעת). שוב מרתון של זריקות, בדיקות ו-US. די............אני חושבת שכולנו פה מיצינו את הרעיון ומקווה באמת שנגיע לסוף הדרך, עם הסוף המיוחל. תינוק/ת בריא/ה בידיים.אמן! אנה.

03/09/2007 | 19:24 | מאת: רוזי

היי נורית קראתי עלייך וליבי בוכה בשבילך. עדיין לא אבדה התקווה. אני שמעתי על נשים שהרות בגיל 60 או 62. חוץ מזה לפני חודש הייתי אצל איזה פרופ' (שאם תרצי אני אעביר לך את הפרטים שלו במייל) ושנכנסו לחדר צדדי שהוא יעשה לי הזרעה באה אישה בת 51 ושאלה על הסיכויים שלה להרות בגלל הגיל והוא אמר שיש סיכויים ובכלל אותה אישה בת 60 הרתה אצל אותו פרופ'. גם במסדרון שלו תלוייה תמונה עם הוקרה ורב תודות של אישה שביצעה 32 הפריות שנכשלו ובאה אליו אבודת תקוות והוא כמו גדול הצליח בהפרייה הראשונה. מה גם שהיחס שלו מעולה למטופלות שזה חשוב לא פחות. תכתבי מה המייל שלך ואני אעביר לך פרטים. לעולם אל תתייאשי תראי שבסוף הכל מסתדר לטובה גם להתפלל לא יזיק. אני בעת הדלקת נרות שבת קוראת גם את תפילת חנה. אומרים שזו סגולה לפיריון. אם תרצי אעביר לך גם את זה. המון הצלחה ואושר ובתקווה שעוד השנה שנינו נחבוק תינוק משלנו.

03/09/2007 | 23:05 | מאת: נורית

תודה על התמיכה וכל מידע יתקבל בברכה. לכל הבנות שאת מתארת שהרו בגילאים כאילו הם הרו מתרומת ביצית כי בגילאים אילו השחלות כבר לא מיצרות ביציות. העניין שאין אנו יודעים מה היו הסיבות שלהן ויש יסוד להניח שהיו להם בעיות ביציות ולא גוף {מכנית}. יש מקרים נדירים שנשים נקלט להריון בגילאים מאוחרים יחסית הן שיכות לקבוצות אוכלוסיות שמקדימות {בגיל} להרות ויולדות מספר רב של ילדים ולכן יש מחקרים שמראים שאוכלוסיות אילו פוריות גם בגילאים יחסית מאוחרים. אצלי כנראה הבעיה היא מערכת החיסון... נכון שבשנים האחרונות חלה ירידה בכמות הביציות שאני מיצרת אבל גם היום הביציות שאני מיצרת טובות והוכחה לכך נוצרים עוברים יפים. רק לצורך הסבר נניח שהביציות שלי לא טובות כי מיחסים להן את גיל השחלות אז מה היתה בעיה לפני כ-8 שנים שאז היתי בעלת שחלות צעירות? בקיצור לא ממש יודעת מה לעשות ולא עוזר לי כל הידע שלי. חושבת על מספר אפשרויות נראה מה נעשה... בניתים צריכה לעבור גמילה מהתמיכה. נ"ב בכל הודעה שלי ליד השם הכותב במשבצת שמכילה את המייל ההודעה שלי יש כתוב כתובת מייל שלי לתגובות. אם את רוצה להעתיק אותה למייל שלך תלחצי על הלחצן עם העכבר על השורה שכתוב בה "לשליחת דואר אלקטרוני" אחרת כתובת המייל שלי nurit225*gmail.com וכדי שלא יבצר לניק חדש כתבתי * במקום לכתוב @ >>> תחליפי. חוזרת שוב כל מידע יתקבל בברכה. בהצלחה נורית.

03/09/2007 | 18:37 | מאת: רחלי

כרגע מה שנותר לי להגיד לך שאמן ה' יתן לך למצוא את הדרך שלך ולטובה ואמן שהחיים שלך יגמרו כמו באגדות עם סוף טוב בכל התהליך הזה. חזקי ואמצי ואל תדאגי אני בטוחה שה' יפצה אותך עוד לא אבדה התיקווה אני בטוחה שבנפשך את עדיין צעירה אז אם יש לך את הכוחות להמשיך תנסי . באהבה ומכל הלב. רחלי

03/09/2007 | 23:13 | מאת: נורית

תודה על התמיכה. לפני שאני אראה מה אלה... אני צריכה לטפל בעצמי ולעשות הרבה דברים שנדחו במשך השנים בשל הטיפולים>>> כתוצאה מהטיפולים העליתי במשקל כ- 25 קילו {לא שאז היתי רזונת אבל עכשיו זה כבר עודף משקל רציני} צריכה להתאושש כלכלית {פוטרתי מהעבודה לפני מספר חודשים בהקשר של טיפולי פוריות ומאז לא מצאתי עבודה סדירה} טוב בקיצור צריכה לחזור לעצמי והדבר הראשון זה שהרגיש טוב וזה יהיה לאחר גמילה מהתמיכה וקבלת את המחזור>>> בלללההה כל חודש כמו שעות ומה עוזר לי? תודה מתוקה ובהצלחה. נורית.

04/09/2007 | 00:14 | מאת: רחלי

היי מתוקה את צודקת את צריכה לעשות דברים שרצית לעשות אותם ולא הצלחת עד עכשיו אבל בע"ה אל תוותרי זה גם חלק מהחלום שלך או יותר נכון הרצון שלך לקיום וכן אני יודעת מה זה לקבל מחזור אני בגלל שיש לי אנדומטריוזיס אני סובלת מכאבי בטן נוראיים וכל חודש אני מתייצבת במיון ומתחננת לזריקת הרגעה וזה מה שפוגע לי בפוריות ועוד במיוחד שכל התמיכה הזאת וההורמונים שמפוצצים לנו את הגוף מעודד יטותר את מה שיש לי וכשמגיע המחזור אני מתפטלת מכאבים. הכי מצחיק זה שיש לי צירים כל חודש מבלי ללדת ממש ככה. אני לא יודעת למה סיפרתי לך את זה אבל תמיד כשאני שומעת מחזור אני מקבלת צמרמורת רק לא לקבל מחזורץ. אז מתוקה שנה טובה ומדהימה שתהיה לך שנת פוריות ובה הרבה מתיקות. באהבה רחלי

03/09/2007 | 13:50 | מאת: נטע

היי לכולם יש לי שאלה. עברתי הפלה לפני חודש וחצי ועדיין לא קיבלתי מחזור, הרופא שלי אמר שלמרות שלא קיבלתי אני יכולה להרות , השאלה שלי היא אם יש כאן מישהי שזה קרה לה אשמח אם תענו לי בבקשה

05/09/2007 | 09:16 | מאת: דורה

היי נטע, אני רואה שלא ענו לך כבר זמן רב ומניחה מכך שאף אחת כאן לא עברה את זה. אבל זה לא אומר כלום. הרופאה וודאי יודעת על מה היא מדברת. היא מכירה את הפיזיולוגיה והביולוגיה וגם כמובן ראתה יותר מיקרים מכולנו יחד כאן. בהצלחה! דורה.

03/09/2007 | 12:25 | מאת: דניאלה

היי נוריתי לא יכולתי להשאר אדישה להודעתך שמאד מאד העציבה אותי. אני חייבת לומר שכואב לי באמת ואני בוכה יחד איתך. אומנם כפי שאמרונו באמת יש בעייה עם הגיל וכנראה הביציות שלנו עייפות..... לא הייתי שוללת שיחה מעמיקה ורצינית עם הרופא שלך והצעה שלי תני לו להחליט אם את זקוקה לתרומת ביצית, זה מה שאני אעשה, כי הרי יותר קל במצבים כאלה שהרופא המומחה בעל הנסיון יחליט. הרי ברגע שתחזיקי את תאומותייך ממש לא יעניין אותך שהן מתרומת ביצית. אני מאחלת לך הרבה הצלחה ושתהייה שנה של התחלות והריון שנה טובה דניאלה

03/09/2007 | 13:38 | מאת: נורית

ראשית מאחלת לך בהצלחה בבחירות שלך שעם התחלת השנה החדשה תהיה גם פריצה חדשה וגם את תעברי לעשוק 'בצרות' אחרות. אצלי נראה חסר טעם לעבור לתרומת ביצית עם העוברים שלי מתפתחים לבלסטו' אז מה יעזור לי עם הביציות יהיו צעירות וחזקות אם הגוף שלי דוחה את של עצמו אז עם זר זה עשוי להיות יותר בעיתי וכמו שאת יודעת זה מתכנה של כסף ויש רופא שלא ירצה להצטרף לחגיגת הכסף על גבי? וכמובן אימוץ לא בא בחשבון. כמו חנה קיבלה רחם ולא יכלה ללדת ובשונה מחנה היא בסופו של דבר כן ילדה ואני לא! תודה על התמיכה ושתהיה לך שנה מוצלחת. נורית.

03/09/2007 | 14:03 | מאת: דניאלה

נוריתי אני חס וחלילה לא אומרת לך מה לעשות אלא מציעה מכל הלב מה שאני מציעה לעצמי בטיפול האחרון היו לי 18 ביציות מתוכם 17 עוברים וכמובן כרגיל גם בלסטוציסטים, למעט טיפול אחד אני חושבת שבכולם היו בלסטוציסטים. היתה לי החזרה כפולה, וגם בעבר היו לי ואת יודעת. ואני עדיין חושבת שנצליח ולפחות לי אמרו שכנראה העוברים נראים יפה אך הם פגומים כרומוזונלית בגלל גיל הביצית. אם תחפשי מאמר של עיתון הארץ משנת 2003 שהכותרת משהו כמו: ביציות זקנות, את תיראי אני מדברת מאותו כאב ולכן מרשה לעצמי לומר שאת לא תתיאשי יש פתרונות, ואולי בפעם הבאה תבוא ההצלחה. אל תתייאשי......תלכי אחרי הלב והאינטואיציות...... דניאלה

האמת שאני כבר לא יודעת מה לחפש... ואם הטיפול הזה לא הצלחה אני כבר לא מאמינה שיצליח לי אפילו עם תרומת ביצית. הטיפול "הלכתי על כל הקופה". נתחיל בזה שעברתי לדיכוי במשאף {שלא ממש היה יעיל} וכך יצאה שכבר ביום השלישי לאחר התחלת הגירוי כבר היה זקיק בגודל 14 כאשר הרירית ורמות ההורמונים הראו שכנראה זה ציסטה ולא זקיק אבל 4 ימים לאחר מכן הסתבר שזה זקיקי ולא ציסטה ואיליו נוספו עוד 3 זקיקים. כדי לא לקחת סיכון של ביוץ מוקדם {מה שקרה בטיפול הקודם} התעקשתי לעבור שאיבה יום לפני היום שהרופא הציעה ובסופו של דבר צדקתי נשאבו 4 ביציות {מה שהרופא אמר זה שאם אנו הולכים על היום שאני רוצה זאת יתכן רק ביצית אחת}. נוצרו 3 עוברים בהפריה טבעית. ההחזרה היתה ביום ה-3 לגיל העוברים. נעשה הנצה. 3 העוברים הוחזרו באיכות אחד 8 תאים ללא פרגמנטציה, ועוד 2 עוברים 6-5 תאים עם 5%-10% פרגמנטציה. התמיכה היתה אופטימלית וכלום. למה היה לי סיכוים טובים הפעם? 1. הטיפול היה מאוד קצר יחסית >>> משך הגירוי השחלתי היה רק 9 ימים כאשר בטיפולים רגילים הוא נמשך 11-16 יום. כך שלא קיבלתי הרבה הורמונים ולא הספקתי לפתח אלרגיה. 2. לפני הטיפול עשיתי דיאטה וירדתי כ-12 קילו {עדין מאוד שמנה אבל בכל זאת מעל 12 קילו} 3. לקחתי במשך כל זמן ההמתנה לבטא סטרואידים גם בשל ההנצה וגם בשל להוריד את רמות האלרגיה שאני מפתחת. אז זהו אתן לעצמי עוד יומים של הסתגלות לתשובה ואז מתחילה המלחמה החדשה הוצאת הגוף מהתמכרות לסטרואידים. שלב הגמילה מהסטרואידים מאוד קשה כי הגוף מגיב בהתכווצויות {אצלי עד קשיה נשימה מכאבים בבית החזה} שלב הירידה מתבטא גם בעליה במשקל {התמכרות במקום סטרואידים אוכל} נכון להיום עם הסטרואידים עליתי במשלך השבועים האחרונים 4 קילו... אה ועכשיו לפסיכולוגית שלי תהיה הרבה עבודה לשכנה אותי לבחור בחיים ולהשלים עם העובדה שאני כנראה עקרה ולא הצליח ההפוך לאם. עכשיו צלצל השעון והודיעה זמן לקיחת הסטרואידים הגיעה. זהו כאן מסתיימים להם כ- 8 שנים שבתחילתם היתי בת 35 פלוס והיום אני כבר בת 42 {בעוד כחודש}. כל השנים אלו היתי משועבדת לטיפולים חיה בחסכון עם ים של הוצאות על הטיפולים עצמם וכל מה שסביב. טוב אני כבר לא רואה את המקלדת מרוב דמעות אז זהו שיהיה לכם בהצלחה. נורית.

03/09/2007 | 12:26 | מאת: דורה

כמה קשה לקרוא את דברייך. ועכשיו גם ראיתי את הסמס שלך.. לפעמים הכל מושלם ובכל זאת זה לא מצליח. כל כך חבל שזה לא מדע מדוייק. שזה לא כמו מחשב. מה אומר לך, יקירתי, עמדתי במקום שלך בדיוק. החלטתי שאני מפסיקה (אח"כ השתכנעתי להמשיך), ואני לא בטוחה שזה סוף העולם. זה קשה נורא להגיע להחלטה הזו, אבל מתישהו צריך לחזור ולבחור בחיים. השיעבוד הזה מדכא כל כך, כואב כל כך, וכל זה כדי להגשים את מה שנשים רבות כל כך משיגות בקלות מעוררת קנאה. את בת 42, את יכולה להשיג עוד כל כך הרבה דברים בחיים שוויתרת על המסע אליהם כי הקדשת את כולך, לתקופה כה ארוכה, לטיפולי הפוריות ול?י?לדו?ת שחלמת לך. מי יודע, וודאי שלא אני, אולי תתחרטי. אבל גם אם לא- אחרי עיבוד הרגשות והאבל, וטוב כל כך שיש לך פסיכולוגית שתעזור לך לעשות זאת, תוכלי להתחיל בהתחלות חדשות. לתעל את כל אנרגיות היצירתיות המופלאות שלך למשהו שימלא אותך. בכל ליבי אני מאחלת לך שתגיעי למקום שתהיי שלימה איתו. אם להמשיך ואם להפסיק. שתהיי שלימה איתו ותוכלי לחוות בו הצלחות. סיפוק. אוי, יקרה שלי, כל כך קיוויתי שהפעם הזו תזכי סוף- סוף לסוף שמח למסכת הארוכה כל כך והכואבת שעברת. מרגישה איך מתכווץ לי הלב מהצער ומהאכזבה שלך. מרגישה אותם איתך ולא יודעת אם יש מילים שיוכלו לעזור לך. חבל שהיום לא אהייה בבית רוב היום ולא נוכל לדבר, אם בכלל יש לך ראש לזה. אולי כל מה שאת רוצה הוא להתכרבל ולבכות.. דעי שליבי איתך ואני רוצה עבורך את הטוב ביותר, ואת כל מה שאת רוצה עבורך! שלך, עצובה עצובה, דורה.

03/09/2007 | 12:50 | מאת: רחלי

אני פה מהצד שמסתכלת ולא יודעת אם תרצי לשמוע אבל פשוט הייתי חייבת להגיב כי לי כואב לשמוע שמישהי שנורא רוצה ילדים ושנים מנסה ולא מצליח . אני זאת שמחפשת את האופטימיות בכל הדבר הזה שנקרא הפריות וחוסר הצלחה . אני מקווה שבאחד הימים זה יצליח לך את יודעת יש דרכים נסתרות ותסתכלי על כל זה כעבר . אני רוצה לאמר לך דברים ולהוציא את המילים נכונות אבל לא כל כך יוצא לי כי הכאב שלך נכנס לי עמוק ללב ופשוט רע לי לשמוע שיש מישהי שרוצה כל כך ילדים וזה לא יוצא. אם תרשי לי להגיד לך משהו אופטימי מכל זה אז בבקשה אני יאמר ואם תרצי תתעלמי מזה. אני מטופלת אצל פרופסור ידוע מאוד בארץ ותמיד אני שואלת אותו על סטטיסטיקות וכאלה להצלחות והוא אמר לי שהוא לא מאמין בזה והוא מכל השיחה הזאת איתו נתן לי דוגמה על מישהי בת 45 שבאה אליו אחרי הרבה שנים של ניסיונות והייתה אצל הרבה מומחים , בקיצור הם החליטו לעשות הפרייה אחרונה והוא יפקח על זה עם כל התהליך והבציות לא היו באיכות הכי טובה ומתוכם הופרה רק עובר אחד והנה נס קרה והיא נכנסה להריון והיום יש לה ילדה. אזזזזז עם כל החלטה שתקבלי אם להמשיך ואם להפסיק תנסי עם כל השפיות והאופטימיות שיש בתוכך ואני מאמינה שיש עדיין איפה שהוא שם לעשות את הדבר הנכון לך בלבד . מכל הלב.

03/09/2007 | 13:10 | מאת: נורית

האמת בשבילי זה באמת סוף העולם. לא בניתי לי עולם אחר שלא כולל ילדים והאמת שאני לא ממש מעונינת לבנות עולם כזה. אני לא מדבר שטיות או שאפשר ליחס את תגובותי שלי לעצב שאני שרוי בו. טוב עזבי שלא הכניס את הבנות כאן ליאוש. מה עם הבטא שלך? יש כבר תוצאות של היום? מחזיקה אצבעות חזק חזק בשבילך.

03/09/2007 | 13:22 | מאת: דניאל

מאד קשה לי לקרוא את כל מה שעובר עלייך. שמונה שנים זו תקופה ארוכה מאד וארוכה מדיי לשאת את הסבל שעברת באופן אינטנסיבי כל כך. כל מילה בטח נשמעת לך מאד רחוקה ולא בטוחה שתוכל לנחם אותך. ... אני מנסה לחשוב מה לומר לך וכל מה שעולה בי זו הזדהות עמוקה עם כאבך. אני מקווה שתוכלי לממש את הורותך בכל זאת בדרך כלשהי. את חזקה!!! דניאל.

03/09/2007 | 13:52 | מאת: נורית

תודה על העדוד אכן קשה ואין מילים שיכולות לתאר את ההרגשת הרקנות, שמציפה אותי עכשיו, שום דבר לא מרכך את הכאב שאני חשה, לא דמעות ואפילו לא אוכל...אולי עם הזמן. בהצלחה...טבעי נורית.

03/09/2007 | 13:30 | מאת: נינה

נורית יקרה , עצוב לי היה לקרוא הבוקר את היאוש והכאב שאת חווה כעת , אני לא יכולה לבוא ולאמר לך להמשיך את הטיפולים מהסיבה הפשוטה שאני לפני טיפול IVF ראשון ואיני יודעת בברור מה אני אמורה לעבור ולחוות אני רק בנקודה של תקווה כרגע וחשיבה חיובית , שאני קראתי את מה שאת עברת ועוברת עדיין ירדו לי דמעות מאחר ואני מאמינה שכל מילה תהיה מיותרת , רק מה שנותר לי לאחל לך שתהיי חזקה וליבי איתך, אני יכולה לנסות לעודד אותך בסיפור משפחתי שלי (דודה שלי) היא עברה 15 שנה של טיפולים ולאחר מכן הפסיקה והחליטה לאמץ היא אימצה בן ובת שהם אחת ואחות , והחליטה שיותר היא לא עשוה טיפולים כי יש לה כבר שני ילדים. לאחר 5 שנים של הפסקה סבתא שלי ביקשה ממנה לעשות טיפול אחרון ודי היא לא רצתה לשמוע מזה ובסוף השתכנעה באותו טיפול אחרון היא נקלטה וילדה שני תאומים בן ובת כיום היא מגדלת 4 ילדים היית מאמינה !!! לכן יש תקווה והחיים לא צפויים אולי כדאי להאמין ולחשוב חשיבה חיובית שזה בסוף יגיע וגם את תזכי להיות אמא בעזרת השם אמן!! אני מחבקת אותך עכשיו ומאחלת לך שתזכי גם את למתנה הנפלאה שנקראת אמא, בבקשה אל תרימי ידיים חשבי חיובי ותאמיני בכל ליבך (אפילו שקשה לך עכשיו להאמין ) שיבוא יום וזה יקרה. שוב יש המון סיפורי הצלחה גם לאחר 20 שנה של טיפולים . תהייי חזקה האמיני ותראי שיהיה טוב בסוף. מחבקת אותך ומאחלת לך את כל הטוב שבעולם. נינה

03/09/2007 | 14:17 | מאת: נורית

דבר ראשון מאחלת לך שזאת תהיה גם ההפריה שתניב את ההריון המיוחל ושלא תדעי צער מהוא. אצלי זה נכון וגם אני שמעתי על מקרים מאוד בזרים של לא יאומן כמסופר אבל אני בת אדם פשוטה שכל חייה נלחמה בשביל להסיג דברים ואין אני מאמינה בניסים אלה בעבודה קשה לא יודעת מה לעשות זה נכון שיש לי {אני בכללית} עוד השתתפות במימין ל- 3 טיפולים במסגרת פרטית אבל אני לא מאמינה שיצא מזה חר. אפשר היה אולי לשקול מעבר עוד בית חולים או רופא או תרומת ביצית אבל קשר לי להאמין שאכן אני אצליח...

03/09/2007 | 13:41 | מאת: ריקי

קשה לקרא את המילים שלך ולא להגיב זה כל כך קשה בכלל להבין למה כל זה קורה איך מתגברים? איך ממשייכים כל פעם מחדש?זו שאלה שאנחנו שואלות המון לאחרונה מאחלת לך שתתחזקי ושתבחרי מה שיהיה הכי נכון לך אל תוותרי עם כל הקשיים שבדרך שולחת לך חבוק גדול ריקי

03/09/2007 | 14:25 | מאת: נורית

תודה מאחלת לך בהצלחה עם הטיפול הקרוב ובאמת שלא תצטרכי בכלל לערער בשאילו כאילו כלל. אני יהיה בסדר אני כבר מתחילה לחשוב שאולי יש לי נשמה של חתול כל הזמן אני נופלת על הרגלים. כאשר יגמרו הדמעות נראה מה נעשה.

04/09/2007 | 00:56 | מאת: לילך

השנים שעברת נשמעות מאוד קשות, ממש בלתי נסבלות. אני מאחלת לך שראש השנה שקרב ובא יהיה התחלה לשנים של אושר והגשמת משאלות. אולי טוב להרפות קצת. לנשום. לנסות להתרכז בדברים אחרים לשם שינוי. מי יודע, אולי משם תבוא הישועה. מאחלת לך מכל הלב, שלמרות הייאוש הרב, תבוא הישועה ומהר, ואיתה אושר אינסופי.

04/09/2007 | 14:06 | מאת: נורית

תודה על התמיכה. מקווה שבאמת יהיה לי את הכוח והיכולת למצוא מזור לכאב...אני מריגשה שעולמי חרב עלי והפעם זה לא חורבן זמני אלה סוף העולם. מנסה לאסוף את השברים ומרגישה שאין לי כוח. האמת הגוף שלי כאב מה שלא מוסיף לאופטימיות. טוףףףףףףףףףףףף נעברו את זה... 'שיזוזו' כבר הענינים כדי שאפשר יהיה לראות את השמש...חשוך כאן (-: אני מאחלת לך ולבני ביתך שנה פוריה ומקסימה. שלך נורית.

04/09/2007 | 09:00 | מאת: נועה

כותבת ביד אחת (שמאל), ולא ממש מגיעה להתפנות ולכתוב.... רק רציתי שתדעי שליבי יוצא אלייך, שולחת לך חום ואהבה, נועה.

04/09/2007 | 14:18 | מאת: נורית

תודה מתוקה. רוצה לכתוב הרבה אבל המילים לא יוצאות לי. רוצה לאומר שאוד היתי רוצה להיות כבר אחרי אבל יודעת שזהו אין אחרי לא רוצה יותר לספור כשלונות נגמרו לי הדמעות אין לי כוח יותר. והינה מסתבר שהתברכתי בכמות הדמעות בלתי נידלת. טוב הולכת לבכות על הכר. נורית.

04/09/2007 | 09:34 | מאת: מיה 2

אני פה עד שמונה בערב, יום עבודה ארוךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךך, מחכה לך. מיה 2

04/09/2007 | 14:21 | מאת: נורית

קיבלתי אני אנוח קצת והכנס למסינג'ר. נורית.

נוריתה, כפרה! תודה מון שרי. דרך אגב, התנצלת על הפעילות הרחמית...חחחח.... קטעים איתך!

03/09/2007 | 08:26 | מאת: ריקי

שולחת לך חיבוק ענקקקקקקקקקקקקק אוהבת ריקי

03/09/2007 | 09:05 | מאת: מיה 2

מחזיקה אצבעות &&&&&&&&&&&&&&&&&& מיה 2

02/09/2007 | 23:31 | מאת: גליה

כמה זמן מאז זריקת האוביטרל יש ביוץ?

03/09/2007 | 00:57 | מאת: נורית

הביציות מופשרות כבר משעה 34 לאחר מתן הזריקה. {נוהגים לשאוב 34-48} הביוץ העצמוני יתחיל כעבור 48 שעות אך יש מקרים שהתהליך מתחיל יותר מוקדם. בדרך כלל אם הדיכוי היה תקין אין סיבה לדאגה לביוץ מוקדם. יש חשיבות של השעות הביוץ רק בהפריות חוץ גופיות, להזרעות זה פחות חשוב מה שכן חשוב להזרעה זה שהזרעים ימתינו לביציות ולא להפך. בהצלחה. נורית.

02/09/2007 | 21:21 | מאת: מירב

לילך המקסימה!!!! אני היום רואה את ההודעה שלך אחרי שלושה ימים וכואב לי נורא אני קוראת מה שאת כותבת ובוכה, למה זה מגיע לך אני כל כך מצטערת בשבילך והלוואי שלא תדעי יותר כאב אף פעם בחייך!!!!!!! הלוואי וזו תהיה הפעם האחרונה שרע לך והלוואי שהייתה לי איזה פינה לתת לך לברוח לכמה ימים עד שיהיה לך כוח לעבור את הכול שוב..............

04/09/2007 | 00:52 | מאת: לילך

תודה מירב! הלואי ונעלם כולנו מהפורום הזה כמה שיותר מהר!

02/09/2007 | 20:49 | מאת: טליטל

הבנתי שאת לפני בדיקת דם? כמה עוברים אוחזרו לך? אצל איזה רופא את? פשוט הבנתי שאת מאד מבינה ואשמח לשמוע..... בן זוג שלך בן כמה? הטיפולים האלו ממש מיאשים נכון? אשמח אם תשתפי אותי תודה טלי

03/09/2007 | 00:35 | מאת: נורית

כבר כ-8 שנים בטיפולים ללא הסבר למה זה לא מצלח אין בעיות זרע ולא בעיות ביצית או יותר נכון אפשר לציין שעם השנים ירדה 'התנובה' אבל עדין הן העוברים שנוצרים מהבציות האיכות טובה, אין בעיות מכניות בקיצור הכל תקין מלבד זה שאין הריון. נכון ל-3 הטיפולים האחרונים במסגרת פרטית באסותא אצל פרופסור זיידמן. אישית אני לא כל כך אוהבת לדבר על עצמי לא במדיה הזאת ולא בכלל. כמו שכתבתי בעבר הדרך שלי להתמודד עם האסון הזה הוא להתנתק רגשית מהטיפולים שלי ולנסות לעזור לאחרות. נורית.

03/09/2007 | 10:31 | מאת: טליטל

נוריתי את בחורה אמיצה מאד מחזקת אותך והרבה בהצלחה. כמה החזירו לך בטיפול אחרון? בהצלחה מכל לב טלי

02/09/2007 | 19:33 | מאת: מירב

ערב טוב לכולן תגידו זה לא קצת קשה לתכנן יחסי מין אני מרגישה שהכול כזה מכני, עשיתי בדיקה היום ותודה לאל סוף סוף יש ביוץ תקין, הצוות הרפואי אמר לי ללכת הביתה ולעבוד על זה.... טוב אז חיכיתי לבעלי כולי מאושרת כל היום שסוף סוף הכדורים השפיעו והוא בא זה היה כזה מוזר, אנחנו נשואים שנה גרנו ביחד לפני זה כשלוש שנים וזה הפעם הראשונה שהכול היה מוזר כזה ובקושי הצלחנו כאילו סוף סוף הגענו לרגע שהנה יש ביוץ יש סיכוי אבל לנו הכול היה מוזר ולא טבעי. אני יודעת שיש לחץ ומתח וזה לא ספונטני אבל איך בכל זאת אפשר להתגבר על זה ולעשות את זה כיף ונטול לחצים.......... איך מתגברים על המתח ולא נותנים לזה להרוס את הזוגיות?????? תודה שיהיה ערב טוב מירב

03/09/2007 | 01:05 | מאת: נורית

תחשבי על זה שיש זוגות שצריכים להכנס להריון ע"י הפריה חוץ גופית ואז הסיפור עוד פחות רומנטי ובמקום חדר המיטות יש חדר ניתוח. מאחלת לכם שהפעם עם הבשורות הטובות על ביוץ קרב יהיו גם בשורות טובות על הריון.

03/09/2007 | 01:47 | מאת: דורה

היי מירבי, קודם כל- מזל טוב! זאת בשורה טובה שחיכית לה הרבה זמן! אני זוכרת את מעקבי הביוץ שלי ואת ההודעה ממשרד הרופא- לקיים יחסים. אבל זה לא שלא קיימתם יחסים עד להודעה המשמחת. אז אפשר לעשות את זה אפילו יותר מיוחד ולחשוב שעכשיו יכול להיות שאתם יוצרים ילד! בתקופה הזו דווקא יחסי המין בינינו היו מלאי עדינות ואהבה, כי ככה רצינו לעשות את הילד שלנו. לצערי בשבילנו זה לא היה אפשרי. אבל בשבילכם כן! אז קדימה. לא להתייחס לזה כאל עבודה אלא כאל ההזדמנות לעשות ילד בדרך הכי טבעית והכי יפה שאפשר. שתי כוסית יין (לבעלך אני דווקא ממליצה לעזוב את האלכוהול בצד), תדליקו נרות, שימו מוזיקה יפה ברקע, כל מה שנותן לכם את ההרגשה שאתם הכי אוהבים והכי אהובים ותעשו ילד באהבה! ובכיף (-: תהני ובהצלחה, דורה.

02/09/2007 | 16:03 | מאת: ליהי

הי מבקשת עזרה.. המחזור מתעכב כבר שבוע... החודש דווקא לא עשיתי טיפול הייתי בהפסקה לאחר טיפול הזרעה בחודש שעבר . בדקתי פעמיים בערכות הריון והתוצאה שלילית.לפי מה שהבנתי הערכות מדייקות במיוחד כשמדובר באיחור של שבוע. אני אמורה לעשות בדיקת דם מחר ובנתיים אני בלחץ... האם הערכות אמינות? האם יש ערכה מסוג מסויימת שנחשבת לאמינה יותר?

02/09/2007 | 17:31 | מאת: דניאל

הריון צעיר ניתן לגלות בבדיקה ביתית עם השתן הראשון של הבוקר, כך שאם עשית את הבדיקה לאחר מכן, יכול להיות שזה יתפספס. בד"כ בדיקות ביתיות מדוייקות מאד כאשר מדובר באיחור משמעותי. עם זאת, פעמים רבות, איחור יכול לנבוע משינוי הורמונלי או ממתח ולחצים נפשיים. מאד יכול להיות שהגוף שלך עדיין בהשפעת ההורמונים מהטיפול האחרון. רמת האמינות של הבדיקות פחות או יותר דומה לכן לא יודעת לומר לך אם יש העדפה לסוג מסוים. בהצלחה מחר.

02/09/2007 | 13:20 | מאת: נטע

היי לכולם יש לי שאלה. עברתי הפלה לפני חודש וחצי ועדיין לא קיבלתי מחזור, הרופא שלי אמר שלמרות שלא קיבלתי אני יכולה להרות , השאלה שלי היא אם יש כאן מישהי שזה קרה לה אשמח אם תעו לי בבקשה ותספרו לי את הסיפור שלכן

02/09/2007 | 14:37 | מאת: ריקי

קודם כל את יכולה להיות רגועה, המחזור מתעכב לך בגלל ההפלה גם אני עברתי הפלה לפני שנה בדיוק ואני זוכרת שלקח לי כמעט חודשיים עד שקבלתי מחזור לגבי השאלה הנוספת, אין לי מושג, מקווה שמשהי תכנס ותעזור לך שיהיה המון בהצלחה

01/09/2007 | 19:52 | מאת: מירב

שלום לכולכן ושבוע טוב אני משתגעת בבית, בעלי בעבודה ואמא שלי בסוף שבוע!!!! אני משתגעת מחר יש לי בדיקת אולטרסאונד שתראה אם החודש הכדורים עזרו סוף סוף והאם היה ביוץ!!!!(כבר שנה אני מחכה לתשובה חיובית) אני כל כך מפחדת מתשובה שלילית נוספת, הכדורים האלו מתסכלים אותי עם התופעות לוואי שלהם אני כל הזמן עם בחילות וגלי חום כאלו אבל אם מחר יגידו לי שהיה ביוץ אז זה יהיה שווה!!!!!!!!!!!!!!! בבקשה בנות תחזיקו לי אצבעות אני לא יעמוד בתשובה שלילית!!! נוספת הפעם זה עם רופא אחר, רופא מדהים!!!(רופא מומחה) שגרם לי להרגיש מה זה טוב ומה זה הרגיע אותי אבל תחושת הבטחון שהוא השרה עליי מתפוגגת לי עם כל שניה שעוברת אוף שיגיע מחר כבר שיהיה שבוע טוב

02/09/2007 | 02:04 | מאת: דורה

מחזיקה לך אצבעות הכי חזק שאפשררררררררררררררררררר&&&&&&&&&&&&&&! וכמה טוב זה שיש רופא טוב שיודע לטעת תחושה שיש על מי לסמוך ושמרגיע. הנה, מחר כבר פה! הזמן עובר איכשהו... דורה.

01/09/2007 | 13:24 | מאת: רחלי

ראיתי שכתבת לאחת הבנות שגסטון היא התמיכה הכי טובה אחרי החזרת עוברים , אז יש לי שאלה , לי הגסטון לא עשה טוב בכלל היו מזריקים לי לישבן וזה לא היה נספג כלל וכלל , באיזור הזריקה הישבן היה מתנפח , אדום וכואב כאבים נוראים ובכלל בתחילתו של התהליך בזריקות הראשונות של הגסטון היו לי תופעות של צמרמורות וחום. אז ויתרתי על הגסטון השאלה היא איזו תרופה טובה אני יכולה לקחת לתמיכת הפרוגסטרון חוץ מהגסטון . כי זה מלחיץ לחשוב שהזריקה הזאת הכי טובה אבל היא לא מתאימה לי.

02/09/2007 | 01:53 | מאת: דורה

רחלי יקרה, לא לא לא. אני לא אומרת שגסטון הוא התמיכה הטובה ביותר. כנראה לא הייתי ברורה מספיק ואולי הייתי צריכה לפרט יותר, אני מצטערת. מייד מתקנת את המעוות: לזריקות הגסטון ישנה ההסטוריה הארוכה ביותר כתמיכה לאחר החזרת עוברים (וכמובן גם לפני החזרת מוקפאים, תמיד לוקחים תמיכת פרוגסטרון גם לפני החזרת מוקפאים). ולכן יש לגסטון הכי הרבה תיעוד רפואי. מפני שתמיכה הוכחה כמסייעת להריון תמיכת גסטון הוכחה כמסייעת. אבל רק מפני שהגסטון הוא הוותיק ביותר. אני מספרת את זה על סמך מה שאמר לי הרופא שלי, לא ממסקנות שהסקתי בעצמי. גם תמיכה של פתילות כמו אנדומטרין וקרינון היא תמיכה טובה. כל אחת מוצאת את מה שהיא מסתדרת איתו. יש רופאים שלא אוהבים את הקרינון, שהוא החדש מכל התמיכות. פרפסור זיידמן נותן קרינון. פרופסור מרגליות נותן קרינון. דר' גל לא הסכים לתת לי קרינון. אין לי מספיק ידע כדי להתווכח איתו על התמיכה וכמובן שגם לא חשק. הוא רצה שאקח אנדומטרין שלוש פעמים ביום. אני בכלל לקחתי לפני ההחזרה שני גסטון ביום, וגם התחת שלי כבר הלך פייפן. אי לכך סגרנו על דיל של שני אנדומטרין וחצי גסטון. אני בטוחה שתמצאי את התמיכה שטובה לך ושהרופא יתאים לך. ואני חוזרת ואומרת שעצם התמיכה חשובה וחשוב מאד להקפיד עליה. ולאו דווקא הגסטון. ממש לא משהו להלחץ בגללו! מקווה שהצלחתי להבהיר את עצמי טוב יותר הפעם ואם יש לך עוד שאלות- אני תמיד בסביבה! בהצלחה, יקירתי.

01/09/2007 | 12:01 | מאת: לי

מתוקה איזו בשורה משמחת! מאחלת לך היריון נפלא ל- 9 חודשים מתוקים. זו הבשורה הכי משמחת שקיבלתי רגע לפני שאני הולכת ללדת. נשיקות ושנה טובה ומתוקה לי האחת והיחידה

02/09/2007 | 01:46 | מאת: דורה

האחת והיחידה! איזה יופי! את לפני לידה. כל כך כיף לקרוא. הולך להיות לך ראש השנה הכי שמח שהיה.. מאחלת לך, מכל הלב, לידה קלה, ושתזכי במהרה לאחוז בילד או בילדה בריאים! אוהבת אותך, יקירה.

01/09/2007 | 08:01 | מאת: אן

דורה יקרה, לא בטוחה שאת זוכרת אותי אבל ממש מוכרחה לספר לך כמה אני שמחה לקרוא את הודעתך ולאחל לך מזל-טוב להריון תקין ולסוף שמח בו תאחזי בידך את האוצר/ית שלך. אנה.

02/09/2007 | 01:42 | מאת: דורה

כל כך מחמם את הלב לקבל ממך איחולים. תודה, יקירתי, הלוואי אמן שהכל יהיה תקין ושיהיה לכל סוף שמח. (-: דורה.

מה המינון של האסטרופם שאת מקבלת? כלומר כמה מלגרם יש בכל טבליה? כתובה שיש טבליות במינונים 1מ"מ 2מ"מ ו- 4מ"מ לא מצאתי שיש שוני בין בכדורים מלבד טענות שאסטרופם יש בו פחות תופעות לואי ושהוא נספק טוב גם במרקם הנרתיק.

01/09/2007 | 02:05 | מאת: דורה

אלו השעות שלי. אסטרופם במינון 2 מ"ג. יאללא, תלכי לישון, הסטודנט בטח לא מפריע עכשיו...

01/09/2007 | 02:08 | מאת: נורית

בשעות אילו עושה ניקיון לעיינים.

31/08/2007 | 21:11 | מאת: נירית ואורית

יווווווו מזל טוב ענקייייי אם את זוכרת אותנו מאז אז תדעי שרק היינו מציצות מפעם לפעם בשביל לראות מה קורה איתך והחזקנו אצבעות עד שנהיה כבר נמק!!!!!!! איזה כיף היה לקרוא את ההודעה הזאת...שימחת אותנו מאוד...תהני מכל רגע עכשיו - מגיע לך, ייבשת אותנו כבר חחח. תשמרי על עצמך. אורית ונירית.

01/09/2007 | 02:03 | מאת: דורה

הנה קשר שהתחיל פה בפורום והפך לחברות איתנה לכל החיים! גם אני התייבשתי, אבל עכשיו מקווה שימשיך כמו שצריך ואוכל להפסיק עם הזוועה הזו שנקראת טיפולי פוריות. כיף לי שנכנסתן לפה וברכתן אותי. שימחתן אותי בחזרה. מאד! תודה. דורה.

31/08/2007 | 20:06 | מאת: ל

בטח כבר אינך זוכרת אותי ממש. אבל הייתי הראשונה מחברותי שידעה על החיובי שלי. וליווית אותי בכל התקופה הקשה שלפני . כל הזמן צפיתי מהצד התפללתי ויחלתי להצלחתך ולהצלחה של כולן כאן. שיהיו לך 9 חודשים משעממים של אושר גדול. אוהבת ,נירית :-)

01/09/2007 | 01:59 | מאת: דורה

בוודאי שזוכרת! כולל הבחילות וההקאות. כולל שהפסקת תמיכה. כולל ההההההההכל! (כולל יובל (: ) גם סימסתי לך בחזרה. מקווה שהגיע. אמן אמן, שיהיה הריון שיחזיק ויהיה בריא ורגוע. הוי, כמה שאמן. שלך, דורה.

01/09/2007 | 11:59 | מאת: ל

הי דורהל'ה,קיבלתי את הSMS בהחלט. ולא אשכח לעולם איך ליווית אותי בתחילת ההריון הלא יאמן הזה. יובלי כבר בת שנה טפו טפו ועשינו לה חגיגה מישפחתית גדולה. רציתי לומר לך שגם ההריון של יובלי החל בדיוק בבטא כזו. ממש בדיוק. אוהבת אותך ומגיע לך את האושר הכי גדול אמן ואמן. ובכל שאלה,עצה,התיעצות ,אני כאן. נשיקות ,נירית :-)