פורום פוריות חברתי - תמיכה

שלום וברוכים הבאים לפורום החדש שלנו. אי-פריון הוא מחלה שאחד מכל ששה זוגות סובלים ממנה, ובכל זאת היא כנראה המחלה היחידה שהסובלים ממנה יזכו לשמוע מסביבתם הערות בנוסח: "זה הכל בגלל הלחץ. רק תרגעו ותכנסו להריון" או "מה, צריך ללמד אתכם איך לעשות את זה?" – תוך קריצה מבינה-עניין. במדינה בה "פרו ורבו" הוא לא רק ציווי דתי אלא אתוס לאומי של ממש, הסביבה מצפה מאיתנו להתחיל למחרת החתונה להרות וללדת ילד בכל שנתיים עד שנמלא את מכסת הילדים המקובלת במגזרנו (שניים או שנים-עשר) ומתעניינת במצב הרחם והשחלות מבלי להסס לשאול אם גודל לנו כבר משהו שם בפנים, ואם לא - מדוע. לא יפלא, אפוא, שאי-הפריון מקבל משקל רגשי נוסף על זה שקיים כבר ממילא - הכמיהה לחבוק כבר תינוק, המלווה בתחושות קשות של כשלון ובגידת הגוף, אובדן שליטה, עצירת החיים, קנאה, אשם ותסכול. ומעבר לכל - תלויה מעל הראש בכל רגע נתון עננה כבדה של עצב עמוק שלא מאפשרת להנות באמת מהחיים הנעים במעגל מייאש מחודש לחודשו – ולצידה השאלה הגדולה: מתי הסיוט הזה כבר ייגמר? אני הייתי שם, במשך כמה שנים טובות. מעקבי ביוץ שלא נשאו פרי פינו את מקומם למסלול המלא של טיפולי הפריון: בדיקות, איקקלומין, הזרעות, זריקות ולבסוף הפריות מבחנה. החודשים שחלפו הפכו לשנים, ותשובה שלילית אחת רדפה אחר חברתה. אפילו תשובה חיובית ראשונה שהרימה אותנו למחוזות של אושר נשגבים התחלפה במהרה בנפילה קשה וכואבת כאשר ההריון הסתיים, לדאבוננו, בהפלה מוקדמת. בסופו הטוב של הסיפור ציפה לנו זוג תאומים מתוקים ומקסימים, אך הדרך הקשה הזו לא נשכחה, על כל קוציה ודרדריה. והנה אני כאן, על מנת לחלוק איתכם את נסיוני העשיר, לצערי, מזווית מבטה של מטופלת פריון לשעבר. את הידע הרפואי בנושא הפריון תקבלו מהפורום השכן של פרופ´ זיידמן, אבל כאן תוכלו למצוא תשובות לכל השאלות האחרות שמציקות לכם: • איך שומרים על שפיות בכל התקופה הזו? • כיצד משלבים טיפולים וקריירה? או: האם החיים חייבים להעצר? • מה אומרים לסביבה? למי מספרים על הטיפולים? • כיצד (והאם) שומרים על קשר עם חברה שהרתה חודשיים אחרי החתונה ושנתיים אחרי שאנחנו התחלנו לנסות, והאם ניתן לפרגן לה מכל הלב? • איך מתחמקים מברית המילה של האחיין מבלי להסתכן בנידוי משפחתי? וכל שאלה נוספת שתעלה בהקשר הזה, כמובן. ובעיקר, הפורום נועד להעניק אוזן קשבת שבאמת מבינה, כתף לבכות עליה ויד חמה שתאחז בידכם עד ליום בו תגיעו גם אתם לסופו של המסע, בו תראו את המראה היפה ביותר בעולם – הבהוב מרצד על מסך האולטרסאונד המצביע על ליבו הפועם של האוצר החדש שלכם הנובט בקרבכם. ברוכים הבאים לשהות קצרה מהסיבה הנכונה! לכניסה לחצו - פורום פוריות
14651 הודעות
9817 תשובות מומחה

מנהל פורום פוריות חברתי - תמיכה

15/08/2007 | 16:46 | מאת: לילך

היי בנות. זו הפעם השנייה שאני כותבת. אני באמצע פרוטוקול ארוך. כרגע עם הגונל. מרגישה שנגמר לי הכוח. היום בבוקר הייתי אצל רופא השיניים, ומסתבר שיש לי בלגן באחת השיניים שדורש עקירה ושתל. עכשו? איך אני אעשה את זה עכשו? לא יודעת מה לעשות עם זה. מצד אחד אולי כדאי להתחיל תהליך כי מי יודע מתי אני אכנס להריון, מצד שני אם בע"ה אני אכנס - מה אז? הכל כ"כ מסובך. אני בוכה מהבוקר. כולם אמורים לי שאני צריכה להיות חזקה יותר, ופחות רגישה, ושכל דבר גורם לי לבכות, ושאני חייבת להיות יותר חיובית, ואופטימית, ולא לקחת הכל כ"כ קשה. אני יודעת שהם צודקים. אני גם חושבת ככה. אבל אני לא מצליחה. פשוט אין לי כוח. אז מאיפה שואבים כוח ואופטימיות? ואיך מתמודדים עם כל המרמור והחרדות האיומות? איך? אני רוצה להיות יותר חיובית, ולא להגיב על כל דבר כאילו סוף העולם הגיע, אני גם מאמינה שהגישה הפאסימית והחרדתית פוגעת בי בסופו של דבר (אם ע"י פגיעה ממשית בסיכויים ואם ע"י הפיכת התהליך לבלתי נסבל), אבל אני לא מצליחה. לפחות לא לאורך זמן. למי יש את המתכון לאופטימיות?

15/08/2007 | 17:47 | מאת: דניאל

היי חמודה, אנחנו צריכות לעשות סדר בבלאגן. קודם כל, לא הבנתי כל כך, מדוע לא ניתן לבצע עקירה בזמן טיפול? ככל הידוע לי ניתן לטפל בשיניים בזמן טיפול. הבעייה היא עם כאב העקירה שלאחר מכן וזו ההתמודדות הקשה אך ניתנת לפיתרון. לגבי השתל: שתל לא עושים מייד, כיוון שאחרי עקירה צריך לחכות כמה חודשים ואז לראות אם הכל בסדר. במידה ותיקלטי להריון והלוואי שכך יהיה, הבעייה תהיה עם צילומי השיניים שאסור לעשות בזמן הריון. אז עם השתל תוכלי לחכות. אני הרבה פעמים ביצעתי טיפולי שיניים בזמן IVF וגם שיתפתי את רופא השיניים שיידע מה אסור ומה מותר והכל היה ממש בסדר. הסיפור שלך ממש לא נשמע לי נורא או בלתי אפשרי. טפלי בכל מה שצריך ותספרי לרופא השיניים שלך על הטיפולים. לי זה נשמע כמו חרדה שמועצמת מאד בעקבות ההורמונים שאת מקבלת ולכן הכל נראה מחריד עכשיו, אבל האופטימיות תחזור לך אם תביני שהכל בסדר באמת,לא קרה שום אסון והורמונים הופכים לנו את עולם הרגש וההגיון וזה יעבור, נשבעת לך! תקבלי את הבכי והעצב באהבה, ואז תראי איך החרדות ייעלמו. לליכו"ש אין לך מה לדאוג.. את צריכה עכשיו חיבוק מרגיע ומלטף...ממני כבר יש לך. לכי לרופא השיניים וטפלי בשיניים בלי בעיות בכלל. זה סתם לא נעים אבל ממש חסר משמעות לגבי הטיפול המנצח שלך! באהבה דניאל.

15/08/2007 | 19:39 | מאת: לילך

היי דניאל. תודה שהשבת. לגבי טיפול השיניים, רופא השיניים חשב שאולי כדאי יהיה לעשות עקירה ושתל יחד (עושים את זה לפעמים), הוא הפנה אותי לרופא חניכיים להתייעצות, אבל אותו לא הצלחתי לתפוס. אני לא יודעת אם יהיה חכם לעשות שתל בתקופה הקרובה בגלל טיפולי הפוריות, כי לפעמים השתל לא נקלט טוב, וזה יכול לגרור טיפולים נוספים שעלולים לבוא בזמן לא מתאים. מה גם שהחניכיים בהריון (וגם בטיפולי פוריות עם הורמונים, אני חושבת) יותר רגישות, ולעשות שתל בזמן שמנסים להיכנס להריון יכול להיות לא חכם כי החניכיים שאינן במיטבן יכולות להקשות על הצלחת השתל. ככה לפחות אני מבינה את הדברים, לפני ההתייעצות עם הרופא. מצד שני, הרי אני לא בהריון, אז אני יכולה למצוא את עצמי חלילה בעוד חצי שנה או שנה בלי הריון ועדין בלי שן. מכאן ההתלבטות. לגבי מה שרשמת, את צודקת שאני לוקחת את הדברים בצורה דיי דרמטית. אני מנסה להילחם בזה. לא יודעת אם זו אני (מטבעי איני רגועה בעניינים שקשורים בבריאות) או ההורמונים, אבל אין ספק שהתגובה לא בריאה ולא מאוזנת... תודה על החום. הלוואי שנזכה כולנו לאיזון המושלם בקרוב. אמן.

15/08/2007 | 13:32 | מאת: אורחת23

שלום! המחזור שלי היה ב29/7 אני וחבר שלי שכבנו מספר פעמים וגמר בתוכי (7/8 6/8 13/8). מה הסיכויים שאני בהריון? היום 15/8 עשו לי בדיקת דם בצבא בשביל לדעת אם אני בהריון האם זה עדיין מוקדם לדעת? מתי אפשר לעשות בדיקת הריון?

15/08/2007 | 15:32 | מאת: דניאל

אורחת נכבדה פורום זה נותן מענה ותמיכה לנשים הנמצאות בתהליכי טיפולי פוריות, המתקשות להרות. שאלות העוסקות בסיכויי הריון, יחסי מין וזמני ביוץ אנא הפני לפורום הריון ומיניות והימנעי משאלות מסוג זה כאן בעתיד. תודה.

15/08/2007 | 09:09 | מאת: ריקי

זהו, מהיום אני מתחילה פרוטוקול חדש עם רופא חדש ועם הרבה תקוות חדשות אתמול מצאתי את עצמי יושבת על הספה בבית והדמעות מתחילות לצאת, מצד אחד אני לא רוצה שיצאו, לא רוצה שיראו שמשהו עובר עליי, מצד שני אני מרגישה צורך להתפרק ולא משנה מה יחשבו... הרגשתי פתאום סערת רגשות בוערת בתוכי, עוד פעם להתחיל מחדש, עוד פעם כל הזריקות האלה. אני כל כך מתרגשת כאילו זו פעם ראשונה שאני מתחילה טיפול וזה ממש לא פעם ראשונה, זו כבר פעם שמינית ובלבי אני מקווה ומאמינה שזו גם הפעם האחרונה. עוד שבועיים וחצי בעלי ואני חוגגים 4 שנות נישואין והמתנה שאני הכי רוצה ליום הנישואין, אתן כבר יודעות מה, אין דבר שאני רוצה יותר מלהתבשר שהטיפול הצליח אני מתפללת בכל לבי, עם כל רגשותיי, עם כל אהבתי, עם כל כוחותיי שהפעם זה הולך להיות הכי טוב שאפשר. תחזיקו לי אצבעות, אני הולכת לנצח הפעם, לא יעזור שולחת לכן את אהבתי ומאחלת לכולנו כאן להתבשר בקרוב בבשורות טובות אוהבת אתכן ריקי

15/08/2007 | 13:23 | מאת: טלי

ואם את מרגישה שהפעם זה יקרה, אז זה יקרה!!! וחוץ מזה רופא חדש זו התחלה חדשה ומזל חדש!! מחזיקה לך אצבעות ומקווה לשמוע שקיבלת ליום הנישואין את המתנה שרצית וביום הנישואין החמישי כבר יהיה לכם ילד בידיים!!! אמן!!!

15/08/2007 | 13:39 | מאת: מיה 2

ומחזיקה לך אצבעות , ומי יתן ויתממשו כל חלומותייך, ושולחת לך חיבוק ענק, בבקשה אל תהיי עצובה , יש לך טיפול חדש התחלה חדשה תקווה חדשה והלוואי שמזלינו ישתנה החודש , אמן. בהצלחה, מיה 2

15/08/2007 | 14:43 | מאת: רחלי

המון חום ואהבה אושר ואופטימיות את לא צריכה עכשיו להיכנס לדיכאון ולבכי אבל לא נורא טוב שהוצאת את זה לפני הטיפול ככה זה מחזק אותך כרגע להמשיך הלאה ונותן לך יותר כוח , אז אנחנו פה עוטפים אותך ואת העוברים שלך בחום ואהבה ושיהיה לך בהצלחהההההההההההההההההההה. באהבה.

15/08/2007 | 15:18 | מאת: דניאל

16/08/2007 | 15:26 | מאת: דורה

ניפלא! הכל חדש וגם ההריון החדש יגיע, בעזרת השם, וישאר הפעם לתשעה חודשים ולחיים שלמים של הורות! בהצלחה!!!!!!!!!!!! דורה.

14/08/2007 | 21:30 | מאת: רחלי

היי חמודה ברצוני לגלות לך סוד בואתו הרגע שקיבלתי את התוצאה של בטא שלילית נכנסתי לאינטרנט ופשוט כתבתי בפורום וראיתי את מה שכתבת על עצמך ובין רגע נעשה לי טוב יותר ממש ככה, הרגשתי תיקווה שיאללה כמו שאומרים הנה מישהי תעשה לי פה מצב רוח טוב ותצליח אמן אז זה בסדר להיות במתח ואני אומרת גם לא משנה איזו חשיבה נחשוב זה הכל בידי המזל שלנו (בכל אופן זאת האמונה שלי) . אז מתוקה המוןןןןןןןןןןןןןןןןןן אבל המוןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןן הצלחה אני אהיה בין המאושרות שתגידי להן בע"ה שהבטא חיובית . בהמון אהבה

15/08/2007 | 13:36 | מאת: מיה 2

היי רחלי, הלוואי שאני יכולה לגרום לך ולכל הבנות להרגיש טוב , הלוואי שאני יכולה למחוק את כל העצב מכל הלבבות הלוואי שאני יכולה למצוא את המילים הנכונות בזמן הנכון ... חמודה , מודה לך על האיחולים ובהצלחה גם לך . שלך, מיה 2

14/08/2007 | 20:03 | מאת: אן

היי בנות, הבטא שקיבלנו ביום א' שלילית. האמת היא שנראה לי שרק היום אני מתחילה לעכל כי רק היום הדמעות "זולגות מעצמן" וממש כאילו בלי סיבה. רע לי והעצב שבלב לא עוזב.גם עכשיו המקדלת מתמלאת בדמעות...........מרגישה מפורקת לגמרי.............ופשוט אין לי כוחות אבל מאמינה שזה יעבור ואאסוף כוחות ונתחיל טיפול נוסף..............שהלוואי ויהיה מנצח. מצטערת שאין לי חדשות יותר טובות........... תודה לכולן, אנה.

14/08/2007 | 20:28 | מאת: דניאל

תבכי כמה שבא לך...זה חרא וזה כואב ושורף את הנשמה.. מצטערת בשבילך. את מוזמנת לפרוק ולהביע כאן את כל תהליך הרגשי שעובר עלייך עכשיו. תמיד כאן בשבילך, דניאל.

14/08/2007 | 21:43 | מאת: אן

תודה. אשתדל לכתוב בימים הקרובים, אבל כרגע זה ממש שורף...........חותך וכואב. מצטערת יקירה, אבל היום אני לגמרי מפורקת.............. אנה.

14/08/2007 | 09:58 | מאת: לימורי

האם כתוצאה משימוש בקרינון יכולה להתפתח רגישות במתן שתן? (הרגשה כמו התחלת דלקת, צמרמורת במתן שתן...) תודה מראש על תשובתך, לימור.

14/08/2007 | 15:33 | מאת: נורית

זה כאבים בריצפת האגן. זה יותר בשל הפעילות של השחלות שיכולות לגרום אפילו במיקרים קיצונים לאגירת נוזלים בכלל הבטן {נקרא גם גרוי יתר}. כדי למנוע את התופעות האלו וצור את המצב של שחרו השתן בצורה תקינה את צריכה לשתות הרבה מים. אילו גם יכולים להיות תגובות של תחילת הריון שהרי השחלות עכשיו מיצרות הרבה הורמונים ואם יש הריון אז היצור ילך ויגבר עד לתפקוד מלא של השלייה. אז לשתות לפחות 3 ליטר מים ביום שאת לא מזיעה בו זאת אומרת להתחבר לברזיה (-: חחח מתוקה בהצלחה. נורית.

לימורי, גם לי קרינון לא עשה שום תופעות שכאלה ובנוסף להמלצות של נורית שווה לשאול את הרופא מה דעתו, גם רופא משפחה, כי פעם כשהייתה לי דלקת בדרכי השתן זה הרגיש ככה, אז לכי תדעי, אולי נפל עלייך, שלא נדע... בהצלחה! דורה.

הי בנות, אני מסיימת את היום ה-9 להחזרת עוברים. ביום חמישי אני עושה בדיקת הריון. אני נורא חסרת סבלנות כמובן וכל הזמן חושבת לעשות בדיקת שתן. הזרקתי אוביטרול ביום חמישי אחרון ואני משתמשת באנדומטרין פעמיים ביום. האם שני אלה יכולים לגרום לבדיקה ביתית להיות חיובית? אם יצא שלילי בטעות - זה לא נורא אבל אם יצא חיובי בטעות - עדיף שאני לא אעשה. תודה, ולילה טוב נילי

נילי מתוקה סבלנות. בשל התמיכה שאת מקבלת את עדין יכולה לקבל תשובה לא אמינות חיובית/שלילית אז תמתיני בסבלנות. התמיכה שלך מכילה את האובטרל שכאשר מזריקים את החומר לאחר הביוץ הגוף מיצר את הורמון ההריון. לגבי האנדומטרין אינו משפעה על תוצאות בדיקת הריון מאחר והוא מכיל רק את הורמון הפרוגסטרון....הוא יכול רק לעקב מחזור. בהצלחה נורית.

14/08/2007 | 11:36 | מאת: נילי

אני אחכה לבטא לפי עצתך, תודה. עד היום באמת הרגשתי בהריון אבל היום יש לי כאבי מחזור מאוד חזקים, זה פשוט מתסכל! מקווה שיהיה בסדר. שיהיה בהצלחה לכל הבנות כאן!

13/08/2007 | 21:59 | מאת: טלי

הי בנות אני כבר כחודש קוראת וכותבת בפורום ושמתי לב שאין כל כך התעסקות עם התופעות של ההורמונים (פספסתי?) אשמח לשמוע, אני די חוששת מזה. השאיבה שלי אמורה להיות ביום הכי לחוץ, 2/9 היום הראשון של בני בכיתה א' וזה ממש מלחיץ. יש אפשרות לדחות את השאיבה למשל אם מתחילים את המנוגון כמה ימים מאוחר יותר? ועוד שאלה לאלו שיש להן ילד גדול בבית. האם שיתפתם את הבכור בתהליך הטיפולים? אשמח לשמוע.

13/08/2007 | 23:36 | מאת: טלי

למה הכוונה כשאתן משתמשות במושג "פרוטוקול" ו"פיפול" תודה

14/08/2007 | 00:05 | מאת: נורית

יש גמישות בטיפול אם יש לך פרוטוקול ארוך. פרוטוקול= תוכנית טיפול. כלומר כמה מנוגון תקבלי מה יהיה החומר לדיכוי {ביוץ עצמוני}. פרוטוקול ארוך זה פרוטוקול שמתחילים דיכוי לפני המחזור {מיום ה- 21 למחזור הקודם} יש פרוטוקולים ארוכים שמתחילים מיום המחזור למשך שבועים ואז מתחילים גירוי שחלתי. אז אם את על דיכוי ארוך תוכלי לתזמן את התחלת הגירוי השחלתי. אם תרצי שהפרט יותר ציני זאת. פיפל זאת בדיקה שלוקחים דגימה מהרירי בשלבים שונים ובודקים מה איכות הרירית. הבדיקה דומה לפפס {משחט צוואר הרחם} השימוש של הבדיקה כיום יותר כדי להגדיל סיכוי השרשה. תקראי את הכתבה. מצרפת לינק. http://www.haaretz.co.il/hasite/pages/ShArtPE.jhtml?itemNo=717112&contrassID=2&subContrassID=13&sbSubContrassID=0 לגבי שיתוף ילדים בכורים לצערי איני יכולה לעזור לך מאחר ולא שפר עלי גורלי ואין לי עדין ילדים בתקווה שהנס הזה יתרחש....במהרה בימנו )-: אם יש לך עוד שאלות את מוזמנת. נורית.

13/08/2007 | 17:46 | מאת: ריקי101

אני בת 28 ומנסה להיקלט להריון ומאוד הייתי רוצה לדעת מתי הביוץ? יש לי מחזור סדיר של כל חודש אך לא באותו תאריך.ומה גם שעכשיו מאחר לי המחזור ב10 ימים אך מחשש לאכזבה אני אנני עורכת בדיקת הריון.בבבקשה ענו לי.

13/08/2007 | 18:03 | מאת: שרית

הביוץ מתרחש 14 יום לפני תחילת הווסת הבאה.יוצא שאי אפשר לדעת מתי זה ייפול.אלא אם כן,המחזור בן 28 יום.ואז הביוץ מתרחש ביום ה-14... את באיחור בעקבות טיפול?רוצי לבדוק ותיפטרי מהספקות.ערכה ביתית תספיק.בינתיים. בהצלחה!!

13/08/2007 | 19:44 | מאת: נורית

נתחיל בניסיון לאתר אורך המחזור שלך. אורך המחזור שלך לא נמדד על תאריך ביומן. את צריכה לספור מהיום הראשון לדימום החודשי ועד ליום המחזור שלך הבא לא כולל את היום הדימום של המחזור השני וחוזר חלילה. דוגמא: קיבלת מחזור בתאריך 3/1/07 ומחזור הבא קיבלת מחזור בתאריך 28/1/07 זאת אומרת 3 -> 27 = 25 יום כלומר המחזור שלך אורכו 25 יום {את היום 28 לא סופרים הוא היום הראשון של המחזור הבא} וכך בודקים מספר מחזורים ואז אפשר לדעת אם המחזור לך מגיעה כל פרק זמן קבוע. עכשיו לאיתור תאריך הביוץ יש מספר דרכים החל בחישובים במחשבונים וכלי הארכות לאיתור ביוץ שקונים. הקשתי בגוגל מחשבון ביוץ מצאתי: 1. http://www.poriut.com/ovcalc.asp מחשבון ביוץ 2. http://www.poriut.com/qa_ovulation.html שאלות ותשובות בנושא. אם יש לך עוד שאלות את מוזמנת לשאות. בהצלחה. נורית.

13/08/2007 | 23:09 | מאת: ריקי101

תודה רבה לכן על התשובות. את זה פחות או יותר אני מבינה ולא "הולך"לנו עם זה חשבתי שאולי יש עוד שיטות לא ידועות או משהו נוסף לכך. אני בת 28 נשואה 10 שנים ויש לי ילדה מקסימה בת 4.5 ואנחנו מנסים להיכנס להריון שוב וזה לא בדיוק מצליח לנו .אני עברתי לפני 6 שנים טיפולי פוריות של השבחת זרע וזריקות ופשוט אין לי את הכוח הנפשי לעבור את זה שוב.אם יש למשהיא רעיון למשהו יתקבל בברכה ותודה רבה לכן על "האוזן הקשבת" והתמיכה לכתב תודה ושוב תודה.

13/08/2007 | 15:58 | מאת: ליאור

טלי יקרה, תודה על התגובה.... אמן ואמן לכל מילה שלך... שיהיה לשתינו בהצלחה רבה!!! שמעתי הרבה דברים טובים על ד"ר שכטר, את יכולה לספר לי קצת? את מרוצה ממנו? איפה הוא מקבל? הבנתי שגם הוא מטפל באסף הרופא, כמו ד"ר פרידלר, הרופא שלי... את מטופלת שם? ספרי לי קצת על הטיפול הארוך... התקפתי במלא שאלות... (-: ליאור

13/08/2007 | 21:54 | מאת: טלי

הי ליאור ד"ר שכטר מקסים. הכרתי אותו בביקורים שלי באסף הרופא כשעשינו טיפולים לבן הבכור (6.5) והוא לפני שנה התחיל לעבוד ברחובות עם מאוחדת. אחותי עשתה אצלו את המעקב הריון והיתה מרוצה אז הלכתי אליו. עברתי די הרבה רופאים בכל העינין הזה של הפוריות ואף אחד לא הצליח לשכנע אותי לעשות הפרית מבחנה. כשהגעתי אליו הוא שכנע שחלב על הזמן עם הזרעות וכדאי להתקדם. אני רק בהתחלה של הטיפול אז לגבי זה אני לא ממש יכולה להשיב לך. את הדקא הארוך קיבלתי אתמול - זה יותר נח מהקצר כי לא צריך להזריק כל יום, הוא נתן לי את הזריקה ויש לי שקט עד למנוגון. לגבי ד"ר שכטר אומר שהוא קסם של בן אדם. הוא קשוב ומבין ומתחשב ועדין ועוד ועוד כך שאני יכולה רק להמליץ . איפה את גרה? ובאיזו קופה את? הוא מקבל גם בראשון אבל אני לא יודעת איפה בדיוק...

17/01/2012 | 12:50 | מאת: תמר

היי ליאור רציתי לספר שאני בטיפול אצל שכטר והוא מקסים , לגבי היכן הוא מקבל ? אז בראשון ברחוב פיקא 31 קופת מאוחדת מקווה שעזרתי

13/08/2007 | 15:31 | מאת: מרי

למומחים שלום! היום בבדיקת זקיקים יש לי זקיק בגודל; 22-24 . פרוגסטרון; 5.5 ןאסטרדיול; 863. אני בחודש הפסקה מטפולי פריון, ואנחנו מנסים להרות באופן טבעי במחזור זה.האם היום זהו יום הביוץ או שאיחרנו כבר? בתודה מראש! סיגל

13/08/2007 | 18:05 | מאת: שרית

הכי טוב לשאול את אחות המרפאה..אבל לפי הנסיון שלי,הפרוגסטרון מצביע על כך שהיה כבר ביוץ.לא יכולה לומר לפני כמה ימים...

13/08/2007 | 18:58 | מאת: נורית

בשעות הקרובות או שכבר התרחש עכשיו. {אפשר לאומר 'שתפסת' את הביוץ ביד} זה הזמן אם אתם רוצים בן (-; ביוץ מתרחש כאשר הזקיק מתפוצץ והביצית משתחררת עפ"י נתוני ההורמונים הזמן מתאים לביוץ וגודל הזקיק {טבעי} מראה שאת בתהליך מתקדם לביוץ. אז ליתר בטחון כדי לך לעשות בדיקות דם + US בעוד יומים כדי לראות אם הביוץ התרחש כבר. וביומים הקרובים הרבה פעילות בחדר המיטות חחח בהצלחה. נורית.

13/08/2007 | 14:46 | מאת: רחלי

היי בנות העובר שלי לא החזיק מעמד הוא לא רצה כנראה להישתרש לו אצלי ברחם. הוא עבר את ההפשרה אבל לא נקלט. אני כל כך הרוסה הנפש שלי פצועה ברמות גבוהות כל כך קשה לי ורע לי שבא לי כרגע להקיא אני מרגישה שרע לי ממש בפנים. אתמול בכיתי הרבה בחיים לא בכיתי ככה כי בתוכי ידעתי שהיום אני יקבל תשובה שלילית ידעתי ההרגשה שלי היתה חזקה. אני לא מבינה גם איך זה ששבוע אחרי הפרוגסטרון שלי היה 55.2 ועכשיו הוא ירד ל-48.4 איך? למה? ועוד העלתי את הזריקות של הגסטון פעמיים ביום. הבטא יצאה קטן מ-3iu שלילי אני לא מבינה למה הפרופסור דרש ממני לחזור על הבדיקה ביום חמישי? זה חסר סיכוי לא? ולמה לסבול את כל הזריקות הללו והכדורים עד יום חמישי? מה נראה לכן? אני יודעת שזה חסר סיכוי מה לעשות?

13/08/2007 | 15:25 | מאת: ריקי

אני כל כך מבינה מה את עוברת ומרגישה עכשיו, בדיוק לפני חודש עברתי אותו דבר כמוך, הוחזר לי בלסטוצי'סט מוקפא שנתן לי הרבה תקוות ובסוף אכזב, הייתי מאד עצובה, בעלי היה שבור כמו שמעולם לא ראיתי אותו כך, עם כל הקושי החלטנו לאסוף את השברים ולחשוב על הטיפול הבא, כל כך קשה שצריך שוב להתחיל מחדש ועוד פעם לחכות ועוד פעם מריטת עצבים עד לבטא, מה לעשות יש ברירה? שולחת לך חיבוק ענק והמון נשיקות מאחלת לך ולי ולכולנו שבפעם הבאה נבשר כאן על בטאות בשמיים פשוט בא לי לחבק אותך, את כל כך אמיצה וחזקה שאין לי ספק שבסוף תצליחי הרופא שלך ביקש תעשי שוב בטא, כנראה רוצה לתת עוד הזדמנות, בגלל שזה עובר שהופשר, לפעמים לוקח להם יותר זמן להקלט , למרות שהסיכוי נראה קטן מאחלת לך מכל לבי שהאכזבה שלך הפעם היא האחרונה אנחנו תמיד כאן כשתרגישי צורך לשפוך את הדמעות ולשתף אותנו מאתנו תמיד תקבלי המון אהבה

13/08/2007 | 15:34 | מאת: דניאל

מתוקה..את יודעת שאנחנו מרגישות, מבינות ויודעות היטב מה עובר עלייך ברגעים המזוויעים האלה. רגעים בהם הנפש צוללת בתוך יער שחור ומפחיד. את מרגישה כך כי את כל כך מצפה וכמהה להרות והכישלון הוא המחסום שמפריד בינך לבין האמהות. את חווה עכשיו אובדן והתחושה שלך מותאמת בדיוק למצב. כולנו חוות את זה כך ואת יודעת שהנפש תמצא את הדרך להרגע ותתאפס על עצמה ותתחיל להיטען בכוחות מחודשים. ככה זה עובד וככה זה אמור לעבוד כשכואב. אין דרך לעקוף את הכאב, רק להיות בו וזה יירגע מעצמו. בטא 3 היא בהחלט לא תוצאה מעודדת, אך כל תשובה שמעל האפס מחייבת מעקב לבדוק שהכל תקין. אם הונחית להמשיך את התמיכה אל תפסיקי אותה ואני מבינה מאד את תחושת חוסר האונים שזה חסר סיכוי אז מה הטעם להמשיך לדחוף עוד הורמונים....על כך רק הרופא שלך אמור לענות... אני מצטערת בשבילך ומזדהה עם הכאב. קחי את הזמן להתאוששות. איתך, דניאל.

14/08/2007 | 10:39 | מאת: מיה 2

יקירתי, אין לך מושג כמה אני מבינה אותך וכל מילה שכתבת כאילו יוצאת מתוכי , אחרי שרשרת מריטת העצבים שעברתי בטיפול האחרון ,אחרי כל כך הרבה ציפיות ואכזבות אני מרגישה את הכאב שלך ושולחת לך חיבוק חזק חזק מוחץ (((((((((((((((((((((((())))))))))))))))))))))))))) ולגבי ההנחיה של הרופא תאמיני לי למרות תחושת האין טעם עדיף להמשיך לסבול את הזרקיות כמה ימים מאשר לפספס את ההזדמנות כמוני ולהרגיש כל כך הרבה אבל כל כך הרבה רגשי אשם ותחושת פספוס שעדיין לא התאוששתי ממנה למרות שזה כבר מאחורי , עוד קצת סבלנות ואולי יש עדיין תקווה , ואם לא אז זה יעזור לך לסגור מעגל ולהמשיך הלאה , עדיף להיות בטוחה מאה אחוז מאשר לשאול את עצמך אחר כך : מה היה קורה אם הייתי ממשיכה את הזריקות עוד כמה ימים !!! אוהבת, מיה 2

14/08/2007 | 21:31 | מאת: רחלי

הנה אספתי את כל השברים ואת רסיסי הלב וזרקתי לפח פשוט ככה וקמתי ליום חדש עם תיקווה גדולה ולב חדש ומחוזק יותר .נכנסה בי היום אנרגיה חיובית שאני מקווה שתישאר שם עד שאני ינצח את המאבק הזה עם הגוף שלי . זה מפליא אותי כמה שאני לא חזקה אבל בין לילה הנפש מתרפה וה"פצע" לאט מגליד. אני היום עם מצב רוח טוב ומרומם ובמקום הזריקות החלטתי לקחת נרות לפרוגסטרון וסוף סוף אני מרגישה את הישבן שלי אוייייייייייייייייייייייייי זאת ממש הקלה. תודה מקסימות אין עליכן :) נשיקות אוהבת

15/08/2007 | 02:29 | מאת: דורה

אוי, מתוקה שלי, כמה שזה כואב. תחושת האבל על הילד שיכול היה להיווצר ולא נוצר. יותר מדיי פעמים חוויתי את הכאב הזה גם אני ואין לי מילה מעודדת. אני רק יודעת שהלב יודע לעשות את מה שנכון עבורו ואחרי שמעבדים את הכאב ההתאוששות מגיעה. אני מניחה שהרופא רוצה לראות את הירידה המוחלטת של הבטא. לדעת שאת דוחפת סתם עוד גסטון זה מדכא נורא. מילא אם יש מטרה נעלה לזבל הזה, אבל הידיעה שזה לחינם עושה את הסבל מגוחך. ככה לפחות אני הרגשתי כשנאלצתי להמשיך בתמיכה ללא סיכוי. יש עוד יומיים וזהו יקירתי. ואז תוכלי להפסיק. ליבי איתך, באמת, כי הכאב שלך הוא גם מנת חלקי במשך ארבע השנים האחרונות. הלוואי, רחלי, הלוואי שזו הפעם האחרונה שתדעי את הכאב הזה. שלך, דורה.

13/08/2007 | 10:44 | מאת: מיה 2

אחרי התנתקות של כמה ימים מהפורום שמחתי לחזור לבשר לכן שעוד 13 יום אני עושה בטא, כלומר , אתמול היתה לי החזרת מוקפאים / מופשרים ...והפעם אני ממש ממש ממש במתח, כאילו זאת הפעם הראשונה שלי...מתה מפחד ואפילו לא לקחתי חופש מהעבודה ישר חזרתי לתפקד כי נראה לי שהכי נחוץ לי יותר מהמנוחה הוא לא לחשוב בכלל, להיות עם אנשים כל הזמן ולעבוד קשה...לשכוח את הפחדים את החששות... בבקשה תחזיקו לי אצבעות ותשלחו לי קצת אנרגיה חיובית ..זה מאוד עוזר ...ביי בינתיים. מיה 2

13/08/2007 | 10:55 | מאת: לנה

היי מיוש! הפעם זה חייב להצליח אני איתך ו בטח בטח בטח מחזיקה לך אצבעות חזק. ו מחקה לאדכון של בטא בעוד 13 יום אמן אמן אמן הפעם זה היריון . שלך לנה

13/08/2007 | 12:09 | מאת: נועה ב.

מחזיקה חזק חזק עד שנקבל ממך שחרור עם הבשורה המיוחלת. תקראי כל יום את ההודעה של נועה. אני בטוחה שזה ימלא אותך בתחושות הנכונות. ואפשר גם לנסות לדמיין אותו/אותם שוחים להם שם ומצמיחים שורשים. לא יודעת אם מעודד, אבל גם אני, בפעם האחרונה (שהצליחה טפו טפו טפו) חזרתי מייד לעבודה והתנהגתי כרגיל. אבל הקפדתי לשמור איתם על קשר ולעודד אותם להידבק... אז במיטב המסורת - שולחת לך המון אנרגיות ^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^ נועה ב.

14/08/2007 | 10:18 | מאת: מיה 2

לנה !!! את עוד מסתובבת פה ???קשה לעזוב נכון ? אחרי שמקבלים פה כל כך הרבה חום ואמפתיה ואהבה והקשבה ...זה נהיה הבית השני שלנו ... מה שלומך ? ואיך הפושפוש הקטן ? התחלת כבר להתארגן לעוד סיבוב ? יקירתי מודה לך מאוד על האיחולים ומאחלת לך המון כיף והנאה עם הנסיך המקסים שלך . אוהבת, מיה 2

13/08/2007 | 11:09 | מאת: דניאל

כל האנרגיה שבעולם בשבילך! בהצלחה מיוש.

14/08/2007 | 10:19 | מאת: מיה 2

תודה מיי דיר :)

13/08/2007 | 11:45 | מאת: ריקי

מאחלת לך את כל ההצלחה שבעולם שולחת לך הרבה חיבוקים ריקי

14/08/2007 | 10:22 | מאת: מיה 2

תודה יקירתי , הלוואי שזה יצליח הפעם , ובהצלחה גם לך . מיה 2

13/08/2007 | 12:05 | מאת: נורית

מתוך היכרות איתך אז מספיק נעלי קירות וטיפוסים עליהם. לפחות תעשי כסף בזמן שאת ממתינה חחח סתם מתוקה שיהיה לך בהצלחה שולחת לך מחשבות חיוביות ומחזיקה לך, לי ולכולנו אצבעות. שלך נורית.

14/08/2007 | 10:31 | מאת: מיה 2

תודה , מה איתך היינו אמורות להתחיל ביחד לא ? תיעדכני , מיה 2

13/08/2007 | 13:51 | מאת: שירלי 123

היי אני לא רוצה להשלות אותך חלילה , גם לי היתה אותה הרגשה והנה זה הצליח אני זוכרת כמו היום ממש התרגשות , גם אמרתי לאמא שלי " הפעם זה יצליח " ושוב זה הצליח , מה אומר לך אני מאחלת לך המון המון המון ושוב המון איחולים , מחזיקים לך אצבעות חזקות עד להצלחה נשיקות .

14/08/2007 | 10:34 | מאת: מיה 2

את חושבת ? זה אומר שהגיע הזמן ? זה בסדר , לפעמים טוב לחיות קצת באשליות .. מודה לך מאוד והמשך יום נעים. מיה 2

13/08/2007 | 14:32 | מאת: רחלי

המוןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןן המוןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןן הצלחה אמן אמן אמן תיקלטי הפעם אמן ותעזבי אותנו לא רק לכמה ימים אלא לתמיד ובהריון אמןןןןןןןןןןןןןןןןן. והאצבעות אל תדאגי ישארו מוחזקות חזק . בהצלחה מתוקה.

14/08/2007 | 10:41 | מאת: מיה 2

תודה חמודה ובהצלחה גם לך &&&&&&&&&&&&&

14/08/2007 | 13:42 | מאת: לנה

היי מתוקתי! את רואה אני עדיין פה מי דיי פעם אני ניכנסת לפורום ליראות מה קורה איתכן כי לב שלי איתכן ו אני מאוד רוצה את כול מישהייתי מכירה ו לא מכירה בנות ש תצליחו . אני ידעת ש לפני הטיפול הזה היה לך הפלה זאות אומרת הבטא שלך כן הייתה חיובית זה כבר אומר מהשהו הפעם חייב ליהיות חיובי ל 9 חודשים. אני בסדר עוד חודשיים יוצאת לעבוד גם פיציק שלי עכשיו בסדר עברתי איתו תקופה מאוד קשה (לא מאחלת ל אף אמא טריה לעבור את זה כימת לעבד את הילד) אבל עכשיו טפו טפו . כמו ש כתבת לי סיבוב שני עוד רחוק עליי. מיוש ממי עד כמה את חזקה עוד כיצד סבלנות ו יהיה בסדר אוהבת אותך לנה

15/08/2007 | 02:51 | מאת: דורה

הללווווווווווווויה! החזרה! איזו חגיגה! יאללא, ראבק, תארגני לנו איזו חגיגה כאן. יותר מדיי זמן את כאן והגיע הזמן שתפני מקום ותתפני מרצון. איזה הודעה ענקית עם שירשורים מכאן ועד הונולולו ורק עכשיו שמתי לב. רחפנית שכמוני. ווי, תגידי, איפה את מטופלת שגם אצלך עושים את הבטא אחרי 14 ימים? ובהצלחה! ותתרגשי! ותעסיקי את עצמך, זה ניפלא! וייאללא, מיה, יאללא, תכנסי להריון! &&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&& דורה.

15/08/2007 | 13:21 | מאת: מיה 2

נכון , אני כבר סבתא בפורום הזה ..ככה זה אצלי כל מה שהישגתי היה בקושי ..עכשיו כשאני משחזרת את החיים שלי ..גיל התבגרות קשה ..בקושי הלכתי ללמוד באוניברסיטה .. בקושי מצאתי עבודה בתחום שלי ...בקושי היה לי מערכת יחסים נורמלית ועד שהישגתי אותה יצאה לי הנשמה , כמעט התייאשתי כמעט הכרזתי מלחמה על כל הגברים ..עוד מעט הייתי מחליטה להפוך לליסבית ...ועד שהתחתנתי יצאה לי הנשמה ועד שנכנסתי להריון ראשון ועד ש... אני רגילה להיתקעות הזאת בחיים , זה אני ככה זה אצלי... אני מטופלת בלניאדו - נתניה ,והפעם כן כן יקירתי אני מתכוונת להיכנס להריון , זה בדיוק מה שאני מתכננת , את יודעת !! היום יום הולדת לביכור שלי בן 4 , הלוואי שאני יכולה להעניק לו מתנה ענקית , אח או אחות ליום הולדת , הלוואי שבשנה הבאה כשיהיה בן 5 הוא יחבק עולל רך , הלוואי !! היית צריכה לראות אותו איך הוא אוהב את התאומים של גיסתי איך הוא זורח משמחה ומאושר כשהוא מחזיק אותם ...ואני אוכלת את הלב ...כששואל אותי : מתי יהיה גם לי אחות ?? טוב עזבי זה לא קשור .... יקירתי , מודה לך ואהבת אותך, מיה 2

13/08/2007 | 09:59 | מאת: סיגל

ביום שישי עשיתי הזרעה ,מתי אני יכולה לבדוק אם יש הריון אמי מרשגה כבדה ,ובחילות קצת,כמו כן ביום ההזרעה היה לי ע"ג התחתון הפרשות לבן צלול עם צבע ורוד מה פשר זה?

13/08/2007 | 12:06 | מאת: נורית

ההפרשה הורודות יתכנו בשל דימום קל מהתהליך ההזרעה אין דאגה זה קורה להרבה בנות ואין זה מעיד על הצלחה או כישלון של ההזרעה. הכבדות והבחילות זה כתוצאה מהרבה הורמונים ולא קשור בשלב זה להריון. כדי שלא יהיו לך בעיות בשחלות יש צורך לשתות הרבה מים כדי לעזור לתיפקוד תקין של השחלות. את הבדיקה לבטא כמותית אפשר לעשות כעבור שבועים מההזרעה מומלץ לעשות בדיקת דם כי בשלב של הריון צעיר בדיקות השתן הביתיות אינן אמינות ולכן אם את רוצה לקבל תשובה אמינה יש צורך בבדיקה הדם. השתדלי לא לעשות מאמץ פיזי תנוחי הרבה, אכלי בריא, שתי לפחות 3 ליטר ביום מים או שתיה לא משתננת, תשתדלי שלא יהיו לך עצירויות. בהצלחה.

13/08/2007 | 01:11 | מאת: sn1234

ברצוני להבין מה בדיוק הבעיה וכיצד מטפלים בה??? עשיתי בדיקת דם בספירה של 21,22 יום מיום המחזור ביום ה22 של הספירה עשיתי בדיקת דם ויצאה לי התוצאה 3.1 של ה- progesterone הייתי רוצה לדעת האם זאת תוצאה גרועה או סבירה? ולשם מה הרופא שלח אותי לבדיקת אולטרהסאונד ואגנלי לאחר תוצאה זו? מה הבעיה שכתוצאה מהבדיקת דם החליט שאני צריכה אולטרהסאונד ואגנלי ? האם אפשר להסביר לי מה בדיוק קורה איתי ? ולמה מתכוון הרופא? תודה SN1234

13/08/2007 | 11:57 | מאת: נורית

יש לך מחזור סדיר? אחת לכמה זמן את מקבלת מחזור? באלו הערכים שנמדד הפרוגסטרון שלך? בגדול זה ששלחו אתך לאולטרסאונד וגינלי לא קשור ישירות לבדיקת הפרוגסטרון. האולטראסונד הוגינלי נועד כדי שהרופא שלך יקבל תמונה על מצב מכני כלומר: מבנה ברחם, החצוצרות, השחלות וכמובן לראות עם יש זקיקים ומעובי רירית. זאת בדיקה שגרתית נניח למשל כמו צילום ראות. לגבי הפרוגסטרון התבקשת לעשות ביום ה-21 מהמחזור כדי לדעת אם היה ביוץ באותו חודש. הערך נראה נמוך אבל חסר פרטים כדי להעריך למה הוא נמוך ולכן איני יכולה לענות לך על רמות הפרוגסטרון שלך. יתכן שלא היה ביוץ באותו חודש אבל גם יתכן שהיה ביוץ באותו חודש אבל הרמות ירדו כי את קרובה למחזור. אם יש לך עוד שאלות את מוזמנת לשאות אולי תפרטי יותר מה מדאיג אותך שנוכל לתמוך בך אבל זכרי כאן זה פורום חברתי ואני וחברותי אינן רופאות. בגדר המלצה בלבד>>> כדי לדעת אם מתרחש אצלך ביוץ סדירים כדי לך ללכת לאולטרסואונד כ- 10 ימים מהמחזור בשלב זה נתן יהיה לראות פעילות בשחלות. בהצלחה נורית.

12/08/2007 | 22:22 | מאת: שירלי

הי בנות עוד פעם בטא שלילי... הדבר היחיד שמעודד אותי זה שהפעם יש לי מוקפאים, תודה לאל... ובינתיים- אולי משהי יכולה לענות לי איך בדיוק הולך מחזור של מוקפאים? לוקחים תרופות או שפשוט משתמשים במחזור הטבעי? מקווה מאוד שלכולנו יהיה בהצלחה בקרוב, כי הסבלנות והכוחות כבר הולכים ונגמרים לי.

13/08/2007 | 01:47 | מאת: סמי

שירלי יקרה, אפשר ככה ואפשר ככה. זאת אומרת, אם רוצים והנתונים הגופניים מאפשרים את זה, אז אפשר על ביוץ טבעי. במקרה כזה המעקב צריך להיות מאוד צמוד ומדוקדק, ולקראת ביוץ צריך לעשות כל יום אולטראסאונד ובדיקת דם. במקרה שאין אפשרות לעקוב כל כך מקרוב, לוקחים תרופות שמאפשרות שליטה על מועד הביוץ, וכשהרירית בעובי המתאים, משרים ביו.,בשני המקרים, יומיים או שלושה אחרי הביוץ (תלוי בגיל העוברים בעת ההקפאה) מחזירים. שיהיה בהצלחה, סמי

13/08/2007 | 09:55 | מאת: שרית

אצלי בהחזרת המוקפאים, זה לא היה על בסיס טבעי אלא קבלתי 4 אסטרופם ביום..וגם תמיכה הורמונלית של פרוגסטרון כמה ימים לפני ההחזרה... יש כאלה שכן הולכות על מחזור טבעי.זה תלוי באישה עצמה. אל יאוש יקירתי!!!אצלי במוקפאים השתמשו בהנצה,דבק ביולוגי(לא מקובל בכל היחידות) וגם לקחתי תמיכה של גסטון. אולי זה מה שעזר..מי יודע.. בהצלחה!!!

12/08/2007 | 22:14 | מאת: ליאור

היי תודה על התגובות, נורית, שני ודניאל.... אני עדיין לא יודעת מה לעשות.. הייתי אצל ד"ר פרידלר שבח בת"א, הוא היה בסדר, אין לי למה להשוות, אבל נראה לי בסדר. האמת היא שהוא לא ענה לי על כל השאלות, ויצאתי ממנו עם תחושה של חוסר ידע עדיין, זה קצת תיסכל, אבל אולי ההסברים יגיעו בהמשך... אני מקווה לפחות... בכל אופן, הוא אמר לי להתחיל עם דקפפטיל, ושזה יהיה הטיפול הארוך. מה ז"א טיפול ארוך? מישהי יכולה לספר לי מה זה דקפפטיל? יש תופעות לוואי? בכלל, אני אשמח לכל אינפורמציה שתעזור לי לעבור את זה... אני קצת חוששת. אני עדיין לא בטוחה שאני רוצה להישאר אצלו או להחליף רופא... אוף!!!!! כמה מחשבות, היסוסים, חששות, תהיות.... הצילו!!!!! מצטערת ששפכתי פה הכל... תודה שאתן כאן. לילה טוב, ליאור

13/08/2007 | 08:44 | מאת: טלי

ליאור אתמול התחלתי טיפול עם הדקא הארוך לאחר שהקצר לא השפיע גם לי זו הפריה ראשונה שיהיה בהצלחה לשתינו, יש ענין כזה עם הרופאים שאפילו שהם מקסימים (אני אצל ד"ר שכטר) קשה לשאול הכל בכל פעם כי שוכחים חלק, תעשי לך רשימה של שאלות ותבואי איתה לגבי טיפול ארוך אני כבר חודש מאז ההתחלה ולא ממש התקדמתי אז,,, סבלנות כל פעם אני מגלה כמה התהליך הזה הוא ארוך ומסורבל וקשה אבל איך ד"ר שכטר אמר לי אתמול - הפתעות הן חלק מהחיים וצריך להמשיך הלאה אז- מחזיקה לך אצבעות !

12/08/2007 | 16:18 | מאת: לנה

היי לי ! רציתי לישמועה אותך מה קורה איתך? יש לי הרגשה ש ילדת כבר? איך את מרגישה? הכול בסדר ? בכול זאות עם עוד לא ילדת ש יהיה לך לידה קלה ו חיויה כפית הרבה נשיקות לנה

12/08/2007 | 16:58 | מאת: נטע

אני לא רוצה להישמע גסת רוח ואני לא מתכוונת לפגוע באף אחת מכן, אבל יש כאן קצת חוסר התחשבות בהתכתבות עם לי על ההריון והלידה. אני בטוחה שאני לא צריכה להסביר את עצמי. אני בטוחה שישנם פורומים אחרים בהם תוכלו לחלוק את החוויה המדהימה של ההריון. אנא מכן, כבדו אותנו, את הבנות שעדיין נאבקות. זה כמו לאכול ע"י אדם רעב וחסר אמצעים. עד כדי כך! תודה.

12/08/2007 | 22:51 | מאת: לנה

נטע היי! חמודה על תיפגעי כולנו עברנו את זה אני כול כך מבינה אותך חוץ מי זה ש אצלי אין שום אינטרס ליכתוב על היריון או לידה בטח ש לא . לגביי לי אני באופן פרטי רשמתי את פאלפון שלי ו היא נעלמה לי ו יש לי בעיה עם מסנגיר . תביני אותי עז שאלתי מה שלומה ב פורום . אני רק מאחלת לך ו לשאר הבנות מהר מאוד להיכנס להיריון אני מחזיקה ידיים עבור כולם. חס ו חלילה אני לא מתכונת לפגועה ב אף אחד אני תיפוס מאוד עדין ו עברתי גם מספיק. מחבקת אותך ו ש יהיה לך ו לשאר הבנות בהצלחה

12/08/2007 | 12:52 | מאת: מיכאלה

בנות יקרות שלום, זו הפעם הראשונה שאני בפורום הזה ואשמח לקבל תשובות מנסיונכן לגבי תמיכה בהריון. רקע: עברתי הזרעה ולא IVF. הפרוגסטרון שלי היה תקין כשבדקתי בתחילת ההיריון. לדעתי הרופא נתן לי את התמיכה בגלל שההיריון הקודם הסתיים בהפלה טבעית בשבוע 11 (אחרי שנצפה דופק ועובר בגודל מתאים) וגם מפני שבתחילת ההיריון הזה היה דימום (מלווה בכאבי בטן תחתונה) שנמשך כארבעה ימים. כעת אני בשבוע 9 + 3. בערך משבוע חמישי אני מקבלת תמיכה של אוטרוגסטן 200 * 3 פעמים ביום (נוטלת דרך הפה, כי זה גורם לי צריבה וגרד בנרתיק(. הרופא שלי אמר לי בהתחלה להפסיק את התמיכה בתום 9 שבועות. בביקור האחרון הוא אמר לי להפסיק בתום 11 שבועות (למרות שבאולטרא סאונד ראו דופק והעובר בגודל מתאים לגיל וזז). אני סובלת מתופעות לוואי קשות מהטיפול הזה: נדודי שינה, בחילות חזקות מאד במשך כל היום, סחרחורות וכאבים חזקים במפשעה (דיווחתי לרופא על כל התופעות האלה, אך הוא עדיין טוען שעלי להמשיך בתמיכה). שאלותיי: 1. מתי כדאי להפסיק את התמיכה? 2. האם יש להפסיק בבת-אחת או בהדרגה? 3. האם יש סיכון בתרופה הזו שזה יזיק לעובר בכלל או לעובר ממין נקבה בפרט? 4. האם זה לא מינון אגרסיבי מידי (600 מ"ג פרוגסטרון ליום)? תודה רבה רבה ובהצלחה לכול ן!!!! מיכאלה

12/08/2007 | 13:28 | מאת: דניאל

שאלותייך מחייבות תשובות מקצועיות וחוות דעת רפואית. פורום זה הינו פורום תמיכה חברתי ואינו מתנהל ע"י צוות רופאים,על כן אני מפנה אותך לכתוב בפורום הפרייה חוץ גופית בהנהלתו של פרופ' זיידמן, או לפורום הריון ולידה.מקווה שתוכלי למצוא מענה. איחולי בריאות תקינה. דניאל.

13/08/2007 | 12:43 | מאת: שרית

רק בשבוע 12 השיליה מתחילה לתפקד במלואה..עד אז התמיכה מספקת את ההורמונים הדרושים לתמיכה בהריון.על כן,הכי בטוח להפסיק את התמיכה בשבוע 12.כלומר,כשימלאו להריון 11 שבועות ו-7 ימים. בהצלחה!!!

12/08/2007 | 10:10 | מאת: נועה

סוף סוף אני יכולה להתפנות לכמה דקות ולכתוב לכן, קודם כל תודה עצומהההההההההה לכל המברכות! ובכן, גילעד נולד ביום חמישי שעבר לפנות בוקר ב 2.8.07, בתאריך שאני חישבתי כתאריך היעד. (היה לי ויכוח עם זיידמן ממתי סופרים מהחזרת עוברים או שאיבה, וזה היה היום הנכון מהשאיבה...חחח...) לא אאריך יותר מדי בסיפור הלידה, אבל אתן תקציר: תכננו לידת בית טבעית עם מיילדת פרטית. הכל התחיל לפי הספרים, עם צירים, שנמשכו ונמשכו, לפתיחה מלאה הגעתי רק לאחר 24 שעות, שהיו כאובות אבל נסבלות. כבר לפני שהגעתי לפתיחה מלאה המיילדת הבחינה שגילעד נמצא עם הראש במצג רוחבי במקום עם הקודקוד כלפי מטה.... למרות כל נסיונות הסיבוב שלה, לא הצלחנו להביא אותו למצג הנכון, ולא היתה ברירה אלא לעבור לבית החולים. שם היו מאד מתחשבים ועוד רצו לתת צ'אנס לסובב אותו, אבל כבר אפסו כוחותי להמשיך ללא משככים, ולכן הגעתי לקיסרי בהרדמה מלאה. (אסור היה לתת לי אפידורל בגלל קרישה נמוכה...) קל זה לא היה, בכלל. 28 שעות של כאב עצום, עם ידיעה שבסוף יגיע איזה מלאך קטן. איבדתי גם הרבה דם בניתוח והגעתי להמוגלובין 6.8.... א-ב-ל!!!!!!!!!!!! ביום ראשון שעבר ברחתי הביתה, למרות שהיו צריכים להשאיר אותי עוד יומיים, והתחלתי להתאושש לאט לאט. עדיין לא פשוט בכלל, אבל כשאמרתי לכן תמיד, שבסוף התהליך הזה מחכה לנו אוצר קטן ומקסים, לא שיקרתי. גילעד נולד בשנת החזיר הסינית, והוא יונק כמו חזיר גדול! מתוק בטירוף. לקח לי 100 דקירות מחטים, 40 פתיחות רגליים, 3 שאיבות, 5 החזרות עוברים, 1 לידת בית שנגמרה ב 1 קיסרי, והתוצאה - גילעד פה איתי. היה קשה, בכלל לא קל, אבל אבל אבל, תזכרו תמיד תמיד תמיד, זה מגיע, וכשזה מגיע, הגרון נחנק מדמעות של אושר. כל רגע, כל יום, עם כל תנועת פה או רגל שלו, הכל משכיח. מאחלת לכולכןןןןןןןןןןןןן, מכל ליבי, שתגיעו לרגע הזה כמה שיותר מהר, עם כמה שפחות מכשולים וכאבים בדרך, אוהבת, ושולחת לכולן אבקת תינוקות בניחוח גן עדן! נועה.

12/08/2007 | 10:21 | מאת: דניאל

איזה אושר.. אחרי כל מה שעברת, שנשמע סוחט, מייגע ומפחיד, אני מאחלת לך שתרגישו טוב ושתיהנו באמת מכל דקה שעוברת. אני בטוחה שכל הסבל שעברת היה שווה לבסוף לטובת המלאך החדש שלך. איזה אושר......ומגיע לך. you earned it big time שלך, דניאל.

12/08/2007 | 12:36 | מאת: ריקי

כשאני קוראת את המילים שלך, הגרון שלי פשוט נחנק אני כל כך מכירה כל מילה ואות כשאת כתבת כמה דקירות, שאיבות, החזרות וכמה זה קשה ושזה בסוף זה יהיה שוה. אני שמחה בשבילך שאת מרגישה יותר טוב ושהכל בסדר ושהאוצר הקטן שלך עושה אותך מאושרת. אין לי ספק שבסוף כולנו נגיע לרגע הזה. קשה אשר קשה תהיה הדרך, בסוף האושר הזה יגיע, אני בטוחה אצל כולנו פשוט מעודד לקרא מה שכתבת תודה לך על הכל אוהבת אותך מאד ריקי

12/08/2007 | 13:23 | מאת: שרית

ממש מתרגשת בשבילך..חבל שאני לא עשיתי רישום של כל הדקירות,פתיחות רגליים וכ"ו..חחחחח

12/08/2007 | 15:13 | מאת: לנה

ממי שלי יקרה! נועהילה כודם כול הרבה מזל טוב ש תהנו מי גילעד הקטן ו ש יהיה בראי ו לך ש יהיה החלמה מהירה. דבר שני את במת עמיצה ללדת בבית עם מיילדת זה נישמה לי מפחיד ללא בית חולים . מצתערת לישמועה ש זה ניגמר ב ניתוח קסרי כן כן לידה ראשונה זה לא קל אני ב שום פנים ו אופן לא הייתי מחזיקה מעמד בלי הרדמה. נועה מתוקה תישמירי על עצמך ו כמה ש את יכולה להניק אותו תהניקי את גילעד אני מאושרת בישבילך ו כול לידה זאות חוייה לאחת זאות חוייה קשה ל שניה זאות תהנוג. גם אני עברתי את לידה מוקדמת קשה הרבה שעות אבל עכשיו זה לא מישנה היקר יש לך מתנה מי אלוהים הכי יקרה . בנות אני מאחלת לכן לעבור בקרוב את החויות האלו אתן תצליחו כמו נועה שלנו ו כמו שאר הבנות ש היום אמאות. אוהבת אותך שלך לנה

12/08/2007 | 15:24 | מאת: דורה

איזה סיפור לידה מרגש! ואיזה אושר ואיזו שימחה שגילעד החמוד כבר כאן מחובק בידיים שלך. ניפלא שהוא יונק כמו שצריך. ניפלא שאת מתאוששת. זה יקח עוד זמן אבל את לא תשימי לב כי תהיי עסוקה בפשוש הקטן והניפלא שלך! מאחלת לך בכל ליבי הורות מלאה באושר וסיפוק. נחת מכל רגע. החיוך, ההתהפכות, הישיבה, המלמול הראשון, הצעד הראשון, גן, כתה א', וכן הלאה וכן הלאה. את תראי, הפצפוצון המתוק הזה גם יביא לך נכדים לביייביסיטר! אוהבת, דורה.

13/08/2007 | 12:04 | מאת: נועה ב.

כל כך נחמד לשמוע ממך ולשמוע שהכל עבר בשלום. מי כמונו יודעות כמה קשה היתה הדרך. וזה כל-כך מחזק לשמוע שהכל משתלם בסוף!!! המון כוחות למצב החדש והמון שמחה ואהבה במשפחה הגדלה. ותמיד נשמח לשמוע ממך עדכונים... נועה ב.

13/08/2007 | 12:04 | מאת: אני

עלי היו מתנפלים כאשר הייתי כותבת עדכון או מבקשת משהו..כמעט "הרגו" אותי מרוב כעס על זה שכאן זה פורום פוריות ולא הריון,ושזה עלול לגרום קנאה(מובנת כמובן).

12/08/2007 | 03:35 | מאת: דורה

ובו המלצות על רופאים? ליזי צריכה המלצה לרופא בדרום...

12/08/2007 | 08:51 | מאת: ריקי

בפורום פוריות של תפוז יש מנוע חיפוש לרשימת הרופאים המומלצים ביותר לידיעתך שיהיה אחלה יום נשיקות

11/08/2007 | 23:10 | מאת: abh

כבר כמה פעמים ניסיתי לשאול פה שאלות, איזה מן פורום תמיכה זה?

12/08/2007 | 03:08 | מאת: דורה

אני מתנצלת, לא שמתי לב ששאלת שאלות פה. חיפשתי כמה דפים אחורה ועדיין לא מצאתי. יתכן שהכותרת שלך לא העידה על התוכן או שאף אחת לא ידעה מה לענות? נסי שוב ואני מקווה שנוכל לעזור לך. דורה.

שלום רב, הבחורה שאני יוצא איתה טוענת שהיא משתמשת בטבעת למניעת היריון, אני לא מכיר אותה מספיק ואני מאוד חושש מגניבת זרע אך אני לא מעוניין להשתמש בקנדום - איך אוכל לדעת שאכן היא משתמשת בטבעת ? תודה !!

11/08/2007 | 14:13 | מאת: דניאל

פורום זה נועד למען נשים המתקשות להרות וזקוקות לתמיכה נפשית. אי לכך, לשאלות מהסוג ששאלת ישנו פורום מתאים יותר בו אתה מוזמן לכתוב ולהתייעץ. תודה.

12/08/2007 | 15:34 | מאת: דורה

גניבת זרע! זה נורא מפחיד! אז אם אני מבינה נכון- אתה לא מכיר אותה מספיק טוב כדי לסמוך על מה שהיא אומרת אבל טוב מספיק כדי לשכב איתה. אתה לא רוצה שיגנבו (וואו, איזה פחד) את הזרע שלך אבל לא רוצה להשמש בקונדום. בן כמה אתה? שש עשרה? אתה חושב שרק זרע יעבור בקיום יחסי מין? ומה עם כל המחלות שאתה עלול להדביק אותה בן? תשתמש בקונדום! ובעצם. תשמע. אין שום דרך לדעת אם היא משתמשת בטבעת. והיא נשמעת לי נורא מסוכנת ולא בוגרת ולא אמינה. והרי אתה ממש לא רוצה להשתמש בקונדום, והחשקים שלך הכי חשובים בעולם. לכן, העיצה הכי טובה שיש לי בשבילך היא לעזוב את הבחורה המסכנה. שניכם תרוויחו. אתה תיפטר ממישהי מאד לא אמינה והיא תיפטר מאגואיסט אינפנטילי ולא מפותח. פיכס!

שמעתם על פרופ' לולנפלד? מומלץ? יש לכם על מי להמליץ? באופן פרטי וגם לא פרטי תודה ולילה טוב רוזי

וואללא, ממש לא מכירה. אבל אפשר לחפש באתרי אינטרנט שמות של רופאים מומלצים. יש אתר כזה רק שלצערי אינני זוכרת אותו. אולי מישהי אחרת תענה לך ותדע לתת לך את הקישור לאתר ההוא. בהצלחה! דורה.

09/08/2007 | 21:18 | מאת: ליאור

היי אני בפעם הראשונה כאן, נתקלתי בפורום במקרה, וטוב שכך!!! כבר כמה ימים אני קוראת כאן, וקיבלתי המון אינפורמציה, עידוד, ותחושה של קבוצת חברות הכי טובות... אנחנו לפני הפריה ראשונה, בעקבות בעיית זרע, אני חברה בקופ"ח "מאוחדת", והופניתי לד"ר שבח פרידלר בת"א. האם מישהי מכירה אותו? יש למישהי המלצות? האם כדאי ללכת לרופא מהקופה או שעדיף רופא פרטי? אשמח לקבל את חוות דעתכן... סופ"ש מופלא... ליאור

09/08/2007 | 21:39 | מאת: שני

ששמו פרופ' משיח והוא מקבל במרכז קרוב לרח' דיזינגוף. אם תרצי אתן לך מס' טלפון. אך הוא לוקח יקר. פגישה ראשונה 1000 ש"ח ואחר כך זה פחות לא יודעת כמה. יש לו שם עולמי את הרפא ששאלת עליו אני לא מכירה. בהצלחה

09/08/2007 | 21:45 | מאת: ליאור

שמעתי עליו, ואפילו קיבלתי המלצות חמות... אבל, שמעתי שהוא מאוד לא סימפטי, עד כדי אגרסיביות, וזה קצת הרתיע אותי... את מטופלת שלו? האם את מרוצה? תודה רבה על התגובה המהירה שלך... מקווה ומתפללת לטוב.... בהצלחה לכולנו... ליאור

10/08/2007 | 01:27 | מאת: נורית

איני מעונינת לפתוח כאן את האחד הוויכוחים הנצחים "איזה רופא טוב יותר". ודעתי שונה גם לגבי רופא וגם לגבי הטיפולים בכלל>>> ולצערי זה מתוך ניסיון של יותר מ- 7 שנים שבתוכם עברתי עשרות טיפולי פריון. נורית.

10/08/2007 | 08:08 | מאת: דניאל

הייתי מטופלת של ד"ר פרידלר באסף הרופא. אני מדברת אך ורק מחווייתי האישית, ואני יודעת שישנן בנות שמאד מרוצות ממנו, אני לא ביניהן. הוא הסיבה שעזבתי את אסף הרופא גם מפאת היחס וגם מפאת הטיפולים שנעשו ללא מתוך רוטינה ולא מתוך הסקת מסקנות או ניסיון לשנות את הפרוטוקול. הוא ויתר עלינו אחרי הפרייה שלישית והמליץ על תרומת ביצית ללא אינדיקציות ממשיות לכך. עברתי מאז הרבה רופאים והתייעצויות ובדיעבד הבנתי שד"ר פרידלר טעה או שפשוט "נפנף" אותנו מהמחלקה כי לא הסתדרנו לו בסטטיסטיקת ההצלחות. אני חוזרת ואומרת שישנן בנות רבות שמרוצות וממליצות עליו. לגבי רפואה פרטית: ישנם רופאים מקצועיים ומעולים לא פחות מאלה הפרטיים ולכן אני הייתי ממליצה לך לשמור את הפרטיים רק למקרה שלא יילך אחרי מספר נסיונות בציבורי. בהצלחה.

11/08/2007 | 11:57 | מאת: נועה ב.

שלום ליאור, לא יודעת מהיכן את בארץ, אבל מאוד מאוד ממליצה לך על ד"ר רב-הון שמקבל במאוחדת ברחובות וגם פרטי. הוא מקסים, קשוב, אחראי ומשנה את הפרוטוקולים בכל פעם וגם מגיע לתוצאות. אני בטוחה שעוד בנות כאן בפורום יכולות להמליץ עליו. אפשר ללכת אליו לפגישה בקופה ואז להחליט אם ממשיכים בפרטי או לא. גם אם הולכים על פרטי דרכו יש החזרים של הקופה ואפשר לשלב את הטיפול - בדיקות ומעקב לעשות בקופה ואת השאר באסותא. מאוד ממליצה... נועה ב.

12/05/2008 | 21:30 | מאת: מיכל

אני מטופלת שלו כבר 8 שנים יש לישני ילדים בזכותו ואני בהריון!!!555 הרופאהטוב מכולם בעלידי זהב וסבלנותללא גבולות אני הולכתאליו באופן פרטי מיכל

09/08/2007 | 21:08 | מאת: רוז

שלום נאמר לי לקחת איקקלומין מיום השלישי של המחזור. קיבלתי ביום שלישי בלילה בשעה מאוד מאוחרת (בערך ב12) לפי חישוב של שלושה ימים אני אמורה להתחיל ביום שישי נכון? לפי הבנתי זה התחיל בעצם ביום רביעי. אשמח אם תענו בהמרה כדי שאדע מתי לקחת. תודה רוז

09/08/2007 | 22:27 | מאת: ריקי

אכן אם קבלת ב-12 בלילה, את היום הראשון למחזור מתחילים לספור מיום למחרת כך שהיום השלישי למחזור שלך הוא ביום שישי כמו שאמרת שיהיה לך המון המון בהצלחה והלוואי שתבשרי לנו בשורות טובות בקרוב

09/08/2007 | 22:59 | מאת: רוז

בנות ערב טוב אותי מה שאני הולכת לכתוב לכן מאוד מאוד עודד וחשבתי שזה יעשה את זה גם לכן חברה טובה מאוד שלי אחרי 4 שנים קיבלה היום את התשובה החיובית היא בהריון!!! זה היה הריון חסר סיכוי אחרי 5 הפריות וטיפולים והשבחות ולא יודעת מה ודווקא שהרופא אמר לה הגיע הזמן לחשוב אולי בכיוון אחר היא קיבלה את הבשורה המדהימה שהיא בהריון.(טפו טפו טפו בלי עין רעה) אותי זה מאוד מאוד עודד ונתן לי הרבה אופטימיות.... מי יודע אולי אנחנו הבאות בתור!!!! שיהיה לנו סוף שבוע נעים

אין ספק שאנחנו הבאות בתור כי אנחנו: 1. נחושות 2. מסורות 3. קשובות 4. מומחיות 5. רוצות 6. ו...כי מגיע לנו כבר!!! סופ"ש נעים ופורה לכולן.

ושיהיו בשורות טובות לכולנו בקרוב מאד אכן מעודד מאד אנחנו הבאות בתור תזכרו אוהבת ריקי

09/08/2007 | 15:29 | מאת: מ

תודה רבה על העזרה בברכה, מ

09/08/2007 | 15:57 | מאת: דניאל

09/08/2007 | 13:28 | מאת: נילי

היי אן, מתי הבדיקה? מחזיקה לך אצבעות שתהייה בטא חיובית!! בהצלחה! נילי.

09/08/2007 | 22:42 | מאת: אן

היי נילי, הבדיקה ביום א' הקרוב - איזה לחץ! מתפללת בשבילי שהפעם הצלחנו ואכן תהיה בטא חיובית. תודה על החזקת האצבעות - זה מעודד מאד. מתי הבטא שלך? לדעתי, לקראת סוף השבוע הבא - אני צודקת? מחזיקה גם לך את כל האצבעות שלי ומתפללת חזק עבורך ועבור כולן/כולם. אן.

10/08/2007 | 01:14 | מאת: נילי

נשאר עוד קצת, תחזיקי מעמד! הבטא שלי ביום חמישי. היום הזרקתי את האוביטרל. אני כל הזמן מדמיינת שיש לי תופעות של הריון אבל כמובן אי אפשר לדעת עד הבדיקה. תנסי להנות מסוף שבוע ולא לחשוב (גם אני אנסה). שיהיה בהצלחה לנו ולכולן! לילה טוב :)

08/08/2007 | 17:57 | מאת: מ

דניאל היי תודה לתשובתך אנחנו מאזור הרצליה ובעקרון קבענו בוולפסון כי שם יש תור יותר מהיר בספטמבר , חשבתי אולי יש מקום פרטי שיכול לזרז את ההמתנה הארוכה לבדיקות הללו שבעלי אמור לעבור . אנחנו לפני ביצוע IVF ראשון ולכן רצינו למצוא מקום פרטי שמקבל מיידית ויאפשר תוצאות מהירות לבדיקות במקום לחכות חודש וחצי ועוד חודש לתוצאות . בכל אופן תודה מ

08/08/2007 | 20:10 | מאת: דניאל

הייתי ממליצה לך להתקשר למוקד של קופת החולים שלך (אם את בכללית אז כלליתCALL) ולברר, שם בטוח תוכלי לקבל תשובה. לי אין כל מידע על מקומות פרטיים שמבצעים בדיקות גנטיות. אינסופ בהצלחה. דניאל.

09/08/2007 | 12:25 | מאת: נועה ב.

עד כמה שיוע לי אין מקום פרטי ויש תורים. אנחנו, מאותה סיבה עשינו באסף הרופא. האם ניסית בכל מני בתי-חולים? קחי בחשבון שגם לתשובה לוקח לפחות חודש להגיע, ויש חגים... בקיצור, תכיני הרבה סבלנות ונסי בינתיים סתם להנות ולעשות דברים כיפיים לפני הסיבוב הבא. המון בהצלחה, נועה ב.

08/08/2007 | 16:53 | מאת: b3030

אני וחבר שלי קיימנו יחסי מין והוא גמר בתוכי פעמיים (במטרה שאני אכנס להריון בעזרת ה'). המחזור שלי לא סדיר... קיימנו יחסי מין לא בזמן הביוץ אלא לפני הביוץ. רציתי לדעת האם יש סיכוי שאני בהריון או כדי להיכנס להריון אני חייבת לקיים יחסי מין רק בזמן הביוץ. האם אני יכולה לדעת אם אני בהריון לפני שאני אמורה לקבל מחזור? (המחזור שלי היה ב29.7 וקיימנו יחסים ב6/8 וב7/8.. הביוץ שלי צריך להיות בין ה10/8 ל16/8). האם יש סיכוי להריון? בבקשה תענו לי זה ממש חשוב לי.. תודה מראש לכל העונים.

08/08/2007 | 17:39 | מאת: דניאל

זהו פורום לנשים המתקשות להיכנס להריון ונמצאות בטיפולי פוריות. אנא הפני כל שאלה הקשורה בהריון ובווסת לפורום המתאים. תודה ובהצלחה.

שלום, מישהו יודע איפה אפשר לבצע את הבדיקות הללו באופן פרטי ומהר . תודה מ

מאיזה איזור את? אני עשיתי בדיקת קריוטיפ בקפלן דרך מחלקת ייעוץ גנטי. חסרי כרומוזום Y נדמה לי שמבצעים בתל השומר אך לא סגורה על זה.

הי מ ודניאל, לנו יש בעיית זרע. לא שלחו אותנו לבדיקות האלה ונראה לי שזה חשוב, עושים אותם באופן פרטי? מתי עושים בדיקת קריוטיפ? מצטערת שנדחפתי לשאלה אבל בדיוק חשבתי על זה. יום טוב נילי

מאיזה איזור את? אני עשיתי בדיקת קריוטיפ בקפלן דרך מחלקת ייעוץ גנטי. חסרי כרומוזום Y נדמה לי שמבצעים בתל השומר אך לא סגורה על זה. פני לרופא המשפחה שלך, הוא אמור להפנות ולהנחות אותך לפי איזוא מגורים. בהצלחה.

08/08/2007 | 15:15 | מאת: שיר

הי מירב אני מבינה מה את אומרת זה מדוייק מה שעבר עליי יום יום אבל אל תאגה בסוף גם תורך יגיע ב"ה לשאלתך על ד"ר וייסמן רק תדיע שהוא אלוף היום אני אחרי לידה בזכותו גם לי מהפורום בחודש תשיעי טופלה ע"י ד"ר וייסמן . אז שיהיה בהצלחה שיר

09/08/2007 | 20:18 | מאת: מירב

שיר תודה רבה. האמת שהיתי צריכה לשמוע את זה !!!!!!! שאני לא מחכה 3 חודשים לתור אצל דר ויסמן סתם. אוף שיגיע כבר היום של התור תודה מירב

08/08/2007 | 15:13 | מאת: שיר מפעם

היי לי מה שולמך אך ההריון מתקדם, אז מה בקרוב אמא.... אני מאמינה שאת מתרגשת עד אין סוף. אז ככה אני ילדתי בן לפני חודשיים וחצי הלידה היתה בסדר גמור חויה מדהימה אי אפשר להאמין, עד היום קשה לי להאמין שהתינוק המדהים הזה שלי (אודות לד"ר וייסמן). אני מאחלת לך שתיהיה לך לידה קלה, הרבה נחת ושילך לך הכל בקלות. אוהבת שיר

09/08/2007 | 13:38 | מאת: לי

מזל טובבבבבבבבבבבבבבבבבבבבבבבבבבבב איזה יופי לשמוע שאת כבר אמא. שמחה לשמוע שהייתה לך לידה חוויתית. איפה ילדת? תני טיפים לעבור לידה כזו. אני כבר בתחילת חודש תשיעי ומצפה ליום הלידה. תגדלי אותו בנחת ואושר!!!

08/08/2007 | 13:49 | מאת: דנה

היי לכולן. בת 43 אחרי הזרעות וטיפולים הורמונאלים שלא צלחו. עוברים לשלב הבא ל-IVF ומתלבטים באיזה בית חולים לבחור. האם יש המלצות או דעות נגד? ברור לי שאני רוצה רופא אחד מולו נטופל ולכן צריכים לבחור גם רופא וגם מרכז רפואי. מתלבטים בין אסותא להרצליה. ממש אשמח לשמוע דעות ואזהרות

09/08/2007 | 12:33 | מאת: נועה ב.

שלום דנה, מבחינתי ה"קומבינה" המוצלחת ביותר היתה רופא פרטי באסותא. אני לא מאינה שאם את הולכת לרופא פרטי יש הבדל בין אסותא להרצליה, אך לא יודעת. כאשר מטופלים פרטי הקשר עם הרופא הוא אישי וישיר. במקום לקבל את התוצאות ואת ההנחיות את מקבלת אותן ישירות מהרופא ולפחות אני יכולתי לשאול אותו כל שאלה ולפנות בכל דבר שהטריד אותי. את המעקב עשיתי לסירוגין בקופה ובאסותא, איפה שהסתדר באותו יום. אבל, כמובן שיש את עניין העלותהכספית שיכול מאוד להכביד. יש גם הבדל גדול בין הקופות. באיזו קופה את? נועה ב.

09/08/2007 | 22:30 | מאת: דנה

אני במאוחדת. וכן הנושא הכספי מדאיג אבל אני ממש לא רוצה להיות כל יום בקשר עם רופא אחר. זה נראה לי מתיש וגם פתח להרבה לחצים/אי הבנות. כך שכנראה אקח רופא פרטי. אצל מי את מטופלת? האם מרוצה? המון תודה דנה

07/08/2007 | 21:22 | מאת: מירב

בנות יקרות ערב טוב כבר כתבתי פה בעבר על חברה שלי טובה שהיא בהריון והתמודדות הזו קשה לי מאוד. אבל מה עושים בחיי היום יום??אני חדשה בעסק הזה אני לא יודעת איך להתמודד, איך לעבור את היום יום. בעבודה אני רואה נשים בהריון, ברחוב נשים עם בטן , חברות בהריון, בנות דודה בהריון!!!!! מה יהיה, מה כל הנשים בארץ היום בהריון?????????????? אני פותחת טלוזיה תוכנית לאמהות מתחילות, או תוכנית להריון ראשון או תוכנית שמראים תינוקות. אני מצטערת אבל אני לא מצליחה לעבור יום אחד בלי לבכות!!! ואנשים הורגים אותי עם השאלות האלו: נו ,למה אתם מחכים?? אתם נשואים כבר שנה זה לא טוב לחכות תעשו כבר ילד!!!!!!! מה זה עינינם!!!!!!!!!!!!!!!! בכלל. האכזבה, תחושת הכישלון, החוסר שליטה על הגוף, המחזור שלא מגיע (אין ביוצים, אין מחזור מה לעשות..) שמקשה עוד יותר על החיים כי אם אין מחזור... אז...אולי אני בהריון... אז אני לא שותה אלכוהול או קפה ולא לוקחת כדורים אם כואב לי הראש, ובערך כל יומיים אני עושה בדיקת הריון כי וואלה מי יודע אולי לפני שאני אלך לרופא הזה שאני מחכה לו כבר חודשיים אני כבר לא אצטרך אותו (דר ויסמן ראשון לציון אם מישהי מכירה) בקיצור אוף!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!! טוב סליחה שאני ככה מתלוננת מירב

07/08/2007 | 22:57 | מאת: רחלי

חמודה את לא חייבת קודם כל לאף אחד דין וחשבון כמוני אני אומרת לכולם שאני רוצה להנות קצת מהזוגיות שלי עם בעלי ובע"V כשאני ארצה אתם תראו וככה תסתמי להם את הפיות. דבר שני לא כל מי שבהריון בהכרך היה לה קל להגיע לזה כלומר אם את רואה מישהי ברחוב אולי היא גם עברה תהליך ארוך ומפרך תחשבי על זה שהנה עוד מעט גם את תהיי בהריון וכולן יסתכלו על הבטן היפה שתצא לך. אני מבינה חמודה את המצב שלך יהיה בסדר אנחנו נצליח ובגדול ובע"ה ה' "יפצה" אותנו על כל הסבל הנפשי והפיזי וישלח לנו תאומים וככה ננוח בע"ה. אז מתוקה אל יאוש את חייבת להיות חזקה בשביל להמשיך הלאה . בע"ה שתצליחי אמן ושכולן יפתח להן הדלת להצלחה אמןןןןןןן ואמןןןןןןןןןןןן

08/08/2007 | 02:01 | מאת: דורה

את מתארת התמודדות יום יומית שכולנו עברנו ועוברות עדיין. הכאב מול הריונות של אחרים, שלא נובע מצרות עיין אלא רק מזה שגם את כבר כל כך רוצה. אצלי, בגילי המופלג, כל החברות כבר גמרו עם הלידות. ורק אני עוד ממשיכה במרדף הזה. מה שאני רוצה להגיד לך הוא שאין חיסון ואין מרשם. לפעמים זה לא מפריע ולפעמים זה תופס אותך ועושה לך קשר בגרון. אני כל כך מקווה שלא תגיעי למצב שתווכחי שהזמן מלמד אותנו מה הדרך הטובה ביותר שלנו להתמודדות, פשוט כי תקלטי להריון במהרה! ובקשר לכל עמישראל, שיהיה בריא, שאוהב להדחף לרחם. אין לי מה לאמר. באמת שאין לי כבר מה לאמר בעניין. אנשים טיפשים, אנשים גסי רוח, אנשים חושבים שאנחנו כולנו אוכלים מאותו המסטינג. גועל נפש. ממש ככה. גם כאן הסביבה שלי נדחפה לי לשחלות לא מעט אבל כשסיפרתי בעבודה חסכתי לעצמי הרבה אמירות מטופשות של אחרים והתחמקויות כואבות שלי. וביני לביני החלטתי שהבא שישאל אותי אגיד לו חד וחלק שאנחנו לא רוצים ילדים או שאני לא אוהבת ילדים. כלומר- מי שישאל שאלה טיפשית שיקבל תשובה טיפשית. נראה לי בכלל, שאחרי כל כך הרבה כאלה שנכנסו לי לזקיקים והרשו לעצמם לשאול בחברה'מניות מה קורה ולמה עדיין לא וכו' אני אתחיל להמציא תשובות מרושעות יותר ויותר. למה שרק אני אחנק בכל פעם ששואלים? שיחנקו גם מהתשובות שלי!! אשכרה. מצטערת שלא היתה לי איזו מחשבה פרודוקטיבית בעיניין אבל זה כל כך מרגיז אותי. ככככככככל כך מרגיז אותי, שזה מה שיצא ממני. ובתשובה לשאלה ששאלת בכותרת, מירבו'ש, בסוף ועוד הרבה הרבה לפניו, מה שיהיה איתך זה הריון נהדר ורק טוב. את תראי! נשיקות, דורה.

08/08/2007 | 06:29 | מאת: טלי

מירב, אני חושבת שבאמת הפתרון הוא להגיד חלק מהאמת לפחות. הרי רוב המנדנדים הם אנשים שאת נפגשת איתם על בסיס יומי. תגידי שאתם מנסים או עובדים על זה ואנשים יבינו וירדו ממך. אני בתהליך של הפרית מבחנה וברור לי מראש שאהיה מאוד עצבנית אז סיפרתי לסביבה הקרובה שלי כדי שיבינו ויתמכו. תשאבי כמה שיותר תמיכה מאנשים ותעברי את זה יותר בקלות. בהצלחה!!

08/08/2007 | 08:48 | מאת: ריקי

אני חייבת לאמר לך שאת לא לבד בסירה הזו, כולנו עוברות כאן אותו הדבר. גם אצלי המון חברות בהריון ויש לי בת דודה שצריכה כל יוום ללדת ועוד שני בני דודים שהנשים שלהם בהריון ואני?אני מרגישה שכאילו הכל מתרחק ממני זה כל כך מובן מה שאת חשה ומרגישה שזה נורמלי לגמריי. זה שכולם נדחפים לנו לתוך הרחם וחייבים לדעת כל דבר, זה מעצבן מאד אפילו. אני למשל בחרתי לספר את האמת, שידעו שאני בטיפולים, אני לא מתביישת, זו לא מחלה, יש כבר המוני זוגות שהם בטיפולי פוריות וזה מה יש? מה לעשות? לא בחרנו להיות בסטטיסטיקה הזו, אבל אנחנו כן ואני יודעת שיהיה בסדר, בסוף כולנו כאן נחבוק תינוק/ת משלנו ונהיה מאושרות דבר נוסף שבחרתי לעשות כדי להקל על עצמי, זה ללכת לשיחות כדי שיהיה לי קל יותר להתמודדות ואני שמחה מאד שעשיתי זאת, אכן אני מרגישה קצת הקלה. בלבי אני יודעת שהנצחון שלי יגיע, אוליי יקח קצת זמן, אבל זה יגיע וכך גם אצלך וגם אצל כל אחת מאיתנו כאן. מאחלת לך מכל הלב הריון תקין ל-9 חודשים במהרה ולכל אחת כאן את מוזמנת תמיד לשתף אותנו ולבכות איתנו כמה שבא לך שולחת לך חיבוק ענק

12/08/2007 | 09:56 | מאת: ניני

אני עם דורה, לכל הנודניקים שנכנסו לי לשחלות עניתי בארסיות שאני לא מעוניינת בילדים ולא צריכה את זה והוספתי איך אני ובעלי מבלים...לא קמים באמצע הלילה לבכי וכו'...תאמיני לי זה סתם את הפיות. רק החברות הקרובות ידעו שאני בטיפולי פוריות מה שנתן לי תמיכה ואוזן קשבת. תבחרי לשתף את אלו שרק יקשיבו ולא ישאלו שאלות טורדניות. אני חושבת שזה מאד חשוב לתהליך הכניסה להריון עם ובלי טיפולי פוריות - לדאוג להוריד את הלחץ שלך בפרט ומהסביבה בכלל. מאחלת לך כל טוב ניני

07/08/2007 | 21:22 | מאת: מירב

בנות יקרות ערב טוב כבר כתבתי פה בעבר על חברה שלי טובה שהיא בהריון והתמודדות הזו קשה לי מאוד. אבל מה עושים בחיי היום יום??אני חדשה בעסק הזה אני לא יודעת איך להתמודד, איך לעבור את היום יום. בעבודה אני רואה נשים בהריון, ברחוב נשים עם בטן , חברות בהריון, בנות דודה בהריון!!!!! מה יהיה, מה כל הנשים בארץ היום בהריון?????????????? אני פותחת טלוזיה תוכנית לאמהות מתחילות, או תוכנית להריון ראשון או תוכנית שמראים תינוקות. אני מצטערת אבל אני לא מצליחה לעבור יום אחד בלי לבכות!!! ואנשים הורגים אותי עם השאלות האלו: נו ,למה אתם מחכים?? אתם נשואים כבר שנה זה לא טוב לחכות תעשו כבר ילד!!!!!!! מה זה עינינם!!!!!!!!!!!!!!!! בכלל. האכזבה, תחושת הכישלון, החוסר שליטה על הגוף, המחזור שלא מגיע (אין ביוצים, אין מחזור מה לעשות..) שמקשה עוד יותר על החיים כי אם אין מחזור... אז...אולי אני בהריון... אז אני לא שותה אלכוהול או קפה ולא לוקחת כדורים אם כואב לי הראש, ובערך כל יומיים אני עושה בדיקת הריון כי וואלה מי יודע אולי לפני שאני אלך לרופא הזה שאני מחכה לו כבר חודשיים אני כבר לא אצטרך אותו (דר ויסמן ראשון לציון אם מישהי מכירה) בקיצור אוף!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!! טוב סליחה שאני ככה מתלוננת מירב

11/08/2007 | 23:11 | מאת: שני

ממליה לך לעבור לפרום אחר ... פורום תפוז פוריות, הבנות שם אחלה ומגיבים באותו היום - כאן משום מה את יכולה לשתף ולא לקבל שום יחס. שם תזכי ליחס חם ולתגובות רבות, כי את מה שאת מרגישה מרגישות בנות רבות כמוני וכמו רבות אחרות וכן יקירתי מותר לך לבכות וולקנא באילו שמצליחות בתחום יותר משאחנו

07/08/2007 | 15:46 | מאת: A

ערכי הבטא ביום ה-13 להחזרת עוברים היו 150, תוצאה זו לא השתנתה בבדיקה הנוספת, לאחר יומיים. על מה זה יכול להעיד? האם יש סיכוי שההריון תקין?

07/08/2007 | 15:51 | מאת: דניאל

זה נשמע קצת מדאיג. הריון תקין נמדד בין השאר בהכפלת הבטא כל יומיים, אך היו מקרים בהם הבטא הראתה סימנים לא תקינים ולבסוף הסתיימו בהריון תקין. עלייך להמשיך לעקוב שלא מדובר בהריון מחוץ לרחם. מחזיקה לך אצבעות.

07/08/2007 | 11:51 | מאת: גל

אני בת 17..שכבתי עם חבר שלי פעם ראשונה לפני חודש(מאז ועד היום שכבנו רק 3 פעמים) החודש הזה לא קיבלתי מחזור. עשיתי בדיקת הריון ואני ל-א בהריון. עשיתי בדיקות דם.לא מראה כלום. האם קיים קשר בין זה ששכבנו למחזור שלי? או שיכול ליקרות מצב שסתם מפספס לי החודש או משהו כזה. בבקשה עזרה אני בלחץ מטורף

לכן שאלות מהסוג ששאלת יש להפנות לפורום מתאים יותר. תנסי את הפורום של פרופ' זיידמן.

07/08/2007 | 17:13 | מאת: גל

מה שם הפורום ?

ומנסיוני- אם בדיקת הדם הראתה שאינך בהריון- את יכולה להירגע והמחזור יגיע. בפעם הבאה- רק עם קונדום, כן?

07/08/2007 | 11:41 | מאת: דניאל

לצערי לא. עברתי ארבע פעמים טיפול טבעי, כשרק פעם אחת נמצאה ביצית והעובר שנוצר לא היה איכותי וראוי להחזרה. 3 פעמים לא הייתה ביצית. כרגע אני "בטיפולים טבעיים" משל עצמי ואולי בכל זאת אצליח לעודד אותך אם אצליח.. אני מבינה שאת עוברת עכשיו טיפול ללא גירוי הורמונלי....ספרי קצת יותר פרטים. (-:

07/08/2007 | 07:21 | מאת: דלייה

שלום, אני בת 44! ואם לילדים. המחזור שלי הוא בין יומיים בערך( מזה 15 שנים) שאלתי: אני מעווניינת בעוד ילד , לאחרונה המחזור בא לי כל 36-33 יום , האם אני יכולה להרות ומה עליי לעשות? תשובתכם חשובה לי מאוד מאוד מאוד תודה מראש דלייה

07/08/2007 | 10:09 | מאת: דניאל

דלייה יקרה אין תשובה חד משמעית לשאלתך מאחר והיכולת להרות תלוייה בהרבה מאד משתנים ומדדים שלא ציינת (רמת פרוגסטרון, איכות ביציות, גורם הגיל וכו"). מציעה לך לפנות לפורום מקצועי או לחילופין להתייעץ עם רופא הנשים שלך. בהצלחה.

07/08/2007 | 00:45 | מאת: טלי

שלום בנות האם למישהי מכן קרה שהיא בייצה בזמן הדקפפטיל? אני מיואשת....

07/08/2007 | 02:53 | מאת: דורה

היי טלי, לא בטוחה שהבנתי אותך, האם את אומרת שמה שקרה זה שבייצת כשאת לוקחת דקפפטיל, או שאת חוששת שזה מה שיקרה? לא להתייאש! כתבי מה קרה ובטוח שיהיו כאן בנות שיוכלו לתרום מנסיונן. מחר יהיה יום ניפלא. את תיראי! דורה.

07/08/2007 | 05:40 | מאת: טלי

הי דורה אכן זה מה שקרה שבוע אחרי שהתחלתי דקפפטיל היה לי זקיק והרופא אמר שנמשיך והוא יתמוסס ואתמול עשיתי שוב בדיקת דם והפרוגסטרון היה מאוד גבוה ומכך המסקנה שבייצתי. הפתרון יהיה שבוע הפסקה ואז לקבל זריקה של דקפפטיל שהיא מאוד חזקה ומקבלים אותה פעם אחת והיא מספיקה לחודש. הרופא שלי אמר שכבר שנים לא משתמשים בזה אבל אין ברירה.

06/08/2007 | 17:36 | מאת: רחלי

היום עשית בדיקת דם אחרי החזרת עובר מוקפא אחד כידוע לכן והתוצאות לא נראות לי מי יודע מה e2-902.7 פרוגסטרון-55.2 מה זה אומר הפרוגסטרון נמוך? האם זה משפיע על סיכויי הקלטות העובר? האם זה שהכנסתי לעצמי יותר מדי שאין סיכוי ולא להיות אופטימית השפיע על התוצאה נראה לכן? אני עובדת עצות זה רק מראה לי שכן אכפת לי מהעובר הזה וכן יהיה לי מבאס אם הוא לא יקלט למרות שעד עכשיו לא היה "אכפת לי" והייתי פחות אופטימית עכשיו כבר "הספדתי אותו" שה' יעזור לי.

06/08/2007 | 19:34 | מאת: ריקי

התוצאות שלך הן לא גבוהות, אך הן בסדר לשלב בו את נמצאת ה-E2 צריך להיות מעל 400 והפרוגסטרון צריך להיות מעל 40 ואת עברת את שניהם תחכי עד לבטא, הכל עוד יכול להשתנות, בוודאי לא להספיד א העוברון שלך, תני לו עוד צ'אנס מחזיקה לך אצבעות חזקקקקקקקקק ריקי

07/08/2007 | 02:44 | מאת: דורה

וגם, רחלי יקרה, לא לתת כוח מאגי למילים ולמחשבות. תודה לאל, אין לנו את זה. המחשבות שלך לא קילקלו כלום. בסך הכל נתת לנפש שלך מקום להתכונן לכאב ביחד עם המקום שתמיד מוכן לשימחה הגדולה. או קיי? לא שופטים רגשות ולא שופטים מחשבות וחוץ מ-"לא תחמוד" גם ה' לא ציפה מאיתנו לעשות את זה. ממשיכה להחזיק לך אצבעות&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&& דורה.

שלום הובחנתי עם ציסטות בשחלות האם יש סיכוי שאני אכנס להריון?

06/08/2007 | 19:58 | מאת: ריקי

צ'יסטות בשחלות יכולות להיות הרבה פעמים וזה לא מונע מלהכנס להריון יש צ'יסטות שמתמוססות מעצמן ונעלמות ויש כאלה שצריך לטפל בהן וזה הליך פשוט מאד בכל מקרה לא נראה שיש סיבה לדאגה אני מציעה שתתייעצי עם רופא שהוא מומחה פריון שבטוח יעזור לך לפתור את הבעיה מאחלת לך הריון במהרה אנחנו כאן לרשותך

דבר ראשון אני לא רופאה. דבר שני אני פוקדת עליך להרגע ((-: באמת ציסטות זה דבר מאוד שכיח אצל נשים בתקופת הפוריות. יש אפילו מספר סוגים של ציסטות.... הנפוצה שבניהם היא ציסטה לאחר שזקיקי שאמור היה לביץ לא ביץ או להספג ועדין לא נספג. בגדול אישה שנמצאת בתקופת הפריון עוברת תהליך חודשי שמתחיל כל חודש מחדש עם סיום המחזור החודשי {למעשה המחזור החודשי הוא בעצם סוף של החודש הקודם} לאחר סיום הדימום מתחילים להתפתח מספר זקיקים בשחלות {גם בתהליך הטבעי יש מספר זקיקים} לפחות אחד יתקדם קצת יותר מהר מהזקיקים האחרים {נקרא גם זקיק/ים מוביל/ים} הוא יגרום לתהליך הבא: כל הזקיקים שקרובים אילו בגודל 'יזדרזו' להבשיל וכל הזקיקים הקטנים יקבלו רצפטורים {מעין פקודה} שתגרמו להם להספג. הזקיקים הגדולים {שמכילים מספיק נוזל} יתפוצצו והביציות שבתוכם ישתחררו {תהליך הביוץ} והזקיקים הקטנים אמורים להספג עד למחזור. לפעמים משתבש התהליך ואז הזקיקים הקטנים לא 'קוראים' את המידע נכון ואז במקום להספג הם ממשיכים לגדול ואז קוראים להם ציסטות. זה קורה הרבה פעמים אבל אל דאגה ברוב המקרים הציסטות יספגו במחזור ביוץ הבא. יש מספר דרכים לטפל הציסטות והפופולרי שבניהם היא טיפול עם גלולות... אך גם אם לא נעשה כלום ברוב המקרים הציסטות יספגו לבד. יש גם בנות שמתקשות לביץ {זאת בעיה מאוד פשוטה וניתנת לטיפול} והם מתחלקים לשנים כאילו שמפתחים הרבה זקיקים שלא מבשילים לביוץ {נקרא גם שחלות פנינה/ שחלות פוליציסטיות} וכאילו שלא מפתחות זקיקים באופן סדיר. בשני הקבוצות יתכנו מחזורים לא סדירים וציסטות אבל אילו בעיות זניחות וניתנות לטיפול עם כדורים {הורמונלים} והם ברוב המקרים גם יקלטו להריון די מהר. התשובה שלי מאוד כללית כי לא פרטת מה בדיוק אמרו לך אם את מעונינת תשתפי אותנו מה בדיוק אמרו לך? ואיך הגעת בכלל לבדיקה הזאת? אני חוזרת שוב באמת ציסטות זאת לא סיבה לעקרות. ואם זאת הבעיה אז אין בעיה ואת בקרוב מאוד תהיה בהריון. מאוד מקווה שהצלחתי להרגיעה אותך אם יש לך עוד שאלות את מוזמנת לשאול. נורית. נ"ב צתרפת לינקים: 1. שחלות פוליציסטיות, קווים לדמותן http://www.doctors.co.il/xID-2873,xCT-31,m-Doctors,a-Article.html 2. ציסטות שחלתיות (בשבילכם: כיסיות) http://www.doctors.co.il/xID-3717,xCT-520,m-Doctors,a-Article.html

06/08/2007 | 15:46 | מאת: קרין

שלום בנות, אני עוקבת מרחוק אחרי הפעילות בפורום. אני מטופלת כבר הרבה מאוד זמן ועכשיו אולי יהיו בשורות טובות. אני ריכה לעבור ממש בקרוב היסטרוסקופיה אחרי שנמצאו לי הדבקויות (לפי לפי צילום רחם). משהי אולי מכירה רופא בשם - ד"ר אטלס מאיזור חיפה?

07/08/2007 | 12:11 | מאת: קרין

06/08/2007 | 10:55 | מאת: נילי

שלום בנות מקסימות, בשבת בבוקר החזירו לי 2 עוברים, הרופא היה מרוצה ממצבם. בשבת נחתי כל היום וביום ראשון החלטתי ללכת לעבודה, שם אני בעיקר יושבת מול מחשב ולא חייבת להתאמץ. אחרי זה נסענו להורים וחזרנו הביתה רק ב-11 בערב. הייתי כל כך עייפה, ישר צנחתי למיטה וישנתי עד הבוקר וגם בבוקר בקושי קמתי. כמובן עכשיו אני מודאגת מזה שעייפתי את עצמי יותר מדי והייתי צריכה לנוח יותר. מצד שני לא ממש התאמצתי אתמול. יש עוד כל כך הרבה זמן עד לבדיקה! מקווה שיעבור מהר. בהצלחה לכולן ויום טוב!!

06/08/2007 | 11:43 | מאת: ריקי

מאחלת לך המון המון בהצלחה זה שעייפת את עצמך לא אומר שום דבר, להיפך זה טוב שהיית עסוקה בכל מיני דברים אחרים ולא חשבת יותר מידיי זה אפילו יכול לעזור לך להעביר את הימים מהר עד לבטא מאחלת לך מכל הלב שזהו הטיפול המנצח שולחת חיבוק גדול ריקי

06/08/2007 | 14:52 | מאת: נילי

תודה רבה! אני באמת משתדלת להעסיק את עצמי, אבל עדיין זה כל הזמן מסתובב בראש :) המשך יום נעים.

06/08/2007 | 14:43 | מאת: דניאל

לא נשמע שהפעילויות שעשית היו מאומצות ולכן לא נראה לי שיש לך מקום להרגיש אשמה "שלא התנהגת יפה" לעוברים.. פעילות שוטפת (שלא כרוכה בפעילות פיזית) היא חיונית בהעברת הזמן עד הביטא כי אם סתם נחים בחוסר מעש המחשבות מתחילות לשגע ת'שכל ואותנו.. את בדך הנכונה לתוצאה הנכונה והאחרונה בהחלט!!!! (-: דניאל.

06/08/2007 | 14:53 | מאת: נילי

תודה לך מתוקה :)

06/08/2007 | 22:31 | מאת: אן

היי נילי, מעבר למה שענו לך ריקי ודניאל איני יכולה להוסיף כלום. גם אני במצבך רק שמקדימה אותך בשישה ימים אבל יודעת ומודעת עד כמה תקופת ההמתנה קשה. מאחלת לך ולכולן המון בהצלחה ותנסי להירגע. (מי שמדבר......אני לא מצליחה להפסיק לחשוב ולו לרגע.........)

06/08/2007 | 09:36 | מאת: דניאל

ד"ר צבי קליין מבי"ח "מאיר" שהוא מומחה בהיסטרוסקופיה והוא מאד טוב. הוא עובד גם באופן פרטי. בהצלחה.

ד"ר סוריאנו - הוא נחשב מאוד ויש לו כאן פורום.

אז לכי על ד"ר סוריאנו! בהצלחה.

05/08/2007 | 20:17 | מאת: גלית

תיהיה בקשר מזמן לא דיברנו מה קורה איתך הכל טוב?

05/08/2007 | 23:27 | מאת: נורית

נו מה קורה איתך? עברת קופה? בקיצור ממתינה לעדכונים. אצלי הכל כרגיל. נורית.

05/08/2007 | 13:06 | מאת: לי

מה שלומך יקירה? עדיין ממשיכה עם הטיפולים? רציתי להגיד לך שלמרות שאני לא מכירה אותך אישית, אלא רק וירטואלית אני מרגישה קרובה אלייך וחושבת עלייך תמיד. את מצטיירת לי כבן אדם מקסים, בעל חוש הומור וכושר כתיבה. מאחלת לך את כל הטוב שבעולם ושתשיגי את ההריון הנכסף במהרה. אוהבת לי

06/08/2007 | 01:44 | מאת: דורה

ראשית- תודה על כל המחמאות. קצת נסחפת אבל אני אסתדר עם זה... (-: גם אני מרגישה שהפורום מאפשר להכיר יותר מאשר ווירטואלית ודרך המילים ליצור רגשות, ככה שזה שאני אוהבת אותך לא נראה לי מוזר בכלל. אני עדיין בטיפולים, אכן כן. במהרה ההריון הזה כבר לא יגיע, אבל אולי הוא יגיע וזה יהיה נחמד מאד מצידו. ואם לא- גם עם זה אוכל לחיות. ומה שלומך, מתוקתי?

06/08/2007 | 16:27 | מאת: לי

לא, לא נסחפתי עם המחמאות. את ממש "דורה" אמיתית. מצטערת לשמוע שאת עדיין בטיפולים, מתפללת עבורך שההריון הנכסף יגיע אלייך במהרה ובדרך הקלה ביותר אמן כן יהי רצון! אני כבר בתחילת תשיעי אוטוטו זה כבר קורה וההתרגשות בשיאה. עם זאת לצערי, אבא שלי מאושפז כרגע בבית חולים ולא יודעת בדיוק מתי יצא וזה קצת מעיב. מקווה שהכל יסתדר ונוכל לשמוח עם התינוקת החדשה וגם עם אבא שלי. אוהבת לי

05/08/2007 | 13:04 | מאת: לי

רשמתי את הטל. שלך. אצור איתך קשר בהמשך.

05/08/2007 | 13:36 | מאת: לנה