פורום פוריות חברתי - תמיכה

יש היום כתבה בידיעות אחרונות,על אחת שהרתה מתרומת זרע,והיא כתבה על כך ספר. שמה מיכל אלמוג ושם הספר:שנה מעוברת.היום שאלתי בחנות הספרים ועדיין אין. לידיעתכן.

לא רק ביוגרפיה. מצרפת לינק http://www.yediothsfarim.co.il/catalog1.asp?bID=4620355

הספר נראה ממש מעניין....

שלום בנות אני הייתי מטופלת אצל רופא הנשים שלי ששלח אותי למליון בדיקות הלוך חזור נתן לי איקקלומין חודשיים לא עבד אז שלח אותי לרופא ממוחה את התור לרופא ממוחה קבעתי לפני כחודשיים וחצי והתור שלי הוא רק בעוד שבועיים (3 חודשים) מיותר לציין שאני משתגעת כי כבר 3 חודשים אין לי מחזור (אין לי ביוצים ויש לי מלא זקיקים קטנים) ואני חושבת מה יהיה שאני כבר אגיע אליו הרי הוא ישלח אותי שוב למליון בדיקות ומה אז עוד 3 חודשים......??????!!!!!! אני הלכתי לרופא הזה כי עליו הגניקולוג שלי המליץ אבל אולי כדאי להחליף אותו מראש וללכת למישהו פחות פופולרי........????? תודה

האם תוכלי לציין את שמו של הרופא שאליו את מופנית? כך אולי תוכלי לקבל חוות דעת כאן בפורום במידה ומישהי מטופלת שלו ותוכלי לשקול בעצמך. יש סיכוי גדול מאד שתצטרכי לעבור עוד בדיקות שייקחו עוד קצת זמן. אך אם הרופא שלך הוא טוב, מקצועי ונחשב בתחומו אולי כדאי לסבול עוד קצת. אני יודעת שהזמן הזה יכול להטריף, אך כדאי להיות יסודיים, עקביים ולזהות בדיוק את שורש הבעייה, כך שהטיפול שתקבלי יוכל לספק את המענה המתאים ביותר. בכל שאלה אל תהססי. דניאל.

תמי שלום שמי עדי אני מנהלת את מרכז אתנחתא בת"א יש לנו במרכז צוות של מטפלים מקצועיים מוכשרים לטיפול בפריון את הטיפולים השונים שיש במרכז אתנחתא מתאם ירון קלמן שהינו מומחה לעזרה בכניסה להריון והוא יפנה בהתאם לצורך למטפלים נוספים שבמרכז שהינם מומחים לרפואה סינית, הומיאופת עם התמחות בנושא הריון מטפלים בתחומים השונים של הרפואה המשלימה ועוד... לצוות המטפל יש הצלחות רבות נשמח לעזור גם לך, את מוזמנת לפנות ולהתייעץ איתנו בטלפון 03-5299928. בהצלחה

שלום ! אני מעוניית לקבל מיכן חוות דעת על ד"ר דוד סוריאנו, אני אמורה להחליט האם לבצע אצלו ניתוח לפרסקופיה{ניתוח פרטי}. בתודה מראש ליז

אין לי אישית מידע על הרופא הזה (אלי לאחרות יש). תוכלי לקרוא עליו ב"תפוז" באינדקס רופאי פוריות, בו כותבות חוות דעת המטופלות. בהצלחה.

שלום לכולן! כבר לא יכולתי להתאפק ועשיתי היום בדיקת הריון בשתן. אני ביום ה-9 מההחזרה (לאחר הפריית מבחנה ראשונה). התוצאות: קו חזק וקו חלש ולא... אני לא מדמיינת!!! כל כך הרבה פעמים (בזמן הניסיונות הטבעיים) התאכזבתי מקיומו של קו אחד ויחיד... ברור לי שעוד מוקדם לשמוח! מה דעתכן? האם למישהי יש ניסיון דומה??? פרט חשוב נוסף: אוביטרל הזרקתי בדיוק ביום שישי לפני שבועיים (עברו 14 יום מאז). תודה!

יש סיכוי, אבל עלייך לפתח אופטימיות זהירה, מאחר ויכול להיות שתמיכה שקיבלת או שאריות האוביטרל הם אלה שיוצרים לו את הפס החלש. אבל את יודעת משהו??? הלוווואאאאייייי שאני טועה. בהצלחהההה.

אצלי היה דבר דומה מאוד.הייתי חסרת סבלנות,עשיתי בדיקת שתן ביתית,ביום ה-10 מההחזרה ו..שני פסים!!!אני בהריון חודש 4 עכשיו,אז בהחלט יתכן שגם אצלך זה נקלט. הלכתי למחרת לבצע בדיקת דם (יום 11 להחזרה)וזה אישר את מה שהבדיקה הביתית הראית. בהצלחה לך!!!

תודה רבה, זה מעודד!!!

ספרו קצת איך אתן מרגישות. האם הלחצים מעט התפוגגו? או שהם זקוקים לעוד PUSH חזק ותומך (רק תגידו). דניאל.

תודה רבה שאת שואלת :) מחר ההחזרה (מסתבר שבבית חולים פרטי עובדים גם בשבת), מחר נדע מה מצב העוברים. אני קצת נרגעתי, ניקינו את הבית ובישלנו, כך שמחר ובימים הבאים ננוח - אני בעיקר. מה שלומך? שיהיה סוף שבוע טוב ורגוע נילי

איזה כיף....החזרה ביום שבת נשמעת לי פשוט מושלמת. יום מנוחה טוטאלי...את יכולה לומר באיזה בי"ח את מטופלת? (סליחה שאני לא זוכרת). בטח בישלתם דברים טעימים במיוחד לכבוד הילדים החדשים.... אנחנו גם בישלנו (חומוס עבודת יד, עוף, פירה, תבשיל במיה ברוטב עגבניות)הבית מריח ונראה בדיוק כמו שאני אוהבת בימי שישי!!! אני בסדר..בדיוק חזרתי מהליכה עם בעלי של שעה וחצי, uעשיתי את המקלחת של החיים שלי הלוואי שהכל יסתדר בדיוק כמו ההרגשה המעולה עכשיו. תעדכני מה עלה בגורל...... אינסוף בהצלחה לך. דניאל.

תודה על ההתעניינות. מחר אני בדיוק שבוע אחרי ההחזרה. לא יכולה להגיד שלא לחוצה וכל הזמן מבקשת שהפעם זה יצליח.מאחר והפעם רק אני,בן הזוג ואתן שותפים לעניין אז פחות מלחיץ במשפחה הקרובה, ולכן אתמול בארוחת שישי יכולנו להינות כי לא היו מבטים וסימני שאלה של מה קורה? מה מרגישים? חזרנו הבייתה נינוחים והאמת היא שרציתי קצת לצאת להליכה אבל בן הזוג התנגד ולכן ויתרתי ואפילו בלי כעסים אלא מתוך הבנה. אני משתדלת מאד מהכיוון שלי ומקווה שמשמיים יעשו השתדלות עבורינו ועבור כולם. ממש מקסים שמישהו דואג ומתעניין, תודה והאמת היא שלא יודעת איך הייתי עוברת את השבוע האחרון בלי הפורום התומך הזה. מה איתך דניאל? הכל בסדר? איפה את עומדת בתהליך? מקווה שבשנה הבאה כולנו נזכה לחבוק תינוק/ת בריאים ושלמים משלנו............

טוב תראי....איך לא תהיי במתח לקראת תשובה שאת כל כך כמהה לה. ברור שגם המתח שותף בתהליך, אם תרצי או לא! יש שורה משיר שאומרת (בתירגום מאנגלית) :"אם אתה מצליח, הראה לי כיצד" ולכן אם תצליחי להפיג את המתח ולחץ, זה יהיה נחמד אם תספרי לנו איך עשית את זה. אני.................בחופש....הטיפול האחרון שלי היה באפריל האחרון (אם אני לא טועה). ארבעת הטיפולים האחרונים היו ללא גירוי הורמונלי, כך שאני "נקייה" כבר המון זמן. האמת יש בזה משהו נעים. יש לי מספיק עצבים טבעיים משל עצמי, למה אני צריכה גם טסטוסטרון מופרז שיקפיץ אותי מכל שטות. אני נהפכת לבלתי נסבלת עם ההורמונים האלה... אבל האמת שאני בחופש לא סתם. בעלי עבר טיפול לשיפור הזרע ואומרים שבכדי לראות שיפור צריך להמתין בין 3חודשים לחצי שנה, כך שאנחנו מנסים טבעי והחלטנו שאת השנה הקרובה נעביר בנסיונות טבעיים. לוקחים בחשבון שאולי לא נצליח, אבל אולי כן.. אני ממש ממש ממש מקווה שהשנה הקרובה תביא עמה הצלחות היסטריות לכולנו. ולך: רק עוד שבוע...אל תעשי שטויות,הא? מחזיקה אצבעות חזק. דניאל.

בנות יקרות גם אני כמו לילך רועדת מפחד מדברים רבים אני כבר שבועיים מזריקה דקפפטיל והגוף לא מגיב, זה מדכא וגורם לשאול שאלות אולי הגוף שלי לא רוצה שידכאו אותו? הפחד הגדול שלי הוא שלב השאיבה. אני פוחדת מאוד מההרדמה. שאלתי את הרופא שלי אם ניתן לשאוב בלי הרדמה והוא אמר שכן אבל לא ממש כדאי. האם מישהי מכן שאבה בלי הרדמה?

אם הגוף לא מגיב לדקפפטיל, אולי המינון לא מתאים לך. מה הרופא אומר? איזה מינון את מקבלת? ולגבי השאיבה: אני עברתי שאיבה ללא הרדמה, אבל רק כשהייתי בטיפול טבעי, כלומר שנשאבה ביצית אחת. זה לא להיט! כאב הדקירה לטובת זקיק אחד הוא נסבל (זה גם לוקח בדיוק 3 שניות) אבל כשמדובר ביותר, אני לא הייתי מצליחה לסבול. למרות שיש כאלה שעושות את זה. השאיבה לכשעצמה מלחיצה אבל כשמתעוררים כאילו כלום לא קרה. בכל שאלה אל תהססי, דניאל.

תודה דניאל על איזו דקירה מדובר? הרדמה מקומית או עצם הכניסה לשאיבה? האם ניתןלעשות שאיבה בהרדמה מקומית? המינון של הדקפפטיל הוא 0.1 התלבטתי האם להתקשר לנייד של הרופא בשביל זה והחלטתי לבדוק קודם בפורום זה ובשל פרופ' זיידמן (עדיין אין תשובה) אני מקוה שעשיתי נכון

איזה כיף, אני נושאת בשורות טובות. נועה שלנו ילדה בן זכר בשעות הלילה. היא מרגישה טוב, קצת עייפה אחרי ניתוח קיסרי. וגם הילדון מרגיש מצויין. היא מסרה לכולנו דרישת שלום ואיחלה לכולנו: "בקרוב אצלכן". כיף של הודעה! אין לכן מושג כמה אני נהנית לכתוב אותה. שלכן, דורה.

תמסרי לה מזל טוב בשמי. שתגדל אותו בנחת ואושר. ודורל'ה יקרה, מה שלומך? שיהיו הרבה בשורות כאלו בפורום. נשיקות והצלחה לכולן לי

ובקרוב. מזל טוב לנועה ולגור הקטן. דניאל.

איזה התרגשות ניכנסתי לראות מה חדש אחרי הרבה זמן ואיזה בשורה מדהימה מזל טוב לנועה ומאחלת לכולנו בקרוב אצלנו להרבה בשורות טובות אצלי הכל כרגיל אבל אני מאושרת עכשיו מההודעה שיהיה לנו שבת שלום שלכן תמיד גלית **** נורית תשמיעי קול

הי חמודה, מה שלומך ומה שלום הנסיך הקטן? שבת שלום

המון המון מזל טוב תרגישי טוב אוהבת אותך מאד בקרוב אצל כולנו

הרבה מזל-טוב והתאוששות מהירה מהלידה. בקרוב אצל כולן.

מזללללללללללללללל -טובבבבבבבבבבבבבבבבבבבב המון נחת בריאות והמון ילדים בדרך . ממש התגשות להפליא. אוהבים חיבוקים וניקות

המון אושר ובריאות!!

אני ממש ממש שמחה לשמוע, איזה כיף גדול.... איך המרגש להיות אמא? נשיקות גאלה

המון המון מזל טוב. מקווה שאת והתינוק מרגישים טוב. עדכני כשתוכלי וכשתתפני.... נועה ב.

דוריס אני מתנצלת, מחקתי פשוט הודעה שהופיעה המון פעמים ברצף ושלך פשוט הייתה צמוד. אשמח אם תכתבי מחדש את הבשורה על נועה.. סליחה, דניאל.

נו פרובלם (-: אוהבת אותך. לא לשכוח בבקשה.

מישהי לקחה את ההורמונים האלו? אני לוקחת אותם כמה ימים ולא מרגישה טוב. האם מכירות מהם תופעות הלוואי?

היי מירב, אני לקחתי די הרבה פרוגינובה. לא זוכרת תופעות ספציפיות, אבל ביחד עם הפרוגינובה לקחתי בדרך כלל עוד המון הורמונים ככה שכולי הייתי תופעה. מה זה גורם לך להרגיש?

תודה על העידוד. בינתיים קבעתי תור ל פרופסור מאיר כהן בבי"ח מאיר.עברתי צילום רחם והוא יצא תקין. אני מאוד מקווה שאני אצליח להרות. והלוואי שתהיה לי "בעיה" של ריבוי עוברים

גם אני מקווה לסבול מאותה "בעיה" ריבוי עוברים. וכמו כמו שכתבתי לך לאור הנתונים שהצגת את בקרוב מאוד תהיה בהריון... אני מבינה שאת בקופת חולים כללית? אישית לא מכירה את המחלקה אבל בשביל הזרעות נשמע טוב. כלומר דבר ראשון צריכים להיות שם רופאים מומחים בפריון ולגבי המעבדה אין כרגע חשיבות גדולה כי את על הזרעות {בתקווה שכאן יסתים הסיפור עם הצלחה של הריון}. סוף שבוע נעים נורית.

ד"ר שלום, אתמול, יום ה-21 למחזור, כשבוע אחרי 2 הזרעות(ב-23/7 וב-24/7), עשיתי בדיקות דם והתוצאות שהתקבלו הן: Beta - 5 IUL E2 - 1410 pmol/L= 384 pg/ml Progesterone - >127 nmol/L = 3993 ng/dl (לפי טבלת המרה). בשבוע הבא אעשה שוב בדיקת Beta לפי בקשת הרופא שלי.. האם אפשר כבר להסיק מסקנה כלשהי מהתוצאות הללו? תודה על התייחסותך.

זהו פורום תמיכה חברתי...על כן עדיף להפנות שאלות מקצועיות לפורום השכן בהנהלתו של פרופ' זיידמן. בהצלחה.

תוצאת הפרוגסטרון שלך גבוהה..זה יכול להצביע על אפשרות להריון!!לא בטוח, אבל...מעודד. שיהיה בהצלחה.

האם השתמשת במשאף במקום דקפפטיל? מה היו המינונים שלך מיום ה- 21 למחזור שלפני הטיפול אם המשאף? וכמה ירדת כאשר התחלת גירוי שחלתי?

אני בת 32 . לאחרונה אובחנו אצלי שחלות פוליציסטיות. יש לציין שילדתי לפני 5 שנים בהריון ספונטני.מזה שנה שאנחנו מנסים שוב להרות אך ללא הצלחה. כבר קיבלתי איקוקלומין במשך חדשיים,ללא הצלחה . האנדרוקרינולוג המליץ לי ללכת למרפאתפוריות באופן דחוף.

את לא צריחה מרפאה את צריכה מחלקה לטיפולי פוריות והרופא שאת בוחרת שיטפל בך צריך להיות רופא מומחה בפריון {איך תדעי אם הוא כזה תבררי עם הוא עושה הפריות חוץ גופיות כי רק רופא מומחה בפריון יכול לעשות הפריות חוץ גופיות}. אני אינני רופאה ודעתי אינה מקצועית. מתוך ניסיון אישי כדי לך ללכת על מחלקת IVF.... דבר נוסף חשוב אין לך מה לדאוג את תקלטי להריון מהר מאוד {וגם בעזרת ה' לא יזיק (-:} רק שכנראה תצטרכי עזרה בקליטת ההריון>>> זכרי הגוף שלך יודע מה זה הריון כי כבר היה בסיפור הזה ועוד ספונטני. הבעיה של שחלות פוליציסטיות היא בעיה מאוד קלה לפיתרון "והחיסרון" שלה הוא שיתכן בסבירות גבוהה להריון עם תאומים... את צריכה גם לנהל אורח חים בריא ולדאוג להיות מאוזנת מבחינת כולסטרול תפקוד בלוטת התריס וכמובן אם יש בעית השמנה לנסות לרדת במשקל. בשלב ראשון לא להמשיך עם האיקוקלומין מאחר שהכדורים פוגעים ברירית הרחם {הרופאים טוענים שהשפעת האיקוקלומין פגה עם הפסקת נטילת הכדורים אבל עד כמה שידוע לי לא נעשה מחקר מכיף בנושא שבאמת בודק את ההשפעה לטווח הרחוק כי בנות מתלוננות כל הזמן על הכדורים האילו}. השלב הבא קרוב לוודאי יהיה גירוי עם עט גונל F {או זריקות אחרות} במקום הכדורים ולאחר מכן תהיה הזרעה. אני היתי מציאה לך {כמובן אם תרם עשית} לעבור צילום רחם ולוודא שהחצוצרות לא נסתמו בהריון הקודם ושהכל תקין... ואפשר להמשיך הזרעות. לגבי בחירת מחלקה אז בשלב ראשון תלוי באיזור מגוריך ואז השלב הבא תלוי לאיזה קופה את שיכת ואז אתם צריכים להחליט אם ללכת על פרטי {ע"י הביטוחים המשלימים של הקופות} או ציבורי. אם יש לך עוד שאלות את מוזמנת לשאול. בהצלחה המשך יום נעים ושקט נורית.

הספירה לאחור מתחילה עוד חודש להתחיל בהפריה נהנת מכל רגע הקיץ לקחתי מנוחה מההפריות מהלחץ לשקם את המשפחה שלי ולחץ שהשרתי בתקופת ההפריה וקצת אחריה עד שהחלטתי שזהו הפסקה רגיעון לנשום עמוק ועכשיו אני מתחילה לשים צבעי מלחמה ולהמשיך לקראת התינוק הבא חוץ מזה שלא הצלחתי לרדת במשקל הכל אצלי סבבי ואני מאחלת לכל אחת מכן בהצלחה מחזיקה לכן אצבעות עם הרבה חיבוק ואבקות קסמים שנה הבאה בחדר לידה

בדיוק! צבעי מלחמה! את יוצאת לכבוש את ההריון הזה ולא לוקחת שבויים. בלי תירוצים ובלי צ'וקומוקו! זה טוב לקחת זמן של שקט. אחרי הצטברות של זמן בטיפולים האלה הם מאפילים על הרבה מדיי אספקטים בחיים, משתלטים ומפריעים, מרגיזים, מעייפים, מייאשים. כן. צריך לקחת אוויר. שמחה לשמוע שעכשיו את מוכנה לקרב. קדימה אחותי! הסתעררררררררי! ועוד משהו- אני בטוחה, ב-ט-ו-ח-ה שהצלחת בהרבה דברים בהפסקה הזו, כמו לצבור כוחות ולנוח ולהתחזק. אז עזבי אותך מהמשקל שלך עכשיו. גם לזה תגיעי. מצטרפת לברכת הסיום היפה שלך, דורה.

הברכה שלך כל-כך ריגשה אותי. הלוואי שנקים פורום המשך משלנו עם כל מיני התייצויות ואפילו עצבים של הורמוני הריון ולא העצבים שאנחנו רגילות אליהם. שתהיה שנה טובה ופוריה לכולנו ושניפגש בחד הלידה. בהצלחה!

שלום לכולן/ם, אני מקבלת תמיכת אנדומטרין (שני נרות ביום) - איך יודעים אם התמיכה מספיקה? יש לי הרבה מאד הפרשות לבנות והיום בעבודה רצתי מספר פעמים לשירותים כי ההפרשות גרמו לי לחשוב על הגרוע מכל (חס וחלילה). כמו כן, קיבלתי הוראה להזריק היום חצי אוביטרל וכבר עשיתי זאת - מוכר? כמו כן, האם לחץ בעבודה ועצבים עלולים חס וחלילה להפריע להשתרשות? אני עובדת במקום מאד לחוץ והמון שעות.(לפעמים אפילו יותר מ-12 שעות ביום). כדאי להוריד קצת בשעות? היום גם חזרתי מאד עצבנית וקצת הוצאתי את העצבים בבית - האם גרמתי לנזק כלשהו? ושאלה אחרונה - ביום א' ה-29/07 הוחזרו לי שלושה עוברים מתי בערך אמורה להתרחש השתרשות העוברים? תודה וסליחה על השאלות ועל האורך פשוט לא מצליחה להפסיק לחשוב על זה...........רוצה מאד שיצליח גם לי וגם לכולן.

קודם כל טוב מאד שאת כותבת לנו ומשתפת אותנו אני רוצה להרגיע אותך שהכל בסדר ואין לך מה לדאוג מההפשרות הלבנות זה ידוע שהאנדומטרין גורם להפרשות וזה תקין לגמריי לגבי האוביטרל זה אכן מוכר ואין לך שום סיבה לדאגה ההשתרשות מתרחשת בין היום השלישי לרביעי מההחזרה ואת בדיוק בזמן הזה מאחלת לך שהעוברים שלך יתקעו יתד ושבעוד שבועים תבשרי לנו בשורות טובות תרגישי חופשי לשתף אותנו ככל שתרצי ותרגישי בהצלחה רבה, מחזיקה לך אצבעות אנחנו כאן תמיד

תודה רבה ומאחלת גם לך ולכולן שתבשרנה בשורות טובות בקרוב. המתח הזה פשוט מתיש אותי ונראה לי שאני אשתגע עד לבטא. תודה.

בעניין התמיכה, הרופא המטפל אמור להעריך עפ"י הנתונים שבידיו את המינון, לכן לא חושבת שאוכל לענות במדוייק בעניין זה. (אולי תנסי לשאול בפורום מקצועי). הלחץ בעבודה: אין לי תשובה מוחצת או עובדתית בשבילך. כמובן שיש לשאוף למצב בו את הכי נינוחה ורגועה. "סטרס" אינו מחבריו הטובים של התא האנושי אך מצד שני הוא חלק אינטגרלי במערכת האנושית, כך שגם בהריון טבעי חווים לחץ...אבל אם את יכולה בוודאי שכדאי להפחית בשעות העבודה. ובעניין ההשתרשות: בין שלושה לחמישה ימים. ואי אפשר להפסיק לחשוב על זה... מה שיש לי כן להמליץ זה לנסות להקפיד על תזונה מאוזנת יותר מהרגיל, שלפחות הגוף יקבל באופן תמידי דלק מתאים. תמיד פה, דניאל.

תודה על התשובה. אכן מנסה להפחית בשעות כי זה גם אחד הגורמים לויכוחים בבית. כן, מנסה לאכול מאוזן בערך כל כמה שעות לוקחת משהו קטן (מעדן, פרי, עוגיה קטנה). משתדלת מאד להקפיד גם על שתית מים ומשתדלת להפחית גם את הלחץ. מאחלת לכולנו בשורות טובות ובקרוב.....................מודה על כל התשובות וזו הפעם הראשונה שאני חולקת את כל מה שאני עוברת לאחר ה-IVF עם עוד אנשים מלבד בן הזוג (הכוונה לפורום הנפלא הזה). תודה!

הי מה קורה איתך? נעלמת לי לאחרונה מקווה ששלומך בסדר ושאת מתכוננת לקראת הפרוטוקול הבא אני למעשה כבר התחלתי בהכנות לפרוטוקל הבא שלי שיהיה ארוך מהרגיל, דקה 3.75 ועברתי גם פיפל אחד, היה בסדר מאחלת לשתינו בשורות טובות בקרוב השמיעי קול שולחת לך חיבוק גדול ריקי

חמודה כזו, תמיד שמה לב ודואגת. אין כמוך! הנה אני פה. גמרתי שלושה פיפלים. השני היה מזוויע. קיבלתי מחזור והיום (יום רביעי, אז בעצם זה כבר אתמול) הייתי במעקב ראשון לקראת החזרת המוקפאים. בחודש הקודם, לפני הפיפל, לא החזרנו אותם בגלל הנוזל. אז עכשיו פופלתי יסודית ונראה. בחודש שעבר ניסינו את ההחזרה בלי אף הורמון. כלום כלום, לראות אם יהיה נוזל. היה. הערב כבר דחפתי אסטרופם אחד וכדור אחד של אנטיביוטיקה (מנסים, אולי יעזור). שני אסטרופם ביום זה סולידי ביותר אבל אחרי שלושה חודשים שאני "נקייה" (ממש פורום נרקומנים) אני מכינה את עצמי להתקפות העצב שהאסטרופם עושה לי. נשמע לי שאנחנו הולכות לעשות את הטיפול הזה קרוב מאד. בואי גם נצליח ביחד ונסגור את הסיפור הזה כבר, או קיי? שיהיה לך יום מצויין. אה, דרך אגב, פתרתי לבדי את בעיית השגיאות בדף של דוקטורס. בהתחכמות, אבל פתרתי. כל הכבוד לי!

אני שמחה שהכל בסדר איתך ושאת מפופלת כמו שצריך אני מאחלת לשתינו שבקרוב נחגוג כאן ביחד עם בטאות עד השמיים שולחת לך חיבוק ענק

http://www.ima.org.il/harefuah/inpage.asp?show=article&nJournalID=175&catID=426&artID=1984 זו הכתובת של המאמר, בעצם זו הכתובת לתקציר שלו אבל יש שם קישור למאמר המלא. אני רואה שהכתובת לא יצאה לי בתור קישור. מעניין למה. פשוט תעתיקי אותה לחלון העליון שבמסך. אם לא תצליחי- הוא נמצא באתר הר"י (הסתדרות רפואית בישראל) בדף הראשי של האתר יש סרגל ובו מופיע "עיתוני הר"י ". בסרגל הזה מופיע עיתון "הרפואה" והמאמר הספציפי הזה פורסם במרץ 2006 תחת הכותרת: "טכנולוגיות הפריה מלאכותית – האם הן מעלות סיכון לעוברים פגועים?". מקווה שהמאמר ירגיע את רוחך (תקראי את המאמר המלא ולא רק את התקציר) ושוב- בהצלחה! דורה.

תודה! דווקא כן יצא לך כקישור. קראתי את התקציר, אין לי גישה למאמר המלא, זה רק למנויים או משהו כזה...

וואללא, באמת יצא קישור. כנראה שרואים את זה רק אחרי שליחת ההודעה. נכון שהמאמר המלא זמין למנויים אבל לדעתי יש אפשרות לשלם, איזה 40 שקלים, ולהכנס לקרוא. בכל מקרה, ממה שזכור לי (ואני לא מבינה איפה שמרתי את הכתבה אצלי במחשב, ואם לא שמרתי אותה אז אני מפגרת עם דפלומה), הדברים הללו יכולים להרגיע אותך. בעיית זרע ושחלות פוליציסטיות לא קשורות לשום דבר שרשום שם. בהצלחה! בקרוב!

העובר שלי שרד את ההפשרה אתמול (יום שני) באיכות B מה זה אומר האיכות טובה?. האמת היא שאמרתי לכן אני פחות אופטימית וחושבת לעצמי שאחרי זה אני כבר יתחיל תהליך חדש, אני לא יודעת אם מותר לי לחשוב ככה ואני מקווה שהעובר שלי לא מקשיב לי או מרגיש את ההרגשה שאני חשה כרגע. אני כרגע בתהליך של עברת דירה מחר אני נכנסת לדירה החדשה שלי ואת האמת היא שאני לא נחה בכלל .אתמול עשיתי לבעלי יום הולדת התרוצצתי ועשיתי וכיום עזרתי בלסגור את הארגזים ואת התכולה של הבית לארוז. יכול להיות שהגזמתי אבל אמרתי לעצמי שאני לא מונעת מעצמי לעשות דברים ומה שיהיה יהיה ה' גדול. אל תשפטו אותי פשוט תחזיקו לי אצבעות שוב חזקקקקקקקקקקקקקק חזקקקקקקקקק ואולי בזכות האצבעות שלכן אני כן יקלט. בייייי בנות

איזה יופי.. דרגה B היא דרגה 2 (1 היא הטובה ביותר, כך שזה לא רחוק מלהיות מושלם).. זה נשמע שאת עובדת נון סטופ ומתאמצת המון, אני האחרונה שאשפוט אותך אך נסי באמת מעט יותר לנוח, זה הכי חשוב. בהצלחה מתוקה דניאל

איזה יופי! עובר חסון! אל תדאגי, הוא לא שומע כלום. האזניים מתפתחות בשלב מאוחר יותר... אני יודעת שהגישה האופטימית היא ה-להיט בפורום אבל אני כמוך, בגישה המציאותית וחושבת שטוב שאת מכינה את הנפש לאכזבה. אבל כמובן- תמיד תמיד להכין את הלב לשימחה הגדולה! ובעניין הלשפוט אותך- יקירתי, פה זה המקום האחרון שישפטו אותך! מזל טוב לבעלך, בשעה טובה לדירה החדשה ובעזרת השם- בעוד עשרה ימים נאמר לך כולנו מזל טוב לבטא חיובית ונהדרת. דורה.

מאחלת לך את כל האושר שבעולם בשורות טובות בקרוב

כל הכבוד לעובר שלך, שימשיך ככה, אמן אמן מחזיקה לך אצבעות!!

אני לא יודעת אם זה מעודד, וברור שעדיף לנוח, אבל אני את החזרת 2 העוברים שלי עברתי גם בזמן מעבר דירה מלחיץ ביותר וגם לבעלי הייתה יומולדת באותו הזמן וההתרוצצויות והלחצים היו בלתי פוסקים - ובסוף שניהם נקלטו. שיהיה המון בהצלחה

אני לא יודעת אם זה מעודד, וברור שעדיף לנוח, אבל אני את החזרת 2 העוברים שלי עברתי גם בזמן מעבר דירה מלחיץ ביותר וגם לבעלי הייתה יומולדת באותו הזמן וההתרוצצויות והלחצים היו בלתי פוסקים - ובסוף שניהם נקלטו. שיהיה המון בהצלחה

שלום בנות יקרות, מחר אנחנו הולכים לשאיבה. אני כל הזמן מוצאת לעצמי סיבות להיות בלחץ. וגם עכשיו אני כל הזמן חושבת מה אם יהיה לי ביוץ לפני השאיבה ולא יישארו ביציות. היום בלילה הזרקתי את האווטרל והשאיבה מחר בצהריים. לא מצליחה להתרכז בשום דבר! איך מפסיקים לדאוג כל הזמן?!

הלחץ הוא על ההרגשה כאילו אין שליטה על מה שקורה בגוף?....זה נכון, במידה מסוימת אחנו הופכות ל"אובייקט" כזה...והלחץ שלך מכיל כל כך הרבה מחשבות, רגשות, רצונות וככה זה. אחת לחוצה יותר ואחרת לחוצה פחות. נסי לקחת משהו מרגיע (רסקיו, רגיעון) אני גם תמיד בהיסטריה לפני השאיבה, זה לא המצב האידיאלי להיות בו....תחשבי על הלחץ כחלק מהתהליך, אולי תכתבי עליו משהו (לעצמך או לפורום), נסי לתת לו פנים ותכונות, כך שתסתכלי על משהו קצת יותר מוחשי.. בקשר לביוץ, אם הזרקת אתמול בערב והשאיבה מחר כמעט בטוח שלא צריכה להיות בעייה,תסמכי על הרופא שלך שהוא יודע מה הוא עושה. בהצלחה לך דניאל.

תודה דניאל, את חושבת שאין בעיה לקחת כדור? יש לי קלמנרבין, נראה לי שהוא כמו רגיעון באמת נורא קשה כשאין לך שליטה, אני כל הזמן אומרת לעצמי שצריך לסמוך על הרופא, גם זה קשה שצריך לסמוך על מישהו אחר.. שיהיה לך ערב טוב:)

היום אני ביום ה-21 מהחזור האחרון. היום אני אמורה להתחיל דיכוי עם סופרפקט המינון שקיבלתי הוא פעם אחת הכל נחיר 3 פעמים ביום, כלומר 2X3. ויש לי הרבה שאלות: 1. מי מכם השתמשה עם הסופרפקט? 2. האם יש תופעות לוואי? 3. עם התחלת הזריקות גונל בשלב שצריך לרדת לחצי כמות דיכוי מה עלי לעשות? א. 3X1 כלומר רק בנחיר אחד כל פעם? ב. 2X2 כלומר פעמים ביום כאשר בכל נחיר פעם אחת? בנות בבקשה ממש דחוף. תודה סתווית.

1. אני השתמשתי 2. לא היו לי תופעות לוואי 3.אפשרות א - 1 X שלש פעמים (כל פעם צד אחר) בהצלחה.

שלום לכולן, אתמול בשעה 15:00 החזרנו 3עוברים לרחם (טריים). עוברים במצב טוב מאד! היום אני רואה מעט כתמי דם בניגוב ומעט על התחתון. האם זה נורמלי? ברצוני לציין שהיום אני במנוחה על-פי עצת הרופא ומחר צריכה לחזור לעבודה. האם כדאי להוסיף עוד יו מנוחה?

כתמי דם הם תופעה שכיחה לאחר שאיבה והחזרה מאחר והן כרוכות בפעולה כירורגית. במידה והדימום מתגבר עלייך לפנות לרופא. לגבי יום מנוחה, זה תלוי בהרגשתך בלבד, אך אין מניעה מלצאת לעבודה ולהמשיך כרגיל (מלבד לסחוב ולהתאמץ). בהצלחה מתוקה, דניאל.

אל תילחצי,זה טבעי לגמרי הדימומים כמו שדניאל אמרה...הפרופ' שלי כן ממליץ על מנוחה ארוכה,אני מקבלת "חופשת מחלה" ל 7 ימים לאחר ההחזרה. למרות שרובם אומרים שאפשר לחזור לתפקוד רגיל,אם יש לך אפשרות,תנוחי!כמה שיותר!

מתוקות שלי, לראשונה אני בוכה...........אחרי השאיבה שהייתה מאד קשה וההחזרה המאד כואבת לא בכיתי. לא רציתי לרפות את ידיו של הבן-זוג ורציתי להפגין חוזק ועוצמה ועכשיו, עכשיו אחרי שראיתי את כתמי הדם (מעטים-אמרתי?) ואחרי שנלחצתי כהוגן, ניסיתי להשיג את הרטפא שאינו זמין (בטח יחזור אלי-הוא תמיד חוזר) תשובתכם הרגיעה אותי מאד ובגדול. אדווה, יש באפשרותי לקחת חופש ואולי כן אעשה זאת, תודה לך מקסימה. דניאל, תמיד את עונה לי בצורה נעימה ומרגיעה וברצוני לאחל לכולנו המון בהצלחה. סליחה על כתמי הדמעות שנכנסו להודעה וסליחה גדולה על ההיסטריה. אנסה להסתי את הרגעים המבהילים מבן הזוג אולם אם לא אצליח לפחות יש לי את התשובות שלכן להרגעה (עד שהרופא יחזור אלי). שוב תודה.

איזה סוג של ספורט מותר במהלך טיפולי IVF הליכה, ריצה, פילטיס,יוגה? אשמח לתשובתיכן תודה (ממשיכים לנסות...)

במשך הטיפול עצמו ניתן להתעמל כרגיל בכל סוג ספורט שהוא ואף רצוי מאחר וזה מסייע לסירקולציה טובה יותר של הדם ופורק מתח ולחצים. אך כמובן, שלאחר החזרת עוברים יש להזהר יותר ולהימנע מהרמת משאות כבדים, וממאמץ יתר באוזר הבטן. לאחר החזרה מומלץ לעסוק בפעילות ספורטיבית מתונה. בהצלחה, דניאל.

הי אור, בנוסף למה שכתבה דניאל, לפי המלצת הרופא שלי בזמן גירוי השחלות (כאשר גדלים הזקיקים), עדיף להמנע מריצה וקפיצות. נילי.

הי בנות מה אפשר לעשות כדי שהטוסיק שלי פחות יכאב? כבר ניסינו הכל- להזריק לאט, לשים קרח, מסאז'... אבל זה עדיין בלתי נסבל. אני נחרדת מהמחשבה שעוד מעט יהיה ערב ושוב תבוא הזריקה. גם ככה אני בקושי יושבת (או הולכת או עומדת...) למישהי יש רעיון?

את עושה את כל הדברים הנכונים. שני דברים נוספים שלא ציינת- אחרי ההזרקה לחמם את הישבן. אני הייתי מסתובבת עם בקבוק מים חמים. וכמובן- לחמם את האמפולה לפני ההזרקה. אפשר להניח אותה על הבקבוק לכמה דקות. אפשר בבית השחי, בחזיה, בין הידים. איך שנוח לך. אני וויתרתי על המסאג' אחרי והתחת שלי היה במצב מאד קשה (תרתי משמע, פתאום שמתי לב לזה...) מקווה שעכשיו ילך יותר בקלות. העיקר שכל הכאב הזה יביא לך את ההריון. מתי הבטא? שיהיה בהצלחה! דורה.

היי שירלי. אני הזרקתי הרבה גסטון לבנות. חשוב מאוד לחמם את האמפולה בידיים כ 5 דקות עד שהיא חמה (היתי נמנעת לחמם על בקבוק או במים חמים- כדאי לברר עם היצרן), להזריק עם מחט הכי עבה שאת יכולה (לא פחות מירוקה, אם את סובלת ורודה - עדיף) - כך החומר מתפזר יותר בקלות ולא מצטבר באיזור קטן. וחשוב מאוד בכל זריקה לשנות מיקום או ישבן. במידה ותוסיק אדום וקשה מאוד מאוד עוזר קומפרס עם מגנזיום, צריך לברר בבתי מרקחת אם ניתן לרכוש אותו ללא מרשם רופא. אגב יש הרבה מגנזיום בעלי כרוב, לכן אפשר להשתמש בעלים בתור קומפרס מקומי

היי שירלי, גם אני סבלתי בישבני. ראיתי שזה נושא חם. אולי הקישור הזה יקל על מכאוביך או לפחות תגלי שאת לא לבד... http://eporiut.co.il/index.php?option=com_content&task=view&id=81&Itemid=147

הי שירלי, בתור מזריקת גסטון (עוד כמה ימים זה נגמר סוף סוף...), העצה שלי היא ללכת לאחות לקבל הדרכה!!! נשמע בנאלי, אבל בכל קופת חולים יש לפחות אחות אחת ותיקה ומנוסה, שכולם רוצים ללכת רק אליה. בעלי עבר הדרכה אצל אחות כזו ולא הבנו למה לא הלכנו קודם. זה פחות כואב מהזריקות הקודמות (מנוגון וכד'). נראה לי שזה מאוד תלוי במיקום, כי היא המליצה על מיקום מעט שונה מהרגיל. ממליצה לך מאוד לנסות. וכמובן - המון בהצלחה!!! נועה ב.

היי, קראתי מאמר נפלא שמסביר על הוצאת המרשמים מבית-מרקחת - מה כדאי לדעת, מה להכין וכו', מומלץ. לנו זה חסך טיולים מיותרים בין הקופה לבית המרקחת.. http://eporiut.co.il/index.php?option=com_content&task=view&id=82&Itemid=147

תודה איילת.

ההבדל בין צילום רחם להיסטרוסקופיה, האם יש צורך בכך מכיוון שהצילומי רחם תקינים ?

קודם כל ,משתתפת בצערך על ההפלות. היסטרוסקופיה היא בדיקה מדויקת יותר מצילום רחם,יתכן שמכיוון ועברת הפלות הרופא רוצא לראות בבירור את מצב וצורת הרחם,וכך ידע במדויק אם הגורם להפלות הוא צורת הרחם או סתם סיבה בלתי מוסברת.. בהצלחה ! ואל תילחצי!גם אני עשיתי היסטרוסקופיה לאחר צילום רחם,זה לא נורא בכלל! אם יש לך עוד שאלות,אני פה...

הבדיקות נערכות לשם אבחון של תקינות הרחם והחצוצרות. בהיסטרוסקופיה מחדירים סיב אופטי לתוך חלל הרחם. הבדיקה מאפשרת מבט ישיר לתוך חלל הרחם ונותנת על כן את המידע המדויק ביותר על מצב חלל הרחם. צילום רחם מבוצע על ידי הזרקת נוזל שמכיל יוד ("חומר ניגוד") דרך צוואר הרחם ובדיקה בעזרת שיקוף תחת קרני רנטגן של מעבר הנוזל בחלל הרחם ובחצוצרות. היתרון הגדול של צילום הרחם על פני ההיסטרוסקופיה, הוא שניתן להעריך את מצב החצוצרות והימצאות הידבקויות סביבן באגן. שתי הבדיקות כרוכות באי נעימות קלה, לא מצריכות הרדמה וכרוכות בשיעור נמוך מאד של סיבוכים.

שאלה טיפשית קצת... אני צריכה להזריק כל יום 3 אמפולות של מנופור - אבל יש לי ממש בעיה לפתוח את אמפולת הזכוכית של המים. מישהי יכולה לתת לי כמה טיפום איך לפתוח בלי לחתוך את האצבעות שלי?

אני השתמשתי באמפולות מנוגון אבל אני מניחה שזה דומה..גם אני נחתכתי לא פעם... אפשר לנסות להשתמש במגבת...

היי אני לוקחת חתיכה גדולה של צמר גפן, כך שהיא מחסה את האצבעות "בעודף" וכך הזכוכית השבורה בכלל לא נוגעת באצבעות. אם לא הולך לך, תגשי לאחות בקופת חולים שלך שתראה לך בדיוק איך עושים. בהצלחה :)

תכניסי את האמפולה בתוך המגבת ותתפסי את האמפולה בשני הצדדים אחד זה בלמטה של האמפולה והיד השנייה בלמעלה ב"פקק" ופשוט תשברי את תראי שאפילו היא תישבר לך לשני חתיכות ולא לחלקיקים. בהצלחה.

שאלה לקמרי לא טיפשית,טיפ שקבלתי מאחות בתחילת דרכי בהזרקות, לאחוז נכון - הנקודה המסומנתעל האמפולה מולך,ואז בעזרת עטיפת המזרק לבצע את השבירה. אצלי - זה עובד יופי! בהצלחה.

התלהבתי מהרעיון!

שלום רב : בת 27 ולא קימתי יחסי מין מעולם עד שהתחתנתי עם בעלי האהוב לפני חצי שנה . אומרים שפעם ראשונה צריכה להיות מקסימה והכאב לא כל כך נורה בפעם הראשונה . אז להפתעתי היה הכל הפוך על הפוך , שאפילו לא רוצה לדמיין את זה שוב, אבל איני יכולה לשכוח וזה חוזר מדי פעם ופעם. הרגשתי הרבה כאב וכמו קיר ביטון שחסם את הדרך , המעב ר היה כל כך קשה שבעלי פחד עלי נורה ולא רצה ללחוץ עלי יותר מדי בכדי שכמה שיותר יהיה לי פחות כאב וסבל . פעם הראשונה לא הלך, בפעם השנייה גם אז בפעם השלישית אני בקשתי ממנו שילחץ יותר למרות כל הכאב שהרגשתי, זה היה קשה מאוד וכורב , ככל שלחץ הייתי מרגישה ממש חסם כמו מחסום מבטון, למרות שניסתי להיות רפויה . לאחר שהוא לחץ עוד וזה לא הצליח מרחנו את כל האיזור בקרם גוף אמרנו אולי עם ההחלקה של הקרם זה יעבוד, אבל זה לא ממש עבד מה שהיה זה פחות כאב אבל הכאב היה עדיין נמצא . בשלב זה אני נכנסתי כמו מעיין חרדה, פניקה, פחד,סבל והתחלתי לבכות ממש הרבה הרבה בכי (זה היה אמור להיות הרגע הקסום ביותר בחיי, רגע מאוד קסום, מרגש ...) . בעלי לאורך כל שלב היה מעודד, מחבק, אומר מילים יפים מכל הלב, תמיד היה אומר זה יהיה בסדר יגיע שלב שגבר לא יהיה סבל את תהני מזה מאוד, אני אובה אותך מאוד . בעלי לאחר הנסיון אולי ה7 הציע לי לנסות את זה במקלחת אולי עם המים יהיה קל יותר וחלקלק יותר עם שמפו . סוף סוף היה חדירה קטנה מאוד ממש קצה האיבר בלבד וירד טיפה אחת של דם לא יותר . לאחר היום הזה בעלי הציע שנכח יומיים של הפסקה לתת לגוף שלך לנוח,הוא סבל נורה ואת גם , "תנוחי אהובתי אמר" . לאחר יומיים היינו במיטה והייתה חדירה של חצי האיבר כמעט לא כולו , אבל מה שהפתיע אותנו זה כמות הדם שירדה , ירד די הרבה דם . לאחר שירד דם התחילו שריפות נוראיות באיבר המין שלי,שרף נורה, התחתלתי לבכות שוב ומכאב בשריפה לא יכלי להסביר לבעלי שניכנס גם הוא לפניקה חשב שלחץ יותר מדי או הכאיב לי מאוד . הדם המשיך לרדת כמה דקות ספורות והפסיק . באותו יום בלילה נסינו שוב והחדירה הייתה מלאה סוף סוף, עם התרגשות רבה משני הצדדים "סוף סוף" אבל הדם המשיך לרדת בכמויות רבות כאילו מחזור (המחזור שלי החודשי יש לציין מאוד חזק) . , אבל זה לא היה מחזור . העניין המשיך לסירוגין בכל פעם שקימנו יחסי מין למשך 5 ימים. לא ידענו מה פשר כל הדם הזה שירד . שבשלב מסויים גבר אמרתי לבעלי אם זה ממשיך ה אני אלך לרופה נשים . יש לציין שהייתה החדירה המלאה לא היה גבר כאב רק שריפה באיבר המין שלי . מה שעברתי אני לא מאחלת לאף אחת, ובמיוחד שזה בפעם הראשונה לאחר 27 שנים . שאלתי היא : למה ירד כל כך כמות של דם ? למה הייה מעין מחסום מבטון, שהיה קשה מאוד לחדירה לי ולבעלי שסבל גם הוא מאוד מהסבל שלי . למה היה שריפה לאחר החדירה וזה נמשך לכמה שעות לאחר החדירה ? למה כמות הדם לא הפסיכה זה נמשך כל פעם של קיום יחסי מין למשך 5 ימים בערך ? *העכשיו שאני מאחורי כל העניין , אנחנו נהנים מאוד מאושרים עד לשמיים ... תודה רבה מראש....

זהו פורום פוריות חברתי לנשים המתקשות להרות, כך ששאלותייך מתאימות לפורומים מסוג שונה. עם זאת, עדיין אוכל לענות לך כי קיום יחסי מין ראשוני כרוך בביתוק קרום הביתולין ולכן הדם הרבה ולכן הכאב "השורף". אל תיבהלי מזה. אך אם יש עדיין שאלות מטרידות, אנא הפני זאת לפורום העוסק במיניות. בהצלחה, יהיה בסדר. דניאל.

אני וחבר שלי יוצאים ועדיין לא קיימנו יחסי מין אף פעם, הייתי רוצה לדעת אם לפני שמקיימים יחסים אלו צריך להבדק אצל הרופא, כדי למנוע בעיות בעתיד? עוד שאלה : האם ההגנה של הקונדום היא מספקת ב-100%.כי אני לא נוטלת תרופות למניעת הריון. ואף פעם לא נטלתי. מתי הימים המסוכנים להכנס להיריון. בתודה מראש

זהו פורום פוריות חברתי שנועד לתמוך בנשים המתקשות להרות. אנא הפני את שאלתך לפורום "סקס ומיניות". בהצלחה, דניאל.

להתקשר למחלקת ה-i.v.f ביום של החזרת העובר המוקפא? האחיות אמרו לי להתקשר למחלקה בשעה 7:30 -8:00 בכדאי להגיד שאני מחזירה עובר מוקפא והם יאמרו לי באיזה שעה להגיע. חשבתי שקובעים יום וזהו מגיעים ב-9:00 כמו בהחזרה רגילה של טריים. רגע זה בכדאי להפשיר את העובר ולראות אם הוא שורד כדי שאני לא יגיע סתם במידה וחס וחלילה טפו טפו טפו הוא לא שרד את ההפשרה?(זה ההגיון היחיד שאני מבינה מזה) תודה בנות ושבת שלום ההחזרה ביום שני בע"ה

ככל הידוע לי יש צורך ליידע את המעבדה כדי שיפשירו את העובר. אכן. צדקת בעניין זה. יחד עם זאת את צריכה להגיע בכל מקרה ואת החדשות (הטובות, הטובות, רק טובות) על מצבו לאחר ההפשרה את שומעת כבר במחלקה. טפו, טפו, טפוווווווווווווו, כמו שאמרת. העובר שלך יחזיק מעמד בהפשרה, בהשרשה, בהריון, בלידה, במעון, בגן, בכתה א', בתיכון ובבגרויות, וכן הלאה וכן הלאה. לשנים של נחת. שבת שלום, דורה.

אוהבת רחלי

אצלי קבעו שעה שעלי להגיע בה...לא אמרו לי להתקשר..אבל מה שאת אומרת..זה הגיוני..אולי כדי לבדוק שהעובר שרד את ההקפאה.אצל חברה שלי היה הפוך.אמרו לה להגיע בשעה מסוימת,למשל בתשע ואז בשמונה היא קבלה טלפון ואמרו לה לחכות..כדי לראות מה קורה עם העוברים.היה ספק לגבי כושר השרדותם...בסוף היא הגיעה למרות שבחלק מהעוברים היתה ירידה באיכות.

שלום, אנחנו זוג בגיל 29 ובמשך שנה מנסים להרות ללא הצלחה. עשינו בדיקות והכל בסדר. הרופא נתן לי כדורי איקקלומין לקחת מהיום החמישי של המחזור למשך חמישה ימים. הוא אמר לי ששלושה ימים בערך אחרי שאני מסיימת אותם אז לקיים יחסים יום כן יום לא. השאלה שלי היא האם ניתן לקיים יחסים גם תוך כדי נטילת הכדורים (במשך חמשת הימים), או שאולי זה מזיק לטיפול?

אם אתם לא מתאפקים,קיימו יחסים,אבל עדיף שלא כדי לשמור שאיכות הזרע תהיה כמה שיותר טובה!!!

אין לי נסיון באיקקלומין, אך יש משהו חשוב מאד - אני מקווה שאת הטיפול את מקבלת ממומחה לפריון ולא מרופא נשים רגיל. מאד מאד מאד חשוב להיות תחת הגחתו של מומחה פריון בעת מתן טיפולי הורמונים למינהם. אם את לא, את מוזמנת לספר מאיזה איזור את, ונשמח להמליץ על רופא טוב! בהצלחה! נועה.

שלום, אני בת 36 ומזה 10 שנים נשואה לבן זוג מקסים. זה 9 שנים שאנחנו מנסים להביא ילד לעולם, נסיונות אלו כללו מספר הריונות שלצערנו הסתיימו מבעוד מועד בחודשים מתקדמים.. מבחינה רפואית, אין באפשרותי לעבור עוד נסיונות להרות. בצר לנו, החלטנו לחפש אם פונדקאית נחמדה, ישרה ופורייה שתעזור לנו להגשים את החלום ולהפוך אותנו להורים מאושרים. מדינת ישראל חקקה את חוק הפונדקאות בשנת 1996, מאז חקיקת החוק נולדו מאות ילדים בדרך זו. פונדקאית היא אישה בריאה בגילאי 22-38, חד הורית ויהודיה. פונדקאית נושאת ברחמה את הילד שנוצר מהביצית והזרע של בני הזוג, לעולם לא תילקח ביצית מהפונדקאית והילד שיוולד לא יחשב כילד שלה אלא של בני הזוג. עבור התהליך מקבלת הפונדקאית סכום כסף שיכול לסייע לה. אני פונה לנשים חד הוריות בגילאים המתאימים המבקשות לשפר את מצבן הכלכלי בדרך מכובדת וחוקית לפנות אלי ולסייע לי להגשים את החלום ולהפוך לאמא. אני פונה לכל אחד ואחת מכן לנסות ולעזור לנו. אולי אתם מכירים מישהי שהיא פונדקאית/ שיכולה להיות פונדקאית? אולי יש לכם מכר שיכול לבדוק ולשאול? אנא עזרו לנו למצוא מישהי שתעזור גם לנו להגשים את חלומנו לאחוז בתינוק. אשמח לקבל פניות/ שאלות למייל- [email protected] מזמינה אותכם/ן לשמוע אותי בשידור אצל איריס קול יחד עם "מירב פונדקאות חובקת" שמסבירה על תהליך הפונדקאות. http://live.103.fm/radio103fm/ikd/ikd1907071.wma תודה:)) משנה מזל

שלום לך, זהו פורום של נשים שמאד מאד מאד רוצות להגיע להריון הנכסף שלהן, ולא כל כך ישמחו להפרד מהנס הכביר של הריון, לידה וגידול תינוקן בעצמן.... מן הסתם ישנם פורומים מתאימים יותר לפנייתך, בהצלחה, נועה.

נועה יקרה, חבל שלא הבנת את בקשתי. כחברה של שנים בפורומי פוריות אני מפרסמת את בקשתי היכן שיש בנות . לא חשבתי חלילה שמישהי שבעצמה חווה את הקושי להרות תעזור לי. הכוונה אם יש מישהי שיכולה לחשוב על חברה שלה/ מכרה/ שכנה. לא באתי חס וחלילה לפגוע במישהי ואם יש מישהי מכאן שנפגעה אני מתנצלת. אני באה מכאב כמוכן ומהתשוקה לילד. תודה משנה מזל

אני מעוניינת לארגן מפגש בבית קפה,כמובן שרק לנשים שעוברות טיפולי פוריות,יש מצב שמישהי תגיע או שאתן בקטע של להישאר אנונימות?! אני אישית חושבת שיהיה נחמד להיפגש,יש כאן נשים מכל המגזרים ויכול להיות מאד נחמד!!!

נראה לי ראיון מצויין אני אשמח לשתף פעולה מקווה שיהיו עוד בנות שיצטרפו

גם אני מצטרפת... תמשיכי לארגן....

יוזמה ברוכה ואני אשמח להצטרף רק שאני מאזור חיפה אם יש אופציה למפגש באזור מבחינתי זה אחלה. אשמח לתגובתך ליאת

כנראה יש כאן נשים מכל האר,ליאת,אז נראה לי שבמרכז יהיה מקובל על כולן.

הי ממי רק היום ראיתי את ההודעה ששלחת לי, הייתי עסוקה עם הקטן,היה חולה מאוד,וירוס במעיים,אבל ברוך השם זה עבר. כבר יותר מ- 3 חודשים אני לא נכנסת למייל שלי,חסמו אותי מהכניסה, אני אעשה אחד חדש ואוסיף אותך לאנשי הקשר שלי אשמח מאוווווווווווד לשוחח איתך. ביי ממי אוהבת מאוד מאוד מאוד

היי מתוקתי! ש יהיה החלמה מהירה לבנך ו האמייל שלי elena.fk@hotmail,com אני גם ישמח מאוד ליהיות איתך ביקשר אוהבת ו הרבה הרבה נשיקות ל שי הקטן ו לך לנה

אחותי וגיסתי ילדו בשבוע שעבר,חברתי הטובה צריכה ללדת בכל יום,וכמה שאני שמחה בשבילן,אני לא מסוגלת לשמוח בלב שלם!!! אני טיפוס מאד מפרגן,אבל אני לא מצליחה להתגבר על הרגש והתחושה החמצמצה הזאת בלב... אני שונאת את עצמי על כך!

אני יודעת שלא יעזור כל כך אם אבקש ממך שלא לשנוא את עצמך, אבל אולי אם אני אתחנן???? על מה יש לך להתגבר? על האינסטינקט הכי טבעי שיש לנו כנשים בטבע? הרצות להתרבות ולגדל צאצאים משלנו? על רגש של קנאה למשהו שכל כך כל כך רוצים? קנאה לא עושה אותך לאדם רע! מה יותר טבעי שתרצי מה שיש גם לקרובות לך מכל? זה יבוא, כמו השם שלך - קצף על גלים לא? בסוף יבוא גל שיביא אלייך את הקצף/קצפת! ותראי שהכל ישאר כמו חלום רחוק מהעבר.... כמה שתשמחי, פחות או יותר - אני בטוחה שתגרמי בכך נחת לכל חברותייך/קרובותייך, אל תמדדי את זה בכוסות בקשה! המזל טוב שלך מעבר לפינה! לילה טוב! נועה.

זה בסדר אני מרגישה את אותו הדבר גם אצלי גיסתי בהריון כשהיא רק חודש ניסתה להיקלט להריון וגיסי הכניס את חברתו להריון והם התחתנו מהר לפני שבועיים כדי שלא יראו לה את הבטן שאני מתה שתהיה לי ובנוסף מישהי מהמשפחה שלי גם בהריון בקיצור כולם בהריון חוץ ממני, אז מתוקה אל תדאגי גם אנחנו נהיה בע"ה אמןןןןןןןן אמןןןןןןןן ויהיה בסדר הרבה כוח רצון , אמונה ,ואופטימיות אנחנו חייבות להיות חזקות ולהיסתכל קדימה וכן מותר לנו לקנא והרבה תני לרגש שלך לצאת, אי אפשר להימנע מזה בכל זאת זה רגש. יהיה בסדר את תצליחי ותשוויצי בבטן שתצא לך. מכל הלב רחלי

אתמול החזירו לי שני עוברים טריים. מהבוקר- כאבי בטן תחתונה קלים והפרשה חומה- דמית כזו. האם זה בסדר? יש סיבה לדאוג ולהיכנס ללחץ? אני מאוד מוטרדת... אשמח אם תענו לי מהר...

זה נשמע בסדר. שאיבה והחזרה כרוכה בפעולה כירורגית, שלפעמים גורמת להפרשיות דמיות קלות. זה קורה המון. יש להמשיך לעקוב ולראות אם ההפרשה מתחזקת ואז לפנות לרופא. אל תלחצי.... היי עסוקה עכשיו באפרוחים הקטנים.. דניאל.

תודה רבה!!!

כאבי הבטן הם מההחזרה ו/או מהשאיבה שהתרחשה יומיים קודם(בד"כ)...חוצמזה בעת החזרת העוברים משתמשים במפסק ופעמים רבות זה גורם לפציעה קלה של הנרתיק/צואר הרחם. בהצלחה!

יתכנו כאבים ודימומים קלים מהדיקור וכו...בכל אופן תהיי קשובה לגופך ושימי לב,במידה ויש החמרה בכאבים דברי מיד עם הרופא! בינתיים תנוחי כמה שיותר...

שלום רב : בת 27 נשואה גבר 7 חודשים, וגבר מחודש שעבר מנסים להכנס להריון . מה שהבחנתי בו הוא שלאחר שבעלי שופך בתוכי , כל השפיכה יוצאת החוצה ממני לאחר מכן, איני יודעת אם נשאר שם עדיין משהוא או לא . מה התופעה הזאת ומה אני יכולה לעשות בכדי למנוע זאת ולהקלט להיריון . תודה מראש .

מספיק זרעון קטן בשביל להיקלט...לכולם נשפך ...הייתי מציעה לך לשכב בערך 20 דקות לאחר קיום יחסי המין וכך ישפך פחות וגם הסיכוי יגדל...

היי DUKH, ראשית- תמיד יוצא נוזל זרע אחרי קיום יחסי מין. תמיד. מה שצריך להגיע לרחם מגיע לשם. כאשר מתקיימת התעברות היא מתקיימת מזרעון אחד בדרך כלל. זה כל מה שצריך. הזרעים הזריזים והטובים ביותר מגיעים ראשונים. ניתן לשכב במיטה לאחר קיום יחסי המין ולחכות כרבע שעה- חצי שעה עד שאת קמה. ויותר מהכל- כל מה שתיארת נורמאלי לחלוטין. תחשבי טוב ויהיה טוב. הריון לא תמיד נקלט מייד בתחלת הנסיונות. בעיני הרפואה שנה היא פרק זמן סביר לנסות באופן עצמאי ללא התערבותה. אני מאחלת לך מכל הלב שתצליחו בקרוב ושהביקור שלך אצלינו היה חד פעמי. בהצלחה, דורה.

תאי הזרע עטופים בתוך הנוזל שנשפך. מה שחשוב הוא תא הזרע הבודד שעושה את הדרך לביצית. לאחר קיום יחסי מין הישארי לשכב עוד כ20 דקות ועדיף עם רגליים למעלה (לא חייבים). אל תילחצי, הנוזל הנעודף תמיד ייצא החוצה. בהצלחה.

אני אחרי החזרה של עובר אחד מאתמול, במנוחה כרגע, ורוצה להיות אופטימית.... כל הזמן חושבת מה עוד ניתן לעשות כדי להצליח ?

ממממ.... מתחילים במה שאת עושה, מנוחה וחשיבה טובה, וממשיכים בידיעה שמספיק אחד קטן ומתוק שיקלט, ומדמיינים איך הוא נוטע שורשים, ומאריך אותם עמוק עמוק אל בטנת הרחם שלך, ומדברים אליו כל יום, ומספרים לו כמה את רוצה אותו, שישאר ל 9 חודשים ולחיים שלמים, ומנסים לראות כל בוקר מחדש כמה טוב יהיה לך ולו/לה פה ביחד.... ומקבלים כמה חיבוקים וירטואלים מאיתנו פה, ומקווים מאד מאד מאד מאד לשמוע פה על עדכון בטא בשמים בעוד 11 יום!!!!!!!!!!! שיהיה בהצלחה גדולה! &&&&&&&&&&&&& המון אצבעות, נועה.

מחקרים מוכיחים שנשים שצחקו הרבה לאחר ההחזרה,נקלטו להרין יותר מאשר נשים שלא...אז תצחקי כמה שיותר,גם כי זה סתם יפה לבריאות... מחזיקה לך אצבעות...בהצלחה!

היי שנון, אני מצטרפת לכל מילה של נועה. הרי מספיק רק עובר אחד קטן וחמוד כדי שתכנסי להריון. תחשבי על זה כל הזמן, הכי חשוב - חשיבה פוזיטיבית ומצב רוח טוב. ותנוחי הרבה, גם זה תורם להרגשה טובה וסיכויי להיקלט . בהצלחה!!!

צודקות כולן, וגם- לא לתת למוח להסתובב מסביב לזה במשך שנים עשר ימים. לא יודעת עד כמה הסחת הדעת עוזרת להקלטות, אבל יודעת עד כמה זה משגע כאשר לא נותנים למוח מנוחה. אז תנוחי, תצחקי, תקראי, תצאי לבית קפה טוב, תעשי דמיון מודרך, תפנקי את עצמך ותחשבי המון מחשבות טובות ושמחות. מחזיקה לך אצבעות, דורה.

אני מכירה מקרוב את המחשבות שאחרי ההחזרה. כאילו הגענו לשיא אחרי עיסוק אינטנסיבי בגוף (זריקות, נסיעות, לחכות בתור וכו"....) ופתאום את לא צריכה לעשות כלום.....זה מעבר חד מאד שיכול להשאיר תחושות שאנחנו לא עושות מספיק, אבל את עושה מספיק וצריך להפנים את זה איכשהו. תנוחי בהתאם, לא להרים כלום, לא לעשות כפיפות בטן, רק לנוח, לשאוף אוויר ולהתרכז בהיקלטות. ממני שלוחה אלייך תפילה ותקווה ענקיות. חיבוק, דניאל.

דניאל יקרה, כן, את כ"כ צודקת ירד לי האסימון, כל ההתעסקות סבב העניין... ופתאום אופס ל ה מ ת י ן!! ואני מטבעי מלאת אנרגיה, ועכשיו לנוח, קצת מתסכל. אבל אני אופטימית ומנסה לחשוב חיובי, היום כבר חזרתי לעבודה, אחרי יום מנוחה. ממתינה לבטא... שנון.

בנות יקרות ערב טוב, הרבה זמן לא נכנסתי לאתר (רק לעידוד מידי פעם) היתה לי הפסקה די ארוכה יחסית באפריל עברתי הIVF חמישי במס' שלא הצליח ומאז חיכיתי לבדיקת היסטרוסקופיה על מנת לוודא שהכל תקין פעם נוספת ואכן הכל תקין (היה חשש לאנדומיטריוס) היום סוף סוף הייתי אצל הרופא לקבלת תוכנית, חיכיתי לפגישה הזאת בקוצר רוח כי בבדיקת ההיסטרוסקופיה נלקחה דגימה ולמרות שידעתי שפיסית הכל בסדר רציתי לדעת יותר מהכל האם הדגימה אומרת משהו ובניתי לי תאורייה שלמה בנושא אני משערת שאני צריכה לשמוח שהכל תקין אבל אני מרגישה שאני שוב בנקודה שבה התחלנו אי הריון על רקע בלתי מוסבר והתוכנית היא להמשיך באותה דרך של טיפולי IVF רק בשינויים קלים של התרופות (יותר נכון הזריקות) אני מתוסכלת ותוהה אם יהיה סוף לסיוט הזה אמרתי לרופא שעדיף אם היה משהו והוא היה מטפל בזה וזהו אבל הוא אמר שעדיף שלא יהיה משהו ושרק סבלנות זה הפתרון ושאני אסיים אצלו את הטיפול רק אם תינוק על הידיים. אני אומנם סומכת עליו כי הוא פרופסור ומוכשר מאוד בתחום ומנהל מח' פוריות בבה"ח והוא רגיש ואכפתי ומדבר בגובה העיניים אבל אני לא יודעת איך להתייחס לזה ואני מרגישה עצבות גדולה כאילו התקווה מתרחקת ממני כי שוב אין לי תשובות ברורות אומנם לקרובים לי כמו בעלי והוריי התשובה אופטימית אבל אני מרגישה דווקא די פסימית. בכל אופן אוטוטו אני מתחילה IVF שישי במספר ומקווה לטוב. תחזיקו לי אצבעות ואם יש לכן דוגמאות אופטימיות אני אשמח לשמוע. באהבה ליאת

קודם כל לבי איתך! תזכרי דבר אחד,שבזכות הרפואה המתקדמת של זמננו,כל זוג,למעט מקרים מיוחדים,יכול להביא ילדים ומצליח להביא ילדים!!! סבלנות ותקווה ,זה מה שאנו יכולות לתרום להצלחת הטיפולים... יש מקרים קשים,ואני מכירה כמה מקרוב,של גבר נכה לחלוטין שיש לו כבר 2 ילדים...ועוד ועוד... זה יקרה לך בקרוב,גם לי וגם לכל החברות פה... תהיי חזקה!

לפני חודשיים בערך עברתי דבר מאד דומה למה שתארת ואני כל כך מזדהה עם דבריך. קיוויתי, עד כמה שזה ישמע דפוק, להתעורר מההיסטרוסקופיה נטולת חצוצרה אחת לפחות. וגם אני התעוררתי ושמעתי שהכל בסדר. התחלתי לבכות. נורא קשה להיות בלתי מוסברים. נורא. ומה שזה אומר הוא בדיוק מה שההגדרה אומרת. זה לא שאין בעייה. זה שהרופאים לא יודעים להסביר אותה. וככה באמת כל מה שנותר לך זה מה שהרופא אמר- סבלנות. ואין. אין סבלנות. כי אין את הידיעה שצריך סבלנות בשביל עוד חודש, חודשיים, חצי שנה, שנה וחצי, ואז יהיה הריון. כי אם היה אפשר לדעת- אפשר היה לקחת נשימה ולהתאזר בכל הסבלנות שצריך. אבל אין ידיעה והסבלנות הזו משורש ס.ב.ל שאין מאיפה לגייס אותה ממש חונקת לפעמים. והיא כל מה שצריך לפעמים. להיות עקשנים עם סבלנות וסבלנות וסבלנות. גם בעניין האופטימיות והפסימיות, את כבר בטוח יודעת, פעם למטה ופעם למעלה. כי את כל הכוחות והסבלנות הארורה אנחנו מגייסות מתוכנו. כמובן שאני מחזיקה לך אצבעות, הכי חזק שאפשר. ודוגמאות להצלחות יש המון אבל הלוואי שהדוגמה הבאה שלי תהייה- את! ואני אספר לכולם איך משהי שאני מכירה, שהיתה מה"לא מוסברים" הרתה בivf השישי שלה. אמן! שלך, דורה.

הקטע בIVF הוא החדות הפתאומית בין ציפייה לייאוש בין תקווה לאכזבה ובין כישלון להצלחה. מה שאני מנסה לומר הוא שההצלחה לא בהכרח תתן את אותותויה לפני שתבוא ולכן גם כשאת שקועה בדיכאון עמוק, לפתע יכולה להגיח לה הצלחה. כשאנו שוקעים עמוק בייאוש אנו לפעמים לא מסוגלים לראות את התקווה.....למרות שהיא ממש בפתח. אז החזיקי חזק, כי ההצלחה בדרך ולא בהכרח שהיא עומדת להודיע לך על כך.... נשיקות דניאל.

אכן תסכול שקשה קשה קשה להתמודד איתו, בעיקר אם הכל תקין.... לפעמים הרפואה המערבית רואה את הכל כתקין, אבל ישנם דברים שאותם הם לא כל כך רואים. רפואה אלטרנטיבית כאן יכולה מאד מאד לעזור. היית פעם אצל מטפל מוסמך שניסה לזהות מה הבעיה במקביל לטיפולים? הרבה פעמים זה חוסר איזון קל מאד של הגוף, שניתן לטפל בו בתזונה, צמחים, דיקור, או אלף ואחת דרכים אחרות בקלות רבה, בעיקר לעומת הטיפולים. לעיתים הלחץ והעצב הנפשי משפיעים. ויש המון כמו שכולנו יודעות כאן... לדעתי שווה לנסות במקביל לטיפול הנכחי טיפול או לפחות אבחון אלטרנטיבי טוב, שיוכל לאזן במקביל את שאר המערכות. את מוזמנת לכתוב לי למייל אם את צריכה עזרה בלמצוא מטפל אמין: [email protected] שיהיה טיפול מוצלח, סופי ואחרון, שבסופו יהיה לך תינוק על הידיים!!!!!!! יום טוב, נועה.

ליאת שלום, בקצרה אומר לך שרק בIVF השביעי נקלטתי להריון תקין וכיום יש לי תינוק בן 11.5 חודשים. שיהיה לך בהצלחה, חיזקי ואימצי, והכי חשוב אל תשברי אף פעם, לימורי.

שמי עדי ואני מנהלת במרכז לרפואה משלימה . יש לנו במרכז צוות של מטפלים מקצועיים מוכשרים לטיפול בפריון את הטיפולים השונים שיש במרכז אתנחתא מתאם ירון קלמן שהינו מומחה לעזרה בכניסה להריון והוא יפנה בהתאם לצורך למטפלים נוספים שבמרכז שהינם מומחים לרפואה סינית, הומיאופת עם התמחות בנושא הריון מטפלים בתחומים השונים של הרפואה המשלימה ועוד... לצוות המטפל יש הצלחות רבות נשמח לעזור גם לך, את מוזמנת לפנות ולהתייעץ איתנו המון הצלחה

אנא המנעי מלפרסם בפורום, זהו פורום תמיכה חברתי בלבד, ולא נועד לצרכי פרסומת. תודה, נועה.

שלום רב אני בת 27 ונשואה באושר נשאתי לפני 7 חודשים והחלטנו לפני חודש לנסות להכנס להיריון . נסינו את זה בחודש שעבר , שבוע וחצי לאחר שקבלתי את המחזור. החדוש קבלתי מחזור וכך ידעתי שאני לא בהריון . שאלתי היא מתי רצוי לקיים יחסי מין כך שהסיכוי יהיה יותר חזק להכנס להיריון . תודה מראש

זמן הביוץ הוא בד"כ 12 יום אחרי המחזור,לא אצל כולן,את זה כמובן ניתן לבדוק ע"י מעקב זקיקים או בדיקות דם. בכל מקרה את נשואה טרייה ואין לך בינתיים מה לדאוג! את יכולה בינתיים לנסות חודש אחד לשכב בכל יום עם בעלך וכך תדעי שלא פספסת שום יום,במידה ולא תיכנסי להריון נסי בחודש השני יום כן יום לא,כך איכות הזרע תהיה טובה יותר וגם אין סיכוי שתפספסי את הביוץ,במידה וגם זה לא יצליח, פני לרופא נשים שיגיד לך לחכות ששנה תעבור ואז תעברו בדיקות שיגלו את מקור הבעיה במידה ואכן יש בעיה. תזכרי גם שללחץ יש תפקיד חשות מאד בקליטת הריון,אז תירגעי!!! בהצלחה!

היי בננות אמרתי לכן שאני הולכת לרופא לקבוע מתי להחזיר את העובר המוקפא בקיצור קבענו ליום א' 29/7 היה לי כיף לראות שמישהי שם נקלטה להריון ועוד ע"י טיפול שהפרופסור שלי מטפל בה (לא הפריה ראשונה שלה) לא משנה חזרתי הביתה בכיף למרות שאמרתי לכן שאני לא ממש אופטימית לגבי המוקפא שלי . עזבו זה לא הקטע בקיצור כל פעם שאני הולכת לביקור אצלנו אני משלמת 500 ש"ח חוץ מהכסף של ההחזרה שזה 6,000 ש"ח , בעלי אומר שזה לא אמור להיות ככה אלא שהוא צריך לקחת לי 6,000 ש"ח בלבד כי זה חלק מהטיפול ברוך ה' לא חסר לי כסף כי בעלי עצמאי אבל בכל זאת זה כסף ,וממכבי מגיע לי סה"כ 3 פעמים החזר בשנה ואת האמת לא מזיז לי הכסף הזה שילך העיקר שיגיע כבר ההריון הזה יגיע אני אתן הכל בשביל זה ומוותרת על הכל. בקיצור רבתי עם בעלי על זה והתחלתי פשוט לבכות בכי בלתי נפסק ממש רע לי גם ככה קשה לי.והוא מוסיף לי כרגע עוד הוא אומר שאם זה לא יצליח שאני ילך לביה"ח פה אצלנו חינם ואני לא רוצה אני רוצה רק את הפרופסור שלי . דיייייייייייייייייייי אני יודעת שאני רק בהתחלה שלי סה"כ החזרת מוקפא ראשון אבל רעעעעעעעעעע ליייייייייייייייייי אוףףףףףףףףףףףףף ה' דייייייייייייייייי. טוב בנות מצטערת ששפחתי הרבה ביייייייייייייי.

רחלי יקרה, את מרגישה דברים נורמליים וטבעיים למצב שבו את נמצאת. אין הרבה מה להגיד כדי לשפר את מצב הרוח שלך, אבל היה לי חשוב להגיד לך שתזכרי שאת כרגע בשלב שבו את רגישה רגישות יתר לכל דבר, דברים קטנים שבדרך כלל לא יפריעו לך, ייראו לך היום כדבר הכי נורא עלי אדמות... אסור לשכול שלמרות שאנחנו עוברות העל באופן פיסי, גם בן הזוג עובר תהליך, גם הוא מוטרדף לחוץ ורגיש יותר מהרגיל. מה שאני מנסה להגיד, זה, אל תתני לדברים הקטנים להפריע לך ולזוגיות שלכם. פשוט תנסי לדבר עם בעלך בצורה רגועה (ככל שאת יכולה), להסביר לו מה את עוברת ולמה את מתעקשת להישאר אצל הפרופ' שלך. נתסי להבהיר לו שכרגע את מפוקסת מטרה, את רוצה רק אותו, ואם כסף לא מהווה בעיה עבורכם, אז שיהיה קצת יותר פתוח לצרכים שלך... אולי התגובה שלו היתה רק מלחץ?? מאחלת לך הצלחה עם המוקפא, שהוויכוח עם בעלך לא יהיה רלוונטי כבר... שני

כל כך עצוב לקרא את מה שאת כותבת המילים שלך, הרגשות שלך זה כל כך נוגע ללב ומובן, כאן אנחנו מבינות אותך מאד אחד הדברים המתישים בטיפולי פוריות שלעתים זה משפיע מאד על הזוגיות שלנו וכמה שננסה ונשתדל שלא, זה יותר חזק מאתנו תנסי להרגע ולא ללחוץ על הבעל, תתמקדי בטיפול הקרוב שבע"ה יצליח תרגישי חופשי לשפוך ולספר כל מה שבא לך, בשביל זה אנחנו כאן שולחת לך ים של חיבוקים ומאחלת לך מכל לבי שהחזרת המוקפא שלך יביא את הנצחון אמן ובקרוב אנחנו כאן איתך

את צריכה להבין שהגברים עומדים מהצד ורואים שאנו לוקחות עלינו את כל הסבל והלחץ והם עומדים מהצד ורואים אותנו סובלות ומיוסרות ואין להם כ"כ מה לעשות,כל גבר מוציא את התסכול שלו בצורה אחרת,אני בטוחה שכל אחת כאן חווה מתחים ועצבים בזוגיות,אנחנו רק צריכות להבין שזה התקופה הקשה שמשבשת לנו את סדר החיים ושבסוף הכל יעבור! אני בטוחה שבעלך רוצה ילדים בדיוק כמוך והוא יתן הכל בשביל שזה יקרה כמה שיותר מהר! בינתיים תנסי להעביר לו,תהיי רגועה ושמחה ואל תיכנסי למריבות!

האמת, אין לי מושג איך הולך העניין של התשלומים בפרטי כי אני מטופלת בציבורי. יכול להיות שבעלך צודק בעניין התשלום. לא יודעת. אם מגיעים לכם ממכבי שלושה טיפולים פרטיים למה לא לקחת אותם? פשוט נראה לי שאם בעלך העלה את הנושא, יכול להיות שהתשלומים קצת כבדים עליו. מה את חושבת? הרי ברור ששניכם מחוייבים לתהליך ושלשניכם יש את אותה המטרה. אז חשבתי מה גורם לו להעלות את זה וזה מה שעלה בדעתי. את יכולה לקבל את ההשתתפות ממכבי ולהמשיך להיות מטופלת של הפרופסור שלך, לא? רחלי יקרה, יש שביל בין מה שאת חושבת ומרגישה לבין מה שבעלך אמר. אתם שניכם באותו הצד. הוא בעדך. אני בטוחה. בתוך הסערה והפחדים וההורמונים קשה לפעמים לראות את הדברים נטו. קחי צעד הצידה אם את יכולה ונסי להתבונן שוב. קצת מהצד. ובקשר לזה שכל כך רע לך אפילו שזו רק ההתחלה. רחלי, לצערי מנסיון רב מדי אני יכולה להגיד לך שההתחלה היא מאד קשה. מאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאד. הציפיות, ההלם, הפחד, ההבנה, הכל מאד חדש ולנפש עדיין לא היה את הזמן לקלוט, להפנים, להסתגל. אז את בכלל לא "בסך הכל" בהתחלה, כפי שכתבת. את בהתחלה. וזה קשה. נורא נורא קשה. גם למצוא את הזוגיות שלכם בתוך הסיטואציה החדשה,המלחיצה, המאיימת והלא נודעת הזו. וזה גם משהו שלוקח זמן. שבעזרת השם לא תזדקקו לו. אבל גם למצוא את הזוגיות שלכם ולהגדיר אותה מחדש אחרי שנולד תינוק זה תהליך. אז בכל ליבי אני מאחלת לך הפתעות גדולות מהמוקפא ושתריבו רק על- תור מי לקום עכשיו. בהצלחה חמודה, דורה.

תודה מתוקה על העצה אני מקווה שיהיו תיקוות מהעובר המוקפא בע"ה . עכשיו איך היה החופש? נחת והתרעננת? היית חסרה פה . באהבה רחלי

היי תודה על התגובה שלך... האמת היא שאת קצת גנבת לי את המחשבות מהראש... (-: האמת, אני די מרוצה מאסף הרופא, הרופאים היו מקסימים אליי, ואני לא יודעת אם במקרה או לא, אבל יצא לי שתמיד ד"ר פרידלר טיפל בי, חוץ מפעם אחת שפרופ' רונאל היה. נתקלתי בד"ר שכטר כמה פעמים, והוא תמיד מקסים כזה... חברה שלי עשתה 6 הזרעות אצל הרופא שלה ולא הצליח ואת ההזרעה ה- 7 עשה שכטר והיא היום אמא לתאומים מדהימים... היה לי עוד מקרה, שהיתה איתי בחורה נוספת בשאיבה ובהחזרה, ואת ההחזרה שלי עשה פרידלר ואת שלה עשה שכטר... לי יצא שלילי ולה חיובי, וזו ההפריה הראשונה שלה.... אני יודעת שזה לא קשור, שזה תהליך ביולוגי וכו'... אבל היתה לי תחושה שלשכטר יש מגע קסם כזה... ואני שוקלת ללכת אליו... נראה לי שהשתבש לי משהו בראש מאז הטיפולים.. התחלתי לדבר שטויות??? מאחלת לך הצלחה רבה בטיפול, שיהיה המנצח!!! שני

שני, אל תתלבטי - תקבעי תור אליו שיהיה בהצלחה!!!

לפי מיטב הבנתי עובי הרירית שאמורה להיות בהחזרת העוברים היא בין 0.8 ל- 1 ס"מ. היום זה היום התשיעי שאני לוקחת __ ועובי הרירית שלי בין 2 ס"מ ל2.5 ס"מ. האם זה תקין להחזרת עוברים? האם כדאי להחזיר עוברים עם עובי רירית כזה או שעדיף להמתין למחזור חדש? תודה מראש, לימורי.

9 ימים שאני לוקחת אסטרופם!!!

עובי רירית הרחם ביום החזרת העוברים אמורה להיות יותר גדולה...תמשיכי עם הכדורים . ובכל מקרה כל שאלה שיש לך ,דברי עם האחיות או הרופא המטפל. בהצלחה.

אני גם לפני החזרת עובר מוקפא אני כבר 22 יום מיום המחזור ועובי רירית הרחם שלי היא כבר 13 מ"מ היא אמורה להיות עבה כמה שיותר יותר טוב. וגם את צריכה לעשות בדיקת דם לראות מה כמות ה-e2 שלך זה גם חיוני. תתייעצי עם הרופא המטפל שלך.

שלום לכולם אני התחתנתי לפני כשנה וחברה טובה מאוד שלי התחתנה כחודש אחרי דיברנו וחלמנו על הריון יחד ולידה יחד וילד יחד...... והיא, היא כבר בחודש 6 ואני ..... אצלי התגלתה בעיה עם השחלות, ביוץ לא תקין, זקיקים קטנים ומרובים...... אתם בטח מכירות. קיבלתי שוק של החיים, לא חשבתי בכלל על מצב שתהיה לי איזושהיא בעיה!!! לא סיפרתי לאף אחד חוץ מבעלי כמובן ואמא שלי... וגם לה לא סיפרתי לחברה הכי טובה שלי!! אמרתי לה שהחלטנו לחכות קצת עם ההריון........ אני לא רוצה לספר לה כי אני לא רוצה שהיא תרגיש לא נעים שהיא תדבר איתי על ההריון שלה ואני לא רוצה שירחמו עליי אבל אני מרגישה ממש ממש רע כי אני ממש ממש ממש ממש ממש ממש ממש ממש ממש ממש ממש ממש מקנאה!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!! שהיא מדברת על ההריון שלה קשה לי לשמוע, שהיא גילתה שיש לה בן (שכל כך רציתי בן) הרגשתי דקירות כאלו בבטן. וזה לא בסדר כי אני צריכה לשמוח בשבילה שהכול הלך לה חלק ובקלות וזה רק גורם לי להרגיש רע יותר אני ממש מרגישה כמו בן אדם רע.... ואני מתרחקת ממנה כי זה כואב לי. זה כואב לי לשמוע איך היא מחכה ללידה זה כואב לי לשמוע על הדברים שהיא מתכננת לקנות ומה היא מתכננת לעשות!!!! :-((( בא לי לבכות כל פעם שאני רואה את הבטן המהממת שלה ( טפו טפו בלי עין רעה!!) אני לא יודעת איך להתמודד עם זה.....................? :-(((((

כמעט כל הזמן עולות שאלות ותהיות סביב העניין שאת מעלה. הקנאה והקושי לשמוח בהריונות של אחרות הוא כמעט בלתי נמנע. בד"כ לכל אחת דרך התמודדות משלה ואני מאמינה שגם את תמצאי את תדרך ההתמודדות ואני מצטערת שאין לי את פיתרון הפלא, גם לעצמי אין. הייתי ממליצה לך לפנות לטיפול פסיכולוגי, לפרוק מטענים שליליים ולעבד כאב ותסכול (שאני יודעת שאת גודלם לא ניתן לתאר סתם כך בכתב)....ואם לא פסיכולוגיה אז אולי טיפול גוף אלטרנטיבי (דיקור, מסז', שיאצו, רפלקסולוגיה). טיפול המביא הקלה רבה לנפש, מביא הקלה גדולה לגוף. ואגב, בבעיה שהתגלתה אצלך ניתן לטפל בדיקור. וכמובן- הפורום הזה מזמין אותך לקבל מקום משלך, בו תוכלי לבכות, לשתף ולהבין עד כמה את לא לבד. בהצלחה, מקווה שאיכשהו תרגישי טוב יותר... אני יודעת שקשה, דניאל.

מכירה את ההרגשה טוב טוב, גיסתי שאני והיא קרובות מאוד ילדה תאומים לא מזמן , ואני נקרעת בין הקנאה לבין ההרגשה שאני רוצה שיהיה לה טוב ובעיקר שהקנאה לא תפגע בה או בתנוקות...אני גם עוזרת לה , ואתמול אפילו לקחתי את התנוקות אצלי הביתה וישבתי שעות להביט בהם ולהתייסר....זה יום אחד אחרי שידעתי שאני כבר לא בהריון יותר!!! בקיצר מירב , תני לגיטימציה להרגשה הזיפטית , תקבלי אותה ותשלימי איתה ...ובעיקר תמשיכי להאמין שגם לך יהיה בטן עגולה יפה והממת כמו הבטן של חברתך... ואיתנו את יכולה לדבר על זה בלי רגשי אשמה , כי כולנו מקנאות במובן החיובי של הקנאה ...כי כולנו רוצות גם , ובו זמנית מאחלות כל טוב לחברה או לשכנה או לעמיתה בעבודה או לאשתו של הבוס או לאשתו של האח או לכל אישה שאנחנו סתם פוגשות במעלית וומתקשות להוריד את העיניים מהבטן שלה...ומתבוננות בה טוב טוב ושואלות , מה יש בה שאין בי ? למה היא יכולה ואני לא ? זה בסדר גם לבכות אחרי עומס רגשי כזה או אחרי שיחה שהיתה לך עם החברה , ואפילו זה בסדר להתרחק קצת עד שתתרגלי לרעיון .. אני שולחת לך חיבוק ענק ענק .... ואנחנו פה בשבילך, מיה 2

כולן מבינות אותך ואת התחושה הנוראה הזו ,מצד אחד אנחנו אמורות הכי לשמוח כשחברה או מישהי במשפחה בהריון...ובמקום זאת אנו מרגישות צביטה חזקה וכואבת בלב...אני נשואה חמש שנים ,אחי התחתן שנתיים אחרי ולו כבר 2 ילדים. גם 2 גיסים שלי מצד בעלי התחתנו לפני כשנה והם בחודשים מתקדמים,אני כבר לא מדברת על חברות שבכל יום מישהי אחרת מצטרפת למעגל ההריונות...נגזר עלינו לראות שכולן יולדות ורק אחכ" יגיע תורינו,ואל תדאגי!זה יגיע בקרוב מאד!!!

הדברים שלך פוגעים בדיוק בבטן הרכה שלנו, מטופלות הפוריות. מה עושים באמת? אין מרשם. אין כללים. כל אחת לפי כוחות נפשה באותה סיטואציה. כל אחת עם הכאב שלה. מה שבטוח הוא שזה שאת מקנאה לא הופך אותך לאדם רע. הרי החברה בהריון וזה מה שאת רוצה גם כן. מותר, הגיוני וטבעי לקנא. תמצאי לי פה מישהי שתגיד שאף פעם לא הביטה בבטן הריונית ואמרה לעצמה- הלוואי שגם לי תהייה, הלוואי שגם אני אהיה בהריון- ומצאת שקרנית. פשוט ככה. אם עוזר לך להתרחק- תתרחקי. וגם אז- בלי שום רגשי אשמה. את במקום הראשון, את ושלוות הנפש שלך. ובלי שום "לא נעים". מה שיעזור לך עושה לך נעים. ודבר אחרון ומעודד מאד- ביוץ לא סדיר וזקיקים קטנים זו בעייה שקל מאד לרפואה להתגבר עליה. בעזרת השם, את תקלטי להריון מהר מאד! דורה.

שלום לכולן התחלתי ביום שישי להזריק דפפטיל כהכנה להפריה . זו פעם ראשונה לאחר 6 הזרעות. ביומיים האחרונים אני מרגישה תחושות מוזרות ברגליים, מהשוק מטה. האם מישהי מכירה את התופעה? האם יש קשר לטיפול? אולי זה סתם מהמתח... אשמח לשמוע על כל התופעות האפשריות במהלך טיפולי הפריה תודה

תחושות מוזרות ושונות יכולות להיגרם מהדקפפטיל. על התחושה הספציפית שאת מתארת לא שמעתי ואין לי מושג אם ישנו קשר. תוכלי לשאול בפורום של פרופ' זיידמן, שם תקבלי תשובה מהימנה יותר ומקצועית. בהצלחה, (-: דניאל.

ראיתי מידע נוסף על הדקפפטיל ב www.eporiut.co.il - גם בפורום שלהם וגם במאמר - http://eporiut.co.il/index.php?option=com_content&task=view&id=62&Itemid=133 בהצלחה!!!!הילה

ישנן הרבה תופעות ,גם פסיכולוגיות...דברי עם הרופא כדי להיות בטוחה שזה לא משהו חריג,אני אישית מרגישה בטיפולים הרבה דברים שמסתבר שהם בראש שלי!!! אין מה לעשות!זה המתח הנפשי!!! תהיי רגועה,זה הכי חשוב!

גם אני סבלתי מתחושות ברגליים בעת הטיפולים.זה קשור להורמונים. בהצלחה לך בטיפולי ההפריה החוץ גופית!!!

בא לי לקרוא לך מרגרט...נורא מתאים לך. כתבתי לך תשובה למטה..אבל כנראה לא ראית... אני מתאמצת ושולחת לך אותה שוב: שלום שלום, התחת, הירכיים...אולי די כבר?! את צריכה להיות בריאה וחזקה מותק שלי בפקודה. פיפל הוא אף פעם לא נעים! אני סבלתי אימים בכל השלושה וגם לא יצא מזה גורנישט!!! ראיתי את התשובה שלך למטה...גם אני 'תגעגעתי אלייך.... העבודות? נשארו 2 אטומיות (ואני לא פיזיקאית ולא מבינה באטומים)..... הנסיונות הטבעיים בינתיים לא מניבים תוצאות כבקשתי אבל זה לוקח זמן עד שה"חמינאדוס" מתחילות לקחת אחריות על העוול שהן גורמות לי....3 חודשים עד חצי שנה כך אומרים...אז בזמן הזה אני קצת בדיכאון (ואני שקרנית, כי זה בכלל לא קצת. אני בדיכאון המחץ. והיו לי עכשיו שבועיים של בכי ומחשבות קטלניות ומכאיבות) חם לי ובא לי כבר שיקרה משהו טוב ומרענן בחיי. כי אני כל הזמן בלופים סביב הפאסימיות המזעזעת הזאת. מה שלום גברת סוניה המדקרת? (אני בטוחה שגם היא הייתה אתכם בנופש, הא....) קרוקודייל דנדי 8!

חככתי בדעתי לא מעט איך להתחיל את התשובה הזו. את, עם חוש ההסוואה שלך... מה קרוקודייל דנדי 8? את סופרת את ההפריות? יפתי, בשום פנים ואופן את לא תגדירי את עצמך לפי הטיפולים המחוריינים הללו! וקרוקודייל דנדי הוא שם חיבה, אל תקלקלי לי אותו. את אדם שלם ומלא! ואם הטיפולים האלה הכניסו אותך לבלבלה עם עצמך-אנא, בכל לשון של בקשה, פליז, פליז, פליזזזזזזזז, תרימי טלפון! את רואה מתי אני קמה לתחייה ואלו ממש לא השעות שלך. אז תתקשרי. הטיפולים משתלטים עלינו, נכון, אבל הם לא מגדירים אותנו. הם לא! לא. ל א !!!!!!!!!!!! ברור? ומה הדיכאון, יקרה שלי? אצלי לימודים יכולים לעשות את זה. אני טיפוס שנלחץ מלימודים (ותודה לאבא שהביאני עד הלום...). עומס בלימודים או במטלות יכול לשנות פרופורציות של דברים. במיוחד אם הדברים הם טיפולי פוריות. ואם אני ממש לא בכיוון- תגידי לי. בואי נחשוב רגע ברגוע, הרי הוואבוס עברו שיפצור רציני. הרופאים אופטימיים ומעלה. את צעירה ויפה, בעלך אוהב ואהוב. יש לכם את כל הסיבות להאמין שבעוד שלושה חודשים עד שישה חודשים תוכלו סוף סוף לבנות את משפחתכם, כולל מליון הילדים שתכננת לכם. אז אחרי מסע כומתה של שנים חצי שנה מזופטת תכניס אותך לדיכאון? מה פתאום! אני יודעת שקל להגיד, אבל אולי תנסי להפסיק לנסות לעשות את זה טיבעי ופשוט תעשו את זה בטבעי? כלומר, ברור לי שאי אפשר לא לכוון לביוץ. זה נהיה רפלקס אצלנו. אבל אולי תמצאי דרך להנות מהסקס יותר מבחינת מה שהוא. סקס. אהבה עם בן זוגך היקר? דרך אגב, גם אני מחפשת את הדרך הזו ולפעמים יש לי את זה ולפעמים לא. לא פשוט... דנדו'ש, קחי אוויר, דיכאון של שבועיים זה המון. זה יותר מדיי. תעשי את מה שעוזר לך ותתני למישהו שיעזור לך. אם צריך אגיע עד אלייך וארים אותך מהשערות. שבועיים זה טו מאץ' להיות בתוך החרא. עכשיו תעשי לי טובה אישית ותתקשרי. או, קיי? אוהבת אותך ותמיד מאחורייך. תרגישי נוח להתרסק עליי. דורה.

כבר שנתיים פלוס בטיפולים מטיפולים שונים, החל מתיזמונים ועד ל ivf ונאדה.החודש החלטנו אני ובן זוגי היקר לקחת קצת פסק זמן מהמירוץ הלא שפוי הזה, לשתות כל מיני מרקחות סיניות ולקוות לטוב. בשבת חשתי תחושות כמו לפני מחזור ורצתי לעשות בדיקת היריון כדי לקבל את התשובה השלילית לפני המחזור בכבודו ובעצמו וכדי לחוש קצת שליטה על חיי (על משקל אני אגלה ראשונה לפני המחזור שאני לא בהיריון, מאוד בוגר...). התשובה אכן הייתה שלילית אבל המחזור שהגיע מאז הוא מאוד מוזר- מן זרזיף שמגיע ממש טיפין טיפין מדי פעם, או מעין הפרשות קטנות וחומות, סליחה וסליחה על התיאורים הפלסטיים. יש לציין שעד לפני כ- 3 שבועות לקחתי אסטרופם כי שקלתי לעשות החזרה של מוקפאים, אך התחרטתי והפסקתי. האם יש למישהי מושג מה זה הדבר הזה? נראה לכם קשור במשהו להורמונים? כבר כל כך הרבה זמן שלא היה לי סתם מחזור רגיל שכבר איבדתי את התחושות האמיתיות בקשר לגוף שלי.

מה אגיד, אחרי כל כך הרבה זמן בלי הפסקות באמת קשה להכיר את המחזור. מאד יכול להיות שככה בא לו עכשיו, יכול להיות שהוא גם ימשך יותר זמן. אין לי שמץ של מושג בענייני שיקויים סיניים, ואם נעה תמתין בסבלנות ולא תלד לנו היא היא הכתובת לנושא. באופן אישי, מזה כחודשיים אני נטולת הורמונים והמחזור היה שונה גם אצלי. אחרי טונות של כאבים ודם בטיפולים נהייה מחזור אחד סולידי, עדין, דליל וידידותי ואחד היה כמו פעם, מזמאאן, כשהמחזור שלי עוד היה שלי ולפני השתלטות הרופאים על גופי. בכל מקרה, אם הייתי במקומך לא הייתי מודאגת מזה. פעם, אחרי נסיון נוסף לשתף את הרופא שלי בחוויות המחזור- גושים, גוונים וכו', ואחרי שהוא שוב לא ממש התרגש, שאלתי אותו אם זה לא חשוב, איך המחזור, איך הדימום, (גושים, גוונים, פרמננט...) והוא אמר שלא ממש. את יכולה לנסות את הרופא שלך, אולי בעיניו זה יותר משמעותי, או לשאול את פרופ' זיידמן או פרופ' דדרנפלד בפורום השכן. ובעניין ה-ממש בוגר- לבדוק לפני המחזור. שקטה יקרה, את נתת את הסיבה הכי סיבתית והכי אמיתית שאפשר. אחרי שהגוף שלנו מופקע מרשותנו (צר לי, לפעמים אני מרגישה ככה), ואחרי שכל מה שלמדנו להכיר בו במשך שנים כבר לא תמיד נכון, אנחנו מאבדות את השליטה. לגמרי. בהכל. השליטה עוברת לרשות הרופאים וההורמונים. אז איפה שאת מרגישה שאת יכולה טיפה להחזיר את המושכות לידיים שלך- שמה את תופסת אותן. את המושכות כמובן. הקיצר- הכי נורמאלי בעולם, לדעתי, מה שאת עושה עם בדיקת ההריון. ומה אכפת לנו מבגרות? כולנו כבר אחרי, תודה לאל... מקווה שאחרי המחזור המוזר הזה יגיע הריון ניפלא. בהצלחה! דורה.

הי מאיה השקטה, עוד לא ילדתי וטוב שכך... יכולות להיות באמת כל כך הרבה סיבות לסוג מחזור שכזה. זו יכולה להיות קומבינציה של הכדורים שלקחת והפסקת וגם שילוב הצמחים שאת לוקחת. אני לא יודעת איזה צמחים את לוקחת, ואני מקווה שהם ממקור מוסמך שיודע איך לשלב את הטיפולים שאת עוברת עם הטיפולים הסיניים. בכל מקרה, צורת מחזור ואיך הוא מופיע, לדעתי יכולה לספר הרבה מאד על מה עובר על גופך, ואם הרופא לא בדיוק מקשיב, אז המטפל הסיני חייב, ואמור לדרוש לדעת איך נראה ומרגיש המחזור שלך, כרגיל, ותחת השפעת טיפולים. מצטרפת למילותיה של דורה, אם לא היית מנסה לקחת את מעט השליטה על גופך, זה היה נשמע מוזר... אני יודעת כל כך עד כמה מתגעגעים למחזור הרגיל הידוע של פעם. זה שלפני הכימיקלים... לדעתי הפסקה מטיפולים יכולה לעשות רק טוב. קצת לנקות גופנפש, קצת לשנות אוירה. שיהיה בהצלחה גדולה, ומאחלת לך מכל ליבי שיקרה איזה נס קטן בזמן ההפסקה... יום טוב! נועה.

הי חברות, אני צריכה לקבל ויש לי איחור של שבועיים. לפני כשבוע עשיתי בדיקת דם להריון ויצא שלילי. יש לי מוקפאים ואני אמורה להחזיר אותם במחזור הקרוב. הרופא נתן לי מרשם לפרוגילוטון ואמר לי שאחרי שאקח 21 יום את הכדורים, יגיע המחזור ונוכל להתקדם. משום מה, לא בא לי לקחת את הכדורים ולגרום למחזור להגיע. למה לא לתת לו לבוא באופן טבעי? אני בת 26. בדרך כלל מחזור מסודר. הפעם בעקבות הטיפול האחרון, יש לי שיבושים. מה דעתכן? כדאי ללכת לקנות את הכדורים ולעשות מה שהרופא יעץ לי? מחכה לתגובות, שקד

אני מבינה היטב וחושבת כמוך על "זרזים" סינטתיים למיניהם שמוכנסים לגוף. אני הייתי מחכה עוד קצת ואם המחזור יתעכב עיכוב משמעותי אז הייתי מתחילה לחשוב לקחת את הכדורים. אם המחזור בד"כ קבוע ומסודר אז אולי באמת יש טעם לחכות עוד טיפה בסבלנות. גם ככה הגוף מופצץ בהורמונים. אבל כמובן שאינני רופאה והייעוץ שלי איננו מקצועי בעליל. זו רק דעתי.. בהצלחה גדולה יקירתי. דניאל.

מישהי מכירה קבוצות תמיכה,עם מפגשים חודשיים???

אדווה, את מוזמנת להתקשר אלי ל ולהשאיר הודעה אם אני לא עונה... אני אחזור אליך. יום קסום לילך

שמעתי שנפתחת קבוצת תמיכה לזוגות. נראה לי פתרון טוב כדי שהבעל גם יהיה שותף לתהליך.

ובוקר טוב לכל הבנות המקסימות: דורה ,נועה,נורית,שרית,דניאל ...וכל מי שלא הזכרתי רק בזכותכן קמתי על הרגליים , רק בזכותכן יכולה להמשיך הלאה , אין כמוכן מודה לכן מאוד מאוד על החיזוקים ההבנה האמפתיה התמיכה והחום ששלחתן לי , קשה אבל אפשרי ואני אנצל את האקשן שיש לי ברחם ואעשה עוד סיבוב החודש , החזרת מוקפאים , ברגע שאני אקבל מחזור אני אפנה למרפאה ואמשיך הלאה.. אוהבת, מיה 2

וזה מחמיא לך, גם באופן וירטואלי! אני כל כך כל כך גאה בך על השמחה החדשה שנדבקה אלייך זה גורם לי לחייך. ובטח שתמשיכי הלאה ובאחת הצמתים זה יתפוס, JUST WAIT AND SEE יופי..... נשיקות דניאל.

אני מסמיקה <>

שולחת את אהבתי, חיבוקים מאחלת לך מכל הלב שבפעם הבאה יזה יהיה עד הלידה בקרוב מאד

יופי גם אני פה שמסתכלת מה הולך גאה בזה שקמת שוב על הרגליים , אין מה לעשות בתהליך שכזה אנחנו בכל פעם צריכות "לקום על הרגליים" ואת שארית הכוחות מהתהליך הקודם שעברנו ולהיסתכל קדימה ולהמשיך הלאה לשלב הבא תחשבי על זה שבכל פעם את הולכת ומתקדמת לאושר שלך לתינוק שלך בע"ה. אל תדאגי מתוקה זה יגיע , זה יגיע לך ובע"ה לכולן פה . בכל אופן אני מאוד מאוד מאוד מאוד שמחה שקמת על הרגליים שוב :) באהבה רחלי

ספרי קצת יקירתי מה קורה?

רק ככה מותק, טוב שיש ארטיקים, כי נראה לי שהתנור חם אש! &&&&&&&&&&&& נשיקות, נועה.

מיו'ש יקירתי, אהבתי את הכותרת שלך ולכן שמרתי אותה... את אדם מדהים והתגברת בזכותך וממש לא בזכותנו. הכוחות שלך הם שלך והם המון, ולדעתי- הם גם כל מה שצריך. תענוג לקרוא אותך נמרה כזו. המוקפאים שלך לא יודעים בכלל מה מחכה להם. שיהיה לך יום ניפלא עם המשך בוקר חדש. אינשאללא, יקירתי, אינשאללא, בעוד תשעה חודשים תסתכלי למוקפאים שלך בעיניים ותחתלי להם את הישבנים המופשרים שלהם. שלך, דורה.

שלום בנות! אני לקראת החזרת עובר מוקפא (מה שהכי מבאס אותי שזה סה"כ עובר אחד), בקיצור אני עושה החזרה על ביוץ לא טבעי ועשיתי בדיקות היום אחרי 21 יום מהמחזור רירית הרחם יצאה יפה 13 מ"מ , ו -e2 יצא 967 תוצאות בדיקה טובות רק מה שנשאר לי זה שהעובר ישרוד ולעבור את השבועיים האלה למרות שמבפנים אני הולכת בלי הרבה אופטמיות וזה כדי לא להתאכזב אני אומרת יצליח יצליח לא אז לא , לא נורא אז תחזיקו לי אצבעות חזק. מחר הפרופסור שלי יגיד לי מתי אנחנו מחזירים השבוע את העובר.

דבר ראשון- מחזיקה את כוווווווווווווולן: &&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&& דבר שני- הגישה שלך להחזרה הזו נראית לי מאד בריאה ונכונה כי באמת עם עוברים מוקפאים יותר קשה. בעיקר בגלל ההפשרה. אבל יחד עם זאת- בהחלט יכול להיות שבשבוע הבא את נכנסת להריון! ! ! ! אמן, אמן, אמן, דורה.

מחזיקה אצבעות לביטא חיובית עוד שבועיים!!!!!!

כל האצבעות...גם ברגליים.......... היאחזי כמה שיותר באופטימיות, אני מאד אופטימית בשבילך שלא תפסיקי לחייך ולצחוק...זה עוזר להשתרשות! דניאל.

בהצלחה :)

אמן ואמן בקרוב מאד תבשרי בשורות טובות