פורום פוריות חברתי - תמיכה

שלום וברוכים הבאים לפורום החדש שלנו. אי-פריון הוא מחלה שאחד מכל ששה זוגות סובלים ממנה, ובכל זאת היא כנראה המחלה היחידה שהסובלים ממנה יזכו לשמוע מסביבתם הערות בנוסח: "זה הכל בגלל הלחץ. רק תרגעו ותכנסו להריון" או "מה, צריך ללמד אתכם איך לעשות את זה?" – תוך קריצה מבינה-עניין. במדינה בה "פרו ורבו" הוא לא רק ציווי דתי אלא אתוס לאומי של ממש, הסביבה מצפה מאיתנו להתחיל למחרת החתונה להרות וללדת ילד בכל שנתיים עד שנמלא את מכסת הילדים המקובלת במגזרנו (שניים או שנים-עשר) ומתעניינת במצב הרחם והשחלות מבלי להסס לשאול אם גודל לנו כבר משהו שם בפנים, ואם לא - מדוע. לא יפלא, אפוא, שאי-הפריון מקבל משקל רגשי נוסף על זה שקיים כבר ממילא - הכמיהה לחבוק כבר תינוק, המלווה בתחושות קשות של כשלון ובגידת הגוף, אובדן שליטה, עצירת החיים, קנאה, אשם ותסכול. ומעבר לכל - תלויה מעל הראש בכל רגע נתון עננה כבדה של עצב עמוק שלא מאפשרת להנות באמת מהחיים הנעים במעגל מייאש מחודש לחודשו – ולצידה השאלה הגדולה: מתי הסיוט הזה כבר ייגמר? אני הייתי שם, במשך כמה שנים טובות. מעקבי ביוץ שלא נשאו פרי פינו את מקומם למסלול המלא של טיפולי הפריון: בדיקות, איקקלומין, הזרעות, זריקות ולבסוף הפריות מבחנה. החודשים שחלפו הפכו לשנים, ותשובה שלילית אחת רדפה אחר חברתה. אפילו תשובה חיובית ראשונה שהרימה אותנו למחוזות של אושר נשגבים התחלפה במהרה בנפילה קשה וכואבת כאשר ההריון הסתיים, לדאבוננו, בהפלה מוקדמת. בסופו הטוב של הסיפור ציפה לנו זוג תאומים מתוקים ומקסימים, אך הדרך הקשה הזו לא נשכחה, על כל קוציה ודרדריה. והנה אני כאן, על מנת לחלוק איתכם את נסיוני העשיר, לצערי, מזווית מבטה של מטופלת פריון לשעבר. את הידע הרפואי בנושא הפריון תקבלו מהפורום השכן של פרופ´ זיידמן, אבל כאן תוכלו למצוא תשובות לכל השאלות האחרות שמציקות לכם: • איך שומרים על שפיות בכל התקופה הזו? • כיצד משלבים טיפולים וקריירה? או: האם החיים חייבים להעצר? • מה אומרים לסביבה? למי מספרים על הטיפולים? • כיצד (והאם) שומרים על קשר עם חברה שהרתה חודשיים אחרי החתונה ושנתיים אחרי שאנחנו התחלנו לנסות, והאם ניתן לפרגן לה מכל הלב? • איך מתחמקים מברית המילה של האחיין מבלי להסתכן בנידוי משפחתי? וכל שאלה נוספת שתעלה בהקשר הזה, כמובן. ובעיקר, הפורום נועד להעניק אוזן קשבת שבאמת מבינה, כתף לבכות עליה ויד חמה שתאחז בידכם עד ליום בו תגיעו גם אתם לסופו של המסע, בו תראו את המראה היפה ביותר בעולם – הבהוב מרצד על מסך האולטרסאונד המצביע על ליבו הפועם של האוצר החדש שלכם הנובט בקרבכם. ברוכים הבאים לשהות קצרה מהסיבה הנכונה! לכניסה לחצו - פורום פוריות
14651 הודעות
9574 תשובות מומחה

מנהל פורום פוריות חברתי - תמיכה

05/04/2007 | 21:37 | מאת: גלית

טוב אז זהו לדעתי אחרי שהעלו לי את המינון של התמיכה מאמפ' 1 ל 2 אמפ' גסטון זהו לדעתי קיבלתי מחזור בנתיים חושבת מה לעשות או להשאר עוד במחלקה כי יש לי כמה מוקפאים או לעבור לרופא פרטי תמיד אמרתי שאני נותנת 3 הזדמנויות לבה"ח הציבורי אם לא הולך עוברים הלאה לצערי הרב אני בטטיפול השלישי שככל הנראה נכשל אז נראה לי שאני ממשיכה הלאה חבל שאין מחר בדיקות דם הייתי רוצה לעשות כבר כדי להפסיק את התמיכה הגסטון הזה הרג אותי אני כבר לא יכולהלשבת בכל אופן מאחלת בהצלחה לכל הבנות שממתינות לבטאות ומחזיקהו&&&&&&&&&&&&&&&&&&& לבשורות טובות אצלכן בע"ה אוהבת גלית אוהבת

05/04/2007 | 21:48 | מאת: ריקי

אני עדיין מחזיקה לך אצבעות לנס קטן כבר שמענו על הרבה הריונות שהתחילו עם דימומים שולחת לך חיבוק גדול ריקי

06/04/2007 | 09:22 | מאת: נורית

לגבי המוקפאים אין בעיה הם לא אמורים להפריע בהחלטות שלך את יכולה להעביר אותם קפואים לכל מקום שתרצי ועכשיו שאני חושבת על זה שיודעות שלמעבדה יש חשיבות מאוד גדולה בהצלחה של הטיפול אז למה לא להפשיר אותם במעבדה טובה יותר? אז תחשבי על זה שאולי הפשרת העוברים במעבדה שווה תחסוך ממך סיבוב נוסף של גירוי שחלתי. חג שמח ומועדים בשמחה.

06/04/2007 | 10:35 | מאת: נועה

כחברותי, מסרבת להכנע עד שתוכיחי לנו בבטא.... בינתיים בכל זאת מחזיקה לך אצבעות לאיזה נס &&&&&&&&&& שתהיה שבת שלום, נועה.

06/04/2007 | 10:39 | מאת: דניאל

בכל אשר תחליטי אני איתך. אני מסכימה עם זה שבתי חולים צריך לשנות, אבל אולי זה מוקדם מדיי אחרי 3 טיפולים, לא?! לי תמיד נראה שרק אחרי 3 טיפולים אפשר להתחיל לראות מה מתאים לגוף שלנו ומה לא. אבל כמובן שזו רק דעתי הפרטית. בכל מקרה בהצלחה. דניאל.

06/04/2007 | 16:19 | מאת: דורה

גם לי יצא לקבל עם גסטון וההרגשה שאת דוחפת את הזוועה הזו לחינם מאד מאמללת. הלוואי שהפעם הבאה, היכן שתבחרי לעשות אותה, תביא לך את ההורות. שיהיה, עד כמה שאפשר, סוף שבוע נעים ורגוע. שלך, דורה.

05/04/2007 | 19:53 | מאת: צביה

הסיפור מתחיל ב- 15 ביציות ומס' רב של הפריות. נמשך עם החזרה של 2 יפיפיים. נגמר היום בבדיקת בטא שלילית ובגילוי שלא נשאר כלום, אין קפואים. מיותר לציין את ההלם והכאב והבכי עם הגילוי. שברון גדול. במקביל הצעתי באתר את העט גונאל שנשאר לי והיום אחה"צ קפצה בחורה בשם סיגלית לאסוף אותו. היא הגיעה עם זה של כלניות כאות תודה ובאופן מצחיק, הצליחה להעלות חיוך על שפתי. היא לא היתה צריכה, אבל נעים לראות אנשים שיודעים איך להתנהג עם הבריות. חג שמח לכולן....

06/04/2007 | 10:32 | מאת: נועה

מאדדדדדדדדד מבינה את השברון, בעיקר כשיש כל כך הרבה ביציות, והפריות, וכלום לא נשאר. רק רוצה לחזק אותך, ולספר לך, שגם עם 32 ביציות שהיו, ו 28 הפריות, "כלום" לא נשאר למקפיא, אבל אבל אבל אבל, בטיפול האחרון, אחד קטנטן הצליח לתקוע שורש, ונשאר בינתיים טפו טפו כבר 23 שבועות.... מאחלת לך מכל ליבי, שאחד קטן ועקשן יחליט להשאר בקרוב קרוב. הכמות לא משנה. העיקר האחד היחיד שיודע מה הוא אמור לעשות! ולגבי הזר שקיבלת, אכן מקסים, ולוואי שכולן היו יודעות להביע את תודתן כך! גם הפרח הטן שלך יגיע, אל יאוש! שבת שלום! נועה.

07/04/2007 | 21:19 | מאת: צביה

תודה נועה על העידוד מאחלת לך הצלחה בהריון..... צביה

05/04/2007 | 18:31 | מאת: שרון

הי בנות קודם כל טוב לדעת שיש פורום כזה תומך ואוהב שמחה להצטרף. רציתי לשאול אתכן שאלה.אני אחרי השבחות ואייקלומין+ פריגונובה,לאחר צילוםרחם ומהחודש הבאה אני אמורה להתחיל לעשות זריקות בבטן+השבחה האם זה כואב? האם יש יותר סיכויים להריון? אשמח לקבל תשובה שרון

05/04/2007 | 19:06 | מאת: ריקי

קודם כל מאחלת לך שבקרוב תקלטי להריון ל-9 חודשים מלאים הזריקות בבטן לא כואבות ואפשר להסתדר בקלות ולהזריק לבד לגבי הסיכויים להקלטות, סיכויים מצויינים ובזריקות החומר אמור להספג הרבה יותר ביעילות מחזיקה לך אצבעות ובהצלחה רבה

06/04/2007 | 14:31 | מאת: שרון

תודה רבה ריקי על התמיכה אני מאוד מעריכה את זה. יש לי שאלה אולי תוכלו לעזור לי. אני עשיתי צילום רחם ב13.3 מיד לאחר מכן היה לי דימום במשך 4 ימים. הייתי אמורה לקבל ב25.4 מחזור ועד היום לא קיבלתי.עשיתי בדיקה יום לאחר ליל הסדר והתוצאה הייתה שלילית.יכול להיות זאת טעות ואני בהריון?

06/04/2007 | 11:02 | מאת: שרית

אני עברתי כמה הזרעות ללא תרופות כלל,על בסיס טבעי.כאשר רצינו לעבור לשלב הבא,עברנו ישר לזריקות ולא לכדורים.הרופא אמר שבזריקות הסיכויים גדולים יותר. הזריקות ממש לא כואבות.ההשבחה עצמה גם היא משפרת את יכולת הזרע להפרות את הביצית כי משאירים את הזרע המשובח ביותר. בשורות טובות!

05/04/2007 | 14:05 | מאת: מירי

היי, פעם ראשונה בפורום! אני מנסה להרות כחצי שנה, ובגלל שהמחזורים שלי לא סדירים (לפעמים אפילו 42 יום) נשלחתי לעשות מעקב זקיקים באולטראסאונד, לראות אם בכלל מתרחש אצלי ביוץ, ואם כן- מתי. ביום ה-14 היה אצלי זקיק של 13 מ"מ. היום, יום 17 למחזור, נמצאו באותה השחלה זקיקם של 11 מ"מ ושל 13 מ"מ. ז"א שהזקיק או לא גדל כלל, או שנעלם ואחר צמח במקומו. פשוט לא ברור לי... אם למישהו/י יש איזה הסבר לתופעה אשמח לשמוע... מירי

05/04/2007 | 19:09 | מאת: ריקי

שלום מירי ברוכה הבאה לשהות קצרה בפורום שלנו והלוואי תעברי לפורום השכן במהירות אני חושבת שיהיה לנו כאן קצת קשה להסביר תופעות אנחנו כאן יכולות לתמוך, להקשיב ולעזור מנסיוננו אני מציעה לך לשאול את השאלה בפורום השכן של פרופ' זיידמן שהוא מומחה מקצועי ויוכל לעזור לך מאחלת לך המון המון בהצלחה

05/04/2007 | 13:51 | מאת: שחף

בנות שלום רב לכולכן האם עלה בקצה חוט דעתכןלשקול פונדקאות, בתהליך זה הרי גנטית הילד הוא שלכן והדבר ימנע את כל הסבל שבדרך פרט לעובדה שהעניין כרוך בהוצאה כלכלית לא מבוטלת.

מהצד של אילו ששוקלות להיות פונדקיות? שהוא לכשעצמו מאוד חשוב ומבורך. זאת דעתי: גם ההריון הוא תהליך מאוד חשוב חוויתי ואין טוב מלחוש בעצמך {שארי כבר אמרו חכמים מאיתנו "אין האדם למד אלה עצמו"} והפונדקאות היא התחלף לא המקור, וכן הסכונים שם ממש לא מבוטלים. יש לזכור שכמו בטיפולים רגילים זה לא ערבות להצלחה על הפעם הראשונה, ושלא נדבר על הבירוקרטיה שמסביב כל העניין ועל זה שצריך לעבור מבחן כשרות אצל פסיכיתר ושפונדקאות בארץ זה רק לזוגו: אפילו הארגונים החברתיים לא הצליחו לשנותו והגיעו עד בג"צ ולא עזר להם. אני מכירה את כל התהליך מקרוב אחת עמיתו לעבודה עברה את התהליך עם 5 פונדקאיות שלבסוף עם האחרונה נולד ילד. במיקרה שלה היא מכרה 2 וילות + כל הפיצויים של בעלה משירותו הצבאי כדי לממן את כל התהליך ולהגיע לילד הנכסף. השאלה הגדולה: למה לבחור מראש פונדקאות עם מבחינה מכנית הכל בסדר שארי ידוע שרוב בעיות הפוריות הן אצל הגברים. נכון יש מצבים שאין בררה מכנית אין יכולה לשאת הריון במקרים אילו פונדקאות הופכת לנקודת אור. חג שמח. מועדים בשמחה. שבת שלום.

05/04/2007 | 07:48 | מאת: חדשה

היי \ אני מתחילה טיפולי פוריות ישר למבחנה אחרי 7 חודשי ניסיון טיבעי ורקע פולציסטי , לא שלחו אותי לשום בדיקות גנטיות פשוטות,זה בסדר? או שפסיפסתי משהוא? עשיתי רק בדיקות הורמליות שיצאו תקינות פרט לאנדמטיוזיס הזה. וצילום רחם גם תקין בדיקת זרע גם תקינה לבקש בדיקות נוספות? תודה ובהצלחה

05/04/2007 | 08:12 | מאת: דניאל

חדשה יקרה, ברוכה הבאה. בעיקרון זה בסדר שלא שלחו אותך לעוד בדיקות בינתיים. בד"כ את הבדיקות עושים על סמך תוצאות מחזורי הטיפול, כלומר רואים את איכות העוברים ומספר ההפריות ועוד גורמים רבים שמתקבלים בכל טיפול. אני מקווה שהטיפול הראשון שלך יהיה גם האחרון. חג שמח ובהצלחה רבה, דניאל.

06/04/2007 | 00:48 | מאת: שרית

לפני שבדקתי את האופציה לעשות הפריה עם זרע מבנק הזרע,(בסוף מצאתי שותף) נשלחתי לעשות בדיקת טיי זקס וכן איקס שביר.אני הוספתי עוד בדיקה מיוזמתי,לבדיקת מחלה שנפוצה בעדתי.

06/04/2007 | 16:14 | מאת: דורה

ברוכה הבאה! רציתי להוסיף שאת כל ההפניות לבדיקות סקר גנטיות תקבלי רק אחרי שיושג ההריון. משום מה, השתתפות במימון הבדיקות שכלולות בסל נעשית רק בזמן הריון ולא לפניו. ולכן לא הפנו אותך וגם לא יפנו אותך לבדיקות גנטיות. את כל הבדיקות השגרתיות לפוריות עברת וכאשר אותרה בעייה- אנדומטריוזיס- אין צורך, לעת עתה לפחות ונקווה שגם לא מאוחר יותר, לערוך לכם בדיקות נוספות משום שהדרך להתגבר על אי פריון הנובע מאנדמטריוזיס היא הפרייה חוץ גופית. אינני יודעת מה הפרוצדורה אך ניתן לערוך כל בדיקה גנטית גם באופן פרטי. פני למעבדה מוכרת באזור מגוריך. בהצלחה! דורה.

04/04/2007 | 23:31 | מאת: עדווה

בננות היי, אני ובעלי מתלבטים האם כדאי לנו לבצע הזרעה או לנסות בדרכים טבעיות בסיוע תחילה של איקקלומין.אני לאחר טיפול ראשון באיקקלומין ועכשיו סיימתי את השני במינון של 2 כד' ביום.הפרופ שמטפל בי הציע לי לשקול האם אני רוצה לבצע הזרעה או לנסות בדרך טבעית. אשמח לשמוע מבנות שעברו את תהליך ההזרעה, במה זה כרוך? איך מתבצע?והאם זה כואב? שנמשיך לחזק האחת את השניה... עדווה

05/04/2007 | 00:20 | מאת: שרית

תהליך ההזרעה פשוט ביותר.הבעל נותן זרע ביום המיועד להזרעה, הזרע עובר תהליך שנקרא:השבחה(ללא קשר לאיכותו.משאירים את הזרעים הטובים ביותר).התהליך נמשך כשעה וחצי, ולאחר מכן הזרע מוחדר אלייך, ישירות לרחם.איך?כמו בדיקה גניקולוגית רגילה.משתמשים בספקולום,ובעזרת צינורית ארוכה,הזרע מוכנס לרחם.תהליך שנמשך שניות ממש.לא תרגישי כמה מהר. לגבי כאבים..לא כואב בכלל. אחרי ההזרעה נשארים בפוזה הזו עם רגליים למעלה עוד כעשרים דקות(תלוי בהמלצת הצוות.יש אומרים רק 10 דקות)...ולאחר מכן חוזרים לפעילות רגילה לחלוטין! שיהיה בהצלחה רבה!

05/04/2007 | 09:18 | מאת: עדווה

היי שרית, ראשית ,תודה רבה על הפירוט המובן. ישנם זריקות מסויימות שאצטרך לבצע במידה ונחליט שהולכים על הזרעה? האם זה כרוך בכאבים?והיכן מזריקים במידה וכן? שמעתי גם שהסיכוי להריון מרובה עוברים , כאשר עוברים את תהליך ההזרעה הוא גבוהה , את יודעת האם זה אכן נכון? שיהיה לך יום נפלא

עידכוים יבואו בהמשך. נו אולי תהיה לי באמת יציאת מצרים פרטית. תודה לכל התומכות. מועדים בשמחה.

ביציאת מצרים יצאנו מעבדות לחירות..מאחלת לך מחר, שזו תהיה יציאה מעבדות ל..עבדות ושעבוד מסוג אחר:שעבוד לתינוק,לחיתולים,למוצצים,בקבוקים,קימות בלילה, הנקה..ועוד כהנה וכהנה.. מחזיקה לך אצבעות!

04/04/2007 | 19:28 | מאת: גלית

אני שבוע אחרי החזרה של 2 עוברים התחילו לי כאבי מחזור(כאבי גב) והתחילה לי הפרשה חומה בנתיים רק בניגוב סליחה על התיאור אני לוקחת כתמיכה אמפ' גסטון כל יום האם לדעתכן הטיפול נכשל אני עומדת לקבל מחזור? האם כדאי לי לעשת מחר בדיקת דם לפרוגסטורן לראות מה קורה בנתיים אין לי מהלעשות כי רק מחר בבוקר אני יכולה להתקשר למחלקה שלי ולראות אוליי יוסיפו לי תמיכה אני מה זה מודאגת מה אתן אומרות?

04/04/2007 | 19:46 | מאת: ריקי

לא נראה לי שיש לך ממה לדאוג הסמנים שיש לך יכולים גם להצביע על תחילתו של הריון מחר תנסי להתקשר לרופא שלך ויכול באמת להיות שאת צריכה חיזוק של התמיכה מחזיקה לך אצבעות חזק לבשורות טובות

כסימני השרשה. תארי יותר במפורט הפרשות חומות או ממש דם ואז רק דם או ורדרד. מתי בשעות הבוקר או כתוצאה ממאמץ? מחזיקה לך אצבעות.

04/04/2007 | 22:15 | מאת: גלית

עכשיו זה מתחיל להיות טיפה יותר נוטה לאדום אבל זה רק בניגוב על התחתונית אין לי כלום שוב מצטערת על התיאורים אבל יש י כאבי גב ונראה לי כאילו כל שניה עומד להתחיל לי מחזור . תגידי נורית מחר אני יעשה בדיקת פרוגסטורן בדם זה נראה לך יכול להראות משהו או שזה מיותר ? או שנראה לך שצריך לעשות עוד משהו חוץ מלהתקשר למחלקה? נו ומה איתך ? פרופ' זיידמן התקשר דווחי מה קורה איתךאני במתח וממשיכה להחזיק &&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&& כל הזמן למרות הלחץ שלי מחר אני כבר העדכן יללה מחכה לבשורות טובות ממך בע"ה

04/04/2007 | 19:28 | מאת: אירית

שלום לכולם וחג שמח, אני לאחר חמישה הזרקות כשבחודש האחרון תוגברו בזריקות של פיוריגון אוביטרל (שהיה גם קודם) ועוד אחת ששכחתי את שמה, יש לי שתי שאלות בבקשה : 1. מכיוון שחודש שעבר היה לי קשה מאוד עם הזריקות (עייפות, תשישות נפשית ועוד) ביקשתי לעשות הפסקה החודש האם זה בסדר מבחינת ה:גוף" זא האם לא נצטרך שוב לחזור על תהליכים מסויימים בעתי ? זה לא פוגע בהמשך התהליך ? 2. עד מתי יש טעם להמשיך עם ההזרקות אני בת 32 (לא צעירה סה"כ הריון שני) האם באפשרותי לבקש הפניה להפריה ? תודה מראש על כל התשובות שגם קיבלתי בעבר אתן גדולות מהחיים ושוב חג שמח

כאשר מבצעים מחזור טיפולים הזרעה/הפריה חוץ גופית שכוללים הזרקת זריקות לגירוי שחלתי מומלץ לעבור טיפולים כאילו חודש כן וחודש מנוח כדי לתת לגוף להתאושש עד מתי זאת שאלה של מספר נסיונות + טיב הזרע >>> התיעצי עם הרופא כדי להגיעה להחלטה הנכונה. גיל 32 זה באמת לא מבוגר. מועדים בשמחה.

ואמרו לי להגיע לחזירה מחר את העובר. אמרתי לך מה קורה לכם שם? אמרתם הבוקר שלא היתה הפריה? היא בתגובה אמרה שהיא תכף תחזור אלי שוב ואז היא מתקשרת שוב ואומרת כן היתה הפריה אנחנו גילינו את זה הבוקר. רגע מתקשרת לזיידמן להבין מה פשר העניין אוי כל כך מפחדת לשמוח.

04/04/2007 | 18:41 | מאת: ריקי

מאחלת לך מכל הלב, שאכן עומד לקרות פה נס שולחת לך חיבוק גדוללללללללללללל ריקי

04/04/2007 | 19:25 | מאת: גלית

מחזיקה לך המון &&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&& שאכן קורה פה נס תעדכני מה קורה אוהבת גלית וממשיכה&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&

04/04/2007 | 19:24 | מאת: דניאל

05/04/2007 | 11:41 | מאת: נועה

זמן חגים וזמנים לששון הגיע??????? &&&&&&&&&&&&&&& אצבעות בהחזק יקירתי! נועה.

04/04/2007 | 16:05 | מאת: נועה

בנימה שפמנונית, תעשי איזה מתיחה טובה עם תחת למעלה, ראש למטה, לאפות מתוחות קדימה, ותני איזה פיהוק גדול + התכרבלות בסוף וגירגור נעים לסיום..... אילו רק ידענו לחיות בשאנטי של החיות הרכות האלה.... אוי כמה היה נחמד! לפחות החום הגיע! תהני מהשמש דרלינג, מהריח באויר, עזבי את כל השאר עכשיו. (אם אפשר בכלל?) נישוקים, נועה.

06/04/2007 | 16:04 | מאת: דורה

כל מילה בסלע! מיאו.

היתה שאיבה ביום שני היו אמורים להיות לפחות 8 ביציות יום לפנכן הרגכשתי את הביוץ בבית הגעתי לאסותא ושם הסתבר שצדקתי ואפילו זיידמן אישר זאת אבל היה מאוחר מדי למרות זאת התבצעה שאיבה ונמצא ביצית אחת שלא היתה טוב {היתה חשופה לפרוגסטרון שהזקיקים שביצו לפניה} לא התרחשה הפריה. זהו אוספת את השברים ומתכוננת לניתוח 19/4/07. זהו בגדול המשך יום נעים ושקט. מועדים בשמחה.

04/04/2007 | 15:42 | מאת: דניאל

אין לי מה לומר. מבינה את מעמקי ליבך ותחושותייך, אני מאחלת לך התאוששות מהירה. ועל איזה ניתוח מדובר? דניאל.

04/04/2007 | 16:00 | מאת: נועה

אין לי מספיק מילים מנחמות, ולא חושבת שאפשר למצוא שכאלה מול כזאת אכזבה... ועוד שהפעם הגעת ל 8! יש איזה הסבר איך קרה הביוץ המוקדם, למרות שהיית עם מדכא? מ'ניגיד לך יקירתי? מאחלת לך ניתוח מוצלח במיוחד, שיעזור להביא את המחשבות לכיוון קצת אחר, ורוד יותר. מאחלת לך שכבר יגיעו חגים וזמנים לששון! מכל ליבי! בכל זאת (((((((חיבוק)))))) ולא אכפת לי שהוא נדוש עבור מי מהבנות! שלך, נועה.

כן קלטת נכון כמה אני מאוכזבת עד שהצלחתי להגיע ל- 8 ביציות בפוטנציל ואז בום ברחו לי מהידים. ולא זה לא נדוש החיבוקים למרות שהם וירטואליים וכן נחמד לחשוב שיש נשים שמבינות מיד ויודעות בדיוק על איזו נקודות כאב לי. האמת שלא בניתי על הטיפול הזה ואז כל שלב הלך בעצלתיים ובכל שלב נראה שזהו הפעם הטיפול יופסק אז זיידמן הרגיע ועברנו לשלב הבא. לא יודעת בדיוק למה זה קורה שלמרות הדיכוי ביצתי. שתביני משהו שם לא נורמלי שהיתי בסי הביוץ הפרוגסטרון שלי היה רק 1.4 PGML. אבל זאת עובדה כבר 4 טיפולים היה התחלתה ביוץ מוקדם אבל 3 מתוכם גם הפרוגסטרון עלה מה שהעיד על תחילת ביוץ אבל הפעם אפילו לא עלה הפרוגסטרון אז איך אפשר לדעת? אולי בשל ה- DHAE שלקחתי שגרם לעלית ההורמונים במהירות. אולי בשל שהתחתי לפתיח אלרגיה לזריקות {הזרקתי יותר מ- 150 מונוגון + גונל F בטיפול} עד כדי כך שהרופא ביום שישי נבעל ונתן הוראה לתת 80 מ"ג סטרואידים כדי למנועה מהסרום סקניס להשתולל, אולי יש שם איש קטן ששומר שלא העבור את היום ה- 16 גירוי {כל טיפול שעברתי את יום 16 לגירוי השחלתי הסתים בכישלון מוחץ}. אין ספק שהיתה סיבה ואני מקווה שאמצא אותה אבל לגבי הטיפול הזה זה עבוד. בשיחה הבאה שלי עם זיידמן יש לי הרבה תוכניות חדשות. כמו הגעתי למסכנה שאומנם לא מומלץ לי דיכוי ארוך אבל ולאור התגובות שלי גירוי ארוך היתה הרע במעוט, מאחר שכנראה שלב גיוס זקיקים לא יכול לעשות הימים הראשונים למחזור. מאחר בשלב גיוס זקיקים נותנים דקפפטיל מלא כלומר דיכוי מלא מה שמדכה גם את המערכת כולה מה שגורם לכך שהשחלה לא מיצרת זקיקים וההורמונים לא עלים בדם והמחזור לא נפסק. בגדול מרגישה שאין לי כוח יותר ומתקשה לאמין שיהיה סוף טוב בכל התהליך הזה. אוף שוב הבא לי לבכות ממש קשה לי נמאס לי מכל הכשלונות האלו מתי יגיעה היום שלי? מי יכול לענות לי על השאלה הזאת ??????????????????????????????????????????????????????? חג שמח ומועדים בשמחה.

04/04/2007 | 01:25 | מאת: אני משם

היום התחילו לי כל סימני האנדומטריוזיס שבאים לפני המחזור, כזה מרגיז (עייפות, יציאות דחופות וכו'...כל הסימנים המוכרים מאוד), זהו אני כבר מספידה את ה- IVF, אני ממש בטוחה שזה כישלון. אני כבר חושבת על המוקפאים שלא באיכות 100 אחוז אמנם. יש כאן מישהי עם אנדו' שעברה טיפולים וסימני האנדו' הופיעו לפי הבטא? לא יודעת, סתם מבאס, יום שני הבטא, יש עוד כמה ימים טובים, הלחץ של בדיקה אם יש דימום של מחזור בשיאה אצלי, האם יש סיכוי שזה בכלל יגיע עכשיו בשלב זה (יום שני עשיתי זריקת פרגניל אחרונה וצריך שבוע לחכות מהזריקה)? הבטן שלי נפוחה, החזה רגיש, אני כמו בהריון חודש רביעי אצלי, וכל סימני האנדו' בנוסף שמאוד מזכירים לי מחזור שאוטוטו (אפילו מחר) מגיע, בלגן בגוף ובנפש.

04/04/2007 | 02:28 | מאת: דורה

יקירתי, אמנם אין לי אנדמטריוזיס מאובחן אלא רק חשד לקיומיו, אבל אני יודעת שהריונות רבים התחילו בסימני מחזור מובהקים. גם ההריון שעכשיו ישן אצל סבא וסבתא. אז לא יודעת איך הרגיש ההריון שלך, אבל זה לא סימן לכלום! ואפילו דימום יכול להמשיך להריון. היו לנו דוגמאות מכאן! הנה הגוף התחיל לשגע אותך... תקופה קשה. מאד. אחרי פרגניל צריך לחכות לפחות שבוע. הפרגניל גם יכול להיות האשם בכל התסמינים שלך של הריון משום שזהו הורמון שהגוף מפריש בזמן הריון. אין ברירה, צריך לנסות להתעלם ככל הניתן מכל המיחושים ולא לנסות לראות בהם סימנים מקדימים לכלום! מבחינתי את עדיין בהריון ואני ממשיכה להחזיק לך אצבעות! &&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&

04/04/2007 | 04:10 | מאת: אני משם

כן אולי את צודקת, אבל זה משפיע, אני מרגישה ממש רע היום, עייפות חזקה מאוד, כאבי בטן והשירותים הזה כל הזמן (תופעות של אנדו'), וקשה לי לחשוב שהינה זה מגיע... ויהרוס את כל התקווה. ההריון של השנייה שלי התחיל ממש כסימני מחזור, היו אפילו כתמים שלפני וכאבי בטן, הייתי בטוחה שהינה זה מגיע ואופס הכל פתאום הפסיק ולא הגיע המחזור. אז אני יודעת מה זה. אני מתעלמת מכל תופעות הלוואי האלו שיש לי כמו בהריון, מרגיז להיות עם כל זה ולא להיות בהריון בסוף. עדיף בלי תופעות לוואי ולקבל הפתעה טובה. קראתי בפורום אחר שמישהי עם אנדו' לא היה לה שום תופעות לוואי כלשהם והיא גילתה שהיא בהריון אחרי IVF ראשון, אז זה באמת לא אומר כלום. את השתמשת בפרגניל? אם כן אז איך זה גרם לך להרגיש? תודה על העידוד והתמיכה, אני

04/04/2007 | 06:57 | מאת: דניאל

אני מבינה את הלחץ שלך, הרי זה הזמן הכי מלחיץ בטיפול, ה"לחכות" הזה...ואנחנו מחפשות ומרגישות כל פיפס בגוף שלנו. אין לי איך להרגיע ממש ואני מאחלת לך שאלה הם סימני הריון. גם זה קורה. אל תתייאשי עדיין. איתך, דניאל.

03/04/2007 | 08:33 | מאת: ריקי

03/04/2007 | 00:48 | מאת: דורה

באנו, הבאנו סירים ומגשים, התנשקנו עם כולם והחלפנו מתנות, קראנו וסיפרנו ביציאת מצרים, גם אכלנו, לשנה הבאה בירושלים הבנויה, ואם אפשר, בתור ירושלמית- גם הנקיה, וללא בורות בכבישים, ועם ארנונה נורמאלית, ותגמרו כבר לסתום את העיר עם החפירות לרכבת הקלה, רכבת הקללה יותר נכון, ו טוב, בקיצור, וודאי הבנתן לאן הרוח נושבת קלילה. חרבנה. המחזור צריך להגיע והשכל נדפק! לפי כאבי הגב הוא כבר תכף פה למרות שזה מוקדם לו. דיברתי עם הרופא שלי שהיה עסוק נורא ושאל אותי אם אני לקראת אנטגוניסט. בחייך! אתה תחליט על הפורטוקול! שמחה וששון. יענו- אם אני מקבלת ושערי צדק לא יהיו בדיוק בימי חופשה של חול המועד או ווט אבר, אני באה בלי פרוטוקול. ואם הם כן יהיו בחופשה אז אגיע מאוחר מדיי להתחיל טיפול של אנטגוניסט. כוסססססססססודה. מי שיהיה שם הוא שיכתוב לי את הפרוטוקול המחורבן ודי. גם ככה חשבתי כבר שפרשתי מהמרדף. אספתי את מה שנשאר מכוחותי הנפשיים ויצאתי לעוד סיבוב. אחלא. הגעתי והנה, לא הוגשתי לוועדה של החודש שעבר. תעשי בדיקת fsh חדשה על הדרך. יפה. עשיתי, הוגשתי, עברתי. קיבלתי עוד מחזור ופסח בא ושמחה רבה אין לי פרוטוקל ואין לי עצבים לזה. עד שכבר הגעתי להחלטה, עד שכבר מצאתי כוחות, הכל נגרר לי, ונמשך לי, ונמרח לי. תודה לאל על חסדים קטנים. יש ימים, כמו הלילה הזה שכולו מרור, שרק בזכות החתולים- על שלל שפמפמיהם, כפות הרגלים הכריתיות עם הפרווה שמבצבצת בינהן, הכירבול העגול והשטוח הרך והרגוע, או לחלופין- הטיולים על הספריה, משחקי כדור הרגל בשתים בלילה וציד פרפרי לילה (גם דמיוניים), אני מחייכת. אה, אנא, אל תדברו איתי על אופטימיות!!!!!!!!!!!!!!! במקום זה אפשר תמיד לדבר איתי על חתולים, וגם- יש לנו תוכי חדש. ושוב- חג אביב שמח. יאללא שיהיה פה חם! אני, קר לי!

03/04/2007 | 07:09 | מאת: אני משם

2 דברים הם מעצבנים ב- IVF התהליך שלפני כל הת' עד שמתחילים וההמתנה שאחרי ההחזרה, זה הספקתי ללמוד מ- IVF אחד. האמצע הוא די זניח. את כרגע בחלק הראשון אני כרגע בשני, אבל מהראשון מתקדמים הלאה מתישהו וזו הנחמה היחידה. מזל טוב על התוכי, הרבה רעש לא? נראה לי גם אני אקנה לי כאן אחד, למרות שפה תוכים הם חופשיים אפילו אלו הלבנים המדברים (קוקטו), בינתיים קניתי רק את הזרעים ואני מפזרת על השולחן בחוץ והם באים לאכול. כאלו יפיפיים. האמת נורא בא לי כלב אבל פה להכניס כלב לבית זה סיוט (צריך להגיש בקשה) ורוב בעלי הבתים מסרבים. אז אין לי כוח לזה עכשיו, אולי כשיהיה לי בית משלי. טוב רצית לדבר על חיות, אז זה מה שיצא. חזקי ואמצי בת' מתסכלת זו. אני

03/04/2007 | 08:32 | מאת: ריקי

כל כך מובנות כל התחושות שלך שכל מה שבא לי עכשיו זה לחבק אותך חזק את פשוט בן אדם נפלא לאהוב חיות זה דבר מקסים לנו יש כלבה והיא פשוט מדהימה שולחת את אהבתי ריקי

04/04/2007 | 00:23 | מאת: דורה

יש הרבה דברים שמעצבנים אותי בתהליך של ivf, אבל אחרי זמן מסויים נוצרת בי קהות כלפיהם. וגם כלפי הגוף שלי. את נמצאת עכשיו בשלב הקשה מכולם לדעתי ומכל הלב אני מקווה שבקרוב תקבלי בטא לתפארת שתגרום להכל להיות שווה! התוכי- סנגלי, לא מרעיש. בחיי. טיפיטיפי וזהו. אבל אני לא ממש חביבה עליו והוא נושך אותי יותר מדיי. אנחנו נחנך אותו או שאני אתחיל לנשוך אותו בחזרה! נשמע כיף אדיר להאכיל קקדואים בגינה. ובכלל, כבר שנים שאני אומרת לבעלי- יאללא, בוא נגור קצת באוסטרליה. שנתיים ככה. מקנאה בך (במובן החיובי של המילה) על זה שאת שם. לא בטוחה שאני צודקת, אבל- אצלכם החג הוא היום לא? הפכתי? בכול מקרה- חג שמח לך שם, ממי שהיתה מאד רוצה להיות שם גם. ובעיקר- תודה על המילים המנחמות. דורה.

03/04/2007 | 12:05 | מאת: דניאל

גם אנחנו באנו, התנשקנו העמדנו פנים שהחיים יפים ואנחנו ממש נלהבים לעבור את כל מטעמיהם של אלה שמארגנים את חיינו. אז אחות של של בעלי בהריון שלישי וכולם מתמוגגים מהשניים האחרים... כאילו שאני ממש שותפה לחוויית ההתמוגגות הזו....אז אני מחייכת וסובלת מתוך בטן שטוחה וריקה מהריון, עם זמן שקודח לי בראש כבר 4 שנים כמו ילד מתגרה: "את לא בהריון, את לא בהריון.....נה נה נה נה נה נה". השנה היה לי גם יותר קשה בחג "המשפחתי" והטיפשי הזה ללא המשפחה שלי. נשמע חרא בלבן מה שעובר גם עלייך ואין לי איך להרגיע. גם אני קיבלתי מחזור הבוקר לאחר חודש נוסף של ניסיונות טבעיים בעבודה קשה (-: . מחר אני שוב בבי"ח ואין לך מושג כמה לא בא לי יותר בתי חולים. חשבתי שאצליח למצוא את עצמי נופשת ומשוחררת אבל אני אזוקה גם החודש להנחיות ומרשמים. יאלהההההה...............אין לנו מה לעשות וזה חרא אבל זה עדיין לא משנה את המצב. אנחנו רוצות הריון וגם אם נקיז דם, אנחנו נשיג אותו. בכל זאת, חג שמח. אני מקווה שיהיה לי את מצב הרוח המתאים להתקשר אלייך בקרוב. דניאל.

04/04/2007 | 00:42 | מאת: דורה

אוי, דנדו'ש. החג הזה בטח היה קשה קשה קשה. אבל שתדעי לך- זה שפתחת את הלב עם החרא בלבן שיושב עליך כתגובה לחרא בלבן שלי, עשה לי משהו אחר. נתן לי תחושה של ניקיון. את עם המילים הנכונות שלך, העדינות שלך. גם אני תמיד חושבת כמה אני ריקה ככה. הקלדת חיוך, יקרה שלי, אבל זו באמת נהייתה עבודה, גם לבד. ומשהו נהייה עקר בזה כשאני יודעת שאין אפילו את האפשרות שהסקס שלנו יוביל לילד. מקווה שלא החמרתי את מצב הרוח שלך. לי את דווקא עזרת. אוהבת, דורה.

03/04/2007 | 13:22 | מאת: ענת

כמה דברים יצאו לנו בפסח 1 בית נקי 2 כמה מתנות חדשות 3 שיפוץ להרחבת הדלת כי עוד מעט לא ניכנס מרוב שאכלנו 4 עייפות 5 מחזור בההפריה האחרונה אני שמתי את המרשמים החדשים ליד המחשב לקראת המחזור אבל.... חוץ מלהסתכל עליהם נשארתי בלי כוחות נפשיים לעבור את זה אבל אנחנו נשים עם הרבה נשמות אז הפסח הזה לא כמו שחשבנו צריך להסתכל קדימה לא אחורה אז.... מה עם התוכי עושה רעש?

04/04/2007 | 00:57 | מאת: דורה

היי יקירתי. מה את אומרת. באמת הרחבתם את הדלת? אנחנו מאד רוצים לפתוח דלת מהסלון ולצאת לגינה. יאללא. שיתחמם כברררררררר ונוכל לעשות מעשה. גם ככה אני לא אוהבת לגור פה אז לפחות שיהיה איזה שידרוגון... כוחות. זה סוד ההצלחה לדעתי. כתבתי פה עוד שתי שורות. מחקתי וכתבתי מחדש ומחקתי. לא חשוב. באמת שעיקר הדברים הוא כוח לדעתי. ובעניין התוכי- מזן סנגלי, מהתוכים השקטים ביותר שיש. באמת שקט. היתה לנו קוקטיילית שהיתה מרעישה יפה יפה כשרצתה תשומת לב. הבחור הזה שקט אבל מנקר אותי חופשי! אז אנחנו מתחילים פה לנסות לחנך אותו. ובינינו, עם יד על הלב- אני יותר בקטע של המשופמים שלי. מאוהבת קשות בגזע החתולי. מעריצה ומוקירה. אפילו טביעת רגל חתולית על האוטו בבוקר עושה חיוך נמס ומפגר כזה. ענתי, בעניין המרשמים שלך- מאחלת לך שהכוח יתחדש. מאמינה שכן. ומקווה שהפסח הבא שלך, (ושלי ושל כולנו), יהיה בדיוק כמו שרצינו! כי די כבר. דיינו כמו שנאמר. שלך, דורה.

03/04/2007 | 21:39 | מאת: אסי

דורה, תמיד ידעתי שאת מקסימה, ועכשיו שאני יודעת שאת גם אוהבת חתולים אז בכללללל..... לי יש חתולי רחוב שאני מאכילה ואתמול היה להם ערב מאוד מענג, מאז שהחתולה המקסימה שלי מתה קשה לי לאמץ חתול חדש , אבל אולי זה זמן טוב עכשיו למרות שאני חושבת שאם הם מטופלים טוב עדיף להם לא להיות כלואים בבית, אז יש לי כמה כאלה ברחוב. לצערי אני אחרי משהו כמו 20 טיפולים מתוכם שלוש הפלות,הפסקתי להיות אופטימית ופשוט החלטתי לשים לזה סוף כי כלכך נמאס.........ובגלל שבזבזתי הרבה אנרגיה אני כבר לא יודעת אם יש לי כוח לילדים....ולקבל אולי תרומה ?גם אין לי כוח לפרצדורה חדשה, בקיצור אני רוצה ח ו פ ש!!!!! נמאס לי שזה השתלט לי על החיים, אז עד להודעה חדשה אני בחופשה אוהבת אסי

04/04/2007 | 01:08 | מאת: דורה

איזה כיף זה לגלות מעריצי חתולים נוספים! הדבר שעזר לי יותר מכל אחרי מוות של חתול, היה להביא גורון. היתה לי חתולה שהומלטה אצלי בבית (אמא שלה היתה חתולה שלי) וליוותה אותי במשך שלוש עשרה שנים. קשה לי לכתוב על זה אז אני אעצור בזה. בקשר לחתולי הרחוב- את עושה מצווה! אבל למה לכלוא בבית? אפשר לתת להם לטייל בחוץ! אני בעד!- אמצי לך שפמנון! כן! כן! כן! כל כך מבינה את מה שאמרת על - לא רוצה פרוצדורה חדשה. אין כוחות. רוצה חופש. הטיפולים האלה גורמים לנשמה להיות זקנה ועייפה. רוצה שקט. רוצה חופש. קחי את החופש שלך בכל הכיף שאפשר! בלי לחשוב אם את עושה הפסקה או שהפסקת ודי. פשוט תני לעצמך לחיות. מגיע לנו לחיות, לא? בלי להיות כבולות, בלי להיות חרדות, בלי לאחר, להתנצל, לחיות רגיל. וכל מה שצריך לבוא אחר כך כבר יגיע לך ללב לבד. תודה יקירתי, שלך, דורה.

02/04/2007 | 21:47 | מאת: mirga

שלום ! אני בת 36 ללא ילדים. עשיתי את כל הבדיקות הקשורות לפוריות והכל בסדר (לי ולבעלי). עשיתי גם LAPAROSCOPIA וחורידו לי חצוצרה ימנית ויש כמה נקודות מאוד קטנות של ENDOMETRIOZIS . עברתי גם יותר מ10 טיפולי IVF ללא הצלה. פעמיים היו לי הריונות כימיות. עכשיו אני לפני החזרת אוברים מוקפאים. אני רוצה לדעת אם יש עוד תמיכה חוץ מUTROGESTAN TAB? אני מתכבנת לזריכות עם סוג של PROGESTERON וESTRADIOL (בפורומים ממדינות אחרות קראתי על GRAVIBION) מה רעתכם?

03/04/2007 | 00:20 | מאת: דורה

התמיכות המוכרות לי מגיעות בשני גרסאות- נרות וואגינליים (אנדומטרין וקרינון הם המוכרים לי) וזריקה לשריר, היחידה שאני מכירה וששמעתי עליה היא גסטון. ישנם רופאים המעדיפים את הגסטון משום שבו יש וודאות לספיגה של החומר משום שהוא מוזרק. יחד עם זאת אין דרך לדעת כמה ממנו באמת מגיע לרחם. בהצלחה וחג שמח, דורה.

03/04/2007 | 01:47 | מאת: אני משם

היי, אני מטופלת IVF בחו"ל והנה התמיכה שאני מקבלת שהבנתי שזה די הרבה לעומת הארץ: PROGESTERONE PESSARY - שזה הנר שמחדירים לנרתיקף התחלתי עם אחד ליום הניתוח, אחרי זה עוברים ל- 4 למשך 3 ימים ואחרי זה יורדים ל- 1 לכל התקופה. PROVERA - מתחילים באחד ועולים לכל התקופה ל- 4 ליום. PROGYNOVA - כנ"ל. CARDIPRIN - כמו אספירין מיום למחרת הניתוח אחד ליום כל התקופה. CRINONE - שזה הג'ל שמחדירים לנרתיק מיום 4 לניתוח פעמיים ביום לכל התקופה.. PREGNYL BOOSTER INJECTIONS - זריקות לסירוגין מיום חמישי לניתוח, יום 8 לניתוח ואחרונה ביום 12 לניתוח. שיהיה בהצלחה, אני

02/04/2007 | 15:15 | מאת: A

לשרית את קיבלת צל"ש מיוחד את לא רק גיבורה את מלאך שרוצה לעזור לכולם שכל משאלות לבך יתגשמו ושהבטא הבאה תיהיה תקינה בהצלחה

05/04/2007 | 00:25 | מאת: שרית

רק עכשיו ראיתי את הודעתך..במקרה נכנסתי עכשיו.איזה מזל. תודה לך על המחמאות!!!!! הלואי באמת שאני עוזרת,ולו קצת,בעיצות שיש לי לתת מנסיוני.זה ממלא אותי סיפוק עצום. שיהיה לכולנו בהצלחה.כולנו גבורות!

02/04/2007 | 08:47 | מאת: מירית

שלום לכן אני פונה בשם חברה לחוצה נורא לחברתי החזירו עוברים ביום 9/3/07. מאז הבטא עלה אם כי לא בהכפלות הרצויות. קבוע לה ליום חמישי הקרוב אולטרסאונד. היום היא נפלה על הטוסיק. האם היא חיבלה בהיריון אם יש היריון?

02/04/2007 | 08:57 | מאת: שרית

בהנחה שיש הריון,לא נראה לי שנפילה על הישבן,מזיקה..אבל הכי טוב לשאול בפורום רפואי.אני ממליצה על הפורום של ד"ר רויבורט,שעונה במהירות. בהצלחה!

02/04/2007 | 12:43 | מאת: נועה

אל דאגה, נפילה על הטוסיק לא יכולה להזיק להריון.... אני עברתי תאונה בפורים שזעזעה קשות את הרכב, ופרופ' זיידמן צחק עלי ואמר שהקטנטנים האלה הרבה יותר עמידים ממה שאנחנו נוטים לחשוב... שיהיה לה בהצלחה עם הבטא, והמשך הריון תקין ומהנה! חג שמח, נועה.

01/04/2007 | 05:07 | מאת: סיגל

היי למרות שאני עדשין בהפסקה אחרי הפלה של בטא לא טובה ומחכה למחזור הבא ,להתחלה חדשה...ואחרי שבוע בלי להיכנס לפורום בנסיון להתאורר....מה שלא באמת הצליח אני כאן כבר מתחילה להרגיש את הפעם הבאה....מצפה למחזור הזה כבר.. מתי הוא יבוא.... אני רוצה לשאול אם הטיפולים גרמו למישהיא לתנפח?או שזה סתם אני פשוט נהיתי בלון וזה אחרי סיבוב חברות שלא ראיתי הרבה זמן בשבת ותגובות ממש חייוביות:) אז מה זה רק אני והתאבון הגדול? חג שמח ובשורות טובות

01/04/2007 | 08:35 | מאת: שרית

שתינו בדיוק באותו מצב!!!אחרי הפלה טבעית(היתה לי בטא שהיתה בהתחלה שלילית,אחר כך עלתה כל הזמן אך לא בצורה טובה..ובסוף ירדה)..מחכה למחזור כמו למשיח,ואולי אפילו יותר..בינתיים,אין הרבה מה לעשות! פעם מישהי שאלה באחד הפורומים,את הרופא,את ההורמונים משמינים.אז הוא אמר שלא ההורמונים משמינים אלא..האוכל!לדעתי זה נכון.אני השמנתי המון בשנה האחרונה(מתבייש לומר כמה)וזה בגלל שאני אוכלת ללא אבחנה בגלל המתח של הטיפולים..אילו הייתי שפויה בעניין האוכל,בטח שלא הייתי משמינה ככה.. שיהיה בהצלחה..בתקווה לבוא המכשפה..במקרה שלנו..הפייה הטובה! חג כשר ושמח!

01/04/2007 | 23:42 | מאת: דורה

היי סיגלי, כמה שזה נכון. או שאנחנו כל כך לא רוצות את המחזור הארור הזה, או שאנחנו מצפות לו שיבוא כבר כדי שנוכל להתחיל טיפול חדש. גם אני באותה הסירה עכשיו בדיוק. בקשר להשמנה- ההורמונים אכן גורמים להתנפחות ולצבירת נוזלים מסויימת אבל לא להשמנה אמיתית, את זה באמת גורם אך ורק האוכל. אז אולי צריך טיפה לשים לב שהמתח לא יוצא בצורה של אכילה מופרזת ותמיד כדאי לפגוש דיאטנית טובה שתייעץ כי משקל יתר רב מדיי עלול להקשות גם הוא על הפוריות. כמה מערכות שאנחנו צריכות לנהל!!!!!!!!!! ויאללא, שיבוא המחזור שלך ושתתחילי את הטיפול שיביא לך את ההורות! חג שמח, דורה.

02/04/2007 | 08:55 | מאת: שרית

צדקת,דורה.אנחנו מנהלות כמה מערכות,בכמה חזיתות,בו זמנית.ממש כמו צה"ל במלחמות ישראל השונות. מערכות בעניין הטיפול עצמו,מערכת שאנו מנהלות עם הסביבה שלא תמיד מפרגנת(במקרה שלי,רצוני להיות חד הורית),מערכה נגד משקל עודף, מערכה נגד עצבים רופפים, מערכה נגד יסורי המצפון על העדרויות בעבודה, מערכה נגד עייפות...בקיצור,הרשימה עוד ארוכה.מגיע צל"ש לכל אחת ואחת מאיתנו. עלינו לזכור..שננצח במלחמה!!כמו שאומרים..קשה באימונים,קל בקרב... הלואי שנצא בפסח הזה, מעבדות ל..עבדות אחרת,משמחת יותר! חג שמח לכן,חברותיי האנונימיות למערכה,למלחמה ו..לנצחון הגדול!!!!

31/03/2007 | 18:18 | מאת: ורדית

הי בנות תמיד שבוע אחרי הזרעה או החזרת עוברים (תלוי איזה חודש זה) אני פשוט משתגעת. כל דבר קטן מרגיז אותי בטירוף. רבה עם כל העולם או לפחות מתעצבנת ומחזיקה עמוק בבטן, רבה עם הבעל ואז חושבת שבטח בגלל זה כל פעם זה לא מצליח כי אנו רבים ולא מגיע ילדים למי שרב עם הבעל....דווקא אז הדברים הקטנים שמעצבנים קצת בכל יום אחר, פשוט מטריפים אותי בימם האלה. תמיד שבוע אחרי. תמיד יש משהו. תמיד שבוע אחרי.... תמיד בזמן הקריטי שצריך להיות רגועים, הדם המרוקאי שלי יוצא החוצה... קורה לעוד מישהי או שרק אני משתגעת??????????????????????????

31/03/2007 | 22:46 | מאת: ענת

ההורמונים משגעים אותך[ להגיד תיהיה רגועה קל להגיד תנשמי עמוק תזכרי שגם בעלך עובר איתך את הרגעים האלה של ההפריה וגם הוא במתח והזוגיות לא בשמיים כי אנחנו מרגישות שהם לא מבינים וגם אף אחד לא מבין אותנו תתפלאי אני כן יודעת על מה את מדברת ומאוד מזדהה איתך וכל זבוב ניראה פיל אני אתן לך עצה שעזרה לי אם בא לך לדבר להגיד מה שבלב אפילו שנשמע שטותי לך זה מפריע הפורום פה משגע יש פה בנות מקסימות פשוט תרשמי זה יעזור לך במקום לסחוב בלב זה יקל עליך בהצלחה

01/04/2007 | 01:17 | מאת: דורה

מה שאת מספרת מוכר לי מאד. אצלי זה קורה דווקא בימים של הביוץ, ואני אפילו לא מרוקאית... (-: אבל בבקשה, אל תכניסי לעצמך רגשי אשמה והלקאה עצמית לסל העמוס ממילא. עצבים לא יקלקלו לך כלום! מגיע לך להיות אמא! מגיע לכם להיות הורים! !!!!!!!!!!!!!!!!! ואם צריך אקליד עוד סימני קריאה כדי להדגיש: !!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!! לא בגלל זה לא מצליח לכם! תראי לי אישה שלא מתווכחת עם הבעל ואני אראה לך שפשוט אין לה בעל!!!!!!!!! בשום פנים ואופן חוסר ההריון שלכם איננו עונש! בשום פנים ואופן!!!! ואחרי שהוצאתי את זה מהמערכת שלי רציתי להוסיף: להגיד שצריכים להיות רגועים זה אחד הדברים הכי לא מרגיעים בעולם. להגיד שאסור להתרגז זה אחד הדברים הכי מעצבנים בעולם! אז אולי, הצעה, תנסי לחשוב על כל הדברים האחרים שממלאים את יומך במקום לחשוב על זה ש- אסור לי להתרגז. ויחד עם זאת חשוב לי להגיד ש-לכל אחת מאתנו יש את הדברים שעוזרים לה להרגיש רגועה, הבעייה שלפעמים רק נדמה לנו שאנחנו רגועות כשבפנים המוח "טוחן" אותנו אפילו בלי שנרגיש. טיפולי הפרייה מוכרים על ידי הרופאים כמצב של סטרס. אולי הידיעה הזו תעזור לך ותקל עלייך במעט. ולא שאני מצליחה לעשות עבודה טובה יותר. בימים הנוראים של ההמתנה לבטא אני תמיד מרגישה הכי כיף בעולם. סוף סוף אין מעקבים ותורים וחיטוט בגוף שלי. ומצד שני, למרות שאני מרגישה הכי לא לחוצה בעולם, בארבעת הימים האחרונים אני לא מצליחה להירדם. ובפעם האחרונה יצאו לי אפטות (הפצעים המגעילים בפה) בכל החך, כולל בענבל של הגרון, ועד שהבנתי מה קורה זה כבר הגיע למצב שהיה לי חום! אז אולי הרגשתי שנחמד לי ואני לא לחוצה, אבל שמרתי את כל הלחץ בפנים והוא מצא את הדרך להתפרץ בגוף שלי. נכון שבאותה התקופה היו לי עוד המון עומסים רגשיים אבל אני בטוחה שבזה שאת מוציאה את המתח ולא בולעת אותו בתוכך את דווקא עושה לעצמך טוב! מקווה מאד שבחול המועד תבשרי לנו על בטא מצויינת! חד שמח, דורה.

01/04/2007 | 15:06 | מאת: דניאל

העצבים הם BUILD-IN בטיפולי פוריות (כמובן שאצל כל אחת הם באים בעוצמות ובצורות שונות). אולי מה שיעזור זו הידיעה שלהורמונים יש השפעה וזה עובר ושגם הסיטואציה הטיפולית אינה טבעית ומכניסה למתח.כל לחץ הוא לגיטימי וכך צריך להתייחס לזה. (למרות שזה ק-ש-ה!!!!). הכל חולף, רק צריך להיות מודעים לתהליך ומה שהוא דורש מאיתנו. חג שמח ונעים. דניאל.

01/04/2007 | 08:39 | מאת: שרית

יקירתי...את לא משתגעת לבדך!!!את יכולה להיות רגועה.גם אני ככה..בשבוע הראשון אחרי ההזרעה אני בסדר..רק נכנס השבוע השני,אני מתחרפנת.כל מה שכתבת לעיל ואפילו יותר..רק שלי אין בעל לריב איתו(יש לי שותף להורות)...אצלי הדם הכורדי יוצא החוצה במלוא הדרו..חחחח. מה שחשוב לזכור שאת לא משתגעת ו/או משוגעת!ותפסיקי לקשקש..בטח שמגיע לכם ילדים! בהצלחה.חג כשר ושמח!!!

01/04/2007 | 13:16 | מאת: ורדית

אני אעדכן בהמשך..

31/03/2007 | 12:30 | מאת: גלית

אז ככה היתה החזרה החזירו לי 2 עוברים יפים בתקווה שהפעם הם יתחממו במקום הנכון (אחרי הריון מחוץ לרחם) אז זהו שעכשיו אני מחכה בקוצר רוח לבטא בע"ה . קצת הרגשתי לא טוב אחרי ההחזרה היו לי כאבי בטן וחולשה אבל עכשיו מרגישה יותר טוב ברוך ה' . אז שיהיה בהצלחהלכולנו ובע"ה שהפורום התמלא בהרבה בטאות חיוביות שלכן גלית

31/03/2007 | 12:56 | מאת: ריקי

הפעם זה הפעם שלך מחזיקה לך אצבעות חזק, חזק

31/03/2007 | 15:05 | מאת: דניאל

תנוחי לך ותאמיני לתחילתו של ההריון הנכסף. הנה הוא כאן! נשיקות. דניאל.

01/04/2007 | 00:55 | מאת: דורה

ובעזרת השם, בקרוב תזכי לבטא חיובית ולהריון מלא. חג שמח, דורה.

01/04/2007 | 10:31 | מאת: נועה

מאחלת לך מכל ליבי בטא חיבוית ומלאה ונכונה, שתכפיל ותכפיל ותכפיל, עד ללידה בריאה! קצת התבלבלתי עם הגלית מההודעה למטה, כנראה שזו לא את... &&&&&&&&&&&&&&& כל האצבעות, חג שמייח!!!!!!!!! נועה.

30/03/2007 | 22:48 | מאת: ילדת האוקיינוס

חג שמח ופורה. מי ייתן והאביב שבפתח ימלא את הרחמים של כולן בחיים חדשים ובריאים, בלבבות פועמים ומרגשים ואת הלבבות בשמחה. אוהבת, ילדת

31/03/2007 | 01:22 | מאת: אני משם

ילדת האוקיינוס, פעם כשהייתי נכנסת לפורום עוד בשלב הגישושים לטיפולים אז היית המנהלת וענית לי גם מספר פעמים, אבל את בטח לא זוכרת. חג שמח לך ולמשפחתך (כולל התאומים נכון?), אני

31/03/2007 | 09:06 | מאת: ריקי

אמן לכל מילה שלך

01/04/2007 | 00:53 | מאת: דורה

אמן אמן ואמן! מהפה שלך לאלוהים! חג שמח ואביבי, דורה.

01/04/2007 | 10:27 | מאת: נועה

תודה על הברכות החמות, מנצלת את הרגע לאחל לך ולכולן חג של שמחה, התמלאות ופריחת ניצנים!!!!!!!! נשיקות, נועה.

30/03/2007 | 18:59 | מאת: ריקי

היום עשיתי היסטרוסקופיה אבחנתית ללא הרדמה, האמת שדי פחדתי שיכאב, אך הפלא ופלא הכל עבר בשלום ללא כאבים והיה בסדר גמור, הבדיקה הסתיימה בזה שהרחם שלי תקין ואין שום סיבה שלא יקלט שם הריון, מה שנשאר עכשיו לחכות תוך כמה ימים למחזור ואז אני מתחילה עם הדקא אחרי הבדיקה שעברתי היום, האופטימיות שלי רק התחזקה ואין שום סיבה שבעולם, שלא אהיה בהריון בקרוב וזה יקרה - אני בטוחה תחזיקו לי אצבעות אני תמיד תמיד אמשיך להחזיק לכולן אוהבת אתכן תמיד בקרוב בשורות טובות אצל כולן ריקי

31/03/2007 | 01:11 | מאת: אני משם

חדשות מצויינות, עכשיו זה עניין של זמן בלבד, זו תמיד הקלה לדעת שהכל תקין. יופי, כל הכבוד על האופטימיות והחיוניות.זה הכיוון הנכון. תתפסי אותי במסנג'ר ונדבר. אני

31/03/2007 | 15:08 | מאת: דניאל

יש לך עוד הריון על הראש, אין זמן, קדימה (-: (-: (-: בהצלחה ריקוש. ((()))

01/04/2007 | 00:52 | מאת: דורה

מ - צ - ו - י - ן - ! אז כל מה שנותר לך עכשיו זה להכנס להריון בריא ומלא. קטן עלייך! היידה! וחג שמייח.

01/04/2007 | 10:24 | מאת: נועה

שמחה כל כך לשמוע שהכל תקין! טפו! יאללה, באמת הגיע הזמן ששום דבר לא יעצור בעדך! שיהיה חג שמח מאד, עם הרבה הרבה אביב ופריחה בלב! נשיקות, נועה.

30/03/2007 | 13:41 | מאת: ענת

מתי בדיקת בטא ? השרשור שלנו ניהיה ארוך מדי

30/03/2007 | 15:21 | מאת: אני משם

גם אני חשבתי אותו דבר... שרשור ארוך מידי... חחח וואו בטא, רק שלא יגיע... זה במזל עוד רחוק ביום ב' הבא, שבוע וחצי מהיום, בינתיים נהנית מהספק, מה גם שאני כמו בהריון (חודש שלישי, בטן נפוחה וציצי רגיש...), אז בכלל. היום חברה כאן שאלה אותי מה קרה לציצי שלך, עשית הגדלה? (פדיחות... כנראה הוא באמת גדל יותר ובקושי התייחסתי...רק לרגישות שלו), אבל היא יודעת על ה-IVF אז הבינה שזה זמני. או אולי נקווה שלא. יום א' אני ייסע לטייל לכל היום (סנשיין קוסט כנראה), יום ב' נעשה סדר עם עוד 2 משפ' ישראליות כאן וצריך להיות נחמד. איך החיים אצלך? איך מתכוננים לחג? איך המצב רוח בכלל? איך התאומים? חג שמח, אני.

30/03/2007 | 16:41 | מאת: ענת

אני עסוקה קצת אני מסדרת ומנקה מסדרת ומנקה וזה לא נגמר אבל לא רוצה שתתבאסי בסוף אני לא מגדת עתידות אבל נשמע שאת בדרך הטובה. לך שאלה חברה אותי שאל אחד העובדים אני עובדת רק עם בנים שעשיתי הפריה ברגע שלא נקלט אצלי אין לי שום רגישות בחזה זה אחד הסימנים אצלי ומקווה גם אצלך פסח הבא צריך להוסיף מקום בשולחן החברה שלי הלכו לדהור על סוסים עם בעלי הגדלה זה טוב בעלי היה רוצה שישאר לי ככה כל הזמן ושהחברה שלך לא תחשוב שזה זמני מתפללת בשבילך בהדלקת נרות לתשעה חודשים של הריון תקין לך ולכולם

היי.. אני אחרי 5 ימים של לקיחת איקקלומין היום אני אמורה להזריק בצהריים אוביטרל.. האם הזריקה כואבת? מהן תופעות הלוואי שאני עלולה לסבול מהן? ולמה הזריקה מועילה. היום בערב אמרו לי שאני יכולה להתחיל ל"עבוד".. אני אחרי 12 יום מהמחזור.כל 26-27 יום מקבלת. זה זמן טוב לביוץ? (על סמך בדיקות אתמול ,היה לי זקיק בגודל 23) בברכה אירית

30/03/2007 | 12:02 | מאת: נועה

וברוכה הבאה אלינו, בקשר לאוביטרל - זו זריקה ממש ממש לא כואבת, היום גם המזרקים מוכנים להזרקה עם מחט קטנטנה, קטן עלייך! נשמע שעם זקיק בגודל 23 את בהחלט מאד קרובה לביוץ, ועם האוביטרל אין מצב שלא תבייצי ב 36-48 שעות הקרובות, אז תתחילי לעבוד ממוש! מטרת האוביטרל היא גם להבשיל את הביצית בזקיק לשלב הסופי לפני הביוץ, וגם לגרום לביוץ להתרחש ב 36-48 שעות הקרובות במדויק. אוביטרל מכיל את הורמון ההריון, כך שאת הבטא תצטרכי לעשות לאחר לא פחות מ 12 יום ממתן הזריקה, על מנת שהבדיקה תהיה אמינה. בהצלחה גדולה, ושבת עבודה נעימה :-) נועה.

01/04/2007 | 08:18 | מאת: אירית

את ממש מקסימה..תודה על התשובה המורחבת . צדקת הזריקה אכן היתה קלי קלות:-) ביי והמשך יום נעים

30/03/2007 | 09:19 | מאת: שרית

היי רציתי לשמוע מה קורה איתך?איך את מרגישה? שבת שלום וחג שמח!!!

30/03/2007 | 11:47 | מאת: אני משם

היי שרית, יפה מצידך להתעניין, אני בסדר לא נחה בכלל, שבוע בדיוק אחרי ההחזרה, 3 ימים נחתי וזהו לא יכולתי יותר וחזרתי למצב רגיל שבו אני לא יושבת יותר מידי. אני מרגישה די בהריון עם הבטן הנפוחה כמו חודש שלישי אצלי ועם החזה הרגיש, רק שלא ייעלם. שבוע הבא יהיה הקשה יותר, אמרו לי לעשות בטא רק שני הבא, שבוע וחצי מהיום. מה איתך באיזה מצב את כרגע? חג שמח לך ולמשפחתך ולכל שאר בנות הפורום.

30/03/2007 | 16:34 | מאת: שרית

אז ככה..אני במצב של המתנה..ממתינה למחזור שיגיע כבר.אין לי מושג מה קורה איתי ובאיזה שלב אני נמצאת..אולי אולי בביוץ(תופעות שונות)ואם זה נכון...אז בערך עוד חודש החזרה. הלואי שזה כבר יקרה! מאחלת חג שמח לכולן!

30/03/2007 | 08:57 | מאת: מ

שלום רב, התייעצתי עם פרופ' הורוביץ בנושא שאיבת ביציות והחדרתם לפונדקאית, לפי מיטב הבנתי הסיכויים להצלחה של הטיפול הם מועטים והעליות עשיויות להגיע ל-20,000 $ רק לטיפול עצמו ללא תש' לפונדקאות (ויש בסביביות 35% סיכוי לקליטה), ולדבריו, אין דבר כזה שאיבה ללא מתן הורמונים בכלל בארץ אלא רק בקנדה (בגלל בעיה בלב וחשש לקרישיות יתר יש לי בעיה לקחת את ההורמונים ולעבור את התהליך בהרדמה בכלל) האם דעתך תומכת בדברים הללו? כי אני בתחושה שיותר קל לי לטוס לירח כבר... האם עדיף כבר לוותר??????? מצפה לתשובתך מ

30/03/2007 | 09:10 | מאת: שרית

אני הייתי מתיעצת עם עוד מומחים.לכי לשר"פ או משהו כזה..(את מתכוונת לפרופ' הורוביץ מהר הצופים?גם אני מטופלת שם). מבינה את תחושותייך..אבל ברפואה ,ולא רק ברפואה,פתרו דברים הרבה יותר מסובכים מזה..אז אני לא הייתי מרימה ידיים בכלל. יש אפשרות למצוא מישהי שאת מכירה(אולי אחות/חברה)שדתשמש לך פונדקאית ואז תחסכי עלויות..כי היא תעשה לך את זה כטובה ?(הכוונה אם זה מותר בחוק).אני הייתי עושה את זה לחברה/אחות.אולי אפילו לזרה. תשאלי בפורום של פונדקאות. שיהיה בהצלחה רבה!!!שולחת לך חיבוק ענק!

30/03/2007 | 11:57 | מאת: נועה

נושא הפונדקאות אינו כל כך ידוע לנו כאן בפורום הזה, ומייעצת לך לפנות לפורום פודקאות בתפוז, יש שם הרבה יותר ידע מכאן. לגבי שאיבת ביציות על מחזור טבעי ללא הורמונים, יש בהחלט רופאים בארץ שמוכנים לעשות זאת, בעיקר כשיש בעיה רפואית עם מתן הורמונים. דניאל מהפורום עוברת שאיבות על מחזור טבעי, מקווה שהיא תראה את ההודעה ואולי תייעץ לך. בהצלחה גדולה! נועה.

.

30/03/2007 | 15:00 | מאת: נורית

29/03/2007 | 20:00 | מאת: אסתר

היי בנות לאחרונה לא יצא לי להיות פה הרבה כי אני באטרף של ניקיונות פסח!!! אז ככה היום הוא י"מ 12 והחזרתי ממעקב זקיקים ואני אחרי 5 כדורי איקקלומין בשחלה 1 נמצאו שתי זקיקים בגודל 11 ו 12(האם יש מצב שהם יגדלו או מה..?) בשחלה 2 נמצא זקיק אחד בגודל 24(זה אומר שאני בביוץ? ) עובי רירית 8 ולא הבנתי מה זה נוזל דוגלס????????. האם הזקיקים בשחלה אחת יגדלו עוד או שהשחלה 2 בשלב של ביוץ ואפשר להתחיל לעבוד? כדאי ללכת שוב למעקב מחר ולבדוק מה קורה או לחכות ליום ראשון?????? (בדרך כלל עושים יום כן ויום לא אבל זה נוחת לי בשבת) ההיתי אמורה לעשות מחר הזרעה אבל אני כנראה לא יעשה כי לא הספקתי לקנות את הזריקת פרגניל וגם לא הזרקתי אותה כי עד שסיימתי את המעקב היה כבר קרוב לשעה 7 והבתי מרקחת סגורים בקופות חולים:-(:-( הרופא שלי מאוד רצה שאני יעשה את זה מחר אבל אין לי מושג איפה אני יכולה לקנות בשעה כזו את הזריקה ומי יזריק לי אותה אני בקופ"ח כללית. אם מישהי יש לה תשובה אשמח לקבל אותה. חג שמח|4U

30/03/2007 | 09:14 | מאת: שרית

הביצית בגודל 24..מצביעה שהביוץ קרוב ביותר.במצב כזה כאשר מתרחש ביוץ..שאר הביציות כבר לא גודלות. מקווה שיסתדר לך.. בקשר לתרופות כשבית מרקחת סגור..פרסמי או תסתכלי בפורומים.לפעמים בנות מוסרות תרופות. בהצלחה!

30/03/2007 | 11:54 | מאת: נועה

אכן נראה שאת קרובה ביותר לביוץ, ואם את לא תקחי את הפרגניל, הגוף יכול לבייץ בעצמו את הזקיק הגדול. הקטנים קצת רחוקים מאחוריו, ולכן לא הגיוני שגם אם היו מבייצים בעזרת התרופה היו מספיק בשלים. על כל מקרה, מה שלא יהיה, כדאי מאד מאד גם לקיים יחסים בימים אלו, מי יודע? אולי גם בלי ההזרעה מחר זה יצליח? שתהיה שבת שלום, נועה.

29/03/2007 | 18:34 | מאת: גל

האם יש למישהיא להמליץ על רופא מהמרכז או אולי יש בהרצליה או משהוא בסביבה להפריה. תודה בכול מקרה

29/03/2007 | 18:44 | מאת: נועה

כמו רבות מבנות הפורום, אשמח להמליץ לך בחום על פרופ' זיידמן, שמקבל בתל אביב ועובד עם כל קופות החולים להחזרים. רופא אנושי ביותר, מקצועי ונאמן למטופלותיו ברמה שעוד לא הכרתי. אם תרצי עוד פרטים, אשמח לתת, בהצלחה! נועה

28/03/2007 | 19:45 | מאת: שרי

אני בת 25 ברקע של ווגיניזמוס טופלתי 4 פעמים בהזרקה תוך רחמית שממנה פחדתי נורא והייתי בחרדה גם הבדיקה הזו לא כל כך היתה קלה בשבילי כרגע הרופא המליץ על צילום רחם ואני מתה מפחד מה עלי לעשות? איך להתכוננן לבדיקה? והאם אפשר לקבל הסבר מפורט על התהליך שמבוצע? אם אפשר בבקשה לקבל תשובה מפורטת

29/03/2007 | 12:57 | מאת: שרית

היי אמנם לא עברתי את זה אבל אני יודעת שיש אפשרות לעבור את זה בהרדמה..אם כי אפשר גם בלי.לוקחים ואליום לפני כן,משככי כאבים וזהו..(עברתי משהו דומה .היסטרוסקופיה). בהצלחה.

28/03/2007 | 14:58 | מאת: נועה ב.

שלום לכן, long time... אז ככה - עוד כישלון. האמת שבא לי להפסיק את הכל. לא יודעת אם כדאי לי בכלל לעשות את המאמץ (שכרגע נראה גדול מאוד) כדי לאסוף כוחות ואופטימיות. חשבתי שהאביב יביא איתו בשורות בשבילי... נועה ב.

28/03/2007 | 15:07 | מאת: ריקי

כל כך מבינה את אשר את מרגישה עכשיו רק לפני כחודש נחלתי כשלון נוסף ואני יודעת שזה קשה, קשה מאד ולא קל בכלל לקום ולהתחיל מחדש אך האם להמשיך או לא? אני אומרת לא להפסיק, אם כמה שזה קשה ובלתי נתפס חייבים להמשיך הלאה ואנחנו נצליח, אני בטוחה זה ממש לא קל לביצוע, זה אפילו מורכב וקשה להבין אם זאת, אסור לתת לייאוש להרוס אותנו מאחלת לך מכל לבי לאסוף את השברים ולהתחזק ובקרוב להמשיך במאבק וגם לנצח שולחת לך חיבוק גדול ואוהב ממני תמיד כאן בשבילך ריקי

28/03/2007 | 15:37 | מאת: דניאל

אוףףף....אני מצטערת לשמוע שלא הלך. אני מבינה כל כך כל מילה שאת כותבת וזו תגובה בריאה וטבעית לחלוטין (אני כל כך לא רוצה להישמע כמו מורה או משהו בסגנון הזה). האביב עדיין יכול להביא בשורות כי הוא רק התחיל. אני רוצה לכתוב משהו בעדינות..שמתי לב שאנחנו (מטופלות פריון) מנסות לקשור בין אירועים חיצוניים וגדולים (כמו חג, יום הולדת וכדומה) לבין הצלחות של טיפול. תקני אותי אם אני טועה, אבל התחושה שפסח הגיע, כשכולם שמחים ומתחדשים להם ואת הולכת עם אכזבה פוצעת כמו רבות אחרות גם יש לזה יש השפעה לא כל כך טובה על התפיסה והרגש. אני חושבת שאנחנו צריכות להפריד (וזה מסורבל) בין הדברים. אז עכשיו פסח ולא הצליח לך ואח"כ יהיה סתם יום חול וכן יילך...תחשבי על זה. מתוקה-אני חווה על בשרי את מה שאת מתארת ותאמיני שאני לא כותבת סתם מילים יפות. עכשיו זה כואב, אבל כדרך הטבע, הזמן ירפא ויחזק, כי ככה זה!!! אני בטוחה שתרגישי טוב יותר בקרוב. כל כך הרבה נשים עוברות חוויה זו יחד איתך. את לא לבד. דניאל.

28/03/2007 | 18:33 | מאת: נועה ב.

תודה ריקי ודניאל. דניאל, את יודעת, לא חשבתי על זה כך. כנראה שזה כל-כך טבעי להיתלות באירועים חיצוניים - אולי ביום ההולדת הבא, בחג הבא, בכינוס המשפחתי הקרוב... נורא רוצים לבשר לכולם את הבשורה הטובה. מה גם שמרגישים את הציפיה של האנשים מסביב. היום אני ב"דאון" רציני, וחושבת איפה הגבול? מתי צריך להגיד מספיק ולעבור הלאה? כדאי לעבור עוד רופא (ומה יצא לי מזה בדיוק)? בטוחה שהתחושות מוכרות לכמה מאיתנו, אבל ה"מצברוח" לא ממש משתפר. נועה ב.

28/03/2007 | 09:51 | מאת: הדר30

מנסה להרות כבר שנה. אני מטופלת באיקקלומין מחזור ראשון. תוצאות מעקב זקיקים: צד ימין זקיקים: 15 17 18 צד שמאל: 16 וקטנים רירית רחם: 13 מ"מ מה הסיכוי שלי להרות במצב זה? האם יש סיכוי להריון מרובה עוברים?

28/03/2007 | 11:11 | מאת: ריקי

הדר שלום הסיכוים שלך מ צויינים להרות ויכול להיות הקלטות של יותר מעובר אחד אך אין לך סיבה לדאגה שיהיה המון בהצלחה

29/03/2007 | 03:16 | מאת: אני משם

אני בעברי עשיתי 5 מחזורי איקאלומין לאור בעיית ביוץ שאז הייתה לי, הגעתי ל- 3 ביום, הרופא לא התייאש והתעקש להמשיך ולנסות, במחזור ה- 5 זה עבד, כמעט התייאשתי, כנראה שבכ"ז הכדורים האלו עוזרים. כן יש סיכוי לתאומים, אצלי אבל היה אחד.

28/03/2007 | 08:41 | מאת: נילי

היי בנות אני צריכה להתייעץ איתכן! הנסיעה שלי נופלת בדיוק על התחלת הטיפול בפורגון (הטיפול הראשון). הרופא הציע לי שאני אתחיל להזריק יום לפני הנסיעה וב-4 הימים של הנסיעה ואז ביום השישי אבצע בדיקת דם ואולטרסאונד. הנסיעה הזאת מטעם עבודה (חשובה) ואני אהיה עם מישהי בחדר במלון וכמובן לא מתכוונת לשתף אותה. זה נשמע הגיוני שאני אצליח להזריק לעצמי בפעם הראשונה בתנאים כאלה? ואם אני דוחה את זה לאחרי הנסיעה אז יצא שיעבור חודש מאז שהזריקו לי את הדקפפטיל, זה בסדר? תודה ויום טוב

28/03/2007 | 10:06 | מאת: דניאל

היי נילי, מאחר ופעולת ההזרקה וכל הכנת המזרק לוקח לא יותר מדקה אני לא רואה איפה הבעייה. כנסי לך למקלחת והזריקי בנחת, אני מניחה שתימצאי בתנאים סניטריים ראויים, נכון?! ולגבי הדחייה זה דורש אך ורק את אישור הרופא שלך. נסיעה נעימה, רגועה ומוצלחת. אל תילחצי, אנחנו איתך. נשיקות, דניאל.

28/03/2007 | 11:56 | מאת: נועה

דניאל צודקת, ובתור נרקומנית מומחית לשעבר, ונוסעת מתמידה גם כיום.. זה ממש קלי קלות, אין שום בעיה לעשות את זה באמבטיה או בשרותים. האמת שהגעתי לסיטואציות מאד מצחיקות שאם מישהו היה תופס או מסריט.... היו שולחים אותי מיד לידי השוטרים הקרובים ביותר... :-) קחי את זה כחלק מהחוויה, זה עוזר ולפעמים מאד משעשע.... דבר מאד מאד מאד חשוב, בימינו עם כל בדיקות הביטחון בשדות התעופה השונים, תצטיידי במכתב מהרופא שלך, עם כל הפרטים שלך, שלו, שאת בטיפול פוריות וחייבת לקחת את הזריקות האלה בזמנים קבועים, באנגלית כמובן. שיהיו שם כל הפרטים שלו להתקשרות במידה ויצטרכו ליצור עימו קשר לאימות המכתב. בהצלחה! נועה.

28/03/2007 | 14:58 | מאת: נילי

תודה על העידוד. סתם שאלות טכניות :) לקחת את התרופות למטוס או לשלוח בבגז'? התרופות הרי צריכות להיות בקירור,אז איפה לאחסן אותם במלון? נילי

28/03/2007 | 00:28 | מאת: אני משם

נועה, קיבלת את האמייל שלי עם הודעת השם משתמש למסנג'ר וסקייפ? עדיין לא קיבלתי שום הזמנה ממך. את עדיין במזרח? אני

28/03/2007 | 11:51 | מאת: נועה

חזרתי... אבדוק עוד מעט :-)

28/03/2007 | 13:55 | מאת: אני משם

היה כיף לדבר (להתכתב), את ממש חמודה... תנסי לתפוס אותי ANY TIME ... אני אנסה להיות יותר און ליין במסנג'ר, לרוב אני משתמשת בסקייפ, את לא?

אם את עכשיו במחשב אז תפתחי את המסינג'ר. ביי בינתיים נורית.

26/03/2007 | 16:01 | מאת: לי האחת והיחידה

רציתי לומר שלי שכתבה למטה זו לא אני אותה לי שאת מכירה. רק רציתי שתדעי

26/03/2007 | 20:23 | מאת: דניאל

26/03/2007 | 15:38 | מאת: ניני

מה שלומכן יקירותי? נכנסתי לאחל חג שמח ובשורות טובות לכולן, אני מזכירה לכן שעד חנוכה הבא כולן בפורום השכן!! שיהיה חג שמח, ויאללה לצאת מחרות לעבדות;) (לא טעיתי) נשיקות, שלכן, ניני

26/03/2007 | 17:14 | מאת: שרית

הצלחת לרגש אותי.הלואי!!!!!!

26/03/2007 | 23:14 | מאת: דורה

חג שמייח ואביב (נו שיבוא כבר) פורייח גם לך! 'תגעגענו! נשיקות, דורה.

29/03/2007 | 09:44 | מאת: נועה

טוב לשמוע ממך! שיהיה חג אביב שמייח ופורח, ואינשאללה שיהיו פה הרבה פריחות ניצנים! נשיקות, נועה.

30/03/2007 | 11:48 | מאת: אני משם

26/03/2007 | 14:20 | מאת: לי

היי דניאל מה חדש איתך? מזמן לא הייתי בפורום,אז עכשיו את בצד של העונים?

26/03/2007 | 20:19 | מאת: דניאל

בצד של העונים, בדיוק כמו קודם רק בכחול.. אני בסדר..מה שלומך?

26/03/2007 | 11:36 | מאת: אני משם

היי לבנות, אני 3 ימים אחרי החזרה, יש לי דקירות חזקות בצד ימין וזה הולך ונעשה בתדירות גבוהה יותר, האם זה נורמלי? לעיתים זה אילו כואב, מוכר למישהי? די בלחץ מזה. אני

26/03/2007 | 11:39 | מאת: ריקי

התחושות שאת מתארת נראות הגיוניות לגמריי ולגיטימיות לגמרי את בדיוק בשלב שבו אמורים העוברים להשתרש ויתכן שמה שאת מרגישה, הוא חלק מהתהליך, הסירי דאגה מליבך מחזיקה לך אצבעות שאכן כך ואת תהיי בהריון בקרוב שולחת לך מכאן חיבוק גדול לשםםםםם ריקי

26/03/2007 | 11:42 | מאת: אני משם

אנחנו על המחשב בעיתוי זהה. את בטוחה? אלו דקירות חזקות בצד ימין, האם קרה לך פעם דבר כזה, האם שמעת או את מכירה תופעה כזו?

26/03/2007 | 11:41 | מאת: אני משם

מה יכול לקרות כגרוע ביותר בשלב כה מוקדם אחרי החזרה. אני לוקחת תמיכות מסוגים שונים, האם זו תופעה מהתמיכה? מודאגת, כי זה לא היה ככה אתמול והיה בתדירות נמוכה יותר במשך היום.

26/03/2007 | 11:49 | מאת: ריקי

התחושות שאת מתארת, אכן יכולות להיות גם מהתמיכות שאת מקבלת גם אני הרגשתי ככה תמיד אחרי ההחזרה, זה גם בגלל ההשתרשות שאמורה להיות וגם בגלל התמיכות שנותנים לנו אם את רואה שזה מתגבר ובלתי נסבל, תצרי קשר עם הרופא המטפל שלך ותעדכני אותו, אוליי הוא ישנה לך מינונים של התמיכה - זה יכול רק לעזור בכל מקרה אני לא חושבת שיש לך כרגע ממה לדאוג מאחלת לך שתרגישי טוב ושהכל סימנים חיוביים ריקי

25/03/2007 | 14:14 | מאת: מינה

שלום ביום ראשון שעבר עשתי בדיקת פיפל, אמר לי הרופא שאני אקבל ווסת אחרי יומיים פלוס מינוס,המועד של הווסת היה אתמול ועדיין לא קיבלתי. הבדיקה הזאת אמורה לקלף את הרירית, ולגרום לה לבנות את עצמה מחדש , וכהבדיקה כנראה לא הועילה, אפילו במועד שלה היא לא באה אם תחשדו שאני בהריון, אז לא, כי בעצם יש לי כאבים, ועשיתי בדיקה , מה שמדאיג אותי זה שהבדיקה הזו מטרתה היתה להגביר את הסיכוי להיקלט,ולגרום לרירית לבנות את עצמה מחדש ,אבל כלום לא קרה.. זה קרה למישהיא? למה בעצם לא קיבלתי אחרי הבדיקה? תודה

25/03/2007 | 14:54 | מאת: דורה

היי מינה, לא אתיימר להגיד שאני מבינה, אבל גם אני עברתי בדיקת פיפל. הרירית שלך אמורה לבנות את עצמה לקראת המחזור הבא ולא זה שמייד אחרי הפיפל. כמה טיפולי פיפל עשית? יתכן שהרירית דוקקה עד כדי כך שלא היה מה להוציא במחזור. וגם, יתכן שהמחזור מאחר. ומעבר לכל ההשערות שלי- האם שאלת את הרופא המטפל? כדאי גם לעשות אולטרסאונד כדי לראות מה שלום הרירית ובאיזה שלב היא והשחלות נמצאות. מאחלת לך הצלחה. דורה.

25/03/2007 | 15:29 | מאת: מינה

תודה לך דורה קיבלתי לפני הבדיקה ב-3 ימים 0.1 דקה, ועד היום אני מקבלת. בדרך כלל יש לי רירית עבה, 11 או 10 מ"מ.... ומקבלת מחזור כל 30 יום בדיוק,ואתמולה היה המועד של הווסת. אני בטיפול מס' 9.........8 שאיבות והחזרות ללא השרשה!!!!!!!!!!!! לא הייתי אמורה לקבל אחרי הבדיקה בכמה ימים? לא היתי אמורה לקבל לפני המועד? זה גם קרה לך שקיבלת אחרי הבדיקה בכמה ימים?הפיפל לא גורם נזק לרירית?

25/03/2007 | 10:28 | מאת: סיגלית

היי לכם! האם בדיקת fsh ניתן לעשות בין היום ה3-5? תודה ויום טוב סיגלית

25/03/2007 | 11:18 | מאת: דורה

בהחלט. בדיקת fsh מבצעים בימים הראשונים למחזור, ימים 3-5. אישית, עברתי לפני שבועיים בדיקת fsh ביום השני למחזור. בהצלחה. דורה.

מנסה בכל כוחותי לטפח את התקווה שאולי הפעם יצליח לי למרות שנקודת היציאה לא משהו וגם התגובות לא משהו.

25/03/2007 | 09:45 | מאת: דורה

זו לא תהייה הפעם הראשונה שנשמע על טיפול שהתחיל צולע, המשיך צולע, והגיע להריון מלא ולידה וילד. ובמיקרה שלך- שתי ילדות חמודות ולפחות ארבע קוקיות בכל בוקר (-: ושיהיה בהצלחה כבררררררררררררר. &&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&& דורה.

מתפללת שלמרות שהכל נראה צולעה בכל זאת תהיה לי הצלחה. אויייייייי כמה אני כבר רוצה להיות א מ א !!!!!!!!!!

25/03/2007 | 11:26 | מאת: נועה

לטיפול לזרום לאן שהגוף יקח אותו... תני לסוס להיות קצת חפשי, מי יודע, אולי הפעם הסייחים/ות יגיעו בדרך פלא?! מתי צפויה שאיבה? שבוע טוב, ושיהיו בשורות יפות לכבוד החג! נועה.

25/03/2007 | 13:09 | מאת: נורית

העניין הוא כזה. במהלך 3 ה- IVF האחרונים יש בעיה שמיעוט זקיקים כלומר בשלב של אסוף זקיקים משהו משתבש יש לצין שמהביציות שמפשירות נוצרים עוברים אבל יש מעט של ביציות 5-2 כאשר במצב טבעי נצפתה אותה כמות {ב-US ללא גירוי שחלתי}>>> בהתחלה שיכתי את זה לגיל ורק ביום שישי האחרון 'נפל האסימון' >>> במשך 3 הטיפולים האחרונים ברצף אני חוזרת על כמט אותה תוכנית וכנראה הבעיה לא שיכת לגיל אלה לשלב של גיוס זקיקים שבו משהו משתבש. באופן כללי לאחר נסוי ותאיה הבנתי שלא טוב לי דיכוי זקיקים {כמו ציטרודיד} תגובה מהירה מדי שגורמת לביוץ מוקדם ומצד שני לא טוב דיכוי מלא {לא לרדת לחצי דקפפטיל בשלב של הגירוי השחלתי} שמעריך את משך ימי הגירוי השחלתי. לפני 3 טיפולי הרופא שטיפל בי אז נסה לקצר את משך הגירוי השחלתי שהיה/ועדין ארוך בטענה כנראה קשה לשחלות להתעורר מדיכוי ארוך ולכן נכתב לי פרוטוקול קצר שכלל מיום הראשון לדימומים ועד ליום השלישי 3 ימים דקפפטיל שלם ואז לרדת לחצי + גירוי מהיום השני. הדקפפטיל השלם אינו לצורך דיכוי אלה לצורך גיוס זקיקים אבל מה שקורה בפועל זה שמשהו משבש את התהליך גיוס זקיקים ובמקום גיוס זקיקים אנו מקבלי דיכוי וכתוצאה מכך יש לי מספר זקיקים קטן ודומה לכמות הרגילה שאני מגיסת במחזור טבעי. בנוסף נראה שהגוף לא מגיב טוב מאחר שימי המחזור החודשי מתארכים כלומר בחודש יש בו מחזור טבעי ימי הדימום הם 3-4 ימים ובמהלך תחילת טיפול הדימום לא נפסק ונמשך במשך 7-8 ימים וכל אפצ'י מחזיר את הדימום עד ליום ה- 10 {כלומר אחרי כשבוע מתחילת הגירוי}. התוצאה מתחילים לראות תגובה לגירוי השחלתי רק אחרי 10 ימים האיטו מגיע לערכים של מעל 200 ונצפים זקיקים ראשונים הבעיה שבשלב זה כבר לא יצוצו זקיקים חדשים אלה אם יש קטנים הם יתפתחו. {הסבר ביום שישי למשל נצפו 3 זקיקים של 10 בשחלת שמאל ובימין נכתב קטנים הכוונה לזקיק בגודל 8 שאותו לא סופרים מאחר והוא קטן ומלבדו השחלה ימין נקיה מנקודות מה שנשאר לי לצפות שבשחלה שמאל שהיא גבוה וקשה לצפיה אולי יש עוד כמה שקיקים קטנים שיתפתחו אחרת שוב מדברים על שאיבה של 2-4 ביציות כאשר במצב טוב אני מביא ל- 12-13 ביציות} יתכן שהבעיה נגרמת גם בשל הסיבה שאני לוקחת את DHEA >>> שהוא אולי מנטרל את הדקפפטיל {צריכה לשאול את הרופא}. מכאן נולד חוסר האופטימיות נובע מזה שגילית את העניין בשלב שאין אני כבר יכולה להשפיעה על הגירוי השחלתי אני נמצאת ביום 12 מהמחזור זאת אומרת ששלב גיוס הזקיקים התרחש ממזמן. ושוב יהיה לי קשה להאמין שאני אצליח שבמחזור זה תהיה החזרה בשלבים {החזרה גם של בלסוט'} כי לא ישארו עוברים לגידול לבלסטו' מאחר שיוחזרו כולם בשלב המוקדם. לסיכום אני מחשבת את סיכוי ההצלחה של הטיפול לאור נתונים נוספים שמשוקללים יוצא 0.0000000000000000000001 סיכוי {שואף לאפס} בנימה פסימית זאת ממשיכה לגיס כוחות להמשיך בטיפול הנוכחי וכבר מתחילה להתכונן לתאריך 19/4/06 {זוכרת מה שכתבתי לך במייל}. לגבי שאיבה מחר בדיקה נוספת {בדיקה קודמת 3 זקיקים בגודל 10} הערכה שלי לקרת סוף השבוע. אז בבקשה מכלום להחזיק לי אצבעות שמחר יצפו בעוד זקיקים שהתפתחו להגדיל את מניין הביציות. זהו הולכת להזריק.

24/03/2007 | 18:28 | מאת: גלית

שלום בנות ושבת שלום אני חושבת שאני בהריון.... אני כבר הרבה מן מנסה (כדורים וכאלה) המחזור שלי מאחר כבר בשבוע יש לי בחילות נוראיות אבל אני ממש מפחדת לעשות בדיקת הריון!!! אני לא חושבת שאני מסוגלת לראות תשובה שלילית על המקל הזה שוב פשוט לא מסוגלת אני מרגישה שעוד פעם אחת שלילית ואני מתמוטטת אני ממש ממש מפחדת להתאכזב שוב....... אני מצטערת שאני מטרידה אותכם בכאלו דברים.... אשמח לשמוע כל תגובה

24/03/2007 | 19:09 | מאת: דניאל

הפחד ברור אבל תצטרכי לדעת מתישהו...במוקדם או במאוחר. את חמודה..(-: אני מבינה מה זה להתאכזב שוב ושוב מתוצאה שלילית. זה בלתי נסבל בלשון המעטה..אבל אם תחושות הבטן שלך (תרתי משמע) מספרות לך משהו אחר אני בטוחה שתשמחי לגלות את התשובה החיובית. גם זה קיים... הלוואי שיצליח לך הפעם. דניאל.

24/03/2007 | 21:34 | מאת: שרית

גם אני חושבת..שבהפריה הבאה לא יהיה לי אומץ ..לא לבדוק ידנית ואפילו לא לעשות בדיקת דם,או אם כן אעשה בדיקת דם...אפחד להתקשר כדי לקבל תשובה.... תעשי מחר בדיקת דם וזהו..אין מה לעשות!שיהיה בהצלחה!!!

25/03/2007 | 03:34 | מאת: נועה

מטרידה? את מי בדיוק? לא הבנת עדיין שתפילה להריון מתקבלת פה אפילו יותר טוב בלי כל הנרקוטים למיניהם? אוי כמה שאני מאחלת לך שאכן את באמת בהריון בלי הזבל! יאללה עשי בדיקת דם, ככה לדעתי יותר קל לקבל את ההודעה כשזה לא על המקל... שיהיה שבוע טוב עם בשורות טובות! נועה.

25/03/2007 | 07:16 | מאת: עדי

נו עשית בדיקה???????? מה התוצאה?

25/03/2007 | 22:08 | מאת: גלית

אני בהריון!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!! אני לא מאמינה אני בהריון עשיתי את הבדיקה הביתית כמעט התעלפתי מהתשובה לא סיפרתי לאף אחד הלכתי לעשות בדיקת דם קיבלתי תשובה בצהרים!!!! בעלי היה בשוק אמא שלי עדיין בוכה אני בהריון אלוהים תודה אני בהריון!!!!!

26/03/2007 | 11:02 | מאת: דניאל

יווווווו......איזה חדשות מדהימות....את מדהימה. מזל טוב גדול וברכות. שימשיך כך להריון תקין ומדהים.. כל הכבוד.. נשיקות דניאל.

26/03/2007 | 18:50 | מאת: גלית

בנות מקסימות תודה רבה רבה רבה רבה!!!!!! אני כל כך מאושרת שאי אפשר לתאר (4 וחצי שנים אני מנסה) אני מאחלת לכולכן שמשאלתכן תתגשם במהרה ותכנסו להריון ותזכו לילד או ילדה תודה רבה על התגובות המפרגנות

24/03/2007 | 11:18 | מאת: רוני

הי רציתי לדעת האם שמעתן על בדיקה גנטית הבודקת נטייה לסרטן השד. לאחרונה שמעתי שזה מומלץ למי שעומדת לפני טיפולי פוריות ונורא נילחצתי כי אני כבר בטיפול עשירי ולא ידעתי על הבדיקה

24/03/2007 | 11:52 | מאת: ריקי

אכן שמעתי על הבדיקה הזו וגם אני כבר לקראת הטיפול ה-7 ועדיין לא עשיתי לא נראה שיש ממה להלחץ, כדאי לעשות בשביל להיות שקטים, אבל אין סיבה להיות בלחץ בהצלחה

24/03/2007 | 12:26 | מאת: דניאל

היי- אני עברתי בדיקה כזו לפני 3 שנים. זו בדיקה שמאתרת את אחד מהגנים brca1, brca2 וגן נוסף שאינני זוכרת את השם. בד"כ עושים את הבדיקה למי שיש לה סיפור משפחתי. תחילה את צריכה לפנות לייעוץ גנטי, שם יספרו לך בפרוטרוט על הסיכויים והמשמעות. הבדיקה עולה בסביבות ה400 שקל. זו בדיקת דם פשוטה. מאד חשוב למטופלות פריון לעבור בדיקת שד תקופתית מעבר לבדיקה הגנטית (ידנית, M.R.I או ממוגרפיה אם את מעל גיל 35). שהכל יעבור בשלום. בהצלחה. דניאל.

24/03/2007 | 18:23 | מאת: רוני

למי אני צריכה לפנות כדי לבצע את הבדיקה? לאיזה רופא?

24/03/2007 | 19:04 | מאת: דניאל

תפני לרופא המשפחה שלך, הוא יכול להפנות אותך לפי המחוז אליו את שייכת. תצטרכי גם אישור לטופס 17 אם אני זוכרת נכון דרך רופא המשפחה שלך, שאמור לספק לך את כל המידע. את יכולה גם לברר בבית החולים הקרוב לביתך, במחלקה לייעוץ גנטי. בהצלחה. דניאל.

24/03/2007 | 11:10 | מאת: דיצה

יקירתי אני רחוקה מלהיות צעירה בת 40 בלי ילדים.....

24/03/2007 | 16:19 | מאת: ענת

אני מאחלת לך ולכולם לא רק ילד אחד אלה יותר מכל הלב וכל אכזבה שאני קוראת כואב לי כמו אכזבה שלי ולהפך אני בפורום הזה לא מבינה למה אני צריכה להתנצל שאני רוצה עוד ילד חשבתי שפורום הזה אנשים תומכים אחד בשני והתשובה שלך היתה תשתקי "יש לך כבר " והתמיכה שהרופא אמר לך להמשיך זה בגלל הגיל יש לעיתים שהשתרשות יותר איטית והבטא לא מכפילה את עצמה על ההתחלה לכן הוא ביקש ממך להמשיך מאשר לפסול התשובה שקיבלתי מהרופא שלי בהצלחה

24/03/2007 | 07:35 | מאת: ט

שלום לכל הבנות, אני לאחר IVF ,מוקפאים. שבוע 5. עליית הבטאות תקינה אך יש לי דימומים (קלים) ואני מאוד מפחדת. האם הן בהכרח מעידות על בעיה? האם עוד משהי עברה דימומים ובכל זאת ההריון היה תקין? תודה מראש

24/03/2007 | 09:41 | מאת: ריקי

ט יקרה לפי מה שאת מתארת, אין לך כלל סיבה לדאגה דימומים יכולים להיות גם בהריון תקין מחזיקה לך אצבעות להריון תקין וקל

24/03/2007 | 12:30 | מאת: דניאל

דימומים בתחילת ההריון נחשבים לתקינים בתנאי שהם לא נמשכים זמן רב מדיי ובכמות סבירה. דימומים יכולים להיגרם כתוצאה מהשתרשות העובר ברחם. אם הדימום נמשך זמן רב עלייך לפנות לרופא המטפל שלך לבדוק שהכל תקין. אני מאחלת לך בריאות והריון תקין ומופלא. דניאל.

25/03/2007 | 20:49 | מאת: סינדרלה

ערב טוב לכולם אני חדשה בפורום ואשמח האם תשיבו לשאלותי מתוך נסיונכם אני בת 32 ועברתי שאיבת ביציות ואחר כך טיפול הפריה 1 ולצערנו זה לא נקלט, לפני 7 ימים הוחזרו עוברים מוקפאים ואני מקווה לבשורות טובות (הבעיה נמצאת אצל בעלי ספירת זרע מאוד נמוכה). שאלותי הן מתי הוא הזמן המינימלי לבדיקת ההריון? והאם בדיקת שתן בבית היא מספיק אמינה בלשב זה, כמו כן האם יש אפשרות שההריון נקלט ואני מרגישה תחושות כמו שלפני המחזור?! אשמח לקבל את תשובתך והתיחסותכם המהירה בשורות טובות לכולם מסנדרלה

24/03/2007 | 12:35 | מאת: נועה

קודם כל מזל טוב! אכן דימומים קורים והכל יכול להיות בסדר, לי היה דימום לא כל כך קליל בשבוע 6-7 בגלל התמוססות עובר שני שנפל. טפו טפו, אני כבר ב 21 והכל תקין. את בהחלט צריכה לדווח לרופא שלך על כל דימום גם אם קליל, כי יתכן והתמיכה לא מספקת. בהצלחה, ושיהיה הריון תקין, ארוך ובריא! נועה.

24/03/2007 | 00:21 | מאת: אני משם

בנות יקרות, אז כתבתי פה למטה יותר בשרשור, אמול החזירו 2 הקפיאו 3 באיכות קצת פחות טובה. שרית צדקת - היו לי מוקפאים כמו שאמרת שיהיה. קרה לכם שהרגשתן מאין כובד כזה בבטן אחרי ההחזרה, לא יודעת יש לי כל הזמן תחושה של בהריון פתאום, בטן כבדה ולא רק משתן, למרות שאני די הרבה והמון אפילו בשירותים עם פיפי. קשה קצת ללכת נורמלי. מה זה אומר? מעניין אם אני היחידה שמרגישה ככה. אני מאוד מקווה שיתפתח אחד, יחיד ומיוחד, לא בא לי תאומים, נראה לי קשה מידי, אני גם רוצה להניק, עם 2 זה קשה הרבה יותר. אבל על מה אני מדברת- העיקר שלא יהיה מחזור ולא יהיה הריון חוץ רחמי (קרה לי בהריון ספונטני לפני שנתיים והוסרה חצוצרה ועדיין הטראומה קיימת), ויהיה דופק. הדרך ארוכה כ"כ, נועה איפה הנעליים שהבטחת לטיפוס על הקירות החלקים? אני שקשה לה לישון כמו שצריך.

24/03/2007 | 01:12 | מאת: אני משם

הנה רשימת התרופות שאני לוקחת: ביום הניתוח לאחריו התחלתי, כאשר לכל התקופה זה 15 יום מהניתוח - PROGESTERONE PESSARY - שזה הנר שמחדירים לנרתיקף התחלתי עם אחד ליום הניתוח, אחרי זה עוברים ל- 4 למשך 3 ימים ואחרי זה יורדים ל- 1 לכל התקופה. PROVERA - מתחילים באחד ועולים לכל התקופה ל- 4 ליום. PROGYNOVA - כנ"ל. CARDIPRIN - כמו אספירין מיום למחרת הניתוח אחד ליום כל התקופה. CRINONE - שזה הג'ל שמחדירים לנרתיק מיום 4 לניתוח פעמיים ביום לכל התקופה.. PREGNYL BOOSTER INJECTIONS - זריקות לסירוגין מיום חמישי לניתוח, יום 8 לניתוח ואחרונה ביום 12 לניתוח. נו מה אתן אומרות? זה מה שנותנים בארץ? כ"כ הרבה? אני!!!

24/03/2007 | 09:47 | מאת: ריקי

כמה טוב להיות כבר אחרי, אך עם כל זה כל התחושות שיש אחרי, עוד יותר מלחיצות ומה שאני רוצה לאמר לך, שכל מה שאת מתארת נורמלי לגמריי ואין לך מה לדאוג כרגע, פיפי יש הרבה בעיקר בגלל השאיבה וגם בגלל ההחזרה וזה בסדר מאחלת לך מכל ליבי שהטיפול שלך הוא המנצחחחחחחחחחח לגבי התרופות, אכן רוב התרופות שתארת ניתנות בארץ והן תרופות טובות ומועילות לתהליך ההקלטות מחזיקה לך אצבעות חזק, חזק והפעם את בהריוןןןןןןןןןןןןןןן חיבוק גדול ריקי

24/03/2007 | 01:37 | מאת: לאת משם

מה שבא ברוך הבא אחד שתיים העיקר שיהיה בריא ותקין ומה שיתפתח הוא יחיד ומיוחד כי הוא שלך ושהמחזור הבא שלך יהיה אחרי תשעה חודשים את יכולה להצטרף למועדון שלי בלא לישון בלילות ועל תחשבי על הגרוע תיהיה חיובית מחזיקה לך אצבעות ולכל מי שבהפריה ולהניק שתיים לא קשה ושזה תיהיה הבעיה שלנו את אחרי החזרה תשתדלי לנוח ולא להתחיל ל"השתולל" לא הכונה לא לזוז וכל ההרגשות שלך מאוד מוכרות ומתפללת בשבילך שהתחושות שלך אכן נכונות חלומות פז בהצלחה

24/03/2007 | 12:32 | מאת: נועה

נעליים, אני יכולה לזרוק לך מעבר לים...חחח.. אני קרובה אליך בשעות עכשיו... במזרח הרחוק :-) וואו, נשמע שאת כל התרופות תמיכה הקיימות החליטו לתת לך במכה.. כן כולן מקובלות בארץ, אבל בד"כ מתחילים מאחד או שניים מהם ורק מגדילים כמויות אם ראו שהיתה בעיה בתמיכה. כנראה שהם רוצים כסת"ח מכל כיוון מה שלא יהיה. נו מי אנחנו שנגיד אם הם לוקחים אותך כל כך ברצינות? כן, פיפי, פיפי, פיפי, בטן קצת נפוחה, מלאה, גזים.... ה-כ-ל מוכר! יעבור עוד כמה ימים. יאללה שהבטן תתנפח מהסיבה הנכונה! א'גיטה שאבס, או אולי כבר בעצם שבוע טוב! נועה.

24/03/2007 | 12:37 | מאת: דניאל

אני מקווה בשבילך שתיקלטי להריון תקין ויפה. לגבי הכובד, השעות והימים הראשונים אחרי ההחזרה הם הכי מורגשים אצלי בד"כ. יש מן לחץ בבטן מאחר והרחם עובד קשה בהשרשה. זה בסדר להרגיש כך. אני מקווה שההרגשה הזו לא תיעלם לך כל כך מהר מהסיבות הנכונות. תרגישי טוב. דניאל.

25/03/2007 | 01:21 | מאת: אני משם

לבנות הנהדרות, טוב לדעת שזו הרגשה נורמלית, כי הבטן אכן נפוחה ויש הרגשה כמו של הריון, הרבה פיפי והתעייפות אחרי כל פעולה, לא ציפיתי לזה, נקווה שזה לטובה. כן נתנו לי את כל התרופות האפשריות, זו מרפאה פרטית מהטובות במדינה, אז נראה שהם רוצים לשפר אחוזי הצלחה... מצידי... נועה - את במזרח הרחוק? איפהבדיוק? את לא מפחדת לטוס בהריון לשם? אני מבינה שאת טסה הרבה, מהעבודה או סתם לכיף? אצלי עדיין סופ"ש אז שבוע טוב לכולם, אמשיך לעדכן, אני

23/03/2007 | 14:20 | מאת: גלית

טוב אז זהו סופסופ זה הגיע להזכירכן אחרי 3 חודשי הפסקה בעקבות הריון חוץ ריחמי חזרתי לטיפולים טיפול שלישי (ובע"ה גם אחרון) הזרקתי מהיום ה-21 דקא ואחרי 14 יום התחלתי גירויי עם מונופור וברוך ה' יום ראשון שאיבה בנות אני זקוקה לאצבעות שלכן אין לי כוחות לעבור את זה שוב מקווה שהפעם זה יצליח צריכה את האצבעות של כולכן שיהיה לכן שבת שלום ובהצלחה לכולן בע"ה אוהבת גלית

23/03/2007 | 14:43 | מאת: שרית

אז ככה:יש לי 20 אצבעות,ידיים ורגליים.מחזיקה את כוווולן לאיחולי הצלחה!!!!זו תהיה בעזרת השם,הפעם האחרונה!!!!הלואי!!! שתהיה שבת שלום...תעדכני!!!

23/03/2007 | 15:34 | מאת: ריקי

אמן ואמן שהפעם זה הטיפול המנצח חיבוק ענקקקקקקקקקקקקקקקקקקקק ריקי

23/03/2007 | 16:06 | מאת: נועה

יואו איך הזמן עףףףף..... טוב ממוש 40 אצבעות זה לא צחוק, כולן מוחזקות מאד חזק, שזהו זה, ומספיק, ויאללה להריון ארוךךךךךךך ובריאאאאאאא, ותקיןןןןןן! נשיקות, נועה.

23/03/2007 | 19:29 | מאת: דניאל

יש לך גם את האצבעות שלי, מגיע לך לזכות כבר, עבדת כל כך קשה. שלך דניאל.

24/03/2007 | 09:55 | מאת: לי

ורק בריאות ובשורות טובות