פורום פוריות חברתי - תמיכה

שלום וברוכים הבאים לפורום החדש שלנו. אי-פריון הוא מחלה שאחד מכל ששה זוגות סובלים ממנה, ובכל זאת היא כנראה המחלה היחידה שהסובלים ממנה יזכו לשמוע מסביבתם הערות בנוסח: "זה הכל בגלל הלחץ. רק תרגעו ותכנסו להריון" או "מה, צריך ללמד אתכם איך לעשות את זה?" – תוך קריצה מבינה-עניין. במדינה בה "פרו ורבו" הוא לא רק ציווי דתי אלא אתוס לאומי של ממש, הסביבה מצפה מאיתנו להתחיל למחרת החתונה להרות וללדת ילד בכל שנתיים עד שנמלא את מכסת הילדים המקובלת במגזרנו (שניים או שנים-עשר) ומתעניינת במצב הרחם והשחלות מבלי להסס לשאול אם גודל לנו כבר משהו שם בפנים, ואם לא - מדוע. לא יפלא, אפוא, שאי-הפריון מקבל משקל רגשי נוסף על זה שקיים כבר ממילא - הכמיהה לחבוק כבר תינוק, המלווה בתחושות קשות של כשלון ובגידת הגוף, אובדן שליטה, עצירת החיים, קנאה, אשם ותסכול. ומעבר לכל - תלויה מעל הראש בכל רגע נתון עננה כבדה של עצב עמוק שלא מאפשרת להנות באמת מהחיים הנעים במעגל מייאש מחודש לחודשו – ולצידה השאלה הגדולה: מתי הסיוט הזה כבר ייגמר? אני הייתי שם, במשך כמה שנים טובות. מעקבי ביוץ שלא נשאו פרי פינו את מקומם למסלול המלא של טיפולי הפריון: בדיקות, איקקלומין, הזרעות, זריקות ולבסוף הפריות מבחנה. החודשים שחלפו הפכו לשנים, ותשובה שלילית אחת רדפה אחר חברתה. אפילו תשובה חיובית ראשונה שהרימה אותנו למחוזות של אושר נשגבים התחלפה במהרה בנפילה קשה וכואבת כאשר ההריון הסתיים, לדאבוננו, בהפלה מוקדמת. בסופו הטוב של הסיפור ציפה לנו זוג תאומים מתוקים ומקסימים, אך הדרך הקשה הזו לא נשכחה, על כל קוציה ודרדריה. והנה אני כאן, על מנת לחלוק איתכם את נסיוני העשיר, לצערי, מזווית מבטה של מטופלת פריון לשעבר. את הידע הרפואי בנושא הפריון תקבלו מהפורום השכן של פרופ´ זיידמן, אבל כאן תוכלו למצוא תשובות לכל השאלות האחרות שמציקות לכם: • איך שומרים על שפיות בכל התקופה הזו? • כיצד משלבים טיפולים וקריירה? או: האם החיים חייבים להעצר? • מה אומרים לסביבה? למי מספרים על הטיפולים? • כיצד (והאם) שומרים על קשר עם חברה שהרתה חודשיים אחרי החתונה ושנתיים אחרי שאנחנו התחלנו לנסות, והאם ניתן לפרגן לה מכל הלב? • איך מתחמקים מברית המילה של האחיין מבלי להסתכן בנידוי משפחתי? וכל שאלה נוספת שתעלה בהקשר הזה, כמובן. ובעיקר, הפורום נועד להעניק אוזן קשבת שבאמת מבינה, כתף לבכות עליה ויד חמה שתאחז בידכם עד ליום בו תגיעו גם אתם לסופו של המסע, בו תראו את המראה היפה ביותר בעולם – הבהוב מרצד על מסך האולטרסאונד המצביע על ליבו הפועם של האוצר החדש שלכם הנובט בקרבכם. ברוכים הבאים לשהות קצרה מהסיבה הנכונה! לכניסה לחצו - פורום פוריות
14651 הודעות
9574 תשובות מומחה

מנהל פורום פוריות חברתי - תמיכה

16/02/2007 | 18:26 | מאת: אלמונית-דחוף!!!

נושא : גבר שעשה עיקור ע"י חיתוך בשני צדדים, האם הפיך?כיצד? תאריך : 15/02/07 15:36 מחבר/ת : פני מספרת האם שאיבת הזרע והפריה אפשרית?

16/02/2007 | 21:07 | מאת: ילדת האוקיינוס

שלום אלמונית, אינני יודעת למה הכוונה "חיתוך בשני הצדדים", אולם ידוע לי כי פרוצדורת העיקור לגברים הקרויה vasectomy היא אכן הפיכה וישנם גברים שהצליחו להפוך לאבות אחרי ניתוח תיקון. עליכם לפנות למומחה לפריון הגבר להתייעצות. בהצלחה!

17/02/2007 | 21:01 | מאת: נועה מ.

זה בדיוק מה שעשה בן זוגי, וילדת צודקת, קוראים לזה VASECTOMY. בד"כ ניתוח להיפוך לא כדאי ממספר סיבות. ככל שעוברות השנים מאז ההליך, כך הצלחת ההיפוך קטנה. המומלץ ביותר הוא לעבור מה שאני בדיוק עברתי, שזה הפריה חוץ גופית IVF, ע"י הליך שבו שואבים זרע משק האשכים, ומחדירים אותו לתוך הביצית הנשאבת ממך. את מוזמנת לשאול ככל העולה על דעתך, אני יודעת כמה זה נמשע מרתיע ומפחיד בהתחלה, אבל אנא, אל תתני לכך להשפיע על דעתך בנוגע לאותו גבר. אני גם שמחה להגיד לך שאני כרגע בהריון תקין לחלוטים (טפו טפו) והכל מסתדר.... שיהיה שבוע טוב, נועה.

15/02/2007 | 23:58 | מאת: שרית

אני תוהה...אני 3 שבועות אחרי החזרה.הריון חוץ רחמי..אם ברור כמעט בודאות שההריון לא תקין(כנראה בחצוצרה אך זה לא בטוח)למה לא מטפלים בזה עכשיו?מדוע לחכות??בינתיים אני רק במעקב של ביטא..אתמול היה 196...ביום ראשון עלי להגיע שוב לבדיקות.

הי שרית ממש הצטערתי לשמוע שכך מסתיים לו ההריון שלך ואני מאחלת לך מכל הלב שבפעם הבאה תקלטי עם הריון תקין ל-9 חודשים. מה שכן אני באמת תוהה לעצמי למה הרופא של מחכה ולא מטפל בזה מיידית, ככל הנראה הוא עוקב אחרי הבטא לוודא שהיא יורדת, אני מאמינה שאחרי הבטא ביום ראשון הרופא שלך כבר יפעל, לא נראה לי שיחכה מעבר לזה, אחר כך זה יכול להיות מאוחר מיידי, פשוט תהיי עם יד על הדופק עם הרופא שלך. מאחלת לך שתעברי את כל זה במהרה ושבקרוב שוב תהיי בהריון ושיהיה תקין מחבקת מכל הלב ריקי

16/02/2007 | 00:23 | מאת: ילדת האוקיינוס

אני באמת לא יודעת מה להגיד לך, האמת היא שגם אני תהיתי את אותה התהיה כשקראתי את ההודעה הקודמת שלך. אני מאמינה שהרופא שלך יודע מה הוא עושה... מחזיקה לך אצבעות לסיום חלק ומהיר עד כמה שניתן של המצב המכאיב הזה, ושההריון הבא יהיה תקין וארוך (((חיבוק)))

על פניו בשלב זה נראה שהגוף מזהה הריון לא תקין ולכן יש לך דימומים. בשלב זה גם מאוד יתכן שההריון יספג בעצמו ללא עזרה חיצונית {עדין שספיג טבעית}. לגבי הזריקה להפסקת הריון צעיר לתת בשלב אותה רק כאשר מזהים שק הריוני ושלב זה יכול להתרחש לא לפני שבוע איחור מהמחזור. הכי חשוב שבשלב זה שתסמכי על הרופא המטפל שלך ובואי נקווה יחד שביום ראשון יתרחש הדבר הנכון>>> שאם יש לך הריון לא תקין הוא יספק מעצמו {הבטא תרד} ושאם יש הריון תקין הדימום יפסק והבטא תעלה. מה שאת צריכה לזכור שבכל הבלגן הבזה יש גם דברים טובים. תאמיני בעצמך וביכולת של הגוף שלך וזכרי אחרי המצב הזה לפחות כבר קיבלת את הסימן שלך ושבקרוב מאוד יהיה לך הריון תקין, אמיתי שבסופו יהיה לך ילד בראי בידים. מחזיקה בשבילך אצבעות לבשורות טובות ביום ראשון. סוף שבוע רגוע ונעים. נורית.

16/02/2007 | 23:05 | מאת: גלית

בקשר לשאלה שלך למה לא מפסיקים את ההריון ברגע שיודעים נראה לי שאולי הם רוצים לראות עם זה התפוגג לבד כי לא נראה לי שהם ממהרים לתת את הזריקה הזאת גם אצלי אני הייתי באישפוז שבוע כי הצלי הבטא המשיכה להכפיל את עצמה וכל הזמן הזה הם אמרו שיש לי הריון מחוץ לרחם והם לא הפסיקו אותו אני מאחלת לך ביום ראשון אוליי יראו שהבטא מתחילה לרדת כדי לחסוך ממך את הזריקה כי כבר אמרתי לך שאחרי הזריקה לוקח זמן עד שחוזרים לטיפולים אבל נראה לי שאם ביום ראשון הם יראו שהיא לא יורדת אוליי הם יחליטו להפסיק אני מאחלת לך שזה יגמר על הצד הטוב ביותר אני יודעת מה את מרגישה כל הזמן אפילו שמראש הרופא אמר לי לא לצפות לכלום עד הרגע של הזריקה כל בדיקה שעשו לי קיוויתי שהרופא יגיד לי וואוי לא תאמיני אבל טעינו תמיד חשבתי אוליי אצלי יהיה איזה נס שבסוף זה התגלה כטעות אבל כמו שאת בטח יודעת זה לא קרה אני שולחת לך המון חיבוקים ומחזיקה לך אצבעות שבע"ה ההריון הבא יהיה במקום הנכון ולהרבה זמן שלך באהבה גלית

15/02/2007 | 21:02 | מאת: ילדת האוקיינוס

לכל משתתפות ומשתתפי הפורום היקרים ערב מצויין! לפני כשנה וחצי הקמתי את הפורום הנפלא הזה לבקשת חברה שכיהנה אז כמנהלת התוכן של "דוקטורס". אחרי זמן קצר צירפתי אלי כמנהלות את ניני ורומי המקסימות, ומאז שלושתינו מנהלות אותו בהנאה מרובה. בזמן האחרון הרגשתי שקצת מיציתי את פרק הפריון בחיי, סגרתי מעגל בכך שהענקתי מנסיוני ומהידע שלי למטופלות פריון בפורום מיום הקמתו, והגיע הזמן להמשיך הלאה. בעיתוי מקרי שמעתי גם מניני ומרומי כי הן מרגישות שהגיע הזמן להפרד מניהול הפורום - כל אחת מסיבותיה (שאם הן ירצו הן כמובן יכתבו על כך בעצמן). אז אנחנו עומדות להפרד, אבל כמובן, לא לפני שממש כמו אורי גלר - מצאנו לנו יורש, ולא רק אחד, אלא ארבע המופלאות: גבירותי ורבותי, קבלו בבקשה את המנהלות החדשות של הפורום: דניאל, ריקי, נועה מ. ודורה!!!! רובכן אם לא כולכן מכירות כבר את הנשים המקסימות הללו, שיש להן ידע ונסיון, תבונה ורגישות, ובקיצור - כל מה שצריך בשביל להבטיח שהבית החם הזה ימשיך להתנהל כסדרו ולהעניק לכל מטופלי הפריון באשר הם תמיכה מסוג שלא נמצא בשום מקום אחר. אני מודה מכל הלב לכן, יקירותי, על שנאותתן לקחת על עצמכן את מלאכת הניהול, ומאחלת לכן הצלחה מרובה כפי שאני בטוחה שיהיה. ואני רוצה לאחל לפורום שימשיך להיות מקום מקלט חם תומך ומעניק לכל מבקריו, בזכות המנהלות החדשות אבל לא פחות מכך - בזכות כל המשתתפים בו - הקבועים והמזדמנים - שעושים אותו למה שהוא. ולפני שאפרד, אם אפשר, עוד משהו אישי: מי שקצת מכיר את הסיפור שלי יודע שתאומי נולדו אחרי שלוש שנות אי-פריון וטיפולים מייגעים, לפני שנתיים ושמונה חודשים. מי שמכיר יותר לעומק את הסיפור שלי, יודע שתאומי נולדו פגים קיצוניים - בשבוע 25 (תחילת חודש ששי!), ובנס הם היום בריאים ושלמים. הפן הזה של סיפורי האישי הוא חשוב, כי לצערי רבים מהריונות הטיפולים מסתיימים בפגיה - למעשה רוב הפגים בארץ כיום הם תוצאה של טיפולים. פג, למי שאינו יודע, הוא לא רק תינוק קטן שנולד לפני הזמן וצריך לגדול קצת באינקובטור לפני שישוחרר, בריא ושלם, לביתו. לצערנו, חלק ניכר מהפגים אינם שורדים, או נותרים פגועים למשך שארית חייהם, כשהם סובלים ממגוון בעיות בריאותיות והתפתחותיות. יש הרבה סיפורי פגים שהסתיימו בטוב, אך יש גם לא מעט טרגדיות, והלב נשבר כשחושבים על כך שדווקא מטופלי הפריון, שחיכו כל-כך הרבה ועברו סבל כה רב על מנת להפוך להורים - הם אלו המועדים יותר מכלל האוכלוסיה להפוך להורים לפגים. ולמה אני מספרת לכם את זה? לא כדי להפחיד או לרפות את ידיכם, חלילה, אלא כדי להעביר מסר חשוב לגבי הטיפולים - שהרי לעתים, בחיים, מעבר למה שגוזר עלינו הגורל - יש מה לעשות - וסוף מעשה במחשבה תחילה. וזה גם המסר שניסיתי לשזור במהלך ניהולי את הפורום הזה, בהודעות שונות שכתבתי מעת לעת: זיכרו כי טיפולי הפריון אינם עניין של מה בכך, ואין לקחת אותם בקלות ראש. אני אוהבת להשוות אותם לאש: מדובר באמצעי בעל עוצמה וחשיבות שיכול להביא תועלת מרובה למשתמשים בו, אך כאשר לא נוקטים איתו בזהירות הרצויה - הוא עלול להוות סכנת חיים של ממש. זיכרו כי הטיפולים צריכים להיות תמיד המפלט האחרון למי שאינו יכול להרות בכל דרך אחרת - ולא קיצור דרך למי שקצרה סבלנותו כי הגיסה כבר בהריון למרות שהתחתנה אחרינו. וכשמגיעים לטיפולים - צריך לפנות רק לרופא מומחה לפריון, ולא לכל רופא נשים רגיל, גם כשלוקחים "רק" איקקלומין. ולבחור תמיד בטיפול הקל ביותר שיביא את התוצאה המיוחלת - לא ללכת על התותחים הכבדים רק כדי לזרז הליכים. הדמעות בפגיה לא שוות את זה, תאמינו לי. וכשמתלבטים כמה עוברים להחזיר, לזכור שהריון מרובה עוברים הוא מסוכן מכל בחינה שהיא: אובדן הריון, פגות, מומים בעוברים, וכיו"ב. אסור לנקוט בגישה של "לא נורא אם נקלט עם שלישיה, מקסימום נעשה דילול", כי דילול מסכן את ההריון כולו (ולא נדבר על האספקט הרגשי הקשה). ובשורה התחתונה: לא לשכוח מהי המטרה האמיתית של כולם כאן: והיא - לא השגת הריון מהר ככל האפשר - אלא תינוק חי ובריא בידיים. אז אני מאחלת בדיוק את זה לכוווולם, מחבקת אותכם בחום - אתם יקרים לי ואני בהחלט אתגעגע! בעצם, מתגעגעת כבר... שלכם, ילדת האוקיינוס

15/02/2007 | 21:07 | מאת: ילדת האוקיינוס

בימים הקרובים תוכלו לראות את המנהלות החדשות ששמן מתנוסס בצבע כחול - כפי הנראה לקראת יום ראשון. ואנחנו כנראה נקפוץ לבקר מדי פעם - למרות ששמנו כבר לא יהיה כחול... בהצלחה!!!

15/02/2007 | 22:19 | מאת: משתתפת בפורום

לפי מה בחרת את מנהלות הפורום? האם דברים נעשו מאחורי הקלעים?

15/02/2007 | 22:54 | מאת: נורית

ניהול פורום זה באמת לא מציאה כל כך גדולה זה דורש אחריות, השקעה, מאמץ וכו'... אכן גם אני חככתי בדעתי מה היו הקריטריונים.... דעתי נדרשת ח ח ח מה שכן היתי רוצה להודות ולברך: לילדת, רומית ובמיוחד לניני רוב תודות על העבודה שעשיתן ולמנהלות החדשות בהצלחה. נורית.

16/02/2007 | 00:21 | מאת: ילדת האוקיינוס

אני חושבת וחושבת על השאלות ששאלת, ומתלבטת כיצד לענות לך. בדרך כלל אני מסתייגת מהודעות אנונימיות כאשר תוכנן כולל ביקורת או התרסה לגבי התנהלות הפורום - אני מכבדת יותר את מי שעומדת מאחורי דבריה, אבל כאן אולי המצב שונה, אולי נפגעת כי לא נבחרת לניהול ואת לא רוצה להחשף - זכותך כמובן. עוד תחושה שעברה לי בלב, אני מודה - היא עלבון קל. משהו שמגיע מהמקום שבו את מרגישה שאת נותנת ונותנת ללא תמורה במשך זמן רב, מהלב ומהנשמה, ועושה הכל - כולל בחירת המנהלות שיחליפו אותך - מתוך כוונה טהורה לגמרי, והנה - התגובה הראשונה שמתקבלת להודעת הפרידה שלך מטילה דופי במעשייך, ואפילו לא מוצאת לנכון לציין משהו חיובי אחד על המקום אותו הקמת. אבל אענה בכל זאת לשאלותיך, מתוך תקווה שרוח הפורום, בכל זאת - תתן לך השראה להתעלות מאחורי רגש כזה או אחר שכנראה פרץ בך לנוכח ההודעה שלי - ותוכלי להמשיך ולהנות מהפורום הנהדר הזה גם מבלי לנהל אותו: 1. מנהלות הפורום החדשות נבחרו על-ידי המנהלות הנוכחיות מכיוון שהן נראות לנו מתאימות לניהול הפורום. אין זה אומר שמכל המשתתפות הן היחידות המתאימות - אבל ברור שלא כולן יכולות להיות מנהלות, והארבע שנבחרו נראות לנו המתאימות ביותר. 2. ניסוח השאלה מעליב ומקומם. אין קלעים, גיוס המנהלות החדשות התבצע באי-מייל. מאחלת לך הצלחה בהמשך.

15/02/2007 | 23:36 | מאת: דורה

איך להתחיל להודות? הייתן לי, כל אחת מכן, כתף איתנה להשען עליה, כותל לדמעות שלעיתים זלגו ללא שליטה, חברות אוהבות וחכמות, וחמות. הענקתן לי פינה לצחוק בה, לבכות בה, לפנות אליה תמיד. הידע שלכן, הנכונות לתת מעצמכן, טוב הלב שלכן, כל אלה ווודאי עוד ששכחתי, גרמו לי לאהוב ולהעריך אתכן כל כך. עצוב לי להפרד. אני זוכרת את היום שניני ורומי הצטרפו לילדת והפכו לכחולות. חגגנו פה כולנו בברכות ואיחולים. אבל ברור לי שניהול פורום שכזה הוא דבר שוחק ואני מודה לכל אחת מכן על הזמן והכוחות שהשקיע בו, ובי כחלק ממנו. אתן ניפלאות! והמחשבה על הנעליים הענקיות שאתן משאירות לנו למלא הייתה בהחלט אחד הדברים שגרמו לי לחשוש מקבלת העול הכחול. בסופו של דבר החלטתי שאמשיך לעשות את מה שעשיתי עד כה. פשוט ישתנה לי הצבע... כל תהליך הטיפולים שאנחנו עוברות הוא מתיש וסוחט. להוסיף לו אחריות של ניהול פורום תמיכה זו לא החלטה פשוטה ולא היתה מובנת מאליה בכלל. אני מקווה ומאמינה שארבעתנו יחד, ריקי, דניאל, נועה ואני נדע למצוא את הדרך שלנו להיות כחולות. וגם- אמנם מתישהו בשבוע הבא אצ?ב?ע פה בכחול, אבל זה לא אומר שהתמיכה של כל אחת ואחת ממשתתפות הפורם הזה אינה זהה לשלי. להפך. הרי מה שהופך את הפורום הזה למקום כל כך מכיל וחם הוא העובדה שכולן בעצם עוזרות פה לכולן. כל אחת ביום שבו היא מרגישה שיש בה כוחות. ורבות הבנות פה שהידע שלהן וההתמצאות שלהן ברזי הפוריות גדולים בהרבה משלי. אז עכשיו אני לא יודעת איך לסיים... אחרי פרץ הרגשות הזה... אוהבת אתכן ומודה לכן, מבטיחה לשמור על קשר גם מחוץ לפורום. המוני המוני נשיקות, ועוד פעם תודה, אוף זה קשה... דורה.

גם אני רוצה להודות לכן, על כל רגע וכל שניה שעודדתן, תמכתן והייתן כאן בשבילנו, ושום מילה לא תספיק בכדי להודות על מה שאני מרגישה כלפי מה שעשיתן כאן ולכן החלטתי לקחת על עצמי ביחד עם דורה, דניאל ונועה מ' את האחריות הכחולה ולהמשיך את מה שאתן התחלתן ויחד איתן אני מאמינה שנשמור על הרגישות, התבונה והתמיכה עין קץ של הפורום הזה, כי לעבור את מה שאנחנו עוברות כאן זה ממש לא קל ולעתים אף בלתי נסבל ועל כן, אנחנו כאן כדי להמשיך ולתמוך ולעודד את משתתפות הפורום ולהקל עליהן בהתמודדות היום יומית במאבק של להביא ילד לעולם. ילדת, ניני ורומי אני מחבקת אתכן ומודה לכן מכל לבי על העבודה הנפלאה שעשיתן כאן ואני כאן נותנת הבטחתי להמשיך מאיכן שאתן מפסיקות ולהמשיך ולאהוב ולתמוך בכל הבנות כאן יחד עם 3 המופלאות דורה, דניאל ונועה מ'. קשה להפרד מכן, ממש לא קל מאחלת לכן המשך חיים נפלאים ותבקרו אותנו מידי פעם נשיקות וחיבוקים ריקי

15/02/2007 | 23:51 | מאת: נועה מ.

מצטרפת לכל מילה של דורה, והתודות לך לניני ורומי הן גדולות ביותר. לא במהרה אשכח את רגעי החרדה והפיכחון ששהיתי בהם בימים הראשונים למסעי, ובמיוחד לא אשכח את מילות ההרגעה, החכמה, העומק והאיכפתיות שהרימו אותי ועודדו את עיני להפכח ולהסתכל על הכל בזוית נוספת. לא פעם מצאתי את עצמי אומרת לקרובים לי, שאם היו מחלקים פרסי ישראל על תרומה לאנושיות ולחברה לאתרים וירטואלים, מן הסתם הפורום הזה היה זוכה באחד מהם.... תודה עצומה על כל מה שנתתן, ועוד תתנו הרבה מאד זמן, גם אם לא תהיו פה. שמחה להרתם ולהחזיר ולו במעט ממה שאני קיבלתי, אוהבת, ונחנקת בגרון :-) לילה טוב, נועה.

16/02/2007 | 00:31 | מאת: ניני

יקרות שלי, כשהגעתי לכאן לפני שנה וחצי הייתי בשלבים ראשונים של עיכול העובדה שאני זקוקה לטיפולים כדי להרות. שני הבנים המדהימים שלי נהרו ספונטנית בנסיון הראשון. ההחלטה על עוד ילד לא היתה פשוטה, ולא אוטומטית. התלבטנו והתחרטנו, פעם הוא פעם אני וחוזר חלילה. ואז, כשסוף סוף החלטנו, ביום אחד הפכתי מאלת הפוריות לעקרה משנית. מאמא אדמה ל-FSH גבוה.לרזרבה שחלתית נמוכה, ובהמשך גם ל"מגיבה עלובה";) עשיתי את הטיפולים בקלילות, לא התעמקתי במה שקורה לי, זאת היתה הדרך שלי להתמודד. יום אחרי הבטא השלילית הייתי כבר באופוריה לקראת הסיכויים הטובים יותר להצלחה שאוטוטו יתבררו. ככה עברה שנה וחצי שמהלכה התגובה השחלתית שלי הלכה וירדה, ובטיפול האחרון היו אפס הפריות. החלטנו ביחד, בעלי ואני, לא לקבל החלטה על ההמשך מייד. פשוט להניח לדברים ולהיות. ככל שהימים עברו נעשה לי יותר ויותר ברור שאני לטיפולים לא חוזרת. לא כי זה קשה לי פיזית, ולא כי זה קשה לי רגשית, אלא כי יש לי ידיעה פנימית חזקה שאני לא הולכת להכנס להריון מטיפולים. אם זה יקרה, זה יהיה טבעי. ועם הזמן המחשבה על "אם זה לא יקרה" גם היא הפכה נסבלת, ומוכרת, ואפשרית. ואני בטוב עם זה. בשנה וחצי האלה התבגרתי, למדתי להכיר את עצמי, הזוגיות שלנו קיבלה ערך מוסף מהדרך הזו שעברנו יחד. אין לי מושג מה יהיה. כל ההחלטות שלי נכונות רק לעכשיו, אני לא עסוקה במה יהיה ולא מנסה לנהל את העתיד שלי מעכשיו. טוב לי, נרגעתי. הצלחתי לא-להצליח לקבל מה שרציתי, ולצאת מזה בטוב. וזה המון בשבילי. הפורום הזה היה לי בית חם ועוטף. אני "חיית רשת" ותיקה, ואני לא מכירה עוד מקום כל כך חם, תומך ונטול אינטריגות כמו זה. לילדת ורומי, שותפותי האהובות, אני רוצה להגיד תודה על הביחד הזה, היה באמת כיף. למדתי מכן המון, העשרתן אותי}{ לדורה, נועה, דניאל וריקי, שהסכימו לקחת את הלפיד, תודה יקרות שלי, הפורום בידיים הכי טובות שאפשר. לבנות המופלאות של הפורום, אחיותי לדרך, אימהות ואימהות לעתיד, תודה על האמון והשיתוף, תודה שהייתן איתי ברגעים שהייתי צריכה, תודה על האהבה והפרגון, חיממתן את ליבי. אוהבת אתכן, שימרו על עצמכן, ואני תמיד בסביבה((((()))))) ניני [email protected]

16/02/2007 | 10:10 | מאת: מיכל

מה אגיד לכן.. הייתי כאן מההתחלה עוד כשרק ילדת היתה מנהלת... הרבה זמן. נכנסתי להיפרד כמו שצריך. להגיד תודה על הכל - בעיקר על הסבלנות ואורך הרוח והאהבה והאופטימיות שתמיד היתה חסרה לי. נשיקות וחיבוקים ומי יודע אולי עוד "נתראה".. אוהבת את כולכן מיכל.......... בהזדמנות זאת אודה על הברכות והאיחולים ואני מקווה שיהיו בשורות טובות בהמשך..

16/02/2007 | 08:08 | מאת: דניאל

מצטערת על "האיחור"...(זה לא יקרה יותר). רציתי להגיד לכן תודה שזכיתי להכיר אתכן (אפילו במצב וירוטאלי זה), הרבה פעמים מילים שלכן (שלאחרות אולי היו נשמעות קלישאתיות) עשו את העבודה ובגדול. אני זוכרת פעם אחת שהייתי אצל הפסיכולוג שלי ואמרתי לו: "אני לא מבינה איך מתוך המצב השפל הזה שאני נמצאת בו, הן הצליחו לעודד אותי כך".יש בכן חוכמה אמיתי שעזרה לי לפתח את חושי האופטימיות שלא ידעתי על קיומם. תודה על האמון שנתתן בנו, אני אישית מבטיחה לעשות כל מאמץ להיות ראויה ל"ניהול" התמיכתי הזה. כתבתי במרכאות כי אני אכן רואה בניהול משהו טכני בלבד, אך אני לא רואה את השוני ביני ובין אחרות. בימים קשים יותר ובמימום קשים פחות למדתי מכן המון, ועל כך נשיקה לכל אחת. דרכי לצערי עדיין נמשכת במסלול ההפריות, מי יודע מתי אצליח...אך אני מחוזקת יותר כיום בזכות הפורום המקסים הזה, בזכות המשתתפות בו ובזכותכן אמהות-מנהלות יקרות. אתן אמהות בפועל ואמהות גם וירטואלית לעוד אלפי נשים שלוקחות כאן חלק. לנועה, ריקי ודורה היקרות מאחלת רק חוזק ואהבה והריון חלומי. מה עוד??? בינתיים זהו, הרי אני נשארת כאן אהבה וכח לכולן, מתכוונת לזה דניאל.

תודה על התמיכה ועל הידע ששיתפתן אותן בו. בהצלחה בהמשך!!! בהצלחה למנהות פורום החדשות, אתן מדהימות ואני בטוחה שיהיה כיף גם בהמשך!

17/02/2007 | 17:21 | מאת: נועה ב.

קצת לא הייתי, היום נכנסתי, ופתואם הכל משתנה... מה קורה כאן? קצת קשה לעכל כי חלק מהיופי בפורום (חוץ מהדבר הכי יפה בו - האנשים המופלאים) הוא הידיעה שיש מי שיענה ברגישות ובחום. ושהתשובה תעזור לעבור את המשבר הרגעי או להמשיך "להחזיק אופטימיות". אבל לפי המחליפות שבחרתן - נראה שהדברים יזרמו "חלק" ברוח זו. אז המון בהצלחה למנהלות החדשות על קבלת הדרגה ;) ואלפי תודות מכל הלב לפושטות המדים. רק בשורות טובות, נועה ב.

17/02/2007 | 18:37 | מאת: לנה

בנות יקרות ילדת ניני רומי! היום אני עומדת בחודש 9 תחילתו כמה שבועות נישאר י עד הלידה אבל אפ פעם אני לא שוכחת אותכן ו את הפורום כמה תמכתן לי כמה בכי שלי היו פה כמה התרגשויות . פשות נתתם לי את כול היחס חם ו תמכתם בי עד הסוף עם זה בכי או עם זה אושר. אני מאחלת לך ילדת עם כול מה ש עברת עם טיפולים ו תאומים פגים ש יהוי בראים ש יהיה לך הרבה כוחות לחתן אותם לגדל אותם ב אושר ו ליהיות תמיד חזקה כמו ש את דוגמה ל כול הבנות הפורום. ניני את בסוף תצליחי את תיראי החלום הגדול יתגשם מישרוצה תמיד מצליחה את מקסימה אין כמוך. רומי מבינה עד כמה ש קשה לך עכשיו עם תאומים הקטנים תחזיקי מעמד ו לא שוחכת אותך עד כמה ש תמכת בי מאחלת לך הרבה כוח ו בריאות. ו ב נוסף מאחלת הצלחה גדולה ל מינהלות חדשות נועה דורה דניאל ריקי ברוכה הבא ב תפקידכן החדש שלכן לנה

17/02/2007 | 20:55 | מאת: נועה מ.

15/02/2007 | 19:11 | מאת: סיגל

היי אז שוב אני חוזרת נסיון שניה החזירו 3 עוברים רק שהפעם נתנו אוביטרול ישר אחרי ההחזרה מישהיא יודעת על זה משהוא? בפעם הראשונה לא נתנו לי אז אני קצת מתקשה להבין מה הפעם גרם לו להחליט כך לא יודעת עם זה משנה אבל הראשונה הסתימה אחרי כמה ימים בהפלה. שנזכה לבשורות טובות בהצלחה לכולן ותודה סיגל

15/02/2007 | 19:15 | מאת: ריקי

קודם כל מחזיקה לך אצבעות חזק שהפעם את מנצחת בגדול בקשר לאוביטרל אחרי ההחזרה, אוביטרל משמש לעיתים גם כתמיכה לאחר ההחזרה ולכן ככל הנראה זו הסיבה שהפעם קבלת אותה אחרי ההחזרה אם את רוצה להיות בטוחה בזה יותר, תתייעצי עם הרופא שלך שיהיה המון המון בהצלחה חיבוק גדול

15/02/2007 | 19:57 | מאת: נתי

15/02/2007 | 17:09 | מאת: זיו

ילדת האוקינוס,ניני,רומי וכל מי שזוכרת אותי!!!!!! באתי לביקור קטן בפורום לספר לכן שאני כבר בשבוע 36 בקרוב אצל כולן אמן. מה שלומכן? התגעגעתי,עכשיו קצת קשה,אני עובדת עדיין,קמה כל בוקר (בלי עין רעה חמסה חמסה שום בצל). אני אחזור לספר בע"ה אחרי הלידה אני מקווה שהכל יהיה בסדר בע"ה ואני מקווה שאשמע בשורות טובות מהמון בנות כאן. רומי! רוצה כאפה? לאן נעלמת? חכי אני תופס'ת אותך אני קורעת אותך!!!!! טוב,היה כייף לבקר פה בנות יקרות,אני אוהבת אתכן נא ליהיות אופטימיות,הכל יהיה טוב בע"ה,אם שרדתי את תחילת ההריון במלחמה בריצה למקלטים אז כולן יכולות להצליח.... ביי אוהבת זיו.

15/02/2007 | 17:33 | מאת: ניני

תותחית! לידה קלה ממוש, ולבוא לספר כל פרט! }{}{

15/02/2007 | 18:11 | מאת: נועה מ.

15/02/2007 | 23:42 | מאת: דורה

איך שהזמן טס!!!!!!!!!!!!! שבוע 36. מדהים! ואת, אלופת העולם את, בחיי! רואה איך הכל הסתדר בסוף? טפו טפו טפפפפפפו! שתהייה לך לידה קלה ומוצלחת, ונשיקות לקטנטונת שתגיע, בעזרת השם, בריאה ומאושרת. דורה.

16/02/2007 | 00:06 | מאת: ריקי

מה נשמע מותק? כמה אני שמחה שגם את יחד איתנו תהיי מנהלת הפורום נראה לי שאנחנו נהיה צוות של מופלאות בדיוק כמו שילדת אמרה שלחתי לך היום מייל, מקווה שקבלת בינתיים חיבוק נשתמע ריקי

15/02/2007 | 13:27 | מאת: לי

נועוש מה שלומך? איך היה בסקירה? נו, יודעים מה יש..... בהצלחה בובי. אוהבת לי

15/02/2007 | 14:47 | מאת: נועה מ.

מתוקה, זכרת את הסקירה! טפופוווווווווווווווווו הכל בסיידר! בהחלט האבחנה של לפני חודש עומדת בעינה, גבר גבר אני מצמחת לי :-) מקווה שהכל טוב איתך! אני אקשקש איתך במסנג'ר יותר מאוחר היום? נשיקות, נועה.

15/02/2007 | 17:38 | מאת: לנה

נועה ממי ! אני מאושרת בישבילך האמת אי עוכבת אחריי כולם ו ידעת הכול איך אפשר לישכוח את הפורום הזה. אני יבנתי ש יש לך גם בן ש יהיה במזל טוב בברכה ו הכי חשוב המשך היריון תקין ו קל כולל לידה אוהבת אותך לנה

15/02/2007 | 18:10 | מאת: נועה מ.

יקירתי תודה תודה תודה! אני עוד בתחילת הדרך.... מתרגשת לשמוע שאת אוטוטו בחדר לידה! שיהיה אחלה ובקלות ותשתדלי להנות עד שהוא בידיים שלך!!!!!!!!!! נשיקות! נועה.

15/02/2007 | 19:34 | מאת: GALA123

גבר קטן, איך הזמן עובר, אני כל כך שמחה לשמוע שהכל בסדר בסקירה וזהו עכשיו החודשים הכיפיים של ההריון, לא? בלי בחילות ובלי בדיקות רק להנות... המשך הריון מוצלח ומשעמם גאלה

15/02/2007 | 23:37 | מאת: נועה מ.

תודה תודה! טפו טפו, ברת מזל אני שלא הייתי צריכה לחבק אסלות..... מאחלת לכולכן מהר בקרוב ובקלי קלות!!!!!!!!!! לילה טוב, נועה.

15/02/2007 | 13:26 | מאת: לי

היי לנה יקרה, מה שלומך? מתי צפויה הלידה? בחודש מרץ נדמה לי, נכון מאחלת לך לידה קלה וחוויתית. תעדכני שלך לי

15/02/2007 | 16:55 | מאת: לנה

היי יקירתי! אזה כיף ש את לא שוחכת אותי. אני בסדר חוץ מי פעמיים הייתי חולה מאוד ב וירוס ו 2 במיון נשים חשש ל צירים מוקדמים עכשיו טפו טפו הכול בסדר אני ניכנסת ל חודש 9 כבר תאריך לידה צפוי ב 20 ל מרץ. מה איתך ? איך אצלך מתקדם ההיריון את ידעת מי יש לך כבר ? לי ממי לא רוצה לפרט יותר מידיי על עצמי כי אני מתחשבת לבנות אחרות אני ישמח לדבר איתך ב מסנגיר אפילו לתט לך כמה טיפים טובים להיריון ו המשך הנה האמייל שלי: elena.fk.@hotmail ישמח ליהיות איתך ביקשר ו מאחלת לך המשך הריון קל ו בראי. שלך לנה

15/02/2007 | 11:02 | מאת: נועה מ.

היתה שאיבה אתמול, לא? מקווה שהכל עבר בנחת! תעדכני בבקשה! יום טוב, נועה.

15/02/2007 | 19:38 | מאת: GALA123

שלום לך, כן אתמול הייתה השאיבה והיה בסדר גמור, שאבו 5 ביציות בסך הכל והיום נודע לנו שיש 3 יפריות, זאת היחידה המוברחת שלנו, כמו שאומרים העיקר האיכות ולא הכמות. מה שמדהים הוא שכנראה חלמתי בזמן ההרדמה כי פתחתי את העיניים והודעתי לחצי שיש לנו בת :-) ככה שהייתי ממש בעננים. אני מרגישה בסדר, קצת לחץ בבטן ורצה לשירותים כל הזמן כי אני מקפידה לשתות ה-מ-ו-ן מים. ביום שבת ההחזרה, כמה מחזירים? 2 או שכבר יחזירו את שלושתם?

15/02/2007 | 23:40 | מאת: נועה מ.

יופי לשמוע ושעוד היו לך חלומות יפים! שתדעי לך, שמיום למחרת ההפריות, אמרתי לבן זוגי שיש שם בן...... כנראה שהרחתי אותו מרחוק! יאללה שיקרה לך אותו דבר!!!!! כמה יחזירו? זה בהתאם להמך ההתפתחות שלהם, יחליטו במקום. אולי שניים אולי שלושה, הכל פתוח. העיקר תחממי טוב טוב את הרחם להחזרה! &&&&&&&&&&& ממשיכה להחזיק לך, לילה, נועה.

14/02/2007 | 19:26 | מאת: איריס

ראשית תודה מקרב לב על התשובות הקודמות שקיבלתי עוזר לי המון, אתן מקסימות שאלתי היא ביום א' היום החמישי לווסת היתה רמת הורמונים גבוהה וזקיקים מפותחים דבר שמעיד על ביוץ קרוב לא קיבלתי שום טיפול תרופתי עדיין, היום ראו באולטרסאונד שלושה זקיקים גדולים, היום קיבלתי זריקת אוביטרל ומחר הזרעה וביום ו' הזרעה נוספת החודש ללא איקקלומין או זריקות אחרות שאלתי מה גורם לביוץ ככ מוקדם האם הורמונים שקיבלתי בחודש שעבר אינדומטרין, איקקלומין, אוביטרל הם הגורמים או שמשהו בגוף שלי לא עובד כמו שצריך ? מה סיכויי ההזרעות הקרובות עם זקיקים כאלו מוגדלים ובכלל האם לא פיספסתי ביוץ ? תודה מראש

14/02/2007 | 20:13 | מאת: ילדת האוקיינוס

שלום איריס, בהחלט ידועה התופעה שבה הורמונים שניתנו במהלך טיפול ממשיכים להשפיע על הגוף בצורה זו או אחרת גם בחודש שלאחר הטיפול, ולפעמים אפילו מעבר לכך. זה לא אומר בהכרח שהגוף שלך לא עובד כמו שצריך, אלא רק שהשפעת ההורמונים עדיין קיימת עליו. ומכיוון שהורמונים והשפעתם על הגוף היא תופעה שקשה מאוד לנבא אותה מראש, הרי שסיכוייך להרות בהחלט קיימים עדיין. לגבי פיספוס הביוץ: כל עוד ראו את הזקיקים, הרי שברור שהביוץ טרם התרחש. גם כאן לא מדובר במדע מדוייק וקשה לדעת מתי בדיוק תבייצי, אבל אני מניחה שהרופא שמנהל את הטיפול שלך יודע מה הוא עושה... מאחלת לך הצלחה!

14/02/2007 | 18:41 | מאת: ניני

יש מצב שאת עונה למייל שלי ממוש?

14/02/2007 | 20:49 | מאת: דורה

עוד מעט.. נשיקה.

14/02/2007 | 17:18 | מאת: ריקי

עשיתי שוב בדיקות היום ויש 7 זקיקים ורירית כמעט 8 קצת מבאס שאין הרבה זקיקיים אבל העיקר האיכות לא הכמות - כך אומר המומחה זיידמן אומר ששוב הפרוגסטרון שלי גבוה, נו שויין יהיה בסיידר מחר שוב בדיקות, מקווה שיהיה בסדר כל היום הרגשתי לא טוב ונחתי לי בבית. עדיין אופטימית ובטוחה שיהיה בסיידר אני נחה לי ובהחלט שומרת על רגע, שום דבר לא ישבור אותי אחרי הכל תמשיכו להחזיק לי אצבעות בקרוב בשורות טובות אצל כולנו אוהבת ריקי

14/02/2007 | 17:45 | מאת: חן

ברור!! :) ועוד לכל מי שרוצה להצטרף.... הרבה מנוחה ותרגישי טוב... נשיקות, חן לגבי האיכות ולא הכמות זה ככ נכון... פעם קודמת היו לי 27 ביציות ולבחורה לידי היו 5 היא הייתה ככ מבואסת אבל האחות אמרה לה שצריך רק 1 טובה בשביל תינוק מושלם.. ואכן היא נקלטה עם תאומים ואני עם אחד... כשהיינו באולטרא' הראשון יחד אצלה הכל היה בסדר ואצלי כבר אז ראו שהגיל אינו תואם את השבוע - קטן מידי (ואכן אח"כ הפסיק הדופק)... ולכן חשוב לזכור - האיכות ולא הכמות!!! :)

14/02/2007 | 17:52 | מאת: נתי

בהצלחה! תנוחי ותשתי הרבה. מתי השאיבה וההחזרה? אני עוד בערך שבוע וחצי החזרת מוקפאים.... מי יודע, אולי בקרוב נעבור יחד הריון. מגיע לנו אחרי כל מה שעברנו. אמן!! נתי

14/02/2007 | 19:03 | מאת: ריקי

תודה מותק אני נחה המון אני טרם יודעת מתי השאיבה, מחר יש לי שוב בדיקות ואז כנראה נדע העיקר שהכל יהיה בסיידר נשיקות בקרוב אצל כולנו

14/02/2007 | 20:13 | מאת: דניאל

בטח שיהיה בסדר, כי כולנו מתפללות בשבילך והפעם זה חייב להיענות. באהבה דניאל.

14/02/2007 | 20:15 | מאת: ילדת האוקיינוס

ריקי, נשמע מצויין - 7 זקיקים זה בהחלט מכובד, ואת יודעת שצריך רק אחד... מחזיקה לך אצבעות חזק חזק!

14/02/2007 | 20:23 | מאת: ריקי

אין כמו העידוד והתמיכה שלכן בטוחה יותר מתמיד שיהיה בסדר חיבוקים לכולכן אוהבת ריקי

15/02/2007 | 11:00 | מאת: נועה מ.

מאחורייך! תמיד! חייב להסתיים טוב! יום מקסים ונוחי לך כמה שצריך! נועה.

15/02/2007 | 12:08 | מאת: ריקי

תודה רבה על העידוד אין כמוך אני אשלח לך מייל לכתובת של המסנג'ר אם זה בסדר שיהיה לך יום טוב ריקי

15/02/2007 | 19:35 | מאת: GALA123

מחזיקה אצבעות לפעם אחרונה ומנצחת לך ולכולנו

15/02/2007 | 20:06 | מאת: ריקי

בקרוב בשורות טובות אצל כולנו

14/02/2007 | 16:31 | מאת: שרית

הביטא עלתה..אתמול היה 168. היום 196..אמרו לי לחזור למעקב ביום ראשון ולבדוק שוב...

14/02/2007 | 20:16 | מאת: ילדת האוקיינוס

שרית יקרה, מחזיקה לך אצבעות להמשך תקין - לאן שהסיפור הזה לא יילך... ((חיבוק)))

14/02/2007 | 16:02 | מאת: דורה

דרלינג, את פה? אנא, השמיעי קול.

14/02/2007 | 19:56 | מאת: דניאל

בטח שאני פה...מה קורה?

14/02/2007 | 20:51 | מאת: דורה

איי ניד יו טו ליצור איתי קשררר.. אנא, שימי גאז על העניין בפקשה. [email protected]

14/02/2007 | 14:47 | מאת: עפרה

מי יתן ובעז"ה בזמן הקרוב מאוד תיכנסי להריון, ושיהיה לך את כל הטוב שבעולם. לך ולכל בנות הפורום ובכלל לבנות ישראל המקסימות מכל הלב עפרה

14/02/2007 | 16:19 | מאת: דורה

והמשך הריון ניפלא.

14/02/2007 | 11:08 | מאת: נטלי

פשוט אני כל הזמן במחשבות למה זה קורה דווקא לי למה דווקא אני לא יכולה להביא ילדים בדרך הטבעית

14/02/2007 | 11:49 | מאת: ניני

נטלי יקרה, אלו מחשבות מאד מוכרות להרבה בנות פה. קשה ליפול בלי שום הכנה לעולם הזה, שניה אחרי חיים שלמים שבהם חינכו אותנו להיזהר לא להכנס להריון לא רצוי, להיזהר וכו. אבל לפחות לפי הפריחה של הפורום הזה, ופורומים דומים אחרים, זה בטח לא קרה רק לך, והיית מופתעת אם היית יודעת כמה מהנשים שמסתובבות סביבך עם בטן עברו תהליך דומה. כל אחת מתמודדת בסופו של דבר בדרך שלה, לפי האישיות שלה, הסביבה שלה, התמיכה שהיא זוכה לה. המקום הזה נועד להקל קצת את תקופת ההמתנה הזאת, להיות במקום הקשה הזה יחד, לעודד ולתמוך, לברר את כל מה שמעורר חששות, אנחנו מקוות ומאמינות שזה מקל. אז אנחנו פה בשבילך, מקוות שבמהרה תעזבי אותנו לטובת פורום הריון ולידה(((((()))))

14/02/2007 | 11:52 | מאת: נטלי

ניני המון המון תודה לך. אני כותבת לך ויש לי דמעות בעיניים באמת כי אני מתה כבר שזה יקרה

14/02/2007 | 10:42 | מאת: גלית

15/02/2007 | 22:20 | מאת: נורית

מתכוננת לקרת המלחמה...זוכרת? התקשרו אליך כבר מפיקוד העורף? טוב אני יתפח את המסינג'ר ביי בינתיים נורית.

14/02/2007 | 10:21 | מאת: נטלי

מה זה חום השחר? ואיך בודקים את זה?

14/02/2007 | 10:51 | מאת: ניני

חום השחר הוא החום הראשון שנמדד בבוקר לפני שיוצאים מהמיטה. בתאוריה, אם מודדים כל יום באותה שעה, מאתרים את גובה החום השגרתי, כאשר לפני הביוץ הטמפ' "קופצת" בכמה עשיריות המעלה. זהו מעקב "פרימיטיבי" אחר מועד הביוץ, הוא אינו מדוייק לחלוטין ואינו נחשב ליעיל, בודאי לא באוכלוסיית זוגות המצויים בטיפולי פוריות. הבדיקות היותר יעילות הן בדיקות דם לבדיקת ערכי פרוגסטרון ואסטרדיול, או בעדיפות נמוכה יותר ערכת ביוץ ביתית שנסמכת על מדידת ערכי ההורמון LH (שעולה בבת אחת לפני הביוץ). בהצלחה!

14/02/2007 | 09:03 | מאת: נטלי

היי ניני. הבעיה היא שלבעלי יש זרע נורמלי 4% רציתי לדעת ולשמוע על הנושא הזה מנשים שעברו את זה.כי אני אצטרך לעבור את זה ורציתי לדעת גם אם מישהי שעשתה הפרייה פעם וילדה האם לאחר מכן היא נכנסה להריון בדרך הטבעית.

14/02/2007 | 09:39 | מאת: ניני

היי נטלי , הרבה מאד בנות פה מטולות בIVF על רקע בעיית זרע, כך שתוכלי לשמוע המון מידע. בגדול התהליך של הפרייה חוץ גופית כולל גירוי שחלתי ע"י הורמונים על מנת לייצר מספר ביציות להעלאת סיכויי ההריון. במקביל או קודם לכן ניתן חומר שמדכא את הביוץ הטבעי כדי שיהיה ניתן לשלוט במועד שאיבת הביציות. סוג התרופות הניתנות שונה בין זוג לזוג על פי מצבם הספציפי, אבל זה העקרון. במהלך השבועיים הראשונים של המחזור תהיי עסוקה בנטילת הורמונים ומעקבים, על ידי בדיקות דם מעקבי זקיקים (באולטרסאונד). כאשר יהיו די ביציות בשלות תופני לשאיבה. הליך זה מתבצע במחלקות IVF בבתי חולים. לרוב מבוצע תחת הרדמה מלאה למספר דקות, בהן הרופא מחדיר צינורית דקה באופן וגינלי, ושואב מהשחלות את הביציות. כל זה ארוך עד כעשר דקות, ולאחריהן את מוחזרת למנוחה. הרופא ידיע ויעדכן אתכם מיד כמה ביציות נשאבו. מעט לפני השאיבה בעלך יתבקש לתת זרע. לאחר השאיבה "יופגשו" הביציות עם הזרעונים האייכותיים שיבחרו בתהליך מעבדה, במין צלוחית. "זוהי הפריית מבחנה". כעבור יום תקבלו הודעה כמה עוברים נוצרו, וכעבור יום יומיים נוספים תוזמני להחזרת עוברים. ההחזרה מתבצעת ללא הרמה, ע"י החדרת צינורית דקה מאד לחלל הרחם ו"הזרקת" העוברים לשם. לאחר מכן במשך השבועיים הבאים תקבלי הורמונים שנועדו לתמוך ברירית הרחם. כעבור שבועעים בדיקת דם ואינשאללה הריון! במקרה שהזרע חלש מאד יתכן ויומלץ לבצע בחלק מהביציות מניפולציה, למשל הזרקת הזרע לתוך הביצית כדי לעקוף בעיות של תנועת וכיו"ב בזרע. ישנן עוד אפשרויות במעבדה אבל מבחינת התהליך שאתם עוברים זהו פחות או יותר. כל זה ממש על קצה המזלג, אם יש שאלות נוספות נענה בכיף, שיהיה בהצלחה, והכי חשוב- זה תהליך מייגע קצת אבל בהחלט עם הצלחות, אז הישארי איתנו ונעבור את זה יחד! בהצלחה!!

14/02/2007 | 09:45 | מאת: נטלי

את מכירה מישהי שיש לה ילדים מהפרייה?

14/02/2007 | 08:27 | מאת: נטלי

שלום! רציתי לדעת אם ייש מישהי שעברה לידה מהפרייה ואם כן אשמח אם תספרי לי קצת יותר על התהליך ומה עברת כיוון שעליי לעבור הפריה ואני קצת חוששת. תודה האימייל שלי הוא: [email protected]

14/02/2007 | 08:32 | מאת: ניני

את מתכוונת לIVF? הפרייה חוץ גופית? אם כן, מרבית הבנות פה נמצאות בטיפולים כאלה ולצערי רובנו לא פעם ולא פעמיים. חלק מהבנות כבר ילדו ילד אחד או תאומים בIVF, חלק מהמשתתפות פה בשלבי הריון לאחר הפרייה. בואי ספרי קצת מה את רוצה לדעת, על איזה רקע את בטיפולים ונשמח מאד לעזור יום טוב, ניני

14/02/2007 | 22:53 | מאת: ילדת האוקיינוס

שלום נטלי, אני אמא לילדה שנהרתה באופן טבעי, וגם לתאומים שנהרו באמצעות הפריה (IVF). כפי שניני ציינה, נושא ההפריות הוא רחב מאוד, נכתבו עליו ספרים שלמים... אם תשאלי שאלות קצת יותר ממוקדות נשמח לעזור!

14/02/2007 | 07:06 | מאת: חן

בוקר טוב בנות, כייף להיות אחרי ..... נשאבו 15 ביציות ואחה"צ אדע כמה הפריות. בניגוד לפעם הקודמת שאז נשאבו הרבה יותר ולא זכור לי שכאב לי יום למחרת, הפעם עדיין כואב לי (כל אזור שלפוחית השתן) האם זה הגיוני? שוב, תודה על התמיכה מאתמול, חן

14/02/2007 | 08:30 | מאת: ניני

יופי שאת אחרי, הגיוני מאד שתכאב הבטן התחתונה, אחרי הכל דקרו את השחלות שלך דקור וחזור;) אם מדובר בכאבים עמומים בדומה לכאבי מחזור זה שכיח מאד. אם הכאבים מתחזקים כדאי להתקשר לרופא. שתי הרבה ונוחי, בהצלחה!!

14/02/2007 | 11:53 | מאת: נועה מ.

אחלה שנגמר! וכן, לי היו כאבים בשלפוחית השתן כל פעם שהייתי צריכה פיפי.... זה עובר אחרי יומיים שלושה... מחזיקה לך אצבעות לעוברים יפים ויאללה תחממי את הרחם שיתכונן להחזרה! &&&&&&&&&&& נועה.

14/02/2007 | 15:01 | מאת: חן

ואמרו לי שייש 11 הפריות.... מגניב אה?! אז עם 11 הפריות, רירית 11 והמון אופטימיות... זה חייב להצליח הפעם :) נכון ?? תודה על התמיכה ובהצלחה לכולנו, חן

13/02/2007 | 18:11 | מאת: שרית

זקוקה לעיצה! ביטא ראשונית 9..אחרי 3 ימים עלה ל-73,ויומיים אחר כך(היום) עלה ל-168.בגלל דימום שנמשך 5 ימים ובגלל שרמות הפרוגסטרון והאסטרדיול נמוכות מאוד,נאמר לי שזה הריון חוץ רחמי.מחר אני צריכה להגיע ליחידה להפריה חוץ גופית לבדיקה. מה עושים במקרה של הריון בחצוצרה?שמעתי שעושים זריקה.משהו בשם: מטוטרקסט...האם כל טיפול שהוא בהריון חוץ רחמי מצריך אישפוז? אודה לכן אם תספרו לי מנסיונכן....

13/02/2007 | 19:13 | מאת: ניני

היי שרית, אני לא יודעת לתת תשובה מקיפה, אבל למיטב ידיעתי לא כל הריון חוץ רחמי מצריך אשפוז, לעיתים הוא נספג מעצמו. המעקב נועד כדי לודא שאכן בכך מדובר ואיך הוא מתקדם. במידה והעובר ממשיך להתפתח נהוג לתת זריקה שמסיימת את ההריון ללא צורך בהתערבות כרורגית. אני מקווה שלמרות הכל תופתעי לטובה, ובכל מקרה עדכני אותנו(((())))

13/02/2007 | 20:06 | מאת: שרית

העובר כן מתפתח...כי הביטא עולה... האם מתן זריקה מצריך אישפוז?

14/02/2007 | 06:28 | מאת: סיגל

היי שרית, גם לי היה דבר כזה לפני כ - 4 חודשים שהסתיים בלי כלום... ז"א הבטא שיחקה והגיעה עד 400 (ללא כאבים ). הייתי במעקב כל יומיים בערך בבי"ח ... אחרי כשבועיים וחצי החליטו לתת לי את הזריקה וביום שבאתי קבל ת'זריקה עשיתי בדיקת דם לפני ולמרבה ההפתעה הבטא צנחה ל - 6 וכמה ימים אח"כ ל - 0.... "החיסרון" בזריקה הוא שצריך לחכות 3 חודשים עד שאפשר להתחיל טיפול חדש (לפחות בלינסון). אני מאחלת לך בכל אופן שתעברי את זה בקלות רבה ושההריון המיוחל יגיע במהרה... מחזיקה אצבעות (גם ברגליים)... סיגל

14/02/2007 | 10:50 | מאת: שרית

אני ממתינה..עוד שעתיים..לראות מה קורה עם הביטא שלי..מקווה שירד...באולטרסאונד ראו שהרירית נורא דקה,כך שזה לא שייך שיהיה שם הריון..וחוצמזה אני בשלב נורא מוקדם.. הרופא אמר שאהיה במעקב... רק זה חסר לי..לחכות יותר מידי.....זה מה שהכי מלחיץ..יש לי להחזיר מוקפאים,לא כל הטיפול מחדש..כך שאולי לא אצטרך להמתין... נחיה ונראה....

13/02/2007 | 10:28 | מאת: נועה מ.

משום מה לא קיבלתי את המייל.... רוצה לנסות שוב? האימייל בקישור. אחלה יום, נועה.

13/02/2007 | 10:34 | מאת: ניני

ממייל אחר, עדכני אותי אם הגיע?(())

13/02/2007 | 11:59 | מאת: נועה מ

13/02/2007 | 07:39 | מאת: נתי

היי לכל הבנות המקסימות, זהו, אני בדרך להחזרת מוקפאים. אני לוקחת 3 כדורי אסטרופם 1 מ"ג ביום עד להחזרה. נתנו לי גם אוטרוגסטן. אבל בינתיים לא לקחת אותו - עד שיגידו לי. האם מישהי קיבלה את הכדורים הנ"ל לפני החזרה? יש להם תופעות לוואי? קשה לי לחשוב על כישלון אחרי השנה שעברתי... בינתיים מאוד אופטימית. תודה לכולכן נתי

החזרת מוקפאים אבל 2 מ"ג.... לי לא היו שום תופעות לוואי מהם... מאחלת לך המון המון בהצלחה והלוואי וזה הטיפול האחרון והמנצח.... חיבוקים, חן

13/02/2007 | 10:26 | מאת: נועה מ.

נותנים אותם כעזרה באסטרוגן לתמיכה בבנית הרירית. לא אמורות להיות תופעות מיוחדות. אח"כ זה תמיכת פרוגסטרון, רק אחרי ההחזרה. שלא יהיו יותר כשלונות! יום נפלא, נועה.

13/02/2007 | 10:36 | מאת: ניני

לא מכירה כ"כ פרוטוקולים של מוקפאים, אבל אני מחזיקה לך אצבעות, שמרי על אופטימיות, יהיה טוב!!!! (((((((בהצלחה)))))))

13/02/2007 | 14:42 | מאת: דניאל

היי- לא הגעתי אף פעם להקפאת עוברים, כך שאני לא מכירה את התמיכה ההורמונלית במקרה הזה, אבל מאחלת לך הפשרה וקליטה מוצלחת ופורייה.. באהבה דניאל.

13/02/2007 | 14:47 | מאת: דורה

גם אני קיבלתי אסטרופם לפניי החזרת מוקפאים. לא סבלתי אותו ולכן החליפו לי אחרי שני סבבי מוקפאים לפרוגינובה. שזה בערך אותו הדבר. החלפנו את האסטרופם גם כי חשדנו בו שהוא גורם לי לנוזל ברחם. בסופו של דבר הסתבר שהנוזל ברחם הוא כנראה הברקה אישית שלי ולא קשור, שוב כנראה, לאסטרופם. אבל זו תופעה לא נפוצה שעלולה להגרם ממנו. אולי. וכל הכנראה והאולי הם מקוריים של פרופסור מרגליות. ובקיצור- אין מה לחשוש מהאסטרופם ושיהיה בהצלחה! דורה.

13/02/2007 | 22:25 | מאת: ילדת האוקיינוס

הי נתי, אני קיבלתי את הכדורים האלה לפני החזרת מוקפאים - וגם אוטרגסטאן בהמשך, ממש כמו הפרוטוקול שלך. כדורי האסטרופם עשו לי קצת כאבי ראש, אבל לא נורא. מחזיקה לך אצבעות חזק!!!

13/02/2007 | 10:24 | מאת: נועה מ.

02-6243663/9, פקס: 02-6241328 יש גם מרכז מענה טלפוני באסף הרופא: 08-9779309 יום טוב, נועה.

12/02/2007 | 18:58 | מאת: מיכל

לא יודעת למה לא רציתי לכתוב כאן הרבה זמן. בפעם האחרונה שכתבתי זה היה בטיפול מספר 3 יום שישי וקיבלתי מחזור ולקחתי ריזלט ורציתי למות ורק ניני כתבה לי חזרה והיתה איתי. אבל, אני אוהבת אתכן וקשה לי בלעדיכן אז חזרתי ו- המחזור לא היה מחזור והריזלט היה טעות גדולה שלא משנה בשלב כל כך מוקדם. אני בשבוע 9 + הריון תאומים. לוקחת הפעם קלקסן.. בגלל ההפלות החוזרות - הייתי אצל רופא מומחה ועדיין במעקב של פרופ' שולמן. בינתיים אני בסדר. מקיאה את הנשמה ואפילו קצת דם בלילות. עוד שבועיים שקיפות עורפית ורק אזזזזזז אעשה לכן פוווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווו

הרגת אותי!!!! איזו הפתעה טובה((((((((((((()))))))))))))) ספרי עכשיו הכל לאט לאט לאט, תזכירי לי למה קיבלת ריזלט? ואיך בכלל זה פוספס????? ספרי הכל, ובעיקר, איך את, ומתי בדיוק נודע לך, ואיך היה לקלוט את זה ביקצור- הכל!! אוהבת }{}{}{}{

12/02/2007 | 20:01 | מאת: נועה מ.

שמחה לשמוע שהכל נגמר בטוב ואפילו פעמיים כי טוב!!!!!!!!!! שיהיה הריון תקין וארוך ומלא ויפה והכי הכי הכי חשוב - בריא!!!!!!!!!!! שיהיה ערב נפלא, נועה.

12/02/2007 | 22:15 | מאת: דניאלה

מיכל המון מזל טוב וכפציינטית של שולמן - את בידיים טובות נשיקות דניאלה

13/02/2007 | 12:53 | מאת: עפרה

ויהיה בסדר להאמין, מנסיון. עפרה

יקרתי!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!! איזו הפתעה משמחת!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!! כיף גדול לקרוא את המילים שלך. כיף ג ד ו ל ! תקיאי חופשי. זה קיא נחמד... עכשיו סוף סוף נשמע שהכל מסתדר! אז, מיכלי: קולולולולולולולולולולולולולולולולולולולולולולולולולולולולולולולולולולולולולולולולולולולולששששששש!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!! ומזל טוב ענקי!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!! דורה.

12/02/2007 | 18:05 | מאת: ניני

את בודקת מייל מידי פעם?... }{

13/02/2007 | 14:35 | מאת: דורה

יקירתי, בט אופקורס! כמעט יומיום. האם את רומזת לי ששלחת לי מייל? אם כך אני רומזת לך שלא קיבלתי אפילו מ' ובודאי לא מייל. (גם את וגם ילדת נגוזתן לי מהתיבה). מצפה לשידור חוזר. אוהבת, דורה.

13/02/2007 | 19:17 | מאת: ניני

מייד כתבי לי פה את המייל שלך ´+ שלחי אלי, כבר חשבתי שאת מסננת אותי... nninni"walla.co.il (שטרודל במקום המרכאות שמתעקשות להידחף) מחכה}{}{}{

12/02/2007 | 17:45 | מאת: גל

שלום לכל משתתפי הפורום, שמי גל אני סטודנטית שנה ג' למדעי ההתנהגות. במסגרת סמינר בסוציולוגיה אני עושה עבודה על פוריות בישראל. במחקר אני מעוניינת לראיין נשים אשר עוברות טיפולי פוריות בגיל מאוחר בשביל להביא לעולם ילד/ה בכור/ה. אשמח אם מישהי ממשתתפות הפורום תהיה מוכנה להתראיין עבור המחקר. כל חומר שאני מקבלת במהלך הראיון הוא חסוי ולא יעשה בו שימוש מעבר למחקר, וכן שמות המשתתפות לא ייחשפו. אם מישהי מעוניינת אני משאירה את המייל שלי: [email protected] לכל שאלה נוספת. תודה מראש גל

המחקר אומנם נעשה תחת הדרכתה של ד"ר דיאנה לוצאטו אך מדובר במחקר קטן, ללא מימון ולכן אין תשלום להשתתפות במחקר.

12/02/2007 | 16:22 | מאת: דניאל

מה חדש? התגעגעתי אלייך

12/02/2007 | 16:46 | מאת: דורה

מון שרי, הכל ישן. אלטע זאכען לחלוטין. ישנן מחשבות. ושיגרה מבורכת. קמתי בבוקר, התרחצתי, התלבשתי כזה. נחמט נחמט לי לחיות רגיל. הנה, אפילו מצאתי רגעון בין כל הררי העבודה והנני כאן. קצת אאוטסיידרית אבל נדחפת בלי נקיפות מצפון... ואת? יש חדש עם הטיפול? ומה שלום אבא? נשיקות מצלצלות }{ דורה.

12/02/2007 | 17:14 | מאת: דניאל

את נשמעת בסדר גמור, אחלה לשמוע... אני??? 'תחלתי טיפול (11, גברת, לא צחוק....), שוב טיפול טבעי. לא פסימית, לא אופטימית....מרגישה כמו קופסה כזאת שהולכת לבי"ח, דוחפים לה "שטרונגול" וחוזרת למחשבות ולמטלות.לא הצלחתי עם הנסיון הטבעי שלי, אז אולי ה"טבעי" הזה יצליח בבי"ח...."אנעארף". אבא שלי במצב לא מזהיר..ומתמודדים, את יודעת.... חוץ מזה הכל נפלא (לא???) באהבה דניאל.

12/02/2007 | 16:07 | מאת: עפרה

בנות יקרות, מאחלת לכולכן הריון בקרוב, וזה יגיע לכל אחת ואחת אל יאוש לעולם! נשאר לי צטרוטייד+ גונל בערך 450 בעט, אם מישהי מאזור פ"ת והסביבה מוזמנת להשאיר כאן מידע ואתקשר אלכין., תודה

12/02/2007 | 18:31 | מאת: ניני

ספרי קצת(((()))

13/02/2007 | 12:51 | מאת: עפרה

ברוך ה' הכל בסדר, בשורות טובות לכולכם בקרוב, אף פעם לא להתייאש הכל מגיע בזמנו. אני כרגע בחודש 5 ותודה לאל הכל בסדר, נשאר לי קצת תרופות רציתי לתת למי שצריכה, חבל שילך סתם, בכל מקרה אהבה לכולם, ובטח שלכולם יגיע ההריון המיחל, גם לי לקח שנים תאמינו לי ותמיד הלכתי עם תקוה למרות שידוע לי שלפעמים קשה ומבעס לקבל שלילי אבל יש יש תקוה ואני שולחת לכולם הרבה אושר ואהבה למען עתיד טוב יותר. עפרה

12/08/2007 | 21:03 | מאת: יונה

נשאר לי עט עם גונל F בערך 200 יח', גרה באזור באר שבע. מי שזה יכול לעזור לה מוזמנת ליצור קשר 0544404673 בהצלחה לכולם!

12/02/2007 | 13:07 | מאת: תותית

היי בננות!!! יוא מזה עזרתם לי לעבור את הבטא השניה כבר הלכתי למות מלחץ. אבל עכשיו כבר עבר שבוע וחצי ואני צריכה אולטראסאונד שק ודופק, ואני לא יכולה לעמוד בזה, מלא חששות שהכל יהיה בסדר. מליון תודות ונשיקות. ובהצלחה לכולם.

12/02/2007 | 14:08 | מאת: דורה

יקירתי, כמו שעד עכשיו הכל עבר חלק ותקין- ככה יהיה גם עם האולטרסאונד, שק ההריון והדופק! בטוח! ואל תשכחי לספר לנו. דורה.

12/02/2007 | 16:02 | מאת: דניאל

יווווו איזה התרגשות....מרגישים עד כאן..... יהיה בסדר, את בהריון עם חמודי קטן ואת רק צריכה להמשיך לשמור עליו חזק חזק.... נשיקות דניאל.

12/02/2007 | 18:36 | מאת: ניני

תתכונני יקירתי, את עומדת להיות אמא, את רק טועמת קצת מזה עכשיו- קצת דאגה הרבה הרבה התרגשויות חדשות, זה המינון המומלץ:) בשורות טובות}{}{

12/02/2007 | 19:57 | מאת: נועה מ.

זה מה שיהיה! יגעת, מצאת, ת-א-מ-י-נ-י! מחזיקה &&&&&&&&&&&&& לדופק מתקתק! נועה.

12/02/2007 | 11:58 | מאת: איריס

שלום, אני לאחר הזרעה + השבחה אחת+ איקקלומין שלא הצליחה לצערי אתמול היה היום החמישי לווסת הייתי אמורה להתחיל הפעם בזריקות fגונל ועוד אחת ששכחתי את שמה מצטערת, לאחר אולטראסאונד + דם אמר הרופא שיש לי זקיקים מוגדלים וכרגע לחכות עם הזריקות ולא להתחיל בטיפול, ביום ד' אולטראסאונד נוסף + בדיקות דם למעקב. מבקשת לדעת אם אפשר מה פשר הדבר זקיקים מוגדלים ? האם יהיה עלי לחכות חודש נוסף ? מתחילה להתייאש תודה

12/02/2007 | 14:11 | מאת: דורה

מודה ומתוודה- בחיים לא שעתי על זקיקים מוגדלים. אני יכולה רק לנסות לנחש שהזקיקים שלך כבר גדלו ולכן הרופא לא רוצה לתת גירוי. אבל אני סתם מחפשת את ההגיון בביטוי- זקיקים מוגדלים. הכי פשוט זה לשאול אותו למה התכוון המשורר. לפעמים הם שוכחים שהם לא מדברים עם קולגה ושאנחנו, במיוחד בתחילת הדרך כמוך, לא מתמצאות בכל המינוחים שלהם. מקווה שזה אומר שבסך הכל- הכל בסדר, דורה.

12/02/2007 | 18:14 | מאת: ניני

היי איריס, צר לי שהטיפול לא הצליח :( לא שמעתי את הביטוי "זקיקים מוגדלים", אז אחד מהשניים: או שהוא ראה זקיקים גדולים יחסית ליום במחזור וחשב שמתן גירוי יהיה לא נכון בשלב זה, או, מה שנשמע לי יותר הגיוני, שהוא התכוון לזקיקים "בפנסיה" כלומר ציסטות, שהם זקיקים שנשארו מהטיפול הקודם, גדלו בהיקף אך אינם פוריים. ציסטות כאלה ניספגות מעצמן, אולם לא מתחילים טיפול כשהן קיימות מחשש לגרוי יתר. האם יש לך תוצאות של E2 מיום המעקב? הרופא שעשה את המעקב הוא הרופא שלך? או רופא שהיה בתורנות באולטרסאונד, כלומר, הוא מומחה לפוריות? אם אכן מדובר בציסות ניתן לזרז את ספיגתן ע"י מתן שיכוי קל, בצורת גלולות. מקובל ליטול לעשרה ימים לפחות, לקבל מחזור ולהתחיל שוב. אני מציעה שתבררי את זה עם הרופא שלך. בהצלחה ועדכני!

12/02/2007 | 10:50 | מאת: שושנה

האם אתן יודעת אם יש אישור להפרייה חוץ גופית מקופת חולים לאחר אימוץ של 2 ילדים. אני חברת מכבי ורוצה לנסות שוב.

12/02/2007 | 14:14 | מאת: דורה

היי שושנה, ככל הידוע לי קופ"ח יכולה לאשר לך טיפולים גם לילד שלישי, העניין הוא העלויות, משום שהקופה מקטינה מאד את השתתפותה. (ואם אינני טועה, עקרונית, את יכולה אפילו לקבל אישור לילד חמישי וכן הלאה, רק לשלם על זה בעצמך. אבל בהחלט יתכן שאני כן טועה...) שיהיה בהצלחה, דורה.

12/02/2007 | 18:24 | מאת: ניני

היי שושנה, לא אתפלא אם קופ"ח מחשיבה ילדים מאומצים ב"ספירת הילדים" המתנים את גובה ההשתתפות. עם זאת למיטב ידעתי מכבי נדיבה מאד גם לגבי ילד שלישי, בניגוד למשל למאוחדת, כמובן תוך התייחסות לנתונים הרפואיים האחרים הרלוונטים לכם.תוכלי לברר את זה בטלפון אחד למזכירות הרפואית שלכם, או למרכז המנהלתי. בהצלחה!!

12/02/2007 | 10:11 | מאת: חן

היי בנות, למרות שזאת הפעם השניה שאני עוברת שאיבה אני מתה מפחד.... אני יודעת שאין סיבה בלה בלה בלה אבל עדיין :).... יש זקיקים רבים ויפים (חמסה חמסה) ומקווה לטוב... המשך יום נפלא, חן

12/02/2007 | 10:15 | מאת: GALA123

גם אני אוטוטו בשאיבה ראשונה, כנראה ביום רביעי, עדיין לא חוששת בעיקר בגלל שאני עוד לא יודעת מה מצפה לי אבל בכל מקרה מחזיקה לך אצבעות להליך קל ומהיר והכי חשוב אחרון. שיהיה בהצלחה לכולנו!!!! :-)

12/02/2007 | 11:02 | מאת: ריקי

חיבוקים לשתיכן אמן בקרוב אצל כולנו בשורות טובות

12/02/2007 | 12:14 | מאת: נועה מ.

בהצלחה גם לך יקירתי!!!!!!!!!! נו, לא סיפרת בסוף, כמה כמה? יש מספיק? &&&&&&&&&& נועה.

12/02/2007 | 12:13 | מאת: נועה מ.

לכן ריקי וגאלה המון בהצלחה....

12/02/2007 | 14:16 | מאת: דורה

חמסה חמסה! שילך בקלות! אצלי, משאיבה לשאיבה היה קל יותר. מאחלת לך שזו השאיבה האחרונה! דורה.

12/02/2007 | 15:17 | מאת: חן

12/02/2007 | 16:05 | מאת: דניאל

החשש גם אצלי מופיע כל פעם מחדש לפני השאיבה (מן פרפרים מציקים בבטן שכל שנייה אני צריכה פיפי) אבל איזה כיף זה אח"כ כשמתעוררים בידיעה שזה מאחורינו?!.... קטן עלייך בחייך..... נשיקות והצלחה דניאל.

12/02/2007 | 18:09 | מאת: ניני

בהצלחה גדולה, קטן עלייך ממוש(((())))

13/02/2007 | 07:34 | מאת: נתי

שולחת לך חיבוק גדול תעדכני אותנו נתי

12/02/2007 | 09:43 | מאת: נילי

שלום לכן, אני כבר זמן מה מעיינת בפורום, וזאת הפעם הראשונה שאני כותבת אליו. אתמול הסבירו לנו שנוכל להשיג הריון רק בהפרייה חוץ גופנית בגלל שלבעלי יש מעט מאוד זרעונים תקינים. אנחנו בני 29. יש לי כל מני שאלות.. אני צריכה לבצע בדיקות דם ביום השלישי למחזור, זה בעצם אומר שנוכל להתחיל את הטיפול בעוד 2 מחזורים מעכשיו? האם אני אוכל לתפקד בעבודה ובלימודים בחודש של הטיפול? האם אפשר לעבור את הטיפולים בלי לספר לאף אחד? אנחנו לא כל כך רוצים לשתף את ההורים, מקווים שזה לא יקח הרבה זמן. ובעצם לא דיברתי על הבעיות שלנו עם אף אחד, זה רק אני ובעלי, האם זה נכון? תודה מראש

12/02/2007 | 11:16 | מאת: לימורי

נילי שלום, אני עברתי מס' לא קטן של הפריות ואני רוצה לומר לך שלמרות שהחשש שלך טבעי, אין לך מה לדאוג. בזמן הטיפול אין בעיה שתחזרי לעבודה באופן רגיל מלבד בדיקות דם מידי כמה ימים ו/או אולטרסאונד. אצלי בעבודה או במשפחה המורחבת לא ידעו ולא הרגישו כלל, הכל תלוי בך. אני לעומתך שיתפתי את הוריי בכל ואני מייעצת לך לעשות זאת! אין לך מושג כמה זה חשוב שיש לך את מי לשתף במסע הזה (בעלך לא נחשב כי הוא עובר כמעט בדיוק את מה שאת עוברת). אני יכולה לעודד אותך שבסוף הכל יהיה בסדר וההוכחה לכך היא שביום חמישי הקרוב אני חוגגת לבני הפצפון חצי שנה תודה לאל. אל תהססי לשאול כל שאלה, אני לשרותך. רק תאמיני, לימור.

12/02/2007 | 11:38 | מאת: נילי

תודה לך לימורי על תשובתך המעודדת. מזל טוב לחצי שנה של בנך :) כמה זמן לקח מאז שהתחלת את הטיפולים ועד שנכנסת להריון? הרופא אמר שהסיכוי להריון בכל חודש יותר מ30 אחוז הצלחה. זה נשמע כמו תוך 3 חודשים אפשר להכנס להריון. אבל כמובן החיים לא לפי הספר...

12/02/2007 | 12:12 | מאת: נועה מ.

וברוכה הבאה לפורום... ולא לזמן ארוך! כמו שלימורי כתבה לך, אין סיבה ממשית להעדרות מהחיים הרגילים, רב המעקבים נעשים בשעות הבוקר המוקדמות, כך שאפשר להגיע לכל מקום בזמן. רק ביום השאיבה בעצם או למחרת (תלוי בשעה) צריכים להעדר. בנוגע לשיתוף, אני למשל כמוך לא סיפרתי לאף אחד, גם לא למשפחה. אפשר לעבור בלי לספר. אבל, באיזשהו שלב, שיתפתי שתי חברות קרובות, כי באמת הבעל שייך לאותה חוויה שאת חווה, ואינו ממש אוזן חיצונית... תפעלי לפי תחושותייך, אם אין לך חשק לשתף, לא חייבים! (אגב בשביל זה יש גם את הפורום המקסים הזה...) בהצלחה, ומאחלת לך שתפלי על ה 30% בסיבוב ראשון! נועה.

12/02/2007 | 12:46 | מאת: נילי

אמן !! תודה לכן..

12/02/2007 | 16:17 | מאת: דניאל

נעים מאד נילי, אני דניאל. טיפולי פוריות מהווים תהליך שמצריך סבלנות ורוגע. לפעמים זה נמשך מעט מאד זמן ולפעמים, לצערי הרב, זה נמשך מעבר לזמן המצופה. לגבי התלבטויותייך את תראי במשך הזמן מה הכי מתאים לך, אצל כל אחת זה שונה מאד. יש שמעדיפות לשמור על אינטימיות ולא לספר ויש שמעדיפות לשתף. מנסיוני אוכל לספר לך שבהתחלה העדפתי לא לספר והלכתי זמן רב עם מועקה בבטן עד שהחלטתי לשתף את האנשים הקרובים. אין החלטה שהיא "נכונה", יש החלטה שצריכה לבוא ממך ורק את מחליטה מה טוב עבורך. בקשר לעבודה, בהחלט אפשר לעבוד, מה שזה מצריך זה לפעמים להיעדר לשאיבה והחזרה ולעיתים לאחר בגלל מעקב הזקיקים וההורמונים. זהו תהליך לא פשוט שלוקח זמן להסתגל אליו ובשביל זה אנחנו כאן כדי לתמוך ברגעים הקשים וגם ברגעים היפים. אני מאחלת לך שתהרי במהירות ושיהיה לך הכי קל בעולם. שלך דניאל.

12/02/2007 | 18:21 | מאת: ניני

היי נילי, בורכה הבאה למקום שלנו, מקווה שהשהות תהיה קצרה ושהפרק הזה יהיה מהר מאד מאחורייך: אין לי מה להוסיף על התגובות שקיבלת מעבר לכך שכמו בכל תחום, אם הזוגיות שלכם יציבה ויש לכם זו את זה, השמיים הם הגבול. בהחלט אפשר לא לספר לאחרים (אני עשיתי כך) ובהחלט אפשר לעבוד וללמוד במקביל. זה אמנם לא תענוג גדול אבל אפשר בהחלט להתייחס לזה כעול שולי, הכל עיניין של אשיות, בחירה, וכמובן תמיכה מבית. לפעמים לספר למישהו מתאים בעבודה עושה את החיים קלים יותר, לפעמים הפוך. מאד תלוי הנפשות הפועלות ובתפקיד. אני מקווה שתהרו במהרה, יש הצלחות יפות מאד לIVF במקרים של בעיות זרע, אז בואי נחשוב חיובי מחזיקה לך אצבעות &&&, עדכני אותנו!!

12/02/2007 | 08:55 | מאת: דניאלה

היי בנות יקרות הרבה זמן לא ממש השתתפתי בפורום המצב רוח שלי בריצפה....אני אחרי הפרייה רביעית שנכשלה אמנם בשני הטיפולים האחרונים היו 17 ביציות ו 9 הפריות ובאחרון 13 ביציות ו 9 הפריות. על פניו מצבי טוב, ולמה אני מספרת לכן את כל הסיפור??? אתמול קיבלתי אישור מקופת חולים להפרייה חמישית ובאותה הזדמנות בישרו לי שזהו האישור האחרון......אז להזכירכן אני בת 42 (התחלתי את שנת 42...) אך אני מגיבה טוב לפי התוצאות\ אני חברת מכבי. מי הם שיחליטו על הפסקת הטיפולים....ומי הם שיחליטו אם יהיה לי ילד או לא. אני ממש ממש לא מבינה את זה כמובן שאאבק , אבל העניין ממש לא נתפס....מילא הייתי לא מגיבה או שהבדיקות ההורמונליות היו לא טובות. אז זה כמובן מוסיף עוד למצב רוח הנוראי. דניאלה

12/02/2007 | 09:31 | מאת: ריקי

דבר ראשון שולחת לך חיבוק גדול לעדוד דבר שני, אני לא מבינה את העניין הזה שלנשים מעל גיל 40 עושים חיים קשים בנושא, שילכו לעזעזל, סליחה על הביטוי מאחלת לך מכל הלב שהפעם את מנצחת בגדול ושלא תצטרכי את הטובות שלהם יותר שוב חיבוק נשיקה ריקי

12/02/2007 | 09:47 | מאת: דניאל

מקומם, אין מילים, באמת מי הם שיחליטו עבורך?! אני לא חברת מכבי ולכן אינני בקיאה בפרטים, אבל האם זהו הטיפול האחרון שהם מספסדים או הטיפול האחרון בתקופה מסויימת? בטח כבר ביררת ואם לא, תנסי לברר במוקד שלהם בדיוק מהם זכויותייך. הרבה פעמים הם מעלימים המון פרטים אם לא שואלים.תשאלי בדיוק מה קורה והטיפול הבא נכשל מה הם מציעים. מבינה היטב את התסכול ועוגמת הנפש שאת חווה, אני כמעט לפני כל טיפול נאבקת עם הבירוקרטיה. ובכל מקרה, אולי באמת הטיפול הבא יהיה הטיפול האחרון... תהיי חזקה באהבה, דניאל.

12/02/2007 | 09:31 | מאת: ריקי

דבר ראשון שולחת לך חיבוק גדול לעדוד דבר שני, אני לא מבינה את העניין הזה שלנשים מעל גיל 40 עושים חיים קשים בנושא, שילכו לעזעזל, סליחה על הביטוי מאחלת לך מכל הלב שהפעם את מנצחת בגדול ושלא תצטרכי את הטובות שלהם יותר שוב חיבוק נשיקה ריקי

12/02/2007 | 09:56 | מאת: דניאלה

המון תודה יקירותי על העידוד והתמיכה את צודקת דניאל אני צריכה לברר את כל החוקים עדיין לא עשיתי זאת נשיקות דניאלה

12/02/2007 | 12:06 | מאת: נועה מ.

אין לי ספק שהתסכול והכעס יכולים להיות אדירים ברגעים כאלה. בשבילם את עוד "אחת" שהשעון אמר להם ביפ, וזהו, אין יותר אישורים. א-ט-י-מ-ו-ת של מערכת מוסדית טיפוסית! מחזקת אותך במאבקך, בעיקר עם תגובות כמו שלך! &&&&&&&&&&& תראי להם מה זה הפריות ממוש! יום טוב, נועה.

12/02/2007 | 14:21 | מאת: דורה

מה את אומרת??????@@#$^%#^$*&^7^%&$%*))&*$ איזה מן דבר זה?????????????? באמת שגם לי לא מובן למה כשהגוף מגיב כל כך יפה מחליטים להפסיק לך את האישור. מכל הלב אני מקווה שהרחם שלך יבין את הרמז ושלא תצטרכי מהם יותר כלום. ואם, חלילה, הטיפול הזה יכשל- תלחמי, אחות יקרה! ת - ל - ח - מ - י ! שלך, דורה.

12/02/2007 | 18:07 | מאת: ניני

אל תחפשי הגיון במקום שיש בו כסף ממוש. השיקול היחיד הוא חיסכון. את תעשי מה שאת צריכה לעשות, תלחמי תלחמי ותלחמי! את תהיי אמא!! אנחנו מלוות אותך מפה, לא להתייאש!!!

12/02/2007 | 22:09 | מאת: דניאלה

תודה יקירותי אין כמותכן ותודה תודה על התמיכה נשיקות דניאלה

12/02/2007 | 07:43 | מאת: ניני

תוכלי להשאיר לי פה אי מייל שלך בבקשה? או לכתוב אלי למייל שלי? nninni"walla.co.il שטרודל במקום מרכאות כמובן תודה!

12/02/2007 | 12:03 | מאת: נועה מ.

מה שתבקשי! שלחתי. יום טוב, נועה.

12/02/2007 | 18:14 | מאת: ניני

11/02/2007 | 21:22 | מאת: ריקי

היום עשיתי בדיקות דם ואולטרסאונד ויש לי כבר 6 זקיקים והרירית יפה ממש שמחתי שחזרתי לשגרה ושהמנוחה עשתה לי רק טוב היום התחלתי להזריק 2 אמפולות לובירס וצ'טרוטייד אחד בנוסף לגונל, זה אומר 3 זריקות ביום... ואני ממש בסדר עם זה בטוחה שיהיה בסדר איזו פדיחה קרתה לי שהכנתי את האמפולות של הלובירס התפוצץ לי המזרק פעמיים מזל שיש לי מספיק ולא התרגשתי והמשכתי להזריק כאילו כלום לא קרא פשוט לא יאמן מה מנוחה עושה לגוף תחזיקו לי אצבעות שהפעם אני מנצחת בגדול אני ממש מתרגשת ושמחה שהכל התחיל יפה מאחלת בקרוב אצלנו אוהבת ריקי

11/02/2007 | 21:47 | מאת: ילדת האוקיינוס

אז מה היה לנו? זקיקים חמודים, רירית יפה, ואמא רגועה ונינוחה... לדעתי מתכון להצלחה! (ואפילו יצא לי חרוז) אמן ואמן!!!!

11/02/2007 | 21:55 | מאת: ניני

הטיפול הזה את מנצחת!!! &&&&&&&&&&&&&&&

11/02/2007 | 22:48 | מאת: ריקי

בקרוב אצל כולנו כאן בשורות טובות חיבוקים לכולן ריקי

11/02/2007 | 23:34 | מאת: נועה מ.

על הקוליות והשלווה! מזרקים מתפוצצים, מחטים כל היום, ה-כ-ל כבר קטן עלייך ממוש!!!!!!!!!!!!!!! זהו זה, הפעם את בדרך לגביע! את יודעת שכל הליגה פה מאחורייך מעודדת בכל צעד, נכון? נשיקות, עד הבטא בשמיים! שלך, נועה.

12/02/2007 | 09:55 | מאת: דניאל

שימשיך ככה, רגוע ומוצלח. נראה לי שזו הפעם שלך. באהבה דניאל.

12/02/2007 | 14:27 | מאת: דורה

נשמע מעולה!!!!!!!!!!!!! את נשמעת לי קולית לחלוטין! וכיפאק לזקיקים ולרירית: כיפאק היי! כיפאק היי! כיפאק היי! היי! היי! דרך אגב, מון שרי, מז'תומרת התפוצץ לך המזרק? בעלי ריסק לי אמפולה פעם, אבל מזרקים מתפוצצים? אולי הזרקת אבק שריפה? בכל מקרה, יפתי, סעי לשלום! יאללא, כנסי להריון ופרשי למועדון הפנסיונריות שלנו! שלך, דורה.

12/02/2007 | 17:53 | מאת: ריקי

חיבוקים לכולן

13/02/2007 | 07:41 | מאת: נתי

ריקי - יש לי הרגשה מצוינת שזה הטיפול המנצח!!! מחזיקה לך אצבעות נתי

11/02/2007 | 18:36 | מאת: אני1

שלום, רציתי לדעת האם בדיקת PAP פוגעת ברירית? תודה

11/02/2007 | 20:14 | מאת: ניני

היי אני, למיטב הבנתי פאפ לא פוגעת ברירית, הדגימה נלקחת מצוואר הרחם ולא פנימה משם, ובכל מקרה מדובר בגרוד עור שטחי. שיהיה בהצלחה ובשורות טובות!

-

11/02/2007 | 16:40 | מאת: נועה מ.

סליחה, לא בדקתי עד עכשיו.... כן קיבלתי, כרטיס עם ורדים..... תודה רבה!!!!!!!! נועה.

11/02/2007 | 21:06 | מאת: אירית 40

וגם בלבלתי לך את המח בכמה שאלות...עניתי על המייל שלך הכוונה למייל הזה

11/02/2007 | 13:03 | מאת: שרית

שבועיים אחרי שאיבה..הביטא 9...היום, עשיתי שוב בדיקה כדי לבדוק שזה ירד לאפס...ומה התברר?שזה עלה ל-74!!!! הרופא אמר :או שזה ברחם ולא תקין.או שזה בחצוצרה... מישהי נתקלה בתופעה???האם במקרה שזה בחצוצרה..חייבים לכרות אותה?האם בכלל יש שמץ סיכוי שזה תקין?יש לציין שאני במחזור,או כך חשבתי... רק לציין...שהוחזרו 3 עוברים.. תודה!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!1

11/02/2007 | 13:21 | מאת: ילדת האוקיינוס

שרית יקרה, לא כל הריון מחוץ לרחם חייב להסתיים בכריתת החצוצרה. זה תלוי במידה רבה במתי מגלים את זה, אז תמשיכי להיות במעקב צמוד עם הרופא שלך. מחזיקה לך אצבעות ושולחת לך חיבוק חם((((())))

11/02/2007 | 13:29 | מאת: שרית

אם אכן זה בחצוצרה..אני בשלב מוקדם ביותר... אך הבנתי שנותנים לעובר לגדול עד ששומעים דופק,כדי לדעת בודאות מה קורה....

11/02/2007 | 14:34 | מאת: ריקי

המקרה שלך בדיוק כמו שלי וכדאי מאד שהרופא יבדוק אותך בהקדם אצלי גילו את זה מאוחר מדיי ואז נאצלו לכרות לי את החצוצרה. יכול להיות גם סיכוי שתגלי שההריון כן תקין, אלא אם כן הרופא בדק אותך וראה. גם לי היו דימומים כמו במחזור כל הזמן. אגב, אצלי הוחזרו 4 עוברים בקיצור כדאי שהרופא יבדוק אותך בהקדם ויבצע מעקב, ככל שיגלו את זה מוקדם לא יצטרכו להגיע למצב של לכרות את החצוצרה, יש אפשרות לטפל בלי לכרות את החצוצרה כשמגלים בזמן. שולחת לך חבוק גדול ושהכל יסתדר לך בהקדם ריקי

11/02/2007 | 14:37 | מאת: שרית

לדעתי...אצלי זה ממש מוקדם כי את הבטא הראשונה עשיתי רק ביום רביעי...

11/02/2007 | 22:34 | מאת: אלי

שרית, זה לא בהכרח מחוץ לרחם. לי היה הריון שהתחיל בבטא 11 ועלה יפה מאוד, ראו אפילו שק אך בסוף לא ראו דופק. גם לי היה דימום שפסק אחרי שקיבלתי המון תמיכה גסטון וכו', אך לצערי הדימום חזר והיתה לי הפלה טבעית. אני מציעה לך לפנות לרופא שיתן לך מעקב צמוד, זה קצת מוזר שהפסיקו לך את התמיכה... מאחלת לך רק בשורות טובות

12/02/2007 | 10:32 | מאת: שרית

אצלי התחיל בבטא 9...זה טיפה שונה מהתחלה של בטא 11... לגבי התמיכה...אולי אתקשר יותר מאוחר לשאול..כי אולי כדאי להמשיך..אני ממש מבולבלת.. האמת?אני די נרגשת לאפשרות שבסוף זה יהיה תקין ו..מפחדת מהאכזבה שתבוא....

11/02/2007 | 12:31 | מאת: ליאת

היי בנות, האם מישהי מכן נתקלה בקשיים בנוגע להחזרים על טיפולים פרטיים? במקרה שלנו מדובר על ביטוח דקלה, אצל הרופא הוסבר לנו כי מקבלים החזרים של לפחות 60% מעלות הטיפול, בדקלה מערימים קשיים בטוענה כי הרופא אינו מנהל מח', אני יודעת שהרופא אינו מנהל מח', אבל עובדה שהמזכירה ציינה כי אמורים לקבל החזר, אשמח לעזרה, ליאת

11/02/2007 | 13:26 | מאת: ילדת האוקיינוס

שלום ליאת, אני לא נתקלתי בקשיים - לי היה ביטוח משלים של הראל. מאחלת לך הצלחה - איזה ^&%%* החברות ביטוח האלו.

היי בנות, עד כה הזרקתי מנוגון 4 אמפולות לישבן (שריר). קצת נמאס לי מהתלות הזו בבעלי, ומכל הסיטואציה הלא נעימה, וחשבתי לעבור להזריק בבטן. אשמח לקבל התייחסות ממי שמתמצאת: 1. האם בבטן פחות/יותר כואב מבישבן? אני יודעת שזה משאיר קצת סימנים אדומים. השאלה אם זה ממשיך לשרוף גם לאחר ההזרקה למשך שעות למשל? 2. האם אפשרי לסירוגין, יום אחד בבטן, למחרת בישבן וחוזר חלילה? או שזה עלול לפגוע בספיגה? 3. איך בדיוק מזריקים בבטן, האם ממש כמו את הדקא 0.1? כלומר 4 אצבעות הצידה מהטבור, מעט למטה, והכנסה מהירה של המחט ב90 מעלות, ולאחר הכנסת החומר, הוצאה מיידית של המחט מהגוף? או שההוראות שונות במקרה זה? אודה על כל מידע. שבוע טוב. שירה

11/02/2007 | 12:38 | מאת: דניאל

היי שירה אני מציעה שתתייעצי עם הרופא שלך או עם האחיות במרפאת הנשים בה את מטופלת. מנסיוני, את המנוגון הזרקתי בבטן (כ-3 אצבעות מהטבור) ולפעמים הייתה קצת אדמומית מסביב וטיפה שרף אבל לא משהו רציני שצריך להיבהל ממנו. את ההזרקה במקום אחר אסור לך להחליט לבד, ואני לא חושבת שהזרקה לסירוגין בבטן ובישבן היא בריאה ונכונה.על כל מקרה תרימי טלפון לרופא שלך להתייעץ. עדיף. בהצלחה רבה דניאל.

11/02/2007 | 13:24 | מאת: ילדת האוקיינוס

שלום שירה, 1. אני הזרקתי מנוגון רק לבטן ולא לישבן, כך שאין לי אפשרות להשוות בין שתי האפשרויות. אני יכולה להגיד לך שבבטן זה אמנם קצת שורף, אבל לא נורא ובטח שתחושת השריפה לא נמשכת שעות אחרי ההזרקה. 2. אני לא יודעת. עדיף להתייעץ עם הרופא. 3. מעולם לא הזרקתי דקא לבטן, אבל התאור שלך בהחלט נשמע מתאים גם להזרקת מנוגון - למעט העובדה שאני הייתי מזריקה קצת בזווית ולא ישר מלמעלה. בהצלחה!

היי שירה, גם לי נמאס מהתלות באחיות שבקופת החולים, לעצור בדרך, להמתין בתור וכו' ולכן התחלתי להזריק בבטן. עם כל הפחדים שבעולם הייתי גיבורה ולמדתי איך עושים זאת כמו גדולה, בהתחלה קצת מלחיץ ואח"כ זה ממש זרם ונהייה מאוד פשוט. מאוד מומלץ! 1. לפי דעתי בבטן פחות כואב, לפעמים יש סימן אך לא קריטי (ואני עוד הולכת עם חולצות בטן), למיטב זכרוני זה לא שורף במיוחד. 2. לא מומלץ להזריק בבטן וגם בישבן באותו טיפול, אם התחלת בבטן אז תמשיכי כך. 3. תפני לאחות על מנת שתלמד אותך כיצד להזריק בבטן, מאוד פשוט, לא תורה מסיני. שיהיה בהצלחה!! נ.ב. אני ילדתי לפני כחצי שנה לאחר טיפולים במשך שנתיים וחצי ו-7 הפריות, לא להשבר!!!

12/02/2007 | 17:56 | מאת: שירה

10/02/2007 | 20:59 | מאת: ילדת האוקיינוס

יקירתי, האם יש לך מייל שאוכל לשלוח לך הודעה? ילדת

10/02/2007 | 21:13 | מאת: דניאל

המייל שלי הוא: [email protected] דניאל.

10/02/2007 | 19:45 | מאת: דניאלה

היי בנות יקרות האם יש מניעה כלשהי לעבור טיפולי רייקי במהלך טיפול, דהיינו במקביל להזרקות הדקה גונל אפ וכדומה? האם זה גורם נזק או מועיל? הציעו לי לעבור במקביל לטיפול וההזרקות טיפול ריקי על מנת שאהיה רגועה וכו' מה דעתכן??? תודה דניאלה

10/02/2007 | 20:42 | מאת: ניני

היי דניאלה, קשה לי להאמין שיש משהו שיכול להזיק ברייקי, אני בעד כל דבר שיכול להרגיע שיהיה בהצלחה!

10/02/2007 | 14:43 | מאת: דניאל

המחזור הגיע כמו שעון שוויצרי היום לפנות בוקר, מה שאומר שמחר בבוקר אני מתחילה טיפול חדש.מזל שאתמול כבר הוצאתי טפסי 17 חדשים..פשוט ידעתי.. קיוויתי שלא אצטרך לחזור לטיפולים....אז קיוויתי....מישהו שואל אותי?! (סליחה על הציניות, זו דרך לפרוק כאב). מה יהיה??? מה יהיה לעזאזל??? דניאל.

10/02/2007 | 16:29 | מאת: ריקי

יהיה בסיידר, מחזיקה לך אצבעות חזק, חזק בקרוב שתינו נבשר כאן בשורות טובות שולחת לך קצת אנרגיות חיוביות מהאינטימיות אין קץ שלי אוהבת תמיד ואפילו יותר ריקי

10/02/2007 | 16:42 | מאת: דניאל

תודה על האנרגיות הנהדרות שלך. איזה כיף זה יהיה לבשר כאן את בשורתינו המיוחלת, הא? מתה לחבוק בזרועותיי את המלאך הקטן שלי, לעטוף אותו באהבה, לנשק ולהריח אותו...שיבוא כבר.. מקווה שאת מרגישה טוב.. נשיקות דניאל.

10/02/2007 | 17:48 | מאת: ילדת האוקיינוס

מחר את מתחילה את הטיפול הבא - והוא יהיה הטיפול המנצח והאחרון שלך - אמן! יקירתי, ככה זה... צריך לאסוף כוחות כל פעם מחדש. אין פעם שלא שאלתי את עצמי למה הפעם? למה שדווקא הפעם הזו תהיה שונה מכל קודמותיה ותצליח? אבל ככה זה, מסתבר שבטיפולי פריון "ככה" זו דווקא כן תשובה, וגם כשבכיר הרופאים לא מצליח להסביר לך למה דווקא הפעם השלישית, החמישית או העשירית הצליחה במקום בו קודמותיה נכשלו - העובדה עדיין קיימת, והיא - שיום אחד זה פשוט מצליח, וזהו. ובגלל זה אוספים כוחות שוב ושוב, קמים בבוקר, מחכים לתור להדקר, להחדר, להשאב ולפעמים גם להתאכזב... אבל הפעם, הלוואי שהגיע תורך, והסוף יפתיע אותך...

10/02/2007 | 17:56 | מאת: גלית

אני שמחה לשמוע שמחר בע"ה את מתחילה טיפול חדש אני מאחלת לך שזה יהיה הטיפול ה א ח ר ו ן והמנצח שלך אני שולחת לך המון חיבוקים ונשיקות והכי חשוב אנרגיה חיובית ומאמינה בע"ה שבקרוב מאוד מאוד אני אקרא כאן את ההודעה שלך שאני כל כך מחכה לה אוהבת אותך מאוד ושיהיה לך שבוע מקסים שלך גלית

10/02/2007 | 19:19 | מאת: דניאל

תודה מקרב לב. אני משתדלת לאזור את הכח הרב ביותר..בתקווה שלא אשחק ובתקווה שאצליח הפעם. טיפול 11 ראבק...מי חשב שאגיע למספר כזה? נהייתי מה-זה רגישה, אני נאנחת עכשיו ולא יודעת עוד מה לומר. אני מודה לך על הכל. באהבה דניאל.

10/02/2007 | 18:59 | מאת: נועה מ.

יהיה טוב! זה מה שיהיה! שמעת??????? את כלללללללללללללללל הצבעות שיש לי אני מחזיקה לך! (ויש הרבה טפו טפו!) &&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&& נשיקות, נועה.

10/02/2007 | 19:12 | מאת: דניאל

אם את אומרת שיהיה בסדר, אני מאמינה לך. אסור לי להתחיל טיפול בפסימיות ואסור לחשוב פסימי ואני משתדלת בכל הכח, באמת, אבל כאילו מאגרי האופטימיות נגמרים לי..ואני לא אדם פסימי, פשוט סתם כזה....כבר 10 טיפולים ראבאק, המח נשען על חווית האכזבה מאחר שהוא טרם זכה לחווית זכייה, כאילו זה מה שהוא מכיר אז זה מה שהוא מרגיש..... מקווה שבאמת יסתיים כבר בטוב. כמה בן אדם יכול לסחוב על עצמו??? תודה נועהל'ה. שבוע טוב דניאל.

10/02/2007 | 20:44 | מאת: ניני

בהצלחה יקירתי, אולי לא מהר כמו שאנחנו רוצות, אבל זה עומד להיות, טבלת היאוש כבר בסוף}{}{}{

10/02/2007 | 21:16 | מאת: דניאל

(((((((((())))))))))

10/02/2007 | 12:01 | מאת: דני

בן 41 נשוי טרי טופלתי בעבר הרחוק בכוריגון בשל קלמן כעת בניסיון להרות תנועתיות הזרע והמורפולוגיה פגומים האם ניתן להשביח את איכות הזרע לצורך הריון בתודה מראש דני אשמח אם תוכל לענות לי במייל ישירות [email protected]

10/02/2007 | 17:51 | מאת: ילדת האוקיינוס

שלום דני, מזל טוב לנישואיך. אני מאחלת לך שההמתנה להריון המיוחל לא תארך זמן רב. שאלתך בנוגע לקלמן צריכה להיות מופנית לרופא מומחה לפריון הגבר. פורום זה הינו פורום תמיכה חברתית, אין כאן רופאים ולכן נתקשה לענות לשאלתך. אתה מוזמן להשאר עמנו אם אתה מעוניין, ובכל מקרה אני מקווה שתמצא מענה לשאלתך ושתצליחו בקרוב.

09/02/2007 | 23:23 | מאת: ילדת האוקיינוס

יקירתי, התגעגעתי! המחשב הקודם שלנו סיים את חייו, ולקח לנו מעל שבוע להתארגן על החדש, אבל כעת אני און-ליין. בזמנו כתבתי לך אי-מייל ולא קיבלתי תשובה (לא ראיתי בכל אופן)... אשמח אם תכתבי לי! ילדה.

10/02/2007 | 19:58 | מאת: ניני

עדכני אותי פה אם לא מגיע...

10/02/2007 | 20:11 | מאת: ילדת האוקיינוס

09/02/2007 | 19:41 | מאת: נ.ד

שלום רב, אני ואשתי מנסים מזה 3 חודשים להכנס להריון,היא הפסיקה גלולות לפני כ3 חודשים. אחת הבעיות,שהמחזור שלה אינו סדיר,מה שאומר שקשה מאוד לחשב את יום הביוץ, גם כאשר עשינו סקס לאחד שבועיים מתחילת המחזור האחרון פתאום ירד דם. השאלה שלי היא מעבר לסיפור הזה,האם לאחר קיום יחסי המין היא יכולה מייד לשטוף את המקום או מומלץ להמתין מעט זמן? ואם להמתין, אז כמה זמן? והאם תנוחה מסויימת משנה משהו? אולי בשביל להגדיל את אחוזי הקליטה יש צורך התנוחה מסויימת? תודה רבה .

09/02/2007 | 23:21 | מאת: ילדת האוקיינוס

שלום לך, אכן כאשר המחזור אינו סדיר קשה יותר לאתר את הביוץ, ולכן לוקח לעתים קצת יותר זמן להרות, למרות שקיום יחסים כל יומיים-שלושה אמור לכסות את האופציות בכל מקרה (בהנחה שכל שאר המשתנים תקינים, כמובן). בכל מקרה, ניתן בהחלט לעשות מעקב ביוץ אם אתם מעדיפים, ישנן 3 דרכים: 1. הדרך הטבעית של מדידת חום השאר ומעקב הפרשות של האשה - שיטת השמ"פ שאם אשתך מעוניינת לבדוק אותה היא תוכל למצוא עוד מידע בפורום "לקראת הריון" ב"תפוז" (ובטח בעוד מקומות). 2. ערכות ביוץ הנמכרות בפארמים 3. מעקב זקיקים אצל הרופא. לגבי שאלתך השניה: שטיפת "המקום" לאחר קיום יחסים אינה נחשבת אמנם לאמצעי מניעה, אבל אינטואיטיבית לא נראית לי נכונה כשמנסים להרות - הרי שם נמצא הזרע. הייתי מחכה לפחות 20-30 דקות. ולגבי התנוחות - הדיעות חלוקות בנושא. יש נשים שמעדיפות לשכב על גבן ולהרים רגליים למשך זמן מה אחרי קיום היחסים כדי לתת לכוח המשיכה לתרום למאמץ הקולקטיבי, אבל יחד עם זאת כפי שאתה בוודאי יודע - לא קיימת תנוחה שנחשבת ל"בטוחה" כאשר לא רוצים להרות, ומכאן ניתן להסיק שכל תנוחה שבמסגרתה מגיע נוזל הזרע לנרתיק האשה הינה "תנוחה פוריה". בהצלחה!

09/02/2007 | 14:59 | מאת: שירן 007

היי בוקר טוב לפני כמה ימים הלכתי לעשות מעקב זקיקים יום ה12 15 הרופאה אמרה לי שאני צריכה לבייץ ממש עוד יום והבדיקות הראו שרירית שהרחם שחלות וכו' .... הכל מצוין ותקין והיה גם ביוץ יום למחרת. בדיקה האחרונה היתה ב 4.2 ב 7.2 התחיל הצאת לי דימום ממש כמו ווסת זה לא התחיל עם חום זה התחיל ממש מדם חזק הלכתי לגניקולוגית והסברתי לה מה קרה והיא אמרה שלא צריך לעשות בדיקת בירור וזה טבעי. זה פעם ראשונה שזה קורה לי והיא לא הסבירה לי למה זה קורה ממה זה יכול להיות. האמת שאני די לחוצה בגלל זה זה נראה לי מוזר שמיום הווסת עד עכשיו עבר 14 יום ושוב קיבלתי זה בטוח שזה לא ווסת? אני בת21 ואני ובעלי מנסים להכנס להריון רציתי לדעת מה אתה חושב על זה ומה אתה ממליץ לי לעשות ואם אתה מכיר את התופעה הזאת אם תוכל בבקשה להסביר לי פחות או יותר מה זה אני אשמח ? ושיהיה לכם יום נפלא

09/02/2007 | 23:27 | מאת: ילדת האוקיינוס

שלום שירן, לפי ניסוח הודעתך ייתכן והתבלבלת בפורום - ובעצם השאלה הזו מיועדת לרופא. כאן אנחנו פורום תמיכה חברתי למטופלי פוריות - נשמח כמובן לעזור לך אלא שתשובה רפואית למצב שתארת לא נוכל לתת לך כי איננו רופאים. מאחלת לך בהצלחה ומזמינה אותך להשאר עמנו!

09/02/2007 | 14:07 | מאת: GALA123

אם יש זקיק אחד מוביל וכל השאר במרחק של 3-4 מ"מ אחריו, מה עושים? נשארים בסוף רק עם זקיק אחד? או שמחכים שהשאר יתפתחו ומוותרים עליו? צריך להגיע למצב שהרוב מתפחתחים באותה מהירות???

09/02/2007 | 17:47 | מאת: נועה מ.

אם יש רק אחד מוביל והשאר יותר מאחד מאחוריו, יחכו להם. 3-4מ"מ זה לא הפרש כל כך גדול. זאת אומרת שיש לך כבר 4? יופי! שבת שלום! נועה.

09/02/2007 | 23:28 | מאת: ילדת האוקיינוס

שלום גאלה, כפי שנועה כתבה לך, לא מדובר בכזה הפרש גדול ובהחלט יש סיכוי שכל הזקיקים בטווח הזה יניבו ביציות בשלות וטובות. מחזיקה לך אצבעות!