פורום פוריות חברתי - תמיכה

שלום וברוכים הבאים לפורום החדש שלנו. אי-פריון הוא מחלה שאחד מכל ששה זוגות סובלים ממנה, ובכל זאת היא כנראה המחלה היחידה שהסובלים ממנה יזכו לשמוע מסביבתם הערות בנוסח: "זה הכל בגלל הלחץ. רק תרגעו ותכנסו להריון" או "מה, צריך ללמד אתכם איך לעשות את זה?" – תוך קריצה מבינה-עניין. במדינה בה "פרו ורבו" הוא לא רק ציווי דתי אלא אתוס לאומי של ממש, הסביבה מצפה מאיתנו להתחיל למחרת החתונה להרות וללדת ילד בכל שנתיים עד שנמלא את מכסת הילדים המקובלת במגזרנו (שניים או שנים-עשר) ומתעניינת במצב הרחם והשחלות מבלי להסס לשאול אם גודל לנו כבר משהו שם בפנים, ואם לא - מדוע. לא יפלא, אפוא, שאי-הפריון מקבל משקל רגשי נוסף על זה שקיים כבר ממילא - הכמיהה לחבוק כבר תינוק, המלווה בתחושות קשות של כשלון ובגידת הגוף, אובדן שליטה, עצירת החיים, קנאה, אשם ותסכול. ומעבר לכל - תלויה מעל הראש בכל רגע נתון עננה כבדה של עצב עמוק שלא מאפשרת להנות באמת מהחיים הנעים במעגל מייאש מחודש לחודשו – ולצידה השאלה הגדולה: מתי הסיוט הזה כבר ייגמר? אני הייתי שם, במשך כמה שנים טובות. מעקבי ביוץ שלא נשאו פרי פינו את מקומם למסלול המלא של טיפולי הפריון: בדיקות, איקקלומין, הזרעות, זריקות ולבסוף הפריות מבחנה. החודשים שחלפו הפכו לשנים, ותשובה שלילית אחת רדפה אחר חברתה. אפילו תשובה חיובית ראשונה שהרימה אותנו למחוזות של אושר נשגבים התחלפה במהרה בנפילה קשה וכואבת כאשר ההריון הסתיים, לדאבוננו, בהפלה מוקדמת. בסופו הטוב של הסיפור ציפה לנו זוג תאומים מתוקים ומקסימים, אך הדרך הקשה הזו לא נשכחה, על כל קוציה ודרדריה. והנה אני כאן, על מנת לחלוק איתכם את נסיוני העשיר, לצערי, מזווית מבטה של מטופלת פריון לשעבר. את הידע הרפואי בנושא הפריון תקבלו מהפורום השכן של פרופ´ זיידמן, אבל כאן תוכלו למצוא תשובות לכל השאלות האחרות שמציקות לכם: • איך שומרים על שפיות בכל התקופה הזו? • כיצד משלבים טיפולים וקריירה? או: האם החיים חייבים להעצר? • מה אומרים לסביבה? למי מספרים על הטיפולים? • כיצד (והאם) שומרים על קשר עם חברה שהרתה חודשיים אחרי החתונה ושנתיים אחרי שאנחנו התחלנו לנסות, והאם ניתן לפרגן לה מכל הלב? • איך מתחמקים מברית המילה של האחיין מבלי להסתכן בנידוי משפחתי? וכל שאלה נוספת שתעלה בהקשר הזה, כמובן. ובעיקר, הפורום נועד להעניק אוזן קשבת שבאמת מבינה, כתף לבכות עליה ויד חמה שתאחז בידכם עד ליום בו תגיעו גם אתם לסופו של המסע, בו תראו את המראה היפה ביותר בעולם – הבהוב מרצד על מסך האולטרסאונד המצביע על ליבו הפועם של האוצר החדש שלכם הנובט בקרבכם. ברוכים הבאים לשהות קצרה מהסיבה הנכונה! לכניסה לחצו - פורום פוריות
14651 הודעות
9817 תשובות מומחה

מנהל פורום פוריות חברתי - תמיכה

17/01/2007 | 22:06 | מאת: ילדת האוקיינוס

אם את עוד ערה... תראי, חשבתי שוב על הפרוטוקול המוזר שלך... אז אם באמת את ממשיכה עם הדיכוי כדברי שולמן, זה עדיין לא אומר שאת צריכה לוותר על הביוץ הנוכחי. תחגגי עם בנזוגך הלילה, ומחר, וגם מחרתיים לשם ביטחון... במידה ותהרי, המשך הדיכוי לא יפגע בהריון. יש לא מעט סיפורים על נשים שנכנסו להריון בדיוק כשהתחילו דיכוי במסגרת פרוטוקול ארוך, וכשחיכו למחזור הוא פשוט לא הופיע... הלוואי שכך יקרה גם אצלך. לילה טוב!

17/01/2007 | 22:39 | מאת: נורית

בדרך כלל אני לא מתערב בתגובות של אחרות אלה אם אני רואה תשובות לא נכונות. במקרה הזה מרגישה צורך לחזק את דבריה של ילדת. ממש נכון באמת רק 'חגיגה' כאן תשמור על כל האופציות פתוחות. כל הכבוד אני לא חשבתי על זה...ישר כוח. נורית.

19/01/2007 | 19:11 | מאת: GALA123

לא הספקתי להיכנס עד היום אבל זה בדיוק מה שעשינו :-) תודה לכן על החיזוק.... מי יודע בכל מקרה שולמן העלה לי את המינון לשתי אמפולות ביום ואני טסה בשבוע הבא ל4 ימים ככה שאני אמשיך להזריק דקה עד ליום חמישי ורק ביום שישי יעשה בדיקות חוזרות. ככה שבמקום פרוטוקול קצר קיבלתי פורוטוקול מ - מ - ש א - ר - ו - ך!!!!

17/01/2007 | 21:54 | מאת: דניאלה

בננות אתן יכולות לתאר לעצמכם כמה אסותא בית חולים עתיק אני כבר בת 42 אבל מה לעשות יש סנטימנטים.....חשבתי ששם אני אסגור מעגל.... בינתיים לא הולך...מקווה ששולמן יגשים חלומי בינתיים נותר רק להתפלל חזק חזק בשביל כולנו נשיקות דניאלה

17/01/2007 | 22:02 | מאת: ילדת האוקיינוס

שלא לדבר על פרוטקציה (-: מאחלת לך ולשאר בנות הפרום היקרות הצלחה במהרה. לילה טוב ושינה מתוקה!

17/01/2007 | 22:04 | מאת: דניאלה

תודה ילדת יקרה נשיקות ולילה טוב דניאלה

17/01/2007 | 21:08 | מאת: רננה30

שלום חדשה בפורום זה. בחודש הקרוב אם לא אהרה (אחרי שנת טיולים בהזרעות עם זריקות)צריכה לעבור הפרייה באסותא כשפרופסור זיידמן יהיה הרופא הפרטי שלי.קצת הפחדתם אותי עם אסותא.יש אלטרנטיבה אחרת?איפה עוד אפשר לעשות הפריות?

17/01/2007 | 21:20 | מאת: דניאלה

בנות שלא נתבלבל אבל שמעתי שלמעבדה באסותא יש שם שחבל על הזמן.... נראה לכם שרופאים מובילים יעשו שם הפריות לכולם חשוב השם בהרבה מקומות מגלים חוסר רגישות וזה לא בסדר גם אני מתעצבנת אך הסך הכל אני חושבת שהם בסדר שם ובכלל מי שמגיעה עם רופא פרטי כמו זיידמן או כמוני אצל שולמן אני מניחה שפחות מרגישים חוסר נוחות שיהיה לכולנו בהצלחה במסע הארוך הזה דניאלה

17/01/2007 | 21:22 | מאת: ילדת האוקיינוס

שלום רננה, למה הפחדנו אותך עם אסותא? תראי, ברור שיש עוד מקומות (למרות שאני לא יודעת עם איזה מהם זיידמן עובד באופן פרטי, ועליו לא הייתי מוותרת) - אבל לכל מקום יש את היתרונות והחסרונות שלו. ביחידות IVF קטנות יותר בבתי חולים כמו וולפסון או אסף הרופא שמעתי דברים טובים על האווירה החמימה והביתית יותר, אבל באסותא ובתל השומר ה"בתי חרושת" המעבדה נחשבת טובה יותר וזה חשוב. ויש עוד המון שיקולים, כאשר לדעתי מקום מגורים ונגישות הוא גם כן חשוב מאוד. לצערי, לא כל זוג מצליח בטיפול הראשון או השני, וכשהדרך מתמשכת והטיפולים הופכים להיות חלק מהחיים (שלא יקרה לך, אבל כדאי לדעת..) יש חשיבות לאיזה מקום תוכלי להגיע בקלות יותר, להפסיד פחות שעות עבודה וכו'. אני מציעה לך להתייעץ עם זיידמן - את בידיים נפלאות.

17/01/2007 | 21:46 | מאת: נורית

האמת ששיכול המעבדה די מכריע אצלי כי היתי במשך שנים במחלקה שנחשבת מעולה ביחס ואנושיות אבל בסופו של דבר לא סיפקו את השחורה לכן המעבדה זה הכי חשוב. זכרונות ה- IVF בראשון באסותא>>> אצלי היה מרדים שממש לא היה נעים ושהעליב אותי על השומן שלי בנוסף זמן ההמתנה {בצום} לשאיבה היה משהו כמו 4 שעות כאשר חשוב לציין שהגעתי בזמן. לאחר שיחה עם זיידמן הוא אמר לי שהבעיה של המרדים נפתרה ולגבי ההמתנה כדי להתקשר אילו באותו יום כדי לחסוך לי את כל ההמתנה ושעות הצום המיותרות. לגבי מיבנה בית החולים והמחלקה הכל ממש ישן וקטן החדרים צפופים אני ישנתי בחדר עם עוד 4-5 מיטות בצפיפות כזאת שהרגשתי כמו בקופסת סרדינים טוף נו כמה שעות צפוף אם זה המחיר זה שווה. אז אם את שואלת אותי אז אני שקלתי בן לעבור לתל השומר ובן להשאר באסותא ובינתיים אני שם בשל המעבדה. עפ"י מה שצינתי כדי לך ללמוד כדי שלך לא יהיו אותם בעיות למשל זמן המתנה>>> דברי עם זיידמן שיתן לך מענה וכו'... בהצלחה.

18/01/2007 | 10:14 | מאת: נועה מ.

אני מאד שמחה לשמוע גם דרכך שהבעיה עם המרדים (אצ'ין) נפתרה.... קיבלתי מכתבים ממשרד הבריאות לאור תלונתי שנתחו לו תיקי ברור על התנהגותו, וזיידמן גם סיפר לי שהוא זומן לקבל מקלחת טובה ממנהל אסותא.... אז בואי נדאג שיצורים שכמותו לא יהוו יותר בעיה בתהליך המתיש הזה.... רננה, אני גם מטופלת של זיידמן, כרגע בהריון לאחר הפריות איתו, ואכן כשהייתי באסותא בהפריה הראשונה לא באופן פרטי, המצב היה לא נעים. אך מאז שזיידמן ליווה אותי המצב היה אחר לגמרי, ואין לך סיבה לדאגה. שיהיה בהצלחה גדולה! נועה.

02/04/2008 | 07:20 | מאת: שיר

רציתי לדעת אם פרופ' זיידמן הוא הרופא הכי מומלץ באסותא לענייני פוריות או שאתן ממליצות על רופא אחר באסותא השלום. כשכוונתי היא גם כמובן במקצועיות וגם ביחס אישי. תודה

17/01/2007 | 20:43 | מאת: נורית

למי כדי לפנות ליצוג משפטי בנושא תביעה אזרחית בדיני עבודה בשל הרעה בתנאים ופיטורים אישה שנמצאת בטיפולי פוריות שתרם מלאו לי שנתים מיום הראשון ליצאתה לחופש לצורך טיפולים ותרם מלאו 150 יום מיום האחרון לחזרה מהחופשה האחרונה. כל מידע יתקבל בברכה. נורית.

17/01/2007 | 21:04 | מאת: ילדת האוקיינוס

שלום נורית, זה תלוי כמובן בתקציב האשה.. יש כמה משרדים נחשבים מאוד בתחום דיני העבודה, אני לא רוצה לנקוב בשמות כדי לא לעשות פרסומת, אבל לא קשה לאתר אותם. הבעיה היא כמובן שהם גובים שכר טרחה גבוה ואולי אפילו לא ירצו להתעסק עם תביעה שתראה להם קטנה מדי. בהנחה שיש מגבלה בתקציב, הייתי מציעה לאשה בראש ובראשונה לפנות לאחד מהגורמים המוסדיים שנותנים ייעוץ משפטי חינם לאזרח ושנועדו במיוחד למקרים כאלה: למשל, נעמ"ת או שי"ל (תוכלי למצוא בקלות מידע באינטרנט או אפילו בדפי זהב המקומיים). נראה לי שבכל מקרה שווה להתחיל איתם, כדי לבדוק אם יש לה בכלל קייס - לצערי הדין לגבי פיטורי אשה בטיפולי פריון אינו זהה לזה של פיטורי אשה בהריון, ומקל יותר עם המעביד, כך שלעתים גם במקרים שאי-הצדק זועק לשמיים המעביד יוצא חלק.... אבל כדי לעודד אותך - יש לי חברה שפוטרה לפני כמה שנים מחברת הייטק גדולה שביצעה פיטורי צימצום (פיטרה איזה 10% מהעובדים שלה בשל קריסת ההיטק שהיתה אז). יותר מחצי שנה אחרי הפיטורין היא הכירה אותי, ורק דרכי נודע לה על עניין הפיטורין וטיפולי הפריון. למרות שלשתינו היה ברור שהעניין אבוד (מכיוון שברור שלא פיטרו אותה בגלל הטיפולים, וגם בגלל שקיבלה מהם חבילת פיטורין שמנמנה שלא ממש רצתה להחזיר להם אותה..), ניסחתי בשבילה מכתב לחברה שפיטרה אותה, והם שילמו לה סכום כסף נאה נוסף.... כך שגם אם הדין לא לצידך שווה לפעמים להלחם, או לפחות לנסות. בהצלחה!

17/01/2007 | 21:18 | מאת: נורית

את יכולה לשלוח לי במייל את העורכי הדין הנחשבים בתחום? וכן לצערי תקציבי מעורר דאגה /-: אבל נראה אולי?

17/01/2007 | 18:41 | מאת: אניה

עוד לא ראינו דופק. אני עם תמיכה של קרינון והיום היה דימום קל על המקל - מי שמכירה קרינון.. האים לדאוג או שזה סתם התרחבות כלי דם? האם קרה למישהי?

של דימומים אבל ליתר ביטחון תעקבי אחרי זה ותדאגי את הרופא שלך. מזל טוב.

17/01/2007 | 20:27 | מאת: ילדת האוקיינוס

שלום אניה, שמעתי כבר יותר מפעם אחת על כך שקרינון גורם להפרשות ורדרדות (אני אישית לא התנסיתי בקרינון). בכל מקרה, גם דימום של תחילת הריון שאינו נובע מהקרינון הוא תופעה שכיחה, והריונות תקינים רבים התחילו עם דימומים. ובכל מקרה, אין לך הרבה מה לעשות בשלב הזה - מלבד להמשיך בתמיכה (ואולי להגביר אותה בהתייעצות עם הרופא), ולהמשיך להחזיק אצבעות להמשך הריון תקין. בהצלחה!

17/01/2007 | 16:26 | מאת: עדי

הי לא ברור לי איך סופרים הריון של ivf. המחזור האחרון שלי היה ב-12/12 וההחזרה היתה ב-27/12. סופרים כמו הריון רגיל או מיום ההחזרה? הרופא "הסבלני" שלי לא ממש הסביר לי הוא רק אמר לי ששק ההריון קטן לדעתו, הוא 8 מ"מ היום. ניני, יש לי רק שק אחד... לדעתי אתמול נפל לי אחד בלילה... יצא לי מעין גוש כזה עם דימום... שאלתי אותו לתוצאת הבדיקה שהיתה 7461, שבוע מהראשונה שהייתה 150, והוא אמר שסופרים כל 36 שעות ולא כל יומיים, כך שזה לאו דוווקא מעיד על יותר מעובר אחד, מוכר לך? אני קצת מבולבלת ונרגשת, לא כל-כך יודעת איך להתייחס למה שהוא גילה היום,משתדלת להיות אופטימית ולהאמין שמה שצריך לקרות קורה וזהו!

17/01/2007 | 17:55 | מאת: רומי

קודם כל שיהיה בשעה טובה.... לגבי הספירה, כל הריון נספר עפ"י היום הראשון של המחזור האחרון וכך יספרו לך עד הסוף, עם ivf ובלי ivf כך שאל תסתבכי ותחשבי מיום ההחזרה, שיהיה בהצלחה ותעדכני, רומי

17/01/2007 | 19:10 | מאת: נועה מ.

קודם כל מזל טוב, ומקווה שימשיך ויתפתח יפה! לגבי חישובי תאריכים, כל רופא נוהג אחרת, זיידמן סופר למשל שבועיים אחורה מיום ההחזרה כיום ראשון של ווסת אחרונה. בהצלחה בהמשךךךךךךך, נועה.

17/01/2007 | 20:34 | מאת: ריקי

קודם כל מזל טוב על ההריון ושיהיה תקין וקל דבר שני אל תכנסי ללחץ, תעקבי אחרי ההתפתחות ותעשי שוב אולטרסאונד הכל עוד יכול להשתנות ולהתפתח ולהיות תקין מחזיקה לך אצבעות חזק שהכל תקין שולחת חיבוק ריקי

17/01/2007 | 20:39 | מאת: ילדת האוקיינוס

עדי יקרה, לגבי חישוב גיל ההריון: כידוע, הריון טבעי נחשב כאילו התחיל ביום הראשון של הוסת האחרונה, וממנו מתחילים לספור את השבועות. בהריון IVF לא מתייחסים לווסת האחרונה אלא סופרים שבועיים אחורה ומתייחסים ליום שהתקבל כאילו הוא היום הראשון לווסת האחרונה. עכשיו השאלה היא - שבועיים אחורה ממתי? אז יש בקרב הרופאים שתי אסכולות: יש הטוענים כי צריך לספור שבועיים אחורה מהשאיבה, ויש הטוענים שצריך לספור שבועיים אחורה מההחזרה. מכיוון שמדובר ביומיים-שלושה הפרש בין שתי האסכולות, זה לא ממש משנה. לגבי הבטא - כבר שנים שכל מי שאי פעם נתקלתי בו, רופאים ומטופלים כאחד, מדברים על הכפלה של בטא כל יומיים ולא כל 36 שעות, ולמעשה אפילו "נותנים הנחה" ומסתפקים בהכפלה של 1.6 כל יומיים במקום 2, כך שמה שהרופא שלך אמר לגבי ה-36 שעות נשמע לי קצת מוזר. בכל אופן - העליה שלך נראית מרשימה! ולגבי שק ההריון וגודלו - כאן באמת אין מה לעשות מלבד לחכות ולהחזיק אצבעות! וזה מה שכולנו כאן עושות איתך...

17/01/2007 | 13:30 | מאת: מינה

שלום-אני מטופלת באסותא ביום שישי היתה שאיבה היו לי 7 עוברים השארתי אותם בחוץ כדי לראות אם הם מתפתחים היום רביעי,התקשרו אליי ואמרו לי שהם לא התפתחו לבלסטוציסט!!!!! שאלתי תאחות, הם לא התפתחו בכלל? אז היא עונה לי ,לא התפתחו לבלסטוציסט.... היה לי חשוב לדעת אם בכלל לא התפתחו,והיא לא הרגיעה אותי, אמרה לי נראה מחר ונסתכל ונודיע לך!!!!!!!!!!!! מה לעשות!!!!!

17/01/2007 | 14:35 | מאת: רומי

אם הבנתי נכון, לא עשו לך החזרה אלא חיכו שכולם כביכול יתפתחו לבלסטוציסט? אם כן נשמע לי סיכון קצת כי אמורים להחזיר לפחות 2 לאחר 3 ימים ואם יש בהמשך בלסטוציסט יכולים להחזיר לך גם אותו, מה שנקרא החזרה כפולה.. אם את כולם השאירו להתפתח, בהחלט יכול להיות שלא נשאר דבר, תנסי להסביר לי שוב מה בדיוק עשו.. רומי

תודה על התגובה השארתי את כולם, לא עשיתי החזרה בכלל היום זה יום מס' 5 להפריה, השאיבה היתה ביום שישי,אמרו לי שלא הגיעו לשלב בלסטוציסט, התפתחו קצת אבל לא הגיעו למס' 100 תאים ומעלה....דבר שמלחיץ אותי נורא!!! אמרו לי שמחר יצרו איתי קשר. האם זה קרה למישהיא, האם זה נפוץ!!!! אני במתח. מה עליי להסיק מזה

17/01/2007 | 20:45 | מאת: ילדת האוקיינוס

אצלי החזירו 3 עוברים ביום ה-3, הקפיאו עוד 5 ואת ה-3 ה"מצ'וקמקים" שלא נמצאו ראויים להקפאה גידלו לבלסטוציסטים. ביום החמישי לא היה אף בלסטוציסט, אז אמרו לי שממשיכים לגדל אבל זיידמן אמר לי לא לצפות ליותר מדי. למחרת, ביום הששי, קיבלתי טלפון מפתיע מאסותא לבוא להחזרה כי צמח לו בלסטוציסט יפה! בסוף נולדו תאומים, אחד מהם כמעט בטוח הבלסטוציסט לדברי זיידמן (לפי מיקומו ברחם וכי הוא התפתח מאוחר יותר מאחיו). היום הם בני שנתיים וחצי, ועכשיו הבלסטוציסט שלי שר לו במיטה אז אני אלך להשכיב אותו סופסוף לישון... מחזיקה לך אצבעות להפתעה חיובית כזו מחר!

17/01/2007 | 12:42 | מאת: לי

היי נועוש, איך את מרגישה? תעדכני אותי מאחלת לך רפואה שלמה אוהבת לי

17/01/2007 | 15:49 | מאת: נועה מ.

בלילה היה די הורא, לא ממש ישנתי עם כאבי ראש.... היום קצת יותר טוף.... היה עוד חום אתמול בלילה והיום בבוקר, אבל יש איזה תרופה הומאופתית שמחוללת ניסים - אינפלוג'יפ. האקמול הוריד לי את החום רק ל 37.6 והאינפלוג'יפ אח"כ הצליח להוריד לי ל 36.9 ואותו דבר הבוקר.... לא נורא, יום יומיים במיטה ואני מקווה לחזור לכוחותי... תודה יקירה על ההתעניינות! שלך, נועה.

17/01/2007 | 12:39 | מאת: לי

מחזיקה לך אצבעות לבשורות טובות! תעדני אותנו שלך לי

17/01/2007 | 18:53 | מאת: נועה ב'

הי לי, תודה לך ולכל שאר המחזיקות. כמה טוב שאתן כאן! מחר עוד בדיקה. נראה... נועה ב'

17/01/2007 | 10:25 | מאת: חן

היי בנות, אתמול העברנו 3 מנות קפואות של זרע לאסותא. הבאנו אותם בטרמוס (רגיל) למזכירות ב IVF וזהו.... האם אנחנו אמורים לקבל אישור מהמעבדה / בנק הזרע שאכן המנות התקבלו וכמה? מכיוון שאלו הן מנות של TESSA אני מפחדת שלא יטופל בזהירות יתרה... תודה, חן

17/01/2007 | 10:50 | מאת: ילדת האוקיינוס

שלום חן, אני לא מתמצאת בפרטי ההליך שתארת, אבל במקומך הייתי מרימה טלפון למעבדה באסותא לוודא איתם שמנות הזרע שלכם נתקבלו, נרשמו, ואוחסנו כיאות. בהצלחה!

אם הייתה בעיה כבר היו מתקשרים אליי מהמעבדה... וטרקו ת'טלפון... מה אומר, רגישות ואמפטיה זה כנראה לא הצד החזק שלהם.. מקווה שאכן הכל בסדר .... האם זה סתם חוסר כימיה שלי עם הצוות שם או שהם באמת לא ככ נחמדות?? אני עוברת שם את ההפריה באופן פרטי כך שהכי חשוב מבחינתי זה הרופא ... יום נפלא, חן

17/01/2007 | 09:43 | מאת: GALA123

בוקר טוב, אני בפרוטוקוך קצר, הפריה ראשונה, אחרי 12 זריקות של דקה 0.1 הגעתי הבוקר למעקב ונצפו 3 זקיקים: 24 בימין, 21 בשמאל ו 13 בשמאל. רירית: 6.8 מה הקטע? מישהו יכולה להסביר? יש לי יותר זקיקים בדיכוי מאשר במחזור ללא הורמונים. אני לא מצליחה להשיג את שולמן, אין סיכוי להפריה החודש, נכון?

17/01/2007 | 10:12 | מאת: נועה מ.

נשמע מוזר ביותר........ האם יתכן ומדובר בציסטות ישנות אולי ולא זקיקים? אבל בעצם רירית של כמעט 7... משהו לא הגיוני. דברי עם רופאך ודווחי לנו מהר! מקווה שלא הכל אבוד לטיפול! שלך, נועה.

17/01/2007 | 10:46 | מאת: ילדת האוקיינוס

גאלה יקרה, באמת מוזר מאוד! ברור שהפרוטוקול המקורי לא יצא לפועל כפי שתוכנן (זוכרת מה שכתבתי לך על כמה קשה לצפות את תגובת הגוף?), אבל נראה לי שאולי יש מקום להזרעה מיידית כדי לא לבזבז את שני הזקיקים היפים שנוצרו. את חייבת להשיג את שולמן עוד היום... מחזיקה לך אצבעות!

17/01/2007 | 14:29 | מאת: GALA123

דיברתי עכשיו עם שולמן והוא רוצה להמשיך עם הדיכוי! יש 3 זקיקים, רירית של 6.8 E2 1400 ו P0.7 אני לא מבינה? למה להמשיך? אם אני אמשיך זה יהרוג את מה שיש, לא? איך אני יודעת שלא יהיה הביוץ? ואז מה יקרה? נתחיל מההתחלה? אווווווווףףףףףף הוא מעצבן אותי.........

17/01/2007 | 15:43 | מאת: נועה מ.

אני חושבת שהמקרה שלך צריך להיות מונחה רופא, כי רנחנו לא ממש מבינות בתהליך עד כאלו דקויות.... ממה ששמעתי עד כה על שולמן זה שהוא רופא מצויין, ואפשר לסמוך עליו. אז אולי עדיף להקשיב פה לדעתו? עדכני אותנו בכל פרט בהמשך, מבינה מאד את חוסר האונים, בעיקר כשהגוף לא מגיב בדיוק כמו שמצפים.... אני למדתי שאין דרך שבעולם לצפות באופן מדוייק איך יגיב הגוף שלנו לכל פרוטוקול, ולפעמים לפרוטוקולים זהים הגוף מגיב אחרת.... נסי לזרום עם הטיפול, ובואי נראה לאן זה יוביל? ממשיכה להחזיק לך אצבעות &&&&&&&&&& שלך, נועה.

17/01/2007 | 21:12 | מאת: ילדת האוקיינוס

וואו, ממש מוזר! האם הפנית את תשומת לבו לנתונים? הרי גם בדיקות הדם מאשרות את זה שמדובר בזקיקים ולא בציסטות (כפי שנועה בצדק העלתה השערה), ושאת נמצאת לקראת ביוץ... מדבריו נראה כאילו הוא רוצה פשוט להתעלם מהביוץ ולהמשיך הלאה. תראי, שולמן הוא רופא משכמו ומעלה וקטונתי מלהטיל ספק בפרוטוקולים שלו, אבל ברור לי שאני במצבך הייתי מתעקשת לברר איתו בדיוק למה הוא רוצה להתעלם מהביוץ הקרב במקום לנצל אותו. זה ממש מסקרן אותי. אשמח אם תעדכני, וכמובן אני ממשיכה להחזיק אצבעות חזק לכך שהטיפול המוזר יסתיים בהריון תקין ומשעמם!

17/01/2007 | 17:23 | מאת: נורית

זוכרת שכתבתי לך על הפרוטוקול שקיבלת? שאני איני מכירה ולא ממש הבנתי אז למה אמר לך הרופא שהפרוטוקול שלך ארוך ולמרות זאת את מתחילה דיכוי מיום הראשון למחזור? לפחות עפ"י מה שאני מכירה הדיכוי הארוך מתחיל מיום 17-25 מיום המחזור הראשון של המחזור הקודם. את מקבלת בנוסף לדקפפטיל משהו? כמו גונל F או מנוגון או פירוגון בקיצור מה את מקבלת מלבד הדקפפטיל את לוקחת DHEA? מה שכן לי נראה שאם פרוגסטרון 0.7 את לא מדוכת מלא והמערכת שלך עובדת אבל את עדין לא לפני ביוץ ומלבד הרירית שהיא תקינה בשלב זה {קצת דקה אבל היא עוד תעלה עם עלית הפרוגסטרון} נראה שהזקיק 24 כבר לא בונים עליו ונתונים הזדמנות לקטנים להתפתח. מה היה רשום בתוצאות בדיקת אולטרסאונד? בהצלחה.

17/01/2007 | 19:02 | מאת: נועה מ.

אני כן הייתי על פרוטוקול ארוך עם דיכוי מיום 2 למחזור... יש כזה פרוטוקול, אולי פשוט גאלה מגיבה אליו אחרת? שיהיה ערב נעים, נועה.

17/01/2007 | 09:40 | מאת: אורחת

שלום אני התחלתי מעקב זקיקים במרפאת לין, רציתי לשאול כמה שאלות לגבי הצוות במרפאה, יחס, מקצועיות וכו'. אשמח אם תוכלו לנדב לי מידע... תודה

20/01/2007 | 10:40 | מאת: שרית

שלום לך! אצל מי בלין את מטופלת? עד כמה שאני יודעת על המרפאה בלין שהם מספיק מקצועיים יודעים את העבודה שהם עושים. אני אומנם הייתי שם כי לפני תקופה מסויימת גם מרפאת הפריה חוץ גופית היתה שם אז אני קצת מכירה את הצוות. אפשר לסמוך עליהם את יכולה לנסות . שיהיה לך המון בהצלחה

21/01/2007 | 14:48 | מאת: אורחת

היי שרית אני מטופלת אצל דר' יורם גלעדי כרגע אבל הבנתי מהאחות שהם לא משייכים לרופא קבוע כי כל אחד מהם עובד כמה ימים בשבוע, אז אני יכולה לעבור בין שניהם. זה נשמע לי לא כל כך טוב, אבל אין ברירה. הייתי בטוחה שעושים שם גם הפריה חוץ גופית. איפה עושים הפריה חוץ גופית? איך התרשמת מדר' יורם גלעדי? תודה

16/01/2007 | 19:15 | מאת: נועה מ'

שום דבר לא הולך כמו שצריך!!! עשיתי היום בדיקה והתוצאה היא 18.8. מה זה אומר? מה עושים? יש למה לחכות? אני ממש מתאפקת לא להתקשר לרופא הרגע, כי מה שזה לא יהיה, זה אמור להיות מסוגל לחכות למחר... מה אתן אומרות? חייבת תגובה ממישהו... נועה מ'

16/01/2007 | 19:20 | מאת: ב', כמובן ש- ב'

מ' - מצטערת. נכנסת לי לנשמה... זה בגלל שאין כל קשר ביני לבין האות ב'. פשוט לסמן היררכיה. אז שוב - סורי ואני מקווה שלא בלבלתי כאן את כולן! נועה ב'

16/01/2007 | 19:36 | מאת: ילדת האוקיינוס

לא הייתי כאן כמה ימים ואני קצת מחוץ לעניינים, מצטערת... אני מניחה שאת מתכוונת לתוצאת בטא, כן? אז ככה - המספר מראה שיש הריון, אבל הוא נמוך מאוד ולכן עוד לא אמרתי מזל טוב... מה שצריך לעשות במצב כזה זה להמשיך את התמיכה, כי קרו כבר ניסים, ולעשות בדיקה נוספת בעוד יומיים. כולנו מחזיקות לך חזק את האצבעות לקבלת בטא מוכפלת, משולשת, גדולה ויפה מחרתיים. הסיכוי לכך אמנם לא גבוה, אבל קיים, אז בינתיים אנחנו עוד לא מוותרות! ((חיבוק))) יקירתי

16/01/2007 | 19:45 | מאת: ריקי

הבדיקה שלך מראה שיש התפתחות של הריון וצריך לעשות בדיקה חוזרת בעוד יומיים כדי לוודא שיש הכפלה ולכן עדיין יש למה לחכות, היו נסים שהריונות תקינים התחילו כמו אצלך. לגבי אם להתקשר לרופא או לא, את אכן יכולה להתקשר אם את מרגישה שאת לא יכולה להתאפק. מחזיקה לך אצבעות חזק חזק ריקי

16/01/2007 | 19:50 | מאת: ניני

היי נועה, זו אכן תוצאה מבעסת של לא-פה-לא-שם, אבל אי אפשר להתעלם מהעבודה שזה בפרוש לא שלילי, ואולי זה הריון מאד מאד צעיר שעדיין רמת הבטא שלו לא המריאה. אז יקירתי, עוד טיפת סבלנות, לחזור על הבטא ולא לוותר לה, אנחנו רוצות אותך בהריון!! בהצלחה ממוש((((()))))

16/01/2007 | 19:56 | מאת: נועה(בלי אותיות)

אתן נהדרות. אני כל כך צריכה תגובה של מישהו, וכל כך לא בא לי לדבר עם הקרובים לי. רוצה להגיד להם דברים ברורים. אני מרגישה את הדמעות של התסכול מתחילות להגיע, ולא בא לי לתת להם. נראה... אני מבינה שאין ברירה, אלא לחכות יומיים ארוכים ארוכים לבדיקה או למחזור שיקדים אותה. מ' - שוב מצטערת. זה לא רצוני. אני פשוט נורא רוצה להידבק בהצלחה שלך! אז מעכשיו בלי אותיות. פשוט נועה. תודה ענקית לכולכן על מהירות התגובה. אוהבת אתכן, נועה.

16/01/2007 | 20:43 | מאת: נתי

17/01/2007 | 10:08 | מאת: נועה מ.

אם אני בנשמתך.... למה שיהיה לנו אכפת :-)?.... מקווה שהכל בסדר ושהבטא תעלה ותעלה!!!!!!!!!!! מקווה שהבוקר כבר דיברת עם הרופא והוא הרגיע אותך..... רק בשורות טובות יקירתי! ויאללה תדבקי ממני!!!!!!!!! אצבעות בהחזק &&&&&&&&&&& נועה.

16/01/2007 | 22:47 | מאת: שושנית

הי נועה ב', הי נועהמ' האמת שנבהלתי מאד מאד ששום דבר לא הולך כמו שצריך.... בהצלחה לשתיכן, נועה ב', תאספי כוחות אנחנו יחד במלחמה הזו, וננצח בקרוב בעזרת ה'. רק ענין של זמן. לילה טוב, שושנית

16/01/2007 | 10:34 | מאת: שרון

לפני מס' ימים החזירו לי שני עוברים מוקפאים. חלק מהעוברים היו הפריות רגילות וחלק במיקרומניפולציה. כששאלתי אם העוברים המוקפאים הם מהפריות רגילות או ממיקרומניפולציה, בבית חולים אסותא טענו שהם לא יודעים כי הם ערבבו את העוברים הרגילים והאחרים ביחד. הרופא שלי אמר שגם הוא לא יודע. לדעתי זו שערוריה. איך באמת אוכל לדעת את מקור העוברים שהוחזרו לי? במידה ואקלט להיריון והעוברים האילו הם ממיקרומניפולציה האם אני צריכה לעבור אילו בדיקות מיוחדות? האם יש קשר שהעוברים האילו היו בלוציסטים? אנא את עזרתכן בעניין.

עוברים אילו נחשבים חזקים וטובים>>> ועוד התעוררו לחיים מהקפאה אז בבקשה להיות מרוכזת בהצלחה שלהם ולחשוב מחשבות חיוביות. בהצלחה.

16/01/2007 | 19:48 | מאת: ילדת האוקיינוס

שלום שרון, אני מסכימה איתך שזה לא בסדר שערבבו בין שני סוגי העוברים, למרות שבפועל לא ידוע לי על בדיקות מיוחדות שעושים בהריון של עוברים ממיקרומניפולציה. גם אני עשיתי את הטיפולים באסותא, ידוע לי שבטיפול המנצח מחצית ממהפריות הושגו בצורה רגילה ומחצית ממיקרומניפולציה, ואני מודה שאפילו לא שאלתי ועד היום אני לא יודעת כמה מהעוברים שהוחזרו לי, ולכן גם משני התאומים המקסימים שלי, אחד מהם, שניהם או אף אחד מהם נוצר ממיקרומניפולציה. הסיבה ל"אדישות" שלי היא שלפי המידע שהיה בידי אז, ההבדל במומים בעוברים בין שני הסוגים היה זניח ולכן לא היה משפיע על החלטתי לגבי איזה בדיקות לעשות בהריון. ייתכן שהיום המחקרים מראים כבר אחרת ויש יותר משמעות, לא יודעת. אגב, אצלי ההחזרה היתה כפולה ובמקרה אני יודעת מי מהילדים שלי הוא הבלסטוציסט (מכיוון שאחד התאומים היה קטן יותר ו"פיגר" אחרי אחיו בהתפתחות זיידמן אמר שכפי הנראה הוא הבלסטוציסט, ולפי מיקומו ברחם אני יודעת במי מהילדים מדובר). למיטב ידיעתי אין מחקרים שמראים על סיבה נוספת לדאגה כשמדובר בבלסטוציסטים בהשוואה לעוברים בני 2-3 ימים. בקיצור - הכעס שלך מוצדק, אבל כנראה שאין משמעות מעשית למידע הזה. בהצלחה!

16/01/2007 | 09:46 | מאת: אור

שלום בנות, כמה ימים לאחר החזרת עוברים אפשר לבצע בדיקת הריון ביתית. במידה והטיפול לא מצליח תוך כמה ימים אמור להופיע וסת. תודה ויום טוב בשורות טובות לכולם

16/01/2007 | 16:15 | מאת: רומי

היי אור, כידוע בדיקות ביתיות יכולות להצביע על הריון רק כאשר הבטא היא מעל 50 , כך שאם תבצעי את הבדיקה ביום ה-10 - 11 למשל מההחזרה יכול להיות שתראי הריון רק עם הבטא גבוהה, ויכול להיות שיהיה הריון אך לא תראי זאת כי הבטא נמוכה מ-50 כך שקשה ליעץ לך, כמובן שהכי בטוח לחכות לבדיקת הדם ביום ה-12 מההחזרה וזאת תהיה תשובה וודאית, ווסת יכולה להופיע גם לפני בדיקת הדם וגם מספר ימים אחרי כך שזה משתנה אצל כל אחת, בכל אופן מחזיקה לך אצבעות להריון !!!!! רומי

15/01/2007 | 20:26 | מאת: גלית

מה שלומך? אני מקווה שהכל טוב מה איתך מתי את מתחילה טיפול אני כבר סופרת את הימים עד חודש הבא כדי לחזור תהיה בקשר תעדכני שלך גלית

15/01/2007 | 20:50 | מאת: ריקי

שמחתי לשמוע ממך גם אני כבר מחכה שוב להתחיל בטיפול ואני עם כוחות מחודשים מחר בערב יש לי תור לרופא שלי לפרוטוקול חדש ואני בטוחה מתמיד שיהיה בסדר אני רוצה להתחיל את הטפול בתחילת פברואר בעזרת השם מאחלת לי ולך שבקרוב מאד נהיה בהריון עם בטא בשמיים אגב, יש לי מסנג'ר אם תרצי לקשקש: [email protected] שולחת לך חיבוק גדול נשיקות ריקי

15/01/2007 | 23:51 | מאת: ריקי

מוזר אבל זה המייל שלי שוב: [email protected] תנסי שוב אם לא תצליחי, תכתבי לי את המייל שלך ואנסה להתחבר אלייך לילה טוב מותק

15/01/2007 | 18:55 | מאת: דניאל

היי לכולן, אני מתנצלת על ההיעדרות הממושכת. עברו עליי ימים מוטרפים. אחרי הטיפול האחרון הגעתי להצפה רגשית שהביאה אותי להאט את הקצב לחשוב,להתרחק ולהתבודד קצת, כי הרגשתי עם עצמי חסרת כח והרגשתי מזוייפת לתמוך באחרות שאני בעצמי בקושי מחזיקה מעמד. למדתי הרבה על עצמי בתקופה האחרונה ויש לי הרגשה שגם משהו השתנה אצלי בתפיסה על הטיפולים המפרכים. החלטתי לקחת פסק זמן ארוך. ובאמת לתת לעצמי לשוב ולהיזכר איך זה להיות אדם רגיל שלא עובר טיפולי פוריות. זה פשוט כל כך אחר...ובאמת כבר שכחתי איך זה. כי המירוץ הזה שנשאבים אליו בצורה טוטאלית לוקח איתו את הנורמאליות והחיים הקטנים והפשוטים. החלטתי יחד עם בעלי לנסות את מזלי בדרך הטבעית....זה לא חסר סיכוי ואולי עם רגיעה בריאה יותר והאטת הקצב זה יילך וגם אם לא, אנחנו מרוויחים קצת מנוחה. מדהים מה שתהליכים ממושכים עושים לבן אדם. אני מרגישה שאחרי 10 טיפולים וזמן ממושך של תובענות גיבשו אצלי משהו חדש ויציב יותר. למדתי להכיר את הגוף שלי כל כך טוב, למדתי להעמיק את התודעה שלי ולהתבונן יותר קרוב מאי פעם על דברים שתמיד רק חלפתי על פניהם.. לא התחרפנתי...באמת שלא. אני מרגישה שהתבגרתי ועימי כח מסוג חדש. שמחה לשוב לכאן.. שלכן, (ו-לי: מזל טוב, חמודה.) דניאל.

15/01/2007 | 19:00 | מאת: נועה מ.

טוב לראות אותך פה, כבר דאגנו לך! אני מאד מאד בעד הפוגות, קחי ותהני! מי יודע אולי תפתיעי את כולנו? הלוואי! מאחלת לך מכל ליבי שאכן כך יהיה, נשיקות, נועה.

דניאלי יקרה אני שמחה לשמוע ממך שוב. מאוד דאגתי לך. אני חושבת שעשית בחירה נכונה בכך שהחלטת לעשות הפוגה מהטיפולים. גם אני עשיתי הפוגה בטיפולים למשך כמעט חצי שנה ושחזרתי נתתי את כל כוחי ותוך כמה חודשים נכנסתי להיריון. לפני שנכנסתי להיריון חשבתי שעשיתי אולי טעות בכך שבזבזתי את הזמן, אבל היום בדיעבד אני יודעת שזה הדבר הנכון שעשיתי וזה מה שגרם לי להגיע עם יותר כוחות ולהצליח. מאחלת לך מכל הלב רגיעה ושלווה נפשית. ותאמיני לי שגם ההיריון יגיע בזמן המתאים. ותודה רבה על איחולייך. שלך תמיד לי

15/01/2007 | 19:45 | מאת: ריקי

כמה התגעגעתי אלייך אני שמחה לשמוע שאת בסדר ושלקחת לך פסק זמן ארוך גם אני עדיין בפסק זמן ותאמיני לי מי מבינה אותך יותר ממני שולחת לך חיבוק גדול ונשיקות מייחלת לך להגשים את חלומך להיות אמא בקרוב מאד אוהבת ריקי

15/01/2007 | 20:24 | מאת: גלית

שמחה לשמוע ממך ממש דאגתי לך גם אני עכשיו בהפסקה אמנם אצלי זה הפסקה מאולצת אתיודעת בגלל ההריון מחוץ לרחם אבל לא נורא אני צוברת כוחות לחודש הבא וחוזרת במלוא המרץ והפעם מקווה גם לתוצאות יותר טובות מאוד מקווה שעד אז תחזרי ומי יודע אולי נפגש שוב שולחת לך המון חיבוקים ואל תעלמי לנו ככה עוד פעם אוהבת גלית

15/01/2007 | 23:19 | מאת: ניני

את נשמעת במקום אחר יקירתי, אני כל כך מדהה עם מה שאת מתארת, אני בעצמי כל כך נכנסתי ל"הפסקה" הזאת בטיפולים, וקשה להסביר עד כמה פתאום טוב להיות "אדם רגיל", ועד כמה מאותו מקום תקופת הטיפולים נראית מפרכת (מה שלא חוויתי תוך כדי...). אני שמחה שאת בוחרת מה שאת בוחרת, שהחזרת לעצמך שליטה, ויש לי הרגשה שיהיו לזה גם תוצאות פוריות(((((((((()))))))))))

15/01/2007 | 15:13 | מאת: עדי

הי לפני שבוע קיבלתי תוצאת בטא 150 והיום, את יושבת, 7461!!! להתכונן ליותר מאחד נכון!? ואוווווווווווווו מה את אומרת?

15/01/2007 | 18:37 | מאת: ניני

לפי החישובים הכי הכי מחמירים אין הסבר אחר לעליה כזאת דיברת עם הרופא שלך???? אוטוטו אולטרסאונד ואז תוכלי לראות בעיניים שמחה גדולה אהובתי}{}{}{}{ עדכני אותי בכל פרט!! ((((((((((((()))))))))))))

15/01/2007 | 20:09 | מאת: עדי

הי שוב אהיה אצל הרופא מחרותיים לאולטרסאונד, כבר אפשר לראות כמה עוברים? תודה על השמחה, ואעדכן אותך בהמשך...

15/01/2007 | 14:55 | מאת: מיטל

האם זה נכון שהסיכוי למום בעוברים גדול יותר בהפריה חוץ גופית? ובייחוד במיקרומניפולציה? מה ידוע על כך עד כה? מקווה לקבל ממכן אינפורמציה עדכנית.

15/01/2007 | 18:43 | מאת: ניני

אני מעתיקה לך פה תשובה מפורטת מאד של פרופ' זיידמן בנושא. מקווה שזה יעזור, על אף שאני יודעת מנסיון שלי שלא תמיד זה מקל את ההתלבטויות... בכל מקרה בהצלחה גדולה, ובבריאות!! ================== טיפולי הפריה חוץ גופית נמצאים בשימוש נרחב בישראל. נראה כי הביקוש לטיפולים אלה רק עולה עם השנים, בין היתר, כתוצאה מדחיית הגיל בו זוגות רבים בוחרים להביא ילדים לעולם. הרופאים מתגאים בצדק בשיפור התמידי ביעילות טיפולי ההפריה החוץ גופית. אך אימוץ של טכנולוגיות חדשות לא רק מעורר עניין ותקווה כי אם גם מעורר דאגה ביחס להשפעות ארוכות הטווח של הטיפול. אחת הסיבות לדאגה ביחס לבטיחות הטיפולים נובעת מהעובדה שניתן כיום להסיר את רוב המחסומים שהטבע הציב על רביית האדם. לדוגמא, לגברים שלא נמצא אצלם בכלל זרע בזרמה ניתן היה בעבר להציע רק טיפול עם תרומת זרע. כיום ניתן לאפשר לגברים אלה להיות אבות ביולוגיים בעזרת שאיבת זרע מהאשכים והזרקת תאי זרע בודדים לביציות (מיקרומניפולציה או ICSI). הטכנולוגיה החדשנית מביאה אומנם במקרה זה ברכה רבה לזוגות עם בעיה מסוג זה, אך יוצרת מצב בו גברים עם בעית זרע חמורה עלולים לעתים להעביר לצאצאיהם את ההפרעה הגנטית שגרמה להם להיות לא פוריים. בעוד שחשוב שהמטופלים יהיו מיודעים היטב ביחס לסכנות שאכן קשורות לטיפולי פריון, חשוב לזכור שלמעלה מ- 90% מהילדים שנולדים לאחר טיפולי פריון בריאים לחלוטין. בסקירה זו נציג את הידוע כיום באשר לבטיחותם של טיפולי הפריה חוץ גופית בטווח הארוך. ++האם יש יותר מומים מלידה בילודים לאחר טיפולי פריון ? הריונות שמושגים לאחר הפריה חוץ גופית נעזרים בשיטות מעבדה מתקדמות והדבר עורר חשש כי ההתערבות בתהליכי ההפריה עלול לפגום בעוברים ולהוביל לעליה בסיכון להיווצרות מומים בעובר. בניסיון לקבוע את שיעור המומים בילודים לאחר הפריה חוץ גופית, ובייחוד לאחר הפריה שנעשתה בסיוע מיקרומניפולציה (הזרקת זרע בודד לביצית, ICSI) נערכו בעולם מספר מחקרים שהגיעו לתוצאות מנוגדות. לדוגמא בקרב 134,985 ילדים שנולדו לאחר טיפולי הפריה בארה"ב בשנים 1996 ו- 2000 נמצאו מומים מולדים חמורים רק ב- 1.9% מהילדים, שיעור שאינו שונה משיעור המומים בכלל האוכלוסייה בארה"ב ובישראל. בעוד שממצאים מעודדים אלה נתמכים על ידי מרבית המחקרים מאירופה, הרי שבמחקר מאוסטרליה נמצא סיכון גבוה פי שנים למומים בילודים לאחר טיפולי הפריה. הוצעו עד כה מספר הסברים להבדלים בממצאים. ראשית, הודגש כי מחקרים שמטרתם לקבוע את הסיכון למומים מלידה מבוססים על שיטות שונות של מיון סוגי המומים בילוד לחמורים ולקלים. בקבוצה של המומים הקלים נכללים גם תופעות לא משמעותיות כמו כתמים על העור, שלא מהווים מקור לדאגה רבה להורים. באשר למומים החמורים, הרי שקיים הבדל ניכר בשיטת המיון של המומים במחקרים השונים. לדוגמא, איוושה ("רישרוש") שאובחנה בלב הילוד תחשב בחלק מהמחקרים כמום לב הנימנה אל המומים החמורים ולפי שיטת מיון המומים במחקרים אחרים כמום קל. שנית, יש לזכור כי המעקב אחר ילודים לאחר טיפולי הפריה הינו לעתים נמרץ יותר ועל כן עלול להוביל לאיבחון של יותר מומים בילודים אלה בהשוואה לאוכלוסיה הכללית. שלישית, יש לזכור כי אוכלוסית הזוגות שעוברת טיפולי פריון שונה מהאוכלוסיה הכללית. לדוגמא הגיל הממוצע הינו גבוה יותר בקרב המטופלים, ועל כן יתכן ושיעור המומים המוגבר לכאורה נובע ממאפיינים ייחודיים של האוכלוסייה שנזקקת לטיפולי פריון. יש תמימות דעים בין החוקרים, גם בקרב אלו שמתריעים על סיכון מוגבר של מומים, כי לקושי להרות בקרב המטופלים, הם גם אלו שגורמים לסיכון המוגבר למומים שנמצא בחלק מהמחקרים או שעודף המומים נובע ישירות מהטיפול התרופתי ומהפעולות שמבוצעות במעבדה בזרע, בביצית ובעוברים. מעניין לציין שגם במחקר האוסטרלי, בו נמצאו יותר מומים אצל מטופלים בהפריה, לא היה הבדל בשיעור המומים בין מטופלי הפריה שכן או לא עברו גם טיפול עם מיקרומניפולציה (ICSI). הדבר מרמז אולי שלפעולות במעבדה השפעה מוגבלת על שיעור המומים. ניתן להניח כי עבור המטופלים ששואפים להריון, וזקוקים לטיפולי הפריה, לא ממש חשוב מהו הגורם המדויק לסיכון המוגבר.אך כאשר שוקלים את שיעור הסיכון למומים יש להבין את משמעות הממצאים. כלומר, חשוב להבדיל בין סיכון יחסי, כלומר פי כמה הסיכון למומים מלידה גבוה יותר, לשאלה המעשית יותר עבור בני הזוג שהיא מהו הסיכון המוחלט או בכמה עולה הסיכון למום בעובר. על זוג שפונה לקבלת טיפול להבין שגם ללא טיפולי הפריה יש סיכון בהריון להיווצרות מומים וכי גם לפי המחקרים שדיווחו על התוצאות המדאיגות ביותר עולה הסיכון למומים מלידה באחוזים ספורים בלבד. הרוב המוחלט, מעל 90% מהילודים יהיה בריא. חשוב גם להדגיש כי את הרוב הגדול של המומים המולדים החמורים אין קושי לאבחן בעת בדיקת אולטראסאונד לסקירת מערכות העובר. יתכן על כן כי המסקנה העיקרית שניתן להסיק מהמחקרים האחרונים היא שלנוכח האפשרות שיש יותר מומים לאחר טיפולי הפריה חשוב להקפיד על ביצוע בכל הריון לאחר טיפולים בדיקת אולטראסאונד לסקירת מערכות העובר. ++האם יש יותר בעיות כרומוזומאליות בהריונות לאחר טיפולי פריון ? נראה כי אצל זוגות שעוברים טיפולי הפריה חוץ גופית בשילוב עם מיקרומניפולציה (הזרקת זרע בודד לביצית, ICSI) יש עליה של כ- 1% בסיכון לבעיה כרומוזומאלית בעובר. חלק מהבעיות הכרומוזומאליות הללו אינן בעלות משמעות חמורה לבריאות העובר. אבל לנוכח ממצאים חדשים אלה מן הראוי שזוגות שעוברים טיפולי הפריה עם מיקרומניפולציה יקבלו יעוץ מהרופא ביחס לצורך לבצע בדיקה גנטית של מי השפיר שיכולה לשלול באופן כמעט מוחלט בעיה כרומוזומאלית בעובר. נראה כי העליה הקלה בשיעור ההפרעות הכרומוזומאליות בעובר אינה נובעת מפעולת המיקרומניפולציה עצמה, כי אם קשורה בגורמים הגנטיים שגרמו לבעית הזרע. כלומר, עיקר החשש להפרעה גנטית הוא בקרב זוגות שאצל הגבר יש בספירת הזרע פחות מחמישה מליון תאי זרע לכל מ"ל ובמיוחד אצל אלו שלא נמצא אצלם כלל זרע בזרמה. במקרים אלה מומלץ לשקול עוד לפני תחילת הטיפולים להפנות את הגבר לבדיקה של מבנה הכרומוזומים (קריוטיפ), לבדיקה לנוכחות הגן ללייפת סיצטית (CF) ולבדיקה לחסרים ברצף הגנים על כרומוזום Y. ניתן ללמוד מכך שהסרת מחסומים שהטבע הטיל על יכולת הרביה של זוגות מסוימים עלולה להוביל ללידת צאצאים שחשופים לבעיות גנטיות מסוימות, שללא טיפולי הפריה לא היו מועברות לצאצאים. למרות זאת, זוגות עם בעיה גנטית שמובילה לאי פריון בוחרים לעתים קרובות לקחת את הסיכון ולעבור את הטיפול, ובהמשך לשלול בעיות כרומוזומאליות בעובר על ידי ביצוע איבחון גנטי טרום לידתי. האם יש יותר בעיות התפתחותיות בילודים לאחר טיפולי פריון ? מחקרים אשר בדקו את ההתפתחות בגיל שנתיים של ילודים שנולדו לאחר הריון שהושג בעזרת הפריה חוץ גופית מצאו כי הללו הגיעו להישגים דומים לאלו של ילודים שנולדו לאחר הריון טבעי. היו מחקרים שמצאו כי ילדים שנולדו לאחר הפריה חוץ גופית השיגו במבחנים התפתחותיים תוצאות שאפילו עולות על אלו של ילודים שנולדו לאחר הריון טבעי. ממצא מפתיע זה הוסבר על סמך שיעור ההשכלה הגבוה יותר יחסית של ההורים שטופלו בהפריה חוץ גופית באוכלוסייה שנחקרה. לאחרונה פורסמו גם מספר מחקרי מעקב אחר ילדים שנולדו לאחר ביצוע מיקרומניפולציה (ICSI) בהגיעם לגיל שנתיים. תוצאות המחקרים הללו מעודדות ומורות כי לא היה הבדל בהתפתחות ילדים אלה בהשוואה ילדים שנולדו לאחר הפריה חוץ גופית. =========================

15/01/2007 | 10:55 | מאת: קארין

שלום בנות, רציתי לדעת מתי הכי מוקדם שאפשר לעשות בדיקת דם להריון? (כמובן, לפני האיחור במחזור). עשיתי הזרעה החודש ואני לא יכולה לחכות... ועוד שאלה: בערך 4-5 ימים לאחר ההזרעה הרגשתי כמה פעמים לחץ וכאבים בצידי החזה (בצד שמאל של שד שמאל וימין כנ"ל). מה זה???? חשבתי שזה מקור אך זה חזר גם כשלא היה לי קררררררר... תודה ויום נעים לכולן

15/01/2007 | 13:41 | מאת: רומי

היי לך, תראי, למרות שאנו יודעות שאי אפשר לסמוך ב-100 אחוז על הבדיקות הביתיות (כי רק עם הבטא מעל 50 תוכלי לראות זאת) גם אני הייתי כמובן סקרנית ועשיתי יומיים לפני ה-12 יום ואכן ראו קו חלש וקו חזק ובאמת היה הריון וזאת כי הבטא באמת הייתה גבוהה אז תנסי וקחי בחשבון לא להתאכזב עד בדיקת הדם הוודאית. לגבי כאבי החזה, אני אמנם לא עברתי הזרעות אך לא נשמע לי קשור אחד לשני בכל אופן מחזיקה לך אצבעות!!!! רומי

15/01/2007 | 16:40 | מאת: קארין

15/01/2007 | 00:02 | מאת: גלית

אני מצטערת מראש על מה שאני מרגישה עכשיו יצאו מאצלי שתי חברות טובות שלי שבאו לספר לי שאחת מהן בהריון ,לפני 5 חודשים הם סיפרו לי על החברה השניה שהיא בהריון ואני כמובן ממש שמחתי כי כל הזמן שיגענו אותה להתחתן והיא לא רצתה ועכשיו לפחות יש לה סיבה אבל אני מרגישה נורא עם עצמי כי אני מצאתי את עצמי בוכה כשהם יצאו. אני התחתנתי ראשונה מבנינו ואני עוד לא בהריון אני מקווה שאתן מבינות אותי נכון אני מאחלת להן את כל הטוב שבעולם הם החברות הכי טובות שלי שדרך אגב הם מלוות אותי לאורך הטיפולים ויודעות הכל על מה שאני עוברת אבל אני לא שולטת בעצמי קשה לי ורע לי מה גם שחודש שעבר היה לי הריון מחוץ לרחם ובכלל נראה לי שנהייתי יותר רגישה ,טוב מקווה שזה יעבור לי לפני שהבעלול יבוא הוא לא אוהב לראות אותי בוכה אני מקווה שאתן מבינות אותי אין לי למי לספר מה אני מרגישה כי לחברות שלי אני לא יכולה כי הן יכולות להבין אותי לא נכון ואני אוהבת אותן ושמחה בשבילן אני פשוט עצובה בשביל עצמי. אני מקווה שאתן לפחות מבינות מה אני עוברת ולא חושבות שזה לא בסדר שאני מרגישה ככה. שיהיה לכן לילה טוב ובשורות טובות לכולן. שלכן

15/01/2007 | 00:20 | מאת: דורה

כמובן שזה בסדר לבכות! כמובן!!!!!!!!!!!! וברור לי שזה לא מצרות עין אלא פשוט כי גם את כבר רוצה. מה גם שבחודש שעבר עברת הריון מחוץ לרחם. אז קודם כל- תבכי, חופשי, כמה שאת מרגישה שישחרר לך קצת את העצב. זה עדיף על להסתובב עם גרון חנוק. ושנית- גליתי, אפילו שההריון היה מחוץ לרחם, זה עדיין סימן טוב לבאות! ובעזרת השם, הטיפול הבא יוביל להריון תקין ומלא. דבר אחד העציב אותי במיוחד במה שכתבת- הרצון שלך לא לפגוע בחברות מובן לי, אבל אולי שווה בכל זאת לנסות את בעלך? לפעמים הם רק מחכים להזדמנות, לאיתות מכיוונינו, כדי לתת כתף. כל התהליך הזה מאד דוחק את הגבר ומתרכז באישה, והם לא ממש יודעים מה לעשות עם עצמם. כמו תמיד, הם דיי זקוקים להוראות שימוש... אז למה לא להיתמך? פרגני לעצמך להיות עצובה גם ליידו. בטוח שתקבלי חיבוק אוהב. וגם ממני(((((((((((((((((((((((((()))))))))))))))))))))))) דורה.

15/01/2007 | 11:36 | מאת: GALA123

אני ממש מבינה לליבך, הרגשה חמוצה כזאת של קנאה שלא רוצה להרע לחברות אבל מבקשת קצת מנוחה והצלחה משלך. לנו יש זוג חברים שקשה לי לראות כי אני מרגישה שהם הגשימו את החלומות שלי וגם לי קשה מאוד לבקר אותם, אני ממש נלחצת לפני כל פגישה ונהית מאוד רגישה, מה שמפריעה מאוד לחצי. כנראה שזה חלק מהתהליך שאנחנו צריכות לעבור, כי בסופו של דבר גם לנו יהיה תינוק או תינוקת משלנו...צריכות לגייס אופטימיות וביטחון עצמי. מאחלת לך המון הצלחה ודרך מקוצרת בדרך לתוצאה המיוחלת. גאלה

15/01/2007 | 12:43 | מאת: רומי

לא פעם אנו נתקלות בבנות שמרגישות בדיוק כמוך וזה בסדר להרגיש כך, יש דברים שהם באמת אינם בשליטתנו ומותר לנו לקנא, לבכות ולהתפרק בכל צורה שמתאימה לכל אחת מאיתנו, עם זאת אני מאמינה בכל ליבי שזה רק עניין של זמן וגם את תצטרפי לחברותייך ויחד תטיילו לכן עם תינוק בעגלה, אז שולחת לך המון אופטימיות וחיוכים כי גם מנסיוני זה מגיע!!!!!! קבלי חיבוק ענק ואנחנו איתך בכל מצב רוח, שלך, רומי

15/01/2007 | 13:02 | מאת: נועה מ.

קודם כל את לא צריכה להצטער על כל רגש שחולף לך בלב. ככה את מרגישה, וככל שתקבלי ותשלימי עם תחושותיך, לדעתי יהיה לך גם קל יותר להתמודד איתן. זה הרי כל כך טבעי להיות כמהה להגיע למצבן של חברותייך. הרי זה המצב שאמור להיות הכי טבעי לנו כנשים. למצוא בן זוג, לחבור לו, ולהמשיך אל יצירת דור ההמשך. טבעי וברור לדעתי, שכשזה הולך עם כל כך הרבה קושי, כל אחת אחרת שתצליח להכנס להריון לפנייך, תעורר בך את התחושות הכל כך אמיתיות האלו של סוג של קנאה. ברור שאת אוהבת אותן ואכפת לך מהן. אבל זה לא מבטל את העובדה שגם את רוצה כל כך. שלך זה לא כל כך פשוט כמו להן. גליתוש, מבטיחה לך שביום שגם לך זה יקרה (וזה יקרה בקרוב מאד, הרי כבר הוכחת לנו שאת יודעת להיות בהריון), את תהיי כל כך מאושרת, והכל כל כך יתגמד ויהפוך לשייך לעבר הרחוק רחוק. אמרתי לך, את רק צריכה להאיר להם בפנס הפעם ולנווט לעוברים שלך את הדרך להשתרשות במקום הנכון! זה הכל! שולחת לך הרבה ((((((((((((חיבוקים))))))))))) וזה יגיע בקרוף קרוף!!!!!!! נשיקות, נועה.

באמת תודה על העידוד אני זקוקה לזה כי אני מרגישה מזה רע בגלל איך שרגשתי אתמול ואני מפחדת שהייתי שקופה ואוליי היא הרגישה אני מקווה מאוד שלו כי לא נעים לי ממנה אני באמת אוהבת אותה ושמחה בשבילה אבל זה היה חזק ממני מקווה שזה יעבור עכשיו אניכנו מתעסקות בחתונה שלה אז אני אתמקד בזה ושב תודה רבה על שאתן כאן להגיד את המילה הנכונה בזמן הנכון אוהבת אתכן גלית

14/01/2007 | 21:47 | מאת: aaaaaaaaaaa

שלום אני עם איקקלומין וזריקה אובריטול ואולי נכנסתי להריון האם מותר להשתמש באגיסטן?(נרות) מירב

15/01/2007 | 07:36 | מאת: ניני

לדעתי כן אבל תתייעצי עם הרופא שלך או עם הקו הפתוח למידע על תרופות בהצלחה !

14/01/2007 | 16:16 | מאת: GALA123

שלום למומחית הטיפולים בשילוב על טיסות לחו"ל :-) רציתי לשאול אם בזמן שטסת עם הזריקות, הצגת איזה מסמך רפואי שמאשר שאת בטיפולים? אני פוחדת שיחרימו לי את ההורמונים בשדה תעופה, בייחוד בלונדון לאור ההיסחפות שלהם מאז הניסיון פיגוע. ועוד שאלה - איך לקחת איתך את ההורמונים? בתוך צידנית? כי ראיתי שעל הדקה כתוב שצריך לשמור מתחת ל 8 מעלות.. תודה גאלה

14/01/2007 | 16:46 | מאת: נועה מ.

ובכיין: אני למזלי לא טסתי עם מזרקים, כי המדכא שלי באותו זמן היה נוזל במשאף, שגם צריך הקפדה .... ביקשתי מזיידמן לצייד אותי במכתב רשמי לגבי התרופה, וכך הוא עשה. יש לו מכתב מוכן לכל צרה ולכל דורש, המבהיר שאת מטופלת שלו בתהליך טיפולי הפריה, והתרופות שאת נושאת עימך נרשמו על ידו והכרחיים להמשך הטיפול התקין. או משהו בסיגנון. (וגם נתן את כל פרטיו למקרה שירצו ליצור איתו קשר ישירות) את הדקא אכן כדאי לקחת בקרור, אבל במקום ציידנית, הייתי מייעצת לך לקנות תיק מוכסף שטוח ששומר קור/חום. אני חושבת שאפשר למצוא בהום סנטר או מקומות בסגנון. כי בלונדון במיוחד הטמבלים לא מרשים להעלות תיקי יד רחבים/עבים יותר ממחשב נייד.... (הם עוד לא הבינו שהם צריכים את עזרתנו בבידוק בטחוני ושיפסיקו עם ההיסטריה המגוכחת שלהם, לחשוד בכל בקבוק מים.....חחח...) בקיצר, בקשי מרופאך מכתב רשמי, הם חייבים לכבד אותו. בהצלחה! נועה.

15/01/2007 | 11:28 | מאת: GALA123

איך ידעתי שלך יהיו את התשובות... כל הכבוד. אני אבקש את המכתב ואקנה את התיק שדיברת עליו, יכול להיות טוב גם לימים שאני רוצה להמשיך מהעבודה ולא לחזור הביתה... משהו את :-)

14/01/2007 | 15:37 | מאת: נועה מ.

http://www.nrg.co.il/online/43/ART1/529/455.html שלכן, נועה.

14/01/2007 | 08:42 | מאת: דורה

עניתי לך ועכשיו אני רואה שכבר התחלף העמוד... אז תשובתי הארוכה והמפורטת (אני מקווה שלא מפורטת מדיי לטעמך..) נמצאת בעמוד הקודם, גדושה בשגיאות הקלדה... נשיקות, דורה.

14/01/2007 | 09:01 | מאת: לי

כל כך שמחתי לשמוע ממך שוב. אני בטוחה שאת תעשי את הבחירה הנכונה ואיתה תתקדמי קדימה. בכל אשר תבחרי אני מאחלת לך בהצלחה. וכן יש לי חדשות נפלאות - הבלוציסטים המוקפאים תקעו אצלי יתד ואני בהיריון!!! בעוד שבוע יש לי אולטראסאונד ראשון. מחכה לשמוע ממך יקירתי, אוהבת לי

יפתי!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!! מזלט"ים עד אין סוף. עד אלייך ואז לסיבוב מסביב לירח ושוב, וגם נשיקה ושוב לשמים וחוזר חלילההההההההההההההההההההההההההההההההההההה. ומה הבטא? האם שניהם החליטו להשאר כי יש להם אמא מקסימה, או שאחד לא ממש קלט מה הוא מפסיד? אולטרסאונד ראשון.................. וווווואאאאאאאאאאאאאוווווווווווווווו. תשמעי, עשית לי כזה שמייח עכשיו. כולי חיוכים ואושר פה. מתקתקת בקצב של מכונת יריה ובעלי כבר מכחכח לרמוז לי שאני מרעישה ואי אפשר לישון ככה. טוף, הוא עוד לא יודע שלילו'ש (האחת והיחידה... (-: ) שלי בהררררררררררריוןןןןןןןןןןןןן. אל דאגה, תכף רצה לעדכן אותו. מתוקה, שלב האיחולים: שיהיה לך אולטרסאונד שמח ומלא בבום בומים חמודים. שימשיך לך ההריון הזה לפחות עד לשבוע 38 אבל לא מעבר לשבוע 40, זה כבר מוגזם.. ושיהיה משעמם פחד. בלי שום דבר שיגרום לרופא שלך להתעניין בך מעבר לפרוטוקול הרגיל. סתם. הריון תקין ומשעעעעממממממממםםםםםם. שתהני מכל רגע, גם כשתקטרי. שתרגישי בעיטות קטנות ותצחקי מזה. שתגיעי ללידה שמחה ומרוגשת ושתהייה לך לידה קלה ו יקירתי, נדמה לי שעליתי פה על אוטוסטראדה.. ובקיצור- אוהבת אותך ומאושרת איתך. תשמרי על עצמך עכשיו טוב טוב. שומעת? נשיקות יקירתי, אני צריכה להמשיך לעבוד..

13/01/2007 | 17:46 | מאת: מינה

אני בטיפול אחרי שאיבה,חייבת לקבל היום גסטון באסותא כבר הלכו הביתה טלא ציינו לי כמה אמפולות לקחת. כמה בדרך כל לוקחים,חייבת להזריק היום.....

13/01/2007 | 19:45 | מאת: ריקי

יש לי קופסא עם כמה אמפולות שיכולות לעזור לך לכמה ימים אם את רוצה ויש לך מסנג'ר אז האימייל שלי זו כתובת המסנג'ר,תכתבי לי ואעזור לך בשמחה אגב, אני גרה במרכז בהצלחה ריקי

13/01/2007 | 09:31 | מאת: בר

שלום בנות, אני צריכה לבצע בדיקת דם בעוד שבוע לקבלת תשובה האם אני בהריון מה צריכה להיות התשובה של הבטה שהתשובה חיובית להריון תודה מראש

13/01/2007 | 14:52 | מאת: ניני

היי בר, מקובל לראות בערך שמעל 25 תשובה חיובית. עם זאת כדאי לעקוב אחרי הכפלת הבטא מידי יומיים כדי לעקוב אחרי התפתחות ההריון בימיו הראשונים בהצלחה!

13/01/2007 | 07:59 | מאת: מטופלת פיריון

נתי, אני מצטערת אם נפגעת מדבריי. לא הייתה לי כוונה לפגוע בך. דבריי נאמרו מכאב ובהלה שדברים כאלה יכולים לקרות. מקווה שתבואי לבשר אותנו על הריון ולידה תקינים בקרוב. כל טוב שיהיה לך.

14/01/2007 | 08:41 | מאת: נתי

14/01/2007 | 08:42 | מאת: נתי

12/01/2007 | 09:28 | מאת: אור

שלום בנות יקרות, אני שבוע אחרי החזרת עוברים וביצעתי אתמול בדיקת דם התשובות - E2 קטן מ-200 ורוג'סטרון 46.2 מה אומרות התשובות והאם זה מרמז משהו. תודה רבה

12/01/2007 | 10:45 | מאת: ניני

הבדיקות מתאימות לשלב שבו את נמצאת. לגבי פרוגסטרון כדאי לעדכן את הרופא לשם מעקב על התמיכה. בשורות טובות! ניני

11/01/2007 | 19:50 | מאת: ריקי

כמעט עברו להם 3 חודשים מאז ההפלה האיומה שעברתי ואני מתאוששת לי לאט, לאט ובטוח. אני עוקבת אחרי מה שקורא כאן לכל אחת ואני ממש שמחה לשמוע שיש כאן המון בטאות יפות לאחרונה ואני מאחלת לכל אחת ואחת מאתנו בקרוב מאד להדבק בבטאות היפות האלה. עברו עליי 3 חודשים לא קלים, עד שנקלטתי להריון ועוד עם שניים ועוד לאבד אותם ולאבד חצוצרה? מי חלם שככה יקרה..... אך אני החלטתי שאני לא נותנת לזה לשבור אותי וממשיכה הלאה, ביום שלישי הקרוב קבעתי תור לפרוטוקול חדש ואני מתרגשת מתמיד ויודעת שאני הולכת לנצח בגדול... ואני מקווה שמהכוחות שלי אוכל כאן לתרום לכל הבנות שמרגישות תסכול כי לעבור את מה שאנחנו עוברות זה לא פשוט בכלל ולפעמים בלתי נסבל וכשאני ראיתי מה זה עשה לי וכמה מתוסכלת זה עשה אותי וכמה זה השפיע גם על בן- זוגי, החלטתי שאני בוחרת להיות אופטימית וחזקה ואני לעולם לא אוותר - עד שאהיה אמא אז תחזיקו לי אצבעות חזק, חזק - כי הפעם אני הולכת לנצח ולהגשים את חלומי להיות אמא בקרוב מאד אצל כולנו אוהבת אתכן מאד ריקי

11/01/2007 | 19:53 | מאת: לי

מחזיקה לך אצבעות חזק חזק להצלחה!!! ואכן היא בוא תבוא. שיהיה לך סוף שבוע קסום שלך לי

11/01/2007 | 21:51 | מאת: דניאלה

ריקי'לה המון המון המון המון בהצלחה אין כמוך ואת הפעם תנצחי ובגדול נשיקות דניאלה

12/01/2007 | 00:49 | מאת: נעמה

12/01/2007 | 11:04 | מאת: נועה מ.

אני תמיד איתך! הפעם זה שלך ל 9 חודשים ארוכים שלמים ובריאים!!!!!!!!!!! נשיקות ושבת שלום }}}}{{{{ נועה.

13/01/2007 | 21:21 | מאת: רומי

כל הכבוד לך, את אישה כלבבי!!!! ובפרוש אני מאמינה כמוך שתגיעי ליעד הנכסף עם המון אופטימיות ותקווה, ושותפה להערצה אלייך, ישר כוח!!!! חיבוק ענק , רומי

14/01/2007 | 08:40 | מאת: דורה

יקירה, כל כך משמח אותי לקרוא שהנה, הגיע סוף סוף הזמן ואת מתחילה. חיכית כל כך הרבה זמן, עברת כל כך הרבה והיית כל כך אופטימית! אז עכשיו כל מה שנשאר לך לעשות זה להקלט מייד להריון! מכל הלב מאחלת לך שההתחלה הזו תהייה כולה התחלות. התחלה של הריון מלא ותקין, התחלה של הורות מאושרת ומספקת והתחלה של משפחה שתמשיך להתרחב ככל שתרצו! שלך, דורה.

14/01/2007 | 08:48 | מאת: נתי

ריגשת ועודדת אותי אני כמוך עברתי חוויה מאוד קשה (טיפולים, קליטה של תאומים ולידה מוקדמת בחודש שישי). מקווה שכל הרע והקשה מאחורינו ושניקלט במהרה ונעבור 9 חודשים של הריון תקין וקל! אמן!!

14/01/2007 | 09:17 | מאת: ריקי

אתן לא מבינות כמה כח נותנת לי אהבתכן חבוקים חזרה ריקי

14/01/2007 | 16:04 | מאת: GALA123

שיהיה המון בהצלחה :-)

15/01/2007 | 15:22 | מאת: שושנית

ריקי את פשוט גדולה! וכל הכבוד לך שאת באה לפה כדי לחזק אותנו. חן חן לך, ובהצלחה בהמשך. שושנית

11/01/2007 | 18:00 | מאת: נועה מ.

11/01/2007 | 19:31 | מאת: ריקי

מקווה שהכל בסדר השמיעי קול

11/01/2007 | 19:56 | מאת: לי

מה שלומך יקירה? השמיעי קול להרגיענו. סוף שבוע נעים ממני לי

11/01/2007 | 10:10 | מאת: נורית

11/01/2007 | 15:30 | מאת: רומי

היי יקירה, כן קראתי מה כתבת ועדיין אני מאמינה שעם את עם זיידמן והוא לא אמר לך שאין סיכוי אז את צריכה להמשיך איתו ולא להתיאש, הוא עדיין בודק את תגובות הגוף שלך כי אל תשכחי שאיתו זו למעשה הפעם הראשונה ולכן יש למה לצפות, חבל לי שאת עולה במשקל כי אני יודעת שזה לא ממש תורם אז אולי תקחי עצמך שוב בידיים בנושא כי צריך לזכור שהמטרה חשובה כאן, למרות שאני מאמינה שזה גם פרוייקט לא קל וגם אני פעם הייתי במשקל עודף אז מי כמוני מבינה לליבך, אך שוב אפשר לשנות זאת!!! אל תתיאשי אני כאן עכשיו חחח שלך, רומי

13/01/2007 | 18:41 | מאת: נורית

כרגע אני לא עם אף אחד וגם לא עם זיידמן. לפני ההרדמה במהלך השאיבה שעברתי באסותא היה לי קטע לא נעים עם מרדים ובנוסף לא ממש התרשמתי מהמיבנה, מהצוות, מזמן ההמתנה לשאיבה ומחוסר היכולת שלם לתת לי זריקה נגד כאבים {כמו שזיידמן אמר לי בטלפון "שאין להם כי זה לא ממש בית חולים..."} בקיצור ממש לא אוהבת את הרעיון לחזור לשם השאלה אם לא שם אז היכן? מה שיאמר לזכות אסותא זה שהמעבדה שם טובה. מה דעתך לעבור לתל השומר? ממש די מתלבטת מה לעשות מצד אחד עזבתי מחלקה {IVF ברזילי} בשל בעיות מעבדה וגם בשל חוסר היכולת לתת מענה בשבת ומצד שני בית חולים אסותא לא ממש נעים לי שם. לגבי השמנת היתר שלי אז הגעתי ל- BMI=40 זאת כבר לא השמנה רגילה אלה השמנה שמסכנת חיים ולכן ביום חמישי הייתי בבית חולים סורוקה כדי לבדוק מה עושים>>> יש כמה פתרונות שכנראה אבחר אחד מהם. שבוע טוב ושקט. נורית.

11/01/2007 | 10:03 | מאת: דניאלה

רומי היקרה ברוך שובך והמון המון מזל טוב טוב לראותך עימנו נשיקות דניאלה

11/01/2007 | 13:04 | מאת: רומי

תודה תודה, מה קורה איתך? תעדכנני רומי

11/01/2007 | 08:58 | מאת: רומי

קראתי את הודעתך למטה וממש קיבלתי צמרמורת, אכן מקרה עצוב וקשה, עם זאת אני שמחה שחזרת לעבודה כי הכי חשוב זה לחזור לשגרה עד כמה שאפשר ואני מאמינה שאנו כאן ניתן לך את הכוח להמשיך הלאה ולחזור שוב לטיפולים כי אני בטוחה שיהיה בסדר ואת תכנסי שוב להריון במהרה, את רק חייבת להמשיך ולהאמין בזאת . אז שולחת לך חיבוק ענק (((())))) רומי

11/01/2007 | 16:42 | מאת: נתי

מנסה להיות אופטימית. שבוע הבא אני הולכת לבדיקות, לראות שהכל תקין. הפעם לא לוקחת סיכונים - אצל רופא פרטי. הוא נשמע די אופטימי וממש הבטיח לי שאני אהיה אמא.... אעדכן תודה, נתי

11/01/2007 | 08:44 | מאת: רומי

היי לך, אז שיהיה בהצלחה בהפריה הראשונה, והכי חשוב לשמור על אופטימיות כי בסוף זה מצליח!!! שלך, רומי

11/01/2007 | 12:16 | מאת: GALA123

אין ספק שהפורום הזה מספק לי הרבה אופטימיות... אני בטוחה שבסוף נצליח השאלה היא בכמה כאב ויזע זה יעלה לנו :-) בכל מקרה אנחנו מוכנים נפשית לשלב הבא, להפריה, מקווה שילך חלק ותודה על התמיכה. גאלה

גאלה יקרה, אכן תהליך ההפריה מורכב, אך כשיש תוצאות חיוביות הכל מתגמד. מאחלת לך שהדרך אל האושר תהיה קצרה וקלה. שימרי על עצמך ועדכני אותנו. שלך לי

10/01/2007 | 18:23 | מאת: שירית

לידועים בציבור או "רק" בני זוג טיפולי פוריות?

10/01/2007 | 20:57 | מאת: ניני

למיטב ידיעתי רק לבני זוג מישהי פעם סיפרה על זה פה נדמה לי

10/01/2007 | 23:11 | מאת: נורית

אז הינה התשובה>>> בגדול כן אפשר. רק שצריך הצהרה של עורך דין שמאשר שאתם ידועים בציבור. מה שידוע לי זה כאשר שאלתי בנושא נאמר לי שכל עורכי דין יכול לעושת את זה ושאפילו יש טופס מוכן כבסיס שניתן לערוך בו שינוים. בהצלחה.

11/01/2007 | 11:23 | מאת: נועה מ.

כשאני התחלתי את טיפולי הפוריות, לא הייתי נשואה, אמנם היינו בני זוג ולא ידועים בציבור, אבל בכל מקרה ישנו טופס סטנדרטי שאסותא נתנו לנו למלא ביחד עם עורך דין שחתם עליו. הטופס נכון לגבי כל זוג שהוא, ולא משנה מה הרקע, להתחיל טיפולים גם אם אין ביניהם מערכת של בני זוג. (כמו למשל הומואים ולסביות או סטרייטים שחותמים על הסכמים משותפים). בהצלחה, נועה.

12/01/2007 | 18:07 | מאת: חני

היי שרית את הטיפולים ניתן לעשות עם בעל, בן זוג ( עם הסכם בנוכחות עו"ד) או עם זרע של תורם. בהצלחה חני

13/01/2007 | 12:29 | מאת: דורה

נדמה לי שניני חשבה עליי כשכתבה לך שאפשר רק עם בעל. הבנות אכן צודקות, אפשר עם כל בן זוג חוץ מאשר בבית החולים "שערי צדק". שם עליכם להיות נשואים כדת משה וישראל ולקבל אישור גם מרב בית החולים. בהצלחה! דורה.

10/01/2007 | 17:13 | מאת: שיר

היי לי ראשית אני מקווה שאת מרגישה טוב לשאלותך: את האולטרסנד הראשון עשתי בשבוע שביעי לפי הנחיה של וייסמן לאחר האוולטרסונד חזרתי לרופא נשים שלי ומאש אני כבר לא בקשר עם וייסמן, לגבי התמיכה גם אני טופלתי עם קרנין עד בערך שבוע שמיני אני זוכרת שוייסמן שאל אותי באולטסאנד כמה עוד נאשר לך ובדיוק באתו זמן נשאר לי בערך לעוד ארבעה חמישה ימים. וזהו חמודה אני מקווה שיעבור לך בקלות תשמרי על עצמך ותהיה רגועה תעדכני אותי בהתפתחות ואם יש עוד שאלה את מוזמנת תמיד לשאול אני כל כמה ימים נכנסת לפורום שיר

11/01/2007 | 12:42 | מאת: לי

אני שמחה לשמוע ממך בפורום. יש לי עוד שבוע בדיקת אולטראסאונד ותור לוייסמן. נקווה שהכל יהיה בסדר ואז אוכל לעדכן. בינתיים גם את שימרי על עצמך. שיהיה לך המשך היריון תקין ומהנה. אוהבת לי

11/01/2007 | 17:45 | מאת: שיר

10/01/2007 | 17:01 | מאת: שירה

שלום ילדת, שלום בנות, אשמח לחוות דעתכן על סמך נסיונכן. הרופא שלי בתה"ש ( פרופ' זיידמן) נתן לי פרוטוקול לפיו: IUI ביום הביוץ ולמחרת, ולאחר 72 שעות עושים גם החזרת עובר מוקפא (אם יתעורר..). רופא אחר, של קופ"ח כללית, שהיה אמור לאשר לי טפסי 17 לטיפול המורכב הזה, אמר לי שזה פרוטוקול לא מקובל, ושזה אפילו מסוכן, לעשות באותו סבב טיפול הזרעה ולאחר מכן החזרת מוקפא. לטענתו, החזרת המוקפא מכניסה לרחם נוזל, שעלול לגרום לעובר של ההזרעה שמתחיל להתפתח, להיות חסום מלהגיע לרחם, ולהשתרש בחצוצרה=הריון חוץ רחמי!!! מצד אחד אני מאד סומכת על פרופ' זיידמן, ומצד שני, מאד נבהלתי ממה ששמעתי אח"כ. אשמח לשמוע אם גם אצלכן היו סבבי טיפול ששילבו הזרעה והחזרת מוקפא? אגב, כפי שאפשר להבין, זה מוקפא אחד בלבד, ולא יותר. תודה וערב נעים, שירה

10/01/2007 | 17:43 | מאת: ניני

היי שירה, לא שמעתי על החזרה כזו, מה שלא אומר כמובן כלום. הההגיון שלי אומר שזיידמן לא היה עושה משהו שמחבל בסיכויי ההריון התקין. מעשית העוברים שיווצרו מההזרעה אמורים להיות מאד מאד צעירים ביחס לאחיהם הקפוא, ובאמת לשהות עדיין בחצוצרות. מצד שני לא ברור לי מה בחומר ההחזרה של הקפוא יכול לחסום, זה נשמע לי (בהגיון) לא נכון. מצד שלישי רופא אמר את זה. הייתי חוזרת לזיידמן, ואשמח מאד ללמוד מתשובתו. בהצלחה ועדכני!

10/01/2007 | 22:12 | מאת: ילדת האוקיינוס

שלום שירה, זו הפעם הראשונה שאני שומעת על פרוטוקול כזה, ואין לי שמץ של מושג לגבי החומר בו נמצא העובר המוקפא והשפעתו, אם קיימת, על עוברים שעלולים להיווצר בעקבות ה-IUI. אני אישית מאוד סומכת על פרופ' זיידמן. הוא אכן מעודכן מאוד בכל החידושים הרפואיים בתחום הפוריות, ואני לא מתפלאה לראות אותו ב"חוד החנית" עם פרוטוקול יצירתי שכזה, אבל יחד עם זה הוא רופא מנוסה ואחראי מאוד. אני במקומך הייתי פשוט מרימה אליו טלפון, מבקשת, ואני בטוחה שגם מקבלת - את תגובתו לטענת הרופא מהכללית. ובכל מקרה, במידה ולקראת מועד ההזרעה יש לך יותר מזקיק אחד או שניים הצפויים לבייץ - לא הייתי מסכימה שיחזירו לי גם את העובר המוקפא, וזאת על מנת שלא להסתכן בהריון מרובה עוברים. בהצלחה!

דבר ראשון גם אני סומכת על פרופסור זיידמן שלא היה מסכן אותך או את הסיכוי להריון. דבר שני פרוטוקול כזה נשמע הגיוני לאור העובדה שיש רק עובר אחד מוקפא. תחשבי על זה שאם העובר לא יתעורר אז לפחות היתה הזרעה החודש ולא 'הלך לאיבוד' עוד חודש. יש גם דימיון בין פרוטקול של החזרה בשלבים שזה החזרת עוברים בני 2-3 ימים ואז חוזרים להחזרה נוספת של עוברים בלסטוציסטים בני 5-6 ימים שבשיטה זאת יש הגדלת סיכוי להרות. הכי חשוב זה שתהיה לך שליטה והבנה מלאה בתהליך כדי שתהיה לך היכולת לבחור את הבחירות הנכונות ולכן היתי ממליצה לך לפנות שוב לפרופסור זיידמן ולבקש הסבר. בהצלחה.

11/01/2007 | 12:53 | מאת: שירה

היי בנות, תודה רבה על התייחסותכן. קודם כל כמובן שלא תהיה לי יותר מביצית אחת, שכן זו הזרעה על בסיס טבעי. ודבר נוסף, אני באמת צריכה לסמוך על זיידמן, שיודע מה אומר ועושה. כשנתן את הפרוטוקול, הערתי את תשומת לבו לסוגיית האם המוקפא עלול להפריע למה שהוכנס בהזרעה, והסביר לי שבשום אופן לא. אמנם זיידמן הוא הרופא שאני הכי סומכת עליו, אבל איכשהו, האופי שלי הוא כזה, שגורר אותי כל הזמן לבדוק שוב ושוב ושוב ושוב כל פרט, כל עניין, ובפרט בנושא זה. וכידוע- מגוון רופאים= מגוון דיעות. ואחרי שבטיפול האחרון הוחזרו 2 עוברים "מושלמים" בני 72 שעות, 8 תאים,ללא שברים, שהניבו בטא מושלמת בשליליותה, אני כבר באמת לא יודעת למה עוד לצפות... זה כמובן אחרי גרידה עקב הפלה נדחית של הריון שהפסיק להתפתח.... לפעמים נדמה לי שעד גיל פנסיה אעסוק בספקולציות של יצליח/לא יצליח הריון? ואגב, מה קורה עם המוקפא צריך להיות מוחזר לאחר 72 שעות (זה גילו של החמוד), וזה יוצא דווקא על יום שבת? האם יש כאן גמישות, או שחייבים להחזיר בדיוק לפי גילו בהתאמה לשלב בו נמצא הגוף לאחר הביוץ? תודה לכן שאתן כאן.. יומנעים. שירה

או צילום רחם?

10/01/2007 | 21:00 | מאת: ניני

שאלה הבדיקות המיועדות לברור קיומה של מחיצה כזו אבל אני מניחה שטעויות יכולות לקרות.

10/01/2007 | 15:04 | מאת: נתי

המון המון תודה לכולכן!!!!! למרות שאני כבר כמה ימים קוראת את ההודעות בפורום, רק אתמול אזרתי כוחות לספר לכן. חיזקתם ועודדתן אותי מאוד ובתקווה שעוד כמה חודשים מעטים אוכל לבשר לכן שאני שוב בהריון. תודה ובהצלחה לכולן, אני רוצה לקרוא הרבה בשורות טובות! נתי

10/01/2007 | 17:45 | מאת: ניני

אני רק יכולה להוריד את הכובע. באמת. חיבוקים יקירה, ויופי שאת פה שוב(((((())))

10/01/2007 | 13:41 | מאת: סיוון

לפני כשבועיים החזירו לי שני עוברים וקיבלתי בטא חיובית. האם יש ערכי בטא שמעידים על היריון של תאומים? ואם רק אחד מהם נקלט, האם בהכרח יהיה דימום?

10/01/2007 | 14:08 | מאת: נועה מ.

ערכי בטא של תאומים בבדיקה ראשונה בד"כ צריכים להיות מעל 200, ולהמשיך ולהכפיל כל יומיים. אבל, גם אם הערכים מעל 200 לא תמיד זה מעיד על תאומים אלא לפעמים על השרשה מוקדמת. במקרה שלי ערכי הבטא היו 282 ולאחר יומיים 649, כשבועיים לאחר מכן החלו דימומים ובאולטרא סאונד ראשון נצפה שק הריון תקין + שק שהחל להתפרק ולהספג. לא תמיד זה מחויב המציאות שיווצר דימום, תלוי באיזה שלב השני נספג. בהצלחה גדולה! נועה.

10/01/2007 | 15:10 | מאת: נתי

המון מזל טוב! מאחלת לך הריון קל וארוך. תעדכני אותנו

10/01/2007 | 15:46 | מאת: ריקי

הריון קל ותקין חיבוק

11/01/2007 | 08:48 | מאת: רומי

היי סיוון, האמת שקשה לדעת לפי בטא על תאומים או יחיד, והדרך הכי טובה זה להתאפק עד האולטרסאונד בשבוע 7 ואז רואים דופק, אחד או שניים זה הכי בטוח, לגבי הדימום גם פה אין לי בשורות חד משמעיות בשבילך, כי יש מצב של דימום ועדיין יש הריון, כך שמה שנותר לי זה להחזיק לך אצבעות ולהמתין לשבוע 7 תמשיכי לעדכן, רומי

10/01/2007 | 13:38 | מאת: לי

דורוש יקרה, מה שלומך? איך התגעגעתי אלייך. אני מקווה שאת מרגישה יותר טוב. את חסרה בפורום. תבואי אלינו קצת ונוציא אותך במהרה לפנסיה. נשיקות וחיבוקים. ודרך אגב יש לי משהו להגיד לך. אוהבת לי

13/01/2007 | 12:23 | מאת: דורה

יפה שלי, יש לי הרושם שכבר הוצאתי את עצמי לפנסיה, אבל אף אחד, כולל אני, לא בטוח שזה סופי. בינתיים מיציתי את האישור של קופ"ח לשנים עשר החודשים כך שבכל מקרה, אם לא בא לי לריב עם אף אחד, אני צריכה לחכות עד מרץ. בעצם אני משקרת. אם רק ארצה- דר' צפריר המקסים שלי יריב בשבילי ואני לא צריכה לעשות כלום אלא רק לתת לו אור ירוק. את יודעת, שלוש + שנים הן תקופה ארוכה מדיי בשבילי. כל הלבטים שליוו אותי לפני שהתחלנו לנסות להרות בשנית- שוב עולים, ושוב ושוב. מצבנו הכלכלי לא השתפר כלל במשך כל הזמן הזה, והסיכוי לעבור לדירה מעט גדולה יותר נגוז למשך שלוש השנים הקרובות מסיבות משונות של אישורי עירייה אחרי קבלת אישור להרחבה שאין לנו שום עניין בה כי היא לא מאפשרת להוסיף עוד חדר בצורה הגיונית. האם ידעת שאחרי קבלת אישור הרחבה את מחוייבת לשלם "קנס" אם את לא מבצעת אותה אלא עוברת דירה? גם אנחנו לא... ואני גם מרגישה שזקנתי מאד. נקשרתי לשנת לילה רצופה, נקשרתי לפנאי לעסוק בענייני. הראש מלא בסיבות (או אולי תירוצים) ל-מדוע אולי אני בכלל לא צריכה, לא רוצה, לא יכולה עוד ילד. וגם אם נשמע שנושבת מדבריי רוח דיכאונית- היא לא נושבת! השלמה איננה דיכאון. אני מנסה ללמוד לקבל את המציאות ולאהוב אותה, וזה לא כל כך קשה לי. אולי במרץ אחליט שאני מנסה עוד פעם. אולי עוד לפניי מרץ ואולי בכלל לא. אבל חשוב לי להרגיש שאני שולטת במה שקורה לי. התחושה של חוסר השליטה שהשתלטה עליי היתה לי קשה מדיי. השוק כששני עוברים ושני בלסטוציסטים טריים לא הניבו שום השתרשות היה מערער מאד. אז זה מה שקורה איתי. חזרתי לחיות את חיי כאחד האדם. לא מאחרת יותר לעבודה, לא מחסירה ימים, לא שוברת את הראש עם- מי תמלא את מקומי ומה לתת לה לעשות. צמצמתי את כניסותייי לפורום הניפלא הזה, בעיקר משום שאני מרגישה כבר לא ממש שייכת, וגם, מרגשה צורך להתנתק מכל התהליך. ומה קןרה איתך, יפתי? ומה רצית לספר לי? יש לך חדשות טובות? בפעם האחרונה ששמעתי ממך היית לאחר החזרה של שני בלסטו' מוקפאים.... נשיקות, דורה.

10/01/2007 | 12:27 | מאת: דורה

קפצתי לרגע לבשר לכל מי שזוכרת (ואיך אפשר לשכוח?) שרונק'ה האהובה ילדה הבוקר שתי ילדות מתוקות! איזה כיףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףף. הפורום הזה מתמלא פנסיונריות טרוטות עיניים שמסתובבות עם חיתולים על הכתף ועיגולים שחורים מתחת לעיניים! בקרוב אצל כולנו. נשיקות לכולן, אוהבת, דורה.

10/01/2007 | 12:57 | מאת: נועה מ.

ולך דורקינוש, מאחלת לך אותו דבר מתישהוא ולא רחוק מדי! ולכולנו - הרבה הריונות, לידות וחיתולים ומוצצים!!!!!!!!!! נשיקות גדולות, נועה.

10/01/2007 | 16:56 | מאת: נטע

10/01/2007 | 17:49 | מאת: ניני

ניסיתי לעשות זיקוקים....;) תמסרי לה את אהבתי הגדולה, ולבונבוניות החדשות - סחטיין, איזה אמא!! אושר ובריאות((((((())))))

12/01/2007 | 11:21 | מאת: מיה 2

ברכות חמות לאמא הטרייה , מזל טוב רונקוששששששש.

10/01/2007 | 12:06 | מאת: עדי

ניני ובנות יקרות שלום לכן עד כמה זה משמעותי לעשות בדיקת בטא שנייה לאחר יומיים? הרופא אמר לי לעשות את השנייה 5 ימים לאחר הראשונה ולבוא למחרת לאולטרסאונד, כדאי בכל זאת לעשות עוד אחת? או שזה בסדר כמו שאמר לי... תודה ויום טוב

10/01/2007 | 12:32 | מאת: דורה

מזל טוב!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!! לא ידעתי................................. אח. איזה כיף לקרוא שאלות כאלה........... שיהיה לך הריון כייפי, תקין ומלא. ובעזרת השם, בעוד שמונה וחצי חודשים נוכל לצרף גם אותך למועדון הפנסיונריות המתרחב של הפורום! ולשאלתך- בהריון שעלה בכל כך הרבה מאמצים ודמעות נוהגים לבדוק בטא שנייה יומיים לאחר הראשונה כדי לראות הכפלה של ערכי הבטא ולהיות רגועים. אני, אישית, אם אהייה במצבך (הלוואי) אלך בכל זאת לעשות בדיקה אחרי יומיים. הרי מה היא עוד דקירה בשבילנו ובשביל השקט הנפשי שלנו? ועוד מזל טוב ענננננננננננננננננננננקקקקקקקקקקקקקקקקקייייייייייייייייייייייייייייייייייייי לפני פרידה, שלך, דורה.

10/01/2007 | 21:40 | מאת: עדי

10/01/2007 | 17:50 | מאת: ניני

עדידוש, האמת היא שהבדיקה השניה לא תורמת הרבה מאד, מעבר לצורך האובסיסיבי שלנו לדעת בכל רגע נתון מה מתרחש בגוף. הרי גם אם זה עולה תקין וגם אם זה מדשדש את צריכה להמשיך למעקב כעמור מספר ימים. אז לכי עם מה שהרופא שלך אומר, הלב שלי אומר שהכלללללללללל בסדר!!! בהצלחה ממוש}{

10/01/2007 | 10:19 | מאת: אורחת

שלום אני מתחילה טיפולי פוריות במרפאת לין בחיפה אצל דר' יורם גלעדי. מישהי מכירה אותו? האם הוא רופא טוב? הבנתי שיש שם רופאה מאוד מומלצת דר' יעל גונן, אך אין לי אפשרות לבחור מי יטפל בי תודה

11/01/2007 | 14:15 | מאת: מיה 2

שלום לך אורחת, את דר' גלעדי היכרתי בתחילת דרכי בטיפולי פוריות ,לפני שש שנים במרפאה לבריאות האישה בחדרה בדיוק אז הייתי רגישה וזקוקה למידע ותשובות ויחס אנושי , ובדיוק אז נכנסתי להיריון כימי וזאת הייתה פעם ראשונה שאני שומעת את המושג היריון כימי וכשיביקשתי שיסביר לי מה זה הוא התעצבן עליי ואמר : היריון כימי זה היריון כימי ז"א שאין היריון וזהו. יצאתי משם שבורה וחיפשתי תשובות במקום אחר מאז לא חזרתי אליו יותר , בקיצור לא ממליצה , אבל כדי שאני אהיה מספיק פיירית , אני חייבת לספר לך שגם גיסתי הייתה מטופלת שלו והיא עכשיו בהיריון בשבוע העשירי עם תאומים, והיא דווקא חושבת שהוא די בסדר , למרות שיש לו פתיל קצר ואין לו טיפה של סבלנות, אולי הוא השתנה מאז ? לא יודעת !! ההחלטה היא שלך מקווה שלא בילבלתי אותך .

17/01/2007 | 09:49 | מאת: אורחת

תודה מיה, בנתיים הספקתי להפגש איתו והיה בסדר. הבנתי שבמרפאה הזאת אין רופא קבוע שמטפל בי כי יש 2 רופאים וכל אחד נמצא בימים אחרים (דר' גונן וגלעדי) כך שהעבודה מתחלקת בין שניהם. למען האמת מה שכתבת קצת בילבל אותי, אבל אני מודה לך שכתבת ושיתפת בחוויה.

10/01/2007 | 08:37 | מאת: לי

היי רומי, ברוכה השבה! אילו שמות מקסימים בחרת לבונבונים. איך זה להיות אמא לתאומים? מאחלת לך שתגדלי אותם באושר ובנחת. ובינתיים רציתי להגיד שבזמן שלא היית פה החסידה הופיעה אצלי ואני בתחילתו של היריון מופלא. שתהיה לך שנה קסומה ונשיקות לתינוקות המתוקים שלך לי

11/01/2007 | 08:41 | מאת: רומי

היי מתוקה, אילו בשורות משמחות שאני אוהבת לשמוע, ממש שמחה איתך וכמו שאצלנו אומרים "שיהיה הריון קל ומשעמם" אני עדיין לא מעכלת את העובדה שפתאום נהייתי אמא ל-3 בבת אחת, התאומים מקסימים ומקווה שבקרוב כולן כאן תקלטנה להריון !!! תשמרי על קשר, רומי

10/01/2007 | 08:35 | מאת: לי

נועה יקרה, רציתי להגיד לך שגם אני הרגשתי בפעם האחרונה אחרי ההחזרה סימנים של מחזור קרב ובא ואפילו דיווחתי על זה בפורום, דפדפי אחורה ותראי. וכמובן הבנות היקרות פה נטעו בי אופטימיות והנה תראי המחזור לא הגיע, כי היריון הגיע. אז כך שאני מחזיקה לך אצבעות שגם כך זה יהיה אצלך. מחכה לשמוע ממך על בטא חיובית בקרוב. בהצלחה מאמיל'ה שלך לי

12/01/2007 | 10:36 | מאת: נועה ב'

הי לי, רק עכשיו ראיתי את ההודעה שלך. וזה דווקא טוב -עוד זריקת עידוד קטנה תמיד עוזרת. ממש מקווה לטוב! נועה ב'

09/01/2007 | 19:02 | מאת: נתי

שלום לכל הבנות, רציתי לשתף אותכן במצב שלי, כי רק פה בפורום אני מרגישה שמבינים אותי. לפני כ- 8/9 חודשים השתתפתי פה בפורום. הסיפור של בקצרה: עברתי טיפול IVF ראשון שנכשל, ובטיפול השני התחלתי להרגיש אחרי ההחזרה ממש רע, הבטן שלי התנפחה והרגשתי שאני עומדת "להתפוצץ". יעצו לי פה בפורום ללכת ישר לרופא/ב"ח, דיברתי עם הרופא האדיש שלא התרגש במיוחד. בקיצור, בסוף אותו שבוע (יולי-תחילת המלחמה) אושפזתי המצב מאוד קשה. "ביליתי" חודש בב"ח מרותקת למיטה עקב גירוי יתר שחלתי שנבע ממינוני הורמונים מופרזים. מה שעזר לי לעבור את התקופה הקשה היא הידיעה שאני בהריון עם תאומים. אחרי תקופה זו התאוששתי, חזרתי לעצמי ולעבודה והחיים נראו שוב פעם וורודים. היינו מלאי תקווה וצפייה לקראת הלידה. הרגשתי מצוין וכל הבדיקות היו תקינות. ואז פתאום בתחילת חודש שישי, לפתע, ביום שישי בלילה התחילו כאבים ולאחר כמה שעות, שהתחיל גם דימום נסענו לב"ח. ביום שבת בבוקר ילדתי. כמובן שישר הכינו אותי לגרוע מכל, אבל באותו זמן ממש לא עיכלתי. התינוקות נולדו ומתו. עברו 4 שבועות מאז. אומנם חזרתי לעבודה ולחיים בעזרת בעלי המקסים והורי התומכים, אך אני די מיואשת. ולא מבינה איך פתאום התפוגג החלום. אני מנסה להיות אופטימית, לקראת הטיפולים הבאים. אך מאוד קשה לי.... נתי

09/01/2007 | 19:44 | מאת: מטופלת פיריון

שהוא מתאים לפורום פוריות. יש בנות שמספיק מיואשות מהטיפולים ולא צריך לזרות מלח על הפצעים. מאחלת לך שתתאוששי ותזכי להיריון תקין וילדים חיים בריאים.

גם אני מטופלת פריון ולמען האמת ממש מעליבה אותי התגובה שלך. ממש לא בכוונתי "לזרות מלח על הפצעים", אלה אולי לקבל קצת עידוד ותמיכה משאר הבנות, כמו שאני נתתי בעבר...

09/01/2007 | 20:14 | מאת: ניני

למרות הקושי לדעת על טרגדיות כאלה, וזה קושי עצום, אלה החיים שלנו. לא תמיד טיפול פריון שהצליח מגיע אל סופו המאושר. אנחנו רואות בפורום הזה בית, ובית הוא מקום שבאים אליו להניח את הראש כשקשה, גם אתה גדול, וכבר עזבת והמשכת הלאה. זה המיוחד בפורום הזה בעיני, וכמו שתמיד נשמח לשמוע מבנות שהרו וילדו, תמיד נהיה פה לתת חיבוק חם למי שהלכה לאיבוד בדרך. בואו נהיה בית טוב(((())))

09/01/2007 | 20:10 | מאת: ניני

אני משתתפת בצערך, זה אובדן נוראי. אין לי מילים, אני לא חושבת שיש מילים מתאימות פה, אז קבלי חיבוק(((((((((()))))))))) אני שמחה לשמוע שאת מוקפת משפחה תומכת שמסייעת ומכילה אותך ברגעים כאלה קשים. טוב שחזרת אלינו, אני מתנצלת שאני לא זוכרת (מזדקנים..) את הסיפור, אבל המקום הזה נועד באמת לתת תמיכה הדדית ואת תמיד רצויה כאן. יקירתי, 4 שבועות הם מעט מאד זמן. לא די זמן כדי לעכל אובדן כזה, לא די זמן כדי להתאבל, לא די זמן כדי להתאושש. היאוש שאת מתארת הוא התגובה הכי נורמלית למצב הלא נורמלי הזה. אני מציעה לך לתת לעצמך את הזמן הזה ולא למהר להיסחף להמשך טיפולים לפני שתרגישי קצת יותר חזקה. אחר כך יהיו לך את כל הסיבות לאופטימיות. בכל זאת הרית, בכל זאת החזקת הריון, ולמרות הסוף הטרגי אי אפשר להתעלם מזה. קחי את הזמן יקירתי, ובינתיים שבי פה איתנו איתך(((())))

09/01/2007 | 23:12 | מאת: חני

היי נתי, הצטערתי מאוד לקרא על מה שקרה... אני בטוחה שזה מאוד קשה... זו תקופת אבל שאת ובעלך עוברים עכשיו. אולי תנסי להיעזר ברפואה אלטרנטיבית כמו רפואה סינית, דיקור או משהו מעין זה כדי להקל מעט על עצמך וכך תוכלי לחזור מהר יותר לעצמך ולטיפולים. חיבוקים, תחזיקי מעמד, חני

09/01/2007 | 23:58 | מאת: נועה מ.

לא רק שאני זוכרת, אני כל כך הזדהתי איתך ועם הגירוי יתר, שגם אני עברתי אבל הייתי במצב הרבה יותר טוב.... קודם כל משתתפת ביגונך על אובדנך, נשמע כמו סיוט שמישהו רע במיוחד המציא לסרט אימים.... דבר שני, תמיד, בכל מצב, לא רק שאת יכולה לחזור לכאן, אלא את כל כך צודקת, מי אם לא אנחנו נבין מה עבר עלייך ועד כמה בלתי צפויים פיתולי הפריון. קחי לך נשימה ארוכה, אספי לך כוחות מכל הסובבים, ובטוחה אני שקרוב היום בו תמצאי את כוחותיך שלך חוזרים אלייך. וכשיהיה לך מספיק כדי להרים את הראש, מכל ליבי אני מאחלת לך דרך קלה וקצרה אל היעד הנכסף. שולחת לך הרבה חיבוקים וכמה שתבקשי אנרגיות!!!!!!! החיים יחזרו למסלולם! חלומות פז, נועה.

10/01/2007 | 08:39 | מאת: לי

אני נורא מצטערת לשמוע על הטרגדיה שקרתה לך. מקווה שבימים אילו את אוספת כוחות להתגבר. ואם כבר באת אלינו וסיפרת את סיפורך, נראה שאת חזקה ותתגברי ותמשיכי הלאה לקראת היריון תקין. מאחלת לך מכל הלב שהדרך אל האושר תהיה קצרה וקלה ושולחת לך חיבוק חזק להמשך הדרך לי

10/01/2007 | 08:53 | מאת: שירה

נתי יקרה, קודם כל עצוב לי לשמוע. גם אני עברתי הפלה נדחית וגרידה, של הריון שהושג במאמץ רב, ולפתע הפסיק הדופק, וחזרתי לטיפולים עם כל הקושי. אולם בחודש שישי זה בודאי קשה שבעתיים. כל כך מבינה ללבך. עם זאת, וזה החשוב ביותר- היה לך הריון אחד, ולכן, יהיה הריון נוסף, והפעם, בעזרת השם, ארוך ותקין! הוכחת שאת יכולה להרות, וזה החשוב ביותר! מחזקת את ידייך, וזה בוא יבוא. שיהיה לך יום חמים ונעים. שירה

10/01/2007 | 13:33 | מאת: ריקי

אוי כמה שאני מבינה את ההרגשה שלך הדבר שהכי הייתי רוצה, זה להיות ליידך עכשיו ופשוט לחבק אותך חבוק גדול שום דבר לא יכול לרפא כל כך מהר את הכאב שלך ואני מאד מזדהה איתך כי לפני חודשיים וחצי עברתי הפלה של תאומים וזה באמת לא קל, לא יודעים מאיפה להתחיל, איך להמשיך אך אין ברירה אחרת, חייבים להמשיך ולא לוותר את רק כמה שבועות אחרי זה ותני לעצמך את הזמן להחלים ולהתאושש אני בטוחה ומייחלת לך בקרוב מאד הריון תקין וקל ולכולנו שולחת לך שוב חבוק גדול ואוהב שלך מכל הלב ריקי

09/01/2007 | 15:29 | מאת: אור-לי

09/01/2007 | 17:06 | מאת: ניני

היי אור-לי מחיצה ברחם היא פגם מבני, שעלול לגרום להפלות או לקשיים בהתפתחות העובר, תלוי בצורתו מיקומו וכיו"ב צילום רחם יכול לאתר מחיצה כזו שיהיה בהצלחה!

09/01/2007 | 14:00 | מאת: אור

שלום בנות, ביום חמישי האחרון ביצעתי החזרת עוברים ורציתי לדעת מהם התופעות שישנן להריון ואיזה תופעות בדרך כלל בתחילת הריון היו לי כאבים בחזה עד אתמול והיום פסקו האםזה אומר משהו על חוסר הצלחה. תודה רבה

09/01/2007 | 15:36 | מאת: נועה ב'

הי אור, גם אני במחכות... וכמאמר ה"רביץ" - זה ממש לא פשוט. אני מרגישה בדיוק מה שהרגשת. עד אתמול (כמעט שבוע) היו לי כאבי תופת בחזה. מהיום כבר הרבה פחות. בנוסף, יש כאבי בטן, שדומים לכאבי מחזור (כבר מיום אחרי ההחזרה). והמחשבות בהחלט מטרידות. כך שמאוד מאוד אשמח גם כן לשמוע מהמנוסות. נועה ב'.

09/01/2007 | 16:43 | מאת: אור

נועה ב' הי אני לא מהמנוסות זאת פעם ראשונה מחזיקה לך אצבעות