פורום פוריות חברתי - תמיכה

שלום וברוכים הבאים לפורום החדש שלנו. אי-פריון הוא מחלה שאחד מכל ששה זוגות סובלים ממנה, ובכל זאת היא כנראה המחלה היחידה שהסובלים ממנה יזכו לשמוע מסביבתם הערות בנוסח: "זה הכל בגלל הלחץ. רק תרגעו ותכנסו להריון" או "מה, צריך ללמד אתכם איך לעשות את זה?" – תוך קריצה מבינה-עניין. במדינה בה "פרו ורבו" הוא לא רק ציווי דתי אלא אתוס לאומי של ממש, הסביבה מצפה מאיתנו להתחיל למחרת החתונה להרות וללדת ילד בכל שנתיים עד שנמלא את מכסת הילדים המקובלת במגזרנו (שניים או שנים-עשר) ומתעניינת במצב הרחם והשחלות מבלי להסס לשאול אם גודל לנו כבר משהו שם בפנים, ואם לא - מדוע. לא יפלא, אפוא, שאי-הפריון מקבל משקל רגשי נוסף על זה שקיים כבר ממילא - הכמיהה לחבוק כבר תינוק, המלווה בתחושות קשות של כשלון ובגידת הגוף, אובדן שליטה, עצירת החיים, קנאה, אשם ותסכול. ומעבר לכל - תלויה מעל הראש בכל רגע נתון עננה כבדה של עצב עמוק שלא מאפשרת להנות באמת מהחיים הנעים במעגל מייאש מחודש לחודשו – ולצידה השאלה הגדולה: מתי הסיוט הזה כבר ייגמר? אני הייתי שם, במשך כמה שנים טובות. מעקבי ביוץ שלא נשאו פרי פינו את מקומם למסלול המלא של טיפולי הפריון: בדיקות, איקקלומין, הזרעות, זריקות ולבסוף הפריות מבחנה. החודשים שחלפו הפכו לשנים, ותשובה שלילית אחת רדפה אחר חברתה. אפילו תשובה חיובית ראשונה שהרימה אותנו למחוזות של אושר נשגבים התחלפה במהרה בנפילה קשה וכואבת כאשר ההריון הסתיים, לדאבוננו, בהפלה מוקדמת. בסופו הטוב של הסיפור ציפה לנו זוג תאומים מתוקים ומקסימים, אך הדרך הקשה הזו לא נשכחה, על כל קוציה ודרדריה. והנה אני כאן, על מנת לחלוק איתכם את נסיוני העשיר, לצערי, מזווית מבטה של מטופלת פריון לשעבר. את הידע הרפואי בנושא הפריון תקבלו מהפורום השכן של פרופ´ זיידמן, אבל כאן תוכלו למצוא תשובות לכל השאלות האחרות שמציקות לכם: • איך שומרים על שפיות בכל התקופה הזו? • כיצד משלבים טיפולים וקריירה? או: האם החיים חייבים להעצר? • מה אומרים לסביבה? למי מספרים על הטיפולים? • כיצד (והאם) שומרים על קשר עם חברה שהרתה חודשיים אחרי החתונה ושנתיים אחרי שאנחנו התחלנו לנסות, והאם ניתן לפרגן לה מכל הלב? • איך מתחמקים מברית המילה של האחיין מבלי להסתכן בנידוי משפחתי? וכל שאלה נוספת שתעלה בהקשר הזה, כמובן. ובעיקר, הפורום נועד להעניק אוזן קשבת שבאמת מבינה, כתף לבכות עליה ויד חמה שתאחז בידכם עד ליום בו תגיעו גם אתם לסופו של המסע, בו תראו את המראה היפה ביותר בעולם – הבהוב מרצד על מסך האולטרסאונד המצביע על ליבו הפועם של האוצר החדש שלכם הנובט בקרבכם. ברוכים הבאים לשהות קצרה מהסיבה הנכונה! לכניסה לחצו - פורום פוריות
14651 הודעות
9817 תשובות מומחה

מנהל פורום פוריות חברתי - תמיכה

26/12/2006 | 18:55 | מאת: נועה ב'

קראתי קצת בפורום שלנו (לא נכנסתי כמה ימים טובים...), וחוץ מהבשורות של נועה מ' יקירתנו (שהן טובות ונהדרות), נראה שהפורום לא בתקופה אופטימית. אז אולי יש למישהי משהו כדי לשפר קצת את המצברוח??? נועה ב'

26/12/2006 | 19:09 | מאת: גלית

מקווה שבקרוב אחת מהבנות שהיה להן החזרה השבוע יבשרו לנו משהו טוב וע"ה בקרוב אצל כולנו בשורות טובות

26/12/2006 | 20:10 | מאת: ניני

תסתכלו הצידה רגע, כן כן פה בצד, רואות? יש פה בצד ערמה של מעטפות סגורות? עם השם של כל אחת מאיתנו עליהן? בתוך כל מעטפה מחכה הבשורה המתוקה להתבשר. יש לה אפילו פחות סבלנות מאיתנו אבל היא חייבת לחכות לתורה.. זה לא שאין בשורות טובות נועה ב' יקרה, זה רק שהחלוקה של המעטפות לא הסתיימה(((())) עוד קצת יקירותי, עוד קצת ונגיע(((())))

26/12/2006 | 17:23 | מאת: נועה ב'

שלום בנות, חשבתי לשאול בפורום השני, אבל במחשבה שנייה, אתן לא פחות מנוסות ומקצועניות... :) אז תגידו... 4 זקיקים זה ממש מעט בטיפול IVF? זו פעם ראשונה, ופתאום התחלתי לחשוש. נועה ב'

26/12/2006 | 18:03 | מאת: ניני

היי נועה, מסםר הזקיקים הוא יחסי לכמות הגירוי שניתנה לך ועוד מאפיינים אישיים (גיל, מצב שחלות וכיו"ב). הממוצע של טיפול IVF הוא מספר רב יותר של ביציות אולם הסיבות לטיפול רבות ומגוונות ולכן אין ממש בסיס להשוואה. בכל מקרה מארבע ביציות יש סיכוי טוב להגיע להריון ואני מאחלת לך שלא צצטרכי יותר מהפעם הראשונה הזו! בהצלחה יקירתי!

26/12/2006 | 18:37 | מאת: נועה ב'

תודה ניני. החלטה מודעת - לנסות לא להיכנס ללחץ, עד לשיחה עם הרופא. מקווה לעמוד בה. בכל מקרה, מצטרפת לאיחולים שלך, ומאחלת לעצמי לא להזדקק לעוד פעם! זה בסדר להחזיק לעצמי אצבעות בפומבי, לא? :) נועה ב'

26/12/2006 | 13:42 | מאת: ד'

עברתי החזרה לפני מס' ימים. אתמול לאחר ויכוח ומתח בו הייתי שרויה התחלתי להרגיש מעין דקירות בצד שמאל מתחת לבטן . נוסף לכך יצא שהתכופפתי מעט ומאז זה מופיע מידי פעם. יתכן ועכשיו אני יותר מודעת ושמה לב לעניין אך עדיין אני לא מדמיינת את הדקירות (זה לא שהדקירות כואבות לי אך זה מאד מטריד אותי) האם לפנות להתייעץ עם אחיות או רופאים?

26/12/2006 | 18:00 | מאת: ניני

היי ד', סוג הכאב והמיקום שאת מתארת מתאימים לכאב בשחלה. לעיתים נשארים מעט זקיקים קטנים בשחלות לאחר שאיבה והם ממשיכים לצמוח ו"לוחצים" בשחלה. אני מניחה שזו הסיבה לדקירות, אך אם את מוטרדת בכל זאת תתקשרי לרופא שלך שיהיה בהצלחה!!

26/12/2006 | 13:06 | מאת: חגית

שמי חגית אני סטודנטית במכללה לרפואה משלימה , במסגרת הסטאג' שלי השנה אני מעוניינת לטפל באישה שבתהליך טיפול בפוריות ל-10 מפגשים ללא תשלום עם אפשרות הארכה בתשלום. ניתן ליצור קשר 054-7578795 איזור ראשל"צ

26/12/2006 | 18:48 | מאת: ריקי

26/12/2006 | 19:07 | מאת: צפונית

חגית אם יש לך קולגות בצפון אשמח מאוד לקבל פרטים

26/12/2006 | 11:57 | מאת: נועה מ.

קודם כל רוצה לשלוח הרבה חצאי כוסות מלאות.... וחיוך גדול גדול ואופטימי ביותר!!!!!!!! (וגם כמה חיבוקים לא יזיקו) ושנית, אני אעדר בשבוע וקצת הקרובים..... כי בן זוגי ואני מתחתנים ביום שישי (סןף סוף אחרי 5 שנים ביחד...:-) אז לא ממש אהיה בסביבה. מעומק ליבי שולחת לכולכן אהבה וחום שיספיקו לכסות על כל המשברים, הכאבים, ההזרקות, וכל מה שבדרך, אחזור בקרוב, נשיקות לכולכן, נועה. נ.ב. איתי הככככללללללל בסדר..... :-) טפו טפו טפו!

מזל טוב נשמה ! שיהיה לכם עוד הרבה שנים נפלאות ביחד כמו השנה הזו שמתחילה לכם בדברים טובים החל מההריון שברוך ה' הגיע ועכשיו בחתונה מאחלת לכם את כל הטוב שבעולם ותדעו רק אושר ושמחה בחיים , אמן ! שלך תמיד גלית

המון המון מזל טוב שמחה שהכל בסדר אצל שימשיך כך נשיקות וחיבוקים ריקי

26/12/2006 | 15:18 | מאת: ניני

אושר אהבה ובריאות(((((((())))))))

26/12/2006 | 15:35 | מאת: גלי

נועליקה'! שיהיו לכם חיים מאושרים ומלאים בע"ה עם האוצר שבדרך... כל הברכות שבעולם!!!! נשיקות וחיבוקים יקירה!

26/12/2006 | 19:49 | מאת: לי

וואהו איזה יופי!!! איזו כלה יפה תהיי - מפנים ומבחוץ!!! מאחלת לך את כל האושר שבעולם בהצלחה עם הבעל והתינוק שבדרך אוהבת לי

26/12/2006 | 21:06 | מאת: לנה

נועה ממי אני מאושרת בישבילכם ו מאכלת לכם אושר ו עושר הרבה שנים של שמחה בריאות ו פוריות (עוד תיזכו בהרבה ילדים) הרבה נשיקות אוהבת לנה

27/12/2006 | 08:52 | מאת: נועה מ.

יפותי, מרגשות כתמיד, ביי, אני חייבת לעוף, נשיקות, נועה.

27/12/2006 | 12:30 | מאת: מיה 2

מאחלת לך כל הטוב שבעולם ושתמשיכי להיות את בדיוק כמו שאת . אוהבת מיה 2

27/12/2006 | 12:30 | מאת: מיה 2

מאחלת לך כל הטוב שבעולם ושתמשיכי להיות את בדיוק כמו שאת . אוהבת מיה 2

אוי חמודה מלא מלא ברכות ואיחולי מזל טוב להמשך חיי זוגיות והורות מוצלחת {שבדרך}. שלך אוהבת נורית.

26/12/2006 | 11:55 | מאת: גלית

אני מקווה שיותר טוב תהיה בקשר

27/12/2006 | 09:34 | מאת: נורית

אין שינוי משמעותי חוץ מזה שאני 'מחזיקה' את המחזור וממש חולה. הפעם אני מתכוונת לזה>>> חודש חופש. אני לא כל כך זמינה במסינג'ר כך שאם את רוצה אז תתקשרי. יום נעים יפתי.

26/12/2006 | 09:46 | מאת: קרין

שלום בנות יקרות היום יש לי שאיבה ראשונה באסותא עם זיידמן, ואני מתה מפחד. יש לי כמה שאלות: קבעו לי תור בשעה 14:30, מתי בערך תהייה השאיבה? מה להביא איתי? איך מרגישים אחרי? האם אני צריכה איתי את בעלי כל זמן השהייה? תודה תודה.

26/12/2006 | 10:11 | מאת: גלית

אני לא יודעת איך זה הולך באסותא אבל בדרך כלל זה לא לוקח יותר מ20 דקות השאיבה ואחרי זה מעבירים אותך להתאוששות ששם בעלך יכול להיות איתך ולגבי השאלה אם בעלך צריך להיות איתך כל זמן השההיה אז אני אישית חושבת שכן ואפילו מומלץ מאוד לדעתי זה משהו שצריך לעבור ביחד וחשוב להרגיש שאנחנו ביחד בתהליך הזה אני מאחלת לך המון הצלחהושזו תהיה השאיבה הראשונה שלך וגם האחרונה המון הצלחה בהמשך שלך גלית

26/12/2006 | 13:20 | מאת: ריקי

קודם כל שתדעי את בידים טובות, גם אני מטופלת של זיידמן. תחושות הפחד שלך מובנות ולגיטימיות ואני רוצה לאמר לך שממש אין לך ממה לדאוג השאיבה היא בערך 20 דק', מתאוששים מהר, לאחר מכן כבר תדעי כמה ביציות נשאבו לך, כדאי מאד שבעלך יהיה לצידך כל הזמן, זה תומך מאד את לא צריכה להביא איתך שום דבר מיוחד, את רק צריכה לעבור במשרדים ולשלם עבור השאיבה. אם אמרו לך להגיע ב- 14:30 השאיבה תהיה בסביבות 15:00 לערך, אל תתפלאי אם יהיה קצת עיקוב, זה יכול להיות לפעמים, בסך הכל התהליך עובר די מהר ומרגישים בסדר אחר כך. אז שיהיה לך המון המון המון בהצלחה ושיהיה זה הטיפול היחיד והמנצח מקווה שעזרתי שולחת לך חיבוק לחזוק שלך ריקי

26/12/2006 | 18:07 | מאת: ניני

את מן הסתם אחרי, אז את בטח יודעת איך הדברים מתנהלים כבר;) אני מקווה שהיתה לך חוויה נעימה בסך הכל, שאת מרגישה טוב וכמובן שיש תוצאות טובות בהצלחה ועדכני!

26/12/2006 | 22:00 | מאת: קרין

קודם כל תודה על העידוד. אני כבר אחרי, הכל עבר יותר טוב ממה שחשבתי. ההרדמה היתה מהירה וההתעוררות היתה כמו משינה עמוקה. נשאבו 12 ביציות למרות שאני חשבתי על 6. זיידמן היה מאוד נחמד ומרגיע ותוך שעתיים השתחררתי. עכשיו מחכים לבאות. ומקווים לטוב. תודה ולילה טוב

27/12/2006 | 08:40 | מאת: ריקי

הלוואי שזה יהיה הטיפול המנצח שלך שולחת לך חיבוק גדול ריקי

26/12/2006 | 09:33 | מאת: שגית

בוקר טוב בנות, האם מישהי שמעה על ד"ר טל יוסף מקופ"ח מכבי? (מאיזור חיפה). אני אמורה להתחיל אצלו הזרעות ורציתי לרחרח קצת. תודה רבה ויום נעים וחמים

26/12/2006 | 17:17 | מאת: אחת

לא שמעתי עליו, אבל יכולה להמליץ לך ממש ממש בחום על ד"ר יוחנן ארליך שעובד ברמב"ם ויש לו מרפאה בחיפה. עובד עם מכבי וממש מעולה ונחמד. אחת

26/12/2006 | 07:21 | מאת: צפונית

הי בנות מחפשת לרכוש את המדכא סופרפאקט דחוף לא מוצאת אותו בבתי המרקחת בצפון אם יש למישהי- בכל אזור בארץ-למכור לי או שיש לכן מידע היכן ניתן לקנות אותו-אודה מאוד מאוד

26/12/2006 | 09:29 | מאת: י'

אני אישית אף פעם לא שמעתי עליו אבל את חושבת שיש אותו בקופת חולים?איזה קופה את?

26/12/2006 | 05:30 | מאת: סיוון

האם אצל כל הנשים מגיל 40 יש ירידה בתפקוד השחלות? האם יש הבדל אצל מישהי שמנסה להרות פעם ראשונה או פעם שלישית בגיל זה?

26/12/2006 | 18:11 | מאת: ניני

היי סיוון ברוכה הבאה, לפי המידע הרפואי והסטטיסטי הקיים היום קיימת ירידה בתפקוד השחלתי מגיל 40. כבר בגיל 35 קיימת ירידה יחסית ואולם עדיין מרבית הנשים מצליחות להרות בגילאים אלו. מגיך 40 חלה ירידה נוספת, אולם מדובר בירידה יחסית, כלומר זה מאד ספציפי לכל אשה ואשה. מרבית הנשים שאין להן או לבני זוגן בעיות פוריות עדיין יכולות להרות באופן טבעי בגיל 40. אין משמעות להריונות קודמים מבחינה זו. אם את מוטרדת בקשר לתפקוד השחלות אני מציעה שתערכי פרופיל הורומנלי ביום השלישי למחזור ותוכלי לקבל הערכה כללית דרך ערכי ההורמונים FSH וLH. בכל מקרה כדאי להתייעץ עם רופא נשים מומחה לפוריות. בהצלחה!!

דניאל יקרה אני מרגישה כאילו חרב מעל ראשי. קיבלתי אישור אחרון ממכבי שמשמעו שמכבי לא תשתתף יותר בטיפולי פוריות שלי כי לטענתו של ד"ר הומברג עברתי 7 טיפולים (סה"כ!!!) ולדעתו אין לי סיכוי - זה מה שהרופא הדגנרט ניסה להחדיר ל במשך חצי שעה.(למרות שיש לי רחם ושחלות שביצות ואפילו נוצרו עוברים) הוא אמר שרק עם תרומת ביצית יש לי סיכוי לילד. כשאמרתי לו שאני לא חושבת כך הוא אמר לי בשילוב ידיו על החזה שלו:"לכן אני כאן ואת שם"!!! נפלא לא? אז אמרתי לו שלא רק אני חושבת כך, גם פרופ' זיידמן חושב כך והצגתי את המכתב ממנו. בו זידמין כתב כי יש תגובה. ואז הוא אמר שזיידמן נכנס איתי לאמביציה והוא ידבר איתו! (בטח יקרא אותו לסדר וישכנע אותו לא להיות כ"כ אמביציוזי. חמוד לא?) בסוף הנסיעה שלי לזיידמן נדחתה למחר בערב והיום התחיל המחזור. אבל אני לא בטוחה שיהיה ביוץ אחרי שיכנועים כאלה שאין לי סיכוי. הייתי רוצה לבקש ממך ומכול מי שקוראת לנסות לייעץ לי מה ניתן לעשות כדי לדחות את רוע הגזרה, כי אני עדיין מבייצת, הרחם תקין מבחינת עובי הרירית ונוצרו מספר עוברים תקינים, אף כי לא נקלטו עד כה ואני עדיין לא בת 45-44 שזה הגיל שלפי החוק ניתן לקבל התחיבויות מהקופה. אז למה??? הנימוק שלהם הוא כי לאור ההיסטוריה שלי- אין לי סיכוי בכלל! הייתי רוצה לכתוב מכתבים לגורמים שונים , בוודאי שלמכבי. למי עוד ניתן? האם יש עו"ד שמתמחים בכך? אודה על כל עזרה. בניסוח, במידע ... כי אני מותשת מהמאבק לא פחות מאשר מהטפולים. תודה לבנות ותודה מיוחדת לך דניאל על הענינותך והמילים החמות שלך חני

חני יקרה, מה הבעיה שבגינה פנית לטיפולים? האם יש לך FSH גבוה? האם קיבלת טיפול הורמונלי? על סמך מה זיידמן טוען שיש סיכוי והרופא השני טוען שאין סיכוי? חני יקרה מפז, אל תישברי ברוחך. אנחנו כאן איתך וכל מי שתוכל תעזור ותסייע. תלמדי את העובדות טוב טוב ועם זה תלכי הלאה. מאחלת לך מכל הלב היריון תקין במהרה. שלך לי

ערב טוב לי יקרה, לפני שנים ("בזכות" רופא בכיר שפישל) התפוצצה לי ציסטה בשחלה מאז החל הכל. .. לא הצלחתי להרות לאחר מכן ובעלי ואני (אז הייתי עדיין נשואה, היום כבר לא) התחלנו בטיפולי פוריות שתחילה כללו השבת זרע והזרעות (בבירור נמצא שהזרע באיכות ירודה מאוד אף כי היום יש לאקס שלי 3 ילדים). מאז עם הפסקות גדולות מידי ניסיתי להרות כאשר את מיטב שנותי ביזבזו לי הרופאים הנא נכונים על הזרעות שלא הניבו דבר מה עוד שבצד בו היתה הציסטה החצוצרה סתומה ובצד השנ החצוצרה ארוכה ומפותלת... לא הצלחתי להרות בדרך הרגילה והאי פוריות שלי נכנסת לקטגריה של מקרים בלתי מוסברים. כמובן שהיום זה כבר מוסבר - בשל הגיל. לצערי רק בגיל מבוגר מידי (38) עברו איתי ל IVF. (עד אז רק הזרעות ) היום אני אחרי 7 נסיונות ( לפי הרישום של מכבי) הכוללים גם מקרים של החזרת 2 PM שזה שלב לפני התפחתות העובר (שהרופא הקודם התעקש להחזיר ברוב גאוניותו) או פיספוסים של ביציות שיצא לפני שהוציאו אותן.(בגלל תיזמון לקוי, אצלי הביוץ לא לפי הספרים). מקווה מאוד שיצליח לי הפעם. אפילו לא מסוגלת לחשוב מה אם לא... אך אתמודד? אגב ה-FSH שלי הוא 12 ומשהו, שזה לא נורא גבוה במיוחד בגילי המופלג. זיידמן בניגוד לרופא ממכבי (שתפקידו לחסוךכסף לקופא) חשב שאם יש תגובה שחלתית יש בכ"ז סיכוי גם אם קטן. והרופא במכבי בטוח שהוא הסגן של אלוהים עלי אדמות ואין לי סיכוי כי לא הריתי עדה כה. זאת ההוכחה שלו נוסף לגילי המולג (42) אז מה לעשות? אני אנסה להתרכז בהצלחת הטיפול הפעם, אבל אני חייבת להכין תוכנית גיבוי למקרה ש.. כך כך טוב שיש את הפורום ויש מי שנוטע בי תקווה ולא ייאוש . תודה רבה לך , מקווה לשמוע בקרוב שאצלך בשורות טובות בסוף הסגן של האלוהים אומר לי: אם תכנסי בכ"ז להריון תודיע לי... מתוק לא?

25/12/2006 | 22:24 | מאת: ניני

האטימות הזו של קופות החולים הורסת אותי כל פעם מחדש. יקרה שלי, אני במקומך הייתי עושה שיחה מאד מאד כנה עם זיידמן ומקשיבה היטב למה שהוא אומר. האם זיידמן חושב שבמקרה שלך IVF אפקטיבי ברמת סיכויים כזאת שמצדיקה המשך טיפולים על כל המשתמע? או שהוא חושב שהסיכויים לא סבירים? לא די בדעה ש"יש תגובה" עבור קופת חולים, שבודקת סיכויים סבירים מול מחירים. לעיתים קיימת תגובה ואף נוצרים עוברים אבל לא מושג הריון והשקלול של הקופה על פי הנתונים יהיה של "חוסר כדאיות". אם זיידמן באמת מאמין שסיכוייך טובים, שייעץ לך איך להלחם. הוא מכיר מספיק קופות חולים ומספיק רופאים בכירים כדי לדעת מה לעשות. אם הוא חושב שהסיכויים מאד נמוכים אז בבקשה שיגיד בכנות, שיביע דעה כנה מה כן כדאי לעשות. אם באמת לדעתו תרומת ביצית היא הכיוון הנכון, חבל על כל רגע של עוגמת נפש. שישב איתך ויסביר לך הכי נקי שאפשר, זה מגיע לך. אני יכולה לומר לך לגבי, אני בת 40, FSH סביב 12, תגובה לא חזקה אבל עדיין יש תגובה לטיפולים (8 זקיקים, 5-6 ביציות בשאיבה), נוצרו מעט עוברים שכמותם הלכה וירדה עד שבטיפול האחרון לא היו הפריות כלל. הקופה עדיין מאשרת לי IVF אבל בשיחה כנה עם הרופא שלי בעלי שאל בפרוש על סיכויי הצלחה והוא ענה לנו בעצב רב שלדעתו פחות מחמישה אחוז. אז נכון שזו רק סטטיסטיקה, אבל זה אומר בכל זאת שתתכן הצלחה אחת על כל 20 נסיונות, וגם זה לא בטוח, וגם אז מדאיג אותי כמה העובר הזה יהיה בריא. ופה המקום שלנו, הזוגות ובעיקר הנשים, להחליט עד מתי ועד כמה, והאם ביצית שלי בכל מחיר. אני אישית בחרתי לעצור ולחשוב, ולפתוח את האופציות לכל דבר, כולל הכל. אני מציעה לך מעומק הלב לגשת לשיחה עם זיידמן הכי פתוח ולבקש ממנו לדבר איתך בגילוי הלב. ותזכרי כל הזמן, אם את רוצה, יהיה לך ילד. את תהיי אמא נקודה. חיבוקים יקירתי, ואנחנו פה בשבילך((((((()))))))

25/12/2006 | 22:55 | מאת: חני

26/12/2006 | 10:56 | מאת: תינוק עכשיו

חני יקרה, אני כלכך מכירה את התחושה שלך שזה כבר נסיונות אחרונים והלחץ גדול. מה שאני מציעה לך זה לא לבזבז אנרגיה על קופת החולים, תשקיעי את המאמצים לאיך את ממשיכה ואני מסכימה עם כל מילה שניני כתבה לך, אם הרופא שלך חושב שהסיכויים מאוד קטנים על "תבזבזי"זמן יקר ותלכי על הטיפול שיניב תוצאות הכי מהר. אני חושבת שאם את מאוד רוצה להיות אמא תהיה בכל דרך אפשרית עם כל ההחלטות הקשות. מקווה שתגיעי להחלטה ותשתחררי מההתלבטויות ,ואני בטוחה שתצליחי אני פה מתי שתרצי אוהבת בהצלחה

26/12/2006 | 13:41 | מאת: דניאל

רק עכשיו ראיתי את הודעתך. אני מרגישה את המצוקה הזו של להיות חסר אונים מול רופא אידיוט. אין לי מילים!!! אני מסכימה מאד עם ניני, קודם תבררי היטב איפה את עומדת כדי קודם כל לדעת את האמת הנקייה.בואי נחשוב יחד צעד-צעד. קודם דברי עם זיידמן. תחזרי לכאן עם תשובות כדי שנסתכל יחד על האפשרויות. אני אופטימית בשבילך..אם את מבייצת, בטח ובטח שיש סיכוי. אז אין לי ממש עצה קונקרטית, אבל אני מציעה לך לחלוק יחד את הבחירות ואולי דרך דעות שונות, תתגבש דעתך. היי חזקה והמשיכי לעכן! באהבה דניאל.

25/12/2006 | 20:14 | מאת: שני

היי, אני צריכה את עזרתכן... איזה מזל שאתן פה... (-: היום קיבלתי מהרופא שלי פרוטוקול לקראת טיפול IVF שני. הוא רשם לי מנוגון.. מישהי יודעת מה זה? מכירה? הבנתי שיש הורמונים לגירוי שהם טבעיים ויש סינטתיים (נשמע נורא...). אשמח לקצת פרטים בנושא... בנוסף, הוא עשה לי אולטרה סאונד וגינלי, ואמר שרואה זקיקים קטנים, ושרירן קטן. אני קצת נבהלתי, אבל הוא אמר שאין לזה משמעות ולא צריך לעשות עם זה כלום. מה זה שרירן???????? יש לכן המלצות לטיפול? יש משהו שאני צריכה לשאול אותו? מצטערת על הבורות... בבקשה תענו לי, אני במתח.... תודה לכולכן שני

25/12/2006 | 22:35 | מאת: ניני

היי שני, מונוגון הוא תכשיר המיועד ליצור גירוי שחלתי, כמו הגונל/פיוריגון, אלא שהוא מכיל בנוסף לFSH גם LH. ההורמונים בתכשיר זה מופקים משתן של נשים בגיל הבלות (העשיר בהורמונים אלה), כלומר מחומרים ביולוגים. המנופור מכיל אותם חומרים אך מיוצר בטכנולוגיה מתקדמת ולפיכך נחשב תכשיר "נקי" יותר. במכבי ובכללית המנופור יקר יחסית למנוגון ולכן לרוב נותנים מנוגון. למיטב ידעתי אין העדפה ברורה לאחד מהחומרים מבחינת הצלחה בטיפול. שרירן הוא מין רקמה סיבית ושרירית, שמתפתחת בדופן השרירי של הרחם. כשהם גדולים השרירנים עלולים לגרום לכאבי מחזור חזקים מאד ודימומים קשים, ואז לעיתים מסירים אותם בניתוח. אם הרופא שלך ציין שאין צורך בטיפול, את יכולה להיות רגועה. ההצעה הכי טובה שאני יכולה לתת לך הוא להרגיש נוח כדי לשאול את הרופא שלך כל שאלה שעולה לך, תהיה הכי "דבילית" שנראית לך באותו רגע. הרופא נמצא גם כדי לספק לך מידע מקצועי, ואם את לא מרגישה נוח עם התגובה שלו לשאלות שלך אולי שווה לשקול לעבור לרופא שמאפשר את זה בהרגשה נוחה וטובה. התהליך קשה דיו מבלי שנצטרך להתפתל עם כל שאלה שיש לנו. בהצלחה יקירתי, עדכני!

25/12/2006 | 16:48 | מאת: לי

דניאלי, מה ניש? הגשת את העבודה היום, איך הלך? מקווה שמצב רוחך מתחיל להתרומם. הכוכבים אומרים ששנה הבאה תהיה טובה יותר (תחושת בטן) אז בואי נתפלל שכך יהיה!!!

26/12/2006 | 13:32 | מאת: דניאל

הייייי כן, הגשתי את העבודה בזמן, ועשיתי אותה כמו גדולה! מצב רוחי מתנדנד, עם מגמת שיפור קטנה, זה גם משהו. מה איתך? דניאל

25/12/2006 | 15:15 | מאת: מלי

שלום בנות, החודש אני אמורה להתחיל בהזרעות. רופא הנשים שלי שלח אותי לקולגה שלו כדי לעשות אצלו את ההזרעה, כיוון שהוא לא מתעסק בזה. קבעתי פגישה והוא נראה לי ישנוני משהו (משתמש עדיין בכרטיסיות ולא במחשב...) אבל זה לא אומר שהוא לא מקצועי. העניין הוא שבגלל שאני מאוד רוצה שזה יבוא ושאצליח החלטתי ללכת לגדול מכולם - פרופסור משיח. מה דעתכן? מישהי הייתה ויכולה לספר? ועוד שאלה - כשהייתי אצל הרופא ה"ישנוני", הוא הסביר שאני חייבת לעקוב אחר הביוץ על ידי בדיקה ביתית כדי שנדע בדיוק מתי לעשות את ההזרעה. הבנתי שערכות אלו אינן מדוייקות כלל. האם זה נכון? ואילו אלטרנטיבות קיימות במקום הערכה הזו? תודה ובהצלחה

25/12/2006 | 15:58 | מאת: ניני

היי מלי, ברוכה הבאה! אכן ערכות ביתיות אינן מדוייקות כלל, אינן מקובלות בטיפולי פוריות ודי זוכות להתעלמות מצד הרופאים. תמוה בעיני שזו הדרישה למעקב לקראת הזרעה שכן יש חשיבות מרובה לעיתוי ועל כן מקובל לבצע מעקב כפול בבדיקות דם (פרוגסטרון+E2) ואולטרסאונד למעקב זקיקים. אני מציעה לך לבדוק המלצות על הרופא המטפל שלך לפני שתתחילי בטיפול בהצלחה!!

25/12/2006 | 16:22 | מאת: מלי

היי ניני, תודה רבה עזרת לי מאוד. בשל היותי חדשה בתחום, אני לא מכירה את כל הבדיקות הללו. טוב שיש אתכן! תודה וערב נעים

סליחה ניני - לא יכלתי לשמוח ולא יכלתי לחבק אותה. נשארתי תקועה במקום חייכתי ואמרתי לה מזל טוב. שקורים לה דברים טובים.. זהו - על אף האופטימיות אני יודעת שדברים טובים קורים רק לאחרים ולא לי. זה המצב. ממשיכה לקוות לטוב למרות זאת.

25/12/2006 | 13:51 | מאת: דניאל

מה אומר לך??? זו הרגשה טבעית מהמקום בו אנחנו נמצאות. היא קשה, היא מתסכלת (ולא רק כי אנחנו לא מצליחות להרות בינתיים, אלא, כי אנחנו גם מאשימות את עצמינו שאנו לא יכולות לפרגן עד הסוף ולשמוח בשמחתן של אלה שכן). אני מחבקת אותך בדיוק בדיוק בדיוק במקום בו את מרגישה שבא לך לצרוח לשמיים, במקום בו את מרגישה נעלבת עם המקום הזה שנכשל...אני מחבקת אותך מאותו מקום פרטי שלי, שמרגיש שפוף ועייף מכל התלאות. זיכרי שתחושת הכישלון היא זמנית עד ההצלחה.. אהבה וכח שלוחים אלייך ממני, דניאל.

25/12/2006 | 15:19 | מאת: ריקי

כשאני קוראת את מה שכתבת אני ממש יודעת ומבינה מה את מרגישה לפני שבועיים חברה לעבודה ילדה בן ועדיין לא התקשרתי להגיד לה מזל טוב, כי פשוט לא יכולתי, היד שלי אפילו לא רצתה ולא העיזה לחייג את המספר שלה. היא הזמינה אותי לברית ולא העזתי ללכת. אני אפילו לא כעסתי על עצמי ואני שלמה עם עצמי על מה שקרה עם אותה חברה. אני מציעה לך לא להאשים את עצמך, את לא אשמה, זה לגטימי מאד ההרגשה שלך לכן אני מאד מבינה מה את מרגישה. זה לא שאנחנו לא רוצות, זה לא שיש לנו משהו נגדן, זה פשוט תקוע לנו וזהו.... אני מייחלת לך שבקרוב מאד תזכי בתחושה הזו של להיות אמא וכך אני מייחלת גם לעצמי וכל הבנות כאן אני שולחת לך חיבוק גדול והמון אהבה שלך ריקי

הי מיכל, כמה אני מבינה אותך... לאחרונה הייתי צריכה להתמודד עם כמה מקרים כאלו. זה כואב מאד. ולי עוד יותר כאב זה שכואב לי. אני לא טיפוס קנאי, אבל זה סבל קשה. ואני מקווה שיעבור לך מהר. לי זה לא עבר, זה רק התמתן קצת. תרגישי טוב, ואני מאחלת לך שבקרוב תוכלי לספר לה שגם את.... באהבה, רחלה

מיכלי, ההרגשה שלך מאוד מובנת. אבל מה שלא מובן לי זה שאת אומרת שלאחרים קורים דברים טובים ולך לא. אני בטוחה שגם לך קורים דברים טובים כמו זה שיש לך כבר 2 ילדים, יש לך עבודה ואת כזו מתוקה ורגישה ואני בטוחה שיש עוד. וההיריון השלישי בעה"ש יגיע גם. את צריכה אמונה ואופטימיות. תדעי לך שלמרות שהדרך קשה, ההצלחה מתוקה. והיא תגיע אלייך יקירתי- אל תפסיקי להאמין. שלך לי

להרות תחושת התיסכול והריקנות הנוראית מתעצמות למימדים עצומים ואת בעיקר מרגישה ורואה את הכוס הריקה - ואני ממש כשרונית בזה.. אני מקווה שכל הזריקות בבטן ובירכיים לא לשווא.

25/12/2006 | 22:40 | מאת: ניני

מה פתאום סליחה ניני?!?! מה שאת מרגישה הכי טבעי והכי לגיטימי שאפשר!! אם נשמע פעם שאני חושבת שאנחנו אמורות לשמוח בכל פעם שמתגלה הריון אני מתנצלת, לא הסברתי את עצמי טוב. מה שאני סיגלתי לעצמי כדרך התמודדות (כנראה כי קל לי יותר להתמודד כאשר לא יודעים שאני בטיפולים) הוא לברך לחבק ולגלות עניין רב. ברור לי שזו הדחקה ויש לזה מחירים. אני שולחת לך חיבוקי עידוד חמים, ומזכירה לך שאנחנו פה אחת עבור השניה כדי להחזיק את התקווה שלפעמים מתחמקת קצת. אז אני מבטיחה לך יקירתי, גם לך קורים ויקרו עוד הרבה מאד דברים טובים(((((((()))))))

26/12/2006 | 05:50 | מאת: לניני

שזה עומד לקרות ואת אמרת דברים כל כך נכונים שאני כמו גדולה יתן לה חיבוק וכו.. אבל כאמור לא הייתי מסוגלת.. מקווה עדיין לנס חנוכה...

25/12/2006 | 12:13 | מאת: דניאל

היי, בוקר טוב... אני ממש מבינה על מה את מדברת כשאת אומרת שאת מותשת. מה זאת אומרת שקיבלת אישור רק לעוד טיפול אחד? אם תצטרכי להמשיך אח"כ אז מה יקרה? אני לא מבינה את הקטע הזה. או שזה אישור אחרון עליו מגיע לך החזר כספי? אל תרגישי שגיליוטינה עומדת לך על הראש, כי תמיד תוכלי אח"כ לעבור טיפולים בבי"ח ציבורי, ותאמיני לי שלפעמים זה הרבה יותר קל ולא פחות טוב. אבל צעד-צעד. קודם תני את כל הכח לטיפול הקרוב, מבלי לחשוב מה יקרה אח"כ. המשיכי לעדכן, שיהיה לך הכי קל בעולם דניאל.

25/12/2006 | 21:32 | מאת: חני

היי דניאלי יקרה! אישור אחרון ממכבי משמעו שמכבי לא תשתתף יותר בטיפולי פוריות שלי כי עברתי 7 טיפולים (סה"כ!!!) ולדעתם אין לי סיכוי - מה שהרופא הדגנרט ניסה להחדיר ל במשך חצי שעה.(למרות שיש לי רחם ושחלות שביצות ואפילו נוצרו עוברים) הוא אמר שרק עם תרומת ביצית יש לי סיכוי לילד. כשאמרתי לו שאני לא חושבת כך הוא אמר לי בשילוב ידיו על החזה שלו:"לכן אני גאן ואת שם"!!! נפלא לא? אז אמרתי לו שלא רק אני חושבת כך, גם פרופ' זיידמן חושב כך והצגתי את המכתב ממנו. אז הוא אמר שזיידמן נכנס איתי לאמביציה והוא ידבר איתו (בטח יקרא אותו לסדר וישכנע אותו לא להיות כ"כ אמביציוזי. חמוד לא? בסוף הנסיעה שלי לזיידמן נדחתה למחר בערב והיום התחיללי המחזור. אבל אני לא בטוחה שארצה לנצל את ההתחיבות האחרונה הפעם כי אני מאוד מותשת מהשיכנועים שלהם שאין לי סיכויי. מצד שני אני לא רוצה לעצור כי בגילי כל חודש חשוב. הייתי רוצה לבקש ממך ומכול מי שקוראת לנסות לייעץ לי מה ניתן לעשות כי אני עדיין מבייצת, יש היווצרות עוברים תקינים, אף כי לא נקלטו עד כה ואני עוד לא בת 45-44 שזה הגיל שלפי החוק ניתן לקבל התחיבויות מהקופה. אז למה??? הנמוק שלהם הוא כי לאור ההיסטוריה שלי- אין לי סיכוי בכלל! הייתי רוצה לכתוב מכתבים לגורמים שונים , בוודאי שלמכבי. למי עוד ניתן? האם יש עו"ד שמתמחים בכך? אודה על כל עזרה. בניסוח, במידע ... כי אני מותשת מהמאבק לא פחות מאשר מהטפולים. תודה , הוצאתי את האישור ממש בכוח ובדמעות, למותר לציי שאני מאוד לחוצה

25/12/2006 | 11:02 | מאת: גלית

את עובדת היום ? אני מקווה שהכל בסדר בנתיים תהיה בקשר אני רוצה לדעת מה קורה איתך ושאת בסדר כי כשאת נעלמת סימן שעובר עלייך משהו כבר הספקתי להכיר אותך אז שיהיה לך יום נפלא שלך גלית

25/12/2006 | 13:09 | מאת: נורית

כל הלילה לא ישנתי מרוב כאב בדרכי הנשימה והבוקר התחל שעול של סטרידו כך שהבוקר התלבטתי אם בכלל ללכת לעבודה ואז במאמצים גדולים גררתי את עצמי לעבודה {הגעתי לעבודה רק בשעה 9.30 כשעתים איחור}. המצב הולך ומחמיר וראה שאין לי בררה אלה ללכת ולבקר את הרופא. הבעיה שאני לא אקח שום דבר עד שאני לא הקבל את המחזור שיאשר באופן רשמי שגם ההזרעה הזאת נכשלה. בינתיים סובלת בשקט.

25/12/2006 | 13:14 | מאת: נורה

מה קורה אם ההזרעהאיך הולך איך את מרגישה מתיי הבטא בע"ה ואני לא מתיאשת (בשבילך כמובן)עד שנדע תשובות בע"ה כי את כל הזמן חושבת שלילי אני עדיין מאמינה וממשיכה להחזיק אצבעות&&&&&&&&&&&&&&&&&עד התשובות

24/12/2006 | 20:40 | מאת: ממתינה:)

איזה מתוקה את ראיתי רק היום את הודעתך את ממש ממי נכנסתי בדיוק כדי לראות מה איתך ואני מחזקת ומקווה בשבילך רק לטוב אני כרגע בשלב ביניים אני צריכה להחליט מתי להתחיל הפרייה וכרגע קצת הרבה חוששת אני רק צריכה להרים טלפון ולתת אוקיי ועדיין אין לי אומץ לכן לקחתי קצת פסק זמן עד כמה שאפשר מהמחשבות כמובן שמידי פעם אני נעצבת שלא הולך לנו עדיין אבל מקווה לטוב מבטיחה לשתף כשאתחיל. מקווה שהיה לך חג חנוכה מחמם ונעים ובכלל מאחלת לך ערב נפלא חיים נהדרים ובשורות טובות-נהיה בקשר! אהבה גדולה: )

25/12/2006 | 16:52 | מאת: לי

היי, מה שלומך? איזה כיף לשמוע ממך. יקירתי, אין לך מה לחשוש מהפריה. זה קצת לא נעים, אבל לא נורא. אני זוכרת את עצמי איך חששתי כל כך ובסוף זה עבר ובחודש אחד עברתי שתי החזרות, אחת של טריים ואחת של מוקפאים. בכל אופן תפנקי את עצמך, תסדרי סידורים שאת צריכה, תתחזקי ולכי מוכנה. אני איתך בדרך להצלחה!!! שלך לי

24/12/2006 | 20:03 | מאת: א.א

בת 25, לפני טיפולי פוריות וזה אומר הפריוןת, בבקשה קצת יותר פרטים לגבי התהליך, הכנת הגוף, משך הטיפול וכד'... מישהי עברה את השאיבה ללא הרדמה?????? please תשובות ( :

24/12/2006 | 22:33 | מאת: חני

קודם כול עלייך לעבור ב. דם על מנת לבדוק את הפרופיל ההורמונאלי שלך על לקבל הפנייה עלייך לקבוע תור לרופא פיריון והוא ינחה אותך לגבי יום המחזור בו עליך לבצע את הבדיקות וכמה שעות לאחר היקיצה. לגבי השאיבות אני עושה כל פעם ללא הרדמה אם אין הרבה זקיקים/ביציות זה ממש נסבל לא יותר מזריקה אצל רופא שיניים. (בהנחה שהרופא עדין) בהצלחה חני

25/12/2006 | 16:59 | מאת: ניני

היי א.א, ברוכה הבאה! בהנחה שהתכוונת לטיפולי IVF (הפרייה חוץ גופית), אין הכנה מיוחדת הנדרשת גופנית למעט מה שתמיד מומלץ והוא תזונה בריאה, מעט ספורט והפסקת עישון ואלכוהול. לפני טיפול IVF תשבו עם הרופא שלכם אשר יתכנן את הפרוטוקול ויסביר לך את סדר לקיחת ההורמונים. הרעיון הוא מצד אחד דיכוי של הביוץ העצמוני כדי לשמור על הביציות עד לשאיבה, ומצד שני גירוי הזקיקים לצורך הצמחת והבשלת כמות גדולה יותר של ביציות מבמחזור טבעי. לפיכך תקבלי הורמונים לדיכוי (דקא, צטרוטייד, סינראל וכיו"ב) בזריקות או משאף והורמונים לגירוי (גונל, פיוריגון, מונוגון וכיו"ב) בזריקות. מרבית הזריקות הן תתעוריות ומתבצעות על ידי המטופלת עצמה בזרקה תת-עורית בבטן. במהלך הטיפול תתבקשי לבצע מעקבים של הורמונים (ב.דם) וזקיקים (ב-U.S), אשר יהיו תכופים יותר ככל שיתקרב יום השאיבה. רמת ההורמונים וקצב צמיחת הזקיקים יאפשרו לרופא שלך לקבוע יום אופטימלי לשאיבה. ביום השאיבה תתבקשי להגיע בצום מלא (6 שעות). בן זוגך יתבקש לתת זרע אשר לאחר השאיבה יושם בצלוחית עם הביציות. אם מדובר במיקרומניפולציה היא תבוצע בהתאם להנחיות הרופא שלך וטיב הביציות והזרע. לגבי שאיבה אני ביצעתי פעמיים ללא הרדמה, זה כאב מאד חד אבל רגעי, ומאד תלוי בכוח הסיבולת שלך. מעל מספר של ביציות הרופאים ממליצים על הרדמה כי מדובר בדיקורים רבים של השחלות וקשה להישאר כך ללא תזוזה. משך הטיפול במחזור אחד תלוי בפרוטוקול ובתגובה שלך. בפרוטוקול "ארוך" ניתן דיכוי כבר מהיום ה21 של המחזור הקודם לטיפול, כך שעד השאיבה יש בממוצע סביב 3 שבועות. בפרוטוקול קצר מדובר בעשרה ימים-שבועיים, אבל שוב יש תגובות איטיות יותר ומהירות יותר והכל תלוי מטופלת. אצל מי את מטופלת? מה הרקע לבעיית הפוריות? שיהיה בהצלחה רבה!

24/12/2006 | 19:23 | מאת: שושנית

חברות יקרות, במשך כל תקופת הטיפולים אני משמינה. חוץ מהנפיחות, אני גם עולה במשקל ומתרחבת. מה עושים? אני לא יכולה למנוע מעצמי להתנחם בשוקולדים ועוגות טובות ברגעים הכי קשים. כשאני מלאה הורמונים, אני חייבת להרגיע את עצמי במשהו כדי לא להתפוצץ מעצבים, וכשבאות האכזבות... בכללללללל, אני לא יודעת איפה לשים את עצמי מרב צער ותסכול. אוכל טוב מנחם אותי במקצת. באופן זמני כמובן... אני משתדלת מאד ללכת לשיעורי הספורט שלי, אפילו שהגוף שלי חלש ואני לא נהנית כבר כמו שנהנתי פעם. אבל כנראה שזה לא מספיק מה שאני עושה. (אני כמובן משתדלת לא להתאמץ יותר מדי כדי לא לעשות נזקים). שקלתי 48 ק"ג תקופה ארוכה יחסית. בתוך 4 חודשים עליתי ל- 54 ק"ג. לא. אל תצחקו עלי שאני מתלוננת. ידוע לי שהמשקל הזה הוא לא גבוה. אבל רואים עלי שהשמנתי. ואם עד היום הייתי קונה בגדים במידות 36-38 עכשיו אין לי מה למדוד בגלל פחות מ- 40-42. נכון. נכון שזה שום דבר, וזה לא העיקר בחיים, ושיש דברים קשים יותר, ושאני צריכה להודות על מה שאני. הכל נכון. אבל מה לא מובן בזה שבתקופה כל כך רגישה אפילו הנושא הזה, גורם לי למצב רוח רע. שבוע טוב לכולכן חברותי היקרות, תחזיקו מעמד ותבשרו בשורות טובות, שושנית

25/12/2006 | 10:23 | מאת: נורית

אומנם לא ציינת גובה {לחיבוב BMI שלך} ובעית פוריות, אבל את צריכה לזכור שגם תת משקל לא מוסיף לקליטת להריון ואילו יכול להיות גורם בפני עצמו לבעיות פוריות אז יתכן שהגוף שלך צריך את העליה במשקל הזאת כדי להרות. מה שכן הייתי ממליצה לך לפנות לתזונאית שתעזור לך לכלכל את צעדיך בתבונה בנושא התזונה שלך בכלל ובפרט בתקופת טיפולים. ומעבר לזה שולחת לך חיזוקים וחיבוקים לעבור את התקופה הקשה הזאת ומאחלת לך הריון בקרוב.

24/12/2006 | 15:58 | מאת: דניאל

הייתי רוצה להתחיל מדיטציה, אפילו רק ללמוד את הטכניקה. אמרת שיש לך הצעה אם אני לא טועה.. אשמח מאד לשמוע. דניאל.

24/12/2006 | 17:03 | מאת: נועה מ.

לא שכחתי יקירתי, לא רציתי לכתוב לך במהירות, כשראשי לא כל כך מכוון, אני עוד 15 דקות בערך אהיה במסנג'ר, רוצה לכתוב לך כמו שצריך, נשיקות, נועה.

24/12/2006 | 15:43 | מאת: ד'

אני מס' ימים לאחר החזרה. האם זה טבעי שלאחר החזרה ארגיש עייפות (כבר בשעות אחה"צ אני מרגישה עייפות טוטאלית ואני בד"כ מאד אנרגטית) האם זה קשור לאטרוגסטן שאני לוקחת? אני לוקחת אותו ואגינאלית גם בהחזרה הקודמת הרגשתי מותשת?

24/12/2006 | 15:51 | מאת: נועה מ.

זה בדרך כלל קשור דווקא לפרוגסטרון שלוקחים כתמיכה. התכשיר הואגינלי עד כמה שידוע לי הוא פרוגסטרון, מה שמו? וחוץ מזה כל ההורמונים שאנחנו מעמיסות על המערכת מעייפים מאד מאד.... אז אל דאגה. זה מהם... בהצלחה, נועה.

24/12/2006 | 13:11 | מאת: אירית

ביום ו קיבלתי כדורים ואגינאלים לזרז הפלה אחרי שלא נמצא דופק. כמה זמן אמור להמשך הדימום? אני מרגישה רע ומדממת ולא יודעת אם זה עדיין סביר.

24/12/2006 | 13:14 | מאת: נורית

24/12/2006 | 12:26 | מאת: גלית

אתמול ההודעות שלך הגיעו ועניתי לך במסינג'ר.

אתמול ההודעות שלך הגיעו ועניתי לך במסינג'ר.

וייסמן עובד בבית חולים וולפסון וגם באסותא. הוא מקבל במרפאה דרך מכבי בראשון לציון ובאשדוד. בהצלחה לך!

25/12/2006 | 17:02 | מאת: ניני

עובד בצוות של פרופ' לב-רן בוולפסון ומקבל גם באסותא ת"א. הוא נחשב לרופא מקצועי מאד, אמין מאד ואנושי ביותר. אני מכירה מטופלות שלו ויש להן רק דברים טובים לומר עליו. בהצלחה!

24/12/2006 | 11:07 | מאת: מיכל

אז הפעם - ובדיוק כמו כל הפרוטוקולים עד היום קיבלתי דקא 0.1 10 ימים. בהמשך פיורגן + דקא וזהו עד לזריקת הפרגניל וזה הניב הביציות בשחלה השמאלית - כי הימנים 0 ביציות תמיד. הרופא שלי הוא פרטי - פרופ' שולמן ואני די מרוצה. מקווה שהפעם אהיה מאוד מרוצה. במידה ולא ברור לי שאעבור למשיח - שמעתי עליו ניסים ונפלאות.

24/12/2006 | 18:54 | מאת: חני

פשוט ממכבי אישרו לי רק טיפול אחד אחרון ולכן חשוב לי לדעת על פרוטוקולים מנצחים שמניבים מספר ביציות (אני בת 42) כי אני עשיתי עד עכשיו במחזור טבעי מלבד פעם אחת עם דקה 0.1 אך זה שיבש לי את המחזור לחלוטין ולא היה ביוץ בכלל. אבל הרופא שלי - זיידמן אמר שזה בגלל המלחמה (אני מחיפה). האם גם את בסביבות הגיל שלי? אגב, לגבי משיח תתכונני לכך שהוא מגלומן - הכל או בדרכו או בכלל לא. והוא לא זמין רוב הזמן ומאוד יקר. לי לא הלך איתו.

24/12/2006 | 19:20 | מאת: מיכל

לגבי משיח - נקווה שלא אצטרך אותו........

24/12/2006 | 08:13 | מאת: לי

היי דניאלי, בוקר טוב מקווה שאת מרגישה יותר טוב היום. בהצלחה עם עבודת ההגשה מחר. תני גז, תתרכזי בעבודה ותסלקי את המחשבות השליליות ואני בטוחה שתגישי יצירת מופת. יש לי עוד כל כך הרבה מה להגיד לך, רק שהמילים לא יוצאות לי כרגע. אבל יש לי כמה דברים מהלב להגיד לך עכשיו- שאת בחורה צעירה עם הרבה נשמה ואור וכשרונית בכתיבה חבל על הזמן והכי חשוב שאין לי ספק שאת תהיי אמא. אז תני לכוחות האופטימיים שלך למלא אותך. מחזקת את ידייך ותמיד איתך לאורך כל הדרך שלך בידידות מופלאה לי

24/12/2006 | 08:55 | מאת: דניאל

אמרו לך כבר שאת מקסימה? אני בטוחה שכן. אני.... צולעת לאיטי את יודעת.... לא ממש טוב לי, קמתי היום עם דופק מואץ...חרדה כזאת. אני ממש משתדלת להירגע ואני גם ממש מקווה שאצליח... שלך (-: דניאל.

24/12/2006 | 11:14 | מאת: לי

דניאלי, אני בטוחה שאת יכולה להתגבר. אל תתני לרגשות השליליים להשתלט! קדימה שנסי מותניים ותסיימי את העבודה שיש לך להגיש. מחכה לשמוע על יצירת המופת שיצאה לך. שלך לי

24/12/2006 | 07:54 | מאת: לי

תודה לכן מקרב לב על העידוד. אך הסימפטומים המעצבנים לא עוזבים אותי. האמת שעד היום הסימפומים האלה הביאו רק דבר אחד שנקרא מחזור. אני מקווה שאכן עוד יש תקווה והסימפטומים האלו יהיו של היריון שקרב ובא (הלוואי!!!). הבטא בסוף שבוע. להזכירכן - הוחזרו לי שני בלוציסטים מוקפאים ביום שני לפני שבוע והרופא אמר לי ש12 יום אחרי אני יכולה לעשות בדיקה. נקווה לטוב. ותודה שאתן פה. שיהיה לכן שבוע נפלא! שלכן לי

24/12/2006 | 13:14 | מאת: מיכל

24/12/2006 | 20:15 | מאת: לי

כנ"ל אני מחזיקה לך אצבעות לאורך כל הדרך. ממני לי

24/12/2006 | 02:10 | מאת: נעמה

עשיתי בדיקות דם לבידקת ביוץ ואלו הערכים:E21780 P2.9 LH11..4 קיבלתי זירקת אביטרל בערב האם אלו ערכים נורמליים או גבוהים מדיי, כי אני לא סומכת על הרופא שלי, אני רוצה לעבור לרופא אחר, והייתי רוצה לשאול אם מישהא מכירה רופא טוב באזור חיפה- הקריות אני תמיד סמכתי על הרופא שלי והרגשתי בנח אצלו, אבל לא יודעת לאחרונה אני מרגישה שהוא פשוט תוקע לי כל- מיני תרופות רק כדי שאני אשתוק, והפעם הוא ממש עבר את הגבול הוא נתן לי תרופה שהתפקיד שלה הוא למנוע בריחת סידן לנשים בגיל המעבר- וזו תרופה ממש מסוכנת הוא אמר לי שהוא נתן לי אותה וטבליות לנרתיק כדי שהרירית תתעבה ולא תהיה לי עוד הפלה, לא יודעת אין לי הרגשה טובה אז אם למישהיא יש רופא טוב אני ממש מבקשת את הפרטים שלו.

24/12/2006 | 08:14 | מאת: ניצה

הי אולי תספרי לנו הצפוניות מי אותו רופא רשלן כדי שנדע להמנע ממנו אני מטופלת בת"א חרף הנסיעות הקשות-הרופא שלי שם שווה את זה

24/12/2006 | 22:42 | מאת: חני

גם אני חיפאית ונוסעת לת"א לפרופ' זיידמן בהחלט שווה את המאמץ. פשוט אין בחיפה רופאים שהם מקצועיים אמינים , אמפטיים וזמינים. מי באמת הרופא שאת עוזבת?

23/12/2006 | 22:20 | מאת: גלית

היי בנות מישהי אולי יודעת איך נעשה אולטר' תלת מימד זה וגינלי ? או שזה אותו דבר כמו אולטר' רגיל ?

23/12/2006 | 22:30 | מאת: ילדת האוקיינוס

הי גלית, אני עשיתי הכרה עם האולטרסאונד התלת-מימד בסקירה המאוחרת בשבוע 24 להריון, אז הבדיקה היתה כבר על הבטן, אבל לא נראה לי שיש מניעה להשתמש גם במטמר וגינאלי.

23/12/2006 | 22:53 | מאת: גלית

אצלי כבר אמרתי גילו שיש רחם חד קרני אז ביקשו ממני לעשות אולטר' תלת מימד כדי לראות את חלל הרחם אם הבנתי נכון

23/12/2006 | 22:18 | מאת: גלית

מה שלומך ? נו מתי ההחזרה? מאחלת לך שבוע של בשורות טובות ולא לשכוח לעדכן שלך גלית ושוב שבוע טוב

24/12/2006 | 07:49 | מאת: לי

גלית יקרה, אני כבר אחרי החזרה. הוחזרו לי מוקפאים ביום שני האחרון. אני מרגישה בסדר.מקווה שלא יפתיע אותי איזה מחזור לפני בדיקת הבטא. תודה על ההתעניינות. שיהיה לך שבוע קסום!!!

23/12/2006 | 20:42 | מאת: תינוק עכשיו

הי חני, אני מהמרכז וכרגע אני מטופלת פרטי אצל אשכנזי שהוא מקסים ומאוד אמפטי, אבל זו בהחלט הוצאה גדולה, אז מה שאני יכולה להמליץ לך עוד זה על הצוות באסותא. איפה את מטופלת?

23/12/2006 | 21:30 | מאת: גלית

מה שלומך ? רציתי לשאול אותך כמה שאלות בקשר לד"ר אשכנזי האם יש לך השתתפות של קופת חולים ואם כן אז כמה יוצא לך אחרי כל ההחזרים אשמח לקבל תשובות כי אניי שמעתי עליו הרבה ואני מנסה לברר כמה יעלה לי עם ההשתתפות של הקופה ? שיהי לך שבוע מקסים !!! שלך גלית

23/12/2006 | 23:42 | מאת: תינוק עכשיו

הי גלית, ההשתתפות של הקופה היא של שלוש פגישות יעוץ בשנה , כך שזה כמעט כלום כי כל ביקור זה 400 ש"ח ושאיבה והחזרה 2400ש"ח וזה בערך העלויות של כל טיפול. שבוע נפלא גם לך!!!

23/12/2006 | 23:37 | מאת: חני

תודה,אני אומנם מחיפה ולמרות זאת אני נוסעת לאסותא ומטופלת אצל זיידמן מזה כשנתיים. הוא מקסים וזמין לטלפונים, אבל איכשהו יש הרבה פיספוסים של עיתוי שאיבת הביצית/ביציות. לכן חשבתי אולי (אם החודש לא יצליח לי) לנסות להחליף רופא. באיזה בי"ח עובד אשכנזי? גם הוא באסותא? אני כבר מעבר כל החישובים של כסף ונסיעות וטירטורים אני מוכנה כל דבר רק שיהיה כבר הריון!!! האם האו מפציץ בהורמונים או שהוא מהמתונים? האם הוא אופטימיסט או פסימיסט? לאור נסיון העבר אני די חוששת להגיע לרופא חדש שלא יתחיל לשכנע אותי שאין לי סיכויים להרות. כי יותר קל להם עם תרומת ביצית. ותודה שענית לי, מחזיקה לך אצבעות חני

24/12/2006 | 00:01 | מאת: תינוק עכשיו

הוא עובד באסותא ובבלינסון, הוא מאוד גלוי ואם הוא חושב שיש סיכוי הוא ילך איתך באופטימיות רבה , הוא לא מאלה שיקצרו דרכים אך כמובן הכל לגופו של ענין. לגבי ההורמונים אין ברירה בגילנו כבר דיי מפציצים בהורמונים , אבל הוא מסכים להוריד במינונים אם ממש רוצים. שיהיה בהצלחה במהרה!!!!! ותודה

23/12/2006 | 17:45 | מאת: chelart

כיצד סופרים שבועות הריון לאחר הפרייה חוץ גופית ? האם מהמחזור האחרון או מיום ההפרייה

23/12/2006 | 17:52 | מאת: אני

סופרים החל משבועיים לפני יום ההחזרה

23/12/2006 | 18:56 | מאת: ניני

באופן שרירותי לפי מועד קבלת מחזור אחרון, ובטיפולי IVF מקובל להתייחס ליום בדיקת הבטא (12 יום מהחזרה בטריים) כסוגר שבוע רביעי, כלומר מלמחרת מתחיל שבוע חמישי, או 4 שבועות+1 וכו בהצלחה!

23/12/2006 | 16:59 | מאת: ניני

ברמה ההסתברותית לפחות, אבל נדמה לי שלא הוכח מעשית, ואני מניחה שזה בין היתר כיוון שבעיות שאינן קשורות ישירות להקלטות העובר תבואנה לידי ביטוי בכל מספר עוברים. בכל מקרה בהחלטה של כמה להחזיר צריך לשקול היטב גם את הסיכויים להריון מרובה עוברים שאינו רצוי. בהצלחה יקירתי!

23/12/2006 | 14:48 | מאת: דניאל

אני אפילו לא יודעת מה אני רוצה לכתוב. כל כך קשה לי. יש לי ירידה חזקה בריכוז וביכולת לשמוח וליהנות. הכל נראה מפחיד יותר. החיים טומנים כל פעם מלכודת במקום אחר, והתעייפתי כל כך מלהיזהר ולהיחלץ מהמקומות המסוכנים. אני עסוקה רגשית בעצמי, שקועה מאד בפנים ומרגישה שבכל פעם שאני מנסה להשתייך לחוג מסויים של חוויות, משהו תולש אותי בכל להישאר בחוץ. לא יכולה לחלוק חוויית אימהות, לא ארועים משפחתיים כי לכולן יש ילדים, ואני מרגישה כל כך אאוט-סיידרית, מרגישה שאני כל כך חשופה בכך שאני בטיפולים ואז מסתכלים עליי במבט מוזר קצת של מבוכה או משהו בסגנון... (אני בטוחה שרב התחושה באה ממני יותר ממה שהיא קיימת, אבל זו תחושה קיימת!) אני בהפסקה החודש מהטיפולים, וכמו שמישהי כתבה כאן, יש לי כבר בחילה מהמילה "טיפולים". יש לי עבודה גדולה להגיש ביום שני הקרוב ואפילו עוד לא התחלתי. נשבר לי, בנות. נשבר לי!!!!!!!! כמה אדם יכול לספוג? אני כבר לא סופגת. הכל נוזל החוצה כי אין יותר מקום לשום אנרגיה שלילית. אני רוצה לכתוב פה עוד כל כך הרבה דברים שעוברים עליי, אבל זה כבר נראה לי חסר טעם, כבר כתבתי את הכאב שלי מכל כך הרבה מקומות.. אני באמת לא יודעת מה עוד אוכל לעשות למען עצמי שעוד לא עשיתי. אני מטפלת בעצמי כל כך חזק....ופתאום משהו נחלש. הקפיץ לא יכול יותר להימתח ממה שהוא. אני בת 30 ופתאום זה מורגש לי כל כך זקן.. )-: דניאל.

23/12/2006 | 17:04 | מאת: ניני

אני עוקבת אחריך וצופה בך, על כוחותיך המופלאים וגם ברגעי החולשה הכל כך טבעיים ולגיטימיים. כל התחושות שאת מתארת כל כך מותאמות לתקופה הבלתי אפשרית שאת עוברת, למשמעויות האישיות החברתיות הזוגיות ועוד שיש לתקופה כה קשה. אני גם יודעת יקירתי, שיש בך את הכוח להמשיך הלאה ולהגיע ליעד הנכסף. אבך יקירתי, את מוכרחה לעזור לעצמך ברגעים הללו. את מתארת חוסר כוחות שאולי מלווה אפילו בריקנות, וזה הזמן לטפל בדבר הכי משמעותי בסיפור הזה- את. את במובן הנשמה שלך, הפנים שלך, ולא הגוף. את בת 30 בסך הכל, ואני יודעת שזה נראה לך כרגע זקן ועייף, אבל באמת שהחיים לפנייך והם מלאי הפתעות, הרבה מאד טובות. לכי לטפל בעצמך יקירתי((((((()))))))

23/12/2006 | 17:12 | מאת: ריקי

אני קוראת את מה שאת כותבת ופשוט בא לי לבכות יחד איתך, לחבק אותך לאמר לך שאני אוהבת אותך וחושבת עלייך כל הזמן המילים נעתקות מפי כי הן רוצות להגיד לך משהו אבל הן פשוט נעצרות ונעצבות כי הן מזדהות בכאב שלך ומבינות אותך כל כך אני רוצה שתדעי כמה אדם מיוחד את, כמה אמיצה את שאת משתפת בצורה כזו את הכאב שלך וזה מיוחד ואמיתי בעיניי אני מאחלת לך מכל לבי וכן ממש מכל לבי שדיי, דיי שהסבל שלך יגמר כבר שלך אוהבת מאד ומייחלת לך באמת שהאושר שלך יגיע בקרוב ריקי

23/12/2006 | 17:35 | מאת: דניאל

(((((((((((((())))))))))))))))))))))))))))))) @@@@@@@@@@@@@@ ~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~ תודה על הכוחות שאת מעניקה.. את מלאך. איך הייתה יום ההולדת של אמא? דניאל.

23/12/2006 | 17:16 | מאת: חני

היי דניאל, את הטבת כל כך טוב לכתוב את מה שאני מרגישה ולא ש,יערתי כלל עד אשר נכנסתי לאתר שאני לא לבד ותמיד חשבתי שזו נחלתי ושאני כל כך "מיוחדת" מה עוד שאני עוברת את כל הטיפולים לבד (מרגשה מאוד בודדה לפעמים) לאחר שבן זוגי ואני נפרדנו תוך כדי הטיפולים (הוא לא עמד בכך שבכיתי המון ובסה"כ הפכתי לאדם עצוב החייה מצפיה לאכזבה). בכל מקרה מה שרציתי לכתוב לך שמה שעוזר לי המון בחצי שנה האחרונה היא טיפול בשיטה שששמה ביו- ארגונומי. בבסיס השיטה הנחה כי האדם מורכב מגוף, נפש, ונשמה והיא מטפלת ברובד העמוק ביותר באדם, זה זניזוק בשטה אנרגטית או משהו כזה, בזה במחיר ממש מצחיק בטלפון היא מאוד אמפטית ומשכילה ומלבד הפעמים הראשונות (שבהן השיחה קשה ריגשית כי צריך להיזכר בכל אירועי החיים ) תמיד כיף לדבר איתה . מאז שאני איתה אני מתמודדת טוב יותר עם הקשיים בטיפולים וגם בעיית הלחץ דם שהיתה לי והפריעה לי להיכנס להריון נפתרה. הטיפול שלה כולל טיפולים שהיא עושה, שיחות משהו דמוי שיחות עם פסיכולוגית , אבל יותר יעיל והיא לוקחת את זה לכיוונים שלא חשבתי עליהם , ושיעורי בית. שמה רונית ואני ממליצה עליה בחום. היא זמינה שישי ושבת אם יש מקרה חרום וצריך לדבר. אם תרצי אני אתן לך את המספרים שלה תחשבי על זה תחזיקי מעמד, חני

23/12/2006 | 17:32 | מאת: דניאל

היי, בטח שאני רוצה את הטלפון שלה. רק לא הבנתי, כל הטיפול הוא בטלפון? ספרי עוד קצת. איך זה בדיוק מתנהל? כמה זמן זו שיחה? תני דוגמה לשיעורי בית. מאד מאד מעניין אותי. תודה חמודה. אני מאחלת לך גם כח וחיוניות. דניאל.

23/12/2006 | 10:33 | מאת: מיטל

במשך שנה, מאז שהפסקתי לקחת גלולות המחזור שלי לא סדיר קיבלתי 4 פעמים מאז וגם מתוך זה, פעמיים באמצעות תרופות. עכשיו חזרתי מהרופאה לאחר בדיקת הורמונים. ויצא שהANDROSTENEDIONE גבוה FSH נמוך ESTRADIOL נמוך גם כן... הרופאה המליצה לי לקחת גלולות על מנת לקבל מחזור בצורה סדירה. שאלתי אם זה משהו שיפגע לי בפוריות וביכולת להיכנס להריון בעתיד והיא אמרה שאין לדעת. הייתי רוצה אם יש לי דרך אחרת לטפל בזה חוץ מגלולות? האם יש לי סיבה לדאוג שתהיה לי בעיה בפוריות? והאם יש רופא מומחה לדעה שנייה שאוכל לפנות אליו? מאוד מאוד מודאגת אודה אם תוכלו לעזור

23/12/2006 | 12:18 | מאת: לי

היי מיטל, אני לא יודעת לענות לך על כל מה שרשמת. אבל מה שאני יכולה להגיד לך זה ש-FSH נמוך זה דבר טוב וזה מעיד שהרזרבה השחלתית שלך לא נמוכה. אל תדאגי יותר מידי, לכל דבר בסוף יש איזשהו פתרון. מאחלת לך שהדרך להיריון תקין תהיה קלה וקצרה.

23/12/2006 | 12:27 | מאת: ניני

היי מיטל, לא ציינת ערכים של ההורמונים ולא ברור לי למה את קוראת גבוה או נמוך ובאיזה שלב של החודש הבדיקות התקיימו. פרופיל הורמונלי מקובל לעשות ביום השלישי למחזור ולכל הורמון יש ערכים אופייניים משלו בכל שלב בחודש. בכל מקרה, אם את מודאגת, קבעי תור לרופא נשים מומחה לפוריות (לא כל רופא נשים מתמחה בפוריות שימי לב!) בקופה שלך, והוא יחווה את דעתו וישלח אותך לבדיקות נוספות אם יראה צורך. שיהיה בהצלחה!

23/12/2006 | 12:30 | מאת: לי

נינוש איזה כיף לראות שאת פה. מה שלום בעלך והמשפחה? נו, המחשב התאושש? אצלי ההתמתנה לבטא מורטת עצבים ובינתיים סימפטומי המחזור מתחילים להשמיע קול. אוהבת אותך מאוד - לי

23/12/2006 | 13:12 | מאת: ילדת האוקיינוס

שלום מיטל, מתוכן דברייך לא הצלחתי להבין מהי המטרה שלך כרגע, להסדיר את המחזור בלבד או להרות (כי הזכרת את "היכולת שלי להרות בעתיד"). אם את מעוניינת להרות, המחזור שלך אינו סדיר ואת אינך מצליחה להרות כבר שנה, זה הזמן לפנות לרופא מומחה לפריון. ממה שאת מתארת, הרופאה אליה ניגשת אינה נשמעת כמומחית לפריון. כעקרון גלולות אינן אמורות לגרום נזק בלתי הפיך לפריון האשה, הן כן נוטות לשבש את המחזור לנשים רבות בחודשים הראשונים אחרי שמפסיקים לקחת אותן (ולכן גם לא ברור למה הרופאה הציעה לך לקחת גלולות כדי להסדיר את המחזור - המחזור שלך אכן יהיה סדיר איתן, אך עלול בהחלט להשתבש בחזרה ברגע שתפסיקי לקחת אותן), אבל מחזור משובש לא אומר שאינך יכולה להרות. בקיצור, אם אינך מעוניינת בהריון כעת, לא הייתי מתעסקת בסדירות המחזור כעת, אלא דואגת רק להשתמש באמצעי מניעה כלשהו. ואם את כן מעוניינת בהריון, גשי למומחה פריון (אם תגידי באיזו קופה ואיזור בארץ את, נשמח להמליץ לך), ובכל מקרה אל תבזבזי זמן, אל תעשי בדיקות ובטח שאל תקחי תרופות כלשהן מרופאת נשים שאינה מומחית לפריון. בהצלחה! ואת מוזמנת להשאר איתנו כמובן.

22/12/2006 | 20:44 | מאת: דיסקו

אני צריכה לעבור השבוע היסטרוסקופיה אצל זיידמן ללא הרדמה. האם מישהי עשתה אצלו היסטרוסקופיה ? האם זה כואב? כדאי לקחת משכך כאבים לפני? האם יש הבדל בין היסטרוסקופיה לבין היסטרוסקופיה אבחנתית? תודה לכן על העזרה

22/12/2006 | 23:10 | מאת: ילדת האוקיינוס

שלום דיסקו, אני עברתי היסטרוסקופיה אבחנתית אצל זיידמן. לא כאב לי בכלל, אבל כל הנושא של כאב הוא מאוד אינדיבידואלי, ותלוי בשני גורמים: 1. סף הכאב שלך באופן כללי, ו-2. המצב הרפואי-אנטומי הספציפי אצלך. קיימת גם היסטרוסקופיה ניתוחית, שמטרתה לא רק לאבחן או לשלול בעיות ברחם, אלא גם לתקן אותן באותה הזדמנות. היסטרוסקופיה כזו מבוצעת בהרדמה. לגבי משככי כאבים, למרות שאני לא לקחתי, אני לא רואה כל מניעה לקחת לפני הפרוצדורה משכך כאבים כגון נורופן או אקמול לשם בטחון. אני חושבת שזה עשוי גם לתת לך תחושת בטחון מסויימת ואולי קצת להרגיע את החרדה מפני הכאב. ובכל מקרה, אין ספק שאת בידיים טובות ועדינות של הפרופ' היקר, שיעשה הכל על מנת לחסוך ממך כאב מיותר. בהצלחה!

23/12/2006 | 17:29 | מאת: חני

היי, מצטרפת לילידת שעדיף לקחת משכך ליתר ביטחון. לזיידמן יש באמת ידיים מאוד עדינות וקלות (אני עושה אצלו שאיבות של ביציות ללא הרדמה) אבל לפי מה שאני יודעת הוא מזמין רופא נוסף להיסטורו, שהוא זה שמבצע אותה בפועל למרות שזה במרפאה של זיידמן. (גם אני קבעתי בעבר אבל ביטלתי ולכן לא יודעת בוודאות). שווה לברר מי עושה מה בדיוק. בכל מקרה לא אמור לכאוב. בהצלחה

ילדת, בנות יקרות, ערב טוב, אשמח לקבל חוות דעת של מי שמבינה. היום עשו לי שאיבה, שאבו 7 ביציות, מתוכן 5 בשלות מאד. אנו עושים הפריה בICSI עקב בעיית זרע. בשלושה ימים שקדמו לאוביטרל, הרירית היתה יפה 8.5 מ"מ, ללא התקדמות מזה אמנם. הבוקר, לפני השאיבה, מתוך סקרנות, עשיתי אולטרסאונד נוסף, ולתדהמתי גיליתי, שהרירית ירדה ל5.8 מ "מ בלבד!!!!!!! מחר יגידו לנו אם היו הפריות וכמה (אני מניחה ומקווה שיהיו 1-3 עוברים). שאלתי היא: 1. האם מוכר לכן מצב בו הרירית שהיתה יפה עד יום האוביטרל, צונחת פלאים ביום השאיבה? ואם כן, מה יכולה להיות הסיבה לכך? עד כה מעולם לא בדקתי באולטר' ביום השאיבה, ויתכן שזה פתולוגי אצלי.... 2. מהיום אני לוקחת אסטרופם, סה"כ 6 מ"ג ליום. יום ב' יהיה 72 שעות מההחזרה, ואז אני מתכננת לעשות אולטרס' קודם לכן בבוקר, כדי לראות מה עובי הרירית, ואם יש טעם להחזיר. מנסיונכן, האם אסטרופם בדקה התשעים עשוי לעבות לי את הרירית,או שמאוחר מדי? 3. ברור לי שהתנאים לא אידיאליים, ובכל זאת, ההתלבטות שלי, מן הסתם, היא מהו בבחינת הרע במיעוטו: החזרת עוברים עם רירית דקה, או הקפאתם ונסיון להפשיר ולהחזיר בחודש הבא? מצד אחד, רירית דקה בעלת סיכויי הריון קלושים, ומצד שני, אני חוששת מהקפאה, כך שהעוברים עלולים לא לשרוד את ההפשרה, ואז כל הטיפול הלך לפח. דעתכן? 4. מהי לפי הבנתכן, הרירית הדקה ביותר שרק ממנה ומעלה כדאי לעשות החזרה על עוברים טריים בסבב זה? האם מישהי הרתה עם רירית של פחות מ6 מ"מ? 5. האם יש טכניקה ספציפית בעת ההחזרה, כדי להגדיל את סיכויי ההריון ולעקוף למעשה את מכשול הרירית הדקה? למשל להניח את העוברים באופן כלשהו מכוון? תודה רבה על על עזרה מכן. שבת שלום וסופש נעים. שירה

22/12/2006 | 19:46 | מאת: ניני

היי שירה, מתוך התאור הסביר ביותר כפי שנראה לי הוא שהמדידה של היום אינה נכונה. ישנם תמיד הבדלים קלים בין מדידות אולם אין סיבה שרירית תוריד מעיבויה בפרק זמן כה קצר לפני "ביוץ". בכל מקרה רופאים מדברים על מינימום של 6 מ"מ אולם מוכרים בפרוש הריונות תקינים גם ב5 מ"מ. אני זוכרת שאת פריקית של שליטה, ואני עדיין ממליצה לך בחום, להגיע אל המנוחה והנחלה, כלומר אל אותו רופא שעליו את סומכת לחלוטין כך שלא תכנסי לסחרור הנוראי הזה וצריכה לקבל החלטות כל כך לא פשוטות, גם בלי זה את עוברת תהליך מורכב מספיק. אני מכירה את הפיתוי לעשות עוד בדיקה ועוד מעקב זקיקים רק כדי לודא, ומזל שלא נותנים לי להכנס למעבדה אחרת מין הסתם הייתי מתלבטת בין הביציות לאיזו לעשות איקסי, לאיזו לא ואיזה זרעון לבחור מבין המליונים...זה הרי אינסופי... אם מצאת את "הרופא שלך", למה שלא תתייעצי איתו ותוכלי להרגע? אם אכן הרירית דקה לדעתו אני מניחה שממילא הוא ימליץ לך להוסיף תמיכה ולבצע החזרה במועד או ללכת על הקפאה או גידול לבלסטו' ובינתיים לעבות את הרירית. בכל מקרה, שיהיה בהצלחה גדולה, ועדכני אותנו(((())))

22/12/2006 | 23:20 | מאת: ילדת האוקיינוס

שלום שירה, יש אצלך שני דברים מדאיגים: לא רק עובי הרירית עצמה, אלא גם עצם העובדה שהיא היתה כבר בעובי טוב במחזור הזה, וירדה, מה שאולי מרמז על פירוקה בטרם עת ואז ללא ספק אין שום טעם לבצע החזרה. לי קרה פעמיים, במחזור של מוקפאים, שהרירית התפרקה בטרם עת (למרות התמיכה של הפרוגינובה) וקיבלתי מחזור בבוקר ההחזרה ממש! לזיידמן לא היה הסבר לתופעה, אבל זה מראה לך שדברים מבאסים כאלו עלולים לקרות. לפני שמקבלים החלטה אם להחזיר או להקפיא מן הסתם יעשו לך שוב אולטרסאונד, אני אישית טרם שמעתי על מצב בו רירית נבנית, אח"כ נהיית דקה יותר באמצע המחזור, ואז מתעבה בחזרה, אבל כאמור - בטיפולי פריון הכל יכול לקרות. הרופא מן הסתם ימליץ לך מה הוא חושב, ויש לו נסיון במצבים כאלו יותר מלכולנו. אז אני לא אמליץ לך מה לעשות, רק אגיד מה נראה לי שהייתי עושה במצב כזה - אני חושבת שהייתי מעדיפה להקפיא עוברים מאשר להחזיר אותם לרחם עם רירית "לא יציבה", נכון שגם בהקפאה יש סיכון מסויים, אבל זאת פשוט תחושת הבטן שלי. במענה לשאלתך - בהחלט לא נראה לי שעובר יכול להקלט ברירית דקה מ-6 מ"מ (רוב הרופאים מדברים על 7-8 מ"מ כעל הגבול התחתון). אני לא שמעתי על כך שניתן לעקוף בעייה של רירית דקה באמצעות טכניקת החזרה מסויימת. מאחלת לך שהעוברים הנוכחיים ייקלטו ברחמך לשהות מלאה של 9 חודשים - בין אם זה יקרה החודש או בחודש הבא... ונשמח אם תעדכני!

22/12/2006 | 17:17 | מאת: תינוק עכשיו

כל הכבוד לך שאת מתאוששת במהרה אחרי אכזבה כזו,זה ממש לא קל אין לי ספק שזה יצליח, כבר עברת חצי דרך,עכשיו את יודעת שאת מסוגלת להיכנס להריון ובפעם הבאה זה גם יצליח!!!!! אני היום עברתי החזרה בפעם האלף ודייייייייייי שזה כבר יצליח!!!!!!!! באהבה

22/12/2006 | 17:30 | מאת: ריקי

תודה רבה על המילים היפות שכתבת אני בטוחה שבקרוב מאד אשיג את המטרה מחזיקה לך אצבעות חזק, חזק שהפעם זה הטיפול המנצח מחבקת ריקי

שלום, אודה לכם אם תוכלו לפרסם ברבים על הבדיקה הבאה שחברה שלי סיפרה, שלא כ"כ מספרים הרופאים לזוגות המנסים להיכנס להריון. הבדיקה היא לגבר: דלקת בערמונית. לדלקת אין כל סימפטום חיצוני ולא נראת בבדיקת דם. ניתן לדעת עליה רק במישוש, שהוא לא כ"כ נעים לבודק ולנבדק כפי שאחד הרופאים אמר ולכן לא שלח לבדיקה... . הדלקת גורמת להחלשות הזרע ולבסוף להפלה בשבועות הראשונים של ההריון. ניתן לטפל ע"י מתן אנטיביוטיקה למספר שבועות ובזה לרוב מסתיים העניין. רופאה פרטית מכ"ס, אמרה שבכ – 70% מהפניות אליה בנושא הפוריות, זו הבעיה ואח"כ יש הריון תקין. חבל שהרופאים לא יודעים או לא מספרים, 3 מחברותי המנסות בממוצע כ- 3 שנים להיכנס להריון ועברו כל בדיקה כואבת ולא נעימה אפשרית, לא ידעו על כך... . אצל אחת מהן זו הבעיה וכרגע הבעל לוקח אנטיביוטיקה. כ"כ פשוט שזה כואב... . אני מקווה שזה יעזור לזוגות רבים אחרים, אם זו הבעיה אצלם. תודה על ההפצה הזו ברבים. שבת שלום וחנוכה שמח, יפעת.

22/12/2006 | 19:47 | מאת: ניני

בהצלחה לך ולחברתך!

ללכת?

22/12/2006 | 10:46 | מאת: ילדת האוקיינוס

אני לא מכירה באופן אישי את שני בתי החולים שהזכרת, אבל יש לי חברה טובה ששלושת ילדיה "נוצרו" בוולפסון, ויש לה רק מילים טובות להגיד על המקום. בהצלחה!

22/12/2006 | 10:45 | מאת: ילדת האוקיינוס

שלום נטעלי, לא, זה לא אותו אחד, כי אם שלושה רופאי פריון שונים... שלושתם מומחים ונחשבים, והדמיון בין השמות שלהם באמת קצת מבלבל... בהצלחה!

22/12/2006 | 09:26 | מאת: מיה 2

היי בנות , התגעגעתי , נכנסתי לומר שלום , ועוד משהו : הייתה לי שיחה אתמול עם איש פוליטיקה אחד שעובד עם ח"כ אחד ...והתפקיד שלו להכין הצעות חוק להגשה , אז חשבתי עליכן , (עלינו) , וסיפרתי לו על הבעיות והקשיים והמכשולים שנתקלות בהם נשים בטיפולי פוריות , והוא הביע נכונות לעזור . האם יש למישהי הצעה קונקריטית ? בתקווה שזה אכן יחולל איזשהו שינוי אשמח לשמוע הצעות שאוכל להעביר . תודה ומאחלת לכולן הצלחה . מיה 2

22/12/2006 | 10:19 | מאת: אורוש

כן. אני חושבת שצריך לשנות ולהרחיב את החוק שאוסר לפטר אישה בהריון בעת טיפולי פוריות. הבעיה היא שטיפולי פוריות מתייחס להפריה חוץ גופית בלבד. לפני שמגיעים להפריה חוץ גופית יש עוד שלבים המצריכים מאיתנו הנשים להיעדר מהעבודה למספר שעות לבדיקת מעקב זקיקים, לביצוע הזרקות, לבדיקות דם וכו' והרי אי אפשר כל הזמן להגיד למנהל שאת מאחרת בבוקר או יוצאת יותר מוקדם ולהמציא שיש לך אירועים שונים. זה ממש בעייתי. אני נמצאת במצב כזה והיה מקל עליי מאוד לספר למנהל שלי מה עובר עליי ולדעת שהוא לא יכול לפטר אותי בשל כך ומצד שני שלא יחשוב שאני מתחמקת מדברים כי אני יוצאת מוקדם מהעבודה או שאני מאחרת ואני צריכה להמציא שפיספתי את האוטובוס וגם יבין למה לפעמים אין לי ממש מצב רוח בימים מסויימים שמחזירים לי תשובה שלילית על טיפול.

אני הייתי רוצה שתהיה השתפפות גדולה יותר בתשלום על זריקות וקרינון. בייחוד המוצרים של חברת סרונו. שהם מאוד יקרים. תודה שחשבת עלינו ומקווה שתוכלי להשפיע בדרך זו או אחרת.

22/12/2006 | 10:52 | מאת: ילדת האוקיינוס

הי מיוש! מה שלומך? כיף לשמוע ממך! שלחתי לך מייל בנוגע לנושא שהעלית. אכן חשוב ביותר. חיבוקים, ילדת

22/12/2006 | 20:10 | מאת: אירית

כל הנושא של תרומת ביציות בארץ טעון סיוע

02/01/2007 | 23:26 | מאת: שרית

אני יכולה לחשוב על בעיה אחת שמטרידה אותי..שהמדינה מממנת רק שני ילדים.אם בטיפול ראשון נולדו שניים..למה המדינה לא תממן לי ילד שלישי?הרי אם היה נולד ילד אחד..המדינה כן היתה מממנת עוד טיפול... עוד בעיה:מחיר יקר של התרופות.. זהו..מה שעולה לי בראש כרגע.

22/12/2006 | 02:45 | מאת: דורה

אז אכן, הבטא שלילית. הכאב והצער והאבל וחשבונות הנפש היו כבר אתמול. היום קיבלתי את הבשורה בשלוות נפש והמשכתי לעבוד כאילו כלום לא קרה. אפילו חשבתי על דברים שאני רוצה נורא לרכוש וש 1600 שח" בחודש על זריקות לא איפשרו לי. למשל זיכרון נייד למחשב (אני עדיין מסתובבת עם דיסקטים ענתיקות), למשל ללכת לספר לגיזרה וקצת צבע, למשל מגפים, למשל איזו טבעת חרוזים יפה, קרם פנים, כל מה שחסכתי מעצמי כל כך הרבה זמן כי פשוט לא נשאר כסף...דווקא בעלי היה מאוכזב כי עוד הצליחו לטעת בו תקווה- היו לי כאבים בשחלה הימנית והדימום הפסיק. נו, שעה לפני הטלפון לשערי צדק הגיע השיטפון ואיתו ההקלה בכאבים בשחלה. משום מה כולם אומרים לי- הפסקה, הפסקה. אבל אני חושבת על הפסקה במובן של לחדול מכול זה. או שלא? באמת שלא יודעת. לא רואה עוד הרבה אפשרויות. הלב נחמץ כבר. אנחנו חוות אכזבות ושברון לב רבים כל כך ותכופים כל כך. מה שאדם רגיל חווה במשך שנים על שנים. מה עוד אוכל לעשות שלא עשיתי? זיפט. כן. אני יודעת. מרגישה שהרחם שלי הוא מקום שעוברים הולכים כדי למות בו. סליחה אם מישהי נגעלת או לוקחת את זה קשה. הדימויים שלי, למי שיצא להכיר, הם ישירים. שברון הלב, השחתת הגוף והשחתת הזמן בתורים אין סופיים ובאיחורים והעדרויות. שלושת אלה התישו אותי. שלוש השנים של הטיפולים גרמו לי להזדקן מאד. שחקו את הכמיהה שלי לילד נוסף. גרמו לי להרגיש כל שנייה משלושים ושבע שנותיי. (מדובר בלמעלה ממליארד מאה שישים ושישה מליון שניות, וזה כבד עליי). אז בכל מקרה. חופשה תמידית או זמנית- אני בחופשה. איזה כיף. בלי חוברות עבודה... הייתן לי נפלאות. כל החיבוקים והחום. מקווה שאוכל להחזיר אפילו אחוז אחד ממה שהענקתן לי. שיצא כבר המחזור המקולל והכואב הזה, שגנב לי את החודש הכי אופטימי בכל הטיפולים! שיצא. שיעבור וישאיר אותי נקייה מה , טוב. דיי. אני אשתוק סוף סוף. נראה לי שאני צריכה קצת שקט עכשיו.

22/12/2006 | 06:13 | מאת: נורית

כבר מרגישה את הכאבים שלפני המחזור>>> ועוד ניסיון שלא צלח...מי כבר סופר כמה נסיונות. אני קוראת את דבריך וכל כך מזדהה עם דבריך עד שעני מלאו בדמעות. אני בוכה, על הכאב שאני חשה מתוך הזדהות על הכאב שאני מרגישה בלב מתוך הכישלון שלי, מתוך הויתורים הגדולים/קטנים שאני מותרת {אצלי ההוצאה לכל טיפול מסתכמת בכמה אלפי שקלים והסיוט הזה נמשך כבר מעל 6 שנים}... בשנה האחרונה כל כישלון אני אומרת לעצמי די אולי הגיע כבר הזמן להחליט שזהו מספיק ניסיונות כושלים ושאני צריכה להכיר בעובדה שלי כנראה כבר לא יהיו ילדים משלי. אין לי כוח לכל התאכזב האלו, כל פעם מחדש לעבור את הסיוט הזה! אצלי בנוסף לכל הכאב של הכישלונות צריכה אחרי כל טיפול להמשיך בדיאטה בנסיון כושל להחזיר לעצמי את הגוף שלי בכך שהצליח להוריד את השכבות שצברתי {כל טיפול כמה קילו גרמים תוספת לסה"כ הכללי}. אז אני מרגישה שכל פעם שאני נכשלת יש לי גם עונש לקבל... כי אפילו לא יכולה לטבוע את היגון באוכל. טוב הולכת להתארגן לעוד יום עבודה, אחרי לילה לבן של עצבות.

22/12/2006 | 06:15 | מאת: לי

ליבי נחמץ לקרוא את מה שכתבת. אכן יש שלב שבו מרגישים שצריך את המנוחה הזו. אז קחי לך מנוחה והמשיכי הלאה בחיים. אני בטוחה שתחווי ימים יותר יפים מאילו. ומי יודע, דורה יקרה- גם הטבע יכול להפתיע. גם אם תהיי פה פעילה וגם אם לא, תמיד תהיי בליבי ובמחשבתי. שולחת לך חיבוק גדול וחזק ואני בטוחה שאת תתגברי ותמשיכי הלאה. איתך באש ובמים ותמיד אוהבת לי

22/12/2006 | 07:49 | מאת: דניאל

אני אוהבת אותך! כתבת מדהים את כל מה שמתרחש לך בפנים. אני יודעת מהםשלוש שנות טיפולים כושלים. זה כואב וזה מחולל טורנדו לא מוכר שקשה לשאת אותו. אני גם שומעת את ההמלצות של כולם כמו אסופת מילים סיניות, אני כבר לא יודעת מה ימין ומה שמאל, מה כדאי ומה לא. אני יודעת שאני רק מקשיבה ללב שלי. נראה לי שזה גם מה שאת עושה. את נאמנה לעצמך ולתחושותייך וזו מתנה גדולה. הייתי מתה להכיר אותך מקרוב. את נשמעת אדם עמוק, רגיש, מעניין ואיכפתי. זוהי תקופת שפיפות ועצב אבל אין מה לעשות, היא גם תעבור. וסליחה שאני נשמעת פולנייה. אני החלטתי גם לעשות הפסקה כי כל הלחץ של החודשים האחרונים לא נראה לי כל כך אופטימילי לטיפול. אל תלכי דורדור... אל תעזבי אותנו, את פשוט מתנה לפורום הזה, ואני מתכוונת לכל מילה. אני חווה את כל מה שתיארת וזקוקה למילים המחזקות שלך באמת!!! שלך דניאל.

22/12/2006 | 09:53 | מאת: GALA123

אכן הדרך הזאת גורמת לנו למערבולת ריגשית לא קלה. אני לא מכירה אף תחום שבו הצלחה מחייבת כזאת עבודה קשה ועינויים פיזיים ונפשיים. קחי את הזמן, תנוחי תני לחיים לזרום מבלי להיות כל הזמן היד על הדופק. מדהים אני כבר לא יודעת מה התאריך אבל יודעת בדיוק באיזה שבוע, עוד כמה זמן למחזור או לא... שיהיה בהצלחה ואם את משנה את דעתך, אנחנו כאן בשבילך

22/12/2006 | 10:22 | מאת: ריקי

שולחת לך המון המון המון אהבה והמון המון המון המון חיבוקים ריקי

22/12/2006 | 11:06 | מאת: ילדת האוקיינוס

התגובה הראשונה שעולה לי מקריאת ההודעה שלך היא פשוט לשתוק. מה יש לומר? את אמרת את הכל. מדוייק וצורב. אבל אם אשתוק איך תדעי כמה אני אוהבת אותך? אז ברשותך, אני אברבר... אין שום דרך לעבור את הסיוט הזה של טיפולי הפריון מבלי להשתעבד להם, ברמה כזו או אחרת. כן, אפשר אולי להמשיך לעבוד קשה ולעשות התעמלות ולצאת לבילויים כדי להעמיד פנים שהכל בסדר, אבל זה לא מונע מהכל להמשיך ולהיות לא בסדר. מאוד לא בסדר. בטא שלילית היא תמיד צומת להחלטות, ולמעשה מדובר על שקילת הרע במיעוטו. מה יחזיר לי את החיים שלי שיושבים עכשיו בשבי המנוגון? מה יחזיר אותי לחיים? האם תכנון טיפול נוסף, קצת אחר, שיפתח לי דלת חדשה של אופטימיות, או פרישה למנוחה שבה אטפח צדדים אחרים שבי שהוזנחו? מה שיפה באופציה השנייה, זה שהיא הפיכה לגמרי. כשאת יוצאת למנוחה מהטיפולים, את לא צריכה להתחייב לאף אחד לשום מועד. את יכולה לנוח חודש, את יכולה לנוח שנה. את יכולה להחליט שזהו, המסע להרחבת משפחתך הסתיים סופית ואת הולכת להגיד תודה על מה שיש ולהעביר את הפוקוס למשהו אחר בחיים (עדיף יצירתי!). ואם עוד 6 חודשים תרגישי פתאום אחרת, ותרצי לחזור לטיפולים, גם כן תוכלי. מה שלא יהיה, אני מקווה מאוד שתמצאי שלום בלבך. ומהזווית האישית שלי, אני גם מאוד מקווה שתשמרי איתי על קשר... אוהבת אותך מאוד, ילדת

22/12/2006 | 15:13 | מאת: ניני

המילים שלך אהובתי, כל כך מדוייקות. והרגשות שאת מתארת, זו אולי הפעם היחידה שמשהו גרד את ההגנות העבות שיש לי כנראה מעל הכאב שלי. אני לא יודעת מה להגיד פה יקירה. אני רק רוצה לעטוף אותך בחיבוק ולעשות לך מקום לנוח. אז אני לא אקליד כאן עוד ועוד מילים, אני לצידך תמיד ואני מרגישה כל נים וכל פסיק ממך ואיתך. אוהבת מאד}{}{}{}{

22/12/2006 | 16:04 | מאת: מיכל

רציתי לי לכתוב לך כאן שיר או חלק ממנו. שמעתי היום בין 15:00-16:00 את יגאל בשן בגלי צה"ל וחשבתי עלייך. אני מכירה אותך די הרבה זמן, חזקה, אופטימית. ועכשיו כנראה משהו נשבר. וזה מובן בהחלט. אני מקווה בשבילך שמה שלא תחליטי - יהיה הטוב ביותר עבורך. היום יום שישי ובחוץ יורד גשם - מקווה שיחד עם המשפחה שלך נעים וחם לך ומחבקים אותך אוהבת מיכל

22/12/2006 | 16:13 | מאת: נועה מ.

לב שנשבר מכאיב ללב ששומע. הפסקה או לא, קרם פנים או מחטים, מה שלא תבחרי, עשי מה שיגרום לך להחזיר את הכוחות, את השמחה ואת האושר והשלום עם עצמך. לא חושבת שבזאת אני נפרדת ממך. אוהבת, נשיקות, נועה.

22/12/2006 | 16:48 | מאת: תינוק עכשיו

כל כך כואב, כל הצפיה שעוטפת וממלא במהלך הטיפול ואז הנפילה הממוטטת הזו ,כל כך מעצבבבבן!!!!! קחי את הזמן להתחזק , אני עשיתי הפסקה של שנתיים פשוט לא יכולתי לשמוע את המילה טיפולים, אבל חזרתי לניסיונות אחרונים. את עדין צעירה ואני בטוחה שתחזרי כשתרגישי מוכנה, תעשי כל מה שאת אוהבת ונשלל ממך בזמן הטיפולים. אוהבת

22/12/2006 | 01:30 | מאת: שרית

גם אני מתל אביב, במאוחדת, ומחפשת רופא חדש... ראיתי את ההמלצות על רבהון. יש לי נקודה נוספת להתייעצות איתכן: יש רופא טוב וחביב, שהוא גם דוד של חברה שלי (מה שאולי יכול לעזור ברמות שונות...) אממה, ההתמחות שלו היא באולטראסאונד, לא בפוריות. מה אתן אומרות: עדיף דוד של חברה לא מומחה לפריון או מומחה לפריון ללא קשרים???

22/12/2006 | 02:50 | מאת: דורה

שריתי, כמובן שעדיף מומחה לפוריות! וגם לדוד של החברה תגיעי - קצת מאוחר יותר- לעשות אולטרסאונד! בהריון! סוף חג שמייח. דורה.

21/12/2006 | 20:48 | מאת: שני

שלום, אני לפני טיפול IVF ראשון, חוששת מהלא ידוע... אני גרה בת"א, בקופ"ח מאוחדת. התקשרתי לסניף בת"א, והם המליצו לי על ד"ר פרידלר כמומחה לפריון. האם מישהי מכירה או שמעה עליו? אודה לכן על כל אינפורמציה שתוכלו לתת לי. מאחלת חג אורים שמח, והריון לכולן בקרוב. לילה טוב, שני

21/12/2006 | 21:06 | מאת: בעלת ניסיון

אומנם לא מקבל בתל-אביב, אלא בסניף ברחובות. ולפי דעתי שווה להגיע לרופא אנושי ומקצועי. לא מכירה אישית את פרידלר, אבל שמעתי מכמה בנות שהוא לא ממש עדין ומקצועי. אבל שוב לא מכירה אישית. בכל אופן פרידלר עובד באסף הרופא ורבהון עובד בוולפסון ואולי גם באסותא או בעוד בתי חולים צריך לבדוק איתו. שיהיה בהצלחה איפה שלא יהיה

21/12/2006 | 23:08 | מאת: ניני

איש מקסים ורופא מעולה!! עדין, כנה, מתנהג בכבוד, זמין תמיד בנייד, אחראי, משתף בחשיבה ועוד. מקבל בסניפי המאוחדת בכרמי יוסף ורחובות, מבצע IVF באסותא ת"א ואולי גם ראשל"צ, עובד במחלקת IVF וולפסון בצוות של פרופ' לב-רן. מעבר לביקור ראשון מפורט הרוב מתנהל ממילא טלפונית כך שאולי שווה בכל זאת ליסוע אליו לביקור אחר מחוץ לת"א. מצד שני בתל אביב יש המון רופאים מומלצים אחרים ואני בטוחה שהבנות כאן יוכלו להוסיף. בהצלחה!!

21/12/2006 | 21:33 | מאת: לי

http://213.8.106.62/gt/fertility/ShowAllDetail.asp יש כאן המלצות לגבי רופאי פוריות ושם תוכלי למצוא גם פרטים לגבי פרידלר מאחלת לך בהצלחה

21/12/2006 | 20:25 | מאת: ריקי

מה שלומכן? לאחרונה לא שומעים אתכן הרבה לפני כמה ימים כתבתי לכן ושאלתי איך אתן התחלתן את דרככן כמנהלות פורום אני מאד הייתי רוצה לבדוק את האפשרות להיות מנהלת פורום כאן אני יודעת שאתן כבר אמהות ובעלות נסיון רב ואני עדיין לא אמא ויש לי פחות נסיון מכן, אבל עם זאת אני יודעת שיש בי המון אנרגיות ואהבה לתמוך ולהקשיב ולייעץ בתחומנו אנו אשמח לשמוע מה דעתכן ואילו קריטריונים צריך בכדי להיות מנהלת פורום מאז שהתחלתי את שהותי כאן בפורום אני מרגישה שקבלתי המון כח להתמודד עם כל ייסורי הטיפולים הקשים ויש בי רצון גדול לתמוך בבנות שעוברות את מה שאני עוברת אודה לכן אם תשתפו דעתכן אתן עושות עבודה נפלאה וזה מחמם את הלב נשיקות ריקי

21/12/2006 | 22:19 | מאת: תינוק עכשיו

ריקי, אני בעדך!!! את מקסימה וגם אם את לא מנהלת הפורום את תורמת המון ואפשר ממש לחוש באהבה שלך. אם בה לך תכתבי קצת עליך כיוון שאני חדשה בפורום בהצלחה מתוקה

22/12/2006 | 00:13 | מאת: ריקי

אני שמחה עם הצלחתי קצת לתרום מעצמי ובמיוחד שזה עושה טוב לאחרות אני בת 33.5 וכבר שנתיים בטיפולי פוריות IVF וזה התחיל מבעית זרע אצל בעלי ואחר כך עם איכות הביציות אצלי עד כה עשינו 5 טיפולי IVF כשבטיפול ה-5 נקלטתי להריון תאומים שלא צלח, עובר אחד ברחם בלי דופק ועובר שני בחצוצרה מחוץ לרחם שהביא לכריתת החצוצרה היו לי חודשיים מאד קשים לאחרונה והאמת שהתאוששתי מהר, אך טרם חזרתי לIVF וזאת מהסיבה שאני נותנת מנוחה לגוף שלי ומאמינה שבחודש הבא אני אחזור לשגרת הטיפולים, אחרי הכל אני בטוחה בעצמי ויודעת שבסוף אני אצליח וכך כל אחת כאן אז זהו, זה הסיפור שלי בקצרה ולא קל אך יהיה בסדר אני בטוחה אשמח לשמוע גם עלייך ולתמוך ככל שאוכל שלך ריקי

21/12/2006 | 23:13 | מאת: ניני

מתנצלת שלא הבחנתי בשאלתך, אני באמת נעדרת מפה קצת לאחרונה בשל בעיות טכניות (מחשב...) ועומס ארועים משפחתיים. את הפורום המדהים הזה הקימה ילדת שלנו, וכשהפך במהירות למלא חיים שמחנו (רומי ואני) להצטרף לבקשתה ולסייע ב"ניהול" כדי לתת מענה מהיר ככל האפשר לבנות. אין לי מושג האם אפשר להוסיף עוד מנהלים או אם יש בנות מעוניינות נוספות, אני לא בקיאה בצדדים הטכנים, אבל אני כן רוצה להגיד שהתגבשה כאן קבוצה של בנות קבועות, אחראיות, תומכות וזמינות שעם או בלי כותרת משמשות "מנהלות" בפועל יחד איתנו, ואת בהחלט אחת מהן. האומץ שאזרת והכוח להמשיך הלאה הוא בפרוש דגל מבחינתי ואני בטוחה שמילא כוחות המון בנות כאן. אז עם או בלי כותרות המשיכי להיות פה כפי שאת, חמה תומכת ואיכפתית((((()))))

22/12/2006 | 00:51 | מאת: ילדת האוקיינוס

גם אני, כמו ניני - פיספסתי כנראה את הודעתך הקודמת עקב נוכחות קצת יותר דלילה שלי לאחרונה לצערי... אני הקמתי את הפורום הזה לבקשתה של חברה שהיתה בזמנו מנהלת התוכן של "דוקטורס". כפי שניני סיפרה לך, זמן מה לאחר הקמתו הפורום, לשמחתי המרובה, התמלא בפעילות שוקקת, והחלטתי לצרף עוד שתי מנהלות כי ידעתי שלא אוכל לענות לבדי לכל הפניות - אז ביקשתי מניני ורומי לסייע לי, ולשמחתי הן נענו בחיוב, והפניתי אותן אל חברתי לסידור הפן הטכני-פורמלי של הפיכתן למנהלות. בשלב הזה עוד היה צורך בניהול שוטף לפורום, מכיוון שהוא היה בחיתוליו, בשלבי עיצוב אופיו, ועדיין נתקל בקשיים אופיניים לפורום צעיר (מי שהיתה כאן מההתחלה זוכרת בוודאי כמה אירועים לא סימפטיים שנזקקו לטיפול של "יד רמה" מצידנו המנהלות...) עם הזמן, ולזה גם ניני התייחסה - הפורום התגבש וקיבל צביון מאוד מיוחד - למעשה בדיוק זה שייחלתי לו, שבו מתקיים מעגל חברי של בנות המייעצות ותומכות זו בזו בלי שום הירארכיה או מעמדות. הרי כולנו באנו מאותו מקום, לא מדובר בפורום ייעוץ מקצועי אלא בפורום חברי בו ההבדל בין משתתפת למנהלת הוא כמעט לא קיים למעשה. אני נהנית הנאה מרובה לקרוא תגובות מלאות תבונה, ידע, רגישות ואפמטיה של הבנות הקבועות כאן זו לזו, ואני אפילו מודה שאני גם לומדת מהן משהו חדש מדי פעם... את ה"כוח המנהלי" שלנו למחוק או לערוך הודעות אנחנו מנצלות, כידוע לכולן כאן, לעתים רחוקות ביותר, רק כאשר נכנס לפה מפרסם או טרול, מה שבקושי קורה (טפו, שימשיך ככה) - וזה גם בהחלט החלק הפחות אהוב עלי בתפקיד. את החלק האהוב גם את עושה, כמו רבות אחרות, כאמור - ואני מקווה שכולן ימשיכו ככה - לתמוך, לפרגן ולעזור בידע מנסיוננו מבלי לשים לב לצבעים שבשם, שבפורום הזה הם באמת חסרי משמעות. את רואה שגם בתקופה האחרונה, כאשר רומי לא נמצאת כלל, אני נעדרתי לתקופות של מעל שבוע וניני גם הורידה מעט את הקצב, עדיין הפורום לא איבד מומנטום ולא שינה את צביונו - מה שמראה שהחזון שלי התגשם, והפורום בעצם כבר לא צריך, או כמעט לגמרי לא צריך - מנהלות. אגב, בינתיים חברתי עזבה את "דוקטורס", וכיום אין לי מושג מי בא במקומה ואין לי שום קשר עם אף אחד מאנשי האתר. כך שאפילו אם הינו מחליטות להוסיף מנהלות חדשות בכל זאת, אין לי אפילו למי להפנות אותן על מנת "להכחיל" את שמן... אז אני מקווה שאת מבינה ולא מאוכזבת, וכמובן שתמשיכי להיות משתתפת פעילה כאן, לתמוך ולהתמך - נוכחותך היא בהחלט נכס חשוב לפורום! אוהבת, ילדת

22/12/2006 | 00:57 | מאת: ריקי

הבנתי את כוונתך ותודה רבה על כל מילה שלך וכמובן אני לא מתכוונת להעלם ולהיות כאן לתמיכה ולהתמך בכל הבנות כאן מאחלת לכולנו שבמהרה נגשים את חלומנו אוהבת ומחבקת ריקי

21/12/2006 | 20:15 | מאת: ריקי

שלום יקירתי מה שלומך? איך את מרגישה? אני קוראת את מה שאת כותבת לכל הבנות ופשוט נפאמת מכמה שאת מקסימה ויודעת לפרגן לכולן כאן, כל מלה שלך מחזקת ונותנת כוחות שלא לוותר ולא להתייאש מקווה שהכל בסדר אצלך ושאת מרגישה טוב נשיקות ריקי

22/12/2006 | 16:19 | מאת: נועה מ.

תודה יקירתי, זה צורך אינסטקטיבי אצלי, לא חושבת פעמיים.... עונה עם מה שיוצא מהלב. הכל בסדר איתי טפו טפו, אספר לך כשיהיו חדשות... מקווה שאת מחלימה לך ומוכנה לפצוח בשנה חדשה ולהשריש כבר את הדור הבא! שבת שלום יקירתי, נשיקות, נועה.

22/12/2006 | 16:37 | מאת: ריקי

שמחה שהכל בסדר אצלך גם אצלי הכל בסדר אני בהחלט מחלימה ומקווה מאד לחזור בחודש הקרוב ולפצוח בסיבוב המנצח שבת שלום גם לך נשיקות חזרה ריקי

3 החזירו - ללא נסיון של בלוצי' בגלל שהם היו יפים והרופא אמר שחבל לחכות כי תמיד יש סיכוי שהם יתקלקלו בדרך ו-3 הקפיאו. זהו מעכשיו אפשר להחזיק אצבעות. אוהבת אתכן

21/12/2006 | 20:17 | מאת: ריקי

מחזיקה לך אצבעות ומאחלת לך שבעוד 12 יום תקבלי את המתנה של חייך וזהו את בהריון הפעם חיבוק ונשיקה ריקי

21/12/2006 | 20:22 | מאת: לי

תנובה יפה- שלושה אצלך ושלושה ממתינים. מאחלת לך שלפחות אחד יתקע יתד כמו שצריך. דרך אגב מי הרופא שלך? איך את מרגישה, האם טיפלו בגירוי השחלתי? מחזיקה לך אצבעות להמשך פורה וחיים יפים. שלך לאורך כל הדרך לי

21/12/2006 | 22:11 | מאת: תינוק עכשיו

המון איחולי השרשה מוצלחת!!! תחשבי שזה מצליח, תדמייני את עצמך בהריון וזה בדרך באהבה

21/12/2006 | 23:01 | מאת: חני

המון המון הצלחה לך!!! תנסי להיות רגועה ולא לעמיס על עצמך בתקופת ההמתנה. נ.ב. הייתי מאוד שמחה לדעת באיזה פרוטוקול הצלחת להניב את כל הלול? ואצל מי? חיבוקים, חני

21/12/2006 | 23:16 | מאת: ניני

וגם לשלישית הארטיקים שממתינה בסבלנות, בתקווה שתופשר בעוד שנה שנתיים , אחרי הריון מלא תקין ובריא הפעם(((())))

22/12/2006 | 16:20 | מאת: נועה מ.

שלושת המופלאים - קדימה תעשו את העבודה כבר! &&&&&&&&&&&&&& שתהיה שבת נהדרת מיכלי, נשיקות, נועה.

22/12/2006 | 20:44 | מאת: חני

היי מיכל יקרה! איך את מרגישה לאחר ההחזרה? מחזיקה לך אצבעות ומקווה שתצליחי הפעם! אשמח אם תוכלי לשתף אותי באיזה פרוטוקול השתמשת? חיבוקים חמים, חני

21/12/2006 | 19:19 | מאת: פונה לפורום

אילו פרטים הרופא צריך לספק לזוג אחרי טיפול הפריה? אני מתכוונת לגבי איכות העוברים- מס' תאים, שברים, מיקרוניפולציה, איכות ביציות וזרע וכו'. הרופא שלי יידע אותי רק לגבי מס' התאים. לא דיבר איתי בקשר לשברים וכו'. הוא אפילו לא יודע אם העוברים שהחוזרו לי הם ממיקרומניפולציה או בהפריות רגילות. מה שמקומם בפני עצמו.

21/12/2006 | 23:19 | מאת: ניני

שלום לך פונה, רמת הפרוט לגבי איכות ביציות ועוברים באמת שונה מרופא לרופא, ככל הנראה תלויה גם בסגנון של כל רופא (שלי למשל לא נכנס לפרטים אם איני שואלת), וגם אולי גם בקשריו עם המעבדה. אני משוכנעת שיש דרך די פשוטה לדעת האם עוברים מוחזרים הינם לאחר איקסי או בIVF, אולם יתכן שהוא באמת לא ברר זאת. במקומך הייתי מבקשת ממנו לברר זאת עבורך ומציינת בהדגשה שזה חשוב לך. אני יודעת שקיימת ניירת בתיק של כל מטופלת באסותא, ואם זה לא די מפורט מן הסתם יש תעוד במעבדה. גם אם הוא מגיב באופן שלא מרגיש לך נוח תשתדלי להתעקש. זה לגמרי לגימטי. בהצלחה!!

22/12/2006 | 03:11 | מאת: דורה

גם אני קיבלתי דיווחים שונים מרופאים שונים שבצעו את ההחזרות. לרוב באמת שמעתי רק על החלוקה. כמוך- גם אני רציתי לדעת יותר ולכן שאלתי והרופא ברר וחזר עם תשובות מלאות לכל שאלותיי מהמעבדה. הכל. מי באיקסי ומי לא, אחוזי שברים והההההכל. והיו פעמים שפשוט ניגשתי לאמבריולוגים ושמעתי ממקור ראשון.. אין בכך כל בעייה וזה אפילו מקובל וברור שתשאלי ושהרופא יחזור אלייך עם הפרטים המלאים. שיהיה בעצלחה! דורה.

21/12/2006 | 17:50 | מאת: אלמונית

נועה, ראיתי שאת התלוננת על דר' אצ'ין. ולכן אני פונה אלייך. השבוע עברתי הרדמה אצלו ופעם ראשונה בחיים נהיו לי סימנים כאלה כחולים בידיים ומאוד כאב לי. הוא החדיר לי את העירוי בפרק היד בצד הכי עדין. הוא להגנתו טען שהוא לא מצא אצלי ורידים ולכן דקר אותי שם. מעניין איך עד היום כל האחרים כן מצאו ולא הכאיבו לי בצורה כזו. לא יודעת אם יש צדק בדבריו. מה את אומרת? אולי באמת הגוף שלי לא יכול לסבול כבר את המחטים האילו ועינויי הגוף והנפש. ודרך אגב ראיתי גם שאת בהיריון. אז מזל טוב.

21/12/2006 | 17:57 | מאת: נועה מ.

תודה על האיחולים! יש מצב שהוא ממש לא עדין, ואפילו די ברוטאלי. גם יכול להיות שקצה נפשך (נפשנו) במחטים וחיטוטים.... אבל אני עדיין מחכה לשמוע תגובה רשמית מאסותא, את השמועות שקיבל על הראש כבר שמעתי, אבל מקווה שיהיו תוצאות קצת יותר ברורות. שיהיה לך בהצלחה! נועה.

21/12/2006 | 18:06 | מאת: אלמונית

אני מבינה שעדיין לא קיבלת את התגובה של אסותא בעניין. האם קיבלת איזושהי תגובה ממשרד הבריאות? בכל אופן אם חלילה וחס אקרא עוד פעם לבית החולים אבקש בכל לשון של בקשה שהוא לא ייגע בי בכלל. אוי לא רוצה לחשוב על זה אפילו. תודה לך בכל אופן.