פורום פוריות חברתי - תמיכה

שלום וברוכים הבאים לפורום החדש שלנו. אי-פריון הוא מחלה שאחד מכל ששה זוגות סובלים ממנה, ובכל זאת היא כנראה המחלה היחידה שהסובלים ממנה יזכו לשמוע מסביבתם הערות בנוסח: "זה הכל בגלל הלחץ. רק תרגעו ותכנסו להריון" או "מה, צריך ללמד אתכם איך לעשות את זה?" – תוך קריצה מבינה-עניין. במדינה בה "פרו ורבו" הוא לא רק ציווי דתי אלא אתוס לאומי של ממש, הסביבה מצפה מאיתנו להתחיל למחרת החתונה להרות וללדת ילד בכל שנתיים עד שנמלא את מכסת הילדים המקובלת במגזרנו (שניים או שנים-עשר) ומתעניינת במצב הרחם והשחלות מבלי להסס לשאול אם גודל לנו כבר משהו שם בפנים, ואם לא - מדוע. לא יפלא, אפוא, שאי-הפריון מקבל משקל רגשי נוסף על זה שקיים כבר ממילא - הכמיהה לחבוק כבר תינוק, המלווה בתחושות קשות של כשלון ובגידת הגוף, אובדן שליטה, עצירת החיים, קנאה, אשם ותסכול. ומעבר לכל - תלויה מעל הראש בכל רגע נתון עננה כבדה של עצב עמוק שלא מאפשרת להנות באמת מהחיים הנעים במעגל מייאש מחודש לחודשו – ולצידה השאלה הגדולה: מתי הסיוט הזה כבר ייגמר? אני הייתי שם, במשך כמה שנים טובות. מעקבי ביוץ שלא נשאו פרי פינו את מקומם למסלול המלא של טיפולי הפריון: בדיקות, איקקלומין, הזרעות, זריקות ולבסוף הפריות מבחנה. החודשים שחלפו הפכו לשנים, ותשובה שלילית אחת רדפה אחר חברתה. אפילו תשובה חיובית ראשונה שהרימה אותנו למחוזות של אושר נשגבים התחלפה במהרה בנפילה קשה וכואבת כאשר ההריון הסתיים, לדאבוננו, בהפלה מוקדמת. בסופו הטוב של הסיפור ציפה לנו זוג תאומים מתוקים ומקסימים, אך הדרך הקשה הזו לא נשכחה, על כל קוציה ודרדריה. והנה אני כאן, על מנת לחלוק איתכם את נסיוני העשיר, לצערי, מזווית מבטה של מטופלת פריון לשעבר. את הידע הרפואי בנושא הפריון תקבלו מהפורום השכן של פרופ´ זיידמן, אבל כאן תוכלו למצוא תשובות לכל השאלות האחרות שמציקות לכם: • איך שומרים על שפיות בכל התקופה הזו? • כיצד משלבים טיפולים וקריירה? או: האם החיים חייבים להעצר? • מה אומרים לסביבה? למי מספרים על הטיפולים? • כיצד (והאם) שומרים על קשר עם חברה שהרתה חודשיים אחרי החתונה ושנתיים אחרי שאנחנו התחלנו לנסות, והאם ניתן לפרגן לה מכל הלב? • איך מתחמקים מברית המילה של האחיין מבלי להסתכן בנידוי משפחתי? וכל שאלה נוספת שתעלה בהקשר הזה, כמובן. ובעיקר, הפורום נועד להעניק אוזן קשבת שבאמת מבינה, כתף לבכות עליה ויד חמה שתאחז בידכם עד ליום בו תגיעו גם אתם לסופו של המסע, בו תראו את המראה היפה ביותר בעולם – הבהוב מרצד על מסך האולטרסאונד המצביע על ליבו הפועם של האוצר החדש שלכם הנובט בקרבכם. ברוכים הבאים לשהות קצרה מהסיבה הנכונה! לכניסה לחצו - פורום פוריות
14651 הודעות
9817 תשובות מומחה

מנהל פורום פוריות חברתי - תמיכה

14/12/2006 | 16:37 | מאת: שושנית

שלום לכן חברותי, ההורמונים האלו.... 112.5 גונל F שבוע אני עייפה, מותשת, חלשה, מצוברחת, שברירית, בכיינית, קצת דכאונית וגם קצת עצובה. גם עליכן ההרמונים משפיעים ככה? תגידו, כדאי לארגן מסיבת לביבות למשפחה המורחבת שלי? זה יעשה לי טוב? או שאולי אני לא צריכה לקחת על עצמי פרויקטים עכשיו? מחכה לקבל את דעותיכן, שושנית

14/12/2006 | 19:52 | מאת: לי

אכן מה שתיארת אילו חלק מתופעות הלוואי של ההורמונים. כדאי שתנוחי יותר בתקופה זו. וזכרי זה זמני ועובר. מה שנקרא המטרה מקדשת את האמצעים. בקשר למסיבת הלביבות נראה לי שאת צריכה לעשות מה שאת מרגישה. אולי את יכולה לעשות מסיבה עם מעט אנשים ושמישהו אחר יכין את הלביבות או שתקני מוכן וכך יהיה לך יותר קל. אז שיהיה לך הכי קל שאפשר, בהצלחה וחג שמח ומואר בבטא חיובית. שלך מכל הלב לי

16/12/2006 | 20:06 | מאת: נועה מ.

רק הן תגרשנה את הגועל מהגונעל..... אין מה לעשות, תזכרי שהכל יעבור כשהבטא תמריא לשמיים, ואז כל פיפס, כאב או דיכאון יתקבלו בתופים ובמחולות.... נשיקות, ותעשי מסיבות! נועה.

14/12/2006 | 12:21 | מאת: דניאל

חזרתי מהרופא שלי. המעודד הוא שיש לי ביצית מעולה. הטיפול הבא יהיה גם במחזור טבעי, רק שההחזרה תהיה ביום 2 ולא יום 3 כמו שהיה מתוכנן בטיפול האחרון. יצאנו מחייכים. יש לנו ביצית טובה, וזרע ש-מפרה וזה פשוט עניין של זמן מסתבר. אז נחכה.. דניאל.

14/12/2006 | 12:44 | מאת: נועה מ.

איזה כיף לשמוע שהחיוך חזר לפנים!!!!!!!!! מאושרת גם שתעשי עוד טיפול טבעי, מה שפחות דרק בהזרק, יותר טוף! זה יקרה ואת תראי מהר יותר ממה שתחשבי! יאללה, שחקו אותה מותק, נשיקות, נועה.

14/12/2006 | 12:57 | מאת: דניאל

איזה כיף שיש מישהו ששמח יחד איתך כשאתה שמח...(-: החיוך חזר ואני מקווה שלא יירד כל כך מהר. אז מה איתך?? יש כבר בחילות??? מה מרגישים??? (באמת מעניין אותי) מתי האולטרא סאונד הבא? הרבה אהבה דניאל.

14/12/2006 | 13:27 | מאת: לי

הכותרת שלי היא כזו- ביצית מעולה לבחורה מעולה!!! אז קדימה לטיפול המנצח!!! שלך תמיד לי

14/12/2006 | 13:36 | מאת: דניאל

בנות צהריים טובים, שאלה שהפניתי גם לרופאים, ואשמח אם למישהי כאן יש ידע בנושא. האם בהפריה עם איקסי לזרע ICSI מקובל לעשות את ההחזרה לאחר 72 שעות במקום לאחר 48 שעות של הפריה "טבעית" בIVF? אם כן, מדוע, ועד כמה זה משנה? אני שואלת כי אנו לפני הפריה באיקסי לזרע, ואם נרצה להחזיר לאחר 72 שעות זה עלול ליפול על יום שבת. לכן, האם קריטי החזרה בשישי, לאחר כ48 שעות בלבד? מטופלת בתל השומר, שם לא עובדים שבת. תודה למי שיכולה להאיר עיני. סופשבוע מקסים. שירה

14/12/2006 | 12:10 | מאת: נועה מ.

אני עברתי את כל ההפריות באיקסי, ואין החלטה חד משמעית אם מחזירים 48 או 72 שעות לאחר מכן. בפעמיים הראשונות הוחזרו לי לאחר קצת יותר מ 48 שעות והיו עוברים עם 8 תאים והיו עם פחות, ובאחרונה, הוחזרו לי לאחר 72 שעות. יש לי הרגשה שההחלטה היא די שרירותית בהתאם לנוחיות הרופא והמחלקה. בכל אופן אין בעיה להחזיר לאחר 48 שעות. בהצלחה, נועה.

שלום שירה, אני יכולה לענות רק בהסתמך על נסיוני האישי, עברנו איקסי, אצלינו ההחזרה הייתה לאחר 48 שעות,(ומרפאת הפוריות עבדה גם למחרת ההחזרה) ממה שהוסבר לי בבי"ח מועד ההחזרה נקבע לפי התפתחות העובר, ופרט לצורת החדרת הזרע לביצית אין הבדל ממשי בין איקסי לIVF רגיל מבחינת התנהלות הטיפול מקווה שהצלחתי לעזור, מאי

14/12/2006 | 13:05 | מאת: שירה

13/12/2006 | 21:51 | מאת: ילדת האוקיינוס

אהובתי, קראתי בהתרגשות את הודעתך על הדופק העוברי שנצפה, והתמלאתי אושר גדול בשבילך! בכיף רב אני מאחלת לך כאן הריון ארוך ותקין, שבסיומו לידה קלה של תינוק/ת מקסימ/ה ובריא/ה. אבל את הכותרת של ההודעה שלי הרווחת בזכות משהו אחר, והוא - המכתב שכתבת לבית החולים על המרדים מהגיהנום. יקירתי, את סיימת קשר איום של שתיקה, שהביא לסבלן של מי יודע כמה מטופלות פריון, שגם ככה לא בדיוק מבלות שם בחדר... את התגברת על כל המעצורים שמנעו מנשים אחרות לפנייך להתלונן, והוצאת את הצדק לאור. בזכותך יימנעו בעתיד מעשי תקיפה שמהווים עבירה פלילית נבזית במיוחד. אין הרבה אנשים שמוכנים לעשות מעשה שנתפס כלקיחת סיכון, כהקרבה למען הכלל, ועוד בשלב כל-כך רגיש ופגיע בחייהם. בזכות אנשים כאלה העולם הולך קדימה ולא אחורה, ואני ממש לא מתלהמת כאן, שקלתי בכובד ראש את מילותי ואני מתכוונת לכל אחת מהן. אז אני מבקשת, לא - דורשת! ממך להשאר כאן למרות הריונך (מישהי היתה יכולה לחשוב על פרס הולם מזה עבורך?) - על תקן מיוחד שעוד לא המצאתי לו שם... אבל מה זה חשוב? את פשוט מקסימה ונהדרת ואני רוצה להמשיך לראות אותך כאן, ויש לי הרגשה שאני לא היחידה.... פ'סדר?

14/12/2006 | 09:36 | מאת: נועה מ.

איזה נאום לקרוא על הבוקר :-) תודה תודה תודה תודה. באמת שפעלתי מתוך אינסטינקטים, וכך אני פועלת כל חיי. אין אצלי מצב שבו אתן למחשבותי או לפעולותי להמנע מלצאת אל הפועל בגלל פחד כלשהוא או עכבות.... וזה לאחר שנים של לימוד עצמי איך לשים הכללללללללל על השולחן. אם זכיתי לעזור במשהו עמ"נ למנוע ממקרים כאלו להשנות, אשריני. זיידמן אף חיזק את ידי, ואמר לי שעם כל האומץ שהיה צריך בלכתוב: טוב עשיתי, כי אכן מסתבר שהתעלל בנשים רבות ובעיקר שמנות. הוא נהג להקניטן במקום הרגיש ביותר עלי אדמות, על מיטת הניתוחים, כשכולנו נמצאות תחת חסדי הצוות. האחיות של חדר הניתוח שתקו, הבנות עד היום שתקו. גרוע מכל, הרופאים והפרופ' שתקו!!!!!!!! כשאמרתי לו שאתלונן, הוא אמר לי את צודקת, אבל לא יעשו לו כלום כי הוא בכיר מדי... מנהל את המרדימים בתל השומר. אמרתי לו שלא מעניין את הסבתא שלי באיזה דרגה הוא, ועל הראש הוא יחטוף. וכך היה.... אני באמת פונה פה אל כל הבנות מעומק ליבי - אנא, אל תתנו לאף אחד עלי אדמות, לא בסביבתכן הקרובה, ובטח ובטח לא בסביבה רפואית שאמורה לטפל בכן, לפנות אליכן בצורה לא מכובדת, או חו"ח אף לפגוע, לזלזל ולהכאיב לכן. ובעניין להשאר פה, כמו שאת רואה, אני לא כל כך מסוגלת לעזוב אתכן. כנראה כי פה אני יכולה לשים דברים על השולחן.....:-) ויש אזניים קשובות! (אגב אני כן נעלמת אבל רק לסופ"ש מהיום בצהריים, אז שיהיה חג אורים שמח, שימלא את כולנו באור גדול, ויביא ניסים לכל דורש/ת.....) אוהבת, נועה.

14/12/2006 | 09:41 | מאת: ריקי

פשוט אין כמוך, טוב עשית וטוב שקיבל על הראש. מה נשמע נועל'ה? מה עם הדימום? עדיין מטריד? מקווה מאד מאד בשבילך שנרגע קצת שיהיה לך סוף שבוע מדהים ותהני, כי מגיע לך להנות אוהבת אותך תמיד ריקי

14/12/2006 | 09:54 | מאת: לי

למי הפנית את המכתב בקשר למרדים? מה עשו לו בעקבות המכתב? אני ממש מקנאה בך שאין לך עכבות ואת זורמת מהר. כל הכבוד!!! סוף שבוע נעים וחג שמח! ונשיקה לקטנצ'יק שלום ולא להתראות אוהבת- לי

14/12/2006 | 16:32 | מאת: שושנית

לנועה מ. היקרה, מאז שנכנסתי לפורום לראשונה ראיתי שאתה המלכה כאן. משתפת אותנו בכל. עונה כמעט לכל אחת. מעודדת. מייעצת.... כולנו רוצות שתשארי כאן. את מראה לנו את האור בקצה המנהרה. אין כמוך! תמשיכי להיות חזקה ומאושרת, ושתמיד יהיו לך הכוחות לעזור לאחרות! ברגש רב, ובברכת חג אורים שמח מאד, שושנית

13/12/2006 | 21:04 | מאת: נועה מ.

הי נועה, אצלי כל טיפול היה שונה לחלוטין מקודמו, בגלל שהגבתי תגובת יתר ניסו עלי את כל סוגי המדכאים בערך, הראשון היה דיכוי ארוך עם דקפפטיל, וכמויות מוגזמות של גונל ומנוגון, השני היה טיפול קצר עם גונל מנוגון וצטרוטייד כמדכא, והשלישי היה ארוך מאד, עם גלולות, סינארל (משאף) כמדכא, גונל ומנוגון + הנצה (חלון עוברי) שכלל סטרואידים ואנטיביוטיקה.... בכולם הגבתי עם יותר מדי ביציות, למרות שמינונים הלכו והונמכו, ואני באמת לא יודעת אם דווקא סוג טיפול זה או אחר זה מה ששינה, אלא יותר "מוכנות" הגוף, רחם, נפש וכל מה שתרצי לעזור להיקלטות... (לא רוצה לדבר יותר מדי....) שיהיה בהצלחה גדולה ושיהיה IVF ראשון ואחרון! ספרי מה הפרוטוקול שניתן לך, לילה טוף, נועה.

14/12/2006 | 18:49 | מאת: נועה ב'

הי מ', המון תודה על האינפורמציה. כל פעם אני מופעת מחדש מכמות הזבל שאפשר להכניס לגוף... הפרוטוקול שלי הוא פרוטוקול ארוך - דקפפטיל, ועוד מעט אתחיל מנוגון. אין לי בעיה של גירוי יתר, אולי קצת להפך. בדרך אגב - מה זה כואב הדקפפטיל הזה, קיבינימט!!! מקווה לטוב ומכריחה את עצמי להיות אופטימית. ב'

16/12/2006 | 20:03 | מאת: נועה מ.

אחותי, אבל בסוף מהזבל פורח פרח.... :-) יהיה טוף! לא להשבר אה? חג שמייח! נועה.

תחזיקו לי אצבעות חזק חזק!!! מאחלת לכן סוף שבוע נעים וחנוכה שמח ומואר לכולנו. שלכן באהבה גדולה לי

13/12/2006 | 16:28 | מאת: ריקי

אמרתי לך שיהיה בסדר ולא לדאוג אני בטוחה שבעוד שבועיים תקבלי בשורה משמחת נשיקות ריקי

13/12/2006 | 16:34 | מאת: נועה מ.

הרבה אור תאירי לארטיקים, שידעו איפה לתקוע שורשים! רק לא יותר מדי סופגי, שלא יטבעו בשמן.... נשיקות, ובהצלחההההההההה נועה.

מחזיקה לך אצבעות!

13/12/2006 | 19:28 | מאת: דורה

בהצלחה ענקיייית!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!! שעוברים המוקפאים הללו יהיו הילדים החמימים שלך! ושבעוד שמונה וחצי חודשים תזכי לחבק אותם! נס חנוכה שמח! דורה.

13/12/2006 | 15:34 | מאת: דניאל

מעניין מה יהיו המסקנות. אולי זו המסקנה האחרונה והמנצחת... אני מה-זה ע-י-י-פ-ה!!! מהטלטול הרגשי, בין ציפייה לאכזבה, מהמאמץ הפיזי, מהאקרובטיקה המחשבתית שלי שכבר שברה שיאים. אני רוצה לנוח כבר, להרגיש שהמאבק מאחוריי, אני רוצה להרגיש שייכת, לא להסתתר, להרגיש ביטחון מבלי להציג את "מסכת ה-הכל בסדר", לזכות במקום הזה. כמה כישלונות בן אדם יכול לספוג? כמה שאני חזקה, כמה שאני מתפקדת, מתעמלת, דואגת לעצמי וכו", הרי בסופו של דבר, אי שם עמוק עמוק בפנים נחרטה לה צלקת של מלחמה קשה, של פציעה נפשית כואבת. העיניים שלי מביטות החוצה ומגינות על העיניים שמביטות פנימה ובוכות על עוגמת הנפש שאני סוחבת עם גופי כבר 3 שנים. מהפך נפשי ופיזי מתחולל, הזמן דופק והרכבת עדיין לא הגיעה. גשום מבעד לחלון וקר.. ואני כאן, מחכה, נכנעת לזמן מבלי יכולת להתנגד,ומנסה להחיות כל מקום בוכה בתוכי. דניאל.

13/12/2006 | 16:31 | מאת: לי

דניאלי יקרה, אכן ימים לא קלים עוברים עלייך. אך אני מאחלת לך מכל הלב שהאור של חנוכה יהיה אורך הפרטי וחייך יוארו בבשורות טובות. אני מאמינה בך ובטוחה שתצליחי להגשים את חלום האמהות. מחזקת את ידייך להמשך. ובקשי מהרופא טוב טוב שילמד את המסקנות וינחה אותכם. איתך תמיד לאורך כל הדרך נשיקות וחיבוק חזק ואוהב שולחת לך מהלב ביי מתוקתי

13/12/2006 | 16:32 | מאת: נועה מ.

כואב לי כל כך עם כאבך, ורוצה בשבילך ובשביל כל הבנות שעוברות את המסכת הזו שתגמר, וכמה שיותר מהר. לגבי הצלקות, אני מאמינה שהיצור הקטן שיגיח מתישהו ירפא אותן אחת אחת... והזמן איתו ועם אחיו ואחיותיו לעתיד, ישכיחו את כל הלבבות הדואבים. גם כל כך מבינה אותך עם החוזק שצריך להתמיד בו, וגם כשנשברים, המהירות שצריך לאסוף את השברים כדי להמשיך הלאה. אבל חשבי גם לפעמים, שאם לא היינו חיות בימינו אלה, ולא היתה לנו הטכנולוגיה והקדמה, כמה סבל היינו צריכות להתמודד עמו אז? בדיוק אתמול, ברגעים הכי משמחים שיש, חשבתי לרגע, שאם הייתי פוגשת את בן זוגי לפני 10 שנים בסה"כ, לא היינו יכולים להביא ילדים לעולם בכלל.... את האיקסי גילו בסה"כ לפני עשור! כך גם גיסתי עם אחייניתי הנפלאה שהיום כבר בדיוק בת 10, כשנולדה הטכנולוגיה, יכלו להביא את ילדתם לעולם! זה מקור האור אולי היחיד שיש, בסוף רחמך יכנע, ויחליט שהגיע הזמן, וייתן לילדייך להעמיק שורשים! איתך מעומק ליבי, נועה.

13/12/2006 | 19:33 | מאת: דורה

ביטאת כל כך יפה את הכאב ועינוי הנפש. את החששות מהעתיד ואת הציפיות ממנו. את הכמיהה. מתוקה, מאחלת לך שלא תצטרכי לגייס יותר את כוחות הנפש הענקיים שלך. שהפגישה הזו תניב את ההצלחה. את ההריון. את הילד ואת כרטיס היציאה שלך ממעגל האכזבה והכאב. אוהבת, דורה.

13/12/2006 | 19:59 | מאת: ריקי

אין לך מושג כמה ריגשת אותי, אני קוראת את מה שאת כתבת ופשוט מרגישה שבא לי לבכות יחד איתך מאחלת לך שבשנה הזאת יגמרו כל מסכת העינויים והסבל שאת עוברת ושבפגישה מחר עם הרופא תמצאו את הדרך הטובה ביותר בכדי להגשים את החלום שלך להיות אמא איתך מעומק ליבי אוהבת ריקי

13/12/2006 | 11:11 | מאת: גלית

מה קורה איך היה אתמול תהיה בקשר עוד פעם נעלמת מקווה שאת מרגישה טוב

אני בסדר מה את לא עובדת היום? איך היה אתמול בסדר? אני בעבודה וכאן אין לי מסנג'ר אז מקסימום נדבר כשאני יגיע הביתה

13/12/2006 | 10:16 | מאת: ילדה יפה

אאאאווווווווווווווףףףףףףףףףףףףףףףףףף!!!כמה חזקה אני כבר יכולה להיות???? אלוהים! בחנת אותי כבר בכל דרך אפשרית!!!! למה????? (הייתי חייבת לפרוק!) טוב, אז אתחיל. מטופלת כבר מעל לשנתיים בטיפולי IVF-חצוצרות חסומות. לפני כחצי שנה נקלטתי,ממחזור מוקפאים. ההריון הופסק בשבוע 9 עקב דימום והפסקה של דופק. אמרו לי שזה קורה ב 25% מההריונות (ואני זו שתמיד שייכת לסטטיסטיקה הגרועה!!). לפני יותר מחודש לקחתי הפסקה מטיפול,מנוחה לגוף ולנפש.המחזור איחר לי ב3 שבועות,לא דיימנתי לעצמי בחלומות הכי פרועים שלי שזה הריון, בגלל החצוצרות. קניתי בדיקת הריון-יצא חיובי. ביום חמישי האחרון עשיתי בדקת דם הערכים יצאו גבוהים מאוד (14,605!!).ממש באותו היום-כבר התחילו דימומים:אפילו לא היה לי זמן להיות מאושרת!בצהריים כבר נשלחתי לאולטראסאונד,לפי החישובים הייתי כבר מעל שבוע 7. הרופאה אומרת:"לא נצפה דופק,מבנה שק לא תקין - הפלה נדחית" כמה פשוט לאמר!! גם ביום ראשון- ניסינו אולי, ולא,לא נצפה שום דופק- והדימום ממשיך.... זהו- אתמול עברתי גרידה.ועכשיו אני כבר לא יודעת איך ממשיכים :((( איך זה קורה???מה לא בסדר אצלי????

13/12/2006 | 10:45 | מאת: דורה

ליבי איתך. זה נשמע כל כך קשה וכל כך לא הוגן! לרופאים יש מינוחים יבשים כאלה אבל ללב שבור ולנפש מותשת אין מינוח! רוצה לספר לך שגם גיסתי, בלי שום בעיית פוריות, עברה שתי הפלות נדחות לפני ההריון הראשון שלה. מחזקת אותך ומאחלת לך מכל הלב שתכף תכף יגיע ההריון הבא שיהיה תקין ומלא! דורה.

13/12/2006 | 11:07 | מאת: דניאל

גם לי מתחשק לצעוק "אוווווווווווףףףףףףףףףףףףף!" זה נשמע באמת כל כך קשה ולא פייר בעליל!!! גם אני כבר 3 שנים בIVF ואני אף פעם עוד לא נקלטתי אפילו. גם אני שואלת למה תמיד אני??? ואף אחד לא עונה. זו הבעייה-שאין תשובות ואין פתרונות מוחלטים. אנחנו צריכות להיות כל כך חזקות ובאמת לא כל כך ברור עד כמה. אני רק יכולה לתמוך בך ולהגיד לך שאני מ-א-ד מבינה אותך לעומק!!! כל ההשלכות, כל צורה נפשית של הכשלון הזה מאד מוכרת לי. לפחות יש לנו כאן בפורום את המקום הזה לצעוק, וזה שצריך להמשיך לעשות. אין לי קסמים ולא מילות פלא. אני איתך את לא לבד דניאל.

13/12/2006 | 16:07 | מאת: מיכל

כי ליבי איתך ואני כל כך מבינה אותך. היו לי 3 פעמים הפלות נדחות - יש לי כבר חותמת קבע אצל הרופא להפלות. אני עושה את זה מהר ותוך יום כבר אין הריון - לא יכולה לסבול את הרגעים שאחרי. מצד שני יש לי שני ילדים. כך שכל הפלה מורידה אותי למטה- ואני שואלת למה זה מגיע לי. למה לאחרות זה לא קורה. ורק לי. וההרגשה הזאת כל כך קשה כי אין תשובה. מקווה שתקומי ותמשיכי הלאה כי אין ברירה!!!!!!!!!!! שתתבשרי בבשורות טובות.

13/12/2006 | 09:39 | מאת: אובדת עצות

שלום אני נשואה + 1 נמצאת בטיפולי IVF. עקב שינויים ארגוניים בחברה, ביקש להפגש איתי לפני מס' חודשים אחד המנהלים הבכירים (שלא מכיר אותי ואת עבודתי) בתואנה של לבדוק המשך פעילות. במהלך הפגישה הרגשתי שזהו ממש ראיון עבודה. (שאל שאלות של מה היתרונות שלי, אם אני רגישה וכו'. מלבד זאת הוא ניסה לגשש כמה ילדים יש לי ושאל "את נשואה + ? ורצה שאענה כמה. אני עניתי שכן ולא עניתי על כמה ילדים במכוון) ביום א' הקרוב הוא ביקש שוב להפגש איתי ואני די מוטרדת ורציתי לברר על זכויותיי ואיזו עמדה מומלץ לי להציג. הרקע הוא כזה: יתכן והוא יציע לי לעסוק בתחום שהוא מבחינתי ממש ללכת אחורה (מה שעשיתי לפני שנתיים) וגם לוותר על תחומים שהיום הם חלק מתפקידי. (הוא יכול לטעון שזה לא ללכת אחורה אלא לתחום אחר וגם יכול לומר ש"זה מה יש") מצד שני יתכן והוא יציע לי לקחת תחום שמהווה קידום מבחינתי כיוון שהמנהלת שלי עוזבת השאלה היא האם כדאי לי לומר לו על טיפולי הפוריות? כיוון שמצד אחד אם הוא מתכנן לקדם אותי יתכן והוא יתחרט אם ישמע על כך ומצד שני אם הוא מתכנן להוריד את סמכויותיי יתכן וכן כדאי לי לומר לו על הטיפולים. מה עדיף לי לי לעשות?

13/12/2006 | 09:55 | מאת: ריקי

אני חושבת שאת צריכה לעמוד על שלך ואם את חושבת שמגיע לך קידום, את מבחינתך צריכה להרגיש שאת הכי טובה ושמגיע לך וככה לשדר את זה כשאת בשיחה עם המנהל אם את בעצמך יודעת שאת עובדת טובה ושאת מוכיחה את עצמך עד היום, אז גם הממונים עלייך צריכים להעריך עובדת כמוך ולהבין אותך, אם הם יתחייסו בעין לא יפה - אז זה חוסר רגישות מצידם לגבי הזכויות שלך,אסור לפטר אשה שהיא בטיפולי פוריות ואת זה חשוב שתדעי הכי חשוב שתזכרי שמגיע לך הכי טוב ואין סיבה שטיפולי הפוריות יפגעו בעבודה אני עצמי מרגישה את זה על בשרי ויש לי מקום עבודה עם אנשים נפלאים, הם יודעים שאני בטיפולי פוריות ומאד הולכים לקראתי. אני מאחלת לך שגם אצלך מאד יבינו ויעריכו אותך כעובדת טובה ולא אחרת שיהיה לך המון המון בהצלחה ריקי

קרוב לחגורה. אין סיבה שתנדבי מידע ועוד בזמן שאת נמצאת בפרשת דרכים. תלחמי על זכותך לקידום אבל בשלב ראשון שלא יהיו הרעות בתנאים. כדי להיות זכאית למוגנת ע"י החוק את צריכה להודיעה על העדרותך בפרק זמן סביר>>> אבל מתוך נסיון רב {לצערי} היתי מציאה לך כמה שיותר פחות מידע יעזור לך לשמור על מקום העבודה ועל מעמדך. בהצלחה.

14/12/2006 | 11:28 | מאת: אובדת עצות

13/12/2006 | 08:51 | מאת: עפרי

בוקר טוב בנות אני מתחילה טיפול רביעי IVF ורציתי לשמוע חוות דעת מבנות שבתהליך , האם אני צריכה לחשוב על החלפת מרפאה או שמוקדם מידיי, יש לציין שאני בת 39 והזמן לא פועל לטובתי

13/12/2006 | 09:28 | מאת: דורה

לא הבנתי ממך למה את חושבת להחליף מירפאה. היכן היית מטופלת עד כה והיכן את אמורה להתחיל את טיפולי ההפריה? מאיזה איזור בארץ את? באיזו קופה את מטופלת? למשל, אני ירושלמית. את טיפולי ההזרעות וכל מה שקדם להם עברתי במרפאת פוריות של קופ"ח כללית בירושלים, וכאשר הגיע הזמן לעבור להפריות הרופא נתן לי לברר ולבדוק וכתב לי הפנייה לבית החולים שביקשתי. (שערי צדק דרך אגב). אם את רוצה לשתף- מה הרקע לטיפולי הפוריות שלך? מאחלת לך הצלחה! דורה.

14/12/2006 | 15:41 | מאת: עפרי

היי דורה ראשית תודה על ההתייחסות , אני מטופלת בבית חולים העמק בעפולה , עכשיו התחלתי את טיפול ה-IVF הרביעי , אני שייכת לקופת חולים כללית , מסביב שמעתי כל מיני אימרות שאם לא הולך במקום אחד לא לחכות ולעבור למירפאה אחרת , אני לא רוצה לרוץ למקום אחר מאחר והתרגלתי לצוות ולכל המסביב אז מצד אחד אני לא רוצה להיות שאננה ומצד שני גם לא בלחץ עפרי

13/12/2006 | 00:32 | מאת: לי

אבל עצם העובדה שאתם פה תמיד מעודדת אותי. אני מרגישה נורא לא טוב עם עצמי. מן עייפות כזו שקשה להסביר. אך קשה להירדם. טוב אני מבולבלת כזו. סילחו לי אם זה נשמע לא טוב. לילה טוב יפות שלי!!!

לא מצליחה להרדם - מההורמונים? לא יודעת אבל ממש סמרטוט בימים האחרונים. נשיקות

13/12/2006 | 07:58 | מאת: לי

אני לא לוקחת הורמונים. אבל מרגישה כמה ההורמונים הטבעיים שלי משתוללים. אם תקראי למטה כתבתי על זה. המחשבות הטורדניות הן אלה שהפריעו לי לישון. מה קורה איתך? שיהיה לך חג שמח ובהצלחה!

הוזמן היום למנהל בית החולים לחטוף על הראש.... זיידמן סיפר לי, ואמר שכל הכבוד שהיה לי אומץ לכתוב מכתב, כי רב הבנות לא מעיזות, מה זאת אומרת? זה נראה לי חשוב בהיסטריה להתריע על מנוול שכזה... אומץ לא קשור פה בכלל! מסתבר שהוא מתעלל בעוד הרבה נשים ובד"כ לא פוצים ת'פה..... בנות יקירות, אל תתנו לאףףףףףףף אחד בעולם כולו אי פעםםםםםםםםם להתיחס אליכן בפחות מכל הכבוד הראוי! מקווה שחטף קצת לקח.... כי יש עותק במשרד הבריאות... נשיקות, נועה.

12/12/2006 | 23:59 | מאת: לי

גם לי היה את המרדים אצ'ין ולא הייתה לי איתו איזושהי בעיה. מה כל כך נורא בו ועל מה הגשת מכתב תלונה? אשמח לדעת פרטים

13/12/2006 | 00:04 | מאת: נועה מ.

בתקציר, הוא הכאיב לי ביותר, לא הקשיב לאף מילה שניסיתי להגיד לו בעיקר שהתעוררתי רע מהרדמה קודמת.... והכי גרוע, שיקר לי בפנים כששאלתי אם הוא המרדים... כשחיבר אותי לאינפוזיה וכמעט צעקתי מכאב, במקום לענות לי או לעשות משהו, לקח את חומר ההרדמה ודחף אותו במכה אחת בלי לעפעף.... לפני שזיידמן נכנס לחדר ניתוח.... אוקצור, הוא היה מניאק לא רגיל, ואם לא הייתי קשורה ביד השניה היה חוטף גם אגרוף חוץ מתלונה.... שלא תצטרכי אותו יותר יקירתי, לילה, נועה.

12/12/2006 | 23:46 | מאת: נועה מ.

תודה תודה תודה על הכל.... על הדאגה, האהבה, החיבוקים וכל שאר מחממים! בשעה טובה טפו טפו טפו.... נראה שק הריון אחד יפה, עם דופק מרקד.... גדול ביומיים ממה שצריך להיות, נו שוין, הילד אוכל יפה :-) אחיו/אחותו נמסים להם אחר כבוד, כדי לפנות לו מקום של כבוד, ובגלל זה הדימום כפי הנראה.... עברתי לגסטון ממחר, אאוץ'.... כל הסבר וטיפ יתקבלו בברכה. ומה עכשיו? מה אני צריכה להפרד מכן??? תנו לי לחשוב על זה קצת, לעכל את זה טיפה, כי קצת קשה ואולי לא רוצה, להפרד מהתמכרות שכזאת. אתן טעימות יותר מאלכוהול, מריחות טוב יותר מסיגריות, הרבה יותר חזקות מכל סופר גלו או דבק אפוקסי שהכרתי בחיי, מזינות יותר מהפרעות אכילה.... מנשקת כל אחת ואחת באופן אישי, מאחלת לדבק שלי להשפיע עליכן חזק חזק, ותמיד פה בשביל כולכןןןןןןןןןןןןןןןן!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!! לילה מקסים, וחלומות נפלאים על דפקים קטנים ומתוקים! שלכן, נועה.

12/12/2006 | 23:53 | מאת: דורה

איזה שחרור לחץ!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!! שמחה ומאושרת לשמוע שיש לך בבטן בונבון קטן ושמנמן! בטוחה שהדופק הזה היה אחד הצלילים היפים ששמעת מימיך, אם לא היפה שבהם! אני באמת לא חושבת שאת חייבת להיפרד. מדי פעם נכנסו לפה נשים בעלות נסיון שהצליחו בטיפולים ותרמו לנו המון מהידע ומההצלחה שלהן. לא תזיק לנו אחת כזו על בסיס קבוע. ועוד בוגרת הפורום, ועוד חכמה וטובת לב כמוך. לדעתי כמובן. נשיקות ללילה טוב, שלך, דורה.

12/12/2006 | 23:57 | מאת: נועה מ.

הבלסטו? יש חדש???????? דיר באלאקקקקקקקקק עוד פעם תמסרי להם! נשיקות חזרה, נועה.

12/12/2006 | 23:57 | מאת: לי

אני שמחה שראו כבר דופק זה בטח מאוד מרגש. כי הדופק שלנו עצר נשימה. אני שמחה לשמוע שאת בתחילתה של דרך חדשה ומפתיעה. תודה שהתייחסת לדבריי. הבעיה שקשה לי להבין מהרופא הזה דברים. ואני מאוד רגישה ולחוצה. אבל אני מקווה שהשם בשמיים ישמע את תפילתי וייתן לי ולכל הבנות הנפלאות האילו ימים קלים יותר. ולא, את לא נעלמת לפני שאת מדביקה אותנו בנס חנוכה. אבל אם בכל זאת תחליטי לפרוש כנפיים תדעי לך שתמיד תהיי בליבנו. לילה טוב וחלומות מתוקים!!!

13/12/2006 | 00:01 | מאת: נועה מ.

עוד לא עפה.... עוד קצת..... מאחלת לך שכל הניסים שתחפצי בהם יתגשמו בחנוכה לפני או אחרי! אני בטוחה שלפעמים קצת קשה להבין אותם, ולפעמים צריך קצת לנג'ס להם כדי לדלות אינפורמציה, אבל אל תרימי ידיים אף פעם עד שתקבלי תשובה מרצה! מרגש ביותר לראות את הראשן הקטן עם דופק.... בעיקר כשכבר דמינתי שאין כלום....:-) לילה פז יקירתי, נועה.

12/12/2006 | 23:58 | מאת: גלית

עכשיו אני כיולה ללכת לישון בשקט ולהיות באמת מאושרת מה אני אומר לך נשמה עד עכשיו נמנעתי מלדבר ולשאול ולשמוח כי אני חיכיתי כל הזמן לאולטר' שתראי אותם ובעזרת ה' הכל בסדר ואז אפשר לשמוח נועה נשמתי תשמרי על עצמך ותעדכני אותנו מה קורה נשבעת לך שאני דומעת מרוב אושר בעלי חושב שהתחרפנתי אז מאמי שיהיה לכם לילה טוב ורק בשורות טובות בעזרת ה' ודברים משמחים שלך עם המון המון אהבה ומאחלת לך הריון בריא ומשעמם אוהבת מאוד גלית

13/12/2006 | 00:06 | מאת: נועה מ.

תודה תודה תודה מתוקתי, נורא מרגש אותי לקרוא ולהכיל את כל האהבה שלכן..... מאחלת לך מכל ליבי הדבקה מהירה!!!!!!!!!! שלך, נועה.

13/12/2006 | 06:53 | מאת: ריקי

דבר ראשון על הבוקר בדקתי מה קורה איתך אמרתי לך, אמרתי לך שיהיה בסדר ולא צריך לדאוג שימשיך ככה ושההריון שלך יהיה קל ומשעמם לעוד 8.5 חודשים נשיקות וחיבוקים המון אהבה שלך ריקי

13/12/2006 | 16:05 | מאת: נועה מ.

יפתי :-) רק שיפסיק הדימום כי הוא לא מועט.... מקווה שזה רק פינוי מקום וניקוי כללי :-) נשיקות, נועה.

13/12/2006 | 08:16 | מאת: נועה ב'

הי נועה, הבנתי שיש דעות לכאן ולכאן. וחוץ מזה שאת עושה מצב רוח טוב, לטעמי לפחות יש הרבה צורך באופטימיות ובדוגמאות חיות להצלחות. אם לא - למה נשאף? אם אפשר לשאול - כמה זמן את בעיסקי ההזרקות והשאיבות? אז אלא אם את רוצה להתפנות לפורום יותר רלוונטי למצבך... תשארי עוד קצת. נועה ב'

13/12/2006 | 16:12 | מאת: נועה מ.

תודה נועה'לה, תמיד נעים לשמוע כאלה הזמנות! את השאילתות והברורים התחלנו בנובמבר שנה שעברה, והזרקות תכלס באפריל. היו 3 טיפולים מלאים + 2 סיבובי מוקפאים, והטיפול האחרון הוא זה שהצליח... ייצרנו סה"כ כמות אבסורדית של 60 עוברים...... הכל מגירויי יתר.... ואחד קטן וחמוד החליט להשאר טפו טפו טפו.... בהצלחה נועהלה, נועה.

13/12/2006 | 14:50 | מאת: דניאל

וואו כמה שאני שמחה בשבילך, מרגישה את האושר שלך............... שלא ייפסק. שמרי על עצמך/כם טוב טוב, שיהיה לך הריון מקסים, בריא, תקין ומרגש עד סופו. צאי לדרך...אנחנו כבר נצטרף. באהבה דניאל.

13/12/2006 | 16:14 | מאת: נועה מ.

מהר מהר מהר, לא להשאר למאסף! ((((חיבוקון)))) נועה.

13/12/2006 | 22:01 | מאת: GALA123

שיהיה הריון משעמם, אני כל כך שמחה בשבילך

14/12/2006 | 09:37 | מאת: נועה מ.

בקרוב קרוב קרוב אצלך! נועה.

12/12/2006 | 23:33 | מאת: גלית

מה קורה ? איך היה ? מה עם הדימומים אני לא נרדמת עד שאת מדווחת אוהבת גלית

12/12/2006 | 23:38 | מאת: נועה מ.

12/12/2006 | 20:54 | מאת: דורה

מה היה באולטרסאונד? מה נגמר עם הדימום? לא הולכת לישון לפני הדיווח שלך!

גם אני מסרבת ללכת לישון עד שתגיעה התגובה. מחזיקה אצבעות &&&&&

12/12/2006 | 23:37 | מאת: נועה מ.

12/12/2006 | 18:45 | מאת: לי

היום כבר הלכתי לבדיקות פעם שלישית - זקיק מוביל 20. פרוגסטרון 2.8 ויש עלייה יפה באסטרוגן ובכל זאת זה לא מספיק לרופא. הוא טוען שאני עדיין לא לקראת ביוץ. ומבקש ממני מחר שוב לעשות בדיקות. הוא אמר לי שהוא יכול לתת לי אוביטרל ואז הביוץ יהיה ביום שלישי ומכיוון שהוא לא נמצא ביום שלישי אז לא כדאי לעשות זאת. וכדאי שאני אבוא מחר לבדיקות שוב ואז ההחזרה תהיה ביום רביעי, אבל לי יש ביום רביעי אירוע וגם אז אני לא אוכל. אז הוא אמר שזה יהיה ביום חמישי ואז שאלתי אותו אם זה לא יהיה מאוחר מידי אז הוא אמר לי שהוא מקווה שלא. ובכלל אני כבר לא יודעת מתי תהיה ההחזרה ואם זה לא יהיה מאוחר מידי וכל הטרטור הזה של הבדיקות. התקשרתי אליו עכשיו והוא עשה לי שהוא דיבר איתי וטען שהוא בפגישה. אני לא מבינה מה הולך פה. אוף אף פעם הדברים לא יכולים להסתדר לי.

12/12/2006 | 19:29 | מאת: נעמה

קודם כל לי, אל תתבאסי, זה באמת לא שווה, את זה, אלב אם את מאמינה שההחזרה צריכה להיות ביום שלישי, תתעקשי, תגידי לו שאת מסכימה שרופא אחר יעשה לך אותה, מצד שני, אם הוא ממליץ על יום רביעי אולי אל תלכי לאירוע, או שתלכי אבל תלכי בכיף, אל תחשבי על הדברים האחרים

12/12/2006 | 20:50 | מאת: דורה

יקרה שלי, זה תמיד תמיד נופל לא בזמן המתאים! ככה זה. האם האירוע כל כך חשוב שאת לא יכולה להחמיץ אותו? מתי עושים אצלכם את השאיבות? אם זה בבוקר, אולי בכל זאת תוכלי לקפוץ לשעה- שעה וחצי? כמה שאני מבינה אותך, בקשר לקוצר הרוח של הרופא. זה כל כך מתסכל כשזה קורה. את מחפשת תמיכה ולהרגיש שאת פועלת נכון, ופתאום הוא חסר סבלנות.... ממוש, למה זה כל כך חשוב שדווקא הוא יעשה את השאיבה? אני עברתי כבר ארבע שאיבות שכל אחת מהן עשה רופא אחר בצוות. בחיי שכולם היו מצויינים! קחי רגע אוויר ותעשי חשבון של בעד ונגד של כל הגורמים. ותעדכני בבקשה, מה את חושבת, או מחליטה. והכל יהיה בסדר! את תראי. (((((((((((((((((((((()))))))))))))))))))) דורה.

12/12/2006 | 23:41 | מאת: לי

דורה יקרה, אני לא עוברת שאיבה אלא רק החזרת עוברים בלוציסטים (מוקפאים). מה שמרגיז אותי בכל הסיפור זה שהרופא לא נותן לי תשובות קונקרטיות מתי בדיוק צריכה להיות ההחזרה ומה גם שנראה לי לפי הנתונים שאני כבר לקראת ביוץ (זקיק מוביל 20 ופרוגסטרון 2.8), אז למה עוד פעם לטרטר אותי לבדיקות? ומה זו האמירה אני יכול לתת לך אוביטרל ואז ההחזרה תהיה ביום שלישי- אבל ביום הזה אני לא נמצא. את מי זה מעניין אם הוא נמצא או לא, אני רוצה החזרה בזמן עם הסיכויים הכי גבוהים. האירוע הוא של חברים טובים. אם אני אאלץ להפסיד מה לעשות. גם בשאיבה הפסדתי אירוע. אבל אני חייבת להיות חזקה ולא להישבר. למרות שהקטע הזה באמת באמת הרגיז אותי. נמאס לי כבר מכל הבדיקות האילו. אבל אני מסרבת להאמין שלא אהיה בהיריון בקרוב. בכל אופן תודה על העידוד!

12/12/2006 | 21:51 | מאת: שושנית

לי חמודה, אל תהי מבואסת! הכל מהשמיים. תאמיני שמישהו מוביל אותך בדרך הכי נכונה, וזה יעזור לך לעבור את הימים המלחיצים האלו. בהצלחה! כולנו מחזיקות לך אצבעות, שושנית

12/12/2006 | 23:50 | מאת: נועה מ.

אם האופטימלי זה יום שלישי, אז שימצא לך רופא מחליף! זה שהוא עונה לך שהוא בפגישה לא מספק! תתעקשי ותדחפי! מאחלת לך שהכל יסתדר ויעבוד ויהפוך להריון בריא ותקין במהרה! נשיקות, נועה.

בסדר ושאל מתי התחלתי את הטיפול. האם הערכים תקינים לאמצע הטיפול ולשלב שאני נמצאת בו?

היי מיכל, הערכים מתאימים למצב של פעילות בשחלות (כלומר צמיחת זקיקים) אבל את עדיין לא קרובה לביוץ, כנראה לכן רצה להיזכר מתי התחלת את הטיפול. לא לדאוג! בהצלחה!

מה עובי הרירית? אולי את כבר מתאימה לשאיבה? שקלול של כל הנתונים יתן ראיה נכונה יותר. למה לא שאלת אותו למה הוא שואל אם משהו לא בסדר? טוב בואי נסכם שכל עוד לא אמרו לך שיש לך סיבה לדאג אז אל תמציאי אותם. חשוב לחשוב חיובי ולהאמין בטיפול כדי להגדיל סיכוי הצלחה אז מעכשיו את חושבת רק חיובי ברור! ואני מחזיקה לך אצבעות. לילה טוב נורית.

ליתר דיוק..) ביום שישי בדיקות באסותא וכמו שאני מכירה את הפרוצדורה ביום ראשון שאיבה

12/12/2006 | 17:30 | מאת: נעמה

שלום לכולם, שמי נעמה ואני חדשה בפורום הזה, מנסה מזה שנתיים וחצי להרות, טופלתי באיקקלומין במשך שלושה חודשים עקב בעיה של שחלות פוליסיצטיות, לאחר שלושה חודשים ללא הצלחה החלטתי שאני מפסיקה עם הטיפול, הכדורים האלה גרמו לכבאי ראש, מצבי רוח וכל מיני תופעות לוואי, לאחר חודשיים של הפסקה נכנסתי להריון, אבל הייתה לי הפלה טיבעית בשבוע 8, ההפלה הייתה לפני חצי שנה. במחזור הקודם פניתי לרופא שלי, ואמרתי לא שלא נכנסתי להריון בדרך טיבעית וכעת אני רוצה לחזור לטיפולים שוב, הוא נתן לי שוב איקקלומין וזריקת אביטורל, (כך גם הכרתי את הפורום הזה, כי רציתי לדעת מה זה) אבל לא נכנסתי להריון כעת הרופא הציעה הזרעה אבל אני נורא מפחדת מזה, וזה גם מאד מלחיץ אותי, אני אפילו לא יודעת למה, החלטתי ביחד עם בעלי שננסה שוב פעם את התוכנית של איקלומין ואביטרול, וח"כ נראה, הבעיה היא שזה כזה עולם משוגע עד שיש רופא שמוכן "לרוץ " עם המטופלת שלו, אני בכלל לא רוצה, גם אמרתי לרופא שלדעתי הסיבה שלא נכנסתי להריון החודש היא כי הייתי בלחץ נוראי מהעניין הזה, וזה מה שהפיע על העניין, בקיצור כל ההודעה הארוכה הזאת הייתה כדי קודם כל לשפוך את הלב זה נחמד לדעת שיש איפה לעשות את זה, שנית זה האם יש למישהיא עצות איך להירגע ? מה לעשות? על מה לחשוב או לא לחשוב, ובכלל אם יש למשהיא פרטים על הזרעה ... וכמה עולה הזרעה אצל רופא פרטי? הרופא שלי אמר שזה אצלו 1200 ש"ח,

12/12/2006 | 23:21 | מאת: דורה

ברוכה הבאה לפורום הניפלא הזה. לצערי אני לא מבינה דבר בשחלות פוליציסטיות. בכל זאת רוצה להגיד שלא תמיד כדאי לרוץ. וזה שהרופא שלך מייד מציע את הטיפול באופן פרטי אצלו. לא יודעת. נשמע לא הכי... מקווה שיענו לך בנות בעלות רקע דומה שיוכלו לעזור לך יותר ממני. ובכל מקרה מאחלת לך שהות קצרה כאן והריון שיגיע במהרה. דורה.

12/12/2006 | 16:12 | מאת: נועה מ

אמא'לה.......... נחכה עד הבדיקה הערב, אבל זה מלחיץץץץץץץץץץץץ ביי, נועה.

12/12/2006 | 16:17 | מאת: גלית

מה קורה ? מה זה דימום רציני? תדברי עם הרופא מקווה שזה סתם אזעקת שווא אוהבת ומחזיקה אצבעות לערב לבשורות טובות בע"ה

12/12/2006 | 16:21 | מאת: נועה מ.

זה היה זרם קל, דיברתי איתו וממילא אני אצלו היום בערב, אז נראה מה קורה... תודה יקירתי!

12/12/2006 | 16:23 | מאת: דניאל

ששש......... נסי להיות רגועה לפחות עד האולטאסאונד. אני חושבת עלייך ומחזיקה אצבעות להריון תקין וטוב. הלוואי שתחזרי אלינו עם הפתעה יפה ומרגשת. אוהבת דניאל.

12/12/2006 | 17:26 | מאת: ריקי

אל תלחצי, שלא תהיי כמוני, יש גם הריונות תקינים עם דימומים יש מישהי שאני מכירה שהיא בשבוע 14 להריון וגם לה היו דימומים ותודה לאל ההריון שלה תקין למהדרין מקווה מאד בשבילך שזה לא רציני ושהלבבות לא יאכזבו אותך נשיקות וחיבוקים בנוסף למה שכבר שלחתי היום אוהבת ריקי

12/12/2006 | 18:02 | מאת: נועה מ.

אני מאד מאד מקווה שזה כלום.... נראה יותר מאוחר... תודה על החיזוקים, נשיקות, נועה.

12/12/2006 | 18:17 | מאת: לי

דימום יכול להיות אחד מסימני ההיריון. אז אל נא תילחצי יקירתי! מחזיקה לך אצבעות הלוואי הלוואי שהכל תקין. מחכה לקבל עדכון משמח!

בנות שאני מכירה שדיממו במהלך ההריון ובטח ב-3 חוד' האחרונים - תנוחי תנוחי תנוחי ושנשמע בשורות טובות אוהבת מיכל

12/12/2006 | 23:35 | מאת: נועה מ.

תראו למעלה....:-)

12/12/2006 | 12:46 | מאת: ריקי

שיהיה לך המון בהצלחה היום ושראי לבבות מתקתקים ויפים ושההריון שלך יהיה תקין עד הסוף ומשעמם ואת לא תעלמי לנו כל כך מהר, תמיד תהיי איתנו בליבנו אוהבת ומחבקת אותך ריקי

12/12/2006 | 15:15 | מאת: נועה מ.

כמו תמיד את יודעת איך לחמם את הלב!!!!! אדווח מאוחר בלילה.... נשיקות גדולות, נועה.

12/12/2006 | 11:54 | מאת: לירז

נוריתי, לא היה לי, אין לי, ולא יהיה לי אי פעם ספק שכולנו נצליח ונחבוק תינוקות שלנו, בתקווה שזה יהיה קרוב..... אמנם אנחנו נמצאות במערכה לא כל כך פשוטה, ולפעמים ארוכה מהרצוי.. אבל.... אנחנו ננצח!!! שלא יהיה לך ספק!!! שמעת? (-: אם בא לך, אני אשמח לשמוע קצת עלייך.... אחלה יום, לירז

אני מנסה לאסוף את השברים. בגדול אני בסיפור הזה כבר 6 שנים שבהם עברתי מספר רב של טיפולים שלא צלחו כאשר לא הובחנה אצלי בעיה כל שהיא ושהזרע באיכות מעולה. אם את רוצה לקראו בעצמך על ההיסטוריה שלי את מוזמנת לעשות חיפוש בפורום על שמי. כתבתי מספר פעמים. מנסה לאסוף את השברים ולהאמין בכל כוחי שאולי בסופו של דבר יהיה גם לי ילד. משתדלת לשתול אופטימיות בחיי ומתקשה לראות את העתיד באור חיובי. זהו הולכת לישון ולחלום שאולי אי פעם התעורר ואגלה שהכל היה חלום בלעות. לילה טוב וחלומות נעימים. נורית.

אני לא יודעת אם אתן יודעות אבל צד ימין שלי לא מתפקד - 0 זקיקים וצד שמאל יש 4/5 בכל אופן תמיד שואבים לי 13 יש 11 הפריות ו-5 שורדים - זה סיפור חיי. רק הסוף שלו..

12/12/2006 | 11:30 | מאת: נועה מ.

רירית מעולה!!!!! סחטיין! מה קרה לשחלה ימין? גם בפעמים הקודמות לא תפקדה? 15.5 זה עוד לא ממש שאיבה, כשתגיעי ל 18-19 כבר תהיי יותר קרובה, עניין של עוד יומיים שלושה. (הם גדלים בערך 2ממ ביום) אולי אם יש פחות זקיקים הפעם הביציות יהיו דווקא יותר איכותיות ויהיו יותר עוברים שישרדו? מחזיקה לך אצבעות מה שלא יהיה &&&&&& נועה.

12/12/2006 | 20:36 | מאת: דורה

הרירית שלך נשמעת ניפלא! אני למשל הגעתי ל-10 בטופ של הטופ שלה. ואכן, אולי נועה צודקת, אולי עכשיו, עם מספר נמוך יותר של זקיקים תגיעו לאחוז גבוה יותר של עוברים שישרדו. הלוואי שהפעם סיפור חייך יקבל תפנית! &&&&&&&& דורה.

11/12/2006 | 23:35 | מאת: ניני

מתנצלת שאני מעט פה בימים אלה, נוסף למחשב שלי שקרס המשפחה של בעלי באבל ואנחנו נמצאים שם כל הזמן לעזור. איתכן כל הזמן }{}{}{

12/12/2006 | 07:31 | מאת: דניאל

גם אנחנו איתך תמיד!!! חזרי במהרה. דניאל.

תרגישו טוב! שולחת לך חיבוק גדול אוהבת- לי

12/12/2006 | 11:26 | מאת: נועה מ.

צר לי לשמוע..... מאחלת לך שתחזרי לימים בהירים ושטופי אור במהרה בכל החזיתות! (((((חיבוק))))) נועה.

12/12/2006 | 20:32 | מאת: דורה

שלא תדעו עוד צער, יקירתי. אנחנו לא בורחות לשום מקום... אוהבת, דורה.

13/12/2006 | 21:55 | מאת: ילדת האוקיינוס

ניני יקרה, צר לי לשמוע על האבל במשפחה - שלא תדעו עוד צער. חיבוקים ונשיקות לך יקירתי(((()))))

11/12/2006 | 20:26 | מאת: דורה

בהצלחה באולטרסאונד מחר!!!!!!!!! מאחלת לך לראות בדיוק את מה שאת רוצה! אם אחד ואם שניים. מה שתרצי לפי הזמנה. מגיע לך, יפתי. שתצאי משם מחר זורחת ופורחת ותמהרי בבקשה לספר לנו. אוהבת, דורה.

11/12/2006 | 20:34 | מאת: דניאל

מצטרפת בענק לאיחול.. הריון תקין ונפלא אהובתי. דניאל @

12/12/2006 | 11:24 | מאת: נועה מ.

תודה יקירתי, מאחלת לך הכלללללללל חזרה אלייך!!!!!!!!!! ומהר! מגיע לך כבר פיצוי, ENOUGH IS ENOUGH! שיהיה יום טוף, (((((חיבוק)))))) נועה.

12/12/2006 | 11:23 | מאת: נועה מ.

תודה תודה תודה, ברור שאדווח ASAP.... מה אני רוצה? מה שיבוא יבוא, ושרק יהיה בבריאות, ובלי תקלות, לאורך כל הדרך... מה שהכי מעציב אותי, עם כל השמחה שאני מקווה לשמוח הלילה, זה שאצטרך ללמוד להיגמל מכן.... יהיה לי מאד מאד מאד קשה...... יאללה, תדבקי כבר אינעל השפמנונים שלך!!!!!!!! נשיקות מצלצלות, נועה.

11/12/2006 | 19:50 | מאת: דניאל

אני לא כותבת הרבה כי אבא שלי מאושפז בבי"ח מאתמול, אחרי שהוא איבד את ההכרה והתמוטט. עכשיו הוא בסדר, בבי"ח ואני נמצאת שם הרבה, כך שאין לי המון זמן. אני גם לומדת ועובדת....בקיצור צפוף לי! מעבר לזה התאוששתי מהטיפול האחרון וביום חמישי נהיה שוב אצל הרופא כדי לראות איך ממשיכים. אני מה זה עייפה מבתי חולים כבר.... לדורה- אבא שלי חולה סכרת ומחלת כלי דם..המצב די מתדרדר וממש קשה לי עם זה..(אמא שלי נפטרה מסרטן לפני 8 שנים, אז עכשיו הכל צף) אבל אני בסדר יחסית. מתעקשת להמשיך על החיוניות שלי. לנועה מ.-תודה רבה רבה שאת כאן ומתעניינת. זה כיף!!! בהצלחה מחר, ראיתי שיש לך אולטראסאונד.....אני מזמינה תאומים! לריקי-ברגע הראשון שיהיה לי אתחבר למסנג'ר, אני פשוט מותשת מהכל. שולחת לכולן אהבה וכח. דניאל.

11/12/2006 | 20:23 | מאת: דורה

נשמע קשה ומאד צפוף. תחזיקי מעמד, יקירתי. את באמת מלאה חיוניות ואור! המון אור! בטוחה שהצדק הקוסמי יתן לך פיצוי גדול בקרוב!!!!!!!!!!!!!!!! אוהבת, דורה.

11/12/2006 | 20:28 | מאת: לי

11/12/2006 | 20:24 | מאת: לי

ותרגישי טוב. דרך אגב התחלת לעבוד? איך הולך בלימודים? גם אני מחכה לשמוע ממך במסנג'ר מתישהו שתתפני. מתפללת בשבילך שהחיים יאירו לך פנים. וכל הקושי יהיה מאחורייך. אוהבת- לי

11/12/2006 | 23:37 | מאת: ניני

מקווה שמצבו של אביך יתאזן ודברים יחזרו עד כמה שניתן לשגרה. שולחת לך חיבוקים יקירתי((((((((())))))))

12/12/2006 | 00:38 | מאת: ריקי

מאחלת לך החלמה מהירה לאבא שלך ואל תדאגי אני מאד מבינה אותך ומתי שתוכלי נדבר בכיף נשיקות וחיבוקים כאן בשבילך תמיד אוהבת ריקי

12/12/2006 | 11:19 | מאת: נועה מ.

רק כח והרבה אנרגיות שולחת לך ~~~~~~~~~~~~~~~ אנחנו איתך ממוש, מקווה שהימים יתבהרו ויאירו לך קצת יותר פנים, בעיקר ביום חמישי!!!!!!! נשיקות וחיבוקים גדולים ((((((((((()))))))))))) נועה.

להלן מיני סדרה ששודרה בזמנו בערוץ הבריאות ומצאתי לינק שאפשר לראות דרכו את הפרקים באינטרנט. פרק_ראשון http://video.google.com/videoplay?docid=7092222425835038615&hl=en פרק_שני http://video.google.com/videoplay?docid=5849994415303396223&hl=en פרק_שלישי http://video.google.com/videoplay?docid=-5022080580818121701&hl=en

11/12/2006 | 19:38 | מאת: ריקי

2 הבנות שמשתתפות שם בסרט כבר בהריון זיידמן בעצמו סיפר לי לעדכונכן

מאוד מעודד לשמוע שבסופו של דבר הן הרו. אותי יותר מענין לדעת מה היה הטיפול המנצח שלהן בסופו של דבר והאם מדובר עוברים שמוצרו אצלן הם מביציות שלהן או מתרומת ביצית?

היי נורית, תודה רבה על הלינק, כל כך רציתי לראות את זה.. ומשום מה לא שמו שידור חוזר בערוץ הבריאות.... אבל...... קטעי הוידאו מאוד מקוטעים, ממש כל שנייה או שתיים המסך נתקע. איזה באסה!!! האם את יכולה להגיד לי איפה אני יכולה לראות את זה באופן רציף? או שאולי הבעיה בכלל במחשב שלי??? תודה רבה גם על התשובה שלך למטה... לירז

אני ראיתי את הסידרה שוב לפני שהכנסתי את הלינקים ולא היו הפרעות בצפיה>>> זאת אומרת שיתכן שאת צריכה לעשות מספר פעולות במשב שלך: 1. לא לפתוח במקביל מספר חלונות שלך אינטרנט בזמן הצפיה. 2. כל תוכניות ההורדה כמו אימיול / קזה וכו'... לסגור אותם. 3. בתוך החלון של האינטרנט ללחוץ על המילה "כלים" => לבחור "אפשרויות אינטרנט..." => ואז לבחור בכרטיסה 'כללי' למטה ללחוץ "מחיקת קבצים..." ולאחר מכן "מחיקת קבצי cookie" ולאחר מכן "נקה הסטוריה" כל הפעולות האלו נועדו למחוק קבצים שיורדים יחד עם האתרים ומאיטים את התגובות של המחשב עם האינטרנט>>> {הערה: אין את מזיקה למחשב כאשר את מוחקת את הקבצים האלו קבצים אלו יצטברו מחדש כל פעם שתכנסי לאתרים מחדש} אם עדין יהיו לך בעיות אני ינסה לחפש לך לינק להורדת הפרקים למחשב. בהצלחה... אם יש לך עוד שאלות את מוזמנת. נורית.

11/12/2006 | 17:52 | מאת: נועה מ.

תודה מתוקה על שאת זוכרת הכל.... מחר אולטרא סאונד בלילה... 22:00 די מתרגשת, קצת חוששת, אבל בלב די מרגישה שיהיה בסדר. נחתה עלי שלווה שכזאת. כנראה שהגוף יודע מתי בסדר ומתי לא.... טפו טפו טפו (שרק לא אתבדה מחר...) שיהיה ערב נפלא יקירתי, נועה.

11/12/2006 | 17:59 | מאת: לי

11/12/2006 | 18:08 | מאת: נועה מ.

11/12/2006 | 18:35 | מאת: ריקי

איך אני יכולה לשכוח אותך תגידי? מאז שאני מכירה אותך, את תמיד נשארת בזכרוני שולחת לך חיבוק ענק ואוהב בטוחה בשבילך שיהיה בסדר אגב, אני הייתי היום בביקורת בבי"ח בעקבות הניתוח שעשו לי לכריתת חצוצרה, תודה לאל הכל בסדר ואפשר להתחיל שוב בטיפולים, אני חושבת שבתחילת ינואר אחזור לשגרת ההורמונים המפוצצים, בנתיים החלטתי לקחת חופשה של עוד חודש מהטיפולים העיקר שהכל בסדר ויאללה בקרוב אצל כולנו בטא מפוצצת אוהבת מאד ומאחלת לך הריון הכי קל שיכול להיות שלך ריקי

11/12/2006 | 18:43 | מאת: נועה מ.

מאחלת לך מכל ליבי בטא מרקדת בקרוב קרוב!

11/12/2006 | 17:37 | מאת: נועה מ.

11/12/2006 | 20:38 | מאת: דורה

הבוקר הייתי בכוננות ספיגה. אמרו - תתקשרי בשמונה, בשמונה אמרו- בשמונה וחצי. מיינד יו שאני אישה עובדת, כן? אלור, בשמונה וחצי אמרו שהתחילו לגדול לי שלושה. את פירוש רש"י למשפט הזה כבר לא היה לי זמן לבקש כי הייתי חייבת לחזור לענייני עבודה. בכל מקרה אמרו לי להיות איתם שוב בקשר מחר בשמונה וחצי. שיחקתי אותה אופטימית וביקשתי יום חופש למחר. כמה אפשר לשגע אותם בעבודה? לבוא ואז להגיד- אני הולכת? נראה לי מוגזם לגמריי. הבא נישא תפילה- הו, פליז, פליז, אם אפשר: א. שיגדלו הילדים טוב טוב. ב. שיזמינו אותי באמת מחר. (כמה אפשר לשגע אותם בעבודה, כבר אמרתי?) ג. בטא של איזה 118 ככה, סולידי. אחד. אני לא חמדנית... אהההההמן! ולך יקירתי, שלחתי כבר איחולים לאולטרסאונד משובב נפש, ושולחת שוב: מאחלת לך חוויה משמחת ומרנינת לב! שיהיה לך כיף כיף כיףףףףףףףףף אדיר! אוהבת, דורה.

11/12/2006 | 23:38 | מאת: ניני

להגיד אמן ואמן}{}{}{}{}{

12/12/2006 | 07:33 | מאת: דניאל

&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&& דניאל.

קדימה אני רוצה לעשות קולולו....................... ממתינה דרוכה לתוצאות. להתראות מתוקתי

12/12/2006 | 11:11 | מאת: נועה מ.

שלושה זה נפלץץץץ!!!!!!!! מקווה שהבוקר כבר היית שם וכבר החזרת אחד לפחות + שניים לפריזר להבאים בתור! עבודה שמבודה, הם יותר חשובים!!!!!!!! עדכון מהיר בבקשה! נישוקים ואצבעות בהחזק היסטרי &&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&& נועה.

11/12/2006 | 17:16 | מאת: רונה

פניתי מס' פעמים לקו תמיכה (ער"ן) עקב המצוקה של הטיפולים ואי ההצלחות. ולתדהמתי כל פעם מחדש הם שואלים אותי על אימוץ אם חשבתי על זה. אני אומנם מטופלת שנתיים, אך רוב הזמן עברנו הזרעות ובאמצע עשינו הפסקה ארוכה ועברו גם הפריה שלא הצליחה. אני לא מבינה למה אני צריכה לחשוב על אימוץ. דרך אגב, אנחנו נמנים על ה"לא מוסברים". מה דעתכן בעניין?

11/12/2006 | 17:48 | מאת: נועה מ.

שלום לך, וברוכה הבאה, מקווה שלא לזמן ארוך.... אני חושבת שאם חיפשת הקלה או ייעוץ, תמיכה ושיתוף, הגעת למקום הנכון. הרבה יותר נכון מער"ן לדעתי, כי כולנו פה באותה סירה... יהיו פה בנות נפלאות שיתמכו ויענו על כל שאלה ולו הקטנה ביותר. נשמח שתספרי לנו עוד קצת על הרקע שהביא אותך לפה, בת כמה את, האם מעבר ללא מוסברים מצאו איזשהיא בעיה? יש פה די הרבה בנות שהן מהלא מוסברות שהרו וילדו בהצלחה... מאחלת לך שתגיעי אל המבוקש מהר ובקלות יחסית, ולא תצטרכי להגיע לאימוץ. בהצלחה, נועה.

מתוך רצון להקל עליך את הסבל ולא מתוך חוות דעת מקצועית של רופא מומחה בתחום פוריות שעבר על תוצאות הבדיקות שלך והגיעה למסכנה שאין מה לעשות אלה לפנות לאמוץ. את מבחינתך אפילו אם חס וחלילה יאמר לך רופא מומחה בפוריות שאינך פוריה עוד גם אז לא הייתי מקבלת זאת כגזרה זאת משמים והייתי פונה לעוד רופאים מומחים בתחום כדי לשמוע את חוות דעתם בנושא ואם אם הם היו נותנים את אותה חוות דעת, קרי אינך יכולה להרות עם הביציות שלך/זרע של בעלך אז היתי בודקת עם יש אפשרות של תרומת ביצית/זרע ועוד אופציות לפני. >>> מתוך כך את יכולה ללמוד יש עוד מספר דברים לפני שמגיעים לאימוץ לא שאימוץ נחשב כדבר לא טוב. עפ"י מה שהבנתי מהמעט שכתבת>>> עברת רק הפריה אחת...בשלב זה, זה מוקדם מדי להגיע למסכנות לגבי הפוריות שלך/של בן זוגך במיוחד אם מדובר על בעיה לא מוסברת {שבדרך כלל בעיות אילו אינם קשורות לפוריות ישירות} משכן הייתי ממליצה לך לבדוק אצל איזה רופא את מטופלת ומוודא שהוא אכן רופא מומחה לבעיות פוריות.

11/12/2006 | 21:14 | מאת: דורה

לדעתי האימרה- זר לא יבין- נכונה! אמנם מה שאמרו לך נאמר מתוך רצון לסייע, אבל ללא כל התמצאות והבנה בנושא הפריון זה נראה לי פשטני ולא לעניין בכלל. שלא לומר חסר אחריות ומעצבן... אני מקווה שאת לא מתייחסת לעצות שאת מקבלת שם. את ההמלצה לוותר ולנסות אפיקים אחרים להורות תקבלי מהרופא שלך בלבד! ואם את מחפשת אוזן קשבת וגם ידע- השארי איתנו! מקווה ומאחלת לך שזמנך פה יהיה קצר מאד! דורה.

11/12/2006 | 23:42 | מאת: ניני

לגבי ער"ן חשוב לזכור שמי שעונה אינו איש מקצוע אלא מתנדב שעבר הכשרה קצרה שנועדה לתת מענה חברי תמיכתי, ולכן זו לא עמדה טיפולית אלא מן הסתם הדבר הראשון שעולה לאנשים מנסים לחלץ אותך ממצוקה באופן מיידי. אישית הרבה לפני שהגעתי לפורום IVF למדתי בעל פה את נושא האימוץ הבין ארצי ואחר כך כשנודע לי שיש לי רזרבה שחלתית נמוכה למדתי לרוחב ולאורך את נושא תרומת הביצית. רק אחרי שאירגנתי לעצמי "אופק" טיפולי התחלתי להתעמק במה שהיה אז יותר אקטואלי- IVF. עבורי זו דרך התמודדות הכנה כזאת, לכן אני עקרונית לא פוסלת שום דבר מראש. ספציפית לגבי אימוץ יש לי דחף מאד חזק לאמץ ילדים, ואני בפרוש רואה בזה אופציה. זה לא כ"כ אקטואלי כי בעלי פוסל את זה לגמרי, אבל מבחינתי זו אופציה סבירה לגמרי, ואני מזכירה שיש לנו שני ילדים שלנו, אז זה מן הסתם שונה. בהצלחה!!

11/12/2006 | 14:12 | מאת: נורית

ד"ר באום זה הרופא שנמצא בחדר ליד בקלינקה של פרופסור זייידמן?

11/12/2006 | 17:44 | מאת: נועה מ.

לא ד"ר באום לא נמצא בחדר הסמוך לזיידמן, זה שלידו נדמה לי נקרא ד"ר וולמן - מומחה אולטרא סאונד אם אינני טועה? את באום תמיד ראיתי מסתובב באסותא בכל הפעמים שהייתי שם כמעט...

11/12/2006 | 18:21 | מאת: נורית

11/12/2006 | 13:12 | מאת: גלית

מה שלומך? מקווה שהרבה יותר טוב סתם בא לי לשלוח לך חיבוקים והרבה נשיקות ומחזיקה אצבעות שתחזרי אלנו אם בשורות טוובות ומעודדות שלך עם הרבה אהבה גלית

11/12/2006 | 19:42 | מאת: דניאל

הי חמודה...שמחתי לקבל את החיבוקים שלך (@@@) האמת שכתבתי כבר לנועה ב. שהתאוששתי מהטיפול ובינתיים אבא שלי בבי"ח, אחרי שהוא איבד את ההכרה.....זה לכשעצמו פשוט גומר אותי (עכשיו הוא בסדר, בבי"ח במעקב) וגם בשבת הרעילו לי את הכלב והוא מת..... ימים נחסים...בלשון המעטה אבל אני מנסה להמשיך הלאה ולהיות חזקה. ביום חמישי אני אצל הרופא שלי נראה איך ממשיכים.. תודה על התמיכה דניאל.

11/12/2006 | 11:05 | מאת: גלית

יש לי שאלה למי שמטופלת אצל פרופ' זיידמן אני מתעניינת כדי לעבור אליו ורציתי לדעת איך זה הולך מבחינת התשלומים לי אמרו שיש לי 3 החזרים על יעוצים בשנה כמה פגישות יש עם הרופא חוץ מהשאיבה וההחזרה וכאילו איך זה יוצא שמגיע לי טיפול אחד בשנה מהקופה זה לא נראה לי הגיוני אשמח לשמוע ממשהי שגם נמצאת אצלו ויש לה השתתפות של הקופה תודה בנות ויום טוב

11/12/2006 | 12:56 | מאת: נועה מ.

אני במכבי וזה הולך ככה: פגישה ראשונה איתו לקביעת פרוטוקול עולה 780 ש"ח ויש החזר של 83% ממכבי. התשלום הזה כולל את הפרוטוקול + בדיקה את צריך כמובן, את השאיבה וההחזרה. פגישה שניה עולה 580 ואותו % החזר. בעיקרון את זכאית ל 3 פגישות יעוץ שכאלו בשנה עם החזר. אנחנו חילקנו את ה 3 הראשונות על שמו של בן זוגי והבאות עלי. ככה שיוצא לך בעצם 6 בשנה. המעקבים ממומנים ע"י הקופה, שאיבה כנ"ל. בהצלחה גדולה יקירתי, הוא איש באמת מקסים, נועה.

11/12/2006 | 13:07 | מאת: גלית

וכמה יצא לך לשלם על השאיבה וההחזרה? ולמה יש עוד פגישה עם כבר בפגישה הראשונה הוא נותן את הפרוטוקול? וכל פעם שאת מקבלת תשובות של הבדיקות דם ואולט' את מתקשרת אליו ישירות?או שמשהו אחר נותן לך הוראות? ואני רואה לפי הפורום שיוצא לו להיות הרבה בחו"ל אני מקווה שלא יוצא שמישהו אחר עושה את השאיבה או ההחזרה במקומו ?. מצטערת על כל השאלות ותודה מראש על התשובה חיבוקים

11/12/2006 | 13:23 | מאת: ריקי

מסכימה עם כל מילה של נועל'ה גם אני מטופלת של זיידמן ואני חושבת שהוא איש מדהים שיהיה לך המון בהצלחה ריקי

ואם הכן כך הדבר. כדי שתתקשרי אלהם ותבקשי לקבל את החוברת/ספר זכויות חבר {או באתר שלהם http://www.leumit.co.il/ או לקו המידע שלהם 1700507507} ושם תקבלי את כל התשובות. בעקרות כל הקופות נותנות את אותו הדבר רק בפרוצדורה אחרת.

11/12/2006 | 14:05 | מאת: גלית

11/12/2006 | 14:40 | מאת: גלית

תודה רבה על התשובות אבל קצת נסחפנו וממש לא התכוונתי ששאלה קטנה שלי תגרר למשהו אחר לגמרי. ריקי מאמי הבנתי את הכוונה שלך ותודה רבה לך על ההתיחסות שלך בכל פעם שולחת לך חיבוק ונשיקות. נוריתוש גם לך תודה מתוקה על התתיחסות ועל התשובות וגם לך אני שולחת חיבוק ונשיקות. ואל לנו לשכוח שאחנו כאן כמו אחיות ואוהבות אחת את השנייה לפחות אני בכל אופן אוהבת כל אחת ואחת ממכן כאילו שאני מכירה אותכן כל החיים ולהגרר לשטויות אז באמת ...... שלכן בהרבה אהבה ושוב תודה על התשובות גלית

10/12/2006 | 20:41 | מאת: שרה ש

שלום לכולם ביקרתי כאן לפני מספר חודשים וקצת התנתקתי, עברתי כבר שבע הזרעות, ועתה התחלנו בבירור ל ivf. במסגרת הבירור הרופא אמר שאולי יש לי שחלות פוליסטיות, מה זה אומר? ואיך זה משפיע על הטיפול? תודה על העזרה שרה ש

11/12/2006 | 18:56 | מאת: נורית

http://www.doctors.co.il/xID-2873,xCT-31,m-Doctors,a-Article.html

10/12/2006 | 19:46 | מאת: גלית

היי בנות!!!! שמעתן אוליי פעם על רחם " חד קרני " או אולי יש מישהי שיש לה רחם חד קרני אשמח לשמוע כי נודע לי שיש לי רחם חד קרני ואני קצת בסרטים בגלל זה אז אם מישהי מכירה יודעת משהו או מכירה מישהי שתידע אותי כמה שאני קוראת על זה זה לא עוזר לי אני צריכה לשמוע ממשהי שעברה הריון או לא יודעת משהו עם רחם כזה שאני ידע שאני לא איזה אב"ם נראה לי שאני מתחילה להתחרפן שיהיה לכן יום מקסים יותר נכון לילה מקסים אוהבת מה הייתי עושה בלעדכן למי הייתי מפנה את כל השטויות שלי אוהבת גלית

10/12/2006 | 19:55 | מאת: לי

אני שמעתי על זה, אבל לא זוכרת בדיוק מה זה. איך נודע לך? האם עשית צילום רחם? בכל אופן את יכולה לחפש באינטרנט. בטוח יש חומר על זה. אבל אל תדאגי כי גם במצב כזה אפשר להיכנס להיריון. תרגישי טוב. לילה טוב!!!

10/12/2006 | 20:01 | מאת: גלית

מזמן עשיתי צילום רחם ואמרו לי ששיש לי חצוצרה אחת עכשיו עם כל הבלגן של ההריון אז אמרו לי שיש לי רחם חד קרני . קראתי על זה מלא אבל רציתי יותר לדעת ממשהי שגם יש לה או שמכירה מישהי כזאת ? הרופא גם אומר שאפשר להכנס ככה להריון ואפילו טיבעי אבל רציתי לדעת יותר תודה בכל אופן ושיהיה לך לילה מקסים

מה שאני רוצה לשאול הוא - אני פשוט לא מרגישה טוב במהלך הטיפול, לפעמים כל הגוף כואב, אני נפוחה בבטן ועייפההההה כמו סמרטוט . האם גם לכן זה קורה? אני בקושי מתפקדת... למה זה קורה?

10/12/2006 | 19:29 | מאת: לי

היי, מה שלומך? מאחלת לך הצלחה גדולה הפעם. ואיך אמרת נס חנוכה בקרוב אמן! אני לא לקחתי פיורגן אז לא יודעת להגיד לך על זה, אבל דקפפיל כן לקחתי ואני יודעת שהוא גורם לתחושת עייפות ועצבנות ואי נעימות. (הוי!) אבל מיכלי, קטן עלייך. ילא בקרוב היריון שלישי ומואר. מחזיקה לך את כל האצבעותתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתת באהבה- לי

10/12/2006 | 21:14 | מאת: נועה מ.

כל מה שאת מתארת.... כל אחת מגיבה קצת אחרת, אבל תחשבי, את מנסה להפעיל את הגוף עם הורמונים בכמות בערך פי כמה עשרות ממה שהוא מורגל... רק מצופה שהוא יגיב בעייפות ושאר מרעין בישין. כל עוד אין לך כאבים חדים או חזקים, זה מה יש.... ועם זה תנצחי!!!!! את כבר קרובה לשאיבה נראה לי, לא? מה מצב הזקיקים? לילה, נועה.

מעקב ראשון של הפיורגן.. נראה לי יקח עוד שבוע..

10/12/2006 | 18:34 | מאת: נועה ב'

מה שלומך היום, משתפר קצת? נועה ב'.

10/12/2006 | 19:25 | מאת: לי

היי נועה, מה קורה איתך? האם התחלת כבר את הטיפול באסותא? מחכה לשמוע ממך

10/12/2006 | 20:56 | מאת: דניאל

היי נועה.... נראה שהתאוששתי ממכה אחת ובאו שתיים אחרות בינתיים. אבא שלי אושפז היום בבי"ח, הוא אדם חולה מאד והיום הוא התמוטט ואושפז. עכשיו המצב התייצב ובטח ישתחרר עוד כמה ימים. מחר אני אסע אליו..... וגם מישהו עלוב וחסר לב הרעיל לי את הכלב אתמול, הוא מת.. משתדלת להחזיק מעמד...כאילו שיש לי אופציה אחרת... תודה רבה על ההתעניינות.... דניאל

10/12/2006 | 21:11 | מאת: נועה מ.

אוי, כמה שקיוויתי לקרוא את תשובתך מעודדת יותר.... קודם כל איחולי החלמה מלאה לאבא שלך! את ודורה תריכות לשבור את הסיפורי בית חולים האלה! והכלב, כולי צער, (כבעלת חיות לא מעטות) זה יותר מאכשרי לעשות דבר שכזה. אוי, הלוואי שתוכלי לספר לנו משהו שמח שמח שמח בקרוב!!!!!!!!! שולחת לך עוד חיבוקים, ואולי גם כוס תה ועוגיות כמו ששלחתי לדורה? עם שיאצו וירטואלי לגיוון? נשיקות, תחזיקי מעמד, נועה.

11/12/2006 | 17:40 | מאת: דורה

הכל בבת אחת? ליבי איתך, יקירתי. מקווה שאבא שלך מרגיש טוב יותר. ממה הוא סובל? והכלב. אוי. יקרה שלי, אין לי מה להגיד על זה. פשוט נורא! אנשים חסרי לב. אנשים חסרי אנושיות. את מחזיקה מעמד כי את חזקה וניפלאה. אבל זה באמת נשמע מעל ומעבר למה שניתן וצריך לעבור בבת אחת. שולחת אליך אהבה גדולה, והלוואי שהיא תעודד את רוחך מעט. (((((((((((((((((((((((()))))))))))))))))))))))))) דורה.

10/12/2006 | 16:41 | מאת: שושנית

שלום לכולן, ביום שלישי עשיתי בדיקת הריון. BETA 9. בשלישי בערב כבר קיבלתי. הלכתי לאמא שלי לכמה ימים וזה עזר לי לעבור את השוק. היום התחלתי גונל F. החודש שוב IUI. אם לא ילך עוברים ל- IVF. מהן תופעות הלוואי של גונל F? (גופנית ורגשית) מישהי מהמשתתפות בפורום מטופלת בשערי צדק? היום הייתי שם בתור לאולטרסאונד שעתיים. מאחלת לכולכן שבוע קל, שושנית

10/12/2006 | 17:35 | מאת: נועה מ.

קודם כל קבלי חיבוק גדול((((((((((((()))))))))))))))) דבר שני, לי לא היו תופעות לוואי מהגונל בכלל, חוץ מזה שהרגשתי חזק את השחלות, אבל לא בגלל הגונל אלא בגלל המינון שהיה גבוה מדי. מאחלת לך מכל הלב שלא תצטרכי להגיע לIVF ובפעם הבאה תהיי בהריון! ((((((((שוב חיבוק)))))))) נועה.

10/12/2006 | 19:24 | מאת: לי

מצטערת לשמוע שלא הצליח הפעם. גם לי הייתה בטא 7 שלמחרת ירדה ל- 2 אחרי טיפול IVF. תופעת הלוואי שלי הייתה מהגונל היא רטיבות יתר בנרתיק וקצת תחושת אי נוחות כמו כל ההורמונים. מקווה שתצליחי בהזרעה הבאה ולא תגיעי ל-IVF. שיהיה לך שבוע קסום. שולחת לך אנרגיות טובות לפעם הבאה!!!! שלך לי

10/12/2006 | 12:17 | מאת: לירז

היי בנות יקרות, הייתי השבוע אצל הרופא שלי לבדיקת אולטרה סאונד לבדוק האם יש ציסטות אחרי טיפול כושל. הוא אמר שהוא רואה זקיק, ואין ציסטות. יצאתי שמחה וטובת לב, ובן זוגי ואני החלטנו לקבל חוות דעת נוספת לגבי מצב הפריון שלנו, ואכן כך עשינו. יומיים לאחר הבדיקה אצל הרופא שלי היינו אצל רופא אחר, שגם עשה לי אולטרה, ובשיא האדישות אמר לי "יש לך ציסטה של 3 ס"מ", אני הרגשתי שאני מתעלפת!!! לפני יומיים לא היה כלום, ופתאום יש???? מייד עלו לי המון ספקות לגבי הרופא שלי, אולי הוא לא טוב וכו' וכו'... ניגשתי מייד לרופא שלי עם תמונת האולטרה, אבל הוא התעקש ואמר שזו לא ציסטה, שזה זקיק, וזה נקרא "גופיף צהוב"... בנות אהובות, מישהי יכולה לתת לי קצת מחוכמתה ונסיונה? מה ההבדל בין ציסטה לגופיף צהוב? מה זה בכלל? האם 3 ס"מ נחשב לגדול? תודה רבה על שאתן כאן כל הזמן... לירז

10/12/2006 | 13:18 | מאת: נורית

10/12/2006 | 14:46 | מאת: נורית

נתחיל בזה ש- 3 מ"מ זה קטן מאוד. עכשיו מה ההבדל בין זקיקים לציסטה? יש כמה סוגים של ציסטות אבל השכיחות שבניהם היא ציסטה של זקיקי שלא בייץ זאת אומרת שיש משמעות לזמן שבו שמתרחשת הבדיקה>>> כלומר עם מדובר על ממצא צלול וקטן מ- 22-26 מ"מ זה קרוב לודאי שמדובר על זקיקי אבל אם מדובר על אחרי הביוץ אז יתכן מאוד שמדובר על ציסטה. לגבי הגופיף הצהוב זה התוצר שנוצר אחרי שזקיק מביץ >>> נשאר באותו מקום שהתרחש הביוץ מעין שכבה בצבע צהוב ולכן נקראת גופיף צהוב>>> שתפקידו לשחרר הורמונים. עכשיו השאלה הגדולה את אחרי או לפני הביוץ? לא הרופא שלך ולא הרופא שפנית אליו לא יכולים לדעת זאת בברור אלה אם עשית בדיקות דם ואחד מהם יודע שביצת.

10/12/2006 | 11:43 | מאת: נורית

בתאריך 24/11 היתה בטא 7 לאחרת טיפול IVF והתמיכה הופסקה כמעט שבוע לקח למחזור להגיע ואז שהוא הגיע סוף סוף 'לא רצה ללכת' ודיממתי כ-10 ימים והיום חמישי ימים ללא דימום וללא גירוי שחלתי הלכתי לעשות בדיקות דם + US כדי לראות אם היה ביוץ {אני רוצה לעבור הזרעה טבעי בחודש שאני ממתינה וטיפול הבא} ומה אני מגלה רירית בגודל 8 מ"מ כאשר בשחלת ימין זקיקי מוביל 10 מ"מ + קטנים בשחלה שמאל זקיקי מוביל 10 + קטנים. פרוגסטרון 0.28 איסטרדיון {E2} 88 עד כאן הכל נראה בסדר ולא מיוחד אבל להזכירכם הטיפול האחרון שאבו לי רק 2 ביציות אחרי שקיבלתי 450 גונל F ועוד אמפולות מונוגון + דקפפטיל שלם>>>> מה שלא בסדר כאן זה שטבעי אני מיצרת את אותה הכמות>>> מסכנה אני צודקת בכך שאני כל הזמן אומרת שאני פוריה והם מפספסי אותי, אני גם טוענה שאך שאני מתחילה גירוי אני מפתחת אלרגיה {לא יודעת בדיוק מה} שהגוף דוחה את החומרים ולא מגיב להם ושאסור לי לקבל דקפפטיל מלא כי הוא יוצר אצלי הדיכוי מלא ולא עוזר כמה זריקות אני מקבלת. בשורה התחתונה ראה לי שאני ישתגע מעצבים אם אני לא אמצע לי סוף סוף רופא שבאמת יקשיב לי. איך יתכן שאני אחרי 16 נסיונות ללא הריון אם אני כל כך פוריה ואין בעית זרע? {זאת שאלה רטורית}. שבוע נעים ושקט לכל ההריוניות ולכל אילו שבדרך בהצלחה.

10/12/2006 | 17:43 | מאת: נועה מ.

אין תשובות לשאלות שלך, כי ממש אין לי מושג, ואני לא חושבת שגם לרופאים יש מושג מה באמת גורם להריון להשתרש.... הלוואי וידענו ואף אחת מאיתנו לא היתה צריכה להיות פה... בקשר לרופאים, כן, גם הקשובים והנעימים שביניהם מה לעשות, קצת תקועים בתוך החשיבה הרפואית השגרתית שלהם, ומה לעשות הם לא רופאים אלטרנטיבים שכל כוונותיהם להקשיב למטופל ולשמוע דרכו מה באמת קורה לנו בגוף... צריך להיות מאד תקיפים והחלטיים כשזה מגיע לשיחות עם הרופאים, ולהבהיר חד משמעית מה אנחנו מרגישים בכל העסק הזה. יקירתי, הגעת לזיידמן. ונכון שאף אחד לא מושלם, ובטח שבתחום הזה הרי רובם די יורים בחשיכה, אבל אני באמת חושבת שבתור רופא, הוא נמנה על אלו שיותר מקשיבים, או לפחות מנסים להתכוונן לרגשות ומחשבות המטופלות שלו. נסי לשבת ולדבר איתו שיחה מלב אל לב, וקשה לי להאמין שלא יקשיב לך. אולי יחלוק על דעתך, כי בכל זאת הוא עבר כברת דרך לא קצרה בתחום, אבל להקשיב אני בטוחה שיקשיב. מחזיקה לך אצבעות חזק שאולי ההזרעה תעבוד, ולא תצטרכי יותר ללמוד ענייני רפואה! שיהיה ערב נעים, נועה.

11/12/2006 | 17:36 | מאת: דורה

נוריתי, קודם כל אני אומרת- נהדר לראות שאת מגדלת כל כך יפה זקיקים בכוחות עצמך! זה בהחלט מעודד! ! דבר שני- תגידי, את כל מחזורי הטיפולים שלך עשית בדיכוי ארוך? ניסית פעם מחזור טיפולים שנקרא- אנטגוניסט? זה גירוי בלי דיכוי ורק לקראת אמצע הגירוי לקחת דיכוי כמו צטרוטייד. הלוואי שההזעה הזו תהייה סוף המסע עבורך! ואפילו אם לא- יש לי הרושם שגילית משהו מצויין על תפקוד השחלות שלך ואולי מפה תהיו חכמים יותר ותמצאו את הטיפול שיביא את ההריון. דורה.

10/12/2006 | 08:52 | מאת: דורה

הכל בסדר, יקירתי? מקווה שכן ושאת חופשת לך בכיף.

10/12/2006 | 11:10 | מאת: ניני

היי ממוש, אני נכנסת מעט כי המחשב שלי שוב התפגר ואני מתקשה ליצור קשר רגשי עמוק מספיק למחשבים האחרים בבית;) אצלי הכל כרגיל, לא בטיפול, לא חושבת על טיפול, לא חושבת מה הלאה, פשוט חיה לשם שינוי. יש לנו גורונת כלבלבית שבטוחה שהיא תינוקת אנושית וכנראה שהיא עוזרת לי לממש קצת מהצרכים האימהיים שלי או של כולנו... בינתיים אנחנו לוקחים הפוגה כדי לחשוב האם להמשיך לתרומת ביצית או להניח לזה, אני לא חושבת שאחזור לIVF. מה איתך ?

10/12/2006 | 11:33 | מאת: לי

טוב לשמוע ממך. אני מצטערת מאוד לשמוע שטיפולי IVF שעשית לא צלחו. קצת קשה לי להבין איך זה שהעוברים לא מבינים איזו אמא נפלאה את. או שאולי הם מחכים לרגע המתאים עבורם. לכי תביני עוברים...... יקירתי, תנוחי לך ותעשי חיים ובכל דרך שתבחרי אני מאחלת לך הצלחה גדולה! שיהיה לך שבוע טוב אוהבת- לי

11/12/2006 | 17:31 | מאת: דורה

יותר עדיף הינניני.. או קיי. בענייני מחשבים מתפגרים ומפגרים דווקא יש לי נסיון. שמחה לשמוע שרק המחשב חולה ושאצלכם בבית יש עכשיו תינוקת כלבלבית חדשה. תהנו ממנה. ברור שהיא חושבת שהיא אנושית וברור לי לחלוטין שהיא מסובבת את כולכם על קצה הזנב. (וכולם נהנים מזה, גם אתם וגם היא). יודעת שמה שתחליטו יהיה הטוב ביותר עבורכם. שולחת אלייך אהבה רבה^^^^^^^^^^^^~~~~~~~~~~~~~~~~~~^^^^^^^^^^^^^^^^^^ דורה.

09/12/2006 | 20:41 | מאת: גלי

אני ובעלי נשואים למעלה משנה ולא מצליחים להיכנס להריון, מבדיקות שעשיתי נמצא כי איני מבייצת , קיבלתי איקקלומין במשך חודשיים ולא הייתה שום תגובה, הרופא רוצה לעבור עכשיו לזריקות hmg.אני בלחץ שחבל על הזמן כי אני אוטוטו בת 30 ורוצה מאוד ילדים, אשמח לתמיכה ולייעוץ כלשהו

09/12/2006 | 21:27 | מאת: ילדת האוקיינוס

ברוכה הבאה לפורום! אין לך סיבה להלחץ. יש נשים רבות שאינן מבייצות בעצמן (לרוב בשל תסמונת השחלות הפוליציסטיות), אולם כאשר בעייתן זו מטופלת באמצעות הזריקות שציינת הן נכנסות להריון מהר ובקלות. יש לי שתי חברות כאלה, אחת מהן עברה טיפול זריקות + הזרעה אחד בכדי להרות את בנה המקסים, והשנייה עברה כמה טיפולים כאלה כדי להרות את בתה הבכורה, אבל רק טיפול אחד כדי להרות את בתה השניה. שתיהן, אגב, חגגו 30 כבר די מזמן... נכון שהיה יותר נחמד להרות בדרך הטבעית וללא שום בעיות, וזה אף פעם לא קל לקבל בשורה ש"משהו לא בסדר", אבל את בהחלט יכולה להתנחם בכך שהבעיה שלך היא מהקלות לפתרון שיש. אגב, במידה ולא עשיתם בדיקת זרע לבעלך, אני ממליצה שהוא יעשה. לפעמים כאשר זוג מגלה שלאשה יש בעיה הם מניחים שזו הבעיה היחידה, הבעל מוותר בשמחה על בדיקת זרע, וככה מפסידים זמן יקר כשמגלים מאוחר יותר שקיימת גם בעיית זרע. אני פשוט מספרת לך על זה כי שמעתי סיפור כזה, לא כדי להלחיץ עוד יותר אלא כדי לפעול בצורה נכונה... בהצלחה!

09/12/2006 | 19:36 | מאת: דינה

שלום נשים יקרות שמי דינה אישה בשנות השלושים בחיי בעלת מוגבלות פיסית העוברת בימים אלו טיפולי פוריות. הנני בעלת כלבת פינצ'ר קטנה ומקסימה והיות ובשבועות הקרובים אני עוברת ניתוח בדרך להגשמת החלום - ילד משלי , הנני זקוקה לסיוע של מס' שבועות בטיפול בכלבתי - כלבה נהדרת וקלה לטיפול (כלומר סיוע בהוצאת הכלבה לטיול)אז מי מכן שמכירה מישהו - נער/ה ,אישה באזור רמת גן שתוכל לסייע (ניתן אפילו בתשלום סמלי) תשמח אותי עד מאוד מס' הנייד שלי דינה 0507713378

09/12/2006 | 21:31 | מאת: ילדת האוקיינוס

שלום דינה יקרה, לצערי לא אוכל לסייע לך בעצמי עם הכלבה (אגב גם לנו היה פינצ'ר מעורב מתוק שנאלצנו למסור לצערי הרב), הלוואי שימצא כאן מישהו שיוכל. אני מחזקת את ידייך ומאחלת לך הצלחה בניתוח ובהגשמת חלומך. את מוזמנת להשאר עמנו כאן בפורום התומך והנעים הזה, נשמח לתמוך ולייעץ כמיטב יכולתנו!

09/12/2006 | 19:01 | מאת: אלינור

האם ערכי הבדיקות הנ"ל תקינים?? פרולקטין - 146 mlu/i lh-9.5 iu/i fsh-7.6 iu/i מה הכוונה ב-mlu/i?? האם יתכן וערך הפרולקטין תקין למרות שמה שהבנתי שערך עד 20 הוא תקין?? האם יש קשר בין פרולקטין גבוה ל-lh ולfsh כך שבמקרה זה להבנתי רק הפרולקטין גבוה?? והערכים האחרים תקינים??? מה הלאה? אני מנסה להיכנס להריון-מחזור אינו סדיר.

09/12/2006 | 21:18 | מאת: ילדת האוקיינוס

שלום אלינור, על מנת להבין תוצאות של בדיקות צריך לדעת באיזה יום של המחזור נלקחה הבדיקה. אני מנחשת שביום השלישי, אבל לא בטוחה? ובכל אופן, הכתובת הטובה ביותר לשאלתך היא רופא פריון - שלך או שיש את הפורום השכן של פרופ' זיידמן. ובכל זאת, אם את כבר כאן... פרולקטין גבוה עלול לגרום לשיבושים בביוץ ובמחזור, אבל אני לא יודעת אם שלך גבוה או לא. בכל אופן, מה שאני כן יודעת, זה שבניגוד ל-FSH גבוה שזו בעיה שלא ניתן להתמודד איתה (כי ה-FSH הגבוה הוא לא הבעיה עצמה, אלא רק סימפטום לבעיה האמיתית שזה רזרבה שחלתית נמוכה) - פרולקטין גבוה זו בעיה הורמונלית שכן ניתן לפתור בקלות יחסית בעזרת טיפול הורמונלי מתאים. בהצלחה ושבוע טוב!

09/12/2006 | 18:52 | מאת: גלית

10/12/2006 | 11:09 | מאת: נועה מ.

09/12/2006 | 16:24 | מאת: דניאל

אם את כאן עכשיו את מוזמנת למסנג'ר... דניאל.

10/12/2006 | 11:08 | מאת: נועה מ.

סורי דיר, הייתי בשלף שטונדה..... היום מתישהוא אני אהיה זמינה, שבוע נפלא ועם פנים לעתיד ורוד יקירתי! נועה.

09/12/2006 | 12:18 | מאת: גלית

מצטערת מאמי רק עכשיו נכנסתי ואני רואה את החדשות הרבה אין לי מה להגיד לך כי אני כלכך מבינה אותך אז כל שנשאר לי זה רק לשלוח חיבוקים והמון המון אהבה . שלך אוהבת גלית.

09/12/2006 | 12:19 | מאת: גלית

09/12/2006 | 12:25 | מאת: דניאל

תודה...גם לי אין כל כך מה להגיד חוץ מזה שזה כל כך מחזק לקבל מכן תמיכה. אני מותשת ומנסה לטפס למעלה חזרה לאט לאט. אני מנסה ללמוד והריכוז שלי שואף לאפס. אני מקווה שעוד היום אצא מזה.... דניאל.((((((()))))))

הרבה חיבוקים ורוצה לאומר שנכון שעכשיו מעונן ולא רואים את השמש אבל יגיעו ימים טובים יותר שהעננים יתבזרו ואז תרגישי ותראי את השמש ובינתיים שולחת לך מחשבות חיוביות והרבה רוח כדי לפזר... נ"ב למה את עושה הפריות על בסיס טבעי?

09/12/2006 | 10:58 | מאת: נטע

הי לי, לא מצאתי את הנקודה השחורה במזרק הדקא, אשר אמורה לסמן לי את קו החצי כמות. האם תוכלי בבקשה לכתוב לי היכן היא, האם הכוונה לאות R בעיגול שם? בנות, איך אתן מזריקות חצי כמות של דקפפטיל? לפי מה יודעים היכן החצי? האם אתן מעבירות למזרק עם שנתות קודם? זה קצת דחוף, כי כבר אתמול התחלתי, ולא ממש בטוחה שעשיתי נכון (הזרקתי לפי העין). תודה רבה, נטע

09/12/2006 | 11:32 | מאת: לי

קודם כל תירגעי. זה בסדר להזריק חצי דקא לפי העין. אבל שאלה לי אלייך- למה את לא הולכת לאחות במוקד שתראה לך? לי גם יצא בפעם הראשונה להזריק בשבת והלכתי לאחות והיא הראתה לי ושעברתי לחצי גם יצא לי בשבת והלכתי לאחות שוב והיא לימדה אותי שיטה טובה. אני אנסה להסביר לך שוב, קצת קשה דרך המסך ומה גם שאין לי פה מזרקים מול העין. על המזרק יש מדבקה לבנה ואת צריכה להשפריץ את החומר החוצה עד הקצה העליון של המדבקה הלבנה. את פשוט לוקחת את המזרק ולוחצת עליו להזרקה באויר ואז את רואה שהחומר יוצא החוצה ואז את מסתכלת על החומר (הנוזל) כשהוא מגיע לקצה העליון של המדבקה אז זה בדיוק חצי. מקווה שהבנת. אם לא אני פה לעזרה. בהצלחה!

שתראי שיש במזרק שפתחת חצי מהכמות ואז מה שנשאר במזרק של הדקפפטיל זה בדיוק החצי השני>>> את מה שהזרקת למזרק שפתחת שפכי את החומר הוא לא לשימוש. לא כדי לך להעביר את החומר דקפפטיל למזרק שאת פותחת כי ברוב המקרים המחט {כתומה} שתשתמשי תהיה גדולה יותר מהמחט שעל המזרק של הדקפפטיל {אפור}. אין לסמוך על הכיתוב של המדבקה שמודבק על המזרק של הדקפפטיל כי היא יכולה להיות מודבקת לא בדיוק באותו מקום ואז תקבלי מדידות שונות. בהצלחה.

09/12/2006 | 13:30 | מאת: לי

כל מזרקי הדקא באים באותה צורה ומיקום המדבקה זה סטנדרט קבוע. אין שום צורך להעביר חומר למזרק. המזרק כבר מכיל את כל הכמות רק צריך להשפריץ החוצה חלק. ההסבר שלי לנטע היה עבור דקא 0.1 לשימוש יומי.

09/12/2006 | 09:39 | מאת: דניאל

תודה על העידוד והמילים האמיתיות. המצב טרם השתפר, זה בטח ייקח כמה ימים.. ורציתי לשאול אותך אם את בטיפולים עכשיו? אני לא כל כך מכירה את הרקע שלך, מתי היית בטיפול, בת כמה, כמה זמן...הייתי רוצה שתספרי לי אם בא לך.. תודה רבה דניאל.

09/12/2006 | 21:06 | מאת: ילדת האוקיינוס

דניאל יקרה, כתבתי לך תשובה ארוכה למדי, ואז לפני שהספקתי לשלוח אותה, היא נמחקה לי בטעות, איזה קריזה! אין לי כוח לשחזר את הכל, תסלחי לי... אם תסתכלי, לא מזמן כתבתי למישהי את ההיסטוריה שלי די בפירוט. ובכל זאת, אספר רק בקצרה - אני בת 39, אמא לילדה בת 9 שנהרתה בחודש הראשון לנסיונות ללא שום בעיה, ולתאומים בני שנתיים וחצי שנולדו אחרי 3 שנות אי-פריון בלתי מוסבר, והרבה טיפולים מכל הסוגים (כמעט), בדיקות, 2 פאשלות של המעבדה שהרסו לי שתי נגלות של עוברים יפים, והפלה אחת כואבת של הריון שהושג ממוקפאים אחרי המון טיפולים. הריון התאומים הושג מהחזרה כפולה, אבל לצערי הקליטה להריון לא היתה סוף המסע הקשה שלנו - התאומים נולדו בחודש הששי, פגים קיצוניים, שהו שלושה וחצי חודשים קשים מנשוא בפגיה ובנס יצאו חיים ובריאים (בריאים יחסית - עדיין הם נמצאים בטיפולים ובמעקבים רפואיים, אבל תודה לאל מדובר בבעיות קלות יחסית שצפויות להתפוגג בעתיד ברובן). אני כאן כדי לחלוק מנסיוני העשיר, וגם כדי לעודד מטופלות פריון ומטופלות לעתיד שאולי מבקרות כאן להתייחס באחריות ובמודעות לגופן, ובזהירות רבה לטיפולים. מתוך הנסיון האישי הלא פשוט שלי, חשוב לי שגם נשים שנמצאות במקום בו הייתי אני, כלומר רוצות להכנס להריון אתמול - יעמדו בלחץ הסביבתי הכבד הקיים בארץ להרות מהר בכל מחיר, ולא ירוצו לטיפולים כבדים מדי מהר מדי - שיזכרו שטיפולים הם פתרון למי שאינה יכולה להרות בלעדיהם, ולא אמצעי לקיצור דרך, ושקיימים סיכונים שחייבים לדעת עליהם במסע הזה. מאחלת לך הצלחה מכל הלב, ושבוע טוב!

לא ידעתי שהם מוקפאים הסיכויים נמוכים. אולי אני לא אעשה את ההחזרה הזו בכלל. אני לא יודעת אם הרופא שלי יודע בכלל שהם בלסוציסטים. אני אצטרך להתקשר אליו להגיד. אוף אני לא מרגישה טוב עם זה

09/12/2006 | 00:31 | מאת: ילדת האוקיינוס

אני חוששת שאולי פיספסתי הודעות קודמות שלך, אז אין לי את כל המידע על הבלסטוציסטים שלך, אבל רציתי שתדעי שגם בלסטוציסטים קפואים נחשבים לבעלי סיכויים טובים להקלט! למה את לא מרגישה טוב עם זה? מה שכן - אם הבנתי אותך נכון והרופא שמטפל בך במחזור הנוכחי לא יודע שמדובר בהחזרת בלסטוציסטים מוקפאים ולא עוברים בני 2-3 ימים, בהחלט צריך לעדכן אותו - שכן בלסטוציסטים מוחזרים לרחם 5 או 6 ימים אחרי הביוץ בניגוד ל-2-3!! בהצלחה יקירה ותעדכני!

לילו'ש, אבל נועה שמעה וכתבה לך משהו אחר. אז תאמיני לה ולא לי!!!!!!!!!!! וחוץ מזה- הצליחו לגדל לך בלסטוציסטים! אפילו שניים! זו סיבה למסיבה לא לדאון! ואולי בשערי צדק יש מזל נאכס עם הבלסטו' המוקפאים שלא משתרשים? לא היו מקפיאים אותם אם לא היו מצליחים איתם! את חושבת שהרופא שלך לא מעודכן בתיק? נראה לי מאד מאאאאאאד מוזר. מאאאאאאאאאאאאאאאאאאד. תזכרי- מחר יום יפה, שימשי ונעים. יהיה לך אחלא יום ואת תשכחי את כל הדאגות האלה. או קיי? לילה טוב יקירתי. וחלומות פז! חובה עלייך!

09/12/2006 | 16:06 | מאת: נועה מ.

למה את מאוכזבת יקירתי? יש להם אחלה סיכוי! וחוצמזה, לדעתי האישית, תמיד עדיף לעשות מחזור מוקפאים לפני שרצים לעוד טיפול, כי א. יש להם סיכוי מצויין להקלט בעיקר אם הם בלסטו, וב. נותן לגוף אפשרות לנוח קצת מהטיפולים לעוד חודש נוסף... וכמו שילדת כתבה, רק תוודאי שהרופא שלך יודע שהם בני 5-6 ימים ולא 2-3. שיהיה ערב חמים ונעים! נועה.