פורום פוריות חברתי - תמיכה

שלום וברוכים הבאים לפורום החדש שלנו. אי-פריון הוא מחלה שאחד מכל ששה זוגות סובלים ממנה, ובכל זאת היא כנראה המחלה היחידה שהסובלים ממנה יזכו לשמוע מסביבתם הערות בנוסח: "זה הכל בגלל הלחץ. רק תרגעו ותכנסו להריון" או "מה, צריך ללמד אתכם איך לעשות את זה?" – תוך קריצה מבינה-עניין. במדינה בה "פרו ורבו" הוא לא רק ציווי דתי אלא אתוס לאומי של ממש, הסביבה מצפה מאיתנו להתחיל למחרת החתונה להרות וללדת ילד בכל שנתיים עד שנמלא את מכסת הילדים המקובלת במגזרנו (שניים או שנים-עשר) ומתעניינת במצב הרחם והשחלות מבלי להסס לשאול אם גודל לנו כבר משהו שם בפנים, ואם לא - מדוע. לא יפלא, אפוא, שאי-הפריון מקבל משקל רגשי נוסף על זה שקיים כבר ממילא - הכמיהה לחבוק כבר תינוק, המלווה בתחושות קשות של כשלון ובגידת הגוף, אובדן שליטה, עצירת החיים, קנאה, אשם ותסכול. ומעבר לכל - תלויה מעל הראש בכל רגע נתון עננה כבדה של עצב עמוק שלא מאפשרת להנות באמת מהחיים הנעים במעגל מייאש מחודש לחודשו – ולצידה השאלה הגדולה: מתי הסיוט הזה כבר ייגמר? אני הייתי שם, במשך כמה שנים טובות. מעקבי ביוץ שלא נשאו פרי פינו את מקומם למסלול המלא של טיפולי הפריון: בדיקות, איקקלומין, הזרעות, זריקות ולבסוף הפריות מבחנה. החודשים שחלפו הפכו לשנים, ותשובה שלילית אחת רדפה אחר חברתה. אפילו תשובה חיובית ראשונה שהרימה אותנו למחוזות של אושר נשגבים התחלפה במהרה בנפילה קשה וכואבת כאשר ההריון הסתיים, לדאבוננו, בהפלה מוקדמת. בסופו הטוב של הסיפור ציפה לנו זוג תאומים מתוקים ומקסימים, אך הדרך הקשה הזו לא נשכחה, על כל קוציה ודרדריה. והנה אני כאן, על מנת לחלוק איתכם את נסיוני העשיר, לצערי, מזווית מבטה של מטופלת פריון לשעבר. את הידע הרפואי בנושא הפריון תקבלו מהפורום השכן של פרופ´ זיידמן, אבל כאן תוכלו למצוא תשובות לכל השאלות האחרות שמציקות לכם: • איך שומרים על שפיות בכל התקופה הזו? • כיצד משלבים טיפולים וקריירה? או: האם החיים חייבים להעצר? • מה אומרים לסביבה? למי מספרים על הטיפולים? • כיצד (והאם) שומרים על קשר עם חברה שהרתה חודשיים אחרי החתונה ושנתיים אחרי שאנחנו התחלנו לנסות, והאם ניתן לפרגן לה מכל הלב? • איך מתחמקים מברית המילה של האחיין מבלי להסתכן בנידוי משפחתי? וכל שאלה נוספת שתעלה בהקשר הזה, כמובן. ובעיקר, הפורום נועד להעניק אוזן קשבת שבאמת מבינה, כתף לבכות עליה ויד חמה שתאחז בידכם עד ליום בו תגיעו גם אתם לסופו של המסע, בו תראו את המראה היפה ביותר בעולם – הבהוב מרצד על מסך האולטרסאונד המצביע על ליבו הפועם של האוצר החדש שלכם הנובט בקרבכם. ברוכים הבאים לשהות קצרה מהסיבה הנכונה! לכניסה לחצו - פורום פוריות
14651 הודעות
9574 תשובות מומחה

מנהל פורום פוריות חברתי - תמיכה

08/12/2006 | 20:00 | מאת: לי

מה קורה, מה שלומך? עברת את ההחזרה כבר? חיזרי אלינו- אני מתגעגעתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתת

08/12/2006 | 22:45 | מאת: דורה

ההחזרה עברה בשלום. אמרו שבסוף יש תשעה עוברים נאים. העשירי כנראה יצא איזה קופיקו... החזרנו שניים ואת השאר ינסו לגדל לי. בהתחלה חשבו להחזיר לי שלושה. אבל אני החלטתי להיות אופטימית היום וחשבתי ביחד עם הרופא שלי שאם (הלוואי) יגדלו שני בלסטו' אני אצטרך להאיים שם על כולם במכות כדי שיחזירו לי שני בלסט' עם שלושה עוברים בפנים. באוקצור- עכשיו שנים בפנים. עוד לא הספקתי אפילו לפטפט איתם קצת, לנסות להרגיש אותם קצת, להקשר, כמו שאני תמיד עושה. (קצת דבילי, אני יודעת). וביום שני- שלישי- נשמע מה קורה בגזרת הבלסטוציסטים. אוי כמה שאני מתפללת שיגדל לי אחד. פחות או יותר נגמר לי הסוס ונראה לי שהבלסטוציסט הזה, זה שעכשיו מתבשל לו בדייסה שמאכילים אותם, הוא הוא צרכן החיתולים הבא שלי. שני המסכנים שבפנים מקבלים בינתיים יחס מזלזל מאד... לא יפה. הולכת לתת להם קצת יחס... תודה על הדאגה מתוקתי, פשוט כל היום הייתי בבית החולים עם בעלי. שתהייה לך שבת נפלאה! אומרים שיהיה יפה מחר... שלך, דורה.

08/12/2006 | 23:00 | מאת: ילדת האוקיינוס

יופי של חדשות דורה'לה. הכל נשמע כל-כך טוב, שכל שנותר לי לומר הוא: טפו, חמסה, מלח, שומבצל ואורז עם קטשופ. לילה טוב יקירה!

09/12/2006 | 09:51 | מאת: דניאל

נמסר לי שיש 9 ילדים שמחכים לך, ומבקשים שתבואי לאסוף אותם. הם מוכנים שתאספי כל פעם שניים (כמו נח) לתיבה שלך.. אז תגיעי, או קיי?!! אני שולחת לך דבק-עוברים מיוחד!!! היקלטות נעימה. דניאל.

שכבר ברחם שלך. זהירות לא לבנות על הבלסטוציסטים>>> כן זה להנמיך ציפיות זכרי שתכן שהם לא יתפתחו ועדין זה יכול להיות הריון אפילו של תאומים. ועוד דבר חשוב הקטנטנים שאצלך הם לא מוצר לואי אל הם הם הדבר אז בבקשה תתיחסי עליהם. מחזיקה לך אצבעות ושולחת מחשבות חיוביות לעובריך הן אילו שברחם והן אילו שאוכלים עכשיו דיסה ומתגעגעים לאמא (-:}

09/12/2006 | 16:01 | מאת: נועה מ.

דברי אליהם או לא, אין לך מה להצטער כי אנחנו מדברות אליהם כבר יותר משבוע, עוד לפני שידעו שהם הולכים להתחלק על השכל ולהפוך לעוברים! שיקול נכון עשית לדעתי לשים שניים ולחכות לבלסטו, ויאללה כבר לכי בדרכי, רוצה לשמוע על לפחות אדון בלסטו אחד, שיעשה ת'עבודה, השארתי לחברה' שלך פנס, שיראו לאן הם צריכים להגיע! לצלם את השלט של חדרי לידה נשמע לי אפילו יותר טוב מהשער של הבי"ח... שולחת לך תה חם עם כמה עוגיז תוצרת בית, רגליים למעלה ורפלקסולוגיה וירטואלית! נשיקות לדורה ושות' שברור להם שאין כיוון החוצה ב 8.5 חודשים הקרובים! נועה.

10/12/2006 | 08:58 | מאת: דורה

אוי, כמה אני מצטערת שדיכאתי אותך. ממש ממש ממש ממש ממש ממש ממש ממש ממש! וממה שכתבו לך ילדת ונועה אני מבינה שזו כנראה בעייה פרטית של שערי צדק. אז עיזבי אותך ממני! לא להתייחס!!!!!!!!!!! עידכנת את הרופא שלך לגבי ההחזרה של הבלסטוציסטים? כל כך מוזר אם הוא לא יודע. גם אני התגעגעתי!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!! הייתי כל כך מעט שעות בבית בשלושת הימים האחרונים. וכשכבר הגעתי היה כל כך הרבה לעשות בבית. המון עבודה שחיכתה. היום בצהריים בעלי יחזור הביתה ושוב אוכל לחזור לשיגרה כל שהיא. אוהבת אותך, יקירתי.

08/12/2006 | 19:13 | מאת: GALA123

החודש עבדנו טבעי, בלי מעקבים, בלי זריקות ובלי הזרעות פשוט כי הביוץ מיהר ובא לו ביום ה 11 בזמן שהיינו בטיול בחו"ל... וחשבתי שהנה המזל סידר לנו ביוץ בחופשה נהדרת שבה חגגנו שנתיים נישואים......... אבל יומיים אחרי שחזרנו מחו,ל נסעתי שוב לנסיעת עסקים ליום אחד מאז הטיסה החלו הדימומים, היום בסך הכל שבוע אחרי הביוץ וכבר כמה ימים אני מסתובבת עם דימומים ממש קלים ולא יודעת מה לעשות כי אני בחו"ל. יש לי כל כך הרבה נקיפות מצפון שטיילתי לי בחו"ל, שטסתי כל כך הרבה פעמים, כי נראה לי שעשיתי נזק, אולי היה משהו ונפל... ממש מבעס לי הלוואי ולא היינו נוסעים... אולי כדאי לקחת תמיכה? יש לי כמה נרות בבית ואני לא יודעת מה לעשות...

08/12/2006 | 19:19 | מאת: נועה מ.

אל חשש מהטיסות, אם יש הריון אז הוא יהיה גם עם הטיסות... (אני כבר פעם שניה בטיסות מאז ההחזרה... ואת יודעת את התוצאה עד כה טפו טפו טפו) לגבי תמיכה, אולי תתקשרי לרופא שלך מהר ותשאלי אם כדאי לקחת? יכול להיות דימומים של השרשה? הלוואי! מחזיקה לך אצבעות &&&&&&&&&&& נועה.

09/12/2006 | 10:08 | מאת: GALA123

טסה כבר פעם שניה? וחשבתי שאני שוברת שיאים החודש... אני שמחה לשמוע שהכל מתקתק כמו שצריך. אתמול עוד זוג חברים שלנו ילד תינוק בריא.. ככה שאנחנו האחרונים בחברה בלי ילדים ואני עם מחזור, איזה בעסה!!

08/12/2006 | 19:50 | מאת: דניאל

יש לך נקיפות מצפון על כך שלא פעלת אחרת, אבל את חיה את חייך וכך את צריכה להמשיך לחיות ללא עכבות. נסעת לחו"ל כי היית צריכה וכי רצית לנפוש ורצית לחיות. גם אם אין הריון אל תאשימי את עצמך בבקשה!!! את לא אשמה בכלום. אנחנו לא צריכות להפסיק לנשום כי קשה לנו להרות. אני במצב מחורבן היום בגלל כשלון עשירי, אבל עם הכל אני לא מפסיקה לחיות. אני לא יודעת אם אני מצליחה לעודד אותך כך, אולי אני רק מכעיסה אותך יותר, אבל אני מנסה להגיד לך לא להגביל את חייך. גם ככה קשה, אז גם להאשים את עצמינו?! חיבוק ובכלל, אולי את בהריון.... הלוואי דניאל.

09/12/2006 | 10:11 | מאת: GALA123

אני מצטערת לשמוע ומקווה לעתיד אופטימי וורוד בפעם הבאה. אין ספק שצריך הרבה אורך נשימה בשביל התהליך הזה ואזור להפסיק את החיים כי אף פעם אי אפשר לדעת כמה זמן זה יקח. בדיוק עכשיו הבנתי שכל השנה לא יצאנו לחופש כי היינו כל הזמן בין לבין טיפול באמת חבל...

08/12/2006 | 20:06 | מאת: לי

לפעמים זה נראה כאילו יש לנו אפשרות לשלוט בתהליך. אבל לצערינו, זה לא כך. אז למה לך לקחת על עצמך רגשות אשם?! חיי את החיים, זרמי איתם ואם זה מחזור אז את בדרך להצליח בסיבוב הבא ואולי אולי אילו סימני היריון ראשונים. הכי טוב עשי בדיקת היריון וחיזרי עם תשובה לבבית מחזיקה לך אצבעות ביבשה ובאוויר!!!

09/12/2006 | 10:13 | מאת: GALA123

תודה, מה שלומך, איך את מרגישה? מה עם הציסטות? אם אני לא טועה היתה לך לפני כמה חודשים ציסטה

08/12/2006 | 22:59 | מאת: דורה

על מה נקיפות מצפון? טיסות לא משפיעות על הריון צעיר. וחוץ מזה- רגשי אשם הם הדבר האחרון שאת צריכה עכשיו. במיוחד כשאין לכך שום הצדקה! שום! ברור? כמו שנועה כתבה לך- תרימי טלפון לרופא. וגם אני חושבת שבהחלט בהחלט יתכן שזה דימום של השרשה! מחזיקה לך אצבעות&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&& דורה.

08/12/2006 | 23:07 | מאת: ילדת האוקיינוס

אני כרגע עייפה מדי כדי לקרוא את כל התשובות שכתבו לך לפני, אבל אני בטוחה שכבר אמרו לך, בצדק, שאין בסיס לייסורי המצפון שלך... טיסות לא גורמות להפלות. מחקרים הראו שרוב ההפלות המוקדמות (במקרה שלך אפילו לא ניתן לדבר על הפלה, למעשה עוד לא ניתן לדבר על כלום כי אולי את בכלל בהריון, אבל רק לידע כללי...) - נגרמות כתוצאה מפגם בעובר ולא נסיבות סביבתיות (כמו חוסר מנוחה מספקת, התעמלות, טיסות וכו'). העצה הכי טובה שיש לי אליך כרגע היא פשוט לשנן לעצמך שהעניין הזה לא בשליטתך, ולכן אין שום סיבה או טעם לייסר את עצמך. מחזיקה לך אצבעות לסיום מוצלח של המחזור המוזר הזה....

באמת צריך לשים את החודש המוזר הזה מאחורי ולהסתכל קדימה... אוף! אני כבר אדבר עם הרופא ביום ראשון ונראה מה אפשר ללמוד מהחודש הזה. חבל כל כך רציתי :-(

08/12/2006 | 17:59 | מאת: דניאל

זה לא ייאמן כמה זה קשה בכל פעם מחדש כשמגיע הכישלון. זה לא משכלל לי את מנגנון ההתמודדות. כל היום בכיתי, רע לי, המחשבות, החרדה, מספר הטיפולים הגדול שמאחוריי..אני בת 30-קיבינימאט- אני כבר 3 שנים בטיפול ומי יודע מתי זה יצליח. את התקווה אני לא מאבדת, אבל הזמן והאנרגיה שמושקעים במאמץ להצליח גוזלים ממני המון כח... אני עושה כל מה שצריך, אני מטפלת בעצמי עד תום, וכאילו כל פעם מחדש הכל קורס עליי. אין לי כח להיות נחמדה, אני מרגישה צורך להסתגר, לא לספר כי האנשים שמסביבי לא יכולים להכיל את הקושי הזה, אז פשוט הפסקתי לשתף, כך שכשאני הכי צריכה תמיכה אני מוצאת קירות שותקים. אני לבד בתוך עולם מפחיד. בעלי מקסים, תומך אבל קשה לי כל כך בכל זאת. כל פעם כזו אני מרגישה מנודה, אני מרגישה שלא זכיתי בזכות טבעית לאימהות. אני נאבקת כל הזמן. זה מה שקורה לי כל החיים. אני נאבקת, נאבקת, נאבקת. אני מטופלת בטיפול פסיכולוגי, ושם אני מעבדת את כל הקושי שלי, אבל היום אפילו זה לא הספיק לי. אני רוצה 4 ילדים, בקצב הזה אני בכלל לא יודעת אם אגשים את זה. יוווווווווווווווו============= לא יודעת... בבטן רע לי במחשבה כבר כואב לי, הראש קודח הגרון כואב מרב בכי והעיניים שורפות. אני מקווה שאקום בפעם המליון מהר מאד. מזל שאתן כאן. דניאל.

08/12/2006 | 18:13 | מאת: נועה ב'

דניאל יקרה, נורא עצוב לקרוא את הדברים שלך... זה באמת מאוד קשה! מי כמונו יודע... אני גם מאוד מבינה מה שכתבת על הבעיתיות שבלשתף. לפעמים מרגישים שאנשים שלא מבינים באמת במה מדובר מתייחסים אליך כמו אל חולה במחלה קשה, לא יודעים מה להגיד. אבל ממש ממש חשוב להזכיר לעצמך שהכל זמני ובסוף זה מצליח. זה חייב להצליח. כי ברור שיש לך הזכות כמו לכל אחת אחרת וכמו לכל אחת מאיתנו כאן. וזה ממש ברור, אז אל תפקפקי בזה ולו לרגע. ונסי, גם אם ממש קשה, להזכיר לעצמך את הדברים הטובים. כמו למשל, שיש לך בעל מקסים ותומך. זה לא מובן מאליו. אז תבכי הרבה בסוף השבוע. זה ממש בסדר. אבל לקראת השבוע החדש נסי לאזור כוחות, כי אי אפשר להתייאש עכשיו. המון חיבוקים, נועה ב'

08/12/2006 | 19:14 | מאת: נועה מ.

כל כך צורב לקרוא את המילים שלך, יודעת שאין הרבה נחמה שתפצה על כל כך הרבה כאב, מאמץ ואנרגיות שמושקעות וכאילו הולכות לריק. לא יעזור שנגיד לך שבסוף זה יקרה, ולא יעזור אם נגיד שאנחנו יודעות כמה זה קשה. אפילו אני שמחשיבה את עצמי כבעלת קשר נפלא ויוצא דופן עם בן זוגי, גרמתי לו להרגיש ככמעט זרה, מכונסת, נסגרת בלי דלת בימי הכשלונות. להגיד זה יעבור ובסוף הכל יבוא על מקומו בשלום? נדוש וידוע מראש. מנייגיד לך חוץ מבואי אלינו, תתכנסי כמה שתרצי בתוך עצמך, תבכי על מר גורלך, תשפכי כל מה שכבד על הלב.... מאחלת לך כל כך שיבוא הקץ ומהר לכאב הזה, כי הוא באמת נשמע קשה מנשוא. ולא רק זה, אלא שבטיפול הקרוב, תרביצי לנו תאומים, ושנה-שנתיים (או מתי שבא לך) עוד צמד חמד, וככה תסגרי עניין עם ארבעה. וחוצמזה ממוש 30????????? את ת-י-נ-ו-ק-ת! הכל עוד לפנייך! עוד ועוד ועוד נשיקות ו ((((((((((((חיבוקים חמים))))))))) אוהבת, נועה.

08/12/2006 | 19:24 | מאת: דניאל

עשה לי טוב לקרוא מה שכתבתן. אין נחמה גדולה יותר מהמילים התומכות בפורום הזה. אני אוהבת אתכן תודה.

08/12/2006 | 19:36 | מאת: לי

המילים שכתבת מרטיטות לי את הלב. ומה שיש לי להגיד לך זה שבמאבק הזה את תנצחי! מי כמוני מזדהה עם מה שרשמת בנושא המאבקים. תאמיני לי שגם אני חוויתי מאבקים רבים בדרך אל האושר במקומות רבים- לימודים, משקל, עבודה ועכשיו המאבק להיות אמא. אבל מכל זה למדתי דבר אחד שאסור לנו לוותר! מחבקת אותך ברגע קשה זה ובטוחה אני שתקומי על רגלייך ותביטי קדימה. דניאלי יקרה, את בחורה מאוד צעירה ויש לך נפש מאוד יפה ובריאה. תני לה קצת מנוחה ותצברי כוחות להמשך. ותדעי לך שבדרך הזו את לא לבד אנחנו פה תמיד בשבילך. ואני באופן אישי מרגישה חברה מאוד קרובה אלייך אף על פי שאני לא מכירה אותך אישית. ואני תמיד אהיה בשבילך. שולחת לך חיבוק חזק ואוהב!!!

08/12/2006 | 19:42 | מאת: דניאל

חיבוק ענק בחזרה אני שמחה מאד לחלוק איתך את מה שעובר עליי דניאל.

08/12/2006 | 20:20 | מאת: ריקי

אני אפילו לא יודעת איך להתחיל ומה לאמר לך אני מנסה לא להזיל דמעה, אך זה קשה מנשוא, כל כך מבינה אותך, כל כך מזדהה עם מה שאת מרגישה, שפשוט כל מה שהייתי רוצה עכשיו זה להיות לידך ולחבק אותך חיבוק כזה גדול ולאמר לך כמה אני אוהבת אותך, על האומץ שלך על איך שאת משתפת את הרגשות שלך אני רוצה להגיד לך שכמה שאנחנו מנסים להיות חזקות ולא לבכות, לא להראות שזה קשה וכל הזמן אנחנו אומרות לעצמנו - אנחנו ננצח יהיה בסדר, אך זה רק מתרחק ומתרחק ואנחנו יודעות שכן אנחנו ננצח, בסוף יהיה בסדר, אבל למה? למה זה חייב להיות כל כך קשה? אלהים למה? דניאל, אני ממש מרגישה את הכאב שלך, אני מרגישה שאת כאילו לידי והלואי ויכולתי לעשות איזה שהוא קסם ובשניה אחת שתינו היינו עכשיו בהריון, ואת יודעת מה? אנחנו נהיה, כמה שזה קשה, אנחנו נהיה אמהות עם כל הקושי והכאב אני רוצה לבקש ממך בקשה: אם את מרגישה צורך להסתגר ולשפוך את הלב, תעשי את זה תצעקי את זה אחוצה בדרך שלך ואם תרגישי שאת רוצה לשתף אותי או כל אחת אחרת כאן תזכרי שאני וכל אחת כאן, תמיד כאן בשבילך ואני אישית מבטיחה לך שתמיד אהיה כאן ואקשיב לך ואבכה יחד איתך, כן עד כדי כך, עד ששתינו נגשים את החלום שלנו וגם אחר וגם כל החיים אם צריך אוהבת אותך, מחבקת אותך ותמיד כאן בשבילך שלך בלב ובנפש ריקי

09/12/2006 | 09:41 | מאת: דניאל

היייי..... תודה על תמיכתך המקסימה...... אין לי מילים כמה אתן מחזקות. באהבה דניאל.

08/12/2006 | 20:26 | מאת: מאי

דניאל,חומד, אם לא היית כואבת,צועקת, מאוכזבת-אז הייתי אומרת שיש סיבה לדאגה. מעצם היוולדך אישה יש לך הזכות הטיבעית לאימהות,ואחרי כל ההשקעה שלך בשנים האחרונות, והתשוקה שלך לילד הזכות הזו שיכת לך לא פחות ואולי אף יותר מאחרות. אז עכשיו אם כואב תכאבי קצת, רוצה לבכות תבכי, תני לרגשות לצאת. ואחר-כך ציברי כוחות שאבי עידוד,וקדימה יש לך מטרה שמשותפת לכולנו כאן. החלום עוד יתגשם,על חלקינו נגזר לעבוד קשה יותר כדי להשיג דברים מסוימים,אבל זה כל מה שזה אומר-קשה יותר מלאחרים. אבל רק קשה יותר, ובהחלט אפשרי. חיבוק גדול וחם יקירה וזיכרי כשיש צורך אנחנו כאן. מאי

09/12/2006 | 09:42 | מאת: דניאל

הי, אני בהחלט אתן כאן לרגשות לצאת כי יש מי ששומע ומבין... אין כמוכן!!!! תודה דניאל.

08/12/2006 | 21:41 | מאת: דורה

איזה חרא של חדשות. כל כך מאכזב לשמוע. כל כך! והבכי שלך כל כך מוצדק! כל כך מובן לי! המפגש המגעיל הזה עם האכזבה פעם אחרי פעם. אני מבינה למה את מתכוונת כשאת אומרת שזה לא שובר אותך אבל מתיש אותך. זה מתיש. חלק מהכמיהה שלי להצלחה נובע מהרצון העז לגמור כבר עם הטיפולים קיביני- מאט. ועל ה- להפסיק לשתף- לא נכון, מתוקה שלי. לא הפסקת. את פשוט משתפת אותנו ולא את האנשים שסביבך. באמת המון פעמים נתקלתי באנשים טובים, שהלב שלהם יצא אליי ולא ידעו מה לעשות עם עצמם ואיך להכיל את האבל שלי. כי זהו אבל. כל טיפול שנכשל הוא ילד שאנחנו מאבדות. קחי אותנו איתך. בכל החרא. בכל הצער. אם היית פה ליידי הייתי עושה לך כוס תה חם ומחבקת אותך. אז לכי תכיני לך כוס תה ואת החיבוקים אני שולחת בפס רחב! הכי רחב! (((((((((((((((((((((((((((((((((((((((((((((())))))))))))))))))))))))))))))))))))))))))))) אוהבת, דורה.

09/12/2006 | 09:36 | מאת: דניאל

@@@@@@@@(נשיקות) גרמת לי קצת לחייך. כל הלילה ישנתי חרא מחרדות ותחושה פיזית מגעילה של דופק מואץ וחוסר שקט... עושה לי ממש טוב לדבר איתך...את פשוט מקסימה וזה מצרך כל כך חיוני כשאתה במצב נאחס, שיש מישהו מקסים כמוך שמסוגל להקשיב ולהיות כל כך אמיתי ואמפתי. אני בטח אמשיך להפגיז פה בימים הקרובים ממטר של דכאונות ומחשבות... וד"ש לילדים הקטנים שלך, אני מתה עליהם....וברור שאת הולכת להיות אמא שלהם. באהבה דניאל.

08/12/2006 | 23:33 | מאת: ילדת האוקיינוס

המילים שלך שורפות בלב. הן כל-כך פרטיות שלך, ויחד עם זאת מבטאות באופן מדוייק כסכין יפנית את כאבן של נשים כה רבות. תחושות המאבק הבלתי פוסק, אובדן השליטה ואי-הוודאות קשות במיוחד לאלו מאיתנו שחונכו על התבנית הידועה של סיבה-תוצאה, עבודה קשה-הישגים, השקעת-קיבלת. בפוריות זה פשוט לא עובד ככה. ואת יודעת מה, מתוך חווית אי-הפריון שלי, למדתי שגם במקומות אחרים בחיים זה לא בהכרח עובד ככה, ולפעמים תחושת השליטה שלנו (למשל בעבודה, בקריירה, ואפילו בבריאות שלנו בכל מה שלא קשור בפריון) מתבררת כאשליה של שליטה ולא שליטה באמת. אפשר לשנוא את זה, לכעוס על זה, אבל חבל להתכחש לזה. אני לא חושבת שניתן לקבל בשלוות נפש כשלון של טיפול, והאבל שלך עליו מובן לגמרי. אבל אולי כדאי לך לנסות לא להעמיס על עצמך, ככה "על הדרך", עוד דאגות לגבי העתיד ואי-יכולתך לשלוט עליו. מנסיון אישי, עודף העמסה כזה משפיע בצורה שלילית על תחושת המאבק הבלתי פוסק שלך, וחבל... ובקשר ל"להיות נחמדה". אני חושבת שבשלב זה של חייך את לא צריכה לקחת על עצמך אחריות להיות יותר נחמדה לסביבה מכפי שכללי נימוס חברתיים בסיסיים מחייבים. את האנשים הקרובים והאהובים שמסוגלים לתמוך בך כדאי לשתף, אבל לכל השאר את באמת לא חייבת הסברים, ומותר לך להיות גם קורקטית ואפילו קרירה אם מישהו מנסה להכנס לך למקומות בנשמה אשר מקומו לא שייך אליהם. חיבוקים לך יקירה...

היי בנות, החל מהערב אני אמורה לרדת מ0.1 לחצי כמות של 0.05 של דקפפטיל. חשבתי לשפוך החוצה מהמזרק לפי העין כחצי כמות, ואת השאר להזריק (אין שנתות במזרק המקורי של הדקא). אבל מישהי אמרה לי שרצוי לדייק, אולי על ידי שאיבת החומר והעברתו למזרק עם שנתות,ומשם להזריק בדיוק עד החצי? אודה לכן מאד על תשובה מהירה, על סמך נסיונכן, ההזרקה אוטוטו. שבת שלום ומבורך. נטע

08/12/2006 | 18:15 | מאת: נועה ב'

עוד לא הגעתי לשם, אבל יכולה להגיד לך שלי אמרו באסותא להזריק לפי העין. זאת אומרת לא להוציא את החומר אלא להזריק חצי פחות או יותר... מה אמר הרופא שלך? נועה ב'

היי בנות, אני שואלת, בעקבות מה שדורה כותבת, ובהזדמנות זו, דורה, מאחלת לך שיצליח... אם למשל יהיו לי מתוך ההפריות 3-4 עוברים תקינים (באיכויות שונות) ביום ההחזרה, מהם השיקולים של "בעד" ומהם השיקולים של "נגד" בהחלטה על החזרה אחת של העוברים האיכותיים ביותר(למשל שלושה), לעומת החלטה על גידול בלסטוציסטים טרם ההחזרה (למשל החזרה ראשונה של 2 עוברים, ואם מתפתח בלטוציסט ראוי, להחזירו אחרי מס' ימים נוספים, עד סה"כ 3 עוברים ברחם). ומהם השיקולים של הרופאים, שהציעו לדורה לגדל את כל העוברים לבלסטוציסט עוד בטרם ההחזרה בכלל? מהם היתרונות של מהלך כזה (אני מניחה שזה מנבא היטב איזה עובר כדאי להחזיר), ומהם החסרונות בגינם דורה דחתה את ההצעה הזו (האם עלול להיות מצב שעובר שהיה נקלט ברחם בהחזרה הרגילה (אחרי 2-3 ימים), כאשר מגדלים אותו במעבדה לבלסטוציסט דווקא לא יתפתח כראוי? (האם פאשלה של המעבדה היא ההסבר היחיד שעלול להביא לכך, ומכאן אנו חוששים?)? אשמח לקבל הסבר שירחיב את דעתי בנידון. רוב תודות, שירה

08/12/2006 | 14:34 | מאת: ילדת האוקיינוס

שלום שירה, אנסה לסכם עבורך את הידע הזכור לי בנושא: ראשית כל, הנחת העבודה של הרופא (בהעדר ידע מוקדם הנובע מנסיונות קודמים, למשל), היא שמכל 5-6 ביציות מופרות שיגודלו במעבדה לבלסטוציסטים, יגיע רק אחד מהם לשלב המיוחל, בעוד שלשלב של עוברים בני יומיים-שלושה (4-8 תאים) מגיע אחוז גבוה יותר באופן מהותי, ולכן כאשר נוצרו פחות מ-5 עוברים בטיפול נתון נטיית הרופאים תהיה שלא להמר על בלסטוציסטים - הימור שעלול להסתיים בטיפול ללא החזרה. מכאן עולה החסרון העיקרי של טיפול הבלסטוציסטים, והוא שככל שהעוברים נשארים זמן רב יותר במעבדה, כך הסיכון שלא ישרדו גובר. הטיעון שהועלה ע"י רופאים המצדדים בבלסטו', כאילו עובר שלא הצליח להגיע לשלב של בלסטו' ממילא לא היה נקלט ברחם, מעולם לא הוכח מדעית למיטב ידיעתי. היתרון העיקרי של הבלסטו' הוא שסטטיסטית סיכויי הקלטותו ברחם גבוהים מאלו של עובר בן יומיים או שלושה, מה שמאפשר לרופא להחזיר לרחם פחות עוברים ולהקטין את הסיכון של הריון מרובה עוברים. זה יתרון שאין לזלזל בו... בנוסף, החזרה של עובר בן 2-3 ימים לרחם נוגדת את ההליך הטבעי בכך שהיא מחזירה את העובר למקום בו הוא עדיין לא אמור להמצא בשלב הזה - אזכיר שעובר בן 3 ימים שהופרה באופן טבעי עדיין משייט בחצוצרה בדרכו לרחם - ולכן קיימת השערה כי רק ביום החמישי סביבת הרחם מתאימה לקליטתו של העובר. בתשובה לשאלתך: "האם עלול להיות מצב שעובר שהיה נקלט ברחם בהחזרה הרגילה (אחרי 2-3 ימים), כאשר מגדלים אותו במעבדה לבלסטוציסט דווקא לא יתפתח כראוי? ", ברור לך שלא ניתן מדעית לבדוק דבר כזה (כי הרי לא ניתן להחזיר את העובר לרחם ובמקביל להמשיך ולגדל את אותו עובר..), אולם מעצם העובדה שנשים הרו מהחזרה של 2-3 ימים לאחר שמעולם לא הצליחו לגדל בלסטוציסטים, הרופאים מסיקים כי התשובה לשלאלתך היא כנראה - כן. מכך עולה שהתשובה לשאלתך "האם פאשלה של המעבדה היא ההסבר היחיד שעלול להביא לכך, ומכאן אנו חוששים?" היא בפירוש - לא. את צריכה לזכור שה"דרישה" שלנו מעובר לגדול בתוך צלחת פטרי, שאם לא כן נניח שלא היה לו שום פוטנציאל לגדול לתינוק בריא בתנאים טבעיים - היא לא הגיונית. מקווה שעזרתי.

08/12/2006 | 09:29 | מאת: לי

היי, מה שלומך? נו מרגישים משהו? רציתי לשאול אותך בקשר לבלוסציסטים- האם בלוסטיציסטים שמוקפאים כחודש יש להם סיכויים להיקלט כמו טריים (קצת בלחץ מהעניין)? תני לי טיפים בבקשה לרגיעה, תזונה וניהול זמן בימים מטורפים אילו. נראה לי שאת אלופה בכך. את יכולה גם לשלוח לי למייל ( יש לך אותו עדיין?) אוהבת וחושבת עלייך בתקופה היפה הזו שלך. שלך לאורך כל הדרך לי

08/12/2006 | 10:07 | מאת: נועה מ.

תכף אשלח לך מייל, מרגישים הרבה דברים טובים טפו טפו טפו..... בקשר לבלסטוציסטים ועוברים בכלל, תמיד הסיכויים יותר טובים עם טריים, אבל אנא אל תעסיקי את עצמך במחשבות מיותרות, היו פה הרבה הריונות ממוקפאים אפילו בני 3 ימים, אז תחשבי חיובי ונחזיק לך אצבעות להשרשות מוצלחות &&&&&&& נשיקות, נועה.

08/12/2006 | 08:45 | מאת: דניאל

הודיעו לי עכשיו שהעובר שלי נעצר על 3 תאים ואין טעם להחזיר אותו. חרא לי בנשמה. דניאל.

08/12/2006 | 09:00 | מאת: לי

אני כל-כך מצטערת לשמוע שהעובר לא התפתח ליותר תאים. אכן ידיעה מעציבה מאוד. אך עם זאת יש בך את הכוחות להתגבר ולהמשיך הלאה! מחזקת את ידייך להמשך. איתך באש ובמים. אוהבת וחושבת עלייך תמיד- לי

08/12/2006 | 09:35 | מאת: דניאל

(-: תודה

08/12/2006 | 09:23 | מאת: נועה מ.

אויייייייייייייייייייייייייייייייי. כל כך קיוויתי בשבילכם!!!!!!!!!!!!! אוףףףףףףףףףףףףףף. נמאס לי בשבילך. מה עכשיו? אמרו לך לפחות מה היתה איכות הביצית? לפני ההפריה? שולחת לך (((((((((((חיבוקים ענקיים))))))))) והרבה אהבה, כי תזכרי שבסוף זה מצליח!!!!!!! נועה.

08/12/2006 | 09:34 | מאת: דניאל

כן, אמרו לי שהאיכות של הביצית הייתה מצויינת. לא נמצא משהו לא תקין. הרופא שלי אמר שאולי ייצטרכו לעשות משהו עם הזרע ושבהחלט יש לאן להתקדם

08/12/2006 | 14:15 | מאת: ילדת האוקיינוס

באמת עצוב, נורא עצוב. לא יודעת מה לומר, חוץ מזה שלבי איתך (((חיבוק)))

08/12/2006 | 15:17 | מאת: מאי

באמת עצוב דניאל, חיבוק גדול, אבל בפעם הבאה יצליח:) בטוח

08/12/2006 | 08:03 | מאת: לי

אכן יש משהו בדבריו של מי שהמציא את הביטוי- "צרות באות בצרורות". אבל שמדובר בך נראה לי שאת תתקפי את כל החזיתות כאחת עם ידך על העליונה. אני הייתי קוראת לזה "חבלי משיח". הכוונה היא כל הייסורים שבדרך לקראת הדבר הנפלא - היריון תקין ותינוקי מתוק. דורה יקרה, מדפדוף למטה ראיתי שכתבת לקיילי שאפשר להקפיא ביציות. לא ידוע לי שאפשר להקפיא ביציות בארץ. אם היה כך לא הייתה לעולם בעיה של גיל כבר. כל אחת הייתה יכולה לשמור על הביציות האיכותיות שלה בגיל צעיר או לא סתם לבזבז את כולן בטיפול הפריה. ועוד משהו שרציתי לשאול אותך בקשר לבלוציסטים. העוברים המוקפאים שלי הם בלוציסטים, שתיים במספר שהופרו לפני כחודש בשאיבה האחרונה. מה שאומר שהם לא טריים מהתנור. האם הסיכויים שלהם להיקלט לא גדולים בגלל שהם מוקפאים או שחודש זה לא הרבה זמן. שפכי קצת מידע שאבין מה קורה. תרגישו טוב את ובעלך וחיזרי אלינו במהרה עם בטא חיובית, בעל בריא, ילד שמח בבית ותינוק בדרך. שיהיה לך סוף שבוע קסום!!! אוהבת- לי

08/12/2006 | 22:33 | מאת: דורה

מה, אני כתבתי הקפאת ביציות? הייתי בטוחה שכתבתי הקפאת ביציות מופרות. אחר כך אבדוק מה כבר קשקשתי... בינתיים- התכוונתי להקפאה של ביציות מופרות. עוד בטרם החלוקה. נכנס הזרע- מקפיאים. הן לא נקראות עוברים בשלב הזה כי טרם היתה חלוקה. הן נקראות- 2PA. לא זוכרת על שום מה ולמה. כאשר רוצים להחזיר אותן מפשירים אותן ואז נותנים להן להתחלק יומיים. הסיבה לפרוצדורה הזו היא שרידות גבוהה יחסית בהפשרות. ככה עשיתי שני מחזורי מקופאים של טו- פי- איי. והן התאוששו יפה והתחלקו יפה. אבל, כמו שאת יודעת- לא תפס. בעניין הבלסטוציסטים המוקפאים- גם לי היה אחד כזה. האמת שלא ידעתי שהצליחו לגדל לי אותו ושהקפיאו אותו. מרגיז ביותר! הרופא המקסים שלי סיפר לי שאחוזי ההקלטות מבלסטוציסט קפוא מאד נמוכים. גם בלסטוציסט ששורד אתההפשרה, שזה לא כל כך פשוט כי הם גדולים. כמובן שאני לא מתכוונת לרפות את ידייך. אני משערת שאם עושים את הפרוצדורה הזו זה סימן שיש בה הצלחות. אז בואי תוכיחי לכולנו שזה אפשרי! תודה על העידוד יקירתי, מאד התעייפתי בימים האחרונים. מקווה שאת צודקת ושמעז יצא מתוק. שלך, דורה.

07/12/2006 | 22:44 | מאת: דורה

חזרתי הביתה לפני שעה. בעלי המסכן, שעבר רק לפני יומיים ניתוח לתיקון מחיצות סתומות באף- חטף דלקת בתוספתן! כלומר- נכנס לו היום לניתוח אפנדציט!!!!!!!!!!!!!! מסכנצ'יק.. עכשיו מרגיש מעט טוב יותר. עדיין כואב ודואב. ממש מרחמת עליו. ואני, כולי מקופלת מהשאיבה אתמול, לא מוצאת כבר זמן לנשום! בכל זאת הספקתי לשאול מה קורה עם העוברים שלי. קצת מאוחר אבל מזל שהתקשרתי. יש לי עשר הפריות! עשר הפריות לי יש, כל דבר יודעות הן.. בפוטנציה אני משפחה מרובת ילדים... חחחחח... טוב. אז למרות שרצו לשים לי את כל הביצים (ביציות) בסל אחד ולגדל את כולם לבלסטוציסטים- לא הסכמתי. נחזיר מחר שנים וביום שני- שלישי נראה אם גדל לו הבלסטוציסט שיגאל אותי מהחרטא הזה כברררררר. יש לי הרושם שקצת ירדתי מהפסים. חוסר בשינה, חוסר במזון (לא ממש יצא לי לאכול משהו היום). מרגישה מסטולית לגמריי. הגאון שאמר שצרות באות בצרורות היה גאון.. לילה טוב לכולכן יקרותיי.

07/12/2006 | 22:58 | מאת: גלית

דורל'ה קודם כל רפואה שלמה לבעלך תשמעי אחרי השבוע המטורף הזה חייב לבוא משהו טוב אז אנחנו נחכה בסבלנות ונתפלל לבשורות טובות בע"ה ואולי הפעם הגיע תורך אז אני מחזיקה לך אצבעות &&&&&&&&&&&&&&&& ואל תשכחי לעדכן "הסבלנות היא מרה אך פירותיה מתוקים" תזכרי בסוף הכל משתלם שלך בהרבה אהבה גלית

08/12/2006 | 21:43 | מאת: דורה

איז הפתגם מקסים! "הסבלנות מרה אך פירותיה מתוקים". את יודעת מניין הוא לקוח? ממש ממש אהבתי! תודה על האיחולים גליתי, בעלי מרגיש היום מעט טוב יותר. הייתי שם משמונה בבוקר וחזרתי לא מזמן. שלך, דורה.

07/12/2006 | 23:17 | מאת: ריקי

מה אגיד ומה אומר? עשרה עוברים? נפלא, פשוט נפלא קדימה עוברים תעשו את מה שאתם צריכים לעשות ותתנו לדורהל'ה שלנו קצת נחת ומנוחה די דורה הפעם את בהריון, לא יעזור כלום הפעם את מנצחת בגדול אחלמה מהירה לבעלך ושלא תדעו יותר סבל לעולם קדימה עוברים תתחילו להתחמם מעכשיו לקראת השהייה הארוכה שלכם בבטן של דורקה שלנו.... וחסר לכם שלא............ דורק'ה נשיקות, חיבוקים והמון אהבה ותזכרי טוב,טוב מה שאני אומרת - עוד 9 חודשים את בחדר לידה אוהבת מאד ריקי

08/12/2006 | 21:45 | מאת: דורה

באמת התעייפתי בחודש האחרון. הכל היה מסובך כל כך. אולי כפרס וכצדק קוסמי סוף סוף יהיה לי הריון? הלוואי. נשיקות מתוקתי, דורה.

מי כמוני יודעת... חלמה מהירה לבעלך ואת יקירתי לאימא שבדרך לשמור על הבריאות ולשתות הרבה מים כדי שהשחלות יתפקדו וגם לא יכאבו....כי אם בע"ה תקלטי הפעם להריון השחלות שלך צריכות לעבוד קשה כדי לשמור על ההריון הצעיר. וגם אני חושבת שטוב עשית שלא השארת את כולם לגידול לבלסטו' עדין צפור אחת ביד מאשר כולם על העץ>>> חזיקה לך אצבעות שיצמחו גם בלסטו' רוב הבנות שמצליחות לעשות החזרה בשלבים {שמחזירות עוברים ביום 2-3 ואז גם בלסטו' ביום 5-6} גם מצליחות להרות באותו טיפול. לילה טוב ובהצלחה מחר>>> מחזיקה לך אצבעות. נורית.

08/12/2006 | 21:47 | מאת: דורה

מאד מעודד לדעת שדעתי בעניין הבלסטוציסטים מקבלת תמיכה. כל ההחלטות האלה מרגישות לי לפעמים כל כך גורליות שאני מפחדת מהן. מחליטה אבל משקשקת. תודה על כל איחולי ההחלמה. שתהייה לך שבת נהדרת! דורה.

08/12/2006 | 00:08 | מאת: ילדת האוקיינוס

דורה אהובתי, הסכין באמת עובד אצלכם במשפחה שעות נוספות - אאוץ'. מאחלת החלמה מהירה לבעלך, והרגשה טובה יותר לך. ויקירתי - וואו!!! 10 הפריות מתוך 13 ביציות זה אחוזי הפריה נ-פ-ל-א-י-ם, אני מקווה שאת מודעת לזה! אחוז כזה גבוה בהחלט מרמז על איכות גבוהה של עוברים (טפו, מלח מים שומבצל). מחכה להמשך העדכונים...

08/12/2006 | 21:52 | מאת: דורה

ממש קצבייה! דיי נמאס לי מזה. יוצא שאני צריכה להיות כל הזמן גברת ג'ון בריון. ואני לא. זאת אומרת - אני כן. כי אני חייבת. אבל בכלל לא מתחשק לי. כן. אחוזים יפים. למרות שהיום התבשרתי על 9 במקום 10. צנח לו זלזל... מבטיחה מבזק עידכונים אחרי שאגמור להגיב לבנות הנפלאות וגם צריכה לקרוא סיפור לפניי השינה. נשיקות יקירתי.

08/12/2006 | 07:40 | מאת: דניאל

קודם כל אני מאחלת לבעלך שירגיש טוב... (והוא באמת מצא לו זמן להיות חולה...) אני אומרת לך עכשיו דוריס יקרה: את עומדת להיות בהריון היום!!! 10 זה מספר טוב I CAN TELL YA THAT וזהו, שמעת אותי??? חאלאס עם השטויות, תקלטי אותם וזהו. (בסל קליטה) אוהבת דניאל

08/12/2006 | 21:54 | מאת: דורה

את מדהימה שמצאת מקום בלב להתלוצץ איתי בתוך כל השבר והכאב שלך. תודה מתוקה. מקווה שאת עכשיו עם כוס התה ששלחתי אותך להכין. (((((((((((((((((((((((((((((()))))))))))))))))))))))))))))) דורה.

08/12/2006 | 09:21 | מאת: נועה מ.

הדרמות!!!!!!!!!! את רוצה נסדר לך תפקיד ראשי באחת מהאופרות סבון היפות שלנו, אבל דייייייי. 10 הפריות יקרות - תקשיבו טוב - ילדיםםםםםםםםםםם זה שמחההההההההה, תביאי 8 תביאי 9 תביאי 10 ילדים, רק תביאי כבר!!!!!!!!!!!! החלמה מהירה לאישך היקר, ואבא, ובחייאת, תפסיקו כבר את הרומן שלכם עם בתי חולים! (את יודעת מה עשיתי כשיצאתי מאסותא מההחזרה? צילמתי את הכניסה עם השלט אסותא בטלפון שלי, כדי שתהיה לי מזכרת לאן לא להגיע יותר, אלא רק לבדיקת מי שפיר!!!!! זה עבד.....) נשיקות יקירתי, ותוכלי כדי שלילדים שלך לא יהיה חור בבטן! נועה.

08/12/2006 | 22:00 | מאת: דורה

תאמיני לי שגם לי נמאס כבר מכל התסבוכות הללו. נמאס לי להיות החזקה, נמאס לי לדאוג לכולם, נמאס לי שדווקא כשאני הכי הכי צריכה להתפנק ולהיות חלשה- אני לא יכולה וצריכה לתפקד כמו סופרוומן. די! אני יוצאת בהודעה נרגשת: בני משפחתי היקרים. תעשו לי טובה, תעזבו אותי, באמאש'לכם! תשמרו על הבריאות שלכם ותפסיקו כבר עם כל המחלות! טוף? טוף! יופי. סגרנו. מתוקתי, אצלי בטלפון יש בעיקר תמונות של שני השפמנונים שהראיתי לך. וגם הילד כמובן. אבל הרעיון נחמד. אולי שווה ללכת לצלם את השלט של מחלקת היולדות? שתהייה לך שבת ניפלאה, לילה טוב יקירתי.

1. האם חייבים להחזיר אותם בדיוק בביוץ? 2. מדוע צריך לקבל זריקת אוביטרל בעת החזרת מוקפאים? 3. האם ניתן לקיים יחסים לפני החזרת מוקפאים? איזה באוס היום הייתי בבדיקות ונצפו 3 זקיקים בגודל 14 ו- 15 וביקשו ממני לבוא שוב ביום ראשון. נמאס לי מהבדיקות כבררררררררררררררררררררררררר!

07/12/2006 | 22:21 | מאת: דורה

הלו יקירתי, מחזירים את המוקפאים יומיים אחרי הביוץ. כמו טריים. לכן גם לוקחים אוביטרל, כדי לדעת בדיוק את מועד הביוץ. ו- כן! מותר ואף רצוי לקיים יחסי מין לפני החזרת מוקפאים. באמת נמאס כבר מכל הביקורות האלה! כל כך מעיק. כל כך מפריע לנהל שגרת חיים הגיונית. אבל נשמע שאת מתקרבת. תכף תכף. איפשהו באמצע- סוף שבוע הבא. לילה טוב מתוקה.

08/12/2006 | 00:14 | מאת: ילדת האוקיינוס

בהחזרות המוקפאים שלי המצב היה קצת שונה ממה שדורה תארה: קודם כל, העוברים הוחזרו 3 ימים אחרי הביוץ ולא יומיים, וזאת משום שהם הוקפאו 3 ימים אחרי הביוץ (בזמן שאחיהם הטריים הוחזרו, ומן הסתם לא נקלטו..). מכך אני לומדת שמועד החזרת העוברים תלוי בגיל בו היו כאשר הוקפאו, למשל בלסטוציסט שהוקפא והופשר יוחזר 5-6 ימים אחרי הביוץ. ושנית, אני לא קיבלתי אוביטרל (בזמני קראו לזה כוריגון), אני כבר לא זוכרת למה. בהצלחה!

07/12/2006 | 18:46 | מאת: תמירה

אבקש לברר בהיריון אחרי טיפול IVF מחשבים את גיל ההריון לפי המחזור האחרון או לפי מועד החזרת העוברים? אמרו לי או מיום המחזור או ממועד ההחזרה פחות שבועיים ואני לא יודעת מה נכון

נחשב תאריך מחזור משוער שלך שאומר 4 שבועות הריון. ולא שבועים מיום ההחזרה>>> מאחר ויום האחזרה משתנה זה לא מדויק כי מחזירים ביום 2 או 3 או 5 או 6 וגם יום השאיבה זה יום הביוץ שלך כך שנוהגים לחשב את יום הביוץ שלך בדיוק האמצע החודש שלך כך שמלפני הביוץ עברו שבועים מיום התחלת הדימומים של המחזור הקודם ויעברו עוד שבועים לתאריך המחזור המשוער הבא. זאת אומרת ששבועים מיום השאיבה את מקבלת תשובה חיובית זאת אומרת שאת כבר בהריון 4 שבועות. השאלה הנשאלת למה מחשבים 4 שבועות הריון שכאשר בתחלס את בהריון רק מההחזרה עוברים או יותר נכון מהשאיבה שבשלב הביצית מופרת ובשלב זה נוצרים חיים חדשים אז התשובה היא שבהריון טבעי לא באמת יודעים מתי מתרחש הביוץ ולכן מחשבים ממה שיודעים בטוח וזה יום המחזור האחרון.

07/12/2006 | 20:20 | מאת: תמירה

תודה על תשובתך אבל אני די מופתעת. אצלי שאיבה היתה 8/11 והחזרה 11/11 ואתמול אמר לי הרופא שאני בשבוע 5 + 4 ימים ולכן סביר שאין לי עדיין דופק לפי החישוב שלך אני כבר בשבוע 6 +

07/12/2006 | 22:52 | מאת: גלית

מועד ההחזרה פחות שבועיים זה בערך תאריך המחזור אבל עד כמה שידוע לי סופרים כמו בהריון רגיל מיום המחזור בהצלחה

מחשבים את גיל ההריון מיום המחזור האחרון אבל בשלב זה חשוב להיות מדויקים עפ"י תאריך השאיבה {אחורה שבועים} כדי להעריך את התפתחות ההריון מאחר שבשלב זה ההריון מאוד צעיר וזה מאוד הגיוני שלא שמעו דופק מה שכן בשלב זה צריך לראות שק הריונו עם שק חלבון ברחם>>>אני מניחה שעפ"י השאלה שלה כבר ראו שק הריוני ברחם ומה שמתריד זה שלא שמעו עדין דופק ששוב אני חוזרת זה שלב מוקדם לדופק.

07/12/2006 | 15:30 | מאת: גלי

היי בנות, התחלתי טיפול ראשון (אני בחגיגה של הזריקות) ואני כל הזמן מפחדת שכשיגיע הזמן של השאיבה אני אמות מפחד ולא ארצה לעשות את זה.

07/12/2006 | 16:39 | מאת: דניאל

קטן עלייך!!! השאיבה רק נשמעת משהו מפחיד אבל כשעוברים את זה, זה פחות נורא. תעשי את זה בהרדמה, הצוות יטפל בך וירגיע אותך, אל דאגה...יהיה בסדר, באמת!!! איפה את מטופלת? בת כמה את??? אני מאחלת לך שזה יהיה הטיפול האחרון. בהצלחה דניאל.

07/12/2006 | 17:15 | מאת: גלי

בת 27, מטופלת באסותא עקב בעיית זרע....

07/12/2006 | 17:16 | מאת: גלי

בת 27, מטופלת באסותא עקב בעיית זרע....

07/12/2006 | 15:20 | מאת: קיילי

כמה תאים זה בלוציסט? תודה

07/12/2006 | 15:30 | מאת: ילדת האוקיינוס

עוברים מוקפאים נשארים באותו מצב בו הוקפאו, כלומר אם הוקפאו עם 8 תאים - יופשרו עם 8 תאים. על מנת לגדל בלסטוציסט לא מקפיאים את העובר, אלא נותנים לו להמשיך לגדול באותם תנאים בהם שהה עד כה מרגע שאיבת הביצית והפריתה. בתנאים הללו הוא עשוי להמשיך להתחלק לתאים נוספים ולגדול לבלסטוציסט, או שלא לשרוד כלל. לבלסטוציסט כ- 100 תאים, אותם לא ניתן כבר לראות ולספור בשלב הזה.

השאלה שלי הייתה - האם כל עובר שמגדלים אותו הופך לבלוסציסט? או במילים אחרות האם כל המוקפאים הם עוברים בלוסציסטים? אשמח אם תעני על זה

07/12/2006 | 14:25 | מאת: גלית

מה קורה מקווה שאצלך הכל סבבי יש לי שאלה אלייך מכיוון שעברנו משהו דומה תגידי אמרת לי שגם לך אמרו לשמור 3 חודשים את שומרת גם טבעי מה אני אמורה לעשות לשמור? הרי גם ככה אני לא נקלטת טבעי (בנתיים)מה את אומרת?

07/12/2006 | 15:29 | מאת: ריקי

אצלי הכל בסדר, לשמחתי התאוששתי מהר וכבר חזרתי לעבודה לגבי כמה זמן צריך לשמור? אמרו לי שמספיק לחכות חודש כשהמחזור מגיע ואז אפשר להתחיל, אני החלטתי לחכות עוד קצת, לשמור לפחות חודשים ואז לחזור לטיפולים 3 שבועות אחרי שעברתי את כריתת החצוצרה כבר יכולנו לחזור ליחסי מין רגילים. ככה שאין שום בעיה אצלך הבנתי שלא היתה כריתת חצוצרה, אז למעשה ההתאוששות אצלך תהיה מהירה מאד ולדעתי את תוכלי לנסות טבעי תוך חודש, זה מה שאנחנו עושים לפחות בכל מקרה תהיי חזקה, הכל יסתדר בסוף אני בטוחה ששתינו נקבל את מה שאנחנו מיחלות לעצמנו בקרוב מאד נשיקות ריקי

07/12/2006 | 15:47 | מאת: גלית

רגע מתי הרופא שלך אמר לך שאת יכולה להתחיל טיפולים?

07/12/2006 | 12:11 | מאת: שרית

אעשה בדיקת בטא..התחילו כאבים כמו כאבי מחזור..עכשיו הלכה האופטימיות שלי...ואני במתח ולא יודעת איך להעביר את השבוע הזה בשפיות!!!! מה עושים????

07/12/2006 | 12:20 | מאת: ריקי

אל תאבדי את השפיות ואל תאבדי את האופטימיות כאבי מחזור יכולים להיות גם לפני הריון מחזיקה לך אצבעות חזק, חזק חבוק ריקי

07/12/2006 | 12:27 | מאת: שרית

ככה זה תמיד אצלי...בשבוע השני של ההמתנה מתחילים כאבים..אולי זה פסיכוסומטי,איני יודעת..אני אחרי טיפול שמיני...רגע לפני IVF....כך שהמתח בשיאו...אם חלילה לא יצליח..אני אצטרך לעבור היסטרוסקופיה וגם זה מכניס אותי ללחץ.... נקווה לטוב...מאחלת לכולן כאן הריון!!!!!!!

07/12/2006 | 22:33 | מאת: דורה

שאלת השאלות! מה עושים ואיך מעבירים את הזמן... בדברים כפיים. בספרים שעוזרים להיות בתוך חיים של מישהו אחר וקצת לשחרר את עצמך מאלו שלך. בעבודה. וגם- מה לעשות- לפעמים פשוט סופרים כל רגע. אני רק רוצה להגיד לך שתחושות של מחזור לא אומרות כלום! אבסולוטלי נאדה! אז אל תאבדי תקווה. בהחלט יתכן שברגע זה ממש גדל לו אצלך בבטן תינוק! בהצלחה!!!!!!!!! דורה.

07/12/2006 | 22:38 | מאת: שרית

היי דורה, ממש התרגשתי ממה שכתבת..הלואי ואת צודקת ותינוק חדש נרקם כעת בתוכי.אני כ"כ אוהבת אותו/אותה!!מדברת אליו/אליה כל הזמן...זה נשמע לך הגיוני??

07/12/2006 | 11:08 | מאת: קארין

שלום בנות אני מתחילה היום בפעם הראשונה טיפולים להפרייה, מתה מפחד ומקווה שלא אדחה את זה שוב כי מרוב פחד אני כבר דוחה את הטיפולים בכמה חודשים. רציתי לשאול לגבי הזריקות. האם הדקהפפטיל היא זריקה כואבת? האם אפשר להזריק אותה לבד בבטן? ונאמר לי להזריק בשעות הערב האם 21.00 זה עדיין ערב? האם צריך כל יום בדיוק באותה שעה? אני מטופלת באסתוא ומאוד לא מרוצה מהאחיות, אי אפשר להשיג אותן בטלפון. יש לי עוד שאלה בקשר לבדיקות דם שעשיתי, אם יש בדיקה חריגה האם לא ישאבו לי ביום השאיבה? כמה הם מתייחסים לבדיקות? מאוד אשמח אם משהי תענה לי, כי אין לי את מי לשאול. תודה רבה.

07/12/2006 | 11:15 | מאת: ריקי

קודם כל המון המון המון בהצלחה בהפריה ממש אין ממה לפחד הזריקה של הדקפפטיל לא ממש כואבת, לפחות לי לא כאבה יש שני זריקות של דקפפטיל: זריקה שמקבלים פעם אחת במינון 3.75 בטוסיק וי זריקה של מניון 0.1 שאפשר להזריק בבטן וזה ממש לא נורא השעה 2100 זה בסדר גמור, העיקר שזה יהיה באותו טווח שעות כל יום אם יש בעיה חריגה בבדיקות הדם, הרופא המטפל שלך אמור לדעת בעצמו והוא לא ישלח אותך סתם לשאיבה, אם משהו יראה לא תקין אין לך מה לדאוג לגבי זה בכלל באסותא מתייחסים ברצינות וממש בסדר לבדיקות, גם אני מטופלת שם כבר שנה וחצי ומעולם לא היו לי טענות כלפיהם. אשמח לענות על שאלות בכל זמן שתרצי שיהיה לך המון המון בהצלחה חבוק גדול ריקי

07/12/2006 | 11:24 | מאת: קארין

תודה רבה על התשובות ויש לי ויהיו לי עוד הרבה שאלות. האם יש זריקה אחת של דקפפטיל במקום כל ה-30 זרקיות שאני צריכה להזריק כל יום? האם יש תופעות לוואי ? יש לציין שאני נורא פוחדת מהזריקות, לא מהדקירה עצמה אלא מכל החומרים המסוכנים שנכנסים לי לגוף. יש לי סיוטים מהתופעות לוואי של זה.

07/12/2006 | 11:45 | מאת: לי

קארין יקרה, החששות שלך מאוד מובנים ומוכרים. לפני חודש גם אני הייתי לפני הפריה ראשונה והרגשתי בדיוק כמוך. זריקות דקא מעט כואבות, אבל לא משהו רציני. את פשוט צריכה ללמוד להזריק נכון ולהאמין בדרך שלך. תופעות לוואי שיכולות להיות הם עייפות, גלי חום, עצבנות יתר. אבל לא בהכרח יופיעו. מאוד חשוב שבן הזוג שלך ילווה אותך בתהליך ויתמוך בך. את לא צריכה להתמודד עם זה לבד. בכל אופן אנחנו פה תמיד אוזן קשבת למידע ותמיכה. ובנוסף, את צריכה להרגיש חופשי לשאול את הרופא שלך כל שאלה שעולה לך בראש. אז שיהיה לך קל וקצר וקדימה את בהיריון! בהצלחההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההה!!!

07/12/2006 | 11:58 | מאת: גלית

קודם כל ברוכה הבאה ואני מקווה שלזמן קצר אז כחה הזריקות בבטן בכלל לא כואבות אני מציאה לך פעם ראשונה ללכת לאחות בקופת חולים שתדריך אותך איך ואיפה את צריכה לבחור לך שעה וכן מומלץ שזה יהיה כמעט באותה שעה כל יום ו21.00 זה בסדר גם אני מזריקה בערך בשעה הזו אז קודם כל שיהיה לך המון בהצלחה ותמיד בכל שעה את יכולה להתיעץ אתנו תאמיני לי שלצערי כל אחת עם הניסיון שלה כבר יכולות להיות אחל'ה אחיות אז מחזיקה לך &&&&& לטיפול מוצלח ומנצח אז לא לשכוח לעדכן שלך גלית

07/12/2006 | 12:53 | מאת: קארין

תודה בנות נפלאות. קבעתי תור היום לאחות בקופ"ח להזרקה אבל עדיין לא החלטתי אם להתחיל או לא.

07/12/2006 | 12:58 | מאת: קארין

ההודעה הקודמת ברחה לי לפני שסיימתי. אני מאוד מודאגת מכל הסיפור הזה. ועד הדקה האחרונה לא יודעת מה העשה. אבל באמת תודה לכן, אם אמשיך בטיפול אשמח להתייעץ ולקבל חיזוקים. תודה תודה תודה.

ואני כל כך מאושרת. אוי כמה זמן לא רקדתי. הלכתי לחוג לג'אז והיה לי כל כך כיף. ובכלל אני מרגישה יותר טוב. מחר בדיקות ביוץ ואוטוטו המוקפאים יוצאים מהכפור. לילה טוב ושיהיה לכם סוף שבוע נעים!!!

07/12/2006 | 09:48 | מאת: נועה מ.

כל הדרך אל האושר יקירתי! גם הם ירקדו לך בבטן :-) יום נפלא, נועה.

בריקוד מהכפור אל הבטן,להתנחלות ממושכת :)

07/12/2006 | 11:16 | מאת: ריקי

תמשיכי לרקוד ולחמם את הבטן לקראת המוקפאים נשיקות וחיבוקים ריקי

06/12/2006 | 22:26 | מאת: דורה

13 ביציות! וכל מה שאני רוצה זו חביתה אחת ודי! החזרה ביום שישי. מחר ישלחו לי ד"ש מהמעבדה ויעדכנו אותי בשלום הבנות. תודה ענקית על כל העידוד והתמיכה שלכן. זה כל כך עוזר!!!!!!!!!! שלכן, דורה.

06/12/2006 | 22:31 | מאת: לי

קוקוריקו תרנגול - ביצים ביצים! סתם התבדחתי לקראת סוף שבוע. דורוש גם אני לקראת החזרת מוקפאים בימים הקרובים. זהו אני ואת בהיריון הפעם! ברור? לילה טוב מתוקתי!

07/12/2006 | 01:04 | מאת: ניני

יפה מאד ממוש, ועכשיו להתכונן למשימה האמיתית, מדגרה לתשעה חודשים. יאללה לעבודה}{}{}{}{

07/12/2006 | 07:55 | מאת: דניאל

איזה יופיייייייייייייי אני שמחה שעבר בהצלחה ושיש לך מלאי נאה במיוחד!!! עוברים יקרים: הגיע הזמן לבוא הביתה, כבר מאוחר ואמא מחכה (וגם- זה מסוכן להסתובב ככה חופשי בחוץ). אני מקווה שהם ישמעו בקולי כמו שעובי (העובר) שלי שמע בקולך!!! מחכה לעדכונים מרגשים דניאל.

07/12/2006 | 08:45 | מאת: ריקי

יאללה ביציות לעבודה ודירבאלק אם אתן מפשלות מחזיקה לך אצבעות הכי הכי חזק שאפשר נשיקות וחיבוקים ריקי

07/12/2006 | 09:46 | מאת: נועה מ.

וואלה מספר מזל יקירי!!!!!!!! ישר לבר-מצווה הבנות שלך הולכות! ועם פחות איומים לשם שינוי, בייצלך מתוקות חביבות ויקרות! אנא מכן, תתחלקו לכן בנחת, תתרבו ותגדלו, אל תשברו לא ברוחכן ולא בתאיכן, תצרו עוברברים חמודים ומושלמים, בחיאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאת! נישוקים יקירתי, נוחי לך, נועה.

07/12/2006 | 09:47 | מאת: מאי

לא חביתה לא ביצה מקושקשת ולא עלומה בעוד תשעה חודשים אפרוחים מקסימים

07/12/2006 | 11:07 | מאת: עפרה

דורה בהצלחה גדולה ואחרונה, לחשוב חיובי זה חשוב ובסוף זה יבוא לכל אחת. מאחלת לך הריון ממש בימים הקרובים, לא לשכוח תמיכות לבקש זה חשוב מאוד עפרה

07/12/2006 | 13:10 | מאת: מיכל

ההצלחה שלך - ההצלחה שלי ויאללה שנעוף מפה - אל תעלבו חברות!!!!!!!

07/12/2006 | 15:04 | מאת: נועה מ.

מתי שאיבה? כבר היתה????? נשיקות, נועה.

07/12/2006 | 15:32 | מאת: ילדת האוקיינוס

מחזיקה לך 13 אצבעות יקירתי!!! ומהחכה לעדכון הפריות - ואח"כ החזרות, ולבסוף כמובן פסים והקאות (-:

פיורגן - אני כמובן אודיע .............

07/12/2006 | 22:48 | מאת: דורה

העידוד- בין אם בהפחדות ובין אם בחנופה- עובד! וכמובן- התמיכה בי אישית. אתן נפלאות לי! מתנצלת שלא עונה לכל אחת ואחת. למרות שמודה לכל אחת מכן. אני פשוט קצת מעולפת פה מעייפות. עבר עליי יום מסובך ביותר. כתבתי למעלה. לילה טוב יקירות.

06/12/2006 | 21:53 | מאת: פנינה

שלום בנות שאלה לי אחרי 5 טיפולי פוריות קיבלתי תשובה חיובית בבטא אבל הבטא לא עלתה יפה. בכל מקרה, הרופא שלי אמר לי להמשיך בתמיכה כי המצב גבולי. היום הייתי באולטרסאונד. נראה שק היריון קטן ללא דופק. אני בשבוע 5 + 4 ימים. הרופא אמר שנחזור על האולטרסאונד עוד שבוע. האם מישהי עברה דבר כזה? האם יש לי סיכוי?

07/12/2006 | 09:27 | מאת: דניאל

לא עברתי כזה דבר ואני רק רוצה לאחל לך שתהיה לך הפתעה נעימה והריון תקין. דניאל.

07/12/2006 | 11:19 | מאת: ריקי

אני עברתי הריון דומה לפני חודש וחצי גם אצלי ראו בשבוע 6 שק הריון קטנטן בלי דופק אצלי לצערי לא היתה התפתחות ונאלצתי לעשות הפלה ובנוסף היה לי גם הריון מחוץ לרחם- מה שאומר -שני עוברים שלא התפתחו טוב. לא נורא - בפעם הבאה יהיה טוב בטוח לגבייך את חייבת להמשיך להיות אופטימית, עדיין יש סיכוי - למרות שהוא קטן לא לאבד את התקווה - לא כל המקרים מסתיימים כמו אצלי אצלך הבדיקה נעשתה בשבוע 5+4 ועדיין יש סיכוי שתהיה התפתחות אצלי זה היה כבר בשבוע 6+ בכל מקרה הסיכוי להתפתחות טובה עדיין קיימת אצלך ותהיי חזקה וחיובית חיבוק ונשיקות ריקי

07/12/2006 | 11:59 | מאת: פנינה

תודה על תשובתך קצת הדאגת אותי האם לפני האולטרסאונד הכל היה בסדר אצלך? ללא דימומים? אם לא קשה לך לתת לי קצת פרטים לגבייך כדי שאוכל להעריך את מצבי באופן רציונאלי ולהתכונן לבאות תודה

06/12/2006 | 21:15 | מאת: דניאלה

נוריתי יקרה אני ממש ממש לא מרשה לך להתייאש מה פתאום מה קרה??? אנחנו ננצח אני מרשה לעצמי לומר לך זאת כאחת שעברה 4 הזרעות ושלוש הפריות היד נטויה ולא אבל ממש לא נתייאש, נכון? אני בת 42 להזכירך וגם מתורם נכון יש נפילות אבל מתגברים..... גם אני העליתי קילוגרמים מיותרים ולהבדיל ממך החוכמה הגיעה מאוחר והפסקתי לעשן לפני 3 חודשים ובמקביל דיאטה, ואני מרגישה נהדר וגם ירדתי 5 או 6 קילו.... אני ממש ממש מבינה אותך מחזקת אותך הרבה נשיקות דניאלה

07/12/2006 | 15:39 | מאת: נורית

לצערי או לשמחתי רק הזמן יודע >>> עברתי לפרטי ואיני יכולה לעשות טיפולם כמה שאני רוצה. {רק עוד 5 בכללית מושלם} גם כך קשה לי עם כל ההוצאות מסביב + היעדרויות מהעבודה. כך שאין מצב שאני ממשיכה עד אין סוף. ספרי לי איך את מתמודדת עם דיאטה בזמן לקיחת ההורמונים? וכאשר את אחרי אחזרת עוברים? האם את עושה פעילות גופנית ואם כן אז מתי ואיזה פעילות? בכמה זמן ירדת את 5-6 קילו? איזה דיאטה את עושה? בקיצור כל פרט שיכול לעזור לי. אני הייתי אצל דיאטנית שנתנה לי תפריט בעיתי שאני מתקשה לישם עם שעות רבות בעבודה אז כאשר בקשתי להקדים את התור בלבלו לי את המוח יותר מידי, שהחלטתי שאני מותר עליה וחוזר לדיאטות שאיתם ירדתי במשך שנים {אני לא בטוח שהם מתאימות לתקופת טיפולים} אני גם בדיאטה וירדתי 5 קילו בשבועים {אחרי שהתנפחתי מסטרואידים מהטיפול האחרון} אבל עדין יש לי משקל בעיתי יש לציין עדין לא חזרתי למשקל שלפני הטיפול האחרון.... ואיזה דחף למתוק שלא נדע מצרות. מה אני אומר אני מרגישה שאני מסתובבת סביב הזנב שלי...ממש מתוסכלת מהמצב.

06/12/2006 | 17:19 | מאת: שרית

דוקא כן עזרת, תודה על התשובה

06/12/2006 | 22:22 | מאת: דורה

בכיף ובשמחה! ושוב- בהצלחה!

06/12/2006 | 15:36 | מאת: מאי

מה שעשיתי כל היום זה טלפונים ובירורים, נראה לי שהגיע להחליף בית חולים, וזה מה שאני מתכוונת לעשות. אמנם קיבלתי כאב ראש אבל עדיין אופטימית. בסוף יהיה לכולנו תינוק אני מתעקשת להמשיך ברוח האופטימים חיבוק גדול לכולכן

06/12/2006 | 15:47 | מאת: דניאל

ספרי מה ביררת??? לאן את רוצה לעבור? איפה את מטופלת עכשיו?

06/12/2006 | 16:23 | מאת: מאי

עכשיו אני מטופלת בכרמל (חיפה). שייכת לכללית.אני רוצה לעבור לאלישע או לרמב"ם. הבחירה הראשונה שלי הייתה רמב"ם, אבל נראה. הבנתי שעם רמב"ם הכללית עושה בעיות, אבל לא הבנתי למה. את הטיפולים אני לא עושה באופן פרטי. כשהתקשרתי לבי"ח כרמל לבקש סיכום טיפול הם לא היו מוכנים לעשות זאת ללא קבלת בקשה מרופא אחר.הרופאה שלי לא נמצאת היום. האם זה כך גם במקומות אחרים? הפקידה גם לא מוכנה להעביר את הסיכום בפקס אלא אני צריכה להגיע לשם באופן אישי. ואם אני רוצה צילום של כל התיק זה רק בתשלום. זה באמת כך בכל מקום או שסתם מטרטרים אותי?

06/12/2006 | 18:25 | מאת: נורית

את לא בקשת את הדבר הנכון. את צריכה לבקש צילום תיק. הפרוצדורה היא כזאת את חותמת על טופס ויתור סודיות>>> אצלי בברזלי (ממשלתי) כך זה היה ושלמתי 68 שקל וצילמו לי את התיק כל כולל כל מה שעברתי כולל בדיקות וכו'... פשוט הכל את לא צריכה סיכום מחלה או סיכום אחר ואת גם לא חיבת להם דין וחשבון מה את מתכוונת לעשות עם החומר המצולם את יכולה לעשות תערוכה צילומים זה לא עיניים. לגבי רמב"ם מה זה אוהבים או לא אוהבים? תציבי עובדה תתקשרי לשם ובקשי שיקבעו לך תור ושיפקססו לך את הדף של הבדיקות שצריך לעשות {או תבדקי אם הבדיקות שעשית בתוקף} ואז מספר ימים לפני התור תגשי לקופה ותציגי את הזימון לתור ברמב"ם ותבקשי התחיבות ליעוץ {לא לציין טיפולי פוריות! רק התיעצות}. הרופא במחלקה>>> הוא כבר ימלא לך את הטפסים לועד לטיפולי פוריות>>> ואן סיבה שלא יאשרו כי זה בסל הבסיסי>>> אחרת תתעקשי שאת רוצה רק שם. לקופת חולים כללית יש בתי חולים שלה ולכן הם מעדיפים לתת שירותים תחת בית חולים שלהם ולא ממשלתי כי בממשלתי הם צריכים לשלם מלא. אבל הם לא יכולים למנוע ממך לעבור לטיפול בבית חולים במיוחד שהאחרון כשל {שארי את לא בהריון אחרת לא היתי צריכה אותם כלל} את יכולה לבחור כל בית חולים שאת רוצה כל עוד זה לא בית חולים פרטי {וגם אז יש את הכללית מושלם}. בהצלחה. נ"ב תודה על התמיכה.

06/12/2006 | 20:47 | מאת: מאי

התקשרתי לרמבם לבדוק שם אמרו לי שהכללית מעלה קשיים במעבר לרמב"ם, האם ניסית את הדרך שהזכרת ברמבם? לילה טוב?

06/12/2006 | 14:29 | מאת: מיה 2

יקירתי , יצאתי מהמערה , מחפשת קרן של אור או של תקווה ... מקווה שאצלך הכל בסדר, עוד לא קראתי בפורום כלום תוכלי לשלוח לי עדכון וסיכום למה שקרה פה כשלא הייתי ? ובעיקר לגבייך ? מודה לך ושולחת נשיקות, מיה 2 , כן כן זו אני , את זוכרת ?

06/12/2006 | 14:43 | מאת: נועה מ.

יקירתי יש לי עדכון מאד גדול בשבילך..... ביום שני שבוע שעבר הבטא שלי היתה 282, ביום רביעי לפני שבוע 649..... מחכה לשמוע שבוע הבא אם יש קולות ערבים לאזני...... באולטרא סאונד..... יפתי, מה קורה? החיים קצת מסתדרים אני מקווה?????? נשיקות גדולות, ת'געגעתי לאללהההההההההההה נועה.

06/12/2006 | 14:26 | מאת: נועה מ.

את פה?????????? יש לך מחשב לידך?????? אם כן כנסי במיידי למסנג'ר!

06/12/2006 | 14:32 | מאת: מיה 2

נועהההה, איזה קטעים בדיוק כתבתי לך .. אין לי פה מסינג'ר אני בעבודה !!! אנסה לפתוח או להוריד אחד .

06/12/2006 | 14:19 | מאת: דניאל

איך עברה השאיבה?? מקווה שאת מרגישה טוב והתעוררת עם כוחות מחודשים לאפרוחים החדשים.. מחכים לך פה דניאל.

06/12/2006 | 22:21 | מאת: דורה

היתה אחלא שאיבה. קמתי כמו נמרה. אחר כך בבית קצת הלכתי לנוח כי התחילה לכאוב הבטן ועכשיו אני בפוזיציה החביבה עליי לאחר שאיבה- מקופלת... קראתי את העידכון שלך!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!! נשמתי! כמו שאמרתי- הקלאפטעז האלה מבינות רק איומים! איזה יופיייייייייייייייייייייייייייייי!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!! אני רוצה להמשיך בקו הזה ולהודע לעובר שלך- אדוני הפ??צפ?ו?צו?ן, שיהיה לך ברור, הדרישות רק גדלות כשעולים כתה! אנחנו מצפים ממך לתפקד כמו עובר בוגר ולמלא את חובתך בלי קונצים! תשתרש!!!!!!!!!!! בפקודה!!!!!!!!!!!! לאב יה יקירתי, דורה.

בנות חוזרת לעצמי לאט לאט... אחרי טיפול צולע שבכל שלב נראה שזהו מגיע לקיצו בתרם עת. לפני חודש עברתי שאיבה ראשונה באסותא שאבו לי רק 2 ביציות {שברתי סי בכיוון הגרוע>>> מעולם לא היתה תנובה כזאת קטנה} ואז בשלב זה חשבתי זהו לא יהיה מה להחזיר אבל לא יום למחרת התברר 100% הפריות ועוד תקינות אז חשבתי טוב נו הפריות היו אבל לעוברים הם לא יתפתחו וכעבור 3 ימים כנגד כל הסיכוים הם התפתחו ל- 2 עוברים, אחד ללא פרגמנטציה 6 תאים {באיכות מעולה} והשני 8 תאים עם פרגמנטציה {בינוני} בקיצור שנהם התפתחו והיו טובים להחזרה. בשלב זה עשיתי את הטעות הגדולה התחלתי להאמין שהפעם זה כנראה הטיפול המצנח {גם בין היתר קיבלתי תמיכה של פרגניל} אפילו שקיבלתי תשובה שלילית לא ממש האמנתי ומשכתי להרגשתי שאני כן והמחזור סרב להגיע ואז עבר קרוב לשבוע עד שקיבלתי סוף סוף ואז המחזור סירב לעזוב שסה"כ ימים אדומים כ- 10 ימים >>> כיום סוף סוף יומים בלי הדימומים. במשך כל הימים האלו בכיתי שעות רבות וממש התיאשתי כבר אבדתי את האמונה שלי זה יקרה וחושבת לעצמי זהו אחרי 6 שנים של טיפולים שבהם עברתי כבר 16 ניסיונות ללא הצלחה ועוד לבד>>> הגיעה הזמן להודעות שאין ביכולתי ללדת ילדים. רק המחשבה שלא יהיו לי ילדים שרפה כל חלקה טובה בנשמתי ממש מרגישה כמו שבר כלי, כל דבר קטן גורם לי לבכות נהיו לי צלליות מסביב לעיניים מרוב בכי. אתמול החל המפנה... בצהריים תפס אותי חברה בעבודה לשיחה ושתפה אותי על כך שהתיאשתי ואני כל הזמן שתקתי כי מה אני אומר שארי היא לא עוברת את הסיוט הזה ולכן היא לא יודעת על מה היא מדברת. בערב התקשר האלי חברה שיצאה מפגישה אצל פרופסור זיידמן וסיפרה לי איך היא ושהיא התאכזבה מהפגישה >>> אצלה כנראה יש כשל שחלתי ולמרות שהיא רק בת 38 ולמרות כל הגירוי השחלתי היא קיבלה התוצאה היתה מספר קטן של ביציות שבכלל לא היו הפריות מהם וכך לא היו החזרות והיא צפתה שאלי יהיה לפרופסור זיידמן דרך איך לעזור לה, אבל לא. הוא מצידו לאחר שהוא קרא את התיק שלה הוא אמר לה שיש לה כנראה כשל שחלתי למרות שהבדיקות תקינות ובמקרה שלה אולי אפשר לנסות עוד פרוטוקול אחד שעדין לא נוסה עליה אבל בגדול אין ממש למה לצפות... ואז היא אמרה בכפיפה אחת >>>> שאצלי עדין לא הרימו ידים אז למה אני מרימה? ועוד כהנה וכנה דברים לאחר שסימתי את השיחה החלטתי להתקשר לפרופסור זיידמן ולראות מה עושים הלאה....קבעו לי תור 19/12 ויום ראשון אני צריכה לעשות בדיקות. האמת אני כבר לא יודעת מה לחשוב או לעשות שארי עשיתי כבר את כל מה שאני יכולה את כל שלא נדבר על זה שאת כל המשכורת במשך בשנים האלו העברתי לטובת הטיפולים עם הדרך ישירה או עקיפה וכתוצאה מכך אני חייה בצמצום ובדוחק במשך כל השנים האלו...אין לי כוח יותר ואבל מצד שני לא מצליחה לותר על החלום להיות אם במקרה שלי אין דרך אחרת מלבד הביציות שלי, כי על אימוץ אין על מה לדבר מבחינה כלכלית לא נראה לי בר ישום 150,0000 שקל {אימוץ בחו"ל} ובארץ יש כאלו תורים ואם תרומת ביצית יש לי בעיה עם כל זה, לחשוב שאני עושה את הטיפולים עם תרומת זרע אז גם תרומת ביצית אין לי מידע על התורמים מלבד שהם בודקים HIV או מחלות זהומיות אבל לגבי היסטוריה רפאית אין על מה לדבר >>> יכול לצאת לי מהרחם מפלצת...וגם אני לא בטוחה שהבעיה היא הביציות שלי כך אף שאחד לא מבטיח לי שאחרי טיפול אחד או שנים תהיה לי הצלחה עם תרומת ביצית. בקיצור המצב על הפנים. החלק הכי קשה לי בכל סוף טיפול זה הקילוגרמים שצריך לרדת ואני "אספתי" במשך השנים שאני בטיפולים מעל 30 קילו במשקל בשל כל ההורמונים והסטרואידים שקיבלתי במהלך הטיפולים. טוף אם קראתן עד לכן אני מאוד מקווה שלא השרתי יותר מידי יאוש סביבי ויש לציין שאני מאוד שמחה בשמחתן של הבנות שהצליחו להרות במיוחד הבנות שהרון בזמן האחרון כאן בפורום....אבל אצלי ההצלחה שלהן גרמה להבין את מצבי העגום שאני נמצאת בו. היאוש חוגג אצלי. שלכן נורית.

06/12/2006 | 13:47 | מאת: גלית

איך את נותנת לי במשך חודש לשפוך את הלב שלי ואת לא סיפרת לי כלום ממה שאת עוברת מאמי שלי אני חייבת לספר לך משהו אמיתי השבוע שהייתי מאושפזת ישבה לידי מישהי ששמעה מה קרה לי ואיך הייתי מבבואסת אז היא קראה לי ואמרה לי שהיא רוצה לספר לי את הסיפור שלה כדי שאני לא אתייאש ואהיה חזקה האמת שאני ידעתי שגם היא מטופלת IVF אבל אף פעם לא שאלתי אותה למה היא מאושפזת כי אני לא אוהבת להכנס לאנשים לורידים והיא התחילה לספר לי שהיא בת 46 נשואה 9 שנים ונמצאת 8 שנים בטיפולים אין טיפול שהיא לא ניסתה יש לה בעיות בשחלות והיא היתה צריכה להזריק מלא כי היא בקושי מייצרת ביציות בקיצור אמרו לה שאולי היא תצטרך תרומת ביציות בקיצור היא הלכה לד"ר משיח והתחילה טיפול שלא נתנו לו הרבה סיכויים אני לא רוצה לפרט יותר מידי כי לא נעים לי לספר על מישהי אחרת אבל ברוך ה' תודה לאל היא בהריון עכשיו ומסתבר שהיא מאושפזת לשמירה מקווה מאמי שהצלחתי להכניס לך קצת תקווה ובבקשה ממך פעם הבאה שאת לא מרגישה טוב אל תשמרי את זה בבטן ואני מבטיחה לך שאת תהיה אמא בע"ה ה' לא משאיר אף אחד מקופח תאספי כוחות וקדימה לטיפול הבא ותדעי שאת לא לבד יש לך כאן מלא אחיות שאוהבות אותך וחושבות עלייך ומתפללות בשבילך שולחת לך חיבוק חזזזק והרבה אהבה ונשיקות שלך גלית

06/12/2006 | 14:18 | מאת: לי

מאוד מצטערת בשבילך שהסיפור מתארך קצת יתר על המידה. אבל אל נא תפסיקי להאמין. אני בטוחה שתמצאי את הדרך שלך להיות אמא. נושאת תפילה בליבי שהחיים יחייכו אלייך. אבל בינתיים תנסי להעלות איזושהו חיוך על שפתותייך לתקווה לימים יפים יותר. אוהבת ומאחלת כל טוב.

בע"ה את בהריון ברחם!

06/12/2006 | 14:20 | מאת: מיה 2

חמודה שלי, כל כך הרבה כאב וכל כך הרבה צער וציפיות ואכזבות שזה מחייב שיקרה משהו טוב בסוף, בך ובזיידמן אני מאמינה ויודעת שיהיה היריון ותהיי האמא הכי מאושרת בעולם , תחשבי על הפרס הגדול בסוף וזה יתן לך כוח להמשיך וכוח להילחם , ומה נשאר ? אמרתי בך ובזיידמן אני מאמינה ? אז נשאר שגם את תאמיני בעצמך. שולחת לך חיבוק גדול ....ענק ...((((((((((((((((((((((((((((())))))))))))))))))))))))))). מיה 2

מה שלומך יכירתי? תודה על התמיכה שלך נורית.

06/12/2006 | 14:21 | מאת: נועה מ.

מסרבת לתת לשמש שלך לשקוע. כתבתי לך רבות, ואני חושבת שעוד עזרה בכיוון לא תזיק. כל עוד תאמיני, את תנצחי ותגיעי למטרה. אין אין אין דבר העומד בפני הרצון ואין ילד שלא יוולד לאמא שכל כך רוצה אותו! בעיקר את יודעת את דעתי, הפוגה של כמה חדשים לצבירת אנרגיה, טיפול בעצמך ובגדול.... להחזיר קצת לגוף שהתשת כל כך הרבה פעמים. את תראי כמה אהבה הוא יחזיר לך. את כל האנרגיה שנותרה לך כרגע יקירתי, תשקיעי בללמד את גופך ונפשך קצת מרפא. אזני את התזונה, הכניסי עצמך טיפטיפה לפעילות. את תראי איך כל בוקר הופך לקל יותר ואופטימי יותר. לא תאמיני כמה ששני גורמים אלו יכולים להשפיע ולשנות את רוחך לכיוון טוב וחיובי יותר. כשתחזרי לטיפול, תראי איך הגוף יכיר לך תודה. איך את תודי לו בחזרה. שולחת לך כרגיל יםםםםםםםם של אנרגיות וחיבוקים ((((((((((((((()))))))))))) שלך נועה.

וטפו טפו בלי עין הרע...שבוע הבא דופק. &&&&&

06/12/2006 | 15:26 | מאת: מאי

שולחת לך חיבוק גדול וחם, נסי לשמור על אופטימיות גם כשנראה שאין סיבה לכך, זה מה שעוזר לי להמשיך דברים עוד יסתדרו יקירתי

משנה מזל...אצלי זה עדין לא עבד אבל מקווה שלך יש יותר מזל ממני ואצלך זה יעבוד...מחזיקה לך אמבעות.

06/12/2006 | 22:07 | מאת: דורה

אויש, חמודה, נשמע שכל כך קשה לך. אז דבר ראשון אני שולחת לך באקספרס חיבוקים (((((((((((((((((((((((((((()))))))))))))))))))))))))) חמים! ענקיים! מנחמים! ודבר שני, נוריתי, מכל הלב, ממליצה לך לקבל מעט עזרה. מעט דחיפה. מעט עידוד. כדי שתוכלי למצוא את הכוחות שלך מחדש, את השמחה שלך. את הרי יודעת שאין סיבה שתתייאשי, כתבת זאת בעצמך. את כבר עייפה ואת צריכה מילוי דחוף של הבטריות! בכל מקרה ומצב- אנחנו איתך! ((((((((((((((((((((()))))))))))))))))))))) דורה.

מקווה שיש שם מישהו שיכול לחבק אותך ולהיות קרוב אליך. המון חיבוקים ממני!!!!1

06/12/2006 | 11:51 | מאת: מאי

אין לי הסבר מה הסיבה לכך אבל נחת עלי מצב רוח טוב, אולי ננסה לעשות שירשור של מחשבות/תחושות חיוביות? יועיל לכולנו

06/12/2006 | 12:21 | מאת: לי

עצם נוכחותך בפורום ומה שאת מקרינה זו מחשבה חיובית בפני עצמה. ובאמת היום יפה והחיים בכלל יפים. שיהיה לך אחלה סוף שבוע!

06/12/2006 | 12:28 | מאת: ריקי

ואם זה יעזור אני שולחת חיבוק גדול ונשיקה שיהיה יום נפלא לכולנו

06/12/2006 | 13:04 | מאת: דניאל

איזה כיף לשמוע אותך צוחקת ומאושרת. החיים מחייכים אם מחייכים חזרה ואת זה אנחנו צריכות לשמר חזק!!! זה יום טוב להתפנק...מה היית רוצה לעשות ביום שמשי זה??? אולי תנצלי אותו עד הסוף??? וחוץ מזה, בת כמה את??? הייתי רוצה לדעת עלייך עוד קצת...ספרי אם בא לך, שלך דניאל.

06/12/2006 | 13:28 | מאת: נועה ב'

יום מעולה לכל הדעות!!! שרומז גם על המשך שבוע מעולה לא פחות!!! נועה ב'

06/12/2006 | 14:12 | מאת: נועה מ.

על גל חיובי????? בנות בנות בנות, תספגו כמה שיותר שמש וחום, כי לא נראה לי שנשאר הרבה לחורף הזה, ותחממו בטנים ועוברים וביציות, ויאללה לבטאות גבוהות!!!!!!!!! נשיקות, נועה.

רק צריך לרמוז להם שברחם יותר חמים מאשר במקפיא. אז שדרו להם אנרגיות חיוביות, כי אוטוטו הם הולכים להיות אצלי.

06/12/2006 | 10:23 | מאת: דניאל

אני מתרגשת נורא כי יש לי הפרייה תקינה. אני צריכה להתקשר מחר בבוקר שיגידו לי אם לבוא להחזרה מחר או ביום שישי. בבקשה תחזיקו לי אצבעות.... דניאל.

06/12/2006 | 10:38 | מאת: ריקי

המון המון המון בהצלחה בטוח שהפעם זה הפעם נשיקות וחיבוק גדול ריקי

היא הקשיבה לי הביצית שלך!!!!!!!!!!!!!!!! עכשיו עובר יקר: דיר באלאק! רק בהפחדות זה יעבוד - אין לך ברירה אלא להמשיך ולהתחלק, לגדול ולצמוח, ואח"כ לתקוע שורשים עמוקים אצל אמ'שך!!!!!!!!! שמעת???????? &&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&& כל האצבעות דן דן! נועה.

06/12/2006 | 11:02 | מאת: דניאל

התקשרו עכשיו מביה"ח. ההחזרה תהיה ביום 3 (ביום שישי)....שיגדל עוד קצת....איזה מתוק אני אוהבת אותו כל כך..... הוא ממש שומע בקולך, אז תמשיכי.... דניאל. (אמ'שלו).... (-:

06/12/2006 | 11:16 | מאת: לי

יש בך יופי טבעי והתינוק שלך אוהב את זה. אז קדימה תנו לטבע לנצח! שתהיה החזרה אחרונה וחביבה לכבוד השנה החדשה. אצבעותיי מוחזקות בשבילך תמיד תמיד!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!! באהבה ממני - לי

06/12/2006 | 12:50 | מאת: דניאל

איזה ברכה מקסימה כתבת...קסם הולך עם קסם אין מה לעשות.... נשיקות, אהבה ויופי נשלחים אלייך עטופים בסרט.. באהבה דניאל.

06/12/2006 | 12:52 | מאת: גלית

עכשיו הגעתי ואני רואה את החדשות המשמחות אני מחזיקה לך &&&&&&&&&&&& שהכל יהיה בסדר הפעם. שמחתי להכיר אותך אתמול ומקווה מאוד שההרגשה שלי לא מטעה אותי כמו אצל נועל'ה מהתחלה ברוך ה' הרגשתי שזה הולך להצליח אני מקווה שגם אצלך הכל ילך בסדר ממשיכה להתפלל בשבילך עד התשובה החיובית בע"ה אוהבת גלית

06/12/2006 | 08:22 | מאת: ילדה יפה

אני אתחיל מהסוף: לאחר איחור של שבועיים,עשיתי בדיקת הריון ביתית ויצא חיובי. אין לי שמץ של מושג איך זה קרה, אספר בקצרה את בעיותיי: בת 30, ללא ילדים,בטיפולי IVF שנתיים,7 הפריות,בעיות אצל שנינו, אצלי 2 החצוצרות חסומות,אצל בעלי אין תנועתית.בנוסף לזה, רירית שלא עוברת את ה5 מ"מ. הטיפול האחרון היה אמור להיות טיפול מוקפאים על בסיס טבעי ללא כדורים, הטיפול הופסק באמצע,כי הרופא אמר שפיספסנו את הביוץ,הוא אמר לי לחכות למחזור שהיה אמור להגיע ב 20.11 ואז נתחיל מחדש. לפני שבועיים התחלתי במקביל גם רפואה סינית+שינוי תזונה. המחזור איחר בכמה ימים והמטפל(ברפואה הסינית) אמר לי שזה הגיוני בגלל שינוי התזונה.. חיכיתי עוד כמה ימים.. ואתמול כבר לא יכולתי: אמרתי שמשהו כאן לא בסדר..קניתי בדיקת הריון,והיום בבוקר יצא חיובי וממש 2 פסים כהים מאוד מאוד.. אין לי שום תחושה של הריון (פעם הייתי בהריון שהסתיים בשבוע 9),לא כואב החזה אין לי בחילות,אני לא עייפה,שום מיחושים בבטן.... אני אובדת עצות:טוב,כמובן שמחר על הבוקר אני אעשה בדיקת דם.ובנוסף תכף ואקנה עוד ערכה,בשביל להסיר את הספק (מחנות אחרת ובעיר אחרת:) ). מנסיון שלכן, מה אתן אומרת??

06/12/2006 | 08:40 | מאת: אחת

מזל טוב תעשי בטאאאאאאא

06/12/2006 | 09:48 | מאת: גלית

בחיים הכל יכול להיות ויש ה' בשמיים שעושה ניסים אז כנראה שאת בהריון וקצת קשה לך להאמין כי לא חשבת שאת יכולה להקלט טיבעי אני מציעה לך לעשות בדיקת דם וללכת לרופא שלך . אני מקווה מאוד שזה נכון ומחזיקה לך &&&&&&&&&& שהבדיקת דם תראה שזה אכן נכון ואל תשכחי לעדכן שולחת לך חיבוק בהצלחה!!!!!! גלית

06/12/2006 | 10:38 | מאת: דניאל

זה החלום של כולנו נראה לי...לקום יום אחד ולגלות: "אוי מאחר לי, אולי אני בהריון?!" אני ממש מקווה שהבדיקה אישרה סופית את ההריון..יווווווו זה פשוט ע נ ק!!! תשמרי על ההריון הזה מכל משמר, תעדכני, דניאל.

06/12/2006 | 10:54 | מאת: נועה מ.

שקיבלת מתנה עוד יותר יפה!!!!!!!!! מכירה מקרוב סיפורים זהים לשלך, הרבה בעיות, הרבה טיפולים ודווקא בהפסקה, נכנסו להריון! מחזיקה לך אצבעות שאכן את בהריון תקין ויפה שיחזיק ארוך ארוך! נועה מ.

06/12/2006 | 11:33 | מאת: מאי

הפתעה נעימה על הבוקר, מזל טוב ילדה

06/12/2006 | 13:34 | מאת: נועה ב'

מחזיקה אצבעות ממש חזק! לא שחוויתי, אבל נראה לי הגיוני שץחושות חכולוץ להשתנות בין הריון להריון (??). בדרך אגב - לאיזה מטפל סיני את הולכת? נועה ב'

07/12/2006 | 05:06 | מאת: ילדה יפה

בוקר טוב, אני הולכת להומיאופאת,שהוא גם מדקר סיני. בגלל בעיית רירית.הם מתמקדים בדיקור באיזור הבטן וחימום הבטן.

05/12/2006 | 23:48 | מאת: גלית

את הדבר הכי מבאס שכחתי לספר לכן עכשיו אסור לי לעשות טיפולים 3 חודשים ואסור לי בכלל לנסות להכנס להריון 3 חודשים מזה התבעשתי רציתי צי'ק צא'ק להתחיל שוב טיפול אבל מהאני יעשה לא נורא כל עקבה לטובה לילה טוב ומקווה שלפחות אצלכן החדשות יהיו הרבה יותר טובות . נועל'ה מה קורה לא הפסקתי לחשוב עלייך איך הולך ? אני מקווה שהכל טוב ומשעמם אז שיהיה רק טוב שולחת נשיקות וחיבוקים לכולכן ותודה על הדאגה

05/12/2006 | 23:51 | מאת: לי

3 חודשים זה זמן לקחת נשימה ארוכה ולנוח קצת מכל הבלגן. אני בטוחה שזה יעשה לך רק טוב. הזמן עובר מאוד מהר. בת כמה את? לילה טוב ותרגישי טוב

06/12/2006 | 06:31 | מאת: אחת

אני מבינה את התסכול כשיהיה לך קצת יותר כוח וחשק אשמח אם תספרי איך הדברים התגלגלו והאם יש אשמה לרופא שאמר לך להפסיק עם התמיכה למרות שהבטא עלה יפה בכל מקרה תרגישי טוב ותתעודדי. בסוף יהיה נפלא. אין מצב שלא.

06/12/2006 | 10:43 | מאת: דניאל

אין לי ספק שאחרי טראומה שהגוף עובר חייבים להקשיב לו ולעזור לו להחלים...זה הכי חשוב. תנצלי את הזמן הזה, שאת יודעת ששום רעל לא נכנס לגוף שלך, את לא מחוייבת לקום בבוקר לבדיקות, את לא צריכה לראות אף רופא...פשוט תיהנה מהזמן הזה בלי בתי חולים. תעשי חיים, שופינג, מסז'ים, תיהנה מלשבת בבית מכורבלת עם שתייה חמה, תכתבי לנו מהרהורי ליבך, ופשוט הסירי דאגה מליבך. תמיד תחשבי שהיצלת את הגוף שלך בזמן ועכשיו את מודה לו ונותנת לו לנוח.. אז עוד 3 חודשים: SO WHAT אולי המנוחה הזו תעזור לך להיקלט מהר יותר בהמשך.... יהיה בסדר!!! דניאל.

06/12/2006 | 10:51 | מאת: נועה מ.

כפרה שלי, את לא הפסקת לחשוב עלי??? אני לא הפסקתי לדאוג לך! ממוש, קחי ת'זמן, הגוף עשה חזרה גנרלית שיצאה לו טוב מדי, רק פספס קצת במיקום התאורה על הבמה, אז העוברון קצת הלך לאיבוד... לא נורא, פעם הבאה כבר תהיה תאורה נכונה והשרשה בינגו!!!!!!!! אני - בסיידר גמור, עדיין עם נזלת (אומרים שזה סימפטום שכיח), ציצ נפוח, שחלות עדיין נפוחות ודואבות (הן עדיין חושבות שהן מאכילות 32 ולא 2...) אבל מרגישה טפו טפו מצויין. מחכה לשמוע שבוע הבא קולות נעימים :-) חזקי ואמצי יקירתי, את הולכת לדפוק הופעה יפה בפעם הבאה! נשיקות, נועה.

06/12/2006 | 11:19 | מאת: ריקי

אני מסכימה עם כל מילה של נוע'לה שלנו אני עברתי הריון מחוץ לרחם לפני קצת יותר מחודש ואצלי זה היה קשה, החצוצרה התפוצצה וכרתו אותה. הטיפ שלי בשבילך הוא פשוט לנוח, להיות רגועה ולפנק את עצמך הרבה, תאמיני לי זה מה שאני עושה וזה שווה הרבה, אגב, ככה הזמן עובר מהר יותר והטיפול הבא מתקרב יותר.... המנוחה רק תעשה לך טוב, אני מרגישה את זה על בשרי בקרוב מאד שתינו נשים הכל מאחורנו ונמשיך הלאה עם בשורות טובות כמו שאנחנו מיחלות לעצמנו. נשיקות וחיבוקים ריקי

05/12/2006 | 22:25 | מאת: לי

איך זה שלא קיבלת תמיכה אחרי החזרת עוברים? הבנתי שתמיד נותנים תמיכה אחרי או שאני טועה? איך היה בבדיקה, יש תוצאה? שיהיה לך המשך שבוע קסום לילה טוב!!!

06/12/2006 | 00:01 | מאת: מאי

לא קבלתי תמיכה.ואני לא יודעת אם תמיד מקבלים גם לי היה נראה שכן. אבל הרופא החליטה שלא. גם תוצא כבר יש. קטן מ-3. תודה על הדאגה לי ולילה טוב

06/12/2006 | 00:07 | מאת: לי

מצטערת לשמוע על התשובה השלילית. למרות שהיית ערוכה לזה, אני מניחה שזה עדיין קשה לראות את זה בתוצאת הבדיקה. אבל אני בטוחה שאת תתגברי על זה מהר ותמשיכי הלאה. בקשר לתמיכה כדאי שתשאלי למה הרופאה לא רצתה לתת לך. וכדאי שתבררי את העניין הזה. אני לא ממש מעורה בזה. אבל לפי מה ששמעתי וטיפול הפריה שעברתי הבנתי שתמיד נותנים שזה חלק מהטיפול. בכל אופן תרגישי טוב ושיהיה לך המשך הכי קל שאפשר. שולחת לך חיבוק וים עידוד להמשך הדרך. לילה טוב יקירתי

שלום לכולן! אני צריכה לעבור היסטרוסקופיה בעוד מס' ימים ואני בהיסטריה (חחח...). אשמח לכל אינפורמציה רלבנטית, בעיקר במה שקשור לחוויה ולרמת הכאב. אני עוברת את הבדיקה באיכילוב. הרופא אמר שתהיה הרדמה, לא מלאה, אלא "טשטוש", כאשר יתכן שמהיסטרוסקופיה אבחנתית יתפתח לניתוחית- בהתאם למה שיראו שם... שאלותי: 1. האם למישהי יש נסיון עם היסטרו' באיכילוב? איך היה? איזה רופא מומלץ (עד כמה שאפשר לכוון...) 2. אם מישהי עברה את הבדיקה עם טשטוש- האם יתכנו כאבים גם עם הטשטוש? האם נשארים ערים או כאילו ישנים? 3. כמה זמן לוקחת הפעולה +-? 4. האם יש סיכוי שיסכימו לחברה או בן זוג להיכנס איתי לבדיקה (שמתבצעת בחדר ניתוח), לפחות בהתחלה עד שההרדמה תעבוד? 5. טיפים או המלצות כלליות? תודה מראש

היי לך שרית אני רואה שעדיין לא ענו לך אבל גם אני לא ממש יכולה לעזור. עברתי שתי הסטרוסקופיות. שתיהן בקופה. שום טשטוש לא קיבלתי. כאב אבל היה נסבל. בעיקר מפני שהבדיקה קצרה למדיי, ככל הזכור לי (והזיכרון שלי הוא לא משהו. תשאלי פה את כולן...) לא אורך יותר מעשר דקות. בהצלחה ושיהיה קליל, דורה.

05/12/2006 | 18:40 | מאת: דניאל

אני מאחלת לך שאיבה קלה ומוצלחת. שתהיה לך תנובה רעננה ויפה THIS IS YOUR TIME תהיי רגועה ולא לשכוח לעדכן נשיקות @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ דניאל.

05/12/2006 | 18:58 | מאת: ניני

שאיבה מוצלחת דורתי, איזה מזל שלא את אחראית על השאיבה, עוד היית מתבלבלת ושואבת לעצמך בטעות משהו אחר, ואז מגלה שבעצם זה היה מה שצריך לשאוב;) סתם נוווווו........עדכני כבר! בהצלחה}{

05/12/2006 | 20:11 | מאת: ריקי

הי מותק מתגעגעת אלייך, מאחלת לך שאיבה ביציות קלילה עם ביציות שיניבו תוצאות מדהימות מחזיקה לך אצבעות חזק, חזק נשיקות וחיבוקים ריקי

05/12/2006 | 23:34 | מאת: דורה

תודה ממו'ש, אם אני הייתי צריכה לשאוב בטח הייתי שואבת לעצמי את הלבלב.. בימים האחרונים המוח שלי לא ממש מחובר אליי. מצד שני, זה דיי מתקבל על הדעת- יש עליי עומס עצום בעבודה, אבא עדיין מדשדש בהחלמה ובעלי היקר עבר היום ניתוח לתיקון מחיצה סתומה באף. מסכן, כולו מעוך ומנופח. העיקר שמחר הזרעונים יהיו נמרצים וחתיכים! וודאי שאעדכן! שלך, דורה.

05/12/2006 | 23:30 | מאת: דורה

תודה, תודה, תודהההה. אעדכן כמובן, לילה טוב יקרתי.

05/12/2006 | 18:06 | מאת: ממשיכים הלאה,וכאן אני צריכה מידע

מהשיחות בפורום שרובכן מאיזור המרכז,ובכל זאת אם יש לכן מידע לגבי מרפאות הפוריות של אלישע ורמב"ם אשמח לקבל. אני חושבת שהגיע הזמן להחליף מרפאה. תודה

05/12/2006 | 18:06 | מאת: מאי

יש כאן כבר מאיה אז לא נתפוס ה את הניק

05/12/2006 | 17:05 | מאת: נועה מ.

עם הדקא - או כל מדכא אחר, ממשיכים לאורך כל הגירוי, עד לזריקת האוביטרל. בהצלחה! נועה.

05/12/2006 | 17:35 | מאת: ניני

מיכלוש, כנראה זה דיכוי קצר, ואז הוא נמשך במקביל לגירוי... בהצלחה((()))

05/12/2006 | 18:13 | מאת: מיכל

תמיד זה היה זקא 10 ימים ואח"כ חצי דקא ופיורגן עכשיו הוא אומר דקא שלם...

05/12/2006 | 14:10 | מאת: גלית

היי בנות מה שלומכן? מקווה שאתן בסדר אני צריכה להתעדכן אבל קודם אני יעדכן עכשיו השתחררתי מבה"ח היה לי הריון מחוץ לרחם ולכן אישפזו אותי ביום שישי נתנו לי זריקה כדי שזה ירד והיום עשו לי בטא והיא ירדה ל-100 אז שחררו אותי ואני במעקב אני מזה שמחה לחזור אין לכן מושג איך התגעגעתי אליכן כל הזמן חשבתי איך השארתי אתכן במתח. אז אני שמחה לחזור ועכשיו עידכנתי ואני צריכה לחזור אחורה להתעדכן אז ביי אוהבת אתכן ותודה רבה על הדאגה

05/12/2006 | 14:13 | מאת: TJ,

גליתוששששששששש יופי שחזרת ספרי לנו אח"כ בפירוט איך הדברים התגלגלו דאגנווווווווווווווווו

05/12/2006 | 14:40 | מאת: ריקי

שמחה מאד שהכל בסדר אצלך גם אנחנו התגעגענו אלייך מחבקת אותך חיבוק גדול ומאחלת לך שבפעם הבאה יהיה הריון תקין שלך ריקי

05/12/2006 | 14:59 | מאת: דניאל

שמחתי לראות אותך היום..וטוב שאת בבית... תשמרי על עצמך דניאל

05/12/2006 | 15:08 | מאת: נועה ב'

מקווה שלא היה יותר מדי מגעיל... מחזיקה עצבאות בשביל הפעם הבאה. נועה ב'

05/12/2006 | 17:02 | מאת: נועה מ.

טוב לשמוע שהכל הסתיים בשלום! באמת באמת שדאגנו! צר לי לשמוע שזה היה הריון מחוץ לרחם, ומקווה שזה דווקא סימן טוב לבאות, שאם זה נקלט אז הבא יקלט כמו שצריך!!!!!!! נוחי לך, תאגרי כוחות, ויאללה לסיבוב המנצח! ((((((((חיבוק גדול)))))))) נועה.

05/12/2006 | 17:36 | מאת: ניני

שמחה שאת אחרי ואת נשמעת חיונית ומלאת מרץ להמשך הלאה(((()))) בתקווה שזוהי התקלה האחרונה בדרך אל האושר}{}{

05/12/2006 | 22:28 | מאת: לי

מצטערת לשמוע שכך הדברים התפתחו. תרגישי טוב ותאזרי כוחות להמשך. שולחת לך חיבוק גדול ואוהב((((((())))))

05/12/2006 | 23:27 | מאת: דורה

מתוקה, באמת דאגנו כבר.. מסתבר שבצדק! מאחלת לך החלמה מהירה וחזרה מהירה לטיפולים, כי הנה- הסתבר שאת יכולה להכנס להריון! נשיקות וחיבוקים, דורה.

05/12/2006 | 12:56 | מאת: דניאל

הכל בסדר!!! יש ביצית מקסימה שמחכה להפרייה, ומחר אדע מה קורה איתה... תשדרו לה אנרגיות חיוביות...אולי זה יעזור....(-: באהבה דניאל

05/12/2006 | 17:38 | מאת: ניני

שולחת לביצית המתוקה גלים וצרורות מנצנצים של אנרגיות חיוביות((((())))) יאללה מספיק, הריון}{}{}{

05/12/2006 | 18:44 | מאת: דניאל

אני מרגישה את הגלים עד כאן... תודההההה דניאל@

05/12/2006 | 17:57 | מאת: מאי

לביצית המקסימה שלך, הרבה הצלחה יקירה

05/12/2006 | 17:57 | מאת: מאי

לביצית המקסימה שלך, הרבה הצלחה יקירה

05/12/2006 | 18:46 | מאת: דניאל

איזה כיף לייייייי אחלה משלוח, שולחת בחזרה כח ואופטימיות דניאל

05/12/2006 | 22:29 | מאת: לי

05/12/2006 | 23:25 | מאת: דורה

איזה יופי!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!! כפיים לביצית המתוקה!! מצפה ממנה לגדולות ולנצורות! אנרגיות חיוביות בתוספת רוח גבית מעיר הקודש: ~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~ אוהבת, דורה.

06/12/2006 | 10:34 | מאת: דניאל

תודה... דוריס, הרוח מעיר הקודש מה זה נעימה.......(-: (-: (-: מתה עליכן דניאל

05/12/2006 | 10:21 | מאת: ריקי

חזק, חזק, חזק נשיקות

עם בשורות טובות. תרגישו טוב. בהצלחהההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההה!

05/12/2006 | 12:50 | מאת: דניאל

היי, אני אחרי שאיבה, הייתה ביצית, הכל עבר מצויין וחלק.. מחכים למחר לראות מה עלה בגורל... אני אופטימית.. אוהבת אתכן דניאל.

05/12/2006 | 12:53 | מאת: ריקי

ממשיכה להחזיק אצבעות נשיקות, חיבוקים והמון המון אהבה תמשיכי עם האופטימיות, זה שווה אוהבת ריקי

05/12/2006 | 12:57 | מאת: נועה מ.

יופי יופי יופי!!!!!!! ביצית הלו הלו אם את שומעת, עבור, נא לא ל-פ-ש-ל!!!!!!!!!!!!!!! עיני כל הפורום נשואות אלייך!!!!!!!!!! אצבעות כולנו מוחזקות עלייך &&&&&&&&&& (אין לך ברירה אלא להפגיז הופעה!) נשיקות, נועה.

06/12/2006 | 00:27 | מאת: דורה

אתן מקסימות ומחממות לי את הלב! תודה ענקית!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!

05/12/2006 | 07:15 | מאת: אחת

לפני כשבוע גלית הופנתה למיון מאז לא ראיתי שהיא כתבה כאן אני דואגת לה מישהי שמעה ממנה אולי במסנג'ר או באפיק אחר? רק כדי לדעת שהיא בסדר

05/12/2006 | 08:29 | מאת: ריקי

לא שמענו ממנה מאז ובאמת זה מדאיג

05/12/2006 | 11:51 | מאת: לי

עדכני אותנו מה קורה. אנחנו דואגות לשלומך. מקווה שהכל בסדר. מחכה לשמוע ממך

05/12/2006 | 12:52 | מאת: דניאל

היי, פגשתי היום את גלית היא בסדר גמור, היא שוחררה היום מביה"ח ועומדת לכתוב לכן. סיפרתי לה על ההתעניינות.... דניאל.

04/12/2006 | 22:07 | מאת: מאי

נראה שבמהלך הטיפולים הדבר היחידי שאפשר לסמוך עליו הוא המחזור שלי. אפילו בבדיקה של מחר כבר אין צורך (פרט לדרישת המרפאה בבדיקה). עצוב אבל צריך להתחיל לחשוב קדימה, אין הרי ברירה. לילה טוב.

04/12/2006 | 23:45 | מאת: לי

אני כל-כך מזדהה עם ההרגשה הזו שלך, שהמחזור מגיע ועוד מבקשים לעשות בדיקה. אבל תמיד זה משאיר עוד תקווה קטנה בלב אולי זה לא מחזור. אז אולי יש לך עוד סיכוי קטן, ואם לא הפעם אז בטח בקרוב זה יקרה. מאחלת לך שהדרך אל האושר תהיה הכי קצרה שאפשר. שולחת לך חיבוק גדול ומתפללת בשבילך. לילה טוב!!!

05/12/2006 | 01:55 | מאת: נעמה

לא נורא, פעם הבאה תצליחי יותר

05/12/2006 | 09:33 | מאת: מיכל

05/12/2006 | 10:46 | מאת: נועה מ.

אין הרבה מה לכתוב כשהמחזור מגיע. רק מצטטת את ניני: עוד חודש פחות בטבלת יאוש להריון המיוחל! שולחת לך חיבוקים חמים ושהאור של חנוכה יביא את זה שבקצה המנהרה! ((((((((((())))))))))))) נועה.

05/12/2006 | 17:40 | מאת: ניני

מצטערת ממוש ועדיין מבקשת, לכי לעשות בדיקת בטא ואל תפסיקי תמיכה עד שיהיו לך תוצאות סופיות(((())))

05/12/2006 | 17:52 | מאת: מאי

תודה על החום, והאמפטיה,אתן באמת עוזרות אמנם עשיתי בדיקה אבל אני באמת יודעת שאין הרבה לצפות ממנה. בקשר לתמיכה ניני עשו לי החזרה בלי תמיכה.

05/12/2006 | 23:20 | מאת: דורה

כזה חרבון. גם המחזור שלי הוא כמו שעון שוויצרי מטורף. שולחת אליך חיבוקים ומקווה מאד שהטיפול הבא יהיה האחרון!!!!!!!!! (((((((((((((((((()))))))))))))))))))))) דורה.

06/12/2006 | 00:06 | מאת: מאי

לתשעה חודשים. אח"כ הוא יכול להמשיך לתפקד :)

04/12/2006 | 21:47 | מאת: לי

דורה יקרה, ראיתי שמחר השאיבה. אז בהצלחהההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההה אין לי מילים להגיד לך כמה אני רוצה שתצליחי ובטוחה שתעשי זאת בגדול. עוטפת אותך בהמון אהבה ואנרגיות. אז קדימה מחכה עוד שבועיים לבטא מוארת לכבוד חנוכה. אוהבת אותך מאמי וחושבת עלייך תמיד!

05/12/2006 | 23:18 | מאת: דורה

המון המון תודה יקרה שלי, החיבוקים והחום מחזקים ומעודדים ונותנים לי המון כוחות! אינשאללא, אהפוך לפנסיונרית של הפורום.. שלך, דורה.

04/12/2006 | 19:59 | מאת: מאי

היי אני יודעת שלחק מכן זה ישמע מטורף אולי, אבל תהיתי אם יש לכן מושג, האם חשיש פוגע בפוריות של האשה. אני מנסה להכנס להריון כ-7 חודשים (אחרי 11 שנה של גלולות), מדי פעם מעשנת קצת, רציתי לדעת האם אולי קיים קשר בין השניים. תודה וסליחה אם זה פוגע במישהו..

04/12/2006 | 20:15 | מאת: ניני

היי מאי, אני מעתיקה לך כאן משהו שמצאתי מהאתר של הרשות למלחמה בסמים. כמובן שיש להם אינטרס למנוע שימוש בסמים ... ======================= אם מישהי בהריון ומעשנת מריחואנה האם יגרם נזק לתינוק? רופאים מייעצים לנשים בהריון לא להשתמש בסמים מכיוון שהן עלולות לגרום נזק לעובר המתפתח. מספר מחקרים מדעיים מצאו שתינוקות שנולדו למשתמשות במריחואנה היו נמוכים יותר, בעלי משקל נמוך מהממוצע והיו בעלי ראשים בגודל קטן יותר מאשר כאלו שנולדו לאמהות שלא השתמשו בסם. תינוקות קטנים יותר הם בעלי סיכוי גבוה יותר לפתח בעיות בריאות. קיימים גם ממצאי מחקר המראים קיומן של בעיות במערכת העצבים אצל ילדי אימהות שהשתמשו במריחואנה. ====================== אני לא יודעת מה לענות לך. למיטב ידיעתי אין מחקרים מקיפים בנושא, ואם את באמת רוצה מידע על מחקרים רפואיים עדכניים אולי שווה לבדוק בקו המידע לתרופות, על אף שזו לא תרופה. אם לא תמצאי מידע אולי שווה פשוט לוותר על זה למשך תקופת הטיפולים+הריון, ולו רק כדי לישון בשקט.... בהצלחה()

04/12/2006 | 20:49 | מאת: ילדת האוקיינוס

דווקא מאוד הגיונית, והחשש שלך בהחלט מוצדק: עישון חשיש אכן פוגע בפוריות, ואם את מעוניינת להרות וגם ללדת תינוק בריא (זה עוד משהו שרצוי לחשוב עליו...) כדאי מאוד להפסיק לגמרי. אגב, גם עישון סיגריות רגילות מזיק. ועוד אגב: 11 שנות הגלולות בעברך דווקא לא פוגעות בפריון, אבל הן כן מסוגלות לשבש את המחזור למשך תקופה של עד כשנה, שבמהלכה אמנם את יכולה להרות, אבל יתכן שיהיה לך קשה יותר לאתר את הביוץ במקרה של אי-סדירות. בהצלחה!

04/12/2006 | 18:39 | מאת: דיסקו

שמעתי על תוסף תזונה שניקרא ויטמייל לשיפור איכות הזרע. האם מישהי שמעה על כך ? בעל שניסה והיו תוצאות? התקשרתי למדיקל קר ושם אמרו לי שזה עולה 350 ש"ח, משהי יודעת אם ניתן לקנות יותר זול? תודה על העזרה

04/12/2006 | 20:19 | מאת: ניני

היי דיסקו, אני לא מכירה את התכשיר הספציפי, אבל מאמינה באופן כללי שצריך להיות מאד ביקורתיים בשימוש ובחירה בתכשירים המצויים בקטגוריית ה"תוספי מזון", משום שהם אינם נמצאים בפיקוח רפואי ולא תמיד ברור מה באמת המינונים הקיימים בתכשיר, והאם הם נבדקו. זו גם הסיבה למחירי העתק.מבחינתי זה בבחינת כבדהו וחשדהו. לטעמי אם כבר הולכים על כיוון טבעי כדאי לגשת למטפל בשיטות טבעיות, לעבור את האבחנה אצלו ולקבל טיפול ספציפי מתאים. שיהיה בהצלחה ועדכני!

04/12/2006 | 21:06 | מאת: ילדת האוקיינוס

שלום לך, גם אני לא שמעתי על התוסף שהזכרת, וכמו ניני - גם אני די חושדת בתוספי מזון ממקורות לא ידועים. לגבי שיפור איכות הזרע, שמעתי שיש כמה ויטמינים ומינרלים (נדמה לי שויטמין C ואבץ הם שניים מהם), שנחשבים כמסייעים לשיפור איכות הזרע. לדעתי הדרך הבטוחה ביותר לצעוד בדרך הזו עם מינימום סיכונים היא לקנות מולטי-ויטמין של חברה ידועה ומוכרת ולקחת אותו - כאן מדובר בתוסף כללי של ויטמינים ומינרליים שהסיכון הכרוך בלקיחתו (אם באמת קנית משהו של חברה מוכרת) קטן בהרבה מרכישת תכשיר לא מוכר. בהצלחה!

04/12/2006 | 17:38 | מאת: מאי

לאחר שכבר הספדתי את מחזור הטיפולים הזה, אני עדיין צריכה לעשות בדיקת דם. ההחזרה הייתה ביום רביעי לפני שבועיים,בבית החולים ביקשו ממני להגיע מחרתיים ,לבדיקת הדם.במקום לנסוע עד לחיפה החלטתי לעשות את הבדיקה מחר בקופת החולים, אני חושבת שיום אחד מוקדם יותר לא ישפיע, ביחוד כשההחזרה נעשתה ללא כל תמיכה הורמונלית (לא לפני ולא אחרי)

04/12/2006 | 17:43 | מאת: ריקי

למרות שאת כבר הספדת את מחזור הטיפולים הזה אני עדיין מחזיקה לך אצבעות לנס חנוכה קטן ומפתיע לא כדאי לאבד לגמרי את התקווה גם למחזור הטיפולים הזה עד לבדיקת הדם חבוק חזק ואמן שתופתעי מחר שלך ריקי

04/12/2006 | 18:22 | מאת: דניאל

מאחלת לך הפתעה נעימה.. דניאל

04/12/2006 | 20:20 | מאת: ניני

אני תמיד בעד בדיקות בקופה וגם בעד היום לפני. קחי בחשבון שאם שלילי צריך לחזור על הבדיקה כי עדיין טיפה מוקדם... יאללה תפתיעי את עצמך(((())))

04/12/2006 | 20:43 | מאת: ילדת האוקיינוס

למה הספדת?? מחזיקה חזק את כל האצבעות ומחכה לעדכון משמח!

04/12/2006 | 17:13 | מאת: מיכל

איתכן אני מתייעצת, חושבת, מקשיבה ומפנימה. זאת לא קלישאה. אתן עוזרות לי לעבור את היום, את השבוע את הטיפול. תודה על ההקשבה, על הסבלנות ועל האצבעות!!!!!!! בהצלחה לדורהלה ולדניאל מחר. אני בינתיים מתחילה היום עם פיורגן. שלכם אני

04/12/2006 | 17:39 | מאת: ריקי

אני שמחה שאת מרגישה יותר טוב כשאנחנו מעודדות אותך שתדעי לך שגם אני מרגישה ככה מאז שאני בפורום הזה ואני אשמח לשוחח איתך ולעודד אותך בכל עת נשיקות וחיבוקים מי יתן והחלום שלנו להיות אמאהות יתגשם ממש בקרוב שלך באהבה ריקי

04/12/2006 | 21:44 | מאת: לי

בהצלחה גם ממני. תחשבי חיובי ותני לכל הטוב שבך לצאת החוצה ולעטוף אותך. אני בטוחה שאת תצליחי ובקרוב. מאחלת לך שחג האורים יביא אלייך הרבה אור. שולחת לך חיבוק ענק!

04/12/2006 | 17:58 | מאת: נועה מ.

לכולנו יותר טוב שאנחנו פה :-) בהצלחה עם הפיוריגון, את כבר ממש קרובה.... תזכרי, שנת הכלב, השנה שלנו! ((חיבוק)) נועה.

04/12/2006 | 20:31 | מאת: ניני

&&&&&&&&&&&&&& לטיפול אחרון מנצח&&&&&&&&&&&&&&

04/12/2006 | 21:07 | מאת: ילדת האוקיינוס

05/12/2006 | 23:09 | מאת: דורה

בהצלחה יקירתי, גם בשבילי הפורום הזה הוא פעמים רבות המקום היחידי בו אני מרגישה שמבינים אותי באמת. פשוט מקום מבורך. שלך, דורה.

04/12/2006 | 16:50 | מאת: ריקי

אני רוצה לאחל לכן המון, המון, המון הצלחה לקראת השאיבה שלכן מחר אם אני לא טועה הפעם זה הפעם ולא יעזור כלום אני מחבקת את שתיכן חזק, חזק ושולחת המון נשיקות והמון אנרגיות חיוביות שלכן עם המון אהבה ריקי

04/12/2006 | 17:25 | מאת: דניאל

נשיקות....@@@ מקבלת את האנרגיות החיוביות שלך באהבה. תודה ....

04/12/2006 | 17:27 | מאת: מאי

מצטרפת לאיחולים של ריקי. הלוואי ושאיבה זו תביא להריון מוצלח ותינוק/ות בריאים, לכל אחת מכן

04/12/2006 | 17:35 | מאת: דניאל

תודה רבה.. דניאל

05/12/2006 | 23:03 | מאת: דורה

תודה חמודה.

04/12/2006 | 17:56 | מאת: נועה מ.

הבנתן בננות? אתן שתיכן D+D, ודיר באלאק זה לא יהיה סופי וזהו! אין דרך חזרה, מפה רק עוד 8.5 חודשים הם יצאו לכן מהחורים! נשיקות גדולות, נועה.

04/12/2006 | 18:14 | מאת: דניאל

פשוט אל תעזבי את האצבעות&& אחשוב עלייך חזק לפני שאצלול לתרדמת.... אוהבת דניאל

05/12/2006 | 23:05 | מאת: דורה

יקירתי, די אנד די, אחלא שם לחברה... תודה יקרה שלי. תמשיכי להפחיד לי את הביציות, ראינו שרק אלימות הן מבינות האהבלות האלה. נשיקות, דורה.

04/12/2006 | 20:24 | מאת: ניני

שאיבה קלה יקירותי, מי יתן שזו השאיבה האחרונה להריון הנוכחי, ויאללה לפנות מקום פה, צפוף, תעברו כבר לפורום הריון!!! אוהבת אתכן}{}{}{

05/12/2006 | 23:07 | מאת: דורה

תודה יקירה, ושתדעי לך- מה שכתבת לי על הציצים היה הדבר היחיד שהצליח להצחיק אותי אתמול! שלך, דורה.

05/12/2006 | 23:01 | מאת: דורה

תודה מתוקה, השאיבה שלי מחר ולא היום אבל בכל זאת אני שומרת לי את כל האיחולים... מקווה מאד שבקרוב תוכלי להתחיל את הטיפול הבא והאחרון! שלך, דורה.

04/12/2006 | 16:42 | מאת: אניטה

האם רופא הנשים יכול להגיד במדויק מתי יש ביוץ?

04/12/2006 | 17:02 | מאת: ילדת האוקיינוס

שלום לך, ניתן לבצע מעקב ביוץ עם או בלי רופא נשים - קיימות מספר שיטות, אולם בשום מקרה לא ניתן לדעת מתי מתרחש הביוץ בדיוק, גם לא אצל רופא הנשים. הרופא יכול לבצע אולטרסאונד ולראות אם יש זקיק (שאז טרם התרחש הביוץ), ולפי גודלו לשער עד כמה את קרובה לביוץ (אבל הוא יכול לטעות גם ביום-יומיים...) או שכבר אין (ואז הוא יודע שהביוץ כבר התרחש, אך לא יכול לדעת מתי בדיוק). את אותה רמה (לא גבוהה) של דיוק אפשר להשיג גם בשיטות עצמאיות - באמצעות מעקב אחרי חום השחר והפרשות, ו/או בעזרת ערכות ביוץ שנמכרות בפארמים. בהצלחה!

04/12/2006 | 14:35 | מאת: דלית

הי בנות, שאלה קצת מביכה... פגשתי תורם מקסים, והיינו רוצים לנסות את זה בשיטת ה"כוס והמזרק", האם יש מישהו שמכיר??? מה איך וכו'??? בבקקשה, דחוף, הביוץ אוטוטו...

04/12/2006 | 16:15 | מאת: רינת

הנושא די דוחה, והניסוח עוד יותר...

כל הבנות כאן דואגות לך.

04/12/2006 | 20:29 | מאת: ניני

הנושא הוא פוריות נדמה לי.... ונדמה לי שיש פה בעיית אי-ניקוד של המילה "כוס";)

04/12/2006 | 16:35 | מאת: ילדת האוקיינוס

שלום לך, אני לא בטוחה שהשאלה רצינית, אבל אתן לך להנות מהספק. את יכולה פשוט לקנות מזרק גדול בבית מרקחת ולהזריק את הזרע לתוך הנרתיק לקראת מועד הביוץ. בהצלחה

04/12/2006 | 17:32 | מאת: דלית

תודה על התשובה, השאלה אמיתית. האם את יודעת כמה זמן אפשר להחזיק את זה בכוס? [היות והתורם יכול להגיע רק פעם אחת לפני הביוץ]...

04/12/2006 | 14:32 | מאת: לי

אז מחר היום הגדול! בהצלחה ענקיתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתת זכרי 10 המס' שלך. מחזיקה את אצבעותיי בשבילך מעכשיו. שיעבור לך קל ומהר עם תוצאה חיובית. הלוואי כן יהי רצון! שולחת לך נשיקות וחיבוקים ואנרגיות טובות להצלחה. להתראות

04/12/2006 | 14:54 | מאת: דניאל

מהפה שלך לאלוהים... חייבת חייבת חייבת להיות בהריון... אל תרפי את האצבעות..... תודה חמודה דניאל @

04/12/2006 | 13:58 | מאת: BABY

אני ובעלי נשואים כבר הרבה שנים. בהתחלה לא רצינו ילדים מכל מיני סיבות וגם מהסיבה שרציתי להגשים את חלומי בלימודים. לצערי, הדרך בעולם הקריירה הייתה קשה ולא כמו שחשבתי. כשכירה לא הסתדרתי וכעצמאית אני צריכה לשרוד. אני כל הזמן מתוחה בגלל זה וחוששת שכאילו בזבזתי זמן לשווא. אני בת 35 ועדיין לא הריתי. אנחנו כבר שנתיים מטופלים ולא מוסברים. הבעיה שההרגשה הקשה שלי בענייני עבודה מלווה אותי גם בטיפולים ואני מרגישה נורא כזה. מצבי הרוח שלי די משתנים בין אופטימיות רגעית לפסימיות גמורה. אני מרגישה כל-כך מבולבלת. אני יודעת שאני בעלת פוטנציאל ויכולות, אבל כרגע קשה לי וכל דבר קטן מרגיז אותי. איך אפשר להקל על התחושות הנוראיות האילו? אשמח אם תגיבו.

04/12/2006 | 15:54 | מאת: דניאל

הקושי שלך מאד מאד ברור... לפעמים אנחנו נקלעים לבורות שקשה לצאת מהם...נראה לי שאת בשלב הקריאה לעזרה, לכן נראה לי שאולי טיפול פסיכולוגי יעזור, או כל טיפול שבו תוכלי להניח את הכובד שאיכשהו התערם על כתפייך. מצב נפשי משפיע ישירות על הגוף לפעמים, לכן אולי תנסי להתחיל לראות מה מקל עלייך ועל הגוף שלך...ספורט? דיקור? תחביב, ויטמינים??? אולי תכתבי את הקושי שלך לעצמך? תנסי לברר עם עצמך, מה את רוצה ובאיזה דרכים תוכלי להשיג את מבוקשך??? את קצת בפלונטר אבל שלא בלתי אפשרי להתיר... קחי נשימה עמוקה ונסי לפרוץ עם עצמך דרך חדשה פנימה.... מאמינה שאת יכולה.. הכל אפשרי!!! את חזקה!!! וכאן, בפורום תוכלי להתחיל לפרוק... מקווה שעזרתי קצת, באהבה דניאל.

04/12/2006 | 16:15 | מאת: ריקי

מצטרפת לכל מילותיה של דניאל בעלי ואני מנסים כבר שנתיים וחצי להרות בטיפולי IVF ותאמיני כל מה שאת מרגישה גם אני הרגשתי בהתחלה, זה כל כך קשה שלפעמים מרגישים שאין אויר לנשימה ביום שגיליתי את הפורום הזה הכל השתנה לגמרי מצאתי מקום לפרוק את כאבי ואין מילים בפי שיוכולו להודות מספיק לכל הבנות כאן בנוסף לקחתי על עצמי את הרפלקסולוגיה (עיסוי דרך כפות הרגלים) וזה משפר את הרגשתי בכל פעם יותר ויותר בנוסף אני יכולה גם לשלוח לך חיבוק ענק לעידוד ותזכרי שאנחנו כאן בשבילך בכל עת נשיקות והמון הצלחה בקרוב מאד ריקי

04/12/2006 | 16:13 | מאת: שושנית

הי בייבי, מה שכתבת נגע לליבי. רוצה עצה? נסי להפריד תחומים. אפילו שקשה. אני עשיתי זאת באחד הטיפולים כשבעלי היה לחוץ מאד מהעבודה שלו, וכשהוא לחוץ זה אוטומטית משפיע גם עלי. ישבתי וכתבתי על נייר את הדברים שמכבידים עלי בנקודות. הפרדתי את אלו שיש לי שליטה עליהם ואת אלו שלא. במבט שני, אחרי שרואים את הדברים כתובים זה כבר לא נראה גדול כל כך. הכרחתי את עצמי לאסוף את כל כוחותי ולהקדיש אותם רק לענין הפוריות. היה קשה, אבל התוצאות היו שוות. הייתי רגועה יותר. בקשר למצבי הרוח, ההורמונים עוזרים לנו להיות סופר רגישות, וכל דבר קטן מעורר סערה. מוכר מאד. תרגישי טוב, ותזכרי כל הזמן שהזמן יעשה את שלו... בהצלחה! שושנית

04/12/2006 | 16:50 | מאת: ילדת האוקיינוס

שלום לך בייבי, מצבי הרוח אופיניים לכל מי שנמצאת בטיפולים, אבל נראה שאצלך לבילבול יש מקור נוסף שמכביד על המצב, והוא תחושות קשות ולא פתורות שיש לך לגבי העבודה שלך. את מאוכזבת מזה שהקריירה לא נתנה לך תמורה הולמת להשקעה, ובמקביל חוששת כי היא פגעה בסיכוייך להרות בשל הזמן היקר שהשקעת בה. אני כמובן לא יכולה להוות תחליף לייעוץ רציני, בין אם של גורם מקצועי או של חברה טובה שמכירה אותך, אבל דווקא יש לי עצה עבורך, שתשמע לך אולי מוזרה אבל עבורי היא מהווה תרופת פלא לכל תקופה בחיים בה אני מרגישה מדוכאת ומבולבלת, ובעיקר תקועה, ודרך אגב, גיליתי אותה זמן קצר לפני שהריתי, ומי יודע מה היתה תרומתה, אם היתה... אז ככה: את קונה מחברת שורות רגילה (קטנה כמו שהיו לנו בביה"ס), הכי פשוטה. את שמה אותה ליד המיטה עם עט, ומכוונת את השעון שיצלצל 20 דקות יותר מוקדם ממה שאת אמורה לקום בבוקר בד"כ. ברגע בו את מתעוררת בבוקר, את כותבת 3 עמודים בדיוק, לא משנה על מה - כל מה שעולה לך בראש. זה לא תרגיל בכתיבה יוצרת, ומה שאת כותבת ממש לא צריך להיות מוצלח או "יפה". להיפך, תני לכל הג'יפה להעלות ולצאת החוצה - כל התסכולים, האכזבות, הדברים המעצבנים, הקטנוניים, הרציניים, הבעיות, המטלות, הריב עם בן הזוג, ההריון של השכנה... הכל. אל תקראי את מה שכתבת, ותוודאי שאף אחד אחר לא יכול לקרוא... למחרת בבוקר, שוב - 3 עמודים על הבוקר. לא פחות, לא יותר. כתיבה מהירה וזורמת, אם פתאום נתקעת כי אין לך מה לכתוב תכתבי "אוף, אין לי מה לכתוב", העיקר שלא תפסיקי לכתוב עד שתגיעי לסוף העמוד השלישי, ואז תפסיקי. אני מוכנה להשבע לך שאחרי שבוע תתחילי לראות תוצאות. תרגישי קלה יותר, מפוקסת יותר, תביני יותר מה את רוצה, מה מפריע לך, יעלו לך רעיונות חדשים לכל מיני דברים, ותתמלאי אופטימיות. אל תפסיקי - תהפכי לך את זה להרגל ותראי איך החיים מקבלים תפנית חיובית... זה לא יפתור לך את הבעיות, אבל בהחלט יחזק את יכולת ההתמודדות שלך איתן. בהצלחה יקירתי!

04/12/2006 | 23:10 | מאת: לירז

קראתי את התשובה שכתבת לבייבי, והייתי חייבת להגיד שאת מ-ד-ה-י-מ-ה!!! כל כך חכמה וכותבת בצורה פשוטה ובהירה (טוב, 3 עמודים בכל בוקר... יש תוצאות...(-:), התשובה שלך נתנה לי טיפ איך להתמודד עם הקשיים, מצבי הרוח..... כל הכבוד לך!!! ברשותך אני אאמץ את הרעיון, ואפצח בקריירת כתיבה, נראה לי שיש לי הרבה מה לכתוב... תמשיכי ככה לחזק ולעודד. תבורכי את ומנהלות הפורום הנוספות. לילה טוב. לירז.

04/12/2006 | 17:02 | מאת: ניני

היי בייבי, ברוכה הבאה! אני בטוחה שתקבלי כאן המון עזרה והמון עצות טובות, אני יכולה להגיד לך ששני דברים עיקריים עוזרים לי. האחד הוא באמת המקום המופלא הזה, שמאפשר לשפוך לשתף ולהשתתף ברגע העצב והשמחה (ששזורים פה יחד לשמחתי). השני הוא הטיפול שאני נמצאת בו, ללא קשר לטיפולי הפוריות, שעוזר לעבד ולהתמודד עם החיים בכלל. אני מקווה שהשהיה יחד פה תסייע מעט, והלאה תמצאי את הדרך הכי מתאימה לך. מחזיקה לך אצבעות להריון קרוב&&&&&&

04/12/2006 | 17:16 | מאת: נועה ב'

הי, ליבי איתך... זה באמת לא קל. וכל המחשבות עם קריירה וילדים, האם אחד בא על חשבון השני... אני יכולה לומר לך על עצמי שהחלטתי לא לחשוב יותר מדי. לעשות את מה שצריך לעשות וזהו. קל להגיד, קשה (מאוד) לעשות, אבל אני מנסה לא לבלבל את עצמי יותר מדי. בנוסף, יכולה מאוד להמליץ לך על דיקור, או טיפול אלטרנטיבי אחר שעוזר לך. אני מרגישה שזה מאוד עוזר לי לאזן את הקושיהפיזי ואת מצבי הרוח המטורפים. בהצלחה... נועה ב'