פורום פוריות חברתי - תמיכה

שלום וברוכים הבאים לפורום החדש שלנו. אי-פריון הוא מחלה שאחד מכל ששה זוגות סובלים ממנה, ובכל זאת היא כנראה המחלה היחידה שהסובלים ממנה יזכו לשמוע מסביבתם הערות בנוסח: "זה הכל בגלל הלחץ. רק תרגעו ותכנסו להריון" או "מה, צריך ללמד אתכם איך לעשות את זה?" – תוך קריצה מבינה-עניין. במדינה בה "פרו ורבו" הוא לא רק ציווי דתי אלא אתוס לאומי של ממש, הסביבה מצפה מאיתנו להתחיל למחרת החתונה להרות וללדת ילד בכל שנתיים עד שנמלא את מכסת הילדים המקובלת במגזרנו (שניים או שנים-עשר) ומתעניינת במצב הרחם והשחלות מבלי להסס לשאול אם גודל לנו כבר משהו שם בפנים, ואם לא - מדוע. לא יפלא, אפוא, שאי-הפריון מקבל משקל רגשי נוסף על זה שקיים כבר ממילא - הכמיהה לחבוק כבר תינוק, המלווה בתחושות קשות של כשלון ובגידת הגוף, אובדן שליטה, עצירת החיים, קנאה, אשם ותסכול. ומעבר לכל - תלויה מעל הראש בכל רגע נתון עננה כבדה של עצב עמוק שלא מאפשרת להנות באמת מהחיים הנעים במעגל מייאש מחודש לחודשו – ולצידה השאלה הגדולה: מתי הסיוט הזה כבר ייגמר? אני הייתי שם, במשך כמה שנים טובות. מעקבי ביוץ שלא נשאו פרי פינו את מקומם למסלול המלא של טיפולי הפריון: בדיקות, איקקלומין, הזרעות, זריקות ולבסוף הפריות מבחנה. החודשים שחלפו הפכו לשנים, ותשובה שלילית אחת רדפה אחר חברתה. אפילו תשובה חיובית ראשונה שהרימה אותנו למחוזות של אושר נשגבים התחלפה במהרה בנפילה קשה וכואבת כאשר ההריון הסתיים, לדאבוננו, בהפלה מוקדמת. בסופו הטוב של הסיפור ציפה לנו זוג תאומים מתוקים ומקסימים, אך הדרך הקשה הזו לא נשכחה, על כל קוציה ודרדריה. והנה אני כאן, על מנת לחלוק איתכם את נסיוני העשיר, לצערי, מזווית מבטה של מטופלת פריון לשעבר. את הידע הרפואי בנושא הפריון תקבלו מהפורום השכן של פרופ´ זיידמן, אבל כאן תוכלו למצוא תשובות לכל השאלות האחרות שמציקות לכם: • איך שומרים על שפיות בכל התקופה הזו? • כיצד משלבים טיפולים וקריירה? או: האם החיים חייבים להעצר? • מה אומרים לסביבה? למי מספרים על הטיפולים? • כיצד (והאם) שומרים על קשר עם חברה שהרתה חודשיים אחרי החתונה ושנתיים אחרי שאנחנו התחלנו לנסות, והאם ניתן לפרגן לה מכל הלב? • איך מתחמקים מברית המילה של האחיין מבלי להסתכן בנידוי משפחתי? וכל שאלה נוספת שתעלה בהקשר הזה, כמובן. ובעיקר, הפורום נועד להעניק אוזן קשבת שבאמת מבינה, כתף לבכות עליה ויד חמה שתאחז בידכם עד ליום בו תגיעו גם אתם לסופו של המסע, בו תראו את המראה היפה ביותר בעולם – הבהוב מרצד על מסך האולטרסאונד המצביע על ליבו הפועם של האוצר החדש שלכם הנובט בקרבכם. ברוכים הבאים לשהות קצרה מהסיבה הנכונה! לכניסה לחצו - פורום פוריות
14651 הודעות
9574 תשובות מומחה

מנהל פורום פוריות חברתי - תמיכה

04/12/2006 | 13:36 | מאת: דניאל

תגידי....בסוף כתבת מכתב על המרדים שלך??? שכחתי לספר לך, שהתלוננתי עליו למנהל ביה"ח והעניין בטיפול...והכי חשוב הבטיחו לי שהוא לא ייגע בי יותר.... דניאל

04/12/2006 | 14:18 | מאת: נועה מ.

המכתב מוכן, אני מחכה לשמוע מחברה שמבררת לי, למי כדאי לשלוח העתקים במשרד הבריאות. אל דאגה, לא אשתוק! בהצלחה מחר כפרה! נועה.

04/12/2006 | 14:31 | מאת: לי

מה שלומך מאמי? מה קרה עם המרדים באסותא? אני גם מטופלת שם. יש דברים שכדאים לדעת? והכי חשוב איך את מרגישה? מחכה לשמוע דופק. ביי אהובתי

04/12/2006 | 12:17 | מאת: מאי

לפני מעט יותר משנה נודע לנו שנתקשה להרות באופן טיבעי,בעיות באיכות הזרע. אחרי שתי הזרעות,(בדרך לשלישית), פנינו לבי"ח כרמל, שם אמרה לנו הרופאה שסיכויינו להרות ללא אקסי נמוכים ביותר.בהמתנה לאישורים ולבדיקות הדם ניסינו עוד הזרעה שלא הצליחה כמובן. את מחזור הטיפולים הראשון התחלנו מלאי מוטיבציה .בטוחים שעכשיו משנמצא הפיתרון לבעיה שלנו נהרה מיד,תחילת הטיפול הראשון נדחתה בחודש כי חששו שהשאיבה עלולה להיות בפסח.חיכינו בקוצר רוח להתחלה,(לפעמים נדמה שבעלי רוצה בילד יותר משאני רוצה).ביום השאיבה 12 ביציות,שישה התאימו להפריה 4 הופרו אבל השתיים שנותרו לאחר ההחזרה לא התאימו להקפא. עוד לפני בדיקת הדם הרגשתי שאני צריכה לקבל-אבל ביום הבדיקה חיכיתי שאתבדה. אבל לא. מחזור הטיפולים השני התחיל בזמן המילחמה,אנחנו גרים בצפון,והחלטנו להתחיל למרות זאת בתיקווה שעד שאתחיל עם הזריקות המילחמה תסתיים.(אנחנו עושים פרוטוקול ארוך) ביום השאיבה השניה נשאבו 12 ביציות. לאחר השאיבה לא הרגשתי טוב. יומיים אחר כך לא ממש תפקדתי ובלילה לא יכולתי לישון בגלל כאבים איומים בכתף .כשסיפרתי על כך לרופאה כשהגענו להחזרה היא נשלחתי לסידרת בדיקות הכל יצא תקין ובכל זאת הוחלט להקפיא את העוברים,ולדחות את ההחזרה. (9 ביציות מתאימות 4 עוברים שנוצרו והוקפאו).באותו ערב החום התחיל לעלות, התקשרתי לרופאת הנשים שלי (הרגילה) היא שלחה אותי למיון שם השאירו אותי לשלושה ימי אישפוז. החום המשיך לעלות והבטן התנפחה מאוד.הרופאים שם אמרו לי שמדובר בגירוי יתר. כשחזרתי לבי"ח כרמל נשלחתי שוב לסידרת בדיקות ורופאים. לפני כשבועיים הגענו להחזרה.רק שניים שרדו את ההקפאה.קיוויתי שכש"הארטיקים שלי" יועברו לבטן החמימה שלי הם יחליטו להשאר. אבל נראה לי שלא כך יהיה. מקסימום עוד מחזור טיפולים.רק שלי נראה שלפני שנתחיל, שוב ישלחו אותי לסידרת בדיקות מיגעת. חשבתי שאכתוב מספר שורות, יצא קצת יותר :). יום טוב בנות

04/12/2006 | 12:37 | מאת: נועה מ.

מקווה שדרכך הפעם תהיה הרבה הרבה יותר קלה, ותוביל למיוחל! בהצלחה גדולה!!!!!!!! נועה.

04/12/2006 | 12:49 | מאת: דניאל

היי מאי, נשמע שעברת דרך לא פשוטה, אבל הנה, עכשיו את על הרגליים, חזקה ומוכנה לפעם המנצחת, והיא תגיע בוודאות!!! מאחלת לך שההמשך יהיה קל ופשוט יותר, תרגישי טוב ותהיי חזקה, נשיקות דניאל.

04/12/2006 | 14:04 | מאת: מאי

תודה נועה, גם אני מאוד מקווה.

04/12/2006 | 16:59 | מאת: ניני

תמיד אני נדהמת לשמוע על עוד דרך חתחתים כזאת, ועל הכוחות שאיכשהו צצים. אני מאחלת לך הריון תקין, בקרוב מאד((()))

04/12/2006 | 17:29 | מאת: מאי

04/12/2006 | 10:48 | מאת: נעמה

אני יודעת שאולי העיתוי שלי לא ממש טוב, כי קיבלתי את הזריקה לפני שבועיים, אלב פשוט לא ידעתי שקיים פורום כזה שבו אפשר לשאול את כל השאלות (וגם לקבל תשובות וגם תמיכה) אז רציתי לשאול מה זאת הזריקה הזאת, עד כמה היא יעילה וכמה היא יעלה אם טיפול באיקקלומין? תודה מראש וסליחה על הבורות, אני יודעת שהייתי צריכה לשאול את הרופא את כל השאלות האלה, ואין לי תשובה למה לא עשיתי את זה,

04/12/2006 | 11:02 | מאת: דניאל

היי נעמה ברוכה הבאה....אחלה פורום!!! אוביטרל היא זריקה שגורמת לביצית להינתק מהזקיק, מהתאים שעוטפים מסביב, כך שבשאיבה (בIVF) יהיה אפשר לשאוב את הביצית בקלות. לא עברתי טיפולים באיקוקלומין כך שאני לא יודעת לענות לך על זה... בהצלחה דניאל

04/12/2006 | 11:28 | מאת: נועה מ.

אין לך מה להתנצל, אף אחת פה לא נולדה עם הידע.... ברוכה הבאה ונקווה לזמן קצרצר! אוביטרל מכיל הורמון הריון, אשר גורם לביצית בזקיק להבשיל סופית לפני שאיבה או הזרעה. אם את מעוניינת, באתר של פרופ' זיידמן יש הסבר מפורט על כל תרופה, ובכלל על תהליכי טיפולי פריון. http://www.baby4u.co.il/ בהצלחה, נועה.

04/12/2006 | 12:14 | מאת: נעמה

קודם כל תודה על התשובת המהירות, אלב מה שמוזר שלי לא עשו הזרעה או שאיבה, רק איקלומין ואת הזריקה... אוף, עכשו אני ממש מבולובלת... ולחוצה, אם קילבתי טיפול שהוא טוב/ יעיל, כי באמת שכבר אין לי כח...

04/12/2006 | 00:15 | מאת: דורה

פליז. אני חשובת שטעיתי בזריקות. אני חושבת שהזרקתי את האובטירל שלשום בטעות. איך אוכל לדעת שלא? מחר יש לי עוד ביקורת. חיטטתי בזבל עכשיו. אתמול והיום באמת הזרקתי לווריסט. אבל הקופסאות כמעט זהות, ושלשום לקחתי את זה מהחדר בחושך, ואני יודעת שקניתי אוביטרל. ועכשיו אין שם אוביטרל!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!! אני משותקת. גם היום הייתי בביקורת. מי מבינה בערכים ועירה? הצילו!!!!!!!!!!!! הרסתי את הטיפול!!!!!!!!!!!!!! די. הספיק לי. לא רוצה יותר.

04/12/2006 | 01:02 | מאת: דורה

אלוהים אדירים. זה היה מגעיל. נראה לי שאלך לישון. אני ממוטטת. והקופסאות לא דומות אפילו. מאז שנות העשרים הסוערות לא המצאתי לעצמי כזו דרמה. אוח. בעעעעעעעעעעע. כולי צמרמורות של גועל. זה היה מגעיל.

04/12/2006 | 08:30 | מאת: נועה מ.

יקירתי, טוף שמצאת, טוף שלא התבלבלת! דווקא יש לי אוביטרל ספייר.... הייתי מטיסה לך אותו, אבל אנחנו צריכים פה בפורום צילצולי התרעה במקרה חרום! רגע, אם הזרקת אתמול בלילה, השאיבה מחר לא? לא היום? נשיקות, נועה.

04/12/2006 | 17:04 | מאת: ניני

אין לי כוח לזה יותר!!! אני מזהירה אותך בפעם האחרונה!!! תכנסי להריון, ומיד!!!! קטן עליך ממוש}{}{}{ זה הכנה לבלבול בהנקה בין ציצי לימין לשמאל, ובין התאומים;)

04/12/2006 | 17:08 | מאת: ילדת האוקיינוס

כמלכת הדרמה של הפורום! יקירתי, אפילו השידור החוזר (עם הפתרון בכותרת למטה) היה מותח!!! טוב, העיקר שאת ודניאל דוחפות ביחד אחת את השנייה בעלייה, ועוד שמונה וחצי חודשים (של שיכרון חושים כמובן - איך אפשר אחרת איתך קים בסינגר שלי?) תדחפו שתיכן עגלות עם עולל מצווח בתוכן!!

03/12/2006 | 20:22 | מאת: דניאל

וביום שלישי השאיבה.. אולי הפעם זו הפעם??? מנסה לא להיות מתוחה ולא תמיד הולך לי.. יוווווו איך שאני רוצה להיות בהריון...... ו-יוווווו כמה מפחדת שוב מכישלון... לילה טוב דניאל.

03/12/2006 | 21:17 | מאת: ריקי

נשיקות וחיבוקים ריקי

03/12/2006 | 21:20 | מאת: דניאל

נשיקות בחזרה @ דניאל

03/12/2006 | 21:38 | מאת: נועה מ.

יום שלישי פעמיים כי טוב, שמעת???????????? ביצית יפה קטנה ומתוקה - הבנת?????????????? אין אין אין מצב שלא תראי להם מה יכול הטבע לעשות בלי ההורמונים המזורגגים שלהם! (אוי זאת תהיה הנקמה המתוקה כל כך שלי, אחרי כל ההפגזות.... בקשה בקשה בקשה תוכיחי להם שאפשר גם על 'אמת') בהצלחה ענקית יפתי! &&&&&&&&&&&&&&&& נועה.

03/12/2006 | 21:48 | מאת: דניאל

אני ממש משתדלת להוכיח שאפשר גם בלי הורמונים... באמת שהגיע הזמן כבר.... תודה @@@@@@@@@@@@ נשיקות דניאל

04/12/2006 | 17:05 | מאת: ניני

בהצלחה אהובתי(((((())))))) יאללה הריון}{}{}{}{

03/12/2006 | 19:19 | מאת: ריקי

הי מתוקתי? מה שלומך? איך עובר עלייך ההריון בינתיים? אני שומרת עלייך מרחוק ומתפללת בשבילך שההריון שלך ימשיך ויהיה תקין ומשעמם ומכל האנרגיות שלך אני שואבת כל הזמן כוחות חיוביים אני מניחה שבעוד חודש אחזור לטיפולים עם כוחות מחודשים ובבטחון מלא שהפעם אצליח בגדול בקרוב אצל כולנו אמן ואמן נשיקות וחיבוקים שלך ריקי

03/12/2006 | 21:35 | מאת: נועה מ.

טפו טפו טפו, הכל טוב SO FAR, למרות שZ אמר שאתנפח עוד יותר, זה לא קרה, להפך. סוף סוף חזרתי למידותי ולפעילויותי! האמת עד שלא נגיע לדופק, אני לא כל כך ממהרת להתלהב מהרעיון, את יודעת, חששות מהמציאות שלא תמיד מאירה. (למרות ששומרת על אופטימיות זהירה) חוצמזה, לא כל כך מהר אני אסתלק מפה, מאושרת לדעת שיש מי שאוסף את האנרגיות ומשתמש בהן! יקירתי, את תחזרי לטיפולים כדי לנצח ב-ע-נ-ק! (אוי כמה בא לי לראות אותך כותבת לנו כדי שנצרח לך מזל טוב!!!!!!!!) מאחוריך ולפניך ומצדדיך, שלך, נועה.

04/12/2006 | 08:53 | מאת: ריקי

איזה מקסימה את, אין לך מושג איזה חבוק גדול בה לי לחבק אותך אל תדאגי האולטראסאונד עוד יפתיע אותך בגדול ולגבי אני בטוחה שבקרוב הכל יסתדר לטובה שיהיה לך יום קסום נשיקות וחבוקים וכמו תמיד המון אהבה ריקי

03/12/2006 | 19:17 | מאת: מאי

שלום בנות,בחודשיים האחרונים אני מוצאת את עצמי נכנסת לפורום זה פעם אחר פעם, ביחוד כשקצת עצוב ובודד לי. אולי פעם או פעמיים כתבתי, לא ממש רוצה להודות שגם אני חלק מ"החבורה הזו".מקווה שאצלי הכל ילך מהר. אבל אולי זה הזמן להודות במציאות ולשתף,להעזר בכן. למשפחה ולחברים לא סיפרנו על הטיפולים. לפעמים, כמו ברגע זה ממש הדמעות נקוות בעיניים.ויש צורך בחיבוק גדול ועוטף. התחושה הזו בבטן שהמחזור עומד להגיע.בבדיקת הדם שאני צריכה לעשות ביום רביעי אני לא תולה תיקווה. ואני כבר רוצה, להיות בהריון, להיות אמא, ללדת ילד לאיש שלי. חיבוק גדול לכל מי שצריכה כרגע,ואולי הוא ינחם גם אותי.

03/12/2006 | 20:19 | מאת: ניני

ברוכה הבאה למקום שלנו, אני כל כך מקווה שתשהי פה מעט מעט זמן, ובמהרה תעברי לפורום הריון ולידה. אם מתאים לך ובזמנך, תרגישי נוח לספר על איזה רקע הטיפולים וכו.. בינתיים שולחת לך חיבוקים חמים((((()))))

03/12/2006 | 20:30 | מאת: דניאל

קודם כל חיבוק גדול((((((((((((((()))))))))))))))))))) מבינה לעומק כל מילה....מוכר מאד מעצמי. את תהיי אמא, ב ר ו ר!!! וכשתהיי אמא לילד שחלמת עליו, המאמץ הזה ייראה שווה ושאולי לא היית מחליפה אותו באחר. הפורום הזה מחבק ועוטף ויכול לשחרר אותך מלחצים שונים, כמו זה שנובע מהאנרגייה המושקעת בלהסתיר..גם אני לא מספרת לכל העולם ובפורום הזה אני מוצאת מפלט לכל החרדות שלי.. מקווה שלא תצטרכי להיות כאן יותר מדיי זמן...אך כל עוד את כאן תוכלי לעזור לאחרות ואחרות יוכלו לעזור לך להתמודד עם מלחמת ההתשה הזו..... בסוף זוכים בפרסים!!! (-: באהבה דניאל.

03/12/2006 | 21:29 | מאת: נועה מ.

חלק מהמשפחה שלנו או לא, תבחרי מתי שתרצי להיות בה, ומתי שלא אז לא, בינתיים, קבלי (((((((((((((((((((((((((חיבוק מוחץ)))))))))))))))))))))))), ושביום רביעי תקבלי את הבשורה הטובה ביותר בעולם! לילה טוב, נועה.

04/12/2006 | 00:10 | מאת: מאי

תודה על החיבוק,על קבלת הפנים הלבבית ועל זה שאתן כאן. בניתן מקום חמים ותומך לבלות בו עד ש... לילה טוב

יש לי חברה בעבודה - אחת בטובות - חדר לידי, שאני יודעת שהיא בהריון - אל תשאלו אותי איך אני יודעת. אני גם יודעת שהיא מפחדת להגיד לי את זה "שומרת עלי" . אני מפחדת מהרגע שהיא תספר לי. מה אני אגיד ? איך אני אגיב. כל עוד זה רחוק ממני זה בסדר כשזה קרוב זה כל-כך קשה.. מה אומר?

03/12/2006 | 18:44 | מאת: ניני

מתפללת איתך לנס ממוש(((()))) וכשהיא תספר את תהיי גדולה כמו שאת, תחבקי אותה ותאחלי לה הריון בריא ומלא ותאפשרי לה גם לחבק ולחזק אותך, ותמשיכי הלאה. את חזקה, ואת יודעת להתמודד עם הכל}{}{}{

03/12/2006 | 19:15 | מאת: ריקי

מי כמוני מבינה אותך בכל העולם גם לי יש מישהי ממש בחדר לידי בהריון ומהרגע שהיא בהריון עשתה עלי סימפוזיון זה כאב לי מאד בהתחלה ודי הכאיב לי כל מיני הערות שהעירה לי בסופו של דבר החלתי לה המון מזל טוב ורק טוב והמשכתי הלאה החלטתי שזה הדבר האחרון שיפריע לי בקיצור אני מסכימה עם כל מילה שניני אומרת וזה הכי נכון לעשות גם אני התמודדתי והמשכתי הלאה יהיה בסדר לכולנו בטוח בקרוב מאד שלך עם המון אהבה ריקי

03/12/2006 | 21:27 | מאת: נועה מ.

כל הריון הוא נס בעיני, נס חנוכה, נס של הטבע, לא משנה איך תקראי לו, הוא תמיד יהיה נס בעיני. אז חלק מאיתנו מגיעות אליו בקלות רבה יותר, חלק עובדות קשה יותר, אבל תזכרי תמיד, שזה אחד הניסים הכי גדולים ומופלאים שיכולים לקרות לנו כנשים, כאנשים, כיצורים חיים. אז גם לחברתך בעבודה מגיע מזל טוב לנס שלה, גם אם הוא הגיע מהר. שלך יגיע, והוא נס גדול, ויאיר אותך לפחות כמו 100 חנוכיות! מאחלת לך שהנס קרוב קרוב, (((((חיבוק))))) נועה.

מה שלומכן? רציתי רק לספר לכן שאני כבר בשבוע 25 ויש לי בת בע"ה ואני מאחלת לכל אחת בקרוב להכנס להריון ולא להתייאש,שווה להתאמץ בשביל זה. אני רק מקווה שהכל יילך לי חלק עד הסוף. אוהבת אתכן ומאחלת לכן רק טוב,אמןןןןןןןןןןן!!!!!!!!! אני לא נכנסת הרבה כי אין לי הרבה מה לספר ומה לחדש....חוץ ממה שכתבתי. אוהבת אתכן ד"א ההריון הזה הוא ממוקפאים מלפני 6.5 שנים אז לא לאבד תקווה בשום אופן מובן???????????? ביי אוהבת זיו

03/12/2006 | 16:49 | מאת: ילדת האוקיינוס

זיו יקרה!!!!!!! מה שלומך מתוקה? איזה כיף לשמוע ממך!!!! את ללא ספק ממייסדות הפורום הבולטות, ואני כל-כך שמחה לראות אותך כאן שוב, ולקרוא את הבשורות המשמחות. מאחלת לך המשך הריון תקין וארוך, ומשביעה אותך שתבואי לעדכן אחרי הלידה של התינוקת הבריאה והמתוקה, בסדר?

03/12/2006 | 16:59 | מאת: נועה מ.

שיהיה המשך תקין בריא ומעמם!!!!!!!!!!!!!!!!! תמיד טוב לשמוע על הצלחות :-) נשיקות, נועה.

03/12/2006 | 17:56 | מאת: דורה

דרלניג, איזה כיף לשמוע ממך! וואו! שבוע 25! חשבתי על זה- האחות הצעירה של הילד שלך תהייה בעצם מאותו מחזור טיפולים. מעניין... (מה קורה בקשר לעבודה?) שימשיך לך ההריון בכיף ובקלות ושיהיה הריון מלאאאאאאא ותקין! נשיקות, דורה.

03/12/2006 | 18:06 | מאת: זיו

היי ממושששששששששששששששש התגעגעתיייייי מאדדדדדד!!!! את כבר לא במסנג'ר,תודה על הברכות בקרוב אצל כולן אמן. בקשר לעבודה,הרי פיטרו אותי את זוכרת בגלל הטיפולים,שיישרפווווווווווו חתמתי אבטלה וכו' והנה לפני חודש בחודש חמישי התקבלתי לעבודה במשרה מלאה במוסך אחר,אצל אדם מקסים שאלוהים יברך אותו. ברוך השם ובלי עין רעה הכל בסדר,ראית מה זה? ההם פיטרו אותי בגלל הריון יימח שמם והוא קיבל אותי בחודש חמישי. מה תגידו על זה? מוזר לא? יש צדיקים במדינה הזו יש לציין... אובסת אותך דורה,כנסי למסנג'ר לפעמים. ביי זיו.

03/12/2006 | 18:42 | מאת: ניני

בשורות טובות, איזה כיף}{}{}{}{ שילך חלק עד הסוף שתהיה לידה קלה והכי חשוב בריאות לך ולגוזלית, ולכל המשפחה! עדכני אותנו}{}{

03/12/2006 | 15:57 | מאת: שושנית

שלום לכולכן. ביום שלישי אני צריכה לעשות בדיקת הריון. אני אחרי הזרעה (IUI) אני מתה מפחד... מה יהיה אם זה לא? מאיפה אאסוף כוחות למחזור חדש????? כל כך בא לי כבר.... רק אתן יכולות להבין ..... מתי זה כבר יבוא????!!!! אלוקים לא מנסה אדם במה שהוא לא יכול לעמוד בו, אבל אני מרגישה שבאמת אין לי כוחות יותר.... הלוואי.... הלוואי.... הלוואי.... אצל כולנו בקרוב....

03/12/2006 | 16:18 | מאת: נועה מ.

מאיפה אוספים כח? מהתקווה שדווקא זה יכול להיות חיובי ולהוביל להריון המיוחל כל כך! מאחלת לך מכל ליבי שביום שלישי תוודעי לעוד ניצני וורדים יפים ובריאים! בהצלחה יקירה, &&&&&&&&&&&& נועה.

03/12/2006 | 16:50 | מאת: ילדת האוקיינוס

אני תמיד אומרת בשלב הזה שאת בהריון כל עוד לא הוכח אחרת... אמן ואמן שתוצאות הבדיקה ביום שלישי יאשרו את דברי. אצבעות מוחזקות!!!

03/12/2006 | 18:02 | מאת: דורה

אז קודם כל- באמת הלוואי שאת בהריון! בהחלט יתכן שכבר עכשיו משהו שיהיה הילד שלך מתחפר בתוכך! הלוואי! מקווה שלא תצטרכי יותר כוחות, לא יודעת מאיפה הם באים. אצלי הם דווקא לא מגיעים מהתקווה שבפעם הבאה יצליח. הם באים מ וואללא, לא יודעת לענות. בעזרת השם, שתזדקקי לכוחות כדי לסחוב את ההריון, כי אם את בהריון (וכמו שילדת אומרת, את בהריון עד שהוכח אחרת) הסבלות שלך נופלת בקיץ! (-: בהצלחה! דורה.

03/12/2006 | 18:45 | מאת: ניני

יהיה בסדר יקירתי, צעד צעד, את בדרך הנכונה. אין מה לחשוב על "מה יהיה", מה שיהיה יהיה לטובה}{}{

04/12/2006 | 15:50 | מאת: שושנית

תודה לכולכן.

03/12/2006 | 14:26 | מאת: יובלה

לפני שבועיים קיבלתי זריקת אוביטרל, אתמול עשיתי בדיקת הריון והיא יצאה שלילית, רציתי לשאול אם יש סיוכי אולי אני בכל זאת בהריון כי לא קיבלתי עוד מחזור, וכמה זמן אחרי הזריקה אמורים לקבל מחזור? ביום חמישי אני אלך לרופא פשוט האו בחול, ואני משתגעת

03/12/2006 | 14:30 | מאת: ניני

היי יובלה, מקובל לבדוק הריון 14 יום מלקיחת אוביטרל בטיפולי הזרעה, או 12 יום מהחזרה בIVF. גם אם התשובה יצאה שלילית כדאי לבצע בדיקת דם לבטא כמותית כעבור יומיים, לעיתים לוקח זמן להורמונים לעלות לרמה שניתן למדוד אותה. שיהיה בהצלחה!

03/12/2006 | 15:14 | מאת: נעמה

הי קודם כל תודה על התשובה המהירה שנית, אני לא אחרי הזרעה זה סיפור ארוך בגדול אני שחלות פלוסיצטיות לקחתי איקלומין לאחר חודשיים מהטיפול נכנסתי להריון והפלתי, כעת כמעט חצי שנה אחרי שלא הרתי באופו סופנטני, הרופא נתן לי כדורי אקקלומין וגם זירקה של אביטורל, כפי שראית בהודעה הוקדמת, עברו 14 יום, הבדיקה של השתן יצאה שלילית, אני מקווה שזה ישתנה, אבל בנתיים אני משתגעת, כי לא קבלתי מחזור, הגב קצת כואב לי בימים האחרונים, אני לא יודעת למה, אולי זה כי המחזור אמור להפועי, אוף....... למה הרפוא בחו"ל, אני לא רוצה ללכת למישהו אחר, כי איתו אני מריגשה הכי בנח, ואין לי כח לחכות עד יום חמישי

03/12/2006 | 13:19 | מאת: חן

היי בנות, האם מישהי עברה פיפל? מדוע שולחים דגימת רירית לביופסיה - מה רוצים למצוא? ובכלל אשמח לקבל את דעתכן בנושא. תודה, חן

03/12/2006 | 13:30 | מאת: דורה

אני עברתי פיפל. מאחר וכל דבר שמוציאים מהגוף שלנו יש לשלוח לבדיקה, גם את הרירית ששואבים בפיפל שולחים לביופסיה. פשוט כי זה הנוהל של ללכת על בטוח ותמיד לבדוק. לא מחפשים כלום והביופסיה היא צ'ופר מעבר למטרת הפיפל בפוריות. למעשה כך גילו שפיפל עוזר לעיתים לנשים להרות. הטיפול במקורו הוא במטרה לקחת ביופסיה מהרירית ובמקרה גילו שנשים שעברו פיפל והתקשו להרות- הצליחו יותר אחריו. שיהיה בהצלחה, דורה.

03/12/2006 | 09:10 | מאת: דניאל

זקיק-17.5 מ"מ רירית-6.6 בצהריים אדע בטח מתי תהיה השאיבה. יום נעים, דניאל.

03/12/2006 | 10:46 | מאת: ניני

נשמע שמתקדם יפה ונכון, שיהיה בהצלחה}{}{}{

03/12/2006 | 12:53 | מאת: ילדת האוקיינוס

מחכה לעידכוני ההמשך...

03/12/2006 | 13:32 | מאת: דורה

נשמע מצויין! יפה מאד. שמחה ששומעים בקולי... (-: דורה.

03/12/2006 | 08:29 | מאת: תמי

כמה שאלות: 1. באיזה גיל ה- FSH מתחיל לרדת? 2. האם יש דרך לחזות את הרזרבה השחלתית של האישה בגיל צעיר? 3. האם אפשר להקפיא ביציות בעת השאיבה? THANK YOU

03/12/2006 | 10:44 | מאת: ניני

היי תמי, 1. עם הגיל רמת הFSH עולה, ולא יורדת, כיוון שהמוח מנסה לגרות את השחלות אשר מגיבות חלש יותר, ולכן מפריש כמויות גדלות והולכות של ההורמון. 2. ניתן לצערינו לחזות רזרבה שחלתית בגיל צעיר אלא אם כבר אז קיימת בעיה. התופעה של רזרבה נמוכה בגיל צעיר נדירה. ירידה ברזרבה מתרחשת מגיל 35 ואילך, אולם הקשיים היותר מוכרים מגיל 40 והלאה. 3. כיום אין טכנולוגיה שמאפשרת להפשיר ביציות שאופן שהן ישמרו, לכן לא ניתן לצערינו לשמר ביציות מגיל צעיר. הטכנולוגיה מאפשרת כיום רק הקפאת והפפשרת זרע והקפאת הפשרת עוברים טריים. בהצלחה ושלא תצטרכי!

02/12/2006 | 23:17 | מאת: סיגלית

בנות יקרות שלום! ברצוני לדעת האם מישהי יכולה להסביר לי בצורה מפורטת ומדוייקת את נושא ה fsh? למה הוא עולה ויורד מזמן לזמן? האם הוא משתנה עם הגיל? האם הוא יכול לרדת ולהשאר ברמה נמוכה יותר? מה בדיוק השפעתו על הביציות ואיכותן? מדוע רופאים מסרבים לטפל כאשר הוא גבוה? וכו' וכו'.... שאלה זו מאוד מטרידה אותי בימים אלו (בגלל ה fsh הגבוה שלי?) שבוע נפלא לכולן באהבה סיגלית

02/12/2006 | 23:54 | מאת: ילדת האוקיינוס

שלום סיגלית, FSH הוא שמו של ההורמון שמגרה את השחלות לייצר זקיקים אשר בהם אמורה להבשיל כל חודש ביצית לקראת הביוץ. כל אשה נולדת כבר עם כל הביציות שאי-פעם יהיו לה בגוף, ובכל חודש מאבדת ביציות. בגיל פריוני מבוגר, מתחילה הרזרבה השחלתית לרדת באופן משמעותי, שזה אומר שני דברים: א. כמות הביציות שעוד נותרו בשחלות נמוכה; ו-ב. גם הביציות שעדיין נותרו הן כבר באיכות נמוכה יותר, ויש מבינהן אחוז גבוה יותר של ביציות שכבר לא יוכלו להביא להולדתו של תינוק בריא עקב פגמים כרומוזומליים שנוצרו בהן במהלך השנים שעברו. כאשר הרזרבה השחלתית יורדת, אבל הגוף עדיין מבייץ, נדרשת כמות גדולה יותר של הורמון ה-FSH על מנת לגרות את הזקיקים, ולכן גובה ההורמון, כפי שנמדד ביום השלישי למחזור, מהווה עבור הרופאים אינדיקציה למצב הרזרבה השחלתית של האשה הנבדקת. אני לא מתמצאת כל-כך במספרים מדוייקים ומשמעותם - ניני מבינה בזה יותר ממני, אבל זה ההסבר העקרוני. כאשר ה-FSH הוא גבוה מאוד זה מעיד על כך שהרזרבה השחלתית נמוכה מדי ולכן סיכויי הצלחת טיפולי הפריון שואפים לאפס, ולכן הרופאים ממליצים במקרים כאלו על תרומת ביצית. למרבה הצער גיל האשה ואיכות נמוכה של הביציות הנובעת מגיל מבוגר ורזרבה שחלתית נמוכה הם התחום היחיד בפריון שבו הרפואה טרם מצאה פתרון הולם, והטיפול היחיד שיוכל להביא להריון הוא, כאמור, באמצעות תרומת ביצית. לגבי עליות וירידות חריפות ב-FSH - מדובר בתופעה אופיינית לשלב עליו דיברתי - בו הרזרבה השחלתית יורדת. צר לי שההסבר שלי לא כל-כך אופטימי... אני לא יודעת עד כמה גבוה ה-FSH שלך, אבל בכל מקרה - זה השלב בו מומלץ בחום להיות מטופלת אך ורק אצל אחד הרופאים מהשורה הראשונה, ולדבר איתו בגילוי לב על המצב, הסיכויים, והאפשרויות להגשים את חלום ההורות בצורה הטובה, הבריאה והבטוחה ביותר. בהצלחה ושבוע טוב!

03/12/2006 | 10:58 | מאת: ניני

סיגלית יפתי, באופן כללי FSH הוא הורמון שתפקידו לגרות את השחלות לייצר זקיקים ובתוכם ביציות. בגיל צעיר כאשר יש המון ביציות, והן איכותיות (זה המצב השכיח), השחלות נזקקות למעט מאד מהFSH (ואגב גם LH) כדי להצמיח זקיקים. ככל שהביציות מתבגרות, איכותן וכמותן יורדת, והפרשת ההורמון עולה בנסיון לתת להצליח בגרוי. לכן רמת הFSH בעצם מלמדת על מצב השחלה באופן עקיף. מקובל להתייחס לרמת FSH "טובה" עד ערכים של 8+ , מעל 9 מדובר באיזור ביניים בערך עד 11-12, מעל זה מדובר בFSH גבוה, כאשר מעל 19 הרופאים אינם ממליצים כבר על טיפולי IVF אלא על תרומת ביצית. למרות זאת, מכיוון שמדובר בהורמונים, שלא תמיד הפרשתם מדוייקת, והם מושפעים ממגוון פרמטרים, מקובל לבחון ערכים של מספר מחזורים ולא להסתמך על אחד. אם אכן מדובר ברזרבה שחלתית נמוכה, יופיעו לרוב ערכים גבוהים, או מין נדנד כזה, בין גבוה לנמוך. הרופאים מסרבים לטפל ברמות גבוהות של FSH משום שהסיכוי להפיק תגובה שחלתית הוא כמעט אפסי, ורופא אחראי לא יביא מטופלת לקחת הורמונים מיותרים, ומדובר בכמויות אדירות במקרים של FSH גבוה. בעצם, גונל, פיוריגון, מונוגון מנופור וכיו"ב מכילים FSH וזהו נסיון נואש "לתת בעיטה לסוס עייף" (ציטוט של הרופא הקודם שלי). הסיכוי שהבעיטה תזיז את הסוס הזה כל כך קלוש, שלמה לבעוט בו בכלל. כבעלת FSH גבוה, אשר הלך וירד לאורך החודשים (26, 15, 16, 8!!, 12, 11, 12, 11), אני יודעת היום שהרזרבה שלי נמוכה ביותר לאור התגובה הנמוכה לטיפולים. כמויות אדירות של התרופות מביאות למעט מאד זקיקים שכנראה מכילים בתוכן ביציות לא איכותיות, שלכן לא מופרות. לכן אני ככל הנראה לא ממשיכה בIVF יותר, ואם בכלל, הולכת לכיוון תרומת ביצית. אני מציעה לך לנסות, אם זה יתאפשר, טיפול אחד של IVF, או אפילו הזרעה, רק כדי לבדוק את תגובת הגוף לזריקות, מי יודע אולי תופתעי? ושווה לקחת במקביל דא"ה לדעתי, היו כבר הפתעות גם עם זה. בהצלחה אהובתי, עדכני}{}{

06/06/2007 | 14:21 | מאת: אנדראה

מה המשמעות לעלייה חדה של FSH תוך שבוע ימים מ48 ל88 אני בת 53 וטופלתי לאחר לומפקטומי בZOLADEX וFEMARA הטיפול התחיל לפני 4.5 שנה וממשיכה היום עם FEMARA

02/12/2006 | 20:07 | מאת: דילמה

התייעצות עם כל מי שיכולה לסייע: סובלת מדימומים בין מחזוריים כ- 3 שנים בעיקר בשבועיים שלאחר הביוץ (מחזור מגיע פחות משבועיים לאחר הביוץ). כשנה וחצי שנה מנסים להרות (כולל 2 הזרעות בהיסטרוסקופיה ניתוחית קודמת להסרת פוליפ הרופא המנתח לא מצא את הפוליפ ,(על אף שרואים את הפוליפ בUS) והרופא חשד שזהו אולי שרירן תת רירי. הרופא הנוכחי רוצה שוב לבצע היסטרוסקופיה אבחנתית+ ניתוחית במידה ויראה את הפוליפ. אני חוששת שהפעולה עלולה לגרום נזק ולהקשות עליי עוד יותר להרות ושייתכן שהפוליפ אינו הסיבה לדימומים ולאי הפיריון. האם לדעתכן עליי לנסות שוב היסטרוסקופיה? יש לכן המלצות על רופא מומחה בהיסטרוסקופיה? אני בלחץ!

03/12/2006 | 00:04 | מאת: ילדת האוקיינוס

שלום לך, הדימומים שאת מתארת ממש לא חייבים להיות קשורים לפוליפ או לשרירן, ויכולים להעיד דווקא על LPD - Lutheal Phase Defect, שזה אומר מצב בו רמת הפרוגסטרון שגופך מייצר אחרי הביוץ נמוכה מדי, מה שמביא להתפרקות מוקדמת של רירית הרחם, לדימומים ולקיצור השלב הלוטאלי (כלומר כשהמחזור מגיע תוך פחות משבועיים אחרי הביוץ - כפי שתארת). ניתן לבדוק את זה בקלות רבה מאוד - באמצעות בדיקת דם פשוטה לפרוגסטרון שתלקח שבוע אחרי הביוץ. בנוגע לפוליפ ולהיסטרוסקופיה - אני לא חושבת שאנחנו כאן בפורום מסוגלות לייעץ לך בנושא שהוא ממש רפואי פרופר (אגב, גם רופא שמייעץ באינטרנט, אני מניחה, לא היה עונה לך על השאלה מבלי לפגוש אותך אצלו במרפאה, לבדוק אותך וללמוד על ההיסטוריה הרפואית שלך). פרופ' זיידמן עשה לי היסטרוסקופיה בזמנו, ואני ממליצה עליו בחום רב. בהצלחה!

02/12/2006 | 18:47 | מאת: נועה ב

שלום לכן, השבוע אני אמורה להתחיל עם חגיגת הזריקות של ה- IVF. פעם ראשונה. רציתי לשאול את מי שכבר התנסתה - זו הפעם הראשונה שאקח "מדכא" (דקפפטיל). האם צפויות תחושות מסוימות? אי נוחות? מצבי רוח משתנים? מחכה לשמוע, נועה ב

02/12/2006 | 18:56 | מאת: ריקי

קודם כל שיהיה לך המון בהצלחה ושזו תהיה פעם אחת ויחידה ושלא תצטרכי את זה שוב. אני רוצה קודם לאמר לך שאין לך מה לדאוג והכל יהיה בסדר, כמה שזה קשה ולא קל. התחושות שיכולות להיות לך הם כמו עייפות בעיקר וקצת מתח, אולי יובש נרתיקי אבל לא משהו קצוני שצריך מאד להדאגי, כל אחת והגוף שלה, יכול להיות שאת גם לא תרגישי שינויים רציניים כאלה. בכל מקרה אין מה לדאוג ואת לא צריכה להלחץ בכלל, כל אחת מגיבה בצורה שונה לכל ההורמונים ואני מאחלת לך שתעברי את זה בצורה הכי קלה שאפשר. מחזיקה לך אצבעות, חזק, חזק חיבוק ענק ריקי

02/12/2006 | 19:03 | מאת: דניאל

היי נועה, זה נורא שונא מאחת לאחת. מנסיוני, אני יכולה לספר שהיו לי מצבי רוח קיצוניים בעקבות מדכאי הביוץ, ובעיקר הדקפפטיל, וגם חוסר חשק מיני לחלוטין. לעומת זאת אני מכירה מקרוב נשים שזה לא הזיז להן... אני מקווה שאצלך יעבור חלק וגם אם לא, תזכירי לעצמך שזה יעבור ושהכל עניין של הרומונים. אשמח לשמוע איך את מרגישה עם הזריקות. בכל עת, דניאל.

02/12/2006 | 19:17 | מאת: ניני

היי נעה ב, לי אישית לא היו תחושות מיוחדות לגבי אף אחת מהתרופות ההורמונליות חוץ אולי מעייפות כללית, אבל לא עד כדי שינוי השגרה. לא יכולה לייחס שום דבר מיוחד לדקא, אבל כמו הורמונים, אצל כל אחת זה אחרת. מאחלת לך הצלחה בטיפול (מקווה שהאחרון), ניני

02/12/2006 | 20:05 | מאת: דורה

לא יודעת איזה דקא את לוקחת. נשמע לי שיומי, כלומר דקא קצר. אני קיבלתי דקא ארוך ולי זה גרם לגלי חום. גיל המעבר סטייל. מה שגרם לי להיות קצת עצבנית. לא מההורמונים אלא מתחושת אי הנוחות בגוף. אבל כמו שכבר אמרו לך הבנות- כל אחת ותגובות הגוף שלה. בכל מקרה- זה נסבל ולא נורא. שיהיה בהצלחה! דורה.

02/12/2006 | 21:19 | מאת: חני

היי נועה, לי היו תופעות קשות מאוד מדקא גם מארוך אך גם בקצר (אבל אני מאוד רגישה להמון תרופות) אבל אם זה יקרה, כדאי שתדעי מראש וזה לא יפול עלייך בהפתעה, כפי שזה קרה לי ואף אחד לא הזכיר באוזני שיכולות להיות תופעות כלשהן. גלי חום, מצבי רוח בעיקר. בכל מקרה שווה לנסות למרות הכל. המון הצלחה שיהיה לך והלוואי שזה יהיה הדקא הראשון והאחרון שלך. חני

03/12/2006 | 00:09 | מאת: ילדת האוקיינוס

הנסיון שלי עם הדקאפפטיל לא ממש כיפי... הלוואי שהייתי יכולה להגיד לך שאין לזה שום תופעות לוואי, אבל לרוע המזל אני דווקא מזדהה מאוד עם מי שהמציאה כאן בפורום את הכינוי "דרעקפפטיל" לתרופה הגועלית הזו... אני מעדיפה לא להכנס ליותר מדי פרטים על תופעות הלוואי שהיו לי כדי לא להלחיץ אותך סתם - כידוע כל אחת מגיבה אחרת לתרופות ויכול להיות שלא תהיינה לך תופעות לוואי בסופו של דבר, אז חבל לי... בגדול, אני בכל-זאת אומר שבהחלט היתה השפעה על מצבי הרוח, בעיקר בכיוון של עצבנות יתרה ונטייה לבכי. מקווה שאצלך זה יעבור חלק עד כמה שאפשר, והעיקר - שהטיפול יצליח ואז תשכחי מהכל ותתפני לקטר על הבחילות בהריון...

03/12/2006 | 12:18 | מאת: נטע

היי נועה, אני מזריקה דקא יומי, כבר בפעם השלישית (סבב שלישי), ולא מרגישה שום תופעת לוואי. החומר עצמו מעט שורף, ולכן כדאי להזריק לאט לאט. פרט לכך, לא מרגישה שום שינוי גופני או נפשי. שיהיה בהצלחה רבה. נטע

תודה לכן בנות, זה חשוב לי מאוד לקבל מידע ממקור ראשון, (במיוחד הצלחות) כי אצל הרופאים הכל ללא תופעות. לצערי אני נאלצת לבדוק גם את שיקול הדעת של Z למרות שאני מאוד מאוד אוהבת אותו, אך בפעם הקודמת שיקול הדעת שלו היה ממש מוטעה והוא פיספס לי 2 ביציות - אותן פשוט הוציא טרם הבשילו. אז עכשיו אני בודקתך בשבע עיניים. שאלתי היא: איך אפשר למזער טעויות במדידת גודלו של הזקיק/זקיקים. בכל הטיפולים הקודמים נסעתי לרופאים בקופה שמדדו ואז הייתי מגיעה לשאיבה וגודל הזקיק היה בד"כ ב- 2 מ"מ קטן יותר ממה שאמרו הרופאים האחרים יום /יומיים קודם לכן. אני ממש מיואשת. נסעתי גם מס' פעמים לZ בשבת או באמצע שבוע כדי להיות בטוחה ואף פעם המדידות לא היו זהות. Z אמר לי להזריק מ11 מ"מ . אני מאוד לחוצה כי אני מתקרבת כבר ל43 ואין לי זמן לעוד ועוד טעיות של הרופאים ואני גם מותשת נפשית ופזית מאוד, מה עוד שאני עושה הטיפולים לבדי , ללא בן זוג - שנעלם מהאופק ברגע שהתחילו הקשים שבטיפולים, אז עכשיו זה רק אני והזרע המוקפא שלו.

ויחמיר. דבר שני עפ"י מה שאת מתארת ששאבו לך 2 בציות לא בשלות>>> אז מאוד קשה {אם בכלל ניתן} לביאי למצב של בשלות של כל הביציות באותו זמן, בדרך כלל הולכים על 'הגל' הראשון או 'שני'. נהוג לחשב את הבשלות של הביציות כך: זקיקים הגדולים מ- 14 וקטנים מ- 21 {למרות שיש מצבים שבזקיקים בגודל 26 יש ביצית בשלה>>> אצלי זה קרה, אבל זה נדיר} הערכים מתיחסים לבוקר אחרון שלך במעקב לפני הזרקת הזריקה שמביאה ביוץ. מבחינת הורמונלית ערכי איסטרדיול {E2} ערכים של 200-300 לביצית בפוטנציה. מפאת גילך יש לעקוב אחרי פרוגסטרון צמוד צמוד כי חשיפה של ביציות בתרם עת גורמת לירידה משמעותית באיכותן. גם לגילך לא ממש מומלץ דיכוי ארוך. הפרופיל ההורמונלי שלך תקין?>>> רזרבות שחלתיות. אה בעית ציסטות שאיריות מהמחזור האחרון>>> אם יש בעיה כזאת נוהגים לתת גלולות כ- 14 יום לפני התחלת הטיפול.

הפרופיל ההורמונאלי שלי נכון לעכשיו תקין (טפו, טפו) וכך גם הרוזרבה לפי ה- FSH שהוא בסיבות 12 בחודשים האחרונים.(בשחלה האחת הפעילה אצלי כי את השניה חיסלו לי בניתוח לפני עשרים שנה) אין ציסטות, יש רק מס מיומות קטנות שלא אמורות להפריע לקליטה של ההריון לפי Z או שמא... בכל מקרה, היו לי רק 2 ביציות (17 ו15 מ"מ) כי אני עושה את הטיפול ללא תמיכה הורמונאלית מלבד האוביטרל בסוף לפני השאיבה וזאת בגלל שאני לא מצליחה לעבור בשלום את הטיפול ההורמונאלי שלא מניב תוצאות מחד, וגורם לי להמון אלרגיות מאידך. קשה מאוד להיות רגועה ואופטימית כשיש פשלה אחר פשלה והזמן קצר. משיח המגלומן ניסה עלי את הפרוטוקול הארוך שהניב רק 2 ביציות, כך שלא כדאי. מקווה שעם צטרוטיייט יעלה בידי להרו סוף סוף. תודה בכל אופן, ושבוע טוב חני

02/12/2006 | 17:07 | מאת: ניני

כנראה לא הבחנת בהודעתי הקודמת אליך}{ אני מקווה שהפשושית מרגישה טוב יותר (כאסמטית לאסמטית, אני מזדהה לגמרי) ושאת חוזרת למסלול (המטורף גם כך מן הסתם) של החיים הסו קולד "שגרתיים"... את יודעת שאני פה מסיבות אגוצנטריות לגמרי אז בבקשה אל תודי לי, באמת שהעונג כולו שלי(((()))) [חוץ מזה האם שניתי את המייל שלך? כתבתי לך פעמיים שלוש במהלך החודשים האחרונים ולא קיבלתי תשובה]

02/12/2006 | 23:38 | מאת: ילדת האוקיינוס

לא ראיתי הודעה ספציפית אלי - היתה כזו? הנסיכה לומדת לאט לאט להתרגל לחייה כאסמטית (אני עדיין צריכה להזכיר לה להשתמש במשאף על בסיס קבוע, אבל היא מתחילה להתרגל). היא אוהבת מאוד ספורט (בניגוד לאמה..) ולשמחתי היא כבר עושה דברים קשים בלי לקבל קוצר נשימה (טפו!) אני עוד לא חזרתי לגמרי לשיגרה, אבל יהיה בסדר... אני מודה לך שאת פה לא כי אני לא מודעת לכך שגם את מפיקה הנאה מהפורום, אלא כי אני, באופן אגוצנטרי לא פחות, מפיקה הנאה מחברתך! ויותר מכך: אני שואבת ממך השראה, בהיותך אדם שעושה את מה שאני תמיד שואפת בעצמי לעשות: לקיים "הליך מטבולי" רגשי שבו צער, כאב ואכזבה מתעכלים והופכים לאנרגיות חיוביות שמסייעות לזולת ומפיצות אור. האלכימאים בימי הביניים קראו לזה "להפיק זהב מחרא", והיום ממש כאז - אין כמו היכולת הזו כדי להעשיר את כולנו! זהו, מקווה שהסברתי את עצמי... ולגבי המייל, אם שלחת לעבודה - אז כן, אני כבר לא עובדת שם יותר... אני אתקשר אליך בהקדם ואתן לך את המייל המעודכן שלי. נשיקות!

02/12/2006 | 14:54 | מאת: דניאל

להזכיר, אני במחזור טבעי, במעקב אחרי הביוץ הטבעי שלי. ביום שישי הזקיק היה בגודל 15 מ"מ, רירית 5.5 מ"מ. מחר אהיה שוב באולטרא סאונד ובדיקת דם. נראה שהשאיבה תהיה לקראת סוף השבוע, בתקווה שהפעם הביצית לא תבריז לי (המניאקית) כמו בפעם האחרונה. דניאל.

02/12/2006 | 17:04 | מאת: ניני

דניאל יפתי, אני מחזיקה אצבעות בכל הכוח&&&&&&&&&&&&&&&&&&&& לביצית תותחית וממושמעת ורירית עבה ומזמינה}{}{}{}{

02/12/2006 | 17:23 | מאת: דניאל

תודה רבה... אני מתה עלייך.

02/12/2006 | 18:57 | מאת: דורה

אוי ואבוי לה! תני לי רגע להכניס בה קצת מורא: את שומעת ביצית? חסר לך! חסררררררררררררר לך!!!!!!!!!!!!!!!!!! בשיא הצינעות- לא כדאי לך להתעסק איתי! אני שוב איתך, דניאל, זהו! ראי את העניין כסגור! יש לי השפעה בדברים הללו... ומה שלום צווארך הענוג? גם אני במעקב ביום ראשון. נראה לי שאנחנו נעשה את זה יחד החודש! שוונג אחרון בעלייה וגמרנו! נשיקות, דורה.

02/12/2006 | 19:10 | מאת: דניאל

היי חמודות שלי!!! גם אני החלטתי שהפעם זאת הפעם ויהי מה!!! דוריס, את ממש אורי גלר קטן (ראית אתמול ארץ נהדרת?."אחת- שתיים- שלוש!!" אחחחח היה גדול). באיזה שלב את בטיפול?? את כבר המון זמן עם הטיפול הנוכחי, לא??? שבוע נעים דניאל.

02/12/2006 | 21:12 | מאת: נועה מ.

תזכירי לה, שאני מאיימת עליה, שדיר באלאקקקקקקקקקק היא לא דופקת לנו הופעה של כוכבת, ומוכיחה לכל הרופאים וההורמונים מאיפה משתין הדג! בהצלחה יקירה, שיהיה בסימן שבוע טוף! נועה.

02/12/2006 | 23:39 | מאת: ילדת האוקיינוס

03/12/2006 | 09:04 | מאת: דניאל

02/12/2006 | 14:50 | מאת: דניאל

אני ממש דואגת לך. מקווה כל כך שהכל בסדר איתך.. דניאל

02/12/2006 | 14:54 | מאת: ריקי

מצטרפת למילותיה של דניאל גם אני מאד דואגת ומקווה שהכל בסדר נשיקות ריקי

02/12/2006 | 10:18 | מאת: ענת

ביום רביעי שעבר עברתי הזרעה. הביוץ היה התקדם באופן מאוד מאוד איטי ובאותו יום (רביעי) היה זקיק של 23/16. כנראה בערך בחמישי היה הביוץ. מיום שישי התחלתי לקחת קרינון. פרט לכך אני לא מקבלת ולא קיבלתי כלום. היום בבוקר עשיית בדיקה ביתית -יצא שלילי! עדיין לא קיבלתי מחזור. להזכיר, הביוץ היה בערך בחמישי. האם זה נורמאלי לדעתכן? ומישהי יודעת אולי האם קרינון גורם לדחיית מחזור. מה אתן ממליצות שעלי לעשות? אני כבר מותשת לגמרי!!!!!!!!!!!!!!!!!!!! תודה.

קרינון מספק לך תמיכה לרירית והוא לבדו לא יעצור את המחזור. לגבי הבדיקה ביתית זה מאוד מוקדם. ניתן לעשות בדיקות ביתיות 3 ימים לפני תאריך המחזור המשוער ורק ע"י בדיקות שכתוב עליהן בפרוש שהן מתאימות לבדיקה מוקדמת כי אחרת יתכן מצב שבו עם איחור מתאריך המשוער של המחזור תהיה תשוב שלילית ועדין יתכן שמתקיים הריון תקין ברחמך. יש לזכור שרק אחרי כשבוע מהביוץ העוברים מגיעים לרחם ורק אז מבצעים השרשה ורק אחרי ההשרשה הגוף מתחיל ליצר את הורמון ההריון אז בשלבים אילו הערכים כל כך קטנים בדם שבשתן הם אינם ניתנים להערכה כך שהבדיקות הביתיות אינן אמינות בשלב זה. הבדיקות של איתור הורמון ההריון בשתן אמינות כאשר הבטא מגיעה לערכים כאילו שאת כבר תדעי שמשהו מתרחש אצלך במיוחד כאשר את יודעת שיתכן שנקלטת להריון ואת תחפשי סימנים. אז בבקשה ס ב ל נ ו ת ובהצלחה.

02/12/2006 | 14:02 | מאת: ילדת האוקיינוס

אין שום סיבה או הגיון להמתין למחזור, או לעשות בדיקת שתן, לפני שעברו 14 יום מהביוץ - כפי שנורית אמרה. נכון שיש בנות שלא מתאפקות ועושות בדיקת שתן יומיים-שלושה קודם, וברות המזל שבינהן גם עשויות לראות שני פסים, אבל גם בדיקות השתן שכתוב עליהן שניתן לעשותן עוד לפני מועד המחזור הן לא ממש אמינות לפני שעברו 14 יום כאמור, ואם תקראי את ההוראות המצורפות אליהן בקפדנות תגלי שגם הם כותבים שם שאם יצאה תוצאה שלילית יש להמתין יומיים ולנסות שוב. יופי.... בקיצור, סבלנות יקירתי, ושיהיה בהצלחה!

02/12/2006 | 00:00 | מאת: מינה

במקום להיכנס לאווירה זהה לרגשות נשים שעדיין "לא הצליחו", אני נכנסת ושואה נשים שמספרות על הבטאות שלהן. מזל טוב לכולן אבל שוב זה לא יפה מצידכן גם חשוב לי לבקש מלנה לא לספר לנו על "הפיצפיצון" שלה,זה אכן לא רללוונטי לפורום פריון.... תודה.....ואנא מיכן לא לקחת את דבריי כהתקפה וכו".....זה מה שהרגשתי כאשר קראתי כמה שרשורים של נשים הרות....ולא להתייחס אליי כטרול. אני בסך הכל בן אדם.

02/12/2006 | 00:42 | מאת: ילדת האוקיינוס

הכאב שזועק מההודעה שלך כל-כך מובן ומוכר לכולנו. (((חיבוק))) והודעות כמו שלך, בצורה כזו או אחרת, מופיעות מעת לעת בכל פורום תמיכה לפריון שאי-פעם הייתי בו, ובהחלט מובנות גם לאלו שלא מסכימות איתן, אני בטוחה. אני אנסה להסביר לך איפה הדילמה, וזאת מבלי לזלזל לרגע ברגשותייך: מסע טיפולי הפריון הוא ארוך ומייאש, אצל חלק מהנשים ארוך יותר מאשר אצל אחרות - אבל אצל כולן העיתוי של סופו בלתי ידוע (עד שמגיע ההריון הנכסף, כמובן). יש המון במשותף לכל הפוסעות במסע הזה, אבל ישנם גם הבדלים בין אישה אחת לרעותה. המסע כולל הרבה ייאוש, אבל גם לא מעט תקווה, שהפורום הזה הוקם על מנת לטפח ולעודד אותה ולא רק לתחזק אווירה עגומה של "נשים שעדיין לא הצליחו". יש נשים שהודעות על בטא חיובית יוצקות בהן תקווה ומרימות אותן מקרקעית עמוקה במיוחד שהן במקרה נמצאו בה באותו יום. ויש אחרות שהודעות כאלו מכות בהן בחוזקה. בפורום שלנו אין חוקים בסלע לגבי מה "מותר" ומה "אסור" לכתוב, וכפי שאת יודעת (אם את נמצאת כאן מספיק זמן) - אנחנו מוחקות רק הודעות של מפרסמים ושל טרולים (ולרגע לא חשדתי בך שאת טרול, ולכן הודעתך לא תמחק כמובן). אני מעדיפה, כמנהלת הפורום (ויודעת שכך חושבות גם חברותי לניהול ניני ורומי), לתת לחוקי הפורום להתגבש דרך רגישותן ותבונתן של המשתתפות בו, שבהחלט מוכיחות את עצמן ברוב-רובם של המקרים כאן. זה לא אומר שכל אחת תהיה מרוצה מ-100% מההודעות שהיא קוראת כאן, אבל גם לא ניתן לצפות לכזה מצב בשום פורום באינטרנט שהוא מקום פתוח לכולם מעצם טבעו. ולכן לפעמים, גם כאשר מרגישים צביטה קטנה בלב למקרא הודעה כזו או אחרת, עדיף פשוט לסגור את ההודעה ולהמשיך הלאה. אני אגיד לך מהי דעתי האישית על המדיניות הראויה לגבי הודעות הריוניות, אבל תזכרי שלא דעתי היא שקובעת את התנהלות הפורום - כי אם הלכי הרוח בפורום כולו, שהם אלו שלמעשה קובעים את הכללים - בדעת רוב דמוקרטית, גם אם אין הצבעות בקלפי...: כאשר גולשת קבועה ומוכרת כאן נכנסת במזל טוב להריון, כמו למשל לנה שהזכרת, ובמיוחד גולשת ששיתפה את כולנו בתלאותיה, תמכה ונתמכה לאורך זמן במסגרת הפורום - זה הכי טבעי בעיני בעולם שהיא תשתף אותנו גם בבטא החיובית שלה, ולא תעלם מהפורום, למרות שברור שעם התקדמות ההריון הפורום הזה אינו המקום המתאים לדיונים על תופעות הקשורות בהריון, שאלות על בדיקות וכו'. אגב לא זכור לי שלנה אי פעם עשתה את זה, נוכחותה כאן תמיד עדינה ורגישה ולכן מתקבלת בברכה. אני חולקת עליך שזה "לא יפה" לשתף את הפורום בבטא חיובית, וממה שאני רואה כאן רוב המשתתפות הקבועות חושבות כמוני (המשתתפות המזדמנות קצת פחות חשובות לי, אני מודה), ושמחות לשמור על קשר עם הלוחמות הוותיקות ש"השתחררו"... לעומתן, כאשר אורחת לרגע נקלעת לפורום עם שאלה הריונית, היא לרוב מקבלת תשובה קצרה ומנומסת שמפנה אותה לפורומים אחרים - הוגן לתת לאדם להנות מן הספק ולא לסקול אותו באבנים, אבל בהחלט יש מקום להבהיר לה (בנימוס!) את מהותו של הפורום הזה. בשורה התחתונה, הכוונה היא שמקסימום בנות ירגישו כאן הכי בבית שאפשר. אבל מטבע הדברים זה לא תמיד יקרה, אגב גם מבלי להכנס להריון מישהי כאן יכולה תמיד לכתוב ללא כוונת זדון משהו ש"לא יתלבש טוב" על מישהי אחרת (במיוחד אם האחרת בדיוק קיבלה בטא שלילית אתמול בצהריים). הפתרון הוא אחד ויחיד: כל משתתפת צריכה להבין שהפורום הוא מקום ביתי, חם ומגונן, אבל הוא לא מספק 100% הגנה, כי אין דבר כזה... ולכן ביום רגיש במיוחד צריך לנסות פשוט להתעלם מהודעות שנושכות, כל עוד הן שומרות על רוח הפורום כמובן, או אפילו לא להכנס לפורום כלל. אני לא אומרת את זה כדי לגרש מכאן מישהי חלילה, להיפך: אני מודה שגם אני, בימים קשים במיוחד במסע טיפולי הפריון שלי, נמנעתי מלהכנס לפורומים כי ידעתי שהודעות חיוביות שתמיד עשויות להמצא שם יהיו קשות מדי עבורי לשאת, והעדפתי לשמור את יתרונותיו של הפורום לימים פחות שבריריים בהם אוכל להשתמש בכל התמיכה הנפלאה שהפורומים האלו סיפקו לי, מבלי להשבר מעוד בטא חיובית שאיננה שלי. מקווה לראותך כאן בפורום לעתים קרובות - וגם לראות בהקדם הודעת בטא חיובית ממך ((חיבוק))

02/12/2006 | 10:09 | מאת: לנה

שלום לך מינה! כודם כול אני מאוד מבינה אותך ו תאמיני לי הייתי בפורום פה שנה ו כמוך הייתי במצב לחץ ו סטרס. דבר שני עם אני כתבתי ביקשר להיריון שלי זה בטח לא קשור לך או לאפ אחד חוץ מי נועה ש כתבתי לה אישי ו עם את לא רוצה לא חייבת ליקרואה כדיי לא להתעצבן. בקרוב מאוד אני מאחלת לך היריון תני את הזמן לעשות את שלו ו תיראי שהכול יהיה בסדר.

02/12/2006 | 16:41 | מאת: דניאל

גם אני מבינה מאיפה את כותבת... אבל כאחת שעוברת כבר שלוש שנים טיפולים ללא הצלחה, רציתי לומר לך שאני לא מסכימה איתך שאין כאן מקום לבנות שנכנסות להריון. אין בזה שום דבר שקשור לחוסר התחשבות, אלא, יש כאן שמחה מרגשת ומקסימה שהושגה לאחר מאמצים מתישים ודרך מסובכת וקשה ומי אם לא אנחנו יכולות להבין??אנחנו צריכות וחשוב ביותר לתמוך גם ברגעי האושר ולא רק בכאב ובצער.... כשתיכנסי להריון אני בטוחה שתרצי לשתף ולצרוח לעולם שאת בהריון ואנחנו נשמח איתך עד השמיים...אחרת מה הטעם??? איך נשאב כוחות אם לא נשמע גם על הצלחות שהושגו בעמל רב?? חוסר היכולת לקבל את השמחה של האחרת שהייתה באותו מצב בדיוק הוא דבר שצריך לחשוב עם עצמינו איך לשנות כדי שיהיה קל יותר להתמודד. אני מאחלת לך שתיקלטי במהירות ותוכלי לשתף אותנו באושר שלך.. דניאל.

02/12/2006 | 17:09 | מאת: ניני

קודם כל ברוכה הבאה, אני מקווה שאת נשארת איתנו למרות הכל ושנוכל לסייע ולא רק להכאיב... הרגישות הגדולה והכאב מובנים מאד, הצביטות האלה כל כך מוכרות. אבל כמי שמחכות יחד להריון המחיוחל אין משהו יותר אופטימי ממלא כוחות ומחזק מלחזות בעצמינו בהצלחה של חברת פורום אחרי שהלכנו יחד את כל הדרך הארוכה. זה בפרוש לא פורום להריון, אבל זה הרי לא סתם הריון, זה הריון שאחרי טיפולים קשים, ולכן הוא במידה מסויימת הריון של כולנו. אני מקווה שלמרות הכל תהיי חלק מאיתנו ושבקרוב מאד נוכל לשמוח איתך. שולחת לך חיבוקים(((())))

01/12/2006 | 21:01 | מאת: חני

היי נינוש, אז בעצם מטרת הפעילות שלו היא כמו זו של דקא? עשיתי טיפול אחד בעבר עם דקא זה היה נורא- גלי חום ומצבי רוח (ובכלל לא היו זקיקים- אני כבר בת 42. בעבר הרחוק עשיתי טיפול אחד עם צטרוטייט ואז לא התפתח עובר תקין. את רוב הטיפולים עשיתי "במחזור טבעי" , אבל הבעייה שמפספסים את הבייוץ או ששולפים את הביציות לפני הזמן בטרם הבשילו. אז Z רוצה, אם אני אסכים הפעם עם צטרוטייט. אני מאוד פוחדת מתופעות הלוואי. מה לעשות? מצד אחד אני מיואשת מפיספוסים ומרגישה ממש כמו בתוכנית של איגאל שילון, ומצד שני ... סוף שבוע נעים, חני

01/12/2006 | 23:17 | מאת: ילדת האוקיינוס

שלום חני, צטרוטייד עובד באופן שונה מהמדכאים שלוקחים בתחילת הטיפול כמו הדקאפפטיל והסינארל. את הצטרוטייד מתחילים להזריק רק כשהזקיק הגדול ביותר מגיע לגודל מסויים (כ-15 מ"מ אם אני זוכרת טוב), ומכך את למדה שהוא לא מדכא את השחלות כמו הדקא ודומיו, אלא רק מעכב את הליך הביוץ עצמו. אני השתמשתי בצטרוטייד בטיפול המנצח שלי וגם באחד נוסף לפניו, ולא זכורות לי תופעות לוואי. חשוב שמעקב הזקיקים יהיה קפדני כדי למנוע איחור בתחילת הזרקתו של הצטרוטייד - זה כמעט קרה לי... אבל אם עוקבים כמו שצריך, אין סיבה לפספס. בהצלחה!

02/12/2006 | 11:58 | מאת: דורה

היי חני, מצטרפת לילדת. זו הפעם השלישית שאני עם צטרוטייד ואין לי שום תופעות לוואי. לא דומה בכלום לדקא שגרם לי לגלי חום ועצבנות. אם Z ממליץ- לכי על זה! באמת באמת שהצטרוטייד לא גרם לי לשום תחושה לא נעימה! בהצלחה!

תודה לכן בנות, זה חשוב לי מאוד לקבל מידע ממקור ראשון, (במיוחד הצלחות) כי אצל הרופאים הכל ללא תופעות. לצערי אני נאלצת לבדוק גם את שיקול הדעת של Z למרות שאני מאוד מאוד אוהבת אותו, אך בפעם הקודמת שיקול הדעת שלו היה ממש מוטעה והוא פיספס לי 2 ביציות - אותן פשוט הוציא טרם הבשילו. אז עכשיו אני בודקתך בשבע עיניים. שאלתי היא: איך אפשר למזער טעויות במדידת גודלו של הזקיק/זקיקים. בכל הטיפולים הקודמים נסעתי לרופאים בקופה שמדדו ואז הייתי מגיעה לשאיבה וגודל הזקיק היה בד"כ ב- 2 מ"מ קטן יותר ממה שאמרו הרופאים האחרים יום /יומיים קודם לכן. אני ממש מיואשת. נסעתי גם מס' פעמים לZ בשבת או באמצע שבוע כדי להיות בטוחה ואף פעם המדידות לא היו זהות. Z אמר לי להזריק מ11 מ"מ . אני מאוד לחוצה כי אני מתקרבת כבר ל43 ואין לי זמן לעוד ועוד טעיות של הרופאים ואני גם מותשת נפשית ופזית מאוד, מה עוד שאני עושה הטיפולים לבדי , ללא בן זוג - שנעלם מהאופק ברגע שהתחילו הקשים שבטיפולים, אז עכשיו זה רק אני והזרע המוקפא שלו.

01/12/2006 | 17:09 | מאת: אחת

01/12/2006 | 23:18 | מאת: ילדת האוקיינוס

(((חיבוק)))

02/12/2006 | 14:11 | מאת: דורה

אנחנו איתך! אוהבות ומחזקות!

01/12/2006 | 15:03 | מאת: נטע

בנות שלום, רציתי לשאול כמה דברים: 1. מהם ההבדלים בין המדכאים השונים (דקא,צטרוטייד, סינראל וכד'), חוץ כמובן מכך שאחד בהזרקה ושני בהסנפה. הכוונה, מה יותר מתאים לפרוטוקול ארוך, מה לקצר, מה נחשב מדכא חלש יותר, כזה שלא יפריע לזקיקים לגדול, כך אולי עלולים לבייץ עמו? ומה מנסיונכן הכי מוצלח,הכי שכיח? האם באמת יש משהו שחלש יותר ועלולים לבייץ בזמן שלוקחים אותו? אמרו לי להוריד לחצי כמות דקא החל משלב הגירוי (פרוטוקול ארוך, מיום ה21 לוסת), האם אני לא עלולה חלילה לבייץ עצמונית עם חצי דקא ליום בלבד? 2. מדוע מגדלים בלטוציסט ולא מחזירים אותו ישר לרחם, ביחד עם עובר או שניים אחרים? מה היתרון של החזרה כפולה, אחת ביום השלישי לשאיבה, ואחרת מס' ימים מאוחר? 3. היכן ספיגת המנוגון טובה יותר, בישבן או בבטן (שריר או תת-עור)? היכן זה פחות כואב מנסיונכן? 4. בעיית זרע- חלש עד בינוני- מתלבטת בין לתת צ'אנס נוסף להפריה "טבעית" לחלק מהביציות (פעם קודמת היו 0 הפריות מתוך 2 ביציות שהוקצו לטבעי), או להקצות את כולן להפריה באיקסי ICSI הפעם (פעם קודמת היו 4 הפריות מתוך 6 ביציות של איקסי רק). הבנתי שבאיקסי יש יותר הפריות, אך האם משום שזה לא טבעי,סיכויי השרדות העובר ותקינותו נמוכים יותר מבהפריה טבעית? ומהם בכלל החסרונות של איקסי, בגינם כדאי לשקול להקצות חלק מהביציות לטבעי? (יש לי 7-9 ביציות בד"כ, בת 35). אגב היה לי הריון מהזרעה (מה שכנראה מצביע על כך שהזרע יכול להפרות טבעי ולא רק באיקסי, ולכן מתלבטת אם לתת צ'אנס נוסף לחלק מהביציות לטבעי, או שהכל לאיקסי, שכן עם מעט ביציות חבל לי לבזבז אותן על טבעי, שם אולי יהיו 0 הפריות. מה דעתכן? אודה על תשובות ממי שמתמצאת וגם זמינה לענות. תודה, תבורכנה בשבת שלום, נטע

01/12/2006 | 16:22 | מאת: נועה מ.

1. מהם ההבדלים בין המדכאים השונים (דקא,צטרוטייד, סינראל וכד'), ההבדל היחיד שאני יודעת עליו זה בכמויות המדכאים. בעיקרון כולם עושים את אותה עבודה (ו'זכיתי' לבדוק את שלושתם). בכולם עדיין הגבתי תגובת יתר, ולא אין חשש שתבייצי כל עוד תקפידי על לקיחתם בזמן קבוע ובמינון ניתן לך. 2. מדוע מגדלים בלטוציסט ולא מחזירים אותו ישר לרחם, ביחד עם עובר או שניים אחרים? מה היתרון של החזרה כפולה, אחת ביום השלישי לשאיבה, ואחרת מס' ימים מאוחר? בלסטוציסט עדיין לא קיים ביום 3 של ההפריה, בזמן שמחזירים לך עוברים רגילים. בלסטו הוא עובר שגדל ליום 5-6 וסיכויי ההשרשה שלו גבוהים יותר, מאחר ולא רק ששרד בתנאי מעבדה אלא עלה כיתה מביחנת שלב ההתפתחות. נוטים להאמין שהחזרה כפולה משפרת את סיכויי ההיקלטות (ראי ערך 'נועה מ.'....זה סיפורי עד כה) 3. היכן ספיגת המנוגון טובה יותר, בישבן או בבטן (שריר או תת-עור)? היכן זה פחות כואב מנסיונכן? לא ניסיתי בישבן, אך אין משמעות מבחינת ספיגה, שני המקומות נכונים להזרקה. אם הכמות גדולה, אולי עדיף ישבן? 4. בעיית זרע- חלש עד בינוני- הבנתי שבאיקסי יש יותר הפריות, אך האם משום שזה לא טבעי,סיכויי השרדות העובר ותקינותו נמוכים יותר מבהפריה טבעית? אין הוכחות שסיכויי העובר נמוכים יותר, אני עשיתי הכל באיקסי, והיו עוברים ברמות טובות יותר, טובות פחות, אבל בלי בעיות נראות לעין. ומהם בכלל החסרונות של איקסי, - העובדה שזו בכל זאת התערבות בהליך הטבעי, ובחירה מראש של זרע שעלול להיות בעייתי. במקרים של בעית זרע, איקסי עלול להעביר את בעית הזרע לדור הבא, מאחר ועקפנו את הברירה הטבעית. אגב היה לי הריון מהזרעה (מה שכנראה מצביע על כך שהזרע יכול להפרות טבעי ולא רק באיקסי, ולכן מתלבטת אם לתת צ'אנס נוסף לחלק מהביציות לטבעי, או שהכל לאיקסי, שכן עם מעט ביציות חבל לי לבזבז אותן על טבעי, שם אולי יהיו 0 הפריות. מה דעתכן? - קשה לי לעזור לך מה כדאי, אני חושבת שפה כדאי להתייעץ עם הרופא המטפל והמעבדה, ולראות מה דעתם... בהצלחה גדולה, ושבת שלום, נועה.

01/12/2006 | 18:42 | מאת: ניני

היי נטע, בהמשך לתשובה של נועה- ההבדלים בין המדכאים הם באופן ורמת המינון. דקא "ארוך" הוא דיכוי מראש, חזק וממושך, ודקא קצר הוא גם מראש אבל מחולק על פני תקופה ומקביל לסגירוי השחלתי רוב הזמן. מדכאים כמו צטרוטייד אורגלוטרן מתחילים לפעול לאחר הגירוי השחלתי, (ביום החמישי שישי לטיפול) והם "עדינים" יותר. בנזים עם רזרבה שחלתית נמוכה חוששים ממדכאים חזקים אשר עלולים לפגוע גם בגרוי השחלתי ולכן לרוב מעדיפים את ה"עדינים" (סינראל אני לא מכירה). בהצלחה!

01/12/2006 | 11:40 | מאת: רינת

הי בנות אני לוקחת מזה חודשים דיאה האם יש לתרופה הזו קשר ל DES - התרופה שלגביה היתה אתמול התוכנית המבהילה של אילנה דיין? אני בלחץץץץץץ

01/12/2006 | 13:54 | מאת: 3

01/12/2006 | 18:43 | מאת: ניני

לא ראיתי את התכנית של אילנה דיין אתמול. מה זה DES?

01/12/2006 | 19:35 | מאת: 3

DES = Diethylstilbestrol, אסטרוגן סינתטי שניתן עד תחילת שנות השבעים לנשים הרות למניעת הפלות. עלול לפגוע במערכת הרבייה של ילדים שאמהותיהן נטלו את התרופה במהלך ההריון שלהם. פרשת ה- D.E.S http://www.caspisror.co.il/cases.asp?ID=4 מתוך כתבה של פרופסור זיידמן http://www.gozalim.co.il/Htmlpage/bpregnancy.asp?nam=37&opendiv=hatzeg10 מום רחמי נוסף מופיע בנשים אשר בהיותן עוברות נחשפו לתרופה בשם דיאתילסטילבסטרול (DES). התרופה ניתנה בשנות השישים, בעיקר לנשים שסבלו מהפלות הריון בעבר, וכבר למעלה משלושים שנה אינה ניתנת לנשים הרות. מכלל הנשים אשר נחשפו לתרופה זו כעוברות שיעור גבוה, כ- 70%, עלולות להיוולד עם מום רחמי. בדרך כלל מדובר בחלל רחם צר ולא מפותח בצורת האות האנגלית "T" וצוואר רחם מעוות ומקוצר. בנשים אלו שיעור הסיבוכים במהלך ההריון גבוה וכולל עליה בשיעור ההריונות החוץ רחמיים, ההפלות בשליש הראשון והלידות המוקדמות. גם במקרה זה הפתרון הינו תיקון כירורגי של חלל הרחם בעזרת היסטרוסקופיה. אפשר גם בכתבה זאת לקבל מידע גל הכתבה הזאת http://www.nashim.sheba.co.il/26/

יש לי מיגרנות - מהמחזור ומהדקפפטיל, רואה שחור בעיניים והאמת לא חושבת שמצפה לי משהו טוב. אני קוראת על כל הבטאות וממש שמחה בשביל כולן.. אני לא יודעת אם אתן יודעות אבל אני פה מתחילת הפורום עוד לפני שניני ורומי היו מנהלות. אני זוכרת עוד את דורה מאז ועוד כמה שכבר לא פה כי הן ילדו או שהן בהריון. רבותי עברה כבר יותר משנה.. יש כאלה שזה פשוט לא קורה להן , מכל מיני סיבות, וחבל שאני מרגישה שאני אחת מהן. אני בטיפול השלישי ואני לא צופה ממנו גדולות ונצורות, אין בטיפול הזה שום חידוש או שינוי ואין לי כבר כוח. האמת שגם המשאבים הכלכליים נגמרים ואני לא רואה שמשהו טוב עומד לקרות לי בשנה הקרובה ובכלל. אני אפילו לא בטוחה שאלך להוריד את החצוצרה אחרי הפעם הזאת. אין לי כוח. שבת שלום לכן ורק טובבבבבבבבבבבבבבבבבבבבבבבבב אוהבת אתכן

01/12/2006 | 13:57 | מאת: נועה מ.

אני פה גם כבר שנה בדיוק. מהיומולדת שנה שעברה. גם אני כמוך כשהייתי בעיצומו של הטיפול הזה הייתי בטוחה שהנה הוא הולך בעקבות קודמיו. גם לי זה היה טיפול שלישי ועוד עם 2 מחזורי מוקפאים... כבר חשבתי מה הטעם. לא רציתי לחשוב על התחלה של עוד סיבוב כי כבר לא יכולתי לעשות את זה יותר. שוב הייתי בגירוי יתר, שוב יותר מדי ביציות, וחשבתי ששוב לא יצא מזה כלום. כי הגוף מופגז, כי הן לא בשלות, כי כי כי כי ...... כנראה שלגוף שלנו יש את הדרכים שלו להחליט מה טוב לו, ומתי טוב לו. אני מאלו שחושבות שהן יודעות הכל על גופן, כל סימן קטן, כל פיפס חשבתי שאני יודעת לזהות. כשהגיעו כאבי המחזור ביום שישי שבוע שעבר, לקחתי איתי טמפונים לטיול בשבת, כי ידעתי שזה יום המחזור, והכאבים מדייקים תמיד יום לפניו. הוא לא בא....... ושלא יבוא..... מיכלי, כל שאני יכולה להגיד לך, שגם אם אנחנו חושבות שאנחנו חכמות מכולן, גופנו והטבע הרבה הרבה מעבר לשליטתנו. פלאים קורים, וכמו שקרה לי, ולעוד רבות אחרות, גם לך זה יקרה. הלוואי שהפעם, ואם לא הפעם אז בזאת שאחרי, אבל זה יקרה, ויתפוס אותך בהפתעה כל כך גדולה ויפה! מאחלת לך מכל ליבי שזה האחרון והמנצח! שתהיה שבת נפלאה, נועה.

01/12/2006 | 14:42 | מאת: מיכל

01/12/2006 | 23:43 | מאת: ילדת האוקיינוס

גם אני זוכרת אותך עוד מההתחלה, ואני מאוד מאוד מזדהה עם תחושתך - גם אני הרגשתי במהלך תקופת אי-הפריון שלי כאילו אני נוסעת על אוטובוס שכל פעם עוצר בתחנה ומישהי או שתיים נוספות ממכרותיי יורדות ממנו - ורק אני ממשיכה לסוע ולסוע בו מבלי לדעת מתי תגיע סופסוף התחנה שלי. אני חושבת שבמידה מסויימת התחושה הזו מתעצמת כשנמצאים בפורום של פריון לאורך זמן ורואים חברות לפורום שמצליחות בזמן שאנחנו עדיין לא. אני זוכרת חברה אנגליה שהכרתי בפורום תמיכה באינטרנט 4 חודשים אחרי שהתחלתי לנסות - היא כבר ניסתה כמה שנים אבל הרתה כחודשיים אחרי שהכרתי אותה. שנתיים וחצי אח"כ פגשתי אותה בגרמניה, ופגשתי גם את הבת המקסימה שנולדה לה - הילדה כבר דיברה ושיחקה וכבר בעצם לא היתה אפילו תינוקת יותר - ואני עדיין התטלטלתי בין טיפול כושל אחד לבטא שלילית נוספת - מיואשת לחלוטין וכבר לא מאמינה שזה אי פעם יקרה לי. אז מה להגיד לך? שלא תתיאשי? שזה יקרה גם לך? אני משערת שזה לא ממש יעזור... אבל אולי בכל זאת תזכרי שהנס הזה קורה כל יום לנשים כמוך - שעברו כבר טיפולים (יותר או פחות), שנגמר להן הכוח, שכולן תמיד נכנסות להריון בסביבה חוץ מהן... ((חיבוק))

02/12/2006 | 11:54 | מאת: דורה

מאד נגעו בי הדברים שלך... הם התיישבו לי על מחשבות שעוברות בי כבר זמן רב. אני רוצה לשתף אותך ואם זה לא מתאים לך או לא נראה לך במקום- תתעלמי לחלוטין! הייתה לי פעם מורה, בעצם לקרוא לה רק מורה זה מעט מדיי אבל נניח לזה, שאמרה לי פעם- פסייאנסה! יענו- דורה, סבלנות. היא אמרה לי את זה ברגע מאד שביר בחיים שלי. כשלא ידעתי מתי יסתיים מסע תלאות שהייתי בעיצומו וכוחותיי תשו. ולמרות שידעתי שבעצם צריך לתת לזמן את הזמן שלו, המילה הזו- נתנה לי אוויר. ועכשיו, יקירתי, זה תלוי רק בך. כמה פסייאנסה, כמה סבלנות וגם כוח סבל יש לך. אני אומרת את זה בלי שום ביקורת. זה באמת תלוי באישיות שלך. אישית, אני יודעת שמנת הפסייאנסה שלי עומדת להסתיים. זו אני ואלה כוחותיי. כמובן שגם הכסף משחק תפקיד גדול אבל אני מכוונת לכך שתחשבי על משהו אחר; עד כמה את רוצה להמשיך? עד כמה את מסוגלת להמשיך? האם אי המשכה תגרום לך לסבל רב מזה שאת חשה כעת? האם את יכולה לקבל את מה שיש לך ולהיות מאושרת או שאת חייבת את הילד הזה שמבושש לבוא? ממש לא מתכוונת להקשות עליך. אני מתכוונת שאולי הגיע הזמן לעצור לרגע ולחשוב. ושוב מדגישה- אם הדברים שלי נראים לך חצופים או לא במקומם- תתעלמי! וגם כמובן- סליחה.

02/12/2006 | 17:11 | מאת: ניני

אהובתי(((()))) הדרך קשה וארוכה, אבל לא יעזור כלום, אנחנו נצליח. תזכרי את זה בירידות((((((((((())))))))))

30/11/2006 | 23:58 | מאת: אניטה

שלום, כיצד אני יכולה להמליץ לבן הזוג שלי ללכת לאורולוג... ומה שיטות הטיפול של אורולוגים? האם כדי גם לבן זוגי להבדק!?

01/12/2006 | 23:59 | מאת: ילדת האוקיינוס

שלום אניטה, מההודעה שלך לא כל-כך ברור באיזה שלב של בירורי הפריון אתם נמצאים, ואיזה בדיקות כבר עברתם. אז על השאלה "כיצד אני יכולה להמליץ לבן הזוג שלי ללכת לאורולוג" אני יכולה לענות רק באופן כללי: אני מניחה ששניכם מעוניינים בהשגת הריון, ולכן כדאי לך לדבר איתו באופן גלוי וענייני, אך גם רגיש ונטול-האשמות, ולהעביר את המסר שהדרך אל ההריון הנכסף הוא מאמץ משותף של שניכם, את עושה את חלקך, ואולם בשלב זה פנייה לאורולוג היא השלב הבא הנדרש מכם (בהנחה שזה אכן המצב - אני לא יודעת). אני זוכרת מתגובתו הראשונית של בעלי כשביקשתי ממנו לעשות בדיקת זרע שזה לא "עבר חלק", זה בהחלט נושא לא פשוט אצל גברים, ולעתים קרובות הנשים, למרות שהן צריכות לעבור הרבה יותר כדי להגיע להריון (שלא לדבר על ההריון והלידה עצמם...) - נוטות לצעוד קדימה הרבה יותר בביטחה מאשר הגברים... האם כדאי להבדק אצל אורולוג? שוב, קשה לענות על השאלה בלי לדעת איזה בירורים כבר עשיתם ומה גיליתם בהם. במידה ועוד לא עשיתם כלום, מלבד לנסות להרות במשך זמן מה ללא הצלחה, 3 הבדיקות הראשונות שנהוג לעשות הן: 1. בדיקת דם ביום השלישי למחזור - פרופיל הורמונלי (לאשה) 2. בדיקת דם ביום ה-21 למחזור לפרוסטרון (לאשה) 3. בדיקת זרע (לגבר). אין צורך לפנות לאורולוג לשם עריכת בדיקת הזרע, וניתן לקבל הפניה דרך רופא הנשים שעורך את ברור הפריון לאשה. רק במידה ותוצאות הבדיקה הראו שקיימת בעיית זרע, מתחילים לשקול ביקור אצל אורולוג. מהן דרכי הטיפול של האורולוג? כל מיני, אבל אין טעם למנות את הכל בשעה שלא יודעים עדיין אם יש בכלל בעיה - ואם כן, איזו... פרה פרה! (-; בהצלחה!

30/11/2006 | 21:34 | מאת: אחת

נורא מחכה לעידכון משמח ממך

30/11/2006 | 20:55 | מאת: לי

דניאלי יקרה, אני שמחה שאת מרגישה יותר טוב. שיהיה בהצלחה מחר בבדיקות ובשורות טובות הכי קרוב שאפשר. אוהבת אותך מכל הלב! ולשאר הבנות, תודה לכן על כל התמיכה ברגע הקשה לאחר כשלון IVF ראשון. נכון זה כואב ועצוב. אבל מזלי שנשארו לי 2 מוקפאים חמודים. שבטח ירצו להתחמם אצלי ברחם מאשר במקפיא בחורף. מחר אני יוצאת לסוף שבוע במלון נחמד לנקות קצת את הגוף והנשמה ולהכין עצמי לקבלת המוקפאים. אז שיהיה לכולכן סוף שבוע נעים ותעשו חיים. נשיקות וחיבוקים לכולכן. באהבה גדולה ממני- לי

30/11/2006 | 21:16 | מאת: דניאל

תודה מתוקה...... סחטיקה על בית-המלון............ תנוחי ותעשי חיים.. לקבלת המוקפאים: שתיים-שלוש, הקשב!!! אעדכן מחר בצהריים....(בעצם אולי אעדכן רק בשבת בערב, כי לא אהיה בבית) שבת שלום דניאל

30/11/2006 | 21:32 | מאת: ניני

גם את נשמעת יותר טוב יקירתי, אני מקווה שזהו היתה האכזבה האחרונה(((()))) תהנו בבית המלון תצברי כוחות ושובי אלינו מלאת אנרגיות כתמיד}{}{

30/11/2006 | 21:49 | מאת: ריקי

תעשי חיים בסוף שבוע ותעבדי טוב, טוב לקראת החימום של העוברים נשיקות וחיבוקים ריקי

30/11/2006 | 22:31 | מאת: נועה מ.

בילוי נעים יקירה, נקי את הראש והגוף ממה שהיה ותתכונני להפשרת ארטיקים בחורף בהצלחה! שיהיה סופ"ש מקסים, נועה.

30/11/2006 | 20:49 | מאת: לי

היי, מה שלומך? ראיתי שאת עוברת לIVF. אז קודם כל בהצלחה! אם את רוצה לדבר איתי מעבר לפורום את יכולה לעשות זאת במייל או במסנג'ר צירפתי את כתובתי (זו אותה כתובת למייל ולמסנג'ר). אשמח לשמוע ממך.

30/11/2006 | 21:16 | מאת: ממתינה: )

תודה לך אני באמת מקווה שיסתדר לנו (גם לי וגם לך!)בסופו של דבר הכל אני שומרת לי את הכתובת שלך מאוד מאוד נחמד מצדך : ) שיהיה לך ערב נפלא ושנתבשר בשורות טובות ובריאות. שלך ממתינה : )

30/11/2006 | 18:27 | מאת: סיגלית

שלום לכן יקירותי! עשיתי בדיקת דם היום - היום השלישי למחזור יצא מספר מפלצתי למדי - 46. כאשר הפעם האחרונה היה 30. האם תתכן טעות ? משהו תמוה בעיני. קבעתי פגישה עם הרופא שלי ליום שלישי, כל פעם שהוא נפגש איתנו אנחנו מתקרבים יותר לתרומת ביציות, באהבה מאוכזבת מהמצב - מזלי שיש לי בעל שמעודד אותי ומחזק זה מאוד חשוב סיגלית

30/11/2006 | 19:12 | מאת: ניני

היי סיגלית יקרה, בהנחה שיש בעיה ברזרבה השחלתית ערכי הFSH עושים המון זיגזג למעלה ולמטה, ולכן מסתכלים על טווח הערכים במעקב של מספר חודשים (אצלי זה נע בין 26 ל-8 למשל). לצערי אחד המאפיינים של רזרבה שחלתית נמוכה היא תנודות קיצוניות ברמת הFSH.. תהיי אופטימית, את תהיי אמא((((()))))

30/11/2006 | 17:18 | מאת: גלית

התגברתי על החששות והתקשרתי לרופא הוא אמר לי לנסוע דחוף למיון אני יעדכן אותכן מאוחר יותר תחזיקו לי אצבעות מתה עליכן מה הייתי עושה בלעדיכן מחבקת אחת אחת על העידוד

30/11/2006 | 17:19 | מאת: ריקי

בשבילך אנחנו תמיד כאן מחזיקה לך אצבעות שמרי על עצמך חיבוקים ונשיקות ריקי

30/11/2006 | 17:22 | מאת: נועה מ.

גליתוש אנחנו איתך!!!!!!!!!!! מחכות לשמוע! &&&&&&&&&&&& נועה.

30/11/2006 | 18:57 | מאת: דניאל

אני ממש מחזיקה לך אצבעות שהכל תקין.. ספרי מה קורה אני סקרנית דניאל.

30/11/2006 | 21:15 | מאת: ניני

מחזיקה אצבעות לבשורות טובות&&&&&&&&&

30/11/2006 | 17:08 | מאת: לנה

היי יקירתי שלי היריונית שלי! שמחה בישביל הבטא שלך נמתין ל דופק של פיצפונים קטנים ו אז נברך אותך ב קולולולולולולו. אוהבת תישמירי על עצמך ו על פיצפונים. את הפיצפון שלי כבר לא נותן לי לישון בלילה מרביץ או רוקד בבטן כול הלילה . בקרוב אצלך תרגישי טפו טפו טפו בלי עין הרע.

30/11/2006 | 17:15 | מאת: נועה מ.

תודה מתוקה שלי, תני לו לרקוד חפשי, כמה שרוצה, שלא ירדם בשמירה! קבענו תור לאולטרא סאונד ב 12/12 ונראה מה נהיה.... לא צריך לעשות עוד בטא אם היתה הכפלה טובה, נכון? נשיקות, נועה.

30/11/2006 | 17:18 | מאת: ריקי

מה נשמע אהובתי? יש לך בטא כזאת יפה ועוד הכפלה מדהימה אחרי יומים, בטח שאין לך מה לדאוג אם זיידי היה חושב שצריך עוד בטא היה אומר לך אני עשיתי 4 פעמים בטא ואת כבר יודעת למה, אצלך אין סיבה ממשית לדאגה נשיקות וחיבוקים והמון אוהבת ריקי

30/11/2006 | 19:49 | מאת: לנה

היי ממוש! זה נכון מה ש כתבת לי ו לגביי בטא שלך בדרך כלל לפני אולטראסאונד עושים 3 פעמים בטא ו אז ב שבועה 6 אפשר ליראות סק היריון עם חלבון ו דופק. נועה מתוקה אני במת מאושרת בישבילך ו בישביל בעלך אני ידעת את הסיפור שלך ו במת אני ממליצה לך ב חום אפילו ש זה מוזר לא דבר ו לספר לאף אחד על היריון לא לחברות שלך זה נישמה לא יגיוני אבל אני למשל לאמא שלי סיפרתי רק ב שבועה 12 ו עד עכשיו יש לי כמה חברות גרושות ש לא סיפרתי להן על היריון שלי כבר אני בחודש 6 מתקרב ל סוף 6 .אני מאוד מאמינה ב אמונת תפילים ו כמו ש אני אוהבת אותך ממליצה שוב לא לדבר לא לספר זה עוזר תאמיני לי שוב ש יהיה לך היריון קל תקין בראי ו אני יהיה ב פורום בישבילך!!!!!! בייי נשיקות

30/11/2006 | 17:24 | מאת: ריקי

אני רוצה ומהר להדבק מהבטאות היפות שרצות כאן ומקווה שכולנו בקרוב מאד נדבק זה פשוט רץ מהר באוויר כאן נשיקות

30/11/2006 | 16:53 | מאת: גלית

דניאל באיזה קופת חולים עובד ד"ר אורבייטו יש לך מושג איך אני יכולה להשיג אותו?

30/11/2006 | 16:58 | מאת: דניאל

טלפון של ד"ר אורבייטו: 057-4916478 טלפון במרכז דניאלי בגבעתיים (לבקש אותו):03-7320984 מקווה שתשיגי אותו. במרכז דניאלי הוא עובד בערבים, תנסי...

30/11/2006 | 17:04 | מאת: גלית

תגידי את אצלו באופן פרטי או דרך המחלקה כי לא נעים לי להתקשר אליו לפל' הוא לו רופא פרטי שלי אני מפחדת שהוא יכעס מה את אומרת?

30/11/2006 | 16:10 | מאת: גלית

היי בנות היום עשיתי בדיקת בטא יומיים אחרי הפסקת טיפול והבטא שלי עלתה שוב ל -487 ביום שלישי היא היתה 180 מה קורה פה עכשיו מאוחר ואין אף אחד במחלקה רק מחר אני יעדכן אותם עם מישהי מבינה בזה או עברה משהו דומה אשמח לדעת מה עובר עליי . אוהבת גלית

30/11/2006 | 16:18 | מאת: דורה

גליתו'ש, וואללא, לא מבינה בבטאות, אבל עלייה כזו יפה נשמעת לי כמשהו חיובי ביותר! אז אני ממליצה להיות מעודדת לקראת מחר! &&&&&&&&&&&&&&&&& דורה.

30/11/2006 | 17:01 | מאת: דניאל

אם כך, את חייבת להשיג את אורבייטו נשמע לי הריון לכל דבר, אמן שיצליח דניאל

30/11/2006 | 16:33 | מאת: ריקי

לדעתי יש כאן הריון שכן מתפתח ואת צריכה לדבר דחוף עם הרופא המטפל שלך מי הרופא שלך? אין לך את הטלפון הנייד שלו? מאחלת לך שאכן זה נכון ואת בהריון תקין תעדכני ריקי

30/11/2006 | 16:47 | מאת: אחת

אני ממש מקווה שלא הפסקת עם התמיכה למרות הנחיית הרופא עם כאלו הכפלות של הבטא אני חושבת זו ממש רשלנות של הרופא שלך שכבר הספיד את ההיריון לדעתי את על דרך המלך בהצלחה ותחליפי רופא

30/11/2006 | 16:54 | מאת: ריקי

אני מסכימה עם האחת משהו כאן לא בסדר, נראה לי שיש הריון שמתפתח יפה תנסי לתפוס את הרופא המטפל ממשיכה להחזיק לך אצבעות ריקי

30/11/2006 | 16:57 | מאת: נועה מ.

יש רופא אין רופא, קחי תמיכה עד שתשמעי ממישהו!!!!!!!!! נשמע יותר ממעולה יקירתי! מחזיקה לך אצבעות בטרוף &&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&& נועה.

30/11/2006 | 17:00 | מאת: לנה

היי גלית! אני כבר כתבתי לך לגביי איך יתחיל היריון שלי מי בטא 9ו אחר כך היה לי 90 לאחר מיכן בטא שלי הייתה 280 ו בסוף 2500 טפו טפו . לדעתי בטא שלך יש עליה יפה כול יומים בטא צריכה להכפיל את עצמה פי 2 או 2.5 אצלך יש הכפלה כמו ש צריך .ו לדעתי מי ניסיוני תיצתערכי לעשות עוד בטא בעד 4 ימים ליראות שוב עליה . לגביי רופא שלך את צריכה לימצועה אותו עם הוא עובד באחד ביתיי חולים בארץ את חייבת לאתר אותו ו לדבר איתו ביקשר ל תמיכה ו בטא שלך. מאחלת לך המשך של עליה בטא תקינה ו היריון תקין.

30/11/2006 | 15:10 | מאת: ממתינה :)

היי לכן...אני עוברת בקרוב לIVF כנראה באסותא....קצת מפחיד מישהי עברה שם טיפול ויכולה להרחיב איך היה? ובכלל האם כואבת השאיבה למרות שמתבצעת בהרדמה? תודה לכולכן : )

30/11/2006 | 15:18 | מאת: דניאל

היי, אני לא הייתי באסותא, אך חששותייך מובנים ומשותפים לכולנו. לגבי השאיבה,מאחר שזה בהרדמה לא תרגישי כלום באמת. מתאוששים מאד מהר ללא כל תחושה משמעותית אח"כ.. אני מאחלת לך בהצלחה ענקית תעדכני אם יבוא לך דניאל.

30/11/2006 | 15:27 | מאת: ריקי

ברוכה הבאה אלינו אני עברתי IVF באסותא כבר 4 פעמים הם נותנים שרות מצויין וכל הצוות אנשים חמים מאד השאיבה לא כואבת והיא עוברת די מהר, משהו כמו 15 דקות ומתעוררים מהר 3 ימים אחרי השאיבה מבצעים את ההחזרה וגם רואים את העוברים על המסך ויודעים גם את איכותם. אני ממליצה בחום על אסותא, כולם שם בסדר גמור שיהיה לך המון, המון בהצלחה בקרוב מאד ההריון המיוחל שלך ריקי

30/11/2006 | 21:24 | מאת: ניני

צר לי שאתה צריכה לעבור לIVF אבל אני מקווה שזה יקצר את הדרך להריון הנכסף((())) אני מטופלת באסותא בליווי רופא צמוד, שהוא הרופא שלי בקופה. אז המפגשים איתו הם בעיר שלי וכך גם כל המעקבים בשל הנוחות שלי. אני מקבלת תוצאות באופן עצמאי ולא מחכה לאחיות שיודיעו לי, לי זה מצויין ככה. אני מגיעה לאסותא רק לשאיבה והחזרה, ובכל הפעמים שהייתי היחס היה נעים המקום היה נקי ובסך הכל אוירה טובה. לי אישית לא היו איחורים משמעותיים בזמני שאיבה אבל שמעתי שפה ושם זה קורה. בית החולים עצמו מיושן ויש בעיית חניה באיזור, שווה לחנות מראש באחד החניונים ולא להשקיע בחיפוש.בסך הכל אלה דברים קטנים מאד בעיני. לגבי השאיבה עצמה אני עשיתי פעמיים ללא הרדמה (מיעוט ביציות), זה כאב חד שנפסק מיד בתום הפעולה, שאורכת מספר שניות בלבד. בהרדמה לא מרגישים כלום, אלא אם יש גרוי שחלתי שאז לעיתים יש כאבי בטן דומים למחזור. לרוב נפתר בעזרת משכך כאבים פשוט. כל סיפור השאיבה לוקח 10-20 דקות ורגע אחרי שאת בחדר כבר מגיע הרופא לעדכן אותך כמה ביציות נשאבו. אחר כך את חוזרת לשינה או נמנום מתוק ואחרי שעה אוכלת ושותה ואם הכל בסדר אחרי שעה נוספת הביתה. בסך הכל החלק היותר כייפי בטיפול, מומלץ;) בהצלחה יקירתי, עדכני אותנו(((())))

30/11/2006 | 11:59 | מאת: קרן

הבוקר בעלי בצע בדיקת זרע, אחרי 20 דק' האחות יצאה ואמרה שאין זכרונים ???? מה זה? אין תאי זרע??

30/11/2006 | 21:18 | מאת: ניני

לא מכירה את המושג, אולי זה מבטא הונגרי והיא התכוונה זרעונים ? אתם אמורים לקבל דף סיכום תוצאות הבדיקה, מה כתוב שם?

30/11/2006 | 11:46 | מאת: אניטה

אני ובן הזוג שלי מנסים ומנסים ותום המחזור ועד היום והתוצאה הייתה שלילית... האם זה יכול להיות ביעה שני אכנס להריון?! האם אצלי משהו לא בסדר, או שאצלו!? האם כדי לנסות עד או ללכת להיבדק?!

30/11/2006 | 12:42 | מאת: שושנית

אחרי תקופה של נסיונות ללא הצלחה, כדאי לך ללכת לרופא שלך. הוא ידריך אותך אילו בדיקות יש לעשות. בהצלחה, שושנית

30/11/2006 | 12:57 | מאת: אפרת

כדאי מאוד, לאחר תקופה של נסיונות. חבל להמשיך לנסות ללא הצלחה - אולי משהו לא תקין? הרופא בטח ישאל אותך כמה זמן את מנסה, ובהתחשב בנתון הזה ובנתונים נוספים, כגון גיל וכד', הוא ישלח אתכם לבדיקות. בדיקת זרע היא הראשונה בסבב הבדיקות... בהצלחה רבה

30/11/2006 | 14:56 | מאת: דניאל

תתיעצי עם רופא הנשים שלך. הוא ישאל אותך כמה זמן אתם מנסים להרות וייתכן שהוא יפנה אתכם לעשות בדיקות זרע לפני הכל. הרבה פעמים גם כשלא מצליחים להרות זה גורם ללחץ שגם הוא מקשה על ההריון. דבר ראשון לכי לרופא הנשים שלך. בהצלחה.

30/11/2006 | 10:35 | מאת: אתי

אני חברת קופת חולים כללית ואני אמורה להתחיל טיפולי IVF בהדסה האם אתם יודעות אם יש רופאים שמקבלים באופן פרטי בהדסה?

03/12/2006 | 11:45 | מאת: אני

כמובן שמקבלים שם בפרטי פרפ סימון מנהל המחלקה או נרי לאופר..........בהצלחה

30/11/2006 | 21:26 | מאת: ניני

נדמה לי שרומי טופלה בתה"ש והיא בחופשת לידה כרגע, הרוב פה מטופלות באסותא לדעתי, אבל נסי שוב מידי פעם בטח תכנס מישהי שמכירה. בהצלחה!

30/11/2006 | 09:34 | מאת: לי

בהצלחה בבדיקות מחר וסוף שבוע נעים.

30/11/2006 | 14:06 | מאת: דניאל

הרבה יותר טוב!!! הייתי היום בדיקור בנוסף לכל מה שאני עושה ובין היתר המטפלת שלי עבדה גם על הצוואר והפלא ופלא, שיפור פלאים!!! מה שלומך???

30/11/2006 | 08:47 | מאת: נועה ב

שלום לכולכן, קודם כל - איזה כיף להתחיל את דרכי בפורום הזה (...) עם החדשות הנפלאות של נועה מ. אני מרגישה שהאופטימיות מדבקת ושממש יהי בסדר! ובקשר לכל התגובות - עוד וידוי: עד עכשיו ממש פחדתי להיכנס לפורומים. הרגשתי שזה יכול "לבלוע" אותי, ושלא כדאי לי להתעסק בעניים יותר ממה שאני כבר עושה. אבל... ממש כיף לשמוע מכולן ולהרגיש שזה בא ממקום שמאוד מבין. כי חברות טובות, כמה שהן טובות, לא ממש יכולות להבין אם לא עברו את זה בעצמן. נכון? אז שהיה יום נפלא, ושהחדשות הטובות תתגלנה כמדבקות! נועה ב' (אימצתי את הצעתה של דורה בנוגע לשם...)

30/11/2006 | 09:34 | מאת: ריקי

שיהיה לך המון, המון בהצלחה ושתדעי לך שהפורום הזה גרם לי אישית, לקחת את כל נושא הפריון שלי בצורה הכי הכי קלה שאפשר ולהתמודד עם הדברים בצורה הכי רגועה שאפשר הגעת למכון הנכון בזמן הנכון אנחנו כאן תמיד כאן אחת בשביל השניה אשמח לייעץ ולתמוך ככל שתצטרכי שלך באהבה ריקי

30/11/2006 | 09:40 | מאת: לי

אני מאוד מזדהה עם התחושות שלך לגבי האי ודאות, הפחדים ו"פתאום בית חולים". אבל תדעי שאפשר להתגבר על זה וכאן זה המקום שתקבלי בו כוח, מידע, תמיכה ואוזן קשבת תמיד תמיד. גם אני בחודש שעבר פקדתי בפעם הראשונה את אסותא בטיפול IVF ראשון שלא צלח לצערי. זכור לי גם ההלם הראשוני של כמות הזריקות בטיפול הראשון. אבל פה שאבתי את העידוד והמשכתי הלאה. מאחלת לך שדרכך בעולם הסבוך של טיפולי פיריון תהיה קצרה וקלה. שולחת לך ים אנרגיות וחיבוקים לדרך צלחה. ממני- לי

30/11/2006 | 14:29 | מאת: דניאל

ברוכה הבאה.... אכן זה מקום מאד מבין לנשים בטיפול ואני מקווה שתוכלי לתפוס פה קצת מנוחה מהמתח סביב הטיפול שלך.... נורא כיף פה.. תישארי אבל בתקווה ש-לא להרבה זמן- הא??? היקלטות מהירה והרבה אהבה דניאל.

30/11/2006 | 08:01 | מאת: אפרת

שלום בנות, לאחר שנה של נסיונות, רופא הנשים הפנה אותי להזרעה. האם מישהי יכולה להרגיע אותי, ולספר לי מהי הפרוצדורה, מה חשוב לי לדעת, ומה הסיכויים להרות כמה שיותר מהר? תודה רבה, יום טוב ובהצלחה לכולנו

30/11/2006 | 14:30 | מאת: דורה

היי אפרת, בהחלט אין סיבה להלחץ. זאת אומרת- לא מהפרוצדורה של ההזרעה. בגדול מה שעומד לקרות לך הוא- הזרקה של הורמונם לשם גירוי השחלות. במחזור טבעי גדלים מספר זקיקים בשחלות ואחד מהם מבשיל ראשון וממנו יוצאת הביצית לדרכה כאשר השאר "מתבזבזים" ולא מגיעים להבשלה. מה שיעשו בגרוי השחלות הוא לנסות להביא יותר ביציות להבשלה יחד. במשך כל תקופת הגרוי שלחלות תעשי מעקב זקיקים באולטרסאוינד ווגינאלי וגם בדיקות דם לבדיקת רמת ההורמונים בגופך. כאשר יחליט הרופא שאת מתקרבת לביוץ ושרמות ההורמונים מתאימות- תזריקי זריקה נוספת שתגרום לך לבייץ בתוך 36 שעות (אל תתפסי אותי במילה, לא חותמת על ה-36 הזה). ביום ההזרעה תגיעי עם בעלך או שתגיעי עם כוס סטרילית שבעלך כבר "הכין" בבית. (עד חצי שעה לפניי). ואז יקחו ממך את הזרע להשבחה, משהו שעושים במעבדה ומשאיר רק את החבר'ה הטובים. כאשר היזרע יהיה מוכן- תשכבי על מיטת הטיפולים, הרופא יראה לך שהוא שואב את הזרע מהכוסית שלכם, ובעזרת קטטר רגיל יכניס את הזרע. ובהחלט ניתן להצליח בהזרעות. כמה בנות מהפורום שלנו הרו בהזרעות! אל תדאגי בעניין הזריקות. אולי בהתחלה זה מלחיץ לחשוב על זה אבל קל ופשוט להשתלט על זה. אישית- עיקר השוק שלי היה שאני עכשיו מטופלת פריון רשמית. כל שאר הפחדים נדחקו אצלי הצידה בתקופה ההיא. אני מקווה שהדרך שלך להריון תהייה עכשיו קצרצרה! דורה.

30/11/2006 | 14:52 | מאת: אפרת

וואוו דורה, איזו הדרכה... ממש תודה רבה! האמת היא שאני די חוששת מכל הפרוצדורה הזו ואני במתח ולחץ מה יהיה ואיך יהיה, והעניין הוא שכל כך קיוויתי שלא אצטרך להתחיל בטיפולים האלו...זה מעציב אותי נורא. נקווה שיהיה טוב

29/11/2006 | 23:02 | מאת: חני

מי מהבנות התנסתה בטיפול עם סטרוטייט? עצמוני? בבקשה כל מי שיש לה מידע - אני מאוד אלרגית ואמורה להתחיל טיפול אם סטרוטייט אולי בשילוב עם מנופיור. לילה טוב חני

29/11/2006 | 23:07 | מאת: דורה

במה אפשר לעזור? לא עשה לי שום אלרגיה. זריקה סימפטית למדיי למרות שלא אהבתי את המזרק שלה ואני מחליפה מזרק. משום מה אני לא מצליחה להעיף את בועת האוויר מהמזרק האורגינאלי שהממיס בתוכו. ההברגה שם מסתירה לי. אז אני מחליפה מזרק. מה עוד? מזריקה את זה בבטן. לא יודעת מה להוסיף, אולי אם תשאלי אוכל לעזור. דורה.

30/11/2006 | 18:30 | מאת: חני

תודה דורה, את על צטרוטייט בשילוב עם משהו? גונל או מנוגון/מנופיור? האם את יודעת למה הפעילות שלו מיועדת? מאיזה יום או גודל זקיקים את מזריקה אותו? סליחה על מבול השאלות, פשוט נמאס לי כבר להיות האפלה ולסמוך על הרופאים, כי גם הטובים שבהם עושים פשלות, לכן טוב לדעת כמה שיותר ע"מ לצמצם/למנוע אותן. בהרבה תודה, חני

29/11/2006 | 20:46 | מאת: נועה מ.

רק הרגע עלו תוצאות לאתר..... 649 יפיפיותי!!!!!!!!!!!!! DR. Z אומר שכנראה שניים לא שלושה.... תודה לאל.... תודה שאתן כאן כדי לשמוח ולא רק להתעצב!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!! מאחר ודורה הכתירה אותי כ'המפקדת': ת-ד-ב-ק-ו כולכן, מהר, ובפקודה!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!! לילה מקסים מלא בחלומות על תינוקות מתוקים מצווחים :-) נשיקות, נועה.

29/11/2006 | 20:49 | מאת: ילדת האוקיינוס

סופסוף! אושר צרוף בשידור חי!!!!! טוב, בניגוד ל-Z הגדול, את הטיפים לתאומים אני אשמור לך לאחרי האולטרסאונד שבו תראי את 2 הדופקים, בסיידר? מה זה לחכות עוד שבועיים, קטן עלייך.... ועכשיו אני רצה לסייד כמה גזעי עצים, טוב המפקדת?

29/11/2006 | 22:19 | מאת: נועה מ.

את השבילים ולצבוע שערים :-) משוחררת! בכייף, אחכה לטיפים אחרי שנראה את הבומים על המסך! לילה, נועה.

אני מאושרת בשבילך...שניים, הא??? שיחקת אותה..... מקווה להידבק ממך בקרוב דניאל.

29/11/2006 | 22:22 | מאת: נועה מ.

רק בלי להסניף! נישוק גדול }}}{{{ נועה.

29/11/2006 | 21:38 | מאת: ריקי

איזה כיף לשמוע מאחלת לך הריון, קל ותקין ורק טוב אוהבת ריקי

29/11/2006 | 22:23 | מאת: נועה מ.

קרוב קרוב אצלך נשמתי! נועה.

29/11/2006 | 21:46 | מאת: ניני

כמו שצריך!!! ועכשיו להמשך רגוע, נדמה לי שמילאת את מכסת האקשן שלך לכמה שנים טובות}{}{}{}{

29/11/2006 | 22:24 | מאת: נועה מ.

בשבילי הספיק האקשן, נחדש אותו טפו טפו טפו טפו בעוד 36 שבועות? אם אינני טועה?

29/11/2006 | 22:46 | מאת: דורה

nice!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!! כיפק היי! כיפק היי! כיפק היי, היי, היי! פחות היי אחד בעצם. לה גרנד זד ודאי יודע על מה הוא מדבר. חדשות ניפלאות!!!!!!!!!! עכשיו נחת, רוגע, יוגה, דולפינים, ים, תה ירוק, כריות כוסמת ריחניות, כאפות לחתולים מסכנים וכל מה שעושה לך טוב על הנשמה! מתוקתי, קחי את כל הכיף וכל השמחה בגדול! מגיע לך! אוהבת ושמחה עד הגג! דורה.

30/11/2006 | 10:35 | מאת: נועה מ.

היקרה מאד!!!!!!!!! חתולים יש בשפע, ואפילו נוספה עוד גורת כלבים חמודה ליומולדת שלי.... אז המניין 2 חתולים, 2 כלבים. יש למי לתת כאפות! בגדול אחזיר את הנאותי למסלולן מעתה! אבל את, עוד אזהרה קטנה, דיר באלאקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקק את לא נדבקת ועכשיו!!!!!!!!!!!!!!!!!! (אני אשלח לך מייל עם הוראות מדויקות יותר מאוחר!) נשיקות ענקיות, נועה.

30/11/2006 | 01:03 | מאת: פיצי

איזה יופי! זה מאוד מאוד מאוד מעודד. חיבוקים חמים תשמרי על עצמך! פיצוש

30/11/2006 | 10:36 | מאת: נועה מ.

בקרוב קרוב קרוב הדבקה אצלך! יום נפלא, נועה.

30/11/2006 | 10:38 | מאת: נועה מ.

תודה מעומק הלב, אני יודעת כמה הימים קשים כרגע, ומבטיחה לך שרגעי האושר מעבר לפינה, עוד טיפה ואת שם! נשיקות, נועה.

30/11/2006 | 19:53 | מאת: GALA123

מותק אני כל כך שמחה לשמוע, רק עכשיו ראיתי את ההודעה, המון המון המון מזל טוב... מאחלת לך 9 חודשים משעממים, מלאי התרגשות ואפופים בציפיה מתוקה.

29/11/2006 | 19:20 | מאת: דניאל

הוספתי אותך למסנג'ר.....

29/11/2006 | 20:35 | מאת: נועה מ.

אני מתחברת בעיקר בערבים כשלא יכולים לנג'ס לי מהעבודה...

29/11/2006 | 16:54 | מאת: נועה (אחרת

שלום לכן, רוצה לשתף... היום הייתי באסותא כדי לפתוח תיק. איזה לחץ!! ממש הרגשתי אותו (את הלחץ... בבטן. אני כל כך מקווה שמשהו יקרה בשבוע הקרוב ושאני לא אצטרך להגיע לשם. פתאום זה נראה מוחשי. הלוואי גם שיכולתי לקבל קצת מהשלווה של בן הזוג שלי. נועה

29/11/2006 | 17:24 | מאת: דניאל

היי, נעים מאד, אני דניאל... אני מבינה בדיוק את החשש מלקחת חלק מתהליך שלא חשבת בחיים שתעברי...אני זוכרת כשאני התחלתי את הטיפולים זה היה שוק רציני ולא האמנתי שאני מוצאת את עצמי שם אבל אני יכולה לספר לך שבפורום הזה אני מוצאת את השקט שאת מדברת עליו. כולנו כאן עוברות את אותם תהליכים פיזיים ונפשיים ומתמודדות ביחד וזה נותן ה מ ו ן כח!!!!!! אני מאחלת לך הצלחה רבה ואשמח לשמוע, אם בא לך, מה הרקע שלך לטיפולים, בת כמה את, אם יש לך ילדים.... יהיה בסדר והלחץ הוא חלק מאד טבעי, כי את דואגת וכך צריך להיות. באהבה דניאל.

29/11/2006 | 18:25 | מאת: נועה

הי דניאל, קודם כל, המון תודה על המלים החמות. אני עוד מעט בת 33, ועדיין אין לנו ילדים. מנסים כבר כמעט שנתיים... אני בטוחה שכל מי שנמצאת כאן מכירה את ההרגשה של: "אפשר בקלות לכתוב ספר על מה שעברתי". ולא שעברתי משהו יוצא דופן, באופן יחסי. היום ההליכה לבית חולים היתה סוג של שוק. עד היום ניהלתי את הבדיקות והזריקות בקלות יחסית. אבל פתאום בית חולים, זה כבר מרגיש אחרת... נועה

29/11/2006 | 20:34 | מאת: נועה מ.

יקירתי, הגעת למקום הסופר דופר נכון, ומאחלת לך מכל ליבי שתגיעי ליומי במהרה בימינו! אני כל כך זוכרת את היום הראשון באסותא כשוק, עם לילה לבן אחריו, עם חששות ותהיות איך אוכל לעשות את זה לעצמי.... הגעתי עד הלום, בטיפול שלישי, (תקראי תכף עדכון למעלה), בזכות ובתמיכת כל הבנות המדהימות שתמצאי כאן. ספרי כל אשר על ליבך, ותראי איך ה-כ-ל יהיה הרבה יותר קל. בהצלחה גדולה מאד מאד, נועה.

29/11/2006 | 22:51 | מאת: דורה

אולי נקרא לך- נועה ב'? האמת, היו דברים מעולם! כשהתחלתי את הטיפולים בשערי צדק שאלתי את פרופסור מרגליות המקסים והאופטימי אם קרו מקרים כאלו, שמישהי התחילה את פרוצדורת ההרשמה ו- אופס, ברח לה הריון ספונטני. והפרופסור בכבודו אמר שהיו גם היו! וגם אם לא תהיי בין בנות המזל הללו- יש לך מזל בכל זאת- יש לך ממי לשאוב רוגע בתהליך הלא רגוע הזה! מאחלת לך מכל הלב שילך מהר מהר! בהצלחה! דורה.

29/11/2006 | 14:13 | מאת: דורה

חדל קשקשת ברשת! מספיק העברנו את אחר הצהריים בשיחות בטלות (אך משעשעות) על כריות וחתולים. מה עם הבטא???????????????????????????? לא זזה מפה לפניי ששומעת הכפלה!

29/11/2006 | 14:16 | מאת: נועה מ.

אין כלוםםםםםםםםםם לא בטלפון לא באתר. BLIEVE ME, אני אעדכן בשניה שיש! דווקא מאד משעשע שיחות בטלה משעשעות... מעביר לי את הדקות!

29/11/2006 | 14:23 | מאת: ילדת האוקיינוס

בתקציר אירועים קטן לאלו מאיתנו שהיו במקומות פחות משעשעים בימים שהגיעה הבשורה - למשל מה היה המספר של הבטא הראשונה? שהרי אם אשמע על השניה בלי לדעת מה היתה הראשונה במה הועילו עצות חכמים?