פורום פוריות חברתי - תמיכה

שלום וברוכים הבאים לפורום החדש שלנו. אי-פריון הוא מחלה שאחד מכל ששה זוגות סובלים ממנה, ובכל זאת היא כנראה המחלה היחידה שהסובלים ממנה יזכו לשמוע מסביבתם הערות בנוסח: "זה הכל בגלל הלחץ. רק תרגעו ותכנסו להריון" או "מה, צריך ללמד אתכם איך לעשות את זה?" – תוך קריצה מבינה-עניין. במדינה בה "פרו ורבו" הוא לא רק ציווי דתי אלא אתוס לאומי של ממש, הסביבה מצפה מאיתנו להתחיל למחרת החתונה להרות וללדת ילד בכל שנתיים עד שנמלא את מכסת הילדים המקובלת במגזרנו (שניים או שנים-עשר) ומתעניינת במצב הרחם והשחלות מבלי להסס לשאול אם גודל לנו כבר משהו שם בפנים, ואם לא - מדוע. לא יפלא, אפוא, שאי-הפריון מקבל משקל רגשי נוסף על זה שקיים כבר ממילא - הכמיהה לחבוק כבר תינוק, המלווה בתחושות קשות של כשלון ובגידת הגוף, אובדן שליטה, עצירת החיים, קנאה, אשם ותסכול. ומעבר לכל - תלויה מעל הראש בכל רגע נתון עננה כבדה של עצב עמוק שלא מאפשרת להנות באמת מהחיים הנעים במעגל מייאש מחודש לחודשו – ולצידה השאלה הגדולה: מתי הסיוט הזה כבר ייגמר? אני הייתי שם, במשך כמה שנים טובות. מעקבי ביוץ שלא נשאו פרי פינו את מקומם למסלול המלא של טיפולי הפריון: בדיקות, איקקלומין, הזרעות, זריקות ולבסוף הפריות מבחנה. החודשים שחלפו הפכו לשנים, ותשובה שלילית אחת רדפה אחר חברתה. אפילו תשובה חיובית ראשונה שהרימה אותנו למחוזות של אושר נשגבים התחלפה במהרה בנפילה קשה וכואבת כאשר ההריון הסתיים, לדאבוננו, בהפלה מוקדמת. בסופו הטוב של הסיפור ציפה לנו זוג תאומים מתוקים ומקסימים, אך הדרך הקשה הזו לא נשכחה, על כל קוציה ודרדריה. והנה אני כאן, על מנת לחלוק איתכם את נסיוני העשיר, לצערי, מזווית מבטה של מטופלת פריון לשעבר. את הידע הרפואי בנושא הפריון תקבלו מהפורום השכן של פרופ´ זיידמן, אבל כאן תוכלו למצוא תשובות לכל השאלות האחרות שמציקות לכם: • איך שומרים על שפיות בכל התקופה הזו? • כיצד משלבים טיפולים וקריירה? או: האם החיים חייבים להעצר? • מה אומרים לסביבה? למי מספרים על הטיפולים? • כיצד (והאם) שומרים על קשר עם חברה שהרתה חודשיים אחרי החתונה ושנתיים אחרי שאנחנו התחלנו לנסות, והאם ניתן לפרגן לה מכל הלב? • איך מתחמקים מברית המילה של האחיין מבלי להסתכן בנידוי משפחתי? וכל שאלה נוספת שתעלה בהקשר הזה, כמובן. ובעיקר, הפורום נועד להעניק אוזן קשבת שבאמת מבינה, כתף לבכות עליה ויד חמה שתאחז בידכם עד ליום בו תגיעו גם אתם לסופו של המסע, בו תראו את המראה היפה ביותר בעולם – הבהוב מרצד על מסך האולטרסאונד המצביע על ליבו הפועם של האוצר החדש שלכם הנובט בקרבכם. ברוכים הבאים לשהות קצרה מהסיבה הנכונה! לכניסה לחצו - פורום פוריות
14651 הודעות
9817 תשובות מומחה

מנהל פורום פוריות חברתי - תמיכה

29/11/2006 | 13:16 | מאת: גלית

מה שלומכן? אצלי היום אני מרגישה קצת יותר טוב אתמול הייתי על הפנים (ראו עידכון ) יש לי שאלה כמה זמן אחרי שמפסיקים את התמיכה אמורים לקבל את המחזור וריקי אם תוכלי להגיד לי כמה זמן אחרי שהפסקת תמיכה בעקבות ההפסקת טיפול ההריון מופסק ? בנתיים אין לי דימומים לא תאמיני לפני כן עם התמיכה היו לי דימומים קטנים ומאז שהפסקתי את התמיכה אין לי דימום בכלל. מוזר לא? מחר יש לי שוב בטא הרופא אמר שהיא אמורה לרדת ל-0 אבל עם לא קיבלתי מחזור סימן שהיא לא תרד? אוף אני מרגישה ממש עם חור בהשכלה בעניין . ומה קורה עם מחר אני עושה בטא והיא ממשיכה לעלות יש סיכויי? או שאני חיה באשליות מי שיכולה לענות לי אשמח לקבל תשובה .

29/11/2006 | 13:30 | מאת: ריקי

קודם כל תדעי שהכל יהיה בסדר אצלי יומיים אחרי שהפסקתי את התמיכה הופיעה דימום אני לא יודעת אם את זוכרת, אבל אצלי זה היה הריון תאומים שלא צלח -אחד ברחם ואחד בחצוצרה, בכל מקרה - יומים שלושה אחרי הפסקת התמיכה הופיע דימום לגבי הבטא, הכל עוד יכול להיות,מי יודע ניסים קורים אם הבטא עולה זה אומר שאוליי יש עוד סיכוי טוב להריון הכל עוד פתוח, תעשי את הבטא ותהיי בקשר עם הרופא שלך מחזיקה לך אצבעות חזק, חזק להמשך נשיקות ריקי

29/11/2006 | 13:35 | מאת: גלית

29/11/2006 | 14:16 | מאת: ילדת האוקיינוס

מוסיפה לדברי ריקי: חשוב להמשיך ולעקוב אחרי הבטא עד להתאפסות שלה. לצערי לא שמעתי מעולם על בטא שירדה ועלתה בחזרה, והניסים היחידים אותם אני כן מכירה הם אלו של בטאות נמוכות מאוד שעלו והפכו להריון תקין בסופו של דבר. לגבי הדימום - כפי שבעצמך שמת לב, הדברים לא בהכרח קורים לפי ההגיון, שאומר שהדימום צריך להגיע בהתאפסות הבטא ומיד אחרי הפסקת התמיכה, ולכן יכולות להיות כל מיני אפשרויות שהן בגדר הנורמה. במידה ואת מפסיקה את התמיכה והדימום לא מגיע אחרי 3 ימים, כדאי לפנות לרופא, ובכל מקרה בימים האלו אני במקומך הייתי שומרת על קשר רציף עם הרופא לדווח לו מה קורה ולשאול מה לעשות. סיום תקין של ההריון שלא הצליח חשוב להצלחתו של ההריון הבא. בהצלחה ו((חיבוק))

29/11/2006 | 13:37 | מאת: נועה מ.

היום עשיתי בטא במכבי, והתשובות אמרו לי לא לפני 16-17:00.... טפו טפו אבל מרגישה פעילויות טובות ברחם, אין דימומים, ואפילו הנזלת מתייבשת :-) אדווח ברגע שיהיה! תודה על הדאגה! נועה.

29/11/2006 | 13:40 | מאת: גלית

את לא יודעת כמה אני חושבת עלייך ומחכה כבר לתשובות כאילו שזו אני בע"ה הכל יהיה בסדר אל תשכחי לעדכן שולחת חיבוקים ונשיקות גלית

29/11/2006 | 13:50 | מאת: ילדת האוקיינוס

את מקבלת את התוצאות דרך האינטרנט? מצרפת את תחושותי הטובות לאלו שלך, וממשיכה להמתין.....

29/11/2006 | 11:49 | מאת: דניאל

אני כבר יומיים שלמים עם צוואר תפוס קשות עם כאבים איומים ובקושי מסוגלת לזוז. הבעייה היא שאני צריכה להיות ביום שישי במעקב זקיקים בבי"ח ואני מאד מקווה שזה יעבור עד אז. איזה באסה, תמיד קורים לי דברים אקוטיים כשאני בטיפול.. אוףףףףףףףףףףףף............... למישהי יש תרופת סבתא נגד צוואר תפוס?

29/11/2006 | 12:26 | מאת: דורה

(גם לי צוואר רגיש, ובאופן כללי גם מעט ארוך מדיי). שני בקבוקי מים חמים, כאלה של סבתות. לשים משהו חוצץ בינם לבין העור, אבל לא עבה ולטגן את הצוואר! סטראופוני ככה שלא תשאר פיסת עורף לא מטוגנת עד חורמה! בלי מנוחה, במשך כשעתיים טובות לפחות בכל סשן! (ז"א צריך למצא את הבקבוקים מחדש כשהם מתחילים להתקרר). ושאף מתנדב שלא יודע את מלאכתו נאמנה לא ינסה לעשות לך מסאג'! סכנת נפשות! בחיי! יומיים כאלה, בליווי פלסטרים מחממים שיש לשים אחרי מקלחת לוהטת, כדי שהחום יגיע לשריר, ואני מקווה שתגיעי למעקב בצוואר משוחרר. העיקר שהזקיקים ימשיכו לגדול בנחת! יום משוחרר יקירתי, דורה.

29/11/2006 | 13:18 | מאת: דניאל

תודהההה אני אנסה... (אני הולכת כמו רובוט וזה נראה די משעשע)

29/11/2006 | 00:01 | מאת: נטע

קיבלתי דקפפטיל 3 מתוך 3.75. אחרי 21 ימים היה מחזור והתחלתי טיפולי הפריה. הטיפול הופסק מיד בתחילתו בשל סיבה רפואית שאינה קשורה בפריון. מאז אין מחזור. בחישוב מדוייק - הדקפפטיל הוזרק ב-20.8.06, המחזור שהתקבל אחריו היה בתאריך 9.9.06 ומאז כלום. חודשיים וחצי של כלום. מישהי מכירה את התופעה? כמה זמן לדעתכן לוקח עד שהמחזור חוזר?

29/11/2006 | 02:28 | מאת: דורה

היי נטע, דקא ארוך אמור להשפיע עד שלושה חודשים.אבל עליי הוא השפיע כמעט לארבעה. מסתבר שלוח הזמנים שלו הוא גמיש ובכל מקרה אין טעם לעשות חישוב מדוייק. אל תדאגי, המחזור מגיע בסופו של דבר. מדוע בעצם את מחכה למחזור ולא מתחילה טיפול עם הדיכוי כשהוא עוד פעיל?

29/11/2006 | 14:05 | מאת: ילדת האוקיינוס

מה שאת מתארת זה בדיוק מה שדקאפפטיל אמור לעשות - לדכא את הפעילות ההורמונלית בשחלות למשך כשלושה חודשים כפי שדורה כתבה. מאחלת לך בריאות מלאה ושהטיפול הבא יסתיים בהריון תקין וארוך.

29/11/2006 | 20:00 | מאת: נטע

אני יודעת שמטרת הדקא לדכא. לצערי הטיפול להפריה הופסק ויתחדש אולי בעוד 3 חודשים. רציתי לקבל כבר מחזור כדי לחזור לשגרה. גם ככה עברתי שלושה חודשים מעצבנים של גלי חום היסטריים ויובש בנרתיק. בכל מקום בו קראתי מצאתי שפרק הזמן לקבלת מחזור אחרי דקא ארוך הוא 3 חודשים. מאחר ועברו 3 וחצי חודשים התחלתי להילחץ. שייך לעשות בדיקת הריון אפילו שלא עשיתי אף טיפול?

29/11/2006 | 22:57 | מאת: חני

היי נטע יקרה את מכללול התופעות שאת מתארת עברתי גם אני ובגלל שגלי החום היו בלתי נסבלים פניתי לרפואה אלטרנטיבית שעזרה לי לקצר ולמזער את התופעות המחרידות של דקה. אם את רוצה לנסות את יכולה להתקשר אלי בשעות הערב ואני אתן לך את מלוא האינפו לגבי זה. בהצלחה בהתמודדות עם התופעות. סוף שבוע טוב, חני 052-3770448

28/11/2006 | 23:10 | מאת: גלית

היי ילדת! תודה על העידוד מקווה שפעם הבאה תהיה יותר טובה מהפעם .אני אשמח מאוד עם תוכלי לספר לי על עצמך קצת כי מאז שהגעתי לפרום את לא היית ,היית עסוקה עם הבת שלך שאני מקווה שהיא מרגישה יותר טוב עכשיו .אז שיהיה לילה טוב והכי חשוב בשורות טובות

29/11/2006 | 11:01 | מאת: ילדת האוקיינוס

הנה סיפורי המייגע... בתי הבכורה, כיום בת 9, נולדה כשהייתי בת 30, אחרי חודש אחד של נסיונות, בלי שום בעיות. כשהיתה בת 3 בערך החלטנו לנסות להביא לה אח/ות. מה זאת אומרת לנסות? הייתי בטוחה שאצליח שוב, תוך חודש.... כבר אחרי 3 חודשים הרגשתי בלב שמשהו לא בסדר. ואז התחילה המסכת האיומה של חיי... ריצות לרופאים (הכל יצא בסדר גמור, ורק הריון אין...) ונסיונות "טבעיים" בהתחלה עם מדידות חום השחר ושתיית כל מיני שיקויי צמחים למיניהם (בזבוז נוראי של כסף). אחרי כשנה התחלתי במסלול הטיפולים - איקקלומין, הזרעות, צילום רחם, לפרוסקופיה, ואח"כ הזרעות עם זריקות, ולבסוף מעבר ל-IVF. הראשון נכשל. 2 החזרות מוקפאים אח"כ התבטלו כי קיבלתי מחזור בדיוק ביום ההחזרה (אין לזה הסבר רפואי..). בשני המעבדה הרסה לי את העוברים. ואז עשיתי הפסקה מתוך ייאוש, ובשביל הסבבה עברתי ניתוח אפנדיציט... במהלך כמה חודשים החלטתי לתת לגוף עוד צ'אנס טבעי, ניסיתי כל מיני מרפאים אלטרנטיביים שהאלטרנטיבה שלהם, מסתבר, היתה לרוקן לי את הארנק אך לא למלא לי את הרחם... ואז החלטנו שחוזרים ל-IVF נוסף. נחשי מה קרה? שוב המעבדה הרסה לי את העוברים!!! בחודש הבא התחלתי מיד טיפול נוסף, שהניב עוברים יפים אך לא הריון. חודש אח"כ החזרת מוקפאים - שניים די מצ'וקמקים של 5 ו-6 תאים. למרבה הפלא, אחד מהם נקלט, ואחרי 12 יום אני מקבלת את שיחת הטלפון שלא תאמן - בטא 99!!! האושר עצום, אבל מהר מאוד הוא מתחלף בספיקות וחרדות כאשר מופיע דימום, והבטאות הבאות לא ממש מצליחות להכפיל את עצמן כמו שצריך. כפי שכתבתי כאן אתמול - אחרי שבועיים מסוייטים כבר הרגשתי הקלה לקבל את תוצאת הבטא שאישרה שההריון מסתיים. חודש אח"כ - החזרת מוקפאים נוספים מאותו טיפול - שלילי. חודש אח"כ IVF נוסף, הפעם אנחנו מחליטים על החזרה כפולה. נשאבות 16 ביציות, מתוכן 12 הפריות ו-11 עוברים. אחרי 3 ימים מוחזרים 3 עוברים יפים בני 8 תאים לרחמי, ה-5 הבאים בתור אחריהם מבחינת האיכות נכנסים להקפאה, וה-3 ה"גרועים" שנמצאו "לא ראויים להקפאה" מוחזרים למעבדה להמשך גידולם לבלסטוציסטים, אבל זיידמן אומר לי לא לפתח יותר מדי ציפיות מהם. יומיים אח"כ אני מרימה טלפון לזיידמן לשאול מה עם הבלסטוציסטים - הוא אומר לי שעדיין אין כלום, יחכו עד מחר אבל שוב - לא לצפות יותר מדי... למחרת בבוקר אני נוסעת לקורס באוניברסיטה, ובדרך מקבלת טלפון מפתיע מאסותא - בואי להחזרה, צמח לו בלסטוציסט! הבלסטו היפה מוחזר לרחמי, ואחרי 9 ימים מגיע... דימום. אני לא הולכת לבטא - שבורה מדי בשביל זה. אבל בכל זאת, צריך לדעת מה קורה בשביל התמיכה - זריקות הגסטון הכואבות, אז אני משתינה על מקל, ולתדהמתי מופיעים מיד שני פסים! הבטא למחרת יוצאת 516. הלוואי שכאן הסיפור היה יכול להסתיים, אבל בפועל כאן דווקא התחיל הקטע הקשה יותר של הסיפור... הריון תאומים קשה ומפחיד מלא בדימומים, שהסתיים בשבוע 25+3, בלידת שני פגים במשקלים של 636 גרם ו-786 גרם. שלושה וחצי חודשים מסוייטים בפגיה, רצופי סכנות חיים, ניתוחים, זיהומים ומה לא - וגם אחרי השחרור מהפגיה והחזרה הביתה - עדיין צפויים היו לנו עוד מעל שנה של מעקבים, טיפולים, אישפוזים ואי-וודאות לגבי מצבם של התינוקות שסובלים מאיחור התפתחותי - האם יהיו "בסדר" או לא? היום הם בני שנתיים וחצי והם בהחלט "בסדר" ועוד הרבה יותר מזה - למרות שאנחנו עדיין בטיפולים ומעקבים. אחת הסיבות המרכזיות שהקמתי את הפורום הזה היתה כדי לעודד בנות להתייחס לטיפולים בצורה שקולה ומחושבת, כי לדעתי יש בארץ נטייה לרוץ לטיפולים כבדים מהר מדי וללא סיבה (לא תמיד, כמובן), והתוצאות עלולות להיות הרות-אסון. הפרדוקס הטראגי הוא שדווקא ההורים שסבלו מבעיות פריון ושעברו כל-כך הרבה כדי להפוך להורים - מוצאים את עצמם בסרט הבלהות של הפגיה, ולא כל הסרטים מסתיימים בהפי אנד כמו שקרה לי. אז זהו, מקווה שלא נרדמת (או להבדיל, נבהלת).. מהסיפור שלי! ושיהיה בהצלחה לכולן!

28/11/2006 | 23:06 | מאת: ילדת האוקיינוס

יוווו, מקסימה שלי!!!!! שיהיה הריון ארוך, תקין, עגול, משעמם ונפלא, טפו חמסה!!!!! ודיר-באלאק להעלם מפה, כן? אני מתרגשת... אהובתי... שיהיה רק טוב!

29/11/2006 | 02:45 | מאת: דורה

על ההודעה שלך לנועה, (נועל'ה, תרשי לי? מקווה שכן). ילדתי היקרה, כל כך שמחתי לקרוא שביתך מרגישה טוב יותר. מקווה שתמשיך ותחלים במהרה! ומקווה גם שאת מרגישה טוב יותר. אוהבת, דורה. זהו, גמרתי להידחף. נועהל'ה- החגיגות בבירה נמשכות! והקולולולולולולוווושששששששששש עדיין לא יצא לי מהראש! ספרי איך היתה הבטא השנייה! בפקודה!

29/11/2006 | 09:10 | מאת: נועה מ.

תדחפי לאן שבא לך יקירתי, הקולולושים שלך עדיין עמוק עמוק במח שלי! אני בכלל בשוק, נרגשת מכל מה שקרה פה, התגובות שהגיעו ומגיעות כל כך מרגשות ומחממות את הלב שאין לך מושג. א-ב-ל גיברת לקס היקרה, הפקודה הבאה היא עלייך! דיר-באלאק את לא מצטרפת אלי למעקבי התעגלות!!!!!!!!!!! שמעת????? נשיקות מצלצלות, נועה.

29/11/2006 | 14:02 | מאת: ילדת האוקיינוס

תודה תודה לך יקירה. המעקבים הרפואיים עם בתי טרם הסתיימו, אבל לפחות נראה שהשתלטנו על האסטמה (טפו-טפו) והיא מתפקדת כרגיל (עם משאפים פעמיים ביום). רק בריאות לכולן!

29/11/2006 | 09:07 | מאת: נועה מ.

פספסת כי יש לך ילדה שצריכה אותך!!!!!!!!!!!! תודה תודה תודה, אני מקווה שקראת את כל מה שכתבתי לכולן, כי הרב יקירתי, מכוון בראש ובראשונה אלייך! יצרת פה משהו מופלא וקסום שאנחנו מודות עליו כל רגע ורגע ממסע מפרך זה שאנחנו צועדות בו! השתגעת להעלם? זה יותר גרוע מניקוטין ומסמים קשים הפורום הזה! אני אצטרך להקשר בכותונת משוגעים כדי להפסיק לכתוב פה! אני רצה לעשות בטא שניה, ומקווה להביא בשורות לא פחות טובות מהראשונה! נשיקות, ושמחה שהילדה של ידלת כבר מרגישה יותר טוב! יום מקסים, נועה.

29/11/2006 | 10:33 | מאת: ילדת האוקיינוס

הכתיבה שלך כל-כך יפה, מיוחדת, חיובית ותומכת שאני מרגישה נוח לגמרי להזמין אותך להשאר עמנו עוד זמן רב מאוד! (תארי לך: פורום סבתות שהיו פעם בטיפולי פוריות (-:) מנשקת אותך שוב ומצפה בכיליון עיניים ואצבעות משולבות לבטא השניה.

28/11/2006 | 16:53 | מאת: סיגלית

יקירותי שלום! אני צריכה תשובה דחופה לשאלתי הבאה: באיזה יום למחזור (היום השני עד היום החמישי למחזור) עדיף לבצע בדיקת fsh - כדי שהתוצאה תהיה הכי נמוכה שאפשר? לתשובתכן המהירה אודה מאוד עם הרבה אהבה סיגלית.

28/11/2006 | 21:54 | מאת: ניני

היי סיגלית יקרה, אני עושה תמיד ביום השני או השלישי. אני יודעת שגם רביעי נחשב וחמישי נראה לי גבולי אצלי כי יש לי מחזור מאד קצר. שיהיה בהצלחה ובתקווה לFSH נמוך((((()))))

28/11/2006 | 22:30 | מאת: סיגלית

ניני יקירתי! תודה על תשובתך המהירה. אך האם את יודעת מתי הfsh הנמוך ביותר (ביום השני למחזור, השלישי או בהמשך) חשוב לי מאוד לדעת זאת לצורך הבדיקה הקרובה שאעשה. באהבה סיגלית

28/11/2006 | 15:52 | מאת: רינת

אם קורה מצב בו בטא עולה אבל לא מספיק ומוחלט על הפסקת ההיריון כמו שקרה לצערי לגלית באיזה אופן מסיימים היריון כזה? יש ממש התערבות טיפולית?

28/11/2006 | 16:47 | מאת: גלית

במקרה שלי אמרו לי להפסיק עם התמיכה והם אמרו שאני יקבל מחזור אז לפי מה שהבנתי זה יורד לבד ואמרו לי לבוא יום חמישי שוב לבטא לוודא שהיא יורדת כי זה צריך לרדת ל-0 ואז יודעים שזהו אין כלום ככה הבנתי היום מקווה שהבנתי נכון

28/11/2006 | 16:53 | מאת: ריקי

הי גלית הבנת נכון מאד ככה גם אני עשיתי לפני חודש ואני הייתי כבר בשבוע 8 לא נורא, בפעם הבא של כולנו הכל יצליח נשיקות

28/11/2006 | 22:43 | מאת: ילדת האוקיינוס

לפעמים אין צורך "להחליט" על הפסקת הריון, כי בעקבות העלייה המתונה מדי בבטא חלה גם ירידה - עד שמופיע הדימום ומתבצעת הפלה טבעית ספונטנית. זה מה שקרה לי, וזה מה שהרופאים מעדיפים שיקרה. במידה וזה לא קורה תוך פרק זמן מסויים (לא זוכרת מהו), יש דרך תרופתית לנסות לסיים את ההריון - שזה עדיין עדיף על גרידה. הדרך השלישית והאחרונה היא גרידה - במקרה בו ההריון לא נופל במלואו ומותיר אחריו רחם נקייה באופן ספונטני או בעקבות טיפול תרופתי. שלא נדע את אף אחת מהאפשרויות..

28/11/2006 | 13:46 | מאת: לי

הבטא ירדה מתחת ל- 2. אני לא בהיריון. הייתה לי תקווה קטנה בלב. כל כך עצוב לי שעברתי לטיפול IVF וזה לא הצליח. אבל אני אתגבר ואמשיך הלאה. תודה לכן על העידוד ועל הכל. להתראות

28/11/2006 | 14:11 | מאת: סיגלית

לי יקירתי! חזקי ואמצי, קבלי עידוד ממני. אני מבינה את הרגשתך, אבל תראי צריך סבלנות והרבה כח ונראה לי שיש לך. יהיה בסדר, צריך להיות אופטימים, באהבה סיגלית

28/11/2006 | 14:20 | מאת: נועה מ.

כואב לי מאד מאד מאד לשמוע!!!!!!!!! מאחלת לך מכל ליבי שבפעם הבאה זה שלך, ולהריון ארוך ומלא ובריא! שולחת לך חיבוקים גדולים והרבה הרבה אהבה, אומרים שהיא מרפאה.... נשיקות, נועה.

28/11/2006 | 14:38 | מאת: ריקי

שולחת לך חיבוק גדול ותראי שיהיה בסדר בפעם הבאה של שתינו, שתינו נהיה בהריון נשיקות אוהבת ריקי

28/11/2006 | 15:33 | מאת: דניאל

גם אותי זה מעציב אבל אנחנו כל כך חזקות שהכל קטן עלינו. אנחנו מסוגלות להמשיך, נכון?? בקצה הדרך מחכים לך תינוקות, אז אל תפסיקי ללכת. ראש קדימה! את עטופה באהבה מצידנו. באהבה דניאל

28/11/2006 | 16:35 | מאת: לנה

היי לי ! אני עדיין ב פורום ו עוקבת אחרי כולכן . ו רוצה לעודד אותך אני ידעת ש קשה לקבל אכזבות. אני מאחלת לך ש טיפול הבא בקרוב יהיה מוצלח ו אחרון !!!! תקבלי ממני חיבוק לנה

28/11/2006 | 17:29 | מאת: ממתינה

תהיי חזקה את חייבת כוחות להמשיך בטוחני שתצליחי בסוף אין ברירה אנו חייבות לעבור את כל התלאות העיקר שבסוף זה יהיה שווה!! אני גם כן נכשלתי בהזרעות ובדיוק אתמול התבשרתי שאני עוברת לIVF כמובן שבכיתי עד עמקי נשמתי אבל היום בבוקר פשוט אספתי את עצמי והחלטתי ממשיכים כאילו אין ברירה אחרת...אני בהמשך אתייעץ איתך כי אין לי שום מושג מה הולך להיות נתקשר בהמשך תמשיכי להיות אופטימית : ) חיבוקים!!!

28/11/2006 | 17:56 | מאת: אירית

אנחנו עוברות יחד את אותו הדבר אמנם הבטא שלי מחר אבל הרופא כבר אמר לי שהסיכוי קלוש קלוש ואני מכינה את עצמי ומחזקת אותך ואותי והרי זה סימן טוב שכבר היה איזשהו היריון לא? ובפעם הבאה נהיה אימהות חיבוקים

28/11/2006 | 21:55 | מאת: ניני

חיבוק גדול ממוש(((()))) תורידי חודש מהטבלת יאוש, עכשיו את ממש קרובה((((((((())))))))

28/11/2006 | 22:39 | מאת: ילדת האוקיינוס

אכן עדכון מעציב ומאכזב. קחי לך את הזמן להתאבל, וכשתרגישי מוכנה להמשיך הלאה - אנא זכרי כי כל הרופאים מתייחסים גם למה שהם מכנים "הריון כימי" כאל סימן חיובי לבאות - בכל זאת הגוף אותת כי הוא מוכן ויודע לקלוט הריון, ובחלק גדול מהמקרים הסיבה להריון כימי היא פגם בעובר ולא בעיית פריון, כלומר יש סיבה לאופטימיות בהמשך הדרך. זו גם היתה המחשבה שאימצתי לי אחרי ההפלה המוקדמת שהיתה לי - הייתי מרוצה (המילה "שמחה" תהיה מוגזמת כאן..) שלפחות אחרי שנתיים ותשעה חודשים סופסוף נקלטתי פעם אחת להריון - ראיתי את זה כסימן לבאות ואכן נקלטתי שוב אחרי כחודשיים, והפעם בהצלחה. מאחלת לך המשך חיובי.... ובינתיים שולחת לך (((חיבוק)))

29/11/2006 | 02:17 | מאת: דורה

איזה חרבון! אוף איזה חרבון! אבל בכל זאת יש פה משהו מעודד. זה לא מדוייק להגיד שעברת ל- ivf וזה לא הצליח. עברת ל- ivf ומשהו כן הצליח! נכון, לא נקלט הריון תקין שיכול להמשך במלואו עד ללידה, אבל כן היתה בטא חיובית. כנראה שזה הריון כימי. וזה אומר שאת יכולה להרות!!!!!!! וזה דבר ניפלא לדעת! ובעזרת השם, וכל מי שיכול שיעזור גם בבקשה, ההריון המלא והתקין שלך יגיע ממש בקרוב! את תראי! שולחת אלייך אהבה וחיבוקים ((((((((((((((((((((((((()))))))))))))))))))))))) דורה.

28/11/2006 | 10:41 | מאת: גלית

היום חזרתי מבטא שלישית ויצא 180 היום הרופא החליט להפסיק את הטיפול כי ההריון לא תקין אני קצת עצובה וקצת מרגישה תחושת הקלה כי החוסר ודאות פשוט הרג אותי מקווה לטוב בפעם הבאה. שלכם גלית

28/11/2006 | 10:44 | מאת: לי

אני מצטערת לשמוע שזה סוף הסיפור. אבל אולי בכל זאת עוד יש סיכוי? לפעמים גם רופאים טועים. בכל אופן תמשיכי ללכת עם ראש מורם, להתענג על זה שהפעם משהו קרה. והדבר האמיתי יקרה בקרוב. ליבי איתך! המשך יום נעים

28/11/2006 | 11:55 | מאת: ריקי

שולחת לך חיבוקים ונשיקות מי כמוני מבינה מה את עוברת בטוחה שפעם הבאה יהיה הרבה יותר טוב שלך באהבה ריקי

28/11/2006 | 11:57 | מאת: דניאל

אני מצטערת לשמוע. אני מחבקת אותך חזק עם המון אהבה דניאל.

28/11/2006 | 13:28 | מאת: שושנית

הי גלית! תאספי כוחות ותשארי חזקה, אני מאחלת שבקרוב מאד תיכנסי להריון תקין. בהצלחה, שושנית

28/11/2006 | 13:39 | מאת: נועה מ.

חזקי ואמצי יקירה, זה יבוא ובגדול! זה שנקלט זה כבר טוב! קבלי (((((((((((((חיבוק מוחץ))))))))))) את כבר מתקרבת לטיפול שיצליח! שלך, נועה.

28/11/2006 | 16:43 | מאת: לנה

היי גליתוש! אני כמו ש כתבו עליי בנות הייתי ותיקה בפורום ו עכשיו בחודש 6 להיריון כתבתי לך איך היריון שלי יתחיל מי בטא 9 .אני רק רוצה לעודד אותך בזה ש עם כבר ניכנס להיריון זה סימן מצויין כי טיפול הבא ש יהיה היריון תקין . גם אצלי היה אותו דבר היריון לא תקין אפילו בהתחלה בטא הייתה 250 ו עלתה לאת ו אחר כך ירדה זה היה היריון טבעי ו עוד לא הייתי בשום מעקב לא ידעתי ביכלל מה קורה איתי לא היה לי אפילו רופא נשים קבועה .כרגע לא מישנה. אני רק מאחלת לך בהצלחה ב טיפול הבא ש יהיה בקרוב אצלך היריון תקין ו בראי ו אצל כולכן שלכן לנה

28/11/2006 | 22:47 | מאת: ילדת האוקיינוס

קראתי בעצב את הודעתך מיד אחרי שסיימתי לכתוב ללי, שפירסמה הודעה דומה... כל-כך מצער לשמוע. אנא קראי את מה שכתבתי ללי בקשר להריון כימי ולמשמעות החיובית שלו.. אני חושבת שזה עשוי לעזור לך להתחזק למרות האכזבה. אגב, אני מאוד מזדהה גם עם תחושת ההקלה שתארת - אני זוכרת את הרגע שגיליתי את תוצאת בדיקת הבטא האחרונה שהוכיחה באופן חד-משמעי שההריון שלי חסר סיכוי, וממש הרגשתי הקלה - אחרי שבועיים מסוייטים בהם המצב היה 50-50 ופשוט השתגעתי כבר. (((חיבוק))))

29/11/2006 | 02:23 | מאת: דורה

באמת נורא קשה להיות דרוכה כל כך הרבה זמן ולהיות בתוך חוסר הוודאות הזה. חבל שהוודאות היא שההריון הזה לא יחזיק! מאד הצטערתי לקרוא. בכל זאת הגוף שלך אמר לך שהוא יכול לקלוט הריון, ככה שלמרות כל הצער יש משהו חיובי בחוויה הזו. רוצה לחזק אותך ולאחל לך שהפעם הבאה תהייה ה- פעם! לא הריון כימי, אלא הריון שימשך תשעה חודשים! שלך, דורה.

28/11/2006 | 10:35 | מאת: סיגלית

שלום לכולן! שאלה לי אליכן יקירותי, בדיקת fsh חייבת להיות ביום השלישי של המחזור? או בין השלישי לחמישי? מחזור הכוונה ממש דימום אות התחלה של הכתמות בלבד. אודה לכן על תשובה מהירה. יום טוב לכולן סיגלית

28/11/2006 | 10:41 | מאת: לי

רוב הרופאים מבקשים את הבדיקה ביום השלישי. אבל כעקרון יש כאלה שאומרים שאפשר בין היום ה2-4 או בין היום 3-5. ומחזור הכוונה לדימום ממש. שיהיה בהצלחה!

28/11/2006 | 11:02 | מאת: סיגלית

היי לי! תודה רבה לך, מה שלומך? אני צריכה לעשות בדיקת דם ביום חמישי ועל סמך תוצאות ה fsh לדעת באם אוכל לעשות אי.וי.אף. ראשון? מקווה שהבדיקות יהיו סבירות משום שבתקופה האחרונה זה לא התאפשר, שיהיה לך יום טוב והמון הצלחה סיגלית

28/11/2006 | 22:50 | מאת: ילדת האוקיינוס

הבדיקה חייבת להיות ביום השלישי למחזור, או ביום השני אם היום השלישי נופל על שבת - אך לא ביום הרביעי או החמישי. היום הראשון של המחזור אינו כולל הכתמות, אלא רק את היום הראשון בו הופיע דימום אדום וטרי. בהצלחה!!!!

28/11/2006 | 09:39 | מאת: שירלי 123

היי מתוקה , הייתי חייבת להכנס למעגל השמחה אני לא עזבתי אתכן , אני מתארת לעצמי את השמחה הגדולה אני מזדהה איתך כל כך במיוחד שהיינו יחד בפורום עם בנות שיצאו מהפורום , או שמציצות מידי פעם אני כותבת לך ומזילה דמעות משמחה אני בשבוע 25 עם בולבולון בבטן , מרגישה בסדר שוב מתוקה הייתי חייבת להשתתף בשמחה הגדולה , (איזה פדיחות אני עם דמעות בעיניים בעבודה ; - ) אין דבר שרק יהיו שמחות ) בהזדמנות זו אני מוסרת נשיקות לנינו'ש גם תורך יגיע אמןןן , לריקי , ולחדשות שאני מאחלת שלא תישארנה הרבה זמן בפורום אמןןןן ואמןןןןן . שוב נועל'ה נשיקות ממני שירלי 123 שימרי על עצמך מתוקה .

28/11/2006 | 09:55 | מאת: נועה מ.

טוב לשמוע ממך יקירתי!!!!!!!!!!!!!!!!! איזה כיף לשמוע שהכל טוב! שיהיה לך המשך קל ותקין ובריא יקירתי! תודה תודה תודה על כל הברכות, נורא מרגש אותי לראות פה את כל התגובות של כולן, מה יהיה? אני אמשיך להזיל דמעות כל היום? תמשיכי גם את לשמור על עצמך! ותבואי לעודד פה את הבנות שבדרך, יש לך את אחד הסיפורים המופלאים יותר שלנו! נשיקות ויום טוף! נועה.

29/11/2006 | 00:42 | מאת: ניני

מה שלומך? איך ההרגשה? את מצליחה להנות מכל שניה? נשיקות אהובתי, עדכני אותנו ותודה((()))

29/11/2006 | 13:15 | מאת: דורה

איזה כיף שקפצת לביקור! נהדר לשמוע על ההריון שמתקדם כראוי. שימשיך ככה! שלך, דורה.

הלוואי שכמו שהיינו יחד בנות 36 וכמו שזו הפרייה שלישית (גם שלך נכון?) שגם אני אתבשר בבשורות טובות. מחזיקה לך אצבעות להמשך תקין

וזה ממש מקסים. שתיכן, מה שכתבתן. נורא מרגש. הלוואי וגם לי יהיה יום אחד טוב.

28/11/2006 | 09:52 | מאת: נועה מ.

שנת 70 - זו שנת הכלב הסינית יקירתי והיא גם השנה (זה חוזר במחזוריות של 12 שנה), זו השנה שלנו! מאחלת לך מכל ליבי ש 36 יהיה ה LUCKY NUMBER גם שלך, ושתדבקי ממני כבר עכשיו!!!!!!!! כולכן מרגשות יקירתי, כל אחת, אני עדיין נרגשת לקרוא עוד ועוד ועוד תגובות, כולן פה באמת באמת נפלאות! נשיקות ויום מופלא, נועה.

28/11/2006 | 00:39 | מאת: סיגלית

היי נועה! המון מזל טוב, מאוד שמחתי לקרוא, סיגלית

28/11/2006 | 09:48 | מאת: נועה מ.

בקרוב קרוב קרוב אצלך ואצל כולן!!!!!!!!!! יום נפלא, נועה.

27/11/2006 | 21:08 | מאת: ריקי

הייתי חייבת לכתוב לך ברכה אישית נוספת למרות שכבר כתבתי לך אין מאושרת ממני בשבילך על הבשורות שבשרת אני מאחלת לך את כל האושר שבעולם ושההריון יהיה תקין, קל ומשעמם אני יושבת כאן והדמעות ממש זולגות, פשוט מתרגשת בשבילך וזאת לאור מה שעברתי בחודש האחרון, אין מבינה אותך יותר ממני ויודעת כמה את מאושרת היום שתמיד תהיי מאושרת האנרגיות שאת משדרת כל הזמן כאן לכולן, רק מחזקות יותר ויותר מאחלת לעצמי ולכולן כאן, בקרוב מאד להרגיש את מה שאת מרגישה היום עם בטא יפיפיה אגב, תמסרי דש חם לזיידי שלנו - הוא בטח יהיה מאושר בשבילך אוהבת אותך עד השמיים עם המון חבוקים ונשיקות שלך ריקי

27/11/2006 | 23:49 | מאת: נועה מ.

תודה זה לא מספיק בשבילי להגיד לך יקירתי, מרגישה שאפילו שלא נפגשנו אף פעם, הקשרים ועומקם לא משתווים גם להרבה הכרויות בחיים הלא ווירטואלים שלנו. העידוד, התמיכה, השיתוף, דווקא ברגעים היותר קשים בחיים, הפך את כולנו פה למין עיסת אהבה אחת גדולה, שמן הסתם אם היו חוצנים מסתכלים ובוחנים את חברת האדם על פני כדור הארץ, היו אומרים - הפורום הזה - הוא סטיית תקן חמורה. כמה אנרגיות שאקרין ואתן הם כאין וכאפס לעומת מה שקיבלתי ומקבלת ועוד אקבל פה. החל מעצם האפשרות לשפוך את ליבנו, דרך הידע המדהים שכולנו אספנו לצערנו (נינוש אם את קוראית, אז באמת צריך לעדכן את ספריית/אנציקלופדית הפוריות עם כמה ערכים מעודכנים מפי כולנו....) ועד כמויות החום והאהבה שזולגות פה חינם לכל דורש/ת. את יקירתי, עם כל מה שעברת בחודש האחרון, לימדת אותנו מה זה פרופורציות בחיים, מהי תעוזה, אומץ וגדולת נפש. אופטימיות - חשבתי שאני המלכה, אבל אני מעבירה את הכתר אלייך יקירה. עוד תראי, בקרוב קרוב תהיי בהריון ותהפכי לאמא, ותגשימי כל משאלה שתהיה על ליבך לאורך כל הדרך. מעולם לא פגשתי במישהי מסורה כמוך למטרה. מאחלת לך מכל ליבי, את אותן דמעות של אושר מעורבבות בצחוק שחוויתי היום. אגב, דיברתי עם זיידמן מאוחר בלילה, והוא אכן שמח לקבל את חדשותי בשניה שירד מהמטוס... מקווה שהכל ימשיך להיות בסדר, לי ולכולן, נשיקות גדולות, נועה.

28/11/2006 | 08:44 | מאת: ריקי

את ממשיכה לרגש אותי עד דמעות אני בטוחה שבקרוב מאד כולנו נגשים את חלומנו להיות אמאהות אין דבר יותר טוב שקרה לי יותר מהפורום הזה החם, האהבה, הפרגון והכנות שיש כאן שווה את הכל והכי אני שמחה שבזכות הפורום הזה דרכינו נפגשו שימשיך להיות לך טוב ושיהיה לך ההריון הכי קל שיכול להיות ולכל שאר הבנות כאן בקרוב מאד אנחנו נגשים את חלומנו, עוד תראו נועל'ה שיהיה לך המשך יום ושבוע קסום נשיקות וחיבוקים ריקי

27/11/2006 | 20:57 | מאת: לי

בטא 7. הרופא ביקש ממני מחר לחזור על הבדיקה. ולהמשיך בינתיים עם התמיכה. הדימום עדיין נמשך ומעצבן. תחזיקו אצבעות לסיכוי קטן. אוהבת אותכן ולילה טוב!

27/11/2006 | 20:58 | מאת: ריקי

המון נשיקות וחיבוקים ואת תראי, בקרוב הכל יסתדר תמשיכי להיות אופטימית, נסים קורים לאחרונה לא מעט שלך עם המון אהבה ריקי

27/11/2006 | 20:58 | מאת: ריקי

המון נשיקות וחיבוקים ואת תראי, בקרוב הכל יסתדר תמשיכי להיות אופטימית, נסים קורים לאחרונה לא מעט שלך עם המון אהבה ריקי

27/11/2006 | 21:16 | מאת: אירית

שתינו נבדקות ביום ד? הלוואי ונזכה לשמח את הפורום בבשורות טובות מתפללת המון

27/11/2006 | 22:46 | מאת: דורה

מחזיקה בכל הכוח!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!! חושבת עליך! המון! ואם למחשבות יש כוח- המחשבות שלי יחזיקו לך את הבטא ויקפיצו אותה! דורה.

27/11/2006 | 23:36 | מאת: נועה מ.

כתבתי גם למטה, אבל דורה'לה - בלי המחשבות שלך ושל כולן לא הייתי מגיעה לאן שהגעתי היום!!!!!!! לילו, כולנו חושבות וממשיכות להחזיק חזק&&&&&&&&&&&&&&& לילה טוף, נועה.

28/11/2006 | 07:54 | מאת: דניאל

אני מתפללת שנקלטת ושהכל יהיה תקין. אל תפסיקי להאמין. באהבה דניאל.

27/11/2006 | 20:35 | מאת: אירית

דיברתי עם זיידמן המקסים אמר שחרף העלייה הדלה בבטא להמשיך עם התמיכה וביום ד' לחזור על הבדיקה. מתפללת עם כל הכוח

27/11/2006 | 20:37 | מאת: גלית

מחזיקה לך &&&&&&&&& ונראה לי שהשבוע הזה הוא שבוע של בשורות טובות והוא לא יאכזב אותך מקווה שהתעודדת קצת שדיברת עם זיידמן אני מחר אדע תשובות מה קורה איתי ואני ידווח

27/11/2006 | 20:55 | מאת: ריקי

איריתוש יקרה את רואה, אמרתי לך לא לאבד תקווה עדיין יש עוד סיכוי ואנחנו נמשיך להתפלל בשבילך שולחת לך המון חיבוקים ונשיקות ובטוח יהיה טוב אוהבת ריקי

27/11/2006 | 20:50 | מאת: דניאלה

לא להתייאש מחזיקה לך אצבעות נשיקות דניאלה

27/11/2006 | 23:34 | מאת: נועה מ.

את כל האצבעות שיש, נקווה שביום ד' שתינו נבוא עם בשורות טובות! נשיקות, נועה.

28/11/2006 | 07:58 | מאת: דניאל

פשוט יש לך תינוק שנטי (-: ..... יש לו קצב משלו....... אני מתפללת בשבילך. דניאל..

27/11/2006 | 20:26 | מאת: שחר

שלום, כתבתי גם בפורום רופאים אבל לא יודעת כמה זמן אצטרך לחכות לתשובה, אשמח לקבל גם את חוות דעתכן: אני סובלת משחלות פוליציסטיות והחודש מקבלת כדורי מטפורמין בלבד. במעקב ביום ה25 למחזור היה לי זקיק של 15 מ"מ, פרוגסטרון = 3.2 ו e2= 557. שלושה ימים לאחר מכן, ביום ה 28 למחזור לא נצפה זקיק בשחלות ולא נצפה נוזל (שהבנתי שאמור להיות לאחר ביוץ) בבדיקות הדם מאותו היום: פרוגסטרון= 6.2 ו e2= 469. האם הגיוני שהיה לי ביוץ בכל זאת? מה הסיכויים שכן?

28/11/2006 | 09:43 | מאת: ניני

היי שחר, ברוכה הבאה, אני לא מכירה את אורכי המחזורי שלך וקשה לדעת מתוך בדיקה ביום ה-25 אם היה ביוץ. אם מדובר במחזורים ממוצעים (28-30 יום) הגיוני שבשלב כזה הביוץ כבר עבר ולכן רמות E2 מתחילות לרדת. רמות הפרוגסטרון נמוכות ונראות כמו לפני ביוץ, אבל יתכן שיש בעית פרוגסטרון ולכן הוא יורד מאד אחרי ביוץ, או לא עולה מספיק. לגבי נוזל בדוגלס הוא מלמד מעט מאד בודאי בלשב מאוחר בחודש. כדי לעשות מעקב אחר הביוץ כדאי לעקוב מתחילת המחזור, כלומר מהיום השני/שלישי מידי כמה ימים. שיהיה בהצלחה!!!

28/11/2006 | 18:14 | מאת: שחר

קודם כל תודה על תגובתך. המחזורים שלי מאד לא סדירים. הייתי במעקב החודש של מעקב זקיקים ובדיקות דם. היה זקיק שגדל לאט עד שביום ה 25 היה 15 מ"מ. ואז ביום ה 28 כשנעלם, האחותאמרה לי שממש עכשיו אני מבייצת (לפי בדיקות הדם). זה פשוט נשמע לי מוזר, גם בגלל שנראה לי שהזקיק לא הספיק לגדול הרבה מעבר ל 15 מ"מ. גם בגלל שלא היה נוזל בדוגלס. במידה ואכן הייתי ממש בביוץ באותו היום, האם עדיין ערכי הפרוגסטרון היו נמוכים מדיי? (6.2)

נועה'לה אני מתרגשת כל כך כולי צמרמורת המון המון מזל טוב יו אני מתהההההה - כמה אני מתרגשת ראיתי רק עכשיו נשיקות ואהבה ענקית שימרי על עצמך דניאלה

27/11/2006 | 23:31 | מאת: נועה מ.

תודה תודה תודה, נורא מרגש אותי לקרוא פה את כל התגובות, אתן המדהימות פה, כל אחת ואחת. תודה ענקית!!!!!!!!!!!! מחזיקה אצבעות לבשורות טובות במהרה גם לך! נועה.

27/11/2006 | 19:12 | מאת: נועה מ.

מה קורה? מקווה שהכל בסדר, וגם אם לא, תכתבי לנו, שולחת לך חיבוקים גדולים (((((((((())))))))))))) נועה.

27/11/2006 | 20:59 | מאת: לי

מעכשיו אני קוראת לך ככה. מצא חן בעיני. עשית לי את היום. איזה כיף לשמוע. הייתה לי מין הרגשה כזו שאת תבשרי אותנו היום. תודה על ההתענינות בי, עדכנתי למעלה. אבל בלי קשר אליי אני מוכנה לחגוג איתך את המסיבה שלך. שנתראה בשמחות. אוהבת ומאושרת עד הגג בשבילך. נשיקות לפצפונים. ביי מאמי ושיהיה היריון תקין ובריא!!!!!!!

27/11/2006 | 23:27 | מאת: נועה מ.

בכייף, תקראי לי ככה, זה ערב לאוזני :-) קראתי למעלה, ומתפללת ומחזיקה חזק חזק שהבטא תטפס ותעלה, ושיהיה בסדר! את וכל אחת פה כל כך שימחתן אותי, מרגישים את שמחתכן בשמחתי עד עמוק בלב, וזה כל כך כל כך מרגש, בעיקר ביום כזה כמו שאת עוברת. שולחת לך יםםםםםםםם של אנרגיות ונשיקות, ושיהיו מעכשיו הרבה הרבה שמחות! לילה טוב מותק, נועה.

27/11/2006 | 18:04 | מאת: לנה

היי נועה ! את גדולה אין כמוך עשית את זה !!!!! אזו אושר טפו טפו בלי עין הרע אני בוכה יחד איתך מי התרגשות ו מאושרת בישבילך . יקירתי מגיעה לך סוף סוף אני כותבת לך ו ידיים שלי רועדות עם היית על ידי הייתי מנשקת אותך 1000 נשיקות. אין כמו זיידמן ש טופלת אצלו ו אין כמוך בטא שלך מראה על תאומים אבל אסור עוד לדבר. חמסה חמסה. רק מאחלת לך המשך תקין הכפלה יפה דופק ו לצאת לדרך. אזה חדשות יופי כפרה!!!1 אוהבת אותך לנה

27/11/2006 | 19:11 | מאת: נועה מ.

תודה תודה תודה תודה!!!!!!!!!!!! הלוואי שהכל ימשיך כמו שצריך, שיהיה תקין ובריא, זה העיקר. נשיקות גדולות חזרה, מקווה שאת נהנית מכל רגע של ההריון היקר שלך! אוהבת, נועה.

27/11/2006 | 18:01 | מאת: רוני

רוצה מאוד לשתף אתכן במה שעבר עליי ואם יש אחת שהסיפור שלי יעזור לה אז אני עשיתי את שלי: הייתי בטיפולי IVF במשך שנתיים וחצי. לפני כן ניסית איאקלומין והזרעות במשך שנה. אני בת 32 ויש לי ילד אחד (בן 9) מנישואים קודמים. מושגים כמו דקפפטיל, גונל-אפ,אוביטרל,פרוגינובה וכו' היו חלק בלתי נפרד מהחיים שלי. עד היום הארון שלי מפוצץ בשלל זריקות ותרופות לעת מצוא.... לי ולבן זוגי לא הייתה בעייה חד משמעית מלבד זרע "חלש" (ממצאי מרפולוגיה). הופנתי לטיפולי הפרייה ואין צורך להרחיב בקושי הפיסי והנפשי שהיו מנת חלקנו. בן זוגי חשב שעל הפעם הראשונה ההריון ייקלט ומטיפול לטיפול אבדה תיקוותו. אתן יודעת כמה לבן הזוג יש את הכוח והעוצמה להצלחת הטיפול והחוזק שלנו הבנות בטיפולים האלה, התמיכה הכל -כך חשובה של בן הזוג כל -כך עוזרת... ואכן בן זוגי תמך ואפילו הזריק לי את כל הזריקות ,לא פספס ביקור אחד שלי ביחידה אבל תמיד עיניו היו כבויות. משאלת ליבי הייתה רק אחת- להעניק לו את הבייבי שהוא כל כך רוצה. בחלומות הייתי רואה את המיילדת מגישה לו את תינוקנו והוא בוכה דמעות של אושר. אבל הימים חלפו, והדמעות לא הפסיקו לרדת.... בטיפול האחרון אמרתי דיי אני לא יכולה יותר! אני חייבת הפסקה.חייבת לנסות להכנס להריון באופן טבעי. בעלי אמר שאנחנו סתם "מבזבזים" זמן יקר, אבל אני הייתי בשלי. מחזור אחד הגיע ודיברתי עם היחידה אמרתי שאני יצור קשר לגבי המשך הטיפול. המחזור השני כבר לא הגיע- וכאן יש לי עוד סיפור.... אני אדם חילוני, אומנם מדליקה נרות שבת אבל חוץ מזה אורך חיים רגיל לחלוטין. אחרי שקיבלתי את המחזור הראשון הרגשתי צורך בנשמה לטהר את גופי. שמרתי נידה למשך שבועיים ומכיוון שאנני מבינה גדולה במיקווה, הלכתי בערב הנכון לחפש בית כנסת שיש בו מיקווה. הלכתי לכמה בתי כנסת וכולם היו סגורים. עצובה וכואבת ישבתי במכונית ליד בית הכנסת והתחלתי לבכות על מר גורלי, התפללתי לאלוקים שיעזור לי....חזרתי הבייתה, ידעתי גם שבאותו היום גם אני בביוץ והחלטתי שאני לא מוותרת על היום הזה . מסתבר שביום זה הריתי..... אומנם אני רק בתחילת ההריון (שבוע 9) אבל הייתי חייבת להעביר כאן מסר, בעצם כמה מסרים: 1. הפסקה זה בסדר. הפסקה זה דבר שנכון לעשותו בטיפולים. גם בפן הנפשי וגם בפן הפיסי- הפסקה יכולה לעשות רק טוב. 2. תאמינו בעצמכן, תאמינו שזה באמת יקרה כי זה יקרה- זה רק פונקציה של זמן. 3. ודבר אחרון- אל תכעסו עליי- אני באמת נשארתי אדם חילוני אבל....תלכו למיקווה! זה מטהר את הנפש ומחזיר כוחות נפשיים- מי שלא מאמינה- שתנסה!!!! אני מאחלת לכולכן הצלחה ומפזרת עליכן את האבקה של ההריון- אמן- אמן-אמן שכולכן תתבשרנה בבשורות טובות ומהר !!!! באהבה רוני

27/11/2006 | 18:51 | מאת: עפרה

מזדהה עם סיפורך, המשך הריון מוצלח בעז"ה. עפרה

27/11/2006 | 19:09 | מאת: נועה מ.

ואכן סיפור משמח ומאיר! שיהיה הריון תקין ובריא וארוך! נועה.

27/11/2006 | 21:02 | מאת: ריקי

המון המון מזל טוב והמשך הריון תקין וקל רגשת אותי מאד ואת צודקת בכל מילה שלך הרבה בהצלחה בהמשך מחבקת אותך ריקי

27/11/2006 | 15:20 | מאת: אירית

מה אתכן בנות יקרות? יש תשובות?

27/11/2006 | 16:10 | מאת: לי

אבל הדימומים חוגגים עדיין

27/11/2006 | 16:43 | מאת: נועה מ.

איך עד עכשיו אין תשובה??? אני במתח, מתפללת שתצטרפי אלי לחגיגה! מחזיקה לך אצבעות חזק חזק חזק &&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&& שלך, נועה.

27/11/2006 | 15:13 | מאת: רינת

מזל טוב מכל הלב אני חוזרת על שאלתה של סמוייה ספרי לנו בת כמה את, כמה טיפולים, אצל מי נשמח להתחזק

27/11/2006 | 16:41 | מאת: נועה מ.

תודה תודה, ותראי למטה כתבתי לסמויה תקציר. בנוסף, אספר שהפריה ראשונה נעשתה דרך מכבי עם לב-רן באסותא ואז הגעתי לגירוי די קשה. הרגשתי שהמערכת הממסדית לא מתאימה לי כי לא היה מי שיקשיב לי וידריך אותי במצבים מאד מאד לא נעימים. מיד עברתי לפרופ' זיידמן, שהוא איש יקר ביותר, מקסים ואנושי ברמות לא מוכרות, אך גם איתו היו לי טעויות רפואיות והגירוי יתר המשיך גם בפעם השניה והשלישית. אבל, הכל מאחורי אני מקווה. טפו טפו. שיהיה בהצלחה גדולה גם לך! נועה.

27/11/2006 | 15:09 | מאת: ד'

תודה לנועה שענתה לי והרבה מזל טוב ולילדת האוקיינוס. רציתי לבדוק האם זה בסדר שהזרקה של הדקפפטיל 0.1 מ"ג כואבת ? כבר עברתי הזרקות מגוונות (גונל, דקפפטיל 3.75 ומונוגון בטוסיק ואוביטרל ומעולם לא כאב לי) והזריקה הזו ממש השפיעה עלי למשך מס' דקות עם כיווצים וכאבים בבטן האם זה תקין ??? האם כדאי מידי יום לעשות בצד אחר ???

27/11/2006 | 16:38 | מאת: נועה מ.

בקרוב מאד אצלך! יכול להיות שזה כואב, אני הזרקתי צטרוטייד יומי בטיפול הקודם והוא לא היה נעים. בטח שתחליפי צד כל פעם, ותשתדלי ללכת בכיוון השעון או במעגל, כדי לתת זמן למקומות להרפא. הבנות אומרות שאפשר לקרר את המקום עם קוביית קרח לפני ההזרקה, אני לא ניסיתי. תנסי גם לחמם את האמפולה עם כף ידך לפני ההזרקה כדי שתהיה בטמפ' הגוף. בכל מקרה אם את חוששת, דברי עם הרופא ותשאלי אם זה בסדר, בהצלחה ותמשיכי לעדכן, נועה.

28/11/2006 | 13:19 | מאת: שושנית

היה ד' לי היה כאב חזק בהזרקה של אוביטרל. החומא עצמו גרם לי לכאב חד בבטן. בהמלצת ניני, בפעם האחרונה הזרקתי את החומר בהדרגה לאט לאט ולא את כל החומר בפעם אחת, וזה עזר מאד. בהצלחה, שושנית

282. בוכה, צוחקת, רועדת, מאושרת, מתפוצצת, ורוצה לנשק כל אחת ואחת מכן, כי בלעדיכן לא הייתי מגיעה לרגע זה. תנו לי לעכל. אוהבת אתכן, רטובה מדמעות. נועה.

27/11/2006 | 14:23 | מאת: מיכל

איזו שמחה עקית! בשעה טובה ובהצלחה רבה! הסמויה

27/11/2006 | 14:26 | מאת: לא מזדהה!!!!

27/11/2006 | 14:25 | מאת: עפרה

הבטא מצוינית , תעשי שוב עוד יומויים. מכירה את ההרגשה הזאת ככה אני היתי ישששששששששששששששששששששש אוהבת עפרה

27/11/2006 | 14:27 | מאת: ריקי

הי מתוקתי אין לך מושג כמה אני שמחה ומאושרת בשבילך כל היום הייתי במתח וכל שניה נכנסתי לראות מתי התשובה שלך אוהבת מאד ומחבקת מאד אמן ואמן שיהיה לך המשך הריון תקין שלך ריקי

27/11/2006 | 14:28 | מאת: גלית

יואו אמאלה איך אני מאושרת מזל טוב עננננננקגם אני בוכה עכשיו מהתרגשות מאמי שלי תשמרי על עצמך אוההההבת מאד גלית

27/11/2006 | 14:32 | מאת: לילילי

מזל טוב ענקי מתוקה

27/11/2006 | 14:32 | מאת: לי

הייתה לי הרגשה טובה לגבייך. הלוואי שימשיך ויתפתח. היריון תקין ומשעמם. תהני מאמי. מגיע לך אוהבת לי

27/11/2006 | 14:39 | מאת: סמויה

יש לך ילדים? שנשאב כוח

27/11/2006 | 14:45 | מאת: אירית

נועה יקרה מז"ט ענקי איזה כייף לי-מה איתך?

27/11/2006 | 15:00 | מאת: דניאל

מתחשק לי לחבק אותך מדהימה שכמוך.. אוהבת דניאל

27/11/2006 | 16:08 | מאת: דורה

היפ היפ הוריייייייייי!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!! קולולולולולולולולולולולוולוולולולולולולולולוששששששששששששששששששששש!!!!!!!!!! ישששששששששששששששששששששששששששששששששששששששש מזל טוב!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!! תבכי! סוף סוף זו הסיבה הנכונה!!!!!!!!!!!!! נדמה לי שנגמרו לי סימני הקריאה במדפסת................ מאושרת איתך! חוגגת ומחוייכת מהרגע שנודע לי! עשית לנו שבוע נהדררררררררררררררררררררררר. תודה, יפתי!

27/11/2006 | 16:12 | מאת: ניני

איזו בשורה(((((((((((((((((((((())))))))))))))))))))) עשית לי את החודש אהובתי}{}{}{}{}{ עדכני בכל פרט!! בהצלחה ממוש(((())))

27/11/2006 | 16:34 | מאת: נועה מ.

אתן כל כך יקרות לי שאין לכן מושג עד כמה!!!!!!!!! רוצה לענות לכל אחת ואחת ולחבק ולנשק אתכן שכל אחת גם היא תגיע לכזה רגע. חייבת עוד להזהר מהלכנס לאופוריה, נחכה ונראה מה נהיה עוד יומיים. עדיין בהלם, לא ממש מעכלת, סמויה - תקציר - אני בת 36 לפני פחות משבועיים, אין לי ילדים והגעתי עד הלום כי בן זוגי עבר קשירת צינורית זרע לפני הרבה שנים לאחר שני ילדים כשלא רצו יותר (עם גרושתו). זו הפריה שלישית, + 2 מחזורי מוקפאים, אף אחד לא הצליח עד היום. כולם היו עם גירוי יתר די מטורף. לא האמנתי שזה יקרה הפעם. זה קרה, ואתן מורידות לי עוד דמעות שמחה. זיידמן עוד לא יודע, הוא נוחת הערב, זה יהיה WELCOME נחמד בשבילו. היו לו רגשי אשמה עם הטיפולים..... נשיקות כל כך גדולות ורטובות, חולה עליכן (תרתי משמע, אני עם גרון ונזלת.... אבל למי אכפת?) נועה.

27/11/2006 | 17:05 | מאת: GALA123

איזה יופי!!!!!!!!!!!!!!!!!!1

27/11/2006 | 17:50 | מאת: נועה מ.

בקרוב אצלך!!!!!!!!!!!!! נועה.

נועה יקרה! מזל טוב גדול וחיבוקים. אני לא מאמינה איך פורום יכול לקשר כל כך בין נשים... ראיתי עכשיו את ההודעה שלך ואני כל כך מתרגשת!!!!!!!!!! אם היית רואה איך אני בוכה עכשיו מהתרגשות, לא היית מאמינה.... תרגישי טוב, תשמרי על עצמך, ותמשיכי לשתף אותנו בתחושותייך. זה נותן המון תקוה. מזל טוב, שושנית

נועה יקרה! מזל טוב גדול וחיבוקים. אני לא מאמינה איך פורום יכול לקשר כל כך בין נשים... ראיתי עכשיו את ההודעה שלך ואני כל כך מתרגשת!!!!!!!!!! אם היית רואה איך אני בוכה עכשיו מהתרגשות, לא היית מאמינה.... תרגישי טוב, תשמרי על עצמך, ותמשיכי לשתף אותנו בתחושותייך. זה נותן המון תקוה. מזל טוב, שושנית

27/11/2006 | 13:57 | מאת: עפרה

אז ככה, מאז שגיליתי את הפורום לא עזבתי אותו כמעט כל יום אפילו שלא כתבתי כלום. לכל הבנות שמנסות להכנס להריון: להלן סיפורי אני נשואה 6 שנים ומנסה להביא ילד לעולם כמו כולכם. עברתי 2 הפלות טיבעיות עם 2 הרינות טיבעיות. מה שהיה היה. נכון עברתי המון עצב, ויאוש. לראות את כל העולם ואת כל החברות והאחיות בהריון ואת לא. אבל יותר כאב זה שכל חודש את מקבלת. עברתי לעשות הזרעות ומשם להפריות, עברתי 7 הפריות וכל פעם שלא הצליח התחזקתי לקראת הטיפול הבא כי בסוף ידעתי שלכולם יהיה וזה ענין של זמן. כשהגעתי להפריה האחרונה החזירו לי 3 אמרו לי שאולי כדי לתת להם לגדול 5 ימים ואני שמחתי כי אמרתי אולי זה הסיכוי לשנות הכל.ואז לא הסתדר בגלל החגים. החזרתי 3 עוברים ביום 3 וככה עברו להם 12 יום. אני בחורה שכל פעם לפני יום 12 מרגישה חולשה וכאבי מחזור , בטח שכולם מכירות הרגשה זאת. לפתע כך היה הגיע יום 12 יום כיפור לא התרגשתי כי חולשה היה. לאחר יומיים סתם סתם החלטתי ללכת לעשות בטא בשביל לראות את האמת, לפתע קיבלתי טלפון הבטא חיובית היתי בהלם עד כדי כך שברחתי מהעבודה, שתקתי כל היום והסתרתי מבעלי כי יום למחרת היתה יום הולדתו. בנות יקרות, אני רוצה לומר לכן לחשוב חיובי, לכולכם זה יבוא גם אם אתם חושבות שלילי בכל מחזור, תמיד תלכו עם הלב, אני פשוט עד היום תודה לאל בחודש 3 שומרת על עצמי בשתיקה כותבת לכם מסר חשוב זה כי אני היתי כמוכם, ועוד לא סיפרתי לכם שהכל אבל הכל עשיתי למען זה, שיעורים, תפילות, רבנים, דיקור סיני, שתיתי צמחים, מה לא רק תשאלו ואגיד לכם ואני מאמינה שמשהו עזר וכמובן אמונה. אנא מכם בנות אל תדאגו זה יבוא לכם ובגדול תזכרו ארת סיפורי ותעזרו לעצמכם. אשמח להפנות אתכם לכל אחד שעזר ותרם לי ואפילו אני לא יודעת בדיוק ממה זה בא אך בטוח שה' שמע את תפילותי ואת הבכי שלי. אוהבת אותכם ותמיד מוכנה לעזור ולתמוך למי שרוצה. ד. א. בנות 3 חודשים לפני ההצלחה החלטתי ללכת למדקר סיני ואחת ההצלחות שלי זה הוא. יש אמונה ובהצלחה לכולכם בעז"ה עוד החודש שכולכם תכנסנה להריון במהרה. עפרה

27/11/2006 | 14:00 | מאת: אירית

הי עפרה אשמח לקבל הפניות אני גרה בצפון.... האם יש משהו אקטואלי? בכל מקרה מז"ט ובהצלחה גדולה

27/11/2006 | 18:42 | מאת: לנה

היי עפרה! קראתי מה שכתבת ל בנות ו אני מסכימה איתך אני גם עברתי סבל לא קטן גם לי היו 2 הפהלות טבעיות מי היריוןנות טבעים ו מעז לא ניכנסתי להיריון אני גם כתבתי את סיפוריי לבנות אבל להסתכל היום ש אנחנו מאחוריי הכול ו היה שווה לעבור כול זה בסוף יוצאים תינוקת מקסימים ו הכול נישאר מיאחורנו . בנות הכול עיניין של זמן . עפרהליה מה נישמה איתך איך מיתקדם ההיריון שלך? את ידעת מי יש לך כבר? נשיקות לכולכן מימני

27/11/2006 | 13:44 | מאת: סימה

קראו את הכתבה http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3331723,00.html

28/11/2006 | 13:33 | מאת: סיגלית

לסימה! אני חושבת שזה ממש לא רגיש וממש לא מתאים לפורום שלנו- זהו פורום תמיכה לנשים שעוברות כל כל הרבה טיפולים ואנו עושות הכל למען ההריון הנכסף. אני חושבת שאת ממש לא רגישה ולצורך פתרון הבעיות הנפשיות כדאי שתפני לטיפול פסיכולוגי מתאים ולא תכתבי בפורום הזה.

יש לי במקרר 3 אמפולות של 5000 . העניין הוא שזה צריך ליהיות בקירור. איפה את גרה? את יכולה לשלוח לי מייל ונמשיך משם. יומטוב, רונק.

27/11/2006 | 13:41 | מאת: מיכל

27/11/2006 | 13:42 | מאת: מיכל

27/11/2006 | 13:57 | מאת: רונק

27/11/2006 | 11:50 | מאת: אירית

אני בכללית עשיתי בדיקה בשעה 0800 ובשעה 1000 כבר התפרסמו התוצאות באינטרנט זה חוסך קצת מהמתח שלנו אז נורא כדאי לכן לקבל שם משתמש וסיסמא

27/11/2006 | 11:56 | מאת: נועה מ.

אני עשיתי באסותא, והם מתקשרים אלייך להודיע.... פעם קודמת עשיתי במכבי, ולא היו תוצאות אפילו באותו יום! רק למחרת זה הופיע באתר שלהם... (אבל אז ידעתי שאין כלום כי כבר היה מחזור חזק... הפעם כולי תקווה, אין דימום...) כשהתקשרתי אז למכבי, התוצאה היתה נמוכה מדי כדי לתת תשובה בטלפון, אז ההודעה ענתה שהתוצאות לא מוכנות. תודה! נועה.

אבל התשובות יגיעו למרפאה של הרופא מוקדם יותר והוא יודיע לי.

27/11/2006 | 11:28 | מאת: דניאל

הייתי היום במעקב ראשון. טיפול עשירי.... בחיים לא האמנתי שאגיע למספר הזה...

27/11/2006 | 11:31 | מאת: אירית

אוי כמה שאני מבינה אותך

27/11/2006 | 11:31 | מאת: ריקי

המון המון בהצלחה חבוקים ונשיקות ריקי

27/11/2006 | 11:34 | מאת: גלית

בע"ה שיהיה גם הטיפול האחרון מחזיקה לך &&&&&&&&&&& ושולחת חיבוקים ונשיקות והכי חשוב הרבה הרבה הצלחה! אמן,אמן

27/11/2006 | 11:33 | מאת: נועה מ.

10 זה 10, וזה הציון שתקבלי על הטיפול הזה!!!!!!! לא פחות ממעולה! שיהיה א-ח-ר-ו-ן ודי! בהצלחה יקירתי, אצבעות בהחזק &&&&&&&&& נועה.

27/11/2006 | 11:47 | מאת: לי

דניאלי, אצלי את מזמן קיבלת ציון מעולה, עכשיו תורם של העוברים בטיפול העשירי. בהצלחה מכל הלב יקירתי. אוהבת- לי

27/11/2006 | 12:05 | מאת: דניאל

תודה... אני ממש ממש ממש אוהבת אתכן דניאל.

27/11/2006 | 16:11 | מאת: דורה

אם כך, נראה לי הולם שהטיפול העשירי יסגור את הסיפור! מספר עגול וחינני. מכל הלב, יקרה, מאחלת לך שזה זה הפעם! ב ה צ ל ח ה ! שלך, דורה.

27/11/2006 | 10:19 | מאת: גלית

אירית נו מה קורה ? יש תשובה ? נו מאמי תעדכני אני חושבת עלייך ומחזיקה אצבעות לבשורות טובות ומעודדות!!!!!!

27/11/2006 | 10:28 | מאת: אירית

הבטא עלה רק ל 198 אני מחכה לדבר עם זיידמן לקבל אישור להפסיק תמיכה זה כ"כ לא פייר היו לי כאלו ציפיות וחלומות אחרי בטא 86 נשבר לי לגמרי

27/11/2006 | 10:59 | מאת: לי

אירית יקרה, אל נא תאבדי תקווה. אל תצפי לרע ביותר . אני יודעת שקל להגיד וקשה לעשות זאת. אבל כנראה זו הדרך היחידה שלנו להתמודד עם כזו אי וודאות גדולה והרבה אכזבות. ליבי איתך ומקווה שאכן תופתעי והבטא תמריא. ואת תמריאי גבוה גבוה עם ילדייך היקרים. שולחת לך חיבוק גדול וים עידודים ואנרגיות.

נועהל'ה מחזיקה לך אצבעות ושולחת חיבוקים ונשיקות מקווה שכל התפילות התגשמו היום מחכה לעידכון גדוווווול!!!!!!! שלך אוהבת גלית

27/11/2006 | 11:28 | מאת: נועה מ.

תודה ענקית, כל תפילה מתקבלת בברכה. אני מתה מפחד הפעם. ממשיכה להחזיק אצבעות גם לך! יום נפלא, נועה.

27/11/2006 | 11:30 | מאת: גלית

מתי את מקבלת תשובות ?אני במתח

נראה לי שקיבלתי מחזור. אבל הרופא ביקש ממני לעשות בדיקה בשביל לדעת אם להמשיך עם התמיכה. הרגשה קשה הייתה לי בבוקר. לצערי, תמיד אני הולכת לבדיקת בטא עם דימומים, אבל הפעם חשבתי שאולי זה שונה בגלל שזו הייתה הפריה. מה אתן אומרות יש עוד סיכוי? יום קסום לכולן!

27/11/2006 | 09:01 | מאת: ריקי

עדיין יש סיכוי גדול להצלחה מחזיקה לך אצבעות חזק, חזק אוהבת ריקי

27/11/2006 | 10:06 | מאת: גלית

אני לא יודעת אם במצב שלי אני יכולה לעודד מישהי אבל אצלי הבטא עולה אמנם לא הרבה ואני עם דימומים מזמן אני מזריקה שני גסטון וזה לא עוזר מקווה שאצלך המצב הרבה יותר טוב והבטא שלך תצא גבוהה ואף תכפיל את עצמה אמן, אמן נא לעדכן! אוהבת גלית

27/11/2006 | 11:26 | מאת: נועה מ.

כתבתי לך גם למטה, אני מופתעם שעשית היום, כי החזרת יום אחרי לא? מקווה מאד שהדימומים שלך מבשרי היקלטות ולא ...... ממשיכה להחזיק לך אצבעות חזק חזק חזק חזק &&&&&&&&&&&&&&&& נשיקות גדולות, ושיהיו לנו בשורות נפלאות היום! נועה.

27/11/2006 | 11:43 | מאת: לי

כן, ההחזרה אצלי הייתה יום אחרייך. אך מכיוון שהחלו אצלי דימומים חזקים הרופא אפשר לי לעשות היום את הבדיקה כדי לדעת אם להמשיך בתמיכה. האמת שאני חשה שזה מחזור. הלוואי ואתבדה עוד!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!

27/11/2006 | 13:22 | מאת: דניאל

בטח שיש סיכוי.... בהצלחה גדולה ואהבה דניאל

27/11/2006 | 08:41 | מאת: הדס

מי צריך לבדוק את זה ומתי? תודה

רוצה לקרואו יותר פרטים בבקשה לינק. http://www.doctors.co.il/m/Doctors/a/Article/xID/3127/xCT/91

המון המון חיזוקים ומחשבות חיוביות למחר...בבקשה אם יש משהו ששומע תפילות שיטה את הכף לזכות...פליז פליז &&&&& בבקשה...ספרי לי משהו שמח. שלך אובהת נורית. לילה טוב.

26/11/2006 | 22:48 | מאת: נועה מ.

תודה תודה תודה, ותהיי בטוחה שיש מי שמקשיב ושומע. וכשמגיע הזמן אז מגיע הזמן.... מאד מאד מאד מקווה להפתיע את עצמי ואותך ואת כולן, כי חוסר הידיעה די משגע.... מתוחה מאד הפעם. גם חטפתי כאב גרון מאד לא במקום היום. יהיה בסיידר, לילה טוב וחלומות טובים ומתוקים לכולנו, שלך, נועה.

26/11/2006 | 23:48 | מאת: ילדת האוקיינוס

ולכל המחשבות הטובות והמתוקות עבורך יקירה. ליל מנוחה!

27/11/2006 | 08:42 | מאת: ריקי

מה חשבת? גם אני רוצה לשלוח לך המון, המון, המון חיבוקים ונשיקות לקראת הבטא היום מחזיקה לך את כל האצבעות שלי ושל כולם אמן ואמן שתקבלי היום בשורות טובות אוהבת ריקי

27/11/2006 | 08:44 | מאת: לי

מצטרפת לאיחולים. דר"א גם אני עשיתי היום. בהצלחה לשתינו. נשיקות וחיבוקים ממני לי

27/11/2006 | 08:45 | מאת: ריקי

כל מה שאחלתי לנועה אני מאחלת גם לך נשיקות וחיבוקים אוהבת ריקי

26/11/2006 | 20:27 | מאת: אירית

כמו שכתבתי למטה ביום חמישי בטא 86 והיום רק 145 כ"כ ברור שאין היריון שממש לא בא לי לסבול גם היום את הגסטון וזיידמן בחו"ל

26/11/2006 | 20:36 | מאת: גלית

את לא יודעת איך אני מבינה אותך גם אני הבטא שלי עולה איטי אומנם שלך נראה הרבה יותר טוב משלי (ראי הודעה למטה) אבל גם אני מתה שיחליטו כבר מה קורה כי הישבן שלי גמור אני בקושי יכולה לשבת עליו

26/11/2006 | 20:36 | מאת: גלית

את לא יודעת איך אני מבינה אותך גם אני הבטא שלי עולה איטי אומנם שלך נראה הרבה יותר טוב משלי (ראי הודעה למטה) אבל גם אני מתה שיחליטו כבר מה קורה כי הישבן שלי גמור אני בקושי יכולה לשבת עליוץ.

26/11/2006 | 20:41 | מאת: אירית

גליתוש הסבירו לי היום שגובה הערך לא חשוב אלא חשובה ההכפלה. אצלך תודה לאל יש הכפלה. אצלי אחרי 3 ימים אין ולו הכפלה כשצריך להיות אפילו יותר

26/11/2006 | 22:45 | מאת: נועה מ.

אני חושבת שזיידמן חוזר היום, ומהכרות עם השעות שלו את יכולה לנסות להתקשר אליו גם מאוחר בלילה. מחזיקה לך המון אצבעות שהכל יסתדר, ועל הצד השמח יותר! &&&&&&&&&&&&&&&& לילה טוב, נועה.

26/11/2006 | 23:25 | מאת: ילדת האוקיינוס

אני מבינה לגמרי את ההרגשה שלך - גם אני הייתי במצב דומה - מבאס למדי. עליית הבטא אכן מדאיגה, אבל עדיין לא חסרת סיכוי, ולכן את חייבת להמשיך עם התמיכה - למרות שנראה לי שאפשר להחליף את הגסטון הכואב באחת האלטרנטיבות הלא מוזרקות - לפחות להפחית את הסבל... מתי זיידמן חוזר? מחזיקה לך אצבעות.

26/11/2006 | 20:08 | מאת: גלית

היום היתה לי עוד בטא(שלישית) והבטא עלה ל44 אתן זוכרות 8.8 , 19, ועכשיו 44 אמרו לי לבוא שוב פעם ביום שלישי .לא יודעת כבר מה לחשוב

26/11/2006 | 20:20 | מאת: ריקי

אני חושבת שאת יכולה להרגע קצת, נראה לי שהבטא שלך כנראה עולה לאט לאט ועוד יכולה לעלות ולהפתיע לטובה אני שמעתי על לא מעט מקרים של בטאות שדשדשו כמו אצלך ובסוף היו הריונות תקינים גם אצלי הבטא התחילה נמוך ולאט, לאט עלתה - רק שאצלי לצערי ההריון הסתיים בהפלה, לגבייך נראה לי שאת יכולה ממש לפתח אופטימיות זהירה מחזיקה לך אצבעות חזק, חזק, חזק שהכל ימשיך כשורה בטוח שיהיה בסדר נשיקות וחיבוקים ריקי

26/11/2006 | 20:34 | מאת: דניאל

אמרו לך משהו על תקינות ההריון? מי הרופא שלך? מחזיקה לך אצבעות דניאל

26/11/2006 | 22:41 | מאת: נועה מ.

יופי מותק!!!!!!!!! את בדרך הנכונה! יאללה להמשיך ולהכפיל בבקשה!!!!!!!! ממשיכה להחזיק לך אצבעות, לילה טוב, נועה.

26/11/2006 | 23:22 | מאת: ילדת האוקיינוס

בטא מדשדשת זו חוויה מורטת עצבים, אני יודעת מנסיון אישי... אני לא אנסה למכור לך אשליות - הבטא שלך עדיין נמוכה ומדאיגה, אך מאידך עדיין יש סיכוי. זה מצב קשה, אני מקווה שהוא יסתיים בקרוב - ובצורה הטובה ביותר. ((חיבוקים)))

27/11/2006 | 08:41 | מאת: לי

גליתוש, מחזיקה לך אצבעות להמשך עלייה והיריון תקין. תחזיקי מעמד יקירתי! אוהבת- לי

27/11/2006 | 16:14 | מאת: דורה

ועוד טוב, ועוד טוב, ועוד! מצפה דרוכה לשמוע את הבטא מחר! &&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&& דורה.

26/11/2006 | 17:17 | מאת: מיכל הותיקה

האם חייבים? האמת שאין לי גם צמר גפן...

עדיף לחטא שהמקום יהיה היגייני. בהצלחה!!!!

טוב, תודה,שכחתי -אכלתי אותה

26/11/2006 | 17:17 | מאת: מיכל הותיקה

האם חייבים? האמת שאין לי גם צמר גפן...

26/11/2006 | 18:30 | מאת: Bועה מ.

זה בסדר, תרחצי את המקום עם סבון ומים, ואת הידיים, ואת יכולה להזריק. (אלכוהול הרבה פעמים זה כיסוי תחת של רופאים, סבון ורחיצה יכולים להיות הרבה יותר סטריליים) בהצלחה, נועה.

26/11/2006 | 11:56 | מאת: ד'

הי בתהליך ההפריה הראשון קיבלתי זריקה אחת של דקפפטיל (3.75) ואח"כ גונל ובהמשך מונגון. ההפריה היתה ממש כשלון. מתוך 14 בציות שנשאבו רק אחת הופרתה. כעת קיבלתי תכנית אחרת. אני כעת על גלולות עד 30/11 ובמקביל התחלתי בדקפפטיל( 0.1) עש לסיום ההזרקות, לאחר מס' ימים (שלא ידוע לי כרגע מתי) אתחיל בהזרקה של הגונל ולגבי שאר התכנית אני עוד לא יודעת מישהי יודעת מה המשמעות של השינוי במינון של הדקפפטיל? במה הוא ישפר את התוצאות ?מתי תהיה התחלת ההזרקה של הגונל ? ומה אח"כ ?

26/11/2006 | 22:56 | מאת: נועה מ.

אני לא ממש בטוחה, אבל יכולה לנסות לענות לך: דקא 3.75 ניתן כחלק מפרוטוקול 'ארוך' בו נותנים זריקה חד פעמית עם כמות מדכא שמשתחרר לאט ולאורך זמן. נוטים לחשוב שכשיש תגובות ירודות לדיכוי ארוך, מקווים שאלו ישתפרו עם דיכוי שמינון נמוך יומי, בעיקר עם תוספת גלולות שאמורות לנסות ולאחד את קצב הגדילה של כל הביציות. (האם בפעם הקודמת היו לך הפרשי גודל רציניים בין הזקיקים? יתכן והרבה מן הביציות לא היו בוגרות ולכן לא הופרו, או שהיתה בעית זרע?) בד"כ דיכוי יומי נהוג להמשך כשבועיים עד להשגת דיכוי מלא - ויבדקו שאכן את ללא זקיקים ועם רירית דקה ע"י אולטרא סאונד. עם השגת הדיכוי, תתחילי להזריק גונל ואח"כ מנוגון בדיוק כמו בפרוטוקול הקודם, אבל הפעם במקביל תמשיכי להזריק גם את הדקא היומי עד לאוביטרל. מקווה שקצת עזרתי, לילה טוב, נועה.

26/11/2006 | 23:38 | מאת: ילדת האוקיינוס

שני הפרוטוקולים שהוזכרו ושנועה הסבירה לך עליהם יפה, ה"ארוך" שנכשל אצלך וה"קצר" שהלוואי שיצליח הפעם, הם שני סוגים כלליים של פרוטוקולים מקובלים. אני לא מספיק בקיאה כדי לתת לך הסבר מדוייק על הסיבה מדוע או באיזה הקשר בוחר הרופא דווקא פרוטוקול כזה או אחר במקרה נתון, אבל הגיוני למדי שכאשר סוג אחד נכשל בגדול, כמו במקרה שתארת של אחוזי הפריה נמוכים באופן קיצוני, לא מסתפקים בשינוי מינורי של הפרוטוקול אלא עוברים מארוך לקצר (או להיפך), כלומר מבצעים שינוי מהותי. במקרים רבים גם הרופא המומחה הנחשב ביותר לא ידע בוודאות מה הסיבה לכשלון ומהו הפתרון, ולכן פשוט ינסה סוגים שונים של טיפולים עד שימצא עבורך הטיפול המנצח. מחזיקה לך אצבעות שהוא כבר נמצא וההריון בדרך...

27/11/2006 | 14:56 | מאת: ד

26/11/2006 | 11:42 | מאת: אירית

לי בטא 86 היום - 3 ימים אחרי רק 145 אין עצב גדול מזה סופשבוע שלם היינו באופוריה ענקית וכזו מכה כבר עדיף היה בטא שלילית מראש ושוב צריך להתחיל הכל מהתחלה

26/11/2006 | 14:03 | מאת: עפרה

תמיד להיות חזקים לקראת המחר, אף פעם לא לאבד תקוה. תנסי בעוד מס' ימים לעשות בדיקה ותראי מה קורה. בהצלחה עפרה

26/11/2006 | 09:34 | מאת: מיכל

הבטא עלה מ 60 רק ל 100 איזה דיכאון כ"כ קיוויתי כבר ושוב אכזבה אין לי כבר כוח יותר והרופא שלי בחו"ל ואני לא יודעת מה לעשות

26/11/2006 | 10:45 | מאת: ניני

האם הבטאות נמדדו בהפרש של יומיים? בבקשה אל תספידי כלום עדיין, עדיין לא שום אכזבה! להמשיך לקחת תמיכה ולזכור שהגוף אינו מעבדה ולא תמיד הכל עולה לפי הספר אוקיי? המון הריונות התחילו עם דשדוש בעליית הבטא, צריך המון אופטימיות ואמונה ((())) בהצלחה יקירתי&&&&

26/11/2006 | 11:24 | מאת: מיכל

הבדיקה הראשונה היתה ביום חמישי הבדיקה היום אמורה היתה לשלש את עצמה זהו שוב כישלון נמאססססססססססססס

26/11/2006 | 18:17 | מאת: שרית

היי מיכל ערב טוב! מיכל אם יש לך בטא חיובית אזי את צריכה להמשיך גם לחשוב חיובי נכון שאולי זה קצת עלה ולא עליה משמעותית אבל לפחות יש לך בטא חיובית שיכול עדיין לבשר לך על משהו חיובי. אל תפסיקי להאמין שיהיה טוב את צריכה וחייבת להאמין שיהיה טוב. גם אני לפעמים מתוסכלת אחרי כל טיפול עם תשובה שלילית אבל אין מה לעשות ממשיכים להאמין שיהיה ב"ה לכולן הריון ואני מקווה שיצליח לכולנו בסופו של דבר. שיהיה לך ערב מקסים שרית

מעידות על טיפול IVF שלא הצליח?

26/11/2006 | 10:46 | מאת: ניני

אמנם כל דימום מעורר מיד פניקה אבל בIVF וגם בהריונות טבעיים דימומים והפרשות דמיות הן דבר שכיח שלא תמיד מוסבר והרבה פעמים פשוט נעלם. אם במקרה את לוקחת קרינון שימי לב שהפרשות דמיות הן אחת מתופעות הלוואי השכיחות שלו. בהצלחה ובשורות טובות!!

26/11/2006 | 10:46 | מאת: ניני

אמנם כל דימום מעורר מיד פניקה אבל בIVF וגם בהריונות טבעיים דימומים והפרשות דמיות הן דבר שכיח שלא תמיד מוסבר והרבה פעמים פשוט נעלם. אם במקרה את לוקחת קרינון שימי לב שהפרשות דמיות הן אחת מתופעות הלוואי השכיחות שלו. בהצלחה ובשורות טובות!!

26/11/2006 | 10:48 | מאת: ניני

חושבת עליכם כל הזמן, מקווה שהכל מסתדר(((((()))))

26/11/2006 | 23:19 | מאת: ילדת האוקיינוס

בתי היתה מאושפזת שבוע בעקבות מתקפת אסטמה קשה - וכששוחררה עדיין היתה בקשיי נשימה - פשוט לחצתי שישחררו אותה כי אינהלציות ותרופות אני יכולה לתת גם בבית ולעומת זאת בית החולים מלא בוירוסים וחיידקים ופחדתי שתחטוף משהו נוסף (בסוף אני חטפתי וירוס מהשהות עמה, אבל לא משנה..). בקיצור, עכשיו היא חזרה לפעילות רגילה, אבל "החלימה" זו לא בדיוק המילה הנכונה, כי היא עדיין אסטמתית ומשתמשת במשאפים כמה פעמים ביום. אני מקווה שזה ישתפר בעתיד, אבל היא לא צפויה להחלים מזה לגמרי במהלך חייה... באסה. התגעגעתי, אני מנסה לחזור לחיים ולפורום בקצב קצת איטי... ניני יקירתי, כל הכבוד לך. אם את מרגישה תשושה מניהול הפורום לבדך (אני מנסה לחזור אבל קצת צולעת...) - דברי איתי אוקיי? נשיקות!

25/11/2006 | 19:51 | מאת: דניאל

מה קורה איתך? אני מקווה שנרגעת קצת ושהכל בסדר

25/11/2006 | 20:41 | מאת: גלית

היי דניאל שבוע טוב ! מה אני יגיד להרגע אני לא יכולה עד שמחר אני ידע מה קורה תאמיני לי אני כבר לא יודעת מה לחשוב מצד אחד אני אומרת אם זה לא התפתח (הבטא לא תעלה )לא נורא העיקר שאני יודעת שהיה משהו ומצד שני אני מפחדת ומקווה שלא יקרה כלום לחצוצרה היחידה שיש לי מה אני אגיד לך השבת הזאת עוברת לי כמו נצח מקווה שהכל יהיה בסדר מחר . מחר יעשו לי אולטרסאונד (נראה לי שאני צריכה לחכות לרופא שלך) ובדיקות דם מחר אני ידווח מה קורה . שיהיה שבוע טוב ובשורות טובות

25/11/2006 | 18:29 | מאת: מיכל

החזירו לי עוברים ביום 11/11 ביום חמישי האחרון הבטא היה 60 שמחנו והכל אבל היום התחילו לי כאבי מחזור ואני בפניקה שהבטא מחר לא יוכפל

25/11/2006 | 18:33 | מאת: ריקי

קודם כל מזל טוב, את בהריון והכל יהיה בסדר כאבים כמו אלו של מחזור , יכולים להיות בתחילת הריון ואין לך מה לדאוג קודם כל תהיי רגועה את צריכה לעשות שוב בטא ולראות שהיא תוכפל, מה שנראה לי שיהיה לא נראה לי שיש לך סיבה לדאגה מחזיקה לך אצבעות חזק, חזק להריון תקין וקל נשיקות וחיבוקים ריקי

25/11/2006 | 19:17 | מאת: ניני

היי מיכל, כאבי בטן לא אומרים כלום, אלו תופעות הורמונלית שכיחות ויש להמשיך לקחת תמיכה. נסי לשמור על רגיעה ואופטימיות ובשורות טובות מחר!

25/11/2006 | 19:47 | מאת: דניאל

לי נראה שמגיע לך מזל טוב, נשיקות וחיבוקים.....

25/11/2006 | 21:11 | מאת: דורה

כאבי מחזור לא אומרים כלום! כלום כלום כלום! כ - ל - ו - ם !!!! מחזיקה לך אצבעות למחר! &&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&& דורה.

25/11/2006 | 21:48 | מאת: ילדת האוקיינוס

הרבה מאוד הריונות מתחילים עם כאבי "מחזור" שאינם מבשרים כלל על בואו של מחזור - להיפך... המתח הרב שלך בהחלט מובן, אבל העובדות היבשות מראות שבינתיים, עד שלא הוכח אחרת חלילה, את בהריון תקין. מחזיקה לך אצבעות וממתינה לעדכון חיובי מחר!

25/11/2006 | 06:50 | מאת: לירון

האם יש ערך מינימלי לבטא בבדיקה ראשונה שפחות ממנו אין סיכוי ליותר מעובר אחד או שמכל ערך יש סיכוי כזה

25/11/2006 | 15:39 | מאת: ניני

היי לירון, לרוב ערך הבטא בהריון מרובה עוברים הוא של כמה מאות בבדיקה ראשונה. עם זאת יש די הרבה מקרים שערך הבטא בהתחלה נמוך ועדיין מתקיים הריון תאומים תקין, ואישית אני מכירה הרבה מקרים של הריון על עובר אחד שהחל בבטא של כמה מאות. מכאן שאין ברירה אלא להמתין בסבלנות עד האולטרסאונד הראשון. שיהיה בהצלחה!!

24/11/2006 | 18:18 | מאת: ד

האם תוצאת בטא של 0.4 יכולה להעיד על הריון ממש בתחילתו?

25/11/2006 | 15:40 | מאת: ניני

היי ד', אין לי מושג מתי התקיימה בדיקת הדם, אולי מוקדם מידי? בכל מקרה, ערך נמוך משתיים נחשב שלילי לצערי, ואם יש ספקות כדאי מאד לחזור על בדיקת הדם כעבור יומיים, שיהיה בהצלחה ובשורות טובות!

24/11/2006 | 16:46 | מאת: גלית

בנות זה יכול להיות הריון מחוץ לרחם? אני מזה מפחדת כי יש לי חצוצרה אחת ואני מםחדת מאד שהיא תפגע למה לא עשו לי אולטרסאונד ליתר ביטחון . אמרו לי שאם יש לי כאבים אני אסע מיד לב"הח נראה לי שבערב אני אסע ליתר ביטחון אני יגיד שיש לי כאבים כדי שיעשו לי אולטרסאונד כי אני ממש לא שקטה

בשלה הזה. אני לא ישקר ואומר לך שאין סיכוי שזה הריון מחוץ לרחם אבל מצד שני אין עדויות לכך אז בבקשה להרגע...מיד. אני רוצה שתדעי שגם אם יש הריון מחוץ לרחם אז הגילוי בשלב מוקדם עזור לך לשמור על החצוצרה {הריון מחוץ לרחם לא תמיד בחצוצרה} כי אז לא מבצעים גרדה אלה נותנים כדור לבלוע והמחזור מגיע. תהיה אופטימית תחשבי חיובי ובע"ה הכל יהיה בסדר.

24/11/2006 | 20:13 | מאת: ריקי

אמנם כתבתי לך גם למטה, אבל אני אכתוב שוב לפני 4 שבועות חויתי הירון מחוץ לרחם וזה באמת לא היה קל- כי סבלתי מאד אני מציעה לך לא לחשוש ולהתחיל לדאוג המון הריונות תקינים מתחילים עם בטא נמוכה ולאט לאט זה מסתדר כנראה שגם אצלך זה ככה אם אין לך דימום מדאיג ודימומים, אז אין לך בכלל מה לדאוג בכל מקרה לא נראה לי שיש לך מה לדאוג מקוה שקצת עודדתי אותך מוסיפה לזה המון חיבוקים ונשיקות

25/11/2006 | 15:44 | מאת: ניני

גליתוש יקרה, נסי להיות רגועה ממוש, הלחץ לא עוזר. החצוצרה של בסדר גמור, דוקא בהריון חוץ רחמי הבטא עולה בהתחלה בסדר גמור עד סביבות ה-100. אני מקווה שבכל זאת תופתעי לטובה בבדיקת הדם הבאה, ואם לא, אני מניחה שזה פשוט הריון שלא התפתח. נשיקות ובהצלחה ממוש}{