פורום פוריות חברתי - תמיכה

שלום וברוכים הבאים לפורום החדש שלנו. אי-פריון הוא מחלה שאחד מכל ששה זוגות סובלים ממנה, ובכל זאת היא כנראה המחלה היחידה שהסובלים ממנה יזכו לשמוע מסביבתם הערות בנוסח: "זה הכל בגלל הלחץ. רק תרגעו ותכנסו להריון" או "מה, צריך ללמד אתכם איך לעשות את זה?" – תוך קריצה מבינה-עניין. במדינה בה "פרו ורבו" הוא לא רק ציווי דתי אלא אתוס לאומי של ממש, הסביבה מצפה מאיתנו להתחיל למחרת החתונה להרות וללדת ילד בכל שנתיים עד שנמלא את מכסת הילדים המקובלת במגזרנו (שניים או שנים-עשר) ומתעניינת במצב הרחם והשחלות מבלי להסס לשאול אם גודל לנו כבר משהו שם בפנים, ואם לא - מדוע. לא יפלא, אפוא, שאי-הפריון מקבל משקל רגשי נוסף על זה שקיים כבר ממילא - הכמיהה לחבוק כבר תינוק, המלווה בתחושות קשות של כשלון ובגידת הגוף, אובדן שליטה, עצירת החיים, קנאה, אשם ותסכול. ומעבר לכל - תלויה מעל הראש בכל רגע נתון עננה כבדה של עצב עמוק שלא מאפשרת להנות באמת מהחיים הנעים במעגל מייאש מחודש לחודשו – ולצידה השאלה הגדולה: מתי הסיוט הזה כבר ייגמר? אני הייתי שם, במשך כמה שנים טובות. מעקבי ביוץ שלא נשאו פרי פינו את מקומם למסלול המלא של טיפולי הפריון: בדיקות, איקקלומין, הזרעות, זריקות ולבסוף הפריות מבחנה. החודשים שחלפו הפכו לשנים, ותשובה שלילית אחת רדפה אחר חברתה. אפילו תשובה חיובית ראשונה שהרימה אותנו למחוזות של אושר נשגבים התחלפה במהרה בנפילה קשה וכואבת כאשר ההריון הסתיים, לדאבוננו, בהפלה מוקדמת. בסופו הטוב של הסיפור ציפה לנו זוג תאומים מתוקים ומקסימים, אך הדרך הקשה הזו לא נשכחה, על כל קוציה ודרדריה. והנה אני כאן, על מנת לחלוק איתכם את נסיוני העשיר, לצערי, מזווית מבטה של מטופלת פריון לשעבר. את הידע הרפואי בנושא הפריון תקבלו מהפורום השכן של פרופ´ זיידמן, אבל כאן תוכלו למצוא תשובות לכל השאלות האחרות שמציקות לכם: • איך שומרים על שפיות בכל התקופה הזו? • כיצד משלבים טיפולים וקריירה? או: האם החיים חייבים להעצר? • מה אומרים לסביבה? למי מספרים על הטיפולים? • כיצד (והאם) שומרים על קשר עם חברה שהרתה חודשיים אחרי החתונה ושנתיים אחרי שאנחנו התחלנו לנסות, והאם ניתן לפרגן לה מכל הלב? • איך מתחמקים מברית המילה של האחיין מבלי להסתכן בנידוי משפחתי? וכל שאלה נוספת שתעלה בהקשר הזה, כמובן. ובעיקר, הפורום נועד להעניק אוזן קשבת שבאמת מבינה, כתף לבכות עליה ויד חמה שתאחז בידכם עד ליום בו תגיעו גם אתם לסופו של המסע, בו תראו את המראה היפה ביותר בעולם – הבהוב מרצד על מסך האולטרסאונד המצביע על ליבו הפועם של האוצר החדש שלכם הנובט בקרבכם. ברוכים הבאים לשהות קצרה מהסיבה הנכונה! לכניסה לחצו - פורום פוריות
14651 הודעות
9574 תשובות מומחה

מנהל פורום פוריות חברתי - תמיכה

14/11/2006 | 11:00 | מאת: מנסה

אני חושבת האם לנסות את זה ומתלבטת, אני נשואה 10 חודשים ומנסים להיכנס להריון בערך 8 חודשים..האם זה זמן מתאים לבדוק את הביוץ? ואם כן אז כמה מקלונים צריך לקנות בכלל? האים אתם מכירים את האתר הזה ? www.heryonit.co.il

14/11/2006 | 11:14 | מאת: ד'

חבל על הזמן, גם אני קניתי את הבדיקות שלהם- מניסיון- זה לא יעיל. את צריכה לדעת מתי חל הביוץ שלך לפי תאריך הוסת (הביוץ יחול בדיוק 14 ימים לפני היום הראשון של הוסת), חוץ מזה ביום הביוץ יש מן הפרשה מיוחדת וצמיגית- את כבר תזהי... בהצלחה.

14/11/2006 | 12:19 | מאת: גלית

היי , אני דווקא חושבת שהבדיקה הזו מצויינת ולא מחייב שהביוץ הוא ביום ה-14 מיום המחזור למשל אצלי הוא ביום ה-19מים המחזור מה שאומר שיש לי ביוץ מאוחר אבל אני כן ממליצה לקנות את הבדיקת ביוץ תקראי טוב את ההוראות את צריכה גם לזכור 3 חודשים קודם אתהתאריך שקיבלת מחזור ואז לעשות חישוב כמובן הכל מפורט לך בהוראות ועוד אפשרות ללכת לרופא נשים שלך ולהגיד לו שאת מנסה להרות ואת לא יודעת מתי הביוץ שלך והוא יתן לך כל מיני בדיקות כדי לדעת מתי הביוץ שיהיה בהצלחה!

14/11/2006 | 13:20 | מאת: נורית

ספרי לנו בת כמה את? אם יש לך או לבעלך ילדים מנשואים קודמים? האם ידוע לך על בעיות פוריות? האם בעבר היו לך הריונות? בקיצור כל מידע רלוונטי. לגבי ערכות ביתיות הנ"ל איני מכירה את הערכות הביוץ אבל את ערכות בדיקת הריון כן... ולכן איני יכולה להמליץ לך אלהם. נורית.

14/11/2006 | 09:57 | מאת: דיסקו

יום חמישי שאיבה הופרו 7 עוברים. הרופא טען שנחזיר 3 כי זה טיפול הפרייה שלישי ו2 מוקפאים. לבסוף הוא החליט להחזיר 2 ולגדל את השאר לבלצוסיטים. ואמר שאם הם יתפתחו נחזיר עוד אחד כלומר סה"כ שלושה עוברים. האם כדי לקחת סיכון ולהחזיר 3 ? האם כדאי היה לקחת סיכון ולגדל לבלצוסיטים ולא לשמור את העוברים כמוקפאים לטיפול נוסף? האם ניתן להקפיא בלצוסיטים ? תודה

במעבדה. זאת עובדה>>> ובאמת רע לא יצאה מזה רק טוב. 1. עוברים בלסטו' מוקפאים הסיכוי שיתעוררו מהקפאה גדולים יותר.>>>זאת אומרת שאפשר להקפיא עוברים בלסטו' ואפילו יותר טוב. 2. החזרה בשלבים מגדילה סיכוים לקליטת הריון {בשלבים זה ביום 2-3 ושוב ביום 5-6}. 3. אם הגידול יצליח יהיה לך אינדיקטור טוב לאיכות העוברים שמחזירים לך ברחם {כלומר אם הם המשיכו לגדול במעבדה זה מלמד על כך שהעוברים שלך ממשיכים להתפתח גם ברחם}. 4. אם לא יתפתחו אז לפחות יש לך את העוברים שכבר ברחם.>>>זה החיסרון היחיד שיש סיכוי שהם לא יתפתחו במעבדה אז טיפול הבא צריך לחזור מההתחלה. ואם לא התפתחו אין זה מעיד שהעוברים לא היו שורדים ברחם {מקום הטבעי שלם}. דעתי/מה אני היתי עושה >>> לפחות פעם אחת היתי רוצה לדעת אם העוברים שלי מתפתחים לבלסטו' ואכן עשיתי זאת רק פעם אחת ומתוך 12 בציות שנשאבו יצאה 2 בלסטו'>>> זה היה שיעור מאלף שבו הבנתי שהסיכוי של עובריי לשרוד ברחם לעומד על מספר תאים אלה רק עפ"י אחוזי פרגמנטציה {שברי תאים}>>> מתוך כל העוברים היו רק 2 ללא פרגמנטציה ורק הם שרדו לבלסטו. בהצלחה.

14/11/2006 | 09:37 | מאת: טל

האם מישהי יודעת איזה מעבדה היא הכי טובה בהפריות בארץ?

מידע בנושא.

14/11/2006 | 09:10 | מאת: נועה מ.

לך, מקווה שהכל עבר בשלום ואת מרגישה טוב! שיהיה לך יום נפלא, נועה.

14/11/2006 | 10:22 | מאת: נורית

14/11/2006 | 08:52 | מאת: ד'

היי בנות, סתם נכנסתי לדיכאון כי אני רואה סביבי את החברות נכנסות חופשי להריון ואני צריכה לעבור כזה סבל!!! חוץ מזה ההזרקות האלו .....

14/11/2006 | 09:19 | מאת: נועה מ.

בוקר טוב! תראי, אין ספק שאנחנו נמצאות בביצה מטביעה, שלא קל לשחות בה. אבל, אולי אם מנסים לחשוב על זה אחרת, יש איזה פתגם שמאד עוזר - 'הזורעים בדמעה ברינה יקצורו....' נכון שקשה, בעיקר כשכולן מסביב נכנסות להריון ממשב רוח קלה, אבל אחרי כל היזע והדמעות שלנו, הסוף שמתקרב בצעדי ענק, יהיה כל כך כל כך מתוקקקקקקק! מאחלת לך מכל הלב שהצער יתחלף לו ברינה במהרה, וההריון המיוחל יגיע בקרוב! והזריקות - דמייני לך שאת פשוט מאכילה את ילדייך לעתיד ב'תזונה' שתגרום להם לגדול ולצמוח, אני תמיד בסוף כל זריקה אמרתי לעצמי - לבריאות..... (ואני מאלה שרועדים מפחד מהעובדה שאני מחדירה לעצמי כאלה סמים קשים...) (((((חיבוקים))))) נועה.

14/11/2006 | 10:00 | מאת: ד'

תודה על העידוד, אקח לתשומת ליבילשנות את קו המחשבה. המון תודה ובהצלחה לשתינו לכולנו!

14/11/2006 | 12:53 | מאת: דניאל

עוד מעט את תהפכי להיות חלק מאותן נשים הרות, שנשים בטיפולים לא יכולות לקבל בקלות...זה מה שאני אומרת לעצמי. פעם אנחנו בחצי אחד ופעם אנחנו בחצי אחר.. לא בטוח שכל מי שנכנסה להריון זה בא בקלות, אסור לנו לשכוח. ואלה ש-כן אז אחלה בשבילן. אנחנו מתמודדות עם זה ולכי תדעי עם מה "ההיא" בהריון מתמודדת... תאמיני לי שהעטיפה החיצונית יכולה כל כך להטעות.. תנשמי אוויר צח, תחשבי שעכשיו אולי לא קל אבל זה תהליך שבסופו מחכה לך הפתעה.. מקווה תתחזקי קצת עם מחשבות נעימות יותר ותחושה חדשה של אופטימיות. דניאל

14/11/2006 | 08:32 | מאת: tal75

היי לכולן, היום קיבלנו תשובה על בדיקת הזרע - ישנה בעייה של מורפולוגיה 2% כשהממוצע הוא 3%. כל שאר הערכים תקינים. האם מישהי יודעת מה זה אומר לגבי סיכויי כניסה להריון באופן טבעי? לי שינה בעיית אנדומטריוזיס שאולי מפריעה באי הפיריון, אבל אולי הבעייה האמיתית היא בזרע? מישהי במקרה קיבלה מבעלה בדיקת זרע דומה או יש לי מידע בנושא ויכולה לשפוך קצת אור. תודה מראש

15/11/2006 | 15:25 | מאת: פיצי

היי טל ! לבעלי היתה לפני שנה בדיקה דומה, אבל אחרי כמה בדיקות ה השתנה מאוד- הסתבר לנו שהוא היה חולה חודשיים לפניי הבדיקה וזה כמובן משפיע מאוד. תחזרו על הבדיקה מאוד מומלץ. היום מצליחים להפרות אנשים שלהם תאי זרע בודדים, כך אמר לנו הרופא, תקווה חביבתי תקווה. וכמובן שיהיה בהצלחה! פיצי

13/11/2006 | 18:41 | מאת: גלית

נראה לי שמתחיל כמו כאבי גב של מחזור . זה יכול להיות אני 3 ימים אחרי החזרה אוף נמאס לי כבר!

את נמצאת בדיוק עכשיו בימי ההשרשה יום {6-7} של העוברים מחזיקה לך ולכולנו אצבעות. נ"ב בשלב זה אפילו הפרשה חומה או קצת דימום מראה סימן טוב {לא שזה קורה אצל כל הבנות אבל זה יתכן} מהר לשנות את מצב הרוח ב פ ק ו ד ה! >>> קפיש {ברור} בהצלחה. נורית.

13/11/2006 | 20:58 | מאת: נועה מ.

אין מצב מותק! מוקדם מדי! הם בטח שולחים שורשים לגב :-) דונט וורי :-) לילה, נועה.

14/11/2006 | 12:54 | מאת: דניאל

ומה אם כאבי המחזור האלה הם כאבי הריון??? (-:

14/11/2006 | 13:07 | מאת: גלית

המפה שלך לאוזן של ה' אמן אין לי כוח לעבור את זה שוב .מה קורה איתך הכל בסדר ? זו את שאמרת שאת מטופלת אצל ד"ר אוביירטו?השם שלו מזה מוכר הוא רופא פה בדרום?כי אם חלילא לא ילך לי אני מחפשת רוםא פרטי אשמח לקבל המלצות בנתיים אני עושה דרך הקופ"ח שיהיה לך יום מקסים ותןדה על העידוד

13/11/2006 | 17:11 | מאת: נטע

שלום בנות, אשמח לקבל תשובות מבעלות נסיון: 1. האם הזרקה של מנוגון לבטן= תת עורית, יעילה בספיגה שלה,כמו לטוסיק=לשריר? 2. האם יש כאן מישהי שמזריקה מנוגון לבטן? והאם זה כואב? (עד כה הזרקתי לטוסיק). 3. באיזו זוית צריך להזריק את המנוגון בבטן, 90 או 45 מעלות? האם זה משנה? 4. באיזו זוית צריך להזריק את הדקפפטיל היומי לבטן, 90 או 45 מעלות? האם משנה? 5. באיזו זוית צריך להזריק את האוביטרל לבטן, 90 או 45 מעלות? האם משנה? תודה רבה, נטע

13/11/2006 | 17:24 | מאת: נורית

מונוגן => אני מזריקה בבטן אבל יש בנות שמאוד לא נוח להן בבטן {תת עורי} ולכן הן מזריקות לשריר בקיצור אפשר גם וגם תבחרי איך שנוח לך>>> זכרי הזרקה בשרירי {בטוסיק מצריך בקיאות ויתכן שאם תבחרי בצורת הזרקה זאת תצטרכי להעזר באחות וזה מאוד מגביל}. גונל F {עט/מזרק} רק בבטן כלומר רק תת עורית. זויות הזרקה: 1. תת עורי 45 מעלות ביחס ישיר לזוית שאת מחזיקה את העור בזמן ההזרקה. {עם יש לך עודפי עור בבטן} בכל מקרה שימי לך לא להזריק על וריד שלא יהיה לך שתפי דם תת עורים ואם זה קורה אז משהו קריר כדי להרגיע את האזור. אם יש לך עוד שאלות את מוזמנת לשאול...בהצלחה. נורית. 2. בשרירי 90 מעלות.

13/11/2006 | 18:26 | מאת: נטע

היי נורית, ותודה על המענה. רק לא כל כך הבנתי- 1. איך אני יודעת שזה לא פוגע בוריד, האם את שואבת קצת נוזל לפני הכנסת החומר? 2.האם ההזרקה של המנוגון בבטן היא גם 4 אצבעות מימין/שמאל לטבור? 3. האם את המזרק את מכניסה ב45 מעלות מלמעלה או מלמטה לכפל שנוצר בבטן? את הדקא הזרקתי עד כה בזוית של 90 מעלות בערך, האם ומדוע זה משנה? שוב תודה נטע

13/11/2006 | 18:26 | מאת: נטע

היי נורית, ותודה על המענה. רק לא כל כך הבנתי- 1. איך אני יודעת שזה לא פוגע בוריד, האם את שואבת קצת נוזל לפני הכנסת החומר? 2.האם ההזרקה של המנוגון בבטן היא גם 4 אצבעות מימין/שמאל לטבור? 3. האם את המזרק את מכניסה ב45 מעלות מלמעלה או מלמטה לכפל שנוצר בבטן? את הדקא הזרקתי עד כה בזוית של 90 מעלות בערך, האם ומדוע זה משנה? שוב תודה נטע

13/11/2006 | 15:26 | מאת: גלית

בנות כמה זמן אחרי ההחזרה אתן חוזרות לעבודה? ובכלל לשיגרה

13/11/2006 | 15:42 | מאת: נועה מ.

איך היתה השאיבה ועד כמה את מרגישה טוב. לי לוקח לפחות שבוע - 10 ימים עד שהגוף נרגע.... אבל חוזרת לפעילות מתונה כבר אחרי 5 ימים בערך....ובגלל שעובדת מהבית, אז עובדת כרגיל. בגדול, אם מרגישים טוב, אין סיבה לא לחזור לשגרה לחלוטין. אחה"צ מקסים, נועה.

13/11/2006 | 15:07 | מאת: עדי

הי תודה רבה לכן על העצות והסבלנות. הרגיש לי יותר נכון לחכות חודש ולתת לגוף שלי ולי קצת מנוחה. חיכיתי כל-כך הרבה אז עוד חודש אחד... אני גם רוצה לנצל את הזמן הזה לנקות את הגוף ולחזק אותו. יש לכן טיפים? תודה על הכל ואהיה בקשר בהמשך...

13/11/2006 | 16:29 | מאת: נועה מ.

קודם כל תהני מהמנוחה ותתחזקי! טיפים - יש הרבה, השאלה איך את חיה כיום? אם זה תזונה, אז כמובן כדאי כמה שיותר מאוזנת, ממקורות 'מלאים', להוריד במתוקים.... את לוקחת איזה מולטיויטמין? רצוי וכדאי. לא יזיק גם למצבינו ולתחילת הריון להוסיף אומגה 3 - או בכמוסות או ע"י טחינת זרעי פשתן. אם יש לך מישהו שיכול לעשות לך איזשהוא טיפול אלטרנטיבי - דיקור/שיאצו, מה שלא יהיה זה עוזר להחזרת אנרגיות. פעילות גופנית? חשוב חשוב חשוב, וגם הקפדה על שתית מים לא רק בזמן טיפולים. יש אין סוף, באמת תלוי באיזה מצב את היום וכמה את רוצה לקחת על עצמך. שתהיה מנוחה נהדרת, לקראת הריון בריא ובקרוב! נועה.

13/11/2006 | 14:52 | מאת: פיצי

איך את מרגישה היום אחרי השאיבה? מאחלת לך המון הפריות ועוברים נפלאים שהלוואי הלוואי יביאו להיריון מוצלח. נשיקות לך בינתיים - פיצי

13/11/2006 | 15:24 | מאת: נועה מ.

ואני מאד שמחה...... בינתיים 25 הפריות........ אז מה אם כואב לי והבטן נפוחה נורא? נשיקות, נועה.

13/11/2006 | 15:33 | מאת: ריקי

הי מותק אני ממש שמחה לשמוע ותראי, את תראי שהפעם את בהריון יש לי הרגשה מאד טובה שהכל יסתדר לך בקרוב ועוד יותר, נראה לי שבעוד כמה חודשים הפורום שלנו יהפוך לפורום של הריוניות אמן ואמן ואמן המון חיבוקים ונשיקות ריקי

13/11/2006 | 15:33 | מאת: ריקי

הי מותק אני ממש שמחה לשמוע ותראי, את תראי שהפעם את בהריון יש לי הרגשה מאד טובה שהכל יסתדר לך בקרוב ועוד יותר, נראה לי שבעוד כמה חודשים הפורום שלנו יהפוך לפורום של הריוניות אמן ואמן ואמן המון חיבוקים ונשיקות ריקי

13/11/2006 | 14:15 | מאת: אירית

שלום לכן, נעים מאוד אני אירית חדשה בפורום ודיי חדשה בפוריות (מטופלת כחצי שנה) בת 31 + ילדה מקסימה בת 3.5 נחמד לדעת שיש עם מי לדבר, להחליף חוויות ואפילו להתייעץ. עד עכשיו סיימנו שלושה מחזורים של אסטרופם, מעקב ביוץ ומחזור של איקאקלומין בינתיים מחכים לפגישה עם הרופא לשם בדיקת זרע, הייתי רוצה להעזר בניסיונכן ולדעת מה מצפה לנו בעתיד.

13/11/2006 | 14:23 | מאת: נועה מ.

ברוכה הבאה ולזמן קצרצר מקווה! אני לא כל כך יודעת להגיד לך מה קורה בעינייני הזרעות, כי אותנו העיפו ישירות לIVF... אבל יהיו פה הרבה בנות שישמחו לשתפך. אני מניחה שאת בתך הרית באופן טבעי? שיהיה בהצלחה ותרגישי חפשי לשאול ככל העולה על דעתך! נועה.

13/11/2006 | 14:56 | מאת: אירית

היי נועה, תודה שענית לי זה ממש נחמד שיש עם מי להתייעץ. הבת שלי נולדה לאחר שלושה מחזורים של כדורים שכבר שכחתי איך קוראים להם כי יחסית עבר המון זמן ועברנו הרבה מאז, אלו היו כדורים לדחיית הביוץ מכיוון שאנחנו שומרי נידה הרופאה בזמנו העלתה רעיון שבעצם אולי הביוץ "נופל" בשבעה ימים נקיים, לאחר שני מחזורים של כדורים נקלטנו להריון ולבת שלי גם קוראים נעה. תודה על ההתייחסות ומן הסתם עוד נפגש המשך יום טוב.

13/11/2006 | 14:43 | מאת: דניאל

היי וברוכה הבאה אני מטופלת כבר קרוב לשלוש שנים עקב בעיית זרע. 9 מחזורי IVF מאחוריי. אני מקווה שהדרך שלך תהיה קצרה יותר. קשה להגיד מה מצפה בעתיד מאחר ואצל כל אחת ואחת זה מאד שונה. תספרי קצת פרטים אם בא לך...לפני מה את עומדת? איפה את מטופלת? איפה הבעייה (אצלך או אצל בעלך?) בכל אופן הפורום הזה הוא מקום מופלא לקבל בו תמיכה ולשמוע ולהתייעץ. בכל עת.... דניאל

13/11/2006 | 15:02 | מאת: אירית

היי דניאל, נעים מאוד, דרך אגב יש לך ילדים או שאת בדרך להיריון ראשון ? כרגע אני לא ממש יודעת איפה אנחנו עומדים כמו שאמרתי עד עכשיו טופלנו באיקקלומין ומעקב ביוץ, לפני שלושה שבועות עשינו בדיקת pct ששם בעצם ראו שכנראה הזרע של בעלי צריך איזהו סוג של חיזוק, בשבוע הבא אנחנו נפגשים עם הרופא לראות מה קורה בהמשך דרכנו. אני מטופלת בבי"ח שערי צדק בירושלים הצוות שם מקסים חם ולבבי מאוד. בתקווה שכולנו נדבר בפורום אחר בעוד כמה זמן, ביי בינתיים ו"נדבר" בהמשך.

13/11/2006 | 13:13 | מאת: דניאל

ואני מתחילה שוב מחזור טבעי כשאקבל מחזור עוד שבוע בערך. אני חייבת לציין משהו מ א ד מ ש מ ח: יש שיפור ניכר בזרע של בעלי. (מטופלים בצמחים סיניים). מעבר לזה, שאלתי אותו לגבי הDAEH והוא המליץ לי לא לקחת כי זה לא מיועג למקרה שלי. והוא הוסיף שיש לזה תופעות לוואי כמו פצעים על הפנים ושיעור יתר. הוא הזדעזע משטפי הדם שיש לי בידיים בעקבות ההזרקה של הרופא המרדים ואמר לי לכתוב מכתב להנהלת ביה"ח. יצאתי מאד אופטימית מהשיחה איתו. הוא באמת נורא נורא ענייני ונחמד. איזה כיף לספר לכן... דניאל

13/11/2006 | 14:15 | מאת: נועה מ.

משמח ביותר שיש שיפור! תזכירי לי אצל איזה רופא את? בהצלחה יקירתי, השמש בינתיים התכסתה בעננים, אבל אני שולחת לך קרניים דרך העננים :-) נועה.

13/11/2006 | 14:36 | מאת: דניאל

תודה.. אני מטופלת של ד"ר אורבייטו. (גבר שבגברים!) אני מרגישה את הקרניים עד כאן...........(-; באהבה דניאל. לא לשכוח לעדכן!

13/11/2006 | 14:28 | מאת: היי דניאלי

יותר מהכל חשוב שיצאת מעודדת. איפה את מטופלת? ומהיכן משיגים צמחים כאלה? גם אצל בעלי יש שיפור לאחרונה, אוכל יש קשר לתזונה? אני אשמח מאוד לשמוע. ביי בינתיים - פיצי

13/11/2006 | 14:30 | מאת: פיצי

13/11/2006 | 14:38 | מאת: דניאל

אנחנו מטופלים בדיקור סיני והמטפלת שלנו מתאימה לשנינו צמחים. זה רק מטפל ברפואה סינית יכול להתאים לך והכי חשוב שזה יהיה מטפל שמתמחה בפוריות. בהצלחה דניאל.

13/11/2006 | 12:54 | מאת: גלית

היי בננות תגידו לי איך אתן שורדות את ה - 14 יום עד שיודעים תשובה נראה לי שאני יתחרפן עד אז תנו לי טיפים ב ב ק ש ה

13/11/2006 | 14:46 | מאת: דניאל

קבלי את הציפייה המתוחה הזו כמו שהיא מבלי לבקר אותה. רק פשוט תעשי יותר דברים נעימים ומרגיעים. אין לי ספק שקל יותר להגיד.... אני הייתי ממליצה לראות סרטים יפים כאלה שמנתקים את התודעה מהחרדות היומיומיות שלה... אולי תכתבי את המחשבות והמתח בו את שרוייה, זה מאד יכול להרפות את שרירי המח..... בהצלחה... דניאל

13/11/2006 | 15:39 | מאת: נועה מ.

לקנות נעלי טיפוס טובות, ולמצוא קירות עם זיזים מספיק עמוקים :-) לשבת אתנו ולקטר שהזמן לא עובר. לעשות מפגשי חברות טובות שתמיד רצית ואף פעם את לא מספיקה. לבקר משפחה. לא יודעת, להמשיך את החיים עד כמה שניתן..... בהצלחה! נועה.

13/11/2006 | 12:49 | מאת: אלה

שלום לכולן אני יום אחרי שאיבת ביציות ורציתי לדעת אם זה תקין שמרגישים בבטן התחתונה כאבים והרגשה שכאילו יש בבטן מלא גזים... גם בצדדים איפה שהשחלות יש מין כאב לא נעים . מחר יש לי בע"ה החזרת עוברים ואני חוששת שההרגשה הזאת בבטן תפריע למשהו האם יש למישהי מושג ?????????????

13/11/2006 | 13:00 | מאת: גלית

היי אלה אני יומיים אחרי ההחזרה ואני רוצה להגיד לך שבפעם הראשונה (זו השניה) לא הרגשתי כלום אחרי שאיבה אבל הפעם היו לי כאבים נוראים וגם מאד חששתי חשבתי כבר שיש לי משהו בבטן כמעט נסעתי למיון וכאשר הלכתי להחזרה אמרתי ללד"ר שלא נראה לי שזה נורמלי בגלל שכבר עברתי את זה לא דומה למה שהיה פעם קודמתאז ביקשתי אולטרסאונד בדקו וברוך ה' הכל בסדר עברתי את ההחזרה ואני מקווה לטוב בע"ה. אז שיהיה לך המון בהצלחה ואין לך מה לחשוש ותבקשי בשביל השקט שלך להיבדק זה לא מזיק מחזיקה לך אצבעות

13/11/2006 | 13:24 | מאת: אלה

תודה על התשובה גלית שיהיה לך בהצלחה בע"הושיהיו רק בשורות טובות!!!!! אמרת שאת אחרי החזרה , האם את בבית נחה או שחזרת לפעילות רגילה , כמו ללכת לעבודה למשל?

13/11/2006 | 11:53 | מאת: ענבל

שאלתי לגבי בניית ציפורניים ופירגנת מאד לזה משום מה פרופ' זיידמן בפורום שלו עונה כל פעם בצורה קצת שונה: לפעמים כותב שזה לא מומלץ לבצע לפחות עד סוף ה-3 חודשים הראשונים להריון (שהלואי ויגיעו) ולפעמים כותב שזה בעייתי רק אם החומר הכימי לא חודר לגוף . מאחר ומעולם לא עשיתי ומאד רוצה לפנק את עצמי אך לא בכל מחיר. האם תשובתו צריכה להרתיע אותי ? או האם פשוט להתאפק ולחשוב על פינוק אלטרנטיבי?

13/11/2006 | 12:19 | מאת: יערית

שטויות אז מה תעשה אחת שצובעת את השיער זה לא חומר כימי אז היא תאריך את השיער ותראה כמו אתי אלון עד שהיא תקלט להיריון או תלד זה לא מזיק החומר לא נכנס לגוף אני עם בנייה ויש לי חברה שעשתה 5 טיפולים ובסוף נקלטה ויש לה תינוק מקסים והיא היתה עם בניהה כל הזמן הזה נהפוך הוא אני חושבת שאם כל המצבי רוח שלנו והתופעות של כל ההורמונים חשוב שנעשה משהוא שגורם לנו טוב למשל אני עכשיו בסוף של הטיפול (אחרי החזרה) ומרגישה קצת מוזנחת ומצוברחת(בד"כ אני ככה עד שעוברים ה-14 יום) ואמרתי לבעלי שמחר אני הולכת להתפנק למספרה וכן גם לציפורניים . מקווה שעזרתי לך . שלך יערית

13/11/2006 | 16:19 | מאת: ענבל

13/11/2006 | 10:17 | מאת: נועה מ.

בוקר טוב יקירות שלי, איזה כיף שכבר בוקר והשמש זורחת, כדי להשכיח לי את אתמול..... היה עיכוב של 3 שעות בזמני השאיבות! (מה חדש?) היה לי לחץ דם נמוך מהצום הארוך מדי, ורציתי להגיד למרדים להזהר עם החומר בגלל פעם קודמת שהתעוררתי רע... נכנסתי לחדר ניתוח, זיידמן משום מה לא היה בו, ראיתי גבר בעמדת המרדים - שאלתי אותו - אתה המרדים? אמר לי לא. כשעליתי למיטה אמר לי לתת יד שמאל, חשבתי שהוא אח, אולי מכין למרדים... רציתי להגיד גם איזה וריד, כי כולם כבר כחולים, לפני שהספקתי, קרע לי ת'צורה. אמרתי לו - היייייי זה כואב מאד, והוא ממשיך בשלו. הסתובבתי אליו וצעקתי לו - זה ת-ו-פ-ת!!!!!!!! והוא לא עונה לי. מסתכל עלי, לוקח את המזרק עם החומר הרדמה ודוחף אותו במכה אחת לתוך האינפוזיה. צרחתי עליו לעוד שניה ונעלמתי.... לא זיידמן היה, האחיות לא פצו פה. עברתי את שלב הקללות, התעוררתי בחדר עם זיידמן לידי, שואל אותי למה הרדימו אותך לפני שנכנסתי? אני צריכה לתת לו תשובה???????. בכל מקרה, נשאבו 32 ביציות מ 27 זקיקים שלכאורה ראו במעקבים.... זיידמן החזיק לי ת'יד ואמר מודה, לא הערכתי אותך נכון. לא ציפיתי שבחורה בת 35 תגיב כך שוב ושוב. הייתי צריך להוריד את הגונל ופחות, וגם את המנוגון. בדיעבד למדתי... אחרי 2.5 ליטר אינפוזיה, ושתיה של ליטר, בקושי היה לי פיפי... הלכנו הביתה ב 24:30.... הבוקר, שוקלת +3 ק"ג אחרי כמעט 24 שעות בלי אוכל. רק נוזלים. אז בנימה יותר אופטימית, אני אחרי, והשמש זורחת לי, ואני לא חושבת שאצטרך לעבור שוב את כל הסיוט הזה. כי אהיה בהריון הפעם. ואם לא, נחשוב מה לעשות. אוהבת אתכן, ותודה שאתן כאן להקשיב, נועה.

13/11/2006 | 10:20 | מאת: נועה מ.

אם במקרה תראו מרדים שקוראים לו אצ'ין, תבקשו אחר. בן _ _ _ _ כזה עוד לא פגשתי.

13/11/2006 | 10:22 | מאת: ריקי

אני שמחה לשמוע שאת אחרי כל הסיוט הזה, וואוו איזה לול היה לך שם תנוחי לך ותרגעי ובטוח שהפעם את בהריון וזיידי הזה - הגיע הזמן שילמד לקח שולחת לך המון חבוקים ונשיקות לחזק אותך אוהבת ריקי

13/11/2006 | 10:32 | מאת: נועה מ.

13/11/2006 | 14:38 | מאת: פיצי

וואוו יותר מתאים למרדים הזמה לעבוד בקצבייה - איזה סיפור, מזל מזל שאת כבר אחרי. מה שלומך עכשיו? יש כאבים? ומה לגבי הפריות ? אני מקווה שאת מתאוששת, תעדכני. מחכה לשמוע בשורות טובות ושולחת לך חיבוקים - פיצי

זה היה? איך אפשר להיות ככ חסר רגישות (המרדים)?? וחוצמזה אל ייאוש, אולי הפעם זאת הפעם להריון המיוחל :) מחזיקה אצבעות, חן

13/11/2006 | 14:07 | מאת: נועה מ.

זה היה באסותא. שיקבל מה שמגיע לו..... תודה! נועה.

13/11/2006 | 13:07 | מאת: דניאל

יווו, מה עבר עלייך הא. אבל מ32 ביציות חייבים לצאת כמה אפרוחים.. אני הייתי היום לשיחה עם הרופא שלי אחרי האיבה הכושלת האחרונה, והראיתי לו את הידיים עם שטפי הדם הענקיים בגלל המרדים שעשה לי בדיוק מה שעשו לך, הוא החדיר בבת אחת את החומר וגם אני צרחתי. בגלל אופן ההזרקה לו זה התפוצץ לי ומלא מלא שטפי דם יש לי. הרופא שלי הזדעזע והבטיח לי שהוא לא ייגע בי יותר. דירבנו אותי גם לכתוב מכתב.... עזבי מה זה חשוב. את עוד שנייה תהיי בהריון ואז זה יהיה כל כך שמח שכל פרט אחר ייראה שולי.. תעדכני מתוקה דניאל.

13/11/2006 | 14:11 | מאת: נועה מ.

אני בונה מאד חזק על עוד שבועיים :-) ואני בהחלט אכתוב מכתב תלונה לאסותא..... גם את אל תשתקי להם, זה לא צריך להיות להם מובן מאליו שאפשר להתייחס אלינו כמו אל תרנגולות בשחיטה! נחכה לשמוע עוד שעה מה נהיה... נועה.

13/11/2006 | 10:11 | מאת: ריקי

הי מותק מה שלומך? איך עבר אתמול? אני ממש דואגת לשלומך ומקווה שהכל בסדר אצלך תעדכני נשיקות וחיבוקים ריקי

13/11/2006 | 10:18 | מאת: נועה מ.

הרגע כתבתי כשאת כתבת לי....:-) נשיקות גדולות וכל כך תודה על האהבה! נועה.

12/11/2006 | 22:43 | מאת: לי

תודה לכל הבנות שתמכו ובירכו. מודה לכן מכל הלב. רציתי רק להגיד שאני קצת מפחדת ומרגישה לא מוכנה. ומצטערת על זה שנתתי לכל מיני גורמים להכביד עליי דווקא בתקופה זו. מקווה שהלחץ והמתיחות שאני נמצאת בה לא יאפילו על הטיפול. כי באמת הדרך הייתה ארוכה ואני כל-כך רוצה כבר להיות אמא. לילה טוב לכן ותודה על האוזן הקשבת. אוהבת- לי

12/11/2006 | 22:53 | מאת: נורית

13/11/2006 | 07:13 | מאת: דניאל

יוווווו.......איזו התרגשות.. תחשבי שהביציות שלך הן הדבר הכי יפה שיש לך ושהן תיכף עומדות להיות אפרוחים קטנים.... בהצלחה דניאל

13/11/2006 | 10:05 | מאת: נועה מ.

יקירה, מקווה שעוד תראי את זה לפני השאיבה, חיממתי לך שלולש מיטות! אחת של בן זוגי בקומה שניה :-) אחת שלי, והשניה שעברתי אליה כי לא ממש עזבתי מהר..... ואין ג'קוזי בחדרי ניתוח המשופצים :-) ב-ה-צ-ל-ח-ה ענקיתתתתתתת! נשיקות, נועה.

12/11/2006 | 20:57 | מאת: דניאל

יומיים אחרי השאיבה שלא הצליחה ואני מרגישה שהעצב והעצבנות מחלחלים שוב. איזה באסה.

12/11/2006 | 21:29 | מאת: ריקי

שולחת לך חיבוק ענק ונשיקות אם זה עוזר אוהבת ריקי

12/11/2006 | 22:12 | מאת: ניני

לא יודעת מה להגיד פה חוץ מזה שאני לגמרי איתך}{}{}{}{ תני לך את המקום והזמן לעצבות, גם זה מותר. הכוחות והאופטימיות ישובו מאליהם(((())))

12/11/2006 | 22:46 | מאת: לי

דניאלי היקרה, אני כל-כך מבינה אותך ומצטערת בשבילך שכך קרה הפעם. מחזקת את ידייך שתמצאי את הכוחות והדרך הבטוחה אל האושר. אל נא תהיי עצובה יקירתי. גם את תזכי לחבוק תינוק משלך בעתיד הקרוב. ליבי איתך תמיד. אוהבת ושולחת לך חיבוק חזק לי

13/11/2006 | 08:58 | מאת: מישהי חדשה

מה זה שאיבה שלא הצליחה? זה אומר שלא נוצרו עוברים יפים למרות שהיו לך זקיקים טובים וזרע טוב?

13/11/2006 | 10:03 | מאת: נועה מ.

ליבי אית, ועם העצב שמשתלט.... זה שאני מכירה את אותו עצב, שמגיע אפילו ימים רבים לאחר הכשלון, לא יעזור לעידוד, אבל רק תזכרי שהיום יום חדש, והשמש זורחת, ומחר או מחרתיים, החיים יראו אחרת. שולחת לך (((((((חיבוקים גדולים)))))))) נועה.

13/11/2006 | 17:31 | מאת: שרית

היי דניאל! אני מאמינה לך שהעצב והתסכול והעצבנות השתלטו עלייך זה ידוע לכולם זה יכול לקרות כי שאיבה שלא הצליחה זה עוד כישלון בעוד טיפול לכן תאספי כוחות מכולנו וגם מעצמך ותתחילי טיפול חדש ומקווה בשבילך שהכל יהיה בסדר הפעם וב"ה יהיה לך את הדבר המיוחל מכול. שיהיה לך שבוע מקסים שרית

12/11/2006 | 20:28 | מאת: ילדת האוקיינוס

שלום יקירות, בתי הבכורה מאושפזת בבית החולים, ולכן אני צפויה להמעיט בכתיבה בפורום בימים הקרובים (בתקווה שתשתחרר מהר). אני מתנצלת על כך שיהיו בוודאי שאלות שלא יקבלו מענה - לא במהירות, בכל אופן. להזכירכן, אנחנו שלוש מנהלות בפורום, רומי ניני ואני - שכותבות כאן בהתנדבות ובזמננו החופשי. רומי ילדה תאומים לפני כמה ימים, כך שהרבה זמן חופשי אין לה... ניני תותחית כפי שאתן יודעות, ומרבה לענות כאן גם כשהיא נאלצת לשאת בנטל לבדה, ועל כך נתונה לה מלוא הערכתי (וגם אהבתי). אבל עדיין יש לה את החיים שלה... אני רוצה גם להזכיר לכן שזהו פורום תמיכה חברתי, ולמרות שאנחנו נוהגות לענות גם על שאלות בהתבסס על הידע שצברנו מנסיוננו האישי, הרי שמטרתו העיקרית של הפורום היא לשמש מקום מפגש נעים ותומך לכל מטופלות הפריון ולא פורום התייעצות מומחים, ובמידה וקיימת שאלה רפואית ישנו גם הפורום השכן של טיפולי הפוריות המנוהל ע"י פרופ' זיידמן בו ניתן לשאול את השאלות. אז בינתיים אני מקווה שלא תרגישו יותר מדי בחסרוני, ושאוכל לחזור ולענות בצורה יותר אינטנסיבית במהרה - ועד אז - שיהיה המשך שבוע בריא ופורה לכולנו! ילדת.

12/11/2006 | 20:52 | מאת: דניאל

רק שבתך תצא במהרה מביה"ח בהחלמה מלאה. מכל הלב דניאל.

12/11/2006 | 20:55 | מאת: גלית

היי ילדת מקווה שהבת שלך מרגישה יותר טוב רפואה שלמה! גלית

12/11/2006 | 21:27 | מאת: ריקי

ילדת המתוקה שבתך תרגיש טוב ותחלים במהרה אנחנו מאד מבינות ומה שחשוב שאנחנו יודעות שאת לא תעלמי נשיקות וחיבוקים ריקי

12/11/2006 | 21:49 | מאת: ניני

רפואה שלמה לפשושית, מקווה שתשתחררו מהר וזה יהיה מאחוריכם((((()))))

12/11/2006 | 22:32 | מאת: לי

מאחלת לך שבתך הקטנה תרגיש טוב במהרה ותחזור הביתה. ברור שנרגיש את חסרונך. הרי בתשובותייך יש כל כך הרבה קסם, תבונה ורגישות. אך אינני ממעיטה בערכה של ניני והאחרות. תבורכו כולכן!!!

12/11/2006 | 23:18 | מאת: בןדדה

אין לך על מה להתנצל מהמעט זמן שאני פה אני רואה כמה אתן משקיעות, אבל עכשיו זה זמן שאת צריכה להיות שם בשבילה שהכל יעבור בשלום ונשמח לשמוע ממך פה

12/11/2006 | 23:31 | מאת: שושנית

ילדת היקרה רפואה שלמה לביתך! חזרי אלינו במהרה, שושנית

13/11/2006 | 10:00 | מאת: נועה מ.

ילדת יקרה, מקווה שביתך תחלים במהרה, ולא יהיה לך זמן מסיבות טובות יותר! נשיקות, נועה.

13/11/2006 | 14:05 | מאת: מיכל

13/11/2006 | 14:09 | מאת: אירית

היי, נעים מאוד אירית, אני חדשה פה ובכלל חדשה בקטע של הפוריות (מטופלת כחצי שנה בערך) מרפרוף בהודעות רק רציתי להגיד שלדעתי אתן עושות עבודת קודש בהקשבה ובייעוץ, יישר כח !!!!!!!!!!!!!! המון איחולי החלמה לביתך יקירתך מי ייתן שתגדלי אותה באושר ורחוק רחוק מרופאים והיא תשוב לביתכם בריאה במהרה.

13/11/2006 | 14:48 | מאת: פיצי

ילדת אוקיינוס הנפלאה - עבדתכן כאן ראוייה להמון הערכה. איחולי החלמה לבת. מקווה שתחזרי אלינו במהירה. פיצי.

12/11/2006 | 20:03 | מאת: ריקי

הי נשמתי היקרה ניסיתי להשיג אותך טלפונית וגם במסנג'ר, כנראה את עסוקה מקווה שאצליח עוד לפני מחר בכל מקרה אני שולחת לך חיבוק ענק, ענק, ענק, ענק למחר וגם לאחרי השאיבה מחזיקה לך אצבעות חזק, חזק, חזק והפעם חייב להיות הפעם שלך עם המון אהבה ריקי

12/11/2006 | 22:34 | מאת: לי

אכן היה לי יום עמוס וההתרגשות של מחר. תודה יקירתי מכל הלב. אוהבת- לי

12/11/2006 | 19:11 | מאת: נועה

ניני יקרה, אני אמורה לעבור שאיבה בפעם הראשונה עוד חודש בערך. עוד לא הספקתי להיכנס ללחץ... אבל כבר נרגעתי מהדברים שלך. תודה, נועה

12/11/2006 | 21:50 | מאת: ניני

ובעיקר בהצלחה!

12/11/2006 | 18:39 | מאת: יערית

האם אחרי החזרה מותר לקיים יחסי מין ?כמה זמן אחרי? או שאוליי עדיף שלא

12/11/2006 | 20:06 | מאת: מאי

שלום יערית, ממני ביקשו בבי"ח לא לקיים יחסי מין שבועיים.

12/11/2006 | 22:00 | מאת: ניני

היי יערית, אין סיבה ממשית שלא לקיים יחסים לאחר החזרה, זה כמו לקיים יחסים במשך כמה ימים באיזור הביוץ בלי לדעת אם יש הפרייה בעצם. לכי עם מה שאת מרגישה, אם יש לך חששות אפשר להתאפק כמה ימים ולהרגיש בטוחים בהצלחה!!

12/11/2006 | 17:55 | מאת: י'

12/11/2006 | 18:10 | מאת: יעל

אנחנו פה, איפה את? מה רצית לשאול?

12/11/2006 | 22:01 | מאת: ניני

12/11/2006 | 16:06 | מאת: שלום בנות שאלה?

שלום בנות ובהצלחה לכולם . ריתי לדעת עם משהי יודעת קצת על בציות מגורגרות ,אמר לי הרופא שהבציות שלי מגורגרות ואני לא כל כך מבינה מה זה .תודה מראש

12/11/2006 | 20:06 | מאת: ריקי

אשמח בכיף לענות לך, מכיוון שגם אצלי הביציות מגורגרות ומה זה? זה אומר שהן לא חלקות וזה פוגע באיכות שלהן ואז קשה להפרות אותן אצלי זה נובע מרמת הפרוגרסטרון שתמיד גבוה אצלי ממה שצריך בזמן הטיפולים לכן, הרופא שלי נוהג לתת לי סטרואיד (דקסמטזון) שמשפר את איכות הביציות ואכן זה עזר מאד מקווה שהצלחתי לעזור במקצת אפילו המון הצלחה שיהיה לך שלך ריקי

12/11/2006 | 22:04 | מאת: ניני

גרגור ביציות הוא אחד המדדים של איכות הביצית, אף כי מדד לא מדוייק לחלוטין. התרשמות ראשונית תחת מקרוסקופ יכולה להדגים כיצד נראית הביצית ונראה שמביציות מגורגרות משיגים עוברים פחות איכותיים. יחד עם זאת, וזה חשוב לזכור, זה לא משהו מדיד, ועדיין מצילחים להשיג עוברים טובים והריונות תקינים גם עם ביציות מגורגרות. זה מין סוג מידע כזה שאין לנו הרבה מה לעשות איתו, הגרגור הזה, אני מציעה לך לשים אותו בצד ולשמור על אופטימיות. שיהיה בהצלחה רבה!

13/11/2006 | 07:07 | מאת: מתוקית

.

12/11/2006 | 15:29 | מאת: גלית

כמה זמן עם בכלל אפשר לדעת מתבצעת ההשרשה אחרי ההזרעה?אשמח לקבל הסבר על התהליך

12/11/2006 | 18:40 | מאת: גלית

12/11/2006 | 20:29 | מאת: ילדת האוקיינוס

12/11/2006 | 21:59 | מאת: ניני

היי גלית, לא ניתן לדעת מתי מתבצעת השרשה, למרות נסיונות וכמיהה לדעת בכל זאת.. עוברים משתרשים בין חמישה לשחומה ימים מרגע שהופרו, ומאחר וגם רגע ההפרייה אינו ודאי יש טווח סביר של ימים בהם סביר שתתרחש השתרשות. התהליך מתחיל בהזרעה שבעקבותיה טסים הזרעונים דרך הרחם אל החצוצרות שם הם "מסתערים" על הביצית. לאחר שמתרחשת הפרייה מדובר כבר בעובר, אשר ממשיך ומתחלק למשך עוד יומיים שלושה בחצוצרה ואז מתחיל לנדוד לכיוון הרחם. שם הוא שט לו עד שהוא נוחת על מקום מתאים ומשתרש בדופן הרחם. למשך חודשי ההריון הראשונים העובר ניזון מהרירית הזו עד שמחליפה אותה השלייה. שיהיה בהצלחה, השתרשות מוצלחת והריון תקין!

12/11/2006 | 12:56 | מאת: שושנית

הייתי שמחה לקבל מכן מידע על ההחלטה לעבור לטיפולי IVF. ברור לי שבמידה וידועה בעיה מסוימת שטיפול IVF יכול להיות יעיל בהרבה מהשבחה והזרקת זרע, עוברים ל- IVF. מדובר בענין המותאם אישית לכל זוג. אך בכל זאת - האם תסכמנה לספר לי כמה טיפולים עברתן ואיזה לפני שיעצו לכן לעבור ל- IVF? תודה שושנית

12/11/2006 | 13:52 | מאת: גלית

היי שושנית שוב אני עונה לך אז ככה ניסיתי 3 פעמים הזרעה ולא הלך ולא הייתי מוכנה לשמוע על הזרעה נוספת וביקשתי בכל תוקף להתחיל הפריה עכשיו אני בהפריה השניה ומקווה לטוב דרך אגב בהודעה השנייה שלי עניתי לך בשם אחר מפורום אחר מרוב שמות אני מתבלבלת אז שיהיה לך הרבה הצלחה ואם תרצי לדעת משהו אני אשמח לענות לך. שלך גלית

12/11/2006 | 13:55 | מאת: שושנית

למה רצית להתקדם להפריה? להגדיל סיכויים? בהמלצת מישהו?

12/11/2006 | 22:07 | מאת: ניני

היי שושנית, אני סובלת מבעית רזרבה שחלתית נמוכה, אשר קשורה לגיל שלי (כמעט 40, התחלנו טיפולים לפני שנה+). במקרים כאלה IVF נותן מענה טוב יותר, אבל חיכינו לאישור מספר טיפולי פוריות רגילים (זריקות+הזרעות) ואז עוד קצת בגלל תגובה ירודה שלא הצדיקה לדעתינו IVF. כיום לקראת טיפול רביעי, בין לבין מנסים טבעי והזרעות. נדמה לי שאצלינו ההבדל בסיכויים בין IVF להזרעה לא גדול, אבל אולי בגלל שמאפשרים את זה אנחנו מנסים עדיין:)

12/11/2006 | 12:55 | מאת: ממתינה :)

היי לכן אני עדיין כאן ...היום ניסיון אחרון להזרעות ואח"כ IVF אני ממש מפוחדת מהרעיון הזה מקווה מאוד שהפעם ההזרעה תצליח מחר אני עושה הזרעה נוספת 45 שעות לאחר אוביטרל(היום עשיתי 18 שעות לאחר אוביטרל) מישהי יודעת האם יש טעם בכלל אחרי הרבה שעות ? כי לי אמרו במרפאה שעושים זאת על מנת "לכסות" את כל האפשרויות ואני יודעת שביוץ מתרחש במהלך 24-36 שעות ממועד האוביטרל. תודה לכולכן ובהצלחה-לך במיוחד לי!!!!!

12/11/2006 | 13:14 | מאת: שושנית

מחזיקה לך אצבעות ומאחלת לך שזה יהיה הטיפול האחרון שושנית

12/11/2006 | 15:36 | מאת: לי

מאחלת לך בהצלחה רבה בהזרעה! תודה לך על איחולייך. אוהבת- לי

12/11/2006 | 22:09 | מאת: ניני

ממתינה יקירתי, ביוץ מתרחש 36-40 שעות ממועד נטילת האוביטרל, כך שאת בהחלט מכוסה מכל הכיוונים. אם זה יקדים מעט הזרע יסתובב לו בשטח מקודם, ואם זה יתרחש אחרי 40 שעות יהיה זרע חדש וטרי באיזור. בהצלחה&&&& ומקווה שהפעם לא יקרו פשלות כמו אז!

12/11/2006 | 12:50 | מאת: שושנית

איך אתן מסתדרות עם העבודה בתקופת הטיפול? אני עובדת בעבודה גמישה 3 פעמים בשבוע ויכולה לתאם את הגעתי לימים נוחים לי, כך שבאופן כללי זה ממש נפלא. רק ש... עם נטילת ההורמונים כל הגוף שלי נחלש ומתעייף, נפשי עייפה עוד יותר ומצב הרוח שלי על הפנים. בימים כאלו אני מבקשת מהבוס שלי להחליף יום והוא מבין אותי ובשמחה עוזר, רק שכשאני בבית.... לבד.... זה לא ממש מקל על התחושות. נוסף לכך אני גם לא עושה שום דבר יעיל בבית. וכמובן שזה גורם למצב רוחי להיות גרוע עוד יותר. מישהי מזדהה עם תחושותיי? יום טוב לכן, שושנית

12/11/2006 | 13:41 | מאת: גלית

היי שושנית ! גם אני עכשיו בבית משתעממת שלשום היתה ההחזרה ובעלי מתעקש שאני לא ילך לעבודה אבל אני רוצה כבר מחר לחזור אני משתעממת. שלך רינת

12/11/2006 | 13:54 | מאת: שושנית

השעמום הוא לא הבעיה שלי. מצב הרוח הנוראי - הוא זה שמפריע לי כל כך. ההורמונים גורמים לי לדכאון ולעצבים.

12/11/2006 | 14:18 | מאת: מאי

היי שושנית, כל-כך קל לי להזדהות איתך, עם העייפות ומצבי הרוח. בבקרים הייתי קמה עייפה, חסרת אנרגיה, ובשעות מאוחרות.דבר שממש אינו אופיני לי. אפילו כוח להליכות הערב שאני כ"כ אוהבת לא היה לי. ובספרים לקריאה שמונחים ליד המיטה כלל לא יכולתי להתרכז. פעמים רבות הייתי מודיעה לבעלי "להזהר ממני" כי יש לי חשק לריב איתו.והיו מקרים שלא הייתי מספיקה להודיע ואז הוא נאלץ לספוג (תודה לאל שדי מהר הוא הבין שאסור להתיחס למריבות החד צדדיות שלי, ואין טעם לנסות להבין מה הסיבה למריבה). הידיעה שהטיפולים גורמים לכך עזרה לי להתמודד. זו לא אני אלה ההורמונים :). ולכל התהליך יש מטרה טובה. שיהיה בהצלחה יקירה.

12/11/2006 | 15:09 | מאת: שושנית

אנ שמחה לדעת שיש עוד נשים שמרגישות כמוני. זה ממש מעודד. גם בעלי כבר יודע שכשאני מתעצבנת מהר, מייללת, עצובה ודכאונית זה לא תלוי בי, אלו ההורמונים. זה כמובן מאד עוזר. אבל עדיין הקושי הגדול קיים בלהתמודד עם עצמי, עם העצבנות הזו שאין לה תרופה ורק נותר לי לחכות שהזמן יעשה את שלו... ביי ותודה שושנית

12/11/2006 | 21:53 | מאת: ניני

היי שושנית, אני עובדת שבוע די מלא אבל אחראית על הלו"ז שלי, כך שבזמני טיפולים אני קצת משנה ומזיזה דברים. מעבר לזה הגוף נחלש אבל לא תמיד זה משפיע על הכוחות שלי, יש דוקא את הרגעים של העייפות הרגשית שלא תמיד מסונכרנים לטיפולים (או למשהו ברור) ואז אני נוטה לרבוץ בבית ומרגישה כמו שתארת בדיוק.... אז אני ממעטת בזה. באופן כללי אני טיפוס אופטימי, ואני משתדלת לעשות כל יום משהו שכיף לי איתו, וזה לרוב עוזר:)

12/11/2006 | 23:29 | מאת: בודדה

היי אני ממש מזדה איתך רק בהבדל קטן אני לא יכולה לקחת חופש כמעט בכלל. עבודה לא מאפשרת (אני עובדת בבית כל היום) אחרי ההחזרה האחרונה הרופא ביקש ממני לשכב שלושה ימים אחרי יום וחצי כבר הייתי על הרגליים כי לא היתה לי ביררה. לפעמים אני מרגישה שאני עומדת להתפוצץ והמריבות עם בעלי הן הפרוק היחיד, לצערי הוא לא ממש מבין איך זה עובד ולפעמים הוא ממש מתייאש. בין טיפול לטיפול יש הפסקה ורק אחרי חודש הגוף והנפש מתחילים לחזור למה שהיה, בזמן הטיפול (ועוד הרבה אחרי) הטעמים משתנים שעות השינה והעייפות הקיצונית. כן זה באמת עוזר לראות שיש עוד שזה משפיע עליהן כי לפעמים אני חושבת שאני משתגעת. תודה לך בהצלחה

12/11/2006 | 11:18 | מאת: סוזי

בחודש האחרון ישנן המון כתבות מפחידות מאד לגבי הפריות חוץ גופיות. באחת נכתב כי הסיכוי ללידת ילד פגוע גדולה בשנייה נכתב שמונוגון גורמת למחלת ניוון שרירים, בשלישית שההורמונים גורמים לסרטן, והיום התפרסמה כתבה שהאחוזים ללידת תינוק נמוכים מאחוז. אני ממש מתוסכלת מהעניין לא מספיק כל הסבל שאנחנו עוברות גם יש הפחד מהלא נודע....... מה דעתכן על הנושא וכיצד אתן מצליחות להתגבר? מה האפשרות שעומדת בפנינו כדי להביא ילד שלנו לעולם?

12/11/2006 | 11:45 | מאת: ניני

היי סוזי, ברוכה הבאה, כתבות מפחידות יש כל הזמן לגבי כל דבר. כל מה שאנחנו נושמים, אוכלים, מאכילים את הילדים שלנו, נוהגים בו, משחקים בו ואפילו חושבים עליו -מסוכן. ואני לא צינית, החיים באמת מלאי סכנות. העניין הוא, שרוב בני האדם מצליחים לחיות לא רע, וזו עובדה. אפשר לשקוע בכתבות מפחידות ולבלוע כל מה שקוראים בלי הבחנה. זה מעורר חרדה עצומה וחוסר אונים גדול עוד יותר. כדי להתמודד עם כל זה צריך קודם כל לפתח מידה של ביקורתיות כלפי החומרים שאנחנו קוראות. על כל כתבת נגד, בכל נושא, תמצאי כתבת בעד, עם הוכחות מדעיות ונחרצות לא פחות. ככה זה מדע. לגבי הכתבות שאת מציינת הן לא מוכרות לי, בודאי לא כעובדות וכמחקרי סיבה-תוצאה. למשל, לא כתוב בשום מקום ידוע לי שמונוגון גורם ניוון שרירים. התפרסמה כתבה שכמוה מתפרסמות מאות בחודש, שבתרופות רבות אשר מבוססות על שתן אנושי לא נבדקים גורמים מסוכנים למינהם, בינהן נתנו דוגמא את מחלת קרויצר יעקב (שהיא אגב לא ניוון שרירים). וזו רק דוגמא. צריך גם לזכור שיש המון אינטרסים מאחורי כל פרסום, לטוב ולרע. באופן דומה אפשר לבדוק כל כתבה קצת לעומק, לקרוא מי הכותב, לודא על מה מבוסס המידע, ואם עדיין יש חששות להביא את זה לגורם רפואי מוסמך- הרופא המטפל שאת סומכת עליו. בכל מקרה של ספק את יכולה לפנות לקו היעוץ לתרופות, ולקבל שם מידע מפורט ומדויק ביותר לגבי כל תרופה קיימת, מספר מחקרים שנעשו לגביה ותוצאות שלהם. אני מניחה שתגלי שהרבה יותר בטוח מבחינה סטטיסטית להזריק מונוגון מאשר למשל ללכת למכולת או לשתות קפה. אני אסכם את זה בכך שידוע שעדיף להשיג הריון בדרך טבעית, ידוע שעדיף ללדת, להניק ולגדל ילד בדרך הטבעית ביותר שניתן, וכו. אבל לצערנו לא תמיד זה עובד ואז השאלה היא אם להעזר ברפואה המודרנית, תוך מודעות לסיכונים הכרוכים בה, כדי לפצות על מה שלא קורה בדרך טבעית, או ללכת עד הסוף על הטבעי ומגבלותיו. אני מניחה שברמה מסויימת של סיכון רובנו פשוט מכחישות את הסכנות וכל אחת מסמנת את הגבולות שלה לגבי עד כמה היא מוכנה לעבור, ועבור מה. אני מאחלת לך הצלחה רבה ובעיקר שלווה((()))

12/11/2006 | 11:48 | מאת: בודדה

את ממש צודקת וממש אי אפשר להמשיך כך אז מה שעושים .........פשוט מפסיקים לקרוא את הדברים האלו. כי האמת היא קשה והאחוזים נמוכים מאוד ועוד מליון דברים מדכאים אבל ככה אי אפשר לעבור את התהליך. אז אני לא קוראת כי כל יום מתים אנשים ממליון דברים אז נפחד לחיות. תמשיכי במה שאת עושה ושיהיה בהצלחה

12/11/2006 | 13:50 | מאת: דורה

לגבי כתבה אחת שציינת, שדווקא יש לי ידע בקשר אליה- מומים אצל תינוקות מבחנה. ידוע כי הסיכון למומים בהריון מרובה עוברים גבוה יותר מאשר בהריון של עובר אחד. כאשר השוו בין תאומים ושלישיות מהריונות מבחנה לתאומים ושלישיות מהריונות ספונטניים לא נמצא כל הבדל. קיצורו של עניין- לא פעם הכתבות כתובות באופן מגמתי, כדי לעורר סנסציה, גלים, הדים, בחרי בתאור שמתאים לך... אבל זה לא אומר שמה שמפורסם בסיינטיפיק ידיעות או בסיינטיפיק מעריב (והציניות מכוונת פה) זה נכון, או מדוייק, או שמוסרים לך מידע מלא. שאלי את הרופא שלך את מה שמטריד אותך ותעזבי את כל המפחידונים האלה. סתם מעצבנים. בהצלחה, דורה.

12/11/2006 | 10:34 | מאת: דוריאן

האם אחרי השאיבה יש כאבים בנרתיק? יכולים להיות דימומים? מה לגבי יום למחרת - האם אפשר לחזור לפעילות רגילה?

12/11/2006 | 11:10 | מאת: ניני

הי דוריאן, אחרי שאיבה יתכנו כאבים בנרתיק ובבטן התחתונה בגלל ה"התעסקות" האינטנסיבית במקום. זה חולף מעצמו בדרך כלל כעבור יום. לגבי פעילות מקובל להמליץ על חזרה לפעילות שגרתית כולל הרגלים ספורטיביים, ולהימנע ממאמץ מיוחד ומחבטות. שיהיה בהצלחה!

12/11/2006 | 09:49 | מאת: ענבל

הי השאלה שלי די שטחית אך אני מנסה לפצות את עצמי ולעשות לעצמי קצת טוב וממש מתחשק לי ללכת לעשות בניית ציפורניים. האם בתקופה של טיפולים או בהמשך בהריון (אם ירצה השם) זה מותר לעשות? בכל זאת מדובר בחומרים כימיים

12/11/2006 | 09:56 | מאת: ניני

היי ענבל, מותר לעשות בניית צפרניים, השאלה בכלל לא טפשית הגיוני שכל דבר ילחיץ כשמשקיעים כ"כ הרבה מאמץ, אנרגיה וכספים בטיפולים. אני מאחלת לך הריון בקרוב ובניית צפרניים חדשה לכבוד הברית:)

12/11/2006 | 10:23 | מאת: ענבל

12/11/2006 | 17:34 | מאת: ענבל

הי ניני או כל אחת אחרת בפורום של פרופ' זיידמן הוא לפעמים כתב לשואלות שזה לא מומלץ לבצע לפחות עד סוף ה-3 חודשים הראשונים (שהלואי ויגיעו) ולפעמים אמר שזה בעייתי רק אם החומר הכימי לא חודר לגוף . מאחר ומעולם לא עשיתי ומאד רוצה פיצוי לעצמי. האם תשובתו צריכה להרתיע אותי ? האם פשוט להתאפק ?

12/11/2006 | 09:30 | מאת: ג'

הי אני מחר אמורה להיות בבדיקת בטא. מאחר ויש לי מעט דימום אני משערת שזו יכולה להיות גם תשובה שלילית. מתי אני יכולה להתחיל להסתער על טיפול חדש? האם לתל השומר יש מדיניות כלשהי של המתנה ????

12/11/2006 | 09:56 | מאת: דורה

היי ג', קודם כל- מקווה שתתבדי והבטא תפתיע בגדול. לגבי תל השומר- אינני יודעת, אני מטופלת בשערי צדק. אבל בעניין ההסתערות על טיפול חדש- כל מיקרה נשקל לגופו. רופאים רבים מעדיפים לתת לשחלות חודש מנוחה לפניי שמתחילים גרוי חדש. ושוב- הלוואי שכל זה יהיה מידע תאורטי ומיותר לחלוטין לגבייך. בהצלחה! דורה.

12/11/2006 | 08:11 | מאת: לי

אשמח לשמוע ממך איך היה. אני עוברת את השאיבה מחר ב- 14:00. להתראות מאמי ושיהיה לך יום קסום!

12/11/2006 | 09:57 | מאת: דורה

בהצלחה לך וגם לבעל- שיעבור לו בקלות! &&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&!!!! דורה.

12/11/2006 | 11:11 | מאת: ניני

12/11/2006 | 12:19 | מאת: נועה מ.

יקירותי, יוצאת עוד מעט, בן זוגי ב 13:30 ואני ב 17:30.... לי, אמרתי לך שאחמם לך את המיטה למחר! &&&&&&&&&&&&& המון אצבעות גם לך! תודה חברותי, אני די מתרגשת/חוששת..... נשיקות, ואחזור לדווח, בתקווה בלי להתעלף בדרך הפעם! נועה.

12/11/2006 | 20:01 | מאת: ריקי

גם אני מחזיקה לך אצבעות חזק ושולחת לך חיבוק ענק, ענק, ענק שיהיה בהצלחה וקדימה הפעם זה חייב להצליח נשיקות שלך ריקי

12/11/2006 | 00:45 | מאת: פיצי

המון המון תודה על התשובות למרות שזה בא קצת מאוחר - לא נורא. השבוע אנחנו נפגשים עם הרופא אחרי כישלון מר. אני קצת מבולבלת לא ממש יודעת מה לשאול אותו ומה לומר לו על מנת שבפעם הבאה הוא ירקח לי פורטוקול אחר. בכל מקרה החלטנו לתת לו צ'אנס נוסף ואם זה לא יילך אני בהחלט אשמח להיעזר בך. מה לגבייך? איך את מתקדמת? שבוע מקסים פיצי.

13/11/2006 | 17:45 | מאת: שרית

היי פיצי ערב טוב! אני מצטערת שהתשובות באות מאוחר קצת בגלל שאני גם עובדת חוזרת הביתה למשמרת שניה וגם עייפות כי אני קמה מאוד מוקדם בבוקר. תחשבי קצת עם עצמך מה את רוצה להגיד לרופא מה היה טוב לך בטיפול הזה ומה לא ואולי הוא יבין שהוא אמור לעשות את הטיפול הבא עם פרוטוקול אחר. אני בכייף אוכל לעזור לך אם תבקשי ממני אני אספק לך טלפונים של היחידה שאני נמצאת בה וגם של הרופא לקביעת תור ויגידו לך מה קורה וכל התהליך. כרגע אני מתחילה טיפול חדש לגמרי הייתי צריכה להיכנס לטיפול בסביבות חודש אוגוסט אבל היתה מלחמה ולקחו את בעלי אז לא יכולתי לעשות את הטיפול למרות שעשיתי בדיקות וכל זה. עכשיו אני מחכה למחזור כדי להתחיל לעשות את הבדיקות ובטח אני אכנס לטיפול כבר בחודש הבא אני מקווה ככה. למרות שאני לא "מתה"על לעבור את הטיפול בחורף אבל אין מה לעשות ומקווה לטוב שהלוואי עליי ועל כל בנות הפורום הזה לעבור לפורום השכן של הריון. שיהיה לך שבוע מקסים שרית

11/11/2006 | 22:11 | מאת: גלית

היי בננות מישהי יודעת אולי אם את הגסטון צריך לקחת בשעה קבועה או שזה לו משנה כי אני ממש לא עיקבית. תודה!

11/11/2006 | 22:17 | מאת: דורה

גסטון. הוי. יכולה לכתוב עליו ספר... בקשר לשאלתך- בהחלט יש להזריק באותה השעה. יחד עם זאת ניתן "לפספס" שעתיים קדימה או אחורה. לא קרה כלום אם לא היית במסגרת השעות. מעכשיו תשתדלי יותר. ושוב- בהצלחה! דורה.

11/11/2006 | 22:07 | מאת: גלית

היי בנות שיהיה לנו שבוע טוב עם הרבה בשורות טובות אתמול הייתה ההחזרה וני מקווה שהפעם הכל ילך טוב בע"ה אז נשיקות לכולכן

11/11/2006 | 22:15 | מאת: דורה

שבוע טוב גם לך. מצטרפת לאיחולים שך לשבוע של בשורות טובות! ובהצלחה ענקית לך בעצמך!

11/11/2006 | 22:52 | מאת: נועה מ.

בהצלחה גדולה והרבה אצבעות בהחזק &&&&&&&&&&&&&&& נועה.

12/11/2006 | 00:42 | מאת: בודדה

שבוע טוב ובהצלחהההההההההההההה

12/11/2006 | 00:52 | מאת: פיצי

אני ערה בשעות כאלה וקוראת את כל מה שכולן כותבות . אז .................. שמעתי על החזרה לכן הייתי חייבת להידחף, ולאחל לך שהשבועיים הקרובים יהיו לך טובים שהזמן יחלוף מהר ויביא איתו רק בשורות טובות. שבוע מקסים!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!! :-) פיצי

12/11/2006 | 08:15 | מאת: לי

בהצלחה מהלב ומהנשמה. מחכה לשמוע עוד שבועיים בשורות טובות אמן!

12/11/2006 | 15:31 | מאת: גלית

11/11/2006 | 20:56 | מאת: נמצאת במשקל יתר

דניאל, ראיתי שרשמת שעודף משקל מבטא מחסום נפשי. כיצד ניתן להילחם במחסום הנפשי? האם את אומרת זו מתוך ניסיון עם הנושא.

12/11/2006 | 19:59 | מאת: דניאל

אינני רופאה ואינני מדברת מתוך נסיון. זוהי השקפתי בענין ואני חושבת שהגוף שלנו משקף המון דברים על עצמינו. אני מאמינה מאד בהקשבה לעצמינו בכל דרך שהיא. ככה אני מתייחסת לעצמי, בכל אופן. אני מטופלת בדיקור סיני ויודעת מתוך היכרות עמוקה עם טיפול כזה כי הוא פותר הרבה מאד בעיות פיזיות.אך כמובן שזה סובייקטיבי וכל אחד יכול לראות שונה מה מתאים לעצמו. דניאל.

11/11/2006 | 20:21 | מאת: ג'

אני 10 ימים לאחר החזרה והיום היה סימן זעיר של התחלה של צבע ורדרד . עוד יומיים אני צריכה להגיע לבדיקת דם. אני כמובן אגיע אך האם יש סיכוי בכלל להריון? האם לפתח ציפיות לקראת יום שני או להבין שזהו זה והטיפול נכשל?

11/11/2006 | 20:29 | מאת: ילדת האוקיינוס

שלום לך ג', לא אכחש - סימן ורדרד לקראת הבדיקה הוא לא סימן מעודד בד"כ, אבל חשוב לזכור שהוא עדיין לא מצביע על כך שהטיפול נכשל. בהריון התאומים שלי היה לי דימום (יותר מורדרד) יום לפני הבטא, ולכן למחרת לא הלכתי לעשות בטא כי הייתי בטוחה שהטיפול אכן נכשל. אבל הייתי חייבת לדעת אם להמשיך לקחת תמיכה, אז עשיתי בדיקת שתן והיא יצאה חיובית. למחרת הבטא יצאה 526, ועכשיו התאומים משתוללים בחדרם ולא רוצים לישון... מחזיקה לך אצבעות.

11/11/2006 | 20:52 | מאת: ג'

תודה על העידוד. אני מנסה לעבוד על עצמי שזה שלילי כדי שלא אתאכזב ביום שני ושלכל היותר רק אופתע לטובה . הבעיה שבלי שליטה זה מכניס אותי ל"דאון" אגב, האם אפשר להתחיל מייד טיפול חדש? (זהו טיפול ראשון שלי)

11/11/2006 | 18:28 | מאת: קרן

היי בנות יקרות, אני לפני טיפול הפריה ראשון ואני נורא מפחדת משאיבת הביציות, מהרדמה כללית (אף פעם לא עשו לי הרדמה כללית)... אולי מישהי יכולה לשתף אותי בחוויה שלה? תודה!

11/11/2006 | 19:16 | מאת: ניני

היי קרן, גם אני פחדתי מאד מאד מאדמהשאיבה, בעיקר בגלל ההרדמה. את יכולה לדפדף אחורה לקרוא על הפניקה שלי. אף פעם לא עשיתי קודם הרדמה כללית והייתי בטוחה לגמרי שאני לא אחזור הביתה. קיבלתי פה המון תאורים מפורטים וכל הבנות תארו את זה חד משמעית כחלק הכייפי בטיפול. זה לא הרגיע אותי, ובשתי ההפריות הראשונות התעקשתי על שאיבה ללא הרדמה (יש לי מעט ביציות בכל טיפול). בפעם הראשונה הרגשתי גיבורת על, כאב לי אבל לא זזתי בכלל. הפעם השניה כאבה בצורה כמעט בלתי נסבלת, היו לי יותר ביציות אבל בעיקר כאב לי שהרופא שלי ממש סבל מהסבל שלי (בחיי). החלטתי אז שפעם הבאה עם הרדמה. הגעתי לשאיבה השלישית קצת מתוחה, ואחרי כל ההתארגנות (ניירת, לבישת החלוק הסקסי ונעלי הניילון החייזריות) צעדתי בחשש לחדר ניתוח (ככה קוראים לזה). שכבתי על המיטה והמרדים שם לי אינפוזיה וביקש שאגיד לו כשאני מתחילה להרגיש סחרחורת נעימה. חיכיתי כמה שניות והתחלתי להרגיש סחרחורת. מרוב חרדה לא הייתי בטוחה אם היא נעימה או לא, אז החלטתי לעדכן אותו בכל זאת. התעוררתי בחדר כשהרופא שלי מסביר לי כמה ביציות נשאבו וכו. בעלי אמר שיצאתי מהחדר עם עיניים פקוחות ועניתי לו לעניין. אני לא זוכרת כלום מזה, כנראה מרוב לחץ;) כמי שעברה שאיבה בערות מוחלטת אני יכולה לספר שהחלק הכי מציק הוא דוקא ניקוי הנרתיק שזה ממש טקס ארוך ולא נעים. זה החסך בהרדמה. אחר כך יש את סיפורי מאחורי הקלעים, כל הרופאים המכובדים ומפורסמים נכנסים חופשי לשם ואפשר לשמוע את הריבים שלהם והגחמות שלהם, הם היו בטוחים שאני ישנה כמובן:) ועכשיו ברצינות- מדובר בהרדמה של מספר דקות, לכל היותר 10. את מתעוררת כמו משנת לילה, קצת אפופה, ולרוב מנמנמת שוב קצת. הרופא מגיע ומספר כמה שאב וכו, ואת נחה עוד כשעה ואז מקבלת אוכל ושתיה. עוד שעה מנוחה ואם הכל הסדר הביתה. באמת באמת באמת לא נורא ואפילו די נחמד. וזה את שומעת מהפחדנית הגדולה ביותר בפורום (שעשתה בזמנו טיפולי שיניים ללא הרדמה מפחד דומה!). בהצלחה יקירתי(())

11/11/2006 | 19:26 | מאת: בודדה

היי הדבר האחרון שאת צריכה לפחד ממנו מחר זה ההרדמה. אין פשוט מה לחשוש כי לא מרגישים, נכנסים נרדמים מערים אותך לראות שהכל בסדר (את זה לרוב את לא זוכרת) ואחרי רבע שעה את מוצאת את בן זוגך או מי שזה לא יהי לידך מתוח כל כך ואת סה"כ ישנת חצי שעה אז שיהיה בהצלחה :)))))))

11/11/2006 | 18:02 | מאת: זיו הילה

הודעתך נמחקה. נא לא לפרסם כאן מודעות פרסום משום סוג, תודה, מנהלות הפורום

11/11/2006 | 23:05 | מאת: &&&&

11/11/2006 | 17:30 | מאת: בודדה

אני יודעת שכבר ניסיתי לעלות את הנושא פעם אחת והתגובה הייתה שזה נושא מאוד רגיש. וכן אני יודעת גם אצלי אני עליתי המון במשקל ולא מצליחה להוריד. רק עכשיו אחרי חודש של הפסקה מתחיל לחזור לי הטעמים הרגלים של מה שאהבתי תמיד לאכול ולא הכל כמו בזמן הטיפולים, משמעת עצמית והורמונים לא הולכים יחד אני די משתגעת אז חפשתי משהו כימי כי ממש לא נוח לי ומפריע לי (אני זקוקה לגוף שלי במצב טוב לעבודה) בקיצור ניסיתי כדורים אבל לא מצאתי משהו מומלץ לתוך התהליך שאנחנו עוברות אז אם יש מישהי שיכולה לעזור לי ולהמליץ על משהו שמותר ועוזר כי אני ממש מתוסכלת ולא חסרות לי סיבות כמו שאתן יודעות המון תודה

11/11/2006 | 17:52 | מאת: דניאל

היי, אין לי מוצר שאוכל להמליץ לך אבל יש לי עצה: אולי תנסי לחזק את הגוף שלך באמצעות טיפול אלטרנטיבי, שיאזן אותך מכל בחינה שהיא? ניתן לעבוד על משקל גם בדיקור וזו צורה מאד בריאה של טיפול. אני גם חושבת שמשקל הוא תוצאה לא רק של מזון ואכילה לא מבוקרת (גם אבל לא רק). אני חושבת שמשקל משקף מחסום נפשי. ואני הייתי מנסה בכל מחיר להלחם על פריצת המחסום הזה. הכי חשוב שתרגישי טוב עם עצמך! באהבה דניאל

11/11/2006 | 19:21 | מאת: בודדה

תודה על התגובה אני יודעת שיש משהו במה שאת אומרת אני יודעת שהכל בה מחסימות גם לסיבה שבגללה אני פה זה חלק מהחסימות. אך לצערי הרב אין לי אפשרות כלכלית לטיפול נוסף, אני מטופלת בפוריות ומקבלת טיפול תומך ואין לי תקציב לדיקור או מה שזה לא יהיה אבל תודה דניאל שבוע טוב

11/11/2006 | 20:38 | מאת: ילדת האוקיינוס

הנושא שהעלית אכן רגיש - גם אצלי, ואני כבר מודה שאני עצמי עליתי במשקל במהלך הטיפולים ולא הצלחתי למצוא דרך לשלב בין דיאטה - או אפילו רק הרגלי אכילה נכונים ומתונים - לבין הטיפולים וכל הכרוך בהם. מה לעשות שכשהגוף כל-כך איכזב אותי לא מצאתי בתוכי את תעצומות הנפש להיות טובה אליו ולתת לו חיטה מלאה וירקות טריים ובמקום זה הטבעתי יגוני, שוב ושוב - בחפיסת שוקולד ממולא? אז מי אני שאתן לך הרצאה על הרגלים טובים... לגבי תרופות להרזיה - אני לא מתמצאת בהן, למען האמת גם לא ממש מאמינה בהן. צר לי שלא נתתי לך שום מידע שימושי - רק רציתי שתדעי שבניגוד לשם שבחרת לך - את לא בודדה....

11/11/2006 | 21:00 | מאת: נועה מ.

אני יודעת שלא פייר לבוא ולספר לך את הצד שלי, אבל אני דווקא כן רוצה, כי אולי זה קצת יעזור, וקצת יעודד אותך לצעוד בדרך הנכונה, ואם אוכל גם אשמח מאד מאד לעזור לך. כל חיי בערך, ספגתי חינוך לתזונה נכונה וספורט גם מהבית וגם מעניין אישי שלי. מעולם לא הייתי עם משקל עודף, אבל נהייתי פאנאטית לכיוון השני בכל הקשור לאיזון הגוף. אני יודעת ששום קיצוניות אינה טובה, לא לכאן ולא לכאן, אבל כשהבנתי שאני נכנסת למסכת טיפולים, החלטתי אפילו להקצין את דרך חיי, ולהתייחס למסע שלנו כאל ניסוי רפואי. לראות מה יעשה לי טוב, מה יקל עלי, ומה יעזור לי להתמודד עם כל הקושי הגופני והנפשי. אז הלכתי וחקרתי עוד ועוד על כל נושא התזונה, תוך כדי טיפולים, והגעתי לרמות קצת קיצוניות (בהחלט פסיכיות ופאנאטיות) של ניקוי הגוף מכל מרכיב מזון רע שהוא. כל זאת כדי לנסות ולהקל על גופי ולו במעט להתמודד עם הטיפולים. למה אני כותבת לך את המגילה הזו? כי גיליתי שכל ניואנס קטן שהוספתי, שינה ועזר לי מאד מאד. החל מויטמינים ודרך מזונות שונים ופעילויות למיניהן. לא אגיד לך ללכת בדרכי, כי אני מודה ומתוודה שהגזמתי. אבל צעד צעד, אפשר לעשות ולנסות לשפר, כי כל יום, תרגישי איך הגוף מחזיר לך תודה. גם אם תתחילי מהדברים הקטנטנים, תוכלי לאט לאט להתקדם גם ליותר גדולים, בעיקר כשתראי את התוצאה. מאד מאד מאד מקווה שלא תפני לדרך תרופות הפלא, כי על אלו גופך לא יכיר לך תודה בטווח הארוך יותר. אם תרצי, אנסה לעשות כמיטב יכולתי לעזור לך, לייעץ, לתמוך, בכל אשר אוכל, כדי לעזור לך להתחיל לצעוד בדרך בריאה יותר וטובה יותר. מכל הלב, נועה.

12/11/2006 | 00:39 | מאת: בודדה

היי נועה תמיד סבלתי מעודף מישקל ואני נלחמת בזה שנים והאמת שהיגעתי לתוצאות טובות ודי הצלחתי לשמור. כשהפסקתי לעשן לפני כארבע שנים ידעתי שאני "אשלם" מחיר במשקל והייתי מוכנה לכמה קג נוספים וחיים נקיים מנקוטין, וכך היה ואחרי זמן מסויים הורדתי גם אותם. ועכשיו בתחילת הטיפולים בהתחלה נלחמתי וכולם אמרו לי תשחררי את צריכה לתת לגוף שלך את מה שהוא צריך אז תשלמי שוב מחיר ואחרי הלידה תעשי דיאטה רצינית ומה היה יותר קל ממלכת עם זה, אבל הפעם המחיר גבוה מידי ואני מרגישה שזה פוגע בי ומפריע לי ואני לא מאמינה גדולה בקסמים אבל זקוקה למשהו שיעזור לי להתחיל אני בטוחה שאם אני אקבל עזרה אני ימשיך לבד. בכול מקרה עוד לפני שכתבתי היום ידעתי שמחר זה יום חדש שבוע חדש ואני מתכננת להתחיל שינוי אז אם יש לך טיפים את מוזמנת לתת לי אני מקווה שאני יעמוד בזה עכשיו הפסקה זה יחסית יותר פשוט. שבוע טוב

12/11/2006 | 23:16 | מאת: בודדה

תודה שיהיה בהצלחה בשאיבה אני פה אחרי שהכל יעבור בשלום ושוב המון הצלחה

11/11/2006 | 10:03 | מאת: דניאל

אני מחבקת אותך חזרה.......(כיף להתחבק עם בנות כמוכן פה בפורום) ((((((((((((((((())))))))))))))))))))))))) את צודקת שזה מאכזב למרות שהכינו אותי נראה לי שהיום אני יותר עצובה מאתמול מקווה שזה יחלוף לי במהרה מתה עליייייךךךך!!!!!!

11/11/2006 | 20:47 | מאת: נועה מ.

כדי לשלוח לך עוד חיבוק, (עוד יחשבו עלינו פה שהיינו צריכת להיות במצעד בירושליים - דורה לא הלכת???) ולענות לך על למטה, שכבר ממש כבד לי וקצת כואב, ומזל שלא שמו לי ת'ביצים בסל אחד אלא בשניים, כי הן היו מתפצפצות! מהפה שלך לגוזלים - שישמעו ושיהיו יפים וטובים! לילה טוב ושבוע נפלא, ויהיה פסדר! נועה.

11/11/2006 | 22:01 | מאת: דורה

ככה זה. יכולים להכין אותך, אבל ללב יש תוכניות משלו... מקווה שהיום העצוב נגמר ושמחר יתחיל יום קל יותר. ובכל מקרה- את מוזמנת להתחבק איתי ת מ י ד . נחמד ונעים וגם יותר קל ככה. חוצמיזה- גם אני מתה עלייך!!!!!!!!!!!!! ההדדיות מוחלטת! *נועהל'ה, לא חראם עליי? למה לי לחטוף מכות מהשבאב המשולהב של מאה שערים? יותר נעים לי בבית...

11/11/2006 | 22:51 | מאת: נועה מ.

בקצת מכות אחותי? קצת עניין, לגוון, לא רק זריקות ופתיחות רגליים! :-) ההורמונים שלי קצת עלו לי עם השתן לראש... ת'סלחי לי :-) לילה, נועה.

11/11/2006 | 09:37 | מאת: לי

היי בנות יקרות שלי, רגע האמת הולך ומתקרב. היום פעם אחרונה מנוגון ודקא, מחר אוביטרל ויום שני שאיבה. וואהו אני מתרגשתתתתתתתתתתתתת. אבל גם קצת מפחדת. תנו לי בבקשה טיפים ליום השאיבה (מה צריך, איך צריך וכו' תודה!

11/11/2006 | 09:45 | מאת: לי

אתמול עשיתי בדיקות ונצפו שני זקיקים בגודל 16 ועוד כעשרה בגודל בין 12-15. ששאלתי את הרופא אם הזקיקים מספיק גדולים אז הוא טען שעד יום ראשון הם יהיו מספיק גדולים ולא צריך לעשות בדיקות נוספות ביום ראשון. מה אתן אומרות על זה? האם זה קשור גם לבדיקות דם? תודה למי שתענה!!!

11/11/2006 | 12:14 | מאת: ריקי

הי ליקוש' אין מה לדאוג הכל בסדר ומה שהרופא אמר זה נכון עד לשאיבה כולן גדלות כמו שצריך לגבי השאיבה את צריכה 6 שעות צום לפני יתקשרו אליך מאסותא ויסבירו הכל מחזיקה אצבעות חזק חזק נשיקות וחיבוקים אהובתי ריקי

11/11/2006 | 09:51 | מאת: דניאל

היי, אז יום השאיבה מגיעה סוף סוף, הא? מעולה. אז מה צריך: טפסי 17 למיניהם, להיות בצום מיום א' בחצות. (לא מים, אוכל ולא מסטיק). בעל- מצרך חשוב את יודעת... תביאי תיק או שקית לשים את הבגדים להוריד תכשיטים, עדשות מגע (וגם תמיד מבקשים להגיע בלי לק). והכי חשוב שני טון של רוגע! בהצלחה, תעדכני דניאל.

המשוער לשאיבה. בהצלחה גגגגגגגגגגדדדדדדדדדדדדדדדווווווווווווווווווווווולללללללללללללללהההההההההההההה מחזיקה לך אצבעות.

11/11/2006 | 16:41 | מאת: ניני

אופטימיות וחיוכים, זה מה שאני מציעה לך לקחת איתך, נוסף על בעלך ומשהו מתוק לאחרי}{}{}{ זכרי שהצום מלא לגמרי, לא מים, אפילו לא טיפה, והכי קשה- בלי מסטיק!!! כדאי להגיע חצי שעה לפני המועד שנקבע לך לצורך סידורים בירוקרטיים. בהצלחה ממוש((()))

11/11/2006 | 20:42 | מאת: נועה מ.

טוף, אני אחמם לך את המיטה מחר, לקראת יום שני :-) כמו שכבר כולן כתבו לך, הרבה רוגע, חיוכים, וכמובן גם התרגשות (זה גם נחמד להתרגש לא?), יעבירו לך הכל בצ'יק. יש קצת סחבת של רישום, עד שהאחיות מקבלות אותך (מודדים חום ולחץ דם), מתלבשים, (תביאי כפכפים, או נעלי בית לרדת מהמיטה אחרי כדי לעשות פיפי...), ומחכים בתור לחדר ניתוח. לשם את מגיעה בהליכה, משם, בשינה מתוקה! אספר לך מחר בלילה מאוחר אם הוסיפו ג'קוזי לחדרי ניתוח של אסותא או לא :-) (הם היו בשיפוץ...) נשיקות מצלצלות, והצלחה ע-נ-ק-י-ת!!!!!!!!!!! אה, ונראה לי שאין חשש, הזקיקים שלך מוכנים יפה יפה ליום שני! נועה.

11/11/2006 | 22:13 | מאת: דורה

אהה! אז עכשיו אני רואה שאת תכף כתף בשאיבה! ניפלא! עצות חכמות וכבר יעצו לך פה. כל מה שנותר לי הוא לאחל לך הצלחה ענקית, יקירתי. איזה כיף! יום השאיבה הוא יום חגיגי! מחזיקה לך אצבעות חזק חזקקקקקקקקקקקקקקקק. דורה.

12/11/2006 | 00:58 | מאת: פיצי

הי לילוש, כבר אמרו הכול אין לי מילים- רק להגיד לך שזה יעבור מהר יותר משאת חושבת, ושיהיה המון המון המוווווווווון בהצלחה! פיצי!

11/11/2006 | 09:34 | מאת: לי

נועה יקרה - מה קורה עם המשך הטיפול? דורל'ה יקרה - אני שמחה לשמוע שאבא שלך מרגיש יותר טוב. מאחלת לכן שבת שלום ובשורות טובות. אוהבת - לי

11/11/2006 | 20:44 | מאת: נועה מ.

אז הבוקר אוביטרלטי, בשעה טובה, מחר ב 17:30 אני נשאבת, בן זוגי ב 13:30! זהו זה. כבר כבד לי לסחוב.... לילה פז, נועה.

11/11/2006 | 21:52 | מאת: דורה

תודה, תודה יקירתי. באמת הקלה אדירה! ומה שלומך?

ומפנימה. אני יודעת על עצמי הרבה דברים. אני יודעת שתמיד קשה לי שום דבר לא הלך בקלות לא בלימודים לא בתארים. אם זה 98 אני מתאבלת שזה לא 100. כן יש בעיות. הייתי בכמה טיפולים ולא מצאתי את המתאימה. ובאמת באמת אין לי כוחות וסבלנות אבל כמו שכתבתי אני מפנימה ונראה.. אולי...

11/11/2006 | 09:27 | מאת: לי

מיכלי יקרה, בוקר טוב ושבת שלום. גם אם הדברים הולכים קשה ובסוף מגיעה ההצלחה זה מה שחשוב. את צריכה להסתכל על זה מנקודת מבט כזו שלמרות שהיה קשה את הצלחת ובדרך זו להתחזק. תאמיני לי שגם דרכי בחיים אף פעם לא הייתה קלה, אבל למרות הכל החיים יפים וצריך להסתכל קדימה ולהתמודד. אל תתני למחשבות השליליות להשתלט עלייך!!! מחזקת את ידייך מפה ושולחת לך אנרגיות חיוביות להמשך ורוד. חיבוקים ונשיקות ממני לי

11/11/2006 | 08:02 | מאת: דניאל

מה זה DAEH. אשמח מאד לדעת.

11/11/2006 | 09:19 | מאת: לי

היי דניאלי הצטערתי לשמוע שהפעם זה לא הצליח. מחזקת את ידייך להמשך. אני בטוחה שמצויים בך הכוח והאמונה להיות אמא. איתך לאורך כל הדרך. אוהבת- לי

11/11/2006 | 10:21 | מאת: נורית

http://nashim.sheba.co.il/102/156.htm אני משתמשת כבר כ- 3 חודשים. עדין לא יודעת אם יש תוצאות>>> כי בשלב זה עדין לא עמדו במבחן אמת ולי לא ידוע בעיות בשחלותי. אני לוקחת אותם בחזקת לא יעזור לא יזיק. בהצלחה.

11/11/2006 | 10:29 | מאת: לי

איך מתקדם עניין הטיפולים? מחכה לשמוע ממך. שבת שלום!

11/11/2006 | 10:35 | מאת: דניאל

תודה על המידע איפה אפשר לקנות את זה? כמה זה עולה? צריך מרשם רופא?

11/11/2006 | 16:34 | מאת: ניני

דניאל יקירתי, DHEA הוא פרוהורמון כלומר אחראי ליצור הורמוני מין (טוסטסטרון אצל גברים, אסטרוגן אצל נשים). בנוסף הוא מביא להגברת יצור של הורמון גדילה. השימוש המקובל בו בשנים האחרונות היה אצל ספרטאים לצורך העלאת מסת השריר, ולאחרונה כתכשיר ניו-איג'ינג. מאחר ומדובר בתוסף מזון אין לגביו מחקרים רפואיים ממשיים. לפני מספר שנים רופאים בארה"ב העלו סברה כי שימוש בדא"ה במינונים מסויימים יכול להביא לפעילות שחלתית מוגברת בקרב נשים שאותרה אצלן ירידה ברזרבה השחלתית. המחקר הרציני שנעשה עד כה היה בקבוצה קטנה מאד (45 נשים) בגילאי 30-41 עם FSH סביר מאד (9.5), אבל התגובות הטובות הביאו לחשיבה שיש פה תגלית. לפני שנה פרופ' משיח חזר מכנס גדול בחו"ל והיה נפעם מהתוצאות, מי שערך את הניסוי הוא קולגה וחסר שלו שמאד מאמין בדא"ה. למרות זאת אין המלצות מפורשות ליטול את התכשיר כיוון שאין כאמור תמיכה מדעית מספקת ממחקרים. אישית אני מכירה מקרה של הצלחה גדולה מאד אצל אשה צעירה ממני (בת 30) עם רזרבה שחלתית נמוכה ותגובה ירודה לטיפולים (0 צמיחה לפני דא"ה), 10 ביציות מתוכן 9 הפריות לאחר 5 חודשי נטילת התכשיר (מינון 75 מ"ג ליום). מקרה אחר לא הביא לשום שינוי אצל חברה טובה שלי, שסובלת ככל הנראה מכשל שחלתי והיא נאלצה לעבור לתרומת ביצית. לגבי, אני לוקחת את התכשיר כמעט 3 חודשים נטו (4 ברוטו), יש לי הרגשה שזה יכול קצת לעורר את המערכת אבל אני לא יודעת את זה בברור. אני מציעה שתדברי עם הרופא שלך, הרופא שלי המליץ לי לקחת את זה והוא שואל כל פגישה אם אני לוקחת, על אף שהוא בעצמו מגשש באפלה בעניין. בהצלחה ממוש((()))

11/11/2006 | 16:43 | מאת: דניאל

וואלה.... תודה רבהההה על המידע, אני באמת אשאל את הרופא שלי על אף שאין לי בעייה בייצור ביציות. יש לי תגובות טובות תמיד. הבעייה שלי היא באיכות העוברים ושהם לא נקלטים. תדה את מקסימה. דניאל

10/11/2006 | 19:02 | מאת: ריקי

שלום אהובות שלי אני קוראת כאן כל מה שקורה לכל אחת ואחת כאן, פשוט נפאמת מהחום והאהבה של כולן כאן, בעזרתכן עברתי בקלות יותר את הטראומה שעברה עליי. למי שלא יודעת - לפני חודשיים נקלטתי להריון בפעם הראשונה אחרי שנה וחצי של טיפולי הפריות IVF ובהפריה ה-5, היה לי הריון תוך רחמי וחוץ רחמי ביחד - זאת אומרת הריון תאומים שלא נקלט, לצערי נותרתי עם חצוצרה אחת והריון כפול שלא הצליח. אני כבר שבועיים אחרי זה ומרגישה הרבה, הרבה יותר טוב ואפילו כמו חדשה. ביום ראשון אני חוזרת לעבודה אחרי שבועיים מנוחה בבית, החתכים מהניתוח עדיין לא עברו לגמריי - אך מחלימים יפה מיום ליום. בקיצור, עברה עליי תקופה לא קלה ואני מתכוונת עכשיו לנוח חודשיים מטיפולי IVF ורק אז לחזור לטיפולים. אני בטוחה שבפעם הבאה אני אנצח בגדול את כל זה אני כותבת כי אני רוצה פשוט להודות לכן על שאתן כאן בשבילי כל הזמן ובשביל כל אחת כאן בפורום. יום יבוא וכולנו ננצח בגדול תודה לכן על הכל נשיקות חיבוקים והמון אהבה שלכן ריקי

10/11/2006 | 23:23 | מאת: ניני

תודה לך, על הכוח, הנחישות והאמונה שאת מקרינה על כולנו. אני מאחלת לך הריון תקין מלא ומשעמם בקרוב מאד}{}{}{

11/11/2006 | 00:04 | מאת: נועה מ.

ריקי'לה, מדהים כמה כח יש לאהבה, אה? אם רק כל העולם היה חשוף למאית או עשירית ממה שאנחנו מרעיפות כאן, אולי היה הכל נראה אחרת? תודה ל-ך!!!!!!!! שאת כל כך אמיצה, חמה ואוהבת, ומעוררת השראה גדולה לכולנו! נשיקות גדולות, ואוטוטו את עם תינוק בריא ויפה על הידיים! אוהבת, נועה.

11/11/2006 | 00:32 | מאת: דורה

היי מתוקה, ראיתי את מה שכתבת לי ואני כותבת לך כאן. אז קודם כל- תודה על האיחולים והברכות להחלמת אבא. כמו שכתבת, את מכירה את זה באופן אישי וזה אכן לא פשוט. ואת, יקירתי, תרגישי טוב! תחלימי ותני לגוף שלך להתחזק! הנפש שלך חזקה ומלאה אור ואני בטוחה שההריון וההורות יגיעו במהרה. כמו שהתחזקת פה חיזקת גם רבות. בכוחות שלך, בראייה האופטימית שלך ובחום שאת מעניקה. שולחת לך איחולי החלמה מהירה והמון חיזוקים, שלך, דורה.

ואופטימית. הרבה יותר ממני. שיש לי כבר ילדים. מחזבקת אותך ומחזקת אותך.

11/11/2006 | 09:29 | מאת: לי

אני מאושרת לשמוע שאת מתאוששת וממשיכה הלאה. בהצלחה בהמשך אהובתי.

11/11/2006 | 09:53 | מאת: דניאל

כל יום חדש הוא הצעד הבא לקראת היום הנכסף! מצוין שאת לא נשברת וממשיכה במבט כזה טוב על התהליך. אין ספק שתצליחי דניאל

12/11/2006 | 00:41 | מאת: פיצי

היי ריקי יקרה! אני עקבתי אחרי הסיפור שלך , את אמיצה מאוד ויש לך כוחות שהלוואי על כולם. חזרה נעימה לעבודה, מחכה לשמוע רק בשורות טובות. זה מגיע לך הכי בעולם!! פיצי!

10/11/2006 | 15:04 | מאת: שושנית

שאלה: האם אירוקיקבוקס וטיפולי פוריות יכולים ללכת יחד? זו הפעילות הגופנית היחידה ממנה אני נהנית ולכן מצליחה להתמיד בה. שלא לדבר על היתרונות הרבים שיש לפעילות הזו בכך שגורמת לי להשתחרר מכל הרגשות השליליים... הקפיצות יכולות להפריע לטיפולים להצליח? אני אוחזת בטיפולי IUI.

10/11/2006 | 16:19 | מאת: נועה מ.

אני פה מאלה שמכורות לספורט, אבל לשחיה ויוגה. אומרים שקיקבוקסינג קצת מוגזם לטיפולינו. די הגיוני אולי להפחית בקפיצות ולשחרר אנרגיות בספורט טיפה יותר עדין? אפילו בשחיה אני מפחיתה לקראת שאיבה ואחרי החזרת עוברים... בהצלחה, נועה.

10/11/2006 | 16:32 | מאת: ניני

היי שושנית, מאחר ואין שום הוכחות מחקריות לפגיעה גופנית כתוצאה מספורט הנטיה היא להמליץ לעסוק בפעילות פיזית רגילה לאחר החזרה אולם להימנע מפעילות שיש בה זעזוע לגוף ואפשרות לחבטות. אני חושבת שרק את יכולה לדעת כמה זה נכון לספורט שלך, אולי שווה למתן קצת לאחר החזרה.. בהצלחה!

11/11/2006 | 18:15 | מאת: שושנית

אני לא ב- IVF עדין (מקווה גם לא להגיע לזה) אני עושה IUI. האם הדברים שכתבתן רלוונטיים? תודה ושבוע טוב שושנית