פורום פוריות חברתי - תמיכה

שלום וברוכים הבאים לפורום החדש שלנו. אי-פריון הוא מחלה שאחד מכל ששה זוגות סובלים ממנה, ובכל זאת היא כנראה המחלה היחידה שהסובלים ממנה יזכו לשמוע מסביבתם הערות בנוסח: "זה הכל בגלל הלחץ. רק תרגעו ותכנסו להריון" או "מה, צריך ללמד אתכם איך לעשות את זה?" – תוך קריצה מבינה-עניין. במדינה בה "פרו ורבו" הוא לא רק ציווי דתי אלא אתוס לאומי של ממש, הסביבה מצפה מאיתנו להתחיל למחרת החתונה להרות וללדת ילד בכל שנתיים עד שנמלא את מכסת הילדים המקובלת במגזרנו (שניים או שנים-עשר) ומתעניינת במצב הרחם והשחלות מבלי להסס לשאול אם גודל לנו כבר משהו שם בפנים, ואם לא - מדוע. לא יפלא, אפוא, שאי-הפריון מקבל משקל רגשי נוסף על זה שקיים כבר ממילא - הכמיהה לחבוק כבר תינוק, המלווה בתחושות קשות של כשלון ובגידת הגוף, אובדן שליטה, עצירת החיים, קנאה, אשם ותסכול. ומעבר לכל - תלויה מעל הראש בכל רגע נתון עננה כבדה של עצב עמוק שלא מאפשרת להנות באמת מהחיים הנעים במעגל מייאש מחודש לחודשו – ולצידה השאלה הגדולה: מתי הסיוט הזה כבר ייגמר? אני הייתי שם, במשך כמה שנים טובות. מעקבי ביוץ שלא נשאו פרי פינו את מקומם למסלול המלא של טיפולי הפריון: בדיקות, איקקלומין, הזרעות, זריקות ולבסוף הפריות מבחנה. החודשים שחלפו הפכו לשנים, ותשובה שלילית אחת רדפה אחר חברתה. אפילו תשובה חיובית ראשונה שהרימה אותנו למחוזות של אושר נשגבים התחלפה במהרה בנפילה קשה וכואבת כאשר ההריון הסתיים, לדאבוננו, בהפלה מוקדמת. בסופו הטוב של הסיפור ציפה לנו זוג תאומים מתוקים ומקסימים, אך הדרך הקשה הזו לא נשכחה, על כל קוציה ודרדריה. והנה אני כאן, על מנת לחלוק איתכם את נסיוני העשיר, לצערי, מזווית מבטה של מטופלת פריון לשעבר. את הידע הרפואי בנושא הפריון תקבלו מהפורום השכן של פרופ´ זיידמן, אבל כאן תוכלו למצוא תשובות לכל השאלות האחרות שמציקות לכם: • איך שומרים על שפיות בכל התקופה הזו? • כיצד משלבים טיפולים וקריירה? או: האם החיים חייבים להעצר? • מה אומרים לסביבה? למי מספרים על הטיפולים? • כיצד (והאם) שומרים על קשר עם חברה שהרתה חודשיים אחרי החתונה ושנתיים אחרי שאנחנו התחלנו לנסות, והאם ניתן לפרגן לה מכל הלב? • איך מתחמקים מברית המילה של האחיין מבלי להסתכן בנידוי משפחתי? וכל שאלה נוספת שתעלה בהקשר הזה, כמובן. ובעיקר, הפורום נועד להעניק אוזן קשבת שבאמת מבינה, כתף לבכות עליה ויד חמה שתאחז בידכם עד ליום בו תגיעו גם אתם לסופו של המסע, בו תראו את המראה היפה ביותר בעולם – הבהוב מרצד על מסך האולטרסאונד המצביע על ליבו הפועם של האוצר החדש שלכם הנובט בקרבכם. ברוכים הבאים לשהות קצרה מהסיבה הנכונה! לכניסה לחצו - פורום פוריות
14651 הודעות
9574 תשובות מומחה

מנהל פורום פוריות חברתי - תמיכה

10/11/2006 | 14:17 | מאת: דורה

אלור, אז מה אמר הפוחלץ? ספרי נא. אבא חזר אתמול הביתה! היום הוא ואמא נסעו לאיזה מלון סיעודי שקופ"ח מממנת למי שעבר ניתוחים קשים. נהדר. שינוחו קצת. גם אמא, שכבר נפלה מהרגליים. בעניין הדורלקס- ניפלא! כמעט כל שיבוש מתקבל אצלי בברכה. [כבר קראתי לעצמי כאן-(איז?)דורה (דנקן)]. הנה עוד אפשרויות- דיאדורה, דאודורהנט, פנדורה (יו, זה דווקא איום! לא מרשה), כמובן- דורלקס, ונגמרו לי הרעיונות בינתיים. תמשיכי להפחיד את הזקיקים שלך שלא ישתוללו יותר. תשתמשי בי בתור המקל. אין בעייה. אני אכן אדם מפחיד מאד וכדאי להם להזהר ממני! נשיקות וסו"ש שוס! דורה.

10/11/2006 | 16:17 | מאת: נועה מ.

על זה לא חשבת אה? היה מועדון צלילה בחוף דור שקראו לו ככה! ובכן, מיסטר Z, הבין שצריך לתת יותר הסברים: אמר שכן, הוא לא ציפה שאגיב כך. חשב שאוריד פרופיל עם הורדת המינון המגוחכת - אבל הופתע לראות שעדיין קוריצה שמי. שאלתי אם יש כאלה שנותנים להן 75, אמר נדיר, אחת יש לו, אבל היא יצרה פחות מדי. בסה"כ הוא לא רצה לתת לי מינון יותר נמוך, מהחשש שלא יהיו מספיק ביציות, בעיקר בגלל שבן זוגי עובר TESA - שאיבה. ההליך אצלו בעל סיכונים יותר גבוהים משאיבת ביציות, ולכן רוצים להשיג יותר מפחות. הוא מבחינתו העדיף "להאכיל" אותי ולקבל באזור 20 עם אפילו 10 או פחות הפריות מאשר 10 ביציות עם 5 הפריות. מה שהוא עדיין לא הבין, ולא מבינה למה, זה שאם מורידים כל פעם, ועדיין אני מגיבה באותה כמות ואפילו יותר, למה הוא חושש שב 75 אני אתן 10 או פחות? לא משנה, הוא לפחות הודה במילים שאכן לא ציפה לתגובה שלי שוב בכזאת רמה... נוסף לכל האסטרדיול שלי טיפס ל 2,800 שזה גבוה, שזה אומר שוב סכנת גירוי יתר והתנפחות. אוי ויי זמיר. הלילה שום הזרקות, מחר בבוקר אוביטרל, ראשון שאיבה. תפילות, כולי מלאה. שיגמר בזאת הפעם. שמחה כל כך לשמוע שאבא ואמא נופשים להם, שתהיה החלמה מ-ל-א-ה לשניהם! ושבת נהדרת, אוהבת, נועה.

10/11/2006 | 18:54 | מאת: ריקי

דורה, אני מאד שמחה לשמוע שאבא מתאושש לאט לאט ושעכשיו הוא ואמא נוסעים לנפוש, אכן מגיע להם לנוח ולהרגע מהכל, לפני 6 שנים אבא שלי עבר אותו דבר ולכן מאד הבנתי ללבך כששמעתי על אביך, העיקר שיחלים וירגיש טוב. מאחלת לך שבמהרה תקבלי פיצוי על כל התקופה הקשה שעברת. נועל'ה אהובתי, אוי זיידי, זיידי, מתאים לו כל התשובות שהוא נותן, כל כך מתאים לו אני מאד מבינה אותך ומאד שמחה שאת עומדת על שלך ולא מוותרת מחזיקה לך אצבעות הכי חזק שאפשר ואפילו יותר שהפעם זה הפעם נשיקות וחיבוקים והמון המון אהבה ריקי

11/11/2006 | 00:27 | מאת: דורה

אקווה דורה... לא הכרתי. אני צוללת למיטה, צוללת לספר, צוללת לעבודה, וזהו. שאני אצלול בים כדי שכל הדגים האכזריים האלה ינשכו אותי? השתגעתי? ולמה שחשוב- זיידמן נשמע מנומק היטב. ואותי הוא הצליח לשכנע (תודה רבה לי באמת). מה גם שמחר פקודת אוביטרל! שאיבה בראשון! יו! מאחלת לך מכל הלב, יקירתי- הצלחה ענקית ומוחצת! שלך, דורה.

10/11/2006 | 13:16 | מאת: דניאל

היי, חזרתי עכשיו מהשאיבה של המחזור הטבעי. הזקיק היה ריק. אין מה להחזיר. מראש הוזהרתי לגבי התסריט הזה שיכול להיות שלא תהיה ביצית. בכל מקרה, לפי מה שהבנתי זה דבר נפוץ בביוץ טבעי ולא אומר כלום על איכות הביציות שלי. אני אעבור שוב עוד מחזור טבעי בטיפול הבא. אני בסדר... מעבר לזה שלא מצאו לי ורידים המון זמן להרדמה וכל הידיים שלי מחוררות עם סימנים כחולים. לוקחת נשימה....... עכשיו זה שלב הדיכי.. ביי, דניאל.

10/11/2006 | 13:47 | מאת: ניני

תחושה קשה כל כך..אני כל כך מאחלת לך שזו האכזבה האחרונה(((()))) נוחי לך, תני לדיכי את המקום שלו ואחר כך שלחי אותו לדרכו ו..יאללה מלחמה}{}{}{

10/11/2006 | 13:55 | מאת: דניאל

מה יהיה??? מישהו יכול להגיד לי??? תספרי לי משהו מעודד..

10/11/2006 | 13:59 | מאת: דורה

אויש, יקירתי, כל כך מאכזב. אז מה אם אמרו שזה עלול לקרות. זה בכל זאת מאכזב כל כך. שולחת לך חיבוקים ומקווה מאד שהטיפול הבא יניב את הביצית שתישאר! ((((((((((((((((((())))))))))))))))))))) דורה.

10/11/2006 | 17:28 | מאת: גלית

היי לי קוראים גלית מצטערת אבל אם תוכלי להסביר לי מזה שאיבה מהמחזור הטיבעי? בזמנך הפנוי גם את מטופלת של ד"ר זיידמן?

10/11/2006 | 14:00 | מאת: שושנית

כל הכבוד לך! את נשמעת חזקה. אני משתתפת איתך בצערך ושולחת לך חיבוקים. הלוואי וזו תהיה האכזבה האחרונה. תעסיקי את עצמך במשהו להרבה שעות כך שלא תשקעי בדיכי עמוק מדי. זה מה שעוזר לי בתקופות הקשות. ביי שושנית

10/11/2006 | 15:48 | מאת: נועה מ.

((((((((חיבוק)))))))) גדול קודם כל. ואולי מזל שזה היה בביוץ טבעי ובלי הורמונים וגועל.... אבל בכל זאת זה לא ממש מוריד מהציפיות :-( מצטערת איתך, אבל מקווה שהזקיק הבא יהיה עולם ומלואו! (הלוואי שיכולתי לתת לך כמה מהתבנית שלי....) נשיקות, נועה.

בפעם הבאה זה יצליח את תראי אוהבת ריקי

11/11/2006 | 09:59 | מאת: דניאל

היי תרנגולת קטנה וחמודה......(-: איך הדגירה? בסוף ייצאו לך מלאנתאלפים אפרוחים מתוקים.. תודה על "הצעתך" הנדיבה בהחלט.....רציתי לספר לך שגם לי יש נטייה לייצר המון ביציות כשאני מקבלת את הגירוי... הפתיע אותי קצת (למרות ההכנות מהרופא) שהפעם לא התחשק לביצית שלי לגדול. נראה לי שהיא התבלבלה... אני מאמינה בכל זאת שטיפול טבעי שה מה שהגוף שלי צריך. (נראה לי שזה הפרוטוקול שאני אבקש להשאר איתו ובתקווה שלא בהרבה נסיונות) תמשיכי לעדכן דניאל

אתן יודעות שאני יותר משנה פה בפורום. עוד כרק ילדת היתה מנהלת. אני זוכרת את זה פשוט כי לפני שנה הלכתי פעם ראשונה לשולמן. טוב לא משנה. אני החלטתי לעזוב את העניין ההוא בי-ם. גם בגלל הכסף שזה נראה לי ה-מ-ו-ן . ובכל זאת קיבלתי ייעוץ. הוא המליץ לעשות עוד הפרייה ולא להוציא את החצוצרות. רק בגלל שבשני המחזורים של ההפריה נכנסתי פעם אחת להריון. אם זה לא היה קורה הוא היה ממליץ להוריד. יש לי תור ביום שני לשולמן לקבלת פרוטוקול חדש. הוא עדיין לא יודע שאני לא רוצה להוריד החצוצרות. זה יהיה הטיפול השלישי שלי וקופ"ח נותנת רק 7 טיפולים לילד שלישי. בעוד שבועיים בדיוק אני בת 36 וזה גם מדכא אותי. ניני שלא תחשבי שאני לא שומעת את מה שאת אומרת שאולי כדאי שאלך לטיפול. אני יודעת . תראי אני עובדת-סוציאלית. עובדת בעיקר עם עבריינים - האמת שאין לי כוחות לטיפול בעצמי. וכנראה אני לא רוצה - עדיין - אין לי הזמן וגם לא הכסף כרגע להשקעה הזאת. הכל הולך על הטיפולים, החוגים, הצהרונים, הבית ספר והגן. ואני יודעת שאני לא בסדר. אבל אני חזקה וכל יום קמה בבוקר לעבודה ולילדים ונקווה שיום אחד יהיה גם לי טוב. תודה למי שהגיע עד כאן. אה ועוד שאלה- אם אני עוברת למשיח - אני צריכה לצלם את התיק שלי באסותא? כי הרי הוא מנהל המחלקה שם..

אימוץ.. תהליך מאוד ארוך ומסובך. אני מדברת על אימוץ חו"ל כמובן

10/11/2006 | 11:36 | מאת: ילדת האוקיינוס

החיים שלך (כמו של רובנו) אכן אינטנסיבבים מאוד, וטוב שאת איתנו כאן בפורום כדי לפרוק. אם תרצי לעשות טיפול נוסף בטרם תורידי את החצוצרות, אף אחד (ובטח לא שולמן) יכריחו אותך להוריד את החצוצרות קודם, וזה גם מאוד הגיוני להמתין עם זה לאור העובדה שכבר הרית למרות הנוזלים באיזור. לגבי צילום התיק - אין לי מושג, אני מניחה כמוך שלא תהיה בעיה כי התיק נשאר באותו מקום, ובכל זאת רק לשם בטחון הייתי שואלת את משיח אם וכאשר תעברי אליו. בכל מקרה - ברור שהרופא המטפל חייב שיהיה לו את התיק הכולל את כל ההיסטוריה שלך הטיפולים שלך. ולגבי האימוץ - בעיני זו אופציה ראויה בהחלט. יש נשים שנבהלות מלחשוב על זה מוקדם מדי במהלך הטיפולים, ויש כאלה שעצם המחשבה שקיימת אופציה ראויה נוספת דווקא מרגיעה אותן. מה שעושה לך טוב - תעשי. בהצלחה!

10/11/2006 | 11:48 | מאת: ניני

יודעת, אני התחלתי (כמו בהרבה דברים בחיים) את המסלול הפוך. קודם נכנסתי לפורום אימוץ חו"ל, אחר כך תרומת ביצית ורק בסוף לפורומי פוריות. מבחינתי כל האפשרויות רלוונטיות.

10/11/2006 | 11:47 | מאת: ניני

אני רוצה להתייחס רק למה שעובר עליך רגשית כי עם זה אני כל כך מזדהה. אני המון זמן קוראת אותך ומתחברת כל כך וכאב והציפיה והאכזבה. עכשיו כשאת אומרת שאת עו"סית זה בכלל מחזק לי את התחושה שאת יכולה לטפל בכל העולם ומשאירה אותך לסוף. יקירתי, אני פסיכולוגית ועובדת עם אוכלוסיות קשות, ואני בטיפול. לא בגלל טיפולי הפוריות אלא בגלל מליון ואחד הדברים שמרכיבים את החיים שלי, היחסים שלי, הזכרונות שלי, הזוגיות שלי, ההורות שלי וכו וכו. יש שעה אחת בשבוע שאני לא מטפלת באף אחד, מטפלים בי. זה הוצאה מאד יקרה בעיקר בצד טיפולי פוריות. אבל הטיפולים יגמרו יום אחד ואני אשאר עם עצמי כל החיים. זה שווה כל שקל אהובתי, ואת בודאי שווה את זה ויותר. אז שוב, באהבה רבה ובהערכה רבה אני שולחת לך חיבוקים וחום ומאחלת לך למצוא את הכוח שצריך כדי לפנות מקום עבורך, ולהרשות לעצמך את זה. אני בטוחה שאת יודעת שזה יביא לשינוי בכל התחומים, כולל הפוריות(((())))

10/11/2006 | 14:04 | מאת: דורה

יקרה, אני מבינה היטב את זה שבסופו של יום לא נשאר לך לא כוח, לא כסף, לא זמן ולא חשק לטפל בעצמך. וככה אנחנו מושכות את עצמנו וסומכות על יכולת ההשרדות שלנו. זה לא הדבר הבריא לעשות. אבל זה בדיוק מה שגם אני עושה. כי לחיות זה לא דבר שאפשר לעשות לפי הספר ואידאל הוא משהו אחד והמציאות לרוב שונה. אני מאמינה שכשתרגישי שאין לך יותר מאיפה להחזיק את עצמך תדעי מה לעשות. ובינתיים שולחת לך חיזוקים. ואת באמת חזקה, למרות מה שאת אומרת על עצמך! שלך, דורה.

10/11/2006 | 06:45 | מאת: עדי

שלום לכולן אני אחרי החזרה של טרי, לאחר מתן חד פעמי של דקאפפטיל, שלא הצליחה. היום אני צריכה להתחיל הכנה לקראת החזרה של מוקפאים. האם כדאי לעשות הפסקה של חודש בגלל הדקאפטטיל? הרופא המליץ שכן אך גם אמר שיש מספיק מוקפאים וכדאי לנסות. אני מתלבטת... תודה

10/11/2006 | 07:36 | מאת: ניני

היי עדי, מנוחה תמיד טובה לגוף מצד שני לא תמיד היא הכרחית האם הרופא הסביר את השיקולים לכאן ולכאן?

10/11/2006 | 09:50 | מאת: עדי

הי ניני הוא אמר לי במילים אלו שיש לו הרגשה שזה יהיה יותר טוב שאחכה, כששאלתי אם זה בגלל ההורמונים הוא אמר שכן. אבל גם אמר שזה לא ממש משמעותי ואם יש מספיק עוברים אז אפשר לנסות. העניין הוא שאני חושבת לחכות אם זה יתן סיכוי גדול יותר, חבל לי לעבור עוד אכזבה ו"לבזבז" עוברים.

10/11/2006 | 10:39 | מאת: נועה מ.

10/11/2006 | 14:09 | מאת: דורה

לייעץ לך מה לעשות אני לא יכולה. אבל אני יכולה לספר לך שאני לא עשיתי הפסקה לפניי המוקפאים כשהייתי עם דקא. בכל מקרה, ובמה שתבחרי- בהצלחה!!!!!!!!!!!!!!!! דורה.

10/11/2006 | 22:17 | מאת: עדי

10/11/2006 | 00:22 | מאת: גלית

כל פעם אני לומדת עלכן משהו חדש רובכן מטופלות של ד"ר זיידמן?אני בטיפול השני דרך קופת חולים ותמיד אמרתי שאני נותנת 3 טיפולים ואם חס וחלילה לא ילך אני הולכת לרופא פרטי אז כך שאשמח לקבל המלצות על רופאים טובים ומי ייתןובע"ה הטיפול הזה יצליח ואני לא אצטרך ! שלכן גלית

10/11/2006 | 11:41 | מאת: ילדת האוקיינוס

הי גלית, אני הייתי מטופלת של זיידמן ואיתו הריתי וילדתי את התאומים שלי (אני כבר לא מטופלת פריון יותר). יש כאן עוד בנות שהן מטופלות שלו, אבל אני לא יודעת אם הן הרוב כי מעולם לא בדקתי את זה. האם את מעוניינת בהמלצות על רופא פרטי או במסגרת קופ"ח? באיזה איזור בארץ? האם יש לך ביטוח רפאוי משלים שנותן החזרים כלשהם? ספרי לנו עוד וננסה לעזור! בהצלחה!

09/11/2006 | 23:23 | מאת: גלית

היי בננות אני סיפרתי לכן על עצמי אתמול אני אשמח אם תספרו לי על עצמכן קצת וכמה זמן אתן בסיפור הזה . שלכן גלית

10/11/2006 | 11:28 | מאת: פיצי

היי גלית, נראה שאת זקוקה למידע ואם זה ירגיע אותך אז נפלא. לא כולן מטופלות של ד"ר זיידמן אני למשל מהצפון ויש כאן עוד בנות ולכל אחת יש את הסיפור המיוחד שלה. אנחנו כאן בעיקר כד לתמוך האחת בשנייה, לעבור את התקופה הלא קלה. אני עברתי כבר 4 טיפולי ivf , כל טיפול שונה לגמרי מקודמו. גיליתי את הפורום במקרה, לפני חודשיים ויש כאן בנות נפלאות. אם את רוצה לדעת משהו ספיציפי את מוזמנת לשאול. ברוכה הבאה ושיהיה המון בהצלחה! פיצי

09/11/2006 | 22:49 | מאת: עדן

האם מישהי יודעת איך משתמשים בג'ל קרינון עם המוליך? האם יש לו גם השפעה ריגשית על הגוף כמו זריקות ההורמונים? (דכאון, עצבנות וכו') למה נותנים את זה אחרי השאיבה? תודה ולילה טוב

09/11/2006 | 22:57 | מאת: ילדת האוקיינוס

שלום עדן, ג'ל קרינון מכיל את הורמון הפרוגסטרון שתפקידו לתמוך ברירית הרחם אחרי שאיבת הביציות. במחזור טבעי אחרי הביוץ הופך הזקיק בו צמחה הביצית ל"גופיף צהוב" שתפקידו להפריש את ההרומון הזה, ואולם בהליך של שאיבה הגופיף הצהוב נפגע ולכן יש צורך במתן תמיכה חיצונית. מכיוון שמדובר, כאמור, בתרופה הורמונלית, הרי שכל תופעה הקורית לך עקב התרופות ההורמונליות האחרות - פיזית ו/או רגשית - עלולה לקרות גם כתוצאה מהשימוש בקרינון, אבל קשה מאוד לצפות את זה מראש, גם כי כל אחת מגיבה אחרת לתרופות, וגם כי כשמדובר בעצבנות ובדכאון - לכי תדעי אם זה בא מההורמון עצמו או מהמתח והדכאון של עצם קיום בעיית הפריון והטיפולים? לגבי המוליך - מצטערת, לא יכולה לעזור (אני השתמשתי בתרופות תומכות אחרות, בנרות ובזריקה). בהצלחה! ולילה טוב

10/11/2006 | 06:11 | מאת: גלית

היי השתמשתי בעבר במוליך קרינון הוא פשוט וקל , אז נתחיל קודם את מנהרת את המוליך , שהפלסטיק דומה לפרח למטה הניהור למעשה מוריד את הג'ל למטה אחרי שהחומר למטה והמוליך סגור את גוזרת את הפלסטיק שדומה לפרח והג'ל מתחיל לצאת ואת מכניסה אל תוך הנרתיק ממש כמו טמפון . המון הצלחה בהמשך גלית .

09/11/2006 | 21:52 | מאת: רומי

אז ביקשתי מדורה לבשר לכם על לידת התאומים, ביום שישי האחרון והמון תודות לכולכן על הברכות והאיחולים, אמנם לא קראתי, אך דורה העבירה לי טלפונית... פשוט יש לי קצת זמן להשלים שעות שינה, כך שאשתדל לחזור אליכם במהרה, והכי חשוב זה שרציתי לעודד ולהחדיר הרבה מהאופטימיות שלי שרק סבלנות וזה קורה!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!1 ועכשיו 2 המבחנות שלי צווחות להם (בן ובת) אבל אחרי כל מה שעברנו אנחנו הרי לא מקטרות נכון!? אני סמוכה ובטוחה שכל אחת מכן תגיע ליעד הנכסף רק אל תתיאשנה לי.... אז בנימה אופטימית זו אחזור אליכן שקצת אתארגן לי...חכו לי.. נשיקות לכולן וספרו לי מה התחדש בזמן העדרי שלכן, רומי

09/11/2006 | 21:55 | מאת: לי

איזה יופי בן ובת. מאחלת לך שתגדלי אותם בנחת. מזל טובבבבבבבבבבבבבבבבבבבבבבבבבבבבבבבבב אוהבת- לי

09/11/2006 | 22:05 | מאת: ניני

מזל טוב יקירתי, בריאות ואושר גדול((((())))) נצלי כל דקה לנוח ונשיקות לגוזלים המתוקים}{}{}{

09/11/2006 | 22:10 | מאת: גלית

אני חדשה ואשמח לדעת קצת עלכן מי זו רומי והאם גם היא ילדה לאחר טיפולים אשמח לדעת עלכן קצת . שלכן גלית

10/11/2006 | 08:12 | מאת: מיכל

מקווה שאת צודקת ועם סבלנות זה קורה . את יודעת שיש לי על כך חילוקי דיעות . שלך

09/11/2006 | 22:48 | מאת: ילדת האוקיינוס

מה שלומך? לא התקשרתי אליך כי פחדתי להציק, אבל כנראה שאני אנסה בקרוב בכל זאת... תרגישי חופשי להגיד לי שאין לך זמן כרגע - אני אבין.... כמה טוב לראות אותך שוב בפורום - תנוחי לך ואל תלחצי בנוגע לנוכחות - תבקרי כמה שתוכלי... מזל טובבב!!!!!

10/11/2006 | 10:54 | מאת: לנה

מזל טוב יקירתי! הרבה אושר בריאות ו כמובן כוחות. איך הייתה לידה? מה מישקל שלהם ? איך את מרגישה עכשיו? נתתם להם שמות כבר? אוהבת אותך לנה

10/11/2006 | 15:53 | מאת: נועה מ.

כל כך כיף לשמוע את הצווחות הקטנות עד אלינו :-) מחזיר קצת כוחות למרתונים שלנו! תהני ותשתדלי למצוא זמן שינה בין לבין! מברוק! נועה.

09/11/2006 | 21:11 | מאת: גלית

היי בנות עכשיו אני אחרי השאיבה ומרגישה כצת יותר טוב היום התקשרתי לבדוק מה אם הדו'ח מעבדה ואמרו לי קודם כל למען הסדר אני יאמר ששאבו לי 8 והיום אמרו לי שהיפרו רק 3 הם לא הסבירו לי למה ואני במתח ומבואסת רק מחר בהחזרה יגידו לי למה זה קרה מה נראה לכם משהו לא בסדר אני לא ממש מבינה בזה

09/11/2006 | 21:42 | מאת: ניני

היי גלית, אני לא מכירה את סיבת הטיפולים שלכם, אבל לא תמיד כל הביציות מופרות וזו הסיבה שיש להתקשר למעבדה למחרת השאיבה. הסיבה יכולה להיות קשורה לבעיה שבגללה הגעתם (איכות זרע או ביציות) או לא ברורה. אם זה טיפול ראשון חבל להכליל ממנו. למרות האכזבה נסי לזכור כי שלוש הביציות שהופרו הם 300 אחוז, ומספיק עובר אחד מתוק שישרוד ויקלט כדי להגיע להריון הנכסף. מחזיקה לך אצבעות להתפתחות עוברים איכותיים, ושמרי על אופטימיות(())

10/11/2006 | 10:37 | מאת: נועה מ.

מקווה שעבר בקלות, ושיהיו הפריות יפות!!!!!! נועה.

09/11/2006 | 20:36 | מאת: לי

אתן לא תאמינו, אבל גם מחר אני צריכה להגיע לבדיקות ועוד באסותא. אף פעם לא הייתי שם. אתן יכולות להגיד לי איך שם הטכנאיות באולט. ואיך מתנהלים הדברים. בתחילת שבוע הבא אני אמורה לעבור את השאיבה. אני מצד אחד שמחה שהחלק של הזריקות הולך ומסתיים ומצד שני קצת חוששת מהשאיבה (בכל זאת פעם ראשונה). מקווה שכל זה כבר יהיה מאחוריי בקרוב.

09/11/2006 | 20:56 | מאת: ילדת האוקיינוס

הבדיקות באסותא הן החלק הסימפטי והיעיל ביותר שם דווקא. כשאת נכנסת תרשמי בתור, אבל לרוב לא מחכים שם הרבה זמן (אם בכלל - היו כמה פעמים שפשוט באתי, נבדקתי והלכתי). יש אחות אחת שלוקחת דם ושתי טכנאיות אולטרסאונד כדי שגם מעקבי הזקיקים ירוצו מהר והתור לא יתקע. יש טכנאית אחת נפלאה שאני תמיד הייתי מחכה עוד תור רק כדי להכנס אליה (מציצה לפני כן כשהדלת נפתחת כדי לראות באיזה חדר היא עובדת היום)- אני לא יודעת את שמה, אבל היא די צעירה, דתיה, עם קארה ופנים מתוקות. היא מאוד עדינה, לא מכאיבה, מיומנת, ואם תשאלי אותה לפי התוצאות מתי נראה לה שתהיה השאיבה וכמה ביציות היא מעריכה שישאבו - היא תתן לך ניחוש די מדוייק (זה הנסיון שלי איתה בכל אופן..) ולא להמר עם החניה - נותנים שם דו"חות בלי רחמים... חני בחניון (יש ברחוב בזל) או עם כרטיס חניה. בהצלחה!!!

09/11/2006 | 22:05 | מאת: ריקי

מחזיקה לך אצבעות חזק חזק מה שילדת אמרה לך היא צודקת בהחלט אם אני לא טועה, לטכנאית קוראים אורית כי גם אני מאד אוהבת אותה וכל פעם שאני באה לשם,אני מתפללת שהיא תהיה שם היא פשוט הכי נחמדה אז חזקי ואמצי ואל תדאגי, באסותא יש חברה מאד נחמדים שלך נשיקות וחיבוקים ריקי

09/11/2006 | 12:33 | מאת: נועה מ.

ולדעתי יוצא משליטה שוב :-( הבוקר - 27 זקיקים סה"כ. המובילים 17. הקטנים 11-12. ד-י-כ-א-ו-ן. נועה. זיידמן - אייכה?

09/11/2006 | 13:05 | מאת: לי

הי נועה, כמה זקיקים מובילים יש לך? האם תמיד מתפתחים אצלך הרבה מאוד זקיקים? אבל נראה שצריך להתייחס רק למובילים ולא לכל השאר. מה שחשוב זה שבאמת יוסקו מסקנות מטיפול לטיפול והדרך להצלחה תיסלל במהרה. מאחלת לך מכל ליבי ונשמתי שהפעם למרות הכל זה יצליח! ודרך אגב קראתי שאת ספורטאית מהוללת. אז פרטי נא בבקשה באיזה סוגי ספורט את עוסקת? ואולי תחדירי בי קצת מוטיבציה שהלכה לי לאיבוד בזמן האחרון. שיהיה לך סוף שבוע נעים. חיבוק- לי

09/11/2006 | 13:39 | מאת: נועה מ.

יש הרבה מובילים, 2X17, 4X16, 5X15 וכל השאר 11-14.... כן תמיד אני מגיבה יותר מדי.... טיפול ראשון הייתי עם גירוי יתר מזעזע, 36 זקיקים ואסטרדיול בשמים. זה היה עם גונל 225. טיפול שני עם זיידמן 28 עם גונל 125. עכשיו - שלישי - כבר 27 ויש עוד כמה ימים, עם גונל 112.5. הוא לא הבין שצריך להוריד למינימום הקיים. הוא לא ממש הסיק מסקנות מהשניים הקודמים לצערי הרב ביותר. לצערי לא רק המובילים חשובים, כי כשיש כל כך הרבה, הביציות לא מגיעות לבשלות טובה. קשה לגוף להכין ולהבשיל כל כך הרבה ביציות בבת אחת למועד אחד. תארי לך שבמחזור רגיל נבחרת ביצית אחת בלבד להבשלה..... וכתוצאה מביציות לא בשלות, עוברים לא משהו וכו' אני שוחה כל חיי, ועושה יוגה כבר 6 שנים. לא הייתי מסוגלת לעבור את כל התהליך הזה בלי הספורט שלי. מציל אותי ואת נשמתי ביחד. מאד מאד מציעה לך להזיז את הגוף, זה מחזיר כל כך הרבה אנרגיות, תמיד בחיים, ובפרט במצבים כמו שלנו. תבחרי לך משהו שעושה לך טוב, שתחכי כל יום כדי לעשות אותו. תודה על האיחולים, מקווה ששתינו נסיים בזאת! גם לך סופ"ש מקסים, נועה.

09/11/2006 | 13:11 | מאת: דניאל

למה דכאון? אני באמת לא כל כך מבינה למה זה רע.באמת. אני ממש רוצה להבין. מה את מקבלת?

09/11/2006 | 13:46 | מאת: נועה מ.

זה רע כי כבר טיפול שלישי שאני מגיבה יותר מדי. וזיידמן לא ממש הסיק מסקנות... הגעתי לגירוי יתר מסוכן בטיפול הראשון וגירוי לא נעים בשני, והנה אני כבר בשלישי... למרות שמנמיכים מינונים של גונל, עדיין אני מייצרת יותר מדי זקיקים וביציות, מה שמוריד את איכותן ובשלותן. אני הייתי עכשיו על גונל 112.5 6 ימים, ועכשיו על מנוגון 2 אמפ'. + סינארל לדיכוי. האופטימלי היה להגיע ללא יותר מ12 ביציות. וזה מה שזיידמן קיווה כשרשם את הפרוטוקול. מה שאני לא מבינה, זה איך אם היו 25 ביציות על גונל 225, 28 על 150, למה הוא לא הוריד את הגונל להכי נמוך שיש, הרי ייצרתי אפילו יותר מהפעם הראשונה?..... לך תבין אותם, ת'רופאים האלה....

09/11/2006 | 13:46 | מאת: דורה

מה זה הדבר הזה? עשרים ושבעה זקיקים???????????????? גוואלד! אז יש לי עוד שאלות תם. אולי אפשר לגדל אותן ככה שרק איזה עשר- שתים עשרה יהיו בגודל הנאות ואז לשאוב? ובאמת, מה אומר הזיידמן? הכיצד זה? מה זה? רעיונות לשיפוץ הטיפול? משהו? שולחת לך אות הרגעה לביציות- בנות! זה מספיק! לא צריך להשוויץ, לא צריך להגזים, מה שעשיתן זה דיי והותר! עכשיו לשבת בשקט ומייד!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!! נשיקות נועהתי.

09/11/2006 | 13:54 | מאת: נועה מ.

שהחלטתי לקרוא לך דורלקס? מתאים לא? גוואלד גדולללללללל ואוי א'ברוך! אמרתי לך מה הוא אמר לפני יומיים - "זה בסדר". לא נראה לי שיש לו תשובה עבורי... I WISH שהיתה דרך לעצור אותם עכשיו, אבל לא נראה לי כל כך שקם היצירתי שידע לנהוג בפרות המשתוללות שלי..... אני צריכה איזה קאובוי מסרס שיבין שהפרה הזאת מאד מאד עדינה, אפילו שהיא נראית חזקה..... זה בעצם פארסה על החיים שלי.... תמיד נראיתי לכולם חזקה כל כך, כשבפנים כל האינסטלציה כל כך כל כך עדינה ורגישה.... חו"ח שלא תהיה פעם הבאה, אבל אני אביא כפפות משי בעצמי לאדון המרביע! אדווח מה הפוחלץ יאמר אחה"צ לכבוד ה 27 שלי.... נשיקות יקירתי, ותודה על היצירתיות! מה שלום אבא שלך??? ומה שלומך את??? נועה.

09/11/2006 | 14:55 | מאת: דניאל

סליחה על הבורות. עכשיו אני מבינה. זה בטח גם נורא כואב לגדל 27 זקיקים בבטן.. אז מה המסקנות עכשיו של זיידמן? איך ממשיכים מכאן? את חייבת לעדכן, דואגת לך דניאל

09/11/2006 | 15:02 | מאת: ריקי

אני פשוט לא מאמינה, מה יהיה עם זיידי שלנו? הוא ממש מתחיל לעשות צרות, בא לי לצעוק עליו: "די נמאס שאתם הרופאים לא מקשיבים לגוף שלנו"..... תהיי חזקה ואל תוותרי, תשמעי לי תתני לו חזק על הראש אני שולחת לך חיבוק ענק ענק והמון נשיקות ריקי

09/11/2006 | 15:15 | מאת: נועה מ.

נתתי לו על הראש הרגע - הוא אמר לי מה את מתלוננת..... אין לו מה להגיד. הוא לא יגיד לי - כן הייתי צריך להנמיך יותר. זה מה יש מותק, ובואי נתפלל שננצח למרות הטעויות. רק מה מסכנות השחלות הנחמדות שלי. איזה התעללות..... חיבוק חזרה, ואיך את מרגישה??? מקווה שהרבה הרבה יותר טוב! נועה.

09/11/2006 | 20:06 | מאת: ילדת האוקיינוס

מה אומר ומה אגיד - אכן מלחיץ. אבל את מכירה אותי, אני חייבת להציג את החצי המלא של הכוס, בעיקר שאני יודעת שהיא קיימת וזה לא רק wishful thinking מצידי. אז את מסכימה לי? תראי יקירה, את באמצע טיפול, והטיפול לא נגמר עד שהוא נגמר. נכון לעכשיו נראה שהולכות להיות לך ביציות, והרבה, ויש סיכוי סביר ומעלה שחלקן יופרו ואפילו יהפכו לעוברים טובים. אני לא מכחישה את העובדה שכל מטופלת פריון רוצה לראות את הטיפול שלה "מתנהג יפה" לכל אורכו, ומתאכזבת אם זה לא קורה, ובעיקר אם קורה משהו שקרה כבר בעבר ולא הסתיים בטוב. אבל יחד עם זאת, את חייבת, חייבת לזכור, שטיפולי פריון אוהבים להפתיע לעתים קרובות. לפעמים בצורה אכזרית מאוד, אבל מדי פעם, הפלא ופלא - זה קורה דווקא לטובתנו. אז נכון שבשלב הזה את נמצאת במחנה של "כל הנסים המופלאים הללו תמיד קורים לאחרות", אבל נא זיכרי שגם האחרות האלו השתייכו פעם למחנה שלך לפני שקרה להן הנס. ואגב, כאן לא מדובר בכזה נס נדיר - בכל זאת, יש ביציות.... מחבקת אותך ומחזיקה לך אצבעות (עדין!!) בכל הכוח.

09/11/2006 | 22:39 | מאת: גלית

מצטערת על בורותי אבל קראתי את כל התגובות וני לא מבינה משהוא בד"כ כמה שואבים לך כי אצלי למשל בשאיבה הראשונה שאבו 4 ועכשיו(אתמול) שאבו 8 כאילו למה זה קורה כאילו אני קוראת את כל תגובות שלכן ואני לא מבינה איפה אני חיה כמה מעט אני יודעת עלכל העניין הזה כמה נחמד שיש אותכן אתן גורמות לי לשכיל קצת מה שלא עשו הרופאים אז שיהיה לנו בהצלחה!

10/11/2006 | 10:23 | מאת: נועה מ.

על השפיות והחזרת פרופורציות :-)

10/11/2006 | 08:14 | מאת: מיכל

אני לא כל כך הבנתי האם יש לך גירוי יתר? אם יש לך 27 זקיקים זה הרבה וזה טוב. לא? יהיו לך הרבה מוקפאים. בכל אופן כנראה שלא הבנתי כי גם מודה לא קראתי את כל השרשור - מה שלא יהיה שיהיה לך בהצלחה!!!!!!!!! בשאיבה ובהחזרה אני איתך

10/11/2006 | 10:29 | מאת: נועה מ.

הלוואי שיהיה כך, אבל בפעם הקודמת היו בערך אותו מספר ביציות, ולא נשאר אף עובר להקפאה, כי רובן לא היו בשלות... ריבוי ביציות אינו בהכרח דבר טוב. לא נורא, ננסה לעודד אותן להבשיל ולצמוח לתינוקות סוף סוף, תודה על העידוד! נועה.

09/11/2006 | 10:50 | מאת: מהר תגיבו

http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3325882,00.html

09/11/2006 | 19:53 | מאת: ילדת האוקיינוס

להלן רשימת הפחדים הנבחרים שלי: 1. תאונות דרכים 2. אלימות 3. בורות 4. אנטנות סלולריות תחת כל עץ רענן בישראל 5. תופעת ארקדי גאידמק יש עוד, אבל כתבות מזדמנות בתקשורת שמורידות מהבוידעם מידע ישן על "סכנות רפואיות" ומשווקות אותו באריזה שאפילו היא לא תמיד חדשה, כולל תאורים גראפיים ומתלהמים - ממש, אבל ממש לא מפחידות אותי. אגב, לידיעה כללית - העובדה שמייצרים מנוגון ועוד תרופות פריון משתן של נשים בגיל הבלות היא חדשה בערך כמו מלחמת ששת הימים, וגם איש מעולם לא ניסה להסתיר אותה. ומי שהמידע הזה מזעזע אותו עמוקות, יכול תמיד להשתמש בתחליפים המסונתזים שקיימים היום בכל מקום, מקסימום עולים קצת יותר (למשל: גונאל-אף הוא הגירסה המסונתזת, כלומר שלא עשויה משתן - של המטרודין, וגם למנוגון יש מקבילה מסונתזת, רק שכחתי את שמה). העולם כיום מוצף במידע בדרגות שונות של מהימנות. לדעתי מי שנמצאת בטיפולים אכן חייבת להיות מודעת בנוגע למה שנכנס לגופה, אבל דווקא היום יותר מתמיד נדרשת מידה הגונה של חשדנות וביקורתיות שיש להפעיל כלפי כל פיסת מידע "חדשה" ששומעים או קוראים.

10/11/2006 | 11:34 | מאת: פיצי

מסכימה עם כל מילה של ילדת, יש מספיק סיבות לפחד ולכל אחת יש את הרשימה שלה. הנה לדוגמא לפני שבוע נפטר אצלי בעבודה ילד קטן, תוך שבוע אף אחד לא יודע ממה - נו אז? יש מספיק סיבות? כמה בנות כאן הזריקו או מזריקות מנוגון? וכמה נדבקו במחלה? אני בוחרת להמשיך למרות שאני יודעת שזה יכול להיות אולי מסוכן - יש דרך אחרת?

09/11/2006 | 09:35 | מאת: לי

היי בוקר טוב, הזרקתי כבר 6 ימים גונל 225 ואתמול התחלתי מנוגון 3 אמפולות. והיום בבדיקות נצפו הרבה זקיקים אך רק שניים הגיעו לגודל 15. האם זה נורמלי אחרי כל מה שהזרקתי? האם יש סיכוי שהשאר עוד יתפתחו? יש לציין שהפעם כמות הגונל הייתה כפולה מהפעם הקודמת והפעם אני גם בדרך לIVF. בצהרים אדבר עם הרופא בקשר לבדיקות ועד אז טוב שאתן פה לשמוע ולייעץ. להתראות אהובותיי לי

09/11/2006 | 09:45 | מאת: ריקי

הי לי המתוקה אם יש הרבה זה טוב ועד השאיבה כולם עוד יגדלו אף פעם הזקיקים לא בגודל שווה, הם גודלים וכשכולם מגיעים פחות או יותר לגודל מתאים אז שואבים אותם בכל מקרה, לא נראה שיש מה לדאוג ממשיכה להחזיק אצבעות נשיקות וחיבוקים ריקי

09/11/2006 | 12:27 | מאת: נועה מ.

נורמלי מאד! הזקיקים בד"כ לא כל כך מסונכרנים, יש תמיד מובילים ויש מאחוריהם כאלה שמסתרכים.... נראה לי שאת ממש יום אחרי בגדילה, שלי היו 15 שלשום, היום כבר 17... בטח יהיו עוד יומיים או 3 של מנוגון ואז אוביטרל ושאיבה. בהצלחה יקירה, נועה.

09/11/2006 | 13:54 | מאת: דורה

נשמע תקין לגמריי. מה גם שבכל טיפול הגוף יכול להגיב מעט אחרת. אפילו אם זה אותו הטיפול בדיוק, אז על אחת כמה וכמה שהטיפול שונה. וכמובן שיש סיכוי שזקיקים נוספים יבשילו להם. נשמע טוף אפילו. שלך, דורה.

09/11/2006 | 20:29 | מאת: ילדת האוקיינוס

תוצאות המעקב נשמעות לי תקינות ביותר, במיוחד אם הזקיקים האחרים לא נמצאים הרחק מהמובילים. בהצלחה!

08/11/2006 | 23:14 | מאת: דניאל

מה קורה איתך? תודה על מה שכתבת. ספרי באיזה שלב את....

09/11/2006 | 12:59 | מאת: לי

דניאלי מה שלומך? אני בשלב של הגירוי השחלתי- מזריקה מנוגון. כמו שציינתי לעיל יש לי כבר זקיקים מובילים בגודל 15 ואצטרך להמשיך בבדיקות. נראה שבשבוע הבא אעבור את השאיבה אם הכל יהיה בסדר.בהצלחה מחר ותרגישי טוב. סוף שבוע נעים!!!

08/11/2006 | 22:11 | מאת: שושנית

שלום לכולן. אני בת 25, נשואה 4 שנים ועברתי כבר 2 מחזורים של איקקלומין ומעקב ביוץ, ו- 5 טיפולי IUI חלקם בלי נטילת הורמונים וחלקם כללו איקקלומין או זריקות גונל F. בתחילה הייתי עושה הפסקות גדולות בין הטיפולים, אבל היום אני כבר עושה את זה די רצוף. אשמח להכיר אתכן ולשמוע מנשים שאוחזות בערך משלב הזה, איך עובר עליכן ומה עוזר לכן בתקופות הקשות. ערב נעים, שושנית

08/11/2006 | 23:02 | מאת: ניני

היי שושנית, ברוכה הבאה, מקווה ששהותך פה תהיה קצרה ותעברי במהירה לפורום הריון:) נדמה לי שרוב הבנות פה נמצאות בשלבים "כבדים" יותר (IVF), אבל כולנו עברנו בשלבים כאלה או אחרים את המסלול. אני בת 40, נסיון לילד שלישי. שניים ראשונים הריונות טבעיים, חיכינו יותר מידי ונראה שהשחלות שלי חשבו לצאת לפנסיה מוקדמת;) אישית כשאני ברגעים של דאון מה שהכי עוזר זה בעלי שלוקח מיד עמדה אופטימית כל כך חזקה שאני מתעודדת מיד. וכמובן להיות פה, שעושה תמיד הרגשה שעוד קצת סבלנות וזה קורה. מעבר לזה יש בי אמונה בסיסית שמה שצריך לקרות הוא מה שיקרה, וזה מרגיע רוב הזמן. בהצלחה יקירתי, ובקלות! ניני

08/11/2006 | 21:40 | מאת: מיכל

בסופו של דבר הלכתי היום להתייעצות נוספת אצל רופא בעין כרם - דרך שר"פ פרטי. הרופא נראה רציני ויודע מה עושה. דיבר וייעץ וכו' (ד.א הוא יעץ לעשות IVF נוסף - שלישי במספר לפני הורדת החצוצרה.) וממש בסוף הפגישה כשהוא היה בדלת ואנחנו בעמידה הוא אמר ואם באתם אלי דרך שר"פ, כלומר פרטי אז רק תדעו שאני לוקח 5800 ש"ח. יצאנו המומים ומבוהלים - כי לא הבנו על מה הוא לוקח - אני מבינה שעל הליווי, על השאיבה וההחזרה בעין כרם. הרופא שלי - שאתן כבר יודעות מי הוא וילדת אמרה כמה פעמים שהוא מצוין - לוקח כ-200$ לשאיבה והחזרה ו-100$ למוקפאים. זה נראה לי שפוי. מה זה 5800 ועל מה? בעלי אמר שמה שאני אחליט ואני יודעת שגם ההורים שלי יעזרו. האם זה נורמלי? האם ללכת על זה? שמעתן פעם סכומים כאלה? מה לעשות? לחזור לרופא שלי? תעזרו לי

08/11/2006 | 22:56 | מאת: ניני

היי מיכלוש, אני גם לא מצליחה להבין על מה הוא גובה, אני מציעה שתתקשרי ותשאלי בכנות מה התשלום כולל, אולי זה כולל את כל התהליך והקופה שלך בעצם משתתפת בו? שווה ברור. בהצלחה ממוש}}{{

09/11/2006 | 13:00 | מאת: מיכל

אז ככה התקשרתי ובררתי ואכן כן - מדובר על 5800 ש"ח, החלטתי לא ללכת לשם. חשבתי ללכת למשיח - מה אתן אומרות? אני כבר לא יודעת מה לעשות ואני מבולבלת. תעזרו לי

09/11/2006 | 20:48 | מאת: ילדת האוקיינוס

פרופ' שולמן ידוע לא רק במקצועיותו, אלא גם ביושרה המקצועית שלו, שזה משהו קצת שונה - הכוונה היא שהייעוץ שהוא נותן נקי מאינטרסים אישיים (למשל, ידוע לי סיפור שהוא המליץ למישהי דווקא להמנע מ-IVF למרות שהאינטרס המובהק שלו היה שהיא כן תעשה כי היא רצתה מאוד והיא היתה עושה את זה אצלו, וככה סביר להניח שהיא פשוט פנתה למישהו אחר והוא הפסיד פציינטית - אבל לא ויתר על האמת המקצועית שלו). ובנוסף לשני אלו - הוא גם ידוע במחירים הסבירים וההוגנים שלו. למשל כשעשיתי אצלו סקירה מוקדמת לתאומים, המחיר שהוא לקח היה נמוך בעשרות אחוזים מאלו של רופאים אחרים ברמתו, וגם של כאלה פחות ידועים ממנו. כמובן שהלכתי אליו בגלל המלצות מקצועיות ולא כדי לחסוך כסף. ולשאלתך הספציפית על המחיר - קשה לי לומר אם 5800 ש"ח לטיפול זה "שפוי" או לא. אני יכולה רק לומר שאני שילמתי לזיידמן ה-ר-ב-ה פחות, עבור טיפול פרטי ברמה הגבוהה ביותר שיש. אבל אני יודעת גם שיש רופאים אחרים שלא מהססים לבקש, ואף לקבל - מחירים דומים לזה שציינת. אני חושבת שההחלטה כאן היא מאוד אישית. לא כדאי לחיות עם הרגשה שאת "מתפשרת" על טיפול להשגת היקר לך מכל בגלל הכסף, ומאידך ממש לא ברור שיש כאן התפשרות, כי אני אומרת לך חד-משמעית שבתחום רפואת הפריון והמיילדות בארץ לא קיים קשר ישיר בין גובה המחיר שרופא גובה ממך לבין איכות/מקצועיות השירות שתקבלי ממנו. ויש לי עוד דוגמאות לאמירה הזו חוץ מזיידמן ושולמן: למשל ד"ר תדמור מירושלים, מומחה לאולטרסאונד מיילדותי שעושה סקירות מערכות במחירים נמוכים יחסית וברמה גבוהה מאוד. בקיצור, בארץ אפשר למצוא הכל - רופא פריון מצויין במחיר שפוי, רופא מצויין במחיר יקר, וגם רופא לא משהו במחיר יקר - ולכן אין מנוס מלעשות "שיעורי בית",לשקול כל מקרה לגופו, וגם להקשיב היטב לתחושות הבטן שלך, ואני יודעת שההחלטה ממש לא קלה... מקווה שעזרתי קצת בכל זאת ושיהיה בהצלחה!

08/11/2006 | 18:13 | מאת: גלית

היי בננות , היום עשיתי שאיבה ויש כאבים ממש חזקים בבטן האם זה נורמלי ? בשאיבה הקודמת לא היה לי כאבים כאלה או אולי הספקתי כבר לשכוח איך זה מחכה לתשובה ביי

08/11/2006 | 19:52 | מאת: מאיה

שלום גלית. גם אני אחרי שתי שאיבות, מניסיוני אני יכולה להמליץ לך להתקשר לרופא שלך. יחד תחליטו אם יש צורך בבדיקנה או שאת פשוט יכולה להרגע. אם לא ניתן לדבר עם הרופא במרפאת הפוריות את יכולה להוועץ בגניקולוג/ית "הרגילה". הרבה הצלחהץ מאיה.

08/11/2006 | 23:03 | מאת: ניני

היי גלית, לעיתים יש אחרי שאיבה כאבים, בעיקר אם נשאבה כמות גדולה של ביציות. הכאבים אמורים להיות דומים לכאבי מחזור או כאבי ביוץ. חשוב לשתות המון ולנוח, ואם הכאבים מטרידים ליצור קשר עם הרופא שלך. בהצלהח ותרגישי טוב!

09/11/2006 | 13:57 | מאת: דורה

בהחלט יכול להיות שהפעם כואב יותר. בכל פעם יכול להיות שהגוף יגיב שונה. בכל זאת, שימי לב לעצמך ואם הכאבים קשים, או אם את מרגישה לא טוב או צרות אחרות- מייד להגיע לבית החולים. כמובן- חס וחלילה!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!

08/11/2006 | 16:55 | מאת: ענת

הי, יש לי כמה שאלות. אני נמצאת במעקב זקיקים החודש, יש התקדמות איטית ביותר של הזקיקים. נכון לאתמול היו 2 זקיקים של 13/10. בבדיקת דם היום נמצא ש- E2 - 266 ופרוגסטרון 1.7 (לפני שבוע הפרוג' היה 0.7 וה E2 היה 160). השאלה היא בגלל שהחודש אני עוברת הזרעה, ואני רוצה לדעת בערך מה הכיוון... בנוסף, אשמח לשמוע קצת על הפרוצידורה של הזרעה (מבחינת מתן זרע, איפה עושים את זה. אנחנו הולכים פרטי)... תודה.

08/11/2006 | 22:17 | מאת: שושנית

ערב טוב ענת, אינני יודעת לפי תוצאות הבדיקות אם את קרובה לביוץ או לא. קרוב לוודאי שהזקיקים יהיו גדולים יותר לקראת הביוץ. בכל אופן לגבי הזרקת זרע - התהליך די פשוט, אך בפעמים הראשונות די דוחה אז תנשמי עמוק. (מישהי חושבת אחרת?) אחות פוריות תסביר לך וודאי מה עושים עם הזרע ולאן מביאים אותו. הרבה הצלחה שושנית

08/11/2006 | 23:10 | מאת: ניני

היי ענת, לפי ערכי ההורמונים נראה שהפעילות השחלתית עדיין איטית. אין לי מושג איך את מטופלת, האם את מקבלת הורמונים ומה הרקע לטיפולים, אבל נראה שהזקיקים צומחים לאיטם וזה תואם את רמת הE2. לפי הפרוגסטרון הביוץ עדיין לא מתקרב וגם זה תואם. הזרעה היא תהליך של הזרקת זרע לאחר השבחה לחלל הרחם. זה נעשה באמצעות צינורית דקיקה (קטטר) שמוחדרת דרך ספקוליום כמו בבדיקה גניקולוגית שגרתית, אורך כמה שניות והביתה. את השבחת הזרע מבצעים במכון פוריות הגבר, הקרוב אליכם. אין סיבה לשלם את זה פרטי, מקבלים עבור זה טופס 17 גם אם ההפניה היא מרופא פרטי. מה שכן מכונים כאלה לא עובדים בשבת אז צריך לתזמן את ההזרעה, זה ניתן לעשות בעזרת מגרי ביוץ (דוגמת אוביטרל). הרופא שמבצע את ההזרעה יכול להיות רופא פרטי, יש גם החזר מגוחך מרוב הקופות כנגד חשבונית (משהו כמו כמה עשרות שקלים, עבור כמה מאות שעוהל הזרעה פרטית). בהצלחה!

09/11/2006 | 20:37 | מאת: ענת

קודם כל תודה על התשובה המפורטת... האם זו בעיה שהביוץ שלי מגיע כ"כ לאיטו? האם זה יעיד על אופי הביו? על הקליטה? או מעיד על בעיה (בטח זה מעיד על חוסר איזון הורמונאלי לא? מה שכל הרופאים האלטרנטיביים מציינים אצלי...) אני לא מקבלת טיפול תרופתי בגלל החשש מעברי (איבדתי כבר 2 הריונות בשל צירים מוקדמים, וכל התערבות הורמונאלית יכולה להחמיר את המצב...) שוב המון תודה.

08/11/2006 | 16:49 | מאת: עדי

הי ניני המחזור הגיע בכל עוצמתו ומחר אני הולכת לרופא להמשך טיפול. איך מכינים את הגוף לקראת החזרה שניה, ללא שאיבה? כמה זמן זה בד"כ לוקח? יש עוד דברים שכדאי לי לדעת? רציתי לדעת מראש מאחר והרופא הזה לא ממש מסביר... תודה

08/11/2006 | 23:13 | מאת: ניני

היי עדידוש, אני לא בקיאה מאד בהחזרת מוקפאים, אבל בגדול הטיפול לקראת החזרה מתמקד בהכנת הרירית ועל פי המעקבים נקבע מועד ההחזרה. אני בטוחה שבנות שעברו החזרת מוקפאים יוכלו לענות בפירוט, אבל מדובר בהליך פשוט. מאחלת לך הצלחה רבה יקירתי(((())))

09/11/2006 | 12:20 | מאת: נועה מ.

אני עברתי שתי החזרות מוקפאים: אם את עדיין תחת דיכוי ארוך, כמו דקפפטיל חד פעמי, תוכלי להתחיל להכין את הרירית כבר עכשיו, ע"י לקיחת אסטרוגן כמו פרוגינובה, לעיבוי הרירית. לאחר כשבועיים בודקים את עובי הרירית, ואם היא מוכנה, מוסיפים תמיכת פרוגסטרון כמו בהחזרת עוברים רגילה, ומחזירים אותם. אם את לא תחת דיכוי, ינסו לעקוב אחר הביוץ הטבעי שלך, וינסו להחזיר את העוברים סביב יום הביוץ. יתנו לך גם תמיכת פרוגסטרון "על כל מקרה". שיהיה בהצלחה גדולה, נועה.

09/11/2006 | 18:51 | מאת: עדי

הי נועה קודם כל תודה, הייתי היום אצל הרופא להתחיל הכנה להחזרת מוקפאים. אני אחרי החזרה אחת של טרי שלא הצליח, כנראה בגלל מתן דקאפפטיל לפני, והרופא הציע לי שאחכה חודש לתת לגוף להתנקות קצת מההורמונים. לבסוף הוחלט שאני אתחיל כי יש לי מספיק מוקפאים. ואם גם הפעם לא יצליח (טפו טפו טפו) אז אני אעשה הפסקה. מה דעתך? ההכנה שהוא נתן לי היא 3 פעמים ביום אסטרופם.

08/11/2006 | 13:32 | מאת: דניאל

היי, הלילה בשעה 23:00 אקבל אוביטרל וביום שישי השאיבה. אני מ-ה ז-ה רוצה שיצליח לי כבר... עכשיו זה השלב הכי מתוח. דניאל

08/11/2006 | 14:13 | מאת: שושנית

מחזיקה לך אצבעות שושנית

08/11/2006 | 14:51 | מאת: ריקי

המון המון המון בהצלחה מחזיקה לך את כל האצבעות וכמה שאפשר עוד נשיקות וחיבוקים ריקי

08/11/2006 | 15:10 | מאת: נועה מ.

מ-כככככככככככככככככככל הלב, בהצלחה ענקית, ומחזיקה אצבעות חזק חזק חזק שהפעם נצרח לך קולולולולו! נשיקות, נועה.

08/11/2006 | 15:54 | מאת: רונית

דניאל בת כמה את? וכמה זמן את מנסה? וכמה הפריות כבר עשית?

08/11/2006 | 18:22 | מאת: גלית

היי דניאל שיהיה לך המון בהצלחה מחזיקה חל אצבעות אני היום היה לי שאיבה . שיהיה בהצלחה!!!!!

08/11/2006 | 19:43 | מאת: לי

דניאלי היקרה, מחזיקה אצבעות חזק חזק בשבילך. הלוואי כן יהי רצון והפעם את תהיי בהיריון. אני גם עוד כמה ימים אעבור שאיבה. שיהיה לנו בהצלחה! לילה טוב ותרגישי טוב

08/11/2006 | 23:14 | מאת: ניני

דניאלוש מתוקה, מכל הלב, שיצליח לך הפעם, מגיע לך}{}{ תהיי רגועה, ותאמיני(((())))

לבנות שהתנסו בהחזרה מוצלחת שהסתימה בהריון- האם הייתן במנוחה מוחלטת לאחר ההחזרה? בפעם האחרונה שהוחזר לי העובר - שאגב, נראה מצויין ורירית הרחם הייתה עבה בהחזרה כ- 8 מ"מ לא נקלט לצערי. לא הייתי במנוחה מוחלטת והיו דברים שביום יום שהרגיזו והטרידו, ונתתי להם לחדור. היום שמעתי על מישהי שלאחר ההחזרה הייתה במנוחה מוחלטת רק לשרותים וחזרה ונקלטה. ברור לי שיש עוד פרמטרים נוספים המשפיעים על הקליטה, אך מה מנסיונכך?

היי חני, מנסיון של בנות הפורום ושל מחקרים בלבד לא נמצא קשר בין רמת פעילות להצלחת הטיפולים, למעט במקרה של בעיה ידועה מראש (של הפלות מוקדמות וכיו"ב). ההמלצה היא לא לבצע פעילות גופנית חריגה (למשל הרמת משקולות או רוגבי;), אבל מעבר לזה תעשי מה שהגוף שלך רגיל, תפנקי אותך, ונסי לשמור על אופטימיות ורגיעה. בהצלחה יקירה

09/11/2006 | 00:46 | מאת: חני

זה מרגיע, כי בפעם האחרונה לאחר החזרה יצא לי לנסוע לחתונה בעיר אחרת, הנסיעה הייתה מאוד מעייפת וכל המאמץ התיש אותי מאוד, וחשבתי שאולי לא הייתי צריכה לנסוע אלא לשמור על העובר שבתוכי טוב יותר (רוב התקופה לאחר ההחזרה הייתי מאוד עייפה וישנתי המון). לצערי ההריון לא נקלט ועכשיו אני מנסה להבין האם יש משהו שבשליטתי ע"מ שהפעם זה יהיה אחרת. הפסקתי להתעמל (למרות שאני רגילה להתעמל בתורה מתונה , אך לא הייה לי כוח)פלדתי לעשות מסז' - למרות שמאוד רציתי, וגם נמנעתי מלשחות בבריכה. האם לפי נסינך /ספרות מקצועית פעילוית אלה מותרות או שעלולות להזיק? לילה טוב, חני

07/11/2006 | 21:45 | מאת: לי

1. האם מנוגון גורם לייצור זקיקים נוספים? 2. האם חייבים להזריק דקא חצי אמפולה עד יום האוביטרל? 3. האם אתן מכירות את התרופות הללו ולמה הם נועדו? gel crinone tab. estrofem tab. micropirin תודה לכן מקרב הלב!!!

07/11/2006 | 22:34 | מאת: ניני

היי לי, במונוגון יש LH נוסף על ה-FSH (אשר מרכיב את מגרי השחלות כמו גונל ופיוריגון). שני ההורמונים הללו אחראים על גירוי השחלות וה_LH אחראי בנוסף על הגופיף הצהוב המביא להפרשת פרוגסטרון לאחר הביוץ. הזרקת מדכא והכמות שלו תלויים בפרוטוקול הספציפי שלך. לרוב הדיכוי נמשך עד יום קבלת האוביטרל, אבל זה נושא לברור רק עם הרופא שלך. קרינון הוא ג'ל וגינלי המכיל פרוגסטרון. אסטרופם הוא אסטרוגן הניתן בכדורים דרך הפה. שניהם ניתנים כתמיכה לאחר החזרת עוברים. מיקרופירין הוא אספירין, הניתן לעיתים כמדלל דם במקרה שקיים חשד לקרישיות יתר, אשר עלולה לפגוע בזרימת הדם ברירית ועל כן לפגוע בהשתרשות העובר. שיהיה בהצלחה!!

אי מתן אישור ממכבי לטיפולים נוספים - מה עושים! עזרו לי ! בת 42 והשנה עברתי רק 2 מחזורים. מה הם רוצים ממני? איך אפשר להלחם בזה? אם בכלל? בעבר עברתי טיפולים נוספים ללא הצלחה לילד ראשון בבקשה, עזרו לי . אני לא יודעת אך להמשיך... הטיפולים כל כך יקרים גם כך עם הסיבסוד חני

07/11/2006 | 21:14 | מאת: ילדת האוקיינוס

חני, האם קיבלת נימוק לסירוב לאישור? האם ההתנהלות שלך מולם היא בכתב או בעל-פה? כי כנראה שהגיע הזמן "לעלות מדרגה", שזה אומר להעביר כל דין ודברים בינכם לכתב, רצוי מאוד עם תעוד (למשל אישור על שליחת פקס, או אישור מסירה על מכתב רשום שהוצאת להם). בטלפון הרבה יותר קל להם לנפנף אותך מאשר אם הם ידרשו לתגובה בכתב - שצריכה גם להראות טוב כי הם יודעים שאת תוכלי לקחת אותה ולהמשיך הלאה, לטפס בדרגי הניהול במכבי אם יש צורך, וכו'. בדיוק אתמול היתה כתבה בערוץ 2 על כך שקופות החולים מונעות מחולים תרופות וטיפולים הנמצאים בסל - פשוט גועל נפש! אני מקווה שאולי נוצרה אצלם טיפה רגישות, לפחות בימים הקרובים בעקבות הכתבה - ואת תוכלי להנות מזה... אז קדימה לעבודה! בהצלחה ותעדכני...

לשאלתך האם קיבלתי נימוק לסירוב לאישור? אז לא! פניתי לבריאות האישה בפקס לשם קבלת אישור לטיפול הבא. התקשרתי ע"מ לדעת מה קורה עם ההתחיבות ואז המזכירה הקריאה לי שאומנם קיבלתי התחייבות אך רק בפעם האחרונה. לא היה נימוק. מחר אגש לקופה לעשות בדיקות דם הורמונית ואז אבקש לראות מה כתוב, אם בכלל, מה הם הנימוקים. אגב, הרופא שנתן לי את "גזר הדין" הוא רופא שקודם לא מזמן מלשרת "הרופא המחוזי" ובעברי הרחוק טופלתי אצלו בIUV ללא הצלחה! מאז הוא רק הפך לעוד יותר דוחה ומגלומן! פניתי לשתי חברות הביטוח הפרטי שיש לי בהן פוליסות דרך מקום העבודה של אבי, אך הן לא מכסות טיפלי פוריות. אחת מהן לא מכסה כלל, והשניה רק מילד שלישי כי הקופות כבר לא מכסות . האם כדאי להתחיל להלחם דרך תלונות הציבור כבר מעכשיו? לחקות אולי יצליח הפעם ? בני כמה הילדים שלך? איך את מסתדרת עם תאומים? האם עברת את מעקב ההריון אצל זיידמן?

שלום לך, קיים ארגון בשם "בוני עולם". שמעת עליהם? ניסית לפנות? שמעתי על מקרים רבים שהם עזרו לזוגות. גם רפואית, גם כספית. בהצלחה, שושנית

תודה רבה לך שושנית, אני נרגשת מהתגובות ומזה שיש אנשים כמוך שעוזרים, רק אתמול נכנסתי לפורום וכבר אני מרגישה מחוזקת. המון תודה על האינפורמציה.אני אשמור את המידע שנתת.החודש יש לי עדיין התחייבות. מקווה שתספיק. היום עשיתי בדיקות הורמונליות שמראות שאני עדיין במרוץ לעובר החודש. מחר אולטרה וב. דם. ... מנסה להיות אופטימית.

08/11/2006 | 19:09 | מאת: חני

תודה רבה לך שושנית, אני נרגשת מהתגובות ומזה שיש אנשים כמוך שעוזרים, רק אתמול נכנסתי לפורום וכבר אני מרגישה מחוזקת. המון תודה על האינפורמציה.אני אשמור את המידע שנתת.החודש יש לי עדיין התחייבות. מקווה שתספיק. היום עשיתי בדיקות הורמונליות שמראות שאני עדיין במרוץ לעובר החודש. מחר אולטרה וב. דם. ... מנסה להיות אופטימית.

היי בנות הפורום! לצערי לא ידעתי על קיומו של פורום זה והיתי בודדה מאוד ואובדת עצות. מקווה שתוכלו לעזור לי מניסיונכן. אני בת 42 ומנסה להרות מזרע של בן זוג שבנתיים נפרד ממני, במהלך הטיפולים שהיו קשים לו... עדיין יש לי מספר מנות זרע קפואות והסכם המסדיר את הדברים בינינו (כלומר, אנ לא רוצה ממנו דבר מלבד את זרעו). ניסיתי הרבה מחזורים מתישים שלא הניבו את ההריון המיוחל. בשל מיעוט מבחנות הזרע עשיתי מיקרו -מניפולציה(כדי לחסוך בזרע כי אז מפשירים רק חלק ממנו) ואיכות העוברים לא הייתה משהו. אך בפעם האחרונה השתמשנו ללא מיקרו (לפי עצתה של מנהלת המעבדה) במבחנה וחצי שהיו לי על ביצית בודדת שלי (כי זה מה שיש- אני עושה במחזור טבעי, כלומר ללא תוספת הורמונים לפני מלבד לפני השאיבה, כי ההורמונים לא הגדילו את מספר הביציות אלא רק גרמו לשיבושים הורמונאליים כמו גלי חום ואיבוד מחזור למספר חודשים). בפעם האחרונה נוצר עובר מעולה והחזירו לי אותו כשהיה בן 5 תאים כי זיידמן אמר שהוא חושש להשאיר אותו עוד יום במעבדה (איך בכלל המעבדה באסותא?) לאחר ההחזרה קבלתי תמיכה של פרוגינובה ושל זריקות גסטון שעשה לי גירוי שחלתי, או השד יודע מה - אבל היו לי כאבי תופת של ממש. את הגסטון החלפתי לנרות קרינון 8% . הרגשתי הקלה רבה לאחר ההחלפה לגסטון, אך בד בבד עם זאת הרגשתי שהגודש בחזה ירד ותחושותי בכלל השתנתה. עכשיו אני לפני מחזור טיפולים נוסף - בשאיפה שיווצר עובר. זה לי המחזור המאושר ממכבי האחרון. שכן הרופא המחוזי כתב שלא יאשר לי יותר טיפולים (ילד ראשון).איזו הורמנוים נוספים אתן מכירות לאחר החזרה שלא גורמות להרבה מידי תופעת לואי? בבקשה אזרתכן!!! סליחה על אורך של המגילה'

07/11/2006 | 20:56 | מאת: ילדת האוקיינוס

שמחה שהצטרפת אלינו - מוטב מאוחר... ישנן 4 תרופות הכוללות את הורמון הפרוגסטרון ומשמשות לתמיכה: 1. אנדומטרין (נרות ואגינליים) 2. אוטרגסטאן (גם כן נרות) 3. קרינון 4. גסטון לגבי תופעות לוואי - קשה לי להגיד לך, כי זה מאוד אינדיוידואלי - אצלי למשל הלך הכי טוב עם גסטון, ואצלך ממש לא, כך שהנסיון שלי עם התרופות האחרות לא יעזור לך... את כותבת שאת מטופלת של זיידמן וזה מאוד משמח אותי, כי את בידיים טובות ויכולה להתייעץ איתו על כל דבר. (זיידמן הוא ה"אחראי" על התאומים שלי). מחזיקה לך אצבעות חזק החזק שהמחזור המאושר יהיה גם מאושר מכל הבחינות...

07/11/2006 | 21:09 | מאת: חני

המון תודה לך על תשובתך המהירה. מחר אני אשאל אותו לגבי התרופות הנוספות. עם גסטון אכן הרגשתי שאני "בהריון" חזה גדוש ותופעות אחרות אך היו לי כאבים עזים באזור הבטן התחתונה שגרמו לי ממש לזעוק מכאבים. גם את עברת את הטיפולים שלך אל זיידמן באסותא? איך המעבדה שם ? האם נחשבת לטובה? מנהלת המעבדה הציעה לי לשקול להחליף את הזרע לזרע של תורם מבנק הזרע בעל פוריות מוכחת. נפשית - זה מאוד קשה לי, אני בוכה המון וחושבת לנסות עוד פעם עם זרע של בן זוגי לשעבר, אך הבעייה שהאישור שקיבלתי החודש ממכבי ניתן לי כאישור אחרון !!!! מה לעשות? האם יש דרך "להלחם" בקופה. בהמון תודה חני

07/11/2006 | 18:24 | מאת: גלית

רציתי לספר לכם על עצמי אני נשואה ארבע שנים אחרי שלוש הזרעות שלא הצילחו לצערי כרגע אני בהפרייה השנייה ומקווה לטוב בע"ה מחר יש לי שאיבה אז תחזיקו לי אצבעות.

07/11/2006 | 21:00 | מאת: ילדת האוקיינוס

נעים מאוד! מחזיקה לך את כל האצבעות לשאיבה מוצלחת והמשך טיפול מנצח! ואנא עדכני....

08/11/2006 | 00:04 | מאת: דורה

היי גלית, מאחלת לך שאיבה מוצלחת! ואחריה- עוברים יפים, החזרה טובה והריון תקין ומלא!

08/11/2006 | 14:05 | מאת: שושנית

היי גלית 3 IUI ומייד הפריה חוץ גופית? מה שיוחלט, שיהיה בהצלחה, בקלות והמון חיבוקים. שושנית

08/11/2006 | 14:57 | מאת: נועה מ.

ברוכה הבאה ובהצלחה ענקית! מקווה שאת כבר אחרי והכל עבר שלום! &&&&&&&&&& נועה.

07/11/2006 | 17:35 | מאת: עפרה

תודה על ההתענינות. הכל בסדר תודה לאל, זורמים עם כל יום שעובר ומתפללים תמיד לטוב. מחכה לבדיקות ההמשך ועדכן אותכם, לי יקרה, ולכל הבנות, אף פעם לא להרים ידיים, בעתיד אספר לכם את סיפורי לאחר שנים של ציפיות, ואעודד אתכן, אל תדאגו לא שכחתי אותכם אני כל יום כאן במעקב. בהצלחהההההההההה

07/11/2006 | 21:49 | מאת: לי

אני שמחה לשמוע שההיריון מתפתח באופן תקין. מחזיקה לך אצבעות לאורך כל הדרך!!! לילה טוב. ממני - לי

07/11/2006 | 16:24 | מאת: גלית

מחר יש לי שאיבה בע"ה ורציתי לדעת כמה זמן לפני שאיבה צריך להיות בצום?אשמח לקבל תשובה תודה

07/11/2006 | 18:17 | מאת: נועה מ.

בהצלחה גדולה בשאיבה, צריך להיות בצום מוחלט 6 שעות לפני. לא מים לא מסטיק וכו' ערב נעים, נועה.

07/11/2006 | 20:58 | מאת: ילדת האוקיינוס

ושיהיה בהצלחה!!!!

07/11/2006 | 16:06 | מאת: איילת

היי בנות, האם מישהי שעברה החזרות עוברים ב-IVF, הרגישה מיחושים ברחם כמו לפני מחזור (זמן קצר לאחר ההחזרה) ובכ"ז גילתה שהיא בהריון? זקוקה לסיפורי עידוד.... תודה

07/11/2006 | 21:03 | מאת: ילדת האוקיינוס

הי איילת, עברתי 8 החזרות בחיי, ובכולן הרגשתי את המיחושים שאת מתארת - לרבות בשתי ההחזרות שבהן נקלט הריון (לערי הראשון הסתיים בהפלה). מחזיקה לך אצבעות!

07/11/2006 | 14:51 | מאת: שושנית

הי לכולן, לאחר תקופה ארוכה של טיפולים החלטנו לקחת הפסקה של חודש. בחודש זה נהננו מאד מה"חופש". כמעט כל ערב אמרנו אחד לשני משפטים כמו: "איזה כיף שלא צריך ליסוע מחר ב- 7 בבוקר לדם ואולטרסאונד". הרשנו לעצמנו ללכת לישון מאוחר יותר, בקיצור מיצינו את ה"חופש" הזמני הזה. חשבתי שלאחר הפסקה יוקל לי לחזור לענינים כי יהיו בי כוחות מחודשים. אך לא כך!!!!!!!!! היום התחלנו מחזור חדש. מחר אני מתחילה לקחת איקקלומין. החזרה למסדרונות, לפרצופים המוכרים, לאחיות שמנסות להיות נחמדות,טראומטית בשבילי. לא תארתי לי שאחרי הפסקה של חודש אחזור בלי כוחות. אני מוצאת כי ההפסקה היתה מיותרת. בתוך כל הטיפולים שרדפו אחד אחרי השני, נכנסתי למין שגרה כזו של השלמה עם הכאבים, עם מצבי הרוח, עם הבכי חסר השליטה וכל השאר שאתן וודאי מכירות. עכשיו אני מרגישה כאילו אני מתחילה מחדש וכל הקשיים מצטיירים לי כקשים מנשוא. האם מישהי מכן חשה כמוני אי פעם לאחר הפסקה? אין לי כוחות נפש להתחיל עם זה...

07/11/2006 | 15:20 | מאת: נועה מ.

לא רק שגם אני מרגישה כך, קשה לי להאמין שיש משהי שעולצת ושמחה לחזור לטיפולים האלה, באשר יהיו, כדורים, מזרקים, פתיחות רגליים. יש מישהו על כדור הארץ שיעשה את זה בהתנדבות??? א-ב-ל....... תמיד תזכרי למה אנחנו נכנסות לזה, ומה מחכה לנו בסוף, אז הדרך קצת קשה, נזיע, נתייפח, נתאמץ, אבל בסוף בסוף, נפוצה על הכל ב-ג-ד-ו-ל! שולחת לך אנרגיות וחיבוקים לתחילת טיפול מוצלח ומנצח! נועה.

07/11/2006 | 17:40 | מאת: שושנית

שלום לך נועה, תודה על העידוד. כמה זמן את בענין? אני בפנים 4 שנים עם הפסקות מדי פעם. בתחילה לקחתי את כל הענין בקלות יחסית והייתי צופה בפורומים ולא מבינה את התכנים המתוארים. היה נראה לי כי אלי זה לא יגיע - המצב הבלתי אפשרי הזה. אבל גם אני כבר שקועה ברגשות שליליים מדי פעם וקשה לי מאד לעבור את התקופות האלו. האמת שהזדהות של נשים שנמצאות במצבי עוזרת לי רק במקצת. הכי מרגש אותי לשמוע מכאלו שעברו את זה, איך היה הטיפול האחרון, איך הגיבו כשקיבלו את התשובה החיובית, וכו'. ביי בינתיים שושנית

07/11/2006 | 21:27 | מאת: ילדת האוקיינוס

הי שושנית, אני אישית השתייכתי בתקופת הטיפולים לזן שיוצא משלוותו בהפסקות מטיפולים - כי ממילא לא הייתי מפסיקה לחשוב על זה, ורק הרגשתי שאני מבזבזת זמן. אבל התחושות שאת מתארת מוכרות לי מחברות רבות שלי, ונדמה לי שאתן דווקא הרוב ואני במיעוט... בכולופן, זה לא ממש משנה - מה שקובע לגביך הם התחושות שלך, הלגיטימיים לחלוטין. לדעתי הפסקה בתקופת הטיפולים היא לפעמים ממש כורח המציאות, ולא צריך להצטער עליה. אל דאגה, במהרה תחזרי לשיגרה - בתקווה שהיא לא תמשך זמן רב מדי מהסיבה הנכונה...

08/11/2006 | 00:34 | מאת: דורה

כל רגש הוא לגיטימי לדעתי. אין מה להתווכח עם רגשות. גם עבורי המסדרונות של מחלקת ה-ivf מרגישים כמו עונש ואני מחכה כל כך לגמור עם העונש המחורבן הזה כבר. לפניי הטיפול האחרון גם אנחנו עשינו חודש הפסקה. פשוט הרגשתי שאם אמשיך שוב ברצף לא יהיו לי כוחות. שאפרוש מהמירוץ. עלתה בי תחושת גועל אמיתית, ממש פיזית, ממראה המסדרונות, מהפרצופים של האחיות, מהשיחות עם הרופאים, מטכנאית האולטרסאונד, אבל בעיקר הרגשתי שאם אצטרך לחכות שוב בתור, אפילו תור אחד, אפילו לדקה- אאבד את שפיות דעתי. אני מאמינה שגם אם את לא מרגישה שכוחותיך התחדשו בחודש הזה- נתת לעצמך חודש במתנה. חודש של להרגיש נורמאלית. והרי גם זה חשוב. מקווה שהחזרה שלך לטיפולים תהייה קצקצרה ולא תצטרכי להתרגל לשום דבר מחדש. וכמובן- ברוכה הבאה! דורה.

08/11/2006 | 01:27 | מאת: בודדה

היי שושנית מה לומר לך אני מרגישה ממש כמוך אני בין טיפול לטיפול תמיד עושה הפסקה כי הגוף משתגע. ועכשיו אחרי חודש ממש קשה לי לחזור בעלי ממש לא לוחץ כי הוא לא ממש יודע להתמודד עם מצבי הרוח והעבודה הלוחצת שלי מצד אחד והלימודים מנגד ואני בורחת למקום של אין זמן כי אין לי כוח. אמורה להתחיל מחזור חדש של טיפולים בשבוע הבאה עדיין מקווה שיהיה לי את הכוח מאחלת לך את כל הטוב שבטיפול ועוברים מוצלחים.

07/11/2006 | 14:22 | מאת: גלית

נעים מאד אני גלית וזה פעם ראשונה שלי בפורום הזה אז שאני יבין מה כולם נמצאות בטיפולי פוריות איך זה הולך אני רק קראתי את ההודעות של המזל טוב ואני כולי מתרגשת בלי להכיר אתכן אז מי שמגיע לה מזל טוב שיהיה במזל ומי שלא שיהיה רק בהצלחה בע"ה ואני אשמח להתייעץ איתכן אז ביי בנתיים.

07/11/2006 | 15:17 | מאת: נועה מ.

ברוכה הבאה ונקווה שלזמן קצרצר! כן כן, כולנו ה מטופלות, בשלבים שונים, בדרגות שונות, את מוזמנת להצטרף אלינו ולספר לנו למה וכמה ואיך הגעת עד הלום. המשך יום נעים, נועה.

08/11/2006 | 00:37 | מאת: דורה

היי גלית, ברוכה הבאה! יש כאן אוצר בלום של ידע. בהחלט תוכלי להתייעץ וכמובן- לספר, לשחרר מתחים ולהתמך. מאחלת גם לך לכתוב לנו בשורות משמחות ולקבל איחולי מזל טוב. דורה.

07/11/2006 | 11:24 | מאת: נועה מ.

הי בננות. העצבים עולים לי למח, וזה מאד קשה להביא אותי למצב כזה. 10 זקיקים בכל צד, וזה רק אחרי 6 ימי גונל.... אותו סיפור שוב. הם לא לומדים הרופאים האלה???????????!!!!!!!!!!!!!!! בשביל מה אנחנו הולכים לפרטי? בשביל שיקשיבו לנו וילמדו מטעויות לא???? כמה פעמים יצטרכו לגרות אותי כדי להבין שאני ר-ג-י-ש-ה לתרופות מכל זן שהוא???? שוב אותו סיפור של יותר מדי ביציות, שוב רובן לא תהיינה בשלות, שוב מעט הפריות, איכות עוברים בזבל, והכל בשביל מה? בשביל להלעיט אותי ברעלים קשים?? למה הרפואה המודרנית עם כל פלאיה וחכמתה לא מסוגלת להקשיב לקול הדק של המטופל? למה כשאני שואלת אם זה כל ההנמכה במינון - הוא אומר זה בסדר? (הוריד גונל מ 150 ל 112.5, למה לא יכל להוריד ל 75???) נמאס לי. נמאס לי שאני יודעת מה טוב לי ומה לא טוב לי, ואין אוזן אחת (חוץ מכן יקירותי) שתקשיב ו-ת-פ-נ-י-ם! ויותר מהכל מפחדת, שגם הפעם לא ילך, גם הפעם אהיה רוויה ביותר מדי הורמונים, אתנפח לממדי מפלצת, וגם הפעם הם לא ירצו להשאר? חוסר אונים משווע. עוד לא דיברתי עם זיידמן, כי אני מפחדת שאתקיף אותו בצעקות... מסכן בן זוגי. רצה את הטלפון שלו כדי להתקשר ולצעוק עליו בעצמו. לא נתתי לו. מה הטעם? יותר מהכל נמאס לי שאני מתחילה כל סיבוב באופטימיות וב HIGH, ובאמצע, עוד לפני שצריך אפילו להמתין 12 יום, אני נוחלת אכזבות. ולא כי הגוף לא הגיב טוב, כי הוא הגיב יותר מדי טוב, ואין מי שישמע, ואין מי שיקשיב. הייתי צריכה לשפוך, נועה.

07/11/2006 | 12:17 | מאת: לי

היי נועל'ה, אני מבינה שאת חוששת שהכמות תהיה על חשבון האיכות. וזאת את טוענת בעקבות הנסיון המר שהיה לך, אז למה שלא תדברי עם הרופא שלך ותעמידי דברים על דיוקם? לפעמים הרופאים שנחשבים לרופאים הכי הכי קצת מרוחקים מאיתנו ולא מבינים אותנו ולכן אנחנו צריכות כוחות על, כדי להתגבר ולהגיד גם מה שעל ליבנו. נועה יקרה את חזקה ואני בטוחה שאת תדעי מה לעשות ו"תנערי" את הרופא שלך. בכל אופן אני מאחלת לך בהצלחה גדולה בטיפול ושתרגישי טוב. אוהבת- לי

07/11/2006 | 12:27 | מאת: נועה מ.

אני באמת מאלה שאומרים את אשר על ליבן, וישבתי מולו כשנתן את בפרוטוקול הנכחי ואמרתי לו - דיר באלאק - מספיק עם התבניות ביצים, אני רוצה שאיבה בלי הרדמה, עם מעט ביציות, ולא יותר ממה שצריך. אמר שיהיה בסדר.... אני תיכף אגיד לו מה בסדר ומה לא בסדר, מחכה לתוצאות של הבדיקות דם לפני שאתנפל עליו... מה איתך יקיתי? גם את היית היום במעקב? ספרי מה קורה? תודה על הניחום, זה עוזר להוריד את האדים.... יום טוף, נועה.

07/11/2006 | 12:41 | מאת: ריקי

חשבתי שרק אני מתעצבנת על זיידי לאחרונה אני שולחת לך חיבוק ענק ענק אם זה יעזור ואל תוותרי, תגידי לו מה שאת חושבת, גם אני הכנסתי לו טוב בפעם האחרונה אחרי מה שקרה לי מחזיקה לך אצבעות שהכל יהיה בסדר נשיקות ריקי

07/11/2006 | 15:15 | מאת: נועה מ.

אולי נצטרך ליישר אותו קצת.... מקווה שיותר מדי מטופלות פורום לא גרמו לו להירדם בשמירה! איך את מרגישה? מקווה שיותר טוב! החלמה מלאה יקירה, נשיקות, נועה.

07/11/2006 | 15:38 | מאת: GALA123

שמישהו אחר ורענן יסתכל על כל הבדיקות וההיסטוריה ויתן חוות דעת. כבר היו דברים מעולם ששינוי ואפילו שיוי קטן מאוד הפך עולמות. גם אני הייתי מטופלת של זיידמן ואחרי כמה חודשים החלטתי שאני רוצה לשמוע חוות דעת נוספת, נכון שהוא נחמד ואחלה ואפשר להתייעץ איתו אבל אני מצאתי אותו מאוד תבניתי.

07/11/2006 | 15:43 | מאת: נועה מ.

כן אבל רק לפני טיפול אחד עברתי אליו... זה הטיפול השני שלי איתו. הייתי נותנת לו צ'אנס... בתקווה גדולה שאולי אולי אולי הפעם זה יעבוד? גאלה, מדי פעם אני רואה אותך כותבת, אבל אני לא זוכרת איפה בטיפולים את נמצאית? היסטוריה? סתם כדי להתעדכן. תודה על הדעה, אני מבחינתי הייתי זונחת את כל הרופאים כולם, ועושה את זה בדרכי שלי, אבל אין לי הרבה ברירות... נועה.

07/11/2006 | 21:35 | מאת: ילדת האוקיינוס

הכעס שלך מובן, וגם הפחדים. זה אכן מתסכל כשיש הרגשה שצריך "לשמור על הרופא", וגרוע מזה - להוכיח אותו על טעותו. לצערנו טיפולי פריון מעצם הוויתם מושתתים על עקרון הניסוי והטעיה, וגם רופאים מנוסים יורים לעתים בחשיכה - ומפספסים. הלוואי שבכל זאת הטיפול יחזור למסלול של שליטה, ויסתיים עם עוברים טובים, הריון וללא גירוי יתר. מחזיקה לך אצבעות חזק אהובתי (((חיבוק))))

08/11/2006 | 10:23 | מאת: נועה מ.

אכן את צודקת, הם יורים לגמרי בחשיכה, כשדיברתי איתו ואמרתי לו כמה כמה, הוא אומר זה בסדר. מה בסדר??????? בפרוטוקול אמרת לי שהאופטימלי - מה שהוא מצפה ממני עם הורדת המינון זה 12-14 גג! מן הסתם הוא וכל הרופאים כולם ממש ממש לא מבינים כל גוף, ולא משנה כמה נגיד להם, הם ישארו טבועים עמוק בדרך שלהם... מקווה מאד שאולי ה 20 יצליחו להתבגר יפה, זאת דרישה קצת גדולה לגוף המסכן שלי, אבל ננסה. מנסה להמשיך להיות אופטימית, תודה על האצבעות, נועה.

07/11/2006 | 22:19 | מאת: דורה

זה באמת כל כך מרגיז! כל כך כל כך מרגיז! זו כבר הפעם השלישית וזה כבר היה צריך להיות אחרי שלב הנסיונות והטעיות. אפשר להתחיל מגירוי נמוך מאד ולפי התגובה להוסיף. האם אפשר עכשיו להקטין את הגרוי? האם אפשר עכשיו לעצור אותו ורק לתת לביציות הקיימות לגדול בנחת וביחד? (למשל, סתם זורקת רעיון לא מקצועי בכלל ולא מבוסס על שום ידע משמעותי- להפסיק גרוי ולתת צטרוטייד עד שיגיעו לבשלות?) דיברת כבר עם זיידמן? נועהל'ה, בכל מצב- שולחת לך אהבה גדולה ומקווה שהטיפול יגמר בטוב. בהכי טוב שאפשר! שלך, דורה.

08/11/2006 | 10:27 | מאת: נועה מ.

לצערי אי אפשר להפסיק את הגירוי - כי יווצר מה שנקרא קוסטינג - מה שהם עשו לי בטיפול הראשון, הפסקת הגירוי אומר המתת ביציות.... אז אני ממשיכה עם המנוגון אתמול היום מחר ונראה. זיידמן נראה לי היה בהלם, אמר לי זה בסדר... מה בדיוק בסדר? הוא רצה לא יותר מ12! הוא כנראה לא יודע מה לעשות איתי... לא הבין שצריך להתחיל בהכי נמוך ולעלות.... בכל מקרה, אין מה לעשות כרגע יקירתי, אני בידיהם... מה עם אבא שלך? מה איתך? נשיקות, נועה.

07/11/2006 | 09:02 | מאת: ענבל

אני 6 ימים לאחר החזרה ולוקחת נרות אוטרוגסטן 200 3 פעמים ביום ביום בו ביצעתי את השאיבה וביום בו ביצעתי את ההחזרה החסרתי למעשה כל פעם לקיחת נר בבוקר (כלומר סה"כ 2) האם זה בעייתי ? האם להשלים זאת באחד הימים (ולקחת 4 ביום ) ובכך לצמצם את החוסר ? תודה

07/11/2006 | 10:17 | מאת: ofra

כמו שכתבתי לך, לא לא לקחת מה שהיה היה. תמישכי הלאה 3 ביום, גם אני עברתי זאת. בהצלחה

07/11/2006 | 12:10 | מאת: לי

היי עופרה יקרה, מה שלומך?

07/11/2006 | 15:50 | מאת: ענבל

07/11/2006 | 21:37 | מאת: ילדת האוקיינוס

שלום ענבל, אין טעם לקחת עכשיו נרות נוספים - הרעיון בתמיכה הוא לשמור על רמת פרוגסטרון גבוהה וקבועה ולא ליצור "מצבורים", ובטח שלא בדיעבד. אני מקווה ומאמינה שלא נגרם נזק מהפיספוס. בהצלחה!

07/11/2006 | 06:54 | מאת: מיכל

שלום לכן אני מבקשת רק לוודא שהבנתי נכון הנחיות שקיבלתי מפרופ' זיידמן לפני שאיבה: אתמול הזרקתי מנוגון ומדכא היום בשעה 0600 בבוקר הזרקתי אוביטרל היום לא מקבלים לא מנוגון ולא מדכא ו- 6 שעות לפני השאיבה- צום נכון? מודה לכן מראש

07/11/2006 | 08:30 | מאת: ריקי

בוקר טוב המון המון בהצלחה מה שפרופ' זיידמן אמר לך זה נכון מאד מחזיקה לך אצבעות חזק ריקי

07/11/2006 | 21:42 | מאת: ילדת האוקיינוס

הדבר היחיד שאני יכולה לאשר זה את הצום 6 שעות לפני השאיבה - זה סטנדרטי. בנוגע לכל שאר נתוני הפרוטוקול, אנא אל תקבלי אישור מאף אחד חוץ מהרופא המטפל - במידה ויש לך ספק כלשהו בקשר למשהו - תרימי אליו טלפון ותוודאי רק אצלו. בהצלחה!!!!

06/11/2006 | 18:03 | מאת: יונתן

רופא מקצועי, סבלני וסובלני, מלווה אותך ביחס חם לאורך כל הדרך, מאוד מתחשב וכי חשוב עדין

06/11/2006 | 20:19 | מאת: ניני

06/11/2006 | 18:01 | מאת: לרה

לפני כחודש וחצי עשיתי הפסקת הריון בגלל תוצאה פתולוגית במי שפיר(47XXX?). מתי מותר להתכיל טיפולים שוב?

06/11/2006 | 20:23 | מאת: ניני

היי לרה, נדמה לי שאין סיבה מיוחדת להפוגה ארוכה, אלא שהרופא בטח ירצה להשלים ברורים לפני תחילת טיפולים מחדש. אני מציעה שתקבעי אליו תור כבר עכשיו ומן הסתם תוכלי לחזור אחרי ברור (מצב רחם, רמת הורמונים וכיו"ב). מאחלת לך הצלחה רבה בטיפולים והריון תקין בקרוב ניני

07/11/2006 | 10:00 | מאת: לרה

ניני שלום ביקרתי אצל רופא,הרחם בסדר ובדיקת הורמונים הוא לא עשה.קדי לחזור ולבקש בדיק הורמונים? מה הסיכוי שהבעיה שהיתה אצלי בהריון הזה(47XXX?) תחזור ? תודה

06/11/2006 | 15:46 | מאת: עדי

הי ניני התוצאה פחות מ-5... למרות שהרגשתי שזה מה שהולך להיות זה עצוב לי ומאכזב. זה גם טוב כי זה עוזר לי להבין עוד יותר שאני רוצה ומוכנה לילד. רק הדרך ארוכה ומייגעת... אני יכולה להפסיק עם התרופות עד למחזור הבא נכון!? זה מה שזכור לי מהרופא רק רציתי להיות בטוחה. בכל מקרה המחזור הבא ממש קרוב, בימים הקרובים, כך שאין לי הרבה זמן לחכות. כל דבר קורה בזמן שלו, ככה זה...

06/11/2006 | 16:10 | מאת: דורה

מה אומר לך, אכן, כל דבר בעיתו. אבל לפעמים אני מרגישה ש- יאללא כבררררררררררררר! מצטערת לשמוע על הבטא. מאד קיוויתי שאת תעשי לי שמייח השבוע. שולחת לך חיבוק גדול ומאחלת מכל הלב שהעת תהייה כעת! כבר בטיפול הקרוב! (((((((((((((((((((((())))))))))))))))))))))) דורה.

06/11/2006 | 16:14 | מאת: נועה מ.

אוףףףףףףףף זה כל מה שיש להגיד.... צר לי כל כך לשמוע על עוד אכזבה, הלב נחמץ לשמוע כל אחת ואחת. מאחלת לך מכל ליבי שזו מקרבת אותך לטיפול המוצלח שיביא עמו הריון ארוך ארוך ובריא ויפה! חזקי ואמצי יקירה, ((((((חיבוקים)))))) נועה.

06/11/2006 | 17:22 | מאת: ניני

מצטערת על התוצאה יקירתי(((()))) זה תמיד מאכזב כל כך, אבל כן, יש בזה משהו בדרך הארוכה הזאת שמחדד את הרצון בילד ואולי אפילו מסייע להבשלה לקראתו, בכל מקרה אני מאמינה שהכל לטובה}{}{ הרופא שלי היה בנקודה הזו מבקש ממני לחזור על הבדיקה מחרתיים, בכל זאת הקדמת קצת, אז אולי תתאפקי עו טיפה עם הפסקת התרופות, ותחזרי על זה, ליתר בטחון?

06/11/2006 | 19:27 | מאת: עדי

הי ניני ושוב תודה על שאת כאן!!! רק עכשיו ראיתי את שאר התוצאות, הפרוגרסטרון 6.52, E2 1142 וה-LH 0.52 הערכים האלו מחזקים את זה שזה לא ההריון? או ההיפך?

06/11/2006 | 15:04 | מאת: לי

איך הזמן עובר - היום היום החמישי לגונל, מחר בדיקות כדי לבדוק המשך גירוי שחלתי. ""אל תשאלו איזה התקפת מתוק פתאום נפלה עליי", הרשיתי לעצמי ופלים ועוד ועוד. אבל מה אני מרגישה מאושרת יותר ושאני בדרך הנכונה. אז תחזיקו אצבעות להמשך! אוהבת אותכן ומאחלת לכולכן הצלחה ובריאות. להתראות- לי

06/11/2006 | 16:11 | מאת: נועה מ.

גמני מחר בא"ס ודם... איפה את עושה תזכירי לי? יאללה אם מתוק זה מה שצריך, אז תזריקי לורידים, אפשר יחד עם הגונל והמנוגון :-) בהצלחה יקירתי, נועה.

06/11/2006 | 16:11 | מאת: דורה

מחזיקה ומקווה בשבילך! &&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&& דורה.

06/11/2006 | 11:32 | מאת: ענבל

הי האם זה נורמאלי שיש לי על התחתונית הפרשות לבנות שלדעתי הן כתוצאה מהאוטרוגסטן? לפעמים זה גם יוצא כגוש? האם זה טוב שזה יוצא החוצה ולא נשאר בגופי?

06/11/2006 | 13:31 | מאת: ניני

היי ענבל, כל התכישירים המיועדים לשימוש וגינלי נספגים ברקמת הנרתיק והיתר מופרש החוצה מהגוף. זה טבעי ותקין, בהצלחה!!

06/11/2006 | 02:21 | מאת: בטי

האם אחרי לקיחת דקאפפטיל אמור להיות דימום? שמעתי שיש בנות שלוקחות דקא מהיום הראשון של המחזור ויש כאילו שלוקחות מהיום ה- 21. הכוונה היא לדקא על בסיס יומי. מה ההבדל?

06/11/2006 | 07:53 | מאת: ניני

היי בטי, דקא מהיום ה21 של המחזור הקודם אומר שמדובר בפרוטוקול "ארוך" שבו הדיכוי יותר עמוק, ולפני תחילת הגרוי השחלתי יש לחכות למחזור. בפרוטוקול "קצר" מקבלים דקא יומי במינון נמוך יותר והוא מביא לדיכוי כמעט במקביל לגירוי השחלתי (מהיום השני). בהצלחה!

06/11/2006 | 10:56 | מאת: בטי

אבל הרופא אמר לי שזה פרוטוקול ארוך! ומה לגבי דימום - האם אמור להיות?

06/11/2006 | 13:27 | מאת: ניני

בפרוטוקול ארוך אמור להופיע דימום לפני שמתחילים עם הגרוי השחלתי. מה את מקבלת?

05/11/2006 | 20:13 | מאת: עדי

שלום לכן יקירות עוד שאלה: האם אפשר לעשות את הבדיקת דם ביום ה-11 ולא ה-12? יש לי בעיית נגישות ביום שלישי ורציתי לדעת אם תהיה בעיה להקדים את הבדיקה ביום. המון תודה

05/11/2006 | 20:26 | מאת: ניני

עדי יקרה, אפשר בהחלט, רק שאם תקבלי תוצאה שלילית או נמוכה תצטרכי לחזור על הבדיקה שוב. מאחלת לך בטא גבוהה שלא מותירה מקום לספק!! בהצלחה ועדכני((()))

06/11/2006 | 07:40 | מאת: עדי

הי ניני בכל מקרה אני צריכה לעשות בדיקה חוזרת? גם אם אני עושה את הבדיקה יום לפני וגם אם ביום המיועד? ואחרי כמה זמן אני צריכה לעשות את הבדיקה החוזרת? ומהם הערכים הנמוכים? הרופא בכלל לא דיבר איתי על בדיקה חוזרת, הוא אמר אם חיובי לבוא אליו שוב אחרי איחור של שבוע ואם שלילי אז לחזור במחזור הבא... המון תודה שוב

05/11/2006 | 15:46 | מאת: פיצי

05/11/2006 | 16:15 | מאת: נועה מ.

05/11/2006 | 12:03 | מאת: מתוקונת

בנות יקרות! לא הייתי פעילה, אך תמיכה רבה קיבלתי מכן, שנים גם אני ניסיתי להכנס להריון, טיפולים, ניתוחים ועוד ועוד. התייאשתי וברגעים הקשים נכנסתי לפורום : קיבלתי ימבה חיזוקים, לפעמים הקראתי לבעלי כדי לחזק גם אותו. החלטנו להפסיק טיפולים אימצנו ילד מדהים היום אני בהריון בשבוע השלושים ( מקווה שיסתיים בה' בשלום). רוצה לחזק אתכן אחרי שלושים טיפולים קרה הבלתי יאומן , כמובן שהאימוץ כשלעצמו מילא אותי . מאחלת לכם אושר כזה. מקווה שתצליחו ומחזיקה לכו אצבעות

05/11/2006 | 12:19 | מאת: ניני

על השיתוף והעידוד, טוב לשמוע שעשיתם את הבחירה שלכם ושאתם מאושרים בה, וטוב לדעת שוב שיש אור בקצה המנהרה. מאחלת לכם בריאות ואושר, ניני

05/11/2006 | 11:00 | מאת: נורית

05/11/2006 | 12:21 | מאת: ניני

יקירתי, מה איתך? איך מתקדם?

הכל מתקדם בעצלתיים נראה שאני לא הולכת שלם מקום. טוף ממוש אני בדרך לעבודה...אז ביי בינתיים. שלך נורית.

05/11/2006 | 18:25 | מאת: סיגלית

תודה על תשובתך

04/11/2006 | 22:11 | מאת: גילי

הריון בעקבות הפריה....יתכן שיש בעיה בהריון , מאיזה שבוע עושים הפלה או לידה ? כמה זמן צריך לחכות אחרי הפלה / לידה להריון נוסף?

04/11/2006 | 22:51 | מאת: ניני

היי גילי, ברוכה הבאה, אופן הפסקת ההריון מאד תלוי בבעיה עצמה ובעיקר בשלב בהריון. הריונות צעירים מאד מאד שבהם עוד לא רואים את שק ההריון באולטרסאונד, והבטא לא עולה כמצופה, לרוב נספגים בעצמם ללא צורך בהליך מיוחד (מה שנקרא הריון כימי). אם מדובר בשלב מאוחר יותר יש צורך במתן תרופות שמזרזות את התהליך או בביצוע גרידה. לידה מתייחסת למצב שבו האשה עוברת תהליך מלא של לידת עובר באמצעות זרוז או ניתוח, ומדובר בשלבים מאוחרים יותר (חודש חמישי והלאה). פסק הזמן בין הפסקת ההריון לנסיון הבא תלוי שוב באופן ההפסקה וברמות ההורמונים, שאמורים לחזור למצב השגרתי. אני מאחלת לך בשורות טובות, ושכל המידע הזה לא יהיה רלוונטי לך. בהצלחה!!!

04/11/2006 | 17:02 | מאת: פיצי

מה שלום אבא שלך?

05/11/2006 | 00:40 | מאת: דורה

אבא מחלים. זה מדהים מה שהרפואה יכולה לעשות כיום. מדהים לחשוב מה עבר הגוף שלו ולראות אותו שוכב במיטה ומדבר איתי... לא להאמין! תודה על ההתעניינות יקירתי, דורה.

05/11/2006 | 00:44 | מאת: דורה

אויש, הרגע ראיתי את ההודעה שלך על הבטא. מתוקה, ברגעים האלה נגמרות לי המילים. מכירה את השבר הגדול עם הבכי הגדול. מכירה גם את הניתוק והתקיעות כששום דבר לא משתחרר. אינעל דינאכ עם זה כבר! מאחלת לך שהפעם הבאה תהייה סוף המירוץ. ושולחת המון חיבוקים. (((((((((((((((())))))))))))))))))) דורה.

05/11/2006 | 10:45 | מאת: נועה מ.

כתבתי למטה, אבל חוששת שלא תראי, כל כך מבינה אותך בקלחת, זוכרת מה קרה לאבא שלי ביולי? טפו טפו הוא פה אצלי עכשיו מקשקש ומתווכח איתי על הא ודא, מאחלת לך מהר מהר שאבא יחזור להיות מה שהיה ואפילו יותר! ועוד יותר מאחלת לך שליבו יקפוץ ויתרגש אבל יהיה כבר חזק מספיק כדי לצרוח לך בתוך האוזן מזל טוב בפעם הבאה! נשיקות, נועה.

05/11/2006 | 15:44 | מאת: פיצי

כל כך שמחה שחזרת אלינו ושאבא חוזר לעצמו. אני בסדר מעכלת וממשיכה. אולי אני אקח קצת חופש, לא יודעת אני אדבר היום בערב עם הרופא. שיהיה שבוע נפלאאאאאאאאאאאאאאא. בהמון אהבה. פיצי.

04/11/2006 | 16:57 | מאת: פיצי

הבנתי ממך שטופלת אצל ד"ר לויט באלישע - כמה זמן והאם הוא היה רופא מלווה? הוא מטפל בי כרגע ואני באופן כללי מרוצה, אם כי הוא באמת מפוצץ בהורמונים. איך עברת לכרמל - זה לא לוקח זמן? מי מטפל בכרמל? מקווה שלא העמסתי בשאלות, אני מאוד פתוחה לשמוע. שיהיה לך שבוע מוצלח! ((((((((((חיבוקים))))))))))))))

11/11/2006 | 09:00 | מאת: שרית

בוקר טוב פיצי! היום יום שבת ואולי לקח זמן עד שאני עונה לך כי האמת כשאני עובדת באמצע השבוע קצת קשה לי להגיע למחשב. ועכשיו לשאלות שלך. כן טופלתי אצל ד"ר לויט נתן באלישע וכמו שאת אומרת הוא מפוצץ בהורמונים שזה לא הכי טוב שבעולם. לא היתה לי בעיה לעבור לכרמל כי בסה"כ בי"ח אלישע הוא בי"ח פרטי ואת יכולה להפסיק שם מתי שבא לך. אני עברתי לכרמל כי התחלתי להיות מטופלת ביחידה בלין והאמת שזה לא לוקח יותר מדי זמן אין עם זה בכלל בעיות. אם את רוצה לעבור לכרמל אין בכלל שום בעיה אני יכולה לתת לך את הטלפון של היחידה שם ותגידי להם שאת רוצה לעבור טיפול אצלם והם יגידו לך מה לעשות כי צריך לפתוח שם תיק וכל זה. הרופא שמטפל בי הוא ד"ר ישי רופא מקסים שיש לי אגב גם את הפלאפון האישי שלו ואפשר להתקשר אליו והוא יענה לכל השאלות שלך. מקווה שעניתי לך לכל השאלות אם תהיה בעיה את יכולה לפנות אליי שוב ואני מבטיחה לענות לשאלות שלך. שיהיה לך שבוע מקסים שולחת לך מכאן המון חיבוקים שרית

04/11/2006 | 16:52 | מאת: דורה

שבשעה טובה ילדה תאומים!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!! יווווווווווווווווו הוווווווווווווווווווווווווו האאאאאאאאאאאאאאאאאאאאא!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!! (ותודה על כל החיזוקים ששלחתן לי, אתן נפלאות), דורה.

04/11/2006 | 16:58 | מאת: פיצי

המון מזל"טים .............. בקרוב אצל כולנו.

04/11/2006 | 17:14 | מאת: ניני

איזו התרגשות, אני זוכרת את הבטא החיובית הזאת כמו אתמול:))) בריאות ואושר יקירתי, לחמישתכם}{}{}{

04/11/2006 | 20:01 | מאת: אורית ונירית

מזל טוב לרומי שלנו אנחנו נירית ואורית שנקלטנו איתך בתקופת האביב עם התאומים עשית את סיפתח של הלידות ... אנחנו אחרייך עם האפונים שלנו אנחנו שמחות וזוכרות את הבטא ממש כאילו זה היה אתמול מאחלות לך המון אושר ונחת והמון אהבה לגוזלים הקטנים מקוות שגם הלידות הבאות יהיו מוצלחות(רונק ולנה) וגם המון הצלחה לבנות החדשות בפורום אורית ונירית(לאקי)

04/11/2006 | 18:20 | מאת: לנה

אוהבת אותך! תני עידכון נשיקות

04/11/2006 | 20:37 | מאת: נורית

____/ _ _____ \/\ \ | | / | | | \ / \/ / ------ | / | | | \__ | / |_____| | _|_____

04/11/2006 | 21:23 | מאת: ילדת האוקיינוס

והמון אושר כפול ומכופל!!!

05/11/2006 | 00:55 | מאת: סיגלית

המון מזל טוב לרומי ברכות ואיחולים סיגלית

05/11/2006 | 01:49 | מאת: ל

המון אושר ונחת בגידול העוללים. נירית -בוגרת הפורום:-)

05/11/2006 | 10:41 | מאת: נועה מ.

מזל טוב עננננננננננננננננננקקקקקקקקקקקקק, רק אושר ובריאות ואהבה גדולה! נשיקות, נועה.

05/11/2006 | 11:38 | מאת: לי

לרומי היקרה, איזה כיף שאת אחרי. תגדלי אותם בנחת. אוהבת- לי

05/11/2006 | 19:04 | מאת: עדיה

מאושרת באושרך, ועדין זוכרת את דפיקות הלב שעשתה לי ההודעה ההיא.. תהנו!!! נשיקות, עדיה.

06/11/2006 | 00:17 | מאת: רונק

יקירה, המון המון אושר !!!!! מזל טוב ענק!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!! אמאל'ה! זה אומר שגם אצלי זה מתקרב......

06/11/2006 | 08:23 | מאת: נועה מ.

איך הבננות???? נשיקות, נועה.

04/11/2006 | 16:27 | מאת: ק-מ

לשרית, ניני ודניאל תודה על כל התמיכה שאתן נותנות ועל הכח להמשיך... שיהיה לכן שבוע נפלא ומאחלת לכולכן בשורות טובות נ.ב. כתובת האימייל ששלחתי לפני כן כבר לא אקטואלית

11/11/2006 | 09:04 | מאת: שרית

בוקר טוב ק-מ אם תצטרכי משהו את מוזמנת לכתוב לי ק-מ אין לי בעיה לענות על כל שאלה וגם להקשיב לך לכל דבר שתצטרכי הרי כולנו באותה קלחת ועד שלא תהיה תשובה חיובית אנחנו נמשיך לנסות. תכתבי לנו כתובת אקטואלית. שיהיה לך שבוע מקסים שרית

04/11/2006 | 09:32 | מאת: ק-מ

שלום בנות, זו פעם הראשונה שלי שאני נכנסת לפורום תמיכה. כמו כולכן גם אני נמצאת בטיפולי פוריות (אני בשלבים הראשונים) אבל מרגישה כמוכן בדיוק. מחר אני אמורה לעשות בדיקת הריון לאחר ההחזרה ואני הגעתי לשלב של לא יודעת אם לקרוא לזה חוסר אמונה אבל אני לא רוצה לפתח יותר מדי ציפיות.... אני אשמח אם יהיה לי עם מי לדבר כי פשוט אין לי עם מי....

04/11/2006 | 10:08 | מאת: שרית

בוקר טוב לך ק-מ! קודם כל ברוכה הבאה לפורום התמיכה יש כאן אנשים שכייף לדבר איתם ויעזרו לך בכל שאלה שתהיה לך. תראי אני לא יכולה להגיד שלכולן זה קורה אבל גם לי זה קורה כשאני בשלב של ההחזרה אני מפתחת לפעמים את עניין חוסר האמונה או עניין של לא לפתח יותר מדי ציפיות לזה כי אחרי המון ניסיונות אני יודעת שלפעמים עדיף לא לפתח ציפיות יותר מדי כי אח"כ האכזבה היא גדולה מאוד. אם את רוצה לדבר עם מישהי אז מוזמנת לדבר איתי בכייף את יכולה לשלוח הודעות ואני יענה לך אין בעיה . שיהיה לך בהצלחה מחר ותעדכני אותנו.

04/11/2006 | 11:57 | מאת: ניני

היי ק-מ, ברוכה הבאה למקום שלנו:) ראשית אני מאחלת לך שכבר מחר תוכלי להתחיל להיפרד מאיתנו ולעבור לפורום הריון. גם אני מיד אחרי החזרה משקיעה מאמץ בלהיות עסוקה ולחשוב כבר על הפרוטוקול הבא, כדי לצמצם את האכזבה למינימום. אבל נדמה לי שזה לא חוסר אמונה אלא פחד מאכזבה נוספת. למרות זאת, אחרי תקופה לא קצרה של טיפולים (וחיים בכלל) למדתי שהמחיר של להימנע מתקווה מתוך פחד להתאכזב, יקר מידי עבורי. יש משהו מחייה בתקווה, באמונה ובהתרגשות מהמחשבה שהפעם זה הצליח. נדמה לי שזה בעצם הדבר העיקרי שמוביל אותנו שוב ושוב לטיפול הבא, גם כשהדרך מתארכת. נדמה לי שזה גם משפיע פיזית לטובה. אז עד הבטא החיובית (בקרוב!) את מוזמנת להיות יחד איתנו שב"ש ניני

04/11/2006 | 14:20 | מאת: דניאל

היי חמודה אני מבינה בדיוק על מה את מדברת. אבל מהצד (וגם כחלק שנמצא בדיוק באותו תהליך) אני רוצה להגיד לך שהציפייה היא חלק בלתי נפרד והכרחי. מה נעשה אם לא נאמין ונצפה? אם כי החשש לצפות נובע מהאכזבה הנוחתת כמו סתירה לפרצוף, ומי רוצה להרגיש את זה? אבל הכל בסדר להרגיש. להגיד לעצמינו לא לצפות נראה לי כטעות, כי מי לא מצפה להגשים את החלום שלו???? אני מאחלת לך שתהיי כל כך שמחה מחר כשתדעי שאת בהריון...... תעדכני, דניאל