פורום פוריות חברתי - תמיכה

שלום וברוכים הבאים לפורום החדש שלנו. אי-פריון הוא מחלה שאחד מכל ששה זוגות סובלים ממנה, ובכל זאת היא כנראה המחלה היחידה שהסובלים ממנה יזכו לשמוע מסביבתם הערות בנוסח: "זה הכל בגלל הלחץ. רק תרגעו ותכנסו להריון" או "מה, צריך ללמד אתכם איך לעשות את זה?" – תוך קריצה מבינה-עניין. במדינה בה "פרו ורבו" הוא לא רק ציווי דתי אלא אתוס לאומי של ממש, הסביבה מצפה מאיתנו להתחיל למחרת החתונה להרות וללדת ילד בכל שנתיים עד שנמלא את מכסת הילדים המקובלת במגזרנו (שניים או שנים-עשר) ומתעניינת במצב הרחם והשחלות מבלי להסס לשאול אם גודל לנו כבר משהו שם בפנים, ואם לא - מדוע. לא יפלא, אפוא, שאי-הפריון מקבל משקל רגשי נוסף על זה שקיים כבר ממילא - הכמיהה לחבוק כבר תינוק, המלווה בתחושות קשות של כשלון ובגידת הגוף, אובדן שליטה, עצירת החיים, קנאה, אשם ותסכול. ומעבר לכל - תלויה מעל הראש בכל רגע נתון עננה כבדה של עצב עמוק שלא מאפשרת להנות באמת מהחיים הנעים במעגל מייאש מחודש לחודשו – ולצידה השאלה הגדולה: מתי הסיוט הזה כבר ייגמר? אני הייתי שם, במשך כמה שנים טובות. מעקבי ביוץ שלא נשאו פרי פינו את מקומם למסלול המלא של טיפולי הפריון: בדיקות, איקקלומין, הזרעות, זריקות ולבסוף הפריות מבחנה. החודשים שחלפו הפכו לשנים, ותשובה שלילית אחת רדפה אחר חברתה. אפילו תשובה חיובית ראשונה שהרימה אותנו למחוזות של אושר נשגבים התחלפה במהרה בנפילה קשה וכואבת כאשר ההריון הסתיים, לדאבוננו, בהפלה מוקדמת. בסופו הטוב של הסיפור ציפה לנו זוג תאומים מתוקים ומקסימים, אך הדרך הקשה הזו לא נשכחה, על כל קוציה ודרדריה. והנה אני כאן, על מנת לחלוק איתכם את נסיוני העשיר, לצערי, מזווית מבטה של מטופלת פריון לשעבר. את הידע הרפואי בנושא הפריון תקבלו מהפורום השכן של פרופ´ זיידמן, אבל כאן תוכלו למצוא תשובות לכל השאלות האחרות שמציקות לכם: • איך שומרים על שפיות בכל התקופה הזו? • כיצד משלבים טיפולים וקריירה? או: האם החיים חייבים להעצר? • מה אומרים לסביבה? למי מספרים על הטיפולים? • כיצד (והאם) שומרים על קשר עם חברה שהרתה חודשיים אחרי החתונה ושנתיים אחרי שאנחנו התחלנו לנסות, והאם ניתן לפרגן לה מכל הלב? • איך מתחמקים מברית המילה של האחיין מבלי להסתכן בנידוי משפחתי? וכל שאלה נוספת שתעלה בהקשר הזה, כמובן. ובעיקר, הפורום נועד להעניק אוזן קשבת שבאמת מבינה, כתף לבכות עליה ויד חמה שתאחז בידכם עד ליום בו תגיעו גם אתם לסופו של המסע, בו תראו את המראה היפה ביותר בעולם – הבהוב מרצד על מסך האולטרסאונד המצביע על ליבו הפועם של האוצר החדש שלכם הנובט בקרבכם. ברוכים הבאים לשהות קצרה מהסיבה הנכונה! לכניסה לחצו - פורום פוריות
14651 הודעות
9574 תשובות מומחה

מנהל פורום פוריות חברתי - תמיכה

03/11/2006 | 23:25 | מאת: פיצי

היי בנות!!! צריכה אתכן - היום עשיתי בדיקת דם 13 יום אחרי החזרה, הבטא שלילי כמובן. אני ממשיכה הלאה עוד יש לי המון תקווה, אבל זה עדיין קשה ואפילו לבכות אני כבר לא מצליחה.(והכל מרגיש לי תקוע). הכול כל הזמן סביב הטיפול, הדאגה לתרופות הבידקות וכו' ... אני אוספת את עצמי להתחיל את הכל מחדש, ומתפללת שזה כבר יצליח. שבת נעימה - פיצי.

03/11/2006 | 23:47 | מאת: ניני

שולחת לך חיבוקים יקירתי((((())))) תשובה שלילית תמיד מעיפה, גם שאנחנו בטוחות מראש שזה שלילי. אני מקווה כל כך שזה השלילי האחרון}{}{}{

חיבוקים גם לך. פיצי

04/11/2006 | 14:11 | מאת: דניאל

רק להסתכל קדימה זה הפיתרון מבלי להתכחש לקושי כמובן. אנחנו צריכות לשנן לעצמינו שאנחנו הולכות לנצח ולזכות בפרס המדהים ביותר שאנחנו חולמות עליו....זה יקרה את תראי. באהבה דניאל

04/11/2006 | 10:12 | מאת: שרית

בוקר טוב פיצי! היום יום שבת ואני קראתי שאתמול עשית בדיקת דם וזה יצא שלילי זה נכון מה שאת עושה צריך להמשיך הלאה כי אין לנו ברירה אחרת. זה נכון שלפעמים קשה לבכות אבל אם את מרגישה את הצורך אז תבכי תפרקי את הכאב שעל ליבך שהוא כבד מנשוא. לבכות זו לא בושה אין בזה בושה אלא זה פורקן ואת צריכה את זה לפעמים. אני חושבת פיצי שאולי תקחי קצת חופש מהטיפולים כדי שתוכלי לאסוף את עצמך מחדש ולהתחיל בטיפול חדש אולי קצת חופש מהטיפולים ולהכניס את עצמך קצת לרוגע יעזור לך אולי בטיפול הבא שייקלט הלוואי. שתהיה לך שבת מקסימה שרית

04/11/2006 | 11:30 | מאת: פיצי

היי שרית, תודה על האכפיות. אני לא יודעת באיזה שלב בטיפול את. חשוב לי להמשיך כל עוד יש לי כוחות - אני לא יודעת כמה זמן עוד אצטרך לנסות עד שזה יגיע. אני יודעת שזה יגיע ומה שנותן לי את הכוח זה לנסות עוד ועוד. מחר אני אדבר אם הרופא אולי נעשה הפסקה, קודם כל אני צריכה לעשות בדיקת דם כדי לראות מה מצב ההורמונים. הפעם הוא הבטיח לי שהולכים על פרוטוקול קצר. אני לא מתביישת מבכי, להיפך הוא בא אצלי מאוד בקלות. הבעייה שבזמן האחרון קשה לי לשחרר את מה שבפנים והכתיבה מאוד עוזרת לי. בכל מקרה המון תודה על האכפתיות שלך זה בהחלט מאוד עוזר. היום אני מרגישה כמו חדשה. פיצי

04/11/2006 | 17:00 | מאת: פיצי

תודה ענקית לכולכן. היום יצאתי לטיול בטבע - הר מירון היה מקסים. נשמתי וקיבלתי כוחות. שיהיה לכולכן שבוע מוצלח. באהבה.

04/11/2006 | 17:12 | מאת: ק-מ

שלופ פיצי, אני מצטרפת חדשה של הפורום הזה, רציתי לומר לך שאני מבינה מה עובר עלייך גם אני בתהליך הזה של בדיקות הזרעות והפריות כבר שנה וחצי ועדיין לא קיבלתי בשורות משמחות, מה שאני יכולה לומר לך זה שתמיד תהיי חיובית ותאמיני שזה יקרה כי זה יקרה!! ומאחלת לך שהטיפול הבא יצליח לך... שיהיה לך שבוע נפלא ק-מ

04/11/2006 | 21:15 | מאת: פיצי

קודם כל ברוכה הבאה לפורום. שנית המוווווווון תודה על האופטימיות והשאר.... אני מטופלת כבר שנה וחצי ואת יודעת.... עושה הכול שזה כבר יקרה. הטיפול האחרון היה ממש קשה ומאוד לא מוצלח. אני מקווה שבפעם הבאה יהיה יותר טוב. מה איתך? הבנתי שגם את באלישע? את מרוצה?

05/11/2006 | 10:35 | מאת: נועה מ.

רק עכשיו חזרתי מסופ"ש וקיוויתי לקרוא בשורות טובות........ צר לי כל כך על השלילי. אין הרבה מה לומר. קבלי חיבוקים גדולים והמון כוחות להמשיך הלאה עד שתשיגי את המיוחל! ((((((((((())))))))))) נועה.

03/11/2006 | 23:15 | מאת: ניני

מכיוון שאת מקבלת תמיכה די מקיפה, והכתמות כמו שאת מתארת קורות, גם כשיש הריון, אני לא חושבת שיש סיבה מעשית לוותר על הרופא שלך. אמרתי לך שאני מאמינה שלקשר עם הרופא יש חלק חשוב מאד בהצלחת הטיפולים, וחלק גדול מזה הוא האמון שאת נותנת בו. קשה מאד לתת אמון אחרי אכזבות ובעיקר כשהרופא לא ממש משתף ומנדב מידע. אני בטוחה שהוא יכול היה במילה או שתיים מרגיעות להקל עלייך, אבל אני מציעה שתשקלי מעבר לרופא אחר רק אם חלילה הטיפול הזה לא יצליח (והוא יצליח!!!) אוקיי? יש המון בנות שכך ההריון שלהן התחיל ואפילו כמה שלא טרחו לבדוק את הבטא בגלל הדימומים, התחילו את הטיפול הבא, וגילו את ההריון במקרה. אז בינתיים תמשיכי עם התמיכה, אל תתאמצי מידי פיזית, ותאמיני יקירתי!!(((())))

04/11/2006 | 12:43 | מאת: עדי

03/11/2006 | 14:32 | מאת: aniika

שלום לכולן! יש לי שאלה אליכן. הייתי רוצה לקבל המלצה לרופא פרטי טוב. אני שייכת לקופת חולים כללית. תודה

03/11/2006 | 23:07 | מאת: ניני

היי אניקה, רופא פרטי ממש? או רופא שיש לו הסדר עם קופת החולים שלך? ומאיזה איזור?

04/11/2006 | 07:40 | מאת: aniika

ניני בוקר טוב רופא פרטי שיש לו לו גם הסדר עם קופת חולים. אני גרה בפתח תקווה תודה

04/11/2006 | 12:00 | מאת: ניני

היי אניקה, הרבה בנות פה מטופלות של פרופ' זיידמן (מהפורום הסמוך) ומרוצות ממנו מאד מאד. נדמה לי שיש לו הסדר עם הכללית, ולדעתי על ביקור אצל יועץ פוריות מומחה (כלומר או פרופסור, או מנהל מחלקה או מומחה בתחומו) על פי בחירתך, כל קופות החולים מחזירות השתתפות. בהצלחה!!

03/11/2006 | 13:06 | מאת: א.א

וזהו!!!!!!!!!!

03/11/2006 | 23:09 | מאת: ניני

אני מקווה שאת מרשה לעצמך את רגעי היאוש האלה, זה עוזר אחר כך להמשיך הלאה... שולחת לך חיבוקים, עוד קצת סבלנות(((())))

04/11/2006 | 14:16 | מאת: דניאל

כולנו שם מדיי פעם והתקווה היא (בין אם תרצי או לא) שם!!!! לכן התרכזי בה ותנקי את עצמך מבפנים בדיוק כמו שאת עושה כאן בפורום: תוציאי ה-כ-ל!!!!!! אנחנו כאן כדי לעזור לך כמו שאת כאן כדי לעזור לנו. באהבה דניאל

04/11/2006 | 10:15 | מאת: שרית

בוקר טוב א.א! נכון מצדיקה אותך שלפעמים פשוט נמאס וזהו מותר לנו אבל שזה לא יימשך לאורך זמן יקירתי קחי קצת הפסקה וזה יעזור לך להמשיך הלאה בטיפול נוסף. שתהיה לך שבת מקסימה שרית

03/11/2006 | 10:08 | מאת: לי

היי ריק, בוקר טוב מה שלומך? היה לי קצת שבוע עמוס ועם כל הלחץ של הזריקות. אבל כל הזמן חשבתי עלייך. נשתמע. שבת שלום!

03/11/2006 | 13:58 | מאת: ריקי

אני מבינה אותך כל כך ובטוח שנשתמע נשיקות שבת שלום ריקי

03/11/2006 | 01:23 | מאת: לי

היי בנות, היום עברתי לשלב ב'. יש דיכוי כבר ולכן הוספתי גונל. וביום שלישי שוב בדיקות. לא יודעת מה יש לי אני לא מצליחה להירדם היום. חבל שאין כאן אף אחת. אבל בהזדמנות זו רציתי להגיד לכן תודה ושיהיה לכולכן סוף שבוע נעים.

03/11/2006 | 09:54 | מאת: ריקי

הי לי המתוקה לא שמעתי ממך כמה ימים אני שמחה לשמוע שיש כבר דיכוי, אמרתי לך שאין מה לדאוג מחזיקה לך אצבעות חזק, חזק שהכל יהיה בסדר אני מרגישה הרבה יותר טוב, עדיין במנוחה עוד שבוע לפחות נשתמע חיבוקים ונשיקות ריקי

03/11/2006 | 10:24 | מאת: ניני

בהצלחה יקירתי, מקווה שהטיפול הזה הוא המנצח(((())))

02/11/2006 | 23:07 | מאת: דורה

רוצה לעדכן טיפל'ה ולהסביר למה נעלמתי ואמשיך להעדר דיי הרבה. אבי עבר צינתור דחוף שלאחריו הוחלט על ניתוח מעקפים דחוף וכל זה בהפתעה מוחלטת. אז כמובן שאנחנו מאד דאוגים ואני נמצאת מעט בבית והמון בבית החולים. בנוסף עוברים עליי ימים מסובכים (בלשון המעטה) בעבודה, וקצת חליתי, וקיבלתי מחזור ארבעה או שלושה ימים לפניי הבטא, אבל באמת שלא היו לי כוחות להתרגש מזה הפעם. זהו, אני מאד עמוסה ומתנצלת על ההעדרות הממושכת. לצערי אמשיך להעדר מפה לא מעט. (וכל זה בחודש שאני "חוגגת" שנה לחברותי בפורום הניפלא הזה). מקווה שכשאתפנה אתבשר פה על המון חדשות טובות, נשיקות לכולכן, דורה.

02/11/2006 | 23:13 | מאת: לי

היי דורה יקרה, מאחלת לאביך רפואה שלמה. מצטערת לשמוע על המחזור. אך מאושרת לשמוע ממך. את חזקה וחדורת אמונה להביא ילד לעולם וזה יקרה בעתיד הקרוב. מחזקת את ידייך ומאחלת לך ימים של אושר. שולחת לך הרבה אנרגיות חיוביות להמשך ורוד יותר. לילה טוב - אוהבת לי

02/11/2006 | 23:43 | מאת: ניני

החלמה מלאה ומהירה לאביך יקירתי(((()))) לפני שנה וחצי עברנו בדיוק אותו הדבר עם אבא שלי, והמתח והדאגה היו באמת גדולים מאד. הוא החלים וחזר לעצמו ואני מאחלת לכם לעבור את התקופה הזאת יחד ומהר ככל האפשר}{}{}{ אנחנו פה((((()))))

03/11/2006 | 21:00 | מאת: דניאל

אני מאחלת לך שאבא יחלים במהרה ולבשורות טובות ובריאות. גם אני באותו סרט עם אבא שלי, והוא טפו טפו טפו בסדר. מחזקת אותך, דניאל.

03/11/2006 | 23:08 | מאת: פיצי

גם אני התחלתי לדאוג לך. בהחלט לא קל כשהל מגיע יחד, אני מקווה שאביך יעבור את הכול בשלום. חיבוקים, פיצי.

04/11/2006 | 12:39 | מאת: ילדת האוקיינוס

אומרים שהחלק הכי אפל של הלילה הוא זה שנמצא ממש לפני הזריחה. זה מה שעלה לי בראש כשקראתי את מה שכתבת, מיד אחרי שהרגשתי את הצורך לחבק אותך חזק. אני כל-כך רוצה שהזריחה שלך כבר תגיע.

05/11/2006 | 10:29 | מאת: נועה מ.

דאגתי לך כשראיתי שלא ענית לי.............. מקווה שאבא יחלים במהרה ויצא מזה עם לב חדש צעיר ורענן!!!!! כל כך עצובה מהמחזור שלך, כל כך קיוויתי שכבר נצרח לך מזל טוב. מאחלת לך ממעמקי ליבי, שכל זה יהיה מאחוריך במהרה, ושסוף סוף יגיע גם הרגע המיוחל כדי שגם לאבא שלך תהיה סיבה לצהול בשבילך ולקרוא מזל טוב גדול! שולחת לך חיבוקים גדולים (((((((((((())))))))))) שלך, נועה.

02/11/2006 | 21:43 | מאת: יייי

אני מיואשת!!! הייתי צריכה להתחיל היום טיפול ולבעלי ממש נמאס,הוא לא רוצה להמשיך. אני בת 42 אחרי המון טיפולים, אני לא רוצה לייאש אתכם אז אני לא אגיד כמה,בשני הטיפולים האחרונים הייתי בהריון( מי אמר שעם הגיל הסיכויים פוחתים?)ולצערי הפלתי בשבוע 7. אני לא יודעת מה לעשות, קשה לי בלי התמיכה של בן הזוג, אני עדיין לא מוותרת אבל אולי צריך לשים לזה סוף מתישהו? כל פעם אני אומרת רק עוד טיפול אחד, חבל לי לפספס את החודש אבל אני לא יכולה להתחיל בלי הסכמתו. מזל שהגברים לא צריכים ללדת

03/11/2006 | 00:30 | מאת: בודדה

היי אל תהיי מיואשת, אני ממש מבינה אותך ואולי בגלל זה הכינוי שלי בודדה כי גם לבעלי קשה להתמודד עם כל מה שעובר ורוצה להפסיק ואנחנו יחסית רק בהתחלה ארבע IVF שנכשלו (שתי הזרעות בהתחלה) מה שאני מנסה לומר שאולי חיפשת יותר תמיכה ממה שהוא היה מסוגל לתת ולכן היגעתם לאן שהיגעתם. תני לו מעט זמן ותנסי שוב והפעם תפרקי כל מה שיש אם במקומות אחרים זה יכול לעזור בהצלחה

03/11/2006 | 09:41 | מאת: עינת

אני בת 40 ללא ילדים וגם אני מנסה שוב ושוב אני מציעה לך לקחת את אישך לסופשבוע רומנטי לדבר על כל מה שגורם לך לעצב וליאוש ולחזור בכוחות מחוזקים ומשותפים לטיפול. אל תתני לזוגיות להתדרדר ולגרום לך לוותר על החלום שיש לכולנו פה-אוצר קטן משלנו חיזקי ואימצי :)

04/11/2006 | 10:27 | מאת: שרית

בוקר טוב ! תראי יקירתי גם אני אחרי המון טיפולים וגם לנו לפעמים נמאס אז לוקחים קצת הפסקה וממשיכים הלאה בתקווה שאולי נצליח להיקלט הפעם. נכון שזה מייאש שאחרי פעמיים שנכנס להריון והפלת זה קצת גורם לייאוש גם מצידו של בן הזוג זה קורה אין לו לב של אבן אל תשכחי. לפעמים גם להם קשה צריך להבין את זה אין מה לעשות. נכון שקשה בלי תמיכה של בן הזוג אז אולי תנצלי קצת את העניין ותצאו כמו שהציעו לך כאן לסוף שבוע רומנטי ותדברו על הכל אולי ככה הוא יבין מה את עוברת וגם את תביני מה עובר עליו. כן צריך להשים לזה סוף כשתהיי בהריון ואחרי לידה כמובן לא לפני כן כי למעשה זה החלום כאן של כולנו ואם קשה לך ורע לך את מוזמנת להיכנס לכאן לדבר איתנו ואם נוכל לעזור לך בכייף. וכן נכון טוב שגברים לא צריכים ללדת כי הם לא היו עומדים בזה. תמיד אומרים נשים יותר חזקות מגברים. שתהיה לך שבת מקסימה שרית

02/11/2006 | 19:39 | מאת: עדי

הי לכן סליחה שאני מנדנדת אבל אני מתלבטת אם ללכת לרופא. אני שבוע בדיוק מאז ההחזרה, אין לי ממש דימום חזק, יותר מעין הפרשות דמיות אבל יותר ממה שהיה. ידוע לכן מה קורה בגוף? מדוע יש הפרשות כאלו? זה מסוכן אם לא אלך לרופא? פשוט אין לי חשק ללכת לרופא הוא דיי אדיש ולא מנדב יותר מידי מידע. וגם הבדיקת דם שלי כבר ביום שלישי. תודה...

02/11/2006 | 19:40 | מאת: עדי

02/11/2006 | 20:20 | מאת: ילדת האוקיינוס

עדי, ההפרשות שאת מתארת עלולות לרמוז על ירידה ברמת הפרוגסטרון בגופך, העלולה לפגוע בסיכויי השתרשות ההריון. הפתרון לכך הוא פשוט - חיזוק התמיכה של הפרוגסטרון, אבל בשביל זה את צריכה את הרופא (שיגיד לך אם אכן החיזוק נדרש, ואם כן יתן לך מרשם). בהצלחה!

02/11/2006 | 21:05 | מאת: עדי

הי אני מקבלת פעמיים ביום אסטרופם ופעמיים ביום אנדומטרין, הבנתי שזו תמיכה רחבה, האם את עדיין חושבת שכדאי לי ללכת לרופא מחר?

................................................... ................................................... ....................................)-:

02/11/2006 | 20:08 | מאת: נועה מ.

הגעת למקום הנכון יקירה.... בתקווה שתשהי עמנו לזמן קצר ביותר! רוצה לספר לנו למה כמה ואיך הגעת עד הלום? נכון שנחמת רבים שייכת ל_ _ _ _ _ אבל, כולנו פה איתך באותה גיגית.... עד שנעבור ביום מן הימים (הקרובים ביותר!!!!!!!) לפורום השכן. שיהיה ערב נעים, נועה.

כל כך מעט מילים והמון כאב. יש ימים כאלה שהעצב מציף את הכוווווווווווווווווווווול. אבל כמו שכתוב בספר נפלא "יש ימים כאלה" אחרי הכול העולם מלא תגליות מופלאות, דברים שכרגע קשה לך אפילו לדמיין .... אני בהחלט מאמינה שזה יכול לקרות זה רק עניין של זמן . בינתיים אפשר לחלוק יחד... והלוואי שיהו ימים טובים יותר איה, פיצי

איה יקרה, הגעת למקום הנכון, וברוכה הבאה. ספרי קצת על עצמך אם מתאים לך, ומה שמתאים לך. אנחנו פה כדי לעבור יחד תקופה לא פשוטה ונשמח אם תצטרפי אלינו סופ"ש נעים ניני

משפט אחד וכל כך הרבה עצב. מרגישה רצון רק לאחל לך שבת שלום

בוקר טוב איה! רציתי להגיד לך שכולנו כאן חושקות לאותו דבר לילד משלנו וברוכה הבאה לפורום שלנו. זה נכון שאומרים שלכולם יש לפעמים "ימים כאלה" שמבאסים קצת שיש כאב בנשמה אבל למזלנו זה רק ימים כאלה צריך להסתכל על החיים בצורה גם אחרת שלא הכל שחור יש קצת לבן, אפור ואפילו ורוד גם אם זה לא גלוי לעין זה עדיין שם. אז את מוזמנת לפרוק את הכאב שלך כאן איתנו בכל הזדמנות ואנחנו כאן נעזור לך גם אני. שתהיה לך שבת מקסימה שרית

02/11/2006 | 15:55 | מאת: דנה

שלום רב, היום בבוקר עשיתי בדיקה אלו התוצאות: רירית הרחם בעובי 9 מ"מ, סדירה. שחלה ימין גודל 25X30 מ"מ, מראה תקין זקיק בגודל 19 מ"מ שחלה שמאלית בגודל 18X30 מ"מ, מראה תקין זקיקים קטנים ללא נוזל חופשי באגן. הרופא אמר שזה מצויין ובימים הקרובים מתרחש הביוץ. מה דעתכן? לסמוך עליו? תודה

02/11/2006 | 16:22 | מאת: ניני

היי דנה, קודם כל או לסמוך או להחליף רופא. שנית כדי לדעת האם את לקראת ביוץ מקובל להסתכל גם על בדיקת דם (E2 ופרוגסטרון) ולעשות יותר ממעקב אחד. כך אפשר להעריך האם אכן מדובר בזקיק ולא בציסטה והאם את מתקרבת לביוץ ומתי, ולראות התפתחות. שיהיה בהצלחה!

02/11/2006 | 13:47 | מאת: קרןמ

היי.. שלחתי לך בבוקר הודעה שאין שינוי,פתאום אחרי שעה הסתכלתי על הבדיקה והפסים היו חזקים.(לגבי הבדיקות הקודמות אני כבר לא כל כך בטוחה שהם היו נכונות). אז בואי נגיד שעכשיו זה הבדיקה הראשונה שהיא חיובית וקיימנו יחסים ביום שלישי ורביעי מה לעשות היום??לחכות למחר כדי שהזרע יתחזק או עדיף גם היום ומחר.אין לי יותר בדיקות.

02/11/2006 | 23:53 | מאת: ניני

לא הייתי קונה עוד חבילה אלא פשוט מציעה לקיים יחסים כל יום (אפשר גם פעמיים ביום אם אין בעיית זרע ומתאים לכם). הזרע לא מתחזק אחרי יום של התנזרות, והפוך, לרוב האיכות שלו עולה, במצב שגרתי, אם אין בעיית זרע. אז לא לדאוג, לנסות להנות, והביוץ בטח יתרחש אוטוטו. אם חלילה לא תהרי החודש, תוכלי לבקש מעקב מסדור מהרופא שלך בחודש הבא, כלומר בדיקות דם ואולטרסאונד.

03/11/2006 | 13:05 | מאת: קרןמ

את עוזרת לי המון תודה רבה ושבת שלום. אני יעדכן אותך לגבי בדיקת הזרע ביום שני ביי...

02/11/2006 | 12:12 | מאת: פיצי

היי ניני יקרה, יש לי שאלה דחופה!!! אין לי מחזור של מוקפאים הפעם, לכן רציתי לדעת כמה זמן אצטרך להמתין כדי להתחיל טיפול חדש? זאת כמובן אם אקבל תשובה שלילית מהטיפול האחרון. (התשובה תגיע מחר). ועוד שתי שאלות : את יודעת מה ההבדל בין פורטוקול ארוך לקצר? מה עדיף? תודה על הכול - פיצי.

02/11/2006 | 16:26 | מאת: ניני

היי פיצי, רוב הרופאים מעדיפים לעשות הפוגה של חודש בין טיפול לטיפול אבל זה לא הכרחי תמיד. מעבר לזה בודקים אצל כל אחת מה הנתונים בתחילת המחזור, למשל אם קיימות ציסטות רופאים יעדיפו "לדכא" אותן קודם או לתת להן להיספג. במקרה שעושים דיכוי עם גלולות אפשר לתזמן את המחזור הבא בהפרש קטן יותר. פרוטוקול קצר הוא פרוטוקול שבו הדיכוי (מתן דקא אשר ימנע את הביוץ העצמוני) מתחיל ביום השני למחזור ואחריו מתחיל גירוי שחלתי. בפרוטוקול ארוך ניתן דיכוי כבר ביום ה21 למחזור הקודם, וכעבור תקופה מסויימת (למשל שבועיים) מתרחש מחזור מלאכותי ואחריו מתחיל הגירוי השחלתי. ההחלטה בין שניהם קשורה לבעיית הפוריות, תגובות לטיפולים קודמים וכו בהצלחה!

02/11/2006 | 22:47 | מאת: פיצי

02/11/2006 | 10:42 | מאת: ליאת

היי לכל הבנות. 12 יום לאחר הזרעה ראשונה, התעוררתי עם דימום :) תחושת הבטן אומרת כי המחזור הגיע. שאלתי היא בעצם האם משתלם ללכת לרופא לפחות פעם אחת באופן פרטי (ולשלם לא מעט כסף), האם מעבר לכך שיש לו יותר זמן לענות על שאלות, המעקב לאחר מכן יהיה יותר קפדני (אולי גם תנתן אפשרות להתייעץ איתו בנייד בכל שאלה שתעלה לאחר מכן?). אני מאד מתלבטת, אשמח לשמוע מניסיונכן........ תודה לכולכן, ליאת

02/11/2006 | 17:12 | מאת: ילדת האוקיינוס

קודם כל ברוכה הבאה! שנית - אני מקווה שאולי הדימום הוא לא סימן לווסת ותופתעי לטובה... אבל אם לא, אענה על שאלתך: השאלה האם ללכת לפרטי או לא היא כמובן אישית, ואני יכולה להגיד לך רק את דעתי - אבל מן הסתם יש בנות שמרגישות אחרת ממני, ואין כאן "נכון" או "לא נכון". לדעתי אין סיבה לעשות הזרעות באופן פרטי. א-ב-ל, כן יש סיבה מצויינת לעשות הזרעות אצל רופא טוב שעושה מעקב קפדני - ולשמחתנו יש רבים כאלה שעובדים עם כל קופות החולים ובכל הארץ - ונוכל לתת לך כאן המלצות. אני עשיתי את ההזרעות אצל פרופ' זיידמן ברמת מרפא (מכבי). אגב, אם ההזרעה הראשונה שלך אכן נכשלה, זה עדיין לא אומר בהכרח שזה "אשמת" הרופא. ייתכן ועשית אותה אצל רופא מצויין, ובכל זאת היא נכשלה, בדיוק כמו שזוג פורה לגמרי יכול לנסות חודש אחד להרות ולהכשל, ולנסות שוב חודש אח"כ ולהצליח. השאלה היא האם הרופא נתן לך טיפול מקצועי, קשוב ואכפתי. מעבר לזה צריך גם מזל. כאמור, ספרי לנו עוד קצת על עצמך ונשמח לתת לך המלצות על רופאים טובים - פרטי או דרך הקופות - מה שתבקשי... בהצלחה!

02/11/2006 | 19:11 | מאת: ליאת

קודם כל תודה רבה על התשובה המהירה :) בעיקרון אני מטופלת ע"י רופא שקיבלתי עליו המלצות חמות. העניין הוא שלאחר ההזרעה עשיתי בירורים באופן עצמאי (דרך הפורום של זיידמן לדוגמא ובעוד פורום) ומשני הפורומים האלו קיבלתי תשובה זהה, שכמות הזרעים שהיו בתנועה לאחר ההשבחה, סביר להניח אינם מספיקים להזרעה (בעיית הפוריות מקורה בזרע), מה שהציק לי, זה העובדה שהרופא שביצע את ההזרעה (לא הרופא שלי, אלא אחר), ודאי ידע את אשר נאמר לי בפורום, אז איך במצב זה, לא התבקשתי לבוא להזרעה נוספת יום לאחר מכן. אני רוצה לציין בנוסף, שאני מההתחלה ביקשתי לבצע ישר הפריה ולא הזרעה, אז אם כבר עושים הזרעה הייתי רוצה לדעת שדואגים להעלות את ההסתברות להצלחה בכל דרך שאפשר, כי כמו כולכן אני לא נהנית להזריק לעצמי הורמונים. חשוב לי לציין כי אני מודעת לחסרונות של הפריה מול הזרעה, וכי אני יודעת שמדובר בהליך יותר "קשה", יחד עם זאת לפחות בהפריה , את לא מרגישה שזקיקים שהתפתחו הולכים ל"פח", במקרה שבדיוק ביום הנכון, הזרע לא היה במיטבו. קצת מתוסכלת כמו שודאי הבנת :) אגב האם מנסיונך, כשהיו לך שאלות, היה באפשרותך להשיג את הרופא שלך בלי בעיה או שנאלצת לקבוע תור? ליאת

01/11/2006 | 23:45 | מאת: סיגלית

ברצוני להוסיף להודעתי הקודמת שיש לי איחור במחזור.

החודש, אבל לאור בעיות תפקוד שחלות, חזרת וממליצה לך מה שהמליצה לך ילדת>>> את חיבת לפנות לרופאים מובחרים בתחום כדי לדעת היכן את בדיוק 'עומדת' וכן אולי כדי להתחיל לחשוב מה עושים הלאה. זכרי הגיל שלך כבר נותן את אותותיו על השחלות {קצת מוקדם אבל כנראה שזאת עובדה} אז לפני שיהיו בעיות אחרות כמו רירית רחם ותפקוד הורמונים אחרים או בעיות בריאות, תתחילי לחשוב אולי על תרומת ביצית. זכרי כאשר מחזיקים תינוק בראי בידים זה באמת כבר לא משנה אם זה מביצית שלך או לא>>> זה שלך בכל מקרה! גם העלויות לא בשמים כ- 23000 (מטריים+ טיסה) עם תרומת ביצית יש סיכוי הצלחה מאוד גבוהים {מתוך הכרות של משהיא שבשלב זה נמצאת בהריון מתקדם עם בן מתרומת ביצית>>> הן היו 9 בנות שטסו לקיב מתוכם 7 הרו בסיבוב הראשון כאשר ל-2 ההריון לא התפתח {הריון כימי} וכעבור כ-5 חודשים היא גילתה שחוץ מאחת כל הבנות הרו כלומר אילו שלא הרו בסיבוב הראשון הרו מסיבוב מקפואים {שהביאו ארצה מהסיבוב הראשון} לאחת אפילו יש תאומים. זאת אומרת כל טיפול כזה מספיק למחזור של טריים אחד ועוד 1-2 קפואים {תלוי מה המדיניות של המרכז שבו את מטופלת: באחד נותנים את כל הביציות של התורמת ובאחר זה אחרת}. שתביני מתוך 9 בנות עכשיו יש 8 בהריון... יש השתתפות מהקופה החולים שלך תבררי. את צריכה לחשוב מה הכי חשוב גנטיקה או להחזיק ילד בידים. בהצלחה בכל דרך שתבחרי שלך נורית.

01/11/2006 | 23:27 | מאת: סיגלית

שלום לכן! היינו בבקור אצל הרופא המטפל ולפי בדיקת דם שביצעתי טוען הרופא שהשחלות שלי "נרדמו"( מצאו זמן מתי להרדם) תוצאות הבדיקה הן: פרוגסטרון 0.4 e2 היה 106. הוא טוען שכעת נותר רק להמתין (ללא התקדמות כלשהי)זה די מדכא אותי - (להזכירכם אני בת 43 והשעון מתקתק) מה דעתכן על מצבי? תודה מחכה לתשובה מכן סיגלית

02/11/2006 | 17:29 | מאת: ילדת האוקיינוס

שלום סיגלית, משתי ההודעות שלך לא הצלחתי להבין מתי נלקחה בדיקת הדם שלך (מבחינת יום המחזור), ובאיזה נסיבות (כמה זמן אחרי מחזור, האם את בטיפול, איזה טיפול וכו'). אבל האמת היא, שגם אם תעני לי על השאלות הללו - עדיין אני לא בטוחה שאוכל לעזור - הדבר היחידי שאני יכולה לומר זה שרמות ההורמונים שציינת הן נמוכות - אבל לא אוכל להגיד מה זה אומר או מה לעשות... זה באמת שאלה לרופא שלך. מה שכן אני יכולה להגיד לך (ואני מתנצלת אם כבר אמרתי, אני לא זוכרת...) - זה שבגילך בהחלט צריך ללכת "על התותחים הכבדים ביותר", שמבחינתי זה אומר: א. ללכת באופן פרטי לרופא שנחשב לאחד הגדולים בתחום ושאת סומכת עליו לגמרי, ו- ב. להיות מעורבת לחלוטין בטיפול ו"לקחת אחריות" במובן של לשאול כל מה שלא ברור לך, לא מובן לך, לא נראה לך, וכו'. פשוט אין לך זמן מיותר לבזבז על טעויות. בהצלחה יקירה ותעדכני!

01/11/2006 | 22:16 | מאת: בודדה

רציתי רק לכתוב שהיום הצלחתי להתקשר לרופא לקבוע תור לטיפול נוסף. היה לי ממש קשה הכישלון האחרון. היום הצלחתי לעשות את הצעד הראשון אני חושבת שיש לכם חלק בעניין ת ו ד ה

01/11/2006 | 23:03 | מאת: נועה מ.

שמחה מאד לשמוע שהצעד נעשה, ואת בדרך לכיבוש הפסגה :-) אולי אולי אולי, שאת כבר פה איתנו, את כבר לא כל כך בודדה?..... מה דעתך על כינוי דנדש? בהצלחה ענקית, וספרי לנו מה נהיה במסלול החדש! לילה טוב, נועה.

02/11/2006 | 12:02 | מאת: פיצי

היי בודדה יקרה, כל כך שמחתי לשמוע שהצלחת להתקדם, מקווה שיהיה יותר קל מעתה. אשמת אם תעדכני ... ושיהיה המווווווווווווון בהצלחה! פיצי

02/11/2006 | 19:27 | מאת: ניני

כל כך קשה לאסוף כוחות אחרי כשלון, אבל הצעד הראשון תמיד הכי קשה. בהצלחה((()))

01/11/2006 | 20:21 | מאת: שרה

היי מאיה, קודם כל אני מאחלת לך שהות קצרה בפורום זה ומעבר במהרה לפורום השכן- הריון ולידה... בקשר לשאלתך אני טופלתי בב"יח כרמל והייתי מאד מרוצה מהיחס... מקווה מאד שגם השהות שלך במחלקת הפריות תהיה קצרה.. בהצלחה

01/11/2006 | 21:55 | מאת: מאיה

02/11/2006 | 12:19 | מאת: פיצי

מאיה היי! אם אתם הולכים על רופא מלוהה תוכלי לשאול אותו את כל השאלות שתרצי, הוא נותן לך את מספר הנייד וגם אם הוא בחו"ל את שולחת לו הודעה והוא חוזר. זה אמנם לא זול אבל את לפחות יכולה להיות רגועה ולדעת מי מבצע את השאיבה שבעיני זה משהו מאוד חשוב. כשאנחנו סיימנו את הסבב של ההזרעות הרופא המטפל מילא אתנו טפסים והוא שאל לאיזה בי"ח אנחנו רוצים לפנות, הפנייה לקוה"ח בדרך כלל הולכת לפי הרופא המטפל. הרופא שלנו עובד באלישע לכן פנינו לשם. שיהיה לך המון בהצלחה והלוואי שתהיה שהות קצרה. פיצי

06/11/2006 | 12:46 | מאת: מאיה

תודה פיצי. מה העלויות של רופא מלווה?

01/11/2006 | 18:02 | מאת: עינת

הייי אני יודעת שמומלץ להזריק כל יום בערך באותה שעה. עד היום הזרקתי גונל F בסביבות 6 בערב. ממחר אני מתחילה מנוגון האם אני יכולה להזריק את המנוגון בשעה שונה (לא נוח לי כ"כ מוקדם) או שאני חייבת להזריק בשעה שהזרקתי את הגונל??????????. תודה תודה על עזרתכן

01/11/2006 | 21:11 | מאת: פיצי

היי עינת , לדעתי אפשר לדחות את מועד ההזרקה לאט לאט עד שגיעי לשעה הרצויה. פער של שעתיים הוא לא אסון גדול... אבל אולי יכתבו לך פה אחרת. בהצלחה!

01/11/2006 | 23:00 | מאת: נועה מ.

עד כמה שידוע לי אפשר להזיז בטווח של כשעתיים. בהצלחה, נועה.

02/11/2006 | 19:31 | מאת: ניני

היי עינת, השעה לא קריטית כמו העיקביות בהזרקה כדי לשמור על רווחים פחות או יותר קבועים. שיהיה בהצלחה!

01/11/2006 | 16:32 | מאת: מיכל

האם אתן יכולות לעזור לי לכתוב איגרת לחברות הטובות - שמסביר משהו מהריקנות חוסר האונים וטיפולי הפוריות שאפשר לשלוח לחברות הטובות שיבינו. וכשיש ברית לחברה טובה ואני לא הולכת שלא ישאלו בפליאה למה. כי גם אם אני מתפקדת בעבודה כאילו כמו שצריך זה לא אומר שבבית אני לא בוכה כל יום ורבה עם בעלי ומרגישה שאין לי כלום בחיים ולכולם יש.

01/11/2006 | 21:26 | מאת: פיצי

היי מיכלי כל כך מצטערת שככה את מרגישה,אני יודעת כמה קשה לך להאמין שגם לך עוד יהיה. אני בטוחה שיש לך הרבה דברים גם אם אין לך עדיין ילדים. יש לך קודם כל את עצמך ואין עוד אחת כמוך בעולם תזכרי את זה ועוד מעט יהיה לך גם תינוק מקסים שיחמם לך את הלב. זה יגיע והעיקר עשי לעצמך ולבן זוגך טוב זה הכי חשוב עכשיו. שלך פיצי

01/11/2006 | 22:59 | מאת: נועה מ.

כמו שפיצי כתבה לך, יש לך אותך, וזה המוןןןןןןןןן. כן זה ריק, והרבה פעמים כואב, אבל תחשבי איך כל יום מקרב אותך אל המלאות ואל חלומך... ואיגרת לחברות הקרובות - אם הן באמת קרובות, תספיק להן מילה שלך מהלב, והן יבינו ויתמכו, או יקשיבו ויחבקו. ואם הן לא ממש קרובות, אל תתני לליבך להפצע בשל כמותן. אזרי כח ותרפרפי הלאה. ועיצה קטנה אישית, נסי להפיג את המחשבות שמתרוצצות סחור סחור סביב הטיפולים, והכשלונות. אולי ע"י מציאת תחביב חדש שיעסיק, או רענון הזוגיות בדרכים חדשות ומקוריות, או אפילו ישנות ונדושות.... רק אם באמת נרים סנטר, נשאף מלוא הריאות אויר נקי, ונמלא את ליבנו במחשבות טובות, שהנה זה אוטוטו מגיע, רק כך נוכל להתמודד עם הבריתות, והחברות, והבטנים העגלגלות שמסביבינו. מאחלת לך הרבה שמחה, לילה טוב, נועה.

01/11/2006 | 11:29 | מאת: לי

היי בנות יקרות, עברו להן 12 יום של הזרקת דקא ומחר אני הולכת לבדיקות ראשונות לראות אם יש דיכוי מלא על מנת להתחיל בגירוי שחלתי. מקווה שהכל יהיה בסדר ואני אוכל להמשיך הלאה. תחזיקו לי אצבעות להמשך! אוהבת אותכן - לי

01/11/2006 | 13:20 | מאת: ריקי

מחזיקה לך את כל האצבעות בעולם בטוחה שהכל יהיה בסדר נשיקות וחיבוקים ריקי

01/11/2006 | 13:51 | מאת: דניאל

בהצלחהההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההה!!!!!!!!!!!!!!!!!!

01/11/2006 | 14:50 | מאת: נועה מ.

ובכן אנחנו מסונכרנות.... הבוקר עשיתי א"ס לבדוק אם הסינארל-רעל שלי עבד, אז הוא עבד בגדול.... כנראה נתחיל הערב עם הגונל ידידינו.... בהצלחה ממוש! איזה כיף, יהיה לי עם מי להעביר את המעקבים, לפחות בוירטואלי :-) נועה.

01/11/2006 | 09:37 | מאת: ד'

לכל אורך המעקבים שלי ניצפו לי 9 זקיקים . ביום שני היתה השאיבה ונשאבו לי 14 ביציות. למחרת נאמר לי שמכל אלה הצליחו להפרות רק אחת. במעבדה עצמה אפילו ציינו שזו תוצאה די נמוכה והיו מצפים ליותר. אולי יעשו מיקרומניפולציה אם יצליחו. (לא עשו מראש מיקרומניפולציה) 1. מה המשמעות של זה ? (מלבד העובדה שלא יוקפאו לי ביציות לפעמים הבאות עד כמה זה מקטין את הסיכוי להפעם) 2. האם זה אומר שיכול להיות שגם הביצית שהופרתה לא תהיה במיטבה כי נבחרה מתוך אילוץ ? 3. האם זה יכול לתת הסבר על הבעיה שלנו (לנו אין הסבר לאי כניסתינו להריון. יש לי ילד בן 3 מהריון ראשון שהיה ספונטאני) תודה!

01/11/2006 | 14:00 | מאת: דניאל

היי ד', האם זה טיפול ראשון שלך? זה שיש שעור הפריות נמוך יכול ללמד על פרוטוקול שלא בהכרח תאם לגוף שלך ולאו דווקא עך איכות הביצית. לגבי הסיכוי להפעם: זה תלוי באיכות העובר שהתקבל (הם מדורגים מ1-4, 1 זה הכי טוב). אם הוא נראה טוב ואת מרגישה טוב, רגועה ושלווה לראת ההחזרה אז יש לך סיכוי להרות. תחשבי אופטימי. לגבי הביצית שלך את צריכה לשאול את הרופא שלך מהי איכותה. ולגבי כך שאין הסבר לאי כניסתך להריון, יכול לנבוע מהמון דברים. האם שינית משהו באורח החיים מאז ההריון שלך? תזונה, פעילות...האם את עוברת לחצים, מתחים? ולפעמים יקירתי אין הסבר ממשי, אבל את צריכה להיאחז במחשבה שאת הרית פעם את תהרי שוב. בהצלחה ((((((((((((((())))))))))))))))))))))) דניאל.

01/11/2006 | 18:42 | מאת: ד'

01/11/2006 | 06:54 | מאת: TAL75

היי לכולן, תודה ניני ונועה על התשובות ממקודם. מה הכוונה אפשר לעשות ללא הרדמה כלל? מה זה לא כואב שאפשר לוותר על הרדמה מקומית או מלאה לחלוטין? כמה זמן אורך כל תהליך השאיבה? למה לא מקובל הרדמה מקומית? יד מישהי כאן שעברה את זה עם מקומית? אני גרה בחו"ל וכאן במרפאה עושים את זה עם מקומית לעומת מרפאה אחרת במקום אחר (מדינה אחרת כאן) שעושים את זה בהרדמה מלאה. חשוב לי לדעת מה המדדים בארץ. תודה!

01/11/2006 | 07:19 | מאת: TAL75

ועוד משהו - כמה זמן במידה ויש כישלון (לא עלינו) יש לחכות עד שמתחילים בסבב שני עם מוקפאים (מקווה שיהיו) לאחר הסבב הראשון? האם יש לחכות שוב למחזור טבעי? ומה קורה עם אין מוקפאים או שהם לא במצב של החזרה - כמה זמן אז יש לחכות עד לשאיבה נוספת? החחזרה עם מוקפאים באה גם בעקבות זריקות או ללא כלום? איל יודעים מתי להחזיר? ועוד משהו שעלה לי בראש (המון שאלות): האם במידה ויש ביוץ טבעי (כמו במצב שלי) יש סיבה ללכת על שאיבה ללא זריקות, או שכדי להגדיל כמות ביציות תמיד מומלץ על זריקות הורמונים? תודה תודה ותודה מראש!

01/11/2006 | 14:47 | מאת: נועה מ.

יש בנות שעושות שאיבה ללא הרדמה, אבל בד"כ מדובר במספר מועט של ביציות. כן זה כפי הנראה כואב, אבל כל אחת עם סף הכאב שלה. רב הבנות פה עוברות את זה עם הרדמה כללית. (אני הרגשתי כל כך רע מההרדמה האחרונה, שכולי תפילה להשיג פחות ביציות ולעבור שאיבה ללא הרדמה). אין דבר כזה הרדמה מקומית בארץ לשאיבות, אלא כמו שניני כתבה לך הרדמה אפידורלית, שלא הייתי ששה לעשותה.... לגבי מוקפאים - תלוי בפרוטוקול שניתן לך. אם את על פרוטוקול ארוך עם דיכוי כמו דקאפפטיל, חו"ח אם לא יצליח הסבב הטרי, תוכלי ע"י לקיחת כדורי פרוגינובה - אסטרוגנים - לעבות את הרירית ולהחזיר את המוקפאים כשבועיים לאחר הכשלון הקודם. (הדיכוי הארוך מונע מהגוף לבייץ למשך יותר מחדשיים, כך שצריך לעזור לרחם לעבות רירית ע"י מתן אסטרוגן מלאכותי, ותמיכת פרוגסטרון כמו בהחזרת עוברים רגילה). אם הפרוטוקול קצר, והגוף יחזור לבייץ באופן טבעי לאחר הסבב הכושל, אפשר להחזיר מוקפאים ללא "עזרים" ורק עם תמיכת פרוגסטרון. בכל מקרה מוקפאים ניתן להחזיר מיד לאחר הסבב הכושל. מתאמים את ההחזרה לפי הביוץ הטבעי אם יש, או כשהרירית מספיק עבה אם אין ביוץ. לגבי סיבוב "טריים" נוסף, נוהגים להמתין בד"כ להגעת מחזור טבעי אחד לפחות, ז"א לפחות חודש ע"מנ לתת לגוף לנוח מההורמונים. הלוואי והיה ניתן לשאוב על ביוץ טבעי ביצית אחת בלבד.... זה חלומי, אבל הוא ישאר בגדר חלום. כרגע, כדי להעלות סיכויי הצלחה, כל המערכת הרפואית דוגלת בגירוי השחלות ליצור מספר ביציות רב, על מנת להשיג כמה שיותר הפריות. כמובן בעזרת הורמונים וזריקות למיניהן. שיהיה בהצלחה גדולה, נועה.

09/11/2006 | 14:58 | מאת: יויו

לאחר טיפולים מכל הסוגים וכמעט ייאוש קנינו אני ובעלי "תליון חמש המתחות" עם סגולה לפוריות עפ"י הקבלה ותוך זמן קצר התבשרנו! כשבדקנו את הנושא גילינו שאנו לא היחידים. אשמח לתת את מ"ס הטלפון של המשווק- 089475198 תבדקו ולא תצתערו

31/10/2006 | 21:48 | מאת: אני

כיצד מחשבים שבועות בהריון לפי החזרת עוברים או לפי תאריך וסת אחרון כמו שרופא הנשים שלי מחשב לי ? ועוד שאלה קטנה האם רומי ילדה כבר?

31/10/2006 | 22:44 | מאת: ילדת האוקיינוס

שלום, יש שתי דרכים מקובלות לחשב גיל הריון כאשר אותו הריון הושג לאחר טיפולי הפריה: 1. לספור שבועיים אחורה מיום שאיבת הביציות, ולהתייחס ליום זה כאל יום תחילת ספירת השבועות (כלומר, היום שמחליף את היום הראשון של הווסת האחרונה בהריון שהושג ללא טיפולים). 2. אותו דבר כמו 1, רק שאת השבועיים סופרים אחורה מיום החזרת העוברים. ברור שאין כל משמעות לתאריך הווסת האחרונה בטיפולי הפריה. ולשאלתך השניה: אני מניחה שכן, אבל הפעם האחרונה שדיברתי איתה היתה לפני - מתוך נסיון אני יודעת שהימים הראשונים עם תאומים בבית הם די עמוסים, אז אני לא מתקשרת אליה עדיין.

31/10/2006 | 20:48 | מאת: חן

שלום רב, אני בת 29. לפני כשנתיים עברתי תאונת דרכים שבעקבותיה נגרמה לי פגיעה בטנית קשה ועברתי מספר נתוחים של פתיחת בטן. אני ובעלי מנסים להכנס להריון ללא הצלחה וברור לנו שקיימת אפשרות של הדבקויות תוך רחמיות. כמו כן לא ידוע לנו מה מצב החצוצרות עקב כך. מומחה פוריות הפנה אותנו לצילום רחם ואנו מתלבטים האם כדאי לבצע אותו פרטי או דרך הקופה עקב הקריטיות שבענין. נשמח לקבל את דעתך.

31/10/2006 | 21:33 | מאת: ילדת האוקיינוס

שלום חן, צר לי על התאונה הקשה שעברת, ועל ה"בונוס" הלא נחמד שלה (במידה ויתברר חלילה כי אכן יש קשר לבעיית הפריון שלכם). אני אישית עברתי צילום רחם דרך הקופה, אבל ייתכן שבמקרה מורכב יותר כשלך קיימת הצדקה לפנות לפרטי. ובכל זאת, ישנו רופא הנחשב ל"צלם רחם" מומחה, ד"ר יגאל טוגנדרייך, העובד עם "מכבי" ואולי גם עם קופות נוספות - מקבל בת"א או גבעתיים (שכחתי). אם את יכולה לעשות את הצילום אצלו דרך הקופה, אני יכולה להגיד לך ששמעתי שבחים רבים מאוד עליו. בכל מקרה, דרך הקופה או פרטי - הייתי מנסה לקבל המלצות (ו/או הזהרות) על כל רופא שתשקלי לבצע אצלו את הצילום. בהצלחה! ואת מוזמנת כמובן להשאר עמנו.

31/10/2006 | 20:46 | מאת: מאיה

אולי למישהי יש מידע על היחידה לפוריות בבי"ח כרמל.אועל יחידה אחרת להפריה באיזור חיפה.אנחנו צריכים לעבור טיפולי IVF ואשמח על כל מידע. תודה

31/10/2006 | 21:42 | מאת: ליז

אני ממליצה על טיפולים בבית חולים אלישע היחס מקסים ומתן השרות נהדר וזאת אחרי נסיונות של טיפולים בבי"ח ממשלתי בררי עם הקופה שאת משתייכת אליה אם את יכולה לעבור את הטיפול באלישע ואם יש לך קופ"ח משלים אז גם זכאית להחזר וקחי לך רופא פרטי באלישע אני ממליצה על ד"ר לוויט נתן בידקי גם אם הקופה אם הוא עובד איתם המון הצלחה אם יש לך שאלה אז חופשי לשאול

01/11/2006 | 21:15 | מאת: פיצי

היי מאיה , אני מטופלת באלישע. מה היית רוצה לדעת? אשמח לענות לך. פיצי

01/11/2006 | 21:19 | מאת: פיצי

גם אני מטופלת אצלו ויש לי רק דברים טובים לומר על היחס שלו ועל הרוגע שהוא משרה. אם את זקוקה למס' טלפון אוכל לתת לך, בכל מקרה שיהיה המון בהצלחה!

04/11/2006 | 10:46 | מאת: שרית

בוקר טוב מאיה! אני מטופלת בבי"ח כרמל ביחידה IVF. מה את רוצה לדעת? לגבי בי"ח וד"ר לויט לא כל כך הייתי ממליצה לך. הייתי פעם בטיפולי פוריות בבי"ח אצל ד"ר לויט וזה היה חבל על הזמן הוא פיצץ אותי בהורמונים חבל על הזמן ובין היתר גם כשהייתי צריכה אותו טלפונית בגלל שפיתחתי אלרגיה לגסטון הוא לא חזר אליי טלפונית לא אמר לי מה לעשות רק כל הזמן אמרו לי שם "הוא יחזור אלייך" והוא לא היה חוזר אליי בכלל. אם את רוצה מידע על היחידה בכרמל אשמח לעזור לך.

04/11/2006 | 20:15 | מאת: ק-מ

שלום מאיה, אני מטופלת בביה"ח אלישע. אין לי רופא פרטי כי זה עולה המון כסף ולכן כל פעם מטפל בי מישהו אחר. היחס מאוד טוב של האחיות. הרופא שיצא לו לטפל בי בשאיבה ובהחזרה קוראים לו ד"ר קול ואומרים שהוא מעולה. יש גם רופאה שאני חושבת שקוראים לה ד"ר מנור אם אני לא טועה והיא פשוט מקסימה!! היא מנדבת אינפורמציה גם בלי שתשאלי אותה ותמיד אדיבה וחייכנית וזה מאוד חשוב. לגבי המתנה לתור לא מחכים הרבה זמן, ברגע שיש לך אישור מהקופה את מתקשרת וקובעת תור אז שיהיה לך המון בהצלחה... אם יהיו לך עוד שאלות את מוזמנת לשאול, שיהיה לך שבוע נפלא ק-מ

06/11/2006 | 12:43 | מאת: מאיה

תודה בנות. נחמד כאן :). גם אני לא יכולה להרשות לעצמי רופא פרטי.(אגב מה העלויות של רופא כזה?) האם באלישע מבצעים שאיבות/החזרות בימי שבת או שגם שם דוחים אותן לתחילת השבוע. תודה

31/10/2006 | 12:50 | מאת: למיטל

תתקשרי להדסה עין כרם למחלקת נשים קחי בחשבון את התורים הארוכים שם...

גם בפרטי יש תורים?

31/10/2006 | 12:27 | מאת: דניאל

היי, מה שלומך? את מול קיבלתי מחזור והיום הייתי במעקב ראשון. (דם+אולטרא-סאונד). בבדיקת הדם נבדקו רמות האסטרדיול והפרוגרסטרון. יש לי 18 זקיקים קטנים. (להזכיר, אני בטיפול טבעי ללא כל גירוי). לפי הנחיית הרופא שלי, לקראת אמצע המחזור (לקראת הביוץ) אעבור גם בדיקת LH . מה שהפתיע אותי הוא שעכשיו בטלפון הונחיתי לעבור את הבדיקה הזו של הLH כבר ביום שישי הקרוב. מה זה אומר מבחינת הביוץ שלי? האם יכול להיות שהוא כל כך קרוב? הייתי רוצה לדעת כל מידע שקשור לLH. ,תודה, דניאל.

31/10/2006 | 14:15 | מאת: ניני

היי דנוש, אני מניחה שהרופא מנסה לדעת מה רמת הLH האופיינית שלך, שלא לפני ביוץ, כיוון שהרמות שונות מאשה לאשה, לכן הבדיקה ביום שישי. מעבר לזה סביר שמעקב יתחיל לפני המועד הצפוי כדי שלא לפספס. באופן כללי הLH הוא הורמון מגרה זקיק, שמופרש ע"י בלוטת יותרת המוח (בדומה לFSH) ואחראי בעיקר לגופיף הצהוב (לכן הוא מכונה הורמון ההצהבה), אשר נוצר בזקיק ריק לאחר שחרגה ממנו הביצית. מהגופיף הזה מופרש אחרי הביוץ הפרוגסטרון הזכור לטוב, שאחראי לעיבוי הרירית ושמירה עליה. לפעמים נותנים את הLH כחלק מטיפולי הפוריות בצורה מלאכותית, כחלק מגרוי השחלות (למשל מנוגון, מנופור וכיו"ב) אני מאמינה שהרופא יבדוק לקראת הביוץ גם את רמת הפרוגסטרון נוסף לLH בהצלחה ממוש!

31/10/2006 | 14:43 | מאת: דניאל

31/10/2006 | 11:21 | מאת: ליאה

האם בבית חולים אסותא דורשים בדיקת איידס עדכנית של הבעל על מנת לעשות שם השבחת זרע?

31/10/2006 | 14:17 | מאת: ניני

למיטב ידיעתי זו בדיקה בסיסית (חובה) לקראת טיפולי IVF, לא בטוחה שגם להשבחת זרע לצורך הזרעה.

31/10/2006 | 08:47 | מאת: עדי

הי ניני מזמן לא דיברנו... פשוט הכל היה בסדר היום אני 6 ימים אחרי ההחזרה ואתמול התחילו כתמים חומים ואחריהם דימום, מה זה אומר?

31/10/2006 | 14:19 | מאת: ניני

היי עדידוש, מעט מוקדם לדימום של מחזור לכן אולי התמיכה לא מספיקה. מה את מקבלת? כדאי לידע את הרופא, אולי הוא יתגבר או ישנה את התמיכה. אם במקרה את לוקחת קרינון, הפרשה דמית היא תופעת לוואי שכיחה שלו. דברי איתו ואולי תקפצי מחר לבדוק רמת פרגסטרון? בהצלחה((()))

31/10/2006 | 20:29 | מאת: עדי

הי נינוש דיברתי עם הרופא הוא אפילו לא דיבר על התרופות שאני לוקחת, אנדומטרין ואסטרופם, ואמר לי לשכב, לנוח ולהמשיך כרגיל עם התרופות עד הבדיקת דם אלא אם כן הדימום יגבר. בינתיים הדימום לא גבר, יש יותר כתמים חומים... מה דעתך?

31/10/2006 | 08:10 | מאת: ד"ר בירמן_

המשתתפות של קבוצת התמיכה מהחורף הקודם עברו, ברובן, ל"מועדון" הנשים ההרות. כעת אני מגבשת קבוצה חדשה בתל אביב. אקבל, בחיבוק, משתתפות חדשות. כתבו לי או התקשרו

31/10/2006 | 14:22 | מאת: ניני

פורום זה מיועד לתמיכה הדדית של נשים הנמצאות בטיפולי פוריות. העברת המידע נענית פה על בסיס אישי וחברי בלבד, אנו מבקשות מאד להימנע מפרסומים כאן ולכבד את השמירה שלנו על מקום נקי מאינטרסים. אנו בטוחות שיש די מקומות בהם ניתן לפרסם הצעות טיפול, תמיכה וכיו"ב. המשך שבוע טוב, ניני

31/10/2006 | 21:26 | מאת: ילדת האוקיינוס

הפעם הראשונה. אי-כיבוד חברות הפורום ובקשתה המפורשת (הקודמת) של המנהלת להמנע מפירסומים כאן לא נראה לי כאסטרטגיה נבונה לאיסוף לקוחות. שלא לדבר על הזילזול באינטלגינציה המופיע ברמיזה המסתתרת במשפט "המשתתפות של קבוצת התמיכה מהחורף הקודם עברו, ברובן, ל"מועדון" הנשים ההרות."

31/10/2006 | 07:01 | מאת: קרןמ

בוקר טוב! עשיתי עכשיו בדיקה שלישית ושוב פעם אותם פסים ,אחד חזק ואחד חלש מאוד היום אני ביום ה-12 למחזור וטובלת.האם זה מוקדם מידי להלחץ שאולי אני בכלל לא מבייצת? ואם בימים רגילים של בדיקת ביוץ נגיד קרוב למחזור אחרי שהיה כבר ביוץ הפסים גם יהיו ככה או שיהיה רק פס אחד וזהו? השאלה שלי אם שני פסים זה סימן טוב גם אם אחד חלש ואחד חזק או שזה סימן רגיל שאין כלום??????? יום טוב

31/10/2006 | 14:29 | מאת: ניני

היי קרן, למיטב זכרוני יש בתוך הערכה דוגמא של המצב הנחשב למבשר בואו הקרוב של הביוץ, כשני פסים כהים. מוקדם מאד להילחץ שאת לא מבייצת, בהנחה שהמחזור שלך באורך ממוצע (28 יום) סביר שהביוץ ביום ה-14. תהיי רגועה תטבלי בשלווה ותעשו מה שצריך, הכל יסתדר! בהצלחה!!

31/10/2006 | 16:44 | מאת: קרןמ

המחזור שלי לא סדיר בגלל זה הלחץ השלוש פעמים האחרונות של המחזור היו 28,27 ועכשיו 31 . אני יעדכן אותך מחר לגבי הבדיקה הרביעית תודה

31/10/2006 | 06:11 | מאת: TAL75

היי שוב, האם הרדמה מקומית לפני השאיבה זה בסדר? או שמומלץ ללכת רק על כללית? מה ההבדל ולמה יש שעושים כך ויש אחרת? תודה

31/10/2006 | 11:09 | מאת: נועה מ.

מתחילת מתן הזריקות לגירוי עד לשאיבה עוברים בין 10 ימים לשבועיים. זה מאד אינדיבידואלי, ותלוי בתגובה השחלתית. המעקבים גם הם מאד תלויים התגובה האישית, במקרה האישי שלי, לפני תחילת הזרקות - א"ס ודם, לאחר 6 ימי הזרקות גונל - א"ס ודם, ואז עם המנוגון - כל יום א"ס ודם מאחר שאני נוטה לתגובת יתר. כך עד מתן אוביטרל. לגבי הרדמה - אין טשטוש או הרגעה שיכולים להינתן, הבחירה היא בידייך - או ללא הרדמה, או הרדמה מלאה. מאחר והיו לי בשתי השאיבות הקודמות המון ביציות, בחרתי להיות מורדמת, למרות שכולי תקווה שהפעם אוכל לעשות את זה ללא הרדמה. בהצלחה, ותבואי לעדכן, נועה.

31/10/2006 | 14:37 | מאת: ניני

היי טל, למיטב הבנתי הרדמה מקומית של איזור השחלות כרוך בזריקה אפידורלית, והוא לא אסור אך לא מקובל. כפחדנית מפורסמת מהרדמה כללית, שעשתה פעמיים בלי הרדמה אני שמחה לבשר שלאחר שניסיתי עם הרדמה, גיליתי שהפחדים היו לשווא, כמו שהבנות הכינו אותי. בהצלחה!!

31/10/2006 | 06:03 | מאת: TAL75

לבנות שלום, כמה זמן לוקח ממרגע שמתחילים בטיפול ההורמונלי - זריקות, כדורים וכו' - ועד לרגע השאיבה? האם זה כשבועיים. מה קורה בתקופה הזו - כמה בדיקות ובאיזו תדירות יש לעשות- דם US וכו'? תודה!

31/10/2006 | 14:34 | מאת: ניני

היי טל, אורך הטיפול מאד שונה מאשה לאישה, הוא תלוי פרוטוקול ובעיקר תגובה ספציפית של אשה. יש נשים שהשאיבה אצלך כעבור 10 ימים ויש שלושה שבועות. זה הטווח והרוב איפשהו בין לבין. לאחר בדיקת הדם ואולטרסאונד של תחילת המחזור (יום שני לרוב) מתחילים זריקות וכעבור מספר ימים, שוב על פי תגובת האשה הספיציפית , הבעיה של הזוג וההסטוריה הטיפולית, עורכים בדיקות מעקב- בערך כשבוע+- אחר כך. מאותו יום הבדיקות נעשות יותר תכופות על פי מצב ההתקדמות, ככל שקרב יום הביוץ השכיחות עולה. לעיתים בסוף זה יומיומי. בהצלחה!! בסוגי דיכוי מסויימים (אורגלוטרן, צטרוטייד) המעקבים יותר צפופים כיוון שהדיכוי נעשה לאחר התחלת הגרוי השחלתי.

30/10/2006 | 16:22 | מאת: מאיה

שלום בנות, לפי מה שאני קוראת כאן בפורום רובכן מאיזור המרכז. אשמח לקבל מידע, חוות דעתכן על היחידה להפריה בכרמל (בחיפה) תודה והרבה הצלחה.

04/11/2006 | 10:49 | מאת: שרית

בוקר טוב מאיה! כמו שכתבתי לך כבר קודם היחידה בכרמל יש נגישות לאחיות לרופאים לי למשל יש את הפלאפון האישי של הרופא שלי ואני יכולה לשאול אותו כל שאלה שלא מובנת לי. אם את רוצה יותר הסברים כתבי לי.

06/11/2006 | 12:49 | מאת: מאיה

הרופא האישי שלך? רופא פרטי? או שזו הגישה בביה"ח?

30/10/2006 | 15:02 | מאת: תותית

הי ריקי , לפני שנה וחצי עברתי את אותו הדבר עובר בפנים עובר בחוץ, התפוצצה לי החצוצרה, זה היה הריון ראשון לפני הטיפולים בכלל, לפחות את יודעת שאת יכולה להכנס להריון זה הדבר שמנחם, פעם הבאה בע"ה הם יהיו בריאים והכל יהיה בסדר. איך בעלי אומר דברים טובים ומוצלחים באים ביסורים. בהצלה והחלמה מהירה .. עירית.

30/10/2006 | 15:51 | מאת: ריקי

30/10/2006 | 20:55 | מאת: פיצי

היי ריקי, מכאיב לשמוע כמה סבלת ויחד עם זאת היכולת שלך לקבל את המצב ולהמשיך באופטימיות היא לא דבר רגיל, בעיני זוהי מתנה לכשעצמה. מאחלת לך החלמה מהירה וחזרה מהירה לשיגרה. חיבוקים פיצי

30/10/2006 | 11:26 | מאת: ofra

אני בשבוע 8 תודה לאל הכל בסדר, לוקחת תמיכה 3 אוטגרסטרון , ידוע לך עד מתי כדאי לקחת. ועד מתי לקחת. תודה

30/10/2006 | 21:17 | מאת: ילדת האוקיינוס

יופי של בשורות, שימשיך ככה אמן! לגבי האוטרגסטן: כמו כל תרופה הורמונלית שלקחת עד היום, את חייבת להתייעץ עם הרופא שיאמר לך בדיוק עד מתי לקחת. בד"כ לוקחים תמיכה עד שבוע 10-12, אבל כאמור - תשובה ספציפית לגבייך אך ורק הרופא שלך יוכל לתת. המשך הריון תקין וארוך!

נראה לי שאלך לסיכום והתייעצות נוספת עם שולמן לראות איך ממשיכים ומה עושים. עברתי איתו שני טיפולים. 2 שאיבות ו-4 החזרות. אם אתן זוכרות אז בהחזרה הראשונה נקלטתי ובשבוע 8 הפסיק ההריון - כמו תמיד. ולא בטוח שזה לא יקרה שוב. ואין לי בעיית קרישיות נראית לעין. זהו. אני בנובמבר בת 36 ואתמול הרגשתי שאין לי חיים יותר. ד.א מה אתן אומרות על משיח?

היי מיכלוש, התחושות שלך הרבה יותר מטרידות ממצב הפוריות והרופאים. מתי תפני זמן למיכל? את צריכה לטפל בתחושות האלה ממוש(((()))) משיח נחשב לאבי ילדי המבחנה בארץ, יש לו המון הצלחות והסטוריה עשירה של טיפולים. לגבי אישיות אין לי מושג, ובכל מקרה אני חושבת שאת בידיים לא פחות טובות. נשיקות}{}{

30/10/2006 | 21:04 | מאת: ילדת האוקיינוס

שלום מיכל, למה הכוונה "אין בעיית קרישיות נראית לעין"? הריון שמסתיים בשבוע 8, (להבדיל מהריון כימי למשל - כזה שהסתיים בטרם נצפה שק הריון ומרמז על כך שאולי העובר היה לא תקין) - ישר מדליק נורה אדומה לבעיית קרישיות. הצרה היא שרופאים שהולכים "לפי הספר" לא נוהגים לבצע בדיקות דם רציניות לקרישיות (אני לא מומחית בתחום, אבל הבנתי שיש יותר מבדיקה אחת שיש לבצע על מנת שהבירור יהיה מקיף) לפני שאישה עוברת 3 הפלות רצופות - ואני לא צריכה להגיד לך מה אני חושבת על הכלל הזה ועל מי שכתב אותו... רוצה לומר: תתעקשי על בירור רציני של בעיית קרישיות. אני מכירה אישית מקרה טרגי מאוד של הריון שאבד בשבוע 41 בגלל בעיה כזו שלא אותרה - והיתה יכולה להיות מאותרת בקלות בבדיקת דם ולהציל חיים של תינוקת בריאה וחמודה. שקופת חולים תחסוך על דברים אחרים. ולגבי שאלתך על משיח: אני מניחה שאני לא צריכה לספר לך שהוא אחד השמות הגדולים והנחשבים בתחום. ברמה האישית אני לא מכירה אותו, אבל מסתובבות שמועות שהוא לא הטיפוס הנעים ביותר שיש. ולסיום, מיכלי... יומולדת עם בטן ריקה הוא עצוב במיוחד, אני יודעת... אבל אנא, החיים שלך לא נגמרו, להיפך - הם הולכים להתעשר מאוד מאוד. תזכרי שאנחנו תמיד כאן כדי להמתיק טיפה את ההמתנה הקשה הזאת. ((חיבוק)))

30/10/2006 | 21:05 | מאת: ילדת האוקיינוס

שלום מיכל, למה הכוונה "אין בעיית קרישיות נראית לעין"? הריון שמסתיים בשבוע 8, (להבדיל מהריון כימי למשל - כזה שהסתיים בטרם נצפה שק הריון ומרמז על כך שאולי העובר היה לא תקין) - ישר מדליק נורה אדומה לבעיית קרישיות. הצרה היא שרופאים שהולכים "לפי הספר" לא נוהגים לבצע בדיקות דם רציניות לקרישיות (אני לא מומחית בתחום, אבל הבנתי שיש יותר מבדיקה אחת שיש לבצע על מנת שהבירור יהיה מקיף) לפני שאישה עוברת 3 הפלות רצופות - ואני לא צריכה להגיד לך מה אני חושבת על הכלל הזה ועל מי שכתב אותו... רוצה לומר: תתעקשי על בירור רציני של בעיית קרישיות. אני מכירה אישית מקרה טרגי מאוד של הריון שאבד בשבוע 41 בגלל בעיה כזו שלא אותרה - והיתה יכולה להיות מאותרת בקלות בבדיקת דם ולהציל חיים של תינוקת בריאה וחמודה. שקופת חולים תחסוך על דברים אחרים. ולגבי שאלתך על משיח: אני מניחה שאני לא צריכה לספר לך שהוא אחד השמות הגדולים והנחשבים בתחום. ברמה האישית אני לא מכירה אותו, אבל מסתובבות שמועות שהוא לא הטיפוס הנעים ביותר שיש. ולסיום, מיכלי... יומולדת עם בטן ריקה הוא עצוב במיוחד, אני יודעת... אבל אנא, החיים שלך לא נגמרו, להיפך - הם הולכים להתעשר מאוד מאוד. תזכרי שאנחנו תמיד כאן כדי להמתיק טיפה את ההמתנה הקשה הזאת. ((חיבוק)))

30/10/2006 | 21:05 | מאת: ילדת האוקיינוס

שלום מיכל, למה הכוונה "אין בעיית קרישיות נראית לעין"? הריון שמסתיים בשבוע 8, (להבדיל מהריון כימי למשל - כזה שהסתיים בטרם נצפה שק הריון ומרמז על כך שאולי העובר היה לא תקין) - ישר מדליק נורה אדומה לבעיית קרישיות. הצרה היא שרופאים שהולכים "לפי הספר" לא נוהגים לבצע בדיקות דם רציניות לקרישיות (אני לא מומחית בתחום, אבל הבנתי שיש יותר מבדיקה אחת שיש לבצע על מנת שהבירור יהיה מקיף) לפני שאישה עוברת 3 הפלות רצופות - ואני לא צריכה להגיד לך מה אני חושבת על הכלל הזה ועל מי שכתב אותו... רוצה לומר: תתעקשי על בירור רציני של בעיית קרישיות. אני מכירה אישית מקרה טרגי מאוד של הריון שאבד בשבוע 41 בגלל בעיה כזו שלא אותרה - והיתה יכולה להיות מאותרת בקלות בבדיקת דם ולהציל חיים של תינוקת בריאה וחמודה. שקופת חולים תחסוך על דברים אחרים. ולגבי שאלתך על משיח: אני מניחה שאני לא צריכה לספר לך שהוא אחד השמות הגדולים והנחשבים בתחום. ברמה האישית אני לא מכירה אותו, אבל מסתובבות שמועות שהוא לא הטיפוס הנעים ביותר שיש. ולסיום, מיכלי... יומולדת עם בטן ריקה הוא עצוב במיוחד, אני יודעת... אבל אנא, החיים שלך לא נגמרו, להיפך - הם הולכים להתעשר מאוד מאוד. תזכרי שאנחנו תמיד כאן כדי להמתיק טיפה את ההמתנה הקשה הזאת. ((חיבוק)))

30/10/2006 | 21:12 | מאת: ילדת האוקיינוס

עדיין לא הייתי אצל אף רופא בהקשר זה תודה

היי ענת מאיפה את בארץ ? אני מטופלת בכללית ויש לי רופא טוב... אשמח להמליץ.

ענת, שלום רב, זה כבר הסיבוב השני שלי ואני ממליצה בחום רב על הרופאים במחלקת IVF בילינסון. לגבי שם ספציפי יותר, אני אישת מטופלת אצל פרופ' פיש שמעבר להיותו רופא בחסד הוא אדם מדהים. המון בהצלחה.

29/10/2006 | 20:26 | מאת: קרןמ

שלום! קיבלתי פעם אחרונה ביום שישי 10\20 עשיתי בדיקה ראשונה של ביוץ ביום ראשון 10\29 זה היום ה 10 למחזור.ופס אחד יצא חזק והשני ראו אותו אבל חלש. יש לי הפרשות אז אני מבינה שתחילת הפוריות מתחילה. אני טובלת ביום שלישי יום ה-12 מה יקרה אם יהיו שני פסים חזקים כבר בבדיקה השניה יום ה-11 ? כמה זמן יש לי עד הביוץ

29/10/2006 | 20:50 | מאת: ניני

היי קרן, מרגע שמופיעים שני פסים ברורים הביוץ מתרחש ב-48 שעות הקרובות. כלומר או תוך דקה או אחרי יומיים, אבל בטווח הזה. הביצית חיה למשך 24 שעות, כך שאני מקווה שהביוץ יתרחש אחרי הטבילה. בכל מקרה תקיימו יחסים מיד אחרי הטבילה, גם אם הערכה תראה אחרת, תזכרי שזו ערכה ביתית ולכן היא לא מדוייקת במאה אחוז. אם יקרה שתגלי שהביוץ שלך מקדים, זה יסביר את הקושי להרות, וניתן לטיפול בקלות בעזרת הורמונים שדוחים מעט את הביוץ. מאחלת לך ביוץ בזמן והריון בקרוב, ניני

30/10/2006 | 15:26 | מאת: קרןמ

בהמשך לפניה שלי.. היום עשיתי בדיקה שניה ושוב פעם יצא פס חזק ופס בהיר. אני יעשה בדיקה גם מחר בבוקר (יום הטבילה ) ואני אגיד לך מה יצא. התחילו לי כאבי בטן תחתונה אולי זה סימן להתחלה?? ועוד שאלה קטנה: כשפס אחד בהיר זה אומר שאני בתחילת הפוריות ושניים כהים אומרים שאני כבר מבייצת? את ממש מצילה אותי עם התשובות תודה רבה

29/10/2006 | 17:52 | מאת: ד'

הי בנותמה קורה לאחר השאיבה? מתי חוזרים לחיי שגרה? האם מומלץ לחזור לעבודה (משרדית) יום למחרת או לנוח? האם לשכב במיטה?? ולאחר ההחזרה מתי מומלץ לחזור לעבודה? האם להיות מרותקת למיטה או שאפשר להסתובב? ואח"כ האם אפשר ללכת לפעילות כגון ריקודים או שלפחות להמתין קצת?

29/10/2006 | 20:59 | מאת: ניני

היי ד', אם אין סיבה מיוחדת החיים חוזרים לשגרה אחרי השאיבה, כמובן אחרי ההתאוששות שלך מההרדמה. לעיתים יש כאבים דומים לכאבי מחזור, בעיקר כשיש כמות גדולה של ביציות, ואז אולי ההתאוששות מעט איטית יותר. אחרת אפשר למחרת לחזור לעבוד, בודאי בעבודה משרדית. אחרי החזרה אפשר ממש הכל כרגיל, יש בנות שנחות יותר ואפילו שוכבות ממש, אבל הרופאים לא מצאו קשר בין הצלחה בטיפולים למנוחה (שוב למעט במקרים שיש סיבה, ואז יש הוראה מפורשת של הרופא). כמובן שיש להימנע מפעילויות אתגריות במיוחד, בעיקר כאלה שיש בהן סיכוי לחטוף מכה בבטן. שיהיה בהצלחה!!!

מה שלומכן? פשוט לא תאמינו מה שיש לי לספר זוכרות שספרתי לכן לפני שבוע וחצי שאבדקתי את ההריון שהיה לי ברחם? ביום שישי האחרון גילנו שבכלל היו לי תאומים ולא ידענו בכלל, ואיך לא ידענו מכיוון שעובר אחד התפתח בתוך החצוצרה מחוץ לרחם ביום שישי התקפלתי מכאבים נוראיים והרגשתי ממש לא טוב דברנו עם הרופא שלנו והוא שלך אותנו ישר למיון במיון גילו שיש לי עובר נוסף מחוץ לרחם, מאד התבאסי והרגשתי רע הכניסו אותי דחוף לניתוח בהרדמה מלאה והוציאו לי גם את העובר וגם את החצוצרה. לצערי בפעם הראשונה בחיי שנקלטתי אבדתי תאומים וזה קשה מאד היום חזרתי הביתה מבי"ח, יש לי עוד כאבים מהניתוח ויש לי שבועיים מנוחה אני אנוח טוב, אגור כוחות מחודשים ואתחיל מחדש רק לאחר שאחלים אמרתי לעצמי: אחרי הכל לפחות נקלטתי, בפעם הבאה אלוהים יפצע אותי בתאומים בריאים אז זהו אני הולכת לנוח, כי אני מרגישה לא טוב מהניתוח רק רציתי לעדכן אתכן שתהיו בתמונה יקירותיי אל דאגה אני אחלים ויהיה בסדר שלכן נשיקות חמות ריקי

29/10/2006 | 15:55 | מאת: לנה

היי מתוקתי! אני כול כך מצתערת על מה ש עברת אלוהים אני מכירה את הכאבים האלו מי חוץ לרחם גם לי היה אבל למזלי לא בתוך החוצוצרה בתוך צואר הרחם ו ניגמר ב הפלה היומה. מה אני יגיד לך את ידעת בעצמך עם כבר היה היריון ו אפילו יסתיים בניתוח יש סיכויי גדול ש תאחלימי ו תיקלתי שוב . אני מכירה מישהי ש אצלה גם היה היריון כזה ו הורידה לה חוצצרה לאחר כמה חודשים ניכנסה להיריון טבעי לגמרי ו ילדה בן. בקרוב גם אצלך ניתפלל עבורך ו הכול יהיה בסדר את נישמעת אופטימית ו זה טוב מאוד. הרבה נשיקות ו חיבוק לנה

29/10/2006 | 17:16 | מאת: עינת

מאוד הצטערתי לקרוא על התאומים מאחלת לך רפואה שלמה מהר מהר וכוחות פיזיים ונפשיים מחודשים לקראת הפעם הבאה שתהיה הפעם המנצחת חיבוקים חיבוקים

29/10/2006 | 17:35 | מאת: מיכל

מקווה שתרגישי טוב מהניתוח לפרוסקופיה. לפעמים טוב שמוציאים חצוצרה חולה שמתפחת שם הריון מחוץ לרחם. לי למשל לא הוציאו את החצוצרה והיה שם הריון מחוץ לרחם שנספג לבד ודי אכלתי אותה. לא ברור אם היא מפריעה להשתרשות או לא ואם אני אעבור לפרוסקופיה זה יהיה מספר 3 שלי. תרגישי טוב

29/10/2006 | 20:53 | מאת: ניני

באמת לא יאומן! אבל מה שעוד יותר מדהים הוא האומץ שלך והכוחות המדהימים שלך, והאופטימיות! שמרי על עצמך יקירתי, אני באמת מאמינה שכל נסיון הוא רק עוד מכשול בדרך אל האושר, תרגישי טוב ממוש, ונוחי הרבה((((())))

29/10/2006 | 21:32 | מאת: ילדת האוקיינוס

לאורך כל הסיוט שעברת בשבועות האחרונים - הנסיעה המטורפת ברכבת ההרים הרגשית הזאת שבין תקווה לייאוש - אני נפעמת כל פעם מחדש מהכוח והאופטימיות שלך. יש לך יכולת מופלאה לראות את החצי המלא של הכוס, ואת יודעת מה - את צודקת! זה שנקלטת בהחלט מבשר טובות לגבי הבאות, ואני כל-כך כל-כך מקווה שזה יקרה לך ממש בקרוב.. שולחת לך חיבוקים חמים ואוהבים!

29/10/2006 | 22:36 | מאת: סבבית

אני מאחלת לך שבפעם הבאה שתקלטי להריון, הוא ימשך עד תומו ויסתיים בלידה של תינוק בריא!יופי שאת שומרת על אופטימיות- המזל יחייך אלייך! בהצלחה! סבבית

30/10/2006 | 09:43 | מאת: נועה מ.

רק הבוקר חזרתי וקוראית את ההודעה שלך! אוי וייייייייי. קודם כל שתרגישי טוב ומהרררררררררררר. כל כך מצטערת לשמוע שהיו שניים ועכשיו שניהם אינם! וגם ההלם מהניתוח בטח קשה. האמת סיוט לחשוב על מה שקרה.... גם לאבד את שניהם, וגם לאבד חצוצרה! ליבי איתך, וכמה שהערצתי את כוחותייך עד עכשיו, מעתה אני משתחווה לפניך עוד יותר על תעצומות הנפש, שמירת האופטימיות והחום שאת תמיד משדרת, גם ברגעים קשים כל כך! ריקי, חזקי ואמצי, תנוחי ותתחזקי, כי הנה ההריון האמיתי והבריא כבר באמת במרחק נגיעה ממך! שולחת לך המון אנרגיות להחלמה מלאה ומהירה, נשיקות גדולות, נועה.

30/10/2006 | 12:23 | מאת: ריקי

נכסנתי כמה דקות רק לקרוא את התגובות שלכן אני עדיין חלשה ולאט לאט אחלים בימים האחרונים אני רק מגלה יותר ויותר, כמה אנשים אוהבים יש סביבי והכי מחזק אותי זה שיש לי אתכן כאן, אתן מחזקות אותי הכי הרבה אז המון המון תודה אני חוזרת לנוח נשיקות לכולן ריקי

29/10/2006 | 13:46 | מאת: אורן

שלום לכם בנות יקרות, רציתי לשאול אותכן האם קורה לכן בלבול במחשבות? מין חוסר אונים? עייפות? מחשבות שליליות על הכל בזמן הטייפולים? אני לא יודעת אם זה פועל יוצא של הטיפולים. אבל אני יודעת שלהיות במצב כזה בטיפולים זה פשוט מתיש. כי אם את הדברים הכי פשוטים לא עושים אז מה כן? נראה לי שאני לא מאופסת עם עצמי. מרגישה לחץ נוראי.

29/10/2006 | 16:52 | מאת: GALA123

הי אורן, גם אני מרגישה באני על נדנדת רגשות עצומה, מצב אחד אני מלאת אופטימיות ואומרת לעצמי שהנה אוטוטו זה יקרה ומצד שני יש גלים של בעסה ודיכאון שבהם אני חושבת שזה בחיים לא ייגמר. בדיוק היום הסתכלתי במראה וראיתי כמה קמטים על הפנים שאני בטוחה שהגיעו בעקבות האירועים של השנה האחרונה. אין לי שום עיצות פלא רק שותפות גורל הלוואי ונראה בקרוב את האור שנקצה המנהרה

29/10/2006 | 21:40 | מאת: ילדת האוקיינוס

אורן יקרה, הטיפולים קשים מאוד מכל בחינה שהיא - ובראש ובראשונה מהבחינה האמוציונלית, כמובן. התופעות שתארת בהחלט מוכרות ולא חביבות בקרב מטופלות הפריון, אבל הן משתנות בעוצמתן ובתדירותן בין מטופלת למטופלת. את נשמעת כמי שמצוייה, ברגע כתיבת הודעתך לפחות, במצוקה רגשית קשה. אנא אל תעברי את זה לבד. אנחנו כמובן נמצאות כאן כדי לעזור, אבל במידה שתמיכה וירטואלית אינה מספיקה לך ברגעים קשים במיוחד, אני ממליצה לך להושיט יד למי מסביבתך הקרובה שיוכל לעזור לך. (((חיבוק)))

29/10/2006 | 22:45 | מאת: סבבית

כל מה שאת מתארת זה פועל יוצא של כל התקופה הזו- טיפולי פוריות. אני יכולה להגיד לך שהיו לי תקופות קשות, של תסכול ואכזבה, ותקופות שבהן שמרתי על אופטימיות. אחרי הכל, זה כבר לא בידינו, אלא בידיי הרופא (שעליו אנו סומכות). הגעתי למסקנה, שהלחץ אינו עוזר, אלא רק גורם מפריע להתמודדות, אך אי אפשר להעלים אותו לגמרי (הורמונים, הורמונים), ולכן צריך לנסות לשקוע רק בהרהורים חיוביים, לקוות לטוב, להמשיך בעיסוקי היום יום, אם זה עבודה, מפגש עם חברים ומשפחה, קריאה או כל עיסוק כיפי אחר וכמובן כמובן- טיפוח הזוגיות! זה מה שנותן כח! קחי הכל באיזי- ההריון יגיע!! מאחלת לך שהתקופה הזו תהיה מאחורייך ומהר מהסיבות הנכונות.... סבבית

29/10/2006 | 22:55 | מאת: פיצי

היי אורן ! מקווה שמאז שכתבת השתפר המצב. נראה לי די נדוש לכתוב לך - כן אני ממש מבינה וכו' ... אבל מה שתארת, זה קשה ומי שלא עובר את הסבל הזה לא יכול בכלל להבין על מה את מדברת. בתקופה הזאת כל מילה הופכת לבעלת משמעות - מילה טובה מעודדת וכל מילה קטנה יכולה מאוד לפגוע ולהכאיב. אני מציעה לך להקיף את עצמך באנשים שאת אוהבת וסומכת עליהם, מספיקה לפעמים חברה אחת. גיליתי לאחרונה שפה זה יופי של מקום להקשיב ולקבל עידוד. מאחלת לך ימים טובים יותר. שלך פה - פיצי.

29/10/2006 | 13:32 | מאת: מיכל

האם כדאי להחליף רופא? ילדת אני יודעת שאת מכירה את שולמן והוא אחד הטובים - אבל אני כבר לא יודעת מה לעשות. אני מבינה שיש כאלה שעוברות עשרות הפריות אבל האם זאת המטרה.? אני רואה עכשיו שחור בעיניים

29/10/2006 | 13:48 | מאת: ניני

מצטערת מיכלוש(((()))) אני לא זוכרת את הפרטים לגבי הטיפול והרופא שלך, אם את לא סומכת/ מרוצה/בטוחה בו, אולי כדאי להחליף. אבל, אם את כן סומכת,בטוחה בו, מרגישה טובה איתו, וחושבת להחליף בקטע של אולי תמצאי טוב יותר, נסי לקחת בחשבון שלפעמים טיפולים לוקחים זמן עד שמצליחים, וצריך המון המון המון סבלנות. לא בהכרח משנה מקום משנה מזל, לפעמים זה בבחינת הצב מהמשל. שלך ואיתך ניני

מה אני מרגישה. הוא רופא טוב. הוא לא חבר שלי. אני יודעת שיש לו הצלחות ואני ממש לא יודעת מה אני רוצה מהרופא. אני רוצה תוצאה. אני משלמת הון עתק לרופא פרטי ולא משנה לי מי זה יהיה. יש לי רק 7 טיפולים ושניים עברו. מה אני אמורה לעשות עכשיו. ברור לי שאני ממשיכה הלאה ואם הייתי יכולה הייתי מתחילה טיפול 3 אתמול. אני ממש אובדת עצות.

29/10/2006 | 21:23 | מאת: ילדת האוקיינוס

מיכל יקרה, אוף, כמה קשה... עברו כבר כמעט שלוש שנים מהשלילי האחרון שלי (קשה להאמין, זה נראה כמו אתמול) - ועדיין אני לא מסוגלת לשכוח לרגע את הצריבה האיומה הזאת בלב, והשחור שאת מתארת.. לגבי שולמן: הוא לא היה רופא הפריון שלי - אני טופלתי ע"י זיידמן, ואצל שולמן עשיתי רק את סקירת המערכות המוקדמת, אבל שמעתי עליו רבות מחברה שטופלה אצלו, וגם מזיידמן הקולגה המפרגן ומעוד הרבה בנות בפורומים. הוא רופא מאוד מוערך, ובעל אינטגריטי מקצועי, שזה בעיני חשוב ביותר. אני דווקא כן מתחברת לרעיון של "משנה מקום משנה מזל", ולפעמים זה בהחלט רעיון טוב להחליף רופא במהלך הטיפולים, גם אם אין לכאורה סיבה קונקרטית (חוץ מזה שלא הושג הריון...). צריך רק לזכור שלכל מעבר כזה יש גם מחיר. זה עצוב, אבל לא כל מטופלת זוכה ל"מזל" לעבור טיפול הפריה אחד או שניים ולהצליח, ולפעמים נדרשת סידרה של טיפולים שבמהלכם הרופא המיומן בהחלט לומד את גופך על כל הניואנסים של תגובותיו לתרופות, ומבצע שיפורים בפרוטוקולים עד לניצחון המיוחל. דילוג בין רופאים גורם לפגיעה בנסיון המצטבר, ובמידה מסויימת מתחילים כל פעם מחדש וחלק מהמידע החשוב שנאסף על גופך הולך לאיבוד (לפעמים גם בשל בעיות אגו של רופאים - למה להסתיר). אני מתנצלת שאני לא זוכרת כמה טיפולים עברת אצל שולמן, ולכן אני לא יכולה לומר האם לדעתי הגיע זמנך לנסות רופא אחר. בגדול, דעתי היא שאם את נמצאת אצל רופא רציני ומוערך, ושלא קרה במהלך הטיפולים שום דבר שהפריע לך חוץ מהבטאות השליליות (דברים כאלו קורים גם לרופאים הנחשבים ביותר - כולל פיספוסי ביוץ!!) - כדאי לתת צ'אנס לרופא הנוכחי במשך כ-4-5 שאיבות לפחות לפני שעוברים רופא. אבל זו כמובן רק דעתי האישית. ולגבי ה"עשרות טיפולים" - יקירתי, נכון שהתופעה הזו קיימת, אבל היא באמת נדירה. אני יודעת שגם בכשלון רביעי קל כבר לדמיין את הכשלון העשירי והכשלון החמישה-עשר (גם אני עשיתי את זה) - אבל המציאות מראה שברובם המכריע של המקרים באמת מגיעים להריון המיוחל עוד הרבה קודם, אפילו שכל הפריה שנכשלה היא לחלוטין מייאשת ושוברת בפני עצמה. מחבקת ומחזקת אותך יקירה (((חיבוק))))

29/10/2006 | 13:04 | מאת: דלית

הופיעו היום מהבוקר הפרשות חומות מלוות בכאבי גב תחתון ממש כמו לפני מחזור אז....להתחיל לדאוג....???

29/10/2006 | 13:45 | מאת: ניני

לא! להיות אופטימית ולזכור שכל התופעות של כאבי/בחילות/לחצים וכיו"ב שמופיעות לפני מחזור מופיעות גם בהריון, כך שהן לא מנבאות כלום. כן כדאי לדבר עם הרופא שלך אולי הוא יחליט להוסיף תמיכה, להיות הכי סבלנית והכי רגועה שאפשר (כמה קל להציע את זה...) בהצלחה יקירתי

29/10/2006 | 11:09 | מאת: טלי

בוקר טוב, רציתי לדעת אם יש מצב שההורמונים שניתנים לדיכוי הביוץ או לגירוי שחלתי יכולים לפגוע באיכות הביציות? אני נמצאת לפני IVF ראשון. ואף פעם לא נבדקו אצלי הביציות. יש לציין שכל הבדיקות ההורמונליות אצלי תקינות. תודה לכן שאתן כאן.

29/10/2006 | 11:17 | מאת: ילדת האוקיינוס

שלום טלי, הדיעה הרווחת בקרב הרופאים היא שההורמונים הניתנים במהלך הטיפולים אינם פוגעים באיכות הביציות, ועל חלקם נהוג לחשוב אפילו שהם משפרים אותה. באופן כללי, אני לא מרגישה נוח להגיד דברים מוחלטים בנושא, קודם כל כי אני לא רופאה, ושנית כי אני חושבת שתחום הפריון והטיפולים הכרוכים בו עדיין לא נחקר עד תומו. הדיעה האישית והלא-מקצועית שלי היא שאי-אפשר להיות בטוחים ב-100% שהטיפולים לא יפגעו באספקט כזה או אחר של בריאותינו, אך מצד שני אפשר לומר דברים דומים על עוד המון דברים שאנחנו עושים בחיים (גרים במרכזים עירוניים מזוהמים, מדברים בטלפונים סלולריים, אוכלים מזונות שפוגעים בגוף וכו') - אנחנו לוקחים ביום-יום כל-כך הרבה סיכונים - לפחות בטיפולים, כשבאמת צריך אותם - יש לדעתי סיבה טובה לקחת את הסיכון. בהצלחה וברוכה המצטרפת אלינו!

29/10/2006 | 07:28 | מאת: מיכל

ביום שישי עשיתי מקלון ויצא שלילי. נו מה יש לומר. לפחות לא אצטרך להזריק יותר גסטון. כמה זמן אחרי הפסקת הגסטון מגיע המחזור? תודה יום טוב - אעדכן אתכן בכל מקרה.

29/10/2006 | 07:44 | מאת: ניני

היי מיכל, אני מאד ממליצה למרות השלילי בבדיקה הביתית לגשת לעשות בדיקת דם לפני שאת מפסיקה תמיכה. אני מקווה שתופתעי לטובה, בהצלחה ממוש((()))

29/10/2006 | 11:10 | מאת: ילדת האוקיינוס

מקלון שלילי זה אף פעם לא דבר משמח, אבל לפעמים זה דבר שקרן, בעיקר כשהוא מופיע לפני הזמן. הלוואי הלוואי הלוואי שתתבדי. זמני על המחשב מוגבל במשך היום, אבל עכשיו אני אעשה כל מאמץ להכנס אחה"צ לעדכון... וכמובן - אני מחזקת את ניני - אסור להפסיק תמיכה לפני בדיקת דם, גם אם את בטוחה שהיא מיותרת. חושבת עליך....

28/10/2006 | 23:10 | מאת: ילדת האוקיינוס

שלום יקירות, מעל לשבוע שהמחשב שלי היה מושבת עקב וירוס. ניני, אני רואה שנשארת לבד במערכה - וכצפוי השתלטת על העניינים נהדר. מקווה לחזור לפעילות רגילה - למרות שכרגע יש לחץ בבית על המחשב אחרי ההעדרות הממושכת שלו... (תראו באיזו שעה אני כותבת)... הולכת עכשיו לחפש עדכונים משמחים...

29/10/2006 | 07:46 | מאת: ניני

גם אצלי המחשב חלה באופן פתאומי השבוע, אז קיבלתי רשות באופן חריג ביותר להשתמש במחשב של בני בכורי ;) קיויתי שהיית בסקי או משהו לפי הכותרת...

28/10/2006 | 22:15 | מאת: טולי

שלום לכולן, אני לאחר החזרה (10 ימים) מקבלת קרינון פעם ביום . היום הופיעו הפרשות חומות , דבר שלא קרה בניסיונות הקודמים. בתחילה היו לי דקירות בשני צידי הבטן אבל ביומיים האחרונים לא מרגישה דבר מלבד ההפרשות שנראות חומות.... אשמח לדעת על מה מעיד הדבר.... תודה.

היי טולי, הכתמות או הפרשות דמיות הן תופעת לוואי שכיחה מאד של הקרינון. אין סיבה לדאגה אבל עדכני את הרופא שלך למקרה שירצה להוסיף/לשנות תמיכה שיהיה בהצלחה!!

לניני, תודה רבה על המענה המהיר. הייתי בלחץ נוראי . יום טוב ושבוע נהדר! טולי.

28/10/2006 | 20:34 | מאת: בודדה

שבוע טוב לכולן זה לא בדיוק פוריות אבל אצלי זה קשור האחד בשני גם לפני שהתחלתי לא הייתי ממש רזה עשיתי דיאטה ושמרתי על משקל הגיוני לאורך מספר שנים אבל בשנתיים האחרונות עם כל הטיפולים ההורמונים זה לא בשליטה. אני מעלה ומורידה כמו אקורדיון אבל יותר עולה מיורדת. תרופות זה ממש לא לעניין תוך כדי הטיפול ולשמוח על כוח הרצון שלי בלדב אני לא מצליחה.אני לא יודעת מה לעשות אם למשהי יש רעיון אני אשמח גם הרופא שלידיבר איתי שעודף מישקל יכול לפגוע בהצלחה (אני לא נורא אבל יש מה להוריד) מה אתן אומרות תודה

28/10/2006 | 22:57 | מאת: ניני

היי בודדה יקרה, נושא המשקל רגיש מאד אצל בנות טיפולי הפוריות, גם ככה הכל מתסכל וקשה ועוד העליה במשקל עם כל התרופות. אני מאמינה שזמן הטיפול אינו אידאלי לשינויי הרגלי קיצוני, במיוחד בנושאי אכילה. אבל אם תצליחי לאמץ כמה דברים בסיסיים אני בטוחה שהעליה תעצר ומן הסתם גם תרדי. אחרי הלידה תמשיכי כבר לדיאטה רצינית;) א. לשתות המון מים, לוותר על מיצים כמה שאפשר ב. ואני יודעת שזה קשה (לכן אני רק ממליצה על זה לאחרות...;)- הליכה! 30-40 דקות, יומיומית נותנת תוצאות מ-ד-ה-י-מ-ו-ת. אבל גם אחת ליומיים משנה לגמרי את חילוף החומרים ועושה את העבודה מצויין. ג. לוותר על מעליות. לעלות לאט אם צריך אבל לא במעלית. אלה דברים שטובים לגוף באופן כללי והם משפרים בצורה משמעותית גם את הסיכוי להרות. שיהיה לך בהצלחה יקירתי, והריון בקרוב!

30/10/2006 | 21:03 | מאת: פיצי

היי בודדה יקרה! זה לא שאני סובלת מאותה בעייה אבל בעלי עלה מאוד במשקל אחרי שנישאנו. (בערך 20 קילו אולי יותר), אני כל הזמן נידנדתי והרגזתי בסופר כשאמרתי שאת האויבים המתוקים עדיף לא להכניס הביתה. אגיד לך את האמת זה לא ממש עזר עד שהוא החליט. עכשיו הוא מאוד שומר הוא קנה משקל והוא עוקב כל כמה ימים ושינינו מאוד את מנהגי האכילה ואת התפריטים בבית מותר הכול כמעט אבל במנות קטנות הרבה פעמים ביום במקום שתיה מתוקה מים, ברנפלקס קל, לחם קל ופירות במקום מתוקים זה ממש עובד. הוא אדם שאוהב לאכול ומחזיק מעמד עוד מעט 5 חודשים וירד כבר 15 קילו. אבל צריך גם תמיכה רגשית כי זה מאוד קשה בעיקר שאוכל הוא פיצוי כל כך מרגיע. אז שיהיה בהצלחה אם החלטת וגם אם לא. פיצי