פורום פוריות חברתי - תמיכה

שלום וברוכים הבאים לפורום החדש שלנו. אי-פריון הוא מחלה שאחד מכל ששה זוגות סובלים ממנה, ובכל זאת היא כנראה המחלה היחידה שהסובלים ממנה יזכו לשמוע מסביבתם הערות בנוסח: "זה הכל בגלל הלחץ. רק תרגעו ותכנסו להריון" או "מה, צריך ללמד אתכם איך לעשות את זה?" – תוך קריצה מבינה-עניין. במדינה בה "פרו ורבו" הוא לא רק ציווי דתי אלא אתוס לאומי של ממש, הסביבה מצפה מאיתנו להתחיל למחרת החתונה להרות וללדת ילד בכל שנתיים עד שנמלא את מכסת הילדים המקובלת במגזרנו (שניים או שנים-עשר) ומתעניינת במצב הרחם והשחלות מבלי להסס לשאול אם גודל לנו כבר משהו שם בפנים, ואם לא - מדוע. לא יפלא, אפוא, שאי-הפריון מקבל משקל רגשי נוסף על זה שקיים כבר ממילא - הכמיהה לחבוק כבר תינוק, המלווה בתחושות קשות של כשלון ובגידת הגוף, אובדן שליטה, עצירת החיים, קנאה, אשם ותסכול. ומעבר לכל - תלויה מעל הראש בכל רגע נתון עננה כבדה של עצב עמוק שלא מאפשרת להנות באמת מהחיים הנעים במעגל מייאש מחודש לחודשו – ולצידה השאלה הגדולה: מתי הסיוט הזה כבר ייגמר? אני הייתי שם, במשך כמה שנים טובות. מעקבי ביוץ שלא נשאו פרי פינו את מקומם למסלול המלא של טיפולי הפריון: בדיקות, איקקלומין, הזרעות, זריקות ולבסוף הפריות מבחנה. החודשים שחלפו הפכו לשנים, ותשובה שלילית אחת רדפה אחר חברתה. אפילו תשובה חיובית ראשונה שהרימה אותנו למחוזות של אושר נשגבים התחלפה במהרה בנפילה קשה וכואבת כאשר ההריון הסתיים, לדאבוננו, בהפלה מוקדמת. בסופו הטוב של הסיפור ציפה לנו זוג תאומים מתוקים ומקסימים, אך הדרך הקשה הזו לא נשכחה, על כל קוציה ודרדריה. והנה אני כאן, על מנת לחלוק איתכם את נסיוני העשיר, לצערי, מזווית מבטה של מטופלת פריון לשעבר. את הידע הרפואי בנושא הפריון תקבלו מהפורום השכן של פרופ´ זיידמן, אבל כאן תוכלו למצוא תשובות לכל השאלות האחרות שמציקות לכם: • איך שומרים על שפיות בכל התקופה הזו? • כיצד משלבים טיפולים וקריירה? או: האם החיים חייבים להעצר? • מה אומרים לסביבה? למי מספרים על הטיפולים? • כיצד (והאם) שומרים על קשר עם חברה שהרתה חודשיים אחרי החתונה ושנתיים אחרי שאנחנו התחלנו לנסות, והאם ניתן לפרגן לה מכל הלב? • איך מתחמקים מברית המילה של האחיין מבלי להסתכן בנידוי משפחתי? וכל שאלה נוספת שתעלה בהקשר הזה, כמובן. ובעיקר, הפורום נועד להעניק אוזן קשבת שבאמת מבינה, כתף לבכות עליה ויד חמה שתאחז בידכם עד ליום בו תגיעו גם אתם לסופו של המסע, בו תראו את המראה היפה ביותר בעולם – הבהוב מרצד על מסך האולטרסאונד המצביע על ליבו הפועם של האוצר החדש שלכם הנובט בקרבכם. ברוכים הבאים לשהות קצרה מהסיבה הנכונה! לכניסה לחצו - פורום פוריות
14651 הודעות
9574 תשובות מומחה

מנהל פורום פוריות חברתי - תמיכה

16/11/2012 | 12:43 | מאת: מיטל

איזה באסה היום הלכתי לעשות בדיקות והשאיבה אמורה להיות ראשון או שני וכשחזרתי ראיתי הפרשות חומות מפחדת שזה לא יבטל לי את השאיבה

18/11/2012 | 22:56 | מאת: נועה

אני לא חושבת שזה צריך לבטל את השאיבה. ספרי מה היה? מעניין אבל לדעת ממה נובעות ההפרשות האלו ממש לפני שאיבה? ואיך היא היתה אם היא היתה? נשיקות ובשורות טובות בכל הכיוונים...

20/11/2012 | 08:31 | מאת: נועה

היי נועה מה נשמע אצלי הכל בסדר אתמול הייתה שאיבה היא הייתה אמורה להיות בחמש וחצי אבל נדחתה לרבע ל6 זיידמן כי זיידמן איחר אבל כשהוא כבר הגיע הוא תיקתק את כל הבנות שחיכו שם לשאיבות והחזרות שכבתי בחדר במתנה עד שהגיע הסניטר לקחת אותי כי אתמול היו מלא בנות שחיכו לשאיבה ולא היה חדר פנוי שאבו לי ארבע בייציות זיידמן אמר שהוא יתקשר היום להגיד לי כמה הופרו לאחר ששחררו אותנו מאסותא הלכתי עם בעלי לחגוג את יום הנישואין שלנו שחל בשבת האחרונה

15/11/2012 | 19:15 | מאת: קרני

אוף איזה אכזבה חודש של הזרקות ושאיבה 3 ביציות שמחתי ואז מתקשרים מאסותא שיש עובר אחד רק .אתמול עברתי שאיבה ולאחרה הקאתי כל הלילה אף פעם לא קרה לי דבר כזה מישהי עברה תגובה כזו ?

18/11/2012 | 10:30 | מאת: קרן החדשה

זה מאכזב, אבל עובר אחד זה באמת כל מה שצריך בשביל היריון. מחזיקה לך אצבעות! מתי הייתה ההחזרה?

18/11/2012 | 11:09 | מאת: קרני

החזרה היתה בסוף שבוע . בסוף החזירו 2 עוברים . זה רק מראה שצריך להשתדל לחשוב חיובי כי שום דבר לא וודאי בתהליך הכל פתוח . אני דיי מרוצה . מה איתך ?איך נגמר החודש שלך ? אם לא בא לך לשתף זה בסדר :)

18/11/2012 | 10:35 | מאת: נורית

קרני, אני מקווה ששינתי תדר וגישה בלהיות יותר ריאלית. אני ממש מקווה בשבילך שזה יצליח הפעם גם עם עובר אחד (תסתפקי בו לא?). יהיה ממש בסדר בכל מקרה אני בטוחה שתצליחי אם לא עכשיו אז בפעם הבאה.

14/11/2012 | 19:35 | מאת: מרב

היי בנות, היום עברתי צילום רחם בשפרינצק - מאוחדת אני באתי לבדי מוכנה להליך "כואב ומדמם" !!! לא דובים ולא יער... פגשתי רופא נהדר ונעים בשם דר' פרידלר ורופאה נעימה ומרגיעה דר' סרודיו יעל שהחזיקה את ידי ואחרי 60 שניות של טיפונת "לחץ" אמרה לי "יופי סיימנו". ממליצה עליהם בחום.

18/11/2012 | 22:59 | מאת: נועה

ובקלות! ושיהיה בהצלחה גדולה בהשגת היעד!

12/11/2012 | 23:15 | מאת: קרני

אני צריכה להזריק עוד שעה 2 אוביטרל . מזריקים 2 מזרקים באותו צד או בשני צדדים נפרדים ?

13/11/2012 | 08:53 | מאת: קרן החדשה

היי קרני, מקווה שהסתדרת. אני מנחשת שזה לא משנה, אבל מעולם לא הזרקתי יותר מאוביטרל אחד אז אני לא יודעת (לא שזה היה עוזר לך עכשיו בכל מקרה....). השאיבה מחר? בהצלחההההההההההה

13/11/2012 | 09:55 | מאת: קרני

12/11/2012 | 18:52 | מאת: דנה

זה נחשב לשבוע 5 או שבוע 6?

18/11/2012 | 23:01 | מאת: נועה

בהצלחה, שיהיה הריון טוב ארוך משעמם תקין ויסתיים במועדו בידיים מלאות!

11/11/2012 | 21:31 | מאת: קרני

אני דיי מודאגת יש לי זקיקי 19 הכי גדול והרופא שלי אמר לי להזריק רק מחר בלילה אוביטרל . ואני מפחדת שהזקיק הגול יהיה גדול מידי למישהי קרה דבר כזה ?

12/11/2012 | 12:27 | מאת: קרן החדשה

קראת את התגובה שלי למטה? לי גם אמרו להזריק אוביטרל למחרת היום שבו הזקיק המוביל היה 19-20, ואצלי זה נגמר בהיריונות.... זה גודל הגיוני לגמרי להזרקה, והצטרוטייד שאת לוקחת במקביל אמור למנוע ביוץ עצמוני, אם מזה את פוחדת. מה גודל שאר הזקיקים? והערה קטנה: אני חושבת שבנושאים כאלה אנחנו חייבות לסמוך על הרופאים שלנו, ואם אנחנו לא סומכות עליהם אולי זה אומר שצריך לשקול להחליף. יש לך סיבה לחשוש שהרופא שלך טועה במועד הזרקת האוביטרל? אני לא אומרת את זה כביקורת, חלילה, רק חושבת שחשוב להיות מטופלת אצל רופא שיש מידת אמון בטיפול ובהמלצות שלו. לא אמונה עיוורת, כן להציע הצעות משלנו, אבל בסופו של דבר להאמין שהוא יודע מה הוא עושה

11/11/2012 | 17:19 | מאת: יעלונגה

שלום נועה שלום בנות, אני בת 43.5 כבר שנתיים בטיפולי פוריות. מלא ivf תגובות מאוד לא מוצלחות להורמונים. אני כבר על סף ייאוש, היו לי מלא התקלות בדרך...לא יודעת אם הייקום שולח לי מסר שעליי לוותר או שהגיע הזמן פשוט לשקול תרומת בייצית..? אספר שיש לי ילד מקסים בן 11 מנישואיי הראשונים,וכשהייתי צעירה לא היתה לי שום בעיה להכנס להריון. חוצמיזה אני מטופלת של פרופסור זיידמן ואני מאוד מרוצה ממנו, לאחר שעברתי כמה רופאים. איך ממשיכים?

12/11/2012 | 10:29 | מאת: נורית

שלום יקירה, לצערי גם אני יודעת מזה זמן שעבר... בתור משהיא שנמצאת במהלך סדרת הטיפולים המזעזעים להם אני נזקקת, חייבת ממש מוכרחה לומר לך לא לא לא להתייאש ועוד הפעם לא להתייאש. בעייני חלום/רצון זה משהו שחייב להתגשם ויהי אשר יהי. כאשר לי יש חלום אני מגייסת את כל כולי ולוקחת כל מה שנדרש עד שאני משיגה אותו. תנסי עוד ותראי שתצלחי!!! תנסי כל דרך אפשרית ואל תתייאשי. בהצלחה לך ולי עד לרגע המאושר.

18/11/2012 | 23:04 | מאת: נועה

ברוכה הבאה. מאחלת לך שהות קצרצרונת מהסיבות המיטיבות... קודם כל את בידיים נפלאות. דבר שני, האם ניסית או דיברתם על IVF עם ביצית טבעית ללא הורמונים? או לפחות עם כמות מאד מאד מופחתת של הורמונים? בגילך לפני שמרימים ידיים צריך לנסות לתת צ'אנס לטיפול שכזה. ואפילו לכמה וכמה כאלו. אילו טיפולים נוספים עשית סביב ה IVF? פיפל? טיפולים קצרים, ארוכים? לפני שמרימים ידיים אני חושבת שכדאי מאד ללכת על הביציות שלך. ורק אחרי שמיצית אותן אפשר לשחרר ולעבור לתרומת ביצית. כי זו תמיד אופציה קיימת. בהצלחה גדולה!

10/11/2012 | 09:52 | מאת: קטי

היי בנות עשיתי בדיקה בטא ויצא 290 עוד בדיקה יצא 500 זה אומר שהטיפול הצליח , אבל עשיתי בדיקת שתן בבית אחרי כמה ימים והבדיקה הייתה פס כהה ואחד פס בהיר בהיר שקשה לראות מה זה אומר למישהי יש מושג????

11/11/2012 | 20:43 | מאת: טניה

היי קטי. אני לא כל כך מאמינה לבדיקות בית (מקלות ). רק בדיקת דם יכולה להגיד לך אמת . אם יש לך ספק את יכולה לעשות עוד בדיקת דם נוספת כדי לראות שהבטא שלך עולה ואז ללכת לרופא להיבדק .מאחלת לך בהצלחה!שהריון הזה הסתיים בידיים מלאות . :-))

18/11/2012 | 23:06 | מאת: נועה

מזל טוב! את בהריון, ומקווה מאד שהבטא המשיכה והתפתחה ועלתה יפה יפה. בהצלחה, ושימשיך תקין עגול ונפלא!

10/11/2012 | 09:34 | מאת: קרני

מישהי יודעת באיזה גודל של זקיק הכי גדול מזריקים אוביטרל וזקיק הכי קטן ?

10/11/2012 | 19:15 | מאת: קרן החדשה

היי קרני, יכול להיות שיש גישות שונות בין הרופאים, ואולי זה משתנה מהניסיון אצל אשה ואשה, אבל בגדול לדעתי מכוונים להזריק את האוביטרל כשהגדול סביב 21-22. זה לא קשור לגודל של הקטנים (אם כי משתדלים בזמן הסטימולציה להגיע למצב שיהיו לפחות כמה באותו גודל), כי מה שחשוב הוא לא לפספס את הזקיק המוביל. אצלי תמיד כשהגדול הגיע ל-19 קיבלתי הוראה להזריק עוד יום-יומיים מנופור וצטרוטייד, ואז באותו לילה גם אוביטרל - ושאיבה. בלי לבדוק שוב את הגודל. מה היה בבדיקה אתמול? אני מבינה שטוב :-)

10/11/2012 | 22:34 | מאת: דנדן

אני מנוסה רק בהזרעות ואינני יודעת אם זה משנה אבל אצלי אובריטל הזריקו בזקיק הכי גדול 17 ויומיים אחכ עשו לי הזרעה לא הבנתי למה ככ מוקדם אבל זה מה שהחליטו בהצלחה רבה ושיהיה שבוע נעים ,דנדן

11/11/2012 | 20:34 | מאת: טניה

זקיק הוא בשל מעל 16 מ"מ. מועד מתן האוביטרל תלוי לא רק בגודל הזקיק אלא גם במספר הזקיקים הבשלים וברמות ההורמונים בדם. במידה ויש חשש לביוץ מוקדם לעיתים צריך להקדים את האוביטרל .בין גודל 16 ל22 מ"מ .אני אישית קיבלתי אוביטרל שהזקיק היה בגודל 16 ויום למחרת הייתה הזרעה. ב"ה מהזקיק הקטן הזה התפתח הריון שלי שעוד מעט מסתיים. על תשכחי שאוביטרל מסיים הבשלת הזקיק ב36 שעת ואז מתרחש ביוץ .

09/11/2012 | 23:35 | מאת: רונית

החלטתי , גם אני רוצה ילד (תרומת זרע)ולא יודעת היכן להתחיל אשמח לתגובות ושתנחו אותי למי לפנות , קופת חולים , פרטי מה לעשות?

11/11/2012 | 21:20 | מאת: טניה

היי רונית .אני עברתי הזרעות עם תורם בתל השומר .אני חושבת שכמעט בכל בתי חולים יש אפשרות הזות. לא בחרתי ברופא פרטי בגלל בעיה כספית .אפשר גם רופא מומחה בפריון. יש מבחר גדול באינטרנט והמלצות על רופאים מומחים .את צריכה להרים טלפון לבית חולים שאת רוצה לעבור הזרעות .מחלקת IVF ולקבוע תור לרופא מומחה .את צריכה להביא הפניה מרופא נשים שלך למומחה .והוא יסביר לך בדיוק מה תהליך .כנסי לאתר הזה ( הזרעה מלאכותית מזרע של תורם לאישה ) .אם יש לך שאלות את יכולה לשאול חופשי .בהצלחה !!!!!

09/11/2012 | 10:24 | מאת: מיכל

במהלך כל החודש האחרון הייתי באינספור א"ס, בדיקות דם, מעקבים צמודים, הזרקות ומה לא. והנה אחרי ההחזרה אני כאילו נשארת "לבד". אין בדיקות, יש רק תמיכה של קרינון שלוקחים בבית, בלי א"ס בלי בדיקות דם בלי כלום. כאילו בחלק הכי קריטי של הטיפול נותנים לטבי לעשות את שלו... איך זה יכול להיות? ההחזרה שלי היתה ביום רביעי, הייתי בסוג של היי ומאתמול בערב פשוט צניחה מנטלית. תחושה מוזרה של "אין לי כלום בבטן". אוףףףף. מה עושים?

09/11/2012 | 11:33 | מאת: קרני

מדמינים איך הם משתרשים . את החיובי רק מחשבה שמחה וחיובית . זה עובד מניסיון שלי שביום רביעי עשיתי מעקב זקיקים והיה רק זקיקי אחד אחרי שאני מזריקה כבר מעל 14 יום והחלטתי לא להיכנס לדיכאון ולהיות שמחה במה שיש . וזה קשה רק לשנות את המחשבה משלילית לחיובית . והיום במעקב היו לי 5 זקיקים . מחזיקה לך אצבעות ושתהיה שבת שלום

18/11/2012 | 23:08 | מאת: נועה

חושבים ומדברים עם הילדים כל הזמן וכל היום, ומספרים להם כמה את אמא נפלאה, וכמה את מחכה להם, וכמה הם מדהימים ועושים עבודה מופלאה, וחופרים לך עמוק ברירית העשירה שלך, ושעוד 9 חודשים את פוגשת אותם פנים אל פנים. חובקת אותם בזרועותייך. כל הזמן. לדבר איתם. וגם אתנו :-)

06/11/2012 | 22:09 | מאת: רן

יש לי בת זוג "אישתי" בת 45 ואני 40 והטיפול הוא טיפול פרטי ( לא מסובסד) עולה הרבה הרבה הרבה כסף ולי אין את היכולת הכלכלית לעזור לה בכלל . אני מבקש עזרה לפחות בתרופות כי הן עולות הרבה הרבה כסף אני רושם את זה בשמה ובשמי התרופות הן menogon 75iux10 cetrotide 0.25 mg x7 ovitrelle 250 mcg x1 טלפון 0506225505 ורד או רן 0545359363

07/11/2012 | 09:30 | מאת: נועה

http://www.facebook.com/groups/206659762789045/ בהצלחה

07/11/2012 | 13:28 | מאת: עומר

שלום, בתקווה שהחודש לא אקבל מחזור משמע נקלטתי להריון אשמח לעזור ולתת לכם את התרופות שנותרו לי בבית. מתי אתם מתחילים סבב טיפול?

12/11/2012 | 13:08 | מאת: מיטל

אם עוד לא נתת את הצטרוטייד אני אשמח לקבל אותם מיטל

הייתי אמורה להתחיל טיפול ברגע שאני מקבלת מחזור החודש. ובסוף לא! בעלי אמור לצאת לאבט"ש והמפקד לא מאשר לו להשתחרר ושבועיים אחרי זה יש להם ביקורת והרבה עבודה לקראתה. אני יודעת שזה כולה לחכות חודש אבל כבר הכנתי את עצמי נפשית לעניין וזה מבאס לדחות.

07/11/2012 | 09:31 | מאת: נועה

אבל תגידי לא נותנים פטורים על פוריות??

07/11/2012 | 13:30 | מאת: עומר

הי לך, בחודש אוגוסט בעלי היה אמור להיות חודש במילואים ואמר, או קבע להם עובדה שהוא לא מגיע בשל טיפולי פוריות... או לפחות הכין אותם שברגע שיצטרך להגיע לטיפול הוא קם והולך. היו מאד בסדר איתו ושחררו אותו. תבדקו ותבקשו להגיע למפקד היחידה חבל על כל זמן. אומנם לצערי בסבב ההוא לא נקלטתי עדיין אבל לא היינו מוכנים לוותר

05/11/2012 | 11:46 | מאת: עומר

הי בנות אני שבוע אחרי החזרה ויש לי כאבים של מחזור או כמו מחזור שמתחזזקים דווקא עכשיו יומיים שלושה לפני המועד של המחזור המשוער שאני מקווה שלא יגיע. אוף, למה זה קורה? אני יודעת שזה לא אומר כלום אבל כל חודש של טיפול מספר ימים אחרי החזרה יש כאבים ואז בא מחזור...אז מתי זה לא יהיה והאם ייתכן שזה באמת הריון אני מרגישה את הכאבים ומתבאסת לקחת כדור כי אז בהשלמה נכשלנו ואני ממשיכה עם הנרות והכדור ומקווה שאני מחזקת את הרחם אבל שואלת האם זה לא כבר ברור?! מחזור???? או הלוואי והריון

05/11/2012 | 14:19 | מאת: קרן החדשה

אני מבינה את הלחץ אבל באמת באמת שאי אפשר לדעת. שני ההיריונות שלי התחילו מכאבי מחזור, ואפילו קשים מהרגיל אצלי. מצד שני, יש כאבי מחזור שהם רק כאבי מחזור.... אז תתאפקי עוד קצת עד לבדיקה. מאחלת לך רק בשורות טובות! &&&&

05/11/2012 | 15:24 | מאת: עומר

ואני רגועה פשוט הכאבים מושכים תשומת ליבי

05/11/2012 | 08:10 | מאת: הופ

הי בנות יקרות , שלום לכולן , האמת איזה כיף להיות כאן שוב .... התגעגעתי לכולן ... אני בסבב שני שהאמת כבר שנה עברה מאז שהתחלתי אך הפעם קצת קשה יותר ולא ממש הולך .... החלפתי בית חולים ועברתי לטפל במרפאה של שלושת הפרופסורים ... למרות שאני גרה בצפון ... אך החלטתי שבמעט כוחות שנשארו לי אשקיע בטיפול אצל הטובים ביותר בתקווה שזה ייקצר את התהליך .... שמחה להיות כאן שוב אתכן ... לילוש מה קורה איפה את ??? אשמח לשמוע מה קורה איתך ....

05/11/2012 | 18:18 | מאת: ifi

ברוכה השבה ובהצלחה מה זה מרפאת שלושת הפרופסורים?

05/11/2012 | 18:29 | מאת: אני

המרפאה שייכת לפרופסור משיח, זיידמן (או משהו כזה) ועוד 1, תעשי גוגל ויעלה לך האתר שלהם

06/11/2012 | 09:43 | מאת: נועה

ברוכה השבה לזרועותינו!!! וואו, אתן כבר מחזור ענק של בנות בדרך לילד שני ושלישי! איזה כיף שכולן חוזרות הביתה אלינו :-) מצטערת לשמוע שהפעם לא הולך בקלות :-( רוצה קצת לתת עדכון? מה עשית ומה היו התוצאות? רק אם בא לך כמובן... נשיקות גדולות ויום נפלא והכי הכי חשוב בהצלחהההההההההההההההההה!

06/11/2012 | 10:05 | מאת: הופ

נועה אהובה ויקרה ... האמת כיף לחזור אליכן לפורום ... לטיפולים לא ממש לצערי :-( עברתי בשנה האחרונה 3 מחזורי טיפול עם הרבה עוברים טובים שהוקפאו אך לצערי שום דבר לא נקלט . לא ברור מה הסיבה . החודש עבקרתי למרפאת שלושלת הפרופסורים שהם משיח , לברן ודור ואני בתהליך של כל הבדיקות הכלליות לצערי הכוללות ם צילום רחם שזכור לי כמאוד טרומטתי וכואב .... אבל הפעם משום מה קשה לי יותר .... אולי בגל שכבר יש לי ילד. בכל מצב החלטתי לנסות עוד קצת בתקווה שבקרוב זה יצליח . אשתדל להיכנס ולעדכן ... נשיקות לכולן ובהצלחה גדולה לכולן ...

05/11/2012 | 05:26 | מאת: ifi

ההחזרה היתה ביום חמישי ומאז התחושות מוזרות ביותר, בהתחלה היו כאבי בטן אבל הם התעמעמו להם ונדמה שהכאבים של כאילו לפני מחזור חלפו אתמול בלילה. זה קצת מדאיג - האם זה אומר שהטיפול נכשל? נכון שכולם יגידו שאי אפשר לדעת אבל זה סימן מאוד נפוץ אחרי החזרה אז ישר עולות המחשבות והדאגות...ובכלל איך מעבירים את הזמן מההחזרה ועד הבדיקה בלי לחשוב על זה כל היום..והלילה...

05/11/2012 | 09:49 | מאת: קרני

אני כל כך מבינה אותך תנסי לא לחפש עם זה נקלט או לו . בפעמים שאני היתי בהריון זה היה ששחררתי .כי ידעתי שחודש הבא אני בivf . תנסי להעסיק את עצמך בדברים שעושים לך טוב . כל פעם שבאה מחשבה תשני אותה למשהו אחר ... מחזיקה לך אצבעות

06/11/2012 | 09:45 | מאת: נועה

איזה פתרון לראש הזה שלנו שחושב וחושב ולא מרפה... מאד קשה לא לחשוב על זה כל הזמן. אבל באמת כלללללללל הזמן. מבינה אותך מאד מאד, אבל מצד שני באמת חשוב לנסות לשים את הטיפולים עכשיו בצד, ולתת לחיים לקחת אותך הלאה. נסי לעשות את כל מה שאת הכי אוהבת לעשות בהמתנה הקשה הזו. מחזיקה לך אצבעות &&&&&&&&&&&&&&&&&&&

ממש ממש כבר מפחדת עוד חודש ועוד חודש והזמן ממש אוזל. לא אשלים עם אפשרות שלא אצליח בסוף למרות שזה דבר ראלי בשבילי ממש לא! פשוט אין ואיון דבר בחיים שבא לי בקלות אני ממש לא רגילה לדברים שבאים בקלות. למען האמת כשיש משהו שבא לי מהר ובקלות אז אני ממש מופתעת אני ביום ה 11 זקיקים 16 ו 14 עם גונאל. עוד אין תוצאות של בדיקות דם. אני ממש מפוחדת בפניקה מוחלטת הטיפולים האלה גוזלים את נישמתי המעקב הזה +לראות את הרופאים לפחות פעם ביומיים עושה לי רעעעעעעע אני מתאוות את הזמן שעבר נמאס לי לחיות לא בלחץ ועם שעון חול מול העיניים אבל אני חדורת מוטיבציה ללכת למטרה עד הסוף עוד לא קם אף שעון חול שיעצור אותי!!!! קרני אם את קוראת את ההודעה הזו תדעי שאני איתך אוהבת ומחבקת אותך ובטוחה שנצליח בעזרת השם נצליח!!! שהשם ייתן לי כח וברוך השם אני אומרת כל יום שרק אמשיך ואמשיך עד שהג'י פי אס שלי יגיד קומי הגעת ליעד! אמן כן יהי רצון לי ולכולן

נורית יש לרופאים נטיה להלחיץ על השעון החול . אני החלפתי רופא מאוד ידוע וטוב רק על זה . אני היתי בהריון בלי הורמונים רק הזרעה . והפסיק הדופק . אף אחד מהם לא יודע הוא לא אלוהים . אלוהים תמיד עושה את הטוב עבורנו וימים יגידו . תנסי להנות מהדרך והתהליך למרות שזה ממש קשה !!!!!!!!!! מי כמוני יודעת . מאחלת לך הצלחה ויום טוב

06/11/2012 | 09:48 | מאת: נועה

שולחת לך (((((((חיבוק גדול))))))) להמשך המירוץ, כי נשמע לי שאת במרתון ובאמת לא תרפי עד שתכבשי את היעד. זה מרתון כל כך מלא ומתיש ומעייף, שכשפתאום הכל נגמר, ויש הריון תקין טפו טפו, מסתכלים ימינה ושמאלה, ולא מבינים איך זה יכול להיות שלא צריך לקום ב 6 ולרוץ למעבדות, ולהגיע לשאיבות ולהדקר ממחטים כל יום כל היום. נהיה פתאום שקט. שקט מבורך. מאחלת שהשקט הזה יגיע מהר מאד למחוזותייך.

04/11/2012 | 09:56 | מאת: קרני

מבואסת חזרתי מבדיקות הזקיקים לא התפתחו אני מאוד מודאגת אני מזריקה עכשיו 300 כנראה זה עדייין נמוך בשבילי .אני ביום 12 למחזור לא יודעת עם יקרה עוד משהו . אפילו הזקיקי שלי לא התפתח מוזר .

04/11/2012 | 15:32 | מאת: נועה

מחבקת אותך ומחזיקה אצבעות שמשהו טוב עוד יצא מהטיפול המעאפן הזה &&&&&&&&&&&& מאד מאד מבאס ומאכזב. אבל בואי נחכה לשמוע מה ילד יום. אולי הגברת המינון עכשיו תעשה עוד משהו בימים הקרובים? תחזיקי מעמד. אני יודעת כמה המרתון הזה מורט עצבים.

04/11/2012 | 22:00 | מאת: דנדן

צר לי לשמוע אוף כמה לא נודע יש וכמה הפתעות בלתי צפויות לפעמים אני חושבת לעצמי איך נצליח בתהליך הזה עם כל המתח הזה רק מהמתח שאני שרויה בו אני לא איכנס להיריון קרני, אני מקווה שבכל זאת החודש לא יתפספס ושאולי הפעם בכל זאת תהיה הפתעה חיובית מחזיקה לך אצבעות, את כולן, כולל ברגליים (-: שלך, דנדן

05/11/2012 | 09:45 | מאת: קרני

כן הטיפולים מלאי הפתעות ולחצים .צריך לבוא ממקום שמה שקורה קורה לטובה . ולהיות במחשבה חיובית ואופטימית למרות שזה קשה . לי הדיקור מאוד עוזר להישאר אופטימית . אני משווה לטיפולים ללא והבדל משמעותי .

03/11/2012 | 19:11 | מאת: חן

שלום, אני בת 27 ומנסה כבר כמעט שנה להיכנס להריון, אין לי מחזור סדיר יכול להיות פעם בחצי שנה אפילו, מאז אוגוסט שבהם קיבלתי כדורים לקבלת המחזור עדיין לא קיבלתי שוב. יש לי שחלות פוליציסטיות ורופא שהייתי אצלו אמר שכדאי לחכות אולי המחזור יסתדר אך זה לא קורה. עוד לא עשיתי אף טיפול איך מתחילים, מה עליי לעשות ?

04/11/2012 | 15:35 | מאת: נועה

ומאחלת לך שהות קצרצרה. קודם כל, את צריכה להיות מטופלת את רופא שהוא מומחה פריון ולא רק רופא נשים. האם זה כך? לשחלות פוליצסטיות יש פתרונות יחסית קלים בטיפולי פריון, רק את צריכה לבצע מספר בדיקות לפני תחילתם ולהיות במעקב צמוד אחרי ביוצים. רק לידיעתך, ניתן לעזור מאד לשחלות פוליצסטיות להסתדר ולבייץ טוב יותר ע"י שינוי תזונתי. הוא קצת מחמיר אבל מניב תוצאות מעולות. אם תרצי לשמוע, אשמח לספר. בהצלחה גדולה!

04/11/2012 | 22:36 | מאת: חן

קודם כל תודה רבה, הייתי אצל רופא פוריות והוא נתן לי כדורים הנקראים מטפורמין שהם אומנם כדורים לסוכר אך לפי מה שהוא אמר הם גם עוזרים לשחלות פולציסטיות אך בינתיים אין שום שינוי. אשמח לשמוע איזה שינוי תזונתי עליי לעשות. בנוסף מאוד מטריד אותי העדר המחזור, האם זה בגלל השחלות או משהו אחר ועד כמה זה משמעותי. אני כרגע מחפשת רופא פוריות אחר

03/11/2012 | 08:17 | מאת: דנדשה

היי, האם מישהו יודע אם קופח מכבי עובדים עם מעבדת הפוריות באיכילוב? אנחנו אמורים להתחיל בהזרעות, יש לנו תור לרופא פריון מהקופה, אך חברים עם נסיון המליצו לנו במקביל לקבוע פרטי עם פרו עמי עמית ולבקש לעבור את הטיפולים באיכילוב אשמח לתשובה מבעלי נסיון :)

04/11/2012 | 15:36 | מאת: נועה

הכי פשוט זה להרים טלפון לקופה והם ידעו להגיד לך. בהצלחה גדולה!

04/11/2012 | 20:10 | מאת: ענבל

03/11/2012 | 01:28 | מאת: דנה

שלום רב התחלתי להזריק דקפפטיל לפני 5 ימים, היום קיבלתי מחזור! לפי הפרוטוקול אני אמורה לבצע בדיקות - דם ואולראסאונד - אולם הואיל וקיבלתי היום, יום שישי, לא אוכל לבצע בדיקות עד יום ראשון. השאלה, להזיק מחר דקפפטיל או לא להזריק?

04/11/2012 | 15:38 | מאת: נועה

אנחנו לא רופאות ולא אמורות לתת לך תשובה במקום רופא. מקווה שהרופא המטפל ענה לך. בגדול לא היית צריכה להפסיק את הזריקות עד אחרי שיש תוצאה והמשך הוראות טיפול. בהצלחה!

02/11/2012 | 17:50 | מאת: דנדן

מה שלומך? איך מצב הרוח היום ? מבינה אותך מאוד, למרות שלא עברתי כ"כ הרבה טיפולים, וואי, זה ממש קשה, היה לי מאוד עצוב לקרוא את מה שכתבת וגם שמחתי שקצת הצלחתי לרומם את רוחך. אכן, הפורום הזה מעודד קצת והתחושה שיש מישהו שמבין אותך ועובר את מה שאת עוברת - זו תחושה מאוד חשובה בתקופה הזו, גם לי זה עוזר. את בנאדם מאוד חזק ואני מאחלת לך שבסוף אחרי כל הקשיים שעברת, את ובן זוגך, תזכו להיות הורים גאים ומאושרים, מה זה מאחלת, בעצם, אני בטוחה שזה יקרה. לפעמים אני רוצה לחשוב שהדברים האלה לא קורים לנו סתם אלא באים לחזק אותנו ולחשל אותנו ולהעריך דברים. אולי זה סתם שכנוע עצמי אבל אני די מאמינה בזה. מקווה שהתעודדת קצת, בכל זאת, מקווה שתנוחי קצת, שתתאוששי ותבעטי קדימה לעבר המטרה, אני יודעת שזה לא קל, את מדהימה וחזקה ואת תהיי אמא נפלאה, אין בכך ספק. שולחת לך חיבוק ואנחנו פה בשבילך :-) שבת שלום, דנדן

04/11/2012 | 15:39 | מאת: נועה

בכל מילה! ליאתי יקירתי, אם את רוצה, תכתבי לי למייל, אולי קצת נדבר על המצב? [email protected] נשיקות גדולות

02/11/2012 | 14:21 | מאת: קרני

למישהי קרה שהמינון היה נמוך כנראה והוסיפו מינון והזקיקים התפתחו ?

02/11/2012 | 17:17 | מאת: נועה

קרה פה לא מעט פעמים שהגברת מינון נתנה תוצאות טובות. בשביל זה בדיוק מבצעים את המעקבים. מחזיקה לך אצבעות &&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&& שבת שלום

01/11/2012 | 09:11 | מאת: קרני

אני מזריקה מהיום 3 מונופור 3 אמפולות + דקפפטיל ושוב הגוף שלי לא מגיב למישהי זה קרה ? הרופא העלה לי ל 4 אמפולות וביום ראשון בדיקות . אני מודאגת

01/11/2012 | 13:46 | מאת: קרן החדשה

אני חוששת שאני עוברת משהו דומה בימים אלה ממש.... זה לא ברור לי כי עד עכשיו הגוף שלי תמיד הגיב בדיוק אותו דבר להורמונים. החלטתי לנסות לא לחפור בזה בינתיים, אבל אני כמובן מאוד מודאגת. אני גם צריכה לעשות עוד בדיקה בשבוע הבא. איך היה אצלך בעבר? תמיד הייתה תגובה טובה להורמונים? מספר זקיקים קבוע פחות או יותר שהתחיל להתפתח מהבדיקה הראשונה אחרי הזריקות? זאת הפעם הראשונה שאת נתקלת בתופעה כזאת? נועה: מקובל שהגוף יגיב פתאום באופן אחר? ומה זה אומר על מחזורים עתידיים?

01/11/2012 | 19:08 | מאת: קרני

זו פעם שניה שלי עם הורמונים . וגם בפעם הקודמת זה קרה לי אבל אני בת 40 עם מינון של 225 מונופור . הרופא אמר שהמינון נמוך והעלה לי את המינון .בת כמה את ? וכמה מינון את לוקחת ?

31/10/2012 | 23:27 | מאת: דןדן

החודש פספסתי טיפול בגלל ציסטות. שבוע אחרי הזרעה היו לי כאבי בטן חזקים והלכתי למיון וראו ציסטות שכמובן ששבוע לאחר מכן לא הספיקו להיעלם ולא יכולתי לגשת לטיפול מאז יש לי עדיין כאבי בטן ובעיקר תחושה של מלאות בבטן יש סיכוי שהציסטות לא נעלמו? אני שבועיים אחרי מחזור ומפחדת שכאבי הבטן מעידים על כך שהציסטות עדיין שם, מה שאומר שבעוד שבועיים, בקבלת הוסת שוב לא אוכל לעשות טיפול יש משהו שעליי לעשות בשלב זה כדי שלא יתפספס לי חודש נוסף?! תודה ולילה טוב, דנדן

01/11/2012 | 09:14 | מאת: קרני

לי היו גם ציסטות בטיפול הקודם ולא נעלמו במחזור אז נתנו לי גלולות לשבועיים . מחזיקה אצבעות שיעלמו אני יודעת מה את עוברת

01/11/2012 | 18:34 | מאת: דנדן

מה בעצם הגלולות עושות? הן מעלימות את הציסטות? מזרזות את המחזור? מעכבות אותו? כמה זמן אחרי הגלולות מתחילים בעצם טיפול?

31/10/2012 | 20:19 | מאת: מישהי

אין לי מושג איך קרה לי שהבנתי את ההוראות לא נכון, אבל התחלתי להזריק גונאל מיום 2 למחזור במקום מיום 3. האם גרמתי נזק רציני לטיפול? זכור לי עכשיו ששמעתי שיש מקרים שבהם מקבלים הוראה להזריק מיום 2 אבל הנורמה היא יום 3. מישהי יודעת לומר לי מתי מנחים להזריק מיום 2? ברזרבה נמוכה אולי? אולי זה ירגיע אותי לגבי ההשפעה על הטיפול (לא תופסת את הרופא כרגע)

01/11/2012 | 10:01 | מאת: נורית

היי חמודה, אני התחלתי גונאל מהיום החמישי!!! והפרופסור שלי אמר שזה לא נורא. ייתכן שמועד תחילת ההזרקות לא חייב להיות מדויק

01/11/2012 | 21:26 | מאת: נועה

זכרי שאנחנו לא רופאות, אבל עד כמה שאני יודעת, לא קרה שום כלום. יום שני או שלישי ממש לא משמעותיים. בהצלחה גדולה!

31/10/2012 | 17:12 | מאת: מיטל

מה נשמע ? אצלי הכל בסדר אני אמורה לקבוע תור לשבוע הבא לזיידמן אבל עדיין מתלבטת אם להסכים לתרומת בייצית או לתת לגוף שלי עוד צאנס לא יודעת מה לעשות נלך לזיידמן ונשמע מה יש לו להגיד .

01/11/2012 | 21:31 | מאת: נועה

זה הזמן לעבור לטיפולים על בסיס טבעי של ביצית אחת בחודש, כמעט ללא הורמונים. או עם מינון מאד מאד מינימלי רק לא לתת לביוץ לברוח. רק אחרי שתעשי לפחות 6-8 טיפולים כאלו אני מוכנה להגיד לך - מיצית. תני עוד צ'אנס לכיוון הזה. בהצלחה עצומה. ד"ש לאיש היקר הזה.

היי בנות יקרות ובמיוחד לנועה המיוחדת אז שוב התקשרו היום בצהריים ושוב לפי הדיבור שלה כבר הבנתי שהתשובה הולכת להיות קשה ואכן היא היתה קשה קשה מאוד תשובה שלילית, אני פשוט לא מעכלת הכל הלך טוב היו 5 ביציות שבחיים לא הייתה לי כמות כזות היו 2 עוברים יפים עשיתי פיפל לפני לעזור להם להיקלט המחזור לא הגיע ושוב לא ולא ולא ולא מה יהיה זה אמיתי???? לא נשאר לעשות משהו או תרופה שלא עשינו או נסינו באמת קצת רחמנות אני לא מבינה מתי באמת זה יקרה כי זה נראה לי כמו חלום. אחרי הבדיקה היום הייתי כזאת שמחה ואופטימית והלכתי לעשות קניות בגדים וכו' וממש היה לי מצב רוח טוב עד שהטל' המגעיל הזה הגיע ושוב לשמוע לא פשוט האוזניים לא יכולות לשמוע יותר לא זה לא אנושי כבר די מספיק תאמינו לי שהלכתי לעבודה והייתי רגועה ורק היום הייתי קצת בלחץ אבל הכל היה ממש חיובי, פינוקים מהבעל ממש הכל ועוד היה לבעלי יום הולדת בשבת ובדיוק הייתי במנוחה ומסכן לא עשיתי לו כלום ואמרתי לו שתיהי לו מתנה ואני יפצה אותו והנה זאת המתנה לשמוע לא זה פייר פשוט לא פייר אני כותבת לכן ופשוט ממלא את המחשב בדמעות כי הן לא מפסיקות לרדת אבל הפעם קצת שונה מתמיד כל דמעה מהלב ממש. אני לא יודעת אם כבר להגיד אולי די ניסיתי מספיק 17 הפריות די לא הבנתי שזה לא הולך אני סובלת כל פעם מחדש ואומרת לעצמי זהו הפעם זה חייב להצליח אין מצב שלא ופשוט זה לא מצליח, התחחלתי את הטיפולים בגיל צעיר ועכשיו הזמן עובר והגוף כבר לא אותו דבר ואני אומרת לעצמי אם כשהייתי צעירה לא הלך אז למה שילך עכשיו די אני על סף יאוש ובאמת אבל באמת לא יודעת מה לעשות ומאיפה להביא את הכוחות לטיפול הבא בא לי כבר להקיא על כל הזריקות המגיעלות האלה ועל הגוף שלי די מספיק הלב לא יכול להכיל יותר את התשובות האלה מספיק יש גבול כמה אני יכולה לסבול. בקיצור אחותי החמודה לקחה את התגובה שלי קשה אז היא באה לקחת אותי לטייל למספרה ועוד לכל מיני מקומות נעימים לפחות אני יראה את האחייניות שלי המקסימות והתנחם בהן שהן האושר שלי והאהבה הענקית שלי לפחות זה מה אני יגיד לכן בקיצור חפרתי מספיק אז די להיום יום מגעיל ומסריח ביותר והלוואי שהיה אחרת אבל זה מה יש אז ביי ביי ניפגש בשמחות אוהבת ליאת

הי ליאת אנחנו לא מכירות אבל כאב לי לקרוא את מה שכתבת והייתי חייבת להגיב אני מצטערת מאוד בשבילך, עברת ככ הרבה הפריות? מה הבעיה אצלכם? וואו ליאת לא נראה לי שאוכל לנחם אותך במילים כי מה אפשר לכתוב כבר? אני שולחת לך חיבוק ענקי (בכל זאת, הוא צריך לעבור שכבת אייפון ושכבת מחשב) ומקווה שבכל זאת תתעודדי קצת ותמצאי כוחות להתרומם. שלך, דנדן

01/11/2012 | 20:08 | מאת: ליאת פריינטה

היי דנדן קודם כל תודה רבה על התגובה שלך ממש חיממת לי את הלב, הפורום הזה נותן לי הרבה כח ואנחנו בסה"כ לא מכירות אבל רק אנחנו יכולות להבין אחת את השניה ולעזור ולתמוך כי רק אנחנו יודעות בדיוק מה עובר עלינו. אני בת 34 ועברתי המון הפריות יש בעיה עם הזרע לכן אנחנו משתמשים עם תורמת זרע זה לאחר 3 ניתוחים של תזה שבעלי עשה וללא כל הצלחה, נמצאו זרעים וגם היו הפריות אבל הם לא נקלטו וכבר לא נשאר עוד זרע מבעלי מאחר וניסנו כל כך הרבה פעמים לפחות 15 שאיבות אני כבר לא סופרת, היינו בכל הבתי חולים רמב"ם, רוטשילד וכרמל אני באמת כבר לא יודעת מה לעשות שעוד לא עשינוץ לי נותנים מינונים חזקים של זריקות ממש מלא ותמיד יש לי 2-3 ביציות ממש לא הרבה וגם בעיית זרע אז זה קשה לעבוד עם מה שיש לנו אנחנו נחשבים בעיתיים מאוד, אנחנו גם בתהליך אימוץ לאחר שראינו ששום דבר לא קורה והשנים ממשיכות לרוץ והזמן עובר ולא קורה כלום, קשה לי מאוד ואין לי כח לא פיזי ובעיקר לא נפשי אבל אין ברירה חייב להמשיך ברור עדיין לא השגנו את התוצאה אז מה זה שווה, הטיפול הזה עשו לי פיפל שזה אמור לעזור וגם היו לי 5 ביציות שזה ממש נחשב להרבה וגם היו 2 הפריות ועוברים בדרגה יפה אז ממש הייתי בטוחה וכל כך רציתי אין לך מושג כמה אבל אתמול שהם התקשרו ממש חשכו עיניי וממש התבאסתי כי הייתי בטוחה שהפעם זה התחיל טוב וגם יגמר טוב בקיצור יהיה בסדר מתישהו בקיצור אין הרבה ברירות זה מה שיש תודה בכל אופן על המילים החמות שלך ושבת שלום ביי ליאת

01/11/2012 | 11:46 | מאת: שירה

ליאת יקרה. אני מדי פעם נכנסת לפורום המדהים הזה ועוקבת אחר מה שקורה איתך. וואו את חזקה ועוברת כל כך הרבה שבאמת אין לי מילים לתאר את הערכתי אליך.קודם כל אני שולחת לך חיבוק ענק ענק ואוהב. כואבת ובוכה איתך, אבל את לא תאבדי את התקווה.בת כמה את אם אפשר לשאול?. האם ניסית שאיבה על בסיס טבעי? דהיינו ללא הורמונים בכלל. שאיבה של ביצית אחת?. מה שקצת מנחם שיש לך אחות מקסימה ותומכת. שולחת לך שוב חיבוקים אמנם הם וירטואליים אבל באמת באמת מכל הלב. אני כבר מרגישה כאילו אני מכירה אותך. באמת את נוגעת לליבי. מאחלת לך כפי שדנדן היטיבה לכתוב: התרוממות ואל תתייאשי. אנחנו לא ניתן לך :-)

01/11/2012 | 21:34 | מאת: נועה

ליבי נשבר. ביחד עם שלך. הלוואי והיה לי איזה שפכטל מיוחד להרים אותך מהרצפה ישר לעננים. למצוא את הדרך שתביא אלייך את הילד הכל כך מיוחד שלך. הלוואי. כואב לי שאין לי את המפתח בשבילך. בשביל כולן. מחבקת אותך חזק חזק ללב. שולחת לך את כל אנרגיות הריפוי שרק אפשר. ולפני שחושבים על פתרונות שונים, נסי ללכת על טיפול עם ביצית אחת טבעית שלך. בלי הורמונים או לפחות עם מינונים כמעט אפסיים. לילה טוב, רך, מנחם, אוהב.

31/10/2012 | 11:59 | מאת: צמד

אני כותבת לך כאן למעלה כי היתה היום תנועה יפה בפורום ובטח ההודעה תיבלע כל הכבוד לך שעם העבודה הקשה שלך ו-2 ילדים את מתנדבת בעמותה. אפשר לשאול איזה? זה משהו שקשור לפוריות?

01/11/2012 | 21:36 | מאת: נועה

עמותת נשים קוראות ללדת, למען חופש בחירה בלידה. אחרי ששללו ממני זכויות בסיסיות על גופי בלידה השניה. משימה שלקחתי על עצמי לחיים.... פרטים נוספים בפרטי אם מעניין אותך!

31/10/2012 | 08:53 | מאת: נורית

לגבר מתוך האשכים? (סליחה מראש על ההתנסחות). אני צריכה לדעת ממש בקרוב, דיי דחוף לי... אם משהיא יכולה לענות? תודה מראש

31/10/2012 | 09:09 | מאת: נועה

יש כמה שיטות, אחת היא TESA והיא הנפוצה ביותר. יש גם MESA אם אני לא טועה. נשמח לעזור אם את צריכה עוד משהו?

31/10/2012 | 11:18 | מאת: נורית

30/10/2012 | 22:34 | מאת: דנדן

היי מה שלומך? (התאוששת מהפוסטמה ששאלה אותך את השאלה?) לגביי - אני עברתי טיפול ראשון בהזרעה (סבב שני) ולאחריו כמובן שנהיה לי ציסטות ולא עשיתי טיפול אז... אני מחכה למחזור אבל יש עוד זמן עד שיבוא, רק הרגע ממש לפני שבוע-שבועיים קיבלתי למה הציסטות האלה באות? האם הן תעלמנה לבד מעצמן? קרה לך ? לגבי ברקוביץ - האמת שנראה לי שמעט מאוד הרופאים שמסבירים ויש להם סבלנות, עצוב אבל זה ככה אז מה את הולכת לעשות? תקבלי מחזור ו....? ישר הפריה לא? מה הסיכוי שלי בכלל להצליח בהזרעה שניה? (אנחנו לא מוסברים)

30/10/2012 | 22:35 | מאת: דנדן

באמת פגישת מחזור פתחנו פה שרית ולי לא באו לסבב השני? (או השלישי?) אותן באמת פחות הכרתי... רק בשמות כלומר - גם אותך לא, אבל אותן בקושי ממש

31/10/2012 | 07:41 | מאת: קרן החדשה

הודיעה כאן לפני כחודשיים שהיא מתחילה סבב שלישי.... נכון, נועה? אבל היא לא היתה כאן מאז אז אני לא יודעת מה קורה איתה. מקווה שדברים טובים!

31/10/2012 | 10:03 | מאת: צמד

ניסיתי בבוקר לכתוב לך מהאייפון וזה לא שלח אז אני אשחזר מחדש לגבי הפוסטמה- התאוששתי, אני רק בהלם כמה טמטום יכול להיות בבנאדם. להגיד שכיף לי שאני בטיפולים רק כי אני לא צריכה אמצעי מניעה- זה השיא! לגבי ציסטות- לא יודעת מה הסיבה שהן מופיעות. לי תמיד היו ציסטות אחרי טיפול והייתי עושה חודש כן חודש לא הציסטות ייעלמו לבד. אם הם לא נעלמות לבד מקבלים גלולות למניעת הריון וזה מוריד אותם אחרי המחזור הקרב ובא- אני מתחילה... ivf איזה כיף לי! איזה טיפול עשית בפעם הקודמת? גם הזרעות? לדעתי אם הצלחת להיקלט עם הזרעה בהריון הקודם אין סיבה שלא תצליחי עכשיו. שיהיה לנו המוןןןןן הצלחה

30/10/2012 | 17:46 | מאת: עומר

הי בנות, המון זמן לא הייתי פה והייתה גם הפסקה ארוכה. חזרנו החודש לטיפול, שונה מפעמים קודמות, מנוגון במקום מנופור צטרוטייד במקום דה קפפטיל....וטפו טפו על פניו הרבה נראה שונה. השאיבה הייתה בשישי, 13 ביציות מתוכם הופרו 8 (לשם שינוי גם הוקפאו 3) על פניו אני אמורה להיות מבסוטית, אבל אני מעורערת נפשית...כואב לי כל הגוף... הרופא הסביר לי שהנפיחות בבטן נובעת מהחיטוט (כלומר השאיבה) הייתי 6 ימים בבית כולל סופש ועוד לפני השאיבה כי כאב לי נורא והעייפות הכניעה אותי. זה מלחיץ, אני לא בן אדם עצלן...אוהבת לישון כן אבל השינה הזו לא טבעית לי והעייפות הנוראית. מה אתן אומרות? מישהי מכירה את התופעה? אודה לכן על עזרתכן

31/10/2012 | 09:05 | מאת: נועה

ברוכה השבה!!! נשמע מדהים תוצאות הטיפול האחרון!!! מחזיקה לך אצבעות חזק חזק שהילד יהיה בידיים עוד פחות מ 9 חודשים &&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&& כן כן כן, עייפות היסטרית זו תופעה לגמרי מוכרת. בעיקר כשמחליפים הורמונים. לי דווקא הדקפפטיל עשה את העייפות. אבל כל אחת מגיבה אחרת. אני זוכרת שבפעם הראשונה שלי עם דקא נפלתי ב 10 בבוקר לשינה של 3.5 שעות. לא הבנתי מאיפה זה בא לי ואיך מתמודדים עם כזו עייפות. יכולה רק להגיד לך שזה כלום לעומת העייפות שאני חווה היום כאמא :-) אז אולי אלו תרגילי הכנה טובים לקראת הדבר האמיתי?? נכון, הנפיחות היא מהחיטוט וגם מכמות הפרוגסטרון הגדולה יותר שהשתחררה לגוף, זה גורם לבטן נפוחה וגדולה כי גם היו יותר זקיקים הפעם. יקירה, הכל הכל הכל לטובה!!!! יום נפלא!

30/10/2012 | 08:46 | מאת: צמד

סמסו את המילה טאקט למספר 2020 וקבלו אפליקציה של טאקט בחינם! ועל מה ההקדמה? אתמול קצת לא הרגשתי טוב בעבודה. אחת המורות הנחמדות שאלה אותי אם אני בהריון. כמובן שניסיתי להתחמק ממנה והיא שוב שאלה ושאלה אז אמרתי לה שלא וחשבתי שבזאת יסתיים הדיון והיא תעזוב אותי לנפשי. והיא ממשיכה: איך את כ"כ בטוחה? אמרתי כדי להשתיק אותה אני יספר לה וזהו- אמרתי לה שכדי שאני אהיה בהריון אני צריכה לעשות טיפולים ככה שאין סיכוי. אז היא בלי בושה אומרת: "ואי איזה כיף לך את לא צריכה להשתמש באמצעי מניעה, אצלי זה סיוט אני רק מלהריח את בעלי נקלטת" כבר אמרתי שטאקט הוא לא הצד החזק שלה?

30/10/2012 | 11:37 | מאת: יסמין

איזה אנשים, זה מטריף אותי... גם לחברה שלי קרה מקרה דומה. שתינו מטופלות אצל אותו רופא ועושות כמעט את אותו טיפול, רק שהיא קצת התנפחה מההורמונים. יום אחד היא הלכה לבקר את אמא שלה, ואז השכנה באה אליה והתנפלה עליה בנשיקות וחיבוקים, ו"מזל טוב", ו"איזה יופי שאת סוף סוף בהריון", חברה שלי הסתכלה עליה ואמרה לה שהיא לא בהריון. אז במקום שהשכנה תבין את הפאדיחה שלה ותלך, היא המשיכה, "נו, ומה? אתם לא רוצים להיכנס להריון? אתם לא רוצים ילדים?" כאילו מה???? אני משתגעת? את באמת רוצה שבחורה שגרה פעם בבניין שלך תתחיל לשפוך לך בחדר מדרגות את הסיבות וההסברים ללמה היא לא בהיריון?? גם אצלי במשפחה יש את הדברים האלה, כל מיני משפטים כמו: "נו, מה קורה, את לא בהריון?", "נו, מה? אתם צריכים טיפים?", "את מרימה רגלים?"(עד פה אלו רק משפטים שבעלה של דודה שלי אומר, והוא גבר בן 65), בת דודה אחרת שלי, שנכנסה להריון הראשון בליל הכלולות שלה, כל פעם שרואה אותי מחליטה שהיא מלטפת לי את הבטן ושואלת אותי אם אני בהיריון. דודה אחרת אומרת לי, "התנפחת, מה את בהיריון??". נמאס לי מהאנשים האלה, אין לי מושג מה לומר כבר כדי שיניחו לי... ביום שישי הקרוב יש לי ברית במשפחה, אני מתבאסת ללכת... אני יודעת שאני אחזור בדיכאון/עצבים... יש למישהי טיפים איך לגרום לאנשים להפסיק לנסות לדבר על זה???

30/10/2012 | 12:19 | מאת: צמד

כמה משפטים וטיפים ומה לא עברתי מאנשים. איזה דוחה זה ששאל אותך אם אתם מרימים רגליים בעעעעע אני גם ממש מבינה אותך למה לא בא לך ללכת לברית גם אני הייתי סובלת מזה בעבר כי כל העולם היה מתחיל עם הבקרוב אצלך- צמד המילים המרגיז ביותר עלי אדמות. אני חושבת שצריך לשנן תשובון בע"פ לכל מיני שאלות שאת יודעת שישאלו אותך. זה צריך להיות משהו שנון ומייבש. למשל- מי שבאה לבטן שלך שנפוחה מהורמונים ובטוחה שאת בהריון ומלטפת אותה ושואלת- באיזה חודש את? להגיד: "אני אוקטובר, ואת?" אותי למשל שאלו- מה את בהריון? עניתי- לא, ואני גם לא סתם שמנה. אני שמנה בגלל הורמונים שאני מקבלת- ככה השתקתי את השואל המחטט. אם דודה מבוגרת תגיד לך "בקרוב אצלך" תגידי לה תודה גם אצלך. יש לך עוד שאלות לדוגמא שצריך עליהם תשובות? ננסה לחשוב ביחד

30/10/2012 | 22:29 | מאת: דנדן

הרגת אותי כל הדיון הזה הרס אותי מצחוק טוב, נו לפחות זה :-) באמת אנשים דפוקים חסרי טקט אין בושה ! חייבת לקרוא שוב ולהתפוצץ פה מצחוק :-) צמד, את ענקית !

29/10/2012 | 09:54 | מאת: יסמין

היי בנות, החודש עשינו הזרעה מספר 4, התוצאות שלה היו ממש מוצלחות, היו לי 6 ביציות (2 מובילות), רירית 9.2, התחלתי דיקור, את ההזרעה עשה הרופא שלי (מומחה פריון), הוא גם נתן לי אנדומטרין לתמיכה. הייתי כל כך אופטימית הפעם בגלל התנאים החודש, פעם ראשונה שהכל הלך כמו שרציתי. האנדומטרין עשה לי תגובות של הריון, ולמרות שניסיתי לשמור על רציונאליות, התקוות לא איחרו לבוא, ואיתם גם הציפיות. וכשיש ציפיות, אין דבר כזה נפילה לא כואבת, ואכן גם הנפילה הגיעה. אתמול התחילו לי כאבי מחזור בבוקר, עדיין לא התחיל דימום, אבל זה בגלל האנדומטרין (הרופא שלי ביקש שאני אעשה היום בטא, ורק אם התשובה שלילית אז להפסיק את האנדומטרין). היום בבוקר עשיתי את הבדיקה, מחכה שיתקשרו לבשר את הבשורה הקשה. אין לי ציפיות יותר לכלום, הנפילה היתה כל כך קשה הפעם, כך שאין לי גם תקוות יותר. אני לא יודעת איך לקום הפעם, אין לי כוחות להמשיך, כאילו אני לא מסוגלת להכיל יותר את ההרגשות האלה. אם זה לא מספיק, הבן אדם שאני הכי צריכה לצידי, בעלי, לא מסוגל להיות לידי כשאני נופלת, הוא מתמודד עם זה בדרך אחרת, דרך משלו, דרך של התנתקות. אני מרגישה שאני לבד בתוך כל זה, מתמודדת עם זה לבד, הוא לא מסוגל להיות איתי שם. כל פעם שאני נופלת, אני מתרחקת ממנו, במקום להתקרב אליו. במקום שהוא יהיה המפלט שלי, אני פוחדת מהתגובות שלו. הוא כאילו כועס עלי כשאני מרגישה ככה, אנחנו תמיד רבים ביום כזה, ואני הולכת לישון עם דמעות בעיניים. נפשית ופיזית, אני מרגישה שאני לא מסוגלת להתמודד עם זה יותר. בכל שאר ההזרעות שכשלו, תמיד נפלתי, ולמחרת הייתי קמה עם כוחות חדשים כדי להמשיך. הפעם זה שונה, כבר עברו יומיים, ואני עדיין לא יודעת איך להמשיך, מה להמשיך, לעשות עוד הזרעה, להתחיל הפריות, להפסיק את הטיפולים, ואם להפסיק, עד מתי? עד שבעלי יהיה מסוגל לעשות את זה יחד איתי? עד שיבוא לי עוד פעם? חשוב לומר, השעון אצלי דופק בקצב קצת שונה. היתה לי ציסטה בשחלה שהתגלתה כאנדומטריומה, מיד לאחר הניתוח התחלתי טיפולים, מאחר ומחלת האנדו' אוכלת את השחלות עם הזמן. אין לדעת כמה זמן יש לי. יכול להיות שילד שני יהיה יותר קשה מעכשיו, ככל שנחכה יותר זה יכול להסתבך יותר. אוףףף אני מרגישה אבודה, אין לי מאיפה להביא יותר כוחות. תמיד אני שואבת מבעלי כוחות, בכל נושא אחר בחיים הוא מדהים. אבל משום מה דווקא בתהליך הזה, הוא לא איתי. הוא מתעצבן למה זה תמיד אני ואני, הוא לא מבין שאני זו שצריכה לעבור את התהליך, זריקות, בדיקות, אולטרסאונד, רופאים לא עדינים, תחושות, הורמונים, מחשבות... ואני לא אומרת שהוא לא עובר איזשהו תהליך, אבל התהליך שלו כל כך שונה משלי, שזה פשוט מרחיק בינינו כשהוא לא מסוגל להבין אותי... איך אני אמורה להמשיך ככה?

29/10/2012 | 12:12 | מאת: עוד אחת

יסמין היקרה, כאילו לקחת לי מתוך הגוף את המילים והעלת אותם על הכתב. ממש מזדהה עם כל מילה. גם אצלי השעון דופק (גיל 39), בעל לא-תומך, הזרעה רביעית היתה אמורה לצאת לדרך, אך איחרתי את המועד של התחלת הטיפול... אז עוד חודש יעבור עכשיו. הבעיה בעיקר אצל בעלי היקר שהזרע שלו ירוד גם איכות וגם כמות. הרופאים טוענים לחוסר יכולת לטפל בבעיה הזכרית לכן מטפלים דרך האישה. זה נורא כשאין תמיכה מצד בן הזוג וככל שהזמן עובר אז הזוגיות נשחקת והופכת להיות למטרד נוסף בנסיונות להרות. כולי אמונה חזקה שהילד שלי בוא יבוא אך אני הולכת ונשחקת בדרך הכוחות מדלדלים ומצב הרוח ירוד מאוד... חיוך פה חיוך שם אצלי זה לא בא משמחה בלב

29/10/2012 | 14:14 | מאת: יסמין

כאילו, החודש נפלתי כל כך חזק, ואני פשוט לא מצליחה לקום. אני כבר יומיים בדיכאון, מהקשים שחוויתי, בעלי לא יודעת איך להתמודד איתי, אז הוא פשוט רב איתי כדי שתהיה לו סיבה להתרחק. מאיפה את שואבת כוחות כדי להמשיך?

13/01/2015 | 11:18 | מאת: אחת

אולי תנסי ללכת ליעוץ כי אני יודעת שדרך התמדדות בין גבר לאישה הוא שונה. הגבר צריך את השקט שלו להיות לבד וכך הוא מצליח להתמודד עם זה ואישה זה בדיוק ההפך שיתוף עם בן אדם אחר. ותמיכה תמיד עוזר לכן תשמי לב רוב תבים באינטרנט זה נשים אחת לשניה כי זו הדרך להתמודד עם יות למניהם לכן אולי תסברי לו את זה שאחרי שהוא יתמודד עם זה שידע שאת צריכה אותו בהצלחה וה" ימלא משאלותיך לטובה והעובר יצליח להחזיק מעמד. לדי בשמחה

איזה מצחיק ואיזה מחמם את הלב שכולנו שוב פה, לצערי בנסיבות טיפה עצובות אבל בעצם גם שמחות כי לכולנו כבר יש אוצר בבית. קרן החדשה - בת כמה את אם אפשר לשאול (פשוט העלית את הנושא), וואי, איזה קשה זה בטח לעבור את מה שעברת! וואו, אני קוראת וכואב לי. גם לי, דרך אגב, יש בן בגיל של הבן שלך :-) טיפי המקסימה שלי - כמה חשבתי עלייך כל התקופה הזאת! איך אני שמחה בשבילך. כמה חיכית (ואנחנו יחד איתך) להודיה ! שאלתי אותך מקודם ואני לא יודעת אם בכוונה לא ענית אבל אני שואלת שוב, אבל את באמת לא חייבת לענות אם לא בא לך, אני פשוט זוכרת שאמרת שהיתה לכם בעיה שהוגדרה קשה עם הזרע של בעלך ושכדאי שתחשבו בכלל על אימוץ. הסיפור שלך בזמנו מאוד נגע לליבי (בעצם, כל סיפור הוא נוגע ללב פה) ולכן אני שואלת. הוא היה צריך לעבור ניתוח או משהו כזה.... צמד,כתבתי לך בזמנו הודעה אישית אבל לא ענית, כנראה פספסת. חברה שלי עכשיו התחיל טיפולים אצל ד"ר ברקוביץ והיא אומרת שהוא קשה מאוד ובקושי מפרט ומסביר. אוף, כמה קשה זה שאין עם מי לדבר. יאלה צמד, יש לך כוח לעוד סבב? קטעים שכולנו חזרנו באותו זמן פחות או יותר. נועה - מה שלומך? איך הילדודס? את סוגרת בסטה? :-) דורה היקרה, איפה את? (נועה, מישהו - איפה דורוש?) החתול שלי מתגעגע אלייך ושואל לשלומך :-) רבקה - אם זכרוני אינו מטעה אותי, גם את מהסבב הקודם? תאומים או שאני עושה מיקס לא לעניין עם מישהי אחרת? :-( נשיקות בנות הלוואי שיחד שוב ננצח!!!!!

28/10/2012 | 21:40 | מאת: דןדן

אני גם אמורה להתחיל סבב חדש, אין לי כ"כ כוח אבל אין ברירה כ"כ קיוויתי שההריון יבוא טבעי ובקלות הפעם. עכשיו מחכה למחזור, החודש התפספס בגלל ציסטות, באסה לגמרי. דרך אגב, מישהי יודעת מה עם טניה שהיתה פה בזמנו? היא ילדה רביעייה או משהו כזה, לא? מי עוד היתה פה בזמנו? חחח... ממש פגישת מחזור

28/10/2012 | 22:31 | מאת: צמד

לא ראיתי שרשמת לי הודעה, מתי זה היה? אני אישית ממש אוהבת ומתחברת לברקוביץ. לא תמיד הוא מסביר הכל אבל אפשר להבין. התורים אצלו זה משהו קטסטרופה אם הוא היה נתקע עם כל זוג רבע שעה בחדר היינו יוצאים ממנו ב5:00 לפנות בוקר. הוא מאוד מקצועי וזה מה שחשוב ואני ממש סומכת עליו. היום לא צריך שהרופא יסביר כל דבר- יש מלא מידע באינטרנט ויש פורומים והכי חשוב ללכת למי שסומכים עליו בעיניים עצומות. אני גם זוכרת את טניה. בטח אין לה זמן להיכנס לא פשוט להיות עם רביעיית שובבות חחח לדעתי זאת רבקה של התאומים. מי עוד היתה איתנו? שרית, לי האחת והיחידה ושתסלח לי מי ששכחתי את שמה. איזה קטע אני גם בהמתנה למחזור. איך זה שיש לך ציסטות? התחלת כבר טיפול? את עושה הזרעה או ivf? איזה קטע באמת פגישת מחזור אני המומה איך יצא שכולנו נכנסנו ביחד יאללה לילה טוב עפתי לישון

29/10/2012 | 10:38 | מאת: קרן החדשה

שזה כבר מגרד את קצה גיל הפריון הנשי. אנחנו לא אוהבות להודות בכך, אבל זאת המציאות. וכן, מאוד קשה לעבור את זה, אבל אני לא מוכנה לוותר. וכאמור הילד שיש כבר בבית הוא נחמה גדולה. אני לא יודעת איך הייתי עוברת את זה בסבב הראשון, לא עלינו, ועוד יותר שמחה בדיעבד כמה שהכל הלך אז חלק (נקלטתי בהפריה ראשונה וקצת יותר משמונה חודשים אחר כך ילדתי את הנסיך...). מוזר, אבל כל תקופת הניסיונות הראשונים, וגם בתחילת הסבב הזה, התפילה העיקרית שלי היתה לא להיתקל בבעיה של הפלות, וכל הזמן אמרתי שאני מעדיפה שייקח קצת זמן עד שאיקלט, אבל שאיקלט רק להיריון תקין. זה באמת נראה לי הדבר הכי קשה להתמודד איתו - וזה אכן קשה. אבל הנה, כשאין ברירה מתמודדים גם עם זה. אנחנו חזקות יותר ממה שנדמה לנו, מסתבר :-) מקווה שאני סיימתי עם הקשיים ומעכשיו הכל יילך בקלות, ומאחלת כמובן בדיוק אותו דבר לכל אחת ואחת בפורום הזה. אמן! &&&&

31/10/2012 | 08:49 | מאת: נועה

כן, שני ילדודס ולעת עתה סגרנו בסטה לצערי כי לבעלי יש כבר 4 ילדים... שניים מנישואים קודמים. אני הייתי רוצה עוד, אבל כנראה מספיק. אני גם חוגגת 42 עוד פחות מחודש... אולי צריך לוותר. דורה קצת עסוקה בענייני משפחה. כן, לטניה יש רביעיה ולרבקה תאומים. שיהיה קל וקצר הפעם דןדן! יומקסים!

28/10/2012 | 11:32 | מאת: קרני

התחלתי סבב חדש . הפעם דקפפטיל + מונופור . מישהי יודעת כמה ימים מגיעים לשאיבה ? בפרוטוקול כזה ?

28/10/2012 | 17:47 | מאת: צמד

אין לי מושג אבל שיהיה בהצלחהענקית!!!!

28/10/2012 | 20:23 | מאת: קרני

תודה רבה .בינתיים אני סובלת ממיגרנות מההורמונים האלה .

31/10/2012 | 08:45 | מאת: נועה

בהצלחה גדולה!!! אני לא יודעת אם את על פרוטוקול קצר או ארוך, אבל אם קצר, אפשר תוך 10 ימים בערך להגיע לשאיבה. אגב, שלא יהיו חלילה עוד טיפולים בכלל, אבל אם יהיה, תחליפי את הדקפפטיל. הוא גורם כאבי ראש ידוע. יש הורמוני דיכוי אחרים שלא יעשו לך את זה. מחזיקה לך אצבעות &&&&&&&&&&&&&

28/10/2012 | 11:10 | מאת: טיפטיפ

כל כך התגעגעתי ,אין לכן מושג!!!! צמדושקה שלי, דנדוש, קרן, נועוש , דורה....מה שלומכן יקירות?אין ספק שפה זה אכן בית, בית שחיזק אותי בהרבה מצבים קשים וכואבים...והינה אני פה שוב... ברוך השם אמא להודיה בת ה-4 חודשים....הנסיכה הקטנה שלי, האוצר שלי,בכל פעם שאקרא בשמה אודה לבורא עולם על המתנה שהעניק לי! מתנה שאני מאחלת לכל החפצים לקבל...בעזרת השם! אז אני פה שוב, יש שיאמרו שאני ממהרת, אבל זה לא מעניין אותי, אני חפצה להתחיל כבר בסבב שני ולא רוצה לבזבז זמן, כי מי כמונו יודעות עד כמה הזמן יקר...וכן עם הרצון להתחיל שוב באות גם החששות, לקראת הטיפול, התהליך וכל מה שמסביב...כמובן שחוץ מבעלי, אתן היחדיות שיודות על כך ואני גם לא מתכוונת לשתף איש, אז לגבי שאלתכן מה עברתי...בעיקר דרך ארוכה ומייגעת, שתי שאיבות, שתי החזרות, החזרה שניה 2 מוקפאים...ואני אמא! ישתבח שמו לעד ! עכשיו בגלל שעברתי ניתוח קיסרי, אמרו לי לחכות לפחות עוד חודש עד להחזרה , אין צורך לעשות שאיבה כי יש לי מוקפאים אני מקווה שחודש מספיק, כי כל אחד אומר לי משהו אחר ומפחד אותי שחלילה הניתוח יכול להיפתח...ואני כבר משתוקקת להתחיל, כמובן שעלי להשלים עוד מלא בדיקות...ולהתמודד עם הרופאים באזור מגוריי שעושים לי טובה שמקבלים אותי לא"ס...כי אני לא יכולה לנסוע מרחק כזה מהצפון לאסותא כל יומיים...בקיצור , מקווה לטוב, מקווה שהכל יסתדר על הצד הטוב ביותר גם עבורי וגם עבורכן....אז המון בהצלחה בנות! ותספרו לי מה איתכן? איך הי מה היה?אחחחח כמה התגעגעתי :-)))))

28/10/2012 | 11:13 | מאת: טיפטיפ

*היחידות שיודעות

28/10/2012 | 11:19 | מאת: צמד

כל הכבוד לך! אמא לתינוקת בת 4 חודשים וכבר רוצה שוב להיכנס לכאב ראש הזה של הטיפולים המייגעים. אצלי יעל כמעט בת שנתיים ורק עכשיו יש לי אומץ להתחיל שוב מחדש. הודיה- שם מקסים! בטח היא בונבונה קטנה! אין כמו בנות!!! דרך אגב גם אני עברתי קיסרי ולי אמרו להמתין שנה עד שאכנס שוב להריון. אולי תבדקי שוב את העניין?

28/10/2012 | 11:38 | מאת: טיפטיפ

קודם כל תודה נשמה, הסיבה שיש לי אומץ להתחיל היא די פשוטה, הכל עוד טרי ואני עוד זוכרת מה היה ואיך ומעדיפה לעשות זאת במהרה כדי שלא יעבור זמן ואכנס לשאננות, כן, מצד אין לי כוח, בא לי לנוח מהלחצים האלה ולהינות מהילדה שלי בלי להיכנס למצבים של לחץ...המחשבות האלה עוברות לי בראש ואני כבר לא יודעת מה כדאי מה לא....ביחוד כשכל רופא אומר לי שהו אחר לגבי הניתוח...חלק תכני שנה, חלק שנתיים ובאסותא הוא אמר מומלץ שנה אבל את יכולה עוד חודש להתחיל....אוף , לא יודע, כל דבר כרוך בכל כך הרבה מחשבותתתת, למה את חיכית שנתיים אגב? לא רצית להיכנס לזה? יש לך מוקפאים? איזה טיפול עברת וכמה החזרות?

28/10/2012 | 13:37 | מאת: רבקה

מזל טוב!! אני כל כך שמחה לשמוע שהצלחת. הודיה זה שם כל כך יפה. מעריצה אותך שיש לך כח להתחיל מחדש ולעבור שוב את הסיוט הזה ומאחלת לך שהדרך הפעם תהיה קצרצרה ביותר ושהמוקפאים יעשו את העבודה.

28/10/2012 | 17:52 | מאת: צמד

מה שלומך? נחמד לראותך מידי פעם

28/10/2012 | 15:11 | מאת: טיפטיפ

אז זהו שאני באמת באמת לא יודעת מה לעשות...הרופאים בעצמם לא יודעים מה ליעץ, כפי שאמרתי אליצור, מנהל המחלקה באסותא המליץ לי לחכות חודש , למחזור הבא, למרות שלפני זה דאג לציין שבד"כ מומלץ לחכות שנה...אז מה הייתן עושות עם תשובה כזאת...לא יודעת איך להסביר את עצמי...כאילו משהו בי אומר לי להתחיל כבר...זה הזמן...אבל יש את הפחד של הניתוח, הלחץ, להיכנס לזה שוב....תאמינו לי בנות, אפילו היה לי יותר קל אם היו קובעים לי עובדה שאסור..אבל לא נתנו לי תשובה חד משמעית...זאת אומרת אני צריכה להחליט לבד, ואם משהו יקרה חלילה בגלל הניתוח זה על אחריותי...אבל עם זאת הסיכויים לכך נמכונים, כך אומרים. (רבקוש איזה כייף לפוש גם אותך כאן, מה חדש איתך?)

28/10/2012 | 15:12 | מאת: טיפטיפ

31/10/2012 | 08:44 | מאת: נועה

כמה התגעגענו אלייך!!!!! לגבי המלצות להריון אחרי קיסרי, יכולה להגיד לך חד וחלק שצריך להמתין לפחות שנה לפני הריון נוסף. שירה חברתי ואני אספנו את כל הנתונים והמחקרים בנושאי הריון לאחר קיסרי, לידה לאחר קיסרי, והכל תמצאי פה באתר של שירה: http://www.vbac-israel.co.il/ מאד מאד חשוב לתת לגוף את הזמן להחלים. ומאד כדאי להכין ולשקם את הגוף לאחר ניתוח קיסרי לפני שקופצים לעוד הריון ולידה. (בעיקר בעיקר אם את רוצה ללדת טבעי הפעם, ואם את רוצה אני פה לעזור לך שזה אכן יקרה. אקשר אותך עם כל מיני קבוצות וחומר ואנשים שיוכלו לכוון אותך לכך) אני יודעת שאת רוצה להכות בסדן כל עוד הוא חם. אבל מאד חשובה תקופת ההחלמה לניתוח שעברת. זהו ניתוח בטן גדול, זה לא כל כך פשוט, השרירים והרקמות עדיין מחלימים ובונים סיבים חדשים. תני להם את הצ'אנס להרפא כמו שצריך לפני שימתחו שוב... איזה שם מקסים - הודיה. אומר כל מה שצריך להגיד. תהני ממנה יקירה, תסניפי כל כמה שאפשר! נשיקות ויומקסים

27/10/2012 | 19:00 | מאת: איילת

מזה חודשיים לא קיבלתי מחזור הרופא שלח אוי לעשות בדיקת פרופיל הורמונלי יצא לי FSH 23 אסטרדיול 560 הוא אמר שזה גבוה ולא תקין ,משום מה אני קוראת בפורומים ורואה שצריך לעשות את הפרופיל ההורמונלי ביום 2,3 למחזור כי הערכים משתנים במהלך החודש,ואין ערך לתוצאה שאינה בימים האלה, אני כבר שבוע בדיכאון רצח אני עדיין בטיפולים ,ולא ברור לי למה לא התייחס לימי המחזור, מישהי יכולה לתת לי הבהרה? אני בת 43,

27/10/2012 | 22:13 | מאת: נועה

אני לא יודעת מה להגיד לך לגבי התוצאות האלו כשהן לא בימים 2-5 למחזור. אם אלו היו תוצאות בימים האלו שציינתי, אז אכן התוצאות גבוהות ומראות על רזרבה שחלתית לא גבוהה. האם המליצו לך לבצע בדיקה שנקראית AMH? היא נותנת אינדיקציה ברורה יותר לגבי השחלות שלך. לפני שנכנסים לדכאונות, חשוב לברר הלאה מה המצב, לנסות לבצע את הבדיקה הזו שהיא מדוייקת יותר מסתם פרופיל הורמונלי. אם את כבר בתהליכים של IVF, את עושה את המקסימום לכיוון קליטת הריון, כך שלהלחץ יותר מהמצב - רצוי שלא... אני יודעת שקשה, ומפחיד, ולא יודעים מה ואיך יהיה, אבל את כבר בתוך התהליך. אז תני לו לקרות צעד צעד. קחי כל יום כמו שהוא וחכי ליום המחר. אולי הוא יביא איתו בשורות טובות יותר. מחזיקה לך אצבעות שהמחזור יגיע, ושהתוצאות יהיו ורודות יותר. שבוע טוב!

25/10/2012 | 22:35 | מאת: מישהי

אני מפה אבל שיני ניק באופן חד פעמי. ב"ה הקב"ה זיכה אותי ויש לי ילד בן 5 מהריון טבעי. אני נמצאת בטיפולים לילד שני כבר מעל שנתיים. היום, אחרי כמה ימים שהסיעת בגן לא הגיעה, חברה התקשרה לספר לי שהסייעת בטיפולים ולכן היא לא מגיעה בזמן האחרון. לא ממש ידעתי איך להגיב, קצת שוק... היא עושה טיפולים לילד ראשון. מצד 1 כ"כ בא לי ללכת אליה ולתת לה חיבוק ולומר לה שהיא לא לבד (ובדוק, אני האמא היחידה שבטיפולים), או אולי להתקשר להגיד לה איזה משהו. אבל מצד שני אני לא יודעת מה נכון לעשות, כ"כ מבולבלת. לא יודעת איך היא תרגיש אם אדבר איתה... ניסיתי לחשוב על עצמי מה הייתי רוצה, או איך הייתי מגיבה. וחשבתי שאם הייתי מקבלת טלפון כזה נראה לי שהייתי בסדר עם זה, אפילו הייתי מעריכה. אבל שוב, איך עושים את זה?? אשמח לעזרה, עצות תובנות ומה שביניהם... תודה!!

25/10/2012 | 23:31 | מאת: צמד

לדעתי אם החברה שהתקשרה אליך יודעת מזה שהסייעת בטיפולים, כנראה שאין לסייעת בעיה לפרסם את העניין. אני הייתי מתקשרת, שואלת לשלומה ומחכה לשמוע ממנה אם היא נפתחת בעניין. אם כן- תזרמי איתה. אם לא פשוט עזבי את העניין

26/10/2012 | 07:07 | מאת: עלמה

שמחה לשמוע את קולך.....לדעתי אולי כדאי שתשתפי אותה מה עובר עליך לפני שאת אומרת לה שאת יודעת...תני לה לשתף אותך. מי כמוך יודעת כמה זה קשה וגם מאוד אינטימי....אם היא תרצה היא תשתף אותך. תחשבי שכל אחד הוא שונה...אולי זה ירגיז אותה שסיפרו לך?! מסכנה גם ככה חרא לה ואני מבינה אותה. אני מקווה שהיא בחופש מהסיבות הטובות. אני יכולה לומר לך שאם מישהי היתה באה ופצאום מדברת איתי על זה שהיא יודעת מה עובר עלי...זה היה קצת מעצבן אותי....בהנחה שהשיתוף לא בא ממני. מה שלומך מותק? את מחזיקה מעמד....כי אני לא!!!!!!!! חחחחחחח תרשמי לי את המייל שלך אני רוצה לדבר איתך. בי בובי.

26/10/2012 | 14:40 | מאת: מיכל

המיל שלי הוא [email protected] אשמח מאוד לשמוע ממך!!! אני מחזיקה מעמד כרגע כי הפסקתי לעת עתה את הטיפולים... תודה על העצות. חייבת לטוס... שבת שלום, אוהבת המון!!!!!

26/10/2012 | 22:12 | מאת: נועה

כשהיא תחזור לעבודה מה שאני הייתי עושה זה לספר לה את הסיפור האישי שלך. אם היא תרגיש שאת משתפת, גם היא רוב הסיכויים תשתף. ככה תמצאו אולי כתף נעימה אחת בשביל השניה? לא הייתי מתקשרת אליה בעקבות מה ששמעת. הייתי מחכה שתחזור ופותחת את הסיפור שלך בפניה. שבת שלום!

25/10/2012 | 22:33 | מאת: שושי

היום פעם ראשונה שהזרקתי דקפפטיל והכמות נראת לי ממש גדולה . מזריקים את כל החומר שנמצא במזרק ?

26/10/2012 | 22:14 | מאת: נועה

אני לא יודעת מה היה המינון שהרופא שלך נתן לך, ובכל מקרה גם אם הייתי יודעת אסור לנו לייעץ בכל הקשור לתרופות ומינונים. חשוב שתדברי עם הרופא המטפל שידריך אותך בדיוק כמה את צריכה להזריק. בהצלחה ושבת שלום!

25/10/2012 | 14:04 | מאת: טיפטיפ

הי בנות, נועה, דורה וכל החברות שלי שלום!!!!!! כל כך התגעגעתי לשיחות איתכן, לחום והאהבה שקיבלתי פה....וואו, אני לא יודעת אפילו מאפה להתחיל....קודם כל, אני מאוד מאוד...מתנצלת על הזמן הרב הזה שנעלמתי...יותר משנה....אני אפילו לא בטוחה שכל החברות שלי עוד כאן...אבל לאלה שעוד כן פה...אני רוצה לספר שברוך השם אחרי כל העינויים שעברתי אני אמא!!! ואני מאחלת זאת לכל לכל הבנות שעוד עובדות על זה בעזרת השם....אז המון המון בהצלחה לכן!אמן! אני רציתי לספר לכן שאני מתחילה כבר בטיפולים שוב ...כל כך חוששת שלא להיסחב שוב עם הכל אז אני כבר ממשיכה, ומקווה שכבר בסבב הבא בעזרת השם...אזכה להרות שוב לילד או ילדה בריאים ושלמים! אמן! אז מה איתכן יקרות שלי? מה חדש? חחח בטוחה שיש מלא...אשמח לשמוע! וואי איך התגעגעתי!

יוווווווווווווווו מזל טוב אני קוראת ומתרגשת!!!!!!!!!! ספרי ספרי- מה נולד? תזכירי לי כמה טיפולים עברת? והכי חשוב בהצלחה בסיבוב השני וגם אני בדיוק מתחילה מחדש איזה קטע נתחיל ביחד

25/10/2012 | 21:55 | מאת: דןדן

הי מתוקה זו דןדן, זוכרת אותי?! יו כמה תלאות עברנו ואיך עודדנו אחת את השניה איזה יופי שאת אמא חשבתי עלייך ככ הרבה ספרי מה בסוף היה עם הזרע של בעלך???? ככ חששת שלא תצליחי להיות אמא, איך ריגשת אותי טיפי קטנה כמה טיפולים עברתם? ומה עכשיו? הפריה נוספת? אני גם אמא כבר וגם אני נכנסתי שוב כי רוצה להתחיל שוב סבב אבל אין חי כוחות שוב להתחיל הכל אז מקווה שתכתבי לי, התגעגעתי נשיקות מותק דנדן

26/10/2012 | 07:37 | מאת: קרן החדשה

גם אני כבר בסבב שני. מאחלת לכולנו הצלחה מהירה-מהירה בפעם הזאת!!! והצלחה מהירה לכל האחרות בפורום,כמובן! שבת שלום

24/10/2012 | 18:19 | מאת: סיון

איך קשה לי להתמודד עם תוצאות שליליות בזו אחר זו אני ככ בדכאון מה בסך הכל רציתי ? להיות אמא ? להקים משפחה ככ קשה שאחרי חתונה יפה אושר שמחה פתאום אני כל הזמן במחשבות בלי מצב רוח עצבנית מה יהיה הסוף??....מצטערת על השליליות הזאת אך אני באמת בדאון רציני...

25/10/2012 | 09:44 | מאת: צמד

נכון, זה קשה להתמודד עם כל השליליים ומבאס שאנחנו צריכות להילחם על הריון בזמן שלאחרות ההריון הוא "פנצ'ר" אבל תיהיה בטוחה שאת בדרך הנכונה וכל טיפול מקרב אותך לילד שלך! אם בא לך לספר - כמה זמן את בתהליך, מי הרופא שלך, כמה טיפולים עשית?

25/10/2012 | 11:07 | מאת: סיון

אומנם אני רק בטיפול השלישי אבל נורא קשה לי להתמודד עם זה יש לי רופא מדהים פרופסור זיידמן אוי אין לי מילים לתאר את הכאב שלי את השאלות שרצות לי מבוקר ועד לילה למה אני? למה זה נגיע לי? מה עשיתי לא בסדר? רוצה להיות אמא זה כל כך הרבה לבקש?...

ממש לא יודעת ולא מבינה כלום יותר. היו לי שתי הזרעות בשנייה הריון מחוץ לרחם אחרי הפסקה מאולצת עקב תרופה שקיבלתי הפסקה של ארבעה חודשים, חזרתי לזה עכשיו במחזור אחרון הזרעה שלישית.... אני בת 39 בעלי בן 41 עם ספירת זרע נמוכה ואיכות ירודה. מאוד מאמינה שעקב הטיפולים שאמורים לזרז כביכול היה הריון מחוץ לרחם. לכן חושבת עכשיו אולי לנסות לבד, בלי כלום רק לפי בדיקות ביוץ ביתיות. מה הסיכויים שלי? יותר טובים או פחות טובים? לא חושבת על עצמי בכלל רק על הצורך הזה בילד/ה. מתפללת יום יום וכבר ממש מדוכאת!

26/10/2012 | 22:33 | מאת: נועה

ברוכה הבאה, מאחלת לך שהות מאד קצרה אתנו! אני חייבת להיות כנה איתך, לפי כל הסטטיסטיקות, הסיכויים שלך בגיל 39 לא כל כך גבוהים להרות באופן טבעי, בעיקר כשיש בעיית זרע. נכון שיש יוצא מן הכלל, ויש נשים סופר פוריות בגיל כזה. אבל אי אפשר לדעת לבטח, ובגיל כזה ממש לא הייתי חוזרת לנסיונות טבעיים. עם כל זה שאני הכי בעד טבעי שאפשר... מה רמת ה FSH שלך? מה המליץ הרופא שלך? לחזור להזרעות? יכול להיות שאחרי ההזרעה הרביעית אם חלילה לא תצלח, יעביר אותך להפריות שם ניתן לראות מה מצב העוברים ואיכותם. הריון מחוץ לרחם יכול לקרות גם באופן טבעי, אבל נכון, בזמן טיפולים הסיכויים לכך גבוהים יותר. בעיקר בהזרעות. מחזיקה לך אצבעות שההזרעה הפעם תעשה את העבודה כמו שצריך &&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&& שבת שלום!

28/10/2012 | 12:55 | מאת: נורית

היי בנות יקרות ולנועה אהובתי המתוקה\ אז עכשיו המצב הוא כזה: ביום שישי עשינו החזרה של שני עוברים אחרי ששאבו 5 ביציות שאצלי זה נחשב להמון ביציות וביום שישי דר ישי עשה לי החזרה של 2 עוברים שהתפתחו ל2 וחצי והוא מקסים ועדין ואמר שהפיפל גם אמור לעזור ואמר שהיה בסדר בעזרת השם אז ככה אחרי שבוע בבית נ.ב. בסוף ההחזרה היתה ביום שישי ולא ראשון שזה גם יצא לטובה בקיצור מחר אני חוזרת לעבודה לכמה שעות אחרי שבוע של הייתי מתרגשת מאוד וב- 31 בעזרת השם זה התאריך שיהפוך אותי למאושרת הכי בעולם בקיצור בנות יקרות מתרגשת מאוד ומבקשת שתתפללו עליי בבקשה שיהיו בשורות טובות בבקשה זהו שיהיה המשך יום טוב וכמובן כמובן שאני יעדכן אז ביי והמשך יום טוב לכולן אוהבת המון אתן האוויר לנשימה שלי ואתן גורמות לי להיות שפויה בכל הסיפור הזה ביי שלכן ליאת

24/10/2012 | 09:38 | מאת: צמד

אמן אמן אמן אמן שתקבלי תשובה חיובית אני מתפללת בשבילך המון גם בלי להכיר אותך!

26/10/2012 | 22:35 | מאת: נועה

איך אני שמחה לשמוע!!! כל כך כל כך רוצה בשבילך שה 31 יהיה היום המאושר בחייך כרגע, שיוביל ליום העוד יותר מאושר שבו תחזיקי את האוצר שלך בידייך! &&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&& אצבעות קשורות חזק חזק! שבת שלום יקירה ותשמרי על עצמך!

23/10/2012 | 23:07 | מאת: שושי

עכשיו התחיל לי דימום ואמרו לי לעשות בדיקות ביום 2 למחזור .סופרים את היום כיום קיבלתי ממש עכשיו . ומחר ללכת לבדיקות ?

24/10/2012 | 08:30 | מאת: קרן החדשה

כן, ללכת מחר. בהצלחה!

23/10/2012 | 22:18 | מאת: שירה

ספרתי לא נכון את הכמות בזריקת הגונל מחר אני יגש לבדיקת דם בכל מקרה מה הסיכוי שלא נהרס חי כל החודש??

24/10/2012 | 08:31 | מאת: קרן החדשה

לא הבנתי בדיוק מה עשית (הזרקת יותר מדי? פחות מדי? בכלל לא?) אבל רוב הסיכויים שלא הרסת כלום. בהצלחה!

פעם ראשונה בגונל והייתי בטוחה שיש עוד חומר בזריקה

26/10/2012 | 22:37 | מאת: נועה

אז לא כזה נורא. עם כבר היו זקיקים יחסית גדולים, זה לא טוב כי זה עוצר את הגדילה שלהם... מקווה שהכל בסדר וכולם המשיכו לצמוח!

21/10/2012 | 22:35 | מאת: רונית

מה שלומך? אני קצת בדכאון, כפי שכתבתי - גילו שיש לי היום ציסטות אחרי הטיפול הקודם כנראה הגבתי בגירוי יתר והחודש לא עושים טיפול ממש רציתי לבכות למה לא רצית מקודם להתחיל שוב סבב? לא היה לך כוח ? אוף כמה כוחות נפשיים צריך הקטע הוא שאני ביום חמישי הייתי בדאון רציני ואז הרמתי את עצמי בדיוק כמו שכתבת, לטיפול הבא כבר חיכיתי להיום לראות מה הרופא ייתן לי והנה עוד דאון. למה זה קורה? למה הרופא הדפוק הזה התחיל איתי ישר בכמות כזו גדולה או הביוץ אצלי תקין? הוא לא היה אמור להתחיל את זה במינון נמוך יותר? נורא מבאס אין לי רופא מסוים - אני מטופלת במרפאת ציבורית (בי"ח) ואת? המשך שבוע טוב בינתיים, רונית

21/10/2012 | 23:15 | מאת: צמד

חבל שאין כאן אייקונים הייתי שלוחת חיבוק את לא מתארת לך כמה שאני מבינה אותך בפעם הראשונה שעשיתי או יותר נכון הייתי אמורה לעשות הזרעה, קיבלתי לראשונה בחיי זריקות של הורמונים והייתי לחוצה כי הכל היה חדש לי ואז עשיתי מעקב זקיקים ובדיקת דם וחיכיתי לטלפון מהרופא. הוא לא מתקשר ולא מתקשר ובערב אחי מתחתן- ואז כמה דקות לפני החופה אני מקבלת טלפון רצה למקום שקט לענות והרופא אומר לי שהתפספס הביוץ ולא עושים הזרעה ואני הרגשתי שאני רק רוצה ללכת הביתה ולבכות ולבכות עד שארדם ולי ולבעלי נדפקה כל החתונה היינו עצובים וכמובן חיכיתי למחזור הבא, ושוב הלכנו לרופא ומתברר שיש לי ציסטה וצריך לחכות עוד חודש. ואחרי החודש הזה הרופא טס לחו"ל אז עוד חודש... מה אני יגיד לך הטיפולים האלה מצריכים המון סבלנות. אצלי אחרי כל טיפול היתה ציסטה. הייתי עושה חודש כן חודש לא חודש למה לא... תנוחי החודש, תנקי את הגוף מההורמונים והציסטה ותנסי לא לחשוב יותר מידי. חודש הבא תתחילי בכוחות מחודשים הרופא שלך ממש לא דפוק. זאת פעם ראשונה שאת מקבלת הורמונים ואי אפשר לדעת איך הגוף שלך מגיב. עכשיו הרופא יהיה יותר חכם הוא יראה מה היה בפרוטוקול הקודם ויידע להיזהר בכמות ההורמונים. לגבי שאלתך-אני אצל ד"ר ברקוביץ- שמעת עליו? באיזה בי"ח את מטופלת?

22/10/2012 | 18:16 | מאת: רונית

מה עניינים? טוב, אני די מדחיקה את הקטע של פספוס הטיפול החודש, לא חושבת על זה יותר מדי, מנסה לפחות אני מטופלת בבלינסון, אין לי רופא מסוים. אני לא מתה על המקום הזה אבל אני גרה קרוב ואין ברירה, זה מה יש אין לי כסף לבזבז על רופאים פרטיים וגם לא זמן לנסוע ולהתרחק ממקום מגוריי את בפרטי אצלו? אני לא מכירה אותו, בעצם לא מכירה בכלל רופאים מלבד זיידמן ופלדברג שהם פה בפורומים ולכן אני מכירה אותם אז מה, יכול להיות שכל חודש עכשיו יהיו לי ציסטות ? מעניין כמה הוא ייתן לי בחודש הבא תגידי, צמד, יש סיכוי שהציסטות לא עוברות? אז אם קיבלתי פיוריגון 125 כמה לדעתך ייתן לי? טוב מאיפה תדעי?! קיבלת פעם פיוריגון? וואו איזה באסה מה שסיפרת לי. לא קל! תגידי, אתם ישר התחלתם לנסות להרות מיד כשנישאתם ? כמה זמן אח"כ הבאתם את הילדה שלכם ? (ילדה, נכון? איני טועה?!)

22/10/2012 | 18:17 | מאת: קרן החדשה

היי רונית, רציתי לומר לך שאין לך מה להאשים את הרופא במתן מינונים גבוהים מדי. ציסטות לא קשור לזה. יש נשים שיש לגוף שלהן נטייה לכך שהזקיקים אחרי ביוץ מתמלאים שוב בנוזל והופכים לציסטות. לדברי הרופאה שלי זאת נטייה אישית. מהניסיון שלי זה לא קשור למינוני ההורמונים. זה קרה לי גם בשני מחזורי הזרעה עם מינונים נמוכים יחסית, וגם בהפריה עם הורמונים גבוהים בהרבה.נועה תגיד לך שתזונה יכולה לשנות את הנטייה הזאת וכנראה שהיא צודקת אבל לי אין הכוחות לעשות את השינויים האלה.... ושאלה לצמד: האם בכל פעם שהיו לך ציסטות וחיכית למחזור הן נעלומו איתו? כי הרופאה שלי נוהגת לתת גלולות לשבועיים כדי להעלים את הציסטות בלי להמתין, אבל בהתחשב בעובדה שבהחלט יש אצלנו סיכוי גם להיריון טבעי אני חושבת שאם איתקל שוב במצב כזה אולי עדיף לי לנצל את החודש לניסיון טבעי במקום "לבזבז" שבועיים על גלולות. מצד שני אני פוחדת לחכות מחזור ואז לגלות שהציסטות עוד שם! (אלא אם יש היריון ואז לא אכפת לי...) ומברוק על החזרה לטיפולים! מאחלת לך שיהיה קצרצר הפעם!

טיפול אחרון עשיתי במאי, ואז עשיתי הפסקה,ומאוגוסט האחרון לא קיבלתי מחזור,לא נראה לי שזה הריון מקווה שלא הפסיק לי המחזור למישהי קרה משהו דומה?

24/10/2012 | 08:33 | מאת: קרן החדשה

ומאוד מקווה שהן יוכיחו שזה דווקא כן היריון... בכל מקרה, למיטב ידיעתי המחזור לא מפסיק בבת אחת והוא גם כמעט אף פעםלא מפסיק בגיל 43 ומניחה שאם עשית טיפולי הפריה היו יודעים אם את בקבוצה שצפויה למנפאוזה מוקדמת. בעיקרון המחזור ממשיך שנים אחרי שהפוריות נעלמת, בדרך כלל עד גיל 48-49 בימינו, לפי מה שקראתי. מחזיקה לך אצבעות &&&

שלום לכולן, אשמח אם מישהי תוכל להסביר לי... החודש עשיתי את ההזרעה הרביעית שלי - התוצאות היו ממש טובות, היו לי 6 ביציות, 2 מובילות, רירית 9.2, הרופא נתן לי אנדומטרים לתמיכה, עשיתי דיקור שהראה תוצאות יפות (השוויתי את המצב לפני והמצב אחרי בעזרת US, בקיצור אני ממש אופטימית, אבל אני גם ממש חוששת להיות אופטימית ואז להתבאס... בכל מקרה אני מנסה לזהות לפי התופעות שיש לי (כאבים ברחם, רגישות בצד שמאל של הרחם, איפה שהיו 5 מתוך 6 ביציות, רגישות בחזה) אם כל אלה יכולים להיות סממנים של הריון. נכנסתי לאחד האתרים שמציג את שבועות ההיריון ותופעות הלוואי שיכולות להיות, אבל אני לא מבינה באיזה שבוע עלי להסתכל. אם החודש היה טבעי, ללא גונאל, אוביטרל, והזרעות, אז הביוץ מתרחש בשבוע ה-3 ובשבוע הרביעי ניתן לעשות בדיקת היריון ביתית מאחר והחודש כן היה משולב עם הגונאל והחברים הביוץ התרחש בסוף השבוע ה-2 עכשיו (שבוע אחרי ההזרעה) השבוע השלישי בעצם מסתיים מחר, אבל אני עדיין לא יכולה לעשות בדיקה ביתית... מישהי יודעת איך סופרים את השבועות האלה בדיוק?

22/10/2012 | 09:32 | מאת: צמד

אישה שנכנסת להריון "טבעי" מתחילה את ההריון מתאריך הוסת האחרון לפי הזרעות- תאריך תחילת הריון: שבועיים לפני הזרעה לפי הפריות- תאריך תחילת הריון: שבועיים לפני השאיבה בהצלחה והלוואי והפעם תתבשרי בבשורות טובות

21/10/2012 | 12:02 | מאת: חגית

הי, אוף...לא מצליחה לקבוע תור לרופא להתחיל טיפולים. לא בא לי להתעכב בגלל זה.. (יש מספיק עיכובים מהטבע גם ככה לפחות שזה ילך בקלות..אוף...) קיבלתי פה המלצה על רופאה ויש לי עוד המלצה על רופא מאסותא ואף אחד משניהם לא הצלחתי לתפוס את המרפאה שלהם לדבר עם מישהו.. אין לי סבלנות לחכות 30 דק' על הקו ובסוף לא עונים. מישהי? המלצות לרופא/ה? אני במכבי.... אם למישהי יש ואסור דרך האתר אז פליז למייל שלי- [email protected] תודה ושבוע טוב לכולן

21/10/2012 | 14:33 | מאת: צמד

21/10/2012 | 19:17 | מאת: חגית

21/10/2012 | 08:03 | מאת: רונית

בוקר טוב אוףףףףףף הייתי אמורה להתחיל סבב טיפול הזרעה שני ומסתבר שיש לי ציסטות אז דחו לי בחודש רציתי לשאול האם הציסטות מתנדפות לבד? מי מבטיח לי שהן לא יישארו? ואיך זה הגיוני שזקיק אחד בגודל 21 אם אני במחזור? בא לי לבכות למה זה קרה??

21/10/2012 | 13:25 | מאת: גיל

הי רות, מנסיוני האישי... בגלל הגירוי שניתן לשחלות יש התפתחות של מספר זקיקים ולא רק זקיק אחד דומיננטי. בחלק מהזקיקים במקום שהם יקרסו לאחר הביוץ הזקיק מתמלא בנוזל ואלה בעצם הציסטות. ברוב המקרים הציסטות נספגות מעצמם ואין צורך בשום טיפול למעט מעקב. לא נהוג לתת גירוי שחלתי כאשר יש ציסטות ולכן יש צורך להמתין עד לספיגתן. נכון שזה מבאס להפסיד חודש של טיפולים אבל עדיף להמתין ולתת לציסטות להיספג. מותר גם לבכות כי זה באמת מעצבן אבל הילד שלך כבר מחכה איפשהו ועוד מעט הוא יגיע אליך...

21/10/2012 | 20:03 | מאת: רונית

אחכה בקוצר רוח שהמחזור של החודש יעבור כבר