פורום פוריות חברתי - תמיכה

שלום וברוכים הבאים לפורום החדש שלנו. אי-פריון הוא מחלה שאחד מכל ששה זוגות סובלים ממנה, ובכל זאת היא כנראה המחלה היחידה שהסובלים ממנה יזכו לשמוע מסביבתם הערות בנוסח: "זה הכל בגלל הלחץ. רק תרגעו ותכנסו להריון" או "מה, צריך ללמד אתכם איך לעשות את זה?" – תוך קריצה מבינה-עניין. במדינה בה "פרו ורבו" הוא לא רק ציווי דתי אלא אתוס לאומי של ממש, הסביבה מצפה מאיתנו להתחיל למחרת החתונה להרות וללדת ילד בכל שנתיים עד שנמלא את מכסת הילדים המקובלת במגזרנו (שניים או שנים-עשר) ומתעניינת במצב הרחם והשחלות מבלי להסס לשאול אם גודל לנו כבר משהו שם בפנים, ואם לא - מדוע. לא יפלא, אפוא, שאי-הפריון מקבל משקל רגשי נוסף על זה שקיים כבר ממילא - הכמיהה לחבוק כבר תינוק, המלווה בתחושות קשות של כשלון ובגידת הגוף, אובדן שליטה, עצירת החיים, קנאה, אשם ותסכול. ומעבר לכל - תלויה מעל הראש בכל רגע נתון עננה כבדה של עצב עמוק שלא מאפשרת להנות באמת מהחיים הנעים במעגל מייאש מחודש לחודשו – ולצידה השאלה הגדולה: מתי הסיוט הזה כבר ייגמר? אני הייתי שם, במשך כמה שנים טובות. מעקבי ביוץ שלא נשאו פרי פינו את מקומם למסלול המלא של טיפולי הפריון: בדיקות, איקקלומין, הזרעות, זריקות ולבסוף הפריות מבחנה. החודשים שחלפו הפכו לשנים, ותשובה שלילית אחת רדפה אחר חברתה. אפילו תשובה חיובית ראשונה שהרימה אותנו למחוזות של אושר נשגבים התחלפה במהרה בנפילה קשה וכואבת כאשר ההריון הסתיים, לדאבוננו, בהפלה מוקדמת. בסופו הטוב של הסיפור ציפה לנו זוג תאומים מתוקים ומקסימים, אך הדרך הקשה הזו לא נשכחה, על כל קוציה ודרדריה. והנה אני כאן, על מנת לחלוק איתכם את נסיוני העשיר, לצערי, מזווית מבטה של מטופלת פריון לשעבר. את הידע הרפואי בנושא הפריון תקבלו מהפורום השכן של פרופ´ זיידמן, אבל כאן תוכלו למצוא תשובות לכל השאלות האחרות שמציקות לכם: • איך שומרים על שפיות בכל התקופה הזו? • כיצד משלבים טיפולים וקריירה? או: האם החיים חייבים להעצר? • מה אומרים לסביבה? למי מספרים על הטיפולים? • כיצד (והאם) שומרים על קשר עם חברה שהרתה חודשיים אחרי החתונה ושנתיים אחרי שאנחנו התחלנו לנסות, והאם ניתן לפרגן לה מכל הלב? • איך מתחמקים מברית המילה של האחיין מבלי להסתכן בנידוי משפחתי? וכל שאלה נוספת שתעלה בהקשר הזה, כמובן. ובעיקר, הפורום נועד להעניק אוזן קשבת שבאמת מבינה, כתף לבכות עליה ויד חמה שתאחז בידכם עד ליום בו תגיעו גם אתם לסופו של המסע, בו תראו את המראה היפה ביותר בעולם – הבהוב מרצד על מסך האולטרסאונד המצביע על ליבו הפועם של האוצר החדש שלכם הנובט בקרבכם. ברוכים הבאים לשהות קצרה מהסיבה הנכונה! לכניסה לחצו - פורום פוריות
14651 הודעות
9574 תשובות מומחה

מנהל פורום פוריות חברתי - תמיכה

17/10/2006 | 06:08 | מאת: לי

היי דורה, בוקר טוב מה שלומך היום? איך עבר אתמול בשאיבה? קראתי את מה שכתבת לי על החדר כושר- בינתיים החלטתי להקפיא את המנוי. היום תור לרופא ונראה מה הלאה. שיהיה לך יום קסום!!! אוהבת- לי

17/10/2006 | 12:46 | מאת: דורה

היום יש שיפור. גם בשתי השאיבות הקודמות היה ככה. אבו נפחה ביום השאיבה, דעיכה מסויימת למחרת והקלה משמעותית יומיים אחרי. אז אני בבית. מתבטלת, לא ממש להנאתי, כי המחשבות על העבודה מציקות לי כל הזמן.. מה את עושה היום אצל הרופא? שלך, דורה.

17/10/2006 | 00:00 | מאת: ריקי

הי בנות מתנצלת שלא עניתי עד עכשיו, לא הייתי בבית לצערי הרב ההריון הסתיים לו ונפרדתי ממנו לשלום לא היתה התפתחות, היה שק הריון קטן מאד וריק לא עובר ולא דופק ממחר מפסיקה את התמיכה ואז אמורה להיות הפלה שתפלוט הכל החוצה עם כל הצער והכאב שבדבר וזה כואב, כואב, כואב אני חזקה ובטוחה בעצמי יותר מתמיד הרופא שלי אמר שיש לי סיכויים טובים להקלט להריון שוב אז זהו, תם ולא נשלם הריון שהתחיל רע והסתיים רע אני מבטיחה קודם לעצמי שיהיה בסדר ובפעם הבאה יהיה הריון תקין תודה על כל התמיכה שלכן ועל האהבתכן אליי לילה טוב נשיקות ריקי

17/10/2006 | 00:08 | מאת: דורה

באמת כל כך כל כך עצוב. קשה לי למצוא מילים מנחמות. לא יכולה לתאר לעצמי את הצער שלך. דברי הרופא נשמעים מעודדים, והידיעה שהגוף שלנו יודע לא לאפשר למשהו לא תקין לגדול בתוכו. מקווה שבקרוב מאד. ממש בטיפול הבא, יגיע ההריון המלא והבריא! שולחת אלייך נשיקות והמון חיבוקים, ((((((((((((((((((((((((((()))))))))))))))))))))))))) עצוב לי עכשיו. מצטערת שלא יודעת איך לעזור לך. דורה.

17/10/2006 | 06:04 | מאת: לי

ליבי איתך. נקווה לימים טובים יותר. נוחי לך והתחזקי ותמשיכי להתקדם הלאה. שולחת לך חיבוק ונשיקות ואנרגיות טובות להמשך. שלך - לי

17/10/2006 | 08:09 | מאת: לולי

הי ריקי, אמנם אני משתתפת פאסיבית בפורום אבל רציתי שתדעי שעקבתי אחר ההתפתחויות אצלך מן הרגע שקיבלת בטא חיובית ועכשיו מאוד עצוב לי ויש לי דמעות בעיניים. אבל את חזקה ותשארי חזקה ואופטימית ואל נא תיפול רוחך, ההריון יגיע ובקרוב!!! מחזיקה לך אצבעות חזק חזק חזק. בהצלחה גדולה וענקית בהמשך, לולי.

17/10/2006 | 08:27 | מאת: דניאל

בפעם הבאה זה שלך!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!! אוהבת, דניאל

17/10/2006 | 08:54 | מאת: עינת

קראתי הבוקר ונעצבתי מאוד ולמרבית הפלא דווקא המילים שלך עודדו גם אותי. את גיבורה אמיתית ואני בטוחה שזה סימן מצויין להיריון בריא במהרה. תרגישי טוב חמודה ותפנקי את עצמך בימים הקרובים איתך בלב

17/10/2006 | 10:06 | מאת: נועה מ.

אוףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףף באמת באמת חשבתי אתמול שהכל בסדר. וכל כך קיוויתי שכך יהיה. אני מעריצה אותך על מחשבות התקווה ברגעים כל כך קודרים, ושולחת לך עוד מיליוני אנרגיות וכוחות כדי להמשיך ולהיות אמיצה כמו שאת לאורך כל הדרך! עם רוח נחושה כמו שלך, ואופטימיות אין קץ, זה באמת רק עניין של זמן (ואני מאמינה שמועט ביותר) עד שתהיי בהריון, בריא, תקין ארוך ושלם! מנשקת אותך, (ונחנקת בגרון, ובא לי לבכות, והדמעות יורדות) המון אהבה ואור, נועה.

17/10/2006 | 10:52 | מאת: סבבית

עצוב, עצוב לשמוע את הבשורות האלו...לא נותר לי אלא לשלוח לך ((((((((((חיבוק)))))))))))) ענקי ולאחל לך שזו תהיה האכזבה האחרונה שלך ומי יתן והטיפול הבא ינצח ויביא להריון שיחזיק עד הלידה עם תינוק/ת בריא/ה! שלך, סבבית

17/10/2006 | 12:09 | מאת: עפרה

ריקי יקרה!!!!!! המון חיזוק וחיבוק, לצערי אני מכירה את זה מהעבר. אל יאוש לעולםםםםםםם יש תקווה תמידדד תתאוששי לקראת הפעם הבאה זה יבוא ובגדול כמו לכולם גם לך. מכל הלב עפרה

17/10/2006 | 16:06 | מאת: לנה

היי ריקי ממי! כול כך עצוב לי ליקרואה את זה ש היריון יסתיים. אני פיזית עברתי את זה ו ידעת עד כמה זה לא נעים אבל כמו ש אומרים עדיף כחה מי חודשים ו שבועות המיתקדמים יותר של היריון . בתח את תיקלתי מהר להיריון הבא . אני מאחלת לך הרבה כוחות תרגישי טוב אוהבת ו שולחת לך חיבוקים לנה

17/10/2006 | 17:46 | מאת: ממתינה :)

באמת עצוב אבל תהיי חזקה ותמשיכי הלאה תשתדלי לא להביט לאחור... סומכת עלייך שתהי אמא בהמשך הדרך!

17/10/2006 | 17:56 | מאת: מיכל

כמו שאמרתי לך היו לי 3 הפלות וזה כל-כך נורא. אני מקווה שתמצאי את הכוחות להמשיך הלאה ושתהיי חזקה נפשית. זה משהו שעד היום לא הצלחתי אבל אני מקווה בשבילך. מה שכן וזה אני בטוחה - עדיף ילד בריא והריון תקין ... שלך אני

17/10/2006 | 18:04 | מאת: ניני

שולחת לך חיבוקים מרחוק((((((()))))) מקווה שעד מהרה האכזבה תפנה את מקומה להתרגשות חדשה, עם בשורות טובות לכל אורך הדרך}{}{ בינתיים אנחנו איתך(((())))

17/10/2006 | 19:20 | מאת: ריקי

המון המון תודה על העידוד אני פשוט המומה מעצמי, כמה שאני חזקה פשוט עבדתי היום בעבודה והכל היה בסדר היה רגע שקצת התעצבתי, אבל המשכתי ביומי הרגיל כשבליבי אני יודעת שבקרוב מאד שוב אקלט להריון ויהיה הריון תקין, חייב להיות התמיכה שלכן והעידוד פשוט נותן לי כח להמשיך הלאה ולא ליפול אין לכן מושג כמה אני שמחה שיש את הפורום שלנו ושאנחנו יכולות לשתף אחת את השניה אז אני באמת חזקה ובאמת שאתגבר ואמא אני אהיה ובקרוב מאד אוהבת אתכן ושולחת נשיקות לכולכן ריקי

18/10/2006 | 14:17 | מאת: רומי

רק עכשיו קראתי ואני ממש ממש מצטערת איתך, אך המשפט שלי תמיד הוא שכל עכבה לטובה וזו לא סתם קלישאה, כנראה שזה לא היה צריך לקרות ובכך אני מאמינה. וברור לי שזה יקרה רק תמשיכי להיות אופטימית!!!!! חיבוק ונשיקות, רומי

16/10/2006 | 23:00 | מאת: נועה מ.

מה קורה??? אני מקווה שיצאתם לחגוג את הבשורות הטובות, ובגלל זה את לא מדווחת עדיין! מתפללת שאכן כך היה, לילה טוב, ומקווה לשמוע חדשות טובות בבוקר! נועה.

17/10/2006 | 00:02 | מאת: ריקי

בדיוק עניתי בפורום הבדיקה היתה לא טובה ונפרדתי לשלום מהריון שהתחיל ופשוט הסתים לו מוקדם בפעם הבאה בטוח יהיה טוב יותר נדבר מחר שיהיה לילה טוב נשיקות ריקי

16/10/2006 | 21:36 | מאת: לי

יש לי הרגשה כזו של לקראת מחזור והוא עדיין לא מגיע. אומנם לא עשיתי טיפול בחודש שעבר, ניסינו טבעי. מחר יש לי תור לרופא להריץ עניינים לקראת IVF. אני מניחה שמחר המחזור יגיע, כי אני כבר חשה זאת וזה התאריך. אני מרגישה לחץ אדיר. לא רוצה ללכת יותר לרופא, לא בא לי על זה כבר. אבל חיוכו של תינוק מתוק תמיד עושה לי את זה. מקווה שיהיה בסדר למרות הבלבול והתחושות הלא נעימות. לילה טוב ובשורות טובות לכולן.

16/10/2006 | 21:48 | מאת: אלה

אני ממש מבינה את ההרגשה הזאת, זה ממש ממש לא נעים, אבל בשום פנים ואופן לא לאבד תקווה:) בהצלחה!!!!!!!!

16/10/2006 | 22:51 | מאת: דורה

מכירה את זה כל כך! באוגוסט, אחרי הכשלון של ההחזרה האחרונה, הרגשתי שאם אראה שוב את המסדרונות של שערי צדק פשוט אצא מדעתי! מקווה שאכן תפתיעי בגדול ותעקפי את כל התור עם הריון טיבעי. וגם אם לא- הנה את עושה, למרות הבלבול, למרות המאיסות, את עושה וזה מה שמקרב אותך צעד אחר צעד לחיוך של הילד שלך! שלך, דורה.

16/10/2006 | 23:12 | מאת: נועה מ.

מרחי חיוך של תינוק מול עינייך תמיד, ביום יום, בחלומות, חפשי אותו בנרות, כדי לא לחשוב על כמה קשה ללכת לרופא, וללכת למעקבים, וללכת לבדיקות, וללכת להשיג טפסים, וללכת לקנות תרופות, רק תזכרי לספר לו/לה כשיוולדו - איזה קילומטראז' עשית בשבילם! יהיה יותר מבסדר, כי כמו שניני תמיד אומרת - סמני עוד ווי בטבלת יאוש לקראת ההריון המתקרב! מתפללת שאולי אולי זה לא מחזור, וגם אם כן, זכרי ההריון מתקרב! לילה פז, נועה.

16/10/2006 | 23:28 | מאת: ניני

מקווה שתתבדי ממוש(((()))) הלוואי וחוץ מתחושות לא יגיע כלום, רק הפתעות טובות}{}{}{

17/10/2006 | 06:00 | מאת: לי

16/10/2006 | 20:47 | מאת: אלה

היי בנות! אני מנסה להיכנס להריון כבר שנתיים וחצי וללא הצלחה. אבל עד עכשיו לא ניסיתי שום אמצעים העוזרים להיקלט: לא אקוקלומין, לא זריקות ולא הרעה והפרייה. עברנו אני ובעלי את כל הבדיקות, הכל בסדר אצלנו והחלטנו לפנות לעזרה מיקצעית. רק יש בעיה אחת: אני ממ שלא יודעת לאיזה רופא לפנות? אז אם תוכלו, תמליצו לנו איזה רופא טוב בתל אביב, שעובד עם קופ"ח מכבי. אני מאחלת לכולם הצלחה תודה מראש!

16/10/2006 | 21:10 | מאת: דניאל

באתר של "תפוז" יש רשימה ענקית של רופאי פריון מומלצים. תוכלי להיכנס, להתרשם ולבחור את מה שהכי מתאים לך. תקישי בGOOGLE "תפוז" כי אני לא זוכרת את הכתובת. בהצלחה, דניאל.

16/10/2006 | 21:45 | מאת: אלה

תודה דניאל, מצאתי את המקום של הרשימה, אך כשאני מנסה לפתוח - אני מקבלת הודעת שגיאה, אבל לא נורה, אני אנסה מחר אני רק מקווה שלא הורידו את הרשימה:)

16/10/2006 | 23:31 | מאת: ניני

היי אלה, ברוכה הבאה מקווה שתשהי פה זמן קצר:) לא יכולה להמליץ על איזור ת"א, אבל אני מציעה שתפתחי הודעה חדשה, שבכותרת שלה תופיע בקשה להמלצה על רופא בת"א וכו', כך שזה יתפוס על העין לבנות פה בהצלחה גדולה!!

17/10/2006 | 10:10 | מאת: נועה מ.

וברוכה הבאה.... כמו רבות מבנות הפורום, אני מטופלת של פרופ' זיידמן, והמלצות עליו תקבלי פה לרוב. הוא מקבל גם באופן פרטי עם החזרים של מכבי וגם דרך הקופות - ציבורי. דעתי האישית עליו היא שהוא מקצוען מהדרג הבכיר, א-נ-ו-ש-י ביותר, בן אדם שמדבר איתך בגובה העיניים ומקשיב! בהצלחה גדולה, נועה.

17/10/2006 | 22:22 | מאת: אלה

הי נועה תודה רבה על תשובתך, אני ככל הנראה אפנה אליו, כי גם שמעתי עליו מבנות אחרות, ואני מקווה שיהיה בסדר:) עוד הפעם תודה ובהצלחה!

16/10/2006 | 19:00 | מאת: סבבית

מה שלומכן? התגעגעתי! הרבה זמן לא ביקרתי בפורום(פשוט תקופה קצת לחוצה) וזה היה ממש חסר.. מזל טוב לכל ההריוניות החדשות! אני מקווה שפספסתי הרבה! רומי יקרה שתהיה לך לידה קלה, אמן! מה שלומכן? דורה, ניני, ילדת, נועה'לה (באיזה שלב אנחנו??), דניאל, לנה, נורית, שרה, מיה 2, שירלוש123?? אני מחר אעבור הזרעה (חודש שעבר עברנו הפרייה שלישית ללא הריון) ומקווה שהפעם יקלט הריון תקין! הפעם הייתי צריכה לעשות את בדיקות הדם והאולט' בכללית, כי באסותא מתאפשר רק אם זה במסגרת הפרייה. בקיצ, בגלל שבשבוע שעבר היה חול המועד, המעבדות עבדו חצי יום ואני הייתי חייבת את התוצאות באותו היום. לכן, התבקשתי לנסוע עם המבחנה למעבדה ברוטשילד בפתח תקווה. עוד לא שמעתי על דבר כזה! מבחינה בירוקרטית הכללית היא ממש סיוט! יצא לי לעשות בדיקת דם במקום מגוריי, לנסוע לפ"ת להביא את המבחנה, ולנסוע לעיר אחרת לבדיקת באולט'... נשמע למישהי מוכר?? התקשרתי למכבי כדי לעבור קופה (בעלי במכבי) אבל צריך תקופת הכשרה של שנתיים (!!!) לטיפולי פוריות! אז ויתרתי.. אני מאחלת לכולכן הצלחה רבה בטיפולים! שהיורה יביא עימו שנה פוריה מכל הבחינות! שלכן, סבבית

16/10/2006 | 20:02 | מאת: דניאל

היי, שיהיה לך בהצלחה, ואולי הגיע הזמן להיות בהריון..מה את אומרת? שולחת לך אנרגיה חיובית, תהיי רגועה הכי חשוב. בעניין הבירוקרטי, זה הסיוט בהתגלמותו! בהצלחה ותעדכני, דניאל.

בהזרעות בחודש שלא עושים IVF>>> הגוף מתפקד כמו בטיפול גם בחודשים אילו ולכן קורה שבנות נקלטות בחודשים אילו. בהצלחה חמודה מאחלת לך שלפני התחלת הטיפול הבא תגלי שאת בהריון {&&&&&}. שלך נורית.

16/10/2006 | 22:32 | מאת: סבבית

היי בנות, קודם כל, תודה על העידוד! באמת כבר הגיע הזמן להריון ומי יודע? תמיד יש סיפורי הצלחות בטיפולים שהכי פחות מצפים. אולי תהיה הפרייה גם בלי עזרת הגונל, מנוגון ושות'.... מאחלת לכן את הכייייייייייייייי טוב שבעולם, סבבית

16/10/2006 | 20:33 | מאת: לנה

היי יקירתי! תודה ש את מתעניינת בנו בי אני בסדר היריון לא קל יש לי אבל שטיות היקר בסדר הכול מאחלת לך בקרוב מאוד היריון. אני מאוד שמחתי ש הלכת בסוף ל הזרה . הפעם זה יצליח. סבביתי אני גרה ב פתח-תיקוה עם את צריכה מהשהו על תיתביישי אני יכולה לברר בישבילך בקופת חולים מכבי מה מי נגד מי .(ל צערי אני גם ניתקעתי עם בירוקרטיה של קופת חולים).גם אצלי במקרר נישאר קרינון (תמיכה חדש לגמרי לא ישתמשתי) עם תיצתערכי אני יתן לך. מאחלת לך בהצלחה גדולה ש יהיה טיפול קל ו מנצח אוהבת לנה

16/10/2006 | 22:29 | מאת: סבבית

תודה מתוקה, את כזו נשמה טובה! אני מאחלת לך שתרגישי טוב ושיהיה לך הריון כיפי! סבבית

16/10/2006 | 22:47 | מאת: דורה

נשמע חלמאי לחלוטין. ממש הזוי! מה אגיד לך, יקירתי, העיקר שהגעת לקו הגמר. בהצלחה ענקית להזרעה מחר!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!! דורה.

17/10/2006 | 11:07 | מאת: סבבית

ממש הזוי, אבל במדינתינו הקטנטונת, מסתבר, הכל מותר! לא משנה שיש כאלו הסובלים מכך.. לא משנה, שלא יהיה יותר גרוע.. תודה על האיחולים מתוקה, שולחת לך בחזרה! סבבית

16/10/2006 | 23:04 | מאת: נועה מ.

כמה טוב לשמוע ממך!!!!! שיהיה בהצלחה ענקית מחר! ו_ _ _ אמאשל'הם עם כל הבירוקרטיות.... יש יותר מדי סיפורים כאלה פה בזמן האחרון... יאללה שלא תצטרכי את מכבי או כללית או אסותא יותר, רק את מחלקת יולדות איפה שתרצי! אני - התחלתי סיבוב שלישי, על גלולות לשבועיים (יום 6 כבר), סינארל לשבועיים ואז גונל והחבר'ה. ארוך. בהצלחה MY DEAR, נשיקות, נועה.

17/10/2006 | 11:04 | מאת: סבבית

היי מתוקה, שלא נצטרך! הלוואי וכולנו נפגש בחדר לידה ! בקבוצות! בהצלחה לך בסיבוב השלישי (פעם שלישית גלידה ו- הריון!)!! פרוטוקול ארוך ארוך אבל משתלם (מחזיקה לך אצבעות!!) נשיקות, סבבית.

16/10/2006 | 23:26 | מאת: ניני

אם זה מנחם אני יכולה להגיד שגם מאוחדת על הפנים בענייני פוריות, וגם אני נבהלתי מתקופת ההכשרה וויתרתי. היינו צריכות לעשות משהו מוארגן, אבל למי יש כוחות לזה... עדכון עלי- הפרייה שלישית לא הצליחה (לפני חודשיים) ולקחתי שוב חופש. יש לי תחושה פנימית שאני יכולה להכנס להריון רק בלי טיפולים. אני מזכירה לעצמי שזו הכחשה של המצב ובכל זאת... אז חודש של אוביטרל+הזרעות+תמיכה וחודש שני של נסיונות טבעיים נקי:) ומחר פגישה עם הרופא לדבר על פרוטוקול המשך, מן הסתם בחודש הבא.. מאחלת לך הצלחה בהזרעה מחר, יירוט מוצלח, מפגשים מרגשים והשרשות איתנות:) בהצלחה ממוש(((((())))))

17/10/2006 | 11:00 | מאת: סבבית

היי יקרה, באמת הם מעצבנים עם כל המכשולים והמגבלות, אבל באמת אין לי כח למלחמות...אני צריכה את כל כוחותיי לדבר שיהיה החשוב בחיי! אני מקווה שהאינטואיציה שלך תביא עמה בשורות טובות, וההפסקה שאת לוקחת מהטיפולים, תביא להריון המיוחל דווקא בדרך הטבעית. אחרי הכל, מי יודע? כנראה שהגוף זקוק למנוחה.. תודה לך על האיחולים (אהבתי את המילה "יירוט"..). מאחלת גם לך הצלחה!!! סבבית

ומי שיודעת להתפלל שתכניס אותי בתפילות - כל כך רוצה להבריא כבר מהדיכאון

16/10/2006 | 19:05 | מאת: סבבית

אל יאוש! בסוף הכל מסתדר! את תראי, את תקלטי להריון (ושיהיה תקין), לכן חשוב שתהיי רגועה ושמחה! אני מחזיקה לך אצבעות שיהיה זה ה-ט-י-פ-ו-ל המנצח!!! גם אני מחר אהיה באסותא להזרעה, אך בשעה מאוחרת יותר. מתפללת בשבילך, סבבית.

16/10/2006 | 20:07 | מאת: דניאל

מתפללת חזק (למרות שאני לא מומחית) שתהרי בטיפול הזה. אולי כולנו צריכות לקבל החלטה שעכשיו כולן נכנסות להריון ויהי מה! מחר בשתיים אחשוב עלייך חזק חזק... בהצלחה מתוקההה, שום דיכאון ושום נעליים. את הולכת לנצח!!!! באהבה דניאל.

16/10/2006 | 20:47 | מאת: לנה

אני ולא קיבל. בהצלחה חמודה יהיה בסדר רק תרפי קצת ותורידי את רמת הצפיות>>> זכרי שעכשיו יש לך לעבור עוד שבועים וזה לא קל כאשר יש מתענים רגשיים. נורית

16/10/2006 | 21:38 | מאת: לי

ואל תהיי בדכאון מאמי. כל תפילה שאשא אתפלל גם בשבילך. לילה טוב יקירה!!!

16/10/2006 | 21:44 | מאת: עפרה

היי, קודם כל להאמין תמיד שהכל יצליח וזה יצליח, בהצלחה מחר , להיות רגועה ולא לשכוח לקחת תמיכות, לשתות הרבה ולנוח. מיכל, לא רוצה כרגע לספר את סיפורי, אך צריך ללכת תמיד באמונה שהכל יהיה בסדר עם כל הקושי בדבר,ויהיה בסדר בסוף גם את בעוד שבועיים תבשרי בטא חיובי. מחזיקה לך אצבעות עפרה

16/10/2006 | 22:45 | מאת: דורה

&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&

16/10/2006 | 22:59 | מאת: נועה מ.

תפילות נשים חדש בסטימצקי, יפיפה, ומומלץ לכל אחת ואחת, ולא רק לאמונה או לטיפולים! מחזיקה לך ולארטיקים אצבעות חזק חזק, שיפשירו וישתרשו ללא פחות מ 9 חודשים! בהצלחה גדולה, ושתחזור השמחה במהרה! נועה.

16/10/2006 | 23:27 | מאת: ניני

יהיה בסדר גמור}{}{

16/10/2006 | 15:18 | מאת: דניאל

היי, מתפללת בשבילך שהכל יהיה טוב מעבר למשוער. דניאל.

16/10/2006 | 15:47 | מאת: ריקי

תודה רבה על העידוד אמן ואמן שהכל יהיה בסדר אעדכן אותך בערב שלך ריקי

16/10/2006 | 15:14 | מאת: דניאל

רציתי להזכיר לך: את עומדת להיות בהריון!!! (אם שכחת) AND I'M NOT TAKING -NO- AS AN ANSWER בהצלחההההההההההההההההההההה דניאל.

16/10/2006 | 22:24 | מאת: דורה

מה פתאום no for an answer?! רק כן! כן המפקדת! וגם, אם לא אכפת לך, לשלוח לי פקודה גם עבור העוברים. אחד יספיק לי בהחלט. תודה יקירתי, דורה.

16/10/2006 | 13:36 | מאת: נועה מ.

בהצלחה לשתיכן יקירותי - דורה את לא חוזרת הביתה בלי כככככככככל הביציות בתבנית מוכנות לחלוקת המפקד! ריקי - ואת חוזרת עם דופק וגודל כמו שצריך, OK??? יאללה תנו לנו בשורות טובות היום, נשיקות, נועה.

16/10/2006 | 13:59 | מאת: ריקי

אני מבטיחה לעשות הכל שיהיה בסדר תודה לאל היום אני מרגישה טוב, אחרי שאתמול הגעתי הביתה, עשיתי מקלחת טובה ופשוט הלכתי לנוח עד הבוקר היום ב- 2000 בערב אצל זיידמן, כולי תקוה שאחזור עם בשורות טובות נשיקות ריקי

16/10/2006 | 22:18 | מאת: דורה

גם אני מחכה בכליון עיניים לעידכון של ריקי. ובקשר אליי- סופריזה! נשאבו תשע! מחר נשמע מה קורה עם העוברים. ההחזרה מתוכננת ליום חמישי. בינתיים מרגישה זוועה. מנופחת וכואבת. ההרדמה הפעם עברה מצויין. הייתי מאוד לחוצה ממנה אבל היה יופי. וגם- הגעתי חיוורת ומשקשקת ש"ברח" לי הביוץ. וזה אכן יכול לקרות עם צטרוטייד. הגיע דר' צפריר המקסים שלי, סתם לבקר ולראות מה שלומי, וכששמע שאני מפחדת שכבר בייצתי- הכניס אותי לאולטרסאונד ויחד גילינו שאני סתם היסטרית. אז זהו, מקווה שזו השאיבה האחרונה! בעעעעעעעעעעעע! מה שלומך יקירתי? לא סיפרת כלום מאז שהתחלת את הטיפול הנוכחי.. שלך, דורה.

16/10/2006 | 22:56 | מאת: נועה מ.

יופי יופי יופי! 9 זה נבחרת כדורגל יפה עם מחליפים אפילו! (נכון? אני לא מש יודעת כלום על כדורגל.... בושה) נשמע מעולה, חוץ מההתנפחות שלך, שתי מים מים בששון, מאיזה מעייני ישועה, כי מעכשיו יקירתי את תתנפחי ב ג ד ו ל!!!!!!!! שמעת? הריון בפקודה!!!!!!!! אני- וואלה מה יש לשמוע? ארוך כאורך הגלות, היום יום 6 לגלולות, ביום 10 להן מתחילה להסניף סינארל, ביום 14 לסינארל א"ס, ואם אין ציסטות (כולי תקווה כי לא היו לי ואוי להורמונים האלה אם הם יגרמו לי) אז מתחילים גונל וחבריו. יאללה מותק, יום חמישי הגדול מתקרב, שלחי להם אנרגיות אינקובטריות טובות, גם ממני, נשיקות גדולות, נועה.

16/10/2006 | 22:56 | מאת: נועה מ.

יופי יופי יופי! 9 זה נבחרת כדורגל יפה עם מחליפים אפילו! (נכון? אני לא מש יודעת כלום על כדורגל.... בושה) נשמע מעולה, חוץ מההתנפחות שלך, שתי מים מים בששון, מאיזה מעייני ישועה, כי מעכשיו יקירתי את תתנפחי ב ג ד ו ל!!!!!!!! שמעת? הריון בפקודה!!!!!!!! אני- וואלה מה יש לשמוע? ארוך כאורך הגלות, היום יום 6 לגלולות, ביום 10 להן מתחילה להסניף סינארל, ביום 14 לסינארל א"ס, ואם אין ציסטות (כולי תקווה כי לא היו לי ואוי להורמונים האלה אם הם יגרמו לי) אז מתחילים גונל וחבריו. יאללה מותק, יום חמישי הגדול מתקרב, שלחי להם אנרגיות אינקובטריות טובות, גם ממני, נשיקות גדולות, נועה.

16/10/2006 | 10:50 | מאת: עינת

בנות יקרות אני אמורה להתחיל היום להסניף סופרפאקט ולא זוכרת את המינון האם מישהי שמשתמשת בזה יכולה לסייע? דבר נוסף- אם אני רוצה לברר משהו עם זיידמן ולא נעים לי טלפונית, איך פונים אליו במייל? תודהההההההה

16/10/2006 | 10:58 | מאת: ריקי

קודם כל אל תהיי בלחץ, את יכולה להתקשר לזיידמן גם אם את חושבת שזה לא נעים הוא הרופא שלך והוא זה שצריך לתת לך מינונים, לא אף אחד אחר את יכולה לשאול אותו בפורום שלו, מייל אישית לא בטוחה שהוא נותן לפצ'יינטיות את יכולה גם להתקשר אליו למרפאה היום ולשאול דרך המזכירות שלו שיהיה לך המון בהצלחה נשיקות ריקי

16/10/2006 | 11:18 | מאת: עינת

מהמסרים פה שדיברו על זה- נדמה לי שנועה הזכירה את זה שניתן לכתוב ישירות אליו והוא משיב נורא אודה למי שיודעת משהו על התכתבות עם זיידמן שתאיר את עייני

16/10/2006 | 13:32 | מאת: נועה מ.

אני רואה שכבר ענו לך, אין מצב להתבייש להתקשר! בשביל זה הוא נותן את הפלאפון שלו, וכמו שנורית כתבה לך, הוא לא עונה אם הוא עסוק, וחוזר אלייך כשהוא יכול. איך שבא לך אימייל או טלפון, רק תתייעצי! בהצלחה! נועה.

16/10/2006 | 10:20 | מאת: נורית

בהצלחה שמרי על עצמך השתדלי 'להנמיך פרופיל'>>> לא להתאמץ. חשוב מאוד כמה יותר ישארו בפנים יהיו יותר גדולים. עשו להם הערכת משקל? את כבר יודעת כיצד תלדי? יואו אני מזה מתרגשת אפילו מעצם המחשבה. בהצלחה חמודה שיהיה לך רק טוב. נורית.

16/10/2006 | 12:46 | מאת: רומי

תודה יקירה, הם בערך 2.5 כל אחד שזה יפה לשבוע זה וכבר ללא סיכון, מחר יש לי הערכה שוב, מבחינתי הם כבר יכולים לצאת , אני כבר לא נושמת....חחחח כרגע אני הולכת ללידה רגילה כי שניהם במצג ראש, אך עם תאומים מיילדים בכל מקרה בחדר ניתוח כדי להיות מוכנים.. יהיה בסדר, ובקרוב אצלך!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!! נשיקות, רומי

16/10/2006 | 13:29 | מאת: נועה מ.

מרגש ביותר! וואו סחבת את שניהם כל אחד 2.5!!!!!!!!! יש לי אחיינית שנולדה 1.5 והיא היום שחיינית שקוטפת מדליות זהב בת 10 (גם IVF), חברה שילדה לפני חדשיים 2 ק"ג והכל טוף.... מבחינתי סעי לשלום ודלק צליחה!!!!!!!!! מתפללת שהכל יהיה תקין ותוכלי ללדת רגיל, ובקלות. אני מקווה שאת יודעת שיש פה גדודי נשים שמתרגשות בשבילך, אה?? נשיקות, נועה.

16/10/2006 | 16:54 | מאת: סיגלית

לרומי היקרה! שיהיה בהצלחה ולידה קלה, סיגלית

16/10/2006 | 16:58 | מאת: לנה

רומי יקירתי ! אני מאושרת בישבילך ב שעה טובה אזה יופי ש התאומים חמודים עם ראש כמו ש צריך ש יהיה לך לידה קלה ו בקרוב אצל כולנו. אוהבת לנה

ולהחזיק לך אצבעות ללידה טבעית ללא תפרים. תודה מקווה שגם לי יהיה סוף סוף אולי תדביקי אותי...{שארי הגוף שלי כנראה חושב שזאת מחלק ולכן תוקף >>> מפתחת אלרגיות במהלך הטיפולים}. אבל ואבל גדול עכשיו תורך ותורי גם יגיע ואני מאוד מתרגשת מעצם המחשבה עליך. אז שוב בהצלחה. נורית.

15/10/2006 | 22:11 | מאת: ליהי

האם מישהי יודעת על הקשר בין אתרוג כסימבול לפוריות? אשמח לשמוע פרטים

15/10/2006 | 23:16 | מאת: נועה מ.

זה מה שמצאתי בהקשר זה: http://www.tam.co.il/5_10_2001/tarbut-ochlim3.htm מקווה שיעזור. לילה טוב, נועה.

15/10/2006 | 23:21 | מאת: נועה מ.

http://www.pds.co.il/sites/pds.php?cosmetic=561&site=6 מעניין!

15/10/2006 | 20:30 | מאת: טל

עברתי החזרה יום ראשון שעבר ואני מטפלת באוטרגוסטן התחילו לי היום כאבי בטן - כמו התכווציות של מחזור וזה נשנה הולך ובא... לא הרבה. רציתי לדעת האם זה מראה על מחזור שקרב או שזה יכול להעיד ההיפך, כי בטיפולים הקודמים זה גם היה לי והם כמובן לא הצליחו, אני רוצה פשוט לדעת אם זה לא מחייב כי אני כבר חושבת על השלילי.

15/10/2006 | 21:22 | מאת: רומי

זו תמיד השאלה שעולה לכולנו, והלוואי והיינו יודעות מה קורה שם ברחם אך תחושות אלו עדיין לא יכולות להעיד על הריון או מחזור, כך שכל שנותר לעשות זה להמשיך ולטפס על הקירות...עד הבטא, מחזיקה לך אצבעות בכל אופן להריון כמובן, בהצלחה, רומי

15/10/2006 | 18:01 | מאת: מיכל

לריקי שנמצאת באי-ודאות לדורה שאני מחזיקה לה אצבעות לרומי שחזרה אלינו ואוטוטו יולדת ולכל אחת שחשה מצוקה או משהו אחר. חושבת על כולן ומחבקת אתכם. כאמור ההחזרה שלי ביום ג' באסותא (כן הם עדיין פועלים למרות ההפחדות) - כנראה עד ל-19/9. והיום - הזרקתי ל ב ד ג'סטון לירך - ומי שמכיר אותו יודע על מה אני מדברת!!!!!!!11

15/10/2006 | 18:10 | מאת: לנה

ערב טוב לך חמודה! כודם כול ש יהיה לך בהצלחה ענקית ביום שלישי ו יעבור הכול ב קלות. דבר שני אני עדיין פה ב פורום ו כול יום יש פה עדכונים ו חדשות אני דואגת לכולם ו רוצה ש כולכן כבר תהיו בהיריון . בהצלחה

15/10/2006 | 18:15 | מאת: דורה

אוי גוואלד!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!! גם כשהישבן שלי נראה כמו משחק קוביות- עדיין פחדתי להזריק בירך... עומדת דום ומצדיעה לך!!!!!!!!!!!!!!!!!! }{ דורה.

15/10/2006 | 18:27 | מאת: ריקי

קודם כל תודה רבה על הדאגה,דבר שני נכון אני בחוסר וודאות ענק, אבל עם זאת יהיה בסדר, לא תמיד הכל הולך קל. לגבי הגסטון, גם אני מזריקה גסטון אבל בישבן, עד לפני כמה ימים הייתי הולכת לאחות בקופ"ח, עד שראיתי שזה מיותר והתחלתי לעשות בעצמי בישבן וזה מסתדר לי מצויין אז מצדיעה לך על שהצלחת בירך שיהיה לך המון בהצלחה נשיקות ריקי

15/10/2006 | 23:00 | מאת: נועה מ.

כל הכבוד!!!! אני רואה שהצלחת להראות לעצמך ניחוח גיבורות, מעולה! אז נותר לאחל שוב הפשרה נעימה, עכשיו כבר סתיו, אז השוק של הארטיקים לא יהיה נורא...חחח.. ב ה צ ל ח ה!!!!! נועה.

מיכלי בהצלחה בהחזרה ותחילת הריון מוצלחה. נורית.

15/10/2006 | 15:50 | מאת: איריס

כבר הרבה זמן אני מטיילת בין הפורמים של פוריות רוצה לכתוב ולא מוצאת את המילים. אין לי שאלות ספציפיות אני מקבלת המון חומר למחשבה ומידע רק מקריאה אבל הפעם אני רוצה להיות שותפה. אז אני אחרי ארבע נסיונות ועוד שלוש שלא הגיעו לסוף, ובימים אלו ממש אני אחרי כישלון נוסף. אני מוקפת בחברים טובים משפחה ובעליהיקר אבל אני כל כך לבד אז חשבתי שאין משהו שמתאים יותר מכן למה שעובר עלי אז רק רציתי להגיד הייי

15/10/2006 | 15:53 | מאת: ניני

שמחה שמצאת את דרכך אלינו, מאחלת לך שהות קצרה פה (מהסיבות הנכונות..) מקווה שהביחד שלנו יקל במעט את תקופת הטיפולים, עד הטיפול המנצח בהצלחה!

15/10/2006 | 15:59 | מאת: נועה מ.

אז קודם כל קבלי (((חיבוק))) על האחרון שנחשל, והגעת למקום הנכון. לבד כבר לא תרגישי אם תשהי פה עמנו. מאחלת לך שהיה קצרה ביותר, ואם בא לך, גם ספרי לנו איך ולמה הגעת עד הלום? בהצלחה גדולה בפעם הבאה, נועה.

15/10/2006 | 16:33 | מאת: איריס

המון תודה נועה אני מאחלת לעצמי ולך שהות קצרה. אבל עכשיו אחרי שנה וחצי של טיפולים הבנתי שזה לא זבנג וגמרנו אז הנה אני פה ותודה על התמיכה

15/10/2006 | 16:01 | מאת: רומי

היי איריס, אז קודם כל אני שמחה שבחרת בפורום שלנו, כי כאן אנחנו באמת משפחה והמ..קום להיות בו בהליך הלא קל הזה, אשמח לשמוע בדיוק מה הבעיה אצלכם, האם אתם בהזרעות או הפריות? כך נוכל אולי יותר להכיר ולעזור, וכרגע קבלי חיבוק ענק לכישלון, אך אל יאוש אנחנו הרי עם המון אופטימיות לבאות, שלך, רומי

15/10/2006 | 16:08 | מאת: איריס

תודה על הקבלה המהירה והתמיכה, אנחנו בהפריות כאמור כישלון רביעי השבוע ואין מוקפאים נוספים ועכשיו מתחילים את הכל מהתחלה כולל אישורים של קופת חולים בדיקות (בעיקר לבעלי) אני עשיתי לפני ההחזרה הוא לא עשה בדיקות כבר שנה. תקופה לא פשוטה עוברת עלינו שנינו ביחד וכל אחד לחוד. אני מרגישה שהוא לא מבין והוא לא מבין איפה הוא טעה ומכאן ל"באלגן" הדרך ממש קצרה.

15/10/2006 | 16:13 | מאת: דניאל

הגעת למקום הנכון ובתקווה שלזמן קצר ביותר! כולנו כאן במקום הזה של תהליך מתיש עם כל המשתמע ממנו: נפשית, פיזית, בירוקרטית וכל מה שמסביב. אכן, אין מי שיכול להבין טוב יותר מאשר בנות שעוברות טיפולי פוריות. אני יכולה לספר על עצמי שאני בת 30, אחרי 8 טיפולים כושלים. (ב3 בתי חולים שונים), הגענו עקב בעיית זרע..ובינתיים אין תוצאות. ואני מכירה מקרוב את הימים שלאחר התשובה השלילית, שהעולם פשוט נראה מריר וחסר טעם. דעי שבפורום הזה תוכלי לקבל את כ התמיכה וההקשבה שבעולם וזה נותן המון המון המון כח. מקווה לשמוע ממך שוב, דניאל.

15/10/2006 | 16:30 | מאת: איריס

תודה דניאל אני באמת זקוקה לתמיכה שלכן ומקווה שאצליח לתת לכן גם מעצמי. :)) אני בת 37 נשואה שלוש שנים ומאותו יום מנסים להביא ילדים. אחרי תקופה של שנה וחצי התחלנו טיפולים (היינו בחו"ל לא נירדמנו בשמירה), התחלנו עם בעיה דומה לשלכם ספירת זרע נמוכה. היום אחרי ארבע כישלונות ממשיים ועוד שלוש פעמים של ניסיונות שלא הגיעו לשלב ההחזרה כי לא התפתחה רירית רחם תקינה אני צריכה להתחיל הכל מהתחלה. מקווה לטוב ולמזלי כל זה קרה בחגים שאני בחופשה מהעבודה והלימודים.

15/10/2006 | 14:39 | מאת: ריקי

הייתי בסוף שבוע בצפון והרגשתי טוב, שמרתי על עצמי כמה שאפשר, למרות שאני יודעת שההריון שלי בספק והיום שוב חזרו הדימומים ואני עוד יותר בספק אם יצא משהו מההריון הזה, אם הוא לא תקין, עדיף שיגמר ושיבוא הריו תקין אני עייפה ומותשת נפשי, עדיין יש לי תקוה בלב לנס קטן בכל מקרה אני לא מתכוונת להתייאש פשוט קצת עצוב לי והחלטתי לכתוב לכן ולשתף את הרגשתי נשיקות וחיבוקים לכולכן אוהבת ריקי

15/10/2006 | 14:44 | מאת: נועה מ.

עצובה שעצוב לך. אבל כולי תקווה שמחר באולטרא סאונד תחכה לך הפתעה גדולה ונעימה (מחר נכון?) שתשכיח ממך את ההתשה והעצב, ותחליף אותם בשמחה גדולה! יקירתי, תנשמי עמוק, וקחי אויר לעוד קצת, ותדעי מה יהיה בקרוב. ומאד מאד מאד מאד מקווה שהיה רק טוב! שולחת לך (((((((((חיבוקים גדולים ומוחצים)))))))) אוהבת, נועה.

15/10/2006 | 15:09 | מאת: דניאל

אני לא יודעת מה להגיד מלבד זב שאני מרגישה את הכאב שלך, עד כמה הוא צורב בנשמה. אני מקווה שמחר בבוקר תקבלי בשורות מפתיעות ומאושרות..וגם אם לא זכרי שני דברים: 1. הצלחת להיקלט להריון! וזה המון. 2. אומרים שיש סיכויים גבוהים להיקלטות אחרי הפלה. אני יודעת שכלום לא מנחם והכל נשמע מאפן ומעצבן בשלב זה, אבל אני פה...ויש לך ממני את כל התמיכה בעולם. נשיקות, באהבה! דניאל.

15/10/2006 | 15:49 | מאת: ניני

עדיין מחזיקה אצבעות להריון תקין ומלא, מאחלת לך מכל הלב שהבדיקות הבאות יוכיחו שהכל ה\בסדר ואת תוכלי להרגע ולהנות}{}{}{

15/10/2006 | 15:57 | מאת: רומי

אני בכל זאת ממשיכה להחזיק חזק חזק את אצבעותיי ונקווה לטוב!! חיבוק((((((((((()))))))))))))) רומי

15/10/2006 | 16:12 | מאת: לנה

ריקי יקרה! אני כול כך מבינה אותך את הרגשה שלך ש היריון ב ספק. אבל בכול זאות תחשבי רק חיובי אולי מחר תיראי עובר קטנגיק באולטראסאונד ש מתפתח ו בעוד 8 חודשים יתן לך חיוך. תמיד ש יהיה תיקוה בלב הדימום (תלויי אזה ?) יכול ליהיות בתחילת היריון אפילו עד שבועה 8 . לא להרים ידיים אנחנו איתך ! נשיקות

15/10/2006 | 16:23 | מאת: ריקי

ידעתי שרק אתן יכולות לעלות חיוך על פניי הגעתי עכשיו הביתה, עשיתי מקלחת טובה ואני מרגישה יותר טוב חשבתי שחזרו לי דימומים, אבל מסתבר שאלו סתם טיפות, כנראה חלק מהתפתחות ההריון וכמו שאמרתי - התקוה עוד לא אבדה לי בטוחה שיהיה בסדר נשיקות וחיבוקים ותודה שאתן כאן שלכן עם המון אהבה ריקי

15/10/2006 | 19:24 | מאת: גל

היי ריקי , אני לא מכירה אותך , אבל את מדהימה בדרך שלך לקבלת הדברים. מאחלת לך רק טוב, את כוח אדיר לכולנו, מגיע לך רק טוב, שולחת לך המון המון אהבה,

15/10/2006 | 14:21 | מאת: דורה

נועהל'ה, דיברת על ריחות היורה וזה הזכיר לי שרציתי לשאול, את כולן, (מראש אני מזהירה שזה נשמע דבילי), האם מישהי הרגישה שינוי בריח הגוף שלה בעקבות ההורמונים? תעשו לי טובה. אני שומעת את הצחוקים עד ירושלים!!!!!!!!!!!!!! אבל אני רצינית. לא שזה מפריע לי אבל זה מסקרן אותי. מה אומרות?

15/10/2006 | 14:39 | מאת: נועה מ.

תגידי את חושבת שיובשים בנרתיקים, חום גוף מתעתע, כאבי ראש/בטן/שחלות/מח ועוד כהנה וכהנה תופעות... שריח הגוף ישאר א-ד-י-ששששששששששששש???????? למה מה? הוא עז? גם לו מגיע לא?????? :-) &&&&&&&&&&&&&&& חזק חזק למחר! נועה.

15/10/2006 | 16:04 | מאת: רומי

מתי ממי היום הולדת? יש בושם חדש ממש טוב חחחחחחחחחחח באמת הצחקת אותי, אני אישית לא הרחתי שינוי וגם לא בעלי..אני חושבת אוהבת, רומי

ביולי. ובכל זאת- אני בטוחה שריח הגוף שלי השתנה. למרות שאני עם פוטנציאל תתרנות גבוה, יש דברים מסויימים ומוזרים שאני מריחה! אני למשל, ובכיייין, אהם, יכולה להריח זיפי שיער כשהם צומחים! ולכן בעלי (ושוב- כפיים!!!), שמכיר את הסטיות של האף שלי, לא התפלא בכלל למרות שלא הריח כלום. מה שכן, עכשיו אני בסרטים שברח לי הביוץ. מהבוקר מרגישה כמו בביוץ, וידוע שעם הצטרוטייד וללא דקא זה עלול לקרות. מחר נדע. בשביל מה זה נכנס לי לראש עכשיו?

15/10/2006 | 13:39 | מאת: רומי

היי בנות יקרות, אני קצת בדילוגים בפורום מכיוון שאני עם צירונים , מה שנקרא ובתיזוזים של הלוך ושוב מהבית חולים וחזרה, אז סלחו לי אם אני נעלמת קצת. שלכן, רומי

15/10/2006 | 13:47 | מאת: דניאל

היי רומי, וואו......לא ידעתי שאת עומדת ללדת,,,,,, איזה יופייייי..... אני מאחלת לך לידה רגועה ותקינה. בטח לא קל להיתזז ככה, שיעבור בשלום, נשיקות, דניאל. (האם זה הריון בעקבות טיפול? ספרי פרטים)

מקווה שהכל בסדר ומחזיקה לך אצבעות שהכל ימשיך להיות תקין. נורית.

15/10/2006 | 13:58 | מאת: ניני

ועל האוצרות בבטן}{}{}{

15/10/2006 | 14:01 | מאת: נועה מ.

שמרי על עצמך ועליהם!!!!! מחזיקה לך אצבעות שימשיך תקין וא ר ו ך! עד הסוף! באיזה שבוע את כבר? נועה.

15/10/2006 | 14:16 | מאת: דורה

מה שחשבתי לי הבוקר! תשמרי על עצמך! ואם בכל זאת תלדי לי בהפתעה- שיהיה קל קל קל קל קל!!!!!!!! אוהבת, דורה.

אני בשבוע 35 (לנורית) לדניאל - - וודאי שזה מהפריה הרי אם לאו, קצת קשה היה לי להכנס לנעליכן ולנהל את הפורום לא? חחחח אז קצת מידע שתדעי: יש לי ילדה בת כמעט 5 מהריון רגיל לחלוטין, ולאחר מכן שרצינו להביא עוד ילד גילינו שיש לנו בעית זרע...כן כן גם הגברים מזדקנים חחחחח, והתחלנו בהפריות, והבינגו יצא לנו בהפריה מס' 7 (+החזרת מוקפאים אחת) ועכשיו יש לי תאומים בן ובת כאשר באותה החזרה, החזירו לי 4 ביציות מופרות. והנה אני לקראת לידה פשוט עם 2 הלידות בדרך כלל מוקדמות יותר בגלל עומס על הרחם. ולכן בנות יקרות אני כאן כדאי להעביר אליכן את מירב האופטימיות והאמונה שבסוף זה מצליח, אז אל יאוש!!!!!!!!!!!!!!! אם יש לך עוד שאלות את מוזמנת לשאול כל מה שתרצי/ו תודה על הדאגה וכמובן שאדווח....ובנתיים אני כאן יום נפלא וגשום שיהיה (חולה על גשם) נשיקות, רומי

15/10/2006 | 16:15 | מאת: לנה

היי יקירתי! נורא מבינה אותך מה את עוברת ו אותו תו צריכה ללדת. אני כול הזמן חושבת עלך ו מתה כבר לחגוג בפורום מתי ש תילדי. תישמירי על עצמך ו ש יעבור הכול בקלות. אוהבת שלך לנה

15/10/2006 | 12:45 | מאת: גני

שלום רב, עשיתי בדיקת בטא ראשונה ביום 35 למחזור 11/10 460.7 12/10 714.5 15/10 2752 האם זה תקין או שההכפלה האחרונה יותר מידי אני מאוד בלחץ בבקשה תשובה .

15/10/2006 | 13:23 | מאת: ניני

זה נראה לי תקין מאד!!! בהצלחה והריון בריא ומלא(((()))

15/10/2006 | 14:04 | מאת: דניאל

מזל טוב......... שימשיך ככה תקין ובריא!!!!!!!!!!!!!!!!!!!

15/10/2006 | 12:32 | מאת: אני 30

בנות כמה אתן?

15/10/2006 | 13:07 | מאת: נועה מ.

אנחנו פה מכל גווני הקשת.....והגיל..... לא רק פרגיות או תרנגולות בוגרות, תמצאי כאן כל גיל... ברוכה הבאה ולא להרבה זמן, את מוזמנת לספר לנו מה הביאך עד הלום? יום טוב, נועה.

15/10/2006 | 13:25 | מאת: ניני

שסובל מבעיות פוריות, בכל גיל:) "אנחנו" בגילאי 20+ ועד 40+ לדעתי, ואת בדיוק במקום טוב באמצע ברוכה הבאה, מקווה שזה יהיה לזמן קצר

15/10/2006 | 14:31 | מאת: אני30

הצלחת להביא עוד אחד? קראתי עלייך לפי השם וסתם התעניינתי אם הצלחת?

15/10/2006 | 12:32 | מאת: orit

החלטתי לטבול במקווה לפני הנסיון להיכנס להריון. שמתי לב שהביוץ שלי הוא בשבעת הימים הנקיים. לכן,אני טובלת במקווה רק לאחר הטבילה. אני מבינה שפרוגינובה נותנים לנשים עם קושי להיכנס להריון. אני צודקת? מהן תופעות הלוואי של זה? האם יש אופציה אחרת לדחות את זמן הופעת הביוץ בכמה ימים? אודה על תשובתכם הכנה

15/10/2006 | 13:32 | מאת: ניני

היי אורית, פרוגינובה ודומיה נועדו לטפל ברירית הרחם, או לשם תמיכה לאחר החזרת עוברים מתרומת ביצית, עוברים מוקפאים או לתמיכה ברירית בזמן נטילת איקקלומין. אין לי מושג למה את שואלת דוקא על פרוגינובה, אני מציעה לך לגשת למומחה לפוריות אשר יאבחן היכן הבעיה (אם יש), ימליץ על בדיקות, לפני שיציע (אם בכלל) טיפול תרופתי. את כל ההסברים לגבי פעילות התרופות ותופעות הלוואי שלהן תוכלי לקבל ממנו. אם אכן מדובר בביוץ מוקדם למיטב ידיעתי קל מאד לטפל בכך בעזרת תרופות שדוחות את הביוץ. שיהיה לכם בהצלחה!!

לפנות לרופא כדי שיעזור לך לאחר את הביוץ. זאת בעיה ידועה שניתנת לפיתרון קל. פרגינובה ניתן כאשר ידוע על חוסר הורמון נשי (אסטרוגן) או במקרים של תופעות לואי בתקופת המעבר או לבנות שאחרי אחזרת עוברים יש דימום לפני הזמן במחזור המשוער או לבנות שמחזירים להן עוברים קפואים ורוצים לעבות את הרירית הרחם. לכן פרגינובה בשלב זה לא מתאים לך. פני לרופא כדי שיעזור לך לכוון את הביוץ כך שיצאה מחוץ לימי הנידה. בהצלחה. נורית.

19/11/2007 | 08:44 | מאת: מרים

אני דתיה ושומרת שבעה נקייםץ יש לי ווסת ארוך של כ9 ימים כך שכשאני טובלת זה יוצא ביום ה16 והחזור שלי הוא של 30 יום אז ואני מפספסת את יום הביוץ. הרופאהשלי נתנה לי פרוגינובה ואמרה לקחת במשך 3 ימים ראשונים של המחזור.ממה שהבנתי זה דוחה את הביוץ במספר הימים שנוטלים את התרופה. אז לא עדיף שאקח לתקופה ארוכה יותר ובכך אוודה שלא אפספס את יום הביוץ?

15/10/2006 | 11:39 | מאת: דניאל

ההיסטרוסקופיה שלי תהיה ברביעי הקרוב, הנה האור בקצה המנהרה.. מקווה שהפעם זה סופי, שייגמר כבר... יום נעים דניאל

15/10/2006 | 11:40 | מאת: ניני

הנה האור באמת(((()))) בהצלחה יקירתי, וטיפול הבא- הריון}{

15/10/2006 | 11:52 | מאת: דניאל

אני מבטיחה שאשתדל להיות בהריון...(-: תודה אהובתי..... @-: דניאל

15/10/2006 | 11:51 | מאת: נועה מ.

מקווה מאד שהאור מהמנהרה גם יאיר את רחמך וימצאו אותו תקין לחתולין! שיהיה בהצלחה גדולה ושיעבור בקלילות. שלך, נועה.

15/10/2006 | 11:57 | מאת: דניאל

כן....הלוואי שכך יהיה, שאוכל להתחיל כבר את הטיפול המיוחל שאני מחכה לו כבר חודשיים וחצי, תודה רבה..... מרגישה הרבה יותר טוב בזכותכן...(בהמשך לשאלתך בהודעה קודמת) תרגישי טוב ובהריון... @-: דניאל

15/10/2006 | 12:44 | מאת: ריקי

מחזיקה לך אצבעות נשיקות ריקי

15/10/2006 | 14:14 | מאת: דורה

מצויין! תכף זה מאחורייך! שלך, דורה.

15/10/2006 | 11:20 | מאת: נועה מ.

חברותי, מאחר ואני בורה גמורה בנושאי גלולות, וזה היום השישי שלי עם המפלצות הקטנטנות, שאלה לי אליכן: הם ניתנו לי כחלק מהתחלת הדיכוי, לפני הסנפת סינארל, יכול להיות שהן עד כדי כך אפקטיביות, שבחמישי-שישי היו לי כאבי ראש, אתמול והיום בחילה ויובש בנרתיק???? את כל אלה זכיתי להכיר בפעם הראשונה החיי בערך מידידינו הדרעקא הידוע לשמצה, אבל לא תארתי לי שגם במינונים הנמוכים שיש בגלולות זה מה שהן מעוללות.... אגב שמן בישראל - מליאן. סתם תוהה אם כל זה אכן קשור (וחוששתני שמאד), איך נשים חיות עם גלולות במשך שנים??? שיהיה שבוע נפלא, נועה.

15/10/2006 | 11:26 | מאת: ניני

הי נועה:) המפלצות הקטנות (אהבתי:) מכילות מספיק אסטרוגן ושאר טובין כדי להשפיע גם במינונים האלה כמו שהורמונים יודעים להשפיע. בדרך כלל אלה תופעות לוואי שחולפות אחרי שבועיים שלוה וככה נשים (כמוני..) חיות עם זה שנים (זה נוח מאד, איך אפשר אחרת אגב?...). אם התופעות ממש בלתי נסבלות עדכני את הרופא שלך ותוכלי להחליף סוג מן הסתם בהצלחה!!

15/10/2006 | 11:36 | מאת: דניאל

היי, בטיפול האחרון גם אני קיבלתי גלולות בהתחלה והיו לו אותם תסמינים. זה חלף ולא השאיר חותם. אני מקווה שיסתדר לך, ואם לא את ח-י-י-ב-ת לדווח לרופא שלך! בהצלחההההה, תעדכני מה קורה, (-: דניאל

15/10/2006 | 11:47 | מאת: נועה מ.

מפלצות ועוד איך, איך אני חיה בלעדיהן??? כנראה שכחת למה אני פה..... בן זוגי היקר שלי, קשר את צינורית הזרע שלו! החיים ככה היו יפים מאד, בלי גלולות ושאר מרעין בישין. עד שרצינו להכנס להריון....... לא נורא, הגלולות הן רק לשבועיים, וזה די סביל. רק קצת מפחיד לדעת שמינונים כאלה נמוכים זה מה שהם עושים. שלא נדע מהתותחים הכבדים.... תודה על תשובה, אכן מעודד לדעת שאני לא הוזה :-)

15/10/2006 | 16:22 | מאת: לנה

היי נועה! נכון לא קל עם כול הקאקה ש את לוקחת ו עוד גלולות. אני לקחתי גלולות ברצף במשך 4 שנים לפני היריון. גם גלולות האלו ש את לוקחת אני לקחתי מה אני יגיד לך לא מהשהו מיפחינת הרגשה פיזית משתנה נכון יש בחילות ו סחרחורות גם יובש בנרתיק זה מי גלולות גם ב נוסף ש את לוקחת הורמונים אחרים . ב גלולות האלו יש כמות של פרוגסטרון ש גורם ל סחרחורות ו כאבי ראש . מתוקה שלי לי רק נישאר לאחל לך בהצלחה ש הפעם זאות פעם אחרונה שלך ו הטיפול יצליך ו לא תיצתרכי כול זה ש ישאר מיאחוריך הכול. אוהבת לנה

15/10/2006 | 16:27 | מאת: נועה מ.

איזה כיף הביקורים שלך פה! תודה על האיחולים! איך המרגש יקירתי? הכל טוב ותקין אני מקווה! מקווה שהתחלת להנות מההריון היקר שלך! נשיקות, נועה.

15/10/2006 | 02:43 | מאת: דורה

הערב (בשבילי הערב עוד צעיר...) בשעה עשר- אובטירלתי. זהו. שאיבה ביום שני, החזרה ביום חמישי. הבציר הפעם יהיה דל לעומת הפעמים הקודמות אבל ת'כלס, לא צריכה יותר מעובר אחד שיחליט סוף סוף שאני מוצאת חן בעיניו. צריך למצוא דרכים לשכנע אותו ששווה לו להתאמץ ולהכות שורשים, להלחם בנוזל הערמומי שיש לי ברחם (למרות שבשלוש ההחזרות האחרונות לא היה שום נוזל!) ולהישאר פה. כי ביננו, נמאסססססססססססססססססססססססס כבר! החוויה מוצתה. אם מה שלא הורג מחשל אז אני כבר מחושלת, מחושמלת ומטורללת! וחוזר חלילה. הגיע הזמן לעשות סוף לפיאסקו הזה! (מי יודע, אולי אם אהייה תקיפה מספיק זה יעזור..) כעסתי על בעלי אתמול... הוא חשב שאני אסע להביא לו את הכוסית לזרע משערי צדק. אמר שהוא לא יכול לצאת מהעבודה (חצי שעה גג!). ואני חשבתי שהשטיפולים האלה כל כך לא סימטריים, שהשיגרה שלי בעצם נשדדה ממני, שהעבודה שלי כל הזמן נפגעת, שיוצא לי מהאף כבר, ש , בקיצור, להגיד שהתרגזתי יהיה סופר אנדר סטייטמנט... למרות שההורמונים האלה עושים אותי דיכאונית ולא עצבנית, אתמול יצאו ממני עצבים ברמה של זעם צרוף! שורה תחתונה- הוא ימצא את הזמן והדרך להגיע... שיהיה לכולנו שבוע טוב ומלא בחדשות טובות. דורה.

דורה יקרה, בוקר טוב! מאחלת לך שהפעם תהיה הצלחה גדולה ואת תהיי בהיריון בעה"ש. מחזיקה לך אצבעות מבוקר זה לאורך כל הדרך. שלך- לי

15/10/2006 | 07:36 | מאת: דניאל

מחזיקה לך אצבעות ושולחת לך אנרגיות חיוביות... את חייבת להיות בהריון, בפקודה (-: בהצלחה חמודה, תעדכני, דניאל. דרך אגב, מי הרופא שלך?

15/10/2006 | 08:27 | מאת: ריקי

נשיקות ריקי

15/10/2006 | 09:29 | מאת: נועה מ.

ENOUGH IS ENOUGH, ואכן הגיע הזמן כבר שיבינו את העסק הגוזלים שלך! והאבא שלהם - שיזיז ת'תחת שלו לפחות לכיוון הפלסטיק אם לא לשולחן הניתוחים! דורינקה, מאחלת לך שאכן זהו זה, ומיום שני את יוצאת לדרך של 8.5 חדשים שלמים ארוכים, משעממים, ושהשגרה תשדד ממך בסופם ע"י צרחות קטנות בכל שעות היממה! יאללה שברי רגל כבר! נשיקות, נועה.

15/10/2006 | 11:36 | מאת: ניני

קודם כל- בהצלחה גדולה ממוש((((())))) באמת נמאס, מספיק לך. הריון ודי!! לגבי ההתפרצות על הבעל, וואט קן איי סיי... גם בעלי לפעמים לא מבין מה כל כך מסובך כל כך לקנות תרופות, לרוץ לבדיקות דם ומעקבי זקיקים, לזכור לקחת מחטים ומזרקים מהאחות לאמפולות שבאות בלי זה, לעדכן את הרופא, לרוץ לקחת מרשם נוסף שלא היה קודם, לרוץ לבית מרקחת להזמין משהו למחרתיים כי אין מספיק, לחזור לקחת, לזכור להזריק, להסניף לבלוע ולדחוף (סורי....) כל הורמון אפשרי בכל דרך אפשרית, לרוץ לקחת טופס התחייבות לשאיבה, אז אם כבר גם להשבחת זרע, אז מה הבעיה על הדרך להביא לו כוסית???? אגב, שנה ומשהו בטיפולים, ורק בחודש שעבר שאלתי אותו, אם יש חוק או משהו שאוסר להביא כמה כוסיות בפעם אחת, או שזה חלק מהטיפול להיות במתח כל פעם בגלל הכוסית;) אני רואה שגם עלי ההורמונים משפיעים, ואני בכלל בלי הורמונים כבר חודשיים;) חיבוקים(((((((())))))))

15/10/2006 | 14:12 | מאת: דורה

תודה מקרב לב. כל כך מעודד לדעת שעומדים מאחוריי עם הפונפונים! לילוש- כתבתי לך אי שם למטה בשירשור על חדר הכושר, מקווה שקראת. דניאלק'ה- כן המפקדת!!!!! ריקי יקירתי- איך את מרגישה? מקווה שהכל ממשיך להיות מצויין! נועהתי- בעברית אומרים- אין דבר העומד בפני הרצון, באנגלית, ואת בטוח יודעת טוב ממני, אומרים- where there's a will there's a way. אז עזרתי לו למצוא את הרצון ואכן, הכוסית כבר שוכנת אחר כבוד במקרר. ניני אהובה- בהזרעות הייתי מביאה לו גם את הכוסית ובאמת הבאתי סטוק וחסכתי את הטירחה (עלק). אבל בהפריות הכוסית יוצאת מהמעבדה עם נוזל כל שהוא בצבע של מיץ פטל. אז מיץ פטל דווקא יש לי אבל זה לא זה... כמובן שהיו עוד פתרונות. הוא יכול היה לבוא ביום שני בבוקר ולתרום בבית החולים (-: אבל אני הייתי כל כך מרוגזת שלא רציתי לחשוב במקומו. וכמו שכבר סיפרתי לנועה- הוא מצא את הדרך שלו והצליח במשימה! כפיים בבקשה! אוהבת את כולכן ושוב מודה על תשומת הלב. זה מאד מאד נעים. דורה.

15/10/2006 | 14:33 | מאת: ריקי

האמת שכל השבוע הרגשתי בסדר והדימומים הפסיקו, הייתי בסוף שבוע וחזרתי אתמול, היום לצערי שוב התחילו הדימומים אני לא יודעת אם כבר אמרתי לך, אבל ההריון שלי בספק לגבי תקינותו מחר אני עושה אלטרסאונד נוסף ואז נראה מה יהיה מקווה שיהיה בסדר, בכל מקרה אני לא מתכוונת להיתייאש שלך ריקי

15/10/2006 | 17:07 | מאת: לנה

היי יקירתי! "תהני " מי אוביטרל הערב הרומנתי הזה ו מחר ב שאיבה תחלמי על 10000000 $ ב החזרה כידיי לך לדבר יפה עם עוברים כחה אוליי יחשבו להשאר שם ל9 חודשים . דורה אני מאחלת לך טיפול מנצח ו אחרון כמו ש את רואה אותי אני עדיין בפורום קשה לי להיפרד ו אני דואגת ו רוצה שתצליחו כולכן. הרבה נשיקות לנה

16/10/2006 | 12:46 | מאת: ל

נירית

14/10/2006 | 23:10 | מאת: aniika

שלום וליילה טוב לכולם! אני לא מצליחה להיכנס להריון שנתיים וחודשיים. בשנה ראשונה מאוד רציתי תינוק אבל לא חשבתי יותר מדי על כך ועכשיו אני מרגישה שמתחילה לאט לאט להשתגע. בעלי מתחיל לדבר על שמות לילד שלנו ואני צועקת עליו שיפסיק לדבר על זה. אני רואה מסביבי נשים בהריון זה מעציב אותי. יש עוד הרבה דברים, אבל כנראה לא רק אני חשה כך... עכשיו בעלי ישן ואני כאן כותבת את זה...

15/10/2006 | 01:59 | מאת: דורה

בהחלט לא רק את חשה כך! הנה מצאת אותנו, קבוצה שלימה של נשים שרוצות, כל כך רוצות להרות! אנחנו מכירות את הכאבים ואת התיסכולים. תמצאי כאן המון אחווה. אותי היכולת לשתף מאוד מנחמת ומעודדת. האם את רוצה לספר יותר עליכם? (האם אתם עוברים טיפולי פוריות כל שהם? האם עברתם בדיקות?) דורה.

15/10/2006 | 08:49 | מאת: דניאל

היי, את לא לבד קודם כל. איפה את מטופלת? באיזה טיפול? רוצה לשתף? את מוזמנת לכתוב כל רגש ומחשבה שעולה בך, דעי שאני מבינה בדיוק על מה את מדברת, גם את המילים שלא כתבת.... אנחנו פה אחת בשביל השנייה באותה קלחת, אני אחרי 8 טיפולים (שנתיים וחצי), מחכה לטיפול תשיעי, בינתיים סביב ריצות בין בדיקה לבדיקה ועם תהליכים בירוקרטיים מתישים עם מצבי רוח משתנים... אבל הפורום הזה נותן כח. מחכה לשמוע ממך עוד דניאל.

15/10/2006 | 11:24 | מאת: aniika

שלום ותודה שעניתם לי. אספר קצת על עצמי... אני עוד מעט בת 29. אף פעם לא חשבתי שיהיו לי בעיות כשארצה ללדת. אנחנו מטופלים במרפאת פוריות ורופא איבחן אצלינו אי פוריון בסיבה לא ידועה...כלומר אצל שנינו הכל בסדר, אבל שנתיים עברו וכלום לא קרה. אני אחרי שלושה טיפולי איקקלומין וזריקות וזרעה ראשונה. מחכה שבוע לעשות טסט להריון... ותמיד אני מחכה לנס, שהוא די פשוט: שני פסים : ) וכל פעם הנס לא קורה. וכל פעם אחרי שאני מקבלת מחזור אני נכנסת למשברון קטן ואני יודעת שזה לא יעלה לי מוטיבציה , אבל כל חודש זה אותו דבר. בעלי מאוד תומך, אבל נראה לי שקשה לו להבין אותי והוא לא מתוסקל כמוני... אני גם רוצה לאחל לכולן בפורום זה ללדת וללדת ועוד פעם ללדת ושלכולן יהיה בהצלחה!

15/10/2006 | 18:23 | מאת: לנה

שלום לך ! הרגשות האלו מאוד מוקרות לי אנחנו כולנו עברנו את זה . חמודה זה טבעי כודם כול ל בעלך לפעמים גברים לא יכולים להסתיר מה שהם מרגישים בלב הם יותר חלשים מי איתנו. אבל כודם כול התרופה הכי טובה זה יותר ליהיות רגועה ליהיות בזוגיות ביחד ללכת לבדיקות ביחד בעלך צריך לעדת מה את עוברת זה נורא עוזר. לגביי סביבה זה נכון קשה גם אצלי קרה ש כול החברות שלי פיתום ב היריון ו אני הרגשתי הכי מסכנה בעולם . אבל הכול עובר ו מגיעה רגע היקר בחיים ו את תיראי ש לא תאמיני ש זה יבאו לך בגדול תאמיני ב עצמך אוליי בגד או דבר יפה ש תיקני יעשה לך מצב רוח טוב (זה מש אני הייתי עושה ) בהצלחה חמודה

15/10/2006 | 23:43 | מאת: aniika

ערב טוב לכולן! בנות יקרות: דורה, דניאל ולנה ! תודה רבה שכתבתים לי מילים כל כך חמות. רציתי רק להגיד שבעלי מאוד תומך, הוא הולך איתי לכל הבדיקות ונמצא לידי כל הזמן. רק כנראה שהמוח של אשה וגבר בנויים אחרת. לפחות אצל בעלי שהוא כל הזמן אופטימי, שלא כמוני : ) לילה טוב לכולן!

מה אתן אומרות? אני רוצה עוד. עד עתה ניסינו טבעי. הילד בן 2.8 אני מאוד רוצה לעשות שוב ivf בעלי מעדיף לעשות תחילה הזרעות. מבחינה בריאותית היתי רוצה לקצר את הדרך להריון למרות שהפרייה לא מבטיחה את זה. מתלבטת...

15/10/2006 | 01:53 | מאת: דורה

ברוכה הבאה, מקווה שזמנך פה בפורום יהיה קצר! ולשאלתך- אינני יודעת מה הסיבה לכך שהגעתם להפריות בהריון הראשון ולכן קשה לי להביע דעה. ובכל זאת, גם אם היית מפרטת- אני סבורה שרצוי להתייעץ עם רופא מומחה לפוריות. ובכל מקרה- מאחלת לכם להצליח במהרה! דורה.

ביום ג' בעלי לא יכול בשום אופן להתפנות! הבנתי שהוא צריך לחתום שם על הסכמה או משהו כזה..?

14/10/2006 | 09:58 | מאת: דניאל

היי מיכל הבעל לא מוכרח להיות בהחזרה למיטב הבנתי ונסיוני. בעלי מעולם לא חתם על אף מסמך בהחזרות (היו לנו 8 החזרות כבר). איפה את מטופלת? ומה המדיניות של ביה"ח שלך לאחר ההחזרה? האם את צריכה לשכב? או שמייד משחררים אותך?. רצוי שיהיה איתך מישהו, שיעזור לך אחרי ההחזרה שלא תתאמצי.. בהצלחה ענקית תעדכני.. דניאל.

14/10/2006 | 13:46 | מאת: מיכל

אני מטופלת באסותא. זה החזרת מוקפאים.. זה לוקח איזה 2 דקות.. מבחינה זו אני לא דואגת, אני חוזרת מיד לשיגרה. אולי אני אתקשר לשאול כי לדעתי בפעם הקודמת הוא היה צריך לחתום על הסכמה - אם את זוכרת את הביציות של הזוג נחמני וכו' - איך הם יודעים שהבעל מסכים להחזרה.. ואם זה כך אז יש לנו בעיה כי הוא לא יכול ממש ביום ג'. נ.ב. קראתי מה שכתבת, בבוקר אני יכולה להתייחס לזה אבל האמת ורק האמת זה מאוד קשה לי לקרוא וצריך התעמקות מיוחדת מבחינתי ונורא קשה לי להגיב. מקווה שאת מבינה אפילו שאני מרגישה שלא ממש הסברתי את עצמי. נורא כבד לי הכל ואני מתקשה מאוד לתפקד באופן כללי ועושה רק מה שאני חייבת. תודה על ההבנה..

14/10/2006 | 18:27 | מאת: ילדת האוקיינוס

ערב טוב מיכל, לא זכור לי שבעלי היה צריך לחתום על משהו. זה גם לא נשמע הגיוני - א. אם הבעל כבר צריך לחתום על משהו הגיוני שהוא יחתום בשאיבה ולא בהחזרה (כי בשביל מה הוא השתתף ב"יצירת" העוברים?), ו-ב. ראיתי לא מעט בנות במהלך הטיפולים שבאו להחזרות לבד. אך מכיוון שכאמור, אני לא ממש זוכרת - הכי טוב זה להרים אליהם טלפון מחר ולשאול. בכל מקרה בטוח יש פתרון - הרבה פעמים הבעל לא מצטרף לאשה בטיפולים מסיבות שונות. בהצלחה!

14/10/2006 | 19:32 | מאת: ניני

היי מיכל, באסותא באופן שגרתי מחתימים את הבעל ביום השאיבה על הסכמה להחזרה ללא נוכחותו. בכל מקרה ביום ההחזרה לא מחפשים אפילו את הבעל;) בהצלחה ממוש!

14/10/2006 | 19:34 | מאת: נועה מ.

בן זוגי חייב היה להיות בהחזרות גם של מוקפאים וגם טריים על מנת לחתום. כדאי שתבררי איתם. אגב החתימה התבצעה לפני ההפשרה. בהצלחה! נועה.

14/10/2006 | 20:20 | מאת: דורה

אז גם בשערי צדק הבעל חייב לחתום על אישור להחזרת מוקפאים. אפילו לא מסכימים שאקח בשבילו את הטופס הביתה, מחייבים אותו להגיע. מצד שני- הוא יכול לעשות את זה כמה ימים לפניי ההחזרה. גם ביום ההחזרה הוא אמור לחתום על משהו, אבל בעלי לא הגיע לאף החזרת מוקפאים ואף אחד לא התרגש שם מזה. לכן אני מציעה לכם שיקפוץ לחתום לפניי ההחזרה. כמו שאנחנו עשינו. ובקשר למה ששאלת מקודם על הגסטון- כן, כן. לבד. למרות שבעלי דווקא מאד רצה להזריק לי. אני מעדיפה לעשות את הדברים האלה בעצמי. בפעם הראשונה הלב נפל לי לתחתונים מפחד, ודווקא זו היתה הזריקה הכי מוצלחת. לא הרגשתי כלום! שיהיה לכם שבוע ניפלא עם הפשרה מוצלחת, החזרה מוצלחת והריון תקין שיחזיק מעמד תשעה חודשים, יקירתי. דורה.

14/10/2006 | 09:30 | מאת: דניאל

היי, אתמול הייתי בדיקור, כמנהגי מדי שבוע וכחלק מטיפולי פוריות, ומאז אני מרגישה שנפרץ אצלי סכר שאני לא מצליחה שלהשתלט עליו. באתי לשם יחסית בסדר, שורדת את תלאות היום אחרי שיכנועים עצמיים שאני "זורמת" עם מה שיש וזהו. ובטיפול התפרצו להן דמעות של ייסורים, מחשבות כואבות ללא סוף וחרדה מאד גדולה. אני מאד רגישה גם ככה אבל יש לי הרגשה שהרגישות הזו הולכת ומתגברת ומקשה עליי את ההתמודדות. זה כבר לא רק "באסה" או סתם מצב רוח ירוד..זה משהו הרבה יותר חזק ומפחיד שאינני יודעת איך לאכול אותו.הכל נצבע לי בצבעים קודרים ואפלוליים..אני מנסה מאד להכיר את כל הרגשות האלה, לכתוב, לחשוב, לא להתעלם...אני גם מעלה את הכל בטיפול פסיכולוגי שעוזר לי לפרוק.. אבל לפתע אני מוצאת את עצמי במבוי סתום. רציתי מאד לשתף אתכן, לחלוק עם מישהו את הכאב. דניאל.

14/10/2006 | 12:31 | מאת: נועה מ.

כל כך מבינה שכואב באופן תהומי לפעמים. חשוב וטוב שאת מטפלת ומחזירה לעצמך אנרגיות בכל טיפול שעושה לך טוב, דיקור, פסיכולוג, אחרי הכל, גם החזקה שבבנות מתקשה כשמגיעים להתמודדויות כמו שלנו. גם מכירה טוב טוב את הסכר שנפרץ לאחר דיקו או שיאצו או יוגה, כל החרא ששוקע עמוק פנימה עולה, מסתחרר ורוצה להשפך. אז תני לדמעות לשחרר את הכל. אז באסה ורע וכבד. אבל מחר או מחרתיים, או אולי חודש חודשיים, לא משנה כמה זמן, הכל יחזור להיות טוב יותר, ובהיר יותר. מאחלת לך שהאור יחזור ללב ולעינים, ((((((חיבוק גדול))))))) נועה.

14/10/2006 | 18:36 | מאת: ילדת האוקיינוס

מה שכתבת כל-כך נגע ללבי. זכורה לי פעם אחת במיוחד מתוך טיפולי הדיקור שלקחתי בתחילת הטיפולים. אחרי הטיפול הרגשתי צורך בלתי נשלט לישון 3 שעות רצוף (באמצע היום), ואח"כ המשכתי להרגיש שקצות עצבי חשופים ורגשותיי פגיעים מאוד. ניסיתי לראות את זה כסימן טוב לבאות - האמנתי שנפרצה בי איזושהי חסימה שאולי תפתח סופסוף גם את רחמי... לצערי זה לא קרה. המשכתי עם הדיקור עוד מספר שבועות, ולבסוף הפסקתי. אין לי מושג אם זה אומר משהו לגבי תחושתך. לפעמים באמת עוברת עלינו תקופה של פריצת דרך בחיים שמתאפיינת גם בטלטלה רגשית ותחושה של חולשה ואי-יציבות, כאילו הקרקע נשמטת מתחת לרגליים... ולפעמים גם אפשר להרגיש נאחס בלי שהגשם יביא בהכרח מיד אחריו לקשת ולפריחה... סתם נאחס שבטווח קצר לפחות לא רואים שום חיוב שייצא ממנו. בכל מקרה, אני חושבת שטוב את עושה בכל החזיתות - טיפול פסיכולוגי, כתיבה, חשיבה, השתתפות כאן בפורום - כל מה שמשאיר ערוץ פתוח של תקשורת בינך לבינך, ויאפשר גם לתובנות ולתמיכה רגשית להגיע אליך. שולחת לך (((חיבוק))) ענקי.

14/10/2006 | 19:01 | מאת: דניאל

היי... תודה על החיבוק.....מרגישה אותו מאד..באמת....... חשוב לי מאד להביט על עצמי גם דרך תגובות של אנשים, כחלק מן ההתמודדות שלי בכל ערוצי התקשורת שלי עם עצמי ועם נשים אחרות שנמצאות בטיפולי פוריות. כאן בפורום באמת מתאפשר לי להבין אפילו במילימטרים ספורים, היכן ניתן לעשות עוד ועוד משהו, זה לפעמים משתקף לי מבעד למילה קטנה, או דרך מחשבה אחרת משלי וזה מה שעוזר לי. אני מאד שמחה שמצאתי אתכן. ממשיכה לחפש לי את הדרך.. דניאל.

14/10/2006 | 20:31 | מאת: דורה

משהו בטיפולים האלה, (אני עשיתי רפלוקסולוגיה ולא דיקור) גורם לשחרור רגשות. מצד אחד- זה מצויין, לתת לזוהמה הזו להשטף החוצה. מצד שני, לפעמים היא לא ממש נשטפת אלא מציפה. אני חושבת שאת עושה כל מה שאת יכולה כדי לשמור על נפש בריאה בתקופה הקשה הזו בחיים ומאד מעריכה אותך על כך. השקיעה הזו למקומות לא בריאים, לא מוארים, מאד מוכרת לי. אם לא תחושי בהקלה בעוד כמה ימים כדאי לשוב לפסיכולוג ולעזוב את הדיקור לעת עתה. או לפחות לספר למדקר על ההשפעה של הטיפול ולבקש שידקור אותך במקומות שיעזרו למצב הרוח שלך. בהחלט ניתן לעשות זאת. ובינתיים שולחת לך יד ומבקשת שתאחזי בכל הכוח!!!!!!!!!!!! באמת!!!!!!!!!!!!!! ותרגישי הכי בנוח בעולם להביא לפה את כל השדים להיכרות ולגירוש! את לא לבד, יקירתי! שלך, דורה.

14/10/2006 | 20:47 | מאת: דניאל

היי דורוש תודה על הידיעה שיש עוד אנשים שיכולים לשמוע את השדים שלי..וברצוני להגיד שגם אני מזמינה אותך להציג את השדים שלך, גדולים ומפחידים ככל שיהיו.. מעניין מה קורה כאשר שני שדים (או יותר) נפגשים... אני אמנם לא נמצאת בתקופה היציבה ביותר בחיי, אך בהחלט יש לי בלב מקום חם לתמוך ולא רק להיתמך.. שיהיה לך שבוע טוב ורגוע. באהבה דניאל.

14/10/2006 | 20:40 | מאת: ניני

מחבקת אותך יקירתי, את כותבת בצורה כל כך נקייה שאני ממש מרגישה אותך. אני מכירה את הרגעים של העצבים החשופים, ואת הזמן שהכל נצבע בגוונים של שחור אפור. לאו דוקא בהקשר של הטיפולים אגב. בדרך כלל זה חולף מעצמו, בלי שאני מספיקה לזהות מאיפה זה בא, אבל כנראה שזה יושב שם בבסיס של כולנו. כל מה שאת עוברת, בטיפולי הפוריות, במה שמסביב, בנסיונות להמשיך ולזרום, להמשיך את היומיום, מגיע לפעמים לגבול, ואז זה מציף. אני חושבת שאת עושה כל מה שאפשר, פיזית ורגשית, כדי לעבד ולחיות עם התחושות האלה. לא בורחת מזה ולא מטשטשת וזה תמיד נחווה חזק מאד מאד. עדכני את המדקר שלך יקירתי, ושימי לב. אם אלו עננים חולפים, השמש תכף תבצבץ. אם היא קצת מתעכבת, אולי צריך לשנות מעט את תכנית הדיקור כדי לעזור לה לבצבץ. אנחנו בכל מקרה פה איתך(((()))) נשיקות}{}{}{ ניני

14/10/2006 | 20:55 | מאת: דניאל

היייי.... שמחה תמיד להקשיב לעצותייך, באמת. את צודקת בקשר למצב הרוח בעקבות הדיקור, שאולי יהיה אפשר לשנות משהו, אם כי אני מכירה את עצמי ויודעת שהרגישות הגבוהה של התקופה האחרונה היא סימפטום של הרבה תרחישים, בדיקות והתמודדויות חברתיות שונות.. פשוט היגעתי להצפה כי כמה אפשר להכיל?! בינתיים, רוצה לספר שאני מרגישה הרבה יותר טוב ולכן יש חלק מאד מאד גדול בזה. תודה, באהבה דניאל.

15/10/2006 | 07:08 | מאת: לי

דניאלי מתוקה, בוקר טוב מזדהה איתך עם ההרגשה שהדמעות מקבלות דרור ופורצות החוצה. ראי זאת כתקופת שחרור לנפש. באמת עברת כל-כך הרבה דברים לא פשוטים והנה הגיע הזמן לנוח קצת ולהרגע. בעיני את בחורה מדהימה, עם הרבה כוחות נפשיים. אבל בינינו בשביל לעבור טיפולי פוריות, להצליח בלימודים, לעבוד ולחשוב עוד ועוד צריך כוחות על נפשיים. מחבקת אותך ושולחת לך צרור עידודים לימים מופלאים שעוד יבואו ויהיו מנת חלקך. שיהיה לך יום קסום ושבוע טוב. אוהבת- לי

15/10/2006 | 08:44 | מאת: דניאל

היי חמודה, מה שלומך? אני מרגישה קצת יותר טוב, עובדת על עצמי חזק ונתמכת בפורום המדהים הזה שנותן הרבה כח להמשיך. תודה.... מקווה שגם את מרגישה יותר טוב, דניאל.

15/10/2006 | 09:14 | מאת: אני29

דניאל תצאי מזה, תתרחקי מכל הדיקורים והשטויות האלו, אני אישית לא מאמינה שזה עובד זה הכל פסיכולוגי, נכון שזה מייאש ומאכזב אבל בסוף כולן נקלטות, זמן ממוצע שנתיים. תהיה בחשיבה -חיובית- יקרו דברים חיוביים. תלכי יותר לטיולים בארץ או בחו"ל , תפנקי את עצמך בדברים שאת אוהבת ושעושים לך טוב תאכלי טוב ותנוחי ובמקביל תלכי לטיפולים , תהיי רגועה קודם כל - זה חשוב! מדי פעם יש ירידות אבל מהר מאוד תשתדלי לעלות , אל תשקעי יותר מדיי - תזכרי שזה גורם מכשיל תהיי אופטימית תזכרי שאופטימיות תביא להצלחה. בהצלחה מתוקה שלי. יהיה בסדר אני29

15/10/2006 | 09:32 | מאת: דניאל

(-: היי אני 29... אני שומעת את הנחרצות שלך! וזה מקסים בעיני שטיולים בארץ עוזרים לך להתמודד. יש לי נחרצות משלי ... בהצלחה גם לך..... דניאל.

13/10/2006 | 13:19 | מאת: עפרה

שבת שלום עפרה

15/10/2006 | 07:25 | מאת: ריקי

שלומי מצויין, קצת עייפה הייתי בסוף שבוע בצפון וחזרנו אתמול בלילה מחר יש לי אולטראסאונד נוסף וכולי תקוה שהכל יהיה בסדר מה שלומך את? שיהיה לנו שבוע טוב נשיקות ריקי

13/10/2006 | 12:18 | מאת: תותית

היי בנות ותודה לנועה מ. , אז נועה לשאלתך נותרו לי עוד 6 עוברים קפואים אבל אני מחכה לקבל מחזור ואו לחכות עד שפרופ' שולמן יגיע מפגרה ואני יצטרך לשתות כדורים לקבל מחזור.

13/10/2006 | 13:25 | מאת: נועה מ.

ובכן, אם יש קפואים, אין טעם לחכות למחזור, אפשר להכין אותך עם פרוגינובה (כדורי אסטרוגן לעיבוי הרירית) ולהחזיר את המוקפאים לפני שהגוף יתחיל לבייץ שוב. למה עדיף עכשיו? מאחר ואת תחת דיכוי ארוך (דקאפפטיל), לא תקבלי את המחזור בזמן הקרוב, והגוף עלול להכנס למצב דמוי "גיל מעבר".... שזה אומר גלי חום, יובש בנרתיק, כאבי ראש ועוד טינופות למיניהן. (דברים שהרופאים הנחמדים לא תמיד טורחים ליידע את מטופלותיהם) בהחזרת מוקפאים, לא מעניין את אף אחד שאת לא מבייצת, ולכן אפשר לעבות רירית באופן מלאכותי, ולמנוע את כל תופעות הלוואי הנחמדות שהזכרתי... נסי לדבר עם רופאך בהקדם, חבל לא לנצל את הזמן ולמנוע תופעות. בהצלחה וחג שמייח, נועה.

13/10/2006 | 06:12 | מאת: ליאת

שלום בנות רציתי לברר, אני מתחילה ביום ב' להסניף סופארפאקט (דיכוי) וכמה ימים אח"כ גונל F ומנגון. מה קורה אם לפתע יקרה נס ואכנס להיריון בימים אלו בצורה טבעית? האם הטיפול לא יפגע בזה? נורא מפחיד אותי

13/10/2006 | 09:09 | מאת: נועה מ.

הסופרפאקט אמור לדכא את הביוץ הטבעי שלך, ולכן לא יכול לקרות הריון טבעי עד כמה שידוע לי.... בכל סיפור ה IVF, את מעבירה את השליטה במחזור הביוץ לידי הרופאים ששולטים בו באופן מלאכותי ע"י המדכאים למיניהם, וגירוי השחלות עם גונל וחבריו. בהצלחה גדולה! נועה.

אם את בהריון אין משמעות לדיכוי כי ממילה ההריון מדכה את הביוץ שארי אין צורך בביציות ליצור עוברים כי הגוף יודע שיש כבר עובר/ים. ועכשיו לידע כללי הדיכוי בשלב הראשון שלו הוא יותר גירוי מאשר דיכוי כלומר: הדיכוי גורם לגוף לשחרר את ההורמון FSH {הורמון מעורר זקיקים בשחלות} התהליך נמשך עד שבועים מיום התחלת הדיכוי ואז בדרך כלל מתחילים לקבל אותו בזריקות {מונוגון/גונל F וכו'...}. מתוך ניסיון יש הרבה בנות שנקלטות להריון בין הטיפולים ולכן ברוב המרכזים הארץ נוהגים לעבור בדיקות דם ו- US לפני התחלת הטיפול. באמת אין לך מה לדאוג>>> אני יספר לך מקרה יותר מסובך עם דיכוי שרוב הבנות מכירות כאן. לידע כללי בנות שוברות הפריה חוץ גופית צריכות לקבל תמיכה אחרי החזרת עוברים ועד שהשיליה חזקה דיה {לפחות עד השבוע ה- 8 להריון} כדי שתיצר בעצמה את ההורמונים הנדרשים להריון תקין>>> כך שיתכן מאוד שאם מפסיקים את התמיכה מסיבה כל שהיא לפני כן ההריון יכול להפסק. אחת הבנות שהתחילו לה דימומים ביום המחזור המשוער אחרי טיפול, היא הפסיקה את התמיכה והרופא שלה בדק US ואישר לה שהיה לה ביוץ ושהיא יכולה להתחיל דיכוי והיא אכן התחילה דיכוי ובמשך שבועים היא כל הזמן שאלה מה הדיכוי עוצר דימומי מחזור ואחרי שבועים של דיכוי ללא מחזור באלוטרסאונד {US} נצפה שק הריוני עם עובר ואפילו עם דופק.>>> ועכשיו היא עם הריון תקין. אז לצומת ליבך אם את בהריון הדיכוי לא ישפיע עליו ואם לא אז בע"ה הטיפול הקרוב תהיה בהריון. סוף שבוע נעים ושקט. נורית.

13/10/2006 | 11:43 | מאת: ניני

היי ליאת, התחלת נטילת הדיכוי אינה מקבילה לביוץ הטבעי שלך ולכן הסיכויים שתכנסי להריון בימים אלה אפסי. גם בפרוטוקולים ארוכים של IVF , שבהם מתחילים דיכוי לקראת סוף המחזור הקודם, כשעדיין לא ניתן לדעת אם קיים הריון או לא, הטענה היא שאין סכנה לעובר במקרה ואכן קיים הריון. בכל מקרה, זו הסיבה שעורכים בדיקות דם ואולטרסאונד לפני תחילת מחזור טיפולים. שיהיה לך בהצלחה!!

12/10/2006 | 20:51 | מאת: עדי

שלום לכן התחלתי פעם ראשונה עם הזריקות וכבר יומיים אני מקבלת 250 גונאל אף ואמפולה אחת של מנוגון. היום בערב היו לי התכווצויות חזקות מאד בבטן יחד עם שלשול חריף וכאבי רגליים. מוכר לכן? שאתקשר לרופא? כרגע פחות או יותר רגוע... אשמח מאד לתשובה והמון תודה

12/10/2006 | 21:28 | מאת: ילדת האוקיינוס

שלום עדי, תופעות לוואי הן בהחלט מוכרות (ולא חביבות) כשלוקחים את התרופות שציינת. לי אישית היו תופעות קצת שונות (בעיקר כאבים באיזור השחלות לקראת הביוץ), אבל אצל כל אחת זה אחרת, וקיימות תופעות רבות מסוגים שונים. קשה לייעץ לך מתי לפנות לרופא - אני חושבת שהגוף שלך ינחה אותך הכי טוב - אם הכאבים הופכים להיות חדים וחריפים, אם את מרגישה שאת צוברת נוזלים בכמויות לא סבירות (למשל התנפחות מוגזמת בבטן ועלייה במשקל של קילו או שניים ביום אחד) - כדאי לפנות לרופא. בכל מקרה מומלץ שתשתי הרבה מים. בהצלחה!

12/10/2006 | 20:41 | מאת: עפרה

לא הבנתי איך סופי מחשבים, וסת 4-9 אבל שבועיים לאחר מכן זריקות הבנתן, יום 18.9 שאיבה21-9 ההחזרה. באיזה שבוע אני היום תודה

12/10/2006 | 21:19 | מאת: ילדת האוקיינוס

שלום עפרה, במחזור של IVF סופרים שבועיים אחורה מהשאיבה (יש מחלוקת בין הרופאים - יש כאלה שטוענים שצריך לספור שבועיים אחורה מההחזרה ולא מהשאיבה), והמועד שהתקבל הוא המועד המקביל ליום הראשון של הוסת האחרונה, כלומר לתחילת השבוע הראשון להריון. אבל למה להתאמץ בחישובים? יש לי צ'ופר מיוחד בשבילך: ביה"ח לניאדו מפרסמים באתר שלהם לוח מעקב הריון אינטרקטיבי. תכניסי אליו את היום הראשון של הווסת האחרונה (ובמקרה שלך: שבועיים לפני השאיבה - 4.9), ותקבלי טבלה מלאה שתראה לך לא רק באיזה שבוע ויום את בדיוק בכל יום עד סוף ההריון, אלא גם באיזה שליש, ומהן הבדיקות שאת צריכה לעשות ומתי. הנה הקישור: http://www.laniado.org.il/obgyn/exel.html בהצלחה!

13/10/2006 | 21:19 | מאת: רומי

היי עופרל'ה, כפי שילדת אמרה, תספרי מהיום הראשון של הווסת האחרונה דהיינו 4.9 כי לאורך כל ההריון ישאלו אותך רק את השאלה הזאת, good luck dear רומי

12/10/2006 | 19:43 | מאת: מיכל

מסתבר שאסותא עושים החזרות עד ה-19/10. אמורה להתחיל עם תמיכה של אנדומטרין וג'סטון איך מזריקים ג'סטון? אפשר לבד?

היי מיכלוש, לא הזרקתי גסטון אבל אני יודעת שמזריקים בטוסיק אז אולי כדאי אחות? בהצלחה ממוש((()))

קודם כל בהצלחה. גסטון מזריקים בישבן במקום מסוים בצד, ולפי דעתי זה רק האחות צריכה לעשות זאת , מנסיון. בהצלחה ולא להפסיק עם התמיכות.

12/10/2006 | 21:35 | מאת: ילדת האוקיינוס

שלום מיכל, גסטון מוזרק לישבן על בסיס יומי, וכאשר תהרי (אינשאללה) תצטרכי להמשיך להזריקו מדי יום עד סביבות שבוע 10 להריון, כך שאני בהחלט ממליצה שהבעל ילמד להזריק לך - זה מה שאנחנו עשינו. ותאמיני לי שבהתחלה בעלי החוויר מעצם הרעיון, אבל אחרי פעמיים-שלוש הוא כבר הזריק ביד אחת ושתה נס קפה ביד השניה. כמובן שצריך לקבל קודם הדרכה אצל האחות, אבל זה באמת לא מסובך ומקל מאוד על החיים כשלומדים לעשות בבית, מה גם שהגסטון הוא חומר המומס בשמן - ובעל פוטנציאל גדול להחתמת המכנסיים. בהצלחה!

13/10/2006 | 09:04 | מאת: נועה מ.

&&&&&&&&&&&&& מוחזקות חזק להפשרות טובות והשרשות עמוקות! נועה.

אין סיכוי שבעולם...ז"א שאני משועבדת לקופ"ח..? באמת אי אפשר לבד?

13/10/2006 | 17:04 | מאת: דורה

איזה יופי! אינשאללא המוקפאים שלך יגדלו להיות ילדים חמימים ומתוקים! ובקשר לגסטון- לא נעים. בהחלט לא נעים הגסטון הזה. הפעם האחרונה שהזרקתי את התועבה הזו הייתה בתחילת אוגוסט ועד עכשיו (בחיי!!!) כואב לי התחת! ובקשר להזרקה עצמית של הגסטון- אפשר לבד. רק חשוב שקודם תלכי לאחות כדי שתראה לך איך מוצאים את המיקום המדוייק להזרקה. (מחלקים את הישבן לרבעים ויש להזריק ברבע העליון החיצוני). יש בנות שמזריקות לבד ונעזרות במראה. אני הזרקתי לבד וניצלתי גמישות מסויימת שעוד נותרה בי מהימים שהייתי צעירה ויפה... ועוד הערה אחרונה בקשר לגסטון- האמפולות שלו הן מזכוכית, כולל החלק העליון. כלומר- צריך לשבור אותן. דיר בלאק- אני חתכתי אצבעות בכל הזרקה שנייה... ובכל מקרה, יקירתי, אם תזריקי לבד או תעזרי באחות (ודרך אגב- יש כאלה שעושות ביקורי בית כמצווה. שווה לברר באזור מגורייך)- בהצלחה!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!! דורה.

ניר מקופל. וכדי שפחות יכאב לך בטוסיק תחממי את ההמפולה שהחומר יהיה בחום הגוף{אני מחזיקה ביד ... בנות סיפרו לי שהן שמות את האמפולה בחזיה כרבע שעה לפני לחימום, אני אישית לא ניסיתי}. אז ספרי לי מה קורה איתך? שבת שלום וחג שמח. נורית.

נמאס לי שכל פלוצית ברחוב עם בטן ורק אני לא !!!!!!!!!!!!!!!!! מי יעזור לי????????????????????????????????

12/10/2006 | 17:07 | מאת: נועה מ.

את בטח יודעת שכולנו פה רוצות אותו דבר, אה? רוצה לספר לנו למה כמה? אולי האוזן-הקשבת תעזור קצת...? אם רוצים ועושים, בסוף זה יבוא, כך אני מאמינה. ערב נעים, נועה.

12/10/2006 | 17:55 | מאת: ניני

ברוכה הבאה, אני מבינה מתוך הדברים שאת לא מצליחה בינתיים להכנס להריון, אם כך את מצטרפת לקבוצת נשים במצב דומה.. כמו נועה גם אני חושבת שאם רוצים ועושים זה מגיע, ובינתיים אנחנו פה כדי לתמוך זו בזו. רציתי רק לומר לגבי "כל פלוצית ברחוב בהריון", אנחנו אף פעם לא באמת יודעים מה עבר על מישהי עד שהיא נכנסה להריון, גם אם זה נראה מאד פשוט מהצד, וזה עם כל תחושות הקנאה והכאב. שיהיה לך בהצלחה ובקלות ואת מוזמנת לשתף ביותר פרטים:)

גם אני מרגישה ככככככככככככככהההההההההההההההההההההההההההההההה!!!!!!!!!!

12/10/2006 | 21:39 | מאת: ילדת האוקיינוס

שלום וברוכה הבאה, מצטרפת לקודמותיי - לתמיכה במשוואת הרוצים+עושים = משיגים. לפעמים זה פשוט לוקח קצת יותר מדי זמן... ובשביל זה אנחנו כאן - כדי לתמוך, לפרוק, להתפרק ולחבק. את מוזמנת להשאר עמנו.

אני במעקב אחר ביוץ ורירית.. להחזרת מוקפאים - לוקחת פריגונובה * 3 ביום ביום ג= E2=550 ופרוג'=2.60. רירית 7 היום = E2=515 ופרוג'=1.20 = רירית 8.8 חוץ מהרירית כל הערכים האחרים ירדו..... למה? מה זה אומר.... הערכים לקראת ביוץ צריכים לעלות

12/10/2006 | 14:36 | מאת: נועה מ.

אני עשיתי שני סיבובי מוקפאים, וממש לא עניין את הרופא הערכים בדם, כל עוד הרירית עולה יפה, הם רק צריכים לתזמן שהביוץ מאחוריך ולהחזיר אותם בהתאם. SO, לא לדאוג, העיקר זה הרירית, והיא נשמעת מצויין, בהצלחה! נועה.

12/10/2006 | 14:55 | מאת: מיכל

בכל מקרה דיברתי עם הרופא. תמיד לא נעים לי להפריע לו בשאלות מטומטמות אבל התקשרתי פעמיים. אמרתי לו מה ואיך זה יכול להיות ושאני לוקחת פריגנובה והאם להפסיק - ואז הוא אמר שבכלל לא מחכים לביוץ כי הפריגונבה משבשת את הכל. מחכים רק לרירית כמו אמרת.. ושבעצם אני מוכנה... האם כך? אוף אני לא מבינה כלום. וזה מפחיד אותי. אז איך כן יודעים מתי להחזיר?

12/10/2006 | 10:10 | מאת: אור 34

שלום אני חדשה כאן בפורום. אשמח לקבל המלצות (או לחילופין אזהרות) על רופא העוסק בפריון מאזור המרכז תודה רבה

12/10/2006 | 11:05 | מאת: דניאל

היי את יכולה להכנס לאתר של תפוז ולבדוק מה הכי מתאים לך http://www.tapuz.co.il/tapuzforum/main/Viewmsg.asp?forum=180&msgid=42761881 בהצלחה

12/10/2006 | 11:37 | מאת: ניני

היי אור, ברוכה הבאה (מקווה שלזמן הקצר) יש המון רופאים העוסקים בפוריות באיזור המרכז, האם את מתכוונת לרופא של קופ"ח, או באופן פרטי? בהצלחה!

14/10/2006 | 13:02 | מאת: פרח

אני ממש ממש ממליצה על פרופ' דניאל זיידמן. נקלטתי אצלו אחרי ביקור אצל רופאים מאוד לא נחמדים.

12/10/2006 | 08:42 | מאת: בת אל

עכשיו רק ראיתי את השרשור שלך אליי מאתמול..... מה אני אגיד לך, אני די המומה מהסיפור שלך... זה בטח מאוד קשה להתמודד עם זה, את יודעת, אין בעיה ספציפית, אלא בעיה טכנית, בגלל אישה אחרת.... א--ב-ל------ אני מורידה בפנייך את הכובע על האומץ, אורך הרוח ובטוח תנצחי בקרוב מאוד!!! אני כבר יותר רגועה מאתמול, באו אליי אורחים, ושיניתי את האנרגיה מתסכול לשמחה... זה היה יעל... (-; אח"כ "שברתי קריז" בהליכה עם חברה... בקיצור, אני משתדלת לא לתת לזה לשלוט בי, וכשאני נשברת, המקום הראשון שאני פונה זה כאן, הבנות המדהימות האלה, שאני יודעת שמבינות מתוך החוויה האישית שלהן, והמילים לא סתם נזרקות באויר... בכל אופן, תודה רבבההההה על העידוד. אוהבת ומחבקת בת אל

12/10/2006 | 14:33 | מאת: נועה מ.

תודה חמודה על המילים החמות, אני פה בלי הרבה ברירות.... אז מנסה להסתכל על הכל בכמה שיותר קלילות, אחרת לא אוכל להאביס את עצמי עם כל החומרים האלה. שמחה לשמוע שרוחך התרוממה קמעה, ומאחלת לכולנו להגיע למטרה כמה שיותר מהר, כדי שנעוף מפה לפורום השכן ונתלונן על בחילות ועייפות וכבדות וכאבי צירים.... נשיקות, נועה.

12/10/2006 | 08:42 | מאת: לי

האם בטיפולי הפריה אפשר להמשיך ללכת לחדר כושר ושעורי עיצוב? לצערי, מאז הטיפולים (הזרעות) אני בכלל לא מתמידה ועכשיו הראש שלי די טרוד. הבעיה שנרשמתי לשנה, ועברה רק חצי שנה. האם אני יכולה להביא אישור מהרופא שאני עוברת טיפולים ובגין זה לבטל את המנוי שלי? אוף יש לי ייסורי מצפון שאני לא מתאמנת. בכלל נראה לי שאני די בדיכ בזמן האחרון. אני פשוט כבר לא כל-כך פעילה ופורחת כמו שהייתי. מרגישה תחושת בזבוז זמן ענקית וכאילו אני הבאתי על עצמי את עניין טיפול IVF. ובכלל עכשיו שאני צריכה להיות רגועה ושלווה אני לא! יש לי יותר מידי טרדות במוח. ובכלל שיגעתי אותכן על הבוקר. טוב אני פשוט לא במצב רוח אז תסלחו לי!!!

12/10/2006 | 09:39 | מאת: דניאל

מה קורה, חמודה? בעניין ההתעמלות...זה בסדר גמור ואף רצוי להמשיך להתעמל, וזה מה שאני עושה כשיש לי מצב רוח, וזה משפר את ההרגשה פלאים. (אני מקפידה ללכת 4 פעמים בשבוע וזה עוזר מאד). אולי פשוט תנסי להכריח את עצמך, בלי לחשוב על זה כל כך, הרימי את הראש, אל תתני למחשבות לטמטם אותך, ואחרי שתעשי את זה כבר תרגישי יותר חזקה...שלא נתת לעצמך לשקוע. אני כל כך מבינה שקשה לפעמים.....הייתי עכשיו בסרטים ושקעתי נורא עד שפשוט לא יכולתי לסבול כבר את עצמי. המחשבות האלה....המועקה הנוראית הזו בבטן, החרדות, של "יו אני בת 30, מה יהיה"???? אבל אין מטה קסם, יש לך את עצמך בשביל לעזור לעצמך. אף אחד לא יכול לקחת ממך את התחושות..עם כל ה"נאחס" הזה שנקלעת אליו, תגידי לעצמך שזה בסדר ושלצד הנאחס אפשר לקיים עוד כמה דברים בחיים למען ההנאה וההגשמה העצמית. זה נורא להיקלע אל תוך הפלונטר הזה של הטיפולים...תדמייני שיש לך שק ע-נ-ק-י שבו את שמה את כל הרגשות הרעים, (לא להעלים אותם) ואז תנסי לדמיין שנותר לך מקום נוסף ענקי לכל הרגשות החיוניים...... אם בא לך לפרוק עוד גועל נפש, כמו שיש לך עכשיו, אני תמיד מוכנה להקשיב ולענות מתוך הבנה מלאה עם מה שאת עוברת, נשיקות, דניאל.

12/10/2006 | 11:41 | מאת: ניני

לי יקירתי, מאד קשה להתאמן בתקופת הטיפולים בגלל העומס הכללי והחששות שמא יגרם נזק ובעיקר אולי התחושה הקשה עם הגוף. אני חושבת שאם תצליחי למצוא דרך לבצע כן חלק מהפעילות זה יקל עליך את התחושות, נסי לפחות לשמור על הליכות פעם ביומיים. לגבי המנוי אני בטוחה שיבואו לקראתך, יש מודעות גבוהה מאד לשימור לקוחות והם בטח לא ירצו לאבד אותך, דברי איתם. לגבי ההרגשה שהבאת על עצמך, את יודעת, זו חשיבה קצת גרנדיוזית...:) אנחנו אמנם כל יכולות אבל יש גבול גם ליכולות המדהימות שלנו;) אני מכירה את התחושה וכנראה שהיא מלווה אותנו בצמתים בחיים שבהם קורים דברים שמחוץ לשליטתינו, ואז הנטיה לחפש סיבתיות ושליטה טבעית. נסי לשים את המחשבות האלה בצד, ולחזור קצת לפעילות ספורטיבית שהמחסור בה למי שרגיל מתבטא הרבה פעמים בירידה במצברוח. בהצלחה יקירתי

12/10/2006 | 14:28 | מאת: נועה מ.

לדעתי האישית ביותר, לא רק שחשוב להמשיך בפעילות ספורטיבית, אפילו חשוב ביותר לא להפסיק, כדי לשמור על שפיות, כדי לעזור לגוף לסחוב את כובד אמפולות ההורמונים שאנחנו מרוקנות לתוכו, כדי לעזור למח שלנו להיות עסוק בלהתרוקן ממחשבות טיפולים נון-סטופ, כדי שנרגיש טוב עם עצמנו אפילו ולמרות כל הזבל שנכנס לגוף.... ובעיקר כדי להמשיך בחיינו. איך אפשר לשקוע רק לטיפולים??? חייבים לתת לחיים להמשיך, גם אם קשה יותר. זו דעתי.... ולא הפסקתי לרגע את כל הפעילויות במשך הטיפולים (ואני מאלה שמכורות...), רק נזהרתי יותר, לא להגזים ולא לעשות שום דבר שאני לא מורגלת בו. שולחת לך אנרגיות, ויאללה לחזור לחיים שלך, הרגילים עד כמה שניתן! ((((((חיבוק גדול))))))) נועה.

13/10/2006 | 17:23 | מאת: דורה

אמנם אני לא מומחית במכוני כושר, אבל כן מבינה בכושר גופני ובפעילות גופנית. אז- קודם כל תתייעצי עם הרופא שלך. יכול להיות שהוא ימליץ לא לעסוק בפעילות מסויימת בחדר הכושר בימים שלאחר ההזרעה עצמה, אבל באופן עקרוני- אין שום סיבה להפסיק פעילות גופנית במשך כל החודש. להפך- כושר גופני ופעילות גופנית מעודדים משפרים את מצב הרוח! מה שרק יועיל לך בימים אלו. וגם, המובן מאליו- משפרים את הכושר הגופני... בעניין רגשי האשמה- אני לא מרשה!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!! מייד מייד להפסיק!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!! א. אם היינו יכולות לחזות את העתיד- אולי היתה לך סיבה להרגיש אשמה. אבל אף אחת מאיתנו לא נולדה עם כדור בדולח ביד! ואת עשית את ההחלטות שהיו נכונות לך לזמן בו החלטת אותן. ב. תראי לי מי רגועה ושלווה בטיפולים האלה.... עובדתית- הטיפולים האלה, גם אם את הטיפוס הכי זורם ורגוע בעולם, הם דבר מלחיץ. ג. יקירתי, את מוזמנת לשגע אותנו תמיד! על הבוקר, על הצהריים, על הערב, ואפילו על הלילה (יש כאן כמה ציפורי לילה.. צוויץ...) כל אחת מאיתנו, בתורה, משגעת אותנו. ביחד אנחנו חבורה משגעת וניפלאה! שולחת לך נשיקות ומקווה שחוץ מאינפורמציה ועיצות שלחתי לך גם חיוך. (((((((((((()))))))))))) דורה.

11/10/2006 | 20:47 | מאת: ילדת האוקיינוס

שלום גני, קודם כל, אני מאחלת לך (בשקט ובזהירות, עדיין...) מזל טוב על הבטא החיובית. ולשאלתך: כדי לדעת אם גובה הבטא שציינת "נראה טוב" יחסית למועד בו בוצעה הבדיקה, יש לדעת כמה ימים עברו ממועד הביוץ, ולא את יום המחזור. בכל מקרה, האינדיקציה הטובה ביותר לתקינות ההריון בשלב זה תהיה בדיקה נוספת שתערך יומיים אחרי הבדיקה הראשונה. במידה ותהיה הכפלה של המספר (או קרוב אליה) - אפשר להתחיל לחייך, אבל לנשום ממש מתחילים רק אחרי שרואים דופק בסביבות שבוע 7 להריון... מחזיקה לך אצבעות!

תודה לך , אני יעשה בדיקת נוספת ויעדכן אותך

11/10/2006 | 19:17 | מאת: עינת

נו אז מה שלומך? מה חדש? יש לך מסינג'ר? מתי תאריך משוער של הדודה בלה? (-:}> מה התוכנית שלך? בקיצור הרבה שאלות.... את יודעת לא הגיעה אלי שום מייל שלך. אתמול התקשרתי שוב ודיברתי עם זיידמן לגבי התוכנית ושיניתי אותה שוב ועדין אני לא מרוצה {מפחדת שהדיכוי המלאה יגרום לחוסר תגובה של השחלות} אבל אין בררה צריכה לתת לו קרדיט ומאוד מקווה שבסופו של דבר אני טועה.>>> מה גם שאני על ה- DHEA כבר מעל חודשים>>> ואצלי אפשר לאמר שכבר בשבועות הראשונים היתה תגובה...ואפילו במהלך הטיפול הכושל {האחרון} היה שינוי מינורי לטובה >>> אבל שינוי. טוף זהו ביי בינתיים שלך נורית.

11/10/2006 | 18:12 | מאת: דניאלה

מקסימה פשוט כך צודקת והכי חשוב מחזקת אכן העוברים אצלי הוחזרו ביום השלישי ולא השני.... ואם לא יהיו נוספים לא נורא לא יודעת על מה ששאלת אני כנראה לא שואלת את הרופא את השאלות הנכונות... בכל אופן את צודקת נקווה לטוב אוני מאחלת לך את כל הטוב שבעולם והריון בטיפול הקרוב. דרך אגב זה הטיפול הראשון שעשיתי אצל הרופא החדש שלי - פרופסור שולמן ועשיתי זאת באסותא לפני כן הייתי אצל רופא אחר ובמדיקל בהרצליה כך שמשנה מקום משנה מזל - ובמיוד לך יקירתי נשיקות דניאלה

11/10/2006 | 18:30 | מאת: נורית

אני עוברת לאסותא גם בשל הסיבה ששמעתי שהמעבדה של IVF שם מחשבת הטובה בארץ. >>> ובגילי המופלג {סתם חחחח} העוברים שלי צריכים יחס מיוחד ((-: כן שמעתי על שולמן.>>> הוא טוב מה התמיכה שאת מקבלת? פ??ר?ג?מ?נ?ט?צ?י?ה >>> אחוזי שברי תאים. שברי תאים נוצרים כאשר יש חלוקה לא תקינה של תא כלומר מכל תא שמתחלק אמור להיווצר שני תאים זהים אבל כאשר יש פ??ר?ג?מ?נ?ט?צ?י?ה בעובר זאת אומרת שתאים שכפלו את עצמם פלוס חלק של תא. ועפ"י מה שאני יודעת {יתכן שאני לא מדיקת כאן} אז עד 20% פ??ר?ג?מ?נ?ט?צ?י?ה עדין הצליחו להתפתח לעוברים תקינים. שלך נורית.

11/10/2006 | 17:27 | מאת: דניאלה

.

11/10/2006 | 17:35 | מאת: נורית

11/10/2006 | 18:00 | מאת: דניאלה

.

11/10/2006 | 16:36 | מאת: רווית

שלום לכן בנות יקרות,אני מטופלת IVF, 7 טיפולים. אתמול בצהריים, הוחזרו לי 2 בלסטו'. אני משתדלת לא להתאמץ יותר מידי, ומצד שני אני מבטלת המון תוכניות, כי אני כבר לא יודעת מה מותר ומה אסור וזה מתסכל אותי: רציתי לדעת בגדול אם הליכה מרובה זה בסדר? הבנתי שאסור לסחוב דברים גדולים,באיזה סדר גודל מדובר? בקבוק מים מינרלים זה בסדר? חלקכן בטח חושבים שאני לא שפוייה :)) אבל אחרי כ"כ הרבה החזרות,אני כבר לא יודעת מה אני צריכה לעשות בכדי שזה יצליח.

11/10/2006 | 16:42 | מאת: דניאל

היי רווית, בהתחלה אסור להתאמץ עם הליכות, התעמלות ומעמסות. בקבוק מים מינרליים זה בסדר לדעתי אבל לא שני בקבוקים. תחיי ב"שאנטי" כמו שהרופא שלי מצווה עליי אחרי כל החזרה, אבל לא להתאמץ. בהצלחה יקירתי, דניאל.

11/10/2006 | 16:43 | מאת: ניני

קודם כל רווית את שפויה לגמרי, אלא אם כולנו משוגעות:) ההמלצה של הרופאים היא לא לבצע מאמץ פיזי בלתי שגרתי. לכן אם בדרך כלל את לא נוהגת להתאמץ בהליכה, אל תתחילי עם זה אחרי החזרה. אם מדובר בהליכה נינוחה בלי קפיצות ובלי נפילות, ואת שותה מספיק, אין שום סיבה להימנע. בקבוק מים מינרלים זה בסדר גמור, הכוונה היא להימנע מהרמה של משאות כבדים שממש מאמצים את הבטן, ובעיקר מחבטות בבטן. חופשה נעימה ובהצלחה:)

11/10/2006 | 23:57 | מאת: ילדת האוקיינוס

שאחרי ההחזרה השמינית, האחרונה והמנצחת שלי, עשיתי יותר פעילות גופנית מאשר אחרי כל ההחזרות הקודמות שנכשלו, וזאת משום שלמחרת החלטתי לא לוותר על טיול ליערות הכרמל (היערות עצמם, לא המלון המפואר..). הלכתי המון, בעליות ובירידות, קפצתי, וסחבתי תרמיל ששקל הרבה יותר מבקבוק מים מינרליים (כי היה בתוכו בקבוק כזה, ועוד דברים נוספים...). זה היה הטיפול שהחלטתי שנמאס לי כבר שכל החיים נעצרו לי בגלל הטיפולים, ולכן לא היססתי לרגע לעשות שום דבר. אמנם לא סללתי כבישים או הרמתי משקולות, אבל לא שיניתי כלום מחיי הרגילים. התאומים שנקלטו אז הם בני שנתיים ורבע עכשיו. בהצלחה!!! נ.ב. שאנחנו נחשוב שאת לא שפויה??? תגידי, את לא שפויה??? (-; אם מישהו יכול להבין אותך זה אנחנו! (((חיבוק))))

11/10/2006 | 15:56 | מאת: דניאל

התייעצתי עם המדקרת שלי והיא המליצה לי לעבור את הבדיקה בבי"ח מאיר. התקשרתי, פיקססתי , כל מה שצריך ועכשיו אני מחכה לתור והחלטתי בלי לחץ. לתת לדברים לקרות כמו שהם קורים. מה יעזור לי אם אגיע לבדיקה בהקדם אך מותשת ועצבנית. אני רוצה לעשות הכל הכי רגוע ונקי שאפשר. אז זה ייקח עוד 3 שבועות.... SO FUCKING WHAT זה עוד זמן מנוחה ושקט בלי רופאים, אחיות ופקידות... (איך שאני שונאת בירוקרטיה:-) ) נראה לי שזה הכי בריא, לא? בלאו הכי זה תהליך קשה, למה להעמיס עוד קושי? נכון? (בעיני כן..) סתם....מהגיגי ליבי, דניאל.

11/10/2006 | 16:11 | מאת: ניני

זו רק אשליה שאם אנחנו שולטות במועדי הבדיקות ומקדימות אותם במקסימום האפשרי, אנחנו מזרזות את התוצאות. לפעמים זמן הפוגה שווה יותר מכל טיפול/ בדיקה מהירים. בברכת "החיפזון מן השטן";) ניני

11/10/2006 | 16:28 | מאת: דניאל

תודה....

11/10/2006 | 17:21 | מאת: לי

דניאלי יקרה, קחי לך את הזמן להרגע עם עצמך. וטוב עשית שאת חושבת בצורה כזו. כל-כך מבינה אותך איך גם אני כל הזמן מחשבת את הזמן ורוצה כאן ועכשיו עד שהבנתי (או אולי עדיין מנסה להבין) שזה לא יעזור, אלא לפעמים זה גם מזיק. אז יקירתי, את צעירה, מוכשרת וגם תהיי אמא קחי את הזמן, כי למרות הכל חיים רק פעם אחת! אוהבת ושולחת לך חיבוק ענקי וים עידודים

ובכל מקרה אם תצטרכי עזרה לעקוף ברוקרטיה במנהלת בכללית את מוזמנת. נורית.

11/10/2006 | 19:41 | מאת: דניאל

תודה לכולכן, איזה מזל שיש אתכן....

11/10/2006 | 16:09 | מאת: ניני

מילא שאני נהיית סנילית, אני גם שוכחת מהכותרת עד התגובה:( אז תתעלמי יקירתי, אני מגיבה פה: אצלי הקפיצה ברמת הפרוגסטרון היא למעל 3, אבל מעבר לזה אני לא מכירה פרוטוקולים של מוקפאים בכלל. שיהיה בהצלחה!!

11/10/2006 | 14:10 | מאת: לי

היי מה שלומכן? כמה ימים אני לא פה וכבר התגעגעתי. רציתי לספר לכן שאתמול עשיתי את הלא ייאמן וצעדתי 13 ק"מ בצעדת ירושלים. היה קשה, אבל היה כדאי. לא האמנתי שאוכל ללכת בחום הזה 3 שעות. מכיוון שזו הייתה הפעם הראשונה שאני משתתפת בצעדה בכלל אמר לי מישהו- "בשנה הבאה יהיה לך יותר קל" ואני אמרתי לעצמי בשקט בשקט - בשנה הבאה אהיה עם התינוק אז בטח לא אבוא בכלל, אלא אהיה על תקן מעודדת. כך הרגשתי וכך מקווה שבעזרת השם יהיה. מאחלת לכן המשך חג שמח וימים יפים בשנה זו ובכלל. אוהבת אותכן - לי

11/10/2006 | 14:17 | מאת: ניני

לי יקירתי, כמעט צעדתי גם, אבל בסוף סתם עשינו יום כיף בעכו במקום:) בסוף הצום ביום כיפור, כשהתחילו לדבר על "בשנה הבאה...", אני חשבתי בדיוק כמוך, שבשנה הבאה אהיה אחרי לידה או בהריון ולא אוכל לצום;) אז לחיי ההריון התקין בקרוב((()))

11/10/2006 | 15:08 | מאת: נועה מ.

כששחיתי את צליחת הכנרת...... חשבתי אותו דבר :-)))))) כנראה שאנחנו מתכננות ארועים שנתיים סביב לידה והריון :-) יאללה שיבואו כבר! חג שמייח, נועה.

11/10/2006 | 13:36 | מאת: חנית

שלום בנות יקרות, אני אחרי החזרה מיום 1.10 זהו הטיפול התשיעי שלי IVF), לחוצה ומתוחה קשה לי לתפקד מהמתח, בנוסף כאבי ראש יותר משבוע, מאתמול כאב ראש נוראי, לקחתי היום אופטלגין.סיפטום מוכר מטיפולים קודמים, הפעם אין כאבי מחזור למעט כאב חזק ביום החמישי להחזרה. קשה לי לחכות עד לבדיקה שתהיה ביום שישי באסותא. אתן ממליצות לעשות בדיקה ביתית ואם כן מתי? האם היא תהיה אמינה?תודה על התמיכה ועל ההקשבה.

11/10/2006 | 14:10 | מאת: ניני

היי חנית, עקרונית הייתי נמנעת מבדיקות ביתיות שלא פעם ולא פעמיים נתנו תשובות שגויות. אם את ללא תמיכת אוביטרל בימים האחרונים(שמעלה את הבטא באופן מלאכותי), אולי פשוט תגשי מחר לקופ"ח שלך ותעשי בדיקה מוקדמת ביום? גם לבדיקה ביתית את צריכה לחכות לשתן הראשון של הבוקר בשלב זה, אז לפחות קבלי תשובה מהימנה יותר, ואם זה יהיה חלילה שלילי, תחזרי על הבדיקה למחרת? בהצלחה יקירתי! (אגב עדיף לקחת אקמול)

11/10/2006 | 22:12 | מאת: חנית

תודה לך!

11/10/2006 | 22:13 | מאת: חנית

תודה על המענה!

11/10/2006 | 12:48 | מאת: לי

בת-אל יקרה, עניתי לך למטה. אם את נמצאת פה עכשיו, השמיעי קול.

11/10/2006 | 16:15 | מאת: בת אל

היי, ניסיתי לצרף אותך למסנג'ר אבל זה לא הצליח, הופיע חלון שאומר שאת לא מחוברת, או משהו כזה...... את יודעת מזה?

11/10/2006 | 16:55 | מאת: לי

כנראה שהייתה מקודם איזושהי בעיה. תנסי שוב ותבדקי אם הכתובת נכונה צירפתי אותה שוב. מחכה לשמוע ממך במסנג'ר. לי