פורום פוריות חברתי - תמיכה

שלום וברוכים הבאים לפורום החדש שלנו. אי-פריון הוא מחלה שאחד מכל ששה זוגות סובלים ממנה, ובכל זאת היא כנראה המחלה היחידה שהסובלים ממנה יזכו לשמוע מסביבתם הערות בנוסח: "זה הכל בגלל הלחץ. רק תרגעו ותכנסו להריון" או "מה, צריך ללמד אתכם איך לעשות את זה?" – תוך קריצה מבינה-עניין. במדינה בה "פרו ורבו" הוא לא רק ציווי דתי אלא אתוס לאומי של ממש, הסביבה מצפה מאיתנו להתחיל למחרת החתונה להרות וללדת ילד בכל שנתיים עד שנמלא את מכסת הילדים המקובלת במגזרנו (שניים או שנים-עשר) ומתעניינת במצב הרחם והשחלות מבלי להסס לשאול אם גודל לנו כבר משהו שם בפנים, ואם לא - מדוע. לא יפלא, אפוא, שאי-הפריון מקבל משקל רגשי נוסף על זה שקיים כבר ממילא - הכמיהה לחבוק כבר תינוק, המלווה בתחושות קשות של כשלון ובגידת הגוף, אובדן שליטה, עצירת החיים, קנאה, אשם ותסכול. ומעבר לכל - תלויה מעל הראש בכל רגע נתון עננה כבדה של עצב עמוק שלא מאפשרת להנות באמת מהחיים הנעים במעגל מייאש מחודש לחודשו – ולצידה השאלה הגדולה: מתי הסיוט הזה כבר ייגמר? אני הייתי שם, במשך כמה שנים טובות. מעקבי ביוץ שלא נשאו פרי פינו את מקומם למסלול המלא של טיפולי הפריון: בדיקות, איקקלומין, הזרעות, זריקות ולבסוף הפריות מבחנה. החודשים שחלפו הפכו לשנים, ותשובה שלילית אחת רדפה אחר חברתה. אפילו תשובה חיובית ראשונה שהרימה אותנו למחוזות של אושר נשגבים התחלפה במהרה בנפילה קשה וכואבת כאשר ההריון הסתיים, לדאבוננו, בהפלה מוקדמת. בסופו הטוב של הסיפור ציפה לנו זוג תאומים מתוקים ומקסימים, אך הדרך הקשה הזו לא נשכחה, על כל קוציה ודרדריה. והנה אני כאן, על מנת לחלוק איתכם את נסיוני העשיר, לצערי, מזווית מבטה של מטופלת פריון לשעבר. את הידע הרפואי בנושא הפריון תקבלו מהפורום השכן של פרופ´ זיידמן, אבל כאן תוכלו למצוא תשובות לכל השאלות האחרות שמציקות לכם: • איך שומרים על שפיות בכל התקופה הזו? • כיצד משלבים טיפולים וקריירה? או: האם החיים חייבים להעצר? • מה אומרים לסביבה? למי מספרים על הטיפולים? • כיצד (והאם) שומרים על קשר עם חברה שהרתה חודשיים אחרי החתונה ושנתיים אחרי שאנחנו התחלנו לנסות, והאם ניתן לפרגן לה מכל הלב? • איך מתחמקים מברית המילה של האחיין מבלי להסתכן בנידוי משפחתי? וכל שאלה נוספת שתעלה בהקשר הזה, כמובן. ובעיקר, הפורום נועד להעניק אוזן קשבת שבאמת מבינה, כתף לבכות עליה ויד חמה שתאחז בידכם עד ליום בו תגיעו גם אתם לסופו של המסע, בו תראו את המראה היפה ביותר בעולם – הבהוב מרצד על מסך האולטרסאונד המצביע על ליבו הפועם של האוצר החדש שלכם הנובט בקרבכם. ברוכים הבאים לשהות קצרה מהסיבה הנכונה! לכניסה לחצו - פורום פוריות
14651 הודעות
9817 תשובות מומחה

מנהל פורום פוריות חברתי - תמיכה

11/10/2006 | 10:12 | מאת: נורית

11/10/2006 | 10:40 | מאת: דניאל

הי, אני אעבור את הבדיקה בבי"ח מאיר. שלחתי להם הפנייה והם צריכים לקבוע לי תור. תודה רבה על ההתעניינות והרצון לעזור דניאל

11/10/2006 | 10:53 | מאת: נורית

11/10/2006 | 08:37 | מאת: בת אל

היי בנות יקרות, התעוררתי הבוקר עם עצב לא מוסבר, חשבתי המון והגעתי למסקנה, שאני רוצה לשתף אתכן, אולי אתן מכירות את התחושה???? וגם אם לא, אשמח לחיבוק... (-: אנחנו הגענו להפריה עם בעית זרע קשה. הרופא הפנה אותנו מיידית להפריה, בלי תחנות בדרך, אבל אני הייתי בחרדות ודחיתי את זה מחודש לחודש - ככה במשך למעלה משנתיים... רק לאחרונה הרצון הזה לילד (יותר נכון - ילדה <-:) גבר על הפחדים ופנינו להפריה. עשינו את כל הבדיקות, כשאצלי היה תקין, וכמו שידענו - בעית זרע קיצונית. התחלתי את הזריקות ההורמונליות, והופה - למרות הגירוי, נראו 8 זקיקים, ומתוכם רק 4 ביציות!!! מתוכן הופרו 2 והוחזרו אליי, אבל לא נקלטו, לצערנו הרבבבבבב. הבוקר קלטתי שאני מתוסכלת כבר כמה ימים כי בפעם האחרונה שהייתי אצל הרופא, הוא כבר הגדיר אותנו "בעיה משולבת". אתן קולטות? לפני רגע הכל היה בסדר אצלי, ופתאום גם אצלי יש בעיה. כנראה הרזרבה השחלתית לא בשיאה.... אמא'לה!!! אני בת 36 בקרוב, ופתאום מרגישה זקנה..... איך זה שפתאום הבעיה גדלה? איך זה שבכלל יש לי בעיה? לא רוצה!!!!! אני יודעת שזה נשמע ילדותי, אבל ככה בדיוק אני מרגישה הבוקר... בקיצור, אנחנו לפני טיפול שני, שאני מקווה שיהיה טוב הרבה יותר מהראשון, מלאה פחדים: זריקות, הרדמה וכו'....... תאחלו לי הצלחה, בבקשה........... מאחלת לכולכן מכל הלב.. חיבוק ממני בת אל

11/10/2006 | 08:51 | מאת: נועה מ.

כל כך מבינה לליבך, בעיקר כשהסיפור אפילו לא מתחיל ממך. וכשפתאום מגלים שיש בעיה נוספת, ההלם בטח קשה. זקנה בגיל 36? ספרי לסבתות. מה ה FSH שיצא בפרופיל ההורמונלי שלך? כאחת שהגיע לכאן "בעל כרחי", מספרת לך שהדרך לא קלה, לא פשוטה, ולפעמים גם כוללת תחושות עצב תהומיות. שאלות של איך הגעתי למצב הזה? ולמה בכלל זה קורה לי? גם אני כמוך, עוד מעט 36, דחיתי את התהליך כי לא התאים לי ילד עד עכשיו, וקצת פחדים מאיך התהליך הזה יעבור? (וזה כשעוד לא ידענו שנצטרך IVF) ועכשיו אני פה, ואנחנו לא לבד, למרות שזה לא ממש מנחם, יש לנו דרך אחרת? אז יום עאסל יום באסל, ובסוף כולנו נגיע למבוקשנו, עם קצת דמעות ויזע, פרי הביכורים יהיה טעים יותר, ומתוק יותר! לפחות יש לנו עם מי לדבר ולפרוק, ובטוח בטוח יבינו אותנו, כי כולנו באותה גיגית שלא מריחה כמו סבון מרענן משום מה.... מאחלת לך שהטיפול השני יגמר בבטא בשמים, ושנצעק לך מזל טוב מחריש אזניים, שולחת לך חיבוקים חמים, נועה.

11/10/2006 | 08:57 | מאת: בת אל

מה את גורמת לי לבכות על הבוקר??? סתם, ממוש, ריגשת אותי מאוד, והזכרתי לי שאכן אני לא לבד, וכן, זה כן מעודד, לדעת שיש כאן את הבנות המדהימות האלה, שבכל שעה ומצב נמצאות אחת בשביל השניה. בבדיקה האחרונה לפני הטיפול הראשון ה- FSH היה 9.8, והרופא הסביר לי שזה גבולי, אבל אז לא הבנתי כלום, וממש לא ייחסתי לזה חשיבות, במיוחד כשידעתי האצלי הכל בסדר (איזו בדיחה עצובה, הא?)... אז היום אני ביום באסל, אבל מחר בטח יהיה עאסל.... בא לך לספר לי קצת עלייך? כמה טיפולים עשית? אני לא יודעת הרבה, חוץ ממה שקלטתי בזמן הקצר שאני פה.... תודה על הכל אוהבת בת אל

11/10/2006 | 08:53 | מאת: עפרה

ממש לא, אף פעם לא לאבד תקווה זה יבוא בזמן שלו עם כל הכבוד לגיל שלך ויש כבוד. להלחם למען זה , זה קשה אבל תמיד להאמין כי אמונה מביאה את הדבר הכי שאנו רוצות. לא משנה למי יש בעיה, ילד בא משניים ולא מאחד. בהצלחה לקראת טיפול השני והאחראן. עפרה

11/10/2006 | 09:00 | מאת: בת אל

אמן ואמן לכל מילה שלך!!!!!!!!!!! ולך, המון הצלחה בתהליך, שימשיך להתפתח נכון ובריא.... חיבוק בת אל

11/10/2006 | 08:58 | מאת: דניאל

היי חמודה, לרופאים יש נטייה להלחיץ, ואסור לך להשאב לחלוטין אך תוך מילון המושגים הקר שלהם. על סמך מה נקבע שיש לך גם בעייה? רק על סמך הפרייה ראשונה? מהפרייה ראשונה כמעט שלא ניתן להסיק כלום.האם עשית איזושהי בדיקה שמוכיחה שיש אצלך בעייה? אצל מי את מטופלת? זה גם שיקול שאת חייבת לעשות. להיות מטופלת במקום טוב!!! אל תתייאשי, רק התחלת ואולי מפעם לפעם התוצאה תשתפר. אספר לך על עצמי, שהתחלנו עם בעיית זרע מסווימת ומהר מאד גם אותי הגדירו כ"בעייתית" מאחר ובהתחלה היה שיעור הפריות נמוך עם איכות עוברים נמוכה. כשעברנו לרופא הנוכחי פתאום התוצאות נראו אחרת. פתאום יש שיפור....זה הכל עניין של הפרוטוקולים שהרופא מתאים לך... מעבר לזה שהסיכוי להריון בהפרייה ראשונה אמנם קיים, אך הוא שואף כמעט לאפס. תניח לזה זמן חמודה... אני פה, דניאל.

11/10/2006 | 09:45 | מאת: ריקי

אל תהיי עצובה גם אצלנו היה אותו סיפור, התחלנו עם בעית זרע קשה ובסוף התברר שגם אצלי יש בעיה עם הביציות ואני בת 33. יהיה בסדר זה בטוח שולחת לך חיבוק ענק ריקי

11/10/2006 | 10:06 | מאת: בת אל

אמרתי לך כבר שאני אוהבת אותך???? חושבת עלייך המון ומאחלת לך המשך הריון תקין ובריא, שתמשיכי להיות שמחה ומחייכת............................ בא לך לספר לי קצת על הרקע שלך??? חיבוק ענקקקקקקק בת אל

11/10/2006 | 11:18 | מאת: ניני

שולחת לך חיבוקים ולגמרי מזדהה עם התחושות. לוקח זמן לקלוט שיש בעיה בתהליך שאמור להיות הכי טבעי ופשוט בעולם, ולא תמיד הזמן הזה לטובתינו. כמי שסובלת מרזרבה שחלתית נמוכה חשוב לי להדגיש שמטיפול אחד לא ניתן להסיק כלום, ושגם אם אכן יש רזרבה נמוכה עדיין יש הצלחות יפות מאד בטיפולי IVF. אגב, מה רמת הFSH שלך?.. שיהיה בהצלחה (ותני לעצמך את רגעי היאוש כדי להתחזק ולחזור לאוטימיות ולאנרגיות) ניני

11/10/2006 | 12:44 | מאת: בת אל

כן, היום זה מין יום כזה, וזה גם בסדר, אני מקבלת את זה.... מותר... לפני הטיפול הראשון ה- FSH היה 9.8 (אני חושבת שסיפרתי לך.. לא זוכרת), והרופא אמר שזה גבולי.... עדיין לא ייחסתי לזה חשיבות.... יש לי סיבה לדאגה? כי נוסף לכל, הוא ביקש שאני אעשה בדיקת דם בווסת הקרוב, כדי לראות מה תהיה רמת ה- FSH, ואז הוא יחליט אם להתחיל טיפול שני... ילדת אמרה לי שדווקא נראה לה שזה אחראי מצידו... מה דעתך, בתור המומחית ל- FSH? (-; חיבוק גדול בת אל

11/10/2006 | 20:59 | מאת: ילדת האוקיינוס

קודם כל ולפני הכל, הנה ((((חיבוק)))) ענק בשבילך. אני אישית מכירה את התיסכול לא מהכיוון שלך אלא דווקא מהכיוון ההפוך - של אלו שכל הבדיקות יצאו אצלם נפלאות ונהדרות ולמרות זאת ההריון בושש לבוא. זה פשוט שיגע אותי לחלוטין - זוג אחרי זוג של חברים/קרובים/מכרים עם מיגוון אינסופי של בעיות פריון - בעיות זרע, חצוצרות סתומות, חוסר ביוץ, מחיצה ברחם, מיומות, פוליפים ברחם, מה שלא תרצי - כולם-כולם הרו וילדו בעוד אנחנו, עם הנתונים הנפלאים שלנו, המשכנו להזריק ולהתאכזב חודש אחרי חודש, שנה אחר שנה... אז לא תתפלאי אם אני אגיד לך שלפעמים אפילו קינאתי קצת באלו שיש להם בעיה? שלפחות יש מה לפתור... ובכל זאת, אני יודעת שזה לא מנחם אותך, ומבינה שאולי כעת את מתמודדת גם עם תחושת חרטה, ואולי אפילו גם אשמה, על שחיכית את השנתיים האלו. אז אני רוצה לבקש ממך שלא לעשות את זה לעצמך... אני חושבת שהלכת אז עם האינסטינקטים שלך, שהורו לך לא לרוץ לטיפולים - ואני בטוחה שזו היתה החלטה נכונה, גם אם לעולם לא נוכל לדעת "מה היה קורה אילו". נכון שכרגע את נמצאת במצב קצת מלחיץ ובעיקר באי-וודאות קשה, אבל את חייבת להסתכל קדימה ולא אחורה, ולזכור שנקיטת כל הצעדים הנכונים, כפי שאת עושה כרגע - יובילו אותך בסופו של דבר אל המטרה. מחבקת אותך שוב....

11/10/2006 | 07:56 | מאת: דניאל

היייי.............. אני לא רואה אותך אצלי במסנג'ר.........

11/10/2006 | 08:51 | מאת: בת אל

היי ממוש נראה לי שיש לי בעיה במסנג'ר, או שאני פשוט לא יודעת להתחבר... זו גם אופציה (-: את מחוברת עכשיו?

11/10/2006 | 08:59 | מאת: דניאל

כן אני מחוברת עכשיו למסנג'ר....

E2=550 ו-פרוג'=2.60. רירית=7.2. אם לוקחים בחשבון שאסותא נסגר ב-16 לחודש.. האם אספיק.????????

11/10/2006 | 11:13 | מאת: נורית

לצערי הניסיון שלי בסופו של דבר גם הוא מוגבל מנסה עפ"י נתונים אילו נראה שאת כבר בשלב מתקדם של ביוץ אבל מצד שני הבנתי שאת לוקחת תמיכה של פרוגסטרון ואסטרוגן כך שאילו ערכים שמושבעים גם מהתמיכה מה גם שהרירית קצת דקה>>> לא משהו רציני כי ידוע לי שיש הריונות גם אם עובי רירית כזאת. בגדול נראה לי שאת מאוד קרובה לסוף השאלה עד כמה? בקיצור תעדכני מה אומר הרופא שלך. מחזיקה אצבעות. נורית.

היי מיכל, מה מצב הזקיקים? כמה ימי הזרקות? לפי רמות ההורמונים אי אפשר לצפות מועד ביוץ (שכמובן ניתן לתזמן בעזרת אוביטרל) הרופא ישקלל את כל המידע הזה יחד כדי להחליט על מועד השאיבה בהצלחה!

11/10/2006 | 05:56 | מאת: דורית

ברצוני לשאול :במקרה של איכות זרע שלא משיגה הריון בצורה טבעית , איזה סוג טיפול על האישה לעבור ? ואיך זה מתבצע? תודה.

11/10/2006 | 11:33 | מאת: ניני

היי דורית, ברוכה הבאה למקום שלנו לאיכות הזרע יש מספר מדדים, וכולם נשקלים כדי להעריך את טיבו. כאשר בעיית הזרע היא ברמה לא אקוטית, מקובל להתחיל מטיפולי השבחת זרע והזרקתו לרחם באופן מלאכותי (IUI=הזרעה). לעיתים מוסיפים לכך טיפול הורמונלי לאשה על מנת לתזמן את הביוץ (באמצעות תכשירים כמו אוביטרל או פרגניל) ולעיתים הרופאים ממליצים אף על הגברת הגירוי השחלתי כדי להעלות את מספר הזקיקים ובהם ביציות בשלות, ובכך להעלות את הסיכויים להריון. במקרים כאלה עולה החשש מהריון מרובה עוברים ולכן מתבצע מעקב מדוקדק על התפתחות הזקיקים (אולטרסאונד ובדיקות דם). ההחלטה כיצד לטפל בכל זוג נקבעת על פי התייחסות להסטוריה, המאפיינים של כל אחד מבני הזוג וכמובן שילובם יחד. בכל מקרה מקובל ורצוי להתחיל בדרכים הפשוטות יותר ולהימנע ככל האפשר ממתן הורמונים, אם ישנם סיכויים להריון בדרך פחות אגרסיבית. אם בעיית הזרע חמורה, או שנסיונות ההפרייה בדרכים הקודמות לא צולחים לאורך זמן, ישנה המלצה לעיתים לעבור להפרייה חוץ גופית (IVF) שבה מבצעים גרוי שחלתי רחב יותר באשה, שאיבת ביציות והפגשתן עם הזרעים "הנבחרים" בצלוחית (הידועה בשמה "מבחנה") במעבדה. במקרים מסויימים מבצעים מיקרומניפולציה בביציות או בעוברים, כדי לשפר את סיכויי ההפרייה או הקליטה. בדרך כלל לאחר יומיים שלושה מתבצעת החזרת עוברים לרחם. לכל הפרוצדורות שהזכרתי ולתרופות עצמן נדרש אישור מועדה של קופת החולים שלך, כדי לקבל את השתתפות הקופה. ההבדלים משמעותיים בין הקופות בעיקר לגבי ילד שלישי. מקווה שזה עונה באופן כללי, בכל מקרה ההמלצה הכי טובה שאוכל לתת לך היא להגיע לטיפול אצל מומחה לפוריות, להתייעץ, לשאול, לעבור את כל הבדיקות כדי לקבל יחדהחלטות נכונות. שיהיה בהצלחה!!

10/10/2006 | 23:06 | מאת: חזי

יצא לנו לעשות הזרעה בשתי מקומות שונים: הראשון דרך הקופה והשני דרך רמת-מרפא אני חושש שרמת-מרפא חוסכת על הסבל של המטופלים שלה 30-50ש"ח על קטטר !!! אשתי יותר מבינה אותם ממני - אני לעומתה רותח !!! אני לא רואה סיבה ב-ע-ו-ל-ם למה לא משתמשים גם בהזרעה בקטטר של החזרת עוברים (למקם את הזרעים קרוב יותר לשחלות) אלא "רק במקרים כשהרופא חושב שצריך" רציתי לדעת מה דעתכן ? האם אתן מטופלות ברמת-מרפא "וזכיתן" שהרופא ישתמש בקטטר העדיף או שלא ? או שאתן מטופלות במקומות אחרים מרמת מרפא ואז באיזה קטטר השתמשו ? יכול להיות שיש פה מקרה לבדיקה ולכן רציתי קודם לשמוע את תשובתכן לשאלותיי תודה - ומקווה שלא ימחקו דיון זה מהפורום

10/10/2006 | 23:44 | מאת: ניני

חזי שלום, ראשית לא מוחקים פה דיונים (רק פרסומות), אפשר להיות רגוע:) אני לא בטוחה שאני מבינה את השאלה שלך, על איזה הבדלים בקטטרים אתה מדבר? בכל מקרה בהזרעה משתמשים בקטטר שמזריק את הזרע לרחם, ולא קרוב אל השחלות (אגב הטענה היא שזה פחות טוב ממצב טבעי, בעת קיום יחסים, אז הזרע מגיע לצוואר הרחם ושוחה בקצב שלו אל הרחם ומשם הלאה. בתהליך הזה הזרע מגיע לרחם בתהליך של מספר שעות, ויש היום באחד מבתיה"ח מכונה שמנסה לדמות את התהליך הזה). נסה להסביר את השאלה אשמח לענות ובכל מקרה בהצלחה רבה, ניני

11/10/2006 | 00:19 | מאת: ילדת האוקיינוס

שלום חזי, אני עברתי 3 הזרעות ברמת מרפא, ו-8 החזרות של עוברים באסותא. למיטב זכרוני הקטטרים של ההזרעות לא נראו או הרגישו לי שונים מאלו של ההפריות. לא הבנתי מדבריך - האם התכוונת לכך שבהזרעות ברמת מרפא לא השתמשו בקטטר בכלל, או שהשתמשו בקטטר מסוג אחר? לא ברור לי איך עושים הזרעה בלי קטטר. אגב, בשום אופן לא נמחוק את הדיון מהפורום - זה נושא חשוב ביותר! לידע כללי - אנחנו מוחקות רק פרסומות (או טרולים, שלשמחתי לא מבקרים אותנו לאחרונה). בהצלחה בטיפולים וחג שמח לך ולאשתך.

11/10/2006 | 01:15 | מאת: חזי

אתן צודקות עליי לחדד את הבעיה- הבעיה שלנו, כמו 40% מהמקרים, היא בעיית פריון הגבר שמתבטאת בתנועתיות נמוכה ו/או מורפולוגיה נמוכה ו/או כמות קטנה. => לדעתי המובן מאליו במקרים אילו היא לקרב את הזרעונים לחצוצרות ובכך להגדיל את הסתברות ההפריה (כלומר להשתמש באותו קטטר של הפריה) !!!! נראה לי היגיון פשוט - לא מסובך בכלל. מה אתן חושבות? אשמח אם תוכלו להאיר את עיניי

11/10/2006 | 11:15 | מאת: ניני

חזי, כמו שכתבתי בהודעה הקודמת, ובפרט אם הבעיה היא בעיית זרע, יש לשאוף לשפר את תנועתיות הזרע אך לא את המיקום הטבעי של הדברים. לכן, יש הטוענים כיום, שיש לבצע הזרעה איטית והדרגתית כך שהזרע יוזרק לנרתיק (לאחר השבחה) ומשם ינוע הלאה. עדיין רוב ההזרעות המכריע הוא לחלל הרחם, אין דרך (לא כירורגית) להגיע עמוק יותר. לגבי ההגיון אני מניחה שהתייעצות עם מומחה פוריות תוכל לענות על חלק רב מהחששות, ואני מקווה שאתם מטופלים אצל מומחה וחשים בידיים טובות. בהצלחה!

10/10/2006 | 21:32 | מאת: בת אל

היי נעלמת קצת... הכל בסדר??? מה קורה? עדכני... חיבוק בת אל

11/10/2006 | 11:37 | מאת: לי

היי יקירה, מה שלומך? אני כאן והכל בסדר. קצרה קצת בזמן. אני עדיין מחכה שתחברי אותי למסנג'ר. נשתמע. אוהבת- לי

לעזור לך עם הבירוקרטיה??? האם את בכללית? ואם כן אז לאיזה מחוז את שיכת? בכל מקרה כמו שכתבו לך הבנות רק כוח זה עובד הכי טוב. {לצערי מתוך ניסיון} וכן כל עקבה לטובה זכרי דברים שלא צריכה להתקיים לא מתקיימים בסופו של דבר אחרי הכל, הכי חשוב זה הסוף. תעדכני. נורית.

10/10/2006 | 21:10 | מאת: דניאל

העדכון הוא שאין עדכון. (אני בכללית) ביררתי ואני יכולה לעבור את הבדיקה בכל מרכז לבריאות האשה בקופ"ח, רק שזה יהיה בלי הרדמה ואני קצת מתלבטת. ואם אני רוצה להבדק בבי"ח זה שוב לקבוע תור ורוב התורים הם לעוד הרבה זמן ואני לא ממש יודעת מה אני רוצה כרגע. מה שאני הכי רוצה זה לברוח!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!! מאד מתסכל כל מה שקורה לי. הכל חרא. מחזיקה מעמד לעת עתה דניאל.

תשלחי לי מייל. יש לך מסינג'ר? בשלב ראשון גם אני בכללית. נורית.

10/10/2006 | 19:58 | מאת: דניאלה

היי בנות יקרות קודם כל בהצלחה לנורית ולנועה'לה וכמובן דורה ניני ילדת רומי לכולןןןןןןןןןןןןןן התגעגעתי. אני צריכה עזרה וחיזוק: אתמול הוחזרו לי 3 עוברים....מהרגע שיצאתי מבית החולים לא הפסקתי להקיא...חזרתי הביתה והמשכתי....שץיץי והכל יצא... דיברתי עם הרופא שאמר לי שהכי חשוב אם יש חום לקחת משכך כדי להורידו. עד הרגע שהלכתי לישון לא היה חום, אך כשמדדתי כשהתעוררתי היה 37.8 מייד לקחתי אקומול וכל היום נחתי, אחר הצהריים היה שוב חום ולקחתי שוב אקומול. אני ממש בחרדה שהחום הרס הכל ואולי העוברים כבר לא יוכלו להשתרש.... מה אתן אומרות??? אני ממש עצובה ולא יודעת אם בצדק אנא עיזרו לי וסליחה על האורך.... נשיקות דניאלה

נתחיל בזה שהעוברים שלך לא 'יבשילו' מהחום (-: דבר שני קצת חום זה אפילו טוב כי גם שנקלטים {השרשה} להריון החום עולה במספר מעלות. מה שכן את צריכה לשתות הרבה אבל בטיפות ולאט לאט...חשוב מאוד. ובכלל היתי מציאה לך לפנות לרופא משפחה למעקב...>>> כדי לדעת מה גורם לך להקיא ולפתח חום. ועוד דבר, בשלב זה העוברים אפילו לא עשו השרשה רק בעוד 2-3 כך שאין ממש קשר בינך לבינם. בקיצור תנוחי תטפלי בעצמך ומחזיק לך אצבעות שזה יהיה הטיפול בהה הידיעה. החלמה מהירה נורית.

10/10/2006 | 22:01 | מאת: דניאלה

קודם כל שתדעי שהחיבוק הכי חשוב.... זה כנראה היה וירוס של יומיים. אני כבר לא מקיאה מאתמול וחום היה לי רק היום 37.8 ולא יותר, את חושבת שזה לא חום גבוה מדי שהרס? מאד שמחתי לשמוע שאת אצל רופא אחר ומתחילה בדרך חדשה דרך המלך ובעצם במקרה שלך דרך המלכה.... אני נורא מזדהה איתך בהרבה מובנים..כולל תרומת הזרע ואני מתקרבת לגיל 42. מבטיחה לך שיהיה בסדר ומאד מקווה בשבילי שזו הפעם המנצחת ושהחום לא הרס ודרך אגב אמרתי לרופא שקראתי על עוברים בליציסטיים (כך זה נקרא?) בכל אופן הוא חשב והסכים שנגדל גם משלי ואם הכל בסדר והם יתפתחו יוכנסו בעוד יום יומיים מה דעתך? תודה על כל העידוד, הידע והתמיכה... נשיקות דניאלה

10/10/2006 | 21:13 | מאת: ילדת האוקיינוס

דניאלה יקרה, אני כל-כך מבינה את החששות שלך. הלוואי שהייתי יכולה להגיד לך - אל תדאגי הכל יהיה בסדר, אבל למרבה הצער אי-אפשר לדעת. הפרדוקס כאן הוא שאם חלילה הטיפול יסתיים בבטא שלילית, עדיין לא ניתן יהיה לדעת אם זה היה בגלל הוירוס (?) שחטפת או לא. אני יכולה רק לספר לך שממש בתחילת ההריון שלי עם בתי הבכורה חטפתי גם אני שילוב מזעזע של שפעת (צינון, חום וכו'), שהשתלבה עם הקאות היסטריות (אני מדברת איתך על פעם בשעה במשך יממה וחצי) שאני כבר לא יודעת אם באו מההריון או מהשפעת או משניהם, אבל בשורה התחתונה היה חשש מהתייבשות כי לא הצלחתי להכניס טיפת מים לפה, ולכן הגעתי למיון נשים. כדי שלא ישעמם הופיעה לי גם פריחה מגרדת על כל הגוף. בסופו של דבר נתנו לי 3 אינפוזיות, את מקור הפריחה לא גילו (נבדקתי אצל רופא עור בבית החולים), מה שרק הלחיץ עוד יותר, ורק האולטרסאונד שהראה את בתי מקפצצת בעליזות בפנים קצת הרגיע - אבל עדיין לא ידעתי מה יהיו ההשלכות של האפיזודה הזו על ההריון. למזלי הכל עבר בשלום. כולי תקווה שגם העוברים שלך משתרשים להם בעקשנות ולא יכנעו למחלה המעצבנת. ובינתיים הכי חשוב שתהי מאוד מאוד קשובה לגופך, תשתי המון, ואם את מגיעה למצב שאת לא יכולה לשתות או שכל מה שאת שותה את מקיאה - לכי למיון לקבל נוזלים בעירוי. מחזיקה לך אצבעות ותעדכני!!

10/10/2006 | 21:54 | מאת: דניאלה

.

10/10/2006 | 21:57 | מאת: דניאל

היי, קודם כל אני מקווה שאת מרגישה פיזית קצת יותר טוב. באמת תתמקדי בהורדת החום שזה הכי חשוב ולנוח הרבה. הרבה מים קרים ותכניסי לגוף דברים בריאים (אוכל מזין, חליטת צמחים) ולנסות לחשוב שאת בהריון וככה להתייחס לעצמך. להזיק זה לא יכול...מה יש לך להפסיד....... בהצלחה תרגישי טוב חמודה, דניאל

11/10/2006 | 00:55 | מאת: דורה

איזה נאכס, לחטוף ווירוס דווקא עכשיו. מקווה שבבוקר כבר יהיה שיפור משמעותי ככה שתוכלי להחזיר לגוף את הנוזלים והמינרלים שאיבדת. חשוב לשים לב שבשלשולים והקאות מאבדים לא רק נוזלים אלא גם מלחים. ישנן תמיסות שניתן לקנות בבית המרקחת. שווה לקנות ולשקם במהירות את מצב הגוף. מקווה שבעוד אחד עשר ימים תבשרי לנו על בטא יפה! תרגישי טוב, חמודה, דורה.

11/10/2006 | 07:27 | מאת: נועה מ.

קודם כל תודה! 37.8 זה לא נורא גבוה, ואני מניחה שלא כל כך יזיק. ברפואה הסינית דווקא מנסים לחמם את המערכת לקראת קליטת עוברים.... אז אולי דווקא טוב? תשתי המון המון המון מים! זה יכול לעזור, חליטה של שורש ג'ינג'ר אמורה להפסיק בחילות והקאות. מחזיקה לך אצבעות שישתרשו למרות הכל! (((((((חיבוק))))))) נועה.

10/10/2006 | 19:44 | מאת: תותית

היי בנות!! פעם ראשונה שאני כאן , אז שלום לכולן , אני גם עוברת את כל הבלאגן אני כרגע נמצאת בשלב הדיכוי , עברתי טיפול אחד שלא הצליח קיבלתי מחזור , ומאז לא קיבלתי יותר ( כבר חודשיים ) הגיוני נכון??? הדקפפטיל מדכא הרבה זמן. אני אשמח לתשובות. תותית...

10/10/2006 | 21:16 | מאת: ילדת האוקיינוס

שלום תותית, דקאפפטיל 3.75 (מנה מלאה) אמור לדכא בסביבות 3 חודשים, פלוס מינוס (כל אישה מגיבה קצת אחרת). כך שמה שכתבת הגיוני. מאחלת לך הצלחה בטיפול, ואנא השארי לשבת עמנו בסוכת הפוריות (-;

11/10/2006 | 00:51 | מאת: דורה

וברוכה הבאה! אכן, הדקא הארוך מדכא להמון זמן. הממוצע הוא של שלושה חודשים אבל אצלי לקח לו ארבעה.. בכל זאת, אין סיבה לדאגה, את הטיפול הבא ימשיכו עם הדיכוי הנוכחי. מקווה שתהיי פה אורחת פורחת ותעזבי את שורותינו במהרה הריונית ומאושרת! דורה.

11/10/2006 | 07:23 | מאת: נועה מ.

וברוכה הבאה, ולא להרבה זמן!!!!! כן כן, נזקי הדרעקא ידועים לשמצה.... עלי חצי כמות של דקא 3.75 החזיקה 4 חודשים...... נשארו לך מוקפאים אולי מהמחזור שלא הצליח? אם כן, מה שיכול להציל את המצב זה הכנה להחזרתם - שמעלימה את תופעות הדרעק. בהצלחה גדולה וספרי מה קורה, נועה.

10/10/2006 | 19:12 | מאת: ריקי

הי בננות חזרתי מהאולטרסאונד ובשורה לא הכי טובה בפי. זיידמן ראה שק הריון קטן והביא ספק בתקינות ההריון. חזרתי מאד עצובה למרות שזדיימן אמר לא להספיד עדיין. ביום שני אני צריכה לעשות שוב אולטראסאונד בכדי לראות אם יש שינוי. לפי דברי רופאי היקר אני בשבוע 6 ובזמן כזה אמורים לראות שק עוברי גדול יותר וגם סימנים לדופק. טוב מה אגיד ומה אומר, אקווה לטוב ואתפלל לכך, במקרה הגרוע מתחילים מחדש. להתייאש אני בטוח לא אתייאש אז תמשיכו להחזיק לי אצבעות שלכן ריקי

10/10/2006 | 19:18 | מאת: עינת

ריקי יקרה את גיבורה אמיתית והאופטימיות שלך מעוררת הערצה אני בטוחה שיהיה בסדר ובפעם הבא הוא ייתן קפיצה חיזקי ואימצי זיידמן לא סתם מעודד. כשצריך הוא אומר דוגרי שאין תקווה.

ובבקשה להתבונן בחלק המלאה: היתה השרשה, הבטא עלתה יפה, הדימום פסק ויש שק הריוני>>> אז בואי נמתין יחד עד לבדיקה הבאה. ובע"ה הכל יהיה בסדר. מחזיקה אצבעות נורית.

שכמותי. אוףףףף

10/10/2006 | 21:20 | מאת: ילדת האוקיינוס

צר לי כל-כך על הבשורה הלא-משמחת. חוסר הוודאות הזה שמצפה לך בימים הקרובים הוא קשה מנשוא, ואני מכירה את המצב הזה מקרוב. אבל אם זיידמן אמר לא להספיד אנחנו לא נספיד עדיין, ונמשיך להחזיק לך אצבעות ביתר שאת. מחבקת אותך חזק חזק((((((()))))))

10/10/2006 | 21:30 | מאת: בת אל

ממוש, אני כל כך מבינה את העצב שלך, אפילו מרגישה אותו קצת בעצמי.... אבל, כמו שאמר הרופא, אל תספידי!!! תשמרי על אופטימיות, דברי אליהם (שניים או אחד?) שיישארו איתך, שאת אוהבת אותם.... את ראויה לזה!!!! זו תקופת המתנה מורטת עצבים וחוסר אונים משווע..... מחזקת אותך ומחבקת אותך חזק.... אוהבת בת אל

11/10/2006 | 00:40 | מאת: עפרה

אף פעם לא לאבד תקווה, תנוחי המון, את לוקחת תמיכה. אני כ,כ מבינה אותך כי בעבר עברתי זאת וזה הדבר הכי לא נעים, אך תמיד לחשוב חיובי כי הכל בידי ה' ולא בידינו או בידי הרופאים. חיזקי ואימצי יפתי יהיה בסדר. איך הרופא אומר לך שאת בשבוע 6 וכבר אולטראוסנד לא עושים בשבוע 7. מתי היתה השאיבה שלך וההחזרה וכמה הוחזרו לך. אשמח לשמוע. ושוב פעם תנוחי ותשתי המון, ותקי תמיכות בסדר עפרה

11/10/2006 | 09:40 | מאת: ריקי

תודה על העידוד, זה עוזר מאד קודם כל הרופא לא אמר שלא עושים אולטראסאונד בשבוע 7 בטח שעושים, לא יודעת למה הבנת לא נכון פשוט לא ראה את העבעוב העוברי שהיה צריך ויכול להיות שעוד כמה ימים כן יראו השאיבה שלי היתה ב- 10.09 וההחזרה ב- 13.09 וחוץ מזה אני יודעת שיהיה בסדר בטוח שיהיה אז תודה רבה על הדאגה נשיקות ריקי

11/10/2006 | 00:48 | מאת: דורה

בכל ליבי אני מקווה שבסופו של דבר הכל יהיה תקין. מחזיקה אצבעות חזק חזק&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&& דורה.

11/10/2006 | 06:32 | מאת: מיכל

ההודעה שלך קשה. הייתי שם יותר מדי פעמים. מקווה שבסופו של דבר הכל יסתדר. קבלי חיבוק חזק חזק..

11/10/2006 | 07:19 | מאת: נועה מ.

אל תתעצבי! אם יש סיכוי אז לא להתאכזב עדיין! אנחנו ממשיכות להיות איתך ולהחזיק חזק חזק את כל האצבעות! ואת יודעת, מה שצריך לקרות יקרה, ואם חס וחלילה הפצפון לא אמור להתפתח אז עדיף כך.... תסמכי על הטבע, שכל כך שיבשו לנו, אבל בכל זאת יודע יותר טוב מכולנו מה טוב לו.... מחזקת את רוחך, ולא להתיאש! יהיה בסדר! נשיקות גדולות ומצלצלות, נועה.

11/10/2006 | 09:42 | מאת: ריקי

המון המון תודה אני בסדר ועדיין חיובית מאד ולא אבדתי ולא אאבד את האופטימיות בטוחה שיהיה בסדר אמא אהיה זה בטוח נשיקות לכולכן ריקי

10/10/2006 | 18:42 | מאת: גני

שלום לכולם אני שוב כותבת כי הרופא שלי בחול עד עוד שבועיים לקחתי ביום 25 דקפפטיל 3.75 3/4 מהכמות , הוא אמר לי שאני אמורה לקבל מחזור ואז להתחיל את הטיפול אני היום ביום 35 כבר וטרם קיבלתי ואני מאוד לחוצה האם מישהי יודעת האם זה דבר תקין בבקשה תשובות אני מאוד לחוצה

10/10/2006 | 21:22 | מאת: ילדת האוקיינוס

שלום גני, האם עשית בדיקת הריון? זה הדבר הראשון שצריך לעשות במקרה כזה - ולפי התוצאה להמשיך הלאה את הברור אצל רופא. בהצלחה ותעדכני (הלוואי שיהיו לך בשורות טובות!)

11/10/2006 | 12:27 | מאת: גני

שלום שוב אני עשיתי היום בדיקת הריון ויצא חיובי . אבל אני לא כל כך שמחה יצא 450 בטא . זה לא נמוך ליום 35 של איחור ?

לי כנראה יהיה החזרת מוקפאים עוד כמה ימים.

10/10/2006 | 21:50 | מאת: נורית

11/10/2006 | 07:14 | מאת: נועה מ.

10/10/2006 | 16:27 | מאת: חדשה

רציתי לדעת מה ההבדל בין פרוטוקול קצר לארוך? איך הרופא מחליט לתת על סמך מה הוא קובע? (במידה וזוג שייך ללא מוסברים) והאם ייתכן שיהיה ביוץ טבעי או שתמיד מדכאים אותו? מודה לכן על כל פיסת אינפורמציה ושלא נצטרך לעבור דברים כאלה עוד בעתיד. שיהיה לכן חג שמח

10/10/2006 | 21:35 | מאת: ילדת האוקיינוס

שלום לחדשה וברוכה הבאה, בפרוטוקול ארוך מזריקים כמות גדולה של החומר המדכא (למשל דקאפפטיל) בזריקה חד-פעמית בסביבות היום ה-21 למחזור הקודם לזה של הטיפול, ובתחילת המחזור שלאחריו מתחילים את זריקות גירוי השחלות. בפרוטוקול קצר מזריקים את החומר המדכא במספר זריקות המכילות מנות יומיות קטנות במקביל לזריקות הגירוי. זה בגדול, ישנן כל מיני וריאציות של פרוטוקולים, קצרה היריעה מלפרט כאן את כולן... איך הרופא מחליט? יש הרבה קריטריונים, כמו למשל תגובת השחלות של המטופלת לטיפולים קודמים (למשל בטיפולי הזרעות עם זריקות), נתוניה ההורמונליים כפי שהשתקפו בבדיקות קודמות, ועוד. אלו השיקולים הקשורים במטופלת, אבל מעבר להם זה בהחלט תלוי גם ברופא. כפי שאולי הספקת כבר להבין, טיפולי פריון רחוקים מאוד מלהיות מדע מדוייק, ולכל רופא יש את דרכיו. למשל, יש רופאים ש"מאמינים", מנסיונם המצטבר, בפרוטוקול X יותר מאשר בפרוטוקול Y (וזה נכון לא רק לגבי ארוך או קצר, אלא גם לגבי משתנים אחרים כמו סוגי תרופות שונים) - ויש כאלו שחושבים בדיוק ההיפך. לכן תמיד עדיף לעשות "שיעורי בית" לגבי הרופא אצלו את הולכת לעבור טיפולים, ולמצוא מישהו עם רקורד מכובד (לשמחתנו יש הרבה כאלה בכל רחבי הארץ). ולשאלתך הבאה: בד"כ נהוג לדכא את הביוץ בטיפולי הפריה על מנת להשיג שליטה מקסימלית בהליך. פספוסים יכולים לקרות, אבל זה לא נפוץ מאוד. חג שמח גם לך, ובהצלחה!

10/10/2006 | 14:59 | מאת: דניאל

אם בא לך לקשקש גם במסנג'ר, הנה הכתובת שלי: [email protected] דניאל

10/10/2006 | 21:14 | מאת: בת אל

היי איזה מוזר!! הייתי מחוברת עד 16:00 בערך, ולא ראיתי את ההודעה שלך.. רק עכשיו חזרתי למחשב.... אני בשמחה אצרף אותך למסנג'ר. את שם עכשיו???? מה קורה? יש התפתחות כלשהי? השמיעי קול...

10/10/2006 | 14:33 | מאת: ממתינה :)

...בסוף הזרקתי לבד ב12.30 בצהריים היום היה קצת מפחיד הלב רעד אבל אני מאחורי זה העיקר ! מחר אני עושה השבחה+הזרעה הבנתי שעושים הזרעה במהלך 48 שעות ממועד ההזרעה ולא אחרי 36 שעות מבצעים את הזרעה מה דעתכן? מה נכון? לא ברור לי לגמרי.. תודה מראש : )

10/10/2006 | 15:56 | מאת: נועה מ.

כל הכבוד!!!!!!!! אמרנו לך שזה שום דבר! אגב, היום הלכתי לקנות אוביטרל, וזה כבר באריזה חדשה עם מזרק מוכן להזרקה עם החומר, קלי קלות אפילו יותר ממה שהיה.... צר לי לא יכולה לעזור לך בנושאי הזרעות (לצערי כי רב...) בהצלחה ענקית! נועה.

10/10/2006 | 16:53 | מאת: ממתינה :)

תודה לך-וואי נחמד שזה מגיע כבר מוכן בתקווה שלא נצטרך בהמשך....שתהיה לך הצלחה רבה!!! : )

10/10/2006 | 13:10 | מאת: בת אל

היי ממוש, לא את הכנסת אותי לחרדות, אני מודה לך על התשובות המהירות, פשוט התחושה שלי היא שאני לא מבינה כלום בנושאים האלה, וזה בעוכריי. לפני שנכנסתי לכל התהליך הזה, ידעתי שאני לא מבינה גדולה בכל מה שקשור לפריון, בעיות בפריון וכו', ואת הטיפול הראשון עשיתי "על עיוור", מה שהרופא אמר פשוט עשיתי... ואחרי הכישלון, חברה שלי המליצה לי על הפורום, ופתאום ראיתי שרוב הבנות כאן מבינות הרבה יותר ממני, הרגשתי "אהבלה" כזו, שלא מבינה כלום. זה קצת תיסכל, והתחלתי לקרוא חומר בנושא. עד עכשיו אני לא בטוחה שזה חכם מצידי, (אבל לפורום אני כבר מכורה...) כי כל אינפורמציה שנכנסת אליי מעלה את סף החרדות. אני את 36 בקרוב מאודדדדד ועד שהתחלתי הייתי מעין בת יענה שטומנת ראשה בחול, ופתאום התעוררתי בבת אחת, מבינה שהשעון מתקתק, וזה לא עובד כמו שחשבתי: "טוב, אני אתחיל טיפול וכעבור חודש אני בהריון". מצחיק, הא? מתסכל!!!! לפעמים פשוט בא לי לצרוח שזה גדול עליי... תודה על האינפו, ותודה שאת כאן.. חיבוק בת אל

10/10/2006 | 21:46 | מאת: ילדת האוקיינוס

בנוגע לבורות, ול"בת יענה" - לא תמיד מי שיודעת יותר נכנסת להריון קודם - למדתי את זה היטב על בשרי כאשר בטיפול ה-IVF הראשון הכרתי באסותא מטופלת נוספת של זיידמן מזן האהבלות המתקדם, כלומר לא רק בענייני פריון אלא בכלל - לא הבינה כלום וגם לא עניין אותה כלום, והאמת היא שהיא שעשעה אותי ואת בעלי במשך שעה ארוכה עם כל אימרות השפר בסגנון "לימור" שהיו לה (הפעם היחידה שצחקתי באסותא). ותנחשי מי נכנסה להריון בערך שנה וחצי לפני? יש יתרון, וגם חסרון, בכל הידע הזה שהאינטרנט נותן לנו גישה אליו... לפעמים אני מצטערת שלא נישארתי בורה (אבל טוב שלא, אחרת לא הייתי מכירה את כל הבנות המקסימות כאן בפורום). אני באמת מקווה שעם או בלי קשר למה שלמדת כאן, משך ההמתנה שלך לא יתארך... חג שמח יקירה!

10/10/2006 | 11:44 | מאת: דניאל

היי, מחר היסטרוסקופיה בהרדמה כללית. בטיפול הקודם הגעתי עם טופס 17, אבל הוחלט להפסיק את הבדיקה כי נורא כאב לי, אז ביטלו לי את הטופס, למרות שהיה לו תוקף עד דצמבר. במרפאת האם אמרו לי שרופא המשפחה צריך לבקש אישור מחדש. היום התברר שאני בכלל צריכה טופס שונה מאחר והבדיקה בהרדמה וזה התגלה בדיעבד, ללא כל הנחייה לכך. אני כבר שעות ארוכות במשא ומתן על הטופס הזה ומעבירים אותי לאינספור טלפונים ופשוט בא לי לעזוב הכל ולא לעשות את הבדיקה הזו. עכשיו אני מחכה שיגיע הטופס ובחול המועד עובדים עד 13:00, אז יש גם לחץ של זמן ואני ע-י-י-פ-ה!!! אני מאד פוחדת ממחר ולא שקטה.הבדיקה מחר בבוקר.. רק רציתי לפרוק קצת מתח.... דניאל.

10/10/2006 | 12:00 | מאת: דורה

איפה שרק אפשר להכביד, איפה שרק אפשר לסבך... כאילו שאין לנו דיי stress גם ככה! למרות שתמיד אפשר למצוא צדיקים בסדום. ואני מאד מקווה שמצאת את הפקידה עם שאר הרוח, זו שמוכנה לעשות משהו למען האנשים שמאחורי הטפסים שהיא מזיזה על השולחן. יש כאלה! אל תתייאשי! ספרי איך הדברים הסתדרו. מקווה שעל הצד הטוב ביותר! דורה. (דרך אגב, הדרך שלי להתמודד במצבים המעעעעעעעצבנים האלו היא לקלל אותם בלב ולהמשיך לשבת על הטלפון!)

10/10/2006 | 12:56 | מאת: בת אל

היי ממו'ש, אכן, כאילו אין לנו מספיק על הראש, אנחנו צריכות גם להתעסק עם כל הגועל הזה - בירוקרטיה!!! א-ב-ל -------- תזכרי שזו רק הדרך, ולא המטרה!! אז אם צריך לשבת על הטלפון, זה מה שתעשי כדי לעבור עוד צעד לקראת המטרה. נכון שזה מתסכל מאוד ולפעמים בא לשבור את הכלים, וגם זה בסדר ומותר, בתנאי שאת יודעת שאחרי ששברת את הכלים, את אוספת אותם וממשיכה.... בקיצר, אל תתני לאיזה תהליך אדמיניסטרטיבי לחרפן אותך.... ואנחנו פה כדי שתשפכי קצת כעסים.... מחזקת אותך מרחוק. חיבוקים בת אל

10/10/2006 | 13:25 | מאת: דניאל

ב13:00 יצאתי עם הטופס 17 המזויין הזה מהמרפאה, ב13:10 התקשרו מביה"ח לבטל לי את התור, כי האחות הראשית עברה תאונת דרכים והם לא יכולים לעשות את הבדיקה בלעדיה. מה הקטע הזה? מה, אין מי שתחליף??? עכשיו אתן יודעות מה זה אומר? שאני צריכה לחכות עוד חודש, כ-ו-ס א-מ-ק!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!! איך אפשר להמשיך ככה? אני רק מחכה לבדיקה המחורבנת הזו כדי להמשיך בטיפול, י-א-ל-ה!!!!! אין לי יותר מילים, בחיי. לא יודעת, בא לי לעשות משהו ואני לא יודעת מה. החלטתי שאני רוצה שינוי. אני בבאסה שאי אפשר לתאר. דורה ובת-אל, תודה מתוקות. דניאל.

10/10/2006 | 23:46 | מאת: ניני

יקירתי, הגעתי רק עכשיו אז בטח תראי את התגובה שלי אחרי... בכל מקרה בהצלחה בבדיקה, ומכיוון שהכי חשוב הוא שתהיי רגועה, שימי את כללללל הבירוקרטיה בצד, טפלי בה אחר כך. תני להם צ'ק פיקדון ואל תכנסי למתחים מיותרים בגלל השטויות האלה. בהצלחה ממוש}{}{}{

11/10/2006 | 09:02 | מאת: דניאל

היי.... ביטלו לי את התור, 10 דקות אחרי שקיבלתי את הטופס... את מבינה?? האחות הראשית עברה תאונת דרכים ולכן אי אפשר לעשות לי את הבדיקה. לא נשמע הזוי??? אין לי כח אליהם. עכשיו אני מחפשת בי"ח אחר..... דניאל

10/10/2006 | 10:53 | מאת: נועה מ.

בננות שלי, ובכן, הבוקר חזרתי ללקק הורמונים.... בההההההההההההההה. התחלתי טיפול מספר 3 (מקווה שיצא לי יותר מגלידה בסופו), והוא ארוך ארוך ארוך: - מהיום - יום 3 למחזור: גלולות מליאן לשבועיים. - ביום 10 לגלולות: הסנפת סינארל - מישהי מנוסה??? הוא לא אמור להיות כמו דקא, נכון? ז'תומרת לא אמור להשאר בגוף לאחר שמפסיקים לקחת אותו? - אחרי שבועיים סינארל: א"ס לבדוק שהוא לא גידל לי ציסטות, וממשיכים איתו עד הסוף. - אם אין ציסטות: 6 ימי גונל 112.5 וא"ס - אם הכל טוף: 4 ימי מנוגון 2 אמפ' - אוביטרל ואולי הנצה בהחזרה.....ואז חייבים פרדניזון ודוקסילין..... אוי ויייייייי. מי מכירה?????? WISH ME LUCK....... יום נפלא, נועה.

10/10/2006 | 11:34 | מאת: דניאל

היי נועה, בשעה טובה.... אני גם עשיתי פרוטוקול ארוך עם גלולות אבל לא בדיוק כזה. מאחלת לך שזה יהיה הטיפול האחרון בהחלט! באהבה דניאל

10/10/2006 | 11:48 | מאת: דורה

ועוד איך ווישינג! לא מכירה כלום ממה שקיבלת, ומה שהכרתי- הדחקתי/מחקתי כדי לפנות מקום בהארד דיסק... גמני חזרתי לנשנש הורמונים (מיום שישי). אוח. מה שנקרא- החיים הטובים. מקווה איתך שלא תזדקקי לארטיקים הפעם. אינשאללא זה יהיה סוף פסוק! שלך, דורה.

10/10/2006 | 12:37 | מאת: ריקי

הי מותק המון המון המון והמון בהצלחה את כל התהליך שאת עוברת עכשיו גם אני עברתי פרט לסינראל, אני קבלתי דקהפפטיל או צ'טרוטייד. מחזיקה לך את כל האצבעות שיש לי נשיקות ריקי

10/10/2006 | 13:20 | מאת: בת אל

נועה מ. חמודה, מאוד שמחה בשבילך שאזרת כוחות ואת מתחילה מחדש. מאחלת לך המון המון המון המון הצלחה, ושזה יהיה הטיפול המוצלח והמנצח, שיניב הריון בריא וארוך. אמן! חיבוק בת אל

10/10/2006 | 15:18 | מאת: נורית

שמחה לשמועה שאת מתחילה שוב... מאחלת לך שזאת תהיה הפעם המנצחת...נראה שקיבלת כמות קטנה של הורמונים אז מתחילה להחזיק אצבעות לגירוי תקין {לא יותר מידי ולא פחות מידי} לעוברים דנדשים והריון מוצלח. שלך נורית. הבקרוב (-: {בהמשכים} זה בשל היותי בעבודה.

10/10/2006 | 14:44 | מאת: לנה

היי נועהליה! שיהיה לך בהצלחה ב טיפול חדש ו ש יהיה טיפול מנצח. אחד כמוך חזקה נפשית הפעם חייב טיפול להצליח. במת כול כך הרבה צעצועים של הורמונים את צריכה אני הייתי כבר מתה מי צעצועים אלו (הורמונים). אני מחזיקה לך חזק אצבעות ש ההטיפול יצליח ו יהיה היריון (מגיעה לך כבר) אוהבת לנה

10/10/2006 | 15:45 | מאת: נועה מ.

מה קורה? מה את מלקקת? התחלת סיבוב ארטיקים???

11/10/2006 | 01:06 | מאת: דורה

לא נותרו ארטיקים במקרר. התחלתי סיבוב של טריים. אני מאכילה את עצמי בהורמונים ישירות לבטן הפעם. למרות שהפרוטוקול זהה לזה של הטריים הקודמים בו הגוף הגיב לי מצויין, הפעם כנראה יש צליעה... בנוסף לגונל (בכמויות מסחריות!) גם לובריסט (כמו מנוגון אבל יותר סימפטי). וכדי שלא "יברח לי" ביוץ, כי אני ללא דקא- גם צטרוטייד. בקיצור- היום כבר נאלצתי לחורר שלושה חורים. ככה יהיה בכל יום בינתיים. בעלי הסתלבט עליי וביקש שלא אשתה מים אחרי הזריקות. חוטפת מזה אחלא בחילות ולא ממש יודעת איך להעביר אותן. יש לך איזה שהוא רעיון? יקירתי, מחכה כבר לצרוח לך קולולושים. אז תעשי לי טובה ותכנסי להריון! (במיידי אם לא אכפת לך). אוהבת, דורה.

10/10/2006 | 16:34 | מאת: לי

I WISH YOU THE BEST AND SPECIAL GOOD LUCK THIS TIME. תשתי הרבה ותשמרי על עצמך יקירתי. וקדימה חיזרי אלינו עם בטא חיובית. מחזיקה אצבעות בשבילך ביום ובלילה. מכל הלב- לי

11/10/2006 | 07:08 | מאת: נועה מ.

תודה יקירתי, שותה שותה בלי סוף גם ברגיל. יקח זמן עד הבטא, עוד איזה 5 שבועות לשאיבה, ועוד 12 יום לבטא, יעני רק בסוף נובמבר נראה מה יצא..... וווווווווווויייייי ארוך! יום טוף, נועה.

מקסים ובאמת אנושי! הבעיה שאני לא רגועה ביחס לתוכנית שהוא בנה לי, בהתבסס על ההיסטוריה שלי עם הדקפפטיל. אז כך בסוף החודש בע"ה מתחילה טיפול אצלו באסותא. התוכנית כוללת דקפפטיל מלא במשך כל הטיפול>>> העניין שבטיפולים בעבר כאשר היתי על דקפפטיל מלאה השחלות שלי לא תפקדו כלל {ממש חוסר תגובה}>>> אם היתי בית חולים הקודם אז לא היתי נותנת שיכתבו לי תוכנית כזאת או שבמקרה הכי גרוע פשוט לא היתי לוקחת מלאה אלה חצי. הפחד שלי שבטיפול הזה יהיה כמו בטיפולים בבית חולים כאשר לא התפתחו לי זקיקים בשל דיכוי מלא של דקפפטיל, מה עושים? יש לצין שאת הדיכוי המלאה קיבלתי כתוצאה מכך שבטיפולים הראשונים {לפני 5 שנים} באמת היה לי עליה של הפרוגסטרון בצורה מהירה אבל בשנים האחרונות אין בעיה כזאת. אוף אני מודאגת /-: לא רוצה עוד כישלון! טוף בנות חוזרת לעבודה. נורית. נ"ב מה קורה באסותא למה סורגים למספר ימים את חדר/י הניתוח שבהם מתבצע/ים השאיבה/ות משהי יודעת?

10/10/2006 | 10:44 | מאת: נועה מ.

שמחה לשמוע שהיית אצל זיידמן! כשרשם לך את הפרוטוקול, לא העלית את הבעיה שהיתה לך בעבר עם הדקא המלא? בד"כ אני חוקרת אותו שתי וערב אם צריך חומר אחד או לא או אחר או בכלל.... אם יש לך ספקות ולא בא לך להטריד אותו בטלפון, (ולי היו כשראיתי את המרשמים שנתן לי עם פרדניזון ודוקסילין....) תכתבי לו אימייל ישירות אליו, הוא יענה לך די מהר. אסותא סוגרים לשבועיים שיפוצים. שיהיה בהצלחה ע נ ק י ת!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!! נשיקות, נועה.

10/10/2006 | 11:30 | מאת: דניאל

היי נורית, מ-ע-ו-ל-ה! משנה מקום משנה מזל. אני מאחלת לך שעם התחלה חדשה במקום החדש הזה תצרי את יצירות חייך האמיתיות. באהבה דניאל. *אני גם שוקלת לעבור לשם. דווחי איך הבי"ח.

10/10/2006 | 11:30 | מאת: דניאל

היי נורית, מ-ע-ו-ל-ה! משנה מקום משנה מזל. אני מאחלת לך שעם התחלה חדשה במקום החדש הזה תצרי את יצירות חייך האמיתיות. באהבה דניאל. *אני גם שוקלת לעבור לשם. דווחי איך הבי"ח.

10/10/2006 | 14:30 | מאת: נורית

גלי לי את בארץ (-: ? מה שלומך? מתי את אמורה להתחיל טיפול חדש? נראה באיזה דרך אני אבחר להסב את צומת ליבול לתוצאות העבר עם דיכוי מלאה. נראה אולי אני יבקש ממנו לעבור את התוכנית שנבנתה לי במחלקה הקודמת. התוכנית טובה, אבל נראה לי שמיציתי עם הרופאים והמעבדה שם. מה דעתך, כדי לבקש? שלך נורית.

10/10/2006 | 11:52 | מאת: דורה

אז יצאת לדרך! יופי! מהבנות כאן אני מבינה שאת בידיים טובות! האם סיפרת לזיידמן על התגובה הלא מוצלחת שלך לדיכוי הארוך? אם הוא יודע מזה ובכל זאת בנה פרוטוקול כזה כנראה שיש לו סיבות ושווה לברר מה הן! מאחלת לך בהצלחה! דורה.

10/10/2006 | 13:28 | מאת: נורית

לגבי הפרוטוקול, נראה לי שאני יסב את צומת ליבו שוב בסמוך להתחלת הטיפול. לפחות שאני אדע שהוא לקח בחשבון את התוצאות מטיפולים קודמים. מה קורה איתך?

10/10/2006 | 13:27 | מאת: בת אל

היי נוריתי, מתרגשת בשבילך!!! שמחה ומאחלת לך שאכן הטיפול הזה יהיה המנצח!!!! כמו שאמרו לך כבר: משנה מקום - משנה מזל!! אז תשמרי על אמונה חזקה ואופטימיות. מתפללת בשבילך להצלחה גדולה!!! אני אשמח אם תעדכני איך באסותא, אני מאוד מתלבטת אם לעבור שם טיפול, הרופא שלי מטפל גם שם.... חמודה, שוב בהצלחה!! מחזיקה לך אצבעות.. יש תחושה טובה... חיבוק בת אל

10/10/2006 | 15:26 | מאת: נורית

בינתים אין לי על מה לעדכן אבל מבטיחה לעדכן...{ומקווה לא להאכזב}. אז סוף החודש מתחילים את הטיפול האחרון &&&&&.

10/10/2006 | 14:32 | מאת: לנה

סוף סוף יקשבת לבנות ו גם לי לעבור לזיידמן. אני שמחה בישבילך ו להתחלה חדשה שיהיה רק בהצלחה רבה. כמו ש אומרים משנה מקום משנה מזל. חבל על כול השנים ש היית בברזיליי עכשיו את אצל זיידמן ו תיהיה רגועה לגביי מה שהוא רשם לך הוא ידעה לגביי תוכנית טיפול אין לך מה לחשוש בו. אצלו את תכנסי להיריון. ו חוץ מי זה זה בין אדם עם נשמה טהורה ש ידעה להרגיעה ו עם חוש הומור. נוריתי ש יהיה לך במת בהצלחה ו תמיד את יכולה גם דרך פורום השכן של זיידמן לישאול אותו או ב טלפון. הוא תמיד עונה. בהצלחה

09/10/2006 | 22:57 | מאת: ממתינה: )

היי שוב... אני צריכה להזריק מחר בעבודה ..כמובן ב"חשאיות" וביום רביעי וחמישי לעבור הזרעה עד 12.00 בצהריים ( כי חול המועד סוכות ועובדים עד 12 בצהריים) אני יודעת שמזריעים לאחר 36 שעות מתי לדעתכן כדאי לי להזריק את האוביטרל מחר? מקווה שאני ברורה...כי אני אף פעם לא בטוחה מתי להזריק(למרות שאמרו לי צהריים אני לא בטוחה אם לא כדאי בבוקר אולי..האם זה משנה?) תודה תודה : ) אתן תמיד עונות מהר ומאוד עוזרות אז מראש שוב תודה : )

10/10/2006 | 18:07 | מאת: נורית

בהזרעות זה בערך כי תמיד יחשבו את מועד הביוץ כדי שהזרעים יחכו לגיברת ולא להפך. כך שאם את מקדימה את שעת ההזקרה את בעצם יכולה לשנות את הסדר....כלומר ביצית תמתין לזרעים. נראה לי שכדי לשתף את הרופא... ולשאול אותו אם אפשר להקדים את שעת ההזרקה לבוקר... כי מדובר ב- {5-4 שעות} ויתכן שהוא ימצאה לנכון לאשר לך. ושוב בהצלחה. נורית.

09/10/2006 | 22:46 | מאת: בת אל

היי חמודה, קראתי את ההודעה שלך לפחות 10 פעמים. לא יודעת מה לכתוב. מאוד רוצה לעודד, אבל... המילים נתקעות. אני מ-א-ו-ד מקווה שעד שקראתי את ההודעה את כבר במצב יותר טוב, שמחה יותר... ממוש, אני מאוד מבינה אותך. עצוב לי שאת במצב רוח ירוד, ואני אפילו בוכה איתך. אבל יקירתי, למרות שמהחושך הזה קשה לראות, אבל בואי נאמין לאלו שאו ורואות את האור, שאכן יש אור, וגם את תראי אותו, בתקווה בקרוב. אמן. בינתיים, שולחת לך חיזוקים וחיבוקים. בת אל

10/10/2006 | 08:29 | מאת: דניאל

היי חמודה....... תודה רבה.... אני לא מאבדת תקווה פשוט לפעמים קצת יותר קשה, רק שהפעם הקושי קצת מתארך לו.. אני בסדר, מחזיקה מעמד. מחר יש לי היסטרוסקופיה ולא בא לי על זה בכלל.... יהיה בסדר, באהבה דניאל.

09/10/2006 | 21:52 | מאת: בת אל

היי, דווקא שינוי מרענן לסטות קצת מהנושא, לא? אז ככה: קניתי דברים יפים ומיוחדים בחנות שנקראת "כיופים" בצומת ירקון. גם אני עדיין בלי מתקן לעיתונים, לא מצאתי את "שאהבה נפשי" (-;. איפה עוד טיילתי? אה, בחנות קטנה אבל מדליקה בהוד השרון, אין לי מושג איך קוראים לה, אני רק יודעת שזה ברחוב הבנים. מכירה? קניתי גם כמה דברים קטנים (אבל ממש קטנים) מאיקאה. לא אהבתי את איקאה בכלל, אבל יש כמה דברים פרקטיים. אני עדיין במסע קניות, משתדלת להיזהר, אבל יש חורים בידיים.... (-: בימים האחרונים אני משתדלת ליהנות קצת, לשנות אווירה, אז הלכתי לסרט בסינמה סיטי עם חברה - שינוי מרענן, וכמובן שגם שם מצאתי על מה לבזבז, וקניתי לי ריחנים לאמבטיה, נרות ועוד דברים שעושים כיף. מומלץ בחום!! טוב די, לענייננו... אני אמורה להתחיל טיפול שני החודש, והרופא אמר לי שהוא עוד לא מאשר טיפול עד שאעשה בדיקת דם, לבדוק שה FSH לא גבוה מידי. זה די הפחיד אותי. גם ככה ה- FSH שלי היה גבולי... האם זה נורמלי? תמיד עושים את זה לפני תחילת טיפול? האם יש סיכוי שהוא לא יאשר לי להתחיל? אמאל'ה!!!! אנא תני לי אינפורמציה.... אוהבת, בת אל

09/10/2006 | 22:22 | מאת: ילדת האוקיינוס

נתחיל מהחשוב יותר: כאשר ה-FSH נמצא גבולי בבדיקה קודמת, בהחלט הגיוני ואף מקצועי לבצע בדיקה נוספת לפני תחילת טיפול, מכיוון שה-FSH, כאשר אינו נמוך, מתאפיין בנטייה לעלות ולרדת, לעתים בצורה דרסטית, בין חודש לחודש, ולכן עדיף "לתפוס" חודש טוב שבו הוא נמוך לביצוע טיפול. כולי תקווה שאכן ה-FSH שלך יהיה נמוך דיו לתחילת טיפול כבר בחודש זה! ולפחות חשוב, אך בהחלט מרגיע (אותי, לפחות..): הייתי ב"כיופים", ולא מצאתי כלום... החנות כשמה כן היא, כיפית - אבל בדברים האלה פשוט צריך כנראה גם מזל - למצוא בדיוק את מה שיתאים לך לפינה הספציפית בבית... יש לי עוד חנות בשבילך: "אנטר" (Enter) שצמודה לתחנת המשטרה בצומת מסובים - בסגנון דומה לכיופים אבל יש שם גם דברים קצת יותר מיוחדים שלא רואים בכל החנויות בסגנון הזה (נראה לי שחרשתי כבר את כולן בגוש דן!). בהצלחה יקירתי!

09/10/2006 | 22:51 | מאת: בת אל

אני מנסה לא לדאוג יתר על המידה (נטייה כזו שלי...), אבל זה מאוד מטריד אותי שתחילת הטיפול שלי נמצא בסימן שאלה... אני מנסה להבין, אשמח אם תאירי את עיניי: האם העובדה שה- FSH שלי היה גבולי בעבר (בדיקה אחרונה - 9.8 , לפני הטיפול הראשון) מעידה על אפשרות שזה יעלה באופן דרסטי? מה הסיכויים לכך? כששאלתי את הרופא למה בודקים לפני, הוא אמר "אם הוא יהיה 15, אז לא מתחילים", זה הטריד אותי, אבל לא העמקתי. עכשיו זה כבר יותר מטריד, ואני אשמח לכל מידע שתוכלי לתת לי. איך זה הולך בכלל???? ולמה המצב רוח שלי נהרס בשניות??? תודה חיבוק בת אל

09/10/2006 | 21:01 | מאת: דגנית

היי בנות היום הוחזרו לי 3 עוברים ומרגע שעזבתי את בית החולים לא הפסקתי להקיא או שתפסתי וירוס או שאכלתי משהו לא טוב בכל אופן עד עכשיו אני מקואה האם לדעתכן יש אפשרות של פגיעה בעוברים שהןחזרו יום??? תודה דגנית

09/10/2006 | 22:01 | מאת: ניני

מצב של איבוד נוזלים שיכול להיות מסוכן לך עלול לסכן את סיכויי ההשרשה של העוברים. את צריכה להיות חזקה ולהרגיש טוב ולכן אם את מקיאה ברצף כדאי לגשת למיון לקבל אינפוזיה ומשהו נגד הקאות. תרגישי טוב ובהצלחה בטיפול((()))

09/10/2006 | 22:24 | מאת: ילדת האוקיינוס

דגנית יקרה, רוב הסיכויים שלא תהיה כל השפעה על העוברים. הקפידי לשתות הרבה הרבה מים! (((חיבוק)))

09/10/2006 | 18:31 | מאת: ריקי

כמה ימים לא עדכנתי אתכן מה קורה איתי והרגשתי שאני כבר מתגעגעת. אז ככה, לשמחתי הרבה הדימומים שהטרידו הפסיקו - תודה לאל אני מרגישה הרבה יותר טוב ומתרגשת מאד ממה שעובר עליי מחר האולטרסאונד הראשון שלי ואני ממש מתרגשת ואני יותר ממקוה, אפילו מאמינה שהכל יהיה בסדר. תחזיקו לי אצבעות חזק לקראת מחר, אני אישית מחזיקה אצבעות כל הזמן לכל אחת מכן שהלוואי ובקרוב מאד כולכן תהיו בהריון ושיהיה לכולכן הריון קל ותקין אמן ואמן שתהיה לנו שנה נפלאה נשיקות וחיבוקים ריקי

09/10/2006 | 18:57 | מאת: גל

היי ריקי, המון הצלחה למחר, מחכים לעדכון משמח!! בהצלחהההה, שנה פוריה יהיה בסדר.

09/10/2006 | 19:11 | מאת: נועה מ.

בהצלחה גדולה מחר, אני בהחלט מאמינה שהכל בסדר, וזהו, את יוצאת משם לדרך חדשה, ועוברת לפורום ה ש כ ן!!!!!!!!! נשיקות, נועה.

09/10/2006 | 21:54 | מאת: בת אל

ריקי'לה יקרה, אני ממש שמחה איתך, ומתרגשת לקרוא את ההודעות שלך בכל פעם. מחזיקה לך אצבעות חזק חזק, וכמוך, מאמינה שהכל בסדר..... מחכה לעדכון... המון הצלחה. אמן!!! חיבוק בת אל

09/10/2006 | 22:03 | מאת: ניני

המשך הריון תקין ובריא והנאה מכל שלב((((((((())))))))

09/10/2006 | 22:12 | מאת: ילדת האוקיינוס

יקירתי, אני מצפה בקוצר רוח לעדכון משמח ממך! ומאחלת כמובן המשך הריון תקין וארווווך

08/10/2006 | 13:26 | מאת: ממתינה :)

היי לכן...אני אמורה להזריק ביום ג' הקרוב אוביטרל באופן עצמאי בצהריים -העניין הוא שאני עובדת- ומרפאות סגורות כבר ב-12.30 המליצו לי לעשות לבד.. מישהי מכן הזריקה לבד אוביטרל האם זה נורא כל כך?אני קצת חוששת...למרות שהסבירו לי וניראה לי שאני אסתדר אבל בכל זאת נוח לי להתייעץ איתכן.. אגב הזרעה למחרת(רביעי+חמישי)...

08/10/2006 | 13:36 | מאת: נועה מ.

ממש ממש ממש לא נורא להזריק אובוטרל לבד. זו הזרקה תת עורית עם מחט דקה וקטנה. צובטים צמיגון בבטן והופ מחדירים ומזריקים, תאמיני או לא, בסוף נרקומנים יעמדו אצלינו בתור שנזריק להם...חחח... בהצלחה גדולה גדולה בהזרעה וחד שמייח! נועה.

08/10/2006 | 15:14 | מאת: ממתינה :)

תודה וחג שמח גם לך : )

08/10/2006 | 14:25 | מאת: רומי

היי ממתינה, אני אמנם אף פעם לא הזרקתי אוביטרל, אך כפי שנועה הסבירה לך אם זאת זריקה לשומן הבטן, אין ממש מה לפחד, אם זה היה לשריר הייתי ממליצה לך להיעזר במישהו בכל זאת,בהצלחה רומי

08/10/2006 | 15:58 | מאת: ילדת האוקיינוס

שלום לממתינה, אני לא הזרקתי אוביטרל אלא את המקביל שלו שנקרא כוריגון - שאותו היו מזריקים לישבן. בחלק מהטיפולים באמת הייתי נוסעת למוקד או לאסותא בשעות מוזרות כדי שיזריקו לי, עד שבסוף בעלי למד להזריק לישבן וזה הקל על החיים. אם מדובר על זריקה תת-עורית (לבטן) אז זה בכלל קלי-קלות ואת יכולה לעשות את זה בעצמך, אבל כדאי ללמוד לעשות את זה מראש (נשאר לך רק מחר..) בהצלחה!

08/10/2006 | 17:12 | מאת: דורה

אני מזריקה את האוביטרל לעצמי. אם הזרקת לעצמך לבטן - זה בדיוק אותו הדבר. בקלי קלות! ואם לא- לכי שיראו לך כדי שמחר תוכלי להסתדר בכוחות עצמך. אם את לא מסוגלת- תמיד יש בית חולים בסביבה או מרכז רפואי כל שהוא שאפשר לגשת אליו. כמובן- עם הנחייה לאחות להזריק לך. בהצלחה! דורה.

09/10/2006 | 09:06 | מאת: קרן

זה פשוט, אני הזרקתי אתמול בדיוק, את מושכת את העור שבבטן בצד, ומכניסה את המחט עד הסוף, ורק אחר כך לוחצת על המזרק, להוצאת החומר. זה נורא פשוט, רק המחט קצת מפחידה, אבל זה בכלל לא כואב, ואפילו לא יורד דם. בהצלחה, לך ולי.

09/10/2006 | 10:03 | מאת: ממתינה :)

תודה לך ובהצלחה ניראה לי שבסוף אסתדר תודה על החיזוקים.

08/10/2006 | 11:12 | מאת: עפרה

תמשיכו להתפלל, בטא היום יום ה 18 1200 , אמרו לי בעוד שבועיים לבוא לאולטראונד, מה דעתכם ילדה, באיזה שבוע אני בערך ההחזרה ב 21.9. האחיות אמרו לי שבוע 4 מתפללת שכולםכם תיכנסנה במהרה ומפזרת עליכם אבקה הריון מכל הלבבבבבבבבבבב עפרה

08/10/2006 | 11:21 | מאת: לנה

בוקר טוב לך! אזה יופי אזו הכפלה בלי עין הרע. כמו ש אמרו לך במירפא את נימצאת בשבועה 4 אבל ש תעשי אולטראסאונד יש סיכויי יותר מדוייק לדעת את השבועה. לדעתי יש לך תאומים גם ו ש המשך היריון יהיה קל בראי ו תקין. מזל טוב ו חג שמח לנה

08/10/2006 | 11:58 | מאת: ריקי

שיהיה לך הריון תקין וקל כמו שהאחיות אמרו לך זה בסדר, הן יודעות מה הן אומרות הכי חשוב שהכל יהיה תקין המון המון מזל טוב ריקי

08/10/2006 | 13:34 | מאת: נועה מ.

שימשיך לעלות ולהתפתח להריון ארוך ותקין! ממשיכים להחזיק &&&&&&&&&&& נועה.

08/10/2006 | 14:23 | מאת: רומי

היי עופרה, יופי אני שמחה על העליה היפה בבטא, לגבי חישוב ההריון , תמיד תחשבי לפי היום הראשון של המחזור האחרון כי כך בסופו של דבר מחשבים, ויחשבו לך תמיד אז אין צורך לחשב מיום ההחזרה כי זה סתם יבלבל אותך, רומי

08/10/2006 | 15:54 | מאת: ילדת האוקיינוס

יופי של עדכון עפרה, בשעה טובה! הבטא עלתה יפה מאוד|חמסה|!! לגבי השבוע - למעשה היום את נמצאת כבר בשבוע 5 בדיוק. החישוב הולך כך: יום השאיבה מקביל ליום הביוץ. הנחתי שהשאיבה אצלך בוצעה 3 ימים לפני ההחזרה, ולכן היום את 21 יום, שהם 3 שבועות בדיוק, אחרי הביוץ/שאיבה. ההריון בטיפולי הפריה נספר החל משבועיים לפני השאיבה, ולכן סיימת היום את השבוע החמישי. דעתי לגבי מועד האולטרסאונד שנקבע לך היא שהמועד מצויין - חוץ מזה שיהיה לנו קשה כאן להתאפק עד אז... שיהיה במזל טוב, המשך הריון תקין ותעדכני!

08/10/2006 | 17:15 | מאת: דורה

אחלא עידכון! אחלא בטא! מצפה ומאחלת להמשך חדשות טובות ממך, דורה.

09/10/2006 | 21:57 | מאת: בת אל

עופרה יקירה, שמחה ומקווה שהכל בסדר, וימשיך להיות בסדר.... הריון תקין, בריא וארוך... מתפללת עבורך... זכרי, לשמור על אופטימיות, חיוך ואהבה... חיבוק בת אל

08/10/2006 | 10:28 | מאת: דניאל

היי, אין שום דבר חדש....רק קצת מצב רוח. לא יודעת להסביר בדיוק. מרגישה תחושת חרדה שעולה מדי פעם וזה מתיש. האנרגיות שלי ירודות. אולי זה סוג של דכאון. לא יודעת...נמאס לי להשאב לתוך כל התהיליכים הרפואיים האלה כל פעם מחדש. אני לפני היסטרוסקופיה ביום רביעי, ושוב פעם בירוקרטיה, אח"כ המצב הזה שאני נתונה בידיים של רופא, שוב פעם הדקירות הכואבות, הזמן בביה"ח.....ורגשות האשם על זה שאני מתבכיינת (כי הרי זה למען מטרה קדושה...) אני משתדלת לתפקד אבל מאד מוחלשת.... דניאל.

08/10/2006 | 11:30 | מאת: לנה

היי יקירתי! המצבך מוכר לי ו את לא לבד יש לך פה בנות מקסימות ש תמיד מוכנות להבין אותך ו כול מה ש יש לך בלב תישפיחי פה . אני ידעת עד כמה זה מתיש אותך כול הרופאים אחיות מי סביבך בדיקות מעצבנות אני הייתי בסרט הזה שנתיים ו חצי ו בסוף תידעי ש מגיעה דבר הכי יקר בחיים זה היריון ש אחר כך תגידי כול מה ש תעברי זה רק למען התינוק המקסים ש יולד לך . אני מאחלת לך ש בקרוב מאוד תרגישי מציון ו סוף סוף תקבלי דבר ניפלאה ברכה מי אלוהים היריון .בקרוב בקרוב.! בהצלחה ש יהיה לך ו חג שמח

08/10/2006 | 11:39 | מאת: דניאל

היי גרמת לי לבכות..... מילים של עידוד מאד מחזקות במצבים כאלה ואני מאד מודה לך על ההתייחסות. דניאל

08/10/2006 | 14:33 | מאת: לנה

חמודה! שמחתי ליקרוא ש נתתי לך כיצד עידוד. ו פעם הבא ליבכות רק מי שמחה מי היריון בקרוב. חיבוק לנה

08/10/2006 | 14:33 | מאת: רומי

היי דניאל, לכולנו מוכרות הרגשות שאת מתארת, התהליך הזה הרי לא פשוט לנו ובעיקר נפשית, אז קחי את הזמן שלך ומותר לך להיות קצת בדאון, אבל לא להרבה זמן!!!! תזכרי שכולנו כאן באותה סירה ואסור להתיאש כי באמת המטרה קדושה ומבטיחה שבסוף גם תגיע, שולחת לך המון חיזוקים ואופטימיות!!!!!!!!!!!!!! ((((((((חיבוק))))))))))))) רומי

08/10/2006 | 17:09 | מאת: דורה

מה אגיד לך, יקירתי, מוכר, מוכר, מוכר! אצלי זה מתבטא פחות בתחושות חרדה ויותר בתחושות של כבדות וחוסר אמביציה. אל תשכחי, יקירה, שאנחנו נמצאות בסיטואציה מאד לא נוחה ובוודאי שלא טבעית. קשה לנפש למצוא דרכים להתמודדות. ובשום אופן אני לא חושבת שיש מה להרגיש אשמה. שוב ושוב אני מטיפה פה נגד רגשי האשמה. לא מספיק קקה גם ככה? המטרה אכן טבעית, אבל כל הדרך הזו... אז עכשיו את מרגישה נמוך. מותר! ודרך אגב- הבירוקרטיה הזו יכולה לשגע גם בנאדם בסיטואציה הכי רגילה של החיים. בלי הסטרסס של הטיפולים. אז תרגישי מאד בנוח שאת מגיבה בלחץ. ומהנסיון שלי לגבי עצמי - ברגע שאני מרשה לעצמי להלחץ ומפסיקה להלחם ברגשות הטבעיים שלי- אני פחות לחוצה! יהיה טוף! באחריות! דורה.

08/10/2006 | 18:00 | מאת: דניאל

מילים אמיתיות ויפות אמרת. אכן מרגישה נמוך ומאד קשה למצוא מקום נוסף בנפש לעוד ועוד התמודדויות מאד לא טבעיות ומייסרות. תמיד אומרים שאחרי כל קושי שעוברים יוצאים מחוזקים. אז יש לי הרגשה שמשהו בנפש שלי כבר קצת מרפה מהחוזק הזה. משהו בי רוצה לצרוח לעולם כמה קשה במקום הזה ושמישהו יבוא לעזרתי. אני מרגישה כרגע שאני חיה קצת בשולי החיים, מאד ממוקדת בטיפולים ובגוף שלי, ומרגישה קצת לא שייכת לעולם בו כולם עובדים ונכנסים להריון. מאד מאד מאד עייפה.................. אני בת 30 ומרגישה קצת בת 100. דניאל.

09/10/2006 | 18:24 | מאת: ניני

דניאל יקירה, מכירה כל כך טוב את מה שאת מתארת, אני מזדהה עם זה לגמרי. אני בתקופה כזאת עכשיו, ולכן (בין היתר) שוב לקחתי הפסקה, למרות שהשעון שלי מתקתק מאד בקול. מידי פעם אני נתקפת חולשה כזאת ורוצה את הגוף שלי והחיים שלי והזקיקים שלי וההורמונים שלי חזרה לעצמי. אחר כך איכשהו הכוח חוזר בלי שאני יודעת בדיוק מתי. אבל בתקופה שהכוח שלי נגמר ואני בהפסקה אני מנצלת אותה עד הסוף. כנראה שהגוף והנשמה שלנו תובעים את שלהם בנקודות מסויימות, ואחר כך יכולים להמשיך הלאה. אני חושבת שצריך לזרום עם זה (עד כמה שאפשר) ולהרשות לעצמינו גם את הנפילות האלה. אפילו בדרך למטרות קדושות יש תלאות. נשיקות(((((())))))

09/10/2006 | 20:05 | מאת: דניאל

היי ניני, תקופה חראית, הא? ואין שום דבר שנוכל לעשות מלבד להמשיך..עם או בלי כח. רציתי לשאול אותך, כמה טיפולים עשית? (אני עשיתי 8 עד כה, בשנתיים וחצי). אני מאחלת לך שהמנוחה עכשיו שאת עושה תהיה מנוחה חיונית ואמיתית, שתחזיר קצת את הגוף לעצמו. שתתייחסי לנפש שלך כמו תינוק בפני עצמו שצריך אהבה ואת התנאים הטובים ביותר שתוכלי להעניק. אני מאד מאמינה בהקשבה אמיתית לעצמינו, לחולשות ולחוזק ולהתאים את הדרישות למה שאנחנו צריכות באמת. הלוואי שהחלום שלך ייתגשם במהירות. נשיקות ואהבה דניאל.

08/10/2006 | 08:17 | מאת: גני

שלום רב, אני לפני טיפול הפרייה , ביום 25 למחזור הזרקתי דקפפטיל (3.75 3/4 מהכמות) היום אני ביום 33 למחזור ועדיין לא קיבלתי . רציתי לדעת האם זה תקין מכיוון שאני מאוד דואגת תודה מראש ,

08/10/2006 | 09:05 | מאת: נועה מ.

אני קיבלתי דקא ביום 1 למחזור, כך שאני לא ממש יודעת איך זה עובד ביום 25... אני מניחה שהדקא משבש את הפעילות הרגילה של הגוף, כך שהמחזור בטח מתעכב קצת... אולי מישהי שהיתה על דקא ביום 25 תוכל להגיד לך. בכל מקרה אם יש לך איזשהוא חשש אולי תשאלי את הרופא המטפל? בהצלחה גדולה בטיפול! נועה.

08/10/2006 | 10:27 | מאת: ילדת האוקיינוס

שלום גני, כעקרון, המועד בו את אמורה לקבל מחזור קשור למועד בו בייצת החודש ולא לדקפפטיל שהזרקת, מכיוון שהדקפפטיל פועל על השחלות שבשלב הזה כבר נערכות אצלך למחזור הבא - ולא לרירית הרחם המתפרקת בסוף המחזור הנוכחי. אם את יודעת בוודאות מתי בייצת החודש, ועברו כבר מעל שבועיים מאז - שווה לך לעשות בדיקת הריון (כבר היו מקרים כאלה, ואגב אם הנס קרה גם לך, אין מה לדאוג - הדקפפטיל לא יפגע בהריון החדש). אם לא, המתיני עוד כמה ימים, ואז תרימי טלפון לרופא שלך. בהצלחה!

08/10/2006 | 07:52 | מאת: דניאלה

היום בע"ה, יש לי החזרה ראשונה באסותא. החזרה כפולה: אחד היום ועוד 2 ביום שלישי. את ההחזרות הקודמות עברתי בבלינסון. רציתי לשאול איך מתבצעת ההחזרה באסותא :האם זה תחת אולטראסאונד? האם שוכבים אח"כ?ואם כן כמה זמן? ובכלל אשמח לשמוע על התהליך. תודה וחג-שמח, והלוואי והשנה נשמע המון בשורות טובות על הריונות!

08/10/2006 | 08:11 | מאת: ריקי

בוקר טוב דניאלה אני בצעתי 4 החזרות עד היום באסותא והם ממש בסדר זה נעשה עם אולטראסאונד כדי לוודא שאכן העוברים במקומם. התהליך פשוט מאד ובכלל לא כואב שיהיה לך המון המון בהצלחה בקרוב מאד ההריון המיוחל יום טוב ריקי

08/10/2006 | 09:02 | מאת: נועה מ.

גם אני כמו ריקי עברתי 4 החזרות, כולן פשוטות ביותר, מבוצעות בהנחיית אולטרא סאונד חיצוני, ולכן צריך להיות עם שלפוחית שתן מלאה. (רק כך ניתן לראות בבירור את הרחם) שיהיה בהצלחה גדולה, ותחזרי לעדכן! מועדים לשמחה :-) נועה.

08/10/2006 | 10:21 | מאת: ילדת האוקיינוס

שלום דניאלה, אני עברתי 8 החזרות באסותא - מתוכן 2 נקלטו להריון (וההריון הראשון נפל). מתוך כל ההחזרות רק אחת היתה עם אולטרסאונד (לא אחת מאלה שהסתיימו בהריון...). למיטב ידיעתי אין יתרון מוכח בשימוש באולטרסאונד בזמן ההחזרה, במיוחד כשהרופא המחזיר הוא מיומן (וכולם כאלו באסותא). ההחזרה מתבצעת בחדר בו נמצא כסא רגיל של גינקולוג ואת עם הרגליים למעלה, ומעלייך מסך של טלויזיה שבו רואים את העוברים טרם החזרתם (זה החלק הנחמד). במהלך תקופת הטיפולים שלי חל שינוי במדיניות המנוחה שאחרי ההחזרה באסותא: בהתחלה היו מעבירים אותי מהכסא בעדינות למיטה המתגלגלת והעבירו אותי חזרה לחדר, שם המשכתי לשכב עוד שעה אחרי ההחזרה. בטיפולים האחרונים השתנתה המדינות ואחרי ההחזרה כבר לא נחתי בשכיבה אלא רק בכסא נוח בחדר עם כמה כסאות וטלויזיה - כל אחת נחה כמה שהיא רוצה, מבחינת הרופאים אפשר גם לוותר על המנוחה לגמרי. זה מה שנהוג גם במקומות אחרים כמו ליס. הטיפול המנצח שלי היה ללא מנוחה. מחזיקה לך אצבעות חזק חזק לשתי ההחזרות - ותעדכני!

07/10/2006 | 22:32 | מאת: בת אל

שוב תודה לכן על התמיכה, היא כל כך עוזרת. לקחתי קצת "חופש" וטיילתי עם חברות... קצת לשנות אווירה... אתן יודעות, שופינג של שישי בבוקר. איזה כיף!!! לא יודעת אם אתן זוכרות, אבל נכנסנו לדירה חדשה, ואני קונה את כל ה"אבזורים" הקטנים. פיסת הנאה במירוץ המטורף!! אז כן, אני מרגישה יותר חזקה, אני אשקר אם אומר שלא חוששת בטירוף, אבל מצד שני אני מאמצת את הגישה של ילדת, שדלת נסגרת על מנת לאפשר לדלת אחרת להיפתח, ואני מקווה שהפעם תיפתח דלת ענקית, שמאחריה יש אוצרות מפתיעים. לי, רשמתי את כתובת המייל שלך, אני לא "אלופה" במחשבים, אז אבקש מבעלי לצרף אותך למסנג'ר שלי (לא לצחוק עליי בבקשה...) ואשמח מאוד להיות בקשר מעבר לפורום. ילדת, כנראה המחשב קולט את הוויברציות שלי, ובמקום שאני רוצה להדגיש הוא מותח קו.. סתם.. (-; בנות יקרות, אתן תמיד גורמות לי לחייך, וכמה שאני לא חסידה של מחשבים, אני תמיד מחכה להתחבר כדי לראות מה קורה עם כולן... (-; שיהיה אחלה שבוע, וחג שמח אוהבת בת אל

08/10/2006 | 00:06 | מאת: ילדת האוקיינוס

אז מסתבר שיש לנו עוד משהו במשותף - גם אנחנו נכנסנו לאחרונה לדירה חדשה ואני עוסקת ברכישות (זהירות עקב המצב...) של כל מיני דברים לבית - איזה כיף!!! אז ספרי לי - יש איזו חנות מומלצת במיוחד? אל תצחקי, אבל אני מחפשת בנרות מחזיק עיתונים ושבועונים. אני רוצה משהו גדול ומסיבי, אבל לא מקושקש. האמת שמצאתי אחד מדהים בחנות שנקראת "חדרים" בדרום תל אביב, אבל מחירו (450 ש"ח!!!) ממש לא התאים לכיסי... סליחה על הסטייה מהנושא... (-; חג שמח! ושבוע נפלא!

07/10/2006 | 19:57 | מאת: יעל

שלום רב, א. ברצוני להכנס בפעם הראשונה להריון ורציתי לדעת אילו בדיקות גנטיות עליי ועל בן זוגי לעבור (יש לציין ששנינו ממוצא אשכנזי) וזו הפעם הראשונה ששנינו עוברים בדיקות מסוג זה? ב. כמה זמן לפני שאני מעוניינת להכנס להריון עליי ליטול חומצה פולית והאם ניתן ליטול אותה במקביל לנטילת גלולות? ג. האם עליי לעבור בדיקות מוקדמות לבדיקת השחלות/ביוץ?לוודא תקינות? תודה רבה וחג שמח, יעל

07/10/2006 | 23:19 | מאת: ניני

היי יעל, ברוכה הבאה, מקווה שהמעבר שלך בפורום שלנו חד פעמי ולא תזדקקי לו:) הבדיקה הבסיסית המומלצת לכל הזוגות בעיקר ממוצא אשכנזי היא טאי זקס. מעבר לכך יש עוד מספר בדיקות שהקופה משתתפת במימונן, ועוד בדיקות שאינן ממומנות כלל. כדאי להתייעץ עם הרופא שלך באשר למה כדאי לעשות, אם תבחרו לבצע הכל זה גם ניתן, הכל עניין של תשלום. מומלץ ליטול חומצה פולית כשלושה חודשים לפני כניסה להריון וניתן ליטול זאת במקביל לכל תרופה/ תכשיר רפואי אחר. אם אין סיבה ידועה או סיבה לחשוד בבעיית תפקוד אין סיבה לקיים בדיקות מיוחדות אלא לעשות מה שצריך ולהנות:) בהצלחה!!

08/10/2006 | 00:00 | מאת: ילדת האוקיינוס

הי יעל, אני מצטרפת לכל מה שניני כתבה (ובעיקר לאיחול שלא תזדקקי לפורום זה מעבר לשאלות הראשונית...) - ורק רציתי להוסיף עוד כמה דברים קטנים בנוגע לבדיקות הגנטיות: בקופת החולים שלי (מכבי) הפיצו בזמנו דף מודפס פשוט שמנה כ-8-10 מהבדיקות הגנטיות הנפוצות ביותר שבמימונן גם הקופה משתתפת, ונתן הסבר קצר על כל אחת מהמחלות - למשל באיזה עדות הן נפוצות יותר, ועוד. אני מניחה שהמידע הזה עדיין זמין בקופות, ובטוח שניתן למצוא גם באינטרנט. מנסיוני רופאים (אלא אם הם יועצים גנטיים) לא כל כך אוהבים לייעץ בנושא - גם הרופא שלי העביר לי דף מודפס (אחר מזה של הקופה, אך דומה לו..) ובו תאור המחלות הנפוצות, אך בלי שום אמירה לגבי איזה בדיקה כדאי לעשות ולמי. אף אחד לא אוהב להגיד משהו שעלול להתפרש כלקיחת אחריות, וברור שההחלטה הסופית איזה בדיקות לעשות היא שלכם, ותלויה בהרבה גורמים אך בעיקר בגישה כללית שלכם לנושא. לדעתי אם יש סיבה לדאגה (למשל מקרים קודמים של פגם גנטי במשפחה, חלילה) כדאי ללכת לייעוץ אצל מומחה, אבל אם לא - פשוט לקרוא את המידע הבסיסי הזמין וללכת לפי הכיס ובעיקר ההרגשה.... אנחנו ממש לא השתוללנו - בהריון הראשון עשינו רק טאי זקס, ובשני איקס שביר וציסטיק פיברוזיס. אגב, הקופה שלנו בזמנו עשתה "מבצעים" וגבתה מחיר נמוך יותר על כל בדיקה ככל שעושים יותר בדיקות... אותי זה קצת הצחיק, ובטח שלא השפיע על החלטתי איזה בדיקות לעשות - אני בחרתי רק במחלות הנפוצות ביותר בעדות שלי ושל בעלי. בהצלחה!

07/10/2006 | 11:25 | מאת: עפרה

תודה על הדברים מטה. מחר הבטא שלי. לפי חישוב שעשית זה אומר על 3 שהחזירו. ז"א אני לא מבינה, כל עלי שיש זה לפי מס' עוברים או לפי הריון תקין, ואז מה שיש יש. הבנת את שאלתי, תודה אמשיך לעדכן. ד.א. בשלב זה לא מרגישים משהו או שכן, כמו בחילות, כי לי יש קצת כאבי חזה, ועיפות זהו אני מרבה לשתות מים ואז רצה הרבה לשירותים. שותה 2 אסטרופם 1 טבעאספירין 3 אוטוגרוסט. כתמיכות תודה

07/10/2006 | 11:29 | מאת: ריקי

מחזיקה לך אצבעות מחר להכפלה בבטא ובטוח שתהיה והכל יהיה בסדר לגבי מה שמרגישים בהתחלה, זהו שלא כלכך מרגישים משהו, כל אחת לגופה אני בסוף השבוע החמישי להריון ועד עכשיו הרגשתי קצת שהציצים כואבים וקצת כאבי בטן פרט לדימומים שהיו כל השבוע וכנראה שלאט לאט נעלמים בעקרון בשלב הזה של ההריון לא ממש אמורים להרגיש כלום אז הסירי דאגה מליבך, יהיה בסדר שולחת לך חיבוק ענק ריקי

07/10/2006 | 13:24 | מאת: ילדת האוקיינוס

שלום עפרה, מה שקובע את גובה הבטא לא קשור לכמה עוברים הוחזרו, אלא לכמה נקלטו. וגם ככה זה לא מדע מדוייק - כבר שמעתי על הריונות של עובר יחיד שהתחילו עם בטא גבוהה מאוד של כמה מאות שכולם היו בטוחים שמדובר בשלישיה לפחות, וגם בסיפורים על תאומים שהתחילו מבטאות נמוכות יחסית. צריך פשוט לחכות בסבלנות... לגבי סימפטומים - אצלי בכל ההריונות הסימפטומים "האמיתיים", כלומר אלו שלא ניתן להתבלבל לגביהם כי הם גרמו לי פשוט להרגיש כמו בן אדם אחר - בחילות ועייפות ברמות בלתי נסבלות ממש, חזה שגדל ככה שהצריך קניית חזיה חדשה - התחילו רק בסביבות שבוע 6-7 להריון, כלומר לא פחות משבועיים אחרי הבדיקה החיובית הראשונה. אבל אצל כל אחת זה קצת שונה. מחכה לעדכון מחר - ובהצלחה!

06/10/2006 | 17:26 | מאת: שירה שירים

הי נועהל'ה, מה שלומך? מקווה שהכל אצלך בסדר.. מעדכנת אותך, כי שמתי לב שההודעות שלי בדרך כלל מעניינות רק אותך, כך לפחות זה נראה לפי התגובות. ובכן, יקירתי, קפצתי לעדכן שההריון נגמר. בבדיקה שגרתית בשבוע ה12 גילינו שהעובר הפסיק להתפתח כבר בשבוע 9. אז אחרי השוק והדמעות, קבענו תור לגרידה פרטית אצל מומחה מס' 1- פרופ' כרפ, שמומלץ בחום רב מאד- ידי זהב, סבלנות ברזל, אמפטיה והומור (אם צריך, שלא נדע). אתמול עברתי את הגרידה אצל הנ"ל במדיקל סנטר בהרצליה. פיזית אני מרגישה מצויין, ונפשית אני כבר כמעט לגמרי מאוששת. מתנחמת בכך שאם היה הריון אחד, יהיה הריון שני. וגם, שמאחר שהסיבה למרבית ההפלות היא כנראה בעיה בכרומוזמים של העובר, עדיף היה שההריון יגמר כעת ולא לאחר בדיקת מי שפיר שתדרוש הפסקה בשלב הרבה יותר מתקדם (לא עלינו). ועוד משהו חיובי, אין כמו אירועים שכאלה כדי להעיד על עוצמתה של הזוגיות, על הקרבה ועל האכפתיות בינינו, וגם זו נחמה קטנה נוספת. אז זהו. משתדלת ללמוד ממך, להסתכל קדימה ולראות את חצי הכוס המלאה. עכשיו מחכים למחזור הבא (תוך 4-6 שבועות), ולאחריו נחזור לטיפולים (הזרעה או הפריה, טרם החלטנו). גמרתי אומר, ביני לביני, לפחות לבינתיים, לא להכנס לפורומים הללו, כי גיליתי שבמקום להרגיע זה דווקא מלחיץ אותי. לכן, יקירה, שיהיה לך חג שמח והמון הצלחה. שירה

06/10/2006 | 18:43 | מאת: דניאלה

אני לא בטוחה אם את מכירה אותי מאד נגע לי ללב מה שכתבת אני עצובה איתך אך בטוחה בטוחה שבקרוב מאד נתבשר שוב..... שולחת לך הרבה חיבוקים (למרות שאת לא מכירה אותי) שיהיה המון המון בהצלחה דניאלה

06/10/2006 | 19:02 | מאת: עינת

הי, אנחנו לא מכירות, אני די חדשה בפורום (אם כי לא בטיפולי הפוריות) העידכון שלך ריגש אותי מאוד. אני מחזקת את ידייך ומאחלת לך ולי ולכולנו שנה חדשה טובה ופוריה. חיבוק חם. עינת

06/10/2006 | 23:11 | מאת: ילדת האוקיינוס

איזה עדכון עצוב.... טוב שהגרידה כבר מאחורייך, ושאת עומדת בפתחו של טיפול חדש עם כוחות ואופטימיות. את צודקת בכך שאם נקלטת יש סיבה טובה להאמין שתקלטי שוב תוך זמן לא רב, הלוואי שכך יהיה. את גם צודקת בכך שאם דינו של הריון זה היה להסתיים ללא תינוק, עדיף שהוא הסתיים בשלב מוקדם יותר יחסית, למרות שהמיילה "עדיף" ממש צורמת כאן כי כל אובדן הוא קשה. אני מאחלת לך הצלחה בהקדם, וחג סוכות שמח.

07/10/2006 | 00:31 | מאת: ניני

מצטערת לשמוע על סוף ההריון ושמחה שאת בשלבי התאוששות. מאחלת לך שנה טובה והריון בריא ומלא בקרוב(((())))

07/10/2006 | 08:42 | מאת: רומי

הי שירה, אכן עדכון עצוב, ובמיוחד ששמעתי אתמול מעוד שתי חברותיי בדיוק את אותה התוצאה, אבל זה אכן מעודד שאם נתפס פעם אחת תהיה גם פעם שניה ללא כל ספק, ואין ברירה צאיך רק תקווה וסבלנות, אז מאחלת לך בהצלחה בהמשך הטיפולים עפ"י הדרך שתחליטו ואל יאוש, למרות שרשמת שהפורומים מלחיצים אותך, אנחנו כאן בשבילך כל הזמן, חג שמח עם המון אופטימיות רומי

08/10/2006 | 08:54 | מאת: נועה מ.

נורא נורא נורא עצוב לי לשמוע!!!!!!!!!!!!! אבל אני גם שמחה לשמוע את הכוחות המחודשים! וכן, בטוח יהיה הריון והריון בריא וטוב בקרוב! שמחה מאד לשמוע שגם הזוגיות טובה וחזקה, כי כולנו יודעות עד כמה קשה גם ככה, לפחות יש עם מי לשמוח ולהתאבל עמוק בפנים.... מאחלת לך כל כך שההריון הבא יגיע הכי קרוב לטבעי שאפשר.... ואם בלי הפורום פחות מלחיץ לך, אז שיהיה בלי הפורום. מה זה משנה? רק תשארי רגועה עד כמה שאפשר, ותזרמי עם החיים, מה שאני רואה שאת כבר עושה! מאחלת לך מכל ליבי, הריון קרוב ובריא וארוך עד לידה בסוף סוף סוף תשיעי! ושהשנה החדשה תביא לך כוסות מלאות בעיקר :-) ואם לא מלאות, שתהיי עיוורת לחצי הריק תמיד :-) אצלי הכל מצויין בחודש בלי הורמונים, נראה לי שהמחזור כנראה יגיע היום, מה שאומר שצריך להתחיל מחדש.... לא כל כך מתחשמק לי, אבל מה נעשה? שולחת לך ((((((((((((חיבוקים גדולים ומוחצים))))))))))))) שלך, נועה.

מה הפרוטוקול שלי להחזרת המוקפאים..? הכל נעשה בטלפון - שזה טוב כי זה חוסך לי 600 ש"ח לפגישה. בינתיים אני על 3 פרוגינובה ביום - זה לא הרבה????????? ובמהשך נאמר לי לקנות ג'סטון ואנדומטרין.. ביום שלישי הבא בדיקה של הרירית והכלל צריך לקרות לפני ה-16 לחודש שאז אסותא יוצאים לחופש..

06/10/2006 | 15:11 | מאת: נורית

אפשר להגיע ל- 6 אצל בנות שהשחלות שלהן לא מתפקדות. לי נראה יותר שהרופא רוצה לבטח את עצמו ולהספיק לפני... אם כמות כזאת לא התבקשת לקחת גם מדלל דם? { למשל קרטיה 100 } תשאלי את הרופא שלך. בהצלחה עם הארטיקים. חג שמח נורית.

06/10/2006 | 16:56 | מאת: נועה מ.

3 פרוגינובה זה פרוטוקול מקובל להחזרת מוקפאים, אם את אחרי דיכוי ארוך, שעדיין פעיל, ולכן הרירית צריכה עידוד. זה בדיוק מה שאני קיבלתי בשני מחזורי מוקפאים, אבל בלי גסטון אלא קרינון (מקביל לאנדומטרין) בהצלחה! נועה.

06/10/2006 | 23:04 | מאת: ילדת האוקיינוס

שלום מיכל, הפרוטוקול שלך בהחלט דומה לאלו שהיו לי במחזורי המוקפאים - 3 פרוגינובה ביום עד ההחזרה, ואח"כ אנדומטרין או גסטון. בהצלחה!

07/10/2006 | 09:05 | מאת: מיכל

06/10/2006 | 12:11 | מאת: עפרה

החזירו לי 3 עוברים ביום חמישי בול לפני שבועיים היום יום ה- 16 אתמול בטא 350 האחות אמרה שזה בסדר מה דעתכן, במיוחד ממי שהיא בהריון ועברה זאת תודה וכמו תמיד אני אומרת שבעז"ה כולכם תכנסנה להריון החודש

06/10/2006 | 13:11 | מאת: נורית

האם קיבלת כתמיכה אובטרל\פרגניל\כוריגון {מאחרי השאיבה}. השאלות הנ"ל כדי לנסות ולעריך כמה עובר/ים נקלטו.>>> בטא 350 בשלב זה יפה מאוד ויתכן שמעיד אפילו על מספר עוברים. חושבת בכתב.... בטא 350 3 ימים איחור {החזירו יום חמישי משמע השאיבה היתה 3 ימים קודם כלומר יום השאיבה יום שני {שבועים לאחר מכן יום מחזור משוער}הבדיקה שלך נעשתה ביום 3 ימים איחור מיום שני-חמישי =3 ימים>>> זאת אומרת בכל יום שני מסימת שבוע ומתחילה חדש זאת אומרת שהיום את עם איחור של 4 ימים או יותר נכון את בשבוע 4 + 4 ימים>>> מיום שני>>> אם לא קיבלת תמיכה מכל מה שכתבתי למעלה יתכן מאוד יש לך יותר מעובר אחד>>> צריך לראות את התנהגות הבטא שלך. כתבי לי יותר פרטים וננסה להעריך יחד. בכל מיקרה נשאר לך קצת אבקה בשבילי (-: חמודונת בהצלחה כל מה שבא ברוך הבא>>> מחזיקה לך אצבעות להכפלות {בטא} יפות ולדופק ובקיצור להריון קל וכפי. חג שמח נורית.

06/10/2006 | 14:22 | מאת: עפרה

שאלוהים יעניק לך עוד בזמן הקרוב ,וכל שתרצי לו יהי, אל יאוש צריך לעשות הכל הכל למען זה, מה עשיתי ומה לא. אני לוקחת 3 נרות אוטוגרוסטן 2 אסטרופם 1 טבעאספירין אין הרבה תחושות בשלב זה מישהי יודעת אולי אם יש או שזה ממש בהתחלה

06/10/2006 | 22:59 | מאת: ילדת האוקיינוס

שלום עפרה, ברגעים כאלה אני כועסת על עצמי שהתבטלתי בשיעורי המתמטיקה ולא למדתי טוב אינטגרלים... אבל אפשר בכל זאת להשתמש בטכניקת החילוק כדי לקבל תמונה כללית, והרי ממילא מספרי בטא הם לא מדע מדוייק (ובמילים אחרות - גם העובר שלך לא יודע אינטגרלים..): יום 15 - בטא 350. נדרשת הכפלה כל יומיים, אז הולכים יומיים אחורה, ומקבלים שביום ה-13 כנראה היה בערך 175. הולכים עוד יומיים אחורה, ומקבלים שביום ה-11 היה בערך 87. כלומר, ביום ה-12, שזה היום שבד"כ עושים את הבדיקה - היה איפשהו בין 87 ל-175 - בסביבות 130 - שזה מצויין! מתי את עושה את הבטא הבאה שלך? שיהיה חג שמח! (ותשתדלי לא לטפס על הקירות של הסוכה - הם לא כל-כך יציבים..)

06/10/2006 | 06:16 | מאת: שירה

יש לי שאלה אולי אתן יודעות את התשובה ? מדוע יש יותר בנים מטיפולי הפריה ? אני מכירה המון בנות אחרי טיפולי הפריה שילדו בנים , אני גם בהריון אחרי הפריה ויש לי בן אני מאושרת ושמחה שיש לי בן , מסקרן אותי מדוע יותר בנים מבנות ? אני מאמינה שיש לזה הסבר . תודה מראש שירה .

06/10/2006 | 08:26 | מאת: רומי

בוקר טוב, את האמת, אני לא שמעתי על סטטיסטיקה מסוג זה כך שאין לי מושג אם באמת זה כך, דווקא החברות שאני מכירה שעברו הפריה, ילדו בנות ברובן כולל בפורום הזה, שיהיה בשעה טובה בכל אופן ונחזיק לך אצבעות לפעם הבאה שתהיה לך בת.. חג שמח, רומי

06/10/2006 | 10:57 | מאת: גל

האמת, גם לי מהפריה יש בן, אבל שמעתי שכעקרון בנות שורדות יותר את תהליך ההפריה ולכן יש יותר בנות מבנים..

06/10/2006 | 11:03 | מאת: לי

ישנה תיאוריה שגורסת שקיום יחסי מין בזמן הביוץ גורם לשכיחות גבוהה של היריונות ממין זכר. אז אולי יש קשר בין זמן הביוץ להפריה. דווקא הצגתי סוגיה זו של הקשר בין הביוץ למין העובר בפני הרופא שמטפל בי והוא מנגד טען שזה רק הימור במיטה ובטיפולי הפריה אין לזה השפעה. מה אני אגיד לך כנראה שגם הגדולים בתחום לא יודעים לתת תשובות מדויקות. אבל נראה לי שאנחנו עם כל הניסיון שצברנו בטיפולי הפריה שונים אולי נדע לתת את התשובה ביום מן הימים. שיהיה לך בהצלחה בהיריון ותזכי לבנות ובנים בריאים כאחד. חג שמח!!!

06/10/2006 | 22:50 | מאת: ילדת האוקיינוס

שלום שירה, אני מעולם לא נתקלתי בסטטיסטיקות שמורות על כך שיש יותר בנים מאשר בנות מטיפולים. האם נתקלת במקור ידע מוסמך להנחה הזאת, או שאת מסתמכת רק על מקרים שאת מכירה באופן אישי? כי אני, למשל, מכירה הרבה תינוקות של חברות שנולדו מטיפולים, ומעולם לא שמתי לב שיש בינהם יותר בנים או יותר בנות - בגדול נראה לי שהיחס שווה. פתאום עכשיו נזכרתי גם שכשסיפרתי לאמי אחרי השקיפות עורפית שיש לי בבטן שני בנים - היא הביעה פליאה כי דווקא בקרב החברות שלה היא שמעה סיפורים שיש יותר בנות מטיפולים... אבל אם אמנם יש יותר בנים (וזה נתון אמיתי) - בהחלט מעניין לדעת למה! חג שמח!

בנות אהובות, אין לי מילים להסביר כמה התמיכה שלכן עזרה לי אתמול והיום... הדמעות יבשו והמוטיבציה עלתה... שמשברון כזה יפיל אותי? אין מצב!! (-; נכון שקשה כששנינו מובטלים, אבל התחושה אומרת שאוטוטו זה משתפר, והאופטימיות רק תורמת... דיברתי המון עם בעלי, משתדלת לא להציק, אבל באיזשהו מקום נראה לי שהוא שמח לצאת ממקום העבודה הזה, שבו הוא לא ממש בא לידי ביטוי.. אז גם אני שמחה בשבילו!! אתמול עשיתי אולטרסאונד לוודא שאין ציסטות וברוך השם אין, אבל הרגשתי קצת לא נוח עם הבדיקה, כי הרופא לא היה מאוד רגיש וזה היה קצת "בהמי". אין לי ניסיון רב עם כל הנושא, ובדיקות וגינליות.. אני יודעת שזה קצת מוזר, אבל עד לאחרונה לא ממש נחשפתי לזה.. האם זו תחושה נורמלית? זה לא היה נורא והרופא השתדל, אבל עדיין... אבל - הכי חשוב עכשיו זה להתמקד במטרה - הריון בריא!!! אז שוב, תודה לכל אחת ואחת על התמיכה, איזה כיף שאתן כאן!!! חג סוכות שמח אוהבת בת אל

06/10/2006 | 11:16 | מאת: לי

בת-אל יקירתי בוקר טוב וחג שמח, אני כל-כך שמחה לשמוע שהתחזקת ואת מרגישה יותר טוב. תזכרי תמיד שלנו יש כוחות פנימיים להתמודד רק צריך להתחבר אליהם. בקשר לבדיקות הואגינליות כל-כך מבינה אותך. את לא צריכה לקחת אחריות על עצמך ואם את מרגישה לא נעים או כאב את צריכה לדבר על זה עם מי שבודק אותך שינהג יותר בעדינות. וכן זה לא תהליך קל, אבל את יקירתי נראית לי חזקה למדי להתמודד עם זה ועם כל מה שנקרה בדרך. מאחלת לך שהתמודדות הבאה תהיה עם תינוקי מתוק שלפעמים בוכה, רעב ורוצה את אמא. בת אל, צירפתי את כתובת הדואר האלקטרוני שלי שזו הכתובת שלי גם במסנג'ר. אשמח אם נמשיך את הקשר בינינו גם מעבר לפורום. בהצלחה וממשיכה לחזק את ידייך עם הרבה אנרגיות חיוביות. באהבה- לי

06/10/2006 | 22:44 | מאת: ילדת האוקיינוס

טוב לשמוע ממך - ונהדר לראות שמנשבת כבר רוח חיובית יותר ממך - ידעתי שהיא תגיע - ובצדק! יתכן מאוד שמה שקרה לבעלך בעבודה הוא רק טוב - נסגרה דלת אחת כדי לתת צ'אנס לדלת טובה ממנה בהרבה להפתח. בקשר לאולטרסאונד - קודם כל - חדשות טובות שאין ציסטות! ובקשר להרגשתך - תראי, זו שאלה לא פשוטה, שרק את יכולה באמת לתת עליה את התשובה. חווית מטמר האולטרסאונד החופר בתוכנו היא אף פעם לא מרנינה, אבל ניסיתי להזכר אם אי-פעם הרגשתי שהרופא "בהמי" כלפי בעניין הזה - והאמת שלא זכרתי מקרה כזה. מעבר לכך, היה לי רופא שהיה קצת בהמי בחלק המילולי של התורים שלנו - ובגלל זה גם עזבתי אותו - אבל דווקא בחלק הפיזי של הבדיקות הוא היה בסדר גמור. ההבדל מצוי בין הרופאים, אבל גם בין המטופלות - כל אחת באה עם מטען רגשי שונה, ואפילו רגישות פיזיולוגית לכאב שונה. איפה בדיוק עובר הגבול אצלך בין אי-נעימות צפויה לבין בהמיות שאין לסבול אותה - רק את תוכלי לדעת. חג סוכות שמח! נ.ב. באמת מוזרים הקווים האלה שיוצאים לך מתחת לשורות! איך את עושה את זה? (-;

07/10/2006 | 00:35 | מאת: ניני

אני גאה בך}{}{}{ לגבי התחושות בבדיקות הוגינליות למיניהן, נדמה לי שגם אחרי אלפי התנסויות ההרגשה אף פעם לא תהיה שגרתית, רגילה או סתמית. זה תמיד אי נוחות, מבוכה, רצון שיגמר, בקיצור- בעעע. אבל- קטן עלינו;) בהצלחה ממוש(((())))

05/10/2006 | 22:54 | מאת: חדשה

האם בטיפול IVF ניתן לבחור את מין העובר?

05/10/2006 | 23:04 | מאת: ילדת האוקיינוס

שלום לחדשה, ישנו תהליך הנקרא "PGD", ובו מסירים תא אחד מעובר שנוצר במעבדה במסגרת הליך של IVF ומבצעים בו בדיקות גנטיות - ובמקרה כזה גם ניתן לאבחן את מין אותו עובר. הליך זה אינו מתבצע בשיגרה, אלא רק כאשר יש סיבה מיוחדת לביצועו. מעבר לכך, למיטב ידיעתי בארץ כיום - גם ידיעת מין העובר מראש לא תאפשר קבלת החלטה באשר לגורלו (למשל - החלטה להחזיר לרחם במסגרת הטיפול רק עוברים ממין זכר או נקבה) - אלא אם קיימת סיבה גנטית לקבלת החלטה כזו - למשל במקרה בו ההורים נשאים של פגם גנטי כלשהו הגורם להתפרצות מחלה קשה אצל ילדים מאחד המינים בלבד. בהצלחה!

06/10/2006 | 06:49 | מאת: חדשה

ובמידה ואין לנו שום בעיה גנטית ידועה והופניתי לIVF אחרי שהזרעות נכשלו, האם יש ביכולתי לבחור את מין הילוד? האם זה רק עניין של תשלום (אם כן, אז כמה ואיך מבררים) או שלא יאפשרו לי בשום פנים ואופן במקרה כזה לבחור את מין היילוד. תודה רבה לכן אתן נהדרות ***************************

05/10/2006 | 20:10 | מאת: מורן

המחזור שלי בדרך כלל הוא כל 24 ימים. אם תוכלו לעזור ולומר לי מתי אמור להתקיים הביוץ? האם אוכל לדעת זאת ללא רכישת בדיקות כלשהן? תודה, מורן.

05/10/2006 | 21:38 | מאת: ניני

היי מורן, בדרך כלל הביוץ מתרחש כ-14 יום לפני קבלת המחזור (כלומר ביום העשירי למחזור אצלך). מכיוון שמדובר בתהליך הורמונלי, ישנם מצבים שהביוץ "זז" קדימה או אחורה. במצב שגרתי אין סיבה "לדעת" במדויק את מועד הביוץ, פשוט לקיים יחסי מין בטווח הצפוי (מיומיים שלושה לפני ועד יומיים שלושה אחרי). אם יש קושי להרות, מקובל, בין היתר, לעשות מעקב אחר הביוץ. מקווה שלא תזדקקו לכך, בהצלחה!

05/10/2006 | 19:56 | מאת: נורית

06/10/2006 | 09:54 | מאת: עינת

הי לא קיבלתי אולי שלחת למייל שלי בעבודה כי משם כתבתי לך אתמול שבת שלום

05/10/2006 | 17:56 | מאת: שרה

אתמול אולט' נצפו 2 עוברים עם דופק, שבוע 7 פלוס......... תחזיקו לי אצבעות שימשיכו להתפתח ולתהפתח ושיהיה הריון כמה שיותר ארוך.... אוהבת אותכן על כל העזרה והתמיכה............ בהצלחה לכולנו בשנה החדשהההההההה. חיבוקים ועכשיו פו ענקי לכולכן- קבלו בבקשה את אבקת ההריון ממני באהבה....

05/10/2006 | 18:07 | מאת: ריקי

אני מאד שמחה לשמוע על שיש לך 2 עוברים עם דופק ושהכל בסדר מחזיקה לך אצבעות שימשיך כך ושיהיה לך הריון קל ותקין אני בשבוע 5 להריון וכבר שבוע עם דימומים, עשיתי כבר כמה פעמים בטא והיא ממשיכה לעלות, מאד מקווה שהכל בסדר מחזיקה לך את כל האצבעות שיש וגם לי, שלשתינו יהיה הריון תקין וקל נשיקות ריקי

05/10/2006 | 18:16 | מאת: שרה

בדיוק סיימתי לקרוא את ההודעות אחורה, קראתי את ההודעות שלך ואני ממש שמחה שהבטא עולה שתמשיך לעלות ולעלות, שהדימומים יפסקו ושיהיה לך המשך הריון תקיןןןןן אני אישית גם מכירה לפחות שלוש נשים שהיו בטוחות שהן במחזור וזה היה הריון..... אז מחזיקה אצבעות ושולחת נשיקות..... חג שמח((((((((((((())))))))))))))))))))))))

05/10/2006 | 18:13 | מאת: לנה

היי שרה! אזה יופי אני מאחלת לך מי כול הלב היריון קל תקין ו המשך משמח. תישמירי על עצמך ! מזל טוב ו חג שמח

05/10/2006 | 19:11 | מאת: ילדת האוקיינוס

שרה יקרה, כמובן שאצבעות הפורום כולו מוחזקות לך ולצמד הקטנטנים להמשך הריון תקין וארוווווך. שמחה שעדכנת! חג שמח!

05/10/2006 | 19:13 | מאת: רומי

.

05/10/2006 | 21:28 | מאת: ניני

מחזיקה לך אצבעות להריון בריא ומשעמם, שמרי על עצמכם}{}{}{

05/10/2006 | 22:23 | מאת: דורה

נשמע שהכל קורה בדיוק בזמן. מה שנקרא- לפי הספר. מ - ע - ו - ל - ה ! שימשיך ככה! דורה.

05/10/2006 | 23:12 | מאת: נועה מ.

איזה כיף לקרוא פה הודעות משמחות כל כך! שימשיך כך, ושיהיה הריון מקסים ועגול וארוך וב ר י א! מכל הלב, נועה.

יופי שמחה בשמחתך מכל הלב עפרה

06/10/2006 | 00:36 | מאת: בת אל

שרה, איזה כיף לשמוע עדכונים כאלה... כן יירבו.... קיבלתי באהבה ושמחה את אבקת ההריון ששלחת... מאחלת לך מכל הלב הריון בריא וארוך.... מחזיקה לך אצבעות... אשמח אם תמשיכי לעדכן... המון הצלחה חיבוק בת אל

06/10/2006 | 16:14 | מאת: שרה

מקווה להכנס ולשמוע עוד הודעות משמחות כאלה..... מחזיקה לכל אחת ואחת מכן אצבעות להריון קרוב.. אז לבנתיים חג שמח..

05/10/2006 | 17:31 | מאת: דניאלה

כל כך ריגשת אותי צמרמורת ודמעות אצל כולנו את פשוט מקסימה מזל טובבבבבבבבבב נשיקות דניאלה (המקורית)

05/10/2006 | 17:32 | מאת: דניאלה - לעופרה

לא התחבר לשרשור.....

05/10/2006 | 18:34 | מאת: דניאלה

.

05/10/2006 | 17:16 | מאת: ניקול

עשיתי השבוע בדיקת דם לצורך בדיקה אם אני בהריון. התשובה שלילית למרות שיש לי איחור ואני מרגישה לא טוב (כאבי בטן, בחילות וכד'). האם יכולה להיות טעות בתוצאות הבדיקה? יכול להיות שזה מוקדם מידי? תודה.

05/10/2006 | 17:21 | מאת: עינת

הי ניקול לטעמי זה תלוי בכמה שאלות: באיזה יום עשית את הבדיקה? רצוי יום 12-14 האם את אחרי IVF בכל מקרה מאחלת לך שזו טעות :)

05/10/2006 | 17:24 | מאת: ניקול

היי עינת. ראשית, תודה על ההתייחסות. שנית, אני די חדשה בעסק. סליחה על הבורות אבל מה זה IVF? ולמה את מתכוונת 12-14 יום? ממתי?

05/10/2006 | 19:09 | מאת: ילדת האוקיינוס

שלום ניקול, בניגוד לבדיקות שתן, בדיקות דם הן אמינות - אבל רק בתנאי שהן מתבצעות במועד. "המועד" הינו לפחות 14 יום ממועד הביוץ הוודאי, למרות שיש נשים שמקבלות תשובה חיובית גם קודם לכן. מכיוון שלא ציינת מה עברת החודש - טיפול כלשהו, ואם כן אז איזה, ואם לא - האם היה מעקב ביוץ? האם את יודעת בוודאות מתי בייצת, או שמא כשאת כותבת "יש לי איחור" את מתכוונת לכך שהווסת הפעם מאחרת בהשוואה לחודשים קודמים? התשובות לכל השאלות הללו חשובות, כי רק אם נדע אותן אוכל לומר לך האם הבדיקה השלילית שלך היא סופית, או שמא בוצעה מוקדם מדי ועדיין יש סיכוי להריון. מחזיקה לך אצבעות ואשמח להמשיך ולעזור.

18/10/2013 | 20:17 | מאת: לילי

אני חדשה פה יש לי שאלה עשיתי היום בדיקת הריון ביתית ויצא פס אחד כהה ופב אחד יותר בהיר אבל לא כל כך בהיר בקיצור 2 פסים קיימתי יחסים לפני כשבועיים ביום הביוץ (בטוח) .זה בטוח הריון כי אני מקווה שזה טעות אני לא יודעת מה לעשות יש למישהי אולי הצעות אני בת 20 ואין לי כל כך כסף להפלה

09/12/2013 | 14:32 | מאת: עמית

מאחר לי המחזור 13 ימים עשיתי 2 בדיקות ביתיות ויצא שלילי היום עשיתי בדיקת דם ויצא קטן מ3 שזה שלישי האם הבדיקה אמינה? כי יש לי ממש כאבים כמו של מחזור אבל עדיין לא מקבלת בבקשה את עזרתכם

05/10/2006 | 12:24 | מאת: עפרה

תחזיקו ותתפלו בשבילי זה לאחר 6 שנים בבקשה בטא 350 תתפללווווווווו אני בהלםםםםםםםםםםםםםםםםםם

05/10/2006 | 12:42 | מאת: גל

היי עופרה, איזה כייף להכנס לפורום ולראות את ההודעה שלך, איזו מתנה ניפלאה לשנה החדשה. מאחלת לך את כל הטוב שבעולם, והריון מושלם וקל, נהדר נהדר !!! כל כך מרגש..

05/10/2006 | 12:54 | מאת: רומי

יש לי ממש צמרמורת, אני זוכרת את שיחתנו לפני מספר חודשים ואני ממש אבל ממש מתרגשת איתך, יופי ממוש מחזיקה את כל מה שאפשר תמשיכי לעדכן!!!!!!!!!!!!!!!!! רומי

05/10/2006 | 12:57 | מאת: לי

עופרה אני מתרגשת עד דמעות. הייתה לי הרגשה חזקה שאת בהיריון, לא יודעת אם יצא לך לראות למטה מה שכתבתי. מחזיקה לך אצבעות לאורך כל הדרך וממשיכה לשלוח לך אנרגיות חיוביות. באהבה- לי

05/10/2006 | 13:12 | מאת: עינת

עפרה אני יושבת במשרד ובוכה מהתרגשות איזה כייף שמחה בשבילך מאוד

05/10/2006 | 13:30 | מאת: ילדת האוקיינוס

ידעתי!!!! איזה יופי עפרה חמודה - התרגשות אמיתית - אני מרגישה את זה אצלי אפילו שאנחנו לא מכירות. נס הבריאה. מאחלת לך המשך הריון תקין, בריא וארווווך. לפי החשבון שלי הבטא הבאה שלך תהיה עוד שלושה ימים ולא יומיים בגלל החג, אז אל תשכחי לעדכן אותנו, טוב?

05/10/2006 | 13:42 | מאת: עפרה

תודה תודה אתם הנותנות את הכח מניסיון החזירו לי 3 נראה לכם טוב יום ה 15 350 תודה

05/10/2006 | 13:31 | מאת: ריקי

מזל טוב ענקי שיהיה לך הריון קל ותקין תאמיני אין לך מה לדאוג גם אני אחרי 5 טיפולי IVF נקלטתי ואני עם דימומים ועדין הכל בסדר שולחת לך חיבוק ענק למזל טוב שלך ריקי

05/10/2006 | 13:43 | מאת: עפרה

מה תהליך הבטא אצלך וכמה החזירו לך

05/10/2006 | 14:16 | מאת: נועה מ.

מזל טובבבבבבבבבבב ענק ענק ענק!!!!!!!!!!! איזה כיף להגיד - אמרו לך!!! מתפללת בשבילך להמשך עליה יפה של הבטא, והמשך הריון תקין, ארוך ומשעמם ביותר! שיחקת אותה BIG TIME! נשיקות, נועה.

05/10/2006 | 17:53 | מאת: שרה

שהבטא היפה תמשיך לעלות ולעלות, שיהיה לך הריון קל, תקין ומשעמם.............. מחזיקה לך אצבעות להמשך דרך טובה... נשיקות, שרה

05/10/2006 | 18:16 | מאת: לנה

היי עפרה! מזל טוב בגדול! אזה בטא יפה בטח תאומים טפו טפו שהמשך כחה . אזה יופי מאחלת לך המשך קל תקין ו הכפלה יפה של בטא ו נמתין לדופק. הרבה נשיקות ו שוב מזל טוב וחג שמח

05/10/2006 | 21:02 | מאת: גלי

מזל טוב גדול .שמחתי לישמוע אני זוכרת אך עודדת אותי בטיפול שלי . מאחלת לך ממושקה מזל טוב הכי גדול שיכול להיות . שלך גלי

05/10/2006 | 21:30 | מאת: ניני

רגשת אותי עד דמעות עכשיו(((((((()))))))) אני מאושרת כל כך בשבילך, מתפללת עבורך להמשך הריון תקין, מלא ובריא, שמרי על עצמך והמשיכי לעדכן אותנו}{}{}{

05/10/2006 | 21:41 | מאת: ניני

א-מ-ר-ת-י ל-ך ! ! ! (איזה כיף....) }{}{}{

05/10/2006 | 22:19 | מאת: דורה

חדשות ניפלאות!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!! מזל טוב מתוקה. בבודאי שנחזיק לך אצבעות להריון מלא ותקין. ושוב- מזל טובבבבבבבבבבבבבבבבבבבבבבבבבבבבב. דורה.

05/10/2006 | 12:05 | מאת: לי

היום קיבלתי אישור לIVF. ופתאום הייתה לי מין צביטה בלב. למה בכלל הגעתי לזה? ואם אני בכלל רוצה לעבור את זה? יש לי תחושה לא נעימה. אולי בגלל הזמן שעובר, ואולי בגלל שהאי ודאות משגעת אותי. הרבה שאלות ואין תשובות. תשובה אחת ברורה יש לי- הפורום פה זה אוויר לנשימה בשבילי. פה אני מוצאת חברות אמיתיות ושמחה בכל ליבי לתמוך באחרות. אוהבת אותכן ומאחלת לכן חג סוכות שמח. להתראות - לי

05/10/2006 | 12:25 | מאת: סיגלית

שיהיה בהצלחה חג שמח סיגלית

05/10/2006 | 12:59 | מאת: לי

05/10/2006 | 14:23 | מאת: נועה מ.

כל כך מבינה את הצביטה שלך.... מי כמוני שואלת (כמעט כל יום) מה פתאום אני בתוך הקלחת הזאת? אבל מה נעשה וכרגע אין דרך אחרת להגיע למבוקשנו??? מאחלת לך מכל ליבי שתהיי בין אלה שיצא להן בול פגיעה - מכה ראשונה ותהיי בהריון. יהיה בסיידר מותק, וכן, אין על הפורום הזה להוציא ולהוריד דברים מהלב! יום טוף, נועה.

05/10/2006 | 20:16 | מאת: לי

היי נועל'ה מתוקה, תודה על המילים היפות. אכן קשה לי לקבל זאת. מקווה שזה יעבור מהר. שיהיה לך חג שמח ובריאות ואושר. ממני לי

05/10/2006 | 21:33 | מאת: ניני

אני מכירה את התחושה הזאת, של מין נפילה כזאת אחרי השגה של משהו, שפתאום כשהוא הושג יש רגע לקלוט את המשמעות שלו. אבל יקירתי, כל הדברים האלה הם אמצעים טכנים, הם הדרך, הם הכלי. ומה שחשוב באמת היא המטרה שלך. אז תהיי עסוקה בעיקר, בקרוב תהיי בהריון((((()))))

05/10/2006 | 21:59 | מאת: לי

05/10/2006 | 10:17 | מאת: עפרה

עשיתי עכשיו בדיקת דם להריון, כמו שסיפרתי מטה, עדין יש לי חולשה של מחזור מתקרב ממש מבעס כי זה יום ה 15 לעדין לא קיבלתי כי עשיתי הפריה ובד"כ מקבלים ביום12 או 13 ועדין לא קיבלתי אך הגוף שלי מראה לצערי את סימן המחזור הקרב איזה בעסה, אני בכל זאת מחכה לתוצאות דם עד שהלכתי והשתכנעתי בד"כ אני אף פעם לא הולכתתתתתתתת כי אני כבר יודעת את התוצאהההה אעדכן יום נעים

זאת אומרת שדבר ראשון התמיכה שאת מקבלת טובה. ועוד דבר קטן ונדוש >>> כן יפתי כמו שאת כבר יודעת: סימני הריון בשלב זה הם כמו סימני מחזור. ואפילו יותר בעיתי כי יש בנות שמזהות את פעילות הרחמית כאילו הינה עוד שניה יתחילו הדימומים. ב ה צ ל ח ה ממתינה לתוצאות. &&&&& נורית.

05/10/2006 | 12:01 | מאת: לי

עופרה יקרה! מחזיקה איתך אצבעות לבטא חיובית היום בצהרים. שולחת לך צרור אנרגיות חיוביות וחיבוק אוהב מכל הלב. תאמיני וכך יהיה. כל טוב יקירתי.

04/10/2006 | 21:15 | מאת: לי

רציתי לשאול אם אפשר בני כמה התאומים שלך? ועל איזה רקע את עברת טיפולים? ובהזדמנות זו להגיד להגיד לך שאת כזו מקסימה ורבת דעת. שיהיה לך לילה קסום!!!!

04/10/2006 | 21:23 | מאת: ילדת האוקיינוס

הפשושים שלי בני שנתיים ורבע. אי הפריון שלי היה בלתי מוסבר - יש לי ילדה גדולה יותר שנהרתה בקלות בחודש הראשון לנסיונות, כשהיתה בת שלוש ניסינו להביא לה אח ופתאום זה לקח לנו שלוש שנים בלי שום סיבה שהרופאים אי-פעם הצליחו להסביר... עד היום אין הסבר לתופעה אבל אני כבר לא שואלת... עברנו את כל המסלול (כמעט) - בדיקות, צילומי רחם, איקקלומין, הזרעות, הפריות וכו'. וגם הפלה אחת עצובה במיוחד... שיהיה גם לך לילה טוב ושקט!

04/10/2006 | 21:29 | מאת: לי

איזה מתוקונים. מה זה כל הקטע הזה "לא מוסבר". נראה לי שמישהו צריך לחקור את זה לעומק. גם אצלנו זה ככה ודווקא בגלל זה חשבתי שזה ילך מהר יותר. אבל אז קרה שהזרעה אחרי הזרעה לא מצליחה ופתאום אני עומדת מול רופאי לקראת טיפול IVF. אוף לא רוצה לחשוב על זה. לא מאמינה שהגעתי לרגע כזה. עברתי כל כך הרבה דברים מעצבנים וקשים בשנים האחרונות וחשבתי שפה תהיה לי פינה שקטה, אך לצערי זה לא ככה. טוב חיים להמשיך הלאה. הרי הפשושונים שלי ירצו אמא רעננה ואופטימית לא ככה?!

04/10/2006 | 21:13 | מאת: עפרה

תראו אני לאחר הפריה, היום ים ה 14. אז ככה בד"כ קבוע קבוע יש לי חולשה ברגלים לפני המחזור וזה 4 ימים מראש ואז אני יודעת שאני מקבלת מחזור. עכשיו גם יש לי חולשה כבר מיום ה 8 לאחר ההפריה וכך אני יודעת שהטיפול נכשל שוב, ועוד שאף פעם אני לא הולכת לעשות בדיקת דם כי את התוצאה מראש אני יודעת. אני גם בטח מנחשת שתגידו לי שיש נשים שהתחילו הריון עם תחושת מחזור. כבר ביום שלישי אתמול היתי אמורה לעשות בדיקת דם ולא עשיתי כי אני מנחשת ומרגישה את החולשה אך מה מוזר לי שתמיד ביום ה 12 למחזור מקבלים. היום יום ה 14 מה כדאי לעשות להמתין עןד יום לבדיקה, אין לי הרגשה בכלל של הריון. מה דעתכם התפרקתי קצת, זוהי הפריה 7 ואנו כבר מיומנת בענינים טוב זהו, בדיקת שתן לא קניתי כי שוב אותו סיפר אני מרגישה הלוואי ואני טועה תודה

04/10/2006 | 21:18 | מאת: לי

אם יש לך סבלנות אז תחכי עוד כמה ימים ואם המחזור לא מגיע (כן, זה גם יכול לקרות) אז קדימה לבדיקה. עופרל'ה למרות ההרגשה לפעמים ייתכנו הפתעות. מחזקת אותך ומאחלת לך היריון בקרוב, קרוב מאוד.

04/10/2006 | 21:26 | מאת: ילדת האוקיינוס

קשה לי לייעץ, כי לי במקומך כבר היו כאלה קוצים ב%^ שלא הייתי מצליחה להתאפק עד עכשיו! כרגע את מן הסתם לא יכולה לעשות בדיקת דם - אבל מחר בבוקר, יקירתי, נא לטוס עם שחר למעבדה הקרובה, ולהתייצב כאן עם התוצאות בצהריים המוקדמים כדי שנוכל לחגוג איתך (חמסה, טפו, ששששש.....)

04/10/2006 | 22:58 | מאת: ניני

עופרה יקירתי, אני מקווה מאד מאד שאת טועה, אני כל כך אהנה להגיד לך "אמרתי לך".... את יודעת, אני מאמינה גדולה מאד בהכרות אם הגוף שלנו, אבל, יקירתי, את אולי מאד מיומנת בלקבל מחזור, אבל פחות בלהכנס להריון, ולמרות ששמעת את זה המון פעמים אני שוב אחזור: הריונות מתחילים לפעמים לגמרי כמו מחזור (וגם לפעמים הפוך ממנו או שונה ממנו או גם וגם;). אז תעשי טובה, לכי תעשי בדיקת דם לבטא ותחזרי עם תשובה חיובית(((((())))))

04/10/2006 | 20:56 | מאת: מיכל

אז התחלתי לקחת פרוגינובה. ראיתי שבדרך מחכה לי גם ג'סטון - מה זה? תמיכה? וגם אנדומטרין... אוף אני כל-כך מקווה.. האם מישהי מכירה את איליה בר?

04/10/2006 | 21:01 | מאת: ילדת האוקיינוס

שלום מיכל, גסטון זה פרוגסטרון באמפולת שמן המוזרק לישבן. כלומר, כמו אנדומטרין - רק מביא אותה בכניסה דרמטית יותר (ולכן יש האומרים שספיגתו יעילה יותר...). יתרונות - רק פעם ביום, אין דליפות, נחשב ליעיל (אצלי זה עבד מצויין), זול חסרון - כואבבבבבב.... איליה בר - השם נשמע לי מוכר, אבל אני לא מכירה אישית. ....וגם אני מקווה בשבילך.