פורום פוריות חברתי - תמיכה

שלום וברוכים הבאים לפורום החדש שלנו. אי-פריון הוא מחלה שאחד מכל ששה זוגות סובלים ממנה, ובכל זאת היא כנראה המחלה היחידה שהסובלים ממנה יזכו לשמוע מסביבתם הערות בנוסח: "זה הכל בגלל הלחץ. רק תרגעו ותכנסו להריון" או "מה, צריך ללמד אתכם איך לעשות את זה?" – תוך קריצה מבינה-עניין. במדינה בה "פרו ורבו" הוא לא רק ציווי דתי אלא אתוס לאומי של ממש, הסביבה מצפה מאיתנו להתחיל למחרת החתונה להרות וללדת ילד בכל שנתיים עד שנמלא את מכסת הילדים המקובלת במגזרנו (שניים או שנים-עשר) ומתעניינת במצב הרחם והשחלות מבלי להסס לשאול אם גודל לנו כבר משהו שם בפנים, ואם לא - מדוע. לא יפלא, אפוא, שאי-הפריון מקבל משקל רגשי נוסף על זה שקיים כבר ממילא - הכמיהה לחבוק כבר תינוק, המלווה בתחושות קשות של כשלון ובגידת הגוף, אובדן שליטה, עצירת החיים, קנאה, אשם ותסכול. ומעבר לכל - תלויה מעל הראש בכל רגע נתון עננה כבדה של עצב עמוק שלא מאפשרת להנות באמת מהחיים הנעים במעגל מייאש מחודש לחודשו – ולצידה השאלה הגדולה: מתי הסיוט הזה כבר ייגמר? אני הייתי שם, במשך כמה שנים טובות. מעקבי ביוץ שלא נשאו פרי פינו את מקומם למסלול המלא של טיפולי הפריון: בדיקות, איקקלומין, הזרעות, זריקות ולבסוף הפריות מבחנה. החודשים שחלפו הפכו לשנים, ותשובה שלילית אחת רדפה אחר חברתה. אפילו תשובה חיובית ראשונה שהרימה אותנו למחוזות של אושר נשגבים התחלפה במהרה בנפילה קשה וכואבת כאשר ההריון הסתיים, לדאבוננו, בהפלה מוקדמת. בסופו הטוב של הסיפור ציפה לנו זוג תאומים מתוקים ומקסימים, אך הדרך הקשה הזו לא נשכחה, על כל קוציה ודרדריה. והנה אני כאן, על מנת לחלוק איתכם את נסיוני העשיר, לצערי, מזווית מבטה של מטופלת פריון לשעבר. את הידע הרפואי בנושא הפריון תקבלו מהפורום השכן של פרופ´ זיידמן, אבל כאן תוכלו למצוא תשובות לכל השאלות האחרות שמציקות לכם: • איך שומרים על שפיות בכל התקופה הזו? • כיצד משלבים טיפולים וקריירה? או: האם החיים חייבים להעצר? • מה אומרים לסביבה? למי מספרים על הטיפולים? • כיצד (והאם) שומרים על קשר עם חברה שהרתה חודשיים אחרי החתונה ושנתיים אחרי שאנחנו התחלנו לנסות, והאם ניתן לפרגן לה מכל הלב? • איך מתחמקים מברית המילה של האחיין מבלי להסתכן בנידוי משפחתי? וכל שאלה נוספת שתעלה בהקשר הזה, כמובן. ובעיקר, הפורום נועד להעניק אוזן קשבת שבאמת מבינה, כתף לבכות עליה ויד חמה שתאחז בידכם עד ליום בו תגיעו גם אתם לסופו של המסע, בו תראו את המראה היפה ביותר בעולם – הבהוב מרצד על מסך האולטרסאונד המצביע על ליבו הפועם של האוצר החדש שלכם הנובט בקרבכם. ברוכים הבאים לשהות קצרה מהסיבה הנכונה! לכניסה לחצו - פורום פוריות
14651 הודעות
9817 תשובות מומחה

מנהל פורום פוריות חברתי - תמיכה

04/10/2006 | 15:45 | מאת: טלי

שלום כעת פרשתי ויש לי זמן ורצון להצטרף לפורום . לכן החלטתי לכתוב לכן ולשאול מהם הנושאים שבהם דנים כאן. הייתי מחנכת 35 שנה . פרשתי השנה ו....זהו לא קל לי האמת קשה מאוד לא להיות גננת אבל לכל דבר יש סוף. ובכן נראה לי שאשתתף אתכן ואנסה לשתף תודה

04/10/2006 | 15:52 | מאת: ניני

היי טלי, זהו פורום תמיכה לנשים (וגברים) בעת טיפולי פוריות. אם את עוברת טיפולי פוריות נשמח אם תצטרפי אלינו לשתף ולהשתתף שנה טובה ניני

04/10/2006 | 15:07 | מאת: לי

היי דורל'ה, מה שלומך? ספרי מה ניש. בהזדמנות זו אני מאחלת לך שנה טובה ומתוקה ואמן ואמן ומשאלותייך לשנה החדשה יתגשמו כן יהי רצון ובמהרה.

04/10/2006 | 20:56 | מאת: ילדת האוקיינוס

היייייייייייי התגעגעתי יקירה!

05/10/2006 | 22:28 | מאת: דורה

הכל בסדר גמור אצלי. הייתי בחודש מנוחה ועכשיו (לפני שעות ספורות) קיבלתי מחזור ככה שמחר על הבוקר הולכת לשערי צדק. יאללא, מקווה שזה יהיה הסיבוב האחרון ודי. אחרי חודש של חופש מהם מאד לא מתחשק לי לחזור לשם... תודה שהתעניינתן, גם אני התגעגעתי! אוהבת, דורה.

04/10/2006 | 14:35 | מאת: בת אל

היי, אני מוצאת את עצמי בוכה כבר מהבוקר, לא ממש מבינה למה... אני אחרי טיפול כושל אחד, שכשקיבלתי את התשובה השלילית התרסקתי לגמרי!! אבל, עברו כמה שבועות, נכנסנו לדירה חדשה, עזבתי עבודה כדי להתרכז בתהליך הזה, והכל הפיח בי תקווה וכוחות מחודשים, במיוחד ובעיקר בזכות הפורום המדהים הזה... אז ככה, כל הלילה לא ישנתי, מסתובבת בבית בלי להבין למה.. עצובה, מצוברחת, מתוסכלת.. באמת בלי להבין למה. עכשיו בעלי מתקשר אליי ואומר שפיטרו אותו מהעבודה.. אמא'לה!!!!!!!!!! מייד מתרוצצות מלא מחשבות, שני מובטלים בבית אחד? איך נשלם הכל? על הבית? על הטיפולים? אני צריכה להיות רגועה כדי שהטיפול יצליח, יואו, אני לא עומדת בזה!!!! אז במחשבה הראשונה שלי רציתי מייד לשתף אתכן, ולקבל כמה מילות עידוד... צריכה את זה עכשיו... אוהבת בת אל

04/10/2006 | 14:39 | מאת: בת אל

מה זה? איך אני מבטלת את זה?

04/10/2006 | 14:50 | מאת: דורה

זה באמת נשמע מאד מלחיץ. לא שמה שאני עומדת להגיד לך היה מרגיע אותי אבל בכל זאת- אולי בתוך כמה ימים הסערה תשכך ויתחילו לעלות אפשרויות חדשות? לפעמים כופים עלינו לעשות שינויים בחיים, שינויים שלא היינו חולמים לעשות בלי כורח, ובדיעבד מסתבר שזו היתה ברכה. וזה לא סתם 'פלסף, לי זה קרה, שינוי בעבודה שממש לא רציתי, פחדתי ממנו נורא ויצאתי אליו מחוסר ברירה מוחלט והנה, היום אני מברכת על הרגע בו נוכחתי שאין לי ברירה. מקווה בשבילכם שהתקופה הקשה תהייה קצרה ושקצה המנהרה הוא ממש כאן, מעבר לפינה. דורה.

04/10/2006 | 14:56 | מאת: בת אל

תודה רבה ממוש. עכשיו אני עוד יותר בוכה... (-: במצב נורמלי זו בדיוק דרך המחשבה שלי, אבל משום מה, דווקא כשאני בתוך הסיטואציה, אני לא מצליחה לחשוב ככה. באסה... אני באמת מקווה שקצה המנהרה ממש כאן, כי ממש לא נראה לי שאני אוכל לעמוד בעומס הזה בהצלחה יתרה.... תודה אישה יקרה חיבוק בת אל

04/10/2006 | 15:04 | מאת: לי

בת-אל יקרה, הנני מחזקת את ידייך שתמצאי את הדרך אל האור והאושר. לפעמים דווקא שהכל נראה כל-כך קשה וחסר מוצא דווקא אז נפתחות דלתות למציאות טובה יותר. שולחת לך אנרגיות חיוביות, חיבוקים ותקווה לימים טובים. מכל הלב- לי

04/10/2006 | 15:14 | מאת: בת אל

תודה רבה... אמן וכל מילה שלך תתגשם,... סופגת באהבה את האנרגיות החיוביות שאת שולחת... תודה. חיבוקים ואהבה בת אל

04/10/2006 | 15:55 | מאת: ניני

בת אל יקירתי, יש רגעים שהכל נראה שחור לגמרי ושאין שום מוצא, הכל נראה קשה מנשוא ובלתי נסבל. אני חושבת שהכי חשוב לזכור במצבים כאלה שדברים קורים ודברים נפתרים, ומשתנים, ומתקדמים, ובסופו של דברים דברים קורים לטובה. אני מאמינה בזה. לאלשקוע יקירתי, גם בעלך צריך אותך מאד עכשיו, ומה ששניכם צריכים זה תמיכה זה מזו, כל אחד בדרכו ובעיתוי שלו. תזכרי מה כן יש לך, ונשמע שיש לך המון, הפרנסה והילד יגיעו, אל תדאגי(((())))

04/10/2006 | 16:06 | מאת: בת אל

יש פעמים שאני קוראת את ההודעות בפורום, וכל כך שמחה שאני חלק ממנו, עם החברות הכי טובות שלי אני לא מדברת בפתיחות כזו... והעובדה, שהיום אחרי הטלפון של בעלי הדבר הראשון שרציתי לעשות זה להיכנס לפורום, נזקפת לזכותך ולזכות ילדת ורומי. אתן מדהימות בנתינה שלכן, נתינה ללא תנאי. תודה רבהההה. אני עדיין מוצאת את עצמי בוכה ומתוסכלת, את יודעת, שאלות כמו "למה הכל יחד?", "למה כל הסבל הזה?" ועוד כל מיני הגיגים מיותרים, אבל כרגע הם עוד כאן.. אז אני מכילה אותם, בתקווה לנקות אותם ממני עוד היום, כדי באמת לתת לבעלי את התמיכה שהוא זקוק לה.... וגם אם אני לא רואה את זה כרגע, אני באמת מאמינה שדברים קורים לטובה. גם הקשים שבהם. ולך יקירתי, המון תודה על הכל. את אישה מאוד יקרה. חיבוק בת אל

04/10/2006 | 16:11 | מאת: נועה מ.

אוהו...... את לא מבינה למה את מסתובבת ככה? תאשימי את ההורמונים המחורבנים. בשביל מה אנחנו פה אם לא בשביל להשתפך כשמגעיל? וגם לצרוח משמחה כשהיא מגיעה! מתפללת בשבילך שהשמחה תגיע ומהר, ותמצאו עבודות שיעשו לכם רק טוב על הנשמה, כדי שתאספו כח להמשיך ולהגיע אל המטרה החשובה! שולחת לך יםםםםםםםםםם של אנרדיות טובות, (((((((((חיבוק גדול))))))))))) נועה.

04/10/2006 | 16:20 | מאת: בת אל

כבר אמרתי לך בעבר, ואני אומר שוב - את מ ד ה י מ הההההה היום אפילו העידוד שלך לא מפסיק לי את הדמעות, ואני באמת יודעת (בשכל) שיש בעיות חמורות יותר, ושכל דבר לטובה וכו' וכו', אבל היום זה לא עובד עליי.... ממוש, אני מתפללת חזק חזק שמה שכתבת יתגשם, ושהשנה החדשה תאיר לנו פנים. שההשתפכויות כשמגעיל לנו ייגמרו, ויתחילו הצרחות מאושר. אוהבת בת אל

04/10/2006 | 20:52 | מאת: ילדת האוקיינוס

יש פתגם חכם באנגלית: When it rains - it pours כלומר - אם כבר יורד גשם, אז יש שטפון... וככה זה נראה הרבה פעמים בחיים, ובעיקר בתקופת הטיפולים. גם לי היה משבר בעבודה בתקופת שפל בטיפולים (לא שהיתה רק אחת כזו...). בדיוק אחרי טיפול החזרת מוקפאים שהתבטל כי קיבלתי ווסת במפתיע דווקא בבוקר ההחזרה שבסוף לא היתה - נודע לי שהבוסית שלי קידמה קולגה נבזה במיוחד והפכה אותו לבוס שלי - אקט שלא היה רק מעליב ומקומם אלא פגע בי גם מקצועית וגם אישית - ושאלתי את עצמי איך ייתכן שהכל קורה לי ככה בבת אחת? (ורוצה לראות משהו יפה איך הגורל אוהב לזרוע מלח על הפצעים? הקולגה/בוס החולירע שקודם על גבי גופתי גם הודיע שאשתו בהריון - עם ילד מס' 4). אני יודעת שקשה להאמין בשלב הזה שהגשם הזה יביא לצמיחה ולפריחה בעתיד, אבל זה אכן יקרה - את חייבת להאמין בזה... ובינתיים קבלי (((חיבוק))) ענקי.

04/10/2006 | 22:14 | מאת: בת אל

עכשיו, במרחק כמה שעות מהשיטפון שפקד את עיניי (-:, אני יודעת שזה לא הכי נורא בעולם, ואני מקווה שנסתדר עם עבודה במהרה, ואני צריכה לשמור את האנרגיות שלי למשימה החשובה ביותר: הריון + אמהות!!!!! הסיפור שלך הדהים אותי, כי זה נראה כאילו שכשקורה משהו, אז זה בא בצרורות, ומסביבנו יש "אנשים טובים", שדואגים לזרות מלח על הפצעים, ביודעין או שלא... אבל.... מתוך הכעסים, האכזבות, התסכול הרב וחוסר האונים, אני מתכוונת להרים ראש ולהמשיך הלאה, כי עברנו את פרעה..... כמו שכתבתי לניני, היום אני מרגישה הרבה יותר טוב רק בזכות הפורום והבנות המקסימות כאן, בזכותכן, המנהלות של הפורום... תודה רבההההה אוהבת בת אל

05/10/2006 | 07:51 | מאת: דניאל

היי באמת נשמע לא פשוט. מה שאת צריכה עכשיו היא בבסיסך להשאר רגועה ואופטימית ולחשוב שהגוף שלך הוא הכלי הכי חשוב שאיתו את תעברי כל דבר ודבר בדרך כי את חזקה ויכולה!!! תנשמי עמוק, ותחשבי כצעד ראשון שהכל עומד להסתדר. ואחרי שתיים שלוש נשימות תשבי עם בעלך ותתכננו את היעדים החדשים שהצטרפו אל חייכם. אולי המהפך הזה יעשה לכם טוב בסופו של דבר, אין לדעת. אני זוכרת שנורא קשה עכשיו ומבהיל...אבל זה ערפל שעומד להתפוגג בעזרת הכוחות של שניכם. באהבה דניאל.

05/10/2006 | 18:06 | מאת: שרה

היי בת אל, מקווה שהמשפט: כל ירידה היא לצורך עליה נכונה לגבייך, שהעליה במצב הרוח, בפרנסה ובעיקר בפוריות תגיע בקרוב מאד..... שהשנה החדשה תביא לכם רק טוב ואושר וכמו שאומרים לפעמים קורים לנו דברים בחיים וזה לא סתם תאמיני שכל מה שקורה לכם עכשיו הוא רק לטובה..... אז קדימה נסי להעלות חיוך על פנייך להסתכל קדימה ולקוות שהטוב יגיע במהרה.

04/10/2006 | 13:12 | מאת: נועה מ.

איזה כיף לקרוא את האנרגיות המתפרצות שלךךךךךךךך! שמחה לראות שחזרת לראש מורם! מה קורה? ספרי ספרי מה נהיה איתך? ת'געגעתי מאד! שלך, נועה.

04/10/2006 | 14:44 | מאת: דורה

אנרגיות מתפרצות? המממ, לא שמתי לב, לא מרגישה ככה. אבל אם זה מה שמתקבל- מצוין! לא קורה איתי כלום. חודש נטול שערי צדק. חודש מדהים. מרגישה כל כך נורמאלית... ועל הדרך לקחתי לי גם חופשונת יזומה מהפורום. אחרי קרוב לשנה פה הרגשתי צורך להתנתק במהלך החודש הזה לגמריי. מכל מה שקשור בטיפולים. לצערי פעמי המחזור כבר נשמעים אז החודש הקסום שלי עומד להסתיים. ומה איתך, יקירתי?

04/10/2006 | 16:06 | מאת: נועה מ.

כל כך נהנית מההפסקה הזאת מסמים.... מחכה למחזור שיגיע, אך שלי דווקא לא משמיע פעמיו.... יש לי הרגשה שיקח לפחות עוד שבועיים שלושה עד שהגוף שלי ירצה להתחיל לזוז... ולא מוכנה להתחיל טיפול בלי לקבל מחזור ל ב ד! יש לי פרוטוקול מוכן מזיידמן, עם עוד שינויים, שחלקם מוצאים לי חן, וחלקם ממש ממש לא: -הוא רוצה אותי על שבועיים גלולות מתחילת המחזור (זרקתי אותם בגיל 20 אחרי ניסוי של חודשיים.... פיכס) -ביום 10 לגלולות להתחיל להסניף סינארל (הוא מנסה עלי כל מדכא פוטנציאלי לראות אם הלול ישתתק) אחרי שבועיים לבדוק אם אין ציסטות (למה המניאק אמור לגרום לכאלה) - גונל ל 6 ימים - ירדנו ל 112.5 (OK) -מנוגון 2 אמפ ל 4 ימים (מה לעשות) - ואזזזזז, בזמן ההחזרה הוא רוצה לנסות הנצה ולתת לי דוקסילין ופרדניזון (הצילווווווווווווווווווווווווווווווווו, לא מוכנה כנראה בשום אופן לעלות על סטרואידים ואנטיביוטיקה) כשאמרתי לו שהוא מרחיק אותי יותר ויותר מדרך הטבע שלי, מה ענה? היית אמורה ללדת בגיל 17 ולמות בגיל 30! אז כפי שאת רואה, לונה פארק שאני ממש ממש לא מחכה לו. שיהיה ערב נפלץ, נועה.

04/10/2006 | 10:45 | מאת: לימורי

שלום לכולן, אני בת 29 עם שחלות פוליציסטיות ובמשך 4 שנים ניסיתי כמעט הכל בכדי להכנס להריון. עברתי 6 שאיבות והמון, המון החזרות עוברים אך לצערי לא הצלחתי. בשאיבה השביעית שפר מזלי לאחר שהוחזרו לי 3 עוברים ונקלטתי להריון. לא אכחיש שהיה קשה בטירוף, אך כיום יש לי בן מדהים בן חודש וחצי ורק מבט חטוף בו מעלים לחלוטין את כל הקושי העצום שחווינו בעלי ואני עד היום. אני בטוחה שרובכן מגיעות לנקודת שבירה, גם אני הייתי שם, אבל מהר מאוד התאפסתי על עצמי והמשכתי לנסות עד לתוצאה שייחלתי לה שנים. לפני כשנתיים כשעוד הייתי מתכתבת באתר הפרייה חוץ גופית עם ד"ר זיידמן המקסים נכנסתי להודעה דומה של בחורה שהצליחה להביא תאומות לאחר 7 שנים של נסיונות קשים ובאותו רגע הבטחתי לעצמי שכאשר אגשים את משאלתי, גם אני אנסה ולו במעט לעודד אתכן הבנות שעדיין מנסות. ישר כח בנות, תהינה חזקות עד הסוף, זה אכן משתלם בגדול!!

04/10/2006 | 12:13 | מאת: עפרה

ישר כח וכל הכבוד, הלוואי וכולם יתבשרו בהצלחה להפריה, אין ספק שכל חודש זה מתח, אך תמיד צריך להלחם ולהלחם בכל האמצעים. תודה לך

04/10/2006 | 13:08 | מאת: נועה מ.

ותודה תודה תודה על העידוד והמחשבה! תהני מכל שניה של אימהות :-) יום טוף, נועה.

04/10/2006 | 14:36 | מאת: בת אל

את בדיוק מה שהייתי צריכה עכשיו... זריקת עידוד!!! תודה רבה!!!!!! אמן ובקרוב אצל כולנו. חיבוק בת אל

04/10/2006 | 21:07 | מאת: ילדת האוקיינוס

שלא שכחת ובאת לעודד ולספר את סיפורך האופטימי. אני חושבת שסיפורי הצלחה של נשים שעברו מסלולים ארוכים במיוחד שופכים אור אמיתי אל תוך החושך הנורא הזה של בטא שלילית אחת אחרי השניה שכולנו מכירות. אני זוכרת היטב שלקראת השאיבה החמישית שאלתי את עצמי: "למה בעצם שזה יעבוד עכשיו, אם כל-כך הרבה פעמים כבר נכשלנו?". ואמנם, אותן בנות שלא שתמזל מזלן להצליח אחרי טיפול או שניים נכנסות לעתים קרובות לתחושת ייאוש שאם זה לא קרה עד עכשיו - אולי זה כבר לא יקרה. ולכן יש חשיבות מיוחדת לסיפורים כמו שלך, ואני כל כך שמחה שבאת לספר אותו כאן. תהני מהתינוק היקר שלך - מגיע לך! ושהילד הבא יבוא מאהבה....

04/10/2006 | 23:10 | מאת: דנית

לימורי יקרה, כבר כתבתי לך תודה בפורום אחר (רפואי). רוצה רק להוסיף שהכרתי מישהי שנכנסה להריון משאיבה 11 !!! אף פעם לא לאבד תקווה הרבה נחת ואהבה

04/10/2006 | 10:39 | מאת: דניאלה

היום בבוקר לקחתי אוביטרל לביוץ, השאיבה מחר. האחות אמרה לי להגיע גם עם אוביטרל לשאיבה. האם יצא לכם להשתמש בזה לתמיכה?

04/10/2006 | 10:45 | מאת: דורה

היי דניאלה, כן, גם לי נתנו בסיבוב הקודם אוביטרל לתמיכה. ביום ההחזרה, יומיים אחר כך ושוב יומיים אחר כך או שלושה, משהו כזה. זה היה מאד יוצא דופן כאן ואכן לא שמעתי פה מעוד משהי על תמיכה כזו. לא שאלתי מה מהות התמיכה הזו. האמת, דיי התעייפתי מלעקוב ולשאול ולברר ובסוף תמיד- יוק! בקיצור- קיבלתי אבל לא יודעת מה היתרונות או החסרונות של התמיכה הזו. שתהיה שאיבה מוצלחת! דורה.

04/10/2006 | 10:59 | מאת: דניאלה

לי יש בעיה של רירית דקה. גם אצלך?

04/10/2006 | 13:07 | מאת: נועה מ.

שיהיה בהצלחה ענקית מחר!!!!!! ספרי לנו כמה כמה! יום נפלא, נועה.

04/10/2006 | 16:01 | מאת: ניני

לפעמים את האוביטרל כתמיכה, מההחזרה ואז אחת לשלושה ימים (נוסף או במקום אנדומטרין) עד בדיקת בטא. קראתי פעם על מקרים שבהם זה ניתן כתמיכה והבנתי שזה בעיקר למקרים של שלב לטאלי קצר- מה שאין אצלי. מה שאני כן יכולה להגיד הוא שאצלי זה יצר קצת ציסטות (אי-2 ביום בדיקת הבטא היה מעל 5500!) העלה מאד מאד את הפרוגסטרון (ביום בדיקת בטא מעל 250!). בנוסף אני יכולה להגיד שההריון שכן השגננו (כימי לצערי), היה בחודש של תמיכה אובירטל..:) בהצלחה ממוש! אגב, תזכרי שלוקח כ-12 יום לאוביטרל להיספג לגמרי ועד אז בבדיקות דם הבטא יוצאת חיובית בגלל מרכיבי הזריקה.

להחזרת מוקפאים. מישהי יכולה לספר לי על התהליך? האם אתן יודעות שהחל מה-16/10 אסותא נסגרת עד סוף החודש. מישהי יודעת למה?

04/10/2006 | 10:41 | מאת: דורה

בהחזרת מוקפאים עם פרוגינובה תמשיכי במעקבים כדי לבדוק את הרירית, הזקיקם לא משמעותיים בטיפול הזה. כשהרירית תגיע לעובי המתאים לדעת הרופא (ככל הזכור לי- מ-9 כבר עושים החזרות, אבל מעדיפים יותר) תקבלי זריקה לביוץ. ביום ההחזרה את מגיעה לבית החולים, מפשירים את החבר'ה ומספרים לך מה מצבם. יכול להיות מצב בו חלק מהעוברים (או חו"ח כולם) לא שורדים את ההפשרה. ההחזרה מתבצעת אחר כך בדיוק כמו החזרה של טריים. נראה לי שאת יכולה לצפות להחזרה תוך שבועיים גג! בהצלחה יקירה, דורה. (צר לי, לא מכירה את נוהלי העבודה באסותא, נשמע כאילו הם מארגנים לעצמם חופשה מרוכזת. איזה מעצבן זה..)

הי מיכל גם אני לוקחת פריגנובה כתמיכה להריון לגבי החזרת מוקפאים כדאי שתבדקי עם הרופא שלך לגבי אסותא הם משפצים את מחלקת IVF ולכן הם יהיו סגורים למשך שבועיים המון בהצלחה ריקי

עוד שאלה - יש לי ביוץ טבעי וטוב. האם עדיין אני אקבל פרגניל לביוץ? בפעם הקודמת לא קיבלתי כלום עם המוקפאים פשוט החזירו לי.. עוד שאלה - אני כאמור אחרי סבב נוסף שלא הצליח. האם כדאי לחכות או להחזיר כבר עכשיו.. אני מתלבטת .. אולי צריך לנוח.?

04/10/2006 | 16:07 | מאת: ניני

לשבועיים בערך, מעניין איך יראה אחר כך, מלון חמישה כוכבים;) (לא מכירה פרוגינובה ולא עברתי החזרת מוקפאים}{)

04/10/2006 | 08:36 | מאת: נולי

הקדמה: בת 30, אם לילדה בת 4.5, לאחר 4 הפלות רצופות. בבדיקת קריוטיפ התגלה אצלי טרסלוקציה רציפוקאלית, עברתי תרומת ביצית ברומניה באוגוסט שנכשלה, הייתי אמורה לעבור חודש אחריי ויום לפני הטיסה ביטלתי בעקבות ביציות לא טובות שנשאבו מהתורמת ועכשיו שוב פעם ביטול, כי התגלה שאני רשומה לנובמבר ולא לאוקטובר והנה מה שכתבתי בפורום אחר: גם החודש אני לא נוסעת ושוב לקחתי כדורים לחינם. מה קרה אתן שואלות אז כך: שלחתי אתמול SMS לרופאה שלי ושאלתי אותה אם יש כבר תאריך לנסיעה לרומניה, אחריי כמה זמן היא חוזרת אליי ואומרת לי שיש לה בשורות לא טובות בשבילי ובגלל החגים ובגלל כמה תורמות שביטלו הנסיעה תהיה חודש הבא. התחרפנתי לגמריי, זה כבר חודש שני ברציפות שאני לוקחת כדורים כדורים לחינם ושהכל מתבטל. הכרחתי את בעלי להתקשר לד"ר לויט ולשאול מה העיניינים ואז הוא אמר שהוא נוסע עוד יומיים אבל זה מוקדם עבורי, אתן קולטות הוא נוסע והרופאה אמרה לי שהוא לא נוסע ואני רשומה כבר מראש לנובמבר ופשוט כל פעם הם ניסו לדחוף אותי באמצע. אח"כ בעלי התקשר לרופאה ואמרה שהיא ממש מתנצלת והיא מודעת לכל תופעות הלוואי של הכדורים והיא אפילו תנסה לתתן לי עוד טיפול על חשבונם, במידה וזה לא יצליח. בקיצור כל היום בכיתי, הייתי בדכאון נוראי והנה אני שופכת את הלב בפניכם בעוד בוקר מסריח.

04/10/2006 | 10:22 | מאת: דורה

מה אגיד לך, בהחלט נשמע בוקר מסריח! לא הבנתי בדיוק את עניין הנסיעה של הרופא שלך. איך הנסיעה שלו קשורה? בכל מקרה, זה באמת מקומם ומדכא לקחת את הכדורים האלה סתם. כל ההורמונים האלה לא תורמים לבריאות הגופנית והנפשית שלנו. מצטערת שחרא לך עכשיו ומקווה שיסתדר במהירות ועל הצד הטוב ביותר. דורה.

04/10/2006 | 16:04 | מאת: ניני

נולי יקרה, נשמע מרתיח, מה אני יכולה לומר. מעבר לקושי האדיר שיש בטיפולים ובכשלונות החוזרים, והכוחות שמגיייסים כדי לעבור לתהליך של תרומת ביצית, וכל הפרוצדורות, עכשיו גם הביטולים המיותרים האלה וחוסר ההתחשבות הבסיסי ביותר שמצופה. אני לא יודעת מה להגיד פה עוד. לא מכירה את הרופאה ולא את המסלול שאת נמצאת בו. אני מאחלת לך שדרך החתחתים הזאת תוביל אותך במהרה להריון המיוחל, והזכרונות המרים האלה יהפכו לרחוקים ולא רלוונטים (((((חיבוק)))))

04/10/2006 | 21:11 | מאת: ילדת האוקיינוס

כל-כך מכעיס ומקומם - גם הכדורים שלקחת לשווא וגם השקר הגס! לא יודעת מה להגיד... שולחת (((חיבוק))) גדול ומקווה שהחודש הבא אכן יתקיים הטיפול - והוא יצליח. ואגב, אל תתביישי לתפוס את הרופאה במילתה לגבי הטיפול על חשבונם. בהחלט מגיע לך!

04/10/2006 | 00:25 | מאת: סיגלית

שלום לכולן! האם מישהי יודעת איפה אפשר לעשות בדיקות דם באופן פרטי - מעבדה פרטית? תודה מראש חג שמח סיגלית

04/10/2006 | 10:02 | מאת: נועה מ.

תבדקי במדיקל סנטר בהרצליה פיתוח, אני חושבת שהם עושים בדיקות פרטיות, יום טוב, נועה.

03/10/2006 | 22:16 | מאת: בת אל

היי, קראתי את ההודעה שלך לגבי פרידלר.... קצת הבהלת אותי.. (-: אני מטופלת חדשה שלו, ואני רוצה לשאול, אם זה לא חטטני מדי, למה החלטת לעזוב אותו? אני אשמח אם תפרטי לי קצת, זה יעזור גם לי לחשוב. לי הוא נראה מקצועי, קורקטי וחביב. אני טועה? מצד שני, אני די חדשה בתחום.. (-; ומקווה להישאר חדשה ולא להבין יותר מידי, להיות בהריון בקרוב. אמן. על כולנו... תודה בכל אופן, בת אל

03/10/2006 | 23:34 | מאת: סיגלית

היי בת אל! כפי שכבר נאמר מזמן - "והעיקר לא לפחד כלל". ד"ר פרידלר הוא רופא מקצועי מאוד , ישר והוגן.אני חושבת לעזוב אותו בגלל סיבות מנהלתיות שקשורות בקופה ולא בו. שיהיה לך בהצלחה . חג שמח סיגלית

03/10/2006 | 19:46 | מאת: ריקי

אז ככה כל יום כיפור הייתי בדכאון מהדימומים, למרות שידעתי שיש אחוז מסויים של נשים בהריון שמתחיל עם דימום כמו מחזור וכנראה שאני אחת מהם. ביום שישי האחרון עשיתי בטא כשהתחילו הדימומים והיה 142. היום לא תאמינו - בטא 1471, כשאני הייתי בטוחה שכמעט סוף העולם הגיע אז דיברתי היום שוב עם הרופא שלי והוא אמר שהבטא מטפסת יפה למרות הדימומים ונכון שזה מדאיג, אבל אין כרגע מה לעשות - כי הבטא כרגע מדברת בעד עצמה וגם אמר שיש הרבה הריונות שמתחילים בדימומים והם הריונות תקינים אז זהו, העיקר שבינתיים הכל בסדר ושסוף סוף הדימומים יניחו לי אני רגועה ויהי מה אז תודה לכולכן ואמן בקרוב אצל כולן כאן בשורות טובות אוהבת ריקי

03/10/2006 | 21:16 | מאת: גל

השארת אותנו במתח כל היום........ מלא פעמיים הצצתי לראות , איזה כייף מאוד מאוד שמחה בשבילך , מאמינה שיהיה בסדר. אנחנו איתך, ואני אישית שולחת לך המון אנרגיות חיוביות להמשך הריון מושלם. שנה טובה ופוריה לך לכולנו,

03/10/2006 | 22:23 | מאת: נועה מ.

שיום כיפור נתן תוצאות??? די, קישטה דימומים, וקדימה לדופק!!!!!!!!!!! ממשיכים להחזיק, כי זה כנראה עוזר! לילה טוף, נועה.

03/10/2006 | 22:27 | מאת: בת אל

אני כל כך שמחה בשבילך!!!! מזל טוב!!! הלוואי שימשיך ככה, שימשיך להתפתח ולגדול.... תפסיקי כבר לדאוג.... תפנימי - את בהריון!!!! תשמחי ותיהני מכל רגע... חיבוקים אוהבת בת אל

03/10/2006 | 22:31 | מאת: לי

לריק, אני כבר הבעתי את דעתי בעניין. ואני חוזרת ואומרת לך רק מחשבות חיוביות ואמונה. ותפנימי- את בהיריון!!! מזל טוב ענקי וממשיכה להחזיק אצבעות לאורך כל הדרך. באהבה גדולה- לי

04/10/2006 | 05:29 | מאת: ריקי

רק הבוקר ראיתי את העידכון, עשית לי את היום איזה כייף

04/10/2006 | 10:27 | מאת: דורה

יווווווווווווו, איזה חדשות טובות הבאת לנו לכבוד השנה החדשה! לא הייתי כאן בפורום כבר כמה זמן ורק עכשיו אני רואה את החדשות הנפלאות שלך! אז באחור אופנתי (-: קולולולווווולולולולולולוווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווושששששששששש ומזל טוב ענקי! יאללא, שיגמרו הדימומים כדי שתוכלי להנות לך בלב שקט מהריון בריא ותקין ונהדר! שלך, דורה.

04/10/2006 | 10:39 | מאת: ריקי

המון המון תודה ואמן אמן ואמן על הכל נשיקות ריקי

03/10/2006 | 17:23 | מאת: עינת

למיטב זכרוני את אצל זיידמן ביום 9/10 נכון? היום קבעתי אצלו תור וקבעו לי ליום 9/10 בשעה 2100 מתי את?

03/10/2006 | 20:17 | מאת: נורית

נכון באמת באותו תאריך. זאת הפעם הראשונה שלך? נו ספרי יותר פרטים אני סקרנית ;-)

נוריתוש זו לא פעם ראשונה שלי, אבל הטיפול האחרון שעשיתי-ממש עכשיו בספטמבר (עם בטא 17 ואח"כ 4) היה הטיפול הראשון שלי אצלו. עד עכשיו טופלתי בבי"ח בצפון. אני יכולה לומר לך שהוא מקסים ושזו פעם ראשונה שהיה לי היריון כימי. אמנם זו נחמת עניים אבל לפחות פעם ראשונה שהבטא הראשון לא שלילי. חוץ מזה אצלו-להבדיל מרופאים קודמים שניסיתי-אני באמת מרגישה 'בידיים טובות'. אני אנדנד למזכירות שלו לנסות להקדים לי את התור כי אנחנו באים מאי שם. זה יהיה נפלא אם ניפגש. יום נפלא ואופטימי לך

03/10/2006 | 14:34 | מאת: סיגלית

שלום בנות! אני צריכה דחוף המלצה על רופא ממאוחדת - רוצה לעזוב את הרופא שלי - פרידלר. האם מישהי שמעה על ד"ר רבהון מרחובות או רופא אחר תודה סיגלית

03/10/2006 | 14:37 | מאת: לי

אנושי מאוד ומקצועי. הוא עונה גם על שאלות באתר סטארמד-פוריות. הוא עובד בבית חולים וולפסון. אל תהססי תפני אליו עוד היום ושיהיה בהצלחה!

03/10/2006 | 14:44 | מאת: סיגלית

תודה לי, אכן זכרתי שאת מטופלת שלו, תודה רבה לך ובהצלחה גם לך סיגלית

03/10/2006 | 16:10 | מאת: ניני

הוא הרופא שלי, הוא מעולה מבחינה מקצועית ואנושי ועדין ומקסים!

03/10/2006 | 12:02 | מאת: מיכל

כאמור אני אחרי טיפול שלא הצליח. דיברתי היום עם הרופא - הוא די התפלא.. אני הולכת להחזיר מוקפאים. אמר לי להתחיל לקחת פרוגובינה - מה שלא אמר בפעם הזאת. הוא מבין שהגוף כבר בוגד בי.. תודה למי שתמך

ומה לא בסדר עם פרגינובה? ושאלה למה את לא עושה טיפול IVF רגיל ואת המוקפאים את שומרת כשחקני חיזוק? {ענין של גיל את יודעת}.

04/10/2006 | 10:34 | מאת: דורה

מה פתאום בגידת הגוף? גם אני קיבלתי פרוגינובה ולפני זה אסטרופם (שזה בערך אותו הדבר) בלי שום בעייה מאובחנת, עם יבול ביציות מצויין ורירית לעילה ולעילה. כנראה הרופא חושב שלא יזיק לתת עידוד לרירית בשביל ללכת על בטוח. מקווה שתכנסו לסטטיסטיקה של המוקפאים! שלך, דורה.

03/10/2006 | 11:25 | מאת: שירלי 123

קודם המון הצלחה לריקי מתפללת , יהיה בסדר בטוחה !!! עכשיו אני רוצה לשתף אתכן בדילמה , אני בשבוע 17 אני בסדר גמור , אני לקראת בדיקת מי שפיר , אני מטפלת אצל הרופא שביצעתי אצלו סקירת מערכות וכ'ו , מי שפיר אני לא מעונינת לעבור אצלו למרות שהוא מבצע גם מי שפיר פרטי באסותא שהתשלום 1200 ש"ח , אני מעדיפה את זיידמן שהתשלום זהה אין מה לעשות אני מעדיפה את זיידמן , חשוב לציין שרופא נשים שלי היפנה אותי לבית חולים בגלל גילי שמגיעה לי חינם , הבעיה היא שאחזור לרופא שלי הוא יראה שביצעתי מי שפיר אצל זיידמן כאן הבעיה !! מה עושים ?? הוא שלח אותי לבית חולים חינם , ואני הולכת לזיידמן , אני בדילמה לא יעזור אני קבעתי לזיידמן , אבל לא נעים לי מהרופא שלי , אין לי תקציב לעשות פרטי את כל הסקירות לכן אני מטפלת אצל הרופא מקופת חולים , לגבי מי שפיר זו בדיקה חשובה לכן אני רוצה מישהו טוב ואני סומכת על זיידמן . תודות לכן מהלב נשיקות וחיבוקים ממני .

יש דברים שהשתיקה יפה להם. תעברי את הבדיקה אצל מי שאת רוצה ותיגשי לרופא שאת במעקב אצלו את התוצאות בלי יותר מידי הסברים פשוט תני לו את התשובות ואם הוא ישאל/יעיר משהו תאמרי: כאן עשיתי את הבדיקה אצל וזהו אין צורך להתנצל או לפרט יותר מזה. בינינו גם אני הייתי עושה את הבדיקה בפרטי ואולי אפילו אצל פרופסור זיידמן. {יש לי תור אילו ב- 9/10}...אז יש סיכוי שגם מי שפיר אני יעשה אצלו (-: {אם הוא יצליח לעזור לי להרות}. בהצלחה. שלך נורית.

03/10/2006 | 14:16 | מאת: שירלי 123

היי נוריתי אני מתפללת בשיבלך , אל דאגה זיידמן יעזור הוא יביא לך את הישועה הוא אלוף העולם , כן את צודקת לגבי עם הכבוד לרופא שלי , התחלתי אצל זיידמן ממש בהתחלה אחר כך עברתי לרופא של קופת חולים , אז הרופא שאני נימצאת אצלו הוא ראה את האולטראסונד של העובר התמונות אז הוא אמר לי " אה היית אצל וולמן ? " שהוא השותף של זיידמן , את מבינה ? עכשיו שהוא יראה את התשובה של מי שפיר מזיידמן גם יהיה לו מה להגיד זה יוצר מצב לא נעים , אולי הוא חושב ליילד אותי ? ; - ) נוריתי אני מאחלת לך שלשנה לשנה החדשה בטן תפוחה והריון בריא אמן אמן אל תשבי בין בתי חולים לטיפולי פוריות לזיידמן .

03/10/2006 | 16:30 | מאת: ניני

אולי תתפלאי לשמוע, אבל את לא תהיי הראשונה ולא האחרונה שהרופא שלך יתקל שפנתה לבדיקה פרטית איפשהו, זה מקובל ונפוץ מאד. תפסיקי להתעסק בזה ממוש, לכי למי שאת רוצה ללכת ותדאגי רק לפשוש שבבטן, הרופא שלך יעמוד בזה. בהצלחה(((())))

03/10/2006 | 17:17 | מאת: רומי

טוב לשמוע ממך, כמו שניני כתבה תעשי מה שאת רוצה ובלי חשבונות מיותרים, אני אישית עשיתי כן בבית חולים הפעם כי אם כבר יש גם "יתרונות" לגילנו אז למה לא, קחי בחשבון שהרופאים שם גם מיומנים ועושים זאת מדי יום, אז לא נראה לי שהם פחות טובים מזיידמן (וכבודו במקומו מונח) אך את תעשי היכן ועם מי שמשרה עלייך בטחון, וזה העיקר בלי חשבונות מיותרים. המון הצלחה, רומי

04/10/2006 | 21:18 | מאת: ילדת האוקיינוס

קודם כל - איזה כיף לשמוע ממך! ולגבי בדיקת מי השפיר: אני איתך ב-100% - זוהי אכן בדיקה חשובה אשר סיכון לא נמוך בצידה ולכן יש חשיבות שהיא תבוצע בידיים הטובות ביותר, ואם החלטת על זיידמן - לכי על זה. אני חושבת שכל רופא הגון יגרום לך להרגיש נוח ונעים מאוד עם כל בחירה שתעשי בקשר לגופך ולבדיקות המבוצעות בו - ואם לא - שילך את יודעת לאן. אגב, אם כבר מזכירים את זיידמן ואפרופו רופאים הגונים - אני את מעקב ההריון עשיתי אצל זיידמן, אבל את הסקירות דווקא אצל רופאים אחרים - בידיעתו ובברכתו של זיידמן. ברור שזיידמן היה מסוגל לעשות בעצמו את הסקירות, אבל הוא אמר שהוא מעדיף שעוד זוג עיניים יראה את העוברים! מלך, כבר אמרתי? (-; שיהיה בהצלחה, יקירתי! ואל תעלמי לנו!

03/10/2006 | 10:50 | מאת: ריקי

גמר חתימה טובה לכולן האמת שיום כיפור עבר לי עדיין עם אותם דימומים שהתחילו בשבוע שעבר עשיתי היום שוב בטא בפעם הרביעית ומקווה שאראה שהיא ממשיכה לעלות - אמן ואמן תחזיקו אצבעות חזק שיהיה בסדר ושאני סתם דואגת יום נפלא לכולן ריקי

03/10/2006 | 11:00 | מאת: לי

היי ריקי, בוקר טוב. איך עבר יום כיפור? תזכרי- רק מחשבות חיוביות ותני לחיים לזרום קדימה. ותראי איך שהכל מסתדר. מחזיקה לך אצבעות לאורך כל הדרך. ממני - לי

03/10/2006 | 11:02 | מאת: ריקי

יום כיפור עבר בסדר גמור, נחתי כל הזמן השתדלתי מאד לא לחשוב רע ולחשוב טוב, כמה שזה היה קשה איך אצלך עבר? אני כרגע בעבודה והמסנג'ר לא עובד לי, אז נדבר בערב עם בשורות טובות אמן שלך ריקי

03/10/2006 | 11:30 | מאת: נועה מ.

לא רק שממשיכות להחזיק לך אצבעות, נוספו גם כל תפילות אמש להבטחת העתיד..... שלך, נועה.

03/10/2006 | 12:18 | מאת: ריקי

תודה רבה רבה בטוחה שיהיה בסדר למרות הכל נשיקות ריקי

03/10/2006 | 16:23 | מאת: ניני

03/10/2006 | 17:18 | מאת: רומי

.

03/10/2006 | 08:14 | מאת: מישהי

שלום בנות יקרות, מה שלומכן? רציתי לשתף אותכן בתחושות שיש לי. כל חיי חלמתי על כך שאהיה אמא ואשת קריירה. הרבה זמן דחיתי את תהליך האמהות בגלל לימודים, חששות ועוד. לפני שנתיים הפכתי לעצמאית וגם התחלתי בטיפולי פוריות. העסק שלי זרם לא רע, אך לאחרונה יש ירידה דראסטית בהכנסות וטפולי הפיריון לא צלחו עדיין (הזרעות). אני מרגישה מאוד רע עם עצמי. מעין הרגשה שאני פתאום מתקשה להרים את עצמי בעניין הקריירה ומרגישה שבגלל זה אני "מפחדת" להיות אמא. אני פונה אליכן כי אני מרגישה מחנק בלב. אני כל-כך רוצה לצאת מההרגשה הזו שנכנסתי אליה. קשה לחיות כך. אודה לכל אחת שתבחר להגיב מניסיונה או מרצונה הטוב. תודה לכן מקרב לב שאפשרתן לי להביע את אשר על ליבי.

03/10/2006 | 08:47 | מאת: נועה מ.

כעצמאית בעצמי, אני כל כך מבינה את חששותיך.... האמת היא שלדעתי רב ההצלחה בהרמת עסק קשורה ישירות למצבינו הנפשי, לקושי, או לקלות המצב בו אנו נמצאות. ברגעי שפל, גם העסק יראה זאת בתוצאות. ברגעי התרוממות - כנ"ל. אין ספק, וטוב שהגעת אלינו כדי שתראי שאת לא לבד, כל ה"עסק" של טיפולי הפריון מוסיף לנו נטל כבד לחיינו, אם פיזית ובעיקר רגשית.... לא פלא, שקשה להרים במקביל גם את העבודה. ברגעים של קושי, מה שאני עושה עם עצמי זה חשבון נפש קטן (אפרופו יום כיפורים...), כדי לראות ולהעריך מחדש את סדרי העדיפויות שלי בחיים, בהתאם למצב הנתון. אולי כדי להגשים את חלום האימהות, צריך לשים בצד קצת את הרצון להיות עצמאית, ולחבור לפחות לתקופה זו למקום עבודה מסודר? אולי דווקא ההיפך? הרבה פעמים לא קל להיות עובדת בתהליך טיפולים, האיחורים, הבדיקות הרבות. לא כל חברה מקבלת או מבינה. ואז אם את קובעת את סדר יומך, קצת יותר קל. אך אם הנטל הכספי הוא זה שמפריע לך, אולי אפשר לשלב? גם עבודה מסודרת אולי לא במשרה מלאה, וגם עצמאית חלקית? אני מאמינה שלך יהיו הפתרונות אם תתחברי עמוק פנימה, ותתני לאינטואיציה שלך להחליט. שתהיה לך הצלחה גדולה בכל דרך שתפני בה, ובואי לשפוך את ליבך כאן איתנו, את תראי שרק זה מאד מאד מקל.... יום נפלא ושנה טובה, נועה.

03/10/2006 | 16:22 | מאת: ניני

מישהי יקרה, אצלי האימהות קדמה לקריירה ובעצם לא התמודדתי עם גיבוש הזהות שלי כאם במקביל להתפתחות מקצועית. נדמה לי שזה הקל עלי, כי לא באמת התמודדתי עם קונפליקטים. שקעתי לגמרי באימהות ודחיתי (כמעט בבוז...) כל מה שיכול היה לגזול את זמני או מרצי. לא באמת חשבתי קדימה. הבן הגדול שלי נולד פג, חודשיים לפני הזמן. הייתי אז לקראת סיום מ.א. ופשוט זרקתי הכל הצידה. פתאום בבת אחת כלום לא עניין אותי יותר. נשאבתי לגמרי. ואחר כך בא השני, ואיתו האימהות המורכבת לשניים, וכל מה שרציתי היה להיות אמא הכי טובה. התפשרתי על העבודה לגמרי, אבל אז זה לא הטריד אותי. מתישהו, כנראה כאשר הבשיל הזמן, המשכתי להתקדם באופן טבעי. היום, עם הטיפולים לילד שלישי, אני נמצאת בעיתוי "לא מתאים" מבחינת הקריירה, זמן שמתאים לעוד זינוק, עם המון אופציות. אני מאד מודעת לאיפה אני עושה ויתורים, והם כולם כולם בקריירה. אולי כי אצלי השעון הביולוגי כבר מתקתק בקול, אולי כי סדר העדיפויות יותר חד לי היום. בכל מקרה, אני יכולה להגיד לך בכל הכנות, כל החיים מלווים בפשרות. כל בחירה היא ויתור (לאותו זמן) על בחירה אחרת. אני חושבת שאם תרשי לעצמך לוותר על ה"וונדר וומן" שאת בקריירה, באמת תרשי, ומכל הלב, המחנק יתפוגג. אני חושבת שנשים בדור שלנו הציפיות כמעט בלתי אפשריות. להיות אמא ולהחזיק את הבית להיות בת זוג, ובת להורים, ולנהל קריירה - ולהצטיין בכל אחד ואחד מהדברים. ואנחנו אלה שלא עושות לעצמינו הנחות. אז אולי קחי את טיפולי הפוריות כזמן אימון כזה, שבו את מלמדת את עצמך שמותר לך להיות עסוקה במשהו אחד, על חשבון, כן כן, על חשבון, משהו אחר. זה לא מפחית ממך, להיפך. שיהיה בהצלחה יקירתי, בטיפולים ובכלל.

04/10/2006 | 11:04 | מאת: דורה

אני מסכימה עם כל מה שכתבו לך נועה וניני, ורק רוצה להסויף עוד דבר אחד- המחשבה על להיות אמא יכולה להיות דבר מפחיד גם כשאת מאד רוצה בזה. החששות, שאצלך אני מבינה שמתרכזים בתחום הפרנסה, טבעיים וברורים. גם אני מאד חרדה מהיכולת לכלכל משפחה, שלא כמוך- אינני עצמאית, והמשכורת היא בדיחה גרועה. יש אנשים שאומרים שהפרנסה תגיע עם הילד. אני לא מאלה... מה שאני מנסה להגיד זה שנראה לי שזה עניין של אישיות. אם את דואגת לפרנסה את דואגת לפרנסה. וגם- שפחדים והורות קשורים זה בזה. לא בטוחה שעזרתי אבל מקווה שכן. מאחלת לך הצלחה, בטיפולים וגם בעסק, דורה.

03/10/2006 | 07:37 | מאת: נאוה

האם מישהי יודעת לגבי קופ"ח מכבי- כמה משתתפים במימון IVF לילד שלישי. כלומר מכבי מגן זהב?

03/10/2006 | 16:09 | מאת: ניני

85% השתתפות קופה בהצלחה!

02/10/2006 | 20:31 | מאת: עפרה

עברת הפריה באסןתא ואצל מי איך הם

03/10/2006 | 08:35 | מאת: נועה מ.

הפריה ראשונה עברתי באסותא דרך מכבי, עם פרופ' לב רן. לי אישית, לא התאימה ההתנהלות שלהם, ולא ספציפית של הרופא או האחיות, אלא כל הגוף הציבורי. דגגשים שביקשתי להתיחחס אליהם לא קיבלו מענה או תשומת לב, גם כשהייתי במצב גירוי יתר לא קל. אחיות שלא נותנות לך תשובות מלאות, קושי בלהשיג את הפרופ' לשאלות גם במצב חמור וכו' מיד לאחר כשלון ההפריה הראשונה עברתי לזיידמן, גם להמשך מוקפאים, וטופלתי על ידו באסותא. כאן כבר הסיפור לגמרי אחר, כל שאלה או תהיה נענות ישירות ע"י זיידמן, והמעקב ע"י אסותא. פה כבר הכל זורם בקלות רבה, וללא תסכול שלי לפחות לא מצד המערכת, המנהלה וכו'. שוב, זו דעתי האישית, אולי כי אני במקרה נפלתי על טיפול לא קל, שהמערכת התעלמה ממנו וממצבי כתוצאה ישירה מטיפולם - לחלוטין לאורך כל הדרך. יכול להיות שיהי בנות שיגידו שלהן היה יותר קל, לגבי המעבדה, שלפי מה שהבנתי זה האחד הגורמים החשובים ביותר בתהליך, אסותא נחשבים בין המובילים. בכל מקרה בהצלחה גדולה! נועה.

03/10/2006 | 08:44 | מאת: סיוון

גם אני אמורה לעבור הפריה באסותא. אני לא בחרתי את בית חולים, אלא את הרופא ולצערי הוא מקבל שם. עם זאת רציתי לדעת איך זה מבחינת הנהלים והצוות שם אחרי שאיבת ביציות- נותנים לך לנוח? מתייחסים אלייך בכבוד? ובכלל איך המחלקה. אוף לא רוצה ללכת לשם

02/10/2006 | 20:12 | מאת: עפרה

.

02/10/2006 | 20:19 | מאת: עינת

גם ממני, איזה מזג אוויר נפלא היה הקל מאוד על הצום

01/10/2006 | 13:55 | מאת: עדי

שלום לך, עברתי שאיבה ב 13.9 של 19 ביציות הוחזרו 4 עוברים ב-15.9 לאחר כמה ימים אושפזתי בהיפר סטימולציה OHSS קל יחסית וקיבלתי תוצאת בטא חיובית 133ולאחר יומיים 387. שוחררתי ביום ו' 29.9 למנוחה בבית. לשאלתי: מתי תופעות ההיפר סטימולציה יעברו והאם יש חשש לעובר במצב הזה? אודה לך על תשובתך עדי

01/10/2006 | 14:04 | מאת: נועה מ.

קודם כל מזל טוב גדול!!!!!!!! דבר שני, גירוי היתר יעבור בהתאם לרמתו ובאופן מאוד אישי. לי היה גירוי יתר ללא הריון, ובפעם הראשונה (כשהיה חמור יותר) לקח כמעט 3 שבועות עד שעבר. בפעם השניה לקח שבועיים. הבעיה היא שכשההריון נקלט, הגוף ממשיך להפריש את הורמון ההריון, שממשיך לגרות את השחלות, ולכן התופעה מחמירה בד"כ לאחר קליטת הריון. ממה שקראתי עד עכשיו, זה עניין של מספר שבועות עד שהתופעות חולפות, שוב זה מאד אינדיבידואלי, ולא נתון לצפיה מראש. חשוב חשוב חשוב ביותר להקפיד לשתות ה מ ו ן מים! גירוי היתר גורם לבריחת נוזלים מכלי הדם אל חלל הבטן, מה שמוביל לעליה בריכוז הדם ובסופו של דבר עלול לגרום התייבשות חמורה. תשתדלי להיות בתנועה עדינה (לא לשכב כל הזמן) עמ"נ שהנוזלים שהצטברו יספגו ביתר קלות ולא יגרמו לבצקות. בדרך כלל אין חשש לעובר, שיהיה הריון קל וארוך ומלא! חתימה טובה, נועה.

01/10/2006 | 14:06 | מאת: נועה מ.

בכל החמרה במצב, כאבים חדים, עליה במשקל של 1ק"ג ביום או עליה חדה אחרת, פני מיד לחדר מיון או לרופא המטפל. שנה טובה, נועה.

01/10/2006 | 14:56 | מאת: ילדת האוקיינוס

מזל טוב! נועה ענתה לך יפה, נכון ומדוייק, ולי לא נותר להוסיף עוד הרבה - ולכן רק אדגיש: שתי המון-המון-המון מים, ותהי עם האצבע על הדופק לכל התופעות שנועה הזכירה. מאחלת לך המשך הריון קל וארוך...

04/10/2006 | 18:00 | מאת: אילת

הוא שתיית חלב קר, לי זה מאד עזר, תנסי ובהצלחה.

01/10/2006 | 13:21 | מאת: לי

ראיתי שחיפשתי אותי. איפה שאת לא נמצאת אני שולחת לך את תפילתי ואהבתי. חתימה טובה והצלחה. ממני - לי

01/10/2006 | 13:52 | מאת: נועה מ.

01/10/2006 | 12:15 | מאת: נועה מ.

אם אתן כאן, ואתן רואות, שתהיה לכן שנה טובה יותר מקודמתה, מלאת התגשמות חלומות, ושתחתמנה רק חתימות טובות! חושבת עלייכן תמיד, נשיקות, נועה.

04/10/2006 | 10:50 | מאת: ד

הלו דרלינג! תודה על המחשבה ועל האחולים! הכל חוזר עלייך יקירתי! מכל הלב! שתהייה לך שנה של הגשמת חלומות ושנזכה להפרד ממך כאן בדמעות של אושר! שלך, דורה.

01/10/2006 | 12:01 | מאת: שרה

לכל הבנות היקרות, שתהיה לנו השנה הכי טובה ושיקרו בה רק דברים טובים- הלוואי..... שכל משאלות לבנו יתגשמו)))))))))))))))))))))) ולמי שצמה צום קל......

01/10/2006 | 13:02 | מאת: עפרה

ה

01/10/2006 | 11:12 | מאת: נועה מ.

בנות נפלאות ויקרות מאד, מצאתי לנכון לצטט איזשהיא תפילה קטנה לכולנו, תפילה למה שאנחנו כל כך מייחלות, פרי בטננו, אך גם תפילה ליום יום, שנזכור כל רגע וכל דקה להודות גם על מה שיש. כי מה שיש, ימלא אותנו בכח ובאמונה החודרת: שכל אשר נרצה ונייחל לו - יתגשם. תפילה/לאה גולדברג ל?מ??ד?נ?י, א?ל?ה?י, ב??ר?ך? ו?ה?ת?פ??ל??ל ע?ל סו?ד ע?ל?ה ק?מ?ל, ע?ל נ?ג?ה? פ??ר?י ב??ש??ל, ע?ל ה?ח?רו?ת ה?ז??את: ל?ר?או?ת, ל?חו?ש?, ל?נ?ש??ם, ל?ד?ע?ת, ל?י?ח?ל, ל?ה?כ??ש??ל. ל?מ??ד א?ת ש??פ?תו?ת?י ב??ר?כ?ה ו?ש??יר ה?ל??ל ב??ה?ת?ח?ד??ש? ז?מ?נ?ך? ע?ם ב??ק?ר ו?ע?ם ל?יל, ל?ב?ל י?ה?י?ה יו?מ?י ה?י?ו?ם כ??ת?מו?ל ש??ל?ש?ו?ם, ל?ב?ל י?ה?י?ה ע?ל?י יו?מ?י ה?ר?ג??ל. תודה שכולנו כאן, מי יתן ולא נצטרך יותר "להכשל" ונזכה ל"נגה פרי בשל" בקרוב מאד. גמר חתימה טובה, באהבה גדולה, נועה.

01/10/2006 | 11:39 | מאת: עינת

נועה, זה מקסים ומרגש. ובהזדמנות זו רציתי לומר שהצטרפתי לפורום היקר הזה רק בטיפול האחרון שלי והדרך שבה כולכן עזרתן לי להתמודד עם הכישלון היתה נפלאה והקלה עלי באופן משמעותי. אז שוב תודה גמר חתימה טובה צום קל ושנה טובה

01/10/2006 | 11:52 | מאת: נועה מ.

שמחה שהוקל לך :-) ראית את ההודעה שלי למטה? על היומולדת.... צום קל, נועה.

01/10/2006 | 13:03 | מאת: עפרה

גם לך יקירתי, כל הכבוד הלוואי שהיום יחתם לכולנו הריון בימים הקרובים עפרה

01/10/2006 | 14:58 | מאת: ילדת האוקיינוס

נועה יקרה, תודה! זהו שיר-תפילה מקסים, מגדולת המשוררות. אמן!

01/10/2006 | 10:30 | מאת: עפרה

באיזה שעה פותחים את המח' של ה הפריה באסותא, ואיך זה עובד מבחינת בדיקת דם ואולטראוסנד, לוקחים מספר, זה מתבצע באותו מח' וכו.. דיברתי עם וייסמן קיבלתי עוד מסר אשמח אם תיידעי אותי וגם לגי חניה וכו.. תודה וגמר חתימה טובה

01/10/2006 | 14:01 | מאת: לי

עופרה יקרה, אני לא מטופלת באסותא כך שאני לא יודעת לענות לך על השאלות ששאלת. אבל יש פה הרבה בנות שמטופלות שם כך שתוכלי לשאול אותן. בהצלחה וחתימה טובה

01/10/2006 | 14:11 | מאת: נועה מ.

הי, אסותא פתוחים לבדיקות דם ואולטרא סאונד ב'-ה' 7:00-9:00 ו, א', ו' 6:45-8:00 המעקבים נמצאים בצמוד למחלקת IVF. לוקחים מספר ובד"כ מסיימים הכל תוך מקסימום חצי שעה, לפעמים אפילו 10 דקות, תלוי בעומס. בשעות הבוקר המוקדמות אין בעיית חניה ברחובות הסמוכים, רק ביום שישי בבוקר עלולה להיות בעיה, ויש 2 חניונים קרובים. אחד בסמוך לכניסה, ואחד במתחם בזל. בהצלחה! נועה.

01/10/2006 | 08:42 | מאת: בת אל

נוריתי, המון המון המון מזל טוב ליום ההולדת!! מאחלת לך הרבה שנים של חיים שמחים ומאושרים, בריאות והגשמת חלומות, במיוחד אחד ומיוחד - להיות אמא. הלוואי ובשנה זו, עם הנחישות שלך להצליח, אכן תצליחי ותהיי אמא מביציות שלך!! אמן. שבקרוב מאוד תחייכי חיוך גדול לטיפול מנצח, ותספרי לנו כאן כמה את מאושרת ובוכה מאושר.... מזל טוב חיבוק בת אל

03/10/2006 | 13:50 | מאת: נורית

הכי טוב שאני כבר אחרי...אני ממש סובלת בימי הולדת, במיוחד השנה היה לי קשה...{טיפול שכשל + ערב יום כיפור} היום הפתיעו אותי בעבודה וקיבלתי זר פרחים ענק.

03/10/2006 | 22:23 | מאת: בת אל

יום הולדת זה תמיד כיף!!!! (-; נכון שהיה כיף לקבל את הפרחים בעבודה? את רואה?????? ממוש, שוב מזל טוב, ואני מאחלת לך מכל הלה שביום הולדת הבא תחבקי עולל קטן (או קטנה, מה שיבוא..) ושהחיוך לא יימחק לך מהשפתיים. שזמנים קשים אלה יתחלפו בקלים ושמחים... חיבוק בת אל

01/10/2006 | 07:37 | מאת: נירית

אני בת 40 בהריון , הריון ראשון אני לקראת בדיקת מי שפיר , השאלה היא האם כדאי לעשות את הבדיקה אצל רופא פרטי ? או בבית חולים ? אין לי בעיה לשלם לפרטי רק מה ההבדל ? זו בדיקה חשובה , וההריון הזה יקר לי השאלה האם כדאי לפנות לפרטי ? תודה גמר חתימה טובה נירית .

01/10/2006 | 10:40 | מאת: מישהי מהפורום

01/10/2006 | 15:00 | מאת: ילדת האוקיינוס

שלום נירית, מקריאת שאלתך עולה שבעצם ענית עליה בעצמך, לא? שיהיה לך הריון קל ותקין! גמר חתימה טובה.

01/10/2006 | 06:58 | מאת: מיכל

אתן פשוט לא מתארות לעצמכן מה אני מרגישה. לא בטוח שאוכל להמשיך בטיפולים. הטיפול הזה עלה לי יותר מ-10.000 ש"ח. נצטרך עכשיו הפסקה גדולה ואני לא כל כך צעירה. כנראה שאין מה לעשות. אני לא אוכל לעשות עוד אינספור טיפולים . זהו . כמו שאמרתי יום כיפור אמיתי

01/10/2006 | 09:51 | מאת: ילדת האוקיינוס

כל-כך קשה כשלכל המגבלות הפיזיולוגיות של הפריון מתווספות גם מגבלות כספיות. בתחילת דרכי בתחום אי-הפריון הגעתי לפורום לא ישראלי ומאז יש לי חבורת בנות מחו"ל שאנחנו שומרות על קשר הדוק בינינו עד היום (כבר מעל 5 שנים) ואפילו פגשתי מישהי מהן בחו"ל. בניגוד לארץ, שכאן יש יחסית מימון גדול מאוד לטיפולי הפריון, בארצות אחרות הטיפולים כל-כך יקרים שאף אחת מחברותי ההן לא הגיעה מעולם אפילו למחצית מכמות הטיפולים שעברתי. חלקן הצליחו (בנס?) גם בלעדיהם, אבל לצערי יש מישהי אחת שעד היום עדיין לא חובקת תינוק. כולי תקווה שהדברים יסתדרו בשבילך, בדרך זו או אחרת. ברורה לי ההרגשה הקשה שלך כרגע, וחוסר הוודאות הנורא. אני מקווה שיום הכיפור יעבור עלייך בשלום ושאחריו הדברים יתחילו להראות אחרת. ((חיבוק)))

02/10/2006 | 20:59 | מאת: ניני

מיכל יקרה, לא קל גם בלי האילוצים הכלכליים, ובטח איתם. מה אני יכולה להגיד? אני במצב דומה. כל טיפול אצלי מגיע למחירים האלה, ודי ראיתי בגיל 40 גבול לנסיונות (אוטוטו). אין לי עצות פרקטיות, חוץ מאיזו אמונה בסיסית שדברים יסתדרו, והכסף יגיע. זה נשמע לא ראלי אולי אבל זה עוזר לי. מקווה שתמצאו את הדרך להמשיך, לעוד טיפול שיהיה המנצח((((()))))

30/09/2006 | 23:29 | מאת: לי

מאחלת לכן שנה שתבורכו רק בטוב ושהאושר יהיה מנת חלקיכן והחיוך לא ימוש משפתתותיכן. גמר חתימה טובה ובהצלחה בהמשך. אוהבת את כולכן ומאחלת לכן ימים של של אור וזוהר. ממני- לי

30/09/2006 | 23:32 | מאת: ניני

וצום קל לצמות

01/10/2006 | 00:39 | מאת: עפרה ע'

ופןריות עוד החודש אמןןןןןןןןןןןןןןן

01/10/2006 | 09:56 | מאת: ילדת האוקיינוס

מי ייתן והימים הנוראים, שבסופם היום הכבד ביותר בשנה - יהוו נקודת המפנה לכל בנות הפורום כאן שעדיין ממתינות לתורן... ושבערבו של יום זה יפתחו שערי שמיים, ייפתחו הלבבות, הרחמים והזרועות לחיים חדשים שיבואו אלינו בשנה הבאה עלינו לטובה. אני רוצה בהזדמנות זאת גם לבקש סליחה במידה ופגעתי במישהי מהנוכחות כאן. אני בפורום הזה רק כדי להעניק ולתמוך, אך לעתים יש לי סגנון כתיבה ישיר ונחרץ מדי. אם במשהו ממה שכתבתי היה בכדי לפגוע במישהי - אני מבקשת ממנה לראות את פנייתי זו כאישית אליה - אנא סלחי לי יקירה - מעולם לא התכוונתי לפגוע בך. גמר חתימה טובה!

01/10/2006 | 13:14 | מאת: סיגלית

גמר חתימה טובה לכל בנות הפורום, צום קל, לכל מנהלות הפורום הנפלאות תודה על כל התמיכה והעזרה וההקשבה, הרגישות והחוכמה, ולך ילדת האוקינוס - את פשוט מדהימה, ובאמת כל פעם שאני קוראת את מה שאת כותבת בפורום זה - את כל כך מיוחדת וזוהי הזדמנות שלי להגיד ולהודות , שתהיה לכולכן גמר חתחמה טובה, ובהשורות טובות עם הרבה אהבה. סיגלית

30/09/2006 | 22:33 | מאת: לי

היי נורית, רציתי לאחל לך מזל טוב ליום ההולדת. הרבה הצלחה ואושר בדרך החדשה. אני בטוחה שתצליחי. מחזקת את ידייך ומאחלת לך שנה קסומה ודרך קלה לאושר. ממני לי

30/09/2006 | 22:50 | מאת: נורית

גם ערב כיפור וגם סוף טיפול כושל /-: אפילו הדימומים של המחזור הכושל עדין לא פסקו. לצמים- צום קל. שנה טובה, גמר חתימה טובה. נורית.

30/09/2006 | 22:54 | מאת: דניאלה

היי נוריתי מקווה שזוכרת אותי.... שלחת לי אי מייל, לא הצלחנו באי מייל בכל אופן נעדרתי מכאן הרבה זמן.... להזכירך דיברנו פה - אני כמעט בת 42 ולא אבדה תקוותי ראיתי מה כתבת ביומיים האחרונים - אני מחזקת ידייך לדרך חדשה הרבה הצלחה ולא להתייאש - לא אנחנו ודרך אגב תראי מה כתבתי קצת למטה... אני אאחל לך מזל טוב - לא רק ליום הולדתך אלא לשנת אושר הצלחה והרבה הרבה מזל זה יגיע נשיקות דניאלה

30/09/2006 | 23:16 | מאת: לי

נכון שההרגשה עכשיו קשה, אבל יום כיפור זו ההזדמנות להשאיר מאחור את כל אי ההצלחות ואת מה שהיה ולתת לאויר חדש לזרום. את יוצאת לדרך חדשה עכשיו שבה את תצאי המנצחת. זה רק עניין של זמן. אז קדימה הרימי ראש ותהני מכך שעוד שנה חלפה ואת בריאה ויש לך עדיין את האפשרות להגשים את חלומותייך. מאחלת לך שתאזרי כוחות מהר מהר ולא תיפלי ברוחך.

30/09/2006 | 23:31 | מאת: ניני

במלוא מובן המילה- שיהיה לך מזל, מזל טוב, שכל משאלותייך יתגשמו השנה(((())))

01/10/2006 | 09:58 | מאת: ילדת האוקיינוס

אולי זה לא יום ההולדת השמח ביותר שלך, אבל אני מקווה שהוא גם לא עצוב. זכרי שהשנה הזו רכשת לך חברות תומכות כאן שיאחזו בידך עם כניסתך לשנה החדשה - שאמן תביא עמה את מבוקשך. ילדת.

01/10/2006 | 10:16 | מאת: נועה מ.

עם חברת נפש שלי שגם היא חוגגת היום! מאחלת לך התגשמות כל משאלות ליבך, בבריאות, שמחה ואושר גדולים! נשיקות, גמר חתימה טובה, נועה.

01/10/2006 | 12:10 | מאת: שרה

למרות המצב כיום שיהיה לך יום הולדת שמח, שנה של המון אושר וחיוכים..... שנה שבה תיזכי לפרי בטן ושכל חלומותייך באשר הם יתגשמו... בקיצור- " היום יום הולדת, היום יום הולדת לנורית" חיבוקים, שרה

30/09/2006 | 22:20 | מאת: דניאלה

היי בנות יקרות ומקסימות נעדרתי מהפורום הרבה זמן והינה אני חוזרת זה כמו "סם" שאי אפשר בלעדיו אחרי 4 הזרעות שנכשלו ושתי הפריות שנכשלו - פני קדימה החלטתי לשנות רופא - ועברתי לפרופסור שולמן, מישהי מכירה??. שמעתי שהוא נהדר וכמובן נוכחתי לדעת שגם נחמד. בכל אופן התגעגעתי לכולכן וקצת קשה לחזור אחורה להתעדכן.... נוריתי אני בטוחה שיהיה בסדר, אני מזכירה לכן אני עוד מעט בת 42 ולפי הרופאים במצב טוב....אז אסור לאבד תקווה גם נועה מ יהיה בסדר ולכולןןןןןןןןןןןןןןןן מנהלות הפורום המקסימות, המון מזל טוב לכל ההריוניות שפיספסתי, ולך ריקי המון הצלחה - שימרי על עצמך אוהבת את כולכן חתימה טובה והכי הכי חשובבבבבבבבבב - כשנסגר חלון תמיד נפתחת דלת בהצלחה לכולנו אוהבת דניאלה

30/09/2006 | 22:24 | מאת: לי

דניאלה היקרה, אני אומנם לא מכירה אותך. אבל לפי דברייך יש בך הרבה אופטימיות שיכולה לחלחל לאחרות, אז אני מרשה לעצמי לקחת גם. שמחה לפגוש אותך פה ועוד יותר אהיה שמחה לפגוש אותך בפורום - היריון ולידה. הרי שתינו נמצא שם במוקדם או במאוחר. אז שיהיה לך אחלה שבוע, חתימה טובה וחיים יפים. ממני- לי

30/09/2006 | 22:24 | מאת: בת אל

אני לא מכירה אותך, כי אני די "חדשה" כאן (-: אבל ברוכה השבה, מצטערת על דרך החתחתים שעברת, ומאחלת לך שהדרך החדשה, עם הרופא החדש תהיה קצרה, איכותית ותצאי עם "בטן מלאה" (-; גמר חתימה טובה בת אל

30/09/2006 | 22:36 | מאת: דניאלה

תודה תודה שמחה להכירכן לי ובת אל והמון תודה על האיחולים בהצלחה לכן - אני בטוחה שכך יהיה נשיקות דניאלה

30/09/2006 | 23:19 | מאת: נורית

מצד אחד שמחה לשמוע ממך ומצד שני חשבתי שהעלמות שלך מהסיבות הטובות "בטן מלאה" מהסיבות הנכונות... כמו שכתבה לך בת-אל. שמחה לשמוע שהחלפת רופא>>> ולא עשית את הטעות שאני עשיתי >>> אני הייתי צריכה להחליף מחלקה אחרי מספר כישלונות ולא כאשר הם יחליטו שזהו שהם מיצו איתי>>> אחרי 15 ניסיונות. ולכן לצערי הבעיה שלי "מורכבת" הן מבחינת הגיל והן מבחינת כמות הכישלונות. אבל אני מרגישה את זה הם פספסו אותי כל כך הרבה פעמים ואני היה לי נוח לחשוב שבשל המקום הגאוגרפי {רחוק מהמרכז} ובשל חוסר הנידות שלי כדי לי להשאר באותו מקום שקרוב יחסית לאיזור מגורי ועל כך הוספתי תרוצים כמו במקום חדש לא מכירים אותי ולכן אני אהיה שוב שפן נסיונות. בקיצור "טורפת" את הזמן עד ל- 9/10 כדי לראות מה אפשר לעשות איתי >>> אני מאמינה שאני אהיה אימא מביציות שלי {עדין לא מיציתי ויש לציין שלפני הטיפול אחד שהיה בוא חזרת עוברים היה לי הריון כימי!}. השנה {זכרי מה שאני כותבת}: ה ש נ ה א נ י א ה י ה ב ה ר י ו ן ע ם ת א ו מ י ם/ות {להעתיק ולשמור} למען הדיוק אפילו בצחי השנה הקרובה {תזכרי}. ולך ולכל הבנות המקסימות שהשנה הזאת תהיה הריונית במיוחד. גמר חתימה טובה. נורית.

01/10/2006 | 08:17 | מאת: ריקי

תודה רבה על האיחולים שיהיה גם לך המון הצלחה גמר חתימה טובה ושנה נפלאה ריקי

01/10/2006 | 10:31 | מאת: נועה מ.

שיום הכיפורים הזה יחתום לכולנו את השנה הבא עלינו לטובה כשנת פריון, אושר ובריאות גדולים! יהיה בסדר גמור! נשיקות גדולות, נועה.

30/09/2006 | 20:47 | מאת: דנית

שלום בנות! עשיתי כבר 8 הפריית בבית חולים ציבורי ללא הריון :( אולי אתן יכולות להמליץ רופא אשמח לתשובה דנית

30/09/2006 | 20:59 | מאת: דנית

שוב דנית. שמעתי תגובה חיובית על פרופ זיידמן, אולי יש לכן מידע? אני כבר התיאשתי!

30/09/2006 | 21:13 | מאת: ילדת האוקיינוס

וברוכה המצטרפת אלינו! צר לי על דרך הייסורים הארוכה שעברת, הלוואי והטיפול הבא שלך יהיה האחרון והמנצח. אני הייתי מטופלת של פרופ' זיידמן - ויש לי רק מילים חמות להגיד עליו - והמון: הנה חלק: מקצוען ברמה הגבוהה ביותר שיש, אמפטי ואיכפתי, ישר והוגן, זמין כמעט בכל יום ובכל שעה, והכי חשוב - נושא עמו הוכחות רבות מאוד לכישוריו ולהישגיו המרשימים - ושני הישגים מתוקים במיוחד שלו גדלים אצלי בבית.... מאיזה איזור את בארץ? יש רופאים מצויינים נוספים בכל מיני איזורים, ואני חושבת שבהחלט עשוי לעזור לך למצוא רופא ויחידה שלא יהיו רחוקים מדי ממקום מגורייך ו/או עבודתך. שיהיה לך בהצלחה!

30/09/2006 | 18:27 | מאת: גני

שלום רב , התייעצות דחופה ביותר אני אמורה לנסוע לחול ( תיילנד 3 שבועות ) שבוע לאחר IVF רציתי לדעת האם זה בסדר ואם לא כמה זמן לאחר מכן מומלץ לנסוע אני באמצע טיפול והנסיעה הזאת מאוד חשובה לי תודה ראש ושנה טובה ופרייה

30/09/2006 | 19:53 | מאת: ניני

היי גני, כפי שבטח הרופא שלך אמר לך, אחרי IVF מקובל להתנהג כרגיל (אלא אם נינו הוראות מפורשות אחרות) ולהימנע רק מהרמת משקל כבד במיוחד או חבטות בבטן. במקרה של תיאלנד אולי כדאי לברר עם הרופא לגבי חיסונים מותרים וכאלה? קחי איתך את התמיכה ואולי תתייעצי עם הרופא אם כדאי לקחת משהו נוסף ליתר בטחון (אולי עוד סוג תמיכה, משככי כאבים שמותר בהריון וכו) ותמיד תוכלי להתייעץ איתו בטלפון אני מניחה שתהיה לך נסיעה טובה ובשורות טובות!

01/10/2006 | 10:24 | מאת: נועה מ.

אני נסעתי לחו"ל מספר פעמים לאחר IVF, לקחתי איתי בדיקות ביתיות ליום הבטא, והייתי בקשר עם הרופא לשמוע המשך תמיכה.הפסקה בהתאם. בהצלחה ותהני! נועה.

30/09/2006 | 17:17 | מאת: מיכל

זה שקיבלתי מחזור לפני תום 12 הימים מה זה אומר על הפרוטוקול? תמיכה? הרופא לא נתן לי פרוגובינה לא הבנתי מדוע..ורק קיבלתי אנדומטרין*2 וביום ההחזרה 5000 של פרגניל...?

30/09/2006 | 17:57 | מאת: ניני

היי מיכלוש, נשמע שאם מתחיל דימום מוקדם מידי הרירית לא החזיקה, ואולי שווה לחשוב על תמיכה רחבה יותר בפרוטוקול הבא? מה הרופא שלך אומר?

30/09/2006 | 21:19 | מאת: ילדת האוקיינוס

שלום מיכל, אני מסכימה עם ניני - מחזור שהגיע מוקדם מרמז על כך כי כדאי אולי לחזק את התמיכה בפעם הבאה. פרוטוקול התמיכה שהרופא נתן לך הפעם הוא אמנם נפוץ מאוד ומקובל (אני מעולם לא קיבלתי פרוגינובה כתמיכה לאחר החזרת העוברים למרות ששמעתי על הפרוטוקול הזה) - אבל אם היה כשלון שאף לווה במחזור מוקדם יש מקום לשקול שינוי כשלהו בפרוטוקול שקיבלת. מעניין מה הרופא שלך יגיד! אשמח אם תעדכני. בהצלחה ו(((חיבוק)))

30/09/2006 | 16:02 | מאת: בת אל

היי, מזל טוב על הבשורות הכל כך משמחות. החיוך נמרח לי על הפנים כשאני קוראת את ההודעות לגבי הבטא שלך, שרק ימשיך לעלות יפה.... אמן. שמחה בשבילך המון. גמר חתימה טובה חיבוק, בת אל

30/09/2006 | 17:49 | מאת: ריקי

המון המון תודה בקרוב מאד אצלך אבל שמעת על הריון עם דימום? וגם שהבטא ממשיכה לעלות למרות הכל? אז ככה זה אצלי רק מקווה שההירון יהיה תקין אמן ואמן שתהיה גמר חתימה טובה ושנה נפלא שלך ריקי

30/09/2006 | 22:17 | מאת: בת אל

אכן שמעתי על הריון עם דימומים... יש לי חברה שעברה טיפול הפריה, קיבלה מחזור במועד הרגיל, התאכזבה נורא.... והפלא ופלא - ההריון נקלט!!! מה שיותר מוזר, זה שבמשך כמה חודשים היא המשיכה לקבל מחזור בכל חודש, תוך כדי הריון !!! זה היה מוזר מאוד, אבל יש לה תאומים מדהימים בבית... איך אומרים? תחום הפריון זה התחום היחידי שאין לו הסברים לכל. יש סטטיסטיקות, אבל היוצא מן הכלל לא כל כך חריג... (-: אני מאוד שמחה בשבילך, ומאחלת לך שהבטא ימשיך לעלות וההריון יהיה תקין, בריא וארוך... ועוד יותר מאחלת שהדימומים יפסיקו, כדי שאת תהיי רגועה יותר, וחוץ מזה, ההריון זה הזמן שיש לנו ליהנות בלי מחזור מציק בכל חודש, לא? (-; תמשיכי להיות אופטימית וחזקה גמר חתימה טובה, נשיקות בת אל

שלום רב , אני חקרתי זמן ממושך דברים רבים אשר הביאו אותי לתובנות מסוימות ובעקבותיהן אני יודע שניתן להתמודד עם "בעיות רפואיות" בדרכים שונות ומעניינות. יש לי הצעה , גם לבני זוג המנסים להיכנס להריון וגם לרופאים המטפלים בנשים (זוגות). ההצעה היא פשוטה מאוד , במידה ואת (אתם) מנסים להיכנס להריון זמן רב ועדיין מנסים, אני אשמח לספר לכם כיצד ניתן לדעתי להתמודד עם הסיפור, חשוב שתבינו , בלי כסף , בלי טיפולים , בלי כל דרישה לקבל מכם משהו מלבד שלאחר שתצליחו להיכנס להריון אני אשמח אם תעלו זאת על נייר ותכתבו את התהליך שעברתם,זה יעזור לי לעזור לאחרים. להערכתי תוך שבועיים ,גג חודש ה"טיפול" יעזור, לנחושים שבנכם אני מאמין שיכול להיות שמספר ימים בודדים יספיקו. אגב , אין זה מצריך פגישות מרובות , רק פגישה אחת ארוכה להסביר לכם ולאחר מכן זה הכל תלוי בכם , כמה שתקפידו לעשות וליישם את הדבר.וכמובן שאין זה מצריך להפסיק כל טיפול אחר. היו פתוחים ותבינו שהכוונה שלי מתוך מניע לעזור לכם ולאחר מכן לאחרים,ושוב אני מדגיש אין בי כוונה לבקש כסף או כל דבר אחר מכם, נשמע מוזר בימינו, אני יודע, מה אכפת לכם לנסות? אין מחויבות לדבר , גם במידה ונפגשנו,זכותכם לעשות כל העולה על רוחכם, אור שנה טובה שנת פוריות ואהבה

30/09/2006 | 14:08 | מאת: דניאל

שלום רב, באמת קצת מוזר לקבוע פגישה לתהליך לא ברור שאתה לא מוכן לספר עליו אפילו בתמצית. האם תוכל להרחיב מעט יותר? מה ההתמחות שלך? מאיזה רקע אתה מציע את הצעתך? כדי לשקול ברצינות את הצעתך, הבנות כאן זקוקות למעט יותר מידע אמין. תודה

30/09/2006 | 17:08 | מאת: אור

היי דניאל, אני מוכן לספר ואשמח לספר , העניין הוא שעל גבי האינטרנט בהודעות ומסרים להעביר את הדרך זה יכול לעבור בצורה שונה מהכוונה שאני מעוניין בה. בגדול ובכלליות אני חקרתי כבר חצי שנה את נושא החשיבה על עצמי תוך התעסקות בדבר בצורה נמרצת ונטישת דברים אחרים בחיים למען חקר הנושא, אני מתכוון שבעצם הייתי בביקורת מתמדת על החשיבה שלי ועל המילים אשר אני בוחר הן בחשיבה והן בדיבור,וגיליתי דבר נפלא ומדהים. אני היום יודע את ההשפעות של החשיבה שלנו על הגוף שלנו והרבה מעבר לכך. כמה שאני מעריך את המדע , הרבה סיבות האי פוריות אינן ידועות למדע ואין לרפואה כל הסבר לכך.לכן אני חושב שאמינות במקרה עליו אתה מדבר תמיד תגיע לאחר מבחן התוצאה,הרי זכור שאין אני מבקש תמורה לידע בניגוד לטיפולים אחרים ורבים, ובאופן כללי אם מדובר על חשיבה וברור לך שמדובר בתחום החיובי אז איזו הקרבה וסיכוי יש כאן,פשוט יודע ומעוניין לעזור. טיפ קטן שהמשמעות שלו גדולה מאוד , במידה ואתה מעוניין לטעום את הכוון עליו אני מדבר, החלף במחשבותיך ובדיבורך את המילה "רוצה" ב"בוחר" ואתה כבר תרגיש תראה ותחווה את ההבדל, במידה ואתה מעוניין להכנס לעומק , אשמח לעשות זאת ולענות לך על כל שאלה אור שבוע טוב

30/09/2006 | 10:02 | מאת: לי

גם אני מטופלת שלו. אני מסכימה עם כל מה שכתבו לך לגביו. אם יש לך שאלות, או סתם בא לך לדבר אשמח מאוד. שיהיה לך בהצלחה והכי קל שאפשר. ממני- לי

30/09/2006 | 12:02 | מאת: עפרה ע'

אז ככה, חחברה שי הלכה אליו בגלל דוד שלה. דוד שלה 10 שנים לא הצליח ובטעות נפגש איתו באיזה מקום וכך החליטו ללכת אליו, כמובן אחרי כמה נסיונות במקום אחר. אך על הפעם הראשונה שהלכו אליו נקלטה להריון. ועכשיו, חברתי הלכה בעקבותיהם לפני שנה פחות אחרי שעברה 7 הפריות במקום אחר ולא הצליח. הלכה לאריאל ועל המזל נקלטה גם בפעם הראשונה. כיום לפני חודש ילדה שלישיה. פשוט מעודדדדדדדדד לכן, אני שואלת עליו, כי גם אני עוברת הפריות, ובעוד יומיים בטא אך מנסיון גופי אני כבר מקבלת חולשה בגוף ויודעת שהטיפןל כשל לצערי. די נמאס אך חיבים להלחם . ואם חס ושלום אקבל מחזור אני רוצה ללכת אליו, הבנתי מחברתי שיש לו טיפול ארוך שמכין את הרחם, כי בד"כ כל ההפריות הם אותו דבר בכל מקום. אז מה הוא כ,כ שונה שיש הצלחות ועובדה כמובן שצריך הרבההההההה מזלללל ואמונה אשמח לעוד מידע עפרה

30/09/2006 | 13:20 | מאת: לי

היי עופרה, קודם כל תרשי לאחל לך בהצלחה הפעם למרות התחושות שלך.יש לפעמים ודברים קורים כנגד כל הסיכויים. בקשר אליי- אני גם עברתי לד"ר וייסמן אחרי שניסיתי רופאים אחרים. אני עברתי אצלו רק הזרעות, שלצערי לא צלחו. וכרגע עומדת להתחיל אצלו טיפול IVF. אם תרצי לדעת עוד פרטים או סתם עידוד אשמח תמיד. מחכה לשמוע ממך. בהצלחה מכל הלב וחתימה טובה

כמו שכתבתי לפני כמה ימים - אז כמובן שצדקתי. עכשיו אפילו התמיכה לא מפריעה לזה לצאת. אתמול גם לקחתי כדור ריזלט למיגרנה הקשה שהיתה לי בלי לשאול אף אחד ומזל שכך - כי אחרת סתם הייתי סובלת מיגרנה לפני מחזור וחוסר תפקוד משווע. שבת שלום וכל טוב לכולן.

30/09/2006 | 07:56 | מאת: ריקי

תודה רבה רבה מאחלת לכולנו בקרוב מאד הריון תקין וקל שולחת לך חיבוק ענק ריקי

30/09/2006 | 08:12 | מאת: עינת

מיכלי, את ואני באותה סירה, עם מחזור מעצבן שתמיד מופיע. אבל אני בטוחה שעוד חודש חודשיים נבשר פה בשורות נפלאות כמו ריקי היקרה

29/09/2006 | 18:57 | מאת: כוכב

הי - אני קוראת בפורום הזה ונדהמת מהתמיכה הכ"כ מעודדת. בעלי ואני עומדים לפני קבלת החלטה לגבי תרומת ביצית - יש לנו מס' שאלות, שיכול להיות שישמעו רדודות אבל הן חשובות עבורינו בגלל החלטה הלא פשוטה הזו. אנו לא מצליחים למצוא תשובות ואני מקווה שתוכלו לעזור לנו מאחר ואנו ממש מוטרדים ודואגים מכל המצב הזה. *האם התורמות תורמות פעם אחת בלבד - כלומר, לזוג אחד או שניתן לתרום יותר מכך (לזוגות שונים בזמנים שונים)? *מבחינת הסטוריה רפואית של התורמת - מחלות נפש או בעיות נפשיות, בעיות רפואיות כמו סוכרת או בעיות במראה החיצוני כמו פזילה וכד' - האם בודקים את הדברים הללו אצל התורמת או שבודקים את הדברים הבסיסיים (כמו X שביר) בלבד? *האם ישנה אפשרות לראות את התורמת או להתעדכן באמצעות תמונה. איך אפשר לוודא כי התורמת תהיה דומה לי כמה שניתן? אני מתארת כי השאלות הללו נשמעות מעט רדודות אבל עניינים אלו מטרידים אותנו מאוד ומשפיעים עלינו בנוסף להחלטה הכ"כ חשובה הזו. תודה מראש על העזרה ובהצלחה לכולכן (ם).

היי כוכב, ברוכה הבאה, בפורום שלנו אין בנות שעוברות תרומת ביצית. אם תרצי לקבל מידע עשיר, חוויות ועצות כדאי שתכנסי לפורום תרומת ביצית של תפוז. http://www.tapuz.co.il/tapuzforum/main/anashim.asp?forum=926&pass=1 בכל מקרה, מתוך מה שאני יודעת מחברה, יש מספר אפשרויות לעשות את התהליך. ראשית בארץ לא ניתן באופן מעשי להגיע לתרומת ביצית, מתוך מגמה למנוע מנשים לקבל הורמונים לצורך תרומה. בפועל מותר רק לנשים שעוברות טיפולים בכל מקרה, לתרום ביציות, והן מן הסתם לא תורמות את הביציות שלהן. הפתרון הוא תרומה בחו"ל. קיימים מסלולים של מכונים בארץ, אשר יוצרים את הקשר עם מכונים בחו"ל ומעבירים לך מידע בסיסי על התורמת. הם משמשים כמתווכים והרופא שמנהל את המסלול בונה את הפרוטוקול שמכין אותך להחזרה. רוב הבנות יוצאות לתרומת בקפריסין וקייב, הבנות התורמות מגיעות לשם מכל מיני מקומות בעולם כנראה בעיקר ממזרח אירופה. יש גם דרך לפנות באופן פרטי למכוני תרומת ביצית שקיימים ברחבי העולם (המערבי), ובחלקם ניתן לצפות (תרומת תשלום מנוי לאתר) גם בתמונות התורמות והילדים הפרטיים שלהן. יצירת הקשר עם התרומת היא לעיתים באמצעות מכון שמייצג אותה ולעיתים ישירות איתה. שימו לב שהפיתוי גדול אבל יש כאן המון מרחב לשרלטנים. בכל מקרה מדובר בתהליך שהתורמות עוברת,הפריה במכון בחו"ל, החזרה בחו"ל וחזרה עם עוברים מקופאים (אם יש) ארצה. העלות בטווח מאד מאד רחב של עשרות אלפי שקלים (כולל טיסות, בתי מלון וכיו"ב). תרומה של ביצית מפרנסת את התורמת ולכן חלקן עושות מספר מחזורים של תרומה. ישנן תורמות שעושות זאת ברצף ואם את מעוניינת במישהי מסויימת תתקלי לפעמים בלו"ז שלה, כך שתכנסי לתור לתרומה למספר חודשים קדימה. זה ממש על קצה המזלג, בהצלחה גדולה לכם!! ניני

29/09/2006 | 21:59 | מאת: ילדת האוקיינוס

ניני כתבה: "בפועל מותר רק לנשים שעוברות טיפולים בכל מקרה, לתרום ביציות, והן מן הסתם לא תורמות את הביציות שלהן." זה לא נכון. בחודש האחרון יצרה עמי קשר מישהי שזה בדיוק מה שהיא עשתה החודש - שאבו לה מספר רב יחסית של ביציות, והיא תרמה חלק מהן. המוטיבציה שלה ושל מישהי נוספת ששמעתי שעשתה זאת היא קודם כל תחושת ההזדהות עם כאב הכמיהה לאמהות של הנזקקות לתרומה, וכן התחושה שטיפול שבמסגרתו נעשה מעשה אצילי שכזה ילווה ב"קארמה" טובה.... מה שקורה עכשיו, כלומר אחרי פרשת בן-רפאל וגניבת הביציות, להבדיל ממה שהיה לפני הפרשה, זה שרופאים נזהרים כבר מלפנות למטופלות שנשאבו מהן ביציות רבות לתרום, ולכן התרומות כבר נדירות הרבה יותר ממה שהיו פעם - אך עדיין קיימות. עוד פרטים, כפי שניני כתבה - הכי מומלץ לחפש בפורום בתפוז. ורציתי רק להוסיף שהשאלות שלך בכלל לא נשמעות לי רדודות, אלא ענייניות ביותר, ואני מניחה שגם אני הייתי שואלת אותן עם כניסה לתהליך של תרומת ביצית. אני מאחלת לך מכל הלב הצלחה בהקדם וגמר חתימה טובה!

29/09/2006 | 17:01 | מאת: ליאת

היי לכל הבנות, מתחילה טיפולי הזרעה. חודש ראשון לא בוצע טיפול :( עקב גירוי יתר של השחלות.....בכל מקרה, שאלה קטנה, אני יודעת שזה תלוי בבעיה וכו', אבל, תוך כמה מחזורי טיפול של הפריה נכנסים רוב הזוגות להריון? תוך כמה טיפולי הזרעה? האם ברוב הלידות בסופו של דבר יש תאומים? האם רואים הרבה הצלחות בפורום (שאלה לותיקים), תודה לכולכם, נראה פורום נחמד ביותר.................... מאחלת לכולם לשוטט יום אחד ובזמן הקרוב בפורום הריון ולידה. יום מצויין לכולם, ליאת

29/09/2006 | 18:10 | מאת: עפרה

היי ברוכה הבאה תלוי מאוד בטיפול,תראי כל אחת בשלה. הזרעות יש כאלה שנכנסות די מהר וכאלה שבל על הזמן, אם לא הולך פעמיים אין מה להמשיך ולהתקדם קדימה להפריות, זה מנסיון. ותדעי הכל ענין של מזל והכל מלמעלה, את בתחלית הדרך ושלא תגיעי לרחוק מזה. אז הזרעה ראשונה ואחרונה. שבת שלום עפרה

29/09/2006 | 20:11 | מאת: מישהי

מאיפה את יודעת שאחרי שתי הזרעות שלא צלחו חבל על הזמן וצריך לעבור להפריות?

29/09/2006 | 21:47 | מאת: רומי

ברוכה הבאה וברכתינו כתמיד: שלא תשארי פה הרבה זמן...למרות שכולן כאן מקסימות בקשר לשאלותייך, את בטח יודעת למי ניתנה הנבואה..ולכן אני רק יכולה לאחל לך שתיקלטי במהירות להריון המיוחל ובואי לא נתחיל עם סטטיסטיקות אלא עם הרבה אופטימיות וסבלנות!!!!! שיהיה בהצלחה ואנחנו כאן בשבילך, לילה טוב, רומי

29/09/2006 | 22:06 | מאת: ילדת האוקיינוס

קיימות סטטיסטיקות בנוגע לאחוזי הצלחה בטיפולי הזרעות והפריות, אמנם לא בפורום הזה אבל בכל-כך הרבה מקומות אחרים, שאני בטוחה שבגלישה של 5 דקות באינטרנט תמצאי אותן בקלות. רק שאני אישית, בתור מי שכל הסטטיסטיקות בנושא הפריון תמיד דילגו עליה מכל הכיוונים - לטובה וגם לרעה - פשוט לא מייחסת להן חשיבות. אני יכולה להגיד לך שלפי הסטטיסטיקות וגם הבדיקות בכלל לא הייתי אמורה לסבול מבעיית פריון, ובכל זאת הריתי בהצלחה רק אחרי 3 שנים, 4 הזרעות ו-5 הפריות. באותו הזמן חברות שלי עם בעיות פריון הרבה יותר חמורות ממני (ללא ביוץ, עם חצוצרות סתומות, בעיות זרע קשות ועד) הצליחו הרבה לפני. למה אני כן מייחסת חשיבות? לפורום התומך והנחמד הזה... אז בואי שבי נא עמנו, ונשמח לעשות לך חברה במסע הזה - שנקווה שיהיה קצרצר ומצלח עבורך!

29/09/2006 | 22:25 | מאת: ליאת

ועל התמיכה. מקוה שהתהליך לא יהיה ארוך מדי, כמו כולן, רוצה כבר להיות אמא. סופ"ש נעים לכולכן בנות....... ליאת

29/09/2006 | 15:20 | מאת: ריקי

הי בנות טפו טפו הבטא הכפילה את עצמה מ- 65 ל- 142 תוך יומים דיברתי עם הרופא שלי ואמרתי לו שעדיין יש לי סימנים כהים וקצת דמם ולדבריו אין מה לדאוג זה כנראה תחילת הריון, עובדה שהבטא פורחת לה לאט לאט הזמין אותי עוד שבועיים מהיום לאולטרסאונד - טפו טפו אז תחזיקו לי אצבעות חזק שיהיה לי המשך הריון קל ותקין ושההפרשות החומות והדימום יעזבו אותי בשקט אמן ואמן שהכל יעבור בשלום אוהבת את כולכן ריקי

29/09/2006 | 15:54 | מאת: דניאל

אני מחייכת..... כל הכבוד.. המשיכי כך דניאל

29/09/2006 | 16:44 | מאת: רומי

היי ריקי, יופי נהדר, רק תוודאי שהפרוגסטרון גם גבוה בהצלחה, רומי

29/09/2006 | 17:02 | מאת: ריקי

תודה רבה הפרוגרסטרון שלי תמיד גבוה לזה אני לא דואגת רק שהדימומים וההפרשות יפסיקו כבר וגם כאבי הבטן אבל אם הרופא שלי אמר שאין מה לדאוג אז העיקר שהכל בסדר שבת שלום ריקי

29/09/2006 | 17:14 | מאת: נועה מ.

איזה כיף לחזור הביתה ולראות את ההודעה שלך! שתמשיך ותטפס לשחקים, ובעוד שבועיים תראי דופק שידפוק חזק חזק לעוד 8 חודשים שלמים ויפים! שתהיה שנה נפלאה וגמר חתימה טובה! נשיקות גדולות, אוהבת, נועה.

29/09/2006 | 17:59 | מאת: עינת

איזה כייף!!! עשית לי מצב רוח טוב והמון אופטימיות שבת שלום

29/09/2006 | 18:08 | מאת: עפרה

ריקי למרות זאת, רק תנוחי שמעת הדימום אומנם תחילת הריון אך מעצבן, קחי תמיכות ואל תפיסיקי לנוח ולשתות הרבה. שבת מהנה עפרה

29/09/2006 | 19:00 | מאת: ריקי

אני מודה לכולכם מאד מקווה שהכל יהיה בסדר ותקין ודיי שהדימומים והכאבים יעברו כבר נשיקות לכולכן אוהבת ריקי

29/09/2006 | 20:06 | מאת: לנה

היי ריקוש! אני שמחה ש בטא שלך יכפילה את עצמה. לגביי הפרשות לא להלחץ כול כך כי גם לי היה אותו דבר ו תוך כמה ימים הן נעלמו אני הייתי בשבועה 5 ש יתחילו פיתום הפרשות . מה אמרו לך ? לדעתי צריך עוד בדיקת בטא לעשות? ש יהיה לך בהצלחה ו המשך היריון קל ו תקין. מאוד שמחה בישבילך

30/09/2006 | 07:52 | מאת: ריקי

תודה רבה רבה על כל מילה שלך עשיתי כבר 3 בדיקות בטא ובכולם היתה קפיצה יפה הרופא שלי אמר שאין צורך לעוד אחת כי רואים שיש עליה יפה וזה סימן טוב כל ההפרשות והדימומים שיש לי זה התחלת הריון - השתרשות שגורמת לדימום ישנתי טוב בלילה ואני מרגישה הרבה יותר טוב עוד שבועיים אני צריכה לבוא לאולטרסאונד רק שיהיה תקין וקל תודה רבה נשיקות וגמר חתימה טובה ריקי

29/09/2006 | 22:09 | מאת: ילדת האוקיינוס

הכפלה יפה ומעודדת! קישטה דימומים מלחיצים - עזבו את ריקי שלנו במנוחה! שיהיה לך המשך הריון קל ותקין יקירתי, וגמר חתימה טובה! אה.. ואת לא הולכת מכאן לשום מקום, כן? כולנו מחכים איתך לאולטרסאונד דופק בעוד שבועיים!

30/09/2006 | 07:54 | מאת: ריקי

ללכת מכאן? זה ממש לא בא בחשבון וכן כמו שאמרת הפרשות מגעילות ודימומים יאללה לכו הביתה, מספיק. בקיצור יהיה בסדר אם משהו לא היה טוב הבטא לא היתה מכפילה את עצמה כל פעם שעשיתי בדיקה עשיתי כבר 3 פעמים בטא ובכולם היתה עליה יפה, רק שיהיה הריון תקין וקל אז תודה רבה רבה לך על העידוד ואל תדאגי אני לא מתכוונת להעלם עד שאלד. שתהיה לך שבת קסומה תודה רבה ואמן שהכל יהיה חלק ריקי

29/09/2006 | 13:05 | מאת: עינת

א. תודה על תמיכתכן אתן נפלאות. ב. רציתי לשאול- בטיפול האחרון שלי- זה שבו הבטא ירדה היום מ 17 ל 4 זו הפעם הראשונה שהבטא היתה מעל 10. עד עכשיו קיבלתי תשובה שלילית כבר בבדיקה הראשונה. האם יש בכך סימן מעודד כלשהו או שאני סתם מחפשת להתנחם ואין לדבר שום משמעות. האם בטא 17 חייב להיות היריון שכשל או שזה יכול גם להיות ביטוי של ההורמונים שהזרקתי במהלך הטיפול ושוב תודה

29/09/2006 | 16:47 | מאת: רומי

היה לך הריון כימי ולדברי הרופאים זה תמיד מעודד, וגם מנסיוני שהיו לי 2 הריונות כימיים בסוף זה קרה..אז כן תתנחמי לך כי ההריון המיוחל יגיע אני בטוחה, ובטא 17 זה אכן הריון שכשל, כלומר התחלה שלא המשיכה, ולא קשור להורמונים. יהיה בסדר אל תתיאשי, גמר חתימה טובה, רומי

29/09/2006 | 22:16 | מאת: ילדת האוקיינוס

בהנחה שעשית את הבטא בצורה נכונה, כלומר המתנת לפחות 14 יום מהזרקת הפרגניל ועד לבטא, ולכן הערך 17 מבטא את הורמון ההריון שנוצר בגופך ולא הורמון שהוזרק עם הפרגניל - את הרי שבהחלט יש בהריון שנפל, גם אם היה הריון כימי, משום סימן מעודד מאוד. גם אני הרגשתי ככה, וזה גם מה שנאמר לי על-ידי הרופא שלי - אחרי ההפלה המאכזבת שהיתה לי, בהריון הראשון שהושג אחרי קרוב לשלוש שנים שבהם היו לי רק שליליים.... ואמנם, חודשיים וחצי אחר כך - כבר הריתי שוב, והפעם בהצלחה. אז את לא סתם מחפשת (למרות שנחמה זה גם דבר חשוב) - אלא בפירוש קיימת משמעות חיובית ומעודדת בעצם העובדה שהצלחת להקלט להריון. מאחלת לך הריון נוסף, והפעם תקין - במהרה!

30/09/2006 | 07:44 | מאת: עינת

עשיתי את הבדיקה עפ"י ההנחייה של זיידמן, אני לא לקחתי פרגניל, אני מניחה שהמקבילה אצלי זה אוביטרל שהוזרק לפני השאיבה. את הבטא עשיתי בדיוק 12 יום מההחזרה. אני שמחה נורא שההיריון הכימי הוא צעד נוסף קדימה. בהצלחה לכולנו!!!

29/09/2006 | 11:38 | מאת: ע

שכחתי האם צריך אישור ועדה או לא, ומה שותים לפני כן תמיכה תודה

29/09/2006 | 16:50 | מאת: רומי

היי ע', אני מבינה שיש לך מוקפאים ואת מעוניינת להחזירם, אז אין צורך בוועדה אלא ברופא שיתחיל לך את התהליך שוב וינחה אותך מה לעשות, לגבי התמיכה רק הרופא שטופלת אצלו יגיד לך איזו תמיכה להשתמש, ועדיף מהנרתיק ולא בשתיה, בהצלחה, רומי

29/09/2006 | 11:12 | מאת: עינת

חברות יקרות, לפני יומיים בטא 17 היום...4 ושוב אני לא בהיריון. וכה קיוותי לקבל מתנה ליומהולדת 40 שיהיה בנובמבר למרות שידעתי שהסיכוי דל היתה לי תקווה אוף אבל יהיה בסדר, חייב להיות בסדר!!! אני יודעת שכולנו כאן נהיה אמהות וזהו-לא מוכנה לחשוב אחרת. שבת שלום וגח"ט

29/09/2006 | 11:31 | מאת: עפרה

איספי כוחות חדשים לטיפול הבא והמנצח יהיה בסדר, מה נעשה נמאס תמיד לקוות ופתאום מחזור אבל אומרים לחשוב חיובי ויהיה בסדר. גמ חתימה טובה עפרה

29/09/2006 | 12:27 | מאת: בת אל

היי, מצטערת כל כך בשבילך... היה לי עצוב מאוד לקרוא את ההודעה שלך, הרגשתי את העצב שלך, עברתי כזה לפני חודש..... הציפייה הזו, והתקווה.... אוף!!!! ממוש, תהיי חזקה ותשמרי על האופטימיות הזו שלך... את תהיי אמא!!! בינתיים שולחת לך חיזוקים וחיבוקים גמר חתימה טובה בת אל

29/09/2006 | 12:55 | מאת: לנה

היי עינת! אני כול כך מצתערת על ירידת בטא ו היריון כימי שלך גם אני עברתי חוויה זאות פעם פשוט לא מרגישים את הכאבים ו היריון נישתף עם המחזור זה היריון כימי . הכול עוד לפניך עם כבר יש היריון אחד כזה זה סימן טוב ל המשך הדרך שלך להצלחה. מאחלת לך שנה טובה גמר חתימה טובה ו בטח עוד תקבלי מתנה עד יום הולדת שלך יש זמן עד נובמבר. ביי

29/09/2006 | 16:53 | מאת: רומי

ועל זה נאמר "כל עכבה לטובה" כנראה שהגוף שלך דחה זאת מסיבות נכונות, כך אני מאמינה..שיהיה בכל זאת יום הולדת שמח, ובתקווה שביום הולדת הבא כבר תטיילי עם תינוק בעגלה (יצא לי חרוז) יהיה בסדר, מזל טוב רומי

29/09/2006 | 17:19 | מאת: נועה מ.

כאחות ליומולדת בנובמבר, מאחלת לך ולכולנו, שיהי הריון בקרוב מאד, אולי מתנה ליומולדת? מותר לשאול מתי בנובמבר? שולחת לך אנרגיות וכחות, שנה טובה, וגמר חתימה טובה.... שיחתמו לנו משהו חביב לשנה הבאה, אה? נועה.

29/09/2006 | 18:09 | מאת: עינת

בהעלאת המורל תודה על התגובות ולנועל'ה- אני ב- 15/11 ובשבוע הבא אני אבקש מזיידמן שייתן לי את ה-מתנה ליומהולדת הזה. אתן עוד תבואו לבקר אותי בקיבוץ עם העגלות, נספר בצוותא לקטנים מה עשינו כדי שהם יגיעו הלום...

29/09/2006 | 18:11 | מאת: לי

מצטערת לשמוע שהסיכוי הקטן התמוגג. אבל הנה שנה חדשה בפתח וההצלחה רק לפנייך. אומרים שרק אחרי גיל 40 מתחילים החיים האמיתיים. אז כנראה שאת צריכה לחכות עוד קצת ואוטוטו בגיל 40 + את הולכת להיות אמא+ עם עוד הרבה פלוסים אחרים שקיימים בך. מזל טוב ליום ההולדת שקרב ובא. חתימה טובה, בריאות ואושר. מכל הלב מאחלת לך. ממני לי

29/09/2006 | 23:59 | מאת: ניני

מצטערת על הטיפול שנכשל, תמחקי עוד חודש מטבלת היאוש, עכשיו את קרובה יותר לטיפול המנצח(((())))

29/09/2006 | 10:30 | מאת: בת אל

היי בננות... הרופא שלי המליץ לי לקחת את הדא"ה עד הטיפול הבא, וקראתי כאן את ההודעה של סיגל שהרופא שלה לא המליץ בגלל FSH גבוה. מה זה FSH גבוה? שלי היה 9.8 והרופא שלי אמר לי שזה גבולי.... אני בת 36 אוטוטו... האם זה גבוה? (סליחה עלך הבורות) האם אתן ממליצות לי לקחת את זה? האם זה עלול לגרות לגירוי יתר? אני אשמח לקבל מהידע שלכן... ובינתיים יום מופלא ומלא הפתעות טובות (-: בת אל

29/09/2006 | 23:57 | מאת: ניני

היי בת אל, FSH הוא הורמון שמיועד לגרות את השחלות ליצר זקיקים (וביציות בתוכם). עם הגיל התגובה של השחלות יורדת, והמוח מפריש יותר ויותר מהFSH. לכן רמה גבוהה של ההורמון, שנמדדה ביום השלישי למחזור, יכולה להצביע על ירידה ברזרבה השחלתית (כמות ואיכות ביציות). רמת הFSH שלך נחשבת לגבולית כלומר ממש בגבול בין רמה תקינה לבין רמה מעט גבוהה. DHEA הוא פרה-הורמון, שמביא לייצור הורמוני מין (כלומר טוסטסטרון אצל גברים ואסטרוגן אצל נשים). נמצא שאצל נשים מבוגרות הערכים שלו נמוכים, ולכן יש סברה, שטרם אומרתה במחקר מדעי, שנטילת תכשירי DHEA במינונים מסויימים עשויה לשפר את התפקוד השחלתי. במחקר מתאמי שנעשה על מדגם די קטן מצאו שיפור בתגובה השחלתית אצל נשים בעלות FSH גבוה בגילאי סביב 35-40. אני מדגישה שוב שזהו מחקר לא מדעי, והמדגם קטן מכדי להסיק מסקנות. ועדיין, יש רופאים שממליצים על נטילת התכשיר (שמוגדר בארץ כתוסף תזונה), כאשר יש סימנים או חשש לירידה ברזרבה השחלתית. למיטב ידיעתי אין כל סכנה של גירוי יתר בשל נטילת דא"ה, ובכל מקרה התגובה אמורה להיות איטית ובתהליך ארוך של מספר חודשים, אם אכן יש השפעה. אני לא יודעת אם לזה התכוונת לגבי רמת FSH גבוהה, אבל כאשר יש חשש לכשל שחלתי, אין טעם בנטילת הדא"ה. בהצלחה !!

29/09/2006 | 09:21 | מאת: א.א

המלצתלי למצות טיפולים פחות אגרסיביים ואני מאוד בעד, כמה טיפולים כאלה לדעתך מומלץ לי???? אני בת 24, בעיית ביוץ אבל מגיבה יפה לגונל f, ברוך השם יש מספיק זרע אבל לא כולו באיכות טובה לכן השבחה והזרעה אצלנו מומלצת.

29/09/2006 | 19:45 | מאת: ניני

היי א.א., אם אלה העובדות, אני לא הייתי במקומך חושבת בכלל על מעבר לIVF וממשיכה בטיפולים הנוכחיים. קשה לחכות, אני יודעת, אבל אין לכם שום סיבה לרוץ. אתם צעירים ובריאים ללא בעיות מיוחדות, ואם תעבור תקופה ארוכה מידי לדעת הרופא הוא יפנה אתכם הלאה. באמת שאין סיבה. גם בIVF לא מצליחים לרוב בנסיון ראשון ושני, ואין שום סיבה שיאביסו אותך בגילך בהורמונים אם אפשר לחסוך לך את זה. סבלנות יקירתי, אתם תגיעו לזה(((())))

29/09/2006 | 04:55 | מאת: עינת

הייייי א. אני נורא שמחה שקבעת תור לזיידמן ומי יודע אולי עוד יצא לנו להיפגש אצלו ב. התקווה שלך מוצדקת מוצדקת. גם אני עוד חודשיים בת 40 ומלאת אמונה בבייצלך שלי ויתר על כן- מי שמזריקה לי זו חברה מהקיבוץ שלי (אני קיבוצניקית) חד הורית שהתחילה את המסע בגיל 44 ונכנסה להיריון מביצית שלה והיום יש לה ילדה משגעת בת 3. ג. קראתי בהודעה שלך לסיגלית משהו על DHEA . מה זה? לא שמעתי על התרופה הזו. אשמח שתסבירי לי יום נפלא ופורה לכולנו.

אני בעבודה>>> כתבתי לך תגובה שנמחוקה לי. נורית.

הגעתי כמעט לקריסה והחלטתי שאני מוכרחה לשמור על עצמי לכן עזבתי את העבודה המלחיצה שלי . אני חייבת אוויר, פשוט התחרפנתי מכמות הבדיקות, המטלות ומצבי הרוח. אני מחפשת עם עצמי דרכים שיאפשרו לי לחשוב ולהרגיש יותר שלמה ונקייה. יותר אפקטיבי להיות בטיפול פוריות כשרגועים, לא? נראה לי שמאז שהתחלתי עם הטיפולים, הכנסתי את עצמי למלחמה על כך שהטיפולים לא עצרו לי את החיים. בחרתי לתת "פול גז" ולשלוט בחיים שלי. אבל הגוף אותת לי אחרת. איזה שליטה ואיזה נעליים. הגעתי לאפיסת כוחות. עכשיו הגיע הזמן להתאזן, להשמיט את המיותר ולהוסיף את הרצוי..... מן פילוסופיה פרטית שאספתי באמצע הדרך, דניאל.

29/09/2006 | 08:34 | מאת: נועה מ.

מי יודעת יותר טוב ממך מה טוב לך? מחזקת אותך בהחלטתך, וחושבת שעשית את הטוב ביותר עבורך ברגע זה. ועוד איך צריך מנוחה ואנרגיות לעבור את מה שאנחנו עוברות. להוסיף לחץ ועצבים לדעתי האישית, לא יעזור לשום צעד בתהליך המתיש הזה. אז נוחי לך, תאגרי כוחות, וצאי לעבודה הכי חשובה כרגע: ל ע ש ו ת ח י י ם!!!!!!!! תרתי משמע! שתהיה לך שבת מאושרת, ((((((())))))) נועה.

29/09/2006 | 09:28 | מאת: ילדת האוקיינוס

להסיר בפניך את הכובע? על הכנות שלך עם עצמך, על האומץ להסתכל על הדברים בצורה ישירה וכנה ולעשות את הצעד הנדרש עבורך על מנת לשפר את המצב? ולהתנצל על הקלישאה, אבל לציין שכן, החיים הם מסע - והם רצופים תקופות של ניסוי וטעיה, שבהן אנו לומדים ומתקדמים. היה הגיוני מבחינתך להתעקש, בתחילת הטיפולים, על המשך החיים "כרגיל" על מנת שלא לפגוע לך בשיגרה מעבר לפגיעה שכבר נגרמה לך בתוכניות לתכנון המשפחה. והגיוני מבחינתך עכשיו, אחרי הערכה מחודשת של המצב, להודות שהטירוף הוא מעבר ליכולתך, וכדאי לבחור בדרך אחרת. אני חושבת שהדרך בה את צועדת - של גמישות מחשבתית תוך חיפוש הפתרונות הנכונים בכל עת - יכולה להוביל אותך רק למקומות טובים. גמר חתימה טובה!

29/09/2006 | 10:27 | מאת: בת אל

היי, כל הכבוד לך על התעוזה, האומץ והכוח ועשות צעד כזה!!!! לדעתי זה ה - כ - י חשוב להקשיב לעצמך ולעשות מה שאת מרגישה. היכולת שלך להקשיב לגוף ולנפש ולצרכים שלהם היא החשובה, כי הם החשובים בתהליך הזה. הגוף צריך ךהיות רגוע ככל הניתן, והנפש רגועה ושמחה.... אז, אישה יקרה, הצליחי בדרך החדשה, תיהני ככל שאת יכולה, כי הרי עוד מעט בחילות בוקר.... הנקה.... לילות לבנים... אמן!!!! חיבוקים בת אל

29/09/2006 | 15:58 | מאת: דניאל

אני אוהבת אתכן.. אפילו מהמשפחה שלי אני לא מקבלת כזו תמיכה.. הפורום הזה הוא אחד הדברים היקרים שרכשתי השנה לידיעתכן... באהבה גדולה מאד דניאל

30/09/2006 | 00:08 | מאת: ניני

אין כמוך יקירתי. את תראי, הגוף שלך יחזיר לך טובה על כך, ואני מאד מאמינה שצריך להקשיב לגוף, וגם, שכל דבר בזמנו. ההריון יגיע, ותגיע עבודה, וןהכל יסתדר בצורה הטובה ביותר. בהצלחה ממוש((())))

איזה באסה יש לי קצת דימום ואני יום אחרי הבטא השניה התקשרתי לרופא שלי והוא אמר לי לעשות שוב בדיקת בטא מחר ולפי זה נראה אם זה דימום השתרשות או דימום לא טוב תחזיקו לי אצבעות שיהיה בסדר, אני ממש בבאסה ובא לי פשוט לבכות מקווה שיהיה בסדר שיהיה טוב כבר לכולנו, נמאס לסבול שלכם ריקי

28/09/2006 | 20:56 | מאת: דניאל

כמו שסיכמנו ............לחשוב חיובי..... גם אם לא הלך הפעם, להיאחז בזה שזו פריצת דרך מופלאה בטיפול שנקלט, סימן טוב לבאות!! באהבה, דניאל.

28/09/2006 | 21:02 | מאת: נועה מ.

יהיה בסדר, עם כל התפילות והחזקות האצבעות, דיר באלאק לא יהיה בסדר! שומעת???? נשיקות, רגליים למעלה, לנוח ושתהיה בטא מקסימה! נועה.

28/09/2006 | 21:46 | מאת: נורית

תנסי רק לנוח ולקחת כמה שיותר חיזוק אל תוותרי בהצלחה

29/09/2006 | 04:40 | מאת: עינת

אני מתפללת עבורך שזוהי השרשה ושהבטא יהיה גבוה גבוה ושעוד 9 חודשים תיזכרי בחיוך בחששות האלו

29/09/2006 | 09:33 | מאת: ילדת האוקיינוס

אני מחזיקה לך אצבעות חזק חזק לבטא של היום. אני מכירה על בשרי את הסיפור הזה של בטאות ודימומים בתחילת הריון. היו לי שני מקרים כאלו - אחד הסתיים בהפלה והשני בתאומים, ואני לא יכולה לחשוב על ימים מתוחים יותר מאלו שהיו לי בשני המקרים הללו. סיוט! בהריון תאומים, אגב, הדימומים המשיכו עד שבוע 10. הלוואי שהבטא שלך היום תצא יפה וגבוהה, ושהדימומים המלחיצים ייפסקו ומהר.

29/09/2006 | 09:57 | מאת: ריקי

חזרתי עכשיו מבדיקת הדם ולמרבה הפלא, הדימום גם לא היה רציני היה קל והיום מרגישה יותר טוב, חוץ מזה שפגשתי באסותא את הרופא שלי זיידמן והוא נשמע די אופטימי לגביי אז תחזיקו לי אצבעות שהבטא תהיה בעננים אעדכן אתכם אחרי הצהריים כשתהייה תשובה יום נפלא לכולם נשיקות ריקי

29/09/2006 | 10:19 | מאת: לנה

בוקר טוב ריקוש! אני כול כך מבינה את הלחץ שלך. כול היריון זה מלחיץ במיוחד בהתחלה ו עוד דימום. אבל כמו ש רשמה לך ילדת ו זה נכון גם אצלי בהיריון הזה בהתחלה בשבועה 5 יתחיל דימום קל בצבע חום ו הבטא הייתה 220 אפילו שום תמיכה לא לקחתי. אז אני מחזיקה לך אצבעות בבטא מקווה ש זה רק דימום בתחילת הדרך הנכונה שלך (היתכונתי המשך היריון תקין ו בראי) בהצלחה ו שבת שלום