פורום פוריות חברתי - תמיכה

שלום וברוכים הבאים לפורום החדש שלנו. אי-פריון הוא מחלה שאחד מכל ששה זוגות סובלים ממנה, ובכל זאת היא כנראה המחלה היחידה שהסובלים ממנה יזכו לשמוע מסביבתם הערות בנוסח: "זה הכל בגלל הלחץ. רק תרגעו ותכנסו להריון" או "מה, צריך ללמד אתכם איך לעשות את זה?" – תוך קריצה מבינה-עניין. במדינה בה "פרו ורבו" הוא לא רק ציווי דתי אלא אתוס לאומי של ממש, הסביבה מצפה מאיתנו להתחיל למחרת החתונה להרות וללדת ילד בכל שנתיים עד שנמלא את מכסת הילדים המקובלת במגזרנו (שניים או שנים-עשר) ומתעניינת במצב הרחם והשחלות מבלי להסס לשאול אם גודל לנו כבר משהו שם בפנים, ואם לא - מדוע. לא יפלא, אפוא, שאי-הפריון מקבל משקל רגשי נוסף על זה שקיים כבר ממילא - הכמיהה לחבוק כבר תינוק, המלווה בתחושות קשות של כשלון ובגידת הגוף, אובדן שליטה, עצירת החיים, קנאה, אשם ותסכול. ומעבר לכל - תלויה מעל הראש בכל רגע נתון עננה כבדה של עצב עמוק שלא מאפשרת להנות באמת מהחיים הנעים במעגל מייאש מחודש לחודשו – ולצידה השאלה הגדולה: מתי הסיוט הזה כבר ייגמר? אני הייתי שם, במשך כמה שנים טובות. מעקבי ביוץ שלא נשאו פרי פינו את מקומם למסלול המלא של טיפולי הפריון: בדיקות, איקקלומין, הזרעות, זריקות ולבסוף הפריות מבחנה. החודשים שחלפו הפכו לשנים, ותשובה שלילית אחת רדפה אחר חברתה. אפילו תשובה חיובית ראשונה שהרימה אותנו למחוזות של אושר נשגבים התחלפה במהרה בנפילה קשה וכואבת כאשר ההריון הסתיים, לדאבוננו, בהפלה מוקדמת. בסופו הטוב של הסיפור ציפה לנו זוג תאומים מתוקים ומקסימים, אך הדרך הקשה הזו לא נשכחה, על כל קוציה ודרדריה. והנה אני כאן, על מנת לחלוק איתכם את נסיוני העשיר, לצערי, מזווית מבטה של מטופלת פריון לשעבר. את הידע הרפואי בנושא הפריון תקבלו מהפורום השכן של פרופ´ זיידמן, אבל כאן תוכלו למצוא תשובות לכל השאלות האחרות שמציקות לכם: • איך שומרים על שפיות בכל התקופה הזו? • כיצד משלבים טיפולים וקריירה? או: האם החיים חייבים להעצר? • מה אומרים לסביבה? למי מספרים על הטיפולים? • כיצד (והאם) שומרים על קשר עם חברה שהרתה חודשיים אחרי החתונה ושנתיים אחרי שאנחנו התחלנו לנסות, והאם ניתן לפרגן לה מכל הלב? • איך מתחמקים מברית המילה של האחיין מבלי להסתכן בנידוי משפחתי? וכל שאלה נוספת שתעלה בהקשר הזה, כמובן. ובעיקר, הפורום נועד להעניק אוזן קשבת שבאמת מבינה, כתף לבכות עליה ויד חמה שתאחז בידכם עד ליום בו תגיעו גם אתם לסופו של המסע, בו תראו את המראה היפה ביותר בעולם – הבהוב מרצד על מסך האולטרסאונד המצביע על ליבו הפועם של האוצר החדש שלכם הנובט בקרבכם. ברוכים הבאים לשהות קצרה מהסיבה הנכונה! לכניסה לחצו - פורום פוריות
14651 הודעות
9817 תשובות מומחה

מנהל פורום פוריות חברתי - תמיכה

28/09/2006 | 17:42 | מאת: ע

עובד עם אסותא חוות דעת בבקשה תודה

28/09/2006 | 17:50 | מאת: שיר

היי ע אין לך מה לחשוש אחלה רופא את תקבלי ממנו יחס אדיב וחם..... וכמובן מקצועי

28/09/2006 | 21:01 | מאת: לי

מה שלומך מתוקה? יש לך מסנג'ר? אם כן תגידי לי אני ארשום לך את הכתובת שלי. הייתי רוצה שנדבר. בהזדמנות זו מאחלת לך חתימה טובה והיריון תקין וחוויתי. באהבה מכל הלב- לי

30/09/2006 | 00:10 | מאת: ניני

מכירה מקרוב מטופלות שלו, הוא נחשב רופא מקצועי, עם אבחנות חדות, בן אדם נעים, אנושי ועדין. בהצלחה!!

הרופא ננהל מרכז בריאות האישה יש לא הרבה סבלנות אבל יש לזכור הוא רק רופא נשים לא מומחה לפוריות. אני פניתי אליו כי רציתי לעבור הזרעות טבעיות בחודשים שאני לא בטיפולים>>> והוא בתגובה נתן לי הרצה על זה שבכלל הוא חושב שאני צריכה לעבור לתרומת ביצית {אזת אומרת שאין בכלל על מה לדבר בנושא הזרעות}. הוא הגדיל לעשות ונתן לי הפניה להפריות עם תרומת ביצית אצל רופא ממדיקת סנטר ראשון {פרטי}. שורה תחתונה אני נפגשת עם פרופסור זיידמן 9/10/06 ונראה מה אפשר לעשות עם הביציות שלי, אני מתעקשת {עפ"י תחושת הבטן שלי לא מיציתי עם הביציות שלי} נראה אני חיבת לעצמי לפחות הפריה אחת במקום אחר {אני רוצה פרטי>>> יש לי כללית מושלם אז למה לא להשתמש} שארי את כל הטיפולים {15 הזרעות + הפריות} עשית באותו מקום ואם יתכן שהם לא ידעו לטפל נכון בעוברים שלי אז זאת ההזדמנות לבדוק תוצאות הפריות המקום אחר. בקיצור הגעתי לגיל שהרופאים כבר לא נותנים לי הרבה סיכויים (2% הצלחה זאת אומרת 98% כישלון). טוף אין לך מה להתרגש כי אני לא מתרגשת ויודעת שאני צריכה מ ל ח מ ה אין מה לעשות בחיי הכל מגיע בסופו של דבר באיחור וכמובן עם הרבה מאמץ. אי אני רוצה ילדים ובשביל זה אני מוכנה להלחם עד טיפת הדם האחרונה. יהיו לי ילדים אני יודעת את זה! יום נעים נורית.

28/09/2006 | 15:08 | מאת: נועה מ.

כמו שכבר אמרנו, אנחנו איתך למיצוי כל הפוטנציאל שיש לבייצלך שלך! נראה מה יקרה באסותא עם זיידמן? ממשיכים להחזיק אצבעות שהפעם זה ילך, וב ג ד ו ל! ((((חיבוק)))) נועה.

28/09/2006 | 20:12 | מאת: נורית

אין קשר ישיר בין שני הדברים>>> לגבי המשך טיפולי במחלקה ל- IVF שהיתי עד עכשיו בטיפול אצלם לזה שאני צריכה שיהיה לי רופא נשים. העניין שגם לו היה מה לאמר בנושא>>> אני האמת ציפית שיהיה יותר אמפטיה ותמיכה אבל הוא היה אפילו יותר קיצוני... בכלל מבלי שיראה אפילו את התיק שלי אלה רק בשל גילי + סטטיסטיקה... ל?י זכרה שצינתי שאני אמורה לפגוש את רופא הנשים החדש...ושאלה. בקיצור אמרתי כן כן לקחתי כל מה שנתן {הפניה להפריה עם תרומת ביצית ועוברים קפואים} קיפלתי הכנסתי לתיק ויצאתי מקווה שפרופסור זדיימן כאן תהיה לא מוטיבציה לעזור לי להרות עם הביציות שלי. איזה באסה אני עובדת מחר במקום ערב יום כיפור...מה לא יכלו לעשות גשר? /-: חוץ מזה חמודונת תודה על התמיכה כיף לי לקרוא את תגובותיך. נורית.

28/09/2006 | 18:55 | מאת: סיגלית

היי נורית! אני קוראת את מה שכתבת ופשוט מרגישה אמפתיה גדולה לכל הנושא. אתמול היינו אצל הרופא שלי ממאוחדת (בעלי ואני) לאחר שעברתי סך הכל שתי הזרעות, והרופא הסביר לנו את התשובה של קופ"ח שהם לא מאשרים הפריה אלא אך ורק הפריה מתרומת ביצית מפאת גילי המופלג(43) ובגלל fsh גבוה ובגלל שהגוף לא הגיב להורמונים, אנחנו לא מותרים מכיון שלא בדקו האם אני יכלה לעבור הפריה מביציות שלי ולא נראה לנו הפסימיות של הרופא שאומר שאין סיכוי. קבענו תור לפרופסור דור בהמלצת רומי - נראה מה יש לו להגיד, לפחות לתת נסיון אחד, שאלתי את הרופא לגבי תרופה - דאה שאני חושבת שלקחת , אמר שלא מתאים לי בגלל ה fsh הגבוה, אני קראתי באינטרנט באתר של זיידמן שזוהי תרופה שעושה פלאים , חושבת שאנסה, אל יאוש - אנחנו רוצות ילדים ומי שרוצה יהיו לה- מאחלת לך שנה טובה, פוריה והמון בהצלחה סיגלית

28/09/2006 | 19:45 | מאת: שרה

בטח שיהיו לך ילדים!!!!!!!!!!!!!!!!! תמשיכי להלחם זה שווה בסוף הכל...... בהצלחה ענקית לשנה טובה ופוריייה.....................

28/09/2006 | 21:23 | מאת: נורית

נתחיל לגבי ה- DHEA אני עדין לוקחת אותם. לפני הטיפול האחרון שלא צלח לקחתי במשך חודש וחצי (בדיוק 6 שבועות) ועם התחלת הגירוי השחלתי קיבלתי הוראה להפסיק>>> מיד אחרי שקיבלתי תשובה סופית שהעובר לא שרד ולא תהיה החזרה חזרתי לקחת את ה- DHEA {כבר שבוע}. אני באמת לא יודעת ונראה לי שגם הרופא שלך לא ממש יודע מה בדיוק קורה, עושה וכיצד משפיע ה- DHEA>>> אני בחזקת לא יועיל לא יזיק. יש לציין מס' דברים: 1. הטיפול האחרון לא הצליח לא בשל איכות הביציות אלה בשל הסיבה ששאבו לי את הביציות בתרם הבשלתם {בשל כמונות גדולות של דקפפטיל התעכב התחלת הביוץ והתוצאה אחרי 33 שעות מההזרקת זריקת הביוץ הביציות עדין לא הספיקו להבשיל}. 2. את אחרי הזרעות ולכן יתכן שאינך מכירה את זה אבל בנות שנמצאות בטיפולי הפריה חוץ גופית יודעות שלא תמיד יש סינכרון בין מספר הזקיקים למספר הביציות ששואבים בסופו של דבר. בטיפול האחרון לפני שהתחלתי לקחת את ה- DHEA היו לי 8 זקיקים בשלים + קטנים ששנים מתוכם שנים בפונטיציל>>> בקיצור 10 זקיקים בפונטציל, כלומר ציפיתי ל- 10 ביציות והיה לי בסופו של דבר 7 ביציות שמתוכם 5 הפריות {בשלות}.>>> כך זה בממוצע יותר זקיקים ממספר הביציות אבל הפעם שזה אחרי שלקחתי את ה- DHEA במשך 6 שבועות בכל הזקיקים הבשלים היו ביציות {שלצערי יכלו גם להבשיל}. 3. יש לציין שאני מרגישה שהמערכת ההורמונלית עובדת יותר טוב {בן היתר גם השחלות} יחד עם ה- DHEA. אז בקיצור לא יכולה להוכח אם ה- DHEA טוב או לא, אבל כל עוד זה לא מזיק אני לוקחת>>> מה כבר יכול לקרות שארי חומר שנמצאה בגוף באופן טבעי.... ואולי אולי הגשים יחד איתם חלום: מקפאי מלאה עוברים בלסטו' פלוס הריון עם תאומות (-: לגבי ילדים>>> לי קצת קשה עם הרעיון של תרומת ביצית כי אני עוברת הפריות עם תורם אז גם ביצית...>>> לא יודעת זה נשמע לא טוב. מקווה שלא אצטרך להתמודד.... אני מרגישה את זה בפנים יהיה לי הריון מהביציות שלי>>> ובאמת זה מאוד נדיר שהאינטואיציה שלי מטעה אותי>>> יותר שכיח זה שאני לא שומעת לאינטואיציה שלי אז אני מגלה בדיעבד שזאת היתה טעות. ובקיצור לגבי המקרה הזה אני מבטיחה לך תראי שאני לא טועה. נורית.

28/09/2006 | 10:03 | מאת: עינת

בחג סיפרתי לכן שהתחיל אצלי דימום לפני הבטא עפ"י עיצתכן והנחייתו של זיידמן היקר המשכתי בתמיכה אתמול היתה בטא- מעל 10 אך נמוך (17) זיידמן פסימי לגבי הסיכוי של ההריון אבל הורה לי להמשיך בתמיכה ומחר שוב בטא בנתיים הדימום מתחזק וברור לי שאין היריון ואני כבר עם מחזור ולמרות הכל יש לי תקווה, תקווה לא ריאלית אבל תקווה. אני אומרת לעצמי שהסיכוי נמוך מאוד ושלא אקווה כדי שהאכזבה לא תהיה טראומתית אבל אני לא מקשיבה לעצמי :). אז עד מחר המתח בשיאו. יום נפלא ופורה לכולנו

28/09/2006 | 10:26 | מאת: לי

סיכוי נמוך הוא הוא בכל זאת סיכוי. מאחלת לך שסיכוי זה יהפוך למציאות אמיתית. בהצלחה מכל הלב. ממני- לי

28/09/2006 | 12:24 | מאת: ריקי

הי עינת מחזקת את דברייה של לי מאחלת לך בכל ליבי שנה טובה ופוריה ובקרוב מאד מחזיקה לך אצבעות ריקי

28/09/2006 | 15:18 | מאת: ניני

אני ממשיכה להחזיק לך אצבעות, בתקווה שמחר הבטא תפתיע אותך לטובה((((())))

28/09/2006 | 19:47 | מאת: שרה

מחזיקה לך אצבעות שתהיה לך הפתעה מתוקה של בטא עולה............

28/09/2006 | 08:44 | מאת: מיכל

לא יודעת אם קראתם את מה שכתבתי - אבל אין פה יותר עניין. התמיכה מפריעה למחזור לצאת ואני לא יודעת אם אוכל לחכות עד יום ראשון.

28/09/2006 | 09:33 | מאת: ריקי

אני מבינה שאת מרגישה רע לא הבנתי למה את מרגישה כך? נדמה לך שהמחזור מגיע? אולי את כן בהריון? מקווה שהכל יהיה בסדר אצלך, אמן יום נפלא ריקי

28/09/2006 | 09:33 | מאת: ריקי

אני מבינה שאת מרגישה רע לא הבנתי למה את מרגישה כך? נדמה לך שהמחזור מגיע? אולי את כן בהריון? מקווה שהכל יהיה בסדר אצלך, אמן יום נפלא ריקי

27/09/2006 | 22:45 | מאת: בת אל

מזל טוב !!!! קוווללוווווולולולולולולוללווווווווווו אין לך מושג כמה אני שמחה בשבילך. כל השבוע חשבתי עלייך, וקיוויתי והתפללתי... לא יצא לי להכנס לפורום לראות מה קורה, והיום ראיתי את ההודעה הכל כך משמחת שלך... יקירה, המון המון המון הצלחה עם תחילת הדרך המדהימה הזו, שתהיה ארוכה (9 חודשים... (-: ), קלה ובריאה.. אמן. ממשיכה להחזיק לך אצבעות ושולחת חיבוקים חמים מכל הלב, בת אל

28/09/2006 | 06:50 | מאת: ריקי

המון המון תודה אמן ואמן לכל מילה שאמרת בקרוב אצלך ואצל כל הבנות בפורום שיהיה לך יום נפלא שלך ריקי

27/09/2006 | 22:06 | מאת: חזי

שלום לכן, אנחנו התחלנו בהזרעות כשבמקביל אנו שוקלים לבצע ניתוח ווריקוצלה (מאחר ואני סובל מווריקוצלה בינונית) רציתי לשאול האם מי מכן יכולה מנסיונה שלה עם בן-זוגה לייעץ לנו על תוצאות הניתוח וההחלמה ממנו תודה מראש, חזי

27/09/2006 | 23:25 | מאת: ילדת האוקיינוס

שלום חזי, אין לי נסיון אישי, אבל יש לנו זוג חברים שהבעל עבר ניתוח וריקוצלה, ובדיוק בתום "תקופת ההמתנה" אחרי הניתוח הם הצליחו להרות - סופסוף אחרי 3 שנים, טיפול IVF אחד וכמה הזרעות. אבל לא תמיד זה עובד בכזו הצלחה. למיטב ידיעתי יש מקרים מתאימים מאוד לניתוח ויש כאלה שפחות, וזה קשור לכל מיני פרמטרים שרק מומחים לפריון הגבר יוכלו לתת לגביהם הסבר רציני. נראה לי שהכי כדאי לפנות למומחה כזה (שמעתי רבות על פרופ' מדג'ר, אבל כאמור אין לי המלצה אישית לגבי אף אחד מהם), כדי שיוכל לבדוק אותך ספציפית ולייעץ לכם אם הניתוח מתאים למקרה שלכם או לא. בהצלחה!

28/09/2006 | 21:56 | מאת: חזי

תודה רבה לכן - עזרתן לנו מאוד ,-) שיהיה לכולנו, ולכל מי שבפורום ובכלל, בהצלחה וכמה שניתן במינימום כאב וסבל

28/09/2006 | 08:26 | מאת: נועה מ.

לאח שלי היה ווריקוצלה, אני לא בטוחה באיזה דרגה, ילדה ראשונה ב IVF, אח"כ עשה ניתוח, ונולדו עוד שני ילדים בקלות, בטבעיות בלי שום בעיות. הוא וגם בן זוגי מטופלים של ד"ר מדג'ר שאכן נחשב למוביל בתחום. בהצלחה! נועה.

28/09/2006 | 22:02 | מאת: חזי

תודה על השיתוף .-) זה מאוד מחזק אותנו בהחלטה שלנו

09/10/2006 | 20:01 | מאת: גילעד

למרות ספירת זרע נמוכה הצלחנו להביא ילד לעולם אולם כעת שלוש שנים אחרי זה לא הולך כמעט שנה. האם ספירת זרע עלולה להשתנות לרעה? האם יטפלו בבעיית פוריות בקופת חולים למרות שיש כבר ילד אחד? תודה.

27/09/2006 | 22:02 | מאת: דניאל

היי, לא יודעת מה הטריגר המדוייק, אבל חטפתי דכאון בימים האחרונים מזה שאני לא מצליחה להרות. יש לי כל הזמן עליות וירידות במצב הרוח, למרות שאני מתפקדת בקצב נמרץ, עובדת, לומדת, מתעמלת וכו"....לא יודעת...מן מחשבות כאלה שעברו כבר שנתיים וחצי, אולי טיפה יותר ואני בת 30 וקיים פחד כזה של: "כ מ ה ז מ ן ז ה ע ו ד י י ק ח?????????????????????????????", רב הנשים בעבודה שלי בהריון, ביומיום התרגלתי אבל כנראה שאריות מרגש התסכול חלחל לי עמוק ועכשיו זה מתפרץ.... סתם, החיים האלה מלחיצים ואני רוצה את השקט שמגיע לי!!! דניאל.

27/09/2006 | 22:41 | מאת: בת אל

היי, כל מה שכתבת ותיארת מובן, ברור ואפילו טבעי להרגיש.. אין מלים שיכולות להקל, במיוחד בימים המעצבנים האלה שקופץ עלינו הדיכאון.... אבל ממוש, תזכרי את כל המילים המדהימות שאת כותבת לבנות כאן, את כל התמיכה שאת נותנת, ותכווני אותם אלייך.... מגיע לך!!! תזכרי ששמת לך מטרה, ותעשי הכל להגיע אליה!!! נכון, מותר לפעמים לרחם על עצמנו, ו"להתמסכן", אבל לאסוף ולהמשיך... שולחת לך חיבוקים וחיזוקים, בת אל

27/09/2006 | 22:45 | מאת: דניאל

תודה רבה.... נשיקות.

27/09/2006 | 23:19 | מאת: ניני

יש את הרגעים האלה לפעמים, ולפעמים הם מתמשכים לשעות או ימים, אבל נדמה לי שמה שנכון לכולנו הוא שמתישהו אנחנו שמות את זה בצד ונותנות לתקווה לחזור לשלוט בנו. אז תני לעצמך את הכמה ימים האלה, כמה שצריך, ואז תני לכוחות למלא אותך. את היי אמא, את צעירה, וגם אם זה לא קורה בעיתוי שחשבת, זה יבוא, וזה יהיה בדיוק בדיוק התינוק/ת שאליו/ה יחלת. תאמיני. נשיקות ושנה טובה}{}{

27/09/2006 | 20:59 | מאת: מיכל

רגע לפני שאני הולכת לישון, אני מרגשיה את המיגרנה הזאת - שכל פעם לפני מחזור- ממשמשת ובאה.. אי אפשר להתחמק ממנה. בכל הפעמים בהם היה הריון היא לא הגיעה. והנה היא באה לרמוז לי לבשר לי שהולך להיות לי יום כיפור אמיתי. בטח תגידו היא סתם אומרת. אין דבר כזה. אבל לב של אמא יודע... חבל. ממש חבל. אל תדאגו אני אעשה בדיקת דם. אבל זה כבר ממש לא יהיה משנה. הלוואי והייתי טועה. הלוואי ולא הייתי הולכת לרופא כל פעם בשבוע 8 ואומרת לו תשמע אין דופק והוא היה אומר לי שטויות. בואי נבדוק ונראה - ואז - אני לא יודע מה לומר לך.. לא הייתי מייחסת את זה לחוכמה רבה אלא למודעות רגשית פיזית וכו'. חבל. ממש חבל.

27/09/2006 | 21:10 | מאת: ניני

אני מאמינה מאד מאד גדולה בהכרות עם הגוף שלנו, ואני לגמרי מבינה על מה את מדברת. גם אני בשנתיים האחרונות סובלת מכאבי ראש לקראת המחזור, ואני זוכרת את זה כי תמיד אני מתלבטת אם לקחת אדויל או אקמול, למרות שכבר ברור לי ששוב זה שלילי. אבל בצד זה אנחנו חייבות לזכור שיש הרבה תופעות שאנחנו לא יכולות להרגיש, ושדברים קרו מעולם. אני תמיד מספרת על חברה שלי שבמשך שלושה חודשים "קיבלה" כל חודש בזמן, וכשהפסיקה לקבל ועשתה בדיקה היתה בחודש החמישי! אז בואי פשוט נאמין אוקיי?(((()))) את תהיי בהריון, תקין, מלא, בריא, למרות כל החששות והאכזבות}{}{}{}{

27/09/2006 | 22:35 | מאת: בת אל

היי, ממש ממש ממש היה לי עצוב לקרוא את מה שכתבת... אני מבינה מאוד למה את מתכוונת במודעות פיסית ורגשית.. הלואי והיה לי משהו אחר להגיד.... אבל.... בואי נקווה ונתפלל שהפעם התחושות באות ממקום לא מאוד אמיתי, ואת תתבדי... אמן !!! תתפללי שדווקא הפעם, למרות כל הפעמים האחרות, המיגרנה תהיה מאותה סיבה שבנות מתארות את אותן תחושות של לפני מחזור כשהן נקלטו להריון.... מחזיקה לך אצבעות ומקווה מאוד שתבשרי לנו בשורה משמחת, ושתטעי דווקא הפעם... מכל הלב, בת אל

27/09/2006 | 20:08 | מאת: מתוסכלת

במהלך בירור פיריון ניסו לבדוק אותי ואגינלית ולהכניס ספוקולום וזה היה פשוט סיוט בשבילי. הרופא טען שיש לי ואגינזמוס. אי אפשר להכניס אצלי ספוקלום מרוב הצרחות שלי ואני לא מסוגלת לעשות אולטרסאונד ואגינלי. אני פשוט מתוסכלת מהמצב הזה. יש מצב לפתור בעיה כזו?. אודה לכן על כל פיסת מידע לעזרה. תבורכנה כולכן.

27/09/2006 | 20:48 | מאת: ילדת האוקיינוס

שלום לך, אין לי עצה עבורך, מלבד לשאול את הרופא שאבחן את הואגינזמוס מה הפתרון לבעיה. אולי יש איזה ג'ל או משחה שיכולים להקל בזמן הבדיקה? בהצלחה!

ברוב המקרים זאת בעיה פסיכולוגית יש תרגילי הרפיה. את צריכה לפנות לרופא נשים שיפנה אותך לטיפול....זה במקרה ואכין זאת הבעיה. יש לציין שלכול הבנות שעברות טיפולי פוריות או סתם בדיקה אצל רופא נשים זה כואב יש בינו כאלו שכואב להן יותר מאחר והן יותר רגישות ויש שפחות מבטיחה לך שלא תמצאי אישה שתספר שהבדיקה היתה נעימה לה ונהפכו. את צריכה להיות רפויה ושחרר את השרירים בגוף במיוחד באזור החלציים, כיווץ השרירים מפחד וכאב מיצר את הנרתיק, צריכה לבדוק אולי הרמת האגן בזוית יעזור לך לעבור את הבדיקה בפחות כאב. ועוד דבר אחרון אם את מקיימת יחסי מין הכוללים חדירה אין לך ואגינסמוס אל יתכן מאוד שהרופא שבדק אותך היה קצת חסר עדינות. נורית.

27/09/2006 | 18:50 | מאת: ליאת

הרופא של חברה שלי אמר לה שבטא 16 זה כנראה הריון כימי היא בלחץ ולא שאלה מה זה נשמח להסבר

27/09/2006 | 19:20 | מאת: ילדת האוקיינוס

שלום ליאת, "הריון כימי" זה שם אחר להפלה מוקדמת מאוד. כאשר הביצית מופרית ונקלטת ברחם, והעובר מתחיל להפריש את הורמון ההריון שערכו נמדד בבדיקת דם (זה ה-"בטא 16"), פירוש הדבר שיש הריון. כאשר ההריון הסתיים בשלב מוקדם מאוד בו ניתן היה לדעת עליו רק דרך בדיקת הדם ולא ניתן היה עדיין לראות שק הריון - יש המכנים זאת "הריון כימי" כי ניתן היה לזהות את ההריון רק בכימיה של הדם ולא מעבר לזה. ערך בטא נמוך מאוד מצביע על כך שההריון כפי הנראה לא תקין ויסתיים בהפלה מוקדמת, ולזה הרופא התכוון כשאמר לה את מה שאמר. מצטערת...

בהפריה חוץ גופית הבנות יכולות לקבל בטא כזאת בהתחלה ועדין זה יכול להתפתח להריון תקין.>>> כי בטיפולים אילו יודעים מאוד מוקדם אם יש הריון ומה גם שההריון מתחיל מחוץ לרחם {במעבדה} שכמות ההורמונים קטנה יחסית להריון שכל הזמן היה בפנים. בכל מקרה לנושאי פוריות כאשר רואים בטא אפילו כזאת קטנה זה סימן של אור>>> מה שמעיד על כך שלפחות היתה השרשה כמו שילדת כתבה.

27/09/2006 | 18:37 | מאת: ריקי

אז ככה עשיתי היום בטא שניה אחרי יומים ויצא 65 אחרי שלפני יומיים היה 22 מה שזה אומר אני בהריון, אני מתחילה לעכל את העניין שבקרוב אהיה אמא דברתי עם הרופא שלי ואמר שזו התחלה יפה ושימשיך ככה ושכנאה מדובר בעובר אחד מה זה משנה כמה עוברים? העיקר שמה שיגל בתוכי יהיה בריא ותקין למהדרין עכשיו אני צריכה לעשות בטא נוספת בעוד שבוע, אז תחזיקו לי אצבעות חזק שיהיה לי המשך הריון תקין, אמן ואמן בקרוב אצל כולנו נשיקות וחיבוקים ריקי

אוי איך אני שמחה בשבילך. אבל לאט לאט עד לדופק. שלך נורית.

27/09/2006 | 18:43 | מאת: ריקי

תודה רבה רבה בדיוק חשבתי על מה שאמרת לי לפני כמה ימים ובטוח לאט לאט עד הדופק שיגיע בעזרת השם בקרוב אצלך אמן שלך ריקי

27/09/2006 | 19:11 | מאת: לי

היי נורית, היית אצל הרופא החדש? איך היה?

27/09/2006 | 18:52 | מאת: לי

ריק, איזה יופי!!!! אמרתי לך שאת בהיריון ואין לך מה לדאוג. קדימה להמשיך הלאה ולעכל. ממשיכה להחזיק את אצבעותיי בשבילך ומאחלת לך היריון חוויתי וקל. איתך לאורך כל הדרך. לי

27/09/2006 | 19:06 | מאת: ילדת האוקיינוס

יופי של עדכון. מחזיקה לך אצבעות חזק להמשך עלית בטא והתפתחות תקינה של ההריון. הריון עובר יחיד הוא ההריון הבטוח והמומלץ ביותר! בשעה טובה!

27/09/2006 | 19:13 | מאת: דניאל

יופי....אני מאד מאד מאד מאד מאד שמחה לשמוע ממך בשורה כזו...שימשיך לך ככה אמן!!! דניאל

27/09/2006 | 19:31 | מאת: ניני

הריון תקין וקל, בריאות ואושר}{}{}{

27/09/2006 | 20:16 | מאת: עפרה

והמשך עליה בעז"ה עפרה

27/09/2006 | 20:21 | מאת: ריקי

אני ממש מודה לכן בנות יקרות על התמיכה, העידוד והחום שאתן משדרות כאן רק בזכות זה יש לי את הכח להמשיך ולא לוותר ולדעת שבסוף הכל יסתדר ואני בטוחה שהכל יהיה בסדר מאחלת בעזרת השם ואמן אמן לכל הבנות כאן בהצלחה בקרוב מאד אגב, יש לי הפרשות חומות/אדמדמות זה הגיוני בשלב הזה? שתהיה שנה נפלאה לכולנו נשיקות ריקי

27/09/2006 | 20:23 | מאת: נועה מ.

איזה יופי יופי יופי יופי יופי!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!! כל כך שמחה בשבילך! ממשיכה להחזיק חזק שימשיך בריא ותקין וארוך עד הלידה טפו טפוט פוןטפוטפוטפו! &&&&&&&&&&&& נשיקות גדולות, נועה.

27/09/2006 | 21:23 | מאת: לנה

28/09/2006 | 09:40 | מאת: רומי

יופי, כיך לקרוא בשורות טובות שתהיה שנה מאושרת, רומי

27/09/2006 | 18:11 | מאת: תמי

מדוע כאשר מבקשים לעשות בדיקות הורמונליות ביום השלישי למחזור מבקשים לעשות את זה לאחר 2-3 שעות לאחר היקיצה? האם גם שעושים בדיקות הורמונים ביום ה-21 כדי לראות אם היה ביוץ צריכים להיות ערים שעתיים שלוש לפני הבדיקה?

27/09/2006 | 19:24 | מאת: ילדת האוקיינוס

הדרישה להיות ערה 3 שעות לפני הבדיקה חשובה רק לבדיקת הורמון הפרולקטין, אותו מודדים במסגרת הפרופיל ההורמונלי ביום השלישי למחזור. בדיקת הביוץ ביום ה-21 מודדת את הורמון הפרוגסטרון, ואין צורך להיות ערים במשך פרק זמן כלשהו לפניה. בהצלחה!

תודה על המענה לתשובות

27/09/2006 | 18:01 | מאת: עפרה

שתיהיה שנה טובה ואף פעם לא להתייאש, שתתחילי טיפול ראשון ואחרון. עפרה

27/09/2006 | 18:52 | מאת: לי

27/09/2006 | 16:26 | מאת: אורית

אבל אני לחוצה זיידמן במרפאה הפרטית בימים ב ג ה בפלא הוא לא עונה השארתי לו הודעה בביפר אני מבינה שיש פה מטופלות שלו- האם אתן מכירות סיטואציה כזו שהוא לא זמין? הוא נוהג להחזיר טלפון ? (אני די חדשה אצלו)

27/09/2006 | 18:02 | מאת: ניני

אורית יקרה, אני מבינה לגמרי את הלחץ, אבל מן הסתם תקבלי גם מזיידמן אותה תשובה- לחזור על הבטא עוד יומיים. אם את ממש לא יכולה להתאפק, אולי תחזרי על הבטא כבר מחר, ותראי אם יש מגמת עליה? אני מניחה שזיידמן יחזור אליך הערב, בינתיים נסי להיות רגועה כמה שאת יכולה, אם אם יוכח אחרת את בהריון וצריכה להיות רגועה((()))

27/09/2006 | 19:04 | מאת: ילדת האוקיינוס

כן, זיידמן עונה תמיד להודעות בביפר. אם לוקח כמה שעות, מן הסתם הוא כנראה נתקע באיזה ניתוח או משהו אחר. את לא צריכה להתנצל, אני חושבת שאין כאן מישהי אחת שלא מבינה ומכירה על בשרה את המתח בו את נמצאת כרגע. גם אני כבר במתח בשבילך... מחזיקה לך אצבעות חזק וממתינה לעדכון בטא נוספת ביום שישי. גם זיידמן לא יוכל לתת לך תשובה מוחלטת היום - אני מניחה שהוא יגיד לך פחות או יותר מה שאנחנו אמרנו -ש-17 זו בטא נמוכה אך עדיין יש סיכוי. בהצלחה!

27/09/2006 | 16:12 | מאת: לי

האם ביתא קטנה מ- 2 מעידה על איזושהי בעיה להיקלט להיריון או שזה ככה מופיע שזה שלילי? כי כבר פעמים יוצאת לי כזו תשובה.

27/09/2006 | 16:14 | מאת: ניני

היי לי, מצטערת על הבטא... בגלל ההורמונים שאנחנו מקבלות יש לפעמים שאריות של הורמון הבטא בדם, בכל מקרה מדובר בערכים אפסיים ואז מקובל לכתוב נמוך מ-2. זה לא מצביע על בעיה. בהצלחה בהמשך!

27/09/2006 | 16:23 | מאת: לי

ניני יקרה, תודה על תשובתך המלומדת. ידעתי שזה שלילי אבל בשביל הספורט עשיתי בדיקה. בכל אופן הרופא שלי ביקש ממני לעשות בדיקת דם לאיתור משהו אחר ועל הדרך עשיתי בדיקת היריון שלא יהיה חלילה ספק, למרות שלי לא היה ספק וידעתי שאני לא בהיריון. רציתי לספר לך שהרופא שלי המליץ על מעבר לטיפולי IVF והיום הגשתי טפסים לאישור. בהזדמנות זו מאחלת לך ולמשפחתך חתימה טובה ושהשנה יחתמו לנו בשורות טובות. להתראות יקירתי

27/09/2006 | 15:54 | מאת: אורית

הרופא שלי-זיידמן לא זמין כרגע בפלאפון והישארתי לו הודעה בביפר אני לא יודעת אם להתקשר לבעלי בשימחה או שאין מצב שמכזה ערך יתפתח היריון תקין אני לא יודעת מה לעשות

27/09/2006 | 15:55 | מאת: עפרה

לפי דעתי תחכי עוד קצת ואח"כ תגידי לבעלך שהשמחה תיהיה כפולה אמןןןןןןןןןן בנתיים חפשי רופאים אחרים

27/09/2006 | 16:09 | מאת: לי

כמה ימים אחרי טיפול בדקת את התשובה? רק שתדעי שמעל 10 זו תשובה חיובית. אבל צריך לבדוק בהמשך את ההתפתחות שלה. שיהיה לך בהצלחה מכל הלב!

27/09/2006 | 16:12 | מאת: לנה

היי אורית! כודם כול תירגעי . הלחץ נורא משפיעה . דבר שני אצלי ל דוגמה יתחיל היריון מי בטא 9 (היריון טבעי) הרופא שלי גם היה זיידמן . מי בטא 9 הייתה עליה ל 89 לאחר מיכן 220 ו יתחיל מחזור אני לא הייתי אף פעם מעבדת תיקווה גם הייתי לחוצה ו צילצלתי לזיידמן ו דיברתי איתו הסיכויי ש הוא היה אומר לי בטלפון הוא קטן ו עכשיו אני ב שבועה 15 עם תינוק בראי בבטן בלי עין הרע . אני יכולה לטת לך מספר טלפון של זיידמן ב מירפאה פרטית שלו היום יום רבעי ו הוא אמור ליהיות שם תל-אביב . רחוב ויצמן טלפון : 03-6911179 מקווה ש עזרתי לך בהצלחה

27/09/2006 | 16:12 | מאת: ניני

אורית יקרה, הערך קצת נמוך אבל בהחלט יש סיכוי להריון תקין, כמו שאמרו לך פה. לגבי מה לספר לבעלך, מאד תלוי בקשר שלכם, אני הייתי מספרת ועוברת את היומיים המותחים האלה יחד איתו, אבל זה מאד אישי. בהצלחה גדולה!

27/09/2006 | 15:18 | מאת: אורית

בנות בבקשה תענו לי מהר מעל לאיזה ערך של בטא זה היריון?

27/09/2006 | 15:20 | מאת: גל

בהצלחה,

27/09/2006 | 15:31 | מאת: אורית

התוצאה שלי 17 indeterminat BETA-HCG האם לשמוח או לא

27/09/2006 | 15:40 | מאת: ילדת האוקיינוס

אורית יקרה, אהמממ... בטא 17 מצביעה על הריון, אבל כדאי לציין שמדובר בערך נמוך יחסית, שמעלה חשש לגבי תקינותו של ההריון. היו כבר הריונות תקינים שהתחילו מבטאות נמוכות, אבל הסיכויים לא ברורים בשלב הזה. עליך לעשות בדיקת בטא נוספת בעוד יומיים, ואז תהי כבר הרבה יותר חכמה. קפיצה גדולה בערכי הבטא תראה כי ההריון "התאושש" ואולי אף עלה על הדרך הנכונה - הלוואי שזה מה שיקרה. מחזיקה לך אצבעות ותעדכני!

27/09/2006 | 15:40 | מאת: עפרה

מה זה אומר

27/09/2006 | 15:05 | מאת: מיואשת

שלום לכם, אני מטופלת ב IVF,בת 30, ללא ילדים,הריון אחד שהסתיים בשבוע 9. לפני כ4 חודשים עברתי גרידה,שבוע 9, בעקבות הפסקת דופק אצל העובר. לפני הגרידה הרירית שלי היתה טובה, בין 8 ל 10 מ"מ. מאז הגרידה, הרירית לא מצליחה לעבור את ה 4-5 מ"מ. בהמלצת הרופא עברתי היסטרו',ולא נמצאו הדבקויות.בהיסטרו' הוחלט לבצע "חריש". לפני כשבועיים התחלטתי טיפול: דקא ל12 ימים בערך, ועכשיו אני אחרי 5 ימים של גונל (225 ליום)+דקא. וממחר ממשיכה עם מנוגון 3 אמפולות ליום.הרירית כרגע נמצאת על 3 מ"מ.אני כבר מיואשת ולא יודת מה לעשות. הייתי רוצה לשמוע המלצות: מה הייתן ממליצות לי לקחת בכדי לשפר את עובי הרירית? ומה הסיכויים להכנס להריון עם רירית נמוכה?אשמח לשמוע על הריונות עם רירית נמוכה

27/09/2006 | 15:12 | מאת: עפרה

הרופאים אמורים לתת לך עוד משהו עבור הרירית כמו אסטרופם, חוץ מזה שיהיה בסדר במשך הזריקות הרירית מתעבה אל תדאגי יהיה בסדר, אם תגיעי בסוף 7 מ"מ זזה מצויין. בהצלחה ולחשוב חיובי עפרה

27/09/2006 | 16:55 | מאת: מיאושת

אסטרופם לא עזר לי בטיפול הקודם... שמעתי על כדור בשם פרוגינובה או משהו בסגנון, מכירות?

27/09/2006 | 19:36 | מאת: ניני

מיואשת יקרה, אני לא מתמאצת כל כך בטיפול ברירית אבל יודעת שיש פתרונות טובים לזה. גם מתן דיכוי משפיע על התקדמות צמיחת הרירית ואת כל השקלול הזה הרופא שלך אמור לעשות. אצל מי את מטופלת?.. יש המון סוגי תמיכות שתוכלי לקבל מן הסתם אחרי השאיבה, אני מכירה מישהי שבגלל בעיה אחרת הומלץ לה על הקפאת כל העוברים והחזרתם כעבור שלושה שבועות ולא מיד, בינתיים בזמן הזה היא קיבלה תמיכה כדי לשפר את הרירית והעוברים הוחזרו לרחם כשהרירית היתה עבה דיה. אולי זה יתאים גם במקרה שלך? שיהיה לך בהצלחה!

27/09/2006 | 13:33 | מאת: עפרה

אינשאללה ותעלה מעלה מעלה שנה טובה עפרה

27/09/2006 | 18:39 | מאת: ריקי

שלומי מצויין, תודה כנראה שאחזקת האצבעות כאן עוזרת אכן הבטא שלי טפסה מעלה מעלה מ-22 לפני יומים ל- 65 היום ואפילו הדר' שלי אמר שזו התחלה יפה אז תודה רבה לך ותמשיכי להחזיק לי אצבעות חזק להמשך הריון תקין בקרוב אמן אצלך נשיקות ריקי

בשביל הדרך החדשה לשנה החדשה. בשביל הרופא החדש בשביל האומץ וההחלטה מחזיקה לך אצבעות - את דוגמא לכולם גם בשבילי כי אני ממש לא חזקה. הבדיקות דם שלי ביום ראשון - ערב יום כיפור ואני מכינה עצמי לא להישבר לחתיכות וחוסר תפקוד - כי אני מסוגלת - אם התשובה שלילית. חיבוקים חזקים.

27/09/2006 | 08:24 | מאת: נורית

היתי צריכה לעבור גם בטא אם היתה החזרה...וגם.. את יודעת מה? עדף להתכונן לשלילי ולהיות מופתעים, אבל בכל מקרה תמשיכי להתנהג כאילו כבר קיבלת תשובה חיובית. ולגבי השבירה לא רוצה לשמע כאילו איזה חכמולוגית אבל מתוך ניסיון אפשר לשלוט גם ברמת השבירה...וביכולת השיקום. טוף בואי ונחזיק יחד אצבעות שהתשובה תהיה חיובית &&&&&>>> ושתהיה לך סיבה לא לצום (-: בכיפור. יום נעים>>> אני בדרך לרופא החדש שלי (רופא נשים) נורית.

27/09/2006 | 09:32 | מאת: מיכל

26/09/2006 | 23:00 | מאת: א.א

שמחתי לראות בהודעה שהשארת לי שזכרת אותי, חמודה!!!!!!! אני עדיין מחכה, בטוחה שבעזרת השם זה יבוא אבל ההמתנה לכך והאכזבה שבאה בכל חודש עם הווסת, זה פשוט לא נותן מנוח....... אני מקווה שיהיה בסדר. בהצלחה, הריון קל וכייפי!

27/09/2006 | 16:04 | מאת: לנה

שלום לך! אני רוצה לחזק אותך כי אני בעצמי ידעת מה זה כול חודש לחשוב ו לקות להיריון ו בסוף המחזור דפוק מגיעה . אצלי היה במשך שנה ו חצי אכזבות ו לא הייתי מוצאת פיתרון ל שאלה למה זה כחה ו מה בעיה שלי לאחר 2 הפלות ש לא יכולתי להיכנס להיריון. ב סוף הלכתי להיפנוזה צמחים טבעים כש הגופי נירגעה ישר ניקלטתי להיריון . גם היריון הזה יתחיל מי בטא מאוד נמוכה ו דימום בלב שלי רק היה תיקווה ש הפעם אני ילד תינוק ו יהיה בסדר ו לא רופאים ו לא אפ אחד לא אמר לי מה עם ההיריון שלי רק תחושות בטן שלי אמרו ש הפעם הכול בסדר עד ש ראיתי באולטראסאונד תינוק שלי בראי ו שלם טפו טפו. אני מאחלת לך רק הצלחה גדולה ו ש הפעם לא תידעי אכזבות ו ש יהיה לך בקרוב מאוד היריון בראי ו תקין.

26/09/2006 | 22:56 | מאת: א.א

אני לאחר טיפול 4 בעזרת גונל F והשבחת זרע (בעיית ביוץ), ברוך השם אני מגיבה יפה לטיפול אבל לא נקלטת להריון, זה מייאש אבל חייבים להרים את הראש ולהסתכל קדימה כדי לא ליפול...., בהזרעה האחרונה נאמר לנו שהזרע לפני ההשבחה לא באיכות 100%, אז מזל שיש את ההשבחה...(יש לציין שנתנו זרע ללא התנזרות ממין). השאלה הראשונה, לצערי, מנסיונכן בנות, כדאי להמשיך בעוד טיפול כזה? השאלה השנייה, והלוואי שאני לא יצטרך, מה התהליך של טיפול הפרייה?

26/09/2006 | 23:32 | מאת: ניני

היי א.א., ברמה עקרונית אני בעד לעשות טיפולים הכי פחות אגרסיביים, אלא אם יש סיבה מוצדקת ברורה לעבור לIVF (למשל בעיית זרע חמורה, חצוצרות סתומות, גיל מבוגר וכו). בעיני הרבה מידי זוגות עוברים מהר מידי לIVF ועדיין אין שום טיפול שמצליח להשתוות לטבע, אז גם אם נגזר עלינו להעזר במדע, צריך לעשות את זה במינון המתאים ולא לרוץ קדימה, לדעתי. אם בכל זאת תגיעו להחלטה עם הרופא ללכת לIVF, ההבדל יהיה בכמה דברים. ראשית את תקבלי כמות הרמונים גדולה יותר משמעותית, בנסיון לגרות את השחלות להצמיח יותר זקיקים ולקבל יותר ביציות. שנית, כדי לגדל את הזקיקים כמה זניתן בו זמנית, במטרה להביא לכמה שיותר ביציות בשלות בזמן השאיבה, את תקבלי בנוסף גם משהו לדיכוי, כך שהגוף שלך לא יוכל לבייץ בעצמו וניתן יהיה לתזמן את השאיבה. בהמשך אוביטרל/פרגניל לגרימת ביוץ ואז לשאיבה. השאיבה מתרחשת במחלקות IVF, או במקומות פרטיים (כמו אסותא) או בבתי חולים בעלי מחלקות כאלה, על פי מה שתחליטו. אם תבחרו במקום פרטי תוכלו לבחור בין ליווי של רופא ספציפי (בתוספת תשלום) לבין טיפול ע"י אחד הרופאים שיהיה במשמרת כשתגיעו. ביום השאיבה תגיעו למחלקה, בעלך יתבקש לתת זרע כמו להשבחה. בזמן השאיבה רוב הנשים נמצאות תחת הרדמה מלאה קצרה. בסיומה יודיעו לכם כמה ביציות נשאבו. את הביציות ישימו להפריה עם הזרע, ולמחרת תקבלי עדכון כמה הפריות יש. כעבור יומיים/שלושה מהשאיבה תוזמני להחזרת עוברים. אם יש כמות עוברים גדולה ממה שמחזירים, ואיכותם טובה, מקפיאים אותם וניתן להחזירם בטיפול הבא (בתקווה כמובן שלא צריכים טיפול הבא). זה ככה מאד מאד בגדול. מבחינת בירוקרטיה תצטרכו כמובן לקבל אישור מהקופה על IVF, אם מדובר בילד ראשון/שני הקופה תממן את הרוב. לגבי ילד שלישי יש הבדלים ניכרים בין הקופות. בנוסך תתבקשו לעבור סדרת בדיקות, דם ואחרות, לקראת IVF. אני שוב מדגישה, עם כל הכמיהה וכל הרצון להגיע כבר אל ההריון המיוחל, עדיף תמיד בדרך הכי פחות אגרסיבית, כמה שפחות הורמונים, ולא לעשות קיצורי דרך. אם את סומכת על הרופא שלך, לכי עם ההמלצות שלו. בהצלחה!

בהנחה שלא נמצאה בעיה, אך ההזרעות לא מצליחות וגיל האישה 35 והגבר מעל 40

26/09/2006 | 22:31 | מאת: ממתינה: )

תודה לכולכן אני תמיד למדה מהתשובות שלכן- אני באמת לא מקבלת שום תרופה שתתמוך ברחם(או איך שלא קוראים לזה) הבנתי מקריאה בפורום שזה נקרא פרגניל או משהו ..בכל אופן מחר אהיה יותר חכמה אפנה כבר למרפאה ונראה..ואולי באמת בפעם הבאה אצטרך טיפול תמיכה לאחר ההזרעה-תודות בחום לכולכן : ) ..אולי באמת אני ישר מתבאסת וזה סתם דימומון...הלוואי..גם אם לא - לא נורא העיקר שאתן פה לתמוך כשצריך!

26/09/2006 | 22:37 | מאת: לי

אנחנו פה תמיד למידע ועידוד. אשמח במה שאוכל לעזור. זריקת פרגניל ניתנת בדרך כלל לתיזמון ביוץ אבל שמעתי מבנות שגם ניתנת כתמיכה לאחר טיפול. טוב שאת פונה למרפאה מחר. ככל שתדעי יותר, כך יהיה לך קל יותר. בהצלחה מכל הלב והנשמה. תרגישי טוב. לילה טוב!

26/09/2006 | 23:13 | מאת: נורית

ממתינה:) היקרה כוריגון כאשר נותנים אותו בסמוך לביוץ התגובה תהיה זירוז הביוץ והגדלת עוצמתו {כדי שהזקיקים יביצו יחד וכך יהיו יותר סיכוים לכמות ביציות ולהריון בסופו של דבר} כאשר מזריקים את הכוריגון לאחר ביוץ התגובה תהיה מיצור הורמון ההריון שמין הסתם גורם ליצור הורמון הפרוגסטרון {הורמון שאחרי על שמירת הרירית שלא תתקלף}. יש בעיה עם תמיכה זאת ולא לכל אחת היא מתאימה...אבל יש בנות שזה הפיתרון שלהן. בדרך כלל לא נהוג לתת תמיכה לאחר הזרעה {עוד יותר פחות כוריגון} התמיכה נועדה להפריות חוץ גופיות שבהם ההריון מתחיל במעבדה ולכן יתכנו חסרם הורמונים. מי עוד>>> נהוג לתת לנשים הרות שיש להן דימומים בשליש הראשון להריון תמיכה של פרוגסטרון עד שהשליה תהיה חזקה ותיצר כמות מספיקה לשמירה על הרירית. בימים אילו כמו שת רואה אני מאוד עסוק בצרות 'מבית' כך שאני לא בדיוק זוכרת מה קרה אצלך... אבל אם הבעיה דימומים לפני תאריך מחזור>>> כדי לך להתיעץ עם הרופא שלך אולי הוא ימליץ לך נירות/ג'לי/זריקה/מדבקות שכל אחד מהם מכיל את הורמון הפרוגסטרון כדי לשמור על הרירית. לילה טוב נורית. נ"ב לי נראה שהתכוונת לזריקת גסטון.

26/09/2006 | 21:50 | מאת: נורית

אני בוכה אבל מתפקדת תאמינו לי. קצת מבולגן >>> מה עשית במשך 24 שעות>>> קבעתי תור לפרופסור זיידמן לעוד שבוע וחצי. קבעתי תור לפרופסור לוין {הדסה} גם בערך באותו זמן. מחר בשעה 8.50 אני מצמידה לי רופא בכיר כרופא נשים. היום היתי אצל הרופא משפחה>>> גם הוא צין שמאוד שמנתי>>> מחר אני קובעת תור לדיאטנית>>> מעוד??? המכשפה הגיעה היום>>> כמובן הקדימה כמעט בשבוע>>> למרות שהיתי התמיכה כ- 5 ימים. עדין מתקשה לתפקד>>> אבל בנות אני מבטיחה לכן ויותר נכון לעצמי שהשנה אני סוגרת את הפרק עם סוף טוב עם הריון וילדים {דגש על רבים} יהיו לי...סוף פסוק נקודה. קבעתי תאריך להתחיל את הדיאטה >>> אחרי כיפור יומים אחרי היום הולדת שלי {שבתקווה ששנה הבאה תהיה שמחה יותר}. בחרתי לפתוח שירשור חדש כדי לא לפספס אף אחת >>> אז לצוות מנהלות הפורום כל אחת ואחת: ילדת האוקיינוס, רומי, ניני לבנות המקסימות: לנועה מ, לעינת, לשרה, ללי, ללנה, למיכל, לשירלי 123, למיכל, מיה 2 וכל הבנות שמעודדות {סליחה אם שכחתי משהיא}. תודה לכל אחת באופן אישי מאחלת לכולן שיחד נפתח פורום להרות שכנגד כל הסיכויים הצליחו! שנת טובה ופוריה. שלכם נורית.

26/09/2006 | 22:04 | מאת: לי

כל הכבוד יקירתי, את בדרך הנכונה ובעזרת השם השנה תתברכי בבשורות טובות. בהצלחה בדיאטה ועם הרופאים החדשים. מזל טוב לקראת יום ההולדת הקרב ובא. מחזיקה לך אצבעות להצלחות וימים יפים יותר. שלך - לי

26/09/2006 | 22:04 | מאת: ילדת האוקיינוס

זאת אחת ההודעות הכי משמחות שקראתי כאן לאחרונה. הנה קמת מהקרשים, והתחלת לעשות את כל הצעדים הנכונים (ובאיזה מרץ!!! כל הכבוד!). יקירתי, אני אחזור על דברי גם 100 פעם, אם צריך: את תהי אמא. נקודה. שנה טובה ויומולדת שמח! תחשבי ביומולדת שזו השנה האחרונה בחייך בה תישני לילות שלמים, כי בשנה הבאה כבר תקומי להאכיל תינוק/ות... המון חיבוקים! ילדת.

כל הכבוד כנראה שזו הדרך-בהצלחה כי אני בטוחה שתצליחי!!! : ) : ) : )

26/09/2006 | 22:43 | מאת: ניני

26/09/2006 | 22:55 | מאת: נועה מ.

רק ככה אני רוצה לשמוע אותך! איתך לאורך כל הדרך (והיא מתקצרת מאד מאד!) נשיקות, נועה.

26/09/2006 | 23:06 | מאת: א.א

אמא את תהיי, אני בטוחה. אינני יודעת אילו מילות עידוד לתת לך, אני רק יודעת שהעלית חיוך על פניי וזה טוב, תהיי אופטימית, תחייכי תראי שבסוף גם החיים יחייכו אלייך. לילה טוב.

28/09/2006 | 09:50 | מאת: רומי

לראות אותך שוב אופטימית ורצה קדימה, משנה רופא משנה מזל... תעדכני איך היו הפגישות, רומי

26/09/2006 | 20:54 | מאת: ממתינה: )

אוף....קיבלתי...יש מעט דימום שבוע ויומיים מההזרעה (ראשונה אגב)אני מנסה לחשוב שאולי זה דימום של השרשה כל הזמן.. ואז אני מגלה שזה ממשיך וכן מה לעשות-זה סופי כנראה מחזור! אני ממש לא יודעת איך להגיב כולם אומרים לא לצפות מההזרעה ואני מנסה באמת..אבל בתוך תוכי אני מחכה כבר לשמוח ולהיקלט- טוב שפכתי את ליבי איתכן אבל אני ממשיכה כמו כולנו להזרעה הבאה(אלא אם יוחלט אחרת..) אעדכן בהמשך. נותן לי כוח שאני יודעת שאוכל להשתפך כאן איתכן-תודה : )

26/09/2006 | 21:00 | מאת: לי

שבוע ויומיים אחרי הזרעה זה לא מספיק זמן לקבוע אם את בהיריון או לא. יכול להיות שהדימום הזה הוא מסיבות אחרות ולא מחזור. מה שלא יהיה מחכה לשמוע ממך בהמשך ובטוחה שיום אחד תופיעי פה עם בטא חיובית. בהצלחה יקירתי

26/09/2006 | 21:02 | מאת: ממתינה: )

הלוואי...תודה - מחממת את הלב התשובה שלך : )

26/09/2006 | 21:12 | מאת: לי

ממתינה יקרה, אם הדימום רציני ויימשך זמן ממושך (מקווה שלא) תיצרי קשר עם הרופא שלך. בכל אופן רק אחרי שבועיים ממועד ההזרעה או זריקת האוביטרל/פרגניל את יכולה לעשות בדיקת היריון. מקווה שהכל יסתדר על הצד הטוב ביותר. אני שמחה שחיממתי את ליבך, עוד מעט תינוקי חמודי יחמם את ליבך גם ואפילו יותר.

26/09/2006 | 22:10 | מאת: ילדת האוקיינוס

אני לא אנסה לפזר אשליות, דימום מתמשך הוא סימן לא מעודד, אבל עדיין לא הסוף - כלומר תמשיכי לקחת תמיכה (אם את לוקחת) עד הבדיקה שתתבצע במועדה. אני יודעת שקשה להאמין, אבל אפילו בשביל אחוז אחד של סיכוי זה שווה. בנוגע למה שאמרו לך שאין מה לצפות מהזרעה, סליחה אבל זה די בולשיט. יש ה-מ-ו-ן ילדים שנוצרו מהזרעה, אני אישית (לא באינטרנט) מכירה מעל עשרה. עוברים מהזרעה להפריה רק כאשר יש סיבה טובה - כמו חצוצרות סתומות, בעיית זרע קשה מאוד שהזרעה לא מספיקה לה, גיל מתקדם מאוד או אחרי הרבה הזרעות שנכשלו (לפחות 6 אם תשאלי אותי). יש סיבה לכך שלא רצים ישר להפריות - הפריות זה לא פיקניק והן כרוכות בסיכונים לא קלים. אבל אנחנו קצת מקדימות את המאוחר... בואי נחכה עוד קצת, טוב? (((חיבוק))

26/09/2006 | 22:23 | מאת: ניני

ממתינה יקרה, כמו שנכתב כאן מוקדם מאד להספיד, על אף הכל. בכל מקרה יידעי את הרופא שלף, ובמקרה שאת בלי תמיכה- חשוב מאד שתקבלי. אם זה יתברר באמת כמחזור (ואני מחזיקה אצבעות שלא!), חשוב מאד שהרופא ישים לב כמה מוקדם קיבלת, זה יכול להצביע על התפרקות מוקדמת יחסית של הרירית וזה חשוב מאד בתכנון התמיכה הלאה. מחזיקה לך אצבעות יקירתי, אל תתייאשי עדיין&&&&&&

26/09/2006 | 19:19 | מאת: רומי

היי, מצטערת שרק עכשיו אני חוזרת אלייך, פשוט היו לי קצת בעיות, אז עכשיו אני איתך איפה את גרה בדיוק? כי אני מכירה מישהי שטופלה איתי בתל השומר והיא מאילת, את כל בדיקות הדם והאולטרא עשתה שם והגיעה רק לפרוטוקול, שאיבה והחזרה..כך שלפעמים רופא שווה מאמץ אני חושבת...בעניין המשקל אני גם שמעתי שזה קצת בעייתי ולא תורם אז אולי תמשיכי ובמקביל תשמרי דיאטה מאוזנת, כי חבל על כל שנה שהולכת לאיבוד בגילנו. בכל אופן אני איתך בכל מה שתחליטי ומאחלת לך מכל הלב שהשנה תכנסי להריון למרות הכל!!!! שנה טובה!! רומי

26/09/2006 | 19:54 | מאת: עינת

מסכימה מאוד אני מהצפון הצפוני והחל מהטיפול האחרון אני מגיעה לזיידמן באסותא אמנם לא הצליח הפעם אבל לפחות לראשונה אני מרגישה שאני בידיים טובות ובעיקר חביבות

26/09/2006 | 21:21 | מאת: נורית

א. מה זה? ב. הרופא אמר לי לעשות מחר בדיקת פרוגסטרון ו-E2 מה זה יכול לספר לו? האם זה יכול להגיד משהו על הצפוי לבוא? ג. אני רק 6 ימים מההחזרה

26/09/2006 | 18:48 | מאת: ניני

היי מיכל, איזו תמיכה את מקבלת? קרינון גורם לעיתים קרובות להפרשה דמית. פרוגסטרון בשלב זה יכול לודא מה רמת הפרוגסטרון בדם שלך, אולי אם קיים חשד שמא הוא נמוך מידי? אי-2 לא עושים בדרך כלל בשלב זה, אולי הרופא שלך חושש מגירוי שחלתי? בהצלחה ממוש((()))

26/09/2006 | 09:22 | מאת: שירה

שלום בנות יקרות אני לפני טיפוליי הפרייה ועד עכשיו לא קבלתי הורמונים. רציתי לדעת האם כתוצאה מההורמונים משמינים? ואם כן בכמה בערך בכל טיפול? אני יודעת שזו הבעיה הקטנה ביותר בטיפולי הפרייה. אבל על הדברים הרציניים אני כבר יודעת. תודה תודה.

26/09/2006 | 09:58 | מאת: נועה מ.

ההורמונים לא גורמים להשמנה באופן ישיר. בזמן הטיפולים, יש לגוף נטיה לצבור נוזלים מיותרים כתוצר לוואי של ההורמונים, והתחושה היא של השמנה וכבדות, אבל, אם מקפידים על תזונה מאוזנת, שתית מים מרובה והמנעות ממאכלים "מפצים על המצב", אין סיבה לעליה אמיתית במשקל. יש נשים שההורמונים גורמים להם תאבון מוגבר, אבל אם לא אוכלים יותר מהרגיל אין סיבה לצבור משקל עודף. אני באופן אישי בסוף הטיפולים שלא צלחו הורדתי את כל המשקל שנצבר עקב נוזלים וחזרתי לגוף הרגיל שלי. שיהיה בהצלחה ושנה טובה. נועה.

26/09/2006 | 18:51 | מאת: ניני

היי שירה, השמנה היא דבר מאד אישי בזמן טיפולים. למרות שעקרונית אין סיבה להמשין, רוב הבנות עולות קצת במשקל, רובן לא ברמה אקוטית, וגן זה מאד דינאמי במהלך החודש. מעבר לצבירת נוזלים יש כנראה איזו הרפייה של השרירים ולכן לעיתים אין עליה במשקל אבל הבטן בולטת יותר. אם יש נטיה להשמנה כדאי ללוות את הטיפול בפעילות ספורטיבית (הליכה) ואם זה קיצוני ביעוץ דיאטנית בהצלחה!!

26/09/2006 | 08:59 | מאת: לי

היי דניאל בוקר טוב, מה שלומך? מקווה שאת מרגישה כבר יותר טוב אחרי הבדיקה. שיהיה לך יום נפלא. ממני- לי

26/09/2006 | 20:42 | מאת: דניאל

היי חמודה, אני בסדר...מחפשת איפה לעשות את הבדיקה, עוד לא החלטתי. אני מקווה שלא אצטרך לחזור לאותו מקום. החיים שלי מטורפים עכשיו...עבודה חדשה ואינטנסיבית, אני סטודנטית ותיכף מתחילה שנת הלימודים וצריכה לעשות גם עכשרה מעשית במסגרת הלימודים...והטיפולים (איפה אני אדחוף אותם) אני שונאת לחץ....מקווה שהדברים יסתדרו מעצמם...אולי התעסוקה הזו תתגלה כיעילה בסוף....אולי ככה פתאום אני לא אשים לב ולפתע אגלה: "הווווו, מאחר לי המחזור".....(כן, בטח....)..... חוץ מזה שורדת. ומה איתך? מה חדש? באיזה שלב את בטיפול? דניאל

26/09/2006 | 20:57 | מאת: לי

הוי מתוקה, כל-כך מבינה אותך. גם אני שונאת לחץ. מי אוהב? דניאלי יש לך מסנג'ר? הייתי מאוד שמחה להמשיך איתך את השיחה.צירפתי שוב את כתובת האי-מייל שלי. אם אין לך מסנג'ר, אז אולי אפשר במייל. אז קחי נשימה תירגעי מהלחץ ומי יודע אולי תופתעי לאחר החגים!!! בשורות טובות ושנה טובה. בהצלחה בלימודים, בעבודה החדשה ובהיריון

מזל-טוב. מחזיקה לך אצבעות.. להמשך תקין.

26/09/2006 | 08:21 | מאת: ריקי

תודה רבה רבה מקווה להכפלה בבטא מחר ולהמשך תקין בקרוב אצל כולנו ריקי

25/09/2006 | 21:39 | מאת: שרה

מה קורה יקירתי? קודם כל שתהיה שנה טובה והמשך הריון קל ותקין...... אצלי הכל בסדר- בערך, מחכה לאולט' שבוע הבא, בטן נפוחה לפעמים כאבים בבטן וברגליים. מה קורה איך את מרגישה?

25/09/2006 | 22:43 | מאת: לנה

היי שרה! תודה רבה אצלי טפו טפו שבועה 15 יש לי בן בבטן עדיין הרגשה כללית קשה סחרחורות קשות חוץ מי עבודה ו חזרה הביתה אני לא יצאת לשום מקום עדיין לא מרגישה טוב. אבל אסור לי לכתר הכול בסדר. ב אזה שלב את? מקווה ש הכול בסדר אצלך תהיה ביקשר

25/09/2006 | 23:25 | מאת: שרה

שדפדפתי אחורה גילתי כמה דברים משמחים: קודם כל מתוקה מזל טוב עד 120- ליום ההולדת ודבר נוסף כמו שכבר ברכתי שימשיך להיות הריון תקין וב"ה תחזיקי בן זכר בריא. נשיקות שרה.

25/09/2006 | 21:31 | מאת: לנה

היי ריקוש! אני שמחה ש יש כבר בטא חיובית אבל נמתין להכפלה . מאחלת לך הכפלה יפה ו היריון תקין קל ו בראי (ב סוף זה מגיעה את רואה!) בהצלחה לנה

25/09/2006 | 21:38 | מאת: ריקי

תודה רבה מקווה לטוב אמן ואמן ריקי

שכל משאלות ליבנו יתגשמו לטובה וב"ה השנה לכולנו מעגל הפיריון הריון ותינוק. אז שנה טובה ומתוקהההההההההההה

25/09/2006 | 21:33 | מאת: לנה

25/09/2006 | 21:33 | מאת: לי

26/09/2006 | 09:52 | מאת: נועה מ.

שנה טובה ממש לא מאוחר להגיד! ושיהיה גם גמר חתימה טובה. שיחתמו לנו משהו טוב? יום נפלא, נועה.

היי רציתי לשאול, הרופא שלי אמר שאני צריכה לעבור שלושה טיפולי הזרעה עם זריקות. עברתי שתי הזרעות עם זריקות ולפני זה שלוש הזרעות עם איקאקלומין, כלומר בסך הכל 5 הזרעות. נראה לי קצת חסר טעם להמשיך הזרעות ואולי כדאי ללכת להפריה. אני בקופת חולים מכבי. האם כדאי ללחוץ על הרופא לעבור להפריה? האם תהיה בעיה בזה בגלל שעברתי רק שתי הזרעות עם זריקות והוא טען שצריך 3? יש לי מחר תור לרופא והייתי רוצה לדעת את דעתכתן.

היי לי, ממה שאני יכולה לעזור לך שגם לפי דעתי לפעמים חבל לחכות אבל שוב אני לא יודעת מה הסיפור שלכם, אני בכללית וגם לי אמרו אותו דבר אבל אחרי מחזור אחד של הזרעות עם זריקות התעקשתי ואישרו לי לעבור להפרייה. מקווה שלא תצטרכי להגיע לזה וההריון יגיע בטבעיות......

26/09/2006 | 08:26 | מאת: ניני

אני בעד למצות כמה שאפשר את הטיפולים ברמה הקלה יותר, לפני שעוברים לתותחים הכבדים. בארץ יש נטיה לקפוץ לIVF מאד בקלות. אז עקרונית הייתי בהחלט מנסה עוד, בתנאי כמובן, שאין לכם בעייה מוגדרת קשה (בעיית זרע קשה או חסימות כויו"ב), שאז ממילא אין טעם לחכות. זה נכון שקופות החולים מנסות לחסוך בכל צורה, אבל את מצידך תדאגי לגוף שלך, וזה אומר מינימום הורמונים, מינימום טיפולים מיותרים. בהצלחה!!

הי לי האם עשית כבר בדיקת דם?

26/09/2006 | 09:50 | מאת: נועה מ.

אני יכולה רק להגיד לך שהייתי מוכרת את נשמתי אם יכולתי לעבור הזרעות ולא הפריות.... אל תרוצי אם יש סיכוי לפחות מהכבד ביותר. ההורמונים שמאכילים אותנו הם מפחידים ביותר.... תחשבי על זה ותאזרי עוד קצת סבלנות. יום טוב, נועה.

25/09/2006 | 20:34 | מאת: נורית

היום קצת אחרי השעה שנקבע השיחה היא סוף סוף נערכה... אתן לא תאמינו אבל השיחה היתה עוד יותר קשה ממה שהבנתי בשיחה הקודמת בטלפון ביום רביעי>>> אני ממש הופתעתי הוא אפילו לא ניסה ליפות את הדברים שהוא אמר,אני כל מילה חתכה בבשר החי הרגשתי שאני רוצה למות מרוב יאוש...ישבתי שם ורק נלחמתי על חיי כמו חיה פצוע המדממת למוות. הוא לפחות היה ישר ואמר "אני לא יודעה מה לעשות איתך אולי המעבדה שלנו לא טובה בשבלך או שאת צריכה תרומת ביצית" בסופו של דבר אפשר לאמר שהכרחתי אותו שיאשר לי לפחות טיפול אחד...יצאתי משם ואז התפרקתי לחלקים כל הדרך אני הולכת כאשר אני מרכיבה משקפים ויש לי נזילה מהעינים כאבת לי הסראפת מרוב בכי. אני חושבת אולי זהו אני צריכה להרים ידים אולי הוא באמת צודק שארי זה הכון עברתי 15 נסיונות {הוא ספר 12} ואין הריון...הוא רוצה שאני אהיה בהריון אבל אין לו מה להציע >>> איך הרופא אמר, או שהעוברים לא מתפתחים או שהרחם שלך לא יודע לקלוט אותם... אני מרגישה שמפספסים אותי ושאני כן יכולה להיות בהריון וללדת...מה עושים לעבור בכל זאת לטפל בת"א להסחב בתחבור הציבורית או לעשות אצלם עוד טיפול או לעצור שוב את הטיפולים לעשות דיאטה ואז ללכת לרופאים ממחים? הציעו לי את פרופסור לוין {YNET} בהדסה. רוצה גם לפרופסור זידמן... בנות טלפון כל פרט שאפשר>>> עלויות אם יש משהו שמתמחה בפוריות הגיל מבוגר פורסור זידמן גם מטפל בתרומות ביצית? {לא יודעת מה אבל רוצה לדעת ה כ ל } סלחו לי מראש מקווה שהכתב יהיה קראי אני בקושי מתפקדת. אני מרגישה שהנשמה שלי בוכה מרוב כאב לא יכולה לחשוב שאחרי כל כך הרבה שנים לא יהיו לי.... נורית.

25/09/2006 | 21:01 | מאת: ילדת האוקיינוס

אוף, כל-כך, כל-כך כואב... אני נחנקת איתך... לא שאני בעד שרופאים ישלו מטופלות, אבל דברי הרופא שלך לא כל-כך נשמעים לי... מה זה "עוברים לא מתפתחים"? זו התוצאה, לא הבעיה. מה זה "הרחם לא יודע לקלוט"? אמירה לא בדיוק מדעית... נשמע כאילו באמת אין לו יותר מה להציע לך, ולכן זה באמת הזמן להמשיך הלאה. את דעתי על זיידמן את יודעת, ולכן לא אכביר במילים. אציין רק כי מדובר במישהו שמטופלות מבוגרות הן "לחם חוקו", ושהוא אופטימי אבל מציאותי וישר - כלומר הוא לא ימכור לך אשליות. עוד אוסיף כי הוא מטפל גם בתרומת ביציות, ושזו בהחלט אופציה טובה וראויה להפוך להורים, למרות שמשהו בתוכי אומר לי שהרופא הנוכחי שלך עדיין לא מיצה את הביציות שלך עד תום... תחזיקי מעמד יקירה, אנחנו כאן איתך מחזיקות בידך לאורך כל הדרך....

25/09/2006 | 21:20 | מאת: לי

כואב לי לשמוע שאת במצב רוח רע כזה. אבל אין מה לעשות זה הזמן להחליף את הרופא ולבדוק עוד אופציות. אל תתני לאף רופא ולאף אחד לקטוע לך את החלום. תנסי עוד רופא ובהקדם. אל תיפלי ברוחך יקירתי. קחי קצת את הזמן ותנוחי. ושתהייי עם כוחות מחודשים תבדקי אפשרות עם רופאים אחרים. בהצלחה מכל הלב!!!

25/09/2006 | 21:44 | מאת: שרה

כואב לי כל כך לקרוא את מה שרשמת, אבל יקירתי נסי לא להתייאש תמיד יהיו רופאים שחושבים אחרת אולי זה פשוט מה שאת צריכה רופא חדש שיפיח בך שוב את האופטימיות להמשיך את הדרך שבסופה תחזיקי תינוק בידיים. הלוואי הלוואי והמשך הדרך תהיה קצרה, מחזיקה לך אצבעות חזק חזק בכל מה שתעשי.........

26/09/2006 | 00:23 | מאת: ניני

את חייבת, מיד, להחליף רופא. אני רוצה להזכיר לך, שתרומת ביצית מצליחה ב60% מהפעמים בנסיון ראשון(!), כך שאם אם אם תגיעי לשם, האור בקצה המנהרה בהחלט גדול. אבל כמו שאמרתי לך כמה וכמה פעמים, בתחושה שלי, ממה שאת מתארת, יש מה לעשות איתך עדיין, גם מבחינת הגיל, גם מבחינת התגובה השחלתית, בIVF. את פשוט לא בידיים טובות. אז, יפתי, קחי את עצמך, לטוב ביותר שיש, ותני לו לעשות את העבודה שלו. יהיה טוב, בקרוב((((()))))

26/09/2006 | 07:44 | מאת: מיכל

מה יש עוד לומר. חיבוקים חזקים. אל תתייאשי. לא צריכות להיות הרבה נסיעות לתל-אביב.. מלבד הפגישה הראשונה וההחלטה מה עושים.. את כל בדיקות הדם את יכולה לעשות בעיר מגורייך וגם בדיקות זקיקים ולדווח הכל בטלפון. אומנם אני בתוך טיפולי הפוריות אבל עדיין מרגישה שאני לא מבינה בזה הרבה. לכן אין לי ממש מה לייעץ רק להיות פה בשבילך.

26/09/2006 | 09:05 | מאת: עינת

נורית יקירתי אנחנו חייבות לדבר בטלפון אני אכתוב לך למייל ת'טלפון שלי חיזקי ואימצי הרופא שלך סתם אידיוט מדופלם

26/09/2006 | 09:17 | מאת: שירלי 123

היי נורית , קומי עיזבי את בית החולים , בית חולים זה לא פרטי ! לפני שאת " קופצת " לתרומת ביצית תשקיעי את הכסף ברופא פרטי , אני לא נתתי למצב לדרדר ישר עזבתי את איכלוב צילמתי את התיק , וישר לפרטי חבל על הזמן שלך בתי חולים לא מוכנים להשקיע , הטיפולים נורא יקרים , הם כמה שיותר מהר רוצים לנטרל , קחי את התיק מבית חולים צלמי וישר לפרטי דחוף !!!! אני עברתי ליל מרורים שפרופ' עמית החליט שאני צריכה תרומת ביצית , למרות שתרומת ביצית זה לא סוף העולם , נוריתי המון הצלחה אנחנו איתך לאורך הדרך .

26/09/2006 | 09:47 | מאת: נועה מ.

אני מקווה שנחת בלילה, ושהצלחת קצת להרדם, ואולי הבוקר עם רוח הסתיו באויר קצת אוששה אותך. לא יכולה להגיד לך מי מתמחה, אבל את יודעת את דעתינו על זיידמן. עם רוח ונפש כמו שלך, אין מצב שהגוף יגיד לא להריון. הדרך כנראה לא נכונה. צאי לדרך חדשה נורית, עם השנה שנפתחה, איספי את כל הדמעות ותשטפי איתן את העבר, ויאללה להמשיך. ואולי, עם כל הידע שלך + ידע של עיניים ואוזניים אחרות ממי שהכיר אותך עד כה, יביאו לך את מבוקשך? כולנו פה איתך, אוהבת, ושולחת לך הרבה הרבה אנרגיות, שיהיה יום טוב יותר, נועה.

26/09/2006 | 19:24 | מאת: רומי

נורית, עכשיו רק חיזקת את מה שהצעתי לך, את פשוט לא נמצאת אצל הרופא המתאים... תאמיני לי שעברתי אצל רוב המומחים..ואני יודעת למי את צריכה לפנות תחשבי על זה רומי

25/09/2006 | 20:31 | מאת: סבבית

תודה על המילים החמות! היום אני יותר מאוששת, משלימה עם הטיפול שנכשל (אין ברירה) ומקווה שבאמת יהיה האחרון שנכשל ושהבא יביא עימו בשורות משמחות והריון תקין! מאחלת לכל בנות הפורום שנה מוצלחת מכל הבחינות! בתקווה שהפורום יתמלא בבשורות על בטאות חיוביות ועל הריונות ולידות! סבבית

25/09/2006 | 21:20 | מאת: לנה

היי מתוקתי! יופי את נישמת יותר טוב . חייבים להמשיך בסוף זה יבאו התינוק שלך מתעכב בסוף זה יבאו את תיראי עוד כיצד סבלנות ממי אוהבת נשיקה

26/09/2006 | 09:38 | מאת: נועה מ.

יקירתי, מאחלת לך שאכן זה היה האחרון שנכשל! מה קורה עכשיו? הלכת כבר לקבל פרוטוקול חדש או פסק זמן? שנה טובה מתוקה, נועה.

26/09/2006 | 16:55 | מאת: סבבית

אני אמורה לקבל פרוטוקול חדש. הבטא היתה ביום שישי ועדיין לא קיבלתי מחזור. יכול להיות שהחודש ננסה הזרעה ואם לא, נעשה הפסקה של חודש ובנובמבר שוב הפרייה. לצערי, לא נותרו לנו מוקפאים מהטיפולים הקודמים, אז צריך להתחיל הכל מחדש.... סבבית

25/09/2006 | 13:56 | מאת: ריקי

אחרי כל המאמצים הגיעה בטא חיובית 22, עדיין נמוך וצריך עוד יומיים לראות שזה יוכפל אבל זו התקדמות וזו בשורה יפה ונמשיך להיות אופטימיים בטא 22 זה טוב או לא משהו? מקווה שעוד יומים זה יהיה יותר טוב בכל מקרה תמשיכו להחזיק אצבעות, זה משתלם אוהבת אתכן ריקי

25/09/2006 | 14:11 | מאת: לי

25/09/2006 | 14:59 | מאת: גל

עכבתי אחריך כל זמן ההמתנה שלך, משמח מאוד מאוד.. שימשיך כך.. את נותנת המון כוח ותקווה . אשמח אם תרצי לשתף ב"מסע" לחיובי.. המון המון מזל טוב ותאמיני שיהיה בסדר כי מגיע לך, בהצלחה בימים הבאים

25/09/2006 | 15:22 | מאת: ריקי

הי גל תודה רבה רבה על הברכות כמובן שאשמח להמשיך לעדכן בעוד יומים אני עושה שוב בטא ומקווה שתהיה הכפלה בקרוב אצל כולנו כאן בפורום שלך ריקי

25/09/2006 | 15:22 | מאת: GALA123

גם אני עקבתי אחרי השתלשלות העניינים ומחזיקה לך המון אצבעות

25/09/2006 | 16:20 | מאת: דניאל

יווווווווו איזה יופי.....הייתה לי הרגשה חיובית..... מזל טוב חמודה.... דניאל

25/09/2006 | 17:33 | מאת: נועה מ.

איזה התרגשות! איזה יופי! אני ממש מתרגשת בשבילך! טפו טפו טפו טפו חמסה חמסה חמסה!!!!!!!!!!!!!!!!!! מחזיקה כל כך חזק את האצבעות להכפלהההההההה&&&&&&&&&&&&&&& נשיקות ענקיות מצלצלות }}}}}}}}{{{{{{{{{ נועה.

25/09/2006 | 18:00 | מאת: ניני

איזה יופי ריקיל'ה!!!! כל בטא מתחילה מאיפשהו נכון? אם היית עושה מחר היא היתה כבר כמעט חמישים כל השרשה היא בזמן אחר וכל עובר מתפתח בקצב שלו, מה שבאמת חשוב הוא ההכפלה. אני מאחלת לך המשך הריון בריא ותקין יקירתי, ולא לשכוח לעדכן}{}{}{

25/09/2006 | 18:05 | מאת: ריקי

תודה רבה לכולכן אין כמו הפורום כאן, מאז שאני כאן אני מרגישה שזה הבית השני שלי אני פשוט מרגישה שאני יכולה לספר לכן הכל והאמת אתן הייתן בן הראשונות שספרתי חוץ מהמשפחה אז נכון שהבטא שלי מתחילה מנמוך אבל כמו שאומרים כל יום הבטא משתנה מקווה לבטא יפה יותר בעוד יומיים אז תודה שאתן מחזיקות לי אצבעות אני ממשיכה להחזיק אצבעות כאן לכולן מבטיחה להמשיך ולעדכן נשיקות ומלא חיבוקים ריקי

25/09/2006 | 18:39 | מאת: עינת

ריקי יקרה!!!!!! איזה יופי הבשורה שלך היא קרן אור בימים הקשים שאני חווה עכשיו מקווה שהכל יסתדר ושיהיה היריון בריא נשיקות

25/09/2006 | 18:45 | מאת: ריקי

תודה רבה גם אני מקווה שהכל יהיה תקין מחזקת אותך ומאחלת לך הריון בקרוב מאד שלך ריקי

25/09/2006 | 20:18 | מאת: סבבית

זו באמת בשורה משמחת! מאחלת לך שהבטא תמשיך לעלות יפה ושיהיה הריון תקין! שנה טובה ומתוקה! סבבית

25/09/2006 | 20:50 | מאת: ילדת האוקיינוס

בטא חיובית זו בדיוק ההתחלה לה אנו מצפים! האמת שהצלחת לבלבל אותי קצת עם הימים - כמה ימים אחרי ההחזרה את? והאם מדובר בהחזרת עוברים מוקפאים או טריים? מחכה לעדכון על הכפלה יפה מחרתיים - אמן ואמן!!!

25/09/2006 | 21:05 | מאת: ריקי

אני 12 יום אחרי ההחזרה מדובר בעוברים טריים האמת שהתחיל לי דימום קל ואני קצת חוששת מקווה שזה בסדר בהצלחה לכולנו ריקי

26/09/2006 | 19:07 | מאת: רומי

ריקי איזה יופי, שמחה מאוד לשמוע מחזיקה לך אצבעות חזק חזק!!! רומי

26/09/2006 | 19:52 | מאת: ריקי

תודה רבה, כולי מתרגשת ומקווה לטוב כי הבטא אומנם חיובית, אבל הערך 22 נמוך לדברי הרופא שלי מקווה מחר להכפלה ענקית ולהמשך הריון תקין אז תודה על הכל אוהבת אתכן ריקי

25/09/2006 | 12:43 | מאת: אורית

בנות יקרות בשבוע שעבר עברתי בדיקה היסטרוקופיה ואמרו לי שהסיבה שהעוברים שלי לא מחזיקים מעמד זה בגלל שיש לי מחיצה יחסית גדולה מבנות אחרות. וכנראה שאני צריכה לעבור ניתוח אבל לפני זה אני צריכה לעשות אולטראסאונד מימד ולאחר מכן יגידו לי אם יש צורך בניתוח האם תוכלו להסביר לי קצת על הנושא? שיהיה לכן חג שמח ושנה טובה ושנשמע מכולכן רק בשורות טובות

25/09/2006 | 21:08 | מאת: ילדת האוקיינוס

שלום אורית, הסבר רפואי ממצה על המחיצה ועל הניתוח להסרתה - סיכויים מול סיכונים - לא אוכל לתת, ובכל מקרה אני חושבת שאת צריכה לבקש ולקבל הסבר כזה מהרופא שלך, וכמו כן לעשות שיעורי בית ולמצוא רופא מומחה ומומלץ בתחום לפני שאת פונה לניתוח רגיש וחשוב כזה. מעבר לזה התרומה היחידה שלי לנושא היא שהכרתי מישהי בעבודה שעברה 3 הפלות בגלל מחיצה ברחם, ואז עברה ניתוח להסרת המחיצה שבעקבותיו הרתה בהצלחה פעמיים - היום היא כבר אמא לשני ילדים. בנוסף ידוע לי כי כאשר קיימת מחיצה שאינה מונעת קליטת הריון (או נפילתו בשלבים מוקדמים) - הסיכון ללידה מוקדמת של פג גדל - משום שהמחיצה ברחם פשוט מפריעה ומקטינה את חלל הרחם. אבל כל זה קשור כמובן לגודל המחיצה ולמיקומה - יש כל מיני, וכפי שכתבתי - הכי טוב לקבל דיעה מקצועית וספציפית למצבך מהרופא שבדק אותך. בהצלחה!

25/09/2006 | 10:52 | מאת: עינת

בחג כתבתי לכן שלמרות שהבטא שלי ביום ד' הקרוב התחילו לי הפרשות כהות וגועל מהסוג הזה. מאז הגיע ממש מחזור אני ממש מתלבטת אם להמשיך עוד 3 ימים עם התמיכה עד לבדיקה שאותה בכלל לא בא לי לעשות כי אני במחזור!!! הרי ברור ששוב נכשלתי אז לא חבל לתקוע סתם הורמונים?

25/09/2006 | 12:28 | מאת: עפרה

כמה זמן עבר מאז ההחזרה

25/09/2006 | 12:38 | מאת: ריקי

עצוב לי לשמוע כמה רע לך מאחלת לך שנה פוריה והריון במהרה אני מציאה לך להתקשר לרופא שלך ולהתייעץ איתו בנושא אל תעשי שום צעד לפני שאת מדברת עם הרופא שלך בדר"כ אומרים להמשיך עם התמיכה עד לבדיקת הריון גם אם יש דימומים אז תחשבי על מה שאמרתי, בטוח הכל יסתדר בסוף חיבוק ריקי

25/09/2006 | 19:51 | מאת: ניני

גלגלי דפים אחורה ותראי בעצמך כמה הריונות התחילו בדימומים. ואת לוקחת קרינון שאחת התופעות לוואי השכיחות שלו היא דימומים. אז נכון, דימום לא תמיד מבשר טובות, אבל הוא בחלט לא מנבא כישלון. לכי תעשי בטא ואני מקווה שתחזרי ונוכל להגיד לך "אמרנו לך". בהצלחה יקירתי((((()))))

היי לכן-מה שלומכן?מקווה שטוב ושהיה לכן כיף בחג : ) רציתי להתעניין אם זה טיבעי תחושת הנפיחות בבטן בתחתונה עד כדי כאבים מידיי פעם ממש לא נעים כמו תחושת גזים...(סליחה כן..) לפני החג שאלתי אחות בקופ"ח והיא אמרה שזה טיבעי אבל בסופ"ש זה התגבר ועכשיו יש הקלה מסויימת-חשבתי אולי דלקת בעקבות הזרעה כי כאב לי בבטן ... אבל אני מרגישה טוב יותר מהבחינה הזו -רק לדעת אם מרגישים כך תמיד אחרי הזרעה? אגב אני שבוע אחרי הזרעה... שבוע מקסים שיהיה לכן-ביי בינתיים

25/09/2006 | 11:18 | מאת: לי

יכולים להיות כאבי בטן ונפיחות אחרי הזרעה עד שבוע ימים אחרי. אפשר לקחת כדור אופטלגין להרגיע. אבל אם הכאבים בלתי נסבלים כדאי לפנות לרופא. שיהיה בהצלחה גדולה.

25/09/2006 | 13:56 | מאת: ממתינה :)

תודה לך ובהצלחה גם לך : )

25/09/2006 | 08:54 | מאת: א.א

לא נכנסתי לפורום מעל 4 חודשים, לא בגלל שאני לא מתעסקת עם הנושא אלא מחוסר זמן והלוואי שהנושא לא היה מעסיק אותי....... לנה, הייתה לי הרגשה שאני ייכנס לפורום ויימצא אותך בהריון, מזל טוב! הריון קל ובעזרת השם גם לידה קלה!!!!!!!!

25/09/2006 | 21:36 | מאת: לנה

שלום לך חמודה! אני זוכרת אותך טוב מאוד ו תודה רבה לך על איחולים בערב ראש השנה היה לי יום הולדת ו נודה לי ש יש לי בן אני ב שבועה 15 . מה איתך? את בהיריון? טיפולים ? נעלמת לנו ? ש יהיה לך חג שמח שנה טובה! לנה

כדי לסדר את המחשבות למחר. יומני היקר )-: עבר עלי ראש השנה גיהנום כל הזמן חושבת ובוכה מסרבת להאמין שהכל ענין של גיל!... אני שמעתי על אישה בת 43 שהרתה ב- IVF ראשון שלה מביצית שלה>>> כך סיפרה לי חברה שהאישה הנ"ל היא קרובת משפחה שלה {אני לא בטוח כי אני לא מכירה אישית את האישה}. אני יודעת שבגיל 40 האיכות של הביציות מאוד ירודה.>>> ואני מעולם לא היתי ממש בהריון {חוץ מהריון כימי קטן} כך שאין על מה לדבר על 6 הריונות. {אומרים שנשים שעברו לפחות 6 הריונות משמרות את הפוריות שלהן עד גיל יחסית מאוחר ואפילו מעל גיל 45} אני אישית לא מבינה מה הבעיה אצלי אבל הבעיה אינה גיל בזה אני בטוחה. בעוד שבוע (1/10) אהיה בת 41 ורק המחשב גורמת לי לדכאון>>>> אני התחלתי בגיל 36-35 עד לטיפול האחרון לפני 3 שבועות, לא היה מצב כזה שלא היה לי מה להחזיר {האמת שגם הפעם יהיה רק שהפעם היה רק עובר אחד והוא היה גם מאוד חלש ואני סרבתי להחזיר אותו}>>> אבל בטיפול שלפני 3 חודשים היה 7 ביציות 5 הפריות 4 עוברים מדרגה ראשונה {ללא שברים >>> פרגמנטציה עברו הפריה טבעית וחלוקת תאים 8-6 ביום השלישי}>>> אבל כרגיל מחזור לפני הבטא. מה לא עשיתי במשך השנים {5-6 שנים טיפולים}: פעמים צילום רחם, הסטרוסקופיה ניתוחית {הוצאת פולים מצור הרחם}, פתיחת חצוצרות {שהסתבר בכלל לא היו סתומות}, פיפל, מספר פעמים הנצה {AH} לעוברים, עם/בלי סטרואידים כמעט מתתי מהרעלת מונוגון אחרי אישפוז של 11 יום בבית חולים + מס' חודשים עם סטרואידים חזרתי לעצמי וכמובן לטיפולים>>> הפסקתי לעשן אחרי 19 שנה {כבר 5 שנים}, עברתי דיקור סיני, עליתי במשקל 25 קילו עשיתי הפסקה של שנה ירדתי הכל וכעבור עוד שנה של טיפולים העליתי הכל בחזרה ועוד עם רירית, רציתי זיפט {לא התאפשר בשל משקל עודף פלוס מעוט בביציות} התחלתי עם שני אמפולות ובטיפול האחרון הגעתי ל- 8 אמפולות. אני מסרבה להאמין שהכל ענין של גיל אני חושבת שהתמיכה לא טובה ולכן אני לא מצליחה להרות יותר מהריון כימי {וגם הוא הגיעה אחרי 13 טיפולים שבפעם הראשונה קבלתי תמיכה פרגינובה}. מחר אני נוסעת לשיחה עם הרופא ולבנות תוכנית או יותר נכון לשמוע שהרופא שלי שהוא לא איבד את האמונה שאני יכולה להרות למרות שאני כבר בת 41 בעוד שבוע.>>> הוא מקשר את הכל לגיל. אני ממש מיואשת כי ביום חמושי היתי לי שיחת טלפון עם הרופא מאוד קשה שבה אני בכיתי וצרחתי עליו>>> הוא אמר משפטים שאסור לו לאמר לאחר שהלחצתי אותו כדי שיקבע לי תור בהקדם כדי שיהיו לי טפסים לועדה בשל הסיבה שעכשיו אנכו נמצאים בתקופת חגים>>> אז הוא ענה "זה לא העיקר טפסים לועדה השאלה אם יש בכלל מה לעשות" או ששאלתי אם לחזור ולקחת את ה- DHEA לפני שהוא ענה הוא מלמל "יש ביעה עם המרשם" ואז שאל "את לקחת את זה על דעת עצמך נכון?" ואני עניתי כן {ורק מאוחר יותר נזכרתי שהוא המליץ לי בחום} ואז הוא ענה אל תקחי את ה- DHEA {ואני שואלת את עצמי שיקולים של מרשם בכלל נחשבים?} האמת נראה לי שהוא סובל ממחלת המפורסמת של הרופאים אגו כמו כל הרופאים בתחום שמרגישים קרוב ה' עם לא יותר... תוסיפו לזה שנראה לי שהוא כועס עלי בשל הסיבה: א. שסירבתי להחזיר את העובר החלש. ב. שהוא כנראה שכח שבטיפול הקודם הוא החתים אותי על כך שאני מודעת לכך שאם אני מחזירה את כל 4 העוברים שהם טובים יש סיכוי של ריבוי עוברים אז איך פתאום הוא חושב שאין מה לעשות>>> אז על איזה בלות הוא מדבר? אני מרגישה מאוד קשה כי המשמעות של זה שהרופא התיאש ממני אז מה אני אגיד? לרופא אסור להתיאש, לי כן מותר להתיאש השקם וערב, זאת אני שצריכה לעבור את הגיהנום הזה: זריקות, כדורים, דיאטות, להיות בבית ללא עבוד במשך הטיפול, לבזבז אלפי שקלים, כל טיפול כאבים, חלומות שמתנפצות על הפנים, אבל לרופא מה הוא עושה? 'כולה' את העבודה שלו אם לא פחות מזה... טוף הולכת לישון ולחלום שאני סוף סוף אימה. שנה טובה ופוריה. נורית.

25/09/2006 | 07:27 | מאת: ניני

חשבון נפש קשה, אבל נדמה לי שלא שלך}{}{}{ אני מאד מקווה שהרופא שלך יתעשת ויבוא עם אמונה, כוחות ואנרגיות להעביר לך. אם לא נוריתי, הגיע הזמן להמשיך הלאה. ללכת לרופא מהשורה הראשונה, עם כל הנתונים, עם כל האיטואיציות שלך, ולשמוע מה יש לו להגיד. גם אם הגיל משפיע פה, הנתונים מראים שיש סיבה טובה להאמין שתצליחי. אני חושבת שבאמת הגיע הזמן שמישהו יחיק בשבילך את התקווה. שולחת לך חיבוקים ובהצלחה מחר(((())))

25/09/2006 | 08:57 | מאת: דניאל

לנורית. אין לי מילים...כל כך ריגשת במילים שלך ובתיאור שנשמע באמת מייגע. האם בכל השנים האלה עברת רופא? אם לא, נראה לי שזה מה שאת צריכה לעשות. את צודקת, לרופאים אסור להתייאש, להיפך, הם צריכים להאמין בעבודה שלהם. יש כל כך הרבה סיפורי זוועה על רופאים, גם אני חוויתי רופא כזה ומייד החלפתי אותו. הוא לא שווה את התסכול, המרירות וכל תחושה רעה שאת חווה. האם את ממשיכה בדיקור סיני? את צריכה ללכת לדיקור אצל מישהו שמתמחה שפריון ויש לי מישהי להמליץ לך עליה, אם תרצי תגידי. זה נשמע אולי קלישאה אבל אני לא מתכוונת לזה: אסור לך להתייאש, את שומעת? תעשי את כל הדברים שנחוצים כדי להכנס להריון ופשוט לא להתייאש!!! אם עברת את הדרך עד עכשיו נראה לך שאת יכולה להרשות לעצמך להתייאש??? אני פה אם את רוצה לשאול, לייעץ ואם בא לך לשפוך את הלב. מקווה לשמוע ממך, באהבה, דניאל.

25/09/2006 | 09:13 | מאת: שירלי 123

נוריתי , אני ממש מזדהה איתך תישמעי מאיתנו רק פרטי !!!! צר לי שהרפואה הפרטית היא הכדאית בימנו , ולמי שאין כסף " שישבור את הראש " תעשי את כל המאמצים לפנות לפרטי , אני כמעט הייתי במצבך הגעתי לאיכלוב להתחיל ב I V F פרופ' עמית החליט שאני צריכה תרומת ביצית צר לי שאני מציינת את שמו , הגעתי לזיידמן והנה הצלחתי אני לא אומרת שזיידמן הוא מס' 1 יש רבים וטובים , יש השתתפות מקופת חולים לפרטי , חבל את תגיעי לגיל 45 שבאמת יהיה חבל , נצלי עכשיו שיש לך מימון . עיזבי את בית חולים ציבורי , אני מאחלת לך לשנה החדשה שרק יהיה לך טוב שירלי 123

25/09/2006 | 09:18 | מאת: נועה מ.

את בפנים יודעת, שאם חולמים ושואפים למשהו, הוא יקרה, ואת תמצאי את הדרך להגשים את חלומך! כמו שהבנות אמרו לך קודם, ואני מצטרפת, תראי מה תהיה גישתו של רופאך היום, ואם הוא לא מאמין בך, או חושב על דרכים יצירתיות אחרות, אז הגיע הזמן לשמוע דעה של רופא אחר, כמו שילדת אמרה - אחד התותחים. זכרי - אין דבר העומד בפני הרצון! בהצלחה היום &&&&&&&& נועה.

נורית שלחתי לך מסר ב-E-MAIL מקווה שתקבלי.

ממש מוזר מוחקים את ההודעות האופן אוטומטי /-: טוב נו. אימלה אני מתבוננת בשעות וכל רגע מחשבת את הזמן. חמודה תודה. נורית.

נורית יקרה שלי אוי עד כמה שאני מבינה אותך וכמה שבכיתי מכל מילה שכתבת, והלב זועק. ב- 15/11 אני בת 40 ללא ילדים. כ"כ רציתי להאמין שהמתנה שלי ליום ההולדת תהיה תינוק אז עשינו טיפול בספטמבר החזרה ב- 15/9 ובדיקת הדם אמורה היתה להיות ביום ד' אבל למה שיצליח? למה? אז כחלק ממתנת החג קיבלתי מחזור. ונכון, יש מבוגרות משתינו שהצליחו- אחות של בעלי שיש לה כבר 3 ילדים נכנסה להיריון כפנצ'ר בגיל 44. הספרית שלי עשתה הפלה לא מזמן בגלל פנצ'ר בגיל 43. אולי הן לא לחוצות כמונו אינני יודעת. אני דורשת ממך ומעצמי לא להתייאש. יהיה לנו תינוק והרי תמיד קיימת האופציה של תרומת ביצית שזיידמן אומר שזו נקודת אור ולא נקודת יאוש. הרופא שלך באמת מעצבן- אולי תחליפי? אני גרה בצפון הרחוק ולאחרונה ועם כל הקושי עברתי לת"א לזיידמן ובנתיים אני מרוצה חרף הכישלון.אז אולי משנה מקום ישנה מזל? אז נא להתעודד ונא להתארגן על איזה חופש כייפי ליום ההולדת. בטיפול הבא נהפוך לאמהות. מחבקת אותך

מאמצת ....תרומת ביצית מנקודת אור ולא נקודת יאוש. אני מתה מעיפות כמעט שנרדמת על המקלדת ויש לי לכתוב כמה פונקציות חשובות לפני...הפגישה. את יודעת מה אני חושבת שאני יאמץ גם את פרופסור זיידמן נראה אם הוא יקבל אותי למרות שאני שמנה. לכל הבנות תודה >>> מבטיחה לעדכן בערב. שלכן נורית.

24/09/2006 | 21:10 | מאת: לי

היי מה שלומך? הנה עבר החג ושנה חדשה מתחילה. מאחלת לך שזו תהיה השנה שלך. שנה שבה הדרך לאמהות תתממש בדרך הכי קלה. בהצלחה בשיחה עם הרופא מחר. תעדכני.

25/09/2006 | 00:33 | מאת: נורית

הי בנות החג עבר, היה אחלה אני סיפרתי לכן שהבטא שלי ביום שלישי מסתבר שטעיתי ביום אחד וזה מחר, מחר, מחר, מקווה לטוב בנתיים הבטן שלי מציקה, קצת הפרשות חומות, קצת אדומות, בקיצור תחזיקו לי אצבעות מחר שיהיה בסדר אני ממש מתוחה ומתרגשת לקראת מחר מקווה שכל הסימנים חיוביים בשורות טובות לכולנו ריקי

24/09/2006 | 21:01 | מאת: ניני

24/09/2006 | 21:50 | מאת: ילדת האוקיינוס

25/09/2006 | 08:46 | מאת: דניאל

&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&כמו שאת רואה אני מחזיקה לך אצבעות (גם ברגליים).... באהבה דניאל

25/09/2006 | 09:06 | מאת: נועה מ.

אצבעות מוחזקות הכי חזק שיש! מתפללת שתקבלי בשורות מופלאות היום! יאללה תני לנו סיפתח לשנה החדשה! &&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&& נועה.

24/09/2006 | 14:50 | מאת: סיגלית

שלום לכולן! ראיתי באתר תפוז ברשימת הרופאים המומלצים כי זיידמן עובד עם קופ"ח מאוחדת, בדקתי במאוחדת והוא לא מופיע. האם מישהי מכן יודעת אם הוא עובד עם מאוחדת? תודה ושנה טובה סיגלית

24/09/2006 | 17:10 | מאת: נועה מ.

אני יודעת שהוא עובד עם כל הקופות, תרימי טלפון למרפאה שלו ויתנו לך את כל הפרטים, בהצלחה, ושנה נפלאה, נועה.

24/09/2006 | 19:44 | מאת: נורית

25/09/2006 | 00:31 | מאת: סיגלית

תודה נועה! אני אתקשר מחר, שתהיה לך שנה נפלאה. סיגלית

24/09/2006 | 11:27 | מאת: דניאל

היי בנות חמודות שנה טובה לכולן. רציתי לספר מה שעברתי בשבוע שעבר. הוזמנתי להיסטרוסקופיה-אבחנתית בביה"ח בו אני עוברת IVF. יכולתי לבחור אם לעבור את הבדיקה תחת הרדמה או לא, ומאחר שכבר עברתי את הבדיקה ללא הרדמה ועמדתי בזה (אצל רופא הנשים שלי) החלטתי שגם הפעם לעשות זאת בלי הרדמה. זה היה סיוט בהתגלמותו. הרופא היה אדיב, הסביר לי על כל צעד שעשה, אך ברגע שהוא הכניס לי את המכשיר צרחתי מכאבים, מה שלא קרה לי מעולם. התחלתי לבכות תוך כדי שהאחיות מנסות להרגיע. כלום לא עזר. הרופא כנראה נלחץ ואמר בטון לא ידידותי: "אם לא תשתפי פעולה לא אוכל להמשיך" ואני בוכה, מאוכזבת וכואבת ועכשיו גם עם אשמה על הנזיפה. ואז שאלו אותי אם אני רוצה לבוא ביום אחר ולהבדק תחת הרדמה ואמרתי שכן, שזה מה שאני רוצה. באותו הרגע הרופא זרק עלי את החלוק שכיסה אותי ויצא בלי להגיד כלום. כאב כמו שלא כאב לי בחיים אצל רופא נשים. שכבתי עוד קצת להתאוששות ונרגעתי. הרופא הגיע אח"כ ואמר לי לא להרגיש רע בגלל שכאב לי. הוא היה מוזר בתגובות שלו מנחמד מאד לתוקפן.משהו שם לא הסתדר לי. החלטתי לא לחזור אליו. ואני מחפשת רופא אחר שיבדוק אותי. (אצל הרופא-נשים שלי אי אפשר בינתיים כי המכשיר שלו בתיקון). אז עכשיו אני מחפשת מקום להבדק וכנראה עם הרדמה כי יש לי טראומה חזקה. ורק אחרי הבדיקה אוכל לחזור לטיפולים. דניאל.

24/09/2006 | 11:56 | מאת: לי

דניאלי מתוקה את לא אשמה בכלום, לפעמים קורה שזה כואב. ואכן כל הטיפולים האילו והבדיקות הם לא נעימות וכואבות לפעמים יותר או פחות. וגם צריך להתמודד עם רופאים ומצבי רוח. מניסיון לא נעים שקרה לי גם אני יכולה מאוד להבין אותך ולהגיד לך רק שתקחי את הזמן תירגעי ואל תקחי על עצמך שום אחריות. תרגישי טוב מאמי. שלך - לי

24/09/2006 | 14:02 | מאת: דניאל

מה שלומך? תודה על העידוד.. כתבת שגם עברת חוויה דומה, רוצה לשתף? (לא חייבים.) דניאל

24/09/2006 | 18:04 | מאת: ילדת האוקיינוס

מה שחווית נשמע רע מאוד. הרופא התנהג בחוסר מקצועיות משווע כאשר הוא בחר להתייחס לכאב שלך כאל משהו אישי שלך נגדו (ולכן "נפגע" ממך ואולי אפילו נלחץ) במקום להתייחס לזה כאל מה שזה - כאב פיסי של מטופלת שעוברת פרוצדורה פולשנית - שיש לכבדו. ברור שצריך להתרחק מרופא כזה! ולחפש רופא אחר עם המלצות על יחס מקצועי ואמפטי, ולא תינוק לחוץ עם בעיות אגו. בהצלחה, ו(((חיבוק)))) על כל מה שעברת. ושתהיה שנה טובה ופוריה!

24/09/2006 | 19:02 | מאת: דניאל

היי,,, זה באמת היה רע וככל שאני חושבת על זה יותר אני מבינה עוד יותר שזה היה חמור מאד . חשוב לי להבין שגם אחרות חושבות שהיה פה דבר בל יעבור..אז תודה רבה על התשובה. שנה טובה ומוצלחת באהבה דניאל

24/09/2006 | 19:44 | מאת: ניני

באמת סיוט, מכל הבחינות, בעיקר ההתנהגות הנפוחה וחסרת המקצועיות של הרופא. לא יודעת מי הוא, אבל אולי שווה להזכיר כדי שנדע להיזהר. תרגישי טוב יקירתי(((()))) את תמצאי רופא עדין ונחמד ותמשיכי הלאה}{}{}{

23/09/2006 | 18:25 | מאת: עינת

תודה מקרב לב שהתפנתן לענות לי בחג. אין כמוכן!!! התקשרתי לזיידמן והוא אמר שזה בהחלט לא סימן מעודד אבל שאמשיך עם התמיכה עם יום ד'. אחרי ששיגעתי את בעלי ואת עצמי התעשתתי. נכון שאני אוטוטו בת 40 ונכון שזה כבר ניסיון חמישי אבל אני לא אפסיק עד שיהיה לי ילד וזהו ככה אני נכנסת לשנה החדשה. אתן ניפלאות ועזרתן לי מאוד

23/09/2006 | 18:53 | מאת: ניני

באופן כללי ובעיקר כ"כמעט בת 40" אחת לרעותה -אני שולחת לך איחולים לבשורות טובות ביום ד', ובכלל שנה טובה((()))

23/09/2006 | 23:00 | מאת: נועה מ.

צ'טערת על בילבול השם קודם... יותר מדי יין בחג :-) שמחה לשמוע את הרוח שנושבת בך! ככה להמשיך לשנה מנצחת! חג שמח ותפתחי את השנה בחיוך גדול! (((((((()))))))) נועה.

23/09/2006 | 23:18 | מאת: נורית

בשלב ראשון מאחלת לך ש- 27/9 יהיה יום מאושר! >>>>נכון שאני אוטוטו בת 41 {1/10} ונכון שזה כבר ניסיון 15 אבל אני לא אפסיק עד שיהיה לי ילד וזהו!... נקודה. אז עם אופטימיות זאת פותחת את השנה>>> הרופא שלי לא יודע איזה חדורת קרב אני ומה מצפה לו ביום שני... שנה טובה ופוריה. נורית.

24/09/2006 | 09:46 | מאת: עינת

אין לך מושג כמה שההודעה שלך ריגשה אותי אני מתפללת מתפללת ששנות ה 40 של שתינו יהיו עמוסות בהחלפת חיתולים

ההקאות חלפו. הבדיקת בטא שלי ביום ראשון ערב יום כיפור. אני לא מתכוונת לנסוע בשביל זה לאסותא. מישהי יודעת אם קופ"ח לוקחות דם ערב יום כיפור? ואם לא? מה אעשה? אני מקווה שזה לא יהיה באמת יום כיפור בשבילי..

הי מיכל אני מאד שמחה לשמוע שאת מרגישה יותר טוב לגבי ערב כיפור אין לי מושג אם באסותא עושים בדיקות דם, פשוט תתקשרי לשם ביום שני אחרי ראש השנה ותבדקי איתם. אני אישית גם מרגישה יותר טוב, מידי פעם הבטן מציקה לי כמו לפני מחזור את בטח מבינה הבטא שלי ביום שלישי הקרוב ומקווה מאד לטוב מאחלת לשתינו בטא חיובית ושנה פוריה מכל הלב מחבקת ריקי

23/09/2006 | 18:51 | מאת: ניני

נדמה לי שהמעבדות סגורות בערב כיפור כיוון שכל המשק מפסיק לעבוד מאד מוקדם, וגם אם הדם שלך יגיע למעבדה הוא יבדק רק ביום ג'. בשנה שעברה עשיתי בטא באיזשהו ערב חג וזה חיכה כמה ימים לתשובה... במקומך הייתי עושה אם יש מעבדה, ובשלישי עושה בדיקה שניה, כך תקבלי שתי תוצאות יחד ביום ג' בצהריים. אם סגור אפשר לקנות ערכה, אבל אני בעד לחכות עוד קצת וללכת על בטוח. ולחשוב חיובי(((())))

23/09/2006 | 10:06 | מאת: עינת

הי אני ממש כבר לא יודעת מה לחשוב, עקרונית המחזור הבא שלי אמור להיות מחר. החודש הייתי בטיפול (IVF) ובגלל שהרופא שלי היה בחו"ל הוא אמר לי להתחיל עם הגונל F יומיים אחרי המועד המקורי שתוכנן. ביום 15/9 עשיתי החזרת עוברים וביום 27/9 אני צריכהלעשות בדיקת דם. כבר יומיים שיש לי הפרשות כהות והיום יש לי ממש תחושה של מחזור אני כ"כ בלחץ האם זהו? אפסה התקווה?שוב נכשל טיפול? מה אתן חושבות אני מהבוקר לא מפסיקה לבכות

23/09/2006 | 11:01 | מאת: עינת

זהו הגיע המחזור אני הרוסה

זה או השרשה או ותמיכה לא טובה.

הפרשות האלו נשמעו טובות ואפילו מאוד>>> ההפרשות האלו יתכנו מההשרשה כשבוע אחרי השאיבה מתרחשת השרשה וכתוצאה מכך יתכנו דימומים קלים הזמן ההשרשה או והפרשות חומות אפילו שבוע אחרי ההשרשה. ותופעות הבחילות {נדוש} אבל שוב אילו יכולים להיות סימני הריון>>> שארי בשלב זה יש לך לפחות עוד שבוע למחזור... וסימני הריון בשלב זה הם סימני מחזור. חשוב>>> מה את מקבלת תמיכה?... שנה טובה ופוריה. נורית.

נורית יקרה אני מקבלת קרינון היות ועכשיו הופיע גם דימום אני ממש לא יודעת אם שוה לי להטריד בחג את זיידמן או לעכל את זה שפשוט שוב לא הלך

23/09/2006 | 12:24 | מאת: נועה מ.

תתקשרי לזיידמן עכשיו אם עדיין לא התקשרת! הרופאים הם לא רק בשביל לרשום פרוטוקולים! מקווה מאד שזה רק מהשרשה! ומקווה שתצליחי להתעודד, אולי זה לא הסוף? מחזיקה לך אצבעות&&&&&&&& נועה.

23/09/2006 | 22:51 | מאת: נועה מ.

23/09/2006 | 13:03 | מאת: ילדת האוקיינוס

עינת יקרה, מי כמוני מכירה את הסיפור. אני לא הלכתי לעשות בטא בטיפול ה-IVF האחרון בגגל שערב קודם היה לי דימום (אדום!) והחלטתי שאין לי בשביל מה לכתת רגלי לאסותא. בהמשך היום, אבל, עלתה השאלה האם להפסיק עם התמיכה או להמשיך? מצד אחד הייתי בטוחה לגמרי שאני לא בהריון, ומצד שני הדימום הפסיק בינתיים ולא היה לי אומץ להפסיק את התמיכה בלי לקבל תשובה רשמית. ובצדק! ביקשתי מבעלי שיביא בדיקה ביתית לבינתיים, ותוך שניות הופיעו עליה שני פסים חזקים! למחרת נסעתי לעשות בטא, 13 ימים אחרי ההחזרה - יצאה לי 527. התאומים כבר בני שנתיים ורבע... יש לי גם חברה שהחל מההחזרה היה לה דימום אדום בלתי פוסק כמעט - עד הבטא. בנוסף, בבוקר של הבטא יצאה לה בדיקה ביתית שלילית! ושעה אח"כ הבטא היתה 100. הילדה שנולדה מההריון הזה בת שנתיים וחצי היום. בקיצור, אין שום סימן, ממש כלום, כולל דימום - להריון או לאי-הריון - חוץ מבדיקת הבטא שתתבצע במועדה. אני מבינה את הלחץ, אבל תזכרי שהכל עוד אפשרי! מחזיקה לך אצבעות - ועדכני...

23/09/2006 | 13:33 | מאת: אביה

האם זה יכול לקרות כך גם שעוברים הזרעות ולא לוקחים תמיכות? הדימום התחיל לי בדיוק 14 יום אחרי ההזרעה מלווה בכאבי בטן ותחושות של מחזור. נראה כמו מחזור, מרגיש כמו מחזור. לא נראה לי שבמקרה כזה כדאי לעשות בדיקת ביטא

הריונות ככלל מתחילים בדימום ובפרט של IVF ... בת כמה את? אחרי כמה ניסיונות הגיעה הטיפול המנצח? כמה עוברים החזירו לך ואיכותם {אם את זוכרת} בטיפול המנצח? האיזה שבוע ילדת? הרבה שאלות את מוזמנת לענות או להתעלם.... שנה טובה ופוריה. נורית.

23/09/2006 | 09:25 | מאת: שנה טובה ופוריה

שלום בנות, אולי מישהי יכולה לעזור לי ... ביום ד' הזרקתי 2 אורביטל לאחר שנצפו זקיקים בגודל 18, 17 ועוד מספר זקיקים בגודל 16. קיימנו יחסים ביום הזריקה ולמחרת. אתמול (שהיה היום השני לאחר ההזרקה) מסיבות שאינן תלויות בנו הופרענו באמצע. שאלתי היא האם יש טעם (פרקטי הכוונה ולא להנאה) להמשיך לקיים יחסים היום בערב (זה יהיה 3 ימים לאחר הזריקה) ? ושאלה נוספת היות ומדובר במספר זקיקים רב, האם יכול להיות שיהיה ביוץ נוסף מזקיקים שהמשיכו לגדול (שהיו קטנים ביום הזריקה) או שהאורביטל מבטל כל אפשרות לביוץ מבלבד 36 שעות לאחר ההזרקה ? תודה רבה ושנה טובה לכולם !!!!!

בהפריה חוץ גופית השאיבה תתרחש בסמוך ל- 36 שעות ממועד ההזרקה אבל טבעי יתכן גם ביוץ 48 שעות ויותר אחרי ההזרקה. אין בעיה של סינכרון בין הביציות שלך לזרע מהסיבה שהזרעים שומר על יכולת ההפריה שלו 48-72 שעות מרגע הגעתו אל המערכת הנקבית.>>> {ואת מדברת רק על אתמול} הביצית שומרת על יכולת הפריה במשך כ- 24-48 שעות {כאשר הביצית לא טוב לה לחכות לזרעים}>>> אז אפילו היום כדי להגדיל סיכוי לבן (-: או בת {וזה כבר סיפור אחר}.... לשאלתך אם יתכנו מספר ביוצים באותו חודש>>> פעם לפני מספר שנים קראתי מאמר שהכיל סיפורים בזרים על גנטיקה ושם סופר על מקרה של אישה שמביצות פעמים בחודש או נשים שמביצות בימי המחזור החודשי שלך.>>> היום עם כל הידע שצברתי נראה לי יתכנו שני ביוצים במקרים נדירים אבל הפריה מהביוץ שני לא ממש נראה לי וזאת מאחר שבתהליך הביוץ ההורמון פרוגסטרון עולה ומה שטוב לביציות בשלות אבל לא ממש טוב לביציות הקפואות בזקיקים קטנים החשיפה הזאת תגרום במיקרה הטוב שהזקיק יספג במקרה הגרוע ישאר לביוץ הבא ציסטה (ציסטות>>> זקיקים שמכילים נוזל ואין בהם ביציות שיכולות לעשות הפריה). אז באמת לא הייתי בונה על זה>>> בקיצור גם יום יש לכם הזדמנות אז......בהצלחה. חג שמח, שנה טובה ופוריה. נורית.

23/09/2006 | 15:12 | מאת: ניני

ביוץ מתחיל כ36-40 שעות ארחי האוביטרל, כלומר קרוב ליומיים אחר כך. הביצית חיה ל-24 שעות ואז דועכת. ז"א, שבין 36-50 שעות אחרי שקיבלת זריקה יתקיים הביוץ. תחשבי את השעות מהמועד המדויק של הזריקה, אולי לא בערב, אולי עכשיו?.. באופן כללי לידיעה, כדאי לקיים יחסים החל מיממה לפני הביוץ המשוער, כיוון שהרע חי לפחות ל48 שעות (אם אין בעית זרע מיוחדת). בעקרון האוביטרל גורם לכל הזקיקים לבייץ יחד, זה הרעיון בו, ואת לקחת שתי זריקות אז הסיכוי שנשארו זקיקים הוא אפסי. אם בכל זאת היו נשארים זקיקים, הביוץ של הזקיקים האחרים היהגורם להפרשת הורמון , שהיה מנטרל את הצמיחה שלהם (סוג של מלחמת השרדות שנועדה להבטיח שהזקיק החזק הוא שישרוד) בהצלחה!!