פורום פוריות חברתי - תמיכה

שלום וברוכים הבאים לפורום החדש שלנו. אי-פריון הוא מחלה שאחד מכל ששה זוגות סובלים ממנה, ובכל זאת היא כנראה המחלה היחידה שהסובלים ממנה יזכו לשמוע מסביבתם הערות בנוסח: "זה הכל בגלל הלחץ. רק תרגעו ותכנסו להריון" או "מה, צריך ללמד אתכם איך לעשות את זה?" – תוך קריצה מבינה-עניין. במדינה בה "פרו ורבו" הוא לא רק ציווי דתי אלא אתוס לאומי של ממש, הסביבה מצפה מאיתנו להתחיל למחרת החתונה להרות וללדת ילד בכל שנתיים עד שנמלא את מכסת הילדים המקובלת במגזרנו (שניים או שנים-עשר) ומתעניינת במצב הרחם והשחלות מבלי להסס לשאול אם גודל לנו כבר משהו שם בפנים, ואם לא - מדוע. לא יפלא, אפוא, שאי-הפריון מקבל משקל רגשי נוסף על זה שקיים כבר ממילא - הכמיהה לחבוק כבר תינוק, המלווה בתחושות קשות של כשלון ובגידת הגוף, אובדן שליטה, עצירת החיים, קנאה, אשם ותסכול. ומעבר לכל - תלויה מעל הראש בכל רגע נתון עננה כבדה של עצב עמוק שלא מאפשרת להנות באמת מהחיים הנעים במעגל מייאש מחודש לחודשו – ולצידה השאלה הגדולה: מתי הסיוט הזה כבר ייגמר? אני הייתי שם, במשך כמה שנים טובות. מעקבי ביוץ שלא נשאו פרי פינו את מקומם למסלול המלא של טיפולי הפריון: בדיקות, איקקלומין, הזרעות, זריקות ולבסוף הפריות מבחנה. החודשים שחלפו הפכו לשנים, ותשובה שלילית אחת רדפה אחר חברתה. אפילו תשובה חיובית ראשונה שהרימה אותנו למחוזות של אושר נשגבים התחלפה במהרה בנפילה קשה וכואבת כאשר ההריון הסתיים, לדאבוננו, בהפלה מוקדמת. בסופו הטוב של הסיפור ציפה לנו זוג תאומים מתוקים ומקסימים, אך הדרך הקשה הזו לא נשכחה, על כל קוציה ודרדריה. והנה אני כאן, על מנת לחלוק איתכם את נסיוני העשיר, לצערי, מזווית מבטה של מטופלת פריון לשעבר. את הידע הרפואי בנושא הפריון תקבלו מהפורום השכן של פרופ´ זיידמן, אבל כאן תוכלו למצוא תשובות לכל השאלות האחרות שמציקות לכם: • איך שומרים על שפיות בכל התקופה הזו? • כיצד משלבים טיפולים וקריירה? או: האם החיים חייבים להעצר? • מה אומרים לסביבה? למי מספרים על הטיפולים? • כיצד (והאם) שומרים על קשר עם חברה שהרתה חודשיים אחרי החתונה ושנתיים אחרי שאנחנו התחלנו לנסות, והאם ניתן לפרגן לה מכל הלב? • איך מתחמקים מברית המילה של האחיין מבלי להסתכן בנידוי משפחתי? וכל שאלה נוספת שתעלה בהקשר הזה, כמובן. ובעיקר, הפורום נועד להעניק אוזן קשבת שבאמת מבינה, כתף לבכות עליה ויד חמה שתאחז בידכם עד ליום בו תגיעו גם אתם לסופו של המסע, בו תראו את המראה היפה ביותר בעולם – הבהוב מרצד על מסך האולטרסאונד המצביע על ליבו הפועם של האוצר החדש שלכם הנובט בקרבכם. ברוכים הבאים לשהות קצרה מהסיבה הנכונה! לכניסה לחצו - פורום פוריות
14651 הודעות
9574 תשובות מומחה

מנהל פורום פוריות חברתי - תמיכה

26/04/2006 | 16:20 | מאת: שירה

היי בנות, ואחה"צ טובים, לקראת זריקות גונל ומנוגון, מנוגון לראשונה. רציתי לשאול לגבי משחה מאלחשת "אמלה", למי שמכירה: 1. האם אפשר להשיגה ללא מרשם רופא? כמה היא עולה בערך? 2. האם זה עוזר בכלל (למנוגון)? האם מפחית כאב בהזרקה? מפחית תופעות לוואי מסביב לאיזור הזריקה בהמשך? 3. האם זו משחה מסריחה? וכמה זמן לפני ההזרקה שמים את זה? בקיצור, האם מי שניסתה יכולה להמליץ על זה או שזה מיותר? תודה וערב נעים, שירה

26/04/2006 | 16:26 | מאת: רונק

שירה, לא ממש מכירה, נדמה לי ששמים את זה גם בברית מילה..... להבדיל!!! אבל עזבי אותך באמאש'לך ! לא צריך זה לא כזה כואב! חוצמזה מה? לא בא לך להרגיש איך החומר חודר לאט לאט לגוף שלך ?!?!?!? טוב, זו בעצם רק דעתי.... שוב אומרת לך - יהיה ממש בסדר ! אפילו את אמרת את זה פעם.... יוםטוב, רונק

26/04/2006 | 16:49 | מאת: דורה

היי שירה, גם אני לא ניסיתי. האמת- נראה לי מיותר. משחה מאלחשת הריי משפיעה בעיקר על העור, אנחנו מזריקות לשומן או לשריר, והדקירה בעור היא ממש שטויות... אבל ממששששששששששששש. אם אחרי הזריקה האזור מציק אפשר לשים בקבוק מים חמים, זה עוזר וגם נעים. גם בטוסיק, אם מזריקים נכון, זה כלום. את תיראי, אחרי שלוש ארבע פעמים שתזריקי לעצמך זה יראה לך הכי פשוט והכי קל שבעולם. מתי את מתחילה? היום? שיהיה בקלות! דורה.

26/04/2006 | 17:19 | מאת: מור

היי שירה !! מיותרת המשחה הזאת. אני לוקחת קוביית קרח, מניחה באזור הזריקה (באזור הטבור) ל 30 שניות ,מנקה עם אלכוהול ואז מזריקה (או יותר נכון בעלי) וזה ממש לא כואב תאמיני לי !!! בהצלחה !!

26/04/2006 | 15:58 | מאת: דורה

בנות יקרות, שמעתי היום סיפור מופלא מהבוסית שלי, שגם היא, מופלאה לא פחות! מסתבר שיש במקום העבודה שלי עוד מישהי עם בעיות פוריות שכבר שנים מנסה להרות. אז היום סיפרה לי הבוסית שלאותה בחורה יש בעייה מאד קשה, לצערי הבוסית לא ממש מתמצאת בעניינינו אז לא יכלה לספר לי פרטים מדוייקים. היא הסבירה לי את הבעייה בכך שאותה בחורה ללא ביציות ושאפילו מחזור אין לה. יתכן כמובן שיש כאן הגזמה מסויימת מתוך חוסר התמצאות. בכל מקרה, הנס: אותה בחורה הייתה בתהליך מתקדם לקבלת אישור לתרומת ביציות מחו"ל. היא כבר עברה את כל הבדיקות ורק אולטרסאונד לא עשו לה. אז עשו לה. והיא........................................... בחודש שישי!!!!!!!!!!!!!!! ומכייון שפעמים רבות הייתה ללא מחזור בכלל לא חשדה בכלום, ומכיוון שהיא בחורה גדולה מאד חשבה שהיא משמינה מעט יותר. כל כך שמחתי לשמוע!!!!!!!!!!!!! עוד אחת מאיתנו שסיימה מסלול (אנחנו יכולות להוציא לעצמנו טי שרט - "סיימתי מסלול אובטירל בתל השומר" למשל, או- "הטובות ל IVF" ולצייר ביצית וזרעונים...) אבל ממש נידהמתי מהסיפור. עשה לי מצב רוח טוב טוב טובבבבבבבבבב. נכון שתמיד ניסים קורים לאחרות, אבל הפעם אני מכירה את האחרת הזו! זהו. זה הסיפור. יום ניפלא לכולכן, דורה.

26/04/2006 | 17:04 | מאת: מור

דורה - את פשוט גדולה מהחיים...אהבתי את הרעיון של הטי שירטס בשלי ארצה לכתוב...."בשביל העולם אתה רק אחד אבל בשבילי אתה כל העולם" !!! סיפור באמת מדהים !!!!! ועוד משהו... כל הכבוד לך על הפירגון, אצלי בעבודה אני לא מעיזה להגיד לאף אחת שאני בטיפולים כי אצלנו הבנות לא מפרגנות ולהיפך...בלשון המעטה... מקווה שאנחנו נספר את הסיפור ה"יוצא דופן" שלנו ממש מהר.... מורוש

26/04/2006 | 23:00 | מאת: דורה

איי, איי, איי, מהפה שלך לאלוהים מורקוש. באמת מפרגנים שם. בהתחלה לא רציתי שידעו, אבל כשקיבלתי בטא שלילית בסוף יום עבודה היו עוד איזה שתיים שלא היו בסוד העניינים וראו אותי נשברת... הנחתי, וגם צדקתי, שהרכילות כבר תעשה את שלה, והחלטתי שלא בא לי להסתתר יותר. אז לא מדברים איתי על זה כל היום, אבל יודעים וזה יותר קל לי. והבוסית.... התחלתי לעבוד שם רק השנה והיא כל כך בסדר. רק שלא ימאס לה ושתמשיך. היא הרי סיפרה לי את הסיפור הפילאי הזה כדי לעודד אותי, חמודה כזו! הטי שירט שלך נשמע לי מעולה! אני אחשוב לי על עוד כמה רעיונות. ובנתיים לילה טוב, דורה.

26/04/2006 | 15:52 | מאת: סיגל

שלום לכולן אולי אתן לא זוכרות אותי,אבל לפני כמה חודשים שאלתי שאלה כאן,וענתה לי דורה ורומי... שאלתי על מתח ועצבים אחרי ההחזרה,והמתח חלק בלתי נפרד מהעובדה שלי כחוקרת במשטרה...אני מודה לכן על התמיכה וגם הייתי קוראת בפורום,קראתי את כל ההודעות,ונהניתי מהעצות,שעזרו לי הרבה. היום היה לי אולטרסונד אחרי שבועיים של בטא חיובית 500. וראו 3 שקי הריון עם דופק, לא יודעת אם זה בריא,או שצריך לעבור דילול בהמשך. אבל בינתיים אני נהנית מההרגשה הזו. . בהצלחה ובקרוב אצל כולן אמן

26/04/2006 | 16:02 | מאת: דורה

היי סיגל!!!!!!!!!!! אני זוכרת אותך... בהתחלה חשבתי ששתינו עובדות באותו מקצוע (חחחחחחחחהההה). אז מזל טובבבבבבבבב!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!! כיף גדול לשמוע!!!!!!!!!!!!!!! תהני מההרגשה תהני מההצלחה. תקשיבי טוב טוב לעצות של הרופא (הוא יודע הכי טוב בקשר להריון של שלושה עוברים)ושיהיה לך הריון תקין ובריא. אמן!!!!!!!!!! דורה.

26/04/2006 | 16:57 | מאת: מור

הודעות כאלו תמיד מתקבלות בהתרגשות ושימחה !!!! ההריון שלך הוא דבר יקר ורוגע ושלווה הם כל-כך חשובים.. ולכן מנסיוני כשהעבודה משולבת במתח רב ישנן שיטות אלטרנטיביות להרפיית המתח כגון רייקי, מדיטציה וכולי (תוכלי לקרוא באתר "אמא אדמה" ויש עוד המון אתרים שמתעסקים בנושא), ואם זה לא מדבר אלייך תוכלי לרכוש מבית טבע טיפות להרגעה (הכל צמחים, אין תרופות)וזה ממש עוזר, איפלו הומופט יכול להמליץ על טיפות טבעיות להרגעה (אפשר לפנות דרך קופת החולים שלך) בכל מיקרה שיהיה לך הריון קל תקין ומשעמם !!! מור

26/04/2006 | 17:07 | מאת: שרה ש

לסיגל שלום מזל טובבבבבבבבבבבבב הרבה מזל טוב ובהצלחה בהמשך, והכי חשוב תיהני מההריון

27/04/2006 | 11:05 | מאת: ילדת האוקיינוס

מזל טוב סיגל! אני שמחה לשמוע על כל "בוגרת" של הפורום, גם אם לא שאלת הרבה שאלות (-: הריון שלישייה מביא עמו, ביחד עם השמחה הרבה, גם קצת חששות ושאלה אחת קריטית שצריך לקבל עליה החלטה - בקשר לדילול. אני ממליצה לך בחום לעשות שיעורי בית בשקדנות בעניין הזה. חפשי חומר באינטרנט, אבל יותר חשוב - דברי ארוכות עם הרופא שלך, ואולי אפילו לכי לרופא מומחה אחר לקבלת חוות דעת נוספת. אני לא רוצה להשחיר לך את השמחה, אבל אלה עובדות חשובות שכדאי לך לדעת... אני אמא לתאומים שנולדו פגים קיצוניים (בשבוע 25), ולמרות שקרה לנו נס והם בסדר היום (טפו-טפו), חווית הפגיה היתה איומה והסיפור שלנו היה יכול בקלות להגמר רע מאוד (וכבר היינו ממש קרובים לזה). שלישיות לעתים נדירות נולדות במועד, כך שחשוב שתלמדי קצת על פגות והשלכותיה (יש פורום נפלא בתפוז של הורים לפגים - אני ממליצה לך לבקר בו). ומאידך גם דילול כרוך בסיכונים. אני מאחלת לך שתצליחי לקבל החלטה טובה בדילמה הקשה הזו, שתחיי איתה בשלום, והכי חשוב - המשך הריון תקין וארוך! (קל ומשעמם הוא לא יהיה...)

27/04/2006 | 13:38 | מאת: רומי

כן זוכרת אותך, ואם אני לא טועה את גם מהדרום נכון?? איזה יופי!!!!!!בשעה טובה שיחקת אותה עם נבחרת כדורגל.... לדעתי מומלץ לעבור דילול, זה מה שהרופאים חושבים...ואת תעשי מה שאת מרגישה שיהיה בהצלחה עד סוף ההריון!!!! רומי

27/04/2006 | 13:52 | מאת: אורית

27/04/2006 | 16:01 | מאת: לנה

26/04/2006 | 12:45 | מאת: ליטל

שלום אשמח לתשובה מהירה מכן.... אני ביום 13 מחר יש לי מעקב זקיקים נוסף. אתמול היה זקיק 13 מ"מ ו - 14 מ"מ ואסטרדיול 310. בד"כ אני מבייצת סביב היום ה- 15 (שהשבוע יוצא ביום שישי). מישהי יודעת לפי הנתונים הנ"ל מתי בערך אני אבייץ ומה עושים אם הביוץ יוצא בשבת? כמו כן האם נתינת אוביטרל לפני תחילת הביוץ משהה את הביוץ או שאינה מונעת את הגעתו? תודה רבה

26/04/2006 | 12:59 | מאת: cv

הי ליטל, לפי מה שאני יודעת, הזקיקים גדלים בערך ב-2 מ"מ כל 24 שעות, ונותנים את האוביטרל כשהם מגיעים לגודל 18-20 בערך. כשאני הייתי בהזרעות, הרופא היה משחק עם התזמון לפי ימי העבודה שלו, כך שכנראה זה אפשרי. שמעתי שבטיפול פרטי עושים גם בשבת. בהצלחה ומקווה שעזרתי.

26/04/2006 | 13:26 | מאת: ילדת האוקיינוס

שלום ליטל, זקיקים צומחים בשלב הזה בד"כ 1-2 מ"מ ליום. הנתון שחסר לי בשביל לנחש מתי תבייצי (בכל מקרה מדובר בניחוש כי אף פעם אי אפשר לדעת בוודאות) הוא האם את במחזור טבעי או עם זריקות. וזאת משום שבמחזור עם זריקות בד"כ הביוץ מתרחש בגודל קטן יותר של זקיקים (22-24 מ"מ) מאשר במחזור טבעי (25-27). אם את במחזור טבעי יש לך סיכוי טוב לבייץ אחרי השבת. אם זה נופל בשבת, אפשר לעשות גם ביום ששי, אני מניחה. שמעתי שיש רופאים שעושים הזרעות באופן פרטי בשבת, ואולי גם באסותא? אני חושבת שיש כאן בנות שאולי יודעות... האוביטרל לא יכול לעכב ביוץ. בהצלחה!

26/04/2006 | 13:35 | מאת: ליטל

תודה לשתיכן. אני בביוץ טבעי. מה שמוזר זה שכל החודשים האחרונים בייצתי לפי ערכות ביום ה - 15. הזקיקים נכון ליום ה -12 היו 13 ו14 שלפי מה שאתן אומרות זה די קטן אז יכול להיות שהביוץ ידחה או שפשוט אני מבייצת עם זקיקי קטן?

26/04/2006 | 12:05 | מאת: שירלי123

היי יש לי שאלה , לי יש רזרבה שחלתית נמוכה 12.2 , הבנתי שיש בנות שהרזרבה שלהן יותר נמוכה משלי , איך הן מגיבות לכל הסטואציה ? הרופאים לא " זורקים אותן" ? או שרק אותי הרופא רצה לזרוק ? בגלל הרזבה שהבנתי שהיא לא כל כך גרועה . מודה חיבוק שירלי

26/04/2006 | 17:12 | מאת: מור

לשירלי 123 היי, לי אין הרזרבה השחלתית - מקווה שיעזרו לך בשאלותייך אבל רציתי להגיד לך משהו אחר... מאז שהרופא האידיוט שלך התנהג בצורה שהתנהג והמליץ לך על תרומת ביצית וכולי נדמה שזהו סוף העולם בשבילך, וזה כל-כך לא פייר שתרגישי ככה !!!! הרופא הזה הוא לא היחידי בעולם, ויש עוד רבים וטובים ממנו ומה שהייתי עושה במקומך זה זוקפת קומה, לוקחת אויר ו...לוקחת את הרגליים ועפה לי לרופא אחר !!! לכל רופא יש את הפרוטוקולים שלו וחוות הדעת שלו ואני בטוחה שתמצאי מענה אצל רופא אחר. אני יודעת שזה לא קל להגיד, גם אני עברתי מעבר אבל ככל שתשנסי מותניים יותר מהר המתנה היקרה הזאת תגיע אלייך יותר מהר. ואין צורך להזכיר את כמות הילדים שנולדו לאמהות עם רזרבה שחלתית נמוכה.. אז קדימה לעבודה !!! חיבוק (((()))) מור

26/04/2006 | 11:36 | מאת: ילדת האוקיינוס

יקירותי, בימים אלה (בעצם היום) אנחנו עוברים דירה, אני לא יכולה להפסיד ימי עבודה ולכן הטירוף אצלי בעיצומו. אני משתדלת לקפוץ לפורום מעת לעת בעבודה (בבית לא יהיה אינטרנט בחודש הקרוב), אבל זמני מוקצב מסיבות מובנות... אעשה כל מאמץ לענות על כל שאלותיכן, אבל אני מתנצלת מראש אם לא אספיק להתייחס לכולן. אנא אל תקחו את זה באופן אישי, ולמי שיש שאלה דחופה או חשובה במיוחד אנא ציינו זאת בשורת הנושא כדי שאוכל לענות לכם קודם... בברכת פוריות לנצח!

26/04/2006 | 11:46 | מאת: נירית

בהצלחה במעבר את מקסימה ואנחנו יודעות שאת עושה מעל ומעבר. תתחדשו. נירית

26/04/2006 | 14:16 | מאת: סבבית

שיהיה לכם בשעה טובה! (-:

26/04/2006 | 16:14 | מאת: דורה

ומזל טוב. שיהיו לכם ימים שמחים ומאושרים בבית החדש! שלך, דורה.

26/04/2006 | 16:21 | מאת: רונק

27/04/2006 | 13:40 | מאת: רומי

לא סיפרת לי שאת עוברת......בקרוב אצלי טוב שיהיה בשעה טובה, ותכנסי ברגל ימין!!! רומי

26/04/2006 | 10:49 | מאת: חן

27 ביציות :) היום צלצלתי ואמרו לי שייש 10 עוברים !!!!! ואוליי יהיו עוד... אנחנו מקרה קשה של בעל ללא זרע (רק בניתוח TESA נמצאו 8 מנות), והכל נעשה ע"י מיקרומניפולציה.... מעודד לא???

26/04/2006 | 11:19 | מאת: cv

וואוו!! פתחת בית חרושת קטן.... כל הכבוד, לי זה נראה סימן מעולה- את גם יודעת לגדל ביציות (בסיטונאות), גם יודעת לעשות הפריה, ובעלך כנראה יודע לתת זרע, ככה שקליטת ההריון היא המשימה האחרונה, ולמה שלא תצליח הפעם או בפעם הבאה?

26/04/2006 | 11:37 | מאת: ילדת האוקיינוס

טפו-טפו חמסה... שיגדלו ויתחלקו העוברים, שיוחזרו לרחמך וייקלטו שם לתשעה חודשים. אמן ואמן!

26/04/2006 | 11:50 | מאת: חן

אם הם הזמינו אותי מחר להחזרה זה אומר שעיניין חלוקת העוברים כבר נעשה?? אני לא ככ מבינה בזה ואשמח לקבל מידע בנושא...

26/04/2006 | 16:12 | מאת: רונק

כל הכבוד!!!!!! יבול משובח! מאד מעודד אותי כמי שגם לבעלי , מוצאים זרע רק בשאיבה. חן, הבעיה אצלכם חסימתית או ממקור אחר? שוב, כל הכבוד! בהצלחה, רונק

26/04/2006 | 11:41 | מאת: עדיה

וואו!! מדהים!!! חן, זה נשמע מבטיח.. מותר לקבל פרטים ( סליחה אם כבר פירטת, לא הייתי נוכחת כל כך) - איזה טיפול/מינון קיבלת? את וודאי צעירה עם כמות כזו... בהצלחה גדולה. עדיה

26/04/2006 | 11:48 | מאת: חן

היי עדיה, אני בת 31 ללא ילדים בכלל עם בעיית זרע קשה. נתנו לי פרוטוקול ארוך. דקפפטיל 3.75 ביום השני למחזור, שבועיים לאחר מכן 2 אמפולוט של גונל F + אמפולה 1 של מונוגון למשך 7 ימים ואז יומיים רק 2 אמפולוט של גונל F, ביום א' רק אוביטרל וביום שלישי (אתמול) שאיבה. חן

26/04/2006 | 14:50 | מאת: שרה ש

היי חן קודם כל בהצלחה למחר . . . . אני בטיפול ומחכה להזרעה רביעית, גם הזרע של בעלי לא במצב ומשהו, וכנראה גם אנחנו נמשיך להפריה אז העיקר שיהיה לך בהצלחה

26/04/2006 | 16:05 | מאת: דורה

נראה שפתחת מיפעל קטן לייצור ביציות... איזה יופי! וגם עשר הפריות נשמע מצויין. בהצלחה עננננקקקקקקקיתת מחר. דורה.

26/04/2006 | 08:53 | מאת: cv

אולי מישהי יודעת ויכולה להרגיע... ביום ראשון עשיתי שאיבה ומאז כואבת לי הבטן. זה היה נראה לי נורמלי וסביר אבל כשזה התמשך זה התחיל להראות קצת מוזר. אתמול כשהתקשרתי לשאול באסותא מתי ההחזרה, שאלתי את האחות אם זה נראה לה חריג. היא אמרה שאני צריכה לשתות הרבה מים (אני כל הזמן תוהה על הקשר למים), ושאני חייבת לדווח לרופא שלי. התקשרתי לרופא, המזכירה נשמעה אדישה כמובן, והוא חזר אלי אחרי כמה שעות ושאל: מה, כואבת לך הבטן? יש לך חום? בטח לא נחת.. אין לי חום, ובאמת לא נחתי כי אף אחד לא אמר לי לנוח. עכשיו אני קצת מודאגת, בעיקר מפחדת שהגוף לא "במצב טוב" להחזרה היום... אשמח לשמוע מנסיונכן!

26/04/2006 | 11:42 | מאת: ילדת האוקיינוס

שלום לך, כאבים אחרי שאיבה הם תופעה מוכרת, אבל אם הם מחריפים במקום ללכת ולהחלש, או אם הכאב הופך להיות חד, ו/או אם עולה לך החום, ו/או אם את עולה במשקל באופן פתאומי וקיצוני (למשל שני קילו בתוך יום, ולא אחרי ליל הסדר...) - כל הסימנים הללו עלולים להעיד על התפתחות של גירוי יתר, שהוא מצב שעלול להיות מסוכן ודורש התייחסות רפואית רצינית. גירוי יתר מוחרף כאשר הגוף נקלט להריון, ולכן במקרים של גירוי יתר חמור מבטלים החזרה ומקפיאים את העוברים לחודש הבא. שתיה מרובה של מים עשויה לעזור במניעת גירוי יתר, אבל זה לא תרופת פלא. אני ממליצה לך לשתות המון בכל מקרה, אבל להיות מאוד קשובה לגופך ולסימנים שמדליקים נורות אדומות שציינתי. בהצלחה!

26/04/2006 | 07:54 | מאת: רונית

שלום, אשמח מאוד אם מישהי תוכל להשיב לי מניסיונה. היום מחזירים לי עובר אחד (טיפול IVF שני). האם כדאי לארח חברים בשבת (בעוד 3 ימים), מה שאומר הליכה לקניות, קצת הכנות (בעלי יסחוב ויתעסק ברוב ההכנות), והתעסקות רבה עם האורחים עצמם בשבת. או שכדאי לדחות את זה בשבוע, ובשבת הקרובה להוריד הילוך?? המון תודה, רונית

26/04/2006 | 11:48 | מאת: ילדת האוקיינוס

להיפך - כל פעילות שתעביר לך את זמן ההמתנה מורט העצבים עד לבדיקת הבטא בכיף ובהנאה - ממולצת בחום. אני עברתי 8 החזרות, תמיד "הורדתי הילוך" אחריהן, ופעם אחת אפילו הגדלתי לעשות ולקחתי חופש מהעבודה לכל השבועיים ונסעתי להרגע אצל דודה בכפר שעשתה לי טיפולים אלטרנטיביים, וכו'. הריון לא יצא מזה. דווקא בהחזרה האחרונה, כשנשבר לי כבר להקפיא את חיי לכבוד הטיפולים הבלתי-נגמרים, והחלטתי ללכת לטיול כתה של בתי בהרי הכרמל למחרת ההחזרה - הלכתי וקפצתי יום שלם על ההרים כמו עיזה ולא נחתי לרגע - דווקא אז נקלטתי עם התאומים המתוקים שלי. בקיצור, אין סיבה להוריד הילוך או לבטל תוכניות, בעיקר שלא מדובר בקפיצת באנג'י או סלילת כבישים... בהצלחה בטיפול!

ילדת האוקיינוס, המון המון תודה :-) רונית

26/04/2006 | 05:55 | מאת: שירלי 123

היי ניני , את ציינת לפני הורמון שמשפר את מצבי היכן אפשר להשיג את אותו הורמון ? מודה שירלי 123

26/04/2006 | 20:25 | מאת: ניני

קודם כל אני מציעה שתתייעצי לגבי זה עם הרופא שלך בכל מקרה. למיטב ידעתי כיום ניתן לרכישה רק בארה"ב, אבל אני אברר לך אצל חברה שמשתמשת בזה

25/04/2006 | 23:49 | מאת: שרה ש

שלום בנות אני חדשה כאן, רק גיליתי השבוע את הפורום . . . אני מקבלת מונופור ומזריקה לעצמי בבטן, ובינתיים (תודה לאל) יש לי תופעות רק של כאבים כמו כאבי מחזור, אך לא כאב במקום ההזרקה או כאבי ראש, רציתי לשאול, מה ההבדל בין מונוגון למונופור ? למה צריך להזריק את המונוגון לישבן, והבנתי מכן שהוא מאוד כואב לילה טוב

26/04/2006 | 00:06 | מאת: רונק

הי שרה וברוכה הבאה! המונופור והמנוגון same same !!! ההבדל הוא רק במחיר ויש קופות חולים שמאשרות את זו או את זו מכילות את אותו החומר LH ו- fsh מנוגון אפשר להזריק גם לבטן וגם לישבן וכן, הוא קצת כואב קטן עלינו.... מה? לידה לא כואב??? לילה טוב ובשורות טובות! רונק

שלום בנות, עם כמה שזה עצוב זה גם מנחם לקרוא את הדברים שלכן. אני בת 28 ואנחנו מנסים כבר שנתיים וחצי להיכנס להריון. הסיבה לחוסר פוריות לא ידועה וכבר עברתי טיפול הפריה ח"ג אחד (שלא הצליח). הדקה שנתנו לי גרם לכך שכבר חדשיים אני לא מקבלת מחזור וזה רק מגביר את החשש שלי מכל ההורמנים שאני מקבלת בייחוד שהסיבה לא ידועה - אולי בכלל אנחנו לא מטפלים בבעיה ורק גורמים לעוד בעיות. בכל מקרה רציתי לאחל לכולכן בהצלחה ושכולנו נהיה חזקות וסבלניות עד שנצליח!!

הי נטע, ברוכה הבאה! אכן הדקה גורם ללא מעט שיבושים... לי היו כאבי ראש מטורפים !!! אבל כנראה שאין הרבה ברירות.. שיהיה גם לך המון המון הצלחה!!! בינתיים תצטרפי לחבורתנו החביבה , יכולה לספר לך שמהפורום הזה אני רכשתי לי חברות מצויינות !!!! שיהיה ערב מעולה , או כבר לילה... איך שהזמן טס... (-: רונק

25/04/2006 | 23:47 | מאת: שירה

היי רונקוש, שאלה לי- האם יצא לך להפגש עם החברות מהפורום, או שהתכוונת לחברות אינטרנטית בלבד? אגב, תמיד כיף לקרוא את התגובות שלך...הן מצליחות להעלות בי חיוך. אפילו מהסטיקר "שירה שחררי", שנהגה ביום קשה מאד עבורי, צחקתי. זהו חמודה, לילה פז. שירה

היי נטע וברוכה הבאה לפורום (לזמן קצר בבקשה, מהסיבות הנכונות..) אני עוד מעט בת 32, מנסים כבר שנתיים וחצי, מה"לא מוסברים", ואנחנו לפני הפרייה ראשונה.אני מקווה שבהפרייה השנייה תקלטו בהריון בריא! אל תתייאשו. צריך להתאזר בההההההמווווווווןןןןןןןןן סבלנות ולהאמין! שיהיה בהצלחה, סבבית.

שלום לך נטע! ברוכים הבאים עלנו נקווה ש לא הרבה זמן תישארי פה ו תיכנסי להיריון מצבך אני טוב טוב מבינה אני בעצמי נימצאת ב אותו מצב ש הכל תקין אצלנו ו היו לי היריונות לפני שנה ש ניגמרו בהפהלות טבעיות כמובן ללא שום טיפול ניכנסתי להיריון ספונטני ו עכשיו אני עומדת לקבל טיפולים. אני גם מעל שנתיים מנסה להשיג היריון ללא הצלחה. את עשית את כל הבדיקות למשל צילום רחם? פרופיל הורמונלי ? מעקב זקיקים העים אין לך ציסתות ב שחלות? ו מה רמת פרוגסטרון שלך ? אך ה מחזור שלך סדיר ו הביוץ? יש כמה סיבות ש אנחנו לא יכולות ליהכנס להיריון או וסת לא סדירה או ביוץ לא סדיר ! את רשמת ש עשית כבר הפריה ידעוה לי ש כודם עושים הזרעות עם זריקות או הורמונים אחרים העם עשית את זה חבל ישר ללכת ל הפריה ש יהיה לך כל טוב עם יש לך מהשהו בלב על תשמירי תמיד את יכולה ליכתוב לנו

26/04/2006 | 16:10 | מאת: דורה

כן, גם אצלי בראש עוברות המחשבות האלה בקשר להורמונים... טוב, במעבר חד: ברוכה הבאה! זה פורום נהדר! יש לנו שלוש מנהלות פורום ניפלאות והבנות כאן חמות ותומכות. אני מקווה שלא תזדקקי לנו להרבה ושההריון שלכם יגיע במהרה! בהצלחה לך ולכולנו! דורה.

25/04/2006 | 21:17 | מאת: אני

שלום לכולן , מבקשת המלצה על מומחה לפריון הגבר באיזור חיפה והצפון במסגרת מכבי או פרטי . תודה רבה ,

25/04/2006 | 22:02 | מאת: רונק

הי את, לא יודעת על חיפה והצפון. אנחנו מטופלים אצל ד"ר מדג'ר הוא גם במכבי וגם בתל השומר - תותח על בתחומו אולי שווה גיחה למרכז... בהצלחה! רונק.

25/04/2006 | 23:51 | מאת: שירה

היי רונק, כזכור לך, גם אצלנו יש בעייה של זרע (אני חושבת שבדרגה בינונית, לפי הבנתי). והרי תחילה עשינו מס' חודשי הזרעות, ורק אח"כ עוברים להפריה חוץ גופית. רק שאצלנו בעלי אינו מטופל אצל שום מומחה פריון.. האם לדעתך מומחה פריון הגבר יכול לתרום לנו באם אנו ממילא כבר בשלב של הח"ג? אם כן, במה? והאם זה שווה להכניס את בעלי לעניין הלא פשוט הזה (רגשית)? תודה ולילה מצויין. שירה

שלום לילדת ולשאר הבנות, כזכור,אני לקראת טיפול ראשון של הח"ג, קבלתי דקפפטיל 3.75 ביום ה2 לווסת. כיום, 8 ימים לאחר הדקפפטיל, מצאתי על התחתונית הכתמה בצבע חום (לא אדום). האם יש קשר לדקפפטיל, האם זה עלי לעשות משהו כעת? באופן עקרוני, אני אמורה לעשות בדיקת דם וזקיקים רק בעוד 6 ימים (14 יום מזריקה). האם עלי לעשות משהו כעת? ממה יכולה לנבוע ההכתמה הזו? אני קצת בלחץ, אודה על עזרה. שירה

25/04/2006 | 20:17 | מאת: ליהי

הרבה משתמשים בזה , משהו יכול להסביר לי מה זה ?

הי שירה, הדקה עושה כל מיני שמות במחזור, לי הוא האריך אותו לכמעט 12 יום! בד"כ הוא 4-5 ימים. החום הוא נורמלי, בגלל הדקה, יש זרמים מאד משונים... פעם חלש וכהה, פעם שיטפון. אין לך מה להילחץ. הדרק אמור לעשות קרקס. ותזכרי לשתות הרבה, זוכרת? :-) נועה.

25/04/2006 | 22:27 | מאת: ליהי

25/04/2006 | 23:43 | מאת: שירה

היי נועה'לה, וקודם כל תודה על התייחסותך. המחזור כבר מזמן נגמר לי (כעת זה כבר היום ה10 לוסת, והיום ה9 לדרקע). הרופא שלי אמר, שאין מה לדאוג. כן כן, אני זוכרת לשתות הרבה, מרגישה כמו באר מים... אני מפחדת מהחל מעוד שבוע, כאשר ימלאו שבועיים לדרקע, הבנתי שאחרי שבועיים מתחילים ה"קונצים" של הזריקה על הגוף (תופעות גיל המעבר, יובש בנרתיק, עצבנות וכד'). בתור מי שלא הכי רגועה כבר עכשיו, בשל המצב, אני לא יודעת מה מחכה לנו משבוע הבא והלאה. צריך להתפלל שלא נגיע לרבנות, בחסות הדרקע :-) האם אצלך היו תופעות לוואי נוראיות לאחר 14 יום מהדרקע? כמה זמן הן נמשכו? שוב תודה ולילה פז. שירה

25/04/2006 | 19:35 | מאת: שירלי 123

היי לבנות המקסימות בפורום , לניני לרומי לילדת עבר עלי יום קשה היום , אחרי לילה לא שקט קניתי את הזריקות , הבעיה שלי אחרת אני בחורה רווקה בת 40 אני תלויה בתרומת זרע , כך שהמצב נח לי שהכל בבית חולים אחד , אם לא ילך הפעם אני יפנה לזיידמן , השאלה איך אני ילך עם הזרע ממקום למקום? אני אתחיל דיקור השבוע אני מקווה שיועיל הרזרבה משתנה מחודש לחודש ? שוב ניראה איך ילך בחודש הבא בעקבות גונל 450 יומיים ולאחר פונור 5 אמפולות אחרי הכל זה מינון רציני ביותר , שאני לא מאמינה שרופא אחר לא יתן לי את אותו טיפול , אני אמשיך לעדכן אתכן זה נכון שהפרופסור עשה לי שחור על הנשמה שהוא אמר לי תרומת ביצית שוב עוד צא'נס . חיבוק לכולכן שירלי 123

25/04/2006 | 22:30 | מאת: ניני

שירלי יקירתי, רזרבה שחלתית לא משתנה, מה שמאפיין מצב של רזרבה שחלתית הוא קפיצות בגובה הFSH. גם לי היה חודש של 8 FSH והרופא מיהר "להרגיע" אותי שזה לא אומר שהרזבה שלי השתפרה. מה שכן כדאי לך לשקול זה טיפול בהורמון DHEA, אני מצרפת לך לינק עם חומר עליו, בעיקרון יש היום סברה שהוא מביא לשיפור ברזרבה השחלתית והוא מקובל בעיקר במסגרת טיפולי ניו-אייג'ינג בהצלחה!!! http://www.baby4u.co.il/news/?id=30

25/04/2006 | 18:23 | מאת: אדית

הי בנות אני לפני הפריה ראשונה מתה מפחד.... מטופלת פרטית של זיידמן קיבלתי אתמול פעם ראשונה דקפפטיל וכששלפתי מרשמים פתאום ראיתי שמלבד גונל רשם לי גם מונוגון הוא לא דיבר איתי על זה וברור שאשאל אותו. בינתיים אני שואלת אתכן (הרי גם אתן מומחיות....) אז תגידו הגיוני גם גונל גם מונוגון ובכלל ראיתי שיש מונפור שיותר חדש האם עדיף לבקש אותה? תודה

25/04/2006 | 22:26 | מאת: רונק

הי אדית, גם אני של זיידמן !!! ואכן מקבלים גם גונל וגם מנוגון . בטח קיבלת 6 ימים גונל ו- אח"כ מנוגון. הגונל מכיל רק סוג אחד של הורמון (לא זוכרת אם LH או FSH) ואותו לוקחים להתחלת הגירוי , אח"כ מזריקים מנוגון שמכיל את 2 ההורמונים הנ"ל ביחד. לא מכירה מונופור. לי זיידמן נותן מנוגון (גם בפרוטוקול המנצח שלנו עם הילדה הראשונה..) את בטח גם עושה טיפול באסותא? אל דאגה , הכל יהיה בסדר במיוחד כשאת בידיים הטובות והמקצועיות של זיידמן! אז בקרוב ניפגש במרפאה שלו בתור למעקב הריון.....(-: בהצלחה רבה רונק

25/04/2006 | 22:34 | מאת: סבבית

היי אדית, גם אני לפני הפרייה ראשונה. קיבלתי פרוטוקול ארוך ואת ההפרייה אבצע באסותא. גם לי הרופא רשם גונל (במשך 5 ימים) ואח" יומיים מונוגון 3 אמפולות. אח"כ הוא שינה את המינון והוסיף לי עוד ימים של מנוגון (כי האולט' הראה שהזקיקים לא התפתחו כ"כ ). שיהיה לך בהצלחה! וכמובן, תעדכני...סבבית

25/04/2006 | 18:11 | מאת: שירה

שלום לאחיותי גיבורות התהילה (=מזריקות המנוגון), אבקש לשאול- 1. כאשר מזריקים 3 אמפולות של 75 של מנוגון ביחד, האם משתמשים במדלל אחד או בשניים או שלושה מדללים? מצד אחד אני מניחה שמדלל בכמות גדולה, מפחית קצת את תופעות הלוואי של המנוגון, ומצד שני, לא הייתי רוצה לשים מדלל בכמות כזו שתפגע ביעילות המנוגון. יש בכלל מצב שבו המדלל פוגע ביעילות המנוגון? 2. האחות וגם הרופא אמרו לי שמזריקים בטוסיק, בחלק העליון. ואילו כאן שמעתי שבנות מזריקות לעצמן בבטן. אני מתכוונת להגיע לאחות להזרקה מדי יום, כך שכנראה יוזרק בישבני הענוג (והמסכן). האם יש לכן "טיפים" בשבילי, שאוכל לבקש מהאחות שתעשה, כך שפחות יכאב ויהיו פחות תופעות לוואי באיזור הזריקה? תודה וערב נעים, שירה

25/04/2006 | 22:32 | מאת: רונק

הי שירה, 1. בד"כ משתמשים לדילול בכמות קטנה בחצי מהחומר כלומר, אם את מזריקה 3 אמפולות , צריך דילול של 1.5 בערך , ככה עושה האחות שלי לפחות... 2. הזריקה בטוסיקון לא הכי נעימה אבל ממש לא נוראית. תבקשי שיזריקו לך לאט... לפחות מנסיון שלי, אין מנוס מכאב קל בשריר אחרי ההזרקה שנמשך אפילו עד ליום המחרת... תנסי לשכב רפויה כמה שאפשר ולנשום נשימות עמוקות ולחשוב על איזו חופשה בסיני... טוב סיני לא רעיון כ"כ טוב עכשיו ... אז תאילנד.... בהצלחה! רונק

היי שירה. מיום ראשון אני מזריקה מונוגון לשריר . אמנם ראיתי איך האחות עושה זאת (לפעמים היא משתמשת בשני מדללים לארבע אמפולות), אך אין סיכוי שאני אעשה זאת לעצמי. רונק צודקת, הכאב באמת מורגש עד ליום שלמחרת (אך יכול להיות שזה אינדיבידואלי), אך כולנו עוברות את זה למען המטרה ....באמת תנסי לדמיין עצמך על איזה אי... שיהיה לך בהצלחה וכמה שפחות כואב! רונק יקירתי, זוכרת ששאלתי לגבי שלוש החבילות מונוגון שהרופא ביקש לארכוש? אז אתמול בבוקר הייתי באסותא וב.דם ואולט' והזקיקים לא היו משהו (זה יכול להיות???אני אחרי 5 ימים של גונל!), אז ד"ר באום אמר לי לקחת מיום שני עד רביעי 4 אמפ' (במקום 3) ויום חמישי שוב אולט' באסותא. אולי נתראה.. באיזה שלב את?

25/04/2006 | 18:06 | מאת: ליטל

שלום לכולן, אני חדשה כאן. מקווה שתוכלו לעזור לי.... אני לפני הזרעה ראשונה על בסיס ביוץ טבעי. היום עשיתי אולטרסאונד ובדיקת דם - זהו היום ה - 12. נצפו זקיקים בגודל 13 מ"מ ו - 14 מ"מ. בדרך כלל אני מבייצת סביב היום ה - 15. האם גודל הזקיקים סביר ביחס ליום ה - 12? הזמינו אותי למעקב ביום חמישי (היום ה - 14) אך אני חוששת שהביוץ ייצא על סופשבוע מתי אם כן יגידו לי להזריק את האוביטרל ומתי יבצעו הזרעה? תודה מראש.

25/04/2006 | 21:43 | מאת: שרה

ברוכה הבאה לפורום בתקווה שלא תצטרכי להשאר פה הרבה זמן.... בקשר להזרעה הרופא שלי אמר לי שאם ההזרעה יוצאת בשבת אפשר לעשות אותה בפרטי ואז יש החזר.... בקשר לגודל הזקיקים אני ממש לא מבינה בזה אבל בכל מקרה שיהיה לך המון בהצלחה.

25/04/2006 | 21:45 | מאת: תמר

הי ליטל, גם אני חדשה כאן. מנסה להרות למעלה משנה ואני בת 34. אשמח אם תוכלו להסביר לי מה זו הזרעה על בסיס ביוץ טבעי. אני מבייצת מדי חודש (לפי בדיקות ביוץ ומחזור סדיר - פרט לכך, מעולם לא ערכו לי מעקב ביוץ או בדיקת זקיקים) והרופא המליץ כל איקקלומין + הזרעות. השאלה, האם ניתן לבצע הזרעה ללא כל התערבות תרופתית, במה זה כרוך, האם זה כואב, מדוע צריך להזריק אוביטרל? ועוד מליוני שאלות. המון תודה.

25/04/2006 | 15:11 | מאת: רונק

25/04/2006 | 15:39 | מאת: עדי

רונק, לא לצערי כנראה אני אקבל את המחזור יש לי את כל התחושות אשר מעידות על כך. אומנם עשיתי היום בדיקת דם ורק מחר אדע תשובה אבל כנראה שזה יהיה שלילי, נו מה לעשות נכנסתי שוב לדכאון ואני מאוד עצבנית, אין לי מושג איך אעבור שוב טיפול נוסף, תביני זה יהיה הטיפול השלישי ומה שמדכא זה שלא נשארים מוקפאים אז אני שוב עוברת מחדש את התהליך כולל שאיבה כל פעם אין לי כוחות. תודה על ההתעניינות וההתייחסות, זה חשוב ומאוד עוזר

25/04/2006 | 16:17 | מאת: רונק

עדי יקרה, כן , מכירה את התחושות שלך... גם אני לקראת שאיבה מס' 3 ....אומרים שהשלישית מנצחת.... וגם לנו אין בד"כ מוקפאים. ואת תעברי טיפול נוסף כמו גדולה !!! יהיה בסדר, בינתיים תקבלי חיזוקים מאיתנו נכון שנעים פה? אז נשיקות, רונק.

25/04/2006 | 11:49 | מאת: שרה

שלום לכולם רק השבוע גיליתי את הפורום הזה, ואני שמחה, כך אני לא מרגישה כל כך לבד. אני בת 28 ובעלי בן 30, אנו נשואים ומנסים להיכנס להריון שנתיים. כשהפסקתי לקחת גדלולות, המחזור שלי החליט להפסיק להיות סדיר (לפני הגלולות הוא היה סדיר), עשיתי בדיקות, וגילו שיש לי פרוגרסטרון נמוך (1) וטסטסטורון גבוה (4.8), ולכן אין לי ביוץ. בעלי גם עשה בדיקות ומצאו שיש לו זרע מאוד חלש. התחלנו הזרעות בשילוב עם השבחות, עברנו כבר שלוש הזרעות שתיים עם איקקלומין ואחת עם זירות מנופור. בינתיים ללא הצלחה. אנו ממשיכים טיפול נוסף עם זירות מנופור. השאלה שלי, אחרי כמה הזרעות כדאי לעבור להפריה חוץ גופית ? קראתי מקודם שזה משתנה מקופה לקופה, ובהתאם לסוג הטיפול בהזרעות, אני בלאומית, מישהי יודעת איך זה הולך שם? תודה וביי לבינתיים

25/04/2006 | 21:48 | מאת: שרה

קודם כל אני מחזיקה לך אצבעות שהטיפול הבא יצליח.... בקשר לשם שלך אני מזמן מבקרת בפורום וגם שמי הוא שרה לכן אני מאד אשמח אם תוסיפי מספר לשם או מה שבא לך כדי שלא נתבלבל... בקשר להזרעות מה זה זירות מנפור? אני אחרי הזרעה רביעית ביקשתי לעבור להפרייה

25/04/2006 | 21:48 | מאת: שרה

קודם כל אני מחזיקה לך אצבעות שהטיפול הבא יצליח.... בקשר לשם שלך אני מזמן מבקרת בפורום וגם שמי הוא שרה לכן אני מאד אשמח אם תוסיפי מספר לשם או מה שבא לך כדי שלא נתבלבל... בקשר להזרעות מה זה זירות מנפור? אני אחרי הזרעה רביעית ביקשתי לעבור להפרייה בהצלחה

25/04/2006 | 23:18 | מאת: שרה ש

היי שרה נעים להכירך, שיהיה בהצלחה גם לך עם ההפריות, האם את החלטת לעבור להפרייה או שהרופא המליץ? אני עכשיו בתהליך של ההזרעה הרביעית (שנייה עם זריקות), והרופא אמר שננסה את הטיפול הזה ועוד אחד ואח"כ הוא יישלח אותי להפריה. מונופור אלו זריקות שמכילות את ההורמונים LH ו - FSH, שנמצאים אצלי ברמה מאוד נמוכה. ביי

25/04/2006 | 11:21 | מאת: רומי

.

25/04/2006 | 15:54 | מאת: מיכל

לפני כמה ימים כתבתי מכתב פרידה. הרגשתי שלא נוח לבנות עם ההריון. למרות שאני ממש לא כרגיל כי זה לא הריון רגיל. יש לי דימום פה ושם. מוזמנת ל-11/5 ואם הכל יהיה כשורה אז ההמשך כרגיל. היו לי כל כך הרבה כישלונות במהלך 3 השנים האחרונות - לא ארחיב בנושא - שאני מאוד מפחדת. לא אוכל להתמודד עם כישלון נוסף מהסוג הזה... שלך מיכל.

27/04/2006 | 13:43 | מאת: רומי

מיכל תכתבי לי למייל בבית ותרגישי נוח [email protected]

25/04/2006 | 11:18 | מאת: דורית

הי קיבלתי המלצה על דר' גונן מכ"ס שמשום מה לא מצאתי אותו בספר של מכבי. האם הוא בטוח של מכבי? האם יש רופאי פוריות מומלצים נוספים באיזור פ"ת, כ"ס, רעננה? תודה

25/04/2006 | 11:28 | מאת: מורן

אם הכוונה היא לד"ר עופר גונן, אז הוא שייך לכללית, אני מטופלת שלו

25/04/2006 | 12:19 | מאת: מיה 2

היי דורית יש גם את דר' יעקב ממט ראש מחלקת IVF בבית חולים לניאדו הוא בטוח של מכבי .

25/04/2006 | 15:01 | מאת: דורית

25/04/2006 | 10:33 | מאת: רותם

שלום לכולן, אני נורא אוהבת את הפורום הזה, את התמיכה האישית והעצות האנושיות מניסיונכן. אני נוהגת להיכנס לפורום מידי יום ומזדהה מאוד. תמיד מצאתי פתרונות לבעיותיי ולכן לא הייתי צריכה לכתוב עד היום. אני בת 28 ללא ילדים ומנסה להרות במשך שנה במקביל למעקב זקיקים חודשי מההתחלה, 3 חודשים אחרונים מטופלת באיקקלומין, חודש שעבר מלווה בהשבחה+הזרעה, תוצאה שלילית :-(. הרופאה הקבועה שלי טסה לחול בדיוק כעת כשעליי לעבור הזרעה שוב (מחר) ולכן עברתי אתמול מעקב זקיקים אצל רופא זר שגרם לי להרגיש כמו עוד אחת שבאה לאולטרסאונד בגלל צורת העבודה שהיתה שגרתית ומונוטונית כזו. גם ככה אני משתדלת לשמור על אופטימיות ולא כל כך מצליחה. מקווה שההזרעה תעבור באוירה פחות שלילית. בחודש הבא אני עוברת צילום רחם ואח"כ החלטתי לעשות הפסקה בטיפולים (לא התחלתי עדיין זריקות). אצל בעלי לא נמצאה בעיה תודה לאל ולכן זה מייאש כשלא יודעים מה הסיבה לסיוט, כפי שרובכן יודעות. בכל מקרה הרגשתי צורך לשתף ולשמוע תגובות/חויות דומות. אני קצת מרגישה לבד בתהליך. מקווה שזה יגיע בקרוב כי אני לא בן אדם סבלני במיוחד לצערי. (אולי זה יהפוך אותי לאחת) שיהיה בהצלחה לכולנו, חיבוק גדול ומחזיקה אצבעות.

25/04/2006 | 11:19 | מאת: רומי

היי רותם, אכן נסתרות הן דרכי האל..והלוואי והיינו יודעות למה ומדוע אנחנו כאן, אך זה המצב ועם זה צריך להשלים ולארוז המון אופטימיות כי בסוף זה יצליח, וכנראה שסבלנות צריך לפתח כי אין ברירה, מקווה שהפעם זה יצליח ולא תזדקקי לחופשה!!! בהצלחה, רומי

25/04/2006 | 14:51 | מאת: רונק

רותם, נעים מאד, ברוכה הבאה! ס ב ל נ ו ת ! ! ! זה שם המשחק ! ואת תראי שיהיה בסדר בסוף!!!! אשמח לעזור תמיד. שיהיה יוםטוב ! רונק.

25/04/2006 | 15:47 | מאת: עפרה

מקווה שאם תעבירי צילום רחם באותו חודש תיקלטי להריון, זה קורה וקרה לי. אך לצערי 5.5 שני אני מנסה להביא ילד ולא מצליחה. למרות שעברתי 2 הריונות טיבעיים שהסתיימו בהפלה. ואח"כ עברתי להפריות 5 ועדין מנסה עכשיו טיבעי. זהו. אז אל יאוש את ממש בתחילת דרכך ושלא תצטרכי להגיע לסולם מעלה. בהצלחהההההההההההה

היי רותם חמודה! רותם אני בדיוק עוברת מה ש את אצלי אותו סיפור אני בת 27 ללא ילדים אצלנו לשניים הכל תקין לחלותים היו אפילו 2 היריונות באופן טבעי לפני שנה ש הסתיימו בהפהלה טבעית .אני מנסה מעל שנתיים כבר לצערנו אף אחד לא יכול לדעת מה ניגרם לכך ( חוסר פוריות) אני ממתינה ל מחזור ו מתחילה הזרעות יחד עם זריקות. עד עכשיו אני שאולת למה אני צריכה כל זה אבל בסוף אני ידעת ש יהיה היריון. זה מאוד קשה לדעת ש הכל תקין ו כל הבדיקות תקינות ו בכל זאות ?...... אותם הפרופסור ו כל הרופא נשים ש הלכתי תמיד אומרים ש זה מתח לחץ גורם לחוסר פוריות כשה לי לדעת עד כמה ש זה נכון אבל את תיראי שבסוף ניכנס להיריון אולי הגוף שלך צריך כיצד זמן לא לחשוב על הטיפולים תחשבי על דברים אחרים כמו פינוק ל עצמך מניקור תיספורת אנחנו נשים טוב חמודה שלא תיצתערכי אותנו להרבה זמן

25/04/2006 | 10:25 | מאת: נירית

בוקר טוב היום סוף סוף אני צריכה להתחיל טיפול חדש (נראה כמו נצח החודש הזה שצריך להמתין אחרי הפלה) הייתי במעקב זקיקים הבוקר ונראה לי ממש מוזר שביום השני של המחזור ישנו לו זקיק בגודל 10 (כל השאר קטנים בשתי השחלות)-זה אומנם זקיק קטן אני יודעת, אבל כבר ביום השני למחזור??? אף פעם זה לא קרה, תמיד היו רואים זקיק בגודל כזה בערך ביום השביעי או יותר. האם הזקיק הזה יכול להשפיע על הפרוטוקול שקיבלתי? = דקא מהיום השני וגונל מהיום השלישי. שאלה נוספת: מה ההבדל בין דקא בפרוטוקול ארוך שאותו הבנתי שמקבלים רק פעם אחת לבין דקא שמקבלים כל יום?

25/04/2006 | 11:12 | מאת: נירית

היי מאוס אני דרך הכללית אצל ווליוביץ לפי מה שאני זוכרת גם את לא? בטח עוד שעה רק יגיעו התוצאות של ההורמונים אז אני אגיד לך. תודה.

25/04/2006 | 06:04 | מאת: שירלי123

היי בנות עבר עלי לילה קשה בקושי נירדמתי , אחרי שהייתי אתמול אצל הרופא והוא אמר בגלל שלא הגבתי לטיפול גונל F 300 במשך עשרה ימים , אולי אצתרך תרומת ביצית , בכל זאת הוא הגדיל לי את המינון גונל 450 יומיים ולאחר מכן מונפור , אני רוצה להתפלל שזה יצליח ולא אצתרך תרומת ביצית , וכל זה בגלל שיש לי רזרבה 12 ו LH 4.8בנות אני הרוסה, ועוד צריכה ללכת לעבודה ולחייך, קשה לי . חיבוק שירלי 123

25/04/2006 | 10:08 | מאת: עפרה

הרבה כח יהיה בסדר להאמין , ואל יאוש שיתנו לך הרבה זריקות בכדי לראות עד כמה את מגיבה. לנסות ולנסות בסוף יהיה. בהצלחה

25/04/2006 | 11:25 | מאת: רומי

היי שירלי, בואי נהיה אופטימיות שהמינון כן ישפיע...ואח"כ נדבר על תרומה אם צריך. מקווה איתך לטוב, תעדכני רומי

25/04/2006 | 14:35 | מאת: ניני

קודם כל את חייבת לזכור כל הזמן שיהיה לך ילד. לא להרפות מזה ולזכור את זה גם ברגעים הקשים. אני זוכרת כשאני קיבלתי את ההודעה על FSH גבוה (שלי היה אז 26!!), וזה נחת עלי בבום ענק וישר הלכתי לקרוא על תרומת ביצית ואימוץ. רק אחר כך חזרתי לשמוע אלטרנטיבות. אני חושבת, כמו שנאמר לך פה קודם, שאת צריכה להיות מטופלת אצל רופא פרטי, בכיר מנוסה ונעים, שיודע מה עושים עם FSH מצד אחד, ומצד שני יכול לדבר איתך בכנות על הסיכויים האמיתיים לטיפול. את צריכה לזכור שרמת FSH היא מדד עקיף לרזרבה שחלתית ולא היא הבעיה (ולכן היא לא מדד מדוייק לסיכויי הצלחה וכיו"ב). רמה כמו שלך אינה גבוהה מאד ומן הסתם הרופא שלך קבע מה שקבע על סמך התגובה בפועל של הגוף. בכל זאת זה מעט מאד זמן ומעט נסיונות כדי להגיד אמירה כזאת נחרצת, וזה שבר ברמה רגשית. אין לך מה לעשות אצלו לדעתי, ויפה שעה אחת קודם. את צריכה להגיע למישהו רציני, ללבן איתו את הבעיה שלך, לתכנן פרוטוקול על סמך התגובה החלשה של החודש, שלא חייבת לחזור על עצמה הלאה, ולהרגיש שאיכפת לו. זה כל העניין. נשים כן הצליחו להרות עם FSH גבוה, זה קשה אבל אפשרי בהרבה מקרים ברמת FSH כמו שלך. שיהיה בהצלחה!!!

25/04/2006 | 14:46 | מאת: אריאלה

הי שירלי, אני גם סובלת מFSH גבוה, מזה גבוה? בשמיים!!! (לפעמים הוא מגיע לו ככה בכיף ל70) בכל אופן הרופא שלי אמר לי שלפני שנקפוץ לתרומה כדאי לנסות טיפול בסטרואידים וזה מה שאני לוקחת ביחד עם גלולות למניעת הריון. לפני חודשיים הFSH צנח ל19 והחודש הוא עלה שוב ל37, אני מקווה שחודש הבא הוא ירד לו קצת מתחת ל15 כדי שאני אוכל להתחיל את הטיפול במנוגון. את לוקחת/ לקחת סטרואידים?

25/04/2006 | 14:53 | מאת: רינת

אני מתנצלת על הבורות ורוצה לשאול : מה זה רזירבה שחלתית ? ובאיזה יום עושים בדיקת FSH ? וכמה הערך התקין צריך להיות ? אשמח לקבל תשובה.

25/04/2006 | 01:40 | מאת: שירלי

הלוואי שיהיה הטיפול הראשון והאחרון שלך אוהבת שירלי

25/04/2006 | 11:23 | מאת: רומי

.

24/04/2006 | 22:53 | מאת: פונדקאית

מכתב שכתבתי לפרופ' רון-אל מאסף הרופא. אני יודעת שהוא קצת תוקפני, אבל אני חושבת שהיחס שקיבלתי מצדיק את זה. שפטו בעצמכם. (לאלה מכן שנמצאות בשלב כלשהו של תהליך פונדקאות או שוקלות אותו, אשמח לענות על שאלות ולתמוך. גם האם המיועדת תשמח, אני בטוחה). 23.4.2006 לכבוד פרופ' רפאל רון-אל מנהל יחידת פריון מרכז רפואי אסף הרופא שלום רב, ברצוני להפנות את תשומת לבך לקיומי. ביום שישי 7.4.2006 החדרת לרחמי ביציות מופרות של זוג הורים מיועדים. לפני ההחדרה )במקרה שלי זו אינה החזרה) התעלמת משאלותיי, וכשהמשכתי לשאול, הואלת להרים את עיניך ולומר: "אני מסביר לה והיא תענה לך על שאלות". האם המיועדת לא ידעה לענות לי על השאלה מה אומרים המספרים ליד העוברים, אך האחות בחדר הטיפולים ענתה לי על כך במשפט אחד קצר. אמנם אחרי לקיחת הדם לקח דר' רוזנטל גם את מספר הטלפון שלי, אך כשהגיעה התשובה החיובית לבדיקת ההריון אף אחד לא חשב ליידע אותי, התקשרו רק לאם המיועדת. היא, כמובן, התקשרה אליי מייד. כשהתקשרתי לשאול מה רמת ה-HCG בדם שלי, לא הסכימו לתת לי את המידע אלא רק לאם המיועדת. אך כל הנ"ל פוגעים רק בכבודי כאדם ואינם מהווים סכנה לי או להריון. אין לי בעיה למחול על כך, לאור העובדה שמכאן ואילך אוכל לבחור רופאים אחרים. אחרי ההחדרה, כשקיבלנו את הגיליון עם פרטי המטופלת, שמתי לב שכתוב בו G1P1. זה עורר את תמיהתי כי למיטב זכרוני אני G2P2. הסתכלתי עוד וראיתי שאין רגישות לתרופות, ואכן – השם על הדף הוא של האם המיועדת. אני רוצה להסב את תשומת לבך לכך שלא זו בלבד שהעוברים הוחדרו לגוף שלי ואני לא הייתי קיימת בגיליון המטופלת, אלא שאילו הייתה תקלה כלשהי והייתי בכאב גדול מכדי לשתף פעולה, היו עלולים – על פי הרשום בדף – לתת לי תרופות לא נכונות, ולגרום לי להלם אנפילקטי. [לקוראות הפורום: קצת name dropping לא מזיק. G2P2 אומר שהייתי בהריון פעמיים וילדתי פעמיים, לעומת G1P1 שיש לה ילד אחד מהריון אחד. הלם אנפילקטי הוא תגובה אלרגית מזעזעת] על כך אני מתארת לעצמי שיאמרו לי שגם הפרטים שלי קיימים בתיק, אך אני בספק אם במצבי חירום לוקחים בחשבון שאולי הגיליון המוצמד לאדם מתאר את ההיסטוריה הרפואית והרגישויות של אדם אחר. אך המחדל הגדול ביותר היה כשהתקשרת לאם המיועדת לברך אותה אישית על ההריון ונתת לה הוראות בקשר למה שאני צריכה ולא צריכה לעשות. אני כבר נוטלת חומצה פולית מלפני ההריון וגם לא הייתה שום סכנה שהאם המיועדת תחשוב שההוראה הזאת אינה רלוונטית לי. אולם על ההוראה (התמוהה כשלעצמה) לא לקיים יחסי מין שמונה שבועות נוספים נודע לי רק כי הנושא עלה בשיחה במקרה. האם המיועדת הניחה שאם בן זוגי אינו נמצא בארץ הרי שאני מתנזרת ממילא ולכן לא מצאה לנכון להעביר לי את ההוראה הזאת. אמות המידה המוסריות וחיי המין הפרטיים שלי אינם רלוונטיים כאן. מה שרלוונטי הוא שספק אם פונדקאית תספר לאם מיועדת על כל פרטנר מיני שלה, בעיקר אם אין לה סיבה לחשוב שהמידע משמעותי. ואם האם המיועדת מניחה, מסיבותיה שלה, שאין צורך להעביר את ההוראה לפונדקאית – היא לא תעבור. תסריט אפשרי הוא שהנושא לא היה עולה, האם המיועדת הייתה מניחה שאני מתנזרת ואני הייתי מקיימת יחסי מין בהתאם להסכם הנשיאה בינינו ובלי ליידע אותה. אינני יודעת מה מכל אלה הוא נוהל של המדינה בנושא פונדקאיות, מהו נוהל של המחלקה ומה כאן ייחודי לך. מה שאני יודעת הוא שמרגע ההחדרה וקצת לפניו, הפכתי לאוויר. אני חושבת שגם לפונדקאיות יש הזכות לשאול שאלות ולקבל תשובות, לדעת מה מתחולל בגופן וכמובן – לדעת מה עליהן לעשות. יש להן גם זכות שהצוות י?דע את הפרטים שלהן, בעיקר רגישות לתרופות. אני מקווה שפנייתי זו תשפר את היחס לפונדקאיות בעתיד. בברכה "הפונדקאית של ..." (כשלעצמי אין לי זכות קיום).

24/04/2006 | 23:53 | מאת: מאוס

תראי, מה שאת עושה זו עבודת קודש !!! ואל תתני לשום רופא או אחות מטומטמים או אטומים לקלקל לך את התחושה הזו !!! מה שאת עושה זו שליחות ומצווה !!! ברור לי שלכסף יש מימד כאן אך לא נראה לי שיש אישה שתעבור תהליך כזה ללא רצון עז לתת ולעזור בצורה שרוב האנשים בכלל לא מסוגלים בדימיון לחשוב עליו !!! מה אני אגיד לך ממוש , קודם כל יופי שכתבת לו את המכתב ואמרת לו את אשר על ליבך ... את את שלך עשית ואי אפשר ל"תקן" את כל האנשים או לקחת אחריות על המעשים של אנשים אחרים או לגרום לכולם לנסות להבין ... מה אני אגיד לך , כנראה שהיא אפשר ושיהיה לו לבריאות וצוחק מי שצוחק אחרון ... הרי את בהריון ואת המתנה הגדולה עלי אדמות את מיועדת לתת ... דבר שהוא מעולם כנראה לא היה מסוגל לעשות ... קבלי חיבוק ענקקקקקקקקקקק ודעי שמעריכים אותך ומוכירים אותך עד מאוד !!! נשיקות מאוס

24/04/2006 | 23:53 | מאת: ניני

אני כל כך לא מכירה את הנושא של פונדקאות שכל זה חדש לי לגמרי. זה נראה לי מספיק קשה ועמוס רגשי וטעון גם ככה, בלי התוספת המיותרת של חוסר רגישות, אטימות וחסר אחריות. אני מאחלת לך הריון קל ובטוח, לידה קלה והמשך תקשורת טובה עם הזוג המיועד, ומצדיעה לך בעיקר. כל הכבוד.

24/04/2006 | 21:00 | מאת: cv

שלום בנות, עברתי אתמול שאיבה וביום רביעי בעזרת ה' החזרה. זה פעם ראשונה שלי, ואני לא לגמרי בטוחה לגבי כל הפרטים, בעיקר לא מה עושים עם האנדומיטרין (התמיכה). הרופא אמר לקחת 3 פעמים ביום, ולשכב 20 דקות (האחיות אמרו אתמול 10 דקות, וכך עשיתי היום). זה דיי קשה לשכב 3 פעמים ביום, או יותר נכון קשה בעיקר בצהרים, מה אמורים לעשות, להפסיק לעבוד (זה באופן כללי השדר בכל הטיפולים...)? או אולי "לזייף" ולקחת את הנר בחמש אחה"צ? אשמח ללמוד מנסיון של מישהי שיודעת

24/04/2006 | 21:21 | מאת: רומי

היי, לגבי האנדומטרין, מספיק 10 דק' לשכב בהחדרתו וזהו, לגבי הצהריים בעבודה..זה באמת לא נוח אז תחדירי רגיל בשירותים בעמידה ומה שנספג, נספג... מקווה שלא תזדקקי שוב לטיפול אך במידה וכן (חס ושלום) אז אגלה לך את סגולותיו של הקרינון...... מחזיקה אצבעות ליום ד' ותעדכני, רומי

24/04/2006 | 21:31 | מאת: cv

קרינון? ספרי בכל זאת מה זה... ואת לא חושבת שעדיף לקחת לפעמים אחה"צ במקום בצהרים בעמידה?

24/04/2006 | 20:01 | מאת: אריאלה

אמן ואמן תגידי שמעת פעם על מקרה דומה של FSH גבוה מאוד (לפעמים היה מגיע לי עד 70) וכטיפול לקחת גלולות ולקראת סוף חבילת הגלולת להוסיף סטרואידים ע"מ להוריד את הFSH כדי לתת מנוגון (ואז אוביטרל + הזרעה)? כי משום מה הטיפול הזה נשמע לי מאוד מוזר, אני לא מצליחה להבין את ההגיון שעומד מאחוריו

24/04/2006 | 20:48 | מאת: מאוס

אני פעם קיבלתי סטרואידים כדי להוריד רמות פרוגסטרון גהובות למשך כמה שבועות .. זה לא בדיוק אותו הדבר אבל נסתרות הן דרכי הסטרואידים (: ... בהצלחה מאוס

25/04/2006 | 14:42 | מאת: ניני

היי אריאלה, לי יש בעיית FSH גבוה והטיפול שלך מאד מוזר בעיני FSH הוא הורמון שמופרש ע"י ההיפופיזה כדי להגביר את ייצור הזקיקים. במצב רגיל ומאוזן, בגיל הפוריות, השחלות צריכות מעט FSH כדי לייצר זקיקים. ככל שהגיל עולה, ובפרט לקראת גיל 40 ואחריו, השחלות מגיבות פחות ולכן המוח מפריש יותר ויותר FSH. זאת אומרת, שרמת הFSH בדם, עשויה ללמד על הרזרבה השחלתית. אני מדגישה שרמת FSH היא מדד, סימפטום למשהו, ולא הבעיה עצמה. ולכן אין בהורדה של FSH טיפול בבעיית הפוריות אלא הורדה מלאכותית של ערך הורמון, וזה מה שהגלולות עושות, אבל הן לא משפיעות על הרזרבה השחלתית. ישנן עוד סיבות לרמת FSH גבוהה שאינן קשורות לפוריות. ספרי בת כמה את? כמה זמן את מנסה להרות? שאלתי אותך קודם האם את מטופלת אצל מומחה לפוריות או רופא נשים ועכשיו השאלה עוד יותר רלוונטית

25/04/2006 | 14:52 | מאת: אריאלה

אני בת 21 עם אל-ווסת מאז גיל 17 ומנסה להרות 9 חודשים. איזה עוד סיבות יכולות להיות לFSH גבוה חוץ מפוריות (וגידול בהיהופיזה)?

24/04/2006 | 19:41 | מאת: אריאלה

ב"ה הצלחתי להזריק את המנוגון וזה אפילו לא כאב יותר מדי רק חבל שהיום הגיעו תוצאות הFSH שעשיתי אתמול והראו על FSH = 37 דבר שגרם לרופא שלי להגיד לי להפסיק עם הזריקות, לחזור לגלולות ולסטרואידים (דקסאמטאזון) ולעשות שוב בדיקת דם בחודש הבא ולקוות שהרמה תצנח מתחת ל-15... מתפללת לנס ובהצלחה לכולן!!!!!

24/04/2006 | 19:58 | מאת: ילדת האוקיינוס

אוף, אריאלה, אכן מבאס ((((חיבוק)))) אני מקווה שהתרופות יעשו את שלהן ובחודש הבא יהיה לך FSH נמוך ויפה, ושההריון יגיע במהרה אחריו. <<<אמן>>

25/04/2006 | 14:37 | מאת: ניני

היי אריאלה, באיזה יום של המחזור עשית את בדיקת הדם? ולמה בעצם גלולות עם FSH גבוה?? את מטופלת אצל מומחה פוריות?

25/04/2006 | 14:49 | מאת: אריאלה

אני מטופלת באופן פרטי אצל ד"ר ראול אורבייטו שמנהל את היחידה להח"ג בברזילי. הגלולות אמורות לדכא את הFSH והסטרואידים אמורים לדכא את התגובה החיסונית שיש לי כנראה נגד השחלות. ד"ר אורבייטו סיפר לי על מטופלת שלו שגם עם FSH 70 הצליחה להכנס להריון והוא מקווה שגם אני אוכל... גם אני מקווה!!

24/04/2006 | 19:25 | מאת: יעלי

לאחר שנה של נסיונות ולאור גילי (34) הרופא המליץ להוסיף לאיקקלומין הזרעות. כדרכו, לא ממש סיפק הסברים במה הדבר כרוך. האם מישהי יכולה לספר לי קצת על הליך ההזרעה? איך נעשה? במה כרוך? האם כואב? המון תודה

24/04/2006 | 20:01 | מאת: ילדת האוקיינוס

שלום יעלי, אחרי כשבוע-עשרה ימים מהיום הראשון למחזור, תתחילי במעקב זקיקים (אולטרסאונד) ואולי גם דם. לקראת הביוץ תקבלי זריקת אוביטרל, ואחרי 36 שעות תתבצע ההזרעה (לפעמים עושים שתי הזרעות יום אחרי יום). הפרוצדורה של ההזרעה שונה ממקום למקום, אבל ההזרעה עצמה מהירה מאוד וכמעט לא כואבת. אין צורך לנוח אח"כ, ממשיכים בחיים כרגיל ומקווים לטוב... בהצלחה!

24/04/2006 | 21:09 | מאת: cv

יעלי, כמה זמן את עם איקקלומין? אני בטח לא רוצה להלחיץ, ואני לא יודעת כמה דחוף לך, אבל אם את רוצה, אולי כדאי לך לשאול את הרופא יותר שאלות ואולי אפילו (שוב, רק אם את רוצה ומוכנה והכל) לנסות לזרז עניינים. אני עכשיו התחלתי IVF אחרי 5 הזרעות, ומסתבר שיש "מכסה" של הזרעות שצריך לעבור, ושההזרעות האלו צריכות להיות עם גונל ולא איקקלומין (במכבי, צריך 3 הזרעות עם גונל, ואיקקלומין לא נכנס בספירה). אני מכירה מישהי שהרופא עשה לה די הרבה הזרעות בלי טיפול תרופתי, ואח"כ איקקלומין עד שדי נמאס לה. ודבר אחרון- הרופאים לא תמיד שמחים לנדב מידע כשלא שואלים (ואני יודעת כמה קשה לשאול) בהצלחה ושלא תצטרכי בכלל להתייחס למה שכתבתי!

25/04/2006 | 22:01 | מאת: שרה

היי יעלי, הזרעה היא פעולה שבה לוקחים את הזרע ומכניסים אותו בעזרת צינורית לרחם של האישה או לצוואר הרחם- לפי דעתי הפעולה כלל לא כואבת אולי מרגישים קצת אי נוחות מעצם המעמד אבל שטיות כמו המטרה מקדשת את האמצעים..... מקווה שהמטרה שלשמה את פה תגיע בקרוב

25/04/2006 | 22:01 | מאת: שרה

היי יעלי, הזרעה היא פעולה שבה לוקחים את הזרע ומכניסים אותו בעזרת צינורית לרחם של האישה או לצוואר הרחם- לפי דעתי הפעולה כלל לא כואבת אולי מרגישים קצת אי נוחות מעצם המעמד אבל שטיות כמו המטרה מקדשת את האמצעים..... מקווה שהמטרה שלשמה את פה תגיע בקרוב

27/04/2006 | 14:26 | מאת: שרית

קראתי קודם שמישהי ניסתה במשך שנה לעשות הזרעות..וזה מלחיץ אותי..אני בת 39 ואמורה לעבור הזרעה בבנק זרע. האם בדרך כלל זה לוקח כ"כ הרבה זמן עד שנקלט הריון?האם מחויב המציאות לקבל זריקות?

24/04/2006 | 18:56 | מאת: לנה

24/04/2006 | 19:03 | מאת: לנה

שלום יקרות ! מחר אני אצל זיידמן רוצה ש הוא יבדוק אותי לפני טיפול של גונלפ ן אובטרל 3 חודשיים לא ניבדקתי לא ידעת מה מצבי שם עם אין ציסטות חלילה גם קורה רציתי לשאול אותכן אני עוד לא קניתי את הכל זריקות אך זה אולך יותר נכון כמה כפסולות של גונל יש לי מינום מינימלי ב התחלה 75 ו ביקשר ל אובטרל מתי בדרך כלל לוקחים אותו זה ל ביוץ ? ו מה המינון שלו כי זיידמן לא רשם לי את מינון של אובטרל? נישאר לי רק שבעוה עד המחזור ו לצאת ל דרך אך אני לא רוצה בנות את הזריקות אלוהים אבל אין לי ברירה אני צריכה היריון כמו כולן ו הדרך הזאת יחידה מה שהיה יהיה יסבול הכל בישביל הדבר הכי יקר זה היריון. תודה מתוקות .

24/04/2006 | 20:51 | מאת: מאוס

3 חודשים זה זמן מכובד , מקווה שהשטח נקי והיידה לטיפול (: אוביטרל נותנים לתזמן את הביוץ כאשר הזקיקים בשלים , ויש כאלה שנותנים אותה גם כתמיכה אחרי הביוץ ... ובקשר למינון אם הוא לא ציין אז תבקשי ממנו מחר שישלים את המידע ... מאחלת לך המון המון בהצלחה מאוס

24/04/2006 | 21:11 | מאת: רומי

היי לנה, מחר את אצל זיידמן אז הכי טוב לשאול אותו כי אני לא יודעת איזה פרוטוקול הוא נתן לך, וכמויות, לגבי הזריקות אל תקחי את זה קשה זה די פשוט להזריק אולי בהתחלה זה מרתיע אך לומדים מהר והשד לא כל כך נורא. שיהיה בהצלחה מחר רומי

24/04/2006 | 17:55 | מאת: שירה

היי מאוסית ,מה שלומך? רציתי לדעת, האם את עדיין מטופלת אצל ווליוביץ'? אולי כבר כתבת ואני פשוט לא זוכרת.. ובכלל, כמה מחזורי הח"ג עשית אצלו עד כה? תודה וערב נעים, שירה

24/04/2006 | 18:15 | מאת: מאוס

אני עברתי למשיח ... עשיתי אצלו כמה הזרעות (כבר הפסקתי לספור...חחח....) ו 7הפריות ... את השמינית עשיתי כבר אצל משיח שגם לא הצליחה ): ועכשיו אנחנו נחים ...בהצלחה (: מאוס

25/04/2006 | 10:35 | מאת: שירה

היי מאוסי, ואיך היה לך ההפריות אצל ווליוביץ'? מבחינת הזמינות, הסבלנות, המעקב השוטף? האם היית מרוצה מהליווי שלו? אני מבינה שעזבת אותו, וזה הגיוני שאם לא מצליח אחרי תקופה ארוכה מנסים אחר, אבל האם יש סיבה שקשורה בווליוביץ' שהפריעה לך להיות מטופלת שלו? אני שואלת, כי יש משהו שמוציא אותי מדעתי אצלו: בכל פעם, אבל בכל פעם שאני פונה אליו, פגישה או טלפון, הוא ממש לא זוכר כלום לגבי. הוא זוכר היטב מי אני, אבל בכלל לא זוכר באיזה שלב, וכל פעם שואל מחדש: כבר פתחנו לך תיק באסותא? ועוד שאלות שמראות שלא זוכר. השאלה, האם זה נראה לך מפריע לטיפול, או שברגע שהיית מזכירה לו את השלב בו את נמצאת, יכולת לקבל ממנו הנחיות מדוייקות ללא בעיה? אגב, כאשר הוא נותן לך הנחיה להמשך זריקות בעקבות בדיקת דם, האם התיק הרפואי שלך מול עיניו? איך הוא יודע מה מתאים מבלי לראות מולו את המכלול? אני סקרנית לשמוע על ההבדלים בין משיח המיתולוגי לבין ווליוביץ', האם זה מורגש? במה? תודה ויום נעים, שירה

24/04/2006 | 17:22 | מאת: שירלי 123

היי מודה ל NANA ולילדת ולשאר , חזרתי נירגעתי לפני ה IVF עברתי טיפולי הזרעה , פניתי לרופא שטיפל בי בהזרעות הוא ראה את התיק שלי , ואמר שקיבלתי טיפול טוב ואמשיך בטיפול קניתי זריקות גונל , מופור , וסופרפאקט זריקות מופור אני לא מכירה מה המטרה שלהם ? גונל הכרתי , אז ביום הראשון למחזור סופרפאקט לאחר גונל F 450 יומיים ולאחר מכן זריקות מונפור שוב מה זה מונפור ? 5 אמפולות ? נקווה שהפעם יצליח לי ולשאר הבנות רזרבה 12.2 לא נורא נכון ???? או מה שנישאר גם להתפלל למישהיא יש מושג היכן יש רב טוב ? אולי שיברך בנוסף לאמונה שלנו ולשאר הגונל והחברה ? שוב חיבוקים שירלי 123

24/04/2006 | 21:15 | מאת: רומי

הי שירלי, האם התכוונת למנופיור? אם כן זו זריקה מקבילה לגונל ויותר ידידותית מהמנוגון, אני השתמשתי בה והיא בסדר גמור. לגבי הרזרבה - לא מומחית בנושא..תשאלי את ניני רב?? לא מכירה בנתיים הסתפקתי באמונה שלי חחחח בהצלחה, רומי

24/04/2006 | 13:47 | מאת: נירה

אני שואלת איך פרופסור יעבץ ? כדי לטפל אצלו ב IVF ?

24/04/2006 | 15:37 | מאת: ילדת האוקיינוס

לא מכירה אותו, מצטערת.

24/04/2006 | 13:26 | מאת: שירלי 123

היי בנות , אני עצבנית רצח ! עכשיו חזרתי מבית חולים שאני מטופלת ב IVF להמשך פרוטוקול , שעדין לא היתה שאיבה , טיפול ראשון קיבלתי גונל F 300 עשרה ימים ולאחר מכן צטרוטייד לא היו זקיקים מי יודע מה , בעקבות הצטרוטייד שההורמונים לא היו מאוזנים הפסיקו לי את הטיפול , קיבלתי מחזור ב11 לאפריל , היום הגעתי לפרופסור מחלקה עם אחת האחיות מהסגל שאני מכירה שאולי היא תעזור לי , ישבנו יחד עם הרופא הוא ראה את התיק שלי הרים ידיים ואמר "אני הייתי הולך על תרומת ביצית " הפיוזים עלו לי , האחות אמרה לו אולי תיתן לה טיפול ? טוב הוא עשה טובה הוא העלה לי את המינון ביום הראשון למחזור סופר פאקט ביום השני והשלישי גונל 450 ומונגנון 5 אמפולות , בקיצור רשימת מכולת , חשוב לציין רזרבה שחלתית 12.2 ן LH 4.8 סוף העולם ??? אחרי שבוע לגונל 300 היו אולי שני זקיקים 10 ו5 ממש קטנים בקיצור אני סיימתי עם בית חולים אני בדרך לפרטי !! אנא עיזרו לי !! אני עצבנית השאלה מה פרטי יעשה ? שוב תחזרו אלי תודה על התמיכה . שירלי 123

24/04/2006 | 13:32 | מאת: NANA

עם פרופ' זיידמן התייצעת ?

24/04/2006 | 13:42 | מאת: שירלי 123

לא התיעצתי עם זיידמן , אני עדין בקומה , אני צריכה להתאושש אני יושבת מול המחשב ומצפה לתגובות מהרופא {פרופסור } שעשה לי טובה ונתן לי טיפול בזכות האחות מצידי שילכו הוא והאחות .....

24/04/2006 | 15:35 | מאת: ילדת האוקיינוס

שירלי יקרה, אפשר להבין את התסכול, אבל אסור להתייאש! כבר שמעתי על FSH יותר גרוע משלך שהסתיים בהריון. אבל כן, בהחלט שווה ללכת לפרטי במקרה כזה. (((חיבוק)))

24/04/2006 | 18:17 | מאת: לשירלי

שירלי לא רוצה להגיד "אמרתי לך" ...אך אין בכלל מה להשוות בין טיפול ממשלתי לטיפול פרטי..יחס אישי מבין זמינות בכל שעה ביום...אני מציעה לך ללכת להתייעץ עם עוד רופא מומחה ברור פרטי..אם את מאזור חיפה אני ממליצה בחום על ד"ר לויט הוא קוסם!! ממש ככה אין לי מילים לתאר את הצלחתו בהצלחה ואל תתיאשי כל כך מהר לא מסתמכים על רופא אחד..

24/04/2006 | 18:28 | מאת: לשירלי=נסיכה

.

24/04/2006 | 12:30 | מאת: עדי

הייתי אצל רופא נשים עכשיו והוא אמר שהרירית עבה אך עליי לעשות בדיקת דם. אני חמישה ימים באיחור , והביוץ כנראה היה בין ה-15 ל17 ולכן לא קיבלתי ב19 מה עושים האם יכול להיות שאני בהריון? אני משתגעת הרופא אמר שעם הבדיקה תהיה שלילית עליי לקחת כדורים כדי לקבל ווסת אלוהים אני מתחרפנת תמיד היה לי מחזור סדיר מה קורה לי בגוף . הההההההההצילווווווווווווווווווווווווווווווווווו

24/04/2006 | 12:35 | מאת: רונק

הי עדי, רוצי בינתיים לעשות בדיקה ביתית ! למה לחכות במתח..... לא לקחת אוביטרל או משהו כזה לביוץ נכון? כי אם כן בדיקה ביתית או דם לא יצאו מהימנות. ואגב, איך הרופא ראה רירית עבה? אולטרסאונד? דווחי... רונק

24/04/2006 | 12:45 | מאת: עדי

רונק, כן באולטרסאונד הוא ראה רירית עבה, המצחיק הוא שהחודש זה היה החודש הפסקה בין טיפול לטיפול, אני ממש משתגעת ואין לי זמן עכשיו לעשות בדיקה ביתית כי אני חייבת לעלולת למכללה, אני יעשה רק בערב מה נראה לך? אני לא רוצה סתם לחשוב ולצפות, בקיצור אני מבולבלת מאוד

הי אתמול ציינת שיש לך שמות של רופאים מומלצים המומחים לפיריון אני במכבי ויש לי גם מגן זהב (אם זה רלבנטי) אגב, האם מומלץ להיות מטופל ברמת מרפא (אני שואלת כי התחושה שמביאים לשם רופאים טובים ומומחים אך אין לי למי לפנות כי כל פעם זה מישהו אחר)

24/04/2006 | 13:09 | מאת: ילדת האוקיינוס

הי דורית, עניתי לך למטה - בכפ"ס יש את ד"ר גונן. לא ממליצה ללכת במקביל לרמת מרפא. "מגן זהב" אומר שאם את רוצה ללכת לרופא שאינו מקבל דרך הקופה (למשל זיידמן), תוכלי לקבל על הביקור החזר של 80%, עד 3 ביקורים לשנה.

24/04/2006 | 13:22 | מאת: פרח מלבלב

אני ממש ממליצה על פרופ' זיידמן - רופא מדהים וגם אכפתי ונחמד שזה לא פחות חשוב. אני יודעת שהוא מקבל פרטי בויצמן 14 ת"א. מומלץ!!!!!

היי בנות, בוקר אור. ראשית, רציתי לציין, שבשעה טובה, התווספה אלינו שירה חדשה, וזו לא אני. בקשתיה להוסיף אות או מספר לשמה, כדי להבדיל בינינו, מקווה שכך תעשה.. ולנושא הכאוב של זוגיות וטיפולי פוריות, אשמח לקבל התייחסות מנסיון אישי ובכלל. אז ככה, בהתחלה, לא חשבנו שיש בעיה כלשהי, ואחרי חודשים ארוכים של נסיונות טבעיים, ובהמשך, לאחר ניג'וסים עקביים שלי, (כמובן רק לאחר שאני עברתי סדרת בדיקות שיצאו תקינות), בעלי היקר "עשה טובה" והסכים להבדק. או אז הסתבר, שיש לנו בעיית זרע... מכאן העניין נהייה מורכב יותר, ומי שבסיפור, בוודאי מבינה על מה אני מדברת. בכל אופן, עברנו את השלבים הרגילים של הזרעות, וכעת, לקראת הח"ג ראשונה. הנקודה לגביה רציתי להתייעץ עמכן, היא מידת שיתוף בן הזוג בתהליך, לרבות הפגישות אצל הרופא המטפל, והשפעתה על הזוגיות בכלל, ועל שפיותי הנפשית בפרט. בפעמים הראשונות, הייתי נכנסת לבדי לרופא, מקבלת ייעוץ, מרשמים וכו'. אחר כך חשבתי, שיותר "חינוכי" (סליחה על המילה), ויותר "זוגי", זה שגם בן הזוג שלי יהיה נוכח ושותף מלא שלוקח אחריות כמוני על הטיפול, על כל שלביו. לכן, התחלתי לרמוז ואחר כך לבקש באופן ברור, שיצטרף לפגישות אצל הרופא, כי כמו שהבעיה היא "שלנו", גם התהליך הוא "שלנו", וגם הילד שיוולד הוא "שלנו" (ולא שלי). בעלי שיחיה, הסכים להצטרף לפגישות אצל הרופא, אם כי לא בשמחה רבה. זה קצת אכזב אותי, אך יכולתי להבין, שכן מדובר בנושא רגיש מבחינתו. מה שמשגע אותי מאז, ובפרט עתה, כשעוברים להח"ג, שהיא יותר מורכבת, זה שבמקום שזה יחזק את הזוגיות, זה מערער אותה. במקום שהוא ישב איתי אצל הרופא ויתמוך בי, ויגלה הבנה, הוא או שותק או מדי פעם מחייך אל הרופא או זורק מילה כלשהי, כאילו שאני לחוצה וכו'.. ככה אני מרגישה עוד יותר לבד, כאילו שהרופא ובעלי ביחד, נגדי שם בחדר. בנוסף, כמעט למותר לציין, אין לו שום רצון או יוזמה לנסות להבין מה בכלל אנו עוברים. וכך, אני "אונסת" אותו להבין דברים בסיסיים של מה שהגוף שלי עובר כדי להכין אותו להפרייה, אבל לא נראה שזה ממש מענין אותו.. וגם הנסיעות לבדיקות, לזריקות- לדידו הן "עול". פעם בחודש אני בוכה שנשבר לי מכל זה, אני "מתפטרת" מלקחת אחריות על התהליך, ומעתה, שהוא יוביל וילמד את הזמנים, המינונים, הבירוקרטיות, וכד', כי לי נמאס. כמובן שהוא מסרב לכך.... למעשה, במקום לקבל תמיכה בתהליך, ולחזק את הזוגיות, אני מרגישה איך התהליך הזה מרחיק בינינו, ושם אותי לבד לבד. זה מפחיד גם משום שאני רואה בעיני רוחי גם הריון, בו אני מתמודדת עם הכל לבד, וגם בהמשך את גידול הילד, בו הכל נופל עלי, ובן זוגי עסוק בעולמו. הקיצר, ההתלבטות שלי, האם להמשיך להתעקש על כך בן הזוג יהיה חלק מהתהליך (זה מתחיל לעלות לי בבריאותי הנפשית), או פשוט לעזוב אותו במנוחה, להתרגל לרעיון שאני זו שעושה הכל, אחראית לכל הטרטורים של העניין, והוא אחראי להביא את הזרע... לא יודעת מה להחליט, כי מצד אחד לאור השתלשלות העניניים, כנראה שאני צריכה להרפות ולשחרר אותו מהמחויבות להיות בן זוג תומך (כי כנראה שבנושא הזה אין לו את היכולת לעשות זאת), ומצד שני, השאפתנות הבסיסית שלי, והאמון הבסיסי שלי בזוגיות, אינם מאפשרים לי להרים ידיים ולוותר על חווית התהליך הזה התהליך זוגי (ולא אישי). להבנת מכלול הדברים, אני רוצה לציין, שבעלי הוא אדם מאד אינטלגנטי ומאד רגיש, ולכן, אולי, כל כך קשה ומאכזב, להשלים עם הבריחה הזו שלו.. אגב, למי שלא זוכרת, אין לנו עדיין ילדים, ואולי פרט זה רלבנטי לסוגיה.. מה דעתכן? אשמח להשכיל מנסיונכן. תודה על הסבלנות, יום מקסים שיהיה, שירה

היי שירה, תראי, אני חושבת שאם אנו הנשים נשכיל להבין ש"נשים ממאדים וגברים מנוגה" (או הפוך) אז בכלל יהיה לנו קל יותר בחיים. וזו לא קלישאה אלא האמת לאמיתה, רוב הגברים שונים מאיתנו מכל הבחינות ואחת מהן היא בהחלט עם התמודדות בחיים, גם לנו התגלתה בעית זרע כך פתאום באמצע החיים לאחר שכן הבאנו ילדה באופן ספונטני וזה בהחלט אני מאמינה לא היה לו קל לקבל את הבשורה (למרות שהוא לא יראה זאת) ואני לקחתי דברים בקלות, למרות שאני זו שעברתי את כל הטיפולים וכל תפקידו היה....לתת זרע בכוס. אכן חייהם של הגברים יותר קלים מאיתנו ומזמן כבר השלמתי עם זה. ולכן אני לא כועסת, ולא ממורמרת והלכתי לכל הטיפולים לבד בלי שום בעיה (למעט יום השאיבה שמה לעשות, הייתי זקוקה לזרעו) ולאחר שבדקו שהזרע בסדר, הייתי שולחת אותו בחזרה לעבודה ונשארת לבד ממש בלי בעיה. לדעתי שירה אין מה ללחוץ עליהם ולא להיעלב, הם בנויים אחרת ואת זה לא נוכל לשנות. מקווה שעזרתי קצת ושיהיה בהצלחה, רומי

24/04/2006 | 11:16 | מאת: רונק

הי שירה, אז כפי שרומי כבר הפליאה לומר: אני בהחלט נאחזת בכל כך לא קלישאה הזו - "נשים ממאדים וגברים מנוגה"... לאו דווקא בטיפולים אלא בחיים בזוגיות בכלל .. חכי חכי שיהיה לכם ילד זה יהיה כלי שימושי בהחלט !!!! אצלנו החוויה קצת אחרת מכיוון שבעלי , לצערו לוקח חלק פעיל מאד בתהליך כי הוא בעצמו מורדם ו"נשאב" ונמצא איתי באסותא באותה סיטואציה במאוזן... ואצלו אפילו כואב יותר ! דווקא את הבשורה על חוסר בזרע הוא קיבל בצורה מעוררת הערצה , נטולת אגו ובפתיחות מדהימה וגם אין לו בעיה לדבר על הכל עם חברים, משפחה וכל מי שמתעניין . אנחנו כבר הפכנו את זה לצחוק בבית וכך גם לחברים מאד נוח ולא צריך להסתתר כל הזמן. בנוגע לכל התהליכים הבירוקרטים, שאלות לרופא, לזכור מה להביא,איך מזריקים, מתי, איך מגיעים, כמה שעות צום, איזה בדיקות לעשות, ומתי צריך לצאת מהבית כדי לא לאחר וכו' וכו' וכו'.... - אני תופסת פיקוד בדיוק מהסיבה שרומי דיברה עליה ! אנחנו יודעות לעשות את זה ! אנחנו יותר מתוכננות והראש שלנו לגמרי לגמרי עובד אחרת! עובדה. נקודה. (בסוגריים אני אומרת שאני יודעת על גברים שכן מתפעלים את העסק כמונו אבל זה חריג ...) אז בקיצור, צריך לדעת לשחרר גם עם הגברים שלנו! למען זוגיות בריאה יותר! זוגיות פחות מתסכלת ויותר מקבלת. ותראי שברגע שתעשי החלטה ברורה עם עצמך שאת משחררת, הכל יראה הרבה יותר פשוט. אולי נוציא לך סטיקר: שירה - שחררי !!!! את לא נעלבת נכון? שיהיה בהצלחה! יוםטוב, רונק

24/04/2006 | 13:16 | מאת: ילדת האוקיינוס

שלום שירה, אני עשיתי לדעתי טעות גדולה בהתחלה כשרצתי קדימה בלי לשתף את בעלי - גם לא רציתי להכביד, ובהתחלה גם לא חשבתי שיש בעיה רצינית... בשלב מסויים הבנתי שטעיתי (בעקבות שיחה עם חברה לעבודה שהיתה ותיקה ממני בטיפולים), שוחחתי ארוכות עם בעלי על כל המצב, הטיפולים, הרגשות שלי וכו', והחלטנו יחד שמעתה שנינו יחד בכל הסיפור, מה שאומר שהוא התחיל להזריק לי אפילו שאני יכולה להזריק גם לעצמי בבטן, ושלקונטרול-פריקית שבי היה קשה לתת לו להכין לבד את הזריקות... הוא גם בא איתי לכל מה שהיה יכול, והיה שותף מלא לכל ההחלטות. לא תמיד זה היה אפשרי או פרקטי, בעיקר שהיתה לנו גם ילדה קטנה בבית, אבל ככל שהתאפשר הוא היה מצטרף אלי לתורים, וכמובן שגם לכל השאיבות וההחזרות. זה מאוד הקל על ההרגשה של שנינו. אבל זה צריך לדעתי לבוא ממקום של שיתוף עמוק ברצון שני הצדדים ולא של כפיה. אני מבינה שכשיש בעיית זרע זה רק מקשה עוד יותר על הגבר, שמעדיף להדחיק את הבעיה כמה שאפשר והמציאות גם מאפשרת לו את זה (מכיוון שגם בבעיית זרע מי שצריכה לעבור את הטיפולים זו האישה...). כאן נדרשת רגישות רבה מאוד כלפיו, להשתדל לא להגרר להאשמות. מחזיקה לכם אצבעות. זה בהחלט אתגר לא פשוט לזוגיות...

24/04/2006 | 14:19 | מאת: שירה

הי שירה מלבד הרצון לחזק אותך זה נתן לי תחושה מאד טובה שאני לא לבד במלחמה הזו בין המינים זה שהם ממאדים ואנו מנגה כבר ודאי ברור לך כדי להרגיע אותך גם בעלי כל הזמן היה מן הצד ולא גילה מעורבות בביקורים אצל הרופא וכשביקשתי ממנו שילך לבצע בדיקת זרע הוא האשים אותי שאני לוחצת על הרופא ושאני לחוצה סתם וזה בכלל לא חיוני (זה שאני מכניסה לפה שלי כדורים זה בסדר) והיו ממש ויכוחים והרבה נדנודים שילך ךבצע את הבדיקות (היה צורך לבצע פעמיים) והרגשתי כאילו רק לי איכפת הנקודה החיובית שאני רוצה להוסיף שיש לנו ילד מקסים בן שנתיים וחצי. בעלי שותף מלא , מגלה מעורבות , לא מזלזל לחלוטין והוא זה שמידי יום לוקח אותו מהגן ונמצא איתו הרבה שעות. אין לי הסבר לכך אבל בנושא הבדיקות יש להם איזה שריטה כנראה (אולי החשש שאי ההצלחה להכנס להריון נובעת מהם)

24/04/2006 | 15:49 | מאת: שירה

היי דורית, תודה גדולה על דברייך. הצלחת לעודד אותי עד מאד... שיהיה לך המשך יום נעים, שירה

24/04/2006 | 18:29 | מאת: מור

אני רוצה לשתף אותך מנסיוני... כל מה שכתבת כאן ה י ה חלק מחיי בכל מה שקשור לבעלי, החוסר תמיכה, ההרגשה של הלבד בתהליך, "הכפייה" כאילו שלי שישתתף יותר וכולי.. גם אצלנו הבעייה הייתה קשורה לזרע חלש ובגלל זה "קפצנו" דיי מהר לח"ג (אחרי 3 הזרעות בלבד!) אבל... באיזשהוא מקום בתהליך ,לדעתי זה קרה ביום שהרופא אמר "בכמות זרע כזו אפשר להיכנס להריון", "הזרע מספיק", פתאום זז אצלו משהו שאני לא יכולה להסביר את זה, אולי האגו פתאום חזר ,מי יודע? אני רק יודעת לספר שמאותו הזמן (אנחנו שנתיים בתהליך) יש לי שותף מדהים שלא יכולתי לבקש יותר מזה, על כל פיפס של בדיקה הוא לוקח חופש מהעבודה כדי להיות איתי, להכין את הזריקות ולהזריק- מה פתאום שאני יעשה את זה?!עליי הוא לא סומך, הוא רוצה הכל לבד, מרגיע תומך ומפנק- פשוט בעל מדהים...ותאמיני לי שאני הייתי בדיוק במצב שלך ואילו יותר גרוע מזה.... תראי שירה, אפילו שמצב של שותפות ותמיכה מלאה נראה לך כרגע היפוטטי אל תאבדי תיקווה, הכל ישתנה , תני לו רק את הזמן שלו להתרגל.. רק אל "תכפי" את השיתוף בתהליך עליו, לפחות לא בדרך של עצבנות וחוסר סבלנות אלא בדרך ההפוכה- תהיי סבלנית ורגועה (זה כל-כך חשוב לתהליך). ואל תדאגי, זה ישתנה... בהצלחה (((((((()))))))

25/04/2006 | 10:36 | מאת: שירה

היי ילדת זכור לי שסיפרת על ניתול שעברת או משהו כזה במהלך הטיפולים.... את יכולה לספר לי על זה קצת? תודה שירלושששש:-))))))))))

24/04/2006 | 00:10 | מאת: שירלי

24/04/2006 | 08:53 | מאת: ילדת האוקיינוס

למה את צריכה לדעת?

24/04/2006 | 14:14 | מאת: שירלי

היי ילדת הרופא שלי הבחין באינדומיטריוז קל ברחם,דבר שגרם לי להתעניין בנושא,חיפשתי חומר באינטרנט ומצאתי שאינדומיטריוז מוציאים דרך ניתוח,אתמול ניזכרתי שאת עברת גם ניתוח באמצע הטיפולים, בגלל זה התעניינתי לשאול אותך. את יכולה לא לענות,חופשי.!!!!!!

23/04/2006 | 23:02 | מאת: סבבית

היי בננות, מה שלומכן הערב? היום אחה"צ הלכתי לקופ"ח לקבל את המונוגון. האחות הזריקה לי בישבן והאמת שזה מאד כאב! הזריקות של הגונל לא כאבו כך... מיד אחרי הזריקה הרגשתי מסוחררת והיתה לי בחילה , אז שכבתי לי שם כעשר דקות. מישהי מכן חשה כך אחרי זריקה? אריאלה יקרה, אני מקווה שצלחת את המונוגון בהצלחה וללא כאבים.. שיהיה לכן לילה טוב ונשמע השבוע רק בשורות טובות !אמן!

23/04/2006 | 23:18 | מאת: מאוס

הזריקה הזאת ואני חושבת שכולן כאן יעידו על כך גועליתתתתת !!! אבל תתעודדי ממוש זה אומר שאת כבר לקראת הסוף (: ... אולי בפעם הבאה תבקשי ממנה שתזריק יותר לאט ... זה יכול לעזור ... נשיקות ויאללה סבבית מקלחת חמה ולמיטה להתאושש ... נשיקות מאוס

23/04/2006 | 23:32 | מאת: סבבית

לילה טוב מתוקה, חלומות פז! יש לי מחר בדיקות דם ואולט' באסותא. אני מקווה שהכל בסדר ואוכל לקחת את האוביטרל ויאללה............חיבוקים, סבבית.

23/04/2006 | 23:40 | מאת: רונק

הי סבבית, גם אני הזרקתי היום וכאב לי עד עכשיו כואב לי אבל זה תמיד ככה! השם השני של המנוגון זה: מנוגועל ! זריקה גועלית! ואני עוד מזריקה 4 !!!!! help!!!!!! קטן עלינו ! אני שוב באסותא ביום רביעי אולי גם את? ביי בינתיים מנוגועל נעים... רונק

24/04/2006 | 08:54 | מאת: ילדת האוקיינוס

בד"כ יותר מהגונאל אף. אם הכאבים הופכים להיות חדים וחזקים מאוד, פני לרופא.

24/04/2006 | 09:38 | מאת: רומי

היי מתוקתי, אני את המנוגון הזרקתי בבטן, אכן זריקה מעיקה ולי קצת שרפה, אך מתרגלים לצערי ואח"כ בטיפולים הבאים (שלא תזדקקי) החלפתי למנופיור וממש נהניתי חחחחח חזקי ואמצי, רומי

23/04/2006 | 21:55 | מאת: שרון

הי בנות האם יש פה בנות עם בעיה ברירית, שהיא דקה מדי. רציתי לדעת מה עשיתן כדי לפתור את הבעיה. אני כבר ניסיתי פרוגינובה, אסטרופם ועכשיו מדבקות אסטרוגן במינונים גבוהים, והרירית שלי מסרבת להגיב, תקועה על 5 ממ והרופא טוען שזה דק מדי ובגלל זה לא נכנסנו להריון (עם גונאל) יש למישהי טיפים? תודה מהמיואשת

24/04/2006 | 08:55 | מאת: ילדת האוקיינוס

שלום, אין לי טיפים נוספים מעבר לטיפול שאת מקבלת, מצטערת. מקווה שהמדבקה תעשה את העבודה.

23/04/2006 | 20:20 | מאת: שרון

בת 35 עוד מעט, מנסים כבר שנה וחצי, פרופיל הורמונלי + צילום רחם + בדיקת זרע תקינים והרופא קבע שהגיע הזמן לאיקקלומין. מאחר ולא נתן לי מספיק מידע, ומאחר ואני חוששת, החלטנו ללכת לבדיקת ייעוץ לד"ר זיידמן. האם החשש שלי מוצדק? או שאני מפקפקת יותר מדי ברופא שלי? מה עליי להביא / לשאול פרט לתוצאות הבדיקות שבידי?

23/04/2006 | 21:16 | מאת: שירה

איך מגיעים לדר' זיידמן , לאיזה קופה הוא שיך , האם הוא מקבל פרטי ואיפה ?סליחה על כל השאלות. האם אני יכולה ללכת במקביל לרופא המטפל בי ?

24/04/2006 | 09:16 | מאת: שירה

היי שירה, וברוכה המצטרפת אלינו... אם לא קשה לך, אנא הוסיפי לשם שלך סיפרה או אות כלשהי או כינוי כלשהו, כדי להבדילו מהשם שלי, המוכר כבר בפורום מקודם... תודה רבה ובהצלחה. שירה

23/04/2006 | 21:17 | מאת: שירה

איך מגיעים לדר' זיידמן , לאיזה קופה הוא שיך , האם הוא מקבל פרטי ואיפה ?סליחה על כל השאלות. האם אני יכולה ללכת במקביל לרופא המטפל בי ?

23/04/2006 | 21:24 | מאת: רונק

הי שרון, תראי, ללכת לשמוע דיעה נוספת אף פעם לא מזיק , לפעמים אפילו מרגיע! כנראה שלא סתם החלטת ללכת לייעוץ נוסף, אולי את באמת לא לגמרי שלימה עם הרופא שלך... מאד מאד חשוב לסמוך על הרופא , בעיקר אם נכנסים לשיגרת טיפולים. לפגישה עם זיידמן תביאי כל מה שנראה לך רלוונטי לעניין ואפילו תרשמי לך פתק עם שאלות שלא תשכחי. בכל אופן הבחירה בזיידמן מצויינת . בתור מטופלת שלו יש לי רק מילים חמות וטובות לומר עליו. שיהיה בהצלחה רבה והמשך ערב נעים. רונק

24/04/2006 | 09:02 | מאת: ילדת האוקיינוס

שלום שרון, הרבה רופאים (בעיקר רופאי נשים שאינם מומחי פריון) אוהבים לתת איקקלומין בתור התחלה, כי מדובר בתרופה יחסית קלה. אני לא משתגעת על הרעיון לקחת איקקלומין כשאין בעיית ביוץ, כי איקקלומין יכול גם להזיק. מה שבטוח, זה שאם כן לוקחים איקקלומין - חשוב מאוד לעשות באותו מחזור מעקב אולטרסאונד, גם כדי להיות בטוחים שתזמון קיום היחסים נכון (אחרת סתם לקחת תרופה), וגם כדי לוודא שהאיקקלומין לא גורם לרירית להיות דקה מדי, מה שיש לו נטייה לעשות. אני חושבת שאת עושה בשכל רב כשאת פונה לזיידמן בטרם תתחילי להכניס את גופך לסחרור של תרופות והורמונים. כשאת באה אליו תביאי איתך את תוצאות כל הבדיקות שעברתם, ובכלל כל מידע רפואי רלוונטי. ואם את ממש מסודרת, את יכולה גם להכין לך דף שאלות מראש.... בהצלחה!

23/04/2006 | 19:13 | מאת: אריאלה

שלום אני חדשה כאן ויש לי שאלה אני אמורה להתחיל להזריק היום 4 אמפולות של מנוגון כל יום במשך שבועיים. התכוונתי להזריק את כולם בבטן לעצמי אך נאמר לי שזה לא כדאי כיוון שזו כמות גדולה של זריקות. האם אפשר להזריק 2 בבטן ו-2 בזרוע? מישהי יודעת מה מספר המחט המומלצת לצורך זריקות אלו? ועוד שאלה אחרונה- כל כמה זמן בערך נערכים מעקבי האולטרא סאונד בתקופת הזרקת המנוגון? תודה רבה מראש ובהצלחה ענקית לכולן!!!

23/04/2006 | 19:48 | מאת: שלי

היי אריאלה אני מזריקה 3 אמפולות של מנוגון ואת כולם בבטן ...האם לא תדרכו אותך האחיות במרפאה.?? לגבי מעקב זקיקים אני מבצעת יום כן יום לא בדרך כלל. בהצלחה גדולה....שלי

23/04/2006 | 19:53 | מאת: אריאלה

לא תדרכו אותי... הזריקות האלו כואבות/שורפות? תודה על התשובה המהירה

24/04/2006 | 08:52 | מאת: ילדת האוקיינוס

אין שום בעיה להזריק 4 אמפולות של מנוגון בזריקה אחת בבטן. משתמשים בשני מדללים. המחט לבטן היא זו הקצרה והדקיקה, תבקשי מהאחיות בקופה מחטים להזרקה תת-עורית. לגבי המעקבים: תלוי כמובן בפרוטוקול שקיבלת (את אמורה לקבל הוראות מהרופא בקשר לזה תוך כדי הטיפול), אבל בגדול - מתחילים בד"כ בהזרקה של 5 ימים, ואז עושים בדיקות, ואז בד"כ ישלחו אותך להזריק עוד יומיים-שלושה לפני הבדיקה הבאה, ובהמשך תלוי בתוצאות הבדיקות ועד כמה את קרובה לשאיבה, לפעמים יוצא לעשות בדיקות גם יום אחרי יום. בהצלחה! בהצלחה!

23/04/2006 | 18:07 | מאת: ענת

שלום עקב שחלות פוליציסטיות נתבקשתי ליטול דופסטון 5 ימים לצורך התחלה טיפול . במידה ואני בהריון ומתחילה ליטול את התרופה , האם בכל מצב יתרחש דימום כתוצאה מהכדורים או שמא רק במידה ואינני בהריון ? תודה מראש .

24/04/2006 | 09:04 | מאת: ילדת האוקיינוס

שלום ענת, זו שאלה לרופא, וכאן אנחנו לא רופאות. השאלה הזה בהחלט נשמעת לי חשובה וכדאי שתקבלי עליה תשובה מגורם מוסמך. בהצלחה!

23/04/2006 | 17:07 | מאת: שירן

היום אני בשבוע השישי לפני אולטרא' ראשון בסוף השבוע רציתי לדעת אם גם לכן בנות יש את הדקירות האלו למטה ומתוך שינה כמו נתפס כזה ופעמים כאבי מחזור קלים מאוד כמו תחושה כזו אנא פרטו לי תודה ובהצלחה לכולנו

23/04/2006 | 19:00 | מאת: שרון

כן יש כאבים בהתחלה שבאים והולכים כמו כאבי מחזור בבטן התחתונה, זה בגלל שהרחם מתרחב ועובר שינויים. בכל אופן כדאי שתתייעצי עם רופאך. בהצלחה.

23/04/2006 | 20:56 | מאת: מאוס

הרי פה רוב הנשים לללללללללללאאאאאאאאאאאאאא בהריון ... ויותר מכל מנסות שנים ולא מצליחות אז את בטוחה שזה המקום האופטימילי לשאלה זו ? ומן הסתם תקבלי הרבה יותר ידע ותגובות בפורום המתאים לכך ...

תודה ו סליחה פשות יש בנות ש במת סובלות נפשית מי חוסר פוריות בלי שום כשר אלך אישית בהצלחה

אני עברתי בדיוק כמוכם את הסבל 5 טיפולים הייתי איתכם אז מה אסור לשאול את אלה שנקלטו יחד איתי אז גם שרומי תצא והשאר גם הם לא שייכות נכון? אל תיהיו טיפשות אתם תהנו רק לשאלות שנוגעות אליכם בסדר לא רשמתי את ההודעה למאוס לדוגמא די להיות קטנוניות

24/04/2006 | 09:31 | מאת: רומי

היי שירן, את מוזמנת לכתוב אליי למייל האישי בכל הקשור להריון.... כרגע לשאלתך אני לא חשתי כאבים כאלה, אבל זה נשמע לי די טיבעי כי הגוף עובר שינויים. בהצלחה, [email protected]

23/04/2006 | 16:56 | מאת: דורית

הי לנה דבר ראשון אני מקווה שאני עושה מענה ישירות לתגובתך. אם לא אשמח לדעת כיצד לבצע זאת תודה על התייחסותך אני בקופ"ח מכבי

23/04/2006 | 17:17 | מאת: לנה

שוב שלום לך דורית ! הרופא ש אני הייתי אצלו ב מכבי פתח-תיקוה שמו פייט גדעון הוא עובד ב מכבי פ"ת שני ערב מי 16-20 שלישי מי 09-18 ו חמישי מי 15-21 טלפון מירפאה 9045955-49 אותי הוא שלח לאחר איקאקלומין ש לא יצליח ישר ל רמת המירפא ל רמת-גן גם להמשך הטיפול גונלפ + זריקות ל ביוץ אוביטרל אני עוד לא יתחלתי את הטיפול אצלי בעיה לא ידעוה ל חוסר פוריות בת 27 ללא ילדים ו גם הייתי ב היריון ש פעמים נפל (הפעלות טבעיות עברתי בדיוק לפני שנה) את עשית צילום רחם ? עשו לך בדיקת אולטראסאנד אגן הקטן + זקיקים ליראות עם אין ציסטות על השחלות? טוב דורית נקווה ש עזרתי לך

23/04/2006 | 17:28 | מאת: לנה

דורית סליחה לא ראיתי ו רשמתי לך למעטה גם המייל שלי ב תוחנה msn-mesenger הוא כחה [email protected] זה אישי כמובן עם יש לך מה שהו תישאלי תמיד ישמח לענות לך

24/04/2006 | 09:27 | מאת: דורית

תודה על הכל

ששכחתי... אני בדילמה, אולי תוכלו לעזור. כנראה שהביוץ שלי היה אתמול בשעות הבוקר ( לאחר אוביטרל ) והתחלתי עם הקרינון מהבוקר כשקמתי ( יתכן שלפני הביוץ עצמו ) האם יכול להיות סיכון ? מבקשת תשובה כנה. התחלתי כ 39 שעות לאחר מתן הזריקה אבל כאבי הביוץ נמשכו עוד מעבר לכך עד לשעה ה 44 בערך. בפער השעות האלה יכול להיות שגרמתי לנזק ? הכוונה בהחדרת הג'ל טרום הביוץ עצמו או אולי בסמך להתרחשותו... ? ועוד שאלה - כשהביצית יוצאת מהזקיק, האם היא ישר מופרית במידה ומוצאת זרע שממתין לה או שזה לוקח זמן, אם כן אז כמה זמן ? וכמה זמן הביצית יכולה לחיות עד להפריה ? אני יודעת שזרעים שורדים בגוף האשה כ 48 שעות, מה בנוגע לביצית ? אני מרגישה קצת חום היום וקצת חולשה, יכול להיות קשור לכל הנושא- אוביטרל, קרינון וכו' ? תודה מראש על התשובות...

23/04/2006 | 16:44 | מאת: ילדת האוקיינוס

במחזור טבעי הפרוגסטרון מתחיל לעלות זמן קצר לפני הביוץ, כך שבטח לא גרמת נזק עם הקרינון לפי הזמנים שתארת. הביצית יכולה לחיות עד 24 שעות בטרם תופרה. חום וחולשה בהחלט יכולים לנבוע מרמות ההורמונים מוגבהות כפי שיש עכשיו בגופך עקב התרופות שאת לקחת/לוקחת. בהצלחה!

היי ננה, לגבי נטילת קרינון לפני הזמן אין לי מושג מה ההשפעות, אבל מניחה שאם אלו ההנחיות שקיבלת הרופא שלך יודע מה הוא אומר לגבי ההפרייה, ביצית חיה כ-24 שעות, ופורייה יותר בשעות הראשונות כמובן. יש עוד פרמטרים שקובעים האם תתרחש הפרייה גם אם יש זרע בסביבתה, כמו איכות הזרע, ריכוזו, איכות הביצית, ועוד. גם כשהכל ממש ממש תקין אצל שני בני הזוג יש סיכוי של כ-30% בכל נסיון להרות, אבל בואי נשמור על אופטימיות:) לגבי חום ולא נראה לי שקשור להורמונים, לגבי חולשה אני לא מכירה תגובה כזאת, אני חושבת שאם זה מטריד אותך את צריכה לשאול את הרופא שלך, את זוכרת שאני פה חובבניות בלבד , כן?.. שיהיה בהצלחה גדולה ועדכני!!

23/04/2006 | 17:56 | מאת: nana

23/04/2006 | 16:22 | מאת: מילי

היי! אני אחרי הפריה ראשונה, החזירו לי שני עוברים לפני 20 יום ! ביום ה 12 עשיתי בדיקת בטא שהיתה 175 עשיתי אחרי 3 ימים עוד בדיקה והיא כבר לא היתה יפה 410 ועשיתי בטא היום והיא נשארה תקועה ב480 שהייתה אמורה להגיעה ל1200 מה זה אומר ? אני מדוכאת כי הרופא שלי לא מרוצה. מה זה אומר על העובר? תעזרו לי בנות . האם מישהי שמעה על דבר כזה ושה זה מסתדר בסוף או שאני אופטימית? תודה

23/04/2006 | 16:37 | מאת: ילדת האוקיינוס

שלום מילי, לא כתבת כמה זמן עבר בין הבטא השנייה לשלישית, אבל באמת העליה הקטנה בין 410 ל-480 לא מבשרת טובות. חשוב להיות במעקב צמוד כדי לראות איך מתגלגלים העניינים, ובעיקר כדי לשלול מצב של הריון מחוץ לרחם, חלילה. מצטערת (((חיבוק))))

23/04/2006 | 19:40 | מאת: מילי

זה כ"כ לא הוגן עד שפיתחנו סוף סוף ציפיות . בא לי לבכות אני כ"כ מבואסת למה ,למה זה מגיעה לנו? אולי יש עוד תקווה?

23/04/2006 | 14:04 | מאת: רונק

הי קוריצה! לא לדאוג! לא סתם נעלמתי במייל, המחשב שלי כבר כמה ימים עם וירוס קשה ומקווה שהיום יאושפז סופסופ לטיפול. אז בקרוב אשוב.... מקווה שאת מאוששת מעט. נשיקות, רונק

23/04/2006 | 14:09 | מאת: רומי

היי ממוש, כן כבר הבנתי שאם לא חזרת אליי יש לך בעיה כל שהיא...אז ממתינה גם לתיקון אני עדיין on the face נשיקות

23/04/2006 | 14:14 | מאת: רונק