פורום פוריות חברתי - תמיכה
מנהל פורום פוריות חברתי - תמיכה
אני כבר לא יכולה. בכל מקום נשים הרות.... כואב לי נורא. קיבלתי שוב והכאב לא מפסיק.אני לא מאוזנת הורמונלית. הרופאה אמרה שברגע שזה יתאזן עם התרופות אוכל להיכנס להריון, אבל אני כבר לא מאמינה. אני כל כך רגילה כבר 9 חודשים- ממש הריון בפני עצמו, לקבל כל פעם אחרי התרגשות וציפייה והמון תקווה, שכבר לא נראה לי שאפשר אחרת. איך מתמודדים, בא לי למות!!! כלום לא מעודד אותי. לא מצליחה להיות חזקה. בכל פינה עוד מישהו או מישהי מעברי מסתובבים עם בטן או עם תינוק על הידיים וזה עושה לי רע.פשוט כלום לא עוזר. איך שורדים את זה???? יעל
יעלי, זה באמת קשה. אני מאמינה שכל אחת מאיתנו עוברת את הרגשות האלה בשלב מסויים ובדרך מסויימת. אצל אחת זה יותר שורף ואצל אחרת פחות. לי זה הגיע פעם בהפתעה מוחלטת. לא ציפיתי להתכווצות הזו בלב, עד אז הריוניות לא גרמו לי שום כאב, שום קינאה. ופתאום הלב שלי, ממשהו שאני רגילה לראות כלב רחב למדיי- פתאום הצימוק הזה... חשוב מאד לדעתי להסביר לעצמך, לדבר ממש עם עצמך בתוך הלב ולהגיד ש- זה הרי לא ההריון שלך, זה לא הילד שלך, ולכן זה לא בא על חשבונך! שההריון שלך הרי יגיע! זה לא שאת יושבת בלי לעשות כלום ומרחמת על עצמך- את מטופלת, את בדרך! רק הדרך שלך, ושלי, ושל עוד, היא ארוכה יותר. הרפואה היום עושה ניסים לזוגות כמונו. להורים שלי יש חברים עם בעייה כל כך פתירה, אבל בזמן שהם ניסו (לפני שלושים וחמש שנים בערך) לא היה עבורם שום פיתרון! יעלי, מה שאת מרגישה הוא טיבעי ואנושי. ואם עושה לך רע- תתרחקי! כמו מכל דבר אחר בחיים שמרע לך. אני מקווה שהתחושות הקשות שלך יעברו, אולי הדרך שהצעתי לך תעזור, אולי מישהי אחרת תתן לך את הדרך שלה שתתאים לך יותר ואולי תמצאי את הדרך שלך בעצמך. בכל מקרה, אני מאחלת לך להכנס להריון מהר מהר! ולהשאיר את כל התקופה הזו הרחק הרחק מאחורייך! (((((((((((()))))))))))) [דורה.
דורה, תודה קודם כל!!! אני כל כך מנסה, אבל פתאום נדמה לי שאין עוד כלום בעולם חוץ מהילד שלי שאני לא מצליחה להביא ועצוב לי נורא. אני מצליחה להחזיק מעמד בין מחזור למחזור. אבל ברגע שזה בא כל הכוחות והחוזק שחשבתי שמצאתי והאופטימיות- הכול הולך. אבל תודה לך על מה שכתבת, זה עוזר שיש מי שמבין. אין לי כמעט עם מי לדבר על זה חוץ מעם בעלי וגם לו כואב. יעל.
יעל יקרה, אני לא חושבת שיש מישהי כאן שלא יכולה להזדהות עם מה שכתבת. אני בשלב מסויים כבר הפסקתי לספור את קרובות המשפחה/החברות/מטופלות אחרות שהכרתי/נשים במקום העבודה הגדול שלי - שעקרו לי את הלב שוב ושוב עם הבטנים המתעגלות שלהן. היו כאלה שעשו לי את זה יותר כואב מכל מיני סיבות, והיו כאלו שפחות. היו כאלה שהספיקו לעשות לי את זה יותר מפעם אחת במהלך תקופת אי-הפריון שלי - מה תגידי על זה? גיסתי הרתה וילדה פעמיים בזמן שאנחנו ניסינו, ואת ההריון השני, שהיה פנצ'ר כמובן, היא רצתה בכלל להפיל כי יצא לה קרוב מדי לראשון, ובעלי (אחיה) הוא זה ששכנע אותה להשאיר את ההריון! חשוב שתתני קול ולגיטימציה מלאה לרגשות האלו שלך. אל תרגישי אשמה, אל תרגישי כאילו את בנאדם רע כי את מקנאה בהריונית, בין אם היא אחותך או מישהי זרה בסופר. את לא בנאדם רע, את בנאדם טוב שנמצא במקום רע. אבל חשוב שתזכרי גם שהמצב הזה זמני, אפילו שלא ברור כמה זמן בדיוק הוא יימשך וזה מטריף את הדעת. יש לי סיפור שבעיני הוא חשוב לנקודה הזאת: יש לי שכנה, דלת ליד - בני זוג מקסימים שכשעברנו לדירה שלנו כאן הם היו ללא ילדים. בזמן הטיפולים שלי היא הרתה. לא היה לי קל לחייך אליה כל בוקר ולראות את הבטן גדלה, אבל המשכתי לחייך כי הם באמת זוג מקסים ושכנים נפלאים. בפנים נאכלתי, בכיתי לבעלי אבל כלפי חוץ המשכתי לפרגן ולהיות שכנה טובה. אני מודה שלהיות חברה קרובה יותר היה לי קשה מדי. יום אחד, אחרי שנתיים ותשעה חודשים, קרה לנו הנס והריתי. אבל השמחה היתה קצרת מועד וההריון הסתיים בשבוע 7 והלב שלי התרסק לחתיכות. בדיוק כשאני הפלתי את ההריון הכל-כך יקר הזה, שכנתי ילדה תאומים בנים. את השבועות הבאים שאחרי ההפלה, וטיפול נוסף כושל שבא בעקבותיה, עברתי לצלילי בכי בלתי-פוסק של שני התינוקות שזה עתה נולדו ולא הפסיקו לבכות מעבר לקיר הסלון שלנו. לזרות מלח על הפצעים, מדי פעם גם הגיע שליח ונתן לנו פרחים עבורם כי הם לא פתחו את הדלת (זה קרה פעמיים). לא היה לאן לברוח - הייתי מזריקה - ושומעת בכי של תינוק, בוכה על בטא שלילית - ושומעת בכי של תינוק מעבר לקיר... ובכל זאת בלעתי את הדמעות, חייכתי והצעתי לה עזרה (למזלי היא לא היתה צריכה, כי אין לי מושג איך הייתי עומדת בזה). ואז קרה לי הנס האמיתי, והריתי גם אני עם תאומים בנים. ומאז אני לא מפסיקה לקבל ממנה בגדים מקסימים לתאומים, צעצועים יפים ואיכותיים, בייבי-סנס ומה לא. פתאום עברתי לצד שלה, וכל העולם התהפך ונהיה יפה. אז מה שדורה כתבה לך שההריון שאת רואה ומקנאה בו הוא לא על חשבונך - הוא לא רק נכון, אלא אף יותר מזה, את אף פעם לא יכולה לדעת מתי פתאום הנס יקרה גם לך, וכל ההריוניות מסביב יהפכו ממושא קנאה לחברות שיוכלו להעביר לך דברים לתינוק שלך שבדרך, לתת עצות טובות ולחלוק חוויות... גם לך זה יקרה, ולכולן כאן. הדרך כל-כך קשה וארוכה לפעמים, אבל חייבים לזכור את זה... יש אור בקשה המנהרה! (והוא לא של רכבת...) ((חיבוק))
יעל יקרה, אני לא חושבת שיש מישהי כאן שלא יכולה להזדהות עם מה שכתבת. אני בשלב מסויים כבר הפסקתי לספור את קרובות המשפחה/החברות/מטופלות אחרות שהכרתי/נשים במקום העבודה הגדול שלי - שעקרו לי את הלב שוב ושוב עם הבטנים המתעגלות שלהן. היו כאלה שעשו לי את זה יותר כואב מכל מיני סיבות, והיו כאלו שפחות. היו כאלה שהספיקו לעשות לי את זה יותר מפעם אחת במהלך תקופת אי-הפריון שלי - מה תגידי על זה? גיסתי הרתה וילדה פעמיים בזמן שאנחנו ניסינו, ואת ההריון השני, שהיה פנצ'ר כמובן, היא רצתה בכלל להפיל כי יצא לה קרוב מדי לראשון, ובעלי (אחיה) הוא זה ששכנע אותה להשאיר את ההריון! חשוב שתתני קול ולגיטימציה מלאה לרגשות האלו שלך. אל תרגישי אשמה, אל תרגישי כאילו את בנאדם רע כי את מקנאה בהריונית, בין אם היא אחותך או מישהי זרה בסופר. את לא בנאדם רע, את בנאדם טוב שנמצא במקום רע. אבל חשוב שתזכרי גם שהמצב הזה זמני, אפילו שלא ברור כמה זמן בדיוק הוא יימשך וזה מטריף את הדעת. יש לי סיפור שבעיני הוא חשוב לנקודה הזאת: יש לי שכנה, דלת ליד - בני זוג מקסימים שכשעברנו לדירה שלנו כאן הם היו ללא ילדים. בזמן הטיפולים שלי היא הרתה. לא היה לי קל לחייך אליה כל בוקר ולראות את הבטן גדלה, אבל המשכתי לחייך כי הם באמת זוג מקסים ושכנים נפלאים. בפנים נאכלתי, בכיתי לבעלי אבל כלפי חוץ המשכתי לפרגן ולהיות שכנה טובה. אני מודה שלהיות חברה קרובה יותר היה לי קשה מדי. יום אחד, אחרי שנתיים ותשעה חודשים, קרה לנו הנס והריתי. אבל השמחה היתה קצרת מועד וההריון הסתיים בשבוע 7 והלב שלי התרסק לחתיכות. בדיוק כשאני הפלתי את ההריון הכל-כך יקר הזה, שכנתי ילדה תאומים בנים. את השבועות הבאים שאחרי ההפלה, וטיפול נוסף כושל שבא בעקבותיה, עברתי לצלילי בכי בלתי-פוסק של שני התינוקות שזה עתה נולדו ולא הפסיקו לבכות מעבר לקיר הסלון שלנו. לזרות מלח על הפצעים, מדי פעם גם הגיע שליח ונתן לנו פרחים עבורם כי הם לא פתחו את הדלת (זה קרה פעמיים). לא היה לאן לברוח - הייתי מזריקה - ושומעת בכי של תינוק, בוכה על בטא שלילית - ושומעת בכי של תינוק מעבר לקיר... ובכל זאת בלעתי את הדמעות, חייכתי והצעתי לה עזרה (למזלי היא לא היתה צריכה, כי אין לי מושג איך הייתי עומדת בזה). ואז קרה לי הנס האמיתי, והריתי גם אני עם תאומים בנים. ומאז אני לא מפסיקה לקבל ממנה בגדים מקסימים לתאומים, צעצועים יפים ואיכותיים, בייבי-סנס ומה לא. פתאום עברתי לצד שלה, וכל העולם התהפך ונהיה יפה. אז מה שדורה כתבה לך שההריון שאת רואה ומקנאה בו הוא לא על חשבונך - הוא לא רק נכון, אלא אף יותר מזה, את אף פעם לא יכולה לדעת מתי פתאום הנס יקרה גם לך, וכל ההריוניות מסביב יהפכו ממושא קנאה לחברות שיוכלו להעביר לך דברים לתינוק שלך שבדרך, לתת עצות טובות ולחלוק חוויות... גם לך זה יקרה, ולכולן כאן. הדרך כל-כך קשה וארוכה לפעמים, אבל חייבים לזכור את זה... יש אור בקצה המנהרה! (והוא לא של רכבת...) ((חיבוק))
בפורום של הורפאים , מישהי כתבה כי כתוצאה מהמיקרומניפלוציה שעברה בעבר גילו אצל הילדה "מוזיאקה טריפל איקס" משהו שקשור לכרומוזים של המין , מי יודעת מה זה ? אני דואגת , אולי איפשר לוותר על המיקרו , אני אישית לא חייבת .....
שלום לך, מחקרים אכן הראו עליה קלה במומים כרומוזומליים אצל תינוקות שנוצרו במיקרומניפולציה (איקסי). א-ב-ל את צריכה לזכור שהמחקרים הללו לא אומרים שעצם הפעולה היא זו שגורמת למומים - להיפך, הדיעה הרווחת כיום (למיטב ידיעתי, אני לא רופאה או חוקרת וכו' וכו') היא שהמיקרומניפולציה, בעצם זה שהיא עוקפת בעיה של הטבע, כלומר מאפשרת לזרע להפרות ביצית כאשר אותו הזרע לא היה מסוגל להפרות ביצית בדרך הטבע בשל פגם שיש בו - עוקפת גם את הסלקציה הטבעית ומכך העליה בשיעור המומים. במילים אחרות, המיקרומניפולציה, ובכלל כל טיפולי הפריון - פוגעים בהליך הסינון של הטבע ולכן הריונות מטיפולים הם (סטטיסטית) מסוכנים יותר, אחוז ההפלות, הלידות המוקדמות והמומים בעוברים גבוה יותר, וכו'. בגלל הסיבה הזאת בדיוק אני מעודדת מאוד נשים (וזוגות) ששואלים אותי לדעתי לא לרוץ מהר מדי לטיפולים, ולא להשתמש בתותחים במקום בו מספיקים חיצים, רק בשל חוסר סבלנות. וכפי שאמרתי זה נכון לא רק לגבי מיקרומניפולציה אלא לכל טיפול שהוא. מי שיכולה להרות באופן טבעי - שלא תלך לטיפולים גם אם ההמתנה תהיה ארוכה יותר, מי שיכולה להרות מהזרעות שלא תפנה להפריות, ומי שלא חייב מיקרומניפולציה שלא יעשה את זה. בהצלחה!
בנוגע לטרולים ולדרמות: הפורום הינו פתוח לכל, זה חלק מהקסם ומהכוח שלו, אבל זה אומר שהוא גם פרוץ לביקורי טרולים. לצערנו לעתים הטרולים הם לא זרים גמורים, אלא דווקא מכרים של מי מאיתנו שלא ניחנו בעודף בגרות או רגישות ומעדיפים להתיחס לפורום הזה, אותו אנו רואות כבית חם ותומך - כאל מגרש משחקים ל"מתיחות" העלובות שלהם. כמה כללי התנהגות פשוטים יכולים לעזור לכולנו: * להמנע מלשתף קרובים או מכרים מה"חיים האמיתיים" בפורום הזה, אלא אם כן מדובר באנשים בוגרים ואמינים, וזאת על מנת לשמר את פרטיותו הנחוצה לנו כל-כך בשל רגישותו של הנושא בו אנו עוסקים. * במידה וכן קרה מקרה של התפרצות טרול, להתעלם לחלוטין ולהמנע מלהגיב לו ו/או לדון בשטויות שהטרול העלה. תוך זמן קצר רומי, ניני או אני נעלה עליו ונבעט אותו החוצה, ובינתיים כל תגובה רק תשחק לידיו. * במידה והטרול דיבר עליך, אין שום צורך להסביר או להתנצל אח"כ, אלא פשוט לתת לדברים לחזור לשגרה הרגילה. כפי שכתבה זלדה בשירה המפורסם "לכל איש יש שם שנתנו לו מעשיו" - (קשה להאמין שהשיר הזה נכתב לפני עידן האינטרנט, הא?) - כל אחת מהקבועות כאן בפורום הרוויחה את שמה הטוב ביושר ולא כל-כך מהר תאבד אותו בגלל טרול, אז אין צורך להלחץ. * ולבסוף, בענייני דת, לאום וכו' - למיטב ידיעתי אף אחד בפורום לא יודע מהי דתי, אמונתי, לאומי או למי הצבעתי. זה משנה למישהו? חג שמח ופורה לכולן!!!
ילדת, אולי תתמודדי לכנסת הבאה? אנחנו, בנות הפורום, שבטח נהייה כאן גם בעוד שנה וחצי (כשיהיו הבחירות הבאות), נתמוך בך לכנסת הבאה....:-) את תוכלי לייצג אותנו בכבוד,עם תבונה, עם רגש ועם המון אהבה (דבר שחסר בעולמנו). מה דעתך? נ.ב. מה זה טרולים? כאן זה דווקא הפורום היחיד שאין בו כל מיני מטומטמות שמספרות אחת לשנייה מתי הן הולכות לאכול ארוחת ערב, מתי להתקלח, וכד'. חג שמח, לילה פז. שירה
בבחירות הבאות כווווולן כאן יהיו עסוקות עם הקטנטנים. ואני לא הולכת לכנסת, מה לעשות פוליטיקה זה הצד הכי חלש שלי...
טוב. (-: דורה.
אני אומרת שוב- שאני לא חושבת שרק אני חושבת כך. שברגעים של מצוקה,עצב,אכזבה,אבל וכו" האדם נהיה רגיש, וכל דבר עלול לפגוע בו. וכאשר נעדרה גיסתי מישהי לעגה לסיפור... וכאשר קיבלתי בטא שלילית "ומישהי איחלה לי מזל טוב" שיהיה לה בשעה טובה-ומזל טוב. מאוווווד נעלבתי,נפגעתי, ואני אדם שלא יכול להסתיר רגשות. כי זה ממש פגע בלבי.....זאת אני,וזה פורום של תמיכה,והפגיעה שלי גם זקוקה לתמיכה, כי אולי אם לא הייתי עוברת טיפולים לא הייתי נפגעת כל כך מהר וקשה. מה שסיפרה ליטל זעזע אותי-ובכוח הוצאתי ממנה את המילים כדי שתספר לי. ופשוט לא יכולתי להתאפק, וניאלצתי להוציא את זה החוצה. אבל מהרגע הזה,אני אפסיק להתייחס,ואני מקווה שכולן לא יתיחסו.....
היי ילדת, בזמן שהקלדת את התשובה לי, הקלדתי את השאלה החוזרת מקודם, מתנצלת. קודם על תודה על ההתייחסות הראשונה, וגם רציתי לשאול דעתך- במקור הייתי אמורה ביום ה22 לווסת להזריק דקה 3.75 ולאחר 21 יום להתחיל גירוי. מה שקרה, זה שהמחזור הקדים מאד, הגיע ביום ה11 לביוץ (הרופא אומר שלא צריך להתרגש מזה, ולא הקשיב יותר מדי ליללות שלי, על שלב לוטאלי קצר), אלא ש- הפרוטוקול השתנה, ועתה, במקום דקה 3.75 ביום ה22 לווסת, מכיוון שזו התחילה כבר, הוא הורה לי להזריק את הדקה במינון הנ"ל ביום ה2 לווסת (כלומר היום), ולאחר 14 יום להתחיל מעקב (ובטח גם גירוי). האם זה נקרא פרוטוקול ארוך? הרי בארוך מקבלים דקה ביום ה22... האם זה נקרא פרוטוקול קצר? הרי בקצר הדיכוי והגירוי מתחילים יחד בתחילת הווסת? מהי הכרותך עם סוג פרוטוקול זה, והאם או במה יש לו עדיפות על השניים האחרים? תודה תודה, תבורכי על הסבלנות. שירה
האמת - לא שמעתי על זה עדיין. מה שכמובן לא אומר שזה לא פרוטוקול טוב או מקובל... מצטערת שאני לא יכולה לעזור לך כאן, זו באמת שאלה קשה שאין לי מושג מה לענות עליה. אבל תזכרי שאת אצל רופא מצויין (לפי מה ששמעתי מהבנות כאן, אני לא מכירה אותו אישית) - בסדר?
אוקיי, תודה. אשתדל לא להלחץ מזה שאת לא מכירה את הפרוטוקול, ולהאמין שהרופא שלי יודע מה שהוא אומר. האמת, הפחד שלי זה לא שהוא לא מקצועי, הוא מקצועי והוא מקסים, אבל הפחד שמקנן בי תמיד, זה שמא הוא לא היה מרוכז כשדברנו בטלפון, שמא לא הבנתי אותו כראוי, וכולי וכולי... את יודעת איך זה, אצל פריקיות של שליטה אין סוף לדאגות.. זוכרת את האמרה "דע מאין באת ולאן אתה הולך ובפני מי עתיד אתה לתת את הדין"? מקווה שלא שגיתי בציטוט... בכל מקרה, כשאני לא יודעת לאן אני הולכת, אני נט-ר-פת!!! ומה יהיה כשיהיה לי ילד? אני אשתגע מרוב חרדה, לא? ואני עוד "מוגדרת" בחברה כבחורה שקולה, יציבה והגיונית. חה חה חה. לילה מצויין יקירתי. שירה
מחבר: שירה שלום ילדת, שלום בנות, כזכור, מתחילה טיפול ראשון של הח"ג. הרופא שלי הורה לי וגם רשם בניירת את תחילת הפרוטוקול, ביום ה2 לווסת, הזרקת דקפפטיל 3.75, ולאחר 14 יום ליצור עמו קשר טלפוני להמשך טיפול. לפי המרשמים שקבלתי, אני מניחה ששבועיים לאחר הדקפפטיל, אם לא יהיה שיבוש, נתחיל להזריק את הגירויי (גונל ומנוגון), ובהמשך אוביטרל, אח"כ אנדומטרין לתמיכה. אולם, וכאן השאלה שלי- האם מקובל/לגיטימי לא לתת פרוטוקול כתוב שלם לפני שמתחיל הטיפול? האם לא היה אמור להיות רשום לי מתי מתחיל הגירוי, ובאיזה מינון כל חומר יוזרק? כרגע אני עם פרוטוקול שכתוב בו רק זריקת דקפפטיל... כלומר ריק, נראה לי שאולי אני אמורה למלא אותו לפי ההוראות שאקבל מהרופא בטלפון? מועדים, מינונים, חומרים להזרקה וכו'? או שרופא אמור לתת מראש פרוטוקול שלם כתוב, וסגור עוד לפני התחלת הטיפול? תודה תודה, חג שמח! שירה
היי בנות, האם מישהי לקחה פעם אנטיביוטיקה יחד עם זריקות (במקרה שלי גונל F ומנוגון)? אני בחילתה של דלקת גרון ואני לא יודעת אם לקחת אנטיביוטיקה (כמובן לאחר הוראת רופא משפחה) או לקוות שזה יעבור לבד? האם זה משפיע על הטיפול? (אני ביום הרביעי לזריקות). כמובן שאני אשאל את רופא הפיריון אבל מעניינת אותי אם מישהי עברה את זה. תודה, חן
היי חן, אנחנו, בעלי ואני, קיבלנו אנטיביוטיקה במיוחד במהלך הטיפולים! מהרופא ב- ivf. אז אמנם לא יצא שנזקקתי לאנטיביוטיקה בגלל דלקת אבל נראה לי שאין שום קשר בין ההורמונים לדלקות. וכמובן שאת צודקת- רצוי לשאול את הרופא המומחה וליידע גם את רופא המשפחה. תרגישי טוב, ובהצלחה, דורה.
פעמיים, אחת בגלל דלקת חניכיים (מוקסיפן) ואחת בגלל צילום רחם (דוקסילין). בשניהם נאמר לי מפורשות ע"י מומחה הפוריות שאין לזה השפעה על הטיפולים. רוב האנטיביוטיקות מותרות בזמן הריון, וממילא בזמן טיפולים, אבל עדכני את רופא הפוריות שלך בכל מקרה שבהצלחה!!!
האם ניתן להיכנס להריון באופן טבעי בגיל 60?
אולי אצל גינס יש מקרה כזה..אך אני מציעה לך לא לחכות כל כך הרבה..זה קצת קשה!! ערב טוב, רומי
גם אני לא שמעתי אף פעם על הריון ספונטני בגיל כזה, ולמען האמת- גם לא על הריון עם עזרת הרפואה. אבל בהחלט יש מיקרה מתועד של אישה שהרתה גם אחרי גיל שישים- שרה אימנו! הייתה בת תשעים כזכור, אבל אני לא שרה ובעלי לא אברהם... אז אני לא מחכה (-: למה את שואלת? סיקרנת אותי.. דורה.
הסטטיסטיקות מראות שמגיל 45 ומעלה הסיכוי של אישה להרות מביציתה שלה שואף לאפס. מכיוון שמדובר בסטטיסטיקות, תאורטית תמיד ייתכנו חריגים, אבל מן הסתם החריגים (חריגות) האלו יהיו הרבה יותר קרובים לגיל 45 מאשר לגיל 60. גם אני סקרנית לדעת למה את שואלת?
בגיל 60 ללדת ? אני בת 40 בריאה מן הסתם מתחיל רזרבה נמוכה , אני מאמינה שבגלל הגיל , מי יודע מה יהיה איתי בגיל 60 ??? אולי הרפואה עד אז ....תהפוך לקסם והגונל יהפוך למזרק הזהב ? זה מזכיר לי כשהייתי פעם ראשונה אצל הרופא לפתוח תיק , הוא ראה את הבדיקות , והרזרבה היתה 12.2 הוא אמר לי בגלל הגיל ! אז בגיל 60 ללדת ? קצת מוגזם לא ? .....טוב אני לא רופאה בהצלחה . שירלי 123
היי בנות יקרות! אני כרגיל ב המתנה של מחזור ( שלא יבאו) ו כוחות הנפש מחודשים להתחיל טיפולים עד כמה ש זה קשה לי נפשית.( חודשיים אני ללא שום טיפול) שאלה עליכן : אני אמורה לקבל מחזור ב 29.04 (הוסת הסתדרה ל אחר איקאקלומין) היום הרגשתי כאבי תופת ב שחלות מוקדם בבוקר+ כאבי גב טחתון (בזנב) חשבתי ש זה ביוץ אבל תמיד יש לי הפרשות לבנות או שקופות ( סליחה על תאור) תמיד החום שלי עולה בהדרגה ו עכשיו לא כל יום אני ב שינוי מצב רוח ו מידי פעם הכאב ב שחלה אחד ו כאבי גב חזק העם זה בכל זאת ביוץ ללא עליה של חום ו ללא הפרשות ? ישמח לקבל תשובה מימכן תודה רבה ו חג שמח
היי לנהל'ה את האמת? אין לי מושג מה זה, אבל בהחלט יכול להיות שזה ביוץ , לא תמיד יש לנו את אותם הסימנים במיוחד שלכל ההורמונים שנטלנו יש השפעה על כל המנגנון... בכל אופן תעשי חיים עם בעלך, אוליי מי יודע........ בהצלחה, רומי
היי רומילה! מה שלומך? קראתי ש ל חג קיבלת מתנה של פחילות ו הקאות לא נורא הכל מיאחוריי את חזקה תעברי גם את זה עוד חודש וחצי העבור לך תישתי הרבה מים קוקה קולה דאיט יכולה לעזור נגד הקאות . רומי ל גבי תודה ש ענית לי אני האמת ב חג הזה נימצאת בלי מצב רוח טוב ליקראת טיפולים זריקות ש אני לא רוצה ו אפילו לא קניתי אותם קשה לי עם זה נפשית רציתי להפתיעה את בעלי ב חג המתנה כל כך יקרה זה היריון שלא יצלחתי אני לא מעשימה את העצמי פשות מאוד קשה לי ב חג להרגיש בודדות ו הכנה לפני טיפולים רציתי ללכת ל רפאוה אלטרנטיבית ו התחרתיתי סתם זריקת הכסף לא מאמינה את צודקת היום ב לילה אני יחגוג עם בעלי אולי זה יעזור לי לשפר מצב רוח ו יש עוד החודש תיקוה ל היריון ספונתני אני מצתערת ש מעמיסה את סיפור שלי פשות מה ש בלב זה כאב נשיקה חמה רומי אני אוהבת אותך ו שר הבנות אני עוד יצתערך הרבה תמיכה ב פורום הזה נשיקה ו חג שמח
שלום לנה וחג שמח, למרבה הצער איתור הביוץ בעזרת תחושות וסימפטומים הוא מאוד לא אמין. אם תעשי בדיקת פרוגסטרון בעוד שבוע זו תהיה האינדיקציה היחידה האמינה לשאלה האם בייצת או לא. ולגבי הכאבים, אנא עקבי אחריהם בזהירות, לי היה פעם כאב חד לקראת ביוץ שהייתי בטוחה שזה ביוץ, ובסוף הסתבר שזה אפנדיציט. כאבים נוטים להקרין לכל מיני מקומות, כך שגם כאב שמרגיש כאילו הוא נובע מהשחלה (כמו שהיה לי) עלול להגיע ממקום אחר ומסיבה אחרת. אני לא מתכוונת להלחיץ אותך סתם, ואם הכאב הוא עמום או חולף מעצמו, אל תדאגי. אבל אם הוא מחריף לכי למיון. בהצלחה ותרגישי טוב!
באיזה ערכים של הבטא יכולים לראות כבר שק הריון? אני בשבוע חמישי חג שמחחחחחחח לכולנו אמן
היי שיר! מזל טוב על היריון תהיני ממנו . השק היריון אפשר ליראות ב שבעוה 7-8 ערכי בתא צריכים ליהיות 7.500עד-220.000 אלף זה נירא מוזר אבל זה לפי תיאוריה ב ספר כתוב. חג שמח!
היי שיר, אין קשר לערך של הבטא בד"כ רואים שק הריון + דופק בשבוע 7-8 אצלי כבר ראו בשבוע 6 אך עדיף להמתין קצת כי זה עלול להטעות. שיהיה במזל טוב, רומי
שלום שיר ומזל טוב! למיטב ידיעתי ניתן לראות שק בלבד (ללא דופק) החל מבטא בגובה 1000, ובשבוע חמישי בד"כ הבטא כבר גבוהה מספיק. כפי שרומי כתבה לך, שק וגם דופק מתחילים לראות בשבוע ששי, אך יש כאלה שרואים רק בשבוע שמיני וזה בסדר. רק אם יש חשד להריון מחוץ לרחם כדאי להקדים ולבצע בדיקת אולטרסאונד לזיהוי השק ברחם. בשאר המקרים כשאין סיבה מיוחדת לדאגה (מלבד החרדות המובנים של מטופלות פריון...) אני הייתי ממליצה לחכות עד שבוע 7-8 לביצוע האולטרסאונד הראשון כדאי להמנע מלחצים מיותרים. כידוע בשלבים הללו ממילא אין הרבה מה לעשות למען ההריון במידה וחלילה הוא איננו תקין. בהצלחה!
חסר לי כדור אחד עד שאקבל מרשם מהרופא.. האם זה כל-כך נורא? אני בעניין של תמיכה.
היי נטעלי, אני קיבלתי אסטרופם ולא פרוגינובה, אבל הבנתי שהם היינו הך. לי, אישית, לא נראה נורא אם חסר לך כדור אחד. בהצלחה, דורה.
בנות שלום, אבקש להתייעץ עמכן, ובפרט אם משהי מטופלת IVF, ובפרט אם אצל ד"ר וויוביץ'. ד"ר ווליוביץ' המקסים הורה לי וגם רשם בניירת את תחילת הפרוטוקול, הזרקת דקפפטיל 3.75, ולאחר 14 יום ליצור עמו קשר טלפוני להמשך טיפול. לפי המרשמים שקבלתי, אני מניחה ששבועיים לאחר הדקפפטיל, אם לא יהיה שיבוש, נתחיל להזריק את הגירויי (גונל ומנוגון), ובהמשך אוביטרל, אח"כ אנדומטרין לתמיכה. אולם, וכאן השאלה שלי- האם מקובל/לגיטימי לא לתת פרוטוקול כתוב שלם לפני שמתחיל הטיפול? האם לא היה אמור להיות רשום לי מתי מתחיל הגירוי, ובאיזה מינון כל חומר יוזרק? ברור שאם הבדיקות דורשות שינוי, תמיד אפשר ליזום כזה במהלך הפרוטוקול, לא? כרגע אני עם פרוטוקול שכתוב בו רק זריקת דקפפטיל... כלומר ריק, ונראה לי שאם לא אתעקש שיפקסס לי פרוטוקול מלא, זה לא יקרה, והיכן בכלל יהיה רשום מה קבלתי כמה ולמה, אם לא בפרוטוקול הכתוב? אני מרגישה תלוייה באויר, מצד אחד לא נעים לי לנג'ס, ומצד שני, חוסר סדר בחיים בכלל, וכשמדובר במה שקשור בגוף שלי, בנפש שלי בפרט, מפחיד אותי מאד!! מה דעתכן? האם יש לכן נסיון דומה? אשמח לשמוע.. תודה תודה, חג שמח! שירה
היי שירה, אמנם אני לא מנוסה בהפריות, עד כה היתה אחת, אבל בשערי צדק לא קיבלתי שום פרוטוקול באופן אישי, הכל נמצא בתיק שנשמר בבית החולים. גם לא נראה לי משהו לא הגיוני בלהתחיל את הטיפול, לראות איך הגוף שלך מגיב ולפי זה לקבוע, תוך כדי התקדמות. אם זו פעם ראשונה על אחת כמה וכמה. דווקא לקבוע משהו ואז להתחיל לערוך בו שינויים נראה לי פחות הגיוני, למרות שגם זו אפשרות. הרי ברור שתקבלי מעוררי ביוץ, כמה? לפי התגובה של הגוף, הטיפול הראשון לרוב זהיר ומגשש יותר. אין ברירה יקירתי, תאלצי לתת מעט שליטה לרופא שלך (-: מאחלת לך שזה יהיה טיפול ראשון ואחרון, דורה,
שלום שירה, אני הייתי מטופלת של זיידמן, ואצלו באמת קיבלתי תמיד פרוטוקולים "מלאים" יותר, כלומר הם לרוב כללו את הדקה ביום ה-21, ואח"כ 5-6 ימי הזרקת גונאל אף החל מהיום ה2-3לווסת, ואז בדיקות דם וא"ס, ועוד 3 ימי מנוגון, ועוד בדיקת דם וא"ס, ומשם כבר היינו ממשיכים "בזרימה". מבחינה מהותית ברור שאת לא תלוייה באויר, אבל אם את מרגישה ככה אולי תשאלי את הרופא שלך אם יש אפשרות שירשום לך עוד פרק או שניים מהפרוטוקול, ואם לא שיסביר לך את שיטת העבודה שלו ואיך זה פועל. לא בתוקפנות חלילה, רק בגלל שזכותך לדעת - וזה בטח לא מידע סודי, פשוט זה כנראה סגנון עבודה אחר (ומבחינה מהותית, כאמור, אין הבדל...) בהצלחה!
אני לא יודעת אם לקרוא לפרוטוקול שלי בע"פ, אבל בהחלט יש איזושהי מסגרת כללית של טיפול, עם מרשמי תרופות וכו, ואז מתחיל הטיפול וכמעט מההתחלה יש לי קשר של לפחות אחת ליומיים עם הרופא שלי, שמבקש לשמוע את התוצאות הבדיקות כדי להחליט איך להמשיך הלאה. אצלי זה טיפה שונה בגלל שאני מקבלת דיכוי מאוחר, אבל אני מניחה שזה נובע בין היתר מהנסיון לקבל משוב על התגובה בשטח, ולכן לא ניתן לתת פרוטוקול "סגור" בכתב למעט תכנית כללית שניתנת לשינוי. או ככה לפחות נדמה לי...:) אני אגב אוהבת את זה ככה, זה נותן לי הרגשה שאני היחידה בעולם שהרופא שלי המציא עבורה את הפרוטוקול הזה;)
שלום-ומזל טוב לכל ההריונות הטריים. מה שלומכן, בנות. כפי שאתן יודעות,לפני שבוע וחצי קיבלתי תשובה שלילית של בטא,דבר שלא ציפיתי אליו בכלל, פיתחתי המון ציפיות לגבי הטיפול הזה, "תיארתי ודימיינתי לעצמי,שמצאתי את הבעיה". אבל זה לא הצליח, אלוהים זה הוא שקובע מתי אני אכנס להריון ומתי לא, לא שינוי המקום ולא מקום אחר יחליט, אני כל כך נהניתי מהפורום הזה,בכל רגע שנכנסתי מצאתי שאלות ותגובות מהירות ולעניין. שתדענה ,שזה הפורום היחיד שאני משתתפת בו לשמחתי, כי הוא לא מועשר בטרולים ,ובאנשים חולי נפש,סליחה על הביטוי, שנהנים לפגוע באנשים. לפעמים היו נכנסים לכאן טרולים,ומתחזים, שהתחזו אליי, למאוס ופעם לנסיכה. וזה מוסיף על הסבל שלנו עוד סבל.ובסוף התנדפו להם. עכשיו ליטל-ז,סיפרה לי על מה שהתחולל כאן אחרי שהודעתי על הבטא,שהיו נשים שאיחלו לי מזל טוב על הבשורה הכי כואבת בחיים,.אני לא יודעת מי זו שרשמה, ולא מעוניינת לדעת מי היא, אני גם לא יורדת לרמות כאלו של אנשים. ואני בטוחה שהנשים האלו הן לא מאיתנו.......אני מסרבת להגיב על כל מה שנכתב עליי, ולא מעוניינת להגיב, יש לי ולכולן מספיק סבל בחיים מאשר להתעסק בשטויות כאלה, אני לא מתייחסת,ולא מעוניינת להתייחס. דבר אחד שעבר כל גבול זה שאני יודעת מי הפיץ את הפרטיות שלי, אני יודעת שמרבית הנשים שנכנסות כאן אינן חושפות את עצמן,וזו זכותה של כל אחת.וזכותי לשמור על הפרטיות,כדי שלא יזהו אותי קרובי משפחה וחברות,כאן אני מוציאה כל מה שיש בתוכי, ולא הייתי רוצה שכל העיר שלי תדע מה אני עוברת.!!! ואני בכלל לא מתביישת בזה שאני ערבייה, אני גאה בזה, כולנו בני אדם, וכלנו מתכנסות כאן לאותה מטרה וסיבה...ואין הבדל בין יהודי-ערבי-רוסי-אטיופי, אין מקום לגזענות כאן. ומי שמכניס אותה כאן,הוא אך ורק טרול. ולגבי הטיפולים: אני מנסה לאסוף את עצמי,ולא להישבר,אני מאמינה שזה יגיע בסופו של דבר. קצת סבלנות,ולא לשכות את המשפט : "עבר עלינו הרבה,ונשאר לנו מעט".... סבלנותתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתת.....לא לשכוח!!!! אוהבת אותכן מאווווווווד שירלי :-)))))- חג שמח
היי שירלי, אני מסכימה איתך לגמריי- הסבל הוא אותו סבל, הכמיהה זהה, ובאמת שלא משנה מה הלאום ומה האמונה הדתית, כי מה שמאחד אותנו כאן הוא דבר הרבה יותר בסיסי ועמוק מכל תעודת זהות או שם משפחה! אני שמחה שאת יודעת שהמהות של הפורום הזה היא פירגון ותמיכה ולא הצקה וגרימת כאבים נוספים! בהצלחה חמודה, הכל יגיע, ולעזזאל עם הסבלנות הזו, אבל זה כל מה שיש לנו בנתיים.. (((((((((()))))))))) דורה.
שירלי. אני ראיתי את ההודעה הזו וגם רבים - זאת שבסוף מחקו.. לדעתי אףףףףףףף אחת לא התייחסה למה שכתוב ופשוט דילגו באלגנטיות על ההודעה הבזויה הזאת. קבלי חיזוק חזק ואני אפילו לא רוצה להתייחס לעניין הלאום.מיכל.
שירלי יקרה, קודם כל הצטערתי לשמוע על הביטא השלילית, האכזבה מוכרת כל כך. אני בטוחה שממש כמו כולנו, תאזרי כוחות אל הטיפול המנצח. אשר לערביה, יהודיה או מה שזה לא יהיה. רציתי לומר, שלי ממש לא אכפת אם את יהודיה, מוסלמית, נוצרית. זהו לא פורום לאומי ציוני, כי אם פורום תמיכה של פוריות. בתור שכך, אני מאחלת ומייחלת מכל הלב שתצליחי מהר להרות. לגבי ה"נשמות הטובות" תמיד יש כאלה, בכל זמן ובכל מקום. לטובת שפיותך הנפשית, אל תתרגשי מהם, הם לא שווים את זה. התרכזי במטרה שלך, ואנחנו כאן ביחד איתך, לתמוך ולהיתמך, עד להצלחה.. שיהיה לך יום מקסים, שירה
תודה, דורה,מיכל ושירה. רגעי העצב מוכרים אצל כל אחת ואחת מאיתנו, וגם אצל מי שהצליח להן. אני מאמינה שזה יגיע בקרוב, אז מה אם זה יגיע בעוד חודש,חודשיים שנה שנתיים. אני לא ממהרת , יש לי את החיים היפים שלי, יש לי בעל שאוהב ותןמך,משפחה מעודדת,וחברות מקסימות,והכי טוב שלוות חיים, וגם יש לי אותכן. מה שחסר זה ילד,והוא יבוא בעזרת השם. אצל כולן, ליבי איתכן, דורה, מאוס ,ניני, שירה, חן, מאיה 2, וכול מי שעדיין לא הצליחה. אני מאמינה שאתן תצליחו ובקרוב. אתן לא מאמינות מה היה לי אתמול.: הייתי במסיבה,עם אחותי, ופתאום אחותי רואה את החברה שלה יושבת מולנו. החברה שלה עכשיו בחודש 9. היא סיפרה לי עליה, שהיא נלחמה בטיפולים 5 שנים,יש להם בעית זרעחמורה, במשך ה 5 שנים , עברה 25 מחזורי טיפול ללא הצלחה, נכנסה להריון 3 םעמים והפילה, עברה 4 בתי חולים+פרטי, ללא הצצצצצלחחחחחה.... ובסוף לפני כשנתיים פלוס מינוס נכנסה להריון,וילדה בן בכור לפני 10 חודשים, ואתן יודעות אחרי הלידה הווסת נמשכת כ-40 יום פלוס מינוס, עבר חודש אחרי שנגמר הדימום, ופתאום היא מגלה שהיא בהריון טבעי, אתן קולטות!!!!!!!!!!!!!!!!! טבעי!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!1 ועכשיו היא בחודש 9, עם בת בבטן.....מהמם לראות אותה,ולחוש את התקווה. מאוסי תתחזקי איתי,זה יבוא אני מאמינה.....וכולן תתחזקו. וגם קראתי מחקר לפני כמה ימים,שהאישה המתוחה והלחוצה מפרישה הורמון,שפשוט דוחה העובר החוצה, לא זוכרת מה שם האתר, אבל זה בדוק. לכן,מעכשיו הלחץ,המתח,חייב לרדת. ותזכרו "יש לנו ילד לתכנן" לכן ,אני אומרת,אינני מתייחסת לכל שטות שנכתבת בשמי,ומקווה שגם אתן לא תתיחסנה. אוהבת-תמיד שלכן שירלי :-)))))))))))))))))
שירלי, עזבי אותך משטויות ממשיכים הלאה..... בהצלחה, רומי
אני לא חושבת שדיברתי שטויות-רק הגבתי למה שנאמא מאחורי הגב שלי. ואכן רשמתי,שלא אתיחס לשטויות. . יש לי ילד לתכנן,אין לי זמן.... בהצלחה לך ולכולן שירלי
אני לאחר פיורגון +השבחה והזרעה ביום חמישי לפני שבועיים וחצי. קיבלתי גם זריקת פרגניל לביוץ ביום חמישי לפני שבועיים וחצי. עדיין לא קיבלתי וסת-האם אפשר כבר לשמוח? אין לי אפשרות לבדיקת דם לפני יום חמישי,קופת חולים בשיפוצים?!מכעיס!!!!!!!
אולי! אין שום סניף אחר שאת יכולה להגיע אליו? באמת מעצבן! מחזיקה לך אצבעות, דורה.
היי ענבל, תמיד אנחנו רוצות לנבא הריון אך את יודעת שרק בדיקת דם תוכיח באמת...במקומך הייתי עושה בדיקה ביתית כדי לאזן את סקרנותי בכל אופן מחזיקה לך אצבעות!!! בהצלחה, רומי
בוקר טוב בנות, מי שקראה ומי שלא לפני שלושה ימים החלה להופיע אצלי הפרשה שקופה מימית והרבה, אין לי מושג מה זה אף פעם לא היה לי דבר כזה מה עוד שאני אמורה לקבל בעוד יומיים ווסת. בכל אופן דיברתי עם חברה טובה שלי שאמרה לי שאצלה זה קורה כאשר היא בביוץ, ההייתכן? האם אני בביוץ אולי? כנראה שלאור כל הטיפולים הגוף מגיב אחרת, יש לציין שהחודש הייתי בהפסקה , טוב רציתי לשתף אותכן אולי הפעם אקלט באופן טבעי היום בעלי יחזור מהעבודה ומצפה לו ערב רומנטי ביותר. אז בנות החזיקו לי אצבעות ואשמח לתגובות. עכשיו אני ממש מרגישה שאני יכולה להגיד אוהבת את כולכן, הפורום הזה ממש אבל ממש מחזק אותי. עדי.
היי עדי מצד אחד אני רוצה לעודד אותך שגם לי היו הפרשות שקופות ואכן היה הריון וגם שמעתי מחברות שגם להן זה קרה אבל מצד שני זה גם יכול להיות משהו אחר. סתם לחלום ולחשוב שזה אכן הריון זה תמיד נחמד אבל צריך גם לדעת שכל חודש יש תופעות אחרות והגוף מגיב אחרת והלוואי והיה סימן שאיתו באמת הינו יודעות לפני הבטא שיש הריון. בכל מקרה אני מקווה שאצלך זה יהיה בסוף סימן טוב..מתי את עושה בטא? בהצלחה נירית.
היי נירית, הייתיבחודש הפסקה, לכן אני מחכה למחזור כדי להתחיל טיפול נוסף,] הלוואי שלא אצטרך. נראה מה יגידו הימים הבאים. תודה על התגובה וחג שמח. עדי
היי עדי, כמובן שהכל יכול להיות אך מתי בדיוק קיבלת מחזור אחרון? רומי
הי עדי! אני מבינה מה את שואלת, כי לי קרה אותו הדבר בדיוק. ביום שהייתי צריכה לקבל וסת היא לא הגיעה, אבל היו לי הפרשות שקופות. הלכתי לרופא על-מנת לקבל כדורים שיבאו לי וסת,אבל הייתה לי תחושה שאני בכלל לפני ביוץ אז ביקשתי מהרופא שיעשה לי אולט' והיה לי זקיק מוביל. ז"א שהייתי באמת לפני ביוץ. אני בעד תמיד להקשיב לגוף. תקיימו יחסים למקרה ש... וכמובן גם בשביל הכיף. בהצלחה.
כבר כמה זמן שאני חושבת עליה. היא נעלמה לנו ככה. אולי מישהי יודעת? אולי היא אמרה בעניין משהו ושכחתי? (בהחלט אפשרות סבירה). דורה.
היא כתבה פה לאחרונה בינואר לדעתי ולא זכור לי שכתבה משהו על העלמות בואי נקווה שזה מסיבות טובות מה שלומך חוץ מזה ממוש?
גם את מתחילה להיות ציפור לילה? איזה כיף! השעות היפות ביותר ביממה. בחיי! מה איתי? באמת מה איתי... גורנישט מיט גורנישט! ואפילו בריבוע! הייתי היום במעקב אחרי מחזור ארוך ארוווווווווווווווווווך. נו, אז אני כנראה עדיין תחת השפעתו של הדקא מלפני חודשיים. אין ביוץ. זה לא כל כך נורא כי הרי יש כדורים משרי ביוץ. או! אבל כנראה שאלו בדיוק אחראים גם לנוזל המסתורי שיש לי ברחם. זה שבגללו לא עשינו החזרה של המוקפאים במחזור הקודם. זה שעדיין גר לו ברחם שלי. לפחות משהו יש לי שם... גם לציסטות שלום, תודה. עדיין עכורות. לא מפרישות כלום אז לא סופרים אותן. יש פה איזה שהוא מילכוד עשרים ושתים קטן. כדי לעבות את הרירית ולבייץ אני צריכה את האסטרופם. האסטרופם כנראה גורם לי לנוזל ברחם, הנוזל ברחם מונע החזרה של המוקפאים, אז אי אפשר לעשות כלום. לפחות בנתיים. ביום ראשון עוד ביקורת. הבנתי שיש גם כדור לביוץ שנקרא פרוגינובה, אולי איתו יהיה לי יותר טוב. רק צריך שהנוזל הזה יעלם כבר! ואם הוא לא יעלם- אני אבקש שוב שישאבו לי אותו. אפילו שפרופ' מרגליות אמר שאי אפשר. אולי אפשר? קיטרתי פה היום נורא על העניין של הסבלנות. חכיתי היום כמעט שעתיים בתור לאולטרסאונד! נגמרה לי הסבלנות היום. ממש הרגשתי פיזית שכבר בלתי אפשרי לי יותר. כאבים בגוף מרוב שכבר לא היתה לי סבלנות. אני מקווה שעד יום ראשון היא תחזור אליי.... (-: טוב, לצערי זו התשובה שלי לשאלה הקטנה ששאלת. אבל את סולחת לי, נכון? אוהבת, דורה.
ערב טוב בנות, ובכן, כמה לא מפתיע, המכשפה עם השמלה האדומה הגיעה. מן אורחת משונה שכזו, שבגיל 13 התרגשתי ממנה, כי סמלה את הנשיות, את הפוריות, את זה שיום אחד אהפוך לאמא. והיום, בגיל 34 היא שליחתו של הקברן ויד ימינו, זו שמרחיקה אותי מהחלום בהתמדה, חודש אחר חודש. ובכן, עתה נסללה הדרך לטיפול הIVF הראשון. ועל זה נאמר "אשר יגורתי- בא לי". מזה ימים אחדים אני מתוחה ומוטרדת, איך יהיה, מה יהיה, האם יכאב פיזית, האם יכאב נפשית, איך יגיב הגוף שלי, איך יגיב בן הזוג שלי, איך תגיב הסבלנות שלי (נקודת תורפה). פריקית של שליטה, אישיות מעט חרדתית, רגישה פיזית וגם נפשית- אני מתפללת לאלוהים שיתן לי את הכוח לעבור את התקופה הזו מבלי לצאת מדעתי...(ומבלי להרוס את הזוגיות). מה שמעודד אותי, זה שבסוף זה יצליח (השאלה היא מתי), ושנדמה לי, שילד שהבאתו לעולם היתה כרוכה בהשקעה כל כך רבה (פיזית, נפשית), יתקבל בשמחה ובאהבה עד אין קץ. באופן פרדוכסלי, יש בזה משהו רומנטי, בעיני. זהו בינתיים, שיהיה לנו שבוע מקסים. ערב טוב, שירה
היי שירה! המילים שלך מה זה ריגשו אותי אני בוכה פשות בוכה אני איתך יקירתי ב אותה סירה ב אותו מצב נפשי פיזי ו מחכה להיריון ש מתעקב עוד חודש ו עוד חודש ו עוד שנה ו עוד שנתים ללא תוצאות אבל כל מה שה רשמת זה נכון בסוף זה יבאו בסוף גם אנחנו נקבל ברכה מי אלוהים במיוחד את תיראי ש זה יבאו עוד טיפת סבלנות אין מה לעשות חמודה רק זה מה ש יעזור לנו התינוק שלנו מיתעקב הוא יבאו את תיראי חיבוק ו חג שמח
היי שירה צר לי לשמוע שהמכשפה הגיעה , ואין לי דרך לנחם אותך , המלים שלך נגעו ללבי וגרמו לי צמרמורת ,קבלי חיבוק חזק חזק (((((((((((()))))))))) , וביחד נעבור את דרך הייסורים הזאת ומקווה בשבילך שהיא תהיה קצרה מכפי שאת מדמיינת לעצמך , ואת יודעת מה ? כל מה שאנחנו עוברות רק יחזק אותנו ורק יוסיף אהבה לילד שיבוא בע"ה ,ואין יקר ממנו/ממנה/מהם , יהיה בסדר יקירתי ומתפללת בשבילך ובשביל כל המין המיוסר הזה, ותוהה אם מישהו שומע את האנחות האלה את ההתחננות שלנו , אם מישהו מבטיח לנו משהו ... תקחי לך את הזמן שלך ואז תאספי את השברים ותסתכלי קדימה לטיפול הבא ושיהיה לך בהצלחה מכל הלב. שלך, מיה 2
בעסה עם המכשפה(((()))) אבל את יודעת, בטבלת היאוש, זאת הבלתי נראית, נמחק עוד חודש בדרך אל האושר. ואני כבר לא מדברת על היצורון המתוקון המסויים שמיועד לכם, בדיוק האחד הספציפי שברגע שתראי אותו תדעי שבדיוק לו חיכית, ומיד תדעי שבשבילו היה שווה לחכות. חיבוקים יקירתי, ויאללה לטיפול מנצח}{
היי שירה, אכן יפה תיארת את הרגשותייך, מאכזב מאוד לקבל את המחזור והפרדוקס הוא שפעם מחכים לו ופעם מקווים שלא יגיע.... אז אמנם את עוברת לטיפולי הפרייה אך השד הוא באמת לא כל כך נורא ולדעתי ההצלחה קרובה מתמיד. אז אני קצת יותר מבוגרת ממך ותאמיני לי שאת תגלי כמה רחוק תלכי עד להבאת הילד המיוחל ואני מאמינה שכל עכבה לטובה!!!! שיהיה המון הצלחה והרבה אופטימיות הכרחית כאן!! רומי
את שוברת לי את הלב. אני כל כך מבינה אותך. גם אני מנסה כבר הרבה זמן להפוך להיות שני אנשים בגוף אחד. אני מבינה את התסכול והצער אבל הדבר שתמיד מנחם אותי זה שבדיוק באותה שניה שהכשפה רוכבת אלינו עם המטאטא, אבל בדיוק בדיוק באותה שניה שבה אנו צונחות אל תהומות היאוש זו השניה שבה מתחיל מחזור חדש, סיכוי חדש, תקווה חדשה. שהחיוך לא יעלם מפנייך. הרפואה כיום כל כך מתקדמת שאם היו רוצים היו גם מכניסים את המקלדת שאני עכשיו מקלידה עליה להריון. אני יודעת שכרגע זה קשה אבל כשתרגישי הקלה תחשבי: "מחזור חדש מתחיל. החודש זה יקרה לי וגם אם לא החודש אז זה ממש עוד מעט יקרה, זה רק עניין של זמן" שולחת המון אהבה וחיבוקים.
אוי, שירה, שירה, המחזור המקולל הזה. כל כך הרבה שנים למדנו איך לא להכנס להריון ולעשות מין בטוח. וכשהיה מגיע המחזור זה היה סימן להצלחה... ועכשיו- למפח נפש! גם אני כל כך קיוויתי להצליח לפני ההפריות. לא שפחדתי מהן, לא ידעתי מספיק כדי לפחד ואפילו כבר ציפיתי להן כי האמנתי שהן הגאולה שלי. ובכל זאת- קיוויתי... והנה, הזמן ממשיך, לומדים את מה שאפשר על התהליך הזה ונכנסים לשגרה של הטיפול. ושגרה היא דבר מרגיע. אז אחרי שהכאב והאכזבה ישטפו עם הדמעות תגיע האופטימיות של התחלה חדשה וסיכויים חדשים. את הרי יודעת שזה ככה. והלוואי שתגיעי לקו הגמר במהירות! (((((((((((((((((())))))))))))))))))))) דורה.
לנה, מיה2, ניני, רומי, פרח, דורה- תודה על העידוד. חובקתי, התרגשתי, צחקתי ממה שנכתב. העיקר, בשמלה אדומה ושתי גומות (של חיוך),יוצאים לדרך חדשה. תודה על העידוד, אתן מקסימות. שיהיה לנו בהצלחה, חג שמח... שירה
לא יודעת להגיד אם רע לי!! אבל הגעתי להחלטה לפני כחודש........לעצור עם כל הטיפולים ולחדש אותם שוב בערך עוד 3 חודשים! הסיפור שלי הוא כזה, בקצרה: שחלות פולציסטיות ובעקבות כך הורמונים לא ממש מאוזנים, 3 מחזורי איקקלומין, 2 מחזורי גונל F שמתוכם בוצעה הזרעה אחת. ברוך השם זרע בסדר. כרגע יש לי איחור, אבל לצערי לא בגלל הריון אלא סתם בגלל שהווסת בלי הורמונים משתגע לפעמים.החלטתי להפסיק קצת עם הטיפולים כדי שהגוף ינוח, כדי לתת לעצמי להרגיש טוב בלי נפיחויות מיותרות, אני מתה לילדים כבר, תכננו, אני ובעלי להיות הורים צעירים, שם למעלה החליטו אחרת. ההחלטה שלי לא בסדר??? זה טוב או רע??
היי א. א. מתוקה את מזה נישמעת לי מיושת עוד יהיה לך הרבה ילדים ו בקרוב. לגבי הטיפולך עשית טוב ש לקחת פסק זמן אולי ב אופן טבעי תכנסי ל היריון תני לגופך מנוחה מי הורמונים הרסנים ו מזל שלנו גם אצל בעלי זרע בסדר ברוח השם זה כבר טוב לגבי שחלות פוליציסטיות הטיפול הזרעה + גונל פ עוזר ל גבי איקאקלומין הוא ב עצמו עושה ציסתות על השחלות. אל תיהיה עצובה אני נורא נורא מבינה אותך גם אני ו בעלי מתים על ילד ו לנו לא מוצאים שום בעיה רפאוית ו אין שנתיים היריון אני גם ב הפסקה של הורמונים חודשיים ואני מתחילה עוד מעת טיפול ב זריקות + הזרעות יש לי עדיין תיקבות להכנס ל היריון באופן טבעי את תיראה ש לא החודש אולי החודש הבא אנחנו נכנס ל היריון עם הרבה תיקוה חיבוק
היי א.א. אני לא חושבת שאפשר להגיד על החלטה כזאת טוב או רע, אם היא טובה לך, לכם, אז היא בדואי טובה גם ברמת הצלחת הטיפול ובטווח הרחוק יש סיבה טובה לרצות לתת לגוף מנוחה מהטיפולים, גם בגלל העומס ההורמונלי וגם בגלל העומס הרגשי אם מבחינת גיל אתם לא קרובים ל"קו האדום" אז בודאי שאין סיבה לטיפולים צפופים ובעיני רצוי אפילו לקחת הפוגה שיהיה לכם חג שמח ובהצלחה!!!
היי א.א ההחלטה שלך תמיד תהיה בסדר כל עוד את שלמה איתה וזה הכי חשוב, קחי את הזמן שלך, הורים צעירים זה בנפש לא בגיל תאמיני לי מנסיון.... תני לגוף לנוח אם זאת הרגשתך וכך תשובי בכוחות מחודשים..ואולי אף תיכנסי בספונטני, אמן... שיהיה בהצלחה בכל מה שתחליטי רומי
אין טוב או רע יש אך ורק מה מרגיש לך נכון. אני מכירה אישית חברה שעשתה טיפולים תקופה ארוכה ודווקא כשלקחו פסק זמן, נסעו לחופשה בחו"ל ונרגעו נקלטו טבעי. אני מאחלת לכם שיהיו לכם הרבה "ניסויים" ספונטניים ומוצלחים. בהצלחה.
אני כל כך מבינה את ההתלבטות שלך ואת הרצון לעשות את הדבר הנכון. והדבר הנכון הוא הדבר שיעשה לך טוב! גם לי היה שלב שלא יכולתי יותר. אפילו לא חשבתי על כל ההורמונים והחומרים שאני מכניסה לגוף. רק חשבתי על זה שאני לא מסוגלת להמשיך. הייתי חייבת הפסקה כדי לנקות את הלב שלי. אחריה חזרתי בכוחות מחודשים ועם המון אופטימיות. לי זה היה נכון. זה היה בריא. אסור לנו לשכוח שחוץ מהשחלות, מהרירית, מהרחם, יש לנו גם נפש! יש רופאים ששוכחים לפעמים... אנחנו צריכות לדאוג גם לנפש שלנו. ואם היא רצוצה- לתת לה את מה שהיא מבקשת. אז תקשיבי לנפש שלך. ותעשי מה שהיא מבקשת. אם את צריכה הפסקה- זה הדבר הנכון! ואם את לא צריכה- אז זה הדבר הנכון! הורים צעירים יכולים להיות גם בעוד כמה חודשים. שלך, דורה.
.
היי רומי , אני מוכנה להחנק ליד האסלה מאשר להתרוצץ בין טיפול וטיפול , ולבסוף לא מצליח , בסוף החודש אני מתחילה פרוטקול חדש בתקווה גדולה שיצליח , לך ולשאר הבנות חג שמח ואביב פורח אני אמשיך לעדכן . שירלי 123
היי שירלי, את יודעת הבעיה שכל שלב הוא מאוס בפני עצמו, הטיפולים תאמיני או לא היו לי הרבה יותר קלים ממה שקורה לי עכשיו, ברור שאנחנו מצפים להריון בכליון עיניים אבל כשאת בפנים בשלב הזה זה בכלל לא פיקניק, לא חס וחלילה שאני מקטרת ומקווה שבקרוב כולן כאן תיצמדנה לאסלה.... שיהיה בהצלחה בטיפול החדש והאחרון!!!!! חג שמח, רומי
היי רומילה! מיזמן לא היתי איתך ביקשר. קארתי ש את עכשיו כל הזמן מחבקת את האסלה אין מה לעשות כמו שירלי 123 כתבה לך עדיף כחה מימשה להזריק זריקות ו לסבול מי טיפולים ו כאבים ו חוץ מיזה זה כבר קטן עלך עברת דברים יותר קשים . תישתי קוקה קולה זה עוזר נגד בחילות תה לימון הרבה מים. נשיקה
שלום לכולן, מתנצלת על ההעדרות הממושכת אני פשוט חווה תקופה ממש "מגעילה" של בחילות, הקאות וחולשות.... ולכן אפילו מול המחשב קשה לי לשבת... מקווה שזה כבר יעבור שאוכל לחזור אליכן במלוא המרץ.. עדכנו אותי מה קורה? אורית קראתי עכשיו, אני מאושרת עד הגג במיוחד בשבילך הפסימית שבחבורה שיהיה בהצלחה ענקית ותמשיכי לעדכן, מי עוד עם בטא חיובית?????? ומיכל,מאוס,נירית,מיה 2 , שירלי וכולן..מה קורה איתכן? תכתבו לי מהר לפני שאני רצה לחבק את האסלה!!! נשיקות רומי
רומי היי, קודם כל תרגישי טוב , ושיהיה הר4בה בהצלחה בהמשך, מקווה שבקרוב אעדכן עם בטא חיובית. רומי האם קראת מה שכתבתי?
חיכיתי שתחזרי לא ידעתי מה קורה איתך..אני מאז ערב החג צמצמתי את הפעילות שלי בפורום וכתבתי גם למה - כמה שורות למטה. אומנם אף אחד לא התייחס אבל אני בטוחה שקראו. בכל אופן אני עדיין כאן ומיד נענית לקריאה שלך. מקווה שאת מרגישה טוב. אצלי חוסר הוודאות עדיין בשלו.. אבל ממש ! רק ביום חמישי אני אדע מה קורה ואז אעדכן פורמלית. תרגישי טוב! מיכל
ספרי לי בקיצור, למה רק ביום חמישי? מאז הבטאות שהיו יפות היה שינוי כל שהוא?
מי את רומי......... את מרתקת אותי!!!! את פשוט משהו מיוחד . אני מרגישה שיש לך ובך אופטימיות - אני מצליחה "לקרוא" את אהבת האדם שבך, את הסבלנות ואורך הרוח.. את פשוט משהו מיוחד.. בקיצור מאז הבטא האחרונה אין שום חדש. פשוט קבעתי תור לשולמן רק ביום חמישי הקרוב וגם אז כמו שאני מבינה לא אראה דופק אלא רק איפה השק. והאמת - אני עדיין בכלל לא רגועה. הבנתי שבטאות יפות לא מצביעות על כלום.. בינתיים אני עם וירוס של בחילות וכל הגוף כואב לי כבר 3 ימים אוףףף. אבל עכשיו זה קצת עבר.. איך אני יודעת? אכלתי עכשיו עוגת קרםםםםם
היי רומיל'ה, יופי לשמוע שאת עם בחילות מהסיבות הנכונות}{ אני מקווה שהתקופה הזאת תעבור מהר ותוכלי להנות מהצמיחה המשותפת איך את מרגישה חוץ מזה? את קולטת? מרשה לעצמך לקלוט? חיבוקים יקירה(((((())))))
כן זה באמת מהסיבות הנכונות אבל תשמעי זה קצת עבר את גבול האנושיות, ממש מוציא אותי מתפקוד.... אז אני לא הספקתי עוד לעכל ולהאמין או להינות אך מקווה באמת שזה יעבור מהר!!! אמשיך לדווח כמובן ודווחי גם את, מה באמת קורה איתך? יצאתי קצת מאיפוס... רומי
הופיעה אצלי מאתמול הפרשה שקופה מעט גבישית הרבה מאוד מה זה לעזאזאל? יש לציין עליי לקבל מחזור בעוד 3ימים ארבעה ימים אף פעם לא הופיע אצלי דבר כזה, דבר נוסף אני בחודש הפסקה הייתי, אולי נקלטתי טבעי? חה הצחקתי את עצמי. מישהי מכירה תופעה זו. בבקשה אין לי את מי לשאול אף אחד לא עונה במחלקה- פסח אתן יודעות........ עדי
היי עדי, אז הינה עכשיו קראתי... תראי זה ממש לא יכול להעיד על כלום כל ההפרשות שלנו לא תמיד ניתנות לפרשנות, זה יכולה להיות גם הפרשה של הרירית, וממש אין לי תשובה חד משמעית... מחזיקה לך אצבעות חזק חזק לבשורות טובות שלך, רומי
תודה רבה על התגובה
אני אומרת כאן שהבטא חיובית לא מבינה מה אני רושמת. מזל שיש לי את נירית שאמרה לי שאם זה חיובי אז זה הריון. אני לא יודעת עוד מה להגיד בנתיים אני רק נושמת. ביי
איזה יופי, אורית!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!! תנשמי עמוק. ותתחילי לעכל- את ב - ה ה ה ה ר ר ר ר י י י י ו ו ו ו ן ן ן ן !!!!!!!!!!!!!!!!!!!!! סוף סוף! כמה בטא? איזה פסח מדהים יש כאן בפורום! פשוט עושה טוב על הלב לשמוע שהצלחתם! קולולולולווווווווווווווווווווווווווווש, דורה.
איזה בטא יצאה לך? ספרי, נו, אנחנו מתרגשות!!!!! שיהיה הריון תקין, משעמם וארוך!
המון המון מזל טוב ובהצלחה בהמשך בקרוב אצל כולן.
טוב, אז נכנסתי רק לשנייה, רק כדי לאחל המון מזל טוב!!!!!!!! אמרתי לך שזו הפעם האחרונה, לא??? יאללה, תדביקי את כולנו מהר!
איזה כיף חזרתי מיום טיול ומצאתי את ההפתעה הזאת!!! שיהיה לך המשך מוצלח יקירתי, ושמרי על עצמך כן? (((((())))))
ספרי מה התוצאה ותמשיכי לעדכן.. יעזרו לך פה לגבי ההכפלות... אני יודעת שלי עזרו מאוד וגם צריך את התמיכה בשלב הזה..
לולולולולולולולולולולולולולולולולולולולולולולולולולולולולולולולולולולולולולולולואורית! מממזזזלללל טטטוובב!!!! אמרתי לך שיהיה בסדר לא? נו, כמה בטא ? מברוק מברוק יקירתי תעדכני.... ושלחי לנו קצת אבקה....... נשיקות, רונק.
שלום ילדת ראיתי שכתבת למטה לטלי על שלב לוטאלי !! האם את יכולה לפרט יותר למה זה יכול להפריע לקליטת ההריון ? ואיך יודעים אם השלב הזה אצלי קצר או לא ,האם זה שאני מקבלת מחזור פחות משבועיים מרגע ההחזרה יכול להצביע על שלב לוטאלי קצר ? כי אצלי כמעט ולא הגעתי ליום של הביטא ותמיד קיבלתי מחזור תשעה עד עשרה ימים מיום ההחזרה ,למרות התמיכה , ואני מקבלת כל 28-26 ימים , האם ניתן להסיק מזה משהו ? ואם כן מה ניתן לעשות כדי להאריך את השלב הזה ? יש לי הרגשה שעליתי על משהו שאף אחד לא שם לב אליו מקודם !!! אודה לך על תשובתך .
שלום מיה, שלב לוטאלי קצר הוא פרק זמן של פחות מ-12 יום מיום הביוץ ועד ליום הראשון של הווסת הבאה. למה זה פוגע בסיכויי קליטת ההריון? התשובה פשוטה. הווסת, כידוע, היא בעצם יציאתה החוצה של רירית הרחם המעובה, אחרי שלא היתה קליטת הריון והרירית התפרקה. בשלב לוטאלי קצר (הבעיה נקראת באנגלית: - Lutheal Phase Defect - LPD), הרירית מתחילה להתפרק בטרם עת, ואז לביצית המופרית פשוט אין איפה להשתרש. לי היתה את הבעיה הזאת, ובדיעבד אני בטוחה כמעט שזה היה ה-סוד של מצבנו (תמיד נחשבנו ל"בלתי מוסברים"). ולמרות שנהוג לקשר את הבעיה עם רמות פרוגסטרון נמוכות, ואצלי בבדיקת הדם יצאו רמות תקינות, אני עדיין חושבת שזו היתה הבעיה שלנו. כעקרון תמיכת פרוגסטרון אמורה לעזור. אצלנו רק גסטון עשה את העבודה, לא אנדומטרין ולא אוטרגסטן. אני ממליצה לך מאוד לנסות לשכנע את הרופא שלך בטיפול הבא לקבל גסטון כתמיכה, מכיוון שזו התמיכה בעלת יכולת הספיגה הגבוהה ביותר בגוף. ובהחלט להתייחס ברצינות לשלב לוטאלי קצר, כמו גם לדימומים שמופיעים בנקודות זמן שונות אחרי הביוץ ולפני הווסת שמעידים על אותה הבעיה. בהצלחה!!! (וטוב לראות אותך כאן בחזרה (((חיבוק)))
היי שוב ישששששששש נראה לי שזה זה !!! בנוסף לבעיית הזרע אצלנו תמיד תהיתי למה המחזור מקדים כל כך , במיוחד שכמה ימים אחרי ההחזרה אני מרגישה סימנים של הריון וחושבת לעצמי שאני בהריון ואז מתחילות ההפרשות והמחזור מקדים ... אנחנו עדיין לא מתחילים טיפולים אבל נראה לי שכשיגיע הזמן אני אתייחס לעניין הזה ברצינות .... ועוד משהו , גסטון אמרת ? אלוהים ישמור , הזריקות של הגסטון שקיבלתי בטיפול הראשון , בילד הראשון לפני ארבע שנים עדיין כואבות לי עד עצם היום הזה במיוחד כשלא נשאר לי איפה להזריק והתחלתי להזריק ברגליים ...כאבים איומים , אבל אם זה המחיר אני מוכנה לשלם אותו רק שיגיע כבר היום הזה ... מודה לך ואת גדולההההההההההההההההההההההההה. מיה 2
שלום לך ו חג שמח! מה שכתבת ל מיה יש לי ניראה אותו בעיה . אולי בעית ב השרשה ש היריון לא ניקלת. כל הבדיקות תקינות זרע מציוינת שנתיים אני לא יכולה להסיג היריון. הוסת שלי גם לא סדירה ו מגדימה את מעוד האחרון ב כמה ימים גם הביוץ שלי לא סדיר יכוליות זאת הסיבה ש יש פרוגסטרון נמוך אבל הבדיקות גם אצלי תקינות ( הסיבה לא מוסברת ל חוסר פוריות) יש לי שאלה בבקשה : העם טיפול ש אני צריכה לקבל ב קרוב הזרעות + זריקות אובטרל+ גונל 75 יכולים לעזור ל מצב הזה ? או צריך הפריה או תלוי אך ה גוף יגיב? תודה רבה לך נשיקה
שלום לכן בנות יקרות, אני בדיוק שבועיים לאחר הזרעה עם גונל אפ ואוביטרל . לא העזתי לעשות בדיקת הריון כי אני "משקשקת", כל כך מפחדת שוב פעם להתאכזב ולאכזב את הבעל המדהים והתומך. היום בבוקר התחילו לי כאבי בטן שמרגישים כמו כאבי מחזור רגילים. האם מישהי שמעה על הריון שהתחיל בכאבי מחזור? בכל אופן רק רציתי לשתף. אני מאחלת לכולם חג שמח ופורה.
היי פרח מניסיוני האחרון בהזרעה שלישית עם גונל f, אחרי 14 יום מההזרעה קיבלתי מחזור (עם כל התוספות: כאבי בטן כאבי ראש וכו') מחזור רגיל לכל דבר שנגמר אומנם אחרי יומיים בלבד..באיחור עשיתי בטא ובהפתעה גמורה התברר שזה הריון..אז עדיף לשקשק קצת ולעשות בדיקת דם מאשר לא לדעת מה באמת קורה, הכל יכול לקרות. נירית
תודה רבה על העידוד היום אחרי העבודה אני אקנה בדיקה ביתית של קליר בלו תחזיקו לי אצבעות
בהחלט. אני עוד זוכרת היטב את חברתי הטובה סתיו בוכה לי אחרי טיפול כי התחילו לה כאבי מחזור. הילד המתוק שלה חגג בחודש שעבר שנתיים. בהצלחה ותעדכני!!!
היי פרח, כן, בהחלט יכול להיות הריון שמתחיל עם כאבי מחזור. ואפילו חזקים. ככה היה בהריון שלי, שעולה בשנה הבאה לכתה א'! מחזיקה לך אצבעות! ומוסיפה תלונה- למה הבעל שלי לא כזה תומך? אוף! דורה.
בוקר טוב וחג שמח לכולן, התחלתי ביום שישי סדרה ראשונה של IVF עם הזרקת 1מנוגון ו 2 גונל F (יחד באותו מזרק). האם זה הרבה מידי? יש משהו שאסור לקחת או לעשות יחד עם התרופות האלה? למרות שכתוב להזריק את זה בבטן האחיות בקופת חולים על יד ביתי שואלות אותי אם להזריק בישבן.... למה? מה ההבדל? סליחה על כל השאלות פשוט אמרו לי לא לקחת שום דבר כמובן מאליו :)... תודה, חן
בוקר טוב חן, קודם כל, אין מה להתבייש או להתנצל על שאלות... בדיוק בשביל זה אנחנו כאן! ועל שאלות רפואיות גם אנחנו לא תמיד יודעות לענות. למשל, אני לא יכולה להגיד לך אם הגונאל והמנוגון שאת לוקחת הם י"ותר מדי", אבל אם זה הפרוטוקול שנקבע לך ע"י רופא שהוא מומחה לפוריות כנראה שזה בסדר. אני את המנוגון והגונאל אף תמיד הזרקתי בבטן. אלו היו ההוראות שקיבלתי, ומבחינתי בכל מקרה הבטן עדיפה כי זה פחות כואב ויותר קל להזרקה מאשר בישבן. במידה ואת מעדיפה ישבן, כדאי לשאול את הרופא אם זה מנוגד להוראות הכתובות. בהצלחה!
תודה על תשובתך הזריזה..... אני בהחלט מעדיפה בבטן כדי לא להזדקק לשרותיי האחיות "הנחמדות". גם אצלך שני הסוגים הוכנסו למזרק אחד?
איך אפשר לדעת מתי הביוץ? ומה הם התאריכים לכניסה להריון אחרי מחזור לפני מחזור התאריכים הם 08.01.2006 01.02.2006 26.02.2006 21.03.2006 13.04.2006
שלום טלי, לא ניתן לדעת רק על סמך תאריכי מחזור מתי את מבייצת, וצריך לעשות מעקב ביוץ כדי לדעת בוודאות. ההנחה שהביוץ קורה בדיוק 14 יום לפני הווסת הבאה היא פשוט לא נכונה בהרבה מאוד מקרים, ובכל מקרה לא ניתן לדעת מראש מתי תהיה הווסת הבאה. לפי התאריכים שנתת נראה שיש לך מחזורים מאוד קצרים. ייתכן שאת מבייצת מוקדם מאוד, אך ייתכן גם שאת מבייצת בזמן רגיל אבל השלב הלוטאלי שלך (פרק הזמן בין הביוץ לווסת הבאה) קצר מדי, מה שמפריע לקליטת ההריון. בדיקת דם פשוטה תוכל לתת תשובות לשאלות הללו. אני מציעה לך לגשת לרופא (רצוי מומחה לפריון ולא רופא נשים רגיל, למרות שלא צריך ללכת לפרטי) כדי לעשות את הבדיקות הבסיסיות, ובמקביל להתחיל לעקוב אחרי הביוץ, יש מספר דרכים לעשות זאת. בהצלחה!
אני בת 39 ו9 חודשים, הזמן לא כ"כ לטובתי, היו מספר הזרעות ללא הצלחה, האם יכול להיות מצב של הגעה ליום הביוץ, הזקיקים קטנים מידי וללא אפשרות שהזרע יפרה אותם?? אני מדברת על מצב של חודש ללא כל זריקות הורמונים או טיפול אחר. \ חג ששמח לכולכן ובשורות טובות
היי אסתר, יתכן מצב של זקיקים קטנים שאינם מבשילים דיים על מנת לבייץ בחודש מסויים. ככל שהגיל עולה הסיכויים לכך עולים וכדי לדעת היכן את עומדת חשובים המעקבים והפרופיל ההורמונלי (שמן הסתם עשית) את נמצאת בטיפול מעבר להזרעות?
שלום רב, מעבר להזרעות היו מס' טיפולים של זריקות מונופור ואוביטרול , היו מס' חודשים שלא היתה אפשרות לזריקות מאחר והיו לי ציסטות. לאיזה טיפולים את מתכוונת מעבר להזרעות?? יש המלצה על טיפולים אלטרנטיביים? בהמשך לתשןבתך לא ברור לי עדיין: יכול להיות ביוץ והזקיק קטן מידי ואין סיכוי להרות? לפי תשובתך הבנתי כי כאשר הזקיק קטן מידי אין ביוץ (??) באותו חודש? האם הבנתי נכון?? ברור שגילי לא לטובתי אך אני עם הרבה תקוות להצלחה.האם ידוע לך באיזה שלב הרופא ממליץ/מתחיל לחשוב על הפריה? שוב, בהתחשב בגילי (המופלג???) האם הפריה ממומנת ע"י קופות החולים? ומה הקריטריונים למימון? ואם לא מה עלויות של הפריה? בברכת שבוע טוב וחג שמח
טוב, לצערי הרב מחר אני שוב אבקר את הרופא, מה שאני עושה די הרבה במשך ה- 10 חודשים אחרונים, עם הרבה תקווה אבל גם עם יאוש. לפעמים אני חושבת לעצמי : יהיה הריון יהיה, לא יהיה לא יהיה נמאס לי מהבדיקות, נמאס מהזריקות והטיפולים, אך בכל חודש לאחר המחזור אני שוב מרימה את הטלפון וקובעת תור לרופא עם תקוה חדשה. האמת שהרופא המטפל הוא כל כך נותן תקווה והרגשה טובה שקשה להרים ידיים. אומנם יש לי 2 ילדים גדולים בני 14 ו-15 וחצי אבל עוד הריון יכניס לנו אור ושמחה לחיים. אומנם לצערי נזכרנו מאוחר אבל......... נתתי לעצמי טיפולים עד גיל 40 ז"א עוד 4 חודשים בערך. מקווה מאוד לקבל מתנה לגיל 40
למודעון הכמעט ארבעים:) גם לנו יש שני ילדים ואני בת 39:4, וגם אני הקצבתי לעצמי עד גיל ארבעים וככל שזה מתקרב אני תוהה אם אגלה גמישות...:) ואנחנו לא לבד פה:) את עשרה חודשים כבר בטיפולים? כמה מחזורי הזרעה עשית? את מטופלת אצל רופא נשים או מומחה לפוריות? ספרי אם בא לך שיהיה בהצלחה ושהמתנה תקדים את גיל ארבעים;)
שלום. אני מתקרבת להחזרה,בעוד כמה ימים,אני כל הזמן אוכלת אוכל דיאט, חלב 0 אחוז ,סוכרזית, וכו"...,האם ניתן לאכול מוצרים אלו גם אחרי ההחזרה? תודה
ההנחיות בסוכרת הריונית הם לצרוך עד 4 מנות דיאט ליום (שמנה = כוס משקה דיאט, מעדן דיאט , סוכרזית זהב .... ) הממתיקים המותרים הם אספרטיים ואסולפם K . (סכרין מאוד לא מומלץ) . מה שיש בסוכרזית זהב כן מותר ... לא זוכרת בעל פה את שם הממתיק שם או אם זה ההמתיקים שציינתי . בכל מקרה העניין הוא למשל שהסכרין עובר את השיליה ולכן לא מומלץ אחרי ההחזרה גם עם יש השתרשות עוד אין כלל שיליה ... לא יודעת ממש מה לאמר לך ... בכל מקרה הייתי מצמצמת ולא עוברת את ה 4 מנות ליום .
תודה רבה לך אני מבינה שהסוכרזית לא מומלץ?
שלום לימור, ישנם סוגים מסויימים של ממתיקים מלאכותיים שלא מומלץ לצרוך מהם בתקופת ההריון, אבל ישנם סוגים מסויימים שאינם מזיקים. פעם נתקלתי במאמר שפירט מה מותר ומה אסור, אבל אני כבר לא זוכרת ממנו כלום. הייתי ממליצה לך פשוט לא להגזים עם ממתיקים מלאכותיים בכלל. לגבי מוצרים דלי שומן - אין שום בעיה. תזונה דלת שומן לא יכולה להזיק, רק להועיל. בהצלחה!
חג שמח לכן, אני בתחילתו של טיפול, סיימתי שבוע ראשון של זריקות יומיות של דקפפטיל + פרוברה מיום 21 של המחזור. סמוך למועד השיאיבה, בעלי צריך להיכנס לניתוח בשביל לחפש זרע. בימים בהם האחות חישבה שכנראה תהיה השאיבה, שני הרופאים שיכולים לנתח את בעלי ימצאו בכנס בחו"ל - ולכן האחות אמרה שאם אכן המועד יפול על הימים שהם בחו"ל אני אמשיך עם הדקפפטיל עוד כמה ימים על מנת לדחות את המועד. שאלתי אליכן: האם אתן מכירות מצב כזה בו "מושכים את הטיפול עם עוד כמה ימים של זריקות דקפפטיל? האם זה לא גורם לדיכוי יתר? האם לא פוגם ביצור ביציות ובתקינותן? מקווה שהשאלה ברורה ותודה מראש על העזרה.
את גם ככה מקבלת מינון יחסית נמוך יותר של דקה לדיכוי כיוון שמדובר בזריקות יומיות ולא בדקה 3.75 . אין שום בעיה אם מדובר בכמה ימים ...ולא פוגע בדבר (: ... חוץ מזה שהבטן חוטפת עוד ...): ... שיהיה בהצלחה מאוס
יש תחליף אחר שמגרה את השחלות ? חוץ מגונל F ? הבעיה שניראה לי שגונל חלש בשבילי אני בתהליך IVF השתמשתי עם גונל 300 ולא היו ביציות , עד כמה מינון אפשר לעלות עם גונל שישפיע ? או שוב אולי יש תחליף אחר ? . תודה וחג שמח חלי .
גונאל אף הוא הורמון FSH שמופק בהליך סינתטי. המקביל הביולוגי שלו הוא מטרודין. ויש תרופות שכוללות גם FSH, שהוא ההורמון המגרה את השחלות, וגם LH, הורמון הביוץ - למשל מנוגון, ויש עוד. בשורה התחתונה, יש כמה תרופות, אבל רק רופא מומחה לפריון יכול לבצע הליך רציני של הערכת מצבך והסקת מסקנות מטיפולים קודמים ושאר נתונייך לגבי קביעת פרוטוקול עתידי. בהצלחה!
היי חלי, גם אצלי התגובה למינונים גבוהים חלשה מאד (בגלל רזרבה שחלתית נמוכה). אני מקבלת בנוסף לפיוריגון (FSH, הרכב כמו של גונל) גם מנופור (LH+FSH) והרופא שלי מעלה את המינונים מאד כדי לקבל תגובה (מקבלת משהו המקביל ל450 גונל) האם את יודעת למה התגובה שלך חלשה? פרופיל הורמונלי? גיל? שיהיה בהצלחה!!
שלום בנות, שבת שלום ומועדים לשמחה. הרופא שלי טוען, שאין צורך לקחת אנטיביוטיקה לפני ואחרי שאיבת הביציות בהח"ג, ורציתי לשמוע אם גם אצלכם כך טען הרופא... האם מקובל לא ליטול אנטיביוטיקה כדי למנוע אפשרות של התפתחות זיהום? מה הרציונל שלא לקחת אנטיביוטיקה אפילו "ליתר בטחון"? האם יש סיכון כלשהו בנטילת האנטיביוטיקה בשלב הזה? מה קורה אם חלילה נגרם זיהום מהשאיבה, לאחר שלא נטלתי אנטיביוטיקה? מסוכן? תודה תודה. ערב מקסים. שירה
בכל 4 השאיבות שעשיתי, מעולם לא הוזכר מתן אנטיביוטיקה כטיפול מונע!!! מה , אנחנו לא מספיק דוחפות רעל לגופינו ???? עד כמה שידוע לי , לא שכיח שמתפתח זיהום אחרי שאיבות,וואם כן אז מטפלים בצרה בשעתה! ותנסי לא לדאוג כ"כ - הכל יהיה ממש ממש בסדר ! מבטיחה ! שתיהיה לכם שבת שלום רונק
שלום רונק יקירתי ותודה על תשובתך. איכשהו, לפני הIVF הראשון, נתקפתי חוסר חשק, חולשה ופחד. האמת, שיותר משמרתיע אותי הטיפול ההורמונלי (על כל תופעותיו הנלוות הצפויות), מרתיע אותי הטיפול הבירוקרטי, הבלאגן הזה במעקבים, התורים, האיחורים, התירוצים, והמראה הפיזי של אסותא, שכל כך מרתיע ומדכא אותי לבלות שם בתור בבקרים. לזה מתלווה המתח של לעקוב כל הזמן אחרי מה נותנים לי, כמה ולמה. כי כבר עכשיו, עוד לפני שהתחלנו, השלב הראשון לא לגמרי ברור לי, ומה שכן ברור לי, זה שאם לא אהיה אם האצבע על הדופק, עלולות להיות טעויות שקשורות בכך שהרופא וגם האחיות מן הסתם מטפלים בו זמנית בעוד מאות בנות עם עשרות פרוטוקולים שונים.. וגם, הנסיעות האלה בבוקר, למעקבים, ואחר כך לזריקות, כאשר אני ללא רכב, ובן זוגי (שיחיה), שעובד בעיקר בלילות, יצטרך לקום מוקדם ("בשבילי"), לחכות שאסיים את ענייני לאחר ההמתנה בתור, ולהסיע את הנסיכה לעבודה. כל כך קשה עם זה שלסבל הפיזי והנפשי של כל ההליך הזה, מתלווה הסבל הגדול מכולם, זה הבירוקטי. אני כבר רואה איך אני מטפסת על קירות עד שאני מצליחה להשיג את תשובת האחיות לבדיקות וכו'. אני כבר רואה גם איך חצי יום עבודה הולך לי על אדמיניסטרציות שקשורות בטיפולים הללו. ופשוט אין לי את הכוח הנפשי לזה. וגם, אני מרגישה לא לגמרי לבד, אבל גם לא ממש בתוך פרוייקט זוגי משותף. אני מרגישה, כפי שכתבתי בעבר, כמו מנהלת פרוייקטים, שיש לה שוליה (בן זוגי). האחריות לכל התהליך הזה, לפי הרגשתי, עלי ורק עלי. ואולי גם מזה נמאס לי. לא משנה. סליחה שרוח עצובה מנשבת כאן בגללי. הייתי חייבת לשתף, ולהסביר מודע אני כל כך לחוצה, אובססיבית וחסרת סבלנות, וזה עוד לפני שהטיפול עצמו החל.... נקווה לטוב. שבת שלום ומועדים לשמחה. ושוב תודה, תמיד כיף לקבל ממך התייחסות. שירה
שלום שירה, אנטיביוטיקה נהוג לקחת רק במחזורים בהם מתבצע assisted hatching - כלומר ההליך בו "מחוררים" (נשמע נורא!) את קליפת העובר לפני ההחזרה כדי לעזור בהקלטותו. זה המקום בו מעדיפים להקדים תרופה למכה בכל הנוגע לזיהום. במחזור רגיל לא נותנים אנטיביוטיקה. לילה טוב ושבת שלום!
מה אגיד לכן, מעניין, בשערי צדק נתנו לי וגם לבעלי אנטיביוטיקה... לילה טוב, דורה.
היי אני חדשה כאן בפורום... מוזר כל העניין הזה עם האנטיביוטיקה אני מטופלת בקפלן ושם נתנו לי החל מיום השאיבה למשך 5 ימים מוקסיפן למניעת זיהום -3 פעמים ביום.... ואפילו הדגישו שזה "עוזר" לקליטה של העוברים... האם למישהי זה מוכר????? הטיפול לא הצליח (טיפול 1) ואני חוששת שזה קשור... אודה לחוות דעתכן...
רציתי להגיד לכן שאני עדיין פה למרות תוצאת הבטא החיובית - מצמצמת פעילות ושאלות (למרות חוסר הודאות הגדולה שעדיין קיימת) - בגלל שהבנתי שזה לא נוח לבנות אחרות. למרות שלפני דקה הייתי במצבן והמטרה של כולן זה בסופו של דבר להרות. אז אני עדיין פה קוראת ומתגעגעת וברגע שהכל יהיה טוב (תחזיקו עדיין אצבעות) אני אפרד. למרות הקושי והבית החם מאודדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדד שאין דרך לבטא את זה על הכתב אלא רק בנשיקות וחיבוקים...
הנה אני עונה לך עכשיו, מה פתאום להפרד???? לפחות עד האולטר' תעדכני אותנו לא כל כך מהר עוזבים את הבית מחכה ליום ה' איתך!!! בהצלחה, רומי
בוקר טוב ומועדים לשמחה , אני עדיין כזכור לך עם שחלות נפוחות וכמובן בטן נפוחה כתוצאה מכך שאלתי בנושא המים - עד כמה חשובה שתיית המים בהחלמה ? הרופא ציין שזה למניעת התייבשות אך במידה ואני לא שותה מספיק ומודה שבימים האחרונים בקושי שתיתי ליטר, אי שתיית מים גורמת להתעכבות ירידת נפח השחלות ? הרופא אמר שתוך שבועיים זה עובר , כבר עברו מעבר לכך ועדיין הבטן נפוחה מאוד האם זה מעיד שמשהו לא תקין ? הביקורת שלי אצל הרופא רק אחרי פסח
שלום לילי, אם הבטן שלך נפוחה מאוד כבר מעל שבועיים, ואת לא רואה שום שיפור, ובלי כל קשר לכמה מים שתית או לא שתית, כדאי לך לפנות למוקד או למיון נשים עוד היום. עדיף לא לשחק עם כאלו מצבים, ועד סוף החג יש עוד כמעט שבוע! בהצלחה.
שלום לכולם האם למישהו יש אינפורמציה , לינקים בנושא תת פעילות של בלוטת התריס והקשר לפוריות והריון . תודה רבה
הרופא המרדים שפגשתי לפני השאיבה אמר לי שיש קשר ושחשוב שאקפיד לקחת את האלטרוקסין ושאעשה בדיקה מסודרת ומעקב אצל רופא מומחה... אין לי לינקים או מידע מפורט יותר מזה. צר לי... דורה.
בנות שלום וערב טוב, לאחר שאלות ותשובות הקשורות לפרוטוקול שקבלתי, בכל זאת רציתי לשאול אותכן: האם למישהי מוכר פרוטוקול הח"ג ארוך, בו ביום ה22 לווסת מזריקים דקפפטיל 3.75, ולמשך 20 יום לא מזריקים הורמונים ולא עוקבים אחרי דם או זקיקים !! ורק ביום ה21 לזריקת הדקפפטיל עושים מעקב זקיקים ובדיקות דם, ואז הרופא אמור להחליט כיצד ממשיכים הלאה? (זה מה שהבנתי מהרופא שלי, אולם הבנות אמרו לי ששבועים לאחר דקפטיל אמורים לעשות בדיקות דם וזקיקים ולהתחיל להזריק גונל ומנוגון, לכן כבר לא בטוחה...). כמובן שאשאל גם את הרופא שלי, אבל רק אחרי החג.... תודה מכל הלב. חג שמח, שירה
גם אני קיבלתי פרוטוקול זהה. למשך 20 יום דקפפטיל באותו המינון ואחר כך מעקב זקיקים ודם. זהו למעשה השלב הראשון בפרוטוקול ואז הרופא חייב לבודק אם אכן הושג דיכוי ואפשר לעבור לשלב ב'- ייצור זקיקים (גונל אפ)- זה אף פעם לא נעשה באופן אוטומטי כי אם לא הושג דיכוי ממשיכים עם הדקפפטיל עד להשגה. סמכי על הרופא שלך נראה שהוא יודע מה הוא עושה כי בסוף התהליך בשאיבה עצמה שאבו לי 15 ביציות.... בהצלחה !!
היי מור, ותודה על דברייך. אצלי הרופא הורה על זריקה חד פעמית של דקפפטיל 3.75, ואחרי 20 יום בדיקות. ולא זריקות יומיומיות של מדכא. כמה ימי זריקות הורמונים של גירוי היו לך לאחר 20 יום של המדכא, עד לשאיבה? האם היו לך תופעות לוודאי מהדקפפטיל? תודה ומועדים לשמחה. שיה
שמתי לב שרוב הבנות בפורום מקבלות פרוטוקול קצר יחסית. אצלנו אני קיבלתי מהרופא פרוטוקול שכולל הזרקת דקה מהיום ה 21 לווסת ועד למעשה לפני שאיבת הביציות. ואז ביום ה 19 מקבלת אוטרגסטן לבליעה (מזעזע) ואז מחכים למחזור לאחריו גונל ואחר כך מנוגון ואז מגיע תור האוביטרל ואז.... שאיבה. מעניין אם מישהי יודעת מה העדיפות של פרוטוקול ארוך מייגע זה על פני פרוטוקולים אחרים. כי אצלי יוצא שהטיפול מתחיל בעצם כ - 28 יום לפני השאיבה.
אומרים שיש לפרוטוקול ארוך אחוזי הצלחה יותר גבוהים ... אני לא נופלת בסטטיסטיקה הזאת ...חחח מאוס
התשובה שאתן לך היא כוללנית ובטח לא מדעית (אם את רוצה תשובה מדעית תשאלי רופא), אבל בעקרון נראה לי שרופאים מעדיפים את הפרוטוקולים הארוכים בכל המקרים בהם לא קיימת בעייה של רזרבה שחלתית נמוכה, FSH גבוה, שחלות שלא מגיבות טוב (כלומר שנוצרות מעט מדי ביציות גם בכמויות גדולות של הורמונים), וכו'. ההנחה הכללית היא שפרוטוקול ארוך מניב ביציות באיכות גבוהה יותר, אולם במקרים שהזכרתי יש חשש שלא יווצרו מספיק ביציות עקב הדיכוי הארוך ולכן הולכים על פרוטוקול קצר. יש כמובן גם מקרים בהם משנים פרוטוקול ועוברים מאחד לשני אחרי שהפרוטוקול הראשון שנבחר נכשל מספר פעמים. אבל יש כמובן גם הבדלים בין רופאים שונים, גישות שונות וכו'.
היי לבנות וחג שמח איך ניפתרים מנפיחות , ולא השמנה כתצואה מזריקות לפוריות כגון גונל F ? תודה סיוון
היי סיוון נראה שעיקר העליה במשקל בעת טיפולי פוריות קשורה לתאבון מוגבר למרות זאת רופאים אומרים שישנה נפיחות שקשורה לאגירת נוזלים אם זו הסיבה, אלו נוזלים שנספגים במשך הזמן והנפיחות נעלמת (אני מניחה שאת מתכוונת לנפיחות מסויימת. אם מדובר במשהו חריג יש להתייעץ עם הרופא). בכל מקרה מומלץ לשמור על הרכב תזונה נכון ולעשות פעילות גופנית, זה גם מווסת את העלייה במשקל וגם בריא לגוף בתקופה כזאת (ובכלל) בהצלחה!!!
ניראה לי שזה אגירת נוזלים אני פשוט נפוחה וזה מרגיזזזזזזזז אותי ! למה זה קורה ? אני מזריקה הורומנים לא נוזלים , אני אוכלת מאוזן אני מטיבעי רזה , בשנה האחרונה אני נפוחה כתוצאה מהטיפולים , אני רוצה להשמין עם משהו בבטן זה משהו אחר אבל שאין כלום זה מרגיז , איך ניפתרים מהנוזלים ? שוב תודה וחג שמח
הצלחתי להתחבר מהדרום הרחוק (המחשב בבית כבר מושבת שבוע). וש"ניצנים נראו בארץ", יהיה מציאות ולא רק שיר - בשביל כל אחת מאיתנו. להת'... עדייה.
גם לך יקירה, מקווה שאת עושה חיים שם בדרום!!
היי מאוסית, ואחרות, ושוב חג שמח. מאוס, את כותבת שקטוביץ' לא מוכנים לעשות את המעקב זקיקים ודם, באם אני מטופלת הח"ג באסותא. 1. האם ידוע לך אם מרפאת נטקה (קופ"ח כללית) מסכימה לעשות את המעקב? הרי בתור מטופלת פרטית של מנהל המרפאה, ווליוביץ', יש מצב שיסרבו לי שם? 2. האם אסותא עושים את המעקב זקיקים ודם גם בבוקר יום שבת וחג? 3. אם המעקב הוא באסותא, האם האחיות יוצרות קשר עם ווליוביץ' לתת את התשובות, או שאני צריכה לנסות להשיגן בטלפון כדי לקבל את התוצאות? 4. האם כפי שעולה מדברי קודמותי, לוקח שעות להשיג תשובות של בדיקות דם בטלפון? מתלבטת אם להתעקש לעשות את המעקב זקיקים מחוץ לאסותא (חטפתי חום רק מאיך שזה נראה שם..), או להכנע למוסכמות ולעשות את זה שם, כמצופה. תודה וחג שמחחחחחחחח, שירה
1. חוץ מקטוביץ לא מכירה מרפאות של הקופה ... 2. באסותא אין בדרך כלל מעקבים בשבת וחג ..אבל הבנתי שאם יש מקרה דחוף אז אפשר ללחוץ. 3. את ההוראות את מקבלת מווליובית בערב / אחה"צ אחרי שהאחיות יצרו איתו קשר והעבירו לו את המידע. 4. לא רלוונטי כי כאמור את ההנחיות את מקבלת מווליוביץ ובכלל אין לך שום קשר טלפוני עם אסותא... שיהיה בהצלחה מאוס
אתמול קיבלתי וסת, אחרי איקקלומין אוביטרל והזרעה. אלא שהווסת מאוד שונה מהרגיל -ממש מועטה, רירית וגושית(צר לי על התיאור). בבדיקת הריון ביתית התוצאה הייתה שלילית. מה הסיבה למיעוט המוזר הזה, אני יודעת שעובי הרירית שלי הוא כרגיל ומודאגת שהדם תקוע ולא יכול לצאת מאיזשהי סיבה. האם זה קרה למישהי מכן? איזה הסבר יכול להיות? ייתכן שזה קשור איכשהוא לשיקוף הרחם והחצוצרות שעשיתי לפני חודש? תודה מראש על התשובות וחד שמח לכולן.
היי חדשה, מכיוון שבטיפול נגרם שינוי מלאכותי ברמות ההורמונים, הרי שכל שינוי במחזור או בתופעות הורמונליות הקשורות אליו, הגיוני. אין לי מושג לגבי סוג הדימום שתארת אבל אני יודעת שאיקקלומין כן יכול להשפיע על הדימום. אני מציעה אם יש סבירות, אפילו קטנה, שלא מדובר במחזור, לעשות בדיקת דם להריון. במקביל אם את מודאגת פני לרופא שלך כדי להיות שקטה תרגישי טוב!!
שלום חדשה, כפי שניני כתבה, איקקלומין משפיע על הגוף ובעיקר על הרירית, מה שאומר שגם הווסת בהחלט עשוייה להיות מושפעת. רק בדיקת דם תוכל להצביע באופן וודאי על מה שקורה, אבל על מצב שבו הדם "נתקע" ולא יכול לצאת מהגוף טרם שמעתי. מאחלת לך הצלחה!
אני כשנה מטופלת בטיפולי פוריות ,ארבעה ימים ראשונים של המחזור מתחיל עם כתמים חומים , ולאחר מכן מתחיל דימום רציני שנימשך חמישה ימים, מספר ימים לא משנה אבל כמות הדימום מדאיגה אותי לא היה לי דבר כזה אני בת 40 יכול להיות בגלל הגיל ? בגלל הזריקות שאני לוקחת לטיפול בפוריות ? האמת בשנה האחרונה התחיל אנא עיזרו לי תודה וחג שמח גלית .
היי גלית, למרות שהכתמה לא נחשבת לדימום, היא יכולה להצביע על ירידה ברמת הפרוגסטרון לפני הזמן כדאי לדווח על השינוי בדפוס המחזור לרופא שלך כדי שיבדוק האם יש לכך משמעות מבחינת הטיפול או צורך בתמיכה שיהיה בהצלחה!!
ראשית אשמח לאחל לכולנו ? שתהיה שנה מוצלחת עם המון בטות חיוביות אמן , ומחר ב 13.4 אני אהיה בת 40 מזל טוב לי , הלואי אמן שאצליח ,בסוף החודש סיבוב שני אצל הרופא להמשך הפרוטקול אני מאמינה שהגונל יחזור לככב אצלי "ושאר החברה" אולי אקבל מתנה ליום הולדת ? אם כן זאת תהיה מתנה ניפלאה שאני מאחלת לכולנו ולא רק ביום הולדת , שוב שנה ניפלאה וחג אביב שמח שירלי 123 .
שלום וחג שמח. אני מתחילה טיפול מוקפאים,אפשר לשתות 3 כדורי אסטרופם ביחד? תודה רבה
היי סיגלית, גם אני קיבלתי הוראה לקחת שלושה אסטרופם, פעמיים ביום,לקראת החזרת מוקפאים. לקחתי. שיהיה בהצלחה! וחג שמח, דורה.
אני רוצה לאחל לכולן חג אביב שמח. זהו גם חג הפריחה ולמעשה החודש הראשון חודש ניסן שבו מתחילים לספור את השנה לא לשים לב...ההורמונים שיגעו אותי....חחחחח אז אני מקווה שכולן בסוף תהיינה אורחות כאן. זהו באמת מקום חם ואוהב ברגעים טובים וקשים(לי לא היו חסרים רגעים קשים). מצאתי כאן אוזן קשבת וצוות מקצועי שתמיד עונה ובנות מדהימות וגם חברה טובה שאין כמוה טוב אני מחזיקה אצבעות לכל הבנות שמחכות בהתרגשות לחיובי אני ביום ראשון אעשה בדיקת דם ביי
שלום אני שבוע 8 של ההיריון ויש לי מגרנה חזקה כל שעות היום ורק אופטלגין עוזר לי. השאלה היא האם אופטלגין לא מזיק להיריון ? תודה
שלום לי, הכי טוב לשאול את הרופא שלך, או להתקשר למכון הטרטולוגי בירושלים, שנותנים את התשובות המהימנות ביותר לגבי כל תרופה שהיא - אבל אין לי מושג אם הם עובדים בחג. במידה ואת "נתקעת", תתקשרי למוקד של קופת החולים שלך. בהצלחה ומזל טוב על ההריון!
השיר הזה נכתב על-ידי מנהלת פורום פוריות ב"תפוז", "3קטנה" המקסימה והמוכשרת והמצחיקה בטירוף. אני מקווה שהיא לא תכעס עלי שהחלטתי לחלוק אותו גם איתכן, כמובן כל הזכויות שמורות לה (C)... כשקראתי את השיר הזה שלה בפורום זלגו לי דמעות של צחוק ועצב גם יחד, ואין מתאים ממנו לשולחן הסדר, לדעתי... אז חג שמח ופורה לכן, הפעם אני באמת חייבת לזוז... ח?ד א?מ?פ?ו?ל?א . ח?ד א?מ?פ?ו?ל?א . ד?ז?ב??ין א?נ?י ב??ת?ר?י זו?ז?י . ח?ד א?מ?פ?ו?ל?א . ח?ד א?מ?פ?ו?ל?א : ו?א?ת?א מ?ז?ר?ק?א . ו?ש?א?בה ל?א?מ?פ?ו?ל?א . ד?ז?ב??ין א?נ?י ב??ת?ר?י זו?ז?י . ח?דא?מ?פ?ו?ל?א . ח?ד א?מ?פ?ו?ל?א : ו?א?ת?א מ?ח?ט?א . ו?ה?ת?ח?ב??ר ל?מ?ז?ר?ק?א ד??ש?א?בה ל?א?מ?פ?ו?ל?א . ד?ז?ב??ין א?נ?י ב??ת?ר?י זו?ז?י . ח?ד א?מ?פ?ו?ל?א . ח?ד א?מ?פ?ו?ל?א : ו?א?ת?א י?ש?ב?נ?א . ו?ש??ת?ה ל?מ?ח?ט?א ד??ה?ת?ח?ב??ר ל?מ?ז?ר?ק?א ד??ש?א?בה ל?א?מ?פ?ו?ל?א . ד?ז?ב??ין א?נ?י ב??ת?ר?י זו?ז?י . ח?ד א?מ?פ?ו?ל?א . ח?ד א?מ?פ?ו?ל?א : ו?א?ת?א ש??ח?ל?א . ו?ל?ק?ח ל?י?ש?ב?נ?א . ו?ש??ת?ה ל?מ?ח?ט?א ד??ה?ת?ח?ב??ר ל?מ?ז?ר?ק?א ד??ש?א?בה ל?א?מ?פ?ו?ל?א . ד?ז?ב??ין א?נ?י ב??ת?ר?י זו?ז?י . ח?ד א?מ?פ?ו?ל?א . ח?ד א?מ?פ?ו?ל?א : ו?א?ת?א ח?צו?צ?ר?א . ו?ג?ד?ל?א ב??ש??ח?ל?א . ד??ל?ק?ח ל?י?ש?ב?נ?א . ו?ש??ת?ה ל?מ?ח?ט?א ד??ה?ת?ח?ב??ר ל?מ?ז?ר?ק?א ד??ש?א?בה ל?א?מ?פ?ו?ל?א . ד?ז?ב??ין א?נ?י ב??ת?ר?י זו?ז?י . ח?ד א?מ?פ?ו?ל?א . ח?ד א?מ?פ?ו?ל?א ו?א?ת?א ז?ק?יק?א . ו?ג?ד?ל?א ב??ח?צו?צ?ר?א ד?ג?ד?ל?א ב??ש??ח?ל?א . ד??ל?ק?ח ל?י?ש?ב?נ?א . ו?ש??ת?ה ל?מ?ח?ט?א ד??ה?ת?ח?ב??ר ל?מ?ז?ר?ק?א ד??ש?א?בה ל?א?מ?פ?ו?ל?א . ד?ז?ב??ין א?נ?י ב??ת?ר?י זו?ז?י . ח?ד א?מ?פ?ו?ל?א . ח?ד א?מ?פ?ו?ל?א ו?א?ת?א ה?רו?פ?א . ו?ש??א?ב ל?ז?ק?יק?א . ד?ג?ד?ל?א ב??ח?צו?צ?ר?א ד?ג?ד?ל?א ב??ש??ח?ל?א . ד??ל?ק?ח ל?י?ש?ב?נ?א . ו?ש??ת?ה ל?מ?ח?ט?א ד??ה?ת?ח?ב??ר ל?מ?ז?ר?ק?א ד??ש?א?בה ל?א?מ?פ?ו?ל?א . ד?ז?ב??ין א?נ?י ב??ת?ר?י זו?ז?י . ח?ד א?מ?פ?ו?ל?א . ח?ד א?מ?פ?ו?ל?א ו?א?ת?א א?מ?ב??ר?יו?לו?ג?א . ו?ל?ק?ח ל?רו?פ?א ו?ש??א?ב ל?ז?ק?יק?א . ד?ג?ד?ל?א ב??ח?צו?צ?ר?א ד?ג?ד?ל?א ב??ש??ח?ל?א . ד??ל?ק?ח ל?י?ש?ב?נ?א . ו?ש??ת?ה ל?מ?ח?ט?א ד??ה?ת?ח?ב??ר ל?מ?ז?ר?ק?א ד??ש?א?בה ל?א?מ?פ?ו?ל?א . ד?ז?ב??ין א?נ?י ב??ת?ר?י זו?ז?י . ח?ד א?מ?פ?ו?ל?א . ח?ד א?מ?פ?ו?ל?א ו?א?ת?א ה?ח?ז?ר?ה ו?ל?ק?ח?ה לא?מ?ב??ר?יו?לו?ג?א ד?ל?ק?ח ל?רו?פ?א S?ש??א?ב ל?ז?ק?יק?א . ד?ג?ד?ל?א ב??ח?צו?צ?ר?א ד?ג?ד?ל?א ב??ש??ח?ל?א . ד??ל?ק?ח ל?י?ש?ב?נ?א . ו?ש??ת?ה ל?מ?ח?ט?א ד??ה?ת?ח?ב??ר ל?מ?ז?ר?ק?א ד??ש?א?בה ל?א?מ?פ?ו?ל?א . ד?ז?ב??ין א?נ?י ב??ת?ר?י זו?ז?י . ח?ד א?מ?פ?ו?ל?א . ח?ד א?מ?פ?ו?ל?א ו?א?ת?א ה?ב??ט?א ו?ה?ש??כ??יח? ה?ח?ז?ר?ה ד?ל?ק?ח?ה לא?מ?ב??ר?יו?לו?ג?א ד?ל?ק?ח ל?רו?פ?א S?ש??א?ב ל?ז?ק?יק?א . ד?ג?ד?ל?א ב??ח?צו?צ?ר?א ד?ג?ד?ל?א ב??ש??ח?ל?א . ד??ל?ק?ח ל?י?ש?ב?נ?א . ו?ש??ת?ה ל?מ?ח?ט?א ד??ה?ת?ח?ב??ר ל?מ?ז?ר?ק?א ד??ש?א?בה ל?א?מ?פ?ו?ל?א . ד?ז?ב??ין א?נ?י ב??ת?ר?י זו?ז?י . ח?ד א?מ?פ?ו?ל?א . ח?ד א?מ?פ?ו?ל?א
סוג של גאונות.חחחח חג שמח ילדת וכול הבנות.
בחג של שנה הבאה נהיה בהריון או אמהות ...אמן ....אמן....אמן.... מאוס
מקסים מקסים. חג שמח! שירה
אאאאאאאמן! אוהבת, דורה.
שלום-אני חדשה בטיפול ראשון קיבלתי 60% דיקפיפטיל ביום ה-22 למחזור. אחרי 14 יום כבר לפני 3 התחלתי לקבל 2 וחצי אמפולות של מנוגון. גם הרופא נתן לי פירוגן. זה הפרוטוקול שלי, דקה,' 3,75+מנוגון+פירוגן. האם הוא מוכר לכן? אפשר להזריק במקומות שונים, למשל, פעם בישבן,בבטן,..? תודה-חג שמח
פרוטוקול מוכר, ידוע והגיוני עם הרבה סיפורי הצלחה בעברו! לגבי מקומות הזרקה - הכי בטוח להתייעץ עם הרופא. אני הזרקתי את המנוגון, גונאל אף ודומיהן תמיד רק לבטן - יותר נוח ופחות כואב (לי) מאשר בישבן. בהצלחה!
רציתי לאחל לכולכן חג שמח, וצבירת כוחות מחודשים ,אני כבר לא רושמת בפורום אך תמיד תמיד נכנסת לקרוא איך כל אחת מתקדמת, אני מאחלת לכולכן שבשנה הבאה כולכן תקטרו עד כמה הן לא ישנות בלילה בגלל התינוקות( כן כן אני מאחלת לכן לא פחות מתאומים) אני אמשיך להציץ ולקרוא מה קורה איתכן כשאני הייתי צריכה את התמיכה ותשובות לשאלות מיד קיבלתי התיחסות מכל אחת מכן ,מבטיחה לא להפסיק לפזר עלייכן את אבקת הקסמים בהצלחה אוהבת תמיד נסיכה
מותר לקבל עדכון חגיגי מבוגרת הפורום? חג שמח!
אני כרגע נמצאת בשבוע 21 הריון תאומים בן ובת ,והלוואי אמן אמן אני אצליח להדביק את כולן פה....
היי נסיכה! חג שמח ו מקסים ש יהיה לך . ו שיהיה לך לידה קלה תהני מי היריון אזה יפי תאומים בן ו בת גם אני היתי רוצה תאומים בן ו בת. נשיקה חגיגית
לכבוד החג, ולפני איחוליו המסורתיים, להגיד תודה ענקית... ראשית כל לניני ולרומי שהסכימו להתגייס ולעזור לי לנהל את הפורום הנפלא הזה כשהרגשתי שהמשא נהיה קצת כבד עלי - תודה לכן יקירות שלי, אתן נהדרות ותענוג הוא לי להוביל את הפורום לצדכן. ולמשתתפותיו הקבועות והמקסימות: דורה, מאוס, רונק, זיו, שירלי, שירלי 123, מיה, מיה 2, ליטל-ז, לנה, מיכל, שירה, שרה, טל, נירית, אורית, גלי, וסליחה אם שכחתי מישהי - כולכן תורמות לפורום לא פחות ומעשירות אותנו בנוכחות הנעימה שלכן ובשאלות שכולן לומדות מהתשובות להן. מי ייתן ועם בוא האביב יתעבר כל הפורום, ובשנה הבאה נהיה כולנו בנות חורין ממזרקים ועבדים רק לחיתולים. אמן ואמן וחג חירות שמח! אוהבת, ילדת האוקיינוס
בנות יקרות! רוצה לאחל לכווווווווווווולן - @ חג של שמחה @ @ אופטימיות @ @ אהבה @ @ ותקווה @ ושבפסח הבא כולנו נקטר על הגזים... לא של המצות אלא של העוללים הקטנים שלנו! אוהבת אתכן רונק.
תודה יקירתי על האמון}{ התברכנו פה ברמה אנושית ורגישות יוצאת דופן של כל המשתתפות וזה באמת לא מובן מאליו שתהיה לך ולכל המשפחה שנה נפלאה(((())))
וחג שמח שיהיה לך ((((((((())))))))))
קודם כל חג שמח שנית אם זכור לך שאלתי אותך לפני מס' ימים על שחלות נפוחות כתוצאה מאיק' נוצר גירוי יתר ואמרת לי שאפשר לשתות הכל ואפילו אבטיח רופא אחר בפורום אחר רשם שאבטיח זה אוכל ולא נקרא שתיה , האמנם? אני יודעת שזה מכיל די הרבה מים ,אז מה כדאי?
שלום לילי, גם אני לא אמרתי שאבטיח זה שתייה - רק ציינתי שיש בזה הרבה נוזלים ולכן זה יותר טוב מכלום. הכי כדאי ללא ספק, וגם את זה כבר כתבתי לך, זה לשתות מים, והרבה. אני קניתי בקבוקים גדולים של מים מינרלים ודאגתי לגמור לפחות שני בקבוקים כאלה, כלומר 3 ליטר, ביום - וזה כשלא היה לי גירוי, רק כאמצעי זהירות. למי שיש גירוי הייתי ממליצה לנסות לשתות אפילו יותר. בהצלחה
שוב שלום, ראשית, רציתי לספר לך (אל תתאכזבי נא), שבסוף החלטתי להתחיל את הטיפולים של הפרייה חוץ גופית באסותא, אבל עם ד"ר ווליוביץ' ולא עם פרופ' זיידמן, פשוט משום שאת ווליוביץ', שגם נחשב מעולה, אני כבר מכירה משתי פגישות, ויש לנו כימיה נהדרת.. (הוא פשוט אדם מקסים). ולענייננו- ביום ג' הקרוב (בשבוע הבא) יהיה היום ה22 לווסת, ביום זה אני מתחילה להזריק את הדקה 3.75 ליום, למשך 20 יום, ולמחרת אני מגיעה לעשות בדיקת דם ומעקב זקיקים(פרוגסרון, אסטרודיול וזקיקים). בשלב הזה הרופא יגיד לי איך להמשיך את הטיפול, אולם הצצה למרשם שרשם לי, מלמדת שהוא זומם לשלב: גונל, מנוגון ,אסטרופם, אנדומטרין, אוביטרל. כנראה כל אלה יחלו אחרי 20 ימי דקה. האמת, שהופתעתי שאנו הולכים כבר בפעם הראשונה לפרוטוקול ארוך,אבל ממה שהבנתי, זה משום שהגוף שלי מגיב מהר לגירוי (יש זקיקים יפים) ומבייצת למשל במחזור ההזרעה הקודם על בסיס גונל, כבר ביום ה10-11. האם זו סיבה הגיונית לדעתך, לדיכוי של 20 יום? מה קורה לשחלות ולזקיקים במהלך הדיכוי הארוך הזה? האם נוצרים זקיקים רבים יותר? האם הם גדלים אך בקצב איטי יותר? מהי תוצאה טובה מבחינת זקיקים ודם, לאחר 20 ימי דקה? האם סביר שיורה לי להמשיך בגונל+מנוגון לגירוי השחלות, ומה לגבי אסטרופם לעיבוי הרירית, מתי בד"כ מתחילים לשלבו? אני מניחה שאנדומטין זה נרות לתמיכה אחרי החזרה? האם הסברי מניח את דעתך לגבי מתן דקה לעשרים יום בתחילת הטיפול? שוב תודה ענקית, שירה
אנא ממך בררי שוב אצל הרופא לגבי הדקה. 3.75 זה מינון של פרוטוקול ארוך - זריקה חד פעמית שמקבלים רק ביום ה-21-22 למחזור ולא כל יום במשך 20 ימים רצוף. מינון כזה בזריקה חד-פעמית אמור לדכא את השחלות לא רק בחודש הזה, אלא מחזיק בגוף עד שלושה חודשים!!!! אני משוכנעת שיש כאן אי הבנה. אני למשל קיבלתי בפרוטוקול הארוך רק 60% מדקה 3.75 בזריקה חד פעמית - זה מינון חזק מאוד! המינון היומי הוא 0.1 אם אינני טועה, והוא ניתן בפרוטוקול הקצר. בקיצור, דברי עם הרופא - זה קריטי. הדיכוי גורם לזקיקים לגדול לאט יותר והרופאים מאמינים שזה מביא לאיכות ביציות גבוהה יותר. לגבי השאלות היותר מדעיות שלך על השחלות והזקיקים - תצטרכי לשאול את הרופא, אני לא עד כדי כך מומחית... גונאל ומנוגון הם החומרים שמביאים לגירוי השחלות לייצור הזקיקים, והם ינתנו לך בתחילת המחזור הבא בהתאם לפרוטוקול שקיבלת. אסטרופם מעולם לא קיבלתי במחזור של שאיבה אלא רק במחזור של החזרת מוקפאים, אבל לי תמיד היתה רירית עבה מאוד אז אולי אני לא דוגמא טובה. אנדומטרין זה אכן נרות פרוגסטרון לתמיכה.
שירה, תבררי כבר היום את אי ההבנה הזו!! כמו שילדת כתבה: דקה 3.75 מקבלים באופן חד פעמי בלבד!!!!!!! מחכה לעידכון רונק
