פורום פוריות חברתי - תמיכה

שלום וברוכים הבאים לפורום החדש שלנו. אי-פריון הוא מחלה שאחד מכל ששה זוגות סובלים ממנה, ובכל זאת היא כנראה המחלה היחידה שהסובלים ממנה יזכו לשמוע מסביבתם הערות בנוסח: "זה הכל בגלל הלחץ. רק תרגעו ותכנסו להריון" או "מה, צריך ללמד אתכם איך לעשות את זה?" – תוך קריצה מבינה-עניין. במדינה בה "פרו ורבו" הוא לא רק ציווי דתי אלא אתוס לאומי של ממש, הסביבה מצפה מאיתנו להתחיל למחרת החתונה להרות וללדת ילד בכל שנתיים עד שנמלא את מכסת הילדים המקובלת במגזרנו (שניים או שנים-עשר) ומתעניינת במצב הרחם והשחלות מבלי להסס לשאול אם גודל לנו כבר משהו שם בפנים, ואם לא - מדוע. לא יפלא, אפוא, שאי-הפריון מקבל משקל רגשי נוסף על זה שקיים כבר ממילא - הכמיהה לחבוק כבר תינוק, המלווה בתחושות קשות של כשלון ובגידת הגוף, אובדן שליטה, עצירת החיים, קנאה, אשם ותסכול. ומעבר לכל - תלויה מעל הראש בכל רגע נתון עננה כבדה של עצב עמוק שלא מאפשרת להנות באמת מהחיים הנעים במעגל מייאש מחודש לחודשו – ולצידה השאלה הגדולה: מתי הסיוט הזה כבר ייגמר? אני הייתי שם, במשך כמה שנים טובות. מעקבי ביוץ שלא נשאו פרי פינו את מקומם למסלול המלא של טיפולי הפריון: בדיקות, איקקלומין, הזרעות, זריקות ולבסוף הפריות מבחנה. החודשים שחלפו הפכו לשנים, ותשובה שלילית אחת רדפה אחר חברתה. אפילו תשובה חיובית ראשונה שהרימה אותנו למחוזות של אושר נשגבים התחלפה במהרה בנפילה קשה וכואבת כאשר ההריון הסתיים, לדאבוננו, בהפלה מוקדמת. בסופו הטוב של הסיפור ציפה לנו זוג תאומים מתוקים ומקסימים, אך הדרך הקשה הזו לא נשכחה, על כל קוציה ודרדריה. והנה אני כאן, על מנת לחלוק איתכם את נסיוני העשיר, לצערי, מזווית מבטה של מטופלת פריון לשעבר. את הידע הרפואי בנושא הפריון תקבלו מהפורום השכן של פרופ´ זיידמן, אבל כאן תוכלו למצוא תשובות לכל השאלות האחרות שמציקות לכם: • איך שומרים על שפיות בכל התקופה הזו? • כיצד משלבים טיפולים וקריירה? או: האם החיים חייבים להעצר? • מה אומרים לסביבה? למי מספרים על הטיפולים? • כיצד (והאם) שומרים על קשר עם חברה שהרתה חודשיים אחרי החתונה ושנתיים אחרי שאנחנו התחלנו לנסות, והאם ניתן לפרגן לה מכל הלב? • איך מתחמקים מברית המילה של האחיין מבלי להסתכן בנידוי משפחתי? וכל שאלה נוספת שתעלה בהקשר הזה, כמובן. ובעיקר, הפורום נועד להעניק אוזן קשבת שבאמת מבינה, כתף לבכות עליה ויד חמה שתאחז בידכם עד ליום בו תגיעו גם אתם לסופו של המסע, בו תראו את המראה היפה ביותר בעולם – הבהוב מרצד על מסך האולטרסאונד המצביע על ליבו הפועם של האוצר החדש שלכם הנובט בקרבכם. ברוכים הבאים לשהות קצרה מהסיבה הנכונה! לכניסה לחצו - פורום פוריות
14651 הודעות
9574 תשובות מומחה

מנהל פורום פוריות חברתי - תמיכה

19/07/2012 | 11:57 | מאת: טלי

מה לעשות?? מה עושים כשהרחם לא כל כך תקין ,הרופא מציע פונדקאות,אבל זה כל כך יקר. . .

19/07/2012 | 23:17 | מאת: נועה

ברוכה הבאה אלינו. יש לנו ברכה קבועה - שדרכך תתקצר עמנו מהסיבות הנכונות. אם בא לך קצת להרחיב זה יעזור, מה לא בסדר ברחם? כמה זמן את ואם בכלל את בטיפולים? אם אני זוכרת נכון, ראיתי סרט על מישהי שהיתה פונדקאית ללא תשלום בארץ, מתוך הבנה שהיא פשוט צריכה לעשות את זה עבור חברה קרובה. וכבר שמעתי על עוד מישהי שעשתה אותו דבר. יכול להיות שאם זה הפתרון, אולי גם את תמצאי את המלאכית שלך, שתבוא לקראתך ותעשה את זה מתוך מצווה ואהבה?? אולי...? נשמח להיות לך לעזר בכל מה שתצטרכי, לילה טוב

22/07/2012 | 10:03 | מאת: צמד

19/07/2012 | 11:08 | מאת: דניאלה

ספרי מה איתך יקירתי? אני מתגעגעת

20/07/2012 | 17:53 | מאת: עלמה

הי דניאלי....אכן נעלמתי קצת. כי נמאס לי מהעינין. ההפסקה היזומה הזו עשתה לי טוב וחשק להפסיק הכל. יש לי הרבה מה לספר לך אשלח מייל. אני לא חושבת שאמשיך עוד הרבה כי זה כבר כאמת מוגזם. החיים שלי בהולד כבר כל כך הרבה זמן. ההפסקה הזו גרמה לי להבין כמה אני מפסידה בזמן האבוד הזה.....

18/07/2012 | 12:30 | מאת: מיכל

קיבלתי! זהו, כל הכוחות חוסלו כליל!! אין יותר שום טיפה של כוח להתמודדות!! נמאס לי!!

18/07/2012 | 13:11 | מאת: נתנאלה

זה קשה ומצער מיכל, נכון שיש לך ילד ואת בשנות העשרים. קחי כמה חודשים של מנוחה, ותנקי את הגוף דרך הרפואה אלטרנטיבית. אל תהרסי את הגוף שלך.

18/07/2012 | 14:12 | מאת: עלמה

הי מותק. איך יכול להיות? עברת החזרה לפני שבוע לא?

18/07/2012 | 22:46 | מאת: נועה

כמה ימים עברו מההחזרה??? זה לא מוקדם נורא?? דיברת עם מרגליות? אולי להגביר תמיכה? אהובה, לגבי מה עוד אפשר לעשות כדי שההריון כבר יגיע - אפשר ורצוי להוסיף תמיכה של רפואה אלטרנטיבית. עשית משהו? ניסית מי מהן? מבטיחה לך דבר אחד, את ילדת פעם אחת, עוד תלדי יותר מפעם אחת. בטוח. אין סיבה שלא. מחזקת אותך, מחבקת אותך, שולחת לך הרבה הרבה הרבה כוח, כמה שרק תרצי ותצטרכי. את תעברי את הכל כמו גדולה ותצאי עם עוד ילד או שניים לפחות! ((((((((((((((((נשיקות גדולות יקירה))))))))))))))

18/07/2012 | 23:24 | מאת: מיכל

ההחזרה הייתה ביום שלישי שעבר והבוקר קיבלתי דימים. הייתי אמורה לעשות בטא ביום שני, אבל מרגליות אמר לי לעשות מחר בטא ולעדכן אותו. יש לי תור אליו ביום שני, הוא רוצה לשבת על התיק לראות מה עוד אפשר, הוא כזה חמוד, כמו תמיד, מצטער שזה לא הגיע, כשאמרתי "לא נורא" (מתוך נימוס...) אז הוא אמר "לא נכון, לי זה כן נורא". לא עשיתי אף פעם תמיכה של רפואה אלטרנטיבית, והאמת שאני כבר לא יודעת מה אני רוצה. מצד אחד אני אומרת לפעמים שבא לי ללכת לטיפול, אבל לא יודעת מה לעשות. פסיכולוגית/עוסי"ת- נשמע לי מפחיד, מה אני כזאת לא נורמלית? רפואה אלטרנטיבית- לא יודעת על מה ללכת, דיקור לא נשמע לי, חשבתי אולי רפלקסולוגיה או עיסוי כלשהו שעובד גם על הנפש, לא יודעת. האמת, גם אין לי עודף כסף כרגע, חשבתי ללכת על משהו במסגרת הקופה... לפעמים אני באמת מאבדת את האמונה שאזכה לחבוק עוד ילדים, מצד שני, אני דתייה, אז חייבים להאמין בקב"ה...הכל לטובה וכו', אבל כבר קשה לי!!! הייתי במעין הפסקה תקופה די ארוכה וגם הטיפול הזה לא היה עם הורמונים כך שאני לא חושבת שאני הורסת את הגוף שלי שאני רוצה להתחיל טיפול במהירות שאני יכולה, אני מרגישה שהתרופה הכי טובה לנפש שלי זה להתחיל כמה שיותר מהר טיפול חדש... ד.א. עלמה, מה איתך? נעלמת קצת לאחרונה, לא? חשבתי עלייך... נועה-ראית שכתבתי לך גם למטה לפני כמה ימים ? תודה על הכל!!

14/07/2012 | 19:03 | מאת: רונית

שלום! אני מנסה להיכנס להיריון עם פרטנר במסגרת הורות משותפת ע"י הזרקת הזרע שלו לנרתיק שלי בעזרת מזרק פלסטיק פשוט שרכשתי בבית מרקחת. יש 3 גדלים של מזרק כזה: 3 מ"ל, 5 מ"ל ו-10 מ"ל. במזרק של 3 מ"ל חייבים לשאוב ולהזריק את הזרע פעמיים כי הוא לא מכיל את כל הכמות בפעם אחת, במזרק של 5 מ"ל גם לא תמיד מספיקה הזרקה אחת כי לפעמים נשאר עוד קצת זרע בכוס לאחר ההזרקה. האם, בעקבות זאת, כדאי להשתמש במזרק של 10 מ"ל או שהוא גדול מידי ואולי יהיה קשה להחדירו לנרתיק? או שעדיף בכל זאת להשתמש במזרקים הקטנים יותר? ואם כן, האם במזרק 3 מ"ל או 5 מ"ל? תודה.

14/07/2012 | 21:41 | מאת: נועה

אני לא ממש יודעת לענות לך מה עדיף, את צריכה פשוט לנסות ולראות מה הכי מתאים לך לדעתי. בהצלחה גדולה ושילך צ'יק צ'ק! שבוע נפלא

12/07/2012 | 22:16 | מאת: קרני

תודה לכולם על התמיכה אני החלטתי לחגוג את היום הולדת 40 בסוף שבוע .ולהתחיל טיפול בעוד שבועיים . אני רוצה לספר לכם שהיתי לא מאוזנת הורמונלית אחרי הגרידה .לא הפסקתי לראות שחורות לבכות מכל שטות . והחלטתי ללכת לדיקור סיני בהמלצה של חברה היתי מאוד סקפטית .וזה פשוט עבד החזיר לי את החיים מאוד ממליצה .............

14/07/2012 | 11:00 | מאת: נתנאלה

מזל טוב קרני עד 120 עם הרבה נכדים :-) קרני, יש לך ילדים? או עדיין? אני עוד כמה חודשים אהיה 40, ועדיין אין לי ילדים. יהיה טוב ... נלחמים עד הסוף

14/07/2012 | 21:44 | מאת: נועה

יומולדת שמח אהובה, יומולדת מלא אור, אהבה, תקווה והתגשמות חלומות!!!! שמחה מאד מאד לשמוע שהדיקור עבד, לדעתי אם הוא נעשה ע"י ידיים מקצועיות הוא תמיד עובד. תמשיכי לדאוג לעצמך. זה כל כך חשוב. האצבעות כמו תמיד מוחזקות במלוא העוצמה שהפעם תהיה זו שתביא אלייך את מבוקשך. &&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&& שבוע נפלא, חגיגות טובות, בשורות מעולות והרבה נשיקות!!!!!!

10/07/2012 | 21:16 | מאת: מיכל

אוף, די נמאס לי מהסיוטים האלה, כל פעם סיוט מחדש. היום הייתי לי החזרה של מוקפאים, בהתחלה הכל היה נראה מבטיח, 2 עוברים מוקפאים, אחד בסדר ואחד מקסים-ככה טענו במעבדה. פרופסור מרגליות מגיע ורצה להתחיל במלאכה. איך שהוא רק התחיל עם הספקולום אני כבר צורחת מכאבי תופת, כ"כ כאב לי, התחרפנתי. במשך לפחות חצי שעה הוא לא מפסיק להזיז את הספקולום תוך כדי שהוא מנסה להחדיר את הקטטר. הוא לא הצליח להחדיר את הצינורית לרחם, אחרי זמן רב של נסיונות, הוא הולך ומביא משהו אחר (לא הבנתי עם זה היה ספקולום קטן או מלקחיים, זה הרגיש כמו ספקולום אבל אמר את המילה מלקחיים). בקיצור, כאבי תופת מתמשכים, אח"כ הוא הסביר לי שיש לי מעין מרווח בין צוואר הרחם לרחם עצמו, וגם שהרחם שלי מאוד אחורי וקשה להגיע אליו. אוף! מרגליות אמר לי שמבחינתו ההחזרה הבאה (שלא תהיה) תצטרך להיות בהחזרה מלאה. זה היה פשוט סיוט. אם יש למישהי רעיון איך להשיג רחם חדש, אשמח... (; לגבי המעבר דירה, אנחנו בע"ה עוברים ב-1/8. אנסה לשים כמה קמעות של מזל, מקווה שבעלי לא יעיף את זה מהבית... אוף, לגבי המעבר, זה צעד כ"כ שקשה לי איתו, נעה, תעזרי לי כי אני צריכה עידוד. אני עוזבת את ההבית שאני אוהבת, את העיר שאני אוהבת, את החברות הטובות שלי למקום שנראה לי מבחוץ מגעיל, צפוף ומלחיץ. עברה עלי שנה מאוד קשה פה בגולן, הכל רחוק לי. להגיע לעבודה לקח לי לפחות שעה, להגיע לבדיקות של מערב זקיקים לקח לי שעה וחצי כל צד. הגענו למסקנה שאי אפשר לחיות ככה, כשצריך לנסוע בתדירות כ"כ גבוהה מרחק כ"כ גדול. אנחנו עוברים לגור במרחק של 10 דקות מהבית חולים והעבודה. כ"כ מקווה למצוא שם חברות ולהינות, אני כ"כ חוששת מזה... אה...דבר אחרון להיום, קראתי את הכתבה על האוכל הבריא, אכן מעניין... אני ובעלי תמיד אומרים שצריך איזון.צריך לדעת לאכול אוכל בריא והכל ומותר מידי פעם "לחטוא" ולאכול משהו לא הכי בריא, שעושה לך טוב בנפש. גם הנפש חשובה... יאללה, לילה טוב... מיכל

11/07/2012 | 12:48 | מאת: עומר

יהיה לך טוב!!! אני בטוחה. שינויים הם לטובה ואתם עוברים לדירה חדשה. תאמיני בכל ליבך וזה יגיע. גם אנחנו בתהליך למעלה משנה) בדיוק השבוע קלטתי שבדיוק לפני שנה ביום הולדת של אחיין שלי חיכיתי במתח לתוצאות והנה אני עדיין כאן אבל עם כל הקושי שומרת על אופטימיות. שיהיה המון המון המון בהצלחה

13/07/2012 | 07:56 | מאת: מיכל

אני גם מקווה שבע"ה יתקיים בי האמרה "משנה מקום משנה מזל", מקווה שיקרה בשורות טובות ומשמחות לכולן בע"ה בקרוב. האמת, אני בסיפור הזה מעל שנתיים וחצי, רק שבחצי שנה האחרונה גיליתי שיש דבר כזה פורום, מה שהתחיל להקל עלי את התהליך, לפני זה הייתי לבד בלי שום אוזן קשבת, כי ההורים שלי והסביבה לא ידעה כלום. היום הסביבה הקרובה לי כן יודעת, אבל אני לא מרבה לשתף בעובר עלי את הסביבה שלי, מספרת רק לממש 3 חברות מאוד טובות- לא יותר. ההורים שלי לא יודעים בכלל מה עובר עלי, כשהם שואלים לשלומי, אצלי תמיד הכל ב"ה מצויין, מעולם לא התלוננתי בפניהם... יאללה, שיהיה יום טוב ושבת שמחה בע"ה. אוהבת...

14/07/2012 | 21:50 | מאת: נועה

אהובה, הרחם שלך הוא שלך והוא נפלא, והוא ישא את הילד שלך 9 חודשים שלמים, ולמי אכפת בכלל אם הוא אחורי או קדמי או צדדי, או אם קל או קשה למרגליות למצוא את הפתח שלו! שיתאמץ! בשביל זה הוא פרופ'...! ואם צריך הרדמה שיהיה בהרדמה. אבל בעצם לא צריך בכלל, כי לא תהיה עוד פעם. כי הפעם זו הפעם. כי צריך לחשוב ולהפנים שעוד 9 חודשים את אמא!!!!! לגבי הדירה, יקירתי, אני המאמינה הכי גדולה בעולם במושג משנה מקום משנה מזל. כשסוגרים דלת אחת מבחינתי הרבה אחרות נפתחות. את תמצאי חברות, כי את כזאת מקסימה שאין מצב שתשארי בלי חברות! תפזרי כמה קמעות שאת צריכה. שימי מלח, אותו בעלך לא יראה. תפזרי בפינות. הוא לא ירגיש :-) ובטח שמותר לחטוא, לא התכוונתי שצריכים להיות צדיקי אוכל בריא, אבל צריך להשתדל. להתכוון כמה שאפשר. שבוע טוב אהובה, שיהיה מעבר קל, זריז, עם הרבה שינויים חיוביים באוויר!

17/07/2012 | 21:55 | מאת: מיכל

איך זה שאת תמיד נותנת כ"כ הרבה כוחות? מאיפה את משיגה אותם? אוף, מה רק אני נשברת כל פעם מחדש? את כ"כ צודקת לגבי מה שאמרת על הרחם שזה לא משנה- אבל הבעיה היחידה שזה כואב ומעצבן שלא מצליחים לעשות לי החזרה כמו שצריך, ואני מפחדת מלעשות הרדמה גם בהחזרה... אני באמת גם מקווה לבשורות טובות, אני שיא הלחוצה, אני כ"כ מפחדת מלקבל תשובה שלילית, כמה שאני משתדלת להחיות חיובית, אבל לא יודעת איך אגיב אם אקבל שלילי... תגידי, מה הקטע של מלח? את רוצה להגיד לי שזה גם מזל? ספר לי עוד איזה קמעות של מזל טוב את מכירה- שאני אדע מה לחפש ולשים בבית (: עוד שאלה, נועה, יש מצב שאם ככה מסתבכים עם ההחזרה כי הרחם הוא אחורי, אני לא יכולה להיכנס להריון גם בטבעי- זה נראה לך מקשה על העסק? לפני שהתחלתי טיפולים כל פעם שנכנסתי להריון (3 פעמים) זה היה רק כשידעתי במדויק את הביוץ. לאחרונה (לפני הסבב האחרון) הייתי במעין הפסקה כפויה, וכ"כ רציתי להיכנס להריון טבעי, ידעתי את מועד הביוץ במדויק-כי הייתי במעקב אולטראסאוד, היינו אני ובעלי ביחד במשך כמה ימים-לפני ואחרי ביחד, אבל לצערי זה לא צלח... יש משהו שיכול להגביר את הסיכוי להכנס להריון? אוף, מחרפן אותי כל ההמתנה הזו לעוד ילדים. בימים האחרונים הבן שלי כל יום שואל אותי מתי יהיה לי תינוק בבטן ולמה לכל החברים יש אחים ורק לו אין, וגם חברים שלו שמגיעים אלינו לפעמים שואלים אותי כל הזמן אם יש לי תינוק בבטן-אוווף!!!, זה כ"כ קשה לי... יאללה, לילה טוב! מיכל

10/07/2012 | 07:19 | מאת: מטופלת פיריון

http://www.doctors.co.il/ar/14017/טיפולי+IVF+-+סיכון+לסרטן+השד

10/07/2012 | 09:46 | מאת: עומר

תאמיני לי שבתור מישהי שאמא שלה חלתה בסרטן השד וסבתי נפטרה מסרטן השחלות זה הפחד הגדול שלי אבל האם יש לנו ברירה? אולי לא להיות אמהות? זה כבר נתון לשיקול דעתה של כל אחת, והעיקר אני ממליצה על חשיבה חיובית ואמונה שלנו זה לא יקרה. שיהיה בהצלחה

11/07/2012 | 22:45 | מאת: מטופלת פיריון

אני מאוד מצטערת לשמוע שאימך וסבתך חלו במחלה הארורה הזו. אני מניחה שזה קרה להן בלי קשר לטיפולי פיריון. מאחלת לך רק בריאות והצלחה בטיפולים.

14/07/2012 | 21:53 | מאת: נועה

זה משהו שהטריד אותי מאד מאד כשהתחלתי את התהליך. אבל ברגע שהבנתי שזו הדרך היחידה שלי להביא ילדים לעולם, הבנתי שגם מאד מאד מסוכן לחצות את הכביש, ולנשום את האוויר המזוהם שלנו, ולדבר בסלולרי כל כך הרבה שעות ביום, ולאכול את כל הזבל שמאכילים אותנו באוכל המודרני, ועוד ועוד ועוד ועוד. אי אפשר לעשות חישובים של מה יקרה או אם יקרה. אם אנחנו רוצות ילדים, וזו הדרך שלנו, אז אין ברירה וצריך להתפלל שזה לא יקרה. או אולי לנסות לחיות קצת יותר בריא במקומות אחרים שיש לנו שליטה עליהם. בהצלחה ושבוע טוב!

09/07/2012 | 21:36 | מאת: נועה

http://www.eatwell.co.il/?CategoryID=171&ArticleID=3382 ותמיד היתה לי תחושה שתזונה זה אחד המרכיבים הכי חשובים בענייני פריון...

11/07/2012 | 13:27 | מאת: נתנאלה

תודה נועה. קראתי. חשוב ומאוד מעניין :-)

09/07/2012 | 14:20 | מאת: חוששת

שלום לכולן, אני עומדת לפני התחלת טיפול IVF כנראה. בעבר עברתי הזרעות שלא הצליחו, ואחרי כל טיפול נותרו לי ציסטות בשחלות שחייבו שבועיים של לקיחת גלולות לפני התחלת טיפול נוסף (חוץ מזה התגובה להורמונים היתה טובה, כמה זקיקים בלי גירוי יתר וכו'). שאלתי: האם מישהי יודעת אם מתפתחות ציסטות כאלה גם אחרי IVF, או שהשאיבה "שואבת הכל", ולכן אין מה שיתפתח לציסטה? לא היה לי נעים לשאול את הרופא שלי, אבל העניין הזה עם הציסטות - שהתגלו כל פעם כשבאתי להתחיל טיפול חדש ביום השני למחזור - והגלולות היה אולי הדבר הכי קשה ומדכא בשבילי בכל הטיפולים עד כה.... תודה

09/07/2012 | 21:39 | מאת: נועה

קודם כל ברוכה הבאה אלינו, מאחלת לך שהות קצרצרה כי טיפול ראשון יהיה בינגו! בד"כ אם את רגישה להורמונים שלקחת ב IVF המינונים בד"כ גבוהים יותר ולכן עלולות להיווצר שוב ציסטות. אבל, את צודקת לחשוב - ובאמת אם יש כאלו שואבים אותן בשאיבת הביציות. אלא אם כן הן מפרישות הורמונים ומפריעות למהלך הטיפול ואז נותנים שוב גלולות. הרבה מאד פעמים נותנים גלולות כחלק מטיפול IVF גם אם אין ציסטות כדי "לאפס" את ההורמונים בגוף. בכל מקרה, IVF יסייע לדייק את הטיפול שמתאים לך וכולי תקוה שהתוצאות הרצויות יגיעו אלייך במהרה! בהצלחה גדולה!

10/07/2012 | 09:02 | מאת: חוששת

תודה על התשובה, אבל אני רוצה לחדד את השאלה: אני יודעת שברגע שיש לגוף נטייה לייצר ציסטות זאת תופעה חוזרת, וכמות ההורמונים הגדולה יותר מגדילה את הסיכוי. השאלה שלי נוגעת למה שקורה אחרי IVF ראשון, אם חו"ח לא יצליח. האם כשאגיע לטיפול שני יהיו לי כנראה שוב ציסטות, או שבמקרה הזה בגלל שהכל נשאב בשאיבה, בדרך כלל לא נשאר כלום? ואני יודעת שאין כאן ודאויות, לכן לא מאמינה שאקבל תשובה מהרופא, רק תוהה מה המקובל. כי אחרי הזרעות אני כבר לוקחת כפק"ל שיש כל פעם ציסטות, ומקווה אם אולי לפחות זה ישתפר בתהליך ה-IVF. וכמובן שאני בעיקר מקווה שזה יצליח בפעם הראשונה וכל הסוגייה תהיה תיאורטית....

09/07/2012 | 11:24 | מאת: עומר

הי בנות, לקחתי פסק זמן כי בחודשים האחרונים היה לי לא קל ופשוט עייפתי מלבכות. התחלתי לפני כחודש פרוטוקול ארוך אחרי שניים קצרים, כלומר קיבלתי לפני יותר מחודש דה קפפטיל 3.75 ואחרי המחזור לפני שבועיים התחלתי גונאל ואח"כ מנופור. כיוון שיש לי שחללות פוליטיצסיטיות והתגובה אצלי הייתה חריפה עד כדי ערך של 10000 בדם החליט הרופא להפסיק לי ליומיים אלת המנופור והחזיר אותי אחרי יומיים לשני מנופור לאחר שערך הדם ירד וכך התחילו גם הזקיקים לקטון. היום אני עם דימומים חזקים ממש כמו מחזור (אני חשבתי ועדיין חושבת שזה אכן מחזור) והורפא מודע לדימומים הקלים בימים האחרונים ועדיין התעקש להמשיך למרות שערך הדם ירד ל 100 והיום עומד על 400....מתוך טענה שהיו לו מקרים כאלה ואח"כ היה הריון. ואני לא מבינה, איך התפספס לו, מכמעט שאיבה בשבוע שעבר היום הזקיקים הם על 14 והרב קטנים ושאיבה לחא נראית באופק, בספק אם בסיבוב הזה? מתי מומלץ לגשת לחוו"ד נוסף? אני קוראת בפורומים שסטטיסטית ההצלחה היא בטיפול רביעי חמישי ואני רק בשלישי, מצד שני הייתי בטוחה שכבר בראשון אקלט. אין בעיה מוכחת מלבד העובדה שבפרוטוקול הקצר הוא לא היה מרוצה מבשלות הביציות. בבקשה עזרתכן. תודה עומר

09/07/2012 | 21:46 | מאת: נועה

אוי אוי אוי, לא נעים בכלל בכלל מה שאת עוברת!! ההליך שעברת - הפסקת ההורמונים באמצע נקרא קוסטינג. הרופא היה אחראי מאד בכך שעצר את הטיפול כי ערכים של מעל 9000 אסטרדיול הופכים להיות מסוכנים. אבל, מצד שני כשעושים את ההפסקה מסתכנים באבדן חלק מהזקיקים והביציות שהתפתחו. וכנראה זה מה שקרה לך. אם האסטרדיול נחת אצלך לפחות מ 100 זה לא מעיד על משהו טוב. אפילו אם עלה ל 400 ונוסף לעניין גם דימום. יכול להיות שהרופא שלך צודק ועוד יש סיכוי שיתפתחו זקיקים טובים, קשה לי לייעץ לך אם כן או לא. אצלי קרה כמה פעמים מקרה של קוסטינג, אבל חצי מהזקיקים שרדו באותו גודל והאסטרדיול רק עצר את ההתקדמות ולא נחת לערך כל כך נמוך. מבינה אותך לגמרי שאת רוצה חוות דעת נוספת. דעתי בעניין היא לתת צ'אנס עוד לטיפול הזה אם הרופא מאמין שיכול לצאת ממנו משהו. כבר היו לנו לא טיפול אחד ולא שניים שהיו לגמרי הזויים והפיקו ילדים מופלאים. אני יודעת, IVF שלישי יכול להיות מן נקודת שבירה, לאן אני הולכת, אבל יקירתי, בסוף מגיעים. גם לי לא היתה בעיית פוריות בכלל, ולקח לי 3 טיפולים מלאים ו 2 החזרות מוקפאים לילד הראשון, ו5 טיפולים מלאים ו 2 החזרות מוקפאים לילדונת השניה. אין פה חוקים, ולצערי אי אפשר לדעת מתי זה יקרה. אבל זה יקרה!!! מחזקת אותך, לא קל מה שאת עוברת. מאכזב וכואב ומנמיך ציפיות. אבל תזכרי, מחר תזרח השמש ותוכלי לראות דברים אולי קצת יותר וורוד? נשיקות

10/07/2012 | 09:43 | מאת: עומר

תודה על תשובתך. לא ידעתי על תהליך כזה שנקרא קוסטינג, וקצת קשה לי ההליכה באפלה והעובדה שהרופא המצוין שלי עמוס ופחות משתף אלה אם שואלים וגם מרגיע על הדרך שיהיה בסדר. כרגע עושה רושם שהדימום נחלש מאד, הרופא דיבר איתי אתמול ואמר שיש עליה ובאסטרדיול וזה דבר טוב ונתן לי להמשיך 3 מנופור-אצמול והיום ומחר בדיקה בבוקר. נקווה לטוב, זה טיפול ארוך ומעייף בעיקר כי הימים מטורפים אני מתחילה בשבע בדיקות ועובדת כל יום עד 19:00. מוכרחה לומר שקמתי עם אופטימיות זעירה ובעיקר מצב רוח טוב מתפללת לטוב שוב המון תודה

08/07/2012 | 17:07 | מאת: נועה קרן

האם יש לך כתובת מייל שבה אוכל לשלוח לך מסר אישי? יום נעים.

08/07/2012 | 21:51 | מאת: נועה

כן [email protected] קצת התבלבלתי, את חדשה פה? או קרן שאני מכירה?

05/07/2012 | 22:19 | מאת: מיכל

אז בין קרטון לקרטון, החלטתי לקחת פסק זמן ולכתוב קצת... היום עשיתי בדיקות (בפעם הרביעית השבוע), והודיעו לי שההחזרה תהיה ביום שלישי בע"ה. בגלל שאני עושה טיפול מוקפאים טבעי אז אני צריכה להזריק היום אוביטרל (הזריקה בדרך אלי, אמורה להגיע עוד שעה...). האמת, שהייתי ממש מופתעת שהצלחתי להגיע למצב של החזרה בטיפול טבעי, כי בעבר היו ניסיונות כאלה, ובאמצע נתנו לי אסטרופם כי העסק לא זז... היום היה לי רירית בעובי של 8.8 וזקיק 1 של 22 (בחיים לא היה לי גודל של זקיק כזה, גם לא עם תרופות). למה אני צריכה אבל אוביטרל, לא ממש הבנתי, אשמח לשמוע הסברים... חוצמזה, ב"ה ב"ה הכל טוב!! יאללה, לילה טוב וחלומות קדושים...

06/07/2012 | 08:36 | מאת: נועה

כנראה שהדירה הבאה היא זו שצריכה להכיל את הילדים שלך :-) אוביטרל את מקבלת כדי לוודא בטוח שהביוץ יקרה בטווח של 36-48 שעות הקרובות. ואז לפי התזמון הזה מחזירים לך את העוברים ביום השלישי לביוץ, שזה גיל העוברים - יום שלישי מהשאיבה שלהם. יקירתי,הכל נשמע פגז, מתי אתם עוברים? תכנסו ברגל ימין ותשימי כמה שומים ובצלים וחמסות בבית, טוב? אפילו שאת לא אוהבת...חחח :-) מחזיקה &&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&& שבת שלום!!

05/07/2012 | 14:39 | מאת: מיכל

האם יש למישהי באזור הצפון במקרה אוביטרל? זקוקה בדחיפות... תודה רבה! מיכל- 054-4431205

05/07/2012 | 20:16 | מאת: קרן

יש לי או יטרח שבתוקף ליולי 2012 בשבת אהיה בעפולה זה מספיק צפון עבורך?

05/07/2012 | 22:14 | מאת: מיכל

תודה רבה רבה על הרצון לעזור, מעריכה זאת מאוד מאוד!! האמת שהאוביטרל הוא להיום, לא ידעתי ולא חלמתי שאצטרך ולכן נתקעתי, אבל ב"ה הסתדרתי. ו-עפולה, לצערי זה רחוק לי מידי... שוב תודה רבה רבה!! מיכל

04/07/2012 | 22:10 | מאת: שירה

שלום לכולם אני זקוקה לגונל f, למנופור, דקפפטיל ולסריקות גסטון למי שיש למכור אשמח לקנות תודה 0522580859

14/07/2012 | 21:59 | מאת: נועה

לא יודעת אם הסתדרת או לא, אבל מצאתי עוד קבוצה שתומכת במסירות של תרופות: http://www.facebook.com/groups/206659762789045/

04/07/2012 | 18:50 | מאת: תקווה

שלום לכולן!אני ממש חדשה כאן...אני רווקה ומעוניינת להתחיל בתהליך של הקפאת ביציות. קיבלתי מחברה שעשתה את התהליך רשיממה לבדיקות דם שצריך לעבור, הלכתי לרופאת משפ' וקיבלתי את הבקשה לבדיקות. אשמח שתכתבו לי מה אני צריכה לדעת\לעשות כדי להמשיך הלאה.... אני מאיזור י-ם,מי הרופאים המומלצים ב"כללית"? וכ'....אשמח לתשובות ובהצלחה לכולן בכל תחום שהוא...

06/07/2012 | 08:39 | מאת: נועה

ברוכה הבאה אלינו, מאחלת לך הליך קצר ומדוייק, שישמור לך על פוטנציאל ילדים כשתצטרכי! מה שאת צריכה עכשיו חוץ מלעבור את הבדיקות המרובות זה למצוא רופא מומחה פריון, שיכתיב לך "פרוטוקול" תכנית טיפול. בפרוטוקול הזה תקבלי רשימת הורמונים שתצטרכי לרכוש ולהזריק לעצמך כהכנה לשאיבה. את תהיי במעקב של בדיקות אולטרא סאונד ודם עד שתגיעי לקראת זקיקים בגודל מתאים לפני ביוץ, ואז ישאבו לך את הביציות בהרדמה מלאה. אנחנו משתדלות להמנע מהמלצות או שלילת רופאים פה, נסי בפורום תפוז, אני חושבת שיש להם רשימות רופאים. בהצלחה גדולה!!!

03/07/2012 | 20:50 | מאת: מיכל

וואי, כל כאך כיף שסוף סוף אפשר בנחת לשבת ולכתוב... כ"כ התגעגעתי. עברו עלי פשוט ימים משוגעים- ונועה, תכל'ס את צודקת, אם כל מה שעובר עלי באמת אפשר לעשות סרט. ולגבי כל החמסות למיניהם, אני לא בעניין, אשמח שתיקחי כמה אלייך, תשתמשי בהם בשבילי(: עלמה- מה שלומך ממי? איך את? התחלת טיפול חדש? צר לי על נמה שהיה, אין לי עצות חכמות לתת בעניין, את בטח הרבה יותר מנוסה ממני, אבל מוכנה לתת לך חיבוק ענק ענק ממני ((((((((()))))))))))- תודה נועה על שלמדתי ממך את החיבוק הוירטואלי... אז מה איתי? אני נמצאת עכשיו באמצע טיפול טבעי להחזרת מוקפאים, פעם 1 שהרירית שלי מתעבה בלי אסטרופם, כנראה בזכות שני הפיפלים שעשיתי... אני מניחה שתהיה לי החזרה שבוע הבא מתישהו, הרירית שלי עכשיו 6.3. זהו, עוד מחודש פחות יומיים אני עוברת דירה, היום אני מתחילה לארוז, כמה שאין לי כול לעבור דירה... יאללה, שיהיה לכולנו בע"ה בשורות טובות... אוהבת את כולן, מיכל

03/07/2012 | 21:39 | מאת: נועה

את כל החמסות, שומרת אותן בשבילך! מוחזקות יחד עם האצבעות. נמק! יפתי, קחי את המעבר דירה הפעם כהזדמנות לחדש ולהתרענן ולצעוק לילדים במקפיא שהנה החדרים שלהם כבר מוכנים וכדאי שיזדרזו! הרירית שלך לפחות נשמעת שתפסה את עצמה בידיים, ואותי אישית זה מאד משמח! אהובה, קושרת את החמסות לכל אצבע, הפעם אני מקווה שיוכח לך שהסבלנות והסרטים שעברת עד עכשיו השתלמו! &&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&& לילה טוב

02/07/2012 | 11:00 | מאת: קרני

אז נלקחה החלטה לקחת חודש חופש . ולחזור אחרי היום הולדת יותר חזקה נפשית ופיזית למלא את חוסרים של ברזל b12 .בנות אתם נפלאות תומכות מבינות מיעצות .תודה על הכל ......

03/07/2012 | 21:43 | מאת: נועה

שיהיה יומולדת מיוחד, מרגש, ממלא כוחות, כי זה האחרון שתזכרי בחייך שלפני היותך אמא! אמן!!!!!!!!!!!!!!!!!!! תנוחי טוב טוב ותהני מכל שניה :-) נשיקות

03/07/2012 | 22:24 | מאת: קרני

עשיתי fsh החודש והתוצאה מאוד גבוה .אני לפני ivf בחודש הבא המדקרת שהתחלתי טיפול אצלה אמרה לי שזה הורמון שמאוד רגיש ואני לא מאוזנת הורמונלית ושאני ממש בלחץ וזה יכול להשפיע .אני דיי לחוצה מזה למרות שהיתי בהריון ספונטני זה הסתיים בשבוע 8 בהפסקת דופק אני ממש מפחדת מהשאיבה שלא יהיו עוברים טובים להחזרה . האם יש מישהי fsh היה 27 וירד או ivf שאבו למרות המספר הגבוה הזה המחזור שלי סדיר כל 28 יום וביוץ כל 14 .סליחה על האורך שאלה ..

עם תינוק. ת או שניהם:) והעיקר בבריאות נשיקות חמות

29/06/2012 | 00:20 | מאת: נתנאלה

שלום לכן בנות מקסימות אני אחרי כשלון נוסף. שוקלת לעבור לפרופ' לב רן. המליצו לי עליו. האם יש מישהי שמכירה אותו? אשמח לשמוע את דעתכן תודה

29/06/2012 | 17:13 | מאת: נועה

קודם כל מחבקת אותך (((((((חזק)))))). זה שאת כבר מחשבת את הצעדים הבאים אומר לי שאת בכיוון הנכון ומרימה את עצמך למעלה! כל הכבוד, זה ממש לא מובן מאליו. לגבי לב רן, תוכלי למצוא דעות על רופאים אם אני לא טועה בפורום תפוז, יכולה להגיד לך שהוא אחד מהגדולים בתחומו. בהצלחה גדולה, וכולי תפילה שהפעם הבאה הניצחון בידייך וברחמך :-)

01/07/2012 | 19:24 | מאת: נתנאלה

תודה תודה נועה :-) מה דעתך על נסיון הרפואה האלטרנטיבית בכל עניין הפוריות. חשבתי לתת לגוף שלי לנוח מס' חודשים מההורמונים ולהתחיל לקחת תרופות על בסיס טביעי? אני בתקופת התלבטויות. חושבת וחושבת מה הלאה?

28/06/2012 | 08:43 | מאת: קרני

כמו שאתם יודעים קשה לי לעבור לivf אבל את ההחלטה לקחתי ואני עוברת ... אבל התזמון קשה לי לבחור יש לי יום הולדת 40 עו שבועיים .ואם אני מתחילה ivf החודש השאיבה נופלת בדיוק ביום הולדת . כולם כולל המטפלת שלי ברפואה סינית אומרת לעשות הפסקה חודש . ולחזור אחרי היום הולדת . אבל אני מכינה את הכל כאילו אני עוד יומיים מתחילה להזריק . כל יום אני מחיטה משהו אחר . ממש מוזר לא שלמה עם ההחלטה כנראה .. שהיה סוף שבוע טוב לכולם .....

28/06/2012 | 11:22 | מאת: קרן החדשה

טוב, אז למרות שאני כתבתי לך קודם לא לפחד מהסמיכות ליום ההולדת, אני מאמינה גדולה בכך שצריך לעשות את הצעד הזה רק כשמוכנים לו (בגבולות הסביר, כמובן), אז אם את חושבת שבחודש הבא תהיי שלמה יותר - קחי את ההפסקה הזאת, ותבלי! יש מצב לאיזו נסיעת יום הולדת קצרה לחו"ל?

29/06/2012 | 17:17 | מאת: נועה

לי קשה להיות אובייקטיבית בעניין כי סיפרתי לך מה קיבלתי פעמיים ליומולדת... אבל איכשהו נסי להתחבר אל עצמך עמוק פנימה ולראות מה באמת באמת טוב לך ונכון לך. אם את מרגישה אוטומטית שיש לך צורך להתחיל להזריק אז לכי על זה. האינטואיציות הן הדבר הנכון לעקוב אחריו! שבת שלום יקרה, החלטות קלות.

28/06/2012 | 08:06 | מאת: הופ

הי לכל המקסימות פה ... מה שלומכן ? מידי פעם נכנסת לבקר לבדוק מה שלומכן ... אני בסיבוב שני של טיפולים והאמת שעברה כמעט שנה של טיפולים ושלא ממש נשאו פרי . שנה לא פשוטה שגרמה לייאוש ... עכשיו לקחתי פסק זמן של חודשיים לאסוף כוחות ומקווה לחזור עם כוחות מחודשים . שיהיה סופ"ש מקסים לכולכן ושנשמע בשורות טובות . לילוש מתוקית מה איתך ? ? ?

29/06/2012 | 05:13 | מאת: לי האחת והיחידה

כל כך כיף לשמוע ממך. אנא אל תתיאשי, אם זה הצליח בפעם הראשונה זה יצליח גם עכשיו. גם לי בסבב השני לקח יותר זמן. תהני בינתיים מהאוצר שלך ותנוחי טוב. אני מחזקת את ידייך. שולחת לך חיבוקים גדולים ((((((((((((((())))))))))))) באהבה גדולה ממני ובברכת הצלחה אמן! שבת שלום ונשיקות לבובי הקטן שלך

29/06/2012 | 08:27 | מאת: הופ

לילוש חמודה איזה כיף להיות פה ... כל פעם שאני מוצאת את הזמן להיכנס לכתוב כמה מילים אני מקבלת כח להמשיך .... שיהיה סופ"ש מקסים לכוווווווולן ....................

29/06/2012 | 17:19 | מאת: נועה

את יודעת שעם טיפה'לה סבלנות תקבלי את אוצרך. שולחת לך הרבה כח להמשיך, עד שתצליחי, את יודעת שאנחנו איתך יקירתי. תהני מההפסקה, תחזרי עם המון כוחות ואנרגיות טובות חזרה, שבת שלום }}}{{{

25/06/2012 | 20:18 | מאת: יעל

שלום לכולן, אני חדשה כאן בפורום. אני נמצאת בטיפול IVF המחזור שלי התחיל ב-16.6, התחלתי להזריק גונל F ב-19.6. עשיתי בדיקות דם ומעקב זקיקים ב- 22.6, הכל היה נראה בסדר. פרוגסטרון נמוך וזקיקים קטנים. ב-24.6 חזרתי שוב על מעקב זקיקים שהיה בסדר, עובי רירית וזקיקים קטנים, אבל הפרוגסטרון שלי קפץ גבוה גבוה והראה שכבר היה ביוץ, חזרתי שוב על הבדיקה וזו אכן התוצאה. אשמח לשמוע מכן אם מישהי שמעה על תופעה כזו. הרופא לא ידע מה להגיד לי. הוא אמר שהוא לא מבין איך זה קרה..סליחה על אורך ההודעה.

25/06/2012 | 21:48 | מאת: נועה

ברוכה הבאה אלינו, מאחלת לך שהות קצרצרה עמנו! האמת שהיו מקרים של ביוץ מוקדם פה בפורום. זה לא שכיח, אבל זה קורה. מה אורך המחזור הרגיל שלך? כנראה שטיפול עם פרוטוקול קצר לא מתאים לגוף שלך ותצטרכי לעבור לטיפול ארוך עם מדכא לפני תחילת ההורמונים להצמחת הזקיקים. מאד מאד מאכזב ומבאס, אבל צריך ללמוד מכך ולהמשיך הלאה... אנחנו איתך!

25/06/2012 | 22:48 | מאת: יעל

הי נועה, המחזור הרגיל שלי היה 24 יום בערך, מאז הטיפולים הוא עלה ל-32 יום בערך.עברתי כבר IVF עם פרוטוקול קצר והיה מצויין, לכן לא ברור איך פתאום קרה ביוץ מוקדם. אני כבר שנה וחצי כל חודש עושה בדיקות דם הורמונליות וזה לא קרה מעולם..תודה רבה על התגובה התומכת

29/06/2012 | 17:20 | מאת: נועה

אני למדתי שבטיפולים הכל אפשרי. הכל יכול לקרות. אם צריך אז משנים פרוטוקול, הורמונים, נוסחאות - עד שמוצאים את האוצר. בסוף הוא מגיע! שבת שלום יקירה!

25/06/2012 | 17:58 | מאת: לי האחת והיחידה

שטיטולים יכולים לגרום לבנים בעיות פוריות שיגדלו אלוהים ישמור http://hasviva.co.il/?p=11551 מה דעתכן?

25/06/2012 | 21:51 | מאת: נועה

אני לא הכתובת הנכונה...אנחנו תמיד השתמשנו בחיתולים אקולוגים, אני מפחדת פחד מוות מכל ההמצאות החדשות כמו חיתולים סופגים במיוחד שמכילים חומרים מזעזעים. אגב, כדאי לך גם להשמר בעצמך מתחבושות הגייניות שמכילות בדיוק אותן זוועות... כנ"ל לגבי הרבה מאד מוצרי תינוקות שמבטיחים לך שהם "בטוחים לשימוש". אני לא מאמינה כמעט לשום מפעל שמייצר דברים "בטוחים".... מה שלומך חוץ מזה? מתי את מתחילה?? נשיקות

28/06/2012 | 11:28 | מאת: קרן החדשה

לא שמעתי על זה ספציפית, אבל ההיגיון הישר שלי אומר לי שחומרים כימיים על הגוף כל הזמן, כמו אלה שמצויים בחיתולים, זה לא דבר נפלא. מצד שני, אני לא משתכנעת שזה סיכון גדול יותר / שונה מרוב החומרים שאנחנו מוקפים בהם כל הזמן, ואני אישית לא מוכנה לעשות את השינוי הגדול בחיים של "נסיגה" מהמצאות העולם המודרני. בזה אני שונה מנועה. איך הגבת לפרסומים על קשר בין דיאודרנט לסרטן, לדוגמה? אני קראתי, הסתכלתי קצת בדיאודורנטים "אקולוגיים" והתעלמתי... אולי אני טועה, אבל כך אני נוהגת. גם בענייני דיאטה: לא שאני אוכלת כל היום ג'אנק פוד ומתעלמת מהנחיות תזונה מקובלות, אבל אני לא נמנעת מקמח לבן/סוכר וכו' כמו נועה, למרות שאני מוכנה להודות שהשיטה שלה בריאה יותר. כל אחד מקבל את סיכוניו בחיים ;-) לגבי חיתולים, אגב, גם מהסיבה הזאת וגם מסיבות אחרות אשמח לגמול את ילדיי בגיל מוקדם יחסית. אני לא מתה על ה"טרנד" של השארת ילדים בחיתולים עד גיל שלוש (שנגזר, כמובן, בין היתר מנוחות החיתולים החד-פעמיים. אותנו גמלו כבר סביב גיל שנה-שנה וחצי, לפחות בשעות היום). אבל ימים יגידו אם אעמוד בהחלטה הזאת....

24/06/2012 | 22:33 | מאת: ניקי

מישהי יודעת האם ישנה קבוצת תמיכה בבאר שבע? ראיתי שלפני קצת יותר משנה קוקילידה ניסתה לארגן אבל לא הצלחתי לגלות אם ישנה קבצה פעילה...

25/06/2012 | 21:52 | מאת: נועה

אני לא שמעתי על קבוצת תמיכה בבאר שבע, אבל מאד כדאי לך להתעדכן על כך עם קופת החולים שלך, או מרכז הטיפולים בו את מבצעת את הטיפול. בהצלחה!!!

28/06/2012 | 22:13 | מאת: קורינה דרייזן

הי ניקי, אני יודעת שתל אביב רחוקה אבל אולי בכל זאת... אני פותחת קבוצת תמיכה:פעם בשבוע בשעות הערב. אני עובדת סוציאלית עם ניסיון רב בקבוצות תמיכה וגם עברתי בעצמי טיפולים. אשמח לדבר איתך. קורינה דרייזן: 055-6632206

24/06/2012 | 13:06 | מאת: מיטל

מה נשמע ? היום הייתי בבדיקות באסותא כדי לראות מתי להתחיל את הגלולות הרופא המליץ לי על פרוטוקול ארוך שמתחיל בלקיחת גינרה ל 14 יום וביום בתשיעי של הגלולות אני אמורה להתחיל להזריק דקא פפטיל 11 יום וביום ה12 של הדקא פפטיל אני מזריקה רק חצי דקא ולמחרת הולכת לעשות בדיקות באסותא

24/06/2012 | 16:18 | מאת: עלמה

האם אני מבינה נכון? החלטת להחליף רופא???????

25/06/2012 | 21:53 | מאת: נועה

מזכיר לי טיפול שפעם עשיתי. ארוך כאורך הגלות. אבל העיקר שיהיה מוצלח, מדוייק ויביא את שינוי המזל שאת כל כך צריכה וכל כך מגיע לך!!!!!!! דרך צליחה יקירה!!!

24/06/2012 | 12:56 | מאת: מיטל

26/06/2012 | 13:57 | מאת: קרן

היי מיטל באתר השני של פוריות ייעוץ רגשי ותמיכה מישהי פרסמה שיש לה למסור גונל F

24/06/2012 | 10:04 | מאת: מיואשת

תמיד אמרתי, הפחד הכי גדול שלי הוא שאני לא אצליח להיכנס להריון כשאני ארצה. התחתנתי לפני 7 חודשים בערך, ומאז אנחנו מנסים. נכנסתי להריון שנפל, עברתי ניתוח להוצאת ציסטה, ועכשיו אני אמורה להתחיל הזרעות. אני יודעת שזה עוד מוקדם, ושאנחנו לא מנסים כל כך הרבה זמן, אבל עדיין, אני מרגישה שאני הולכת להתפוצץ! אף אחד לא מסוגל לתת לי לדבר, ולהוציא את מה שיושב לי במרכז הבטן, אף אחד לא נותן לי לבכות, או להתפרק, להיפך, כל פעם שאני מנסה לדבר על זה עם חברות או עם אמא אז תמיד אונרים לי "אל תחשבי על זה, זה רק ילחיץ אותך ובסוף בגלל שאת בלחץ את לא תצליחי" - אני יודעת את זה!!! אבל זה לא מרגיע אותי...! כשאני מנסה לדבר עם בעלי על מה שאני מרגישה, הוא מתעצבן והוא לא רוצה לדבר על זה, הוא מבטל את מה שאני אומרת "את מדברת שטויות" - אני רוצה להוציא את הכל החוצה, ואין לי אף אחד לעשות את זה איתו... אני מרגישה שאני לבד, לגמרי לבד, ואני פשוט עומדת להתפוצץ!! אני בוכה בלילה, כשכולם ישנים כדי שאף אחד לא ישמע אותי, אני בדיכאון כל היום, אני רבה עם בעלי כי אני לא מסוגלת לדבר איתו... אני כבר לא יודעת מה עוד לעשות...

24/06/2012 | 11:43 | מאת: אחת

מה יש לך? את מתיאשת כל כך מהר? אני ובעלי מנסים כבר שנתיים וחצי, המון הזרעות והפריות ללא הצלחה. את בכל זאת יש לך יתרון: נקלטת פעם. אז נו באמת? קדימה להזרעות. שיהיה לך בהצלחה :-)

24/06/2012 | 17:31 | מאת: דניאלה

יכול להיות שעל פי כל הפרמטרים ועל פי שכולם אומרים, הכל בסדר ויהיה בסדר ואין לך סיבה להלחץ. יכול להיות... אז מה? כרגע זה מה שאת מרגישה, את מפחדת, את לחוצה והדבר הכי גרוע לדעתי שאת יכולה לעשות במצב כזה זה לשפוט את עצמך. תנסי לרגע להתנקות ממה ש"כולם אומרים" ותהיי קשובה לעצמך. קודם כל אם את מרגישה שאת בדכאון ומרגישה שאין לך עם מי לדבר, אולי תנסי ללכת לטיפול? כמובן שפה בפורום יש המון בנות מקסימות שיעזרו לך אבל אולי זה לא מספיק לך. יש בתל השומר מרפאה שנותנת טיפול אישי/קבוצתי לנשים במצבך וזה ללא תשלום. הם נקראים מרפאת חווה, אולי תשקלי לפנות אליהם? בכל מקרה לדעתי אם קשה לך ורע לך, אז תאפשרי את זה לעצמך. פחד זה לא דבר רציונלי שמודדים אותו בכמות זמן שאת מנסה. ולגבי הבעיה הנקודתית- שבעה חודשים זה באמת לא הרבה זמן. השאלה אם את מרגישה שאת מטופלת בידיים טובות? את סומכת על הרופא שלך? עשו לכם בדיקות? צילום רחם? בדיקת זרע? יש איזו אינדיקציה לבעיה? למה בעצם מתחילים הזרעות? לא נמצאה שום הוכחה לכך שנשים לחוצות לא נכנסות להריון. ברור שיש קשר בין גוף ונפש אבל אם לחץ היה סיבה כ"כ ברורה לבעיה להכנס להריון אז הרופא היה נותן לך כדור הרגעה. אז תמסרי תודה לכל הנשמות הטובות שאומרות לך שאם תהיי בלחץ זה יקח יותר זמן, הם מבלבלים לך את השכל. אני מאוד יכולה להבין למה "טיפולי פוריות" נשמע לך כמו כותרת מפחידה למשהו גדול ונוראי אבל אני בטוחה שאם תקבלי טיפול נכון- נפשי ורפואי, את תוכלי לעבור את התקופה הזאת יותר בקלות. מחזיקה לך אצבעות שהדרך שלך תהיה קצרה ככל שאפשר. בהצלחה

24/06/2012 | 17:32 | מאת: דניאלה

אין ספק שהעובדה שהיית בהריון זה סימן מדהים, הוכחה שהגוף שלך מסוגל לזה וזה נתון מעודד. אבל שוב, אני יכולה להבין למה הפלה מכניסה אותך למצב של דכאון וצער על האובדן ופחד מהעתיד. מקווה לטוב :-)

25/06/2012 | 10:45 | מאת: מיואשת

לפני שנה מצאו לי ציסטה בשחלה בגודל של 3.5 ס"מ. ניסינו גלולות, ולא היתה תגובה. אמרו לנו לנסות להיכנס להריון למרות הציסטה ובמקביל להיות במעקב. לפני כחודש היא גדלה ל4.5 ס"מ. הרופא שלי הפנה אותי לפרופסור שמתמחה בנושא. לאחר בדיקה שלו הוא אמר שהציסטה היא כבר לא 4.5 ס"מ, אלא 7-8 ס"מ ויש לנתח. יומיים לאחר מכן עשיתי את הניתוח. הניתוח עבר בהצלחה למעט נקודה נגועה אחת שיושבת ליד שלפוחית השתן. שם הוא לא צרב אותה מחשש ששלפוחית השתן תיפגע. הרופא שלי הסביר לי, שהמשמעות היא שהציסטה עלולה להתפתח מחדש, ושעלי להיכנס להריון כמה שיותר מהר. ככל שנחכה יותר כך כך זה עלול להיות יותר קשה. זו הסיבה שאנחנו הולכים כבר עכשיו להזרעות. מבחינת צילום רחם, ובדיקות זרע, הכל תקין (תודה לאל). אבל החשש הזה שדברים לא ילכו כמו שרצינו בזמן שרצינו תמיד נמצא שם.

22/06/2012 | 20:15 | מאת: אלונה

שלום! אם יצא, לפי ערכה לבדיקת ביוץ, תשובה חיובית (כלומר עליה בהורמון הביוץ) ביום חמישי בערב, באיזה ימים הכי טוב לקיים יחסים? אני מניחה שבאותו ערב (חמישי בערב) צריך לקיים יחסים. גם למחרת (שישי) אני מניחה שצריך לקיים יחסים, השאלה האם כדאי לקיים יחסים בשישי בבוקר, בצהריים או בערב, כי מצד אחד אולי עדיף בבוקר/צהריים כי בשעות אלו הביוץ עדיין יהיה בתוקף די בוודאות אבל מצד שני אולי עדיף לחכות לערב כי אם נחכה אולי הזרע יתחזק עד הערב והוא יהיה חזק יותר מאשר בצהריים. מה דעתך? והאם רצוי לקיים יחסים גם בשבת (בוקר או ערב?) ואולי אפילו ביום ראשון? תודה.

24/06/2012 | 09:17 | מאת: נועה

ברוכה הבאה אלינו, מאחלת לך שהות קצרצרונת! אני לא יודעת להגיד לך שעה מדוייקת מאחר וגם הערכה שלך לא יכולה להגיד בוודאות מתי ובאיזה שעה התרחש הביוץ. כמובן שבאותו יום של הביוץ רצוי לקיים יחסים ובמשך 24 השעות שלאחריו. להזכירך ביצית מחכה 24 שעות להיות מופרית, כך שאני מניחה שלחכות לשישי בלילה לא יועיל... בהצלחה גדולה!!

22/06/2012 | 14:02 | מאת: קרני

מישהי יודעת בפרוטוקול קצר מהיום 2 למחזור.שמזריקים הורמונים תוך כמה זמן מתבצעת שאיבה בדרכ" אצלי באופן טבעי כל 14 יום יש ביוץ .מצטערת על כל השאלות אני בלחץ מלעבור מהזרעות טבעיות להורמונים .זה עוזר לי להתמודד שאני יודעת מידע לכן כל השאלות

22/06/2012 | 16:36 | מאת: קרן החדשה

אני מניחה שהתשובה האחראית היא לומר שכל גוף מגיב אחרת, אבל יכולה להגיד לך שהגוף שלי בייץ תמיד בערך אותו דבר עם הורמונים של פרוטוקול קצר כמו בלי הורמונים (יום 12-13), אז יש סיכוי טוב שאצלך יהיה אותו דבר. מקווה שזה עוזר בהצלחה! תראי שהשד לא כל כך נורא

22/06/2012 | 16:51 | מאת: קרני

23/06/2012 | 00:21 | מאת: דניאלה

הי קרני כמו שקרן אמרה כל גוף מגיב אחרת אבל לרוב זה בהתאם למה שקורה אצלך. אצלי בכל הפרוטוקולים הקצרים השאיבה היתה בימים 13-15 למעט שאיבה אחת שבה הביוץ דווקא הקדים. וזה היה ביום התשיעי. בכל מקרה בפרוטוקול קצר זה לרוב די דומה למצבך הטבעי. אני מקווה שהלחץ שאת נמצאת בו ירגע לאט לאט ושהמעבר להורמונים לא יהיה קשה מדי ובכל מקרה שאלי שאלות, מקווה שנדע לענות :) בהצלחה מותק

23/06/2012 | 09:31 | מאת: עלמה

הניסיון המפואר שלי מלמד.....מאחר וכל פעם הגעתי לרופא ביום אחר למחזור, פעם ביום השלישי פעם ביום הרביעי והיתה אפילו פעם ביום החמישי, וזאת כדי לקבל פרוטוקול חדש, תמיד מהזריקה הראשונה, לא משנה מה היום למחזור, השאיבה היתה אחרי 10 ימים.

24/06/2012 | 09:21 | מאת: נועה

הבנות כבר ענו לך נכונה. אי אפשר לדעת לבטח, זה תלוי בתגובה האישית שלך להורמונים. אני לגמרי מבינה את הלחץ שאת נמצאת בו. כשאני הבנתי שלהרות אוכל רק ב IVF עם הורמונים נשברתי לחתיכות. אבל אחרי שעיכלתי והבנתי שזה מה יש ועם זה אני אנצח ביג טיים ניסיתי להתייחס אל ההורמונים כאל הורמוני אהבה, שאיתם ביחד אני הולכת לצמח לי ילדים. וכך היה. ניסיתי להפסיק לשנוא אותם, ואחרי כל הזרקה הייתי אומרת לעצמי ולזקיקים שבדרך - לבריאות ולחיים! הלואי שדרכך איתם תהיה כל כך קצרה שתשכחי אותם כאילו לא היו מעולם! נשיקות ושבוע מלא בשורות מעולות!

25/06/2012 | 08:59 | מאת: קרני

אני חושבת כמוך והנושא של הזריקות לא מפחיד אותי אני מפחדת שרופא ישאף ויגיד שהביצית שלי לא מספיק איכותית .הרופא שלי מסביר את ההפלות שלי בזה שאני בגיל 40 והביצית כנראה לא מספיק איכותית . ועכשיו צריך לעבור להורמונים . ומפחיד אותי שאני לא יצליח להרות ולהיות אמא זה ממש מעציב אותי המחשבותץ האלו .וסהכ אני לא מבינה למה אני חושבת כך היתי בהריון ללא הורמונים הגעתי לדופק שבוע 8 והפסיק ... אבל אני לא מצליחה להוציא את המחשבה הזו . יש לי יום הולדת עוד 3 שבועות 40 ואני מפחדת להתחיל ivf ביום הולדת לכן כנראה שאני יחכה עוד חודש ...

21/06/2012 | 13:26 | מאת: עלמה

כתבתי לך מייל. בבקשה תקראי אותו.....אני מחכה לתשובה.

22/06/2012 | 09:14 | מאת: נועה

20/06/2012 | 22:04 | מאת: מיכל

וואי, פשוט תקופה ארוכה ומטורפת, שסופסוף מגיעה לקיצה... עכשיו אחרי שהחצי הלך והבונבון נם לו שנת ישרים, יש לי קצת זמן לספר מה עבר עלי בכל התקופה האחרונה... זה התחיל בהודעה של המנהלת שלי שהיא לא מעוניינת לעבוד איתי בשנה הבאה (אין לה סבלנות כי אני בטיפולים, ואני לא מספרת לה הכל על הטיפולים, אז היא מתעצבנת גם..), זה המשיך שהחלטנו שצריך לעבור דירה שוב פעם (עברנו לפני שנה בדיוק, זוהי הדירה ה-8 ב6 שנות נישואים). בקיצור- לחפש דירות. המשיך שבעלי היה במילואים, הייתי צריכה לנסוע לירושלים- לעשות פיפל ונסחבתי עם הנסיך שלי בתחבורה ציבורית להורים של בעלי בלילה ואז בבקר לירושלים עם הנסיך- לגיסתי ואז לבי"ח, ומהבי"ח חזרה לגיסתי. וכל היום לא הרגשתי טוב. ביום למחרת בבוקר היה לילד ר. שינים ומרוב עצבים על הרופאה שלא היתה אליו נחמדה מספיק (בשבילו, תכלס היא הייתה סבבה), הוא נשך אותה- פאדיחות. בדרך לר. שינים עצרה אותי משטרה+ניידת לבטיחות בדרכים, 1000 ש"ח דוח כי הגלגלים שחוקים, הרכב יורד מהכביד עוד כמה שעות. בסוף ויתרו לי על הדוח, שמתי את הילד אצל אמא שלי, הבאתי את בעלי מהמילואים ונסענו להחליף צמיגים+כיוון פרונט-800ש"ח. אח"כ עוד נסענו לבקר את אחי מרחק של מעל 30 דק' בגלל שכולם היו אצלו... בקיצור עמוס (אה..היה גם סנדלר באמצע). שישי שבת אצל חמי וחמותי, שיש עמוס ולחוץ בסידורים למיניהם. יצאנו ראשון בבוקר 5.30, אמצע כביש 6 בשום מקום, נתקענו עם האוטו, הלך המנוע. בעלי והילד נסעו הביתה במליון אוטובוסים הגיעו אחרי 3 בצהרים. אני חיכיתי לגרר שעות, כי היה לי בדיקות בטבריה, שם גם המוסך. הגיע הגרר, הנהג היה ערבי, כל הדרך בכיתי מפחד... הלכתי לבדיקות, חזרתי למוסך, האוטו היה עמוס מטורף מציוד, אז לקחתי מונית מהמוסך לתחנת אוטובוס, וכככה נסחבתי עם כמות אדירה של ציוד- זה היה בראשון. בשני, חשבתי שהכול מאחורי, ואז התקשרו מהגן שהן שלי בלע משהו, בקיצור, נסענו בטרמפ לבי"ח (אין אוטו..), שעות של בדיקות האם זה רעיל או לא, עד שגילו שזה לא רעיל ושיחררו אותנו, חיכינו שזה יצא טבעי ביציאה. רק בחמישי אחה"צ היתה לו יציאה- מתח כל הימים. בקיצור, זה עוד לא הסוף, הצילו, הסיוט לא נגמר אף פעם. בנוסף להכל אתמול ריבלתי מחזור, אחרי שכ"כ האמנתי שאצליח להיכנס טבעית להריון... לפחות היום קיבלתי שיחת טלפון מרגיעה, המפקחת שלי התקשרה להגיד לי שהתהליך שאני עוברת זו מטרה חשובה ממש, והיא מאוד רוצה שזה יצליח ולכן אני יכולה לקחת כמה חופשות מחלה שאני רוצה והכל ישולם לי... ועכשיו חם לי והתעייפתי, אז אני הולכת... יאללה, סליחה על הברבור בשכל... לילה טוב!! מיכל

22/06/2012 | 00:47 | מאת: מיה 2

הגיע הגרר, הנהג היה ערבי, כל הדרך בכיתי מפחד... מה זה צריך להיות?

22/06/2012 | 09:18 | מאת: נועה

את באמת יכולה לחבור לתעשיית הסרטים ההודית או הטורקית... :-) תגידי, מה עם להסתובב עם כמה חמסות תהילים עלייך ועל כל המשפחה?? שום? נראה לי שצריך איזה טיהור אנרגיות דחוף... לפחות, ובאמת קצת הקלה זה שיש לך מפקחת שפויה נורמלית. ואם לא היתה עונה לך ככה, היינו עוזרות לך לנקנק אותה ואת כל מי שבסביבה שלה! יקירה, תנוחו כולכם, שתהיה שבת רגועה, תצברי אנרגיות, כמה שאפשר, את צריכה אותן לכבוד הילד שבדרך! נשיקות ושבת שלום

20/06/2012 | 16:44 | מאת: ענת

אני חברת קופ"ח מכבי. אשמח על המלצות של מומחים בתחום הפריון שעובדים מכבי. אשמח לדעת איך אתן בחרתן מומחה לפריון, איך הגעתם אליו, ומתי עברתם מהגיניקולוג למומחה לפריון ? האם רופא הנשים הפנה אותכן ? אשמח להמלצות מועילות.

20/06/2012 | 17:49 | מאת: רונית

היי ענת היות ומדיניות הפורום הינה לא לפרסם שמות של רופאים, את מוזמנת לכתוב לי למייל הבא: [email protected] ואני אשמח להמליץ לך על רופא פריון שעובד עם מכבי. ב ה צ ל ח ה :-)

22/06/2012 | 09:22 | מאת: נועה

בהחלט נושא מבלבל עם שפע הרופאים הטובים שיש היום... לגבי המעבר מרופא נשים לרופא מומחה פריון, רצוי לעבור לשכזה ברגע שעברה שנה מרגע שהתחלתם לנסות להרות ולא הצלחתם. רופאי נשים רגילים לא צריכים לבצע שום טיפול שהוא, למרות שלפעמים הם מנסים לרשום איקקלומין להגברת ביוץ כאילו זה אקמול. אז זהו שלא. צריך להיות מטופלת של מומחה פריון כדי קודם כל לאתר את הבעיה אם יש כזאת, אז לטפל בבעיה באופן ממוקד. אם רופא הנשים שלך לא מפנה אותך, את עצמאית יכולה ללכת למומחה. יש למכבי רשימה מאד גדולה של רופאים מומחים, חלקם ממש דרך הקופה, חלקם בהסדר עם הקופה שעליו את מקבלת 83% החזר מהעלות. שיהיה בהצלחה גדולה!!!

24/06/2012 | 16:22 | מאת: ענת

19/06/2012 | 21:59 | מאת: קרני

אני אחרי הזרעה הזויה שהזקיק נעלם.אבל בכל זאת עשיתי הזרעה כי בדיקות הדם הראו שלא ביצתי עדיין .חזרתי ביום א וזה הראה שהיה ביוץ בשישי שבת . .עכשיו אני חוזרת מהפרופסור הפרטי שלי והוא החליט שאני צריכה לעבור לivf פרוטוקול קצר + 150 גונל כל יום אני ממש בלחץ מזה עד עכשיו לא הכנסתי שום הורמונים הכל היה טבעי ...עד עכשיו עברתי באיכלוב את הטיפולים כי אני מתורם ושם הם לא ממהרים ל ivf הם חושבים קודם הזרעה עם הורמונים מה דעתכן ?אני מבולבלת

19/06/2012 | 23:42 | מאת: מיכל

צר לי אבל ממש אין לי תשובות וידע בנושא שאלתך, אבל סתם רציתי לתת לך חיבוקי של עידודי... המון בהצלחות בע"ה!!

20/06/2012 | 13:49 | מאת: עלמה

אני אישית חושבת שאם כבר מכניסים הורמונים לגוף עדיף הפריות על הזרעות. הסיכויים בהפריות יותר גבוהים. לגבי מינונים זה כבר החלטה של הרופא. אני יכולה לספר לך מנסיוני שגם אני בהפריה הראשונה קיבלתי מינון של150 גונל. וזה הצמיח גן חיות שלם בשחלות והביא אותי לגירוי יתר. לא נעים בכלל! מאז המינון שאני מקבלת הוא 75. זה עדיין מצמיח לא מעט ביציות אבל פחות קשה. תשמעי הפריות ובכלל טיפולים ה ניסוי ותהייה. עינוי סיני....לא פשוט בכלל. אבל אם כבר הורמונים אז לדעתי עדיף הפרייה. אני יודעת שיש בנות שחושבות ההיפך ממני אבל בתור אחת שעברה גם הזרעות טיבעי גם עם הורמונים.....מבחינתי זה בזבוז זמן.

22/06/2012 | 09:25 | מאת: נועה

אני נוטה להסכים עם איכילוב. הורמונים בהזרעות הם ממש לא באותם מינונים כמו ב IVF, וכמה שפחות להתערב עם הורמונים יותר טוב בעיני. את יכולה לנסות לעשות עוד 2 הזרעות עם הורמונים לפני שאת רצה ל IVF, אבל את ורק את צריכה לקבל את ההחלטות אם את מוכנה לזה או לא. שבת שלום יקירה!

19/06/2012 | 17:52 | מאת: רונית

היי עלמה מה המצב? עניתי ליך למייל. נשתמע במייל הבא :-) ביי

20/06/2012 | 08:33 | מאת: עלמה

הי רוניתוש. קראתי את המייל בטלפון הנייד. לענות על מייל מהטלפון זה כבר מורכב יותר. מהעבודה אני משתדלת לא לעשות זאת....ובבית...לא הגעתי למחשב. אני אחזור אליך היום בערב. מבטיחה!!!!!! נשיקות.

20/06/2012 | 11:30 | מאת: רונית

זה בסדר. מה קרה לך מה את מתנצלת :-). אכן לענות מטלפון נייד זה די מסובך במיוחד על מייל כזה ארוך הא :-). אין בעיה אני אמתין בסבלנות למייל ממך שבוודאי יהיה מעניין. העיקר לא לאבד את האופטימיות. שיהיה לך המשך יום מקסים והנה קיבלתי את הנשיקות :-) שולחת לך חזרה נשיקות וחיבוקים :-)

19/06/2012 | 15:39 | מאת: מיכל

וואי, הצילו, ה' לא מפסיק לנסות אותי, כל שניה ניסיון אחר. התקופה האחרונה היתה מלאה בנסיונות, לא היה לי רגע דל... אז אחרי ששפכתי את ליבי, עידכון... עשיתי פיפל פעמים-שבוע אחרי שבוע, והייתי אמורה לקבל מחזור, אבל אז התגלה שלא היה לי ביוץ, וכבר כמעט הגיע התאריך לקבל מחזור. בקיצור, היה ביוץ בסוף חודש (יום 27, מוזר, לא?, והיום הגיע המחזור המגעיל. לרגע כבר קיוויתי אני אצליח להיכנס להריון טבעי, אחרי שהייתי ביחד עם בעלי בכל הימים שסביב לביוץ... מחר אני אמורה ללכת להתחיל טיפול של מוקפאים, הפרופסור רוצה טבעי, לי נראה מיותר, כי כלום לה מתפתח בטבעי אצלי- זה מה שהיה פעם קודמת, התחלתי טבעי והרירית לא זזה, והייתי צריכה לקחת אסטרופם. נשארו לי 2 מוקפאים, רוצה להאמין ולהיות אופטימית, אבל כבר לצערי מתחילה להיות פסימית,חוששת שזה לא יגיע לעולם.... יאללה, אהובות, התגעגעתי המון!!! מיכל

19/06/2012 | 17:22 | מאת: עלמה

התגעגעתי!!!!! נעלמת..... כבר חיפשתי אותך בפורום השכן (:!!!!!! אני לצערי עברתי עוד הפלה. ....שוב הריון כימי. גם אני לפני פיפל. אבל שונה משלך....מדוע עברת את זה פעמיים???? לפי הבנתי פיפל עושים אחרי הביוץ פעם אחת ואז מחכים למחזור ומתחילים או טיפול הפרייה מלא או מחזור מוקפאים. כמו כן נאמר לי להימנע ממצב בו יתכן הריון ספונטני. בהנחה שפיפל עושים אחרי הביוץ אז אם יקלט הריון לפני הפיפל זה יכול להיות לא טוב. בכל מקרה אני מקווה שזה יעשה את ההבדל...מה אני אגיד לך? גם אני לא אופטימית כבר. זהו בובה. אל תעלמי ככה. טוב?

19/06/2012 | 23:41 | מאת: מיכל

בא לי לבכות, בגלל מה שעובר עלי היום (לא רק המחזור הארור) ועכשיו גם בשבילך... כמו שאמרתי לנועה, היסורים בעולם הזה הם על חשבון הייסורים של העולם הבא. מי ייתן וזה יהי מנת חלקינו פה בעולם הזה... יש לי המון מה לכתוב, לספר, לשתף וכו וכו, אבל זה ממש לא הזמן. אשתדל מחר ב"נ לכתוב המון. עלמוש- I LOVE YOU, DONT WORRY'-BE HAPPY!!! קבלי חיבוקים ונישוקים בטונות של אהבה!!! גו ניט מיכל

19/06/2012 | 21:21 | מאת: נועה

אוי, לא קלה היא לא קלה דרכנו... הלואי והייתי יכולה לקצר לך אותה, לכולן, אבל מה לעשות, הנסיונות צריכים לעבור על כולנו אחת אחת... זה שבייצת ביום 27 זה מאד נורמלי לאחר טיפולים. אני הייתי מבייצת גם ביום 33 ואפילו יותר אחרי הטיפולים. היה לוקח לי המון זמן לחזור לביוץ רגיל ונורמלי. תני לגוף ולארטיקים שלך צ'אנס. היו לנו פה לא ילד אחד ולא שניים שנהרו מהטיפולים הכי הזויים שרק אפשר לתאר. ממילא להורמונים תמיד תוכלי לחזור. אני דווקא בעד הרופא שלך, כל עוד יש עוברים שאפשר להחזיר באופן טבעי - נסי את כוחם. יכול מאד להיות שאלו אלו הם הילדים שישארו איתך לעולם! מחזיקה לך אצבעות שהדרך מגיעה לסיומה &&&&&&&&&&&&&&&&&&&&

19/06/2012 | 23:38 | מאת: מיכל

כ"כ התגעגעתי לכולם פה. אני כבר מתחילה לבכות (אולי כי היום אני רגישה במיוחד בגלל מליון דברים). מצד 1 מתפפללת שה' יפסיק לנסות אותי, מצד שני, אומרים שכל הייסורים שלנו בעולם הזה הם על חשבון העולם הבא, ששם יהיה טוב יותר... אז מקווה!! לגבי הביוץ, טוב לשמוע, חשבתי שאני מוזרה יחידה. יש לי כ"כ המון מה להגיד אבל חייבת לענות גם בקצרקה לעלמה ולטוס. מקווה אולי בע"ה מחר להמשיך כי יש לי המווווווווווווןןןןןןןןןןןןן לספר...

17/06/2012 | 20:29 | מאת: עלמה

למה את רוצה להחליף את הרופא שלך? הוא רופא מצויין....הוא הרופא שלי גם. ולמרות שזה לא כל כך מצליח אני לא מרגישה צורך להחליף אותו...סתם מעניין אותי לדעת למה החלטת להחליף...

18/06/2012 | 11:27 | מאת: מיטל

היי עלמה מה נשמע הבקשה להחליף רופא היא יותר בגלל לחץ של אימא שלי אני מבחינתי הייתי נשארת אצלו בכיף אבל אימא שלי טוענת שצריך לנסות רופא אחר ושאני סוגדת לו אני באמת מתלבטת מה לעשות

18/06/2012 | 11:47 | מאת: עלמה

אני כל כך מבינה אותך. גם אני חושבת שהרופא שלנו מדהים. אדם אנושי מקצועי ויצירתי. באופן די מפתיע אני לא מרגישה צורך להחליף אותו מרצון פשוט מותק של איש. אבל ויש אבל גדול.... אני אצלו כבר שנה עוד מעט ואפילו נקלטו הריונות מהטיפולים......אבל הם נופלים כל הזמן.....ואין לו מושג או כיוון למה זה קורה. ואני מודה שכבר כמה שבועות אני מרגישה צורך לקבל דיעה נוספת. הרבה רופאים אחרים שאני חושבת שיכולים להוסיף לו לדעתי לא קיימים.....באמת. פרט לאחד. מאחר וסור לציין שימות אז אני לא אציין את שמו. אתמול קיבלתי החלטה לקבוע תור רק לשמוע דיעה נוספת. אני לא ממש רוצה להחליף טוב לי איתו. רק רוצה לקבל חיזוק נוסף לניסוי ותהייה הזה שאני עוברת. אני חושבת שאת צריכה לעשות מה שאת חושבת לא מה שאמא שלך רוצה! את גם ככה תחת לחץ ועוגמת נפש נוראית את לא צריכה קולות נוספים מהצד. אני מחזקת אותך ומאחלת לך הצלחה.

17/06/2012 | 14:23 | מאת: עדכון

קרה לי המחזור הזה משהו ממש מוזר . הזקיק המוביל נראה ואחרי יומיים נעלם .אבל הרירית היתה ממש כמו בביוץ וערכת ביוץ ביתית הראתה שה lh עולה והיום עשיתי מעקב אז הפרוגסטרון היה 5 והרירית העובי ירד אבל את הזקיקי לא ראו .למישהי קרה דבר כזה ? עשיתי בכל זאת הזרעה .

19/06/2012 | 21:26 | מאת: נועה

בהחלט נשמע קצת מוזר, אבל אם הפרוגסטרון עלה זה סימן טוב, שאומר שכנראה כן היה ביוץ. לפעמים קשה לטכנאיות לאתר את השחלות או הזקיקים הספציפים. בואי נקווה למשהו מצוין, לא רק טוב! מחזיקה לך אצבעות &&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&

17/06/2012 | 00:49 | מאת: שירה

היי לכולם אני זקוקה לגונל f אם יש מישהי שנשאר לה ומעוניינת למכור אשמח לקנות בהצלחה לכולנו ותודה :)

17/06/2012 | 21:23 | מאת: אלמונית

ממליצה לך לבדוק בפורום כיפה, ראיתי שם מישהי שמעוניינת לתרום. את יכולה גם להסתכל בפורום תפוז אולי יש שם משהו מעניין ג"כ. בהצלחה!!

17/06/2012 | 21:25 | מאת: אלמונית

עכשיו ראיתי שגם בפורום המדהים הזה יש, רדי למטה, ליאורה מציעה, מאזור שוהם. בהצלוחה!!

15/06/2012 | 15:47 | מאת: איילה

הצטברו לי תרופות למסירה בעקבות החלפת פרוטוקולים אשמח למסור למי שרוצה ואשמח גם לעשות "החלפות" אני צריכה מנופור, פרוגינובה וקרינון. למסירה: אנדומטרין קופסא אחת חדשה ואחת כמעט שלמה אסטרופם כמעט שלם חוץ משלוש גלולות אוטרוגסטן חבילה לא שלמה 14 כדורים זריקות פרוגסטרון בשמן 2 אמפולות של 500 מנוגון 3 אמפולות עד מאי 2012- יפוגו בסוף החודש ועוד 10 אמפולות עד 2013 תודה

16/06/2012 | 10:06 | מאת: רעיה

אשמח לקבל . אין לי להחלפה מצטערת. רעיה 054-5637956

17/06/2012 | 21:26 | מאת: אילי

אשמח לתת לך, בלי החלפות. תיצרי קשר למייל: [email protected]

25/06/2012 | 15:07 | מאת: קרן

היי אשמח לקנות או לקבל מנוגון איך אפשר ליצור איתך קשר? הטלפון שלי 0544555181

האם במקרה נשארו לך אמפולות של מונופור? חייבת דחוף...הטלפון שלי הוא 0506586003 תודה מירב

היי , זקוקה לדקפפטיל גונאל מונוגון אוביטרל אנדומיטרין .הטלפון שלי 0548020670 כל תרופה תתקבל בברכה . תודה :) 

15/06/2012 | 12:09 | מאת: איליי

מן הראוי כן לפרסם שמות של רופאים שפוגעים בבנות כדי שאחרות גם ידעו על כך. זה לא פרסום, זו לא הוצאת לשון הרע. וחבל שאת מונעת מבנות לדעת את האמת.

חבל שמנהלת פורום פוריות נותנת יד לרופאים שפוגעים בבנות

17/06/2012 | 12:04 | מאת: קרן החדשה

זאת מדיניות הפורום, שנועה (ודורה) תורמות המון מזמנן לנהל. אנחנו חיים בעידן של ריבוי מקורות מידע ויש עשרות פורומים בנושא פוריות באינטרנט, שכמעט בכולן תוכלי למצוא מידע כזה על רופאים. המנהלות החליטו לשמור את הפורום הזה "נקי" מתלונות על רופאים ספציפיים. הזכות של אף אשה למידע לא נפגעת מההעדר הספציפי של שמות רופאים בפורום הזה. אפשר למצוא אותו ברחבי האינטרנט

14/06/2012 | 14:22 | מאת: אופטימיתמשהו

היי בנות, אז זהו, שמונה ימים אחרי החזרת עוברים והתחושה שלי שהטיפול נכשל )-: התחילו התופעות הידועות של חלחולת חומה על הקרינון וזה די מוכר לי מפעמים עבר, נפלה עלי אכזבה נוראית והתחלתי להספיד את הטיפול הזה. היו שלושה עוברים יפים והתחושה שזה אולי התפספס היא נוראית. אני יודעת שבהריון האחרון לא הייתה לי התופעה הזו ולכן האכזבה. יש פה מישהי שלמרות זאת נקלטה? נשיקות לכולן לא ממש אופטימית (-:

14/06/2012 | 22:44 | מאת: נועה

כנראה ששכחת איך התחילו ההריונות שלי.. עם שטפונות אדומים מאד, לא חומים קלילים.. ולא רק שלי, גם של עוד הרבה בנות. לא לא לא להספיד עדיין כלום בבקשה ממך!!!! אצבעותי עדיין קשורות היטב &&&&&&&&&&&&&&&&&&

13/06/2012 | 22:27 | מאת: מיטל

היום הייתי במרפאת הפרופסורים להתיעצות לגבי המשך טיפול אמרו לי לבוא באחת בצהריים אני כהרגלי הגעתי ב12 וחצי והפקידה קיבלה אותי אמרה לי להיכנס לאחות כדי למלא פרטים כשיאצתי מהאחות הפקידה אמרה שהרופא שלי יגיע רק ב3 מה שאומר לחכות לו כמעט שעתיים טוב בנתיים גם אימא שלי שרצתה להיות בפגישה הגיעה דיברתי איתה אמרתי שצריך לחכות שעתיים אבל היא יכולה לחזור ללמד ואני ובעלי הלכנו לאכול חזרנו ב3 וכמובן שהוא לא היה שם חיכינו לו והוא הגיע ב4 בקיצור חיכינו לרופא 3 שעות כשכבר הגיע תורנו ונכנסנו לחדר הוא המשיך לדבר בפלאפון ולא התייחס כמעט אליי ולבעלי ריפרף בבדיקות האחרונות שעשיתי ורשם פרוטוקול טיפול לא הסביר בכלל מה הוא הולך לעשות וכמובן לא נתן לשאול שאלות אם לא הייתי שמה לב הוא היה רושם לי תרופה שאני אלרגית אליה בקיצור יחס מחפיר שלא מגיע לאף אחת מאיתנו בקיצור למרות שזה רפואה ציבורית לא מומלץ לגשת לשם בשום אופן

14/06/2012 | 22:48 | מאת: נועה

ליבי ליבי איתך, אכן לא נעים בכלל בכלל להתקל ביחס שכזה. לצערי הייתי צריכה להשמיט את שמות הרופאים, כי אנחנו משתדלות לא להעביר ביקורות על רופאים. זו מדיניות הפורום הזה... לא נעים לי, כי אני יודעת שכולך כוונה טובה, ושאת רוצה למנוע מהבנות יחס מחפיר שכזה. האם את מתכוונת לבצע את הפרוטוקול אתו בכל זאת? (ועוד זאת אחרי שבאת מאחד הרופאים הכי אנושיים שאני מכירה...) נשיקות, תחזיקי מעמד, ואת לא חייבת להמשיך במקום שלא נותן לך את השרות שמגיע לך!

15/06/2012 | 09:46 | מאת: מיטל

מה נשמע ? הכל בסדר? אני ממש לא יודעת אם אני מתכוונת לעשות את הפרוטוקול הזה אימא שלי דיי מתעקשת שאני יעשה את הפרוטוקול שהוא נתן לי או לחזור לזיידמן אני נוסעת ב28.6 ליון לשבוע נחזור משם ובטח כבר תהייה לי החלטה סופית

13/06/2012 | 21:13 | מאת: ליאורה

נשאר לי גונלF בעט כמות של 150 נפתח ב-05/06 ונשמר בקירור אשמח למסור למי שזקוקה

17/06/2012 | 16:33 | מאת: ליאורה

אני מאזור שוהם

13/06/2012 | 18:03 | מאת: א1234

אני בת 25 הייתי צריכה לקבל השבוע מחזור ובמקום זה הופיעה ביומיים האחרונים הפרשה חומה בהירה.איך אני צריכה להתיחס לזה?

13/06/2012 | 21:09 | מאת: דניאלה

באיזה מצב את? טיפולים? או שהמחזור טיפה מאחר וההפרשות מלמדות כל בואו הקרוב, או שאת בהריון ויש לך קצת הפרשות / דימומים קלים. איך את צריכה להתייחס לזה? לעשות בדיקת הריון ולקוות לטוב (בהנחה שאת מקווה להכנס להריון...) בהצלחה

14/06/2012 | 22:52 | מאת: נועה

אם את מקווה שיש הריון ומחכה לכזה, לכי לבצע בדיקת דם להריון שתגיד לך בדיוק איך להתייחס לעניין... אם זה לא בעניין הריון, אז המחזור פשוט מתעכב. אם זה חוזר על עצמו, לכי להבדק אצל רופא.

13/06/2012 | 13:37 | מאת: קרני

אני במעקב זקיקים טבעי ביום שני היה זקיק 14 היום לא מצאו את הזקיק רירית לקראת ביוץ 12 .ובדיקות הדם מראות שעדיין לא ביצתי אפילו הערכים ירדו מיום שני .זה ממש מלחיץ אף פעם לא קרה לי דבר כזה דיי מודאגת

13/06/2012 | 21:10 | מאת: דניאלה

קרני מה אמרו לך במעקב? לא מצאו את הזקיק כלומר שאולי הוא שם וסתם לא רואים באולטרה סאונד? יכולים לבדוק שוב מחר? מה אומר הרופא? בחיים לא שמעתי על זקיק שנעלם אבל שמעתי על מספרי זקיקים מאוד שונים בין מעקב למעקב והסבירו לי שלא תמיד רואים הכל זהה באולטרה סאונד.

14/06/2012 | 22:54 | מאת: נועה

קצת מוזר שהערכים בדם ירדו. זה שלא מצאו את הזקיק, יכול להיות שהוא התחבא... אני מציעה לחזור על המעקב מחר אם את יכולה?

13/06/2012 | 11:10 | מאת: עלמה

עליתי למעלה...... נועלה זה יפה שלמרות הכל גם את וגם כל מי שאני מדברת איתו, עדיין מדברים איתי בלשון של תקווהכתבת לי שאתן איתי פה עד שהילד יהיה בידים.....אני כבר לא חושבת שזה יקרה. ......

13/06/2012 | 13:42 | מאת: קרני

זה קשה ואני יודעת שאת לא רוחנית וקשה לך לראות חיובי שהעובדות לא חיוביות ואין מידע למה זה קורה .אם היה סיבה למה אולי זה היה יותר קל להתמודד . אבל את חייבת להיכנס לאנרגיה חיובית ולהאמין ולדמיין שאת מחזיקה תאומיים מדהימים :) מחשבה יוצרת מציאות תנסי בבקשה .... תראי שזה יעבוד את לא חייבת להאמין רק תשני את סט המחשבות שלך . שולחת כוחות להתמודד וחיבוק חזק

13/06/2012 | 21:24 | מאת: עלמה

תודה מתוקה. המילים שלך מחממות את הלב.....אני יודעת שאני צריכה להמשיך. אבל בחיי שאין לי כוח. אני בינתיים לא יודעת מה קורה איתי ואם בסוף ההריון הזה יסתיים בגרידה כי בינתיים אני לא ממש רואה מחזור או דימום. מצטערת על התיאורים אבל כבר יומיים אני עם הפרשות שחורות שלא מזכירות אפילו או מתקרבות לצבע האדום. אין לי מושג מה זה....אני ממש התעייפתי מהשנים הקשות הללו. אני מטבעי אדם מאוד אופטימי. שמחה וצוחקת. וההתמודדות הזו פשוט גומרת אותי.

13/06/2012 | 21:07 | מאת: דניאלה

כתבתי לך מייל, לא יודעת אם כבר ראית. בלי לזלזל ברוחניות, אני אשאל אותך שאלה פרקטית - כל עוד לא הוכח אחרת, כל עוד מישהו לא בא ואמר לך שאין לך סיכוי, למה את לא חושבת שזה יקרה? אין ספק שמפעם לפעם הייאוש גובר, אבל דעי שדווקא מפעם לפעם ההסתברות נשארת זהה, אולי אפילו קצת עולה. אז אנא אנא אנא, תני לזה צ'אנס. זה חייב לקרות בסוף. חייב. וכמה שזה קשה, תנסי להתסכל על כל טיפול בפני עצמו ולא על תהליך שלם, כי אז זה נשמע אימתני וחסר סיכוי ובסוף כל מה שצריך זה טיפול אחד, עובר אחד ובטא אחת יפה שתעלה ולא תרד. אני מאמינה בכל לבי שזה עוד יקרה לך. מקווה שאת מרשה לי להמשיך להאמין :-)

13/06/2012 | 21:35 | מאת: עלמה

קראתי את המייל...את מתוקה. משום מה כשאת כותבת את הדברים הם מקבלים משמעות שונה. לך אני לא יכולה לומר....אני נכנסת להריון ומפילה כל הזמן אז בשביל מה להמשיך......אמנם לא הגעת לשיאים שלי אבמ עברת לא מעט הפלות ואת הוכחה ראשונה בשבילי שאני חייבת להמשיך. כתבת שההסתברות נשארת זהה ואף אפילו עולה....על זה לא שמעתי. זה בדרך כלל עובד הפוך לא?! אני יחזור אליך במייל פשוט הערב עוד לא התיישבתי ליד המחשב( אני נכנסת לפורום מהטלפון הנייד). ההודעה שכתבת לי פה באמת מרגשת. אני שמחה שיש אותך ואת הבנות הנוספות פה בפורום ואת הרופא המקסים שלי....לפחות אתם אופטימים בשבילי. כי לי נורא קשה לגדל אופטימיות. כל הפלה קוברת אותי עוד מטר בתוך הדיכאון והכאב ואני מרגישה שאני מאבדת שליטה לא רק על הגוף גם על הנפש. אגב לא סיפרתי אבל הלכתי לקבוצת תמיכה של בנות במצבי וזה רק חידד לי כמה המצב שלי קשה.....אני הולכת לפסיכולוגית. בקיצור כל הקשקוש הזה לא ממש עוזר לי...אני פשוט נחנקת מרוב ייאוש.

12/06/2012 | 21:09 | מאת: קרני

עשיתי בדיקות לקרשיות בעקבות 2 הפלות .עדיין לא הגיעו כל הבדיקות אבל בדיקה אחת שנקראת ( anti la (ss-b הערך יצא 2.60 גבוה .מישהי יודעת מזה אומר ?

13/06/2012 | 21:19 | מאת: דניאלה

יקירתי מצאתי תשובה של רופא בפורום השכן אבל לא הבנתי מה זה אומר http://www.doctors.co.il/forum-246/message-723013#message-723013 נשמע שבדקו לך נוגדנים למחלות אוטואימוניות ואני חושבת שאם מוצאים נוגדנים אז מטפלים בזה תרופתית, אבל אני ממש לא בטוחה. מקווה שאני לא מבלבלת אותך יותר.

היי נועה יקירתי ושאר הבנות המקסימות ראיתי רק היום את התגובה שרשמת לי היום לגבי שיטת פילפל והיום הייתי בבית חולים כרמל כדי להביא תוכנית ולהתחיל בחודש הבא את הטיפול ואז ישבתי עם הרופאה והיא אמרה לי שהיא רוצה שאני ינסה את שיטת פיפל וגם נתנה לי לעשות בדיקה דם AMH שעד היום לא עשיתי וגם עוד משהו שעושים אחרי שיש עוברים וחותכים מהמעטפת של העובר משהו כזה לא ממש הבנתי כי ממש התרגשתי שבאתי לשאול אותה על השיטה הזאת פיפל וחשבתי שלא עושים אצלהם והיא הציעה את זה לבד ממש התרגשתי כי היא הוציאה לי את המילים מהפה ולא הבנתי למה דווקא עכשיו היא מדברת על זה כאילו משהו אמר לה שאני הולכת לשאול על זה בקיצור כולי התרגשות והתלהבות שאולי באמת אנחנו עושים שוב את הטיפול אבל אולי הפעם באמת בצורה קצת אחרת ושונה ומקווה שזה באמת יעזור כי לחברים שלנו השיטה הזאת פיפל עזרה. אשמח האם תוכלי להסביר לי מה זה אומר וגם מה שהיא רוצה לעשות אחרי להוריד משהו מהמעטפת לא הבנתי ואני אשמח לדעת איך הכל מתבצע ומה עושים בכל פעולה. ביי בנתיים והמשך יום קסום עם בשורות טובות ומבטיחה לעדכן בכל שלב ושלב ויאללה שיהיה כבר טוב ביי ליאת

12/06/2012 | 15:13 | מאת: לי האחת והיחידה

על הכוחות, הנחישות, האופטימיות, האמונה. את פשוט מדהימה!!! הלוואי אמן שהפעם זה כן מצליח אמן ואמן!!! ליאתי, הפעולה עם המעטפת של העובר נקראת הנצה. אני יודעת שנועה עברה את זה בהיריון הראשון. לגבי הסבר על הפעולה תוכלי למצוא באינטרנט יש חומר רב. ליאתי מחזיקה לך אצבעות &&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&& בהצלחה יקירתי

14/06/2012 | 23:01 | מאת: נועה

קוסמת עם כמויות האנרגיה הטובה שיש לך!!!!!!! יפתי, הנצה זה מה שהולכים לעשות לעובר שלך. זה חור קטנטון במעטפת של העובר שאמור לעזור לו להשתרש. הבן הגדול שלי השתרש ועוד איך עם חוריר כזה! מקסימה שכמוך, עוד פעם ועוד פעם אגיד לך - את מדהימה, ואת הולכת להיות אמא הכי הכי הכי שווה בעולם!!!!!!!!! ילד של ליאת תשמע משהו: דיר באלאק!!!!!!!!! הפעם אתה מוצא מצפן טוב במיוחד עם GPS הכי עדכני ולא יוצא מהרחם של אמא שלך לפחות ל 9 חודשים מלאים!!!!!! שמעת??????????

15/06/2012 | 10:24 | מאת: ליאת פריינטה

היי נועה מתוקה אני ממש התרגשתי מהתגובה שלך ואני לא יפסיק להגיד שאתן הכוח שלי וממכן אני לומדת המון ושואבת את הכל הכוח כי אין ברירה אחרת כל עוד אין תוצאות בקיצור הפעם באמת יש קצת שינויים לטובה אם הבדיקת דם שהם רוצים שאני יעשה ועם השיטת פיפל שהם עושים לי והעם הדבר הזה שרשמת לי בקיצור אני מקווה שהפעם בגלל שזה שונה אז יהיה בסדר אני חייבת את זה הפעם יותר מתמיד בגלל העבודה ועוד כל מיני דברים זה הזמן המושלם בשבילי בקיצור שיהיה שבת שלום מקסימה שלי ואני יהיה בקשר בהמשך תפרטי לי קצת בבקשה על השיטת פיפל איך עושים מתי עושים הבנתי שבזמן המחזור וזה כואב? אשמח לדעת קצת יותר פרטים תודה ליאת

12/06/2012 | 12:42 | מאת: אילי

אני קוראת ונמצאת בפורום ומזדהה המון עם מה שאתן כותבות. הפורום הזה הוא ברכה אחת גדולה! לא תמיד מגיבה, ומשתפת ממש לפעמים - על זה מבקשת סליחה. הפעם אני חייבת לשתף, לאחר שלוש שנים (אם לא יותר) של ניסיונות 4-5 הזרעות (כבר לא זוכרת בדיוק כמה) ו4 הפריות IVF = 4 שאיבות בלי מוקפאים אף פעם! פרוטוקולים קצרים וארוכים כאחד ואפילו IVF אחד ללא הפריות בכלל!! מיליוני דמעות, עליות ומורדות במצבי הרוח. הטיפול הרביעי, כך מקווה ומחזיקה אצבעות, הצליח (שוב בלי עין הרע, טפו, טפו, טפו..) אתמול בטא לאחר 12 יום 166!!! מקווה שמחר יכפיל וישלש, אי אפשר לקחת שום דבר כמובן מעליו, כי לפי הניסיון שלי הכל תמיד יכול להשתבש :( . בכלל הטיפול הזה היה כזה הזוי, כמעט ולא היו הפריות שוב (לאחר 24 שעות לא היה כלום וכבר וויתרתי, וככל הנראה יד ה' נגעה בעוברים והם החליטו להתחלק ל- 8 תאים!! מושלמים. אפשר להגיד שההחזרה היתה ביום ה-4 לאחר השאיבה. אז רציתי רק להגיד המון תודה לכל הבנות (עזרתן אפילו בלי ידיעתכן, קראתי את כל העידודים שלכן) נועה ודורה שתמיד עונות ומסבירות ומעודדות. אז סליחה על הפירוט והאריכות, רק רציתי להגיד לקראת הסוף לא לוותר אף פעם!!

12/06/2012 | 18:28 | מאת: דניאלה

אילי היקרה, איזו התרגשות!! אני מחזיקה אצבעות חזק-חזק-חזק-חזק-חזק-חזק-חזק-חזק-חזק-חזק-חזק-חזק-חזק-חזק-חזק-חזק-חזק-חזק-חזק-חזק-חזק-חזק-חזק-חזק-חזק-חזק-חזק-חזק-חזק-חזק-חזק מחכה לשמוע ממך עוד ועוד בשורות טובות, הכפלות ויאללה - בחילות :-) שרק ימשיך ככה. בהצלחה

12/06/2012 | 22:08 | מאת: קרן החדשה

מחזיקה לך את כל האצבעות

13/06/2012 | 12:19 | מאת: אילי

ראשית, תודה רבה על האיחולים! טוב, היום היא 473! עדיין לא מאמינה וחוששת שזה לא אמיתי. עכשיו אני יכולה להתחיל קצת לנשום ואולי לעבוד קצת..

13/06/2012 | 21:22 | מאת: דניאלה

יש יש יש יש יש יש איזה כיף איזה כיף איזה כיף איזה כיף איזה כיף איזה כיף יש יש יש יש יש יש איזה כיף איזה כיף איזה כיף איזה כיף איזה כיף איזה כיף יש יש יש יש יש יש חמשיר שחיברתי לאילי, כל הזכויות שמורות עד הלידה. בשעה טובבבבבבה מותק! שימשיך משעמם בטירוף.

14/06/2012 | 23:07 | מאת: נועה

איזה כיף לסגור את היום עם הודעה שכזאת!!!!!!!! יקירה, שימשיך תקין, ארוך, משעמם, מופלא, יסתיים במועדו ההריון הפלאי הזה בידיים מלאות והורות מאושרת!!! כל כך שמחתי לשמוע :-)))

11/06/2012 | 21:19 | מאת: לי האחת והיחידה

וואהו איזה כיף חדשות משמחות. מזל טוב מכל הלב ואמן אמן שתסיימי את ההריון בידים מלאות. זה היריון ראשון שלך? בת כמה את? על איזה רקע טופלת? כמובן רק אם בא לך לשתף. שיהיה לך היריון נפלא ויפה בלי דראמות מיותרות. לילה טוב

12/06/2012 | 18:26 | מאת: דניאלה

הי לי וקודם כל תודה רבה :-) אני בת 32, הריון ראשון אחרי הפלה + 5 הריונות כימיים... בנוסף לתמיכה של פרוגרסטרון וקלקסן אני מקבלת החל מהבטא החיובית פעמיים בשבוע זריקות פרגניל (הורמון הריון, דומה לאוביטרל). לא מצאו אצלנו שום בעיה וגם את הקלקסן נתנו לנו כי יש מחקרים שאומרים שזה עוזר גם למי שאין לה בעיות קרישיות. הדעות של הרופאים לגבי התרופות האלה חלוקות, אבל נקטתי בגישה שמה שלא יועיל, לא יזיק ולא קראתי על שום תופעות לוואי מיוחדות בתרופות האלה. קשה לי לדעת האם ההריון הזה הצליח דווקא בזכות הפרגניל או סתם בזכותו של המזל שהחליט להגיע הפעם, אבל הייתי במצב שכ"כ התרגלתי לראות בטא חיובית ואז יורדת שהסכמתי לעשות כל דבר שעשוי לעזור. הזמן יגיד אם צדקתי... כרגע נראה שכן. תודה ושוב תודה מותק!

11/06/2012 | 21:13 | מאת: לי האחת והיחידה

מה שלומך? וואהו את ממש מודל להערצה איך שאת אוספת את עצמך ומסתכלת קדימה לעבר ההצלחה כל הכבוד! חשבתי לתומי שהדימומים שלך הם סתם חלק מהריון תקין אבל לצערינו זה לא היה ככה. אבל עם חשיבה וכוחות כמו שלך אני בטוחה שתשיגי את יעדך. מאחלת לך חופשה נעימה ושתגיעי לטיפולים עם כוחות מחודשים ובסופם תחבקי תינוק אל תוך ליבך.

12/06/2012 | 10:47 | מאת: נורית

ליקוש, תודה שעקבת אחריי ושעודדת אותי. אני ממשיכה להכנס לאתר הוא נותן לי כוחות וכיפיות. ועוד בקרוב מאוד אמשיך לעדכן לאחר החזרה לעניינים. ב"ה שאזכה לבשר באתר הנהדר הזה בשורות טובות. אמן!!! בשורות טובות לכולן

12/06/2012 | 15:16 | מאת: לי האחת והיחידה

הוא הרים אותי מהקרשים בימים קשים. הרגשתי שאני כבר לא עוברת את התהליך לבד אלא יש קבוצה של בנות יקרות שמלוות אותי. הגעתי לכאן לראשונה לפני כשש שנים והנה אני עוד פה. נורית, יש לך ילדים כבר? בת כמה את? על איזה רקע את מטופלת? ילא תנוחי טוב ותסתערי על המטרה. ב ה צ ל ח ה !!!