פורום פוריות חברתי - תמיכה

שלום וברוכים הבאים לפורום החדש שלנו. אי-פריון הוא מחלה שאחד מכל ששה זוגות סובלים ממנה, ובכל זאת היא כנראה המחלה היחידה שהסובלים ממנה יזכו לשמוע מסביבתם הערות בנוסח: "זה הכל בגלל הלחץ. רק תרגעו ותכנסו להריון" או "מה, צריך ללמד אתכם איך לעשות את זה?" – תוך קריצה מבינה-עניין. במדינה בה "פרו ורבו" הוא לא רק ציווי דתי אלא אתוס לאומי של ממש, הסביבה מצפה מאיתנו להתחיל למחרת החתונה להרות וללדת ילד בכל שנתיים עד שנמלא את מכסת הילדים המקובלת במגזרנו (שניים או שנים-עשר) ומתעניינת במצב הרחם והשחלות מבלי להסס לשאול אם גודל לנו כבר משהו שם בפנים, ואם לא - מדוע. לא יפלא, אפוא, שאי-הפריון מקבל משקל רגשי נוסף על זה שקיים כבר ממילא - הכמיהה לחבוק כבר תינוק, המלווה בתחושות קשות של כשלון ובגידת הגוף, אובדן שליטה, עצירת החיים, קנאה, אשם ותסכול. ומעבר לכל - תלויה מעל הראש בכל רגע נתון עננה כבדה של עצב עמוק שלא מאפשרת להנות באמת מהחיים הנעים במעגל מייאש מחודש לחודשו – ולצידה השאלה הגדולה: מתי הסיוט הזה כבר ייגמר? אני הייתי שם, במשך כמה שנים טובות. מעקבי ביוץ שלא נשאו פרי פינו את מקומם למסלול המלא של טיפולי הפריון: בדיקות, איקקלומין, הזרעות, זריקות ולבסוף הפריות מבחנה. החודשים שחלפו הפכו לשנים, ותשובה שלילית אחת רדפה אחר חברתה. אפילו תשובה חיובית ראשונה שהרימה אותנו למחוזות של אושר נשגבים התחלפה במהרה בנפילה קשה וכואבת כאשר ההריון הסתיים, לדאבוננו, בהפלה מוקדמת. בסופו הטוב של הסיפור ציפה לנו זוג תאומים מתוקים ומקסימים, אך הדרך הקשה הזו לא נשכחה, על כל קוציה ודרדריה. והנה אני כאן, על מנת לחלוק איתכם את נסיוני העשיר, לצערי, מזווית מבטה של מטופלת פריון לשעבר. את הידע הרפואי בנושא הפריון תקבלו מהפורום השכן של פרופ´ זיידמן, אבל כאן תוכלו למצוא תשובות לכל השאלות האחרות שמציקות לכם: • איך שומרים על שפיות בכל התקופה הזו? • כיצד משלבים טיפולים וקריירה? או: האם החיים חייבים להעצר? • מה אומרים לסביבה? למי מספרים על הטיפולים? • כיצד (והאם) שומרים על קשר עם חברה שהרתה חודשיים אחרי החתונה ושנתיים אחרי שאנחנו התחלנו לנסות, והאם ניתן לפרגן לה מכל הלב? • איך מתחמקים מברית המילה של האחיין מבלי להסתכן בנידוי משפחתי? וכל שאלה נוספת שתעלה בהקשר הזה, כמובן. ובעיקר, הפורום נועד להעניק אוזן קשבת שבאמת מבינה, כתף לבכות עליה ויד חמה שתאחז בידכם עד ליום בו תגיעו גם אתם לסופו של המסע, בו תראו את המראה היפה ביותר בעולם – הבהוב מרצד על מסך האולטרסאונד המצביע על ליבו הפועם של האוצר החדש שלכם הנובט בקרבכם. ברוכים הבאים לשהות קצרה מהסיבה הנכונה! לכניסה לחצו - פורום פוריות
14651 הודעות
9817 תשובות מומחה

מנהל פורום פוריות חברתי - תמיכה

26/03/2006 | 13:54 | מאת: שיר

חזרתי הביתה שמו לי 3 עוברים נכנסתי לנוח שעה וקמתי עם כאבים למטה זה בסדר? זה לא בסדר? למה כואב ככה?

26/03/2006 | 14:06 | מאת: רונק

הי שיר, קודם כל בהצלחה! כאבים בבטן תחתונה אחרי החזרה הם לא נדירים , כמובן כאבים סבילים ולא בלתי נסבלים ברמות מדאיגות.. את בסה"כ כמה ימים מהשאיבה, השחלות עוד מתאוששות להן וכמובן שיש פעילות רחמית מסוימת עכשיו אצלך. לי יש תמיד כמו כאבי מחזור עמומים. מקווה שזו פעילות חיובית ושנשמע בשורות טובות בקרוב. אז צאי לך למסע הטיפוס על הקירות לעבר "12 הימים הנוראים". רונק

היי . עשיתי החזרת עוברים ב16 לחודש. כעיקרון, אני אמורה לעשות בדיקה ב 28. כידוע לכן יום בחירות, לא עובדים. הרופא שלי כתב ב 29 לעשות, יום אחרי . ואני חושבת לעשות דווקא מחר... יום אחד יותר מוקדם. מה אתם אומרות זה מטומטם , שעדיף לי לחכות, או לחכות ליום ד'? תודה מראש על היעוץ

26/03/2006 | 13:26 | מאת: ילדת האוקיינוס

שלום ממי, מי כמוני מבינה את חוסר הסבלנות שלך לחכות עוד יום... תראי, אני אסביר לך את הנתונים, ואת תחליטי: מטרת הבטא ביום ה-12 מבחינתנו היא לגרום לנו להפסיק לטפס על הקירות... מבחינה רפואית, מטרת הבדיקה היא ליידע אותנו האם צריך להמשיך לקחת את התמיכה או להפסיק במידה שיודעים בוודאות שאין הריון. הרופאים הגיעו למסקנה שבדיקה שיוצאת שלילית ביום ה-12 מההחזרה (של עוברים בני 3 ימים כמובן) היא שלילית בוודאות. מכאן עולה שבדיקה שיוצאת שלילית ביום ה-11 היא אולי נכונה במידה רבה של וודאות, אך לא בוודאות מלאה כך שניתן יהיה להפסיק את התמיכה (ולטפס על הקירות). לכן הייתי ממליצה לך, עם כל הקושי, לא לעשות בדיקת בטא ביום ה-11. זה לא עניין של טימטום - אלא פשוט של לקיחת סיכון שבמקרה שתצא חלילה בדיקה שלילית את תהי במצב הכי גרוע שיכול להיות: מצד אחד תדעי שרוב הסיכויים שהטיפול נכשל, מה שיעציב אותך, אך מהצד השני עוד אסור יהיה לך להפסיק עם התמיכה, וגם תצטרכי לעשות שוב בדיקה. אאוץ'!!!! כמובן שכולנו כאן מחזיקות לך אצבעות שהבדיקה תהיה חיובית, אבל צריך לקחת את כל האופציות בחשבון, נכון? מה שכן, תוכלי להקריב 30 ש"ח ולעשות בדיקת שתן ביום הבחירות. אמנם בדיקת שתן היא פחות מהימנה מבדיקת דם, אבל ביום ה-12 אחרי ההחזרה מידת המהימנות שלה כבר מספיק רבה כדי לפחות לגרום לך קצת פחות לטפס על הקירות. מאחלת לך המון הצלחה - ותעדכני!

תודה ילדת. האם אי פעם מנסיונך היה לך מיחושים ( כמו מין צביטות כאלה) בבטן התחתונה? וכשיש שתן זה עוד יותר מחמיר? האם זה סימן טוב? או שהכל כבר פסיכולוגי?

26/03/2006 | 12:10 | מאת: דורה

בנות יקרות, הנה אני עומדת לשפוך כאן את מר לבבי ואני בכלל לא יודעת אם הכל קשור אל הפורום הזה, אבל תמיכה זו תמיכה... אתמול בערב ראיתי משהו בטלוויזיה שצבט לי בלב. הצביטה עברה דיי מהר אבל תחושת הנאכס כבר הופנמה. פטפטתי קצת עם חברה יקרה שמאד עזרה לי לצחוק ולשכוח ובכל זאת, מסתבר שזה כמו פלסטר שלא סגר את השיפשוף בלב... והיום- הפרופסור אמר לי שעם הנוזל ברחם אין הרבה מה לעשות, אז נרד מהחזרת המוקפאים. נתן לי דופסטון, הוריד אותי לארבעה אסטרופם ליום ועכשיו מחכים למחזור. כשזה קרה קיבלתי את זה מאד יפה, יתכן שיש לי קליטה איטית. החלטתי שאני סומכת עליו וגמרנו. אבל- לפני שנכנסתי אליו פגשתי מישהו שלמד איתי בביה"ס. הסתבר לי ששנות הנערות שלי עברו ביקום מקביל לשאר העולם. מתסבר שבתיכון חשבו עליי דברים נפלאים. ואני כל הזמן הרגשתי צדדית כזו. דווקא היה לי נוח ונעים ככה. אבל לא היתה בזה שום בחירה. לפחות לא מודעת. בקיצור- התחלתי לחשוב על הבחירות שלי בחיים... זה אף פעם לא מוביל אותי למקומות טובים. (למרות שבזכותן, שגויות או נכונות, תלוייות באופי או בהדחקות או בהשד יודע מה- יש לי את הילד שלי). נו. והמסמר האחרון להיום- נכנסתי לסופר פארם כדי להתפנק בלאק חדש. זה אחד הפינוקים הזולים שאני יכולה להרשות לעצמי וגם אוהבת. טוב, אז לי יש מבחר יותר מגוון ובסוף לא קניתי. אבל פגשתי שם אישה יקרה מאד לליבי, שכבר כמעט חצי שנה לא דיברתי איתה. פשוט כי נמאס לי להתבכיין לה, והיא כזו שנכנסת לי לנשמה אז איתה אני לא יכולה לברוח להומור עצמי והסתלבטות על מצבי. איתה הצער חשוף, למי שמבינה. וכאב לי, כל כך רציתי להתקשר אליה כבר ולספר לה- הנה, אני בהריון. והיא- ישר ראתה לי לתוך הנשמה. התחבקנו קצת וברחתי ממנה... מגעילה שכמוני. ועוד משהו- אצל הטכנאית של הרנטגן היגגתי על הצורך בסבלות וחשבתי שאני שאקלית לא נורמאלית. ואז היא סיפרה לי בעניין הסבלנות על מישהי שילדה אתמול אחרי עשרים ושלושה טיפולים!!!!!!!!!! אם לא הייתי בכסא עם המטמר תקוע לי בנוחות בין הרגלים הייתי דופקת שם דום מתוח. אבל רק התפעלתי לי מילולית (הנה שוב הבדיחות המפגרות האלו שלי). הדתוודתי באזניה- אני לא אעמוד בעשרים ושלושה טיפולים. וזהו, נגמר לי האוויר. מדוכאת נורא, לפחות בנתיים, דורה.

26/03/2006 | 12:56 | מאת: רונק

דורל'ה דורל'ה , כן , יש את הנפילות האלה, ובטח שגם לך מותר, אי אפשר ליהיות כל הזמן המצחיקולה ששומרת על פאסון! מקווה שאת מאפשרת לעצמך ליהיות מוצפת. אני מרגישה הרבה יותר טוב אחרי שאני מרביצה כמה סשנים של בכי היסטרי . שימי לך מוזיקה קיצבית שאת אוהבת פול ווליום ותרקדי חופשי - לא במטרה לרקוד אלא לשחרר - ותודאי שאף אחד לא מציץ...... רוצה נורא לעודד אותך.. אבל יודעת שבמצבים האלה שום דבר לא ממש עוזר. אז תשתבללי לך קצת . ואם בא לך לדבר אני כאן. מחזקת ומחבקת. רונק

26/03/2006 | 13:43 | מאת: רוני

על רגעים של צער ורגעים של אושר ... עם היוולדו של האדם הפקיד בידיו האלוקים שתי קופסאות מרובעות אפורות ופשוטות מראה. שאל האדם את האלוקים לשם מה שתי הקופסאות? אמר אלוקים לאדם: "בקופסא אחת תניח את כל החוויות הטובות של חייך, את רגעי הנחת והשמחה, את שעות האושר והצחוק, כל דבר שגורם לך עונג, שממלא אותך באהבה תניח בקופסא הראשונה". "ומה אשים בקופסא השניה?" שאל האדם. את כל רגעי הכאב והצער " אמר לו האלוקים. "את כל אותם רגעים של בדידות, את הרגעים שמשאירים בך הרגשה של אי נוחות, תניח בקופסא את המועקה והכאבים, את הבכי והייסורים, את כל החוויות הלא נעימות של חייך". "ואיך אדע להבחין בין הקופסאות? שאל האדם. " שתיהן אפורות ופשוטות". "ברגע שתתחיל למלא אותן בתוכן תדע להבחין ביניהן" הבטיח לו האלוקים. החל האדם את חייו. את כל רגעי השמחה והאושר הניח בקופסא אחת, ובשניה הכניס את רגעי הכאב והצער. במהלך השנים החלה קופסת האושר להשתנות, היא לא הייתה עוד אפורה אלא צבעונית, ועם כל חוויה שמחה נוסף בה עוד צבע ועוד דוגמא עליזה. אך קופסת הצער לא השתנתה מעולם, צבעה נותר אפור רגיל ומשעמם. הגיע יומו של האדם לעמוד בפני בורא עולם. כשהגיע לשערי שמים התבקש האדם להציג בפני האלוקים את קופסאותיו. הרים האדם את קופסת האושר הצבעונית, והנה היא כבדה, אבל משקלה לא הכביד עליו והוא יכול היה לשאת אותה אל לפני כיסא הכבוד ולהניח אותה לרגלי האלוקים. גם קופסת הצער לא הייתה כבדה, משקלה כאילו לא השתנה במשך השנים. פתח אלוקים את קופסת האושר והחל מפזר רגעי שמחה בהיכל. פיזזו רגעי האושר סביב האדם, והזכירו לו כמה מאושרים וטובים היו חייו שמח האדם בזיכרונותיו החיוביים והודה לאלוקים שגרם לו לאסוף אותם כל חייו. הגיע רגע פתיחת קופסת הצער.. התכווץ האדם במקומו, הוא לא רצה שאלוקים יפזר בהיכל את שעות הכאב של חייו, הוא לא רצה להיזכר בבדידות ובייסורים, במועקה ובכאבים. "פתח את הקופסא" הורה לו האלוקים. פתח האדם את הקופסא והביט לתוכה והנה היא ריקה. בתחתיתה פעור חור גדול. "אני מצטער " אמר האדם לאלוקים. "כנראה פגמתי בקופסא במהלך השנים. יש בה חור ודרכו כנראה ברחו כל רגעי הצער, אין לי שום רגע עצוב להציג בפניך". חייך האלוקים אל האדם. "הקופסא שלך אינה פגומה. ככה נתתי לך אותה - עם החור". האדם לא הבין. "קופסא עם חור? לשם מה?" אמר האלוקים. "לאדם קשה להתנתק מהרגעים של חייו, בין אם אלה רגעים של אושר או רגעים של עצב. מאחר ולא רציתי שתאגור את רגעי הצער, נתתי לך קופסא עם חור שדרכה יכלו רגעי הצער לצאת ולהעלם מחייך. לא רציתי שתישא את משא הכאב לאורך כל החיים, מספיק שחווית את הצער פעם אחת, אינך צריך לשוב לחוות אותו בשנית". "אם כך לשם מה בכלל נתת לי את הקופסא?" שאל האדם. "אין האדם יכול להימנע מהזיכרונות", אמר האלוקים, "הזיכרון הוא חלק ממהות האדם. בעוד שאני רוצה שאדם יזכור כל רגע משמח בחייו, אינני רוצה שיזכור כל פרט ופרט של הכאב - לכן קופסת האושר נועדה לאגור וקופסת הצער נועדה לשחרר את הכאב". אכן - זה מה שראוי לאדם לעשות - לזכור את הרגעים הטובים של החיים, ולשכוח את הרעים - אין טעם להתמקד בכאב - הוא מכביד ומגביל, בעוד האושר והשמחה מצעידים את האדם קדימה ומקלים עליו את החיים.

26/03/2006 | 18:59 | מאת: ניני

דורהל'ה אהובתי, מה אני אגיד לך, יש ימים כאלה, היתרון שלהם הוא שאחריהם באים ימים מוצלחים}{ חוץ מזה, למדתי ממך מילה חדשה, מטמר!! מטמר???? לא מוצאת חן בעיני המילה הזאת. בואי נמצא לזה שם חיבה. חיבוקים((((())))))

26/03/2006 | 21:49 | מאת: מיה 2

דורה היקרה אני יודעת איך את מרגישה ,אני מקווה שהעצירה הזאת שעשית לך והתבוננת בחיים שלך ובהחלטות שלקחת תגרום לך להרגיש שאת לא הולכת לאיבוד ושיש מטרה בחייך ושלדברים יש סיבה והם לא סתם מתרחשים כי בא להם כך ולכן כל מה שקרה וכל מה שקורה וכל מה שהולך לקרות נועד כדי לעשות אותך יותר ויותר מאושרת ברגע הנכון , ברגע שההיריון יגיע והוא יגיע ,אפילו אם נראה לך שזה רחוק ושאין סבלנות או כוח לעמוד בזה ברגע שזה אמור להתרחש זה כן מתרחש ומה שלא נעשה כדי להקדים או לזרז את התהליך זה לא יעזור כי זה לא הרגע הנכון , יש דברים שאפשר לקחת בכוח מהחיים ויש דברים שחייבים לחכות שהם יבואו אלינו מרצונם והיריון זה אחד מהם, זה לא תלוי רק בנו ואותי זה מנחם דווקא כי אני יודעת שאני עושה רק את החלק שלי והשאר ... יבוא מתישהו .. מקווה שלא תחכי עוד ושזה יפתיע אותך בקרוב ...ובינתיים קבלי חיבוק חם חם (((((((((((((())))))))))))) שלך , מיה

26/03/2006 | 22:04 | מאת: דורה

תודה. (גם לאלו שנתנו לי כתף לא דרך הפורום). משהו נפל עליי ולאט לאט זה יצא לי מהמערכת. זו לא הפעם הראשונה שמשהו גורם לי להביט על החיים שלי ולחשוב איך לעזזאל התגלגלתי לפה (מיהל'ה, אני דווקא מאלו שהתגלגלו. חבל אבל אמת). וכל החום שלכן הפשיר לי קצת את היסורים. יש לי הרגשה שההורמונים הללו, כפי שכבר טענתי פה פעם, משגעים אותי. בלי שום כפל לשון. כמו בגיל ההתבגרות. שהיה דרך אגב כאוב מלא תלאובות. רגישות יתר, תהומות של דכאון. שיאים של היי, תכף אני אתלבט מה ללבוש למסיבה ואם ההוא יגיע או לא... מרגישה קצת אהבלה ככה מולכן. שויין, קבלו אותי כמו שאני בבקשה. בבקשה. שרוטה אבל סימפטית. יעבור לי, אוהבת ומאד מעריכה, דורה. נ.ב.- נינושקה- מטמר! דווקא מטמר! שם רציני כזה. מכובד. אחרת מה יש? קצל'ה? שרביט? הזה של הטכנאית? מטמר נותן לי להרגיש פחות ערומה שם.. שיש ריספקט לאבר המטומר...

26/03/2006 | 10:37 | מאת: טלי

היי לבנות אני מטפלת עם גונל F כמות 300 במשך עשרה ימים , האם התנפחתי בעקבות הגונל ? ואם אעשה דיאטה זה יעזור ? אני לא שמנתי כמו שהתנפחתי אני מוטרדת תודה על תשובתכם טלי .

26/03/2006 | 11:27 | מאת: רומי

היי טלי, זה מאוד טבעי, אל תתרגשי ואל תתחילי דיאטות זה לא הזמן, כמובן שלא להתפרע כי ההורמונים אכן גורמים לנו קצת לפתיחת תיאבון. אני מזכירה שמשמינים מאוכל, ונכון מתנפחים מהטיפולים , ואני אישית מתנפחת בעיקר אחרי השאיבה ועד......המחזור או ההריון...!!!! תזרמי עם זה כי אחרת זה יביא רק תיסכולים.... בהצלחה ותמשיכי לעדכן, רומי

26/03/2006 | 12:04 | מאת: טלי

היי החלטתי ללכת לדיאטנית , אני לא רגילה לעלות במשקל ! שקלתי 60 ועכשיו ניראה לי 68 אני לא רגילה הבגדים מתחילים לצעוק הצילו , אין לי תאבון מי יודע מה אני מרגישה נפוחה !דיאטה מבוקרת לא תזיק נכון ? מודה טלי תני להנות לפני שאשמין באמת אם תוצאות טובות לזה אני לא מתלוננת חלילה אני מחכה

26/03/2006 | 12:04 | מאת: טלי

היי החלטתי ללכת לדיאטנית , אני לא רגילה לעלות במשקל ! שקלתי 60 ועכשיו ניראה לי 68 אני לא רגילה הבגדים מתחילים לצעוק הצילו , אין לי תאבון מי יודע מה אני מרגישה נפוחה !דיאטה מבוקרת לא תזיק נכון ? מודה טלי תני להנות לפני שאשמין באמת אם תוצאות טובות לזה אני לא מתלוננת חלילה אני מחכה

היי בנות אני 8 ימים לאחר החזרה. כבר יומיים בערך ששאריות הכרינון יוצאות חומות לגמרי. קצת מוקדם למחזור אבל עדיין מדאיג. מוכר למשהיא מיקרה כזה? אני מתבאסת לאבד תקווה כבר בשלב זה- יש לי עוד 5 ימים לבטא. אבל כנראה שזה כבר לא קרה הפעם. תודה על עזרתכן

היי מטופלת הקרינון ידוע כתמיכה שגורמת להפרשה להיות בצבעים שונים ומשונים כמו חום ..גם אני השתמשתי בו בשני מחזורים טיפוליים ובשניהם אחרי שבוע התחליה הפרשה בצבע חום ..אי אפשר להסיק מזה כלום אבל אצלי לצערי ביום התשיעי להחזרה קיבלתי מחזור אפילו לפני הביטא ולפני המועד לקבלת המחזור ,הוא פשוט הקדים למרות שקיבלתי תמיכה ,הלוואי שאצלך זה יהיה אחרת מקווה שעזרתי ומאחלת לך בהצלחה .ותעדכני ביי.

היי לך, אכן מיה צודקת, אל תסיקי מסקנות מהצבע... תמשיכי כרגיל הרי ידוע לנו כי גם כשמקבלים מחזור יש מצבים של הריון... מחזיקה לך אצבעות, רומי

25/03/2006 | 18:36 | מאת: זורי

בנות שאלה- אני אמורה לקבל ביום שלישי לפי חישוב של הרופא...(אני אחרי איקק' ואוביטרל) בד"כ ביום הביוץ יש לי כאבים בצד ימין כמו דקירות קטנות ובעבר זה הוכיח כי זה כאבי ביוץ אבל... החודש מיד לאחר קבלת הזריקה (אוביטרל) היו לי כאבים כאלה (כמובן שקיימנו יחסים כי אני סומכת על הגוף שלי יותר מאשר על תרופות) אבל במשך כל השבועיים מאז יש לי כאבים כאלה מידי פעם. זה אף פעם לא קרה בעבר... האם מעיד על מס' ביוצים? האם זה יכול להיות חדשות טובות?..? תודה על התשובות שבוע טוב

25/03/2006 | 21:32 | מאת: ניני

היי זורי, כאבים יכולים להיות מהמון סיבות, בעיקר בחודש של טיפולים. זה יכול לנבוע מרגישות, או מציסטות שטרם נספגו ועוד ועוד. לצערנו אין שום סימן שמעיד על הריון בשלב כזה מוקדם ואצל כל אחת זה שונה לגמרי. אני מאחלת לך שעוד כמה ימים תוכלי לבשר לנו על בטא חיובית ואז נדע שאצלך הריונות מתחילים בדקירות בצד ימין;) שבוע טוב ועדכני אותנו:)

היי בנות, שאלה שהפנתי לרופאים אך אשמח לשמוע מניסיונה של מי שעברה הזרעות עם גונל. בת 34.5 מבייצת טבעי,טרם הייתי בהריון, הכל תקין אצלי, עושים הזרעה עקב בעיית זרע. לאחר כשלון טיפול בגונל F בכמות של 150 ליום- הטיפול הוליד ביום האוביטרל זקיק אחד בשל של 20-21 מ"מ+זקיק נוסף של 15 מ"מ, שכנראה לא הספיק להבשיל עד להזרעה. ובכל זאת, הרופא אמר להזריק אוביטרל אותו יום. שאלתי- במקרה כזה, האם אין הגיון במתן הורומון שמעכב ביוץ ביום יומיים, כך שיינתן לזקיק הקטן יותר צ'אנס לגדול יותר ולהבשיל גם כן, בטרם מתן האוביטרל? ובמידה שכן, באיזה שלב של הטיפול הרופא יכול להמליץ על הורמון זה? האם לא מקובל להשתמש בו ברוב המקרים של גונל, בהם נוצר זקיק מוביל בשל אחד בלבד? ברור שלא רצינו לדחות את האוביטרל ללא מעכב ביוץ, שכן אז היינו מסתכנים בביוץ עצמוני ולא מתוזמן עם ההזרעה. אשמח לשמוע מנסיונן של אלה שעברו "מסלול" דומה. רוב תודות, שירה

היי שירה, כל סבב של הזרעה היא באיזשהו אופן הימור. אין ביטחון מוחלט בשום תגובה לשום טיפול כיוון שמדובר בהורמונים. כשהרופא חושב שיש זקיק עם סיכוי טוב לביוץ הוא ימליץ לך על מתן אוביטרל. בדרך כלל בטיפולי IUI לא מקובל לתת דיכוי, לא ברור לי עד הסוף למה, אבל אני מניחה שלא רוצים להעמיס על הגוף הורמונים שלא לצורך. בהפריית מבחנה זה סיפרור אחר. שם יש נסיון להביא מספר רב של זקיקים להבשלה בו זמנית, וגם אז מן הסתם בזמן מתן האוביטרל יש זקיקים שלא הבשילו דיים. ממה שאני מבינה יש גבול כמה דיכוי יכול לעכב את הביוץ העצמוני, כך שבמקרה שלך את עלולה לצאת קרחת מכאן ומכאן לסיום סיפור: לפני מספר חודשים הייתי במצב דומה, לאחר מספר ימי הזרקות נצפו במעקב זקיקים זקיק בגודל 23-24 ועוד זקיק בגודל 15-16. הרופא שביצע את המעקב (שלא היה הרופא שלי) החליט שהזקיק הגדול הוא ציסטה. הרופא שלי התעקש שזהו זקיק מוביל וקיבלתי אוביטרל באותו יום עם תחושה קשה שלי שאולי זו היתה ציסטה ויתרנו על הזקיק הקטן. ו...היה הריון באותו חודש (הוא לא החזיק אבל זה כבר מסיבות אחרות..). אם את סומכת על הרופא שלך לכי איתו, תני לו לטפל בך. בסופו של דבר טיפולי פוריות דורשים בנוסף לידע ולנסיון גם יצירתיות, אבל גם מידה של הימור. שיהיה לכם בהצלחה!!!

25/03/2006 | 13:06 | מאת: ניני

שירלי יקירתי, זה נכון שהקשר עם רופא פרטי כשלעצמו לא מגדל את הזקיקים, ואגב לא התכוונתי בהכרח לרופא פרטי. אני למשל מטופלת אצל רופא דרך המאוחדת (כאגיע לIVF הוא יהיה הרופא הצמוד שלי באסותא), עד אז הלכתי רק פרטי ולא זכיתי ליחס כל כך אישי כמו עכשיו. בכל מקרה, אני מתכוונת ליחס אישי, ואני מתכוונת לכך שיש רופא שהוא האחראי לטיפול בך ולתוצאות הטיפול. אין מה לעשות, אחריות מתחלקת. כשיש הרבה פרטנרים, שכל אחד בתורו מחווה את דעתו ונותן הוראות להמשך טיפול ביום התורנות שלו, אין לך כתובת אחת, אין לך מישהו שבאמת מכיר אותך, ואני מתכוונת גם מכיר אותך במובן בעיית הפוריות הספציפית, זוכר מה היה איך הגבת וכו, וגם מכיר אותך כאדם. מה מלחיץ אותך מה עוזר לך וכיו"ב. אני יכולה להגיד לך שהרופא שלי כשאני מתחילה טיפול, מבקש להתקשר לעדכן אותו מידי יום, כיש לי תוצאות. כבר באותה שיחה הוא אומר לי איך להמשיך. זה נכון שיש תקופות שהמעקב הוא אחת ליומיים שלושה, אבל בזמן ההזרקות, אחרי חמישה שישה ימים המעקב הופך מאד אינטנסיבי, והוראות הטיפול משתנות "on going". אני בטוחה שיש הרבה הצלחות גם כשמטופלים במחלקות ע"י צוות, ואני משוכנעת שבצוות יושבים רופאים מצויינים. אבל, בניגוד למרבית בעיות הפוריות, לנו אין זמן, וגם, מה לעשות, הבעיה שלנו מורכבת.עם רמת FSH כמו שלך יש הרבה מאד הצלחות, בעיקר בהפרייה חוץ גופית, ולכן דוקא לגבייך אני חושבת ששווה ללכת למישהו שבפרוש מנהל את התיק שלך, בין אם בדרך פרטית ובין אם ציבורית. מישהו שאיכפת לו *אישית* שתצליחי. מאיזה איזור את אגב?..

25/03/2006 | 14:21 | מאת: שירלי

שוב מודה שחזרת אלי אני דואגת בענין הזקיקים , מענין כשהייתי ב IUI לא ניתקלתי בתופעה כזאת שלא היו זקיקים אחרי עשרה ימים , לקחתי גונל F225 וכבר היה יותר טוב היו זקיקים 2 גודל 17 18 לא כמו שעכשיו אחרי עשרה ימים כלום , אני מודאגת ! אני מאיזור המרכז אני ממש סקרנית ביום שני אני שוב בבדיקות ניראה מה יוליד יום ? לדעתי היה צריך להיות אולי אחד אחרי שבוע גודל 13 ושוב גודל 17 זה מה שהיה לי ב IUI אולי התבזבזו בתהליך ההזרעה ? {בצחוק } אם לא היה כלום ביום שישי עד יום שני המצב יכול להתעורר ? שוב אני מודאגת אולי אלך לרופא פרטי ? אני באמצע טיפול מה עושים ?? את פשוט מקסימה שאת עוזרת לי בסך הכל אני לא בגיל נורא 40 ? אולי בגלל ה FSH 12.2 שהוא גבוהה ?

25/03/2006 | 16:46 | מאת: שירלי לניני

היי ניני אני רוצה לציין כשהייתי בתהליך ה IUI התחלתי עם גונל F ביום החמישי למחזור , והפעם ב IVF התחלתי עם גונל ביום השני למחזור , אולי בגלל זה התהליך רחוק ? אני לא יודעת מה לחשוב . אשמח אם תחזרי מודה שירלי

24/03/2006 | 19:09 | מאת: אורית

שבת שלום לכל הבנות,הוותיקות והחדשות יש לי מצב רוח טוב התחלה חדשה ואולי גם מזל. אז ביי בנתיים(זה לא התחרז לי) לאקי,שבת שלום גם לך! אורית

25/03/2006 | 12:54 | מאת: רונית

תודה גם לך ובהצלחה

24/03/2006 | 16:05 | מאת: זיו

מה שלומכן? אצלי הכל בסדר, כרגיל לא השתנה שום דבר. עוד לא התחלתי שום טיפול עדיין, כנראה שיש לי קצת פחדים מה"לא" הקודם אבל אני מקווה מאד בע"ה שאני אקבל אומץ אולי במחזור הבא....... מה שלום כולן? רומי, ניני, ילדת וכל מי ששכחתי? אני לא נכנסת לפה הרבה כי בבית אין לי מחשב ואני עכשיו באטרף לנקיונות של פסח... אוהבת אתכן המון!!!!!!!!!!!!! וכמובן מתגעגעת..... מקווה שפעם הבאה אני אכנס עם איזו תגובה חיוביתתתתתתתתתתתתת אמןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןן שבת שלום ואוהבת המון רומי-}}}}}}}}}}}{{{{{{{{{{{התגעגעתייייייי ביי זיו.

24/03/2006 | 16:13 | מאת: ניני

איזה כיף לך בנקיונות של פסח זה עושה לי חשק להתחיל גם... יאללה לגמור נקיונות ולפנות את האנרגיות לבייביבון בואי לבקר אותנו}{}{

24/03/2006 | 23:17 | מאת: מאוס

שיהיה בהצלחה לכולנו....

25/03/2006 | 09:18 | מאת: ניני

מה שלומך יקירתי?...

24/03/2006 | 13:17 | מאת: סימה

מתי בעקרון אמורים להביא את הזרע לפני או אחרי השאיבה כי אנחנו צריכים לעשות את ההשבחה אצל פרופסור ברטוב ורק אתמול הודיעו לי שתהיה שאיבה ביום א וגם שם אין אף אחד עד יום א' אם יקבעו לנו תור בצהריים אליו (השאיבה בבוקר) זה בסדר או שפספסנו ונצטרך לעשות רק מקרומניפולציה הפעם ? (מצטערת על ההסטירה פשוט זו הפריה ראשונה ...)

24/03/2006 | 13:27 | מאת: רונק

לא מכירה את ברטוב לא יכולה לעזור לך... באופן כללי אמורים להביא את הזרע במקביל לשאיבה. אצלנו , בגלל ששואבים לבעלי זרע , גם בהרדמה זה לא תמיד יוצא במקביל, כבר קרה ששאבו לי קודם ורק אחרי שעתיים שאבו לו אז יכול ליהיות שאין בעיה עם ההשתהות. שוב , זה סתם ספיקולציות שלי הכי טוב לשאול ביום ראשון על הבוקר ..... צ'אוו

24/03/2006 | 21:04 | מאת: דורה

אנחנו קיבלנו את הכוס עם הנוזל הביתה וביום של ההחזרה באנו עם הזרע בכוס. אנחנו גרים במרחק נסיעה של כעשרים דקות מביה"ח, אם יש פקקים אז חצי שעה גג. אפשר גם לקבל את הכוס בבית החולים ביום השאיבה ו"למלא" אותה שם. בהצלחה! מכוון שאני מאחלת לך את ההצלחה הזו כבר בפעם השלישית (פעם שלישית גלידה), בטוח שילך לך טוב! שב"ש דורה.

24/03/2006 | 13:14 | מאת: שי

שלום רומי ולבנות. אני אחרי החזרת שני עוברים (שהוחזרו לפני שבועה) אני לא מרגישה כלום וזה קצת מוזר כי משהו אמור לקרות שם. היו לי כאבים רק בשלושה ימים ראשונים. לפי זכרונך מה הרגשת ב-12 יום הראשונים ? תודה שי

25/03/2006 | 21:39 | מאת: שי

שלום להמשך שאלתי היום כבר היו לי כאבים חזקים מאוד בבטן ובחזה, בבוקר זה היה בלתי נסבל ובהמשך היום סביר מה את חושבת זה טוב או לא ? תודה שי

25/03/2006 | 22:14 | מאת: ניני

היי שי, אין לי נסיון בIVF עדיין, אבל בהריונות טבעיים שלי לא הרגשתי ממש כלום עוד הרבה אחרי שידעתי מהבדיקות שאני בהריון. הסימפוטמים של הריון נובעים משינויים הורמונליים ולכן זה מאד אינדיבידואלי לכל אחת, ואותם סימנים של מחזור יכולים להיות גם בהריון ולהיפך. אני מקווה שהכאבים והלחצים והמחושים וגם הרגעים ש"אין כלום" יובילו אותך בעוד כמה ימים לבדיקת בטא חיובית, ובינתיים נחזיק לך אצבעות:) בהצלחה!!

26/03/2006 | 10:28 | מאת: רומי

היי שי, אני הרגשתי מהשאיבה כאבי מחזור לאורך כל ההמתנה וגם הרבה אח"כ, אבל לא הייתי מסתמכת על זה, כי גם בהריונות הכימיים שהיו לי לא הרגשתי כלום, ולדעתי אין משהו צפציפי שיכול לצפות הריון או לשלול הריון. כל שנוכל לעשות זה רק להמתין....בסבלנות מחזיקה לך אצבעות, רומי

24/03/2006 | 13:01 | מאת: סימה

אני ביום ה12 להזרקת מנוגון 3 אמפולות כל יום וסובלת מבחילות וחוסר תאבון )כמו כן מהבוקר גם קצת לחץ בצד שמאל בייחוד שהבטן מקופלת (אתמול עשיתי א.ס ובדיקת דם וביום ראשון שאיבה ) מה אתן אומרות לסבול בשקט או שזה לא דבר נורמאלי עוד שאלה האם יש הוראות מיוחדות לפני שאיבה ,צריך להביא משהו ? תודה וסוף שבוע נעים לכולכן

24/03/2006 | 13:08 | מאת: דורה

סימה, למה שלא תרימי מהר מהר טלפון לשאול? הוראות לפני שאיבה- צום של 12 שעות ומלווה. זה מה שדורשים בשערי צדק. שיהיה לך סוף שבוע מצויין, בלי הרבה כאבים, תשתדלי לא לתכופף הרבה שלא יכאב... ובהצלחה ענקית ליום ראשון. דורה.

24/03/2006 | 13:12 | מאת: רונק

הי סימה, נשמע לי נורמלי התחושות שלך , בעיקר המיחושים בבטן.. לגבי בחילות וחוסר תיאבון לי זה לא מוכר מנסיוני אבל מתארת לעצמי שכל אחת מגיבה אחרת להורמונים המופלאים!! אם יש לך רופא להתייעץ איתו, זה תמיד עדיף לשקט הנפשי, אולי להתקשר למחלקה בה את מטופלת? ציינת שעשית א.ס וב.דם לכן אני משערת שאת לא סובלת מגירוי יתר של השחלות. לגבי השאיבה: צריך להגיע בצום מלא של 6 שעות לפני מועד השאיבה שנקבע לך מעבר לזה אין משהו מיוחד שצריך להביא... אה את הבעל והזרע...חחחח... שיהיה סופשבוע נפלא והמון הצלחה! רונק.

24/03/2006 | 13:13 | מאת: רונק

ראיתי שדורה כתבה 12 שעות צום . אז 6 השעות זה ההנחיות באסותא ובאמת כדאי לבדוק עם המחלקה שאת מטופלת....

24/03/2006 | 11:56 | מאת: שירלי

הייי רומי..מה שלומך? אני בדילימה לא נורמאלית, הרופא שלי רוצה להחזיר לי 3 עוברים,ותלוי באיכות ואם שרדו 2 גם רוצה להחזיר לי 2,הרי יש לי 6. אך הפרידו בשתי מבחנות. גם יש לי שאלה,כמה פעמים ביום את מקבלת אוטרוגיסטאן? האם הוא נשפך לך? תודה:-)

26/03/2006 | 10:34 | מאת: רומי

היי שירלי, מתנצלת שרק עכשיו אני מחזירה תשובה אך לא הייתי בסופ"ש בבית, לדעתי לגבי ההפשרה: תראי כמה ישרדו ויהיו יפים, אם ישרדו 2 טובים תחזירי אותם, אם ישאר רק אחד טוב, תתעקשי שיפשירו את המבחנה השניה. את הנרות אני מחדירה 3 פעמים ביום, זה ברור יוצא החוצה אבל לא נורא, די נספג... עדכני אותי, רומי

24/03/2006 | 11:25 | מאת: cv

אולי יש למישהי מושג- אני מתחילה החודש IVF, והרופא אמר להתחיל להזריק דקפפטיל בין ה21 ל28 לחודש (ובמקרה גם למחזור). - לא הצלחתי להבין עפ"י מה מחליטים - הלכתי לקנות והתברר שהרופא שכח לחתום על המרשם אז הרוקחת נתנה לי רק 3 יחידות וביום ב' אשיג מרשם חדש. - לפי החישוב שלי, אם מזריקים במשך שלושה שבועות זה נופל ישר על פסח- האם הטיפול אמור לצאת ביום ה21 לזריקות? זה תמיד מבלבל בפעם הראשונה, ואין לי ממש מידע, אז אשמח לייעוץ מהנסיון שלכן...

26/03/2006 | 10:59 | מאת: רומי

היי לך, אם הבנתי אותך נכון את אמורה להתחיל דקפפטיל ביום ה-21 למחזור, בדרך כלל ממשיכים איתו כ-10 ימים אבל זה מאוד אישי לכל אחת ולכן עדיף שתתקשרי לרופא שלך שיגיל לך מעבר ל-8 ימים לכמה זמן הוא מתכוון לתת לך, ושיהיה לך רזרבה בבית. אני תמיד הייתי קונה חלקית, וממשיכה עם אותו מרשם בהתאם לכמות שנתנו לי. שיהיה בהצלחה, רומי

24/03/2006 | 10:45 | מאת: שירלי 123

היי לבנות היקרות , קיבלתי מחזור ב15.3 ב 16.3 התחלתי עם גונל F 300 הבוקר הייתי בבדיקות אולטרסאונד ובדיקת דם , היום תאריך 24.3 היו זקיקים קטנים מאד , אני דואגת עם גונל F עדין קטנים ? כמעט עשרה ימים מיום המחזור ? מתי יהיו תוצאות אם כך השאיבה תהיה עוד הרבה זמן , אני מודאגת מתי יכול להתעורר שתיהיה תגובה ? אני בת 40 עם הורמון FSH 12.2 יכול להיות שזה הגורם ? הרופא אמר לי שאמשיך עם גונל F300 ביום שני שוב בדיקות אני מודאגת . מה הזמן שהגונל מתחיל להשפיע ? מודה מהלב שירלי

24/03/2006 | 15:44 | מאת: ניני

שירלי יקרה, לפי מה שאת מתארת כנראה שהגונל לא עושה את העבודה שלו. אולי צריך יותר זמן, אולי צריך יותר גונל, אולי משהו אחר. בכל מקרה, זו הסיבה שאת במעקב, כדי לראות את התגובה. לי בחודש שעבר היתה תגובה חלשה למרות שלקחתי פיוריגון 300 (מקביל לגונל 350 בערך) והחודש אתחיל פיוריגון 400. שאלתי את הרופא שלי אם זה לא יהרוג אותי, הוא אמר שלצערו לא;) שאחרות זה היה הורג אבל אני ל כ"כ מגיבה... אם את אצל רופא פוריות טוב, תני לו לעשות את העבודה שלו אצל מי את אגב?...

24/03/2006 | 16:50 | מאת: שירלי

היי ניני מודה שחזרת אלי אני מטפלת באיכלוב , אני מודאגת שהמצב ישאר כך במצב הקיים 10 ימים מהמחזור וכלום לא משתנה אני מצויידת עם צרוטייד אך הדרך ארוכה...בכל זאת אמשיך לעדכן אגב כמה זמן אפשר לקחת גונל ? 10 ימים , אני מאמינה שבועיים זה לא הרבה ? ואולי מזיק ? למות ? לא מתים אז איפה הזקיקים ??? מודה שוב שירלי

24/03/2006 | 10:37 | מאת: מיכל

יש לי שאלה שרציתי לשאול מזמן והתביישתי.. אני מרגישה שאתן כבר מכירות אותי אבל במזל - או שלא - אנחנו לא באמת מכירות ולכן קל יותר לשאול ואולי לקבל תגובה כנה מה קורה עם יחסי מין לאחר ההחזרה? מותר אסור ? ואם כן אחרי כמה זמן..? תודה......לכל האמיצות

24/03/2006 | 10:43 | מאת: רונק

מיכלי, תראי , יש גישה של רופאים כמו הרופא שלי שאומרת שאפשר לקיים יחסי מין ואין שום בעיה. ויש גישה שמרנית יותר של להמנע במהלך 12 הימים או לפחות בימים הראשונים. אני יכולה להעיד על עצמי שאני משתדלת להמנע בימים הראשונים אחרי ההחזרה והיתה גם פעם שנמנעתי לאורך כל 12 הימים . זה תלוי באיך תרגישי אחרי.. אם את חושבת שתרגישי כל הזמן -אויש אולי לא הייתי צריכה וכל מיני עינוייים כאלה שתעשי לעצמך אז וותרי.... ולגלות לך סוד? יש עוד דרכים לענג אחד את השני...... שבת מצויינת לך ולעוברברים..... רונק

24/03/2006 | 12:00 | מאת: שירלי

מחקרים מורים שקיון יחסי מין מיד לאחר ההחזרה משפר את התוצאות, אך ישנם רופאים שבכל זאת ממליצים להימנע מספר ימים. תשובה שנתן : ( פרופ, זיידמן) בהצלחה

24/03/2006 | 12:52 | מאת: רוני

יחסי מין זה דבר טבעי ואת השאלה הזאת שאלה קרוב לוודאי כל אחת שנמצאת בתהליך.. אני אומרת שצריך להמנע , ואני אסביר גם למה- אורגזמה גורמת לפעילות רחמית, כלומר להתכווצויות של הרחם וכשאצלי יש ספק- אז אין ספק... פשוט נמנעתי. וחוץ מזה ..כמו שרונק אמרה (והיא צודקת!)..יש עוד דרכים... תבלו ושבת שלום ! רוני

24/03/2006 | 05:30 | מאת: אני

אני יושבת בשעה כזאת ליד המחשב בצום לפני שאיבה עצבנית נפוחה מבכי בלי כוחות נפשיים בכלל ושואלת למה דוקא אני למה? התכסחתי עם בעלי חבל"ז אני לא בטוחה שהוא יקום בכלל לשאיבה לתת זרע אני לא יודעת מה לעשות הלוואי ולא הייתי מתחתנת בכלל הלואי והיה אפשר להחזיר גלגל אחורה נמאס לי אתם בטח לא מבינות מה אני רוצה מכן נכון? גם אני לא . אני יושבת במתח עד השעה שש לראות עם הוא יקום ויבוא איתי ואם לא מה אני עושה? אלוהים מה אני יעשה מה אני יגיד לרופא שירצו זרע אין לי יותר מילים רק דמעות שיהיה לכם יום טוב בנות

24/03/2006 | 07:22 | מאת: אני ורק אני

תוסיפי שם בבקשה , אנחנו שתי בחורות שונות. ....אני מקווה שצליח לך

24/03/2006 | 08:06 | מאת: ניני

קודם כל אני שולחת לך מפה חיבוקים חמים((((())))) אני לא מכירה כל כך את הזוגיות שלך עם בעלך ואת סיפור בעיית הפוריות שלך, ואבל אני כן מכירה את הרגעים של היאוש שפתאום לא מבינים מה אני עושה פה בכלל. ואני כן מכירה את תחושת חוסר השליטה כשכל כך הרבה גורמים אחראיים לעזור לנו להגיע למשהו טבעי שלא אמור להיות קשור בכלל לרופאים, טכנאיות אולטרסאונד ואחיות נחמדות ככל שיהיו. כל זה מכניס את היחסים לסחרור וזה עוד בלי לקחת בחשבון לחצים ועומסים רגשיים ממקורות אחרים. אני יכולה להגיד פה עוד המון דברים מתוך הזדהות איתך, אבל אני אסיים בתקווה שבעלך קם ושהדברים נראים פחות מאיימים עכשיו, אני מקווה שאת אחרי שאיבה מוצלחת שתוביל להפריות רבות ולעוברים יפים שיוחזרו לך כדי להפוך להריון תקין שבסופו יהיה לכם יורש עצר מדהים. קחי את הדברים לאט יקירתי, את מתקרבת לסוף המסע}{

24/03/2006 | 09:01 | מאת: רוני

אני מקווה שברגעים האלה שאני כותבת לך את בעיצומה של שאיבה , ושהפסימיות התחלפה לה בתיקווה. דעי לך שהרבה זוגות שעוברים את התהליך הזה ,עוברים גם משברים בזוגיות, הדקירות... הההורמונים...חוסר האונים..הצפייה..לעיתים גם האכזבה- את הכל אנחנו עוברות אבל..........חשוב לזכור........לא לבד !!!!!!..... הבעלים שלנו עוברים את זה יחד איתנו ויש להם את המקום הענק הזה בתהליך שגם דואג..כואב..רוצה..מרגיש... וגם להם יש את הימים הקשים, את הירידות... ולכן הבנה ,הקשבה ,מילה טובה, חיבוק כל כך חשובים גם מהצד שלנו. נכון- אני לא יודעת מה טיב היחסים בינך לבין בעלך- יכול להיות שמה שתארתי זה מה שאת עושה, יכול להיות שנמאס לו מהחיבוקים שלך.... מה שכן הרגשתי צורך דווקא לתת קרדיט ענק לבעל שהוא חלק חשוב ובלתי נפרד מהתהליך הזה... מקווה שברגע הזה אתם מתחבקים ואם לא- קחי חיבוק גדול ממני בכל מיקרה רוני

24/03/2006 | 09:22 | מאת: אני ורק אני

נכנסתי שוב , רק כדי לראות שהדברים יסתדרו...רק תכתבי שהכל הסתדר...מספיק גם כך יום השאיבה הוא לא קל....

23/03/2006 | 23:33 | מאת: דורה

רפואה שלמה לאמך. וחיזוקים לך. בהצלחה עם זיידמן , דורה.

24/03/2006 | 17:58 | מאת: דורה

שלום דורה ! ש היה לך אחלה שבת אך את מרגישה? אני ממתינה ל מחזור האמת לאחר ביוץ חום שלי כבר שבעוה 36.8 קבעוה אבל אני לא מצפה ל שום דבר. היום הלכתי ל קוסמטיקאית היא עברה הפרייה אני מבולבלת ביגללה היא אמרה לי ש אני צריכה ישר ללכת ל ivf ו ש הזרעות ש כלום מה לעשות? תודה מותק עם את יכולה לתת לי תשובה ל גבי העיניין ש יהיה לך שבת שלום

24/03/2006 | 20:57 | מאת: דורה

אז מה שלום אמא? יש שיפור? בקשר לחום שלך- אף פעם לא ניסיתי בדרך הזו למצוא את הביוץ אז קשה לי לייעץ לך. אצלי תמיד אני מרגישה בדיוק את הביוץ. אני יודעת שיש ערכות טובות שאפשר לגלות בעזרתן את הביוץ. קצת יקר אבל בטוח שיותר מדוייק. ובקשר לקוסמטיקאית שלך- גם לי כל אחד מייעץ, וזה באמת מבלבל. קודם כל צריך רופא טוב שיודע מה הוא עושה, ובהחלט אפשר להתייעץ עם מי שמנוסה ועבר את התהליך. אחד או שניים שיודעים. ויש לך כאן בפורום בדיוק כאלה! כי אם תקשיבי לכולם תצאי מדעתך! זו דעתי. ובכלל- אני מתרחקת מכל אלה שיודעים הכי טוב בשבילי ומחליטים מה הכי טוב לי או בכלל- אנשים שהכל אצלם כל כך נחרץ וודאי- ועוד על חשבוני- הם אנשים שקשה לי להתחבר אליהם. ואני? אני בסדר, תודה, ביום ראשון הפרופסור רוצה לפגוש אותי. ונראה. שבת שלום חמודה, דורה.

23/03/2006 | 23:35 | מאת: דורה

הערב עוד צעיר.... עכשיו אחת עשרה אחר הצהריים. ואת? גם ינשופת לילה כמוני?

23/03/2006 | 23:39 | מאת: רונק

דוריצהל'ה, פעם הייתי ינשופה ינשופה , אח"כ זה הפך למחלקה גריטרית של להתפגר ב-8 בערב ועכשיו שוב כוחותיי שבו אליי . אני נורא אוהבת לעבוד בלילה... גם חזרתי לא מזמן מזיידמן עם פרוטוקול חדש וזה תמיד עושה לי טוב... ממלא אותי בציפיות מחודשות. אפשר להתקשקש במייל אם בא לך..

23/03/2006 | 22:57 | מאת: צופי

שלום רב , אני לאחר הזרעה שהתבצעה היום והרופא המליץ על שימוש באוטרוגסטן . עברתי בעבר הפלה טבעית וכמו כן מטופלת בקלקסן. ברצוני לדעת האם השימוש באוטרוגסטן הוא מומלץ והאם אי אפשר "להסתדר" בלעדיו ? כמו כן האם אפשרי לעשן בזמן השימוש בנ"ל ?

24/03/2006 | 08:13 | מאת: ניני

היי צופי, אוטרוגסטן, אנדומטרין קרינון וכיו"ב הן תרופות שניתנות לתמיכה בהריון, והן בעצם נגזרות של ההורמון פרוגסטרון. הורמון הזה הכרחי להתפתחות ההריון ובאופן טבעי הוא מופרש מיד לאחר הביוץ (על ידי הזקיק הריק, לאחר שהביצית "יצאה" ממנו). במסגרת טיפולי הפריה מקבלים לעיתים תרופות דיכוי שפוגעות בהפרשת הפרוגסטרון ואז יש צורך לתת תמיכה בצורת תרופה או עד שמתברר שאין הריון או אם יש הריון, עוד מספר שבועות. לפעמים נותנים תמיכה כיוון שהגוף לא מפריש מספיק, ולפעמים זו תוספת של "ליתר בטחון", אם כבר עושים טיפולים אז שלא יקרה שהכל נכשל בגלל העדר תמיכה. אני מניחה שאם הרופא שלך נתן לך תמיכה הוא יודע מה הוא אומר. לגבי שילוב עם עישון על פניו נראה לי שכדאי להפסיק לעשן בכל מקרה, ולו כדי להעלות את רמת הפוריות, אבל אני לא יודעת כלום על השילוב הספציפי הזה שיהיה לך בהצלחה רבה ובקלות!!!

23/03/2006 | 21:52 | מאת: מיה 2

מאוסי בבקשה ההיעלמות שלך הורגת אותי , אני לא יודעת מה עובר עלייך ויש לי הרגשה שזה לא משהו טוב , בכל מקרה מה שזה לא יהיה אני מתגעגעת אלייך למאוס האמיתית האיכפתית האימפתית הרגישה והמרגישה אחראית על כל שאלה שנשאלת ומביעה דיעה, עידוד,מידע, המלצה או אפילו תמיכה ..ואני חושבת שכל הבנות פה מרגישות שאת חסרה להן , לי לפחות את מאוד חסרה אז יאללה תאספי מהר את השברים ותקחי כבר החלטות בנושאים שאת מתלבטת בהם ותחזרי לעצמך ולנו .. זהו לקחת לעצמך מספיק זמן עכשיו הרגע לשוב הביתה אלינו שאוהבים אותך ומחכים לך .. שלך,מיה 2

24/03/2006 | 10:38 | מאת: מיכל

24/03/2006 | 23:31 | מאת: מאוס

הפעם העלמות היא בגלל תנאים אובייקטיבים...אני אצל הורי מיום חמישי ועד מוצאי שבת ואין להם מחשב...אני עכשיו אצל חברה וברחתי לכמה דקות...בכל מקרה גם אני מתגעגעת אליכם אבל האמת היא שבאמת קשה...תמיד אחרי כל הפעמים התרוממתי די במהירות אבל הפעם, הפעם ה 18 כאמור, לא יודעת...כנראה שזה פשוט קצת יותר מדי בשבילי , אולי הקש ששבר... והכוחות אזלו...הפעם הבאה זה זיפט ואם זה לא יצליח אז אוי ואבוי...למרות שיש כבר כמובן תוכנית לאם זה לא יצליח וזה לעשות PGD/S שזו בדיקה של הכרומוזומים בעובר שייתכן והם פגומים למרות שהקריוטיפ שלי ושל בעלי תקינים...כן לא יאומן אך גם מצב כזה ייתכן ואם זה המצב אז ברור שלא היה לי בכלל סיכוי להרות וסתם ביזבזתי את הזמן ואת כוחותי ובכלל את רוב אנרגיית החיים שלי...זהו...אז נראה איך התפתחו העיניינים בנתיים אנחנו בהפסקה...אולי עם התחלת הטיפול תבוא שוב משב תקווה...בכל מקרה אני תמיד צופה אם לא פעילה אז מהצד...נשיקות מאוס

23/03/2006 | 21:15 | מאת: אורית

אז חזרתי מד"ר ווליוביץ רופא מקסים עם המון סבלנות. והוא כבר השתגע ממני דיי מהר, טוב, בצדק, באמת שיגעתי אותו. להפתעתי, ראיתי כבר מזרק עוד היום. הכרות זריזה שלעצמה. הייתי בטוחה שיקח לפחות חודש עד הטיפול הבא . הייתי מבוהלת אבל עבר אז אני מצטרפת לכל המזריקות אורית

23/03/2006 | 21:19 | מאת: נירית

אני שמחה ששינית כתובת ושפגשת בוולוו. נראה עכשיו מי ישגע את מי יותר מהר, את אותו או הוא אותך..חחחחח ואני שמחה שכבר עכשיו התחלת בטיפול! אוהבת המון ובהצלחה בהמשך, אני איתך שם את יודעת. נירית

23/03/2006 | 23:26 | מאת: דורה

דבר ראשון- בהצלחה! דבר שני- עם כל הזריקות- חשבתי לי שאם פעם משטרה תצטרך לעשות לי חיפוש בבית יחשבו שאני נרקומנית..... אז ברוכה הבאה למועדון. מאחלת לך לעזוב אותו במהרה! דורה.

24/03/2006 | 00:14 | מאת: ניני

כל הכבוד ילדונת!!! עכשיו את בכיוון הנכון ואוטוטו אמאל'ה נשיקות}{}{

24/03/2006 | 07:05 | מאת: אורית

איזה כייף לקום בבוקר לקרוא את אשר כתבתן זה מחממם את הלב ונותן תקווה אורית

23/03/2006 | 19:34 | מאת: גלי

המסנגיר שלי הוא [email protected]

25/03/2006 | 17:30 | מאת: מאוס

הוספתח אותך..תאשרי...מאוס

23/03/2006 | 19:19 | מאת: שירה

יש לזה שם מקצועי , בכל ההזרעות שמו לי את זה , גם שהיתה מבחנה אחת וגם שהיו שתיים

23/03/2006 | 19:20 | מאת: יערה

שתי מבחנות?? אני מקווה שמאותו גבר... :-) וברצינות, מדוע שתי מבחנות?

23/03/2006 | 18:41 | מאת: שיר

אני עשיתי הזרעות - חמש , מה זה מפסק ?

23/03/2006 | 18:51 | מאת: יערה

מפסק זה מכשיר שהרופא אמור לשים לך, אשר מפסק את הנרתיק, כך שיוכל לראות את האיברים הפנימיים, ו"לקלוע" את הזרע הישר לרחם. קצת לא נעים כששמים אותו (כמו סד לנרתיק), אבל הרבה פחות נעים לגלות שהרופא התעצל לשים אותו, רחמנא ליצלן. בהזרעה לנתיק, כאמור, אין צורך במפסק (אבל גם אפשר לקיים יחסים באותה הצלחה). מקווה שעזרתי. יערה

שלום בנות, ותודה על ההתייחסות. מקודם שאלתי שאלת תם, האם למישהי עשו IUI ללא שימוש במפסק? מהתשובות שקבלתי מכן ומרופאים עמם נועצתי הבינותי, שיש שתי אפשרויות להזריע. האחת, הזרעה תוך רחמית= IUI, הזרע חייב להשטף, ובהכרח עם שימוש במפסק. והאחרת, הזרעה לנרתיק, הזרע לא חייב להשטף, ובה אין צורך במפסק. ועכשיו לנקודה הכואבת, והמכעיסה, שימנה לב. בשל בעיית זרע, אנו לאחר 4 הזרעות (אחת בכל מחזור). הזרעה ראשונה ורביעית על בסיס טבעי, בוצעו על ידי רופאי המסור, עם מפסק, הזרעה תוך רחמית כדת וכדין. לעומתן, ההזרעות השניה והשלישית(בהן התעללתי בגופי בהורמונים), בוצעו על ידי שני רופאים שונים, ובדרך הבאה: הרופא הגיע, העיף בי מבט מהיר, לקח את מבחנת הזרע, הזריע, וכל זה תוך 5 שניות. למותר לציין שללא מפסק, וללא שהרגשתי תחושה כלשהי. אני בתמימותי חשבתי, איזה מוזר זה, שלפעמים ההזרעה אורכת זמן (שמים מפסק), וגם יש תחושת צריבה קלה עם הגעת הזרע (כשזה תוך רחמי באמת), ולפעמים פשוט לא מרגישים כלום (כשזה הזרעה נרתיקית). הקיצר, מוסיף דעת- מוסיף מכאוב, ולא בכדי כך נאמר. מהון להון הבנתי, ששתי ההזרעות בחודשים השני והשלישי, לא היו הזרעות תוך רחמיות, כי אם הכנסות של הזרע לנרתיק ותו לא. ומדוע אני כל כך כועסת? ראשית, אני ממלאה את הגוף שלי בהורמונים, ושנית, הרופא שלי בפירוש כתב בהפניה, שאני מיועדת לIUI, ושלישית, הרי הרופא המזריע קיבל את מבחנת הזרע השטוף המסומן בורוד, ומכאן ברור היה שהבין שזה מיועד להכנס ישירות לרחם ולא לנרתיק, שהרי זרע שמיועד לנרתיק אינו צריך לעבור שטיפה, וגם אין לו שום עדיפות על יחסי מין רגילים. בקיצור, השמוקים האלה (סליחה על הביטוי), כדי לחסוך לעצמם שתי דקות של עבודה, עשו לי הזרעה מהירה יותר, על ידי זריקת הזרע לנרתיק, במקום לתוך הרחם. בכך בעצם קטנו עוד יותר סיכויי להרות בכל אחת מאותן מחזורי הזרעות. מה שחמור עוד יותר, שנראה לי שהם עושים את זה לבנות נוספות, שאינן יודעות מימינן ומשמאלן (כמו שאני הייתי עד עתה), ולא מבינות מדוע הן לא נקלטות להריון. אחד הרופאים שהזריע, עשה זאת ל4 בנות תוך כ5 דקות (בדקתי), בטח גם אותן הוא רימה ועשה עליהן קופה (העברת הכרטיס) באופן נבזי. יש לי תחושה שיש כאן מנגנון רמייה משוכלל, שכן גם האחות עמה דברתי היתה מאד "מופתעת" לשמע דברי. כל כך מופתעת, עד שחשדה שאני בודה מלבי. הקיצר, וכאן אני זקוקה לעצתכן- מה לעשות? אני כל כך כועסת, מאוכזבת, וגם מותשת כבר מכל העניין הזה, שמתלבטת, האם לפנות למנהל המרפאה (קטוביץ, כללית), שהוא אדם מקסים, ולשטוח בפניו את הסיפור המכוער הזה? ובעצם "לסמן" עצמי לרעה במרפאה? האם לשתוק? האם לעבור מרפאה? כל כך נשבר לי כבר מלהיות תלויה בחסדיהם של מי שאינם ראויים לזה, וזו אחת הסיבות שאני מייחלת לעבור כבר לIVF ולקצר תהליכים (בשאיפה). אשמח לשמוע עצת לב שלכן, הבנות החכמות, הרגישות והמנוסות. תודה על הסבלנות ושבת שלום, יערה

בנות, במחשבה שניה (אני לא מפסיקה לחשוב על זה היום), יתכן שההזרעה השניה היתה תוך רחמית, שכן למרות שאיני זוכרת מפסק כלשהו, היו לי התכווצויות נוראיות וסחרחורות עד כדי קרוב לעילפון כשעה לאחר מכן. לכן, כל מה שכתבתי נכון בהחלט, אבל לגבי רופא אחד בלבד (לגבי השני איני בטוחה). שאלותי אליכן, לכן, מתקשרות לאיך לנהוג בהקשר לאותו רופא מנוסה (נראה לא צעיר), שעובד ב"יעילות" ובזריזות (רבה מדי) על חשבוננו... שוב תודה, סופשבוע רגוע, אמן. יערה

אכן את צודקת ולא טעית כל נושא ההזרעות ההפריות הכל מנגנון של רמאות מסחרה וכסף שגורפים מקופות החולים עצתי תעברי מקום ושם תבואי בהתחות בידע שרכשת מכישלונות ותראי ששם התיחסו אחרת מנסיון אישי

היי יערה הסיפור שלך הרתיח גם אותי. עשיתי הרבה הזרעות, ועם הרבה רופאים, תמיד עם ספקוליום וקטטר כמו שצריך! סכלל לא עלתה אופציה אחרת. אני חושבת שאת חייבת לדבר עם מנהל המרפאה. מה זה לסמן? לדרוש שרות כפי שמגיע לך? אז תסמני את עצמך ועוד איך. שלפחות איתך ידעו שלא משחקים ואת מצפה למקצועיות. ואני מקווה שיכלילו גם לאחרות. תודעת השרות היום טובה יותר, ולרוב כשמישהי מתלוננת יש מאמץ מאד גדול לרצות אותה. אם המנהל הוא אדם מקסים, מה טוב. דברי איתו ושהוא יסביר לך איך קורא כזה דבר. אל תהססי בכלל, זה הגוף שלך והציפיות שלך והאכזבות שלך. המינימום שהם יכולים לתת זה הסבר ומניעה של כאלה מקרים להבא. בהצלחה!!!

23/03/2006 | 21:07 | מאת: ילדת האוקיינוס

את לא צריכה להסביר למה את עצבנית - אני רתחתי רק מלקרוא על זה! שאלה לי אליך: האם את יודעת בוודאות שההזרעות 2 ו-3 היו נרתיקיות ולא תוך-רחמיות? האם אחד הרופאים הודה בכך? תראי, בכל מקרה עליך לפנות באופן מיידי למנהל המרפאה. גם אם אין לך ראיות מוצקות והרופאים שסרחו יכחישו, הרי שכל בירור שיתקיים בנושא (ואני מאמינה שאכן יתקיים) - יעצור, לפחות זמנית, את השערוריה המקוממת הזאת, ובכך מעשה כזה מצידך יעזור לבנות נוספות, שזה כבר טוב. במקרה הטוב יותר מי שסרח גם ישלם את המחיר, אבל אני בספק שזה יקרה במדינתנו. ובכל מקרה את צריכה להתלונן גם על הטיפול נטול הכפפות (ושוב פעם: איחס!!!!) - כאן אין ספק לגבי מה שקרה, וכדאי לך לגייס עוד בנות שיתלוננו אם יש לך קשר איתן. ובאותה הזדמנות אני יוצאת בקריאה לכל מי שקוראת בפורום הזה ועוברת טיפולים: תזכרי שמדובר בגוף שלך, עליו רק לך יש זכות להחליט, ושכל בעל מקצוע רפואי שבא במגע עמו מחוייב לנהוג בו במיומנות מקצועית גבוהה, בצנעה ובכבוד. יש לך את הזכות המלאה לשאול כל שאלה, ואני חוזרת - כל שאלה!!!! לגבי הטיפול וכל מה שקשור בו. ואם לא הבנת משהו תשאלי שוב. את לא מטומטמת כי לא הבנת - אלא הוא לא הסביר טוב. הוציאי את המילה "נודניקית" מהלקסיקון שלך, וזכרי שחלק מהשירות עליו את משלמת במיטב כספך (לרבות דרך ההורדות החודשיות מהמשכורת שלך ע"פ חוק הבריאות החדש) כולל לא רק את רשימת המרשמים לתרופות ודחיפת הקטטר לצוואר הרחם שלך, אלא לא פחות מזה - גם למתן יחס הולם שמכבד אותך כאדם וכמטופלת והעברת כל מידע הקשור לטיפול. ולך יערה - חיבוק גדול ואנא אל תוותרי לנבלות.

23/03/2006 | 21:14 | מאת: יערה

תודה רבה בנות, על העצות, על התמיכה, ועל ההקשבה. את מה שהרגשתי וחשבתי, אתן בטאתן ועזרתן לי להתגבש עליו. אכן, אתלונן גם אתלונן. לגבי אחד הרופאים, אני לא סגורה על אם זה היה תוך רחמי או לא (כי בדיעבד נזכרתי שהיו לי התכווצויות נוראיות לאחר מכן, מה שמרמז על הזרקה לרחם), אולם לגבי השני, בטוחני המגעיל, נטול הכפפות, העובד בשיטת הסרט הנע (והכסף הנע לכיסו חיש קל) אכן החליט להזריעני הזרעה נרתיקית. תודה לאל שלא לקח לעצמו את מלוא החירות ושתל בי את זרעו שלו, רחמנא ליצלן... האמת, שבלי הומור, בתהליך הזה, אני א-בו-דה... שוב תודה לכן, שבת שלום, אעדכן כשיהיה מה.. שלכן, יערה

23/03/2006 | 23:16 | מאת: דורה

פשוט מחריד! שרלטנות,קלות ראש, חפיפניקיות, חוצפה ממדרגה ראשונה, ניבזות, רוע (כן,כן), וכל זה על חשבון הגוף ש ל ך ! כאב הלב ש ל ך ! התקווות ש ל ך ! חארות! בלי סליחה ובלי בטיח! חארות! ועוד איך ללכת למנהל המרפאה. גם לי היו ספקות ולבטים אם לגשת בעניין כל שהוא למנהל מחלקת IVF בשערי צדק. בסוף ניגשתי. וטוב שכך. אמנם הוא לא נרעש מכל מה שסיפרתי אבל מחלק כן. והדברים השתנו אח"כ כפי שהבנתי. ותגידי גם שאת חוששת ליחס עויין בעקבות תלונתך ואני בטוחה שהוא ידאג שלא יקרה לך שום דבר לא נעים עם הצוות. גם אני רותחת עכשיו. חוצפה. אני לגמריי מאחורייך בעניין! ובאווירה מעט יותר רגועה ופחות לוחמנית, למרות שקשה לי כי אני עדיין נוראאאאאאאא מעוצבנת- בהצלחה. שלך, דורה.

24/03/2006 | 09:02 | מאת: יערה

תודה, דורה'לה. ותודה לכל מי שמגיבה ומתייחסת. זה הפורום הכי חכם, רגיש וקשוב, ובמקביל גם ענייני, בתמיכה בבנות הפריון. שתהיה שבת שלום לכולנו. יערה

23/03/2006 | 14:44 | מאת: פרח

אני לא מבינה איך מודדים את חום השחר על מנת לחזות את הביוץ, הסבירו לי שצריך למדוד כל יום במהלך החודש וכשיש עליה זה סימן שיש ביוץ. אני מדדתי והיה לי 36.1 במשך 10 ימים, לאחר מכן ביום ה11 עלה ל 36.3 במשך 3 ימים ואז ל 36.4 וביום ה 15 ל 36.7 . לאחר מכן מהיום ה 16 ירד חזרה ל 36.4 ונמשך כך במשך שלושת הימים האחרונים. יש לציין שאני מודדת חום ביקיצה בעודי שוכבת במיטה לפני שאני קמה. מה המשמעות של תוצאות אלה? האם ביום ה15 התרחש הביוץ ?

23/03/2006 | 14:57 | מאת: ילדת האוקיינוס

שלום פרח, לא ניתן לחזות ביוץ באמצעות מדידת חום השחר, אלא רק ניתן לדעת בדיעבד אם היה ביוץ - וזאת משום שהחום עולה במהלך שלושת הימים אחרי הביוץ ולא לפניו! אבל בואי קודם נעשה קצת סדר בדברים: 1. שיטת חום השחר היא לא מאוד מהימנה, ולא עובדת אצל כולן, ולכן צריך להזהר לפני שמסיקים ממנה מסקנות כלשהן לגבי הביוץ. 2. בהנחה שהשיטה עובדת אצלך, כדי לדעת מהו "חום הסף" שלך, כלומר מהי הטמפרטורה שמתחתיה את יודעת שאת נמצאת בשלב הפוליקולרי של המחזור (כלומר מהיום הראשון לווסת ועד לביוץ), ושמעליה את נמצאת בשלב הלוטאלי (כלומר מהביוץ ועד לווסת) - את צריכה למדוד את חום השחר מדי יום במשך כמה מחזורים (לפחות שלושה), כי החום נוטה להשתנות קצת ממחזור למחזור והוא מושפע מגורמים סביבתיים נוספים. 3. כדי לחזות ביוץ ניתן לשלב מעקב אחרי הפרשות צוואר הרחם (שמופיעות ומתחזקות לקראת הביוץ) עם מדידות חום השחר (שכאמור, יראו לך בדיעבד מתי בייצת). לקבלת פרטים נוספים על השיטה אני ממליצה לך לפנות לפורום "לקראת הריון" בתפוז. בהצלחה!

23/03/2006 | 14:58 | מאת: ניני

היי פרח, קודם כל חשוב לדעת שחום השחר הוא מדד מאד מאד מאד מאדדדדדדדד לא מדויק. ועכשיו, לעניין, חום השחר תמיד מודדים לפני היציאה מהמיטה, ותמיד באותה שעה (רבע שעה לכאן או לכאן לא משנה, חצי שעה כבר כן!) לכל אחת יש דפוס אחר וגם מחודש לחודש זה לא תמיד אותו דבר, וכמובן זה מושפע ממצבים שונים (התקררות וכיו"ב), אבל בעיקרון לקראת הביוץ מתחילה עליה ואז יש מעין "קפיצה". אצל כל אחת החום הבסיסי שונה וגם ה"קפיצה" בגובה שונה, אבל אחרי שתחזרי פעמיים שלוש אולי תזהי איזשהו דפוס. אחרי העליה החום נשמר גבוה ויורד לקראת קבלת המחזור. אני שוב מסייגת ומדגישה שמאד קשה לזהות ביוץ רק באמצעות חום השחר, ורופאים נותנים לנו את זה לפעמים כדי להעסיק אותנו;) בכל מקרה, אני מאחלת לך שזה יהיה החודש האחרון (יחיד?) למדידות ושהחום ישאר גבוה מהסיבות הנכונות בהצלחה!!!

23/03/2006 | 16:36 | מאת: לנה

שלום ניני ו כל הבנות מי ש ידעת אצלי החום 36.8 לאחר ביוץ שבעוה ו לא יורד מה זה יכוליות ? העם זה לפני המחזור או הפוך? אף פעם לא היה לי כחה. תודה

25/03/2006 | 10:23 | מאת: פרח

תודה לכן ניני וילדת האוקיינוס, אני כבר כל כך מבולבלת ואין לי מושג מה קורה איתי... גם לי נראה שהשיטה הזאת לא ממש מהימנה, החום עולה ויורד מיום ליום ואני לא מצליחה להסיק מסקנות, כנראה שאין. שתהיה לכן שבת מקסימה !

23/03/2006 | 11:27 | מאת: נירית

מסתבר שלמרות הבטא היפה שכבר כמעט הגיעה לאלף אנחנו במגמת ירידה רצינית (הפלה). עדיין אין דימום בגלל התמיכה כנראה אבל אני מקווה שהמצב הזה יגמר כמה שיותר מהר כדי שנוכל להמשיך הלאה. זה עצוב שעד שכבר נקלטים ויש הריון מגיעים למצב שכזה אבל אפשר לחשוב על זה מצד אחר ולומר שעדיף שזה קרה בשלב מוקדם של ההריון ולא בשלב מאוחר יותר. אני בסדר יחסית, כבר אחרי כל הבכי וההלם. עכשיו נצטרך להמתין למחזור הבא כדי להתחיל שוב. הדבר המעודד בכל זה זה שהצלחנו להיכנס להריון (מה שלא חשבתי שיכול לקרות לי) וזה אומר שזה יכול לקרות שוב ויקרה שוב- כמו שהרופא שלי אומר: "הצלחתי להכניס אותך להריון פעם אחת, אני אצליח גם בפעם השניה"..חחח אז זה המצב..מתאוששים...נרגעים...אוספים כוחות וממשיכים הלאה- אין ברירה! המשך הצלחה לכל הבנות! נירית

23/03/2006 | 11:36 | מאת: זיו

למרות שזה עצוב וכואב תזכרי תמיד שלצידך יש משהו אוהב שיתמוך בך בכל מצב ובכל רגע ברגעים יפים וברגעים קשים הרי יש משפט שאומר: דברים טובים קורים למי שמחכה אז תאמיני לי שלנו זה יקרה את הכי טוב שיש תשמרי על מצב רוח מרומם כי זה מה שחשוב עכשיו כולנו אופטימים (ולוו ואני) אוהב מכל הלב בעלך

23/03/2006 | 11:42 | מאת: ילדת האוקיינוס

כמה קשה ועצוב. אני עדיין זוכרת היטב את ההפלה שהיתה לי בהריון הראשון שהגיע אחרי קרוב לשלוש שנות ציפיה. היה קשה וכואב, אבל ממש כמוך, גם אני מצאתי נחמה בעצם העניין שנכנסתי כבר סופסוף להריון. למרות הנפילה העצומה, אחרי ההלם הראשוני והבכי שבעקבותיו, ההרגשה שלי בכל זאת היתה טובה יותר מאשר של בטא שלילית - כי סופסוף ראיתי תקווה. ואמנם פחות משלושה חודשים לאחר מכן כבר הייתי שוב בהריון, והפעם עם התאומים היפים שלי. אני מקווה ובטוחה שגם אצלך ההריון הבא יגיע בקרוב. תזכרי שעצם זה שהיתה לך הפלה לא בהכרח קשור לבעיות הפריון - הרבה הריונות שהושגו בקלות מסתיימים בשלב מוקדם, לעתים קרובות בלי שהאשה תדע אפילו שהיתה בהריון (אם היא לא בטיפולים כמובן). (((מחבקת אותך)))

23/03/2006 | 12:08 | מאת: עדיה

נירית יקרה, אני כל כך מבינה ללבך, בפרט שהייתי במקום הזה לפני כמה חודשים (הבטא הגיעה ל-400 ) אחרי IVF שני. מה לעשות.לוקחים אוויר ומסתכלים קדימה.וכמובן שבסוף מצליחים. הרי הכל תלוי במידת הסבלנות וכח הרצון של כל אחת מאיתנו. מאחלת לך הצלחה רבה ובעיקר מהירה בהמשך הדרך. עדיה.

23/03/2006 | 12:30 | מאת: רומי

אז מכייון שהיינו בקשר on line! קבלי חיבוק ענק וקדימה לטיפול הבא.... ומחזור תקבלי שהבטא תהיה - 0 נשיקות, רומי

23/03/2006 | 12:45 | מאת: עפרה

נפשיים לצערנו עוברים זאת. בהצלחה ותמיד עם המון כח.

23/03/2006 | 13:32 | מאת: אורית

בטוב ברע אני איתך עד להגשמת המטרה ידענו ימים טובים יותר עכשיו לוקחים נשימה עמוקה וממשיכים הלאה כי אין ברירה עכשיו ממשיכים הלאה ככה את לימדת אותי זוכרת? להאמין, לקוות ולראות את הכי טוב אל תשכחי שכולנו אוהבים אותך ולצידך תמיד אז קדימה....להמשיך ואת עוד תראי, ימים יגידו נשב יחד ונצחק על התקופה ההיא .... אז חיבוק נוסף קבלי שוב ממני אוהבת הכי בעולם אורית

23/03/2006 | 13:31 | מאת: רונק

הי נירית, אני תמיד אומרת שאם הגוף דוחה הריון, סימן שיש סיבה... מה שלא צריך לקרות שלא יקרה... יודעת שברגעים הקשים זה לא מנחם אבל כשמתפקחים וחושבים הלאה זה נשמע הגיוני מחזקת אותך להמשך אופטימי ומלא כוחות! רונק

23/03/2006 | 13:32 | מאת: אורית

23/03/2006 | 14:27 | מאת: רוני

רוצה להגיד לך שאני ממש מעריצה את הגישה האמיתית והנכונה שלך... כאמור לפני כמה ימים התבשרתי בבטא שלילית ונכון- צריך להסתכל קדימה ולהמשיך. יש מטרה שכולה אור ואושר...ומה שאנחנו עוברות זו הדרך אליה....ונגיע ,בטח שנגיע!!! ואז נחבק..נרגיש...ננשום...וכבר לא נזכור את העוגמות שהיו לנו בדרך.... חיבוק ענק ממני רוני

23/03/2006 | 14:38 | מאת: מיכל

גם אני כשקראתי את ההודעה שלך חשבתי כמה את חזקה ואופטימית.. קבלי חיזוקים להמשך..

23/03/2006 | 14:41 | מאת: טל

גם אני מצטרפת לצוות הבנות הנהדרות שבפורום הכל כך תומך הזה. אני מאחלת לך שהדמעות שלך מהפעם יהפכו לדמעות של שמחה בפעם הבאה. חזקי ואמצי. שיהיה רק בהצלחה! נ.ב. יש לך בעל מאוד תומך ואוהב התרגשתי כשקראתי את מה שכתב.

23/03/2006 | 14:54 | מאת: ניני

ניריתי יקרה, קבלי חיבוקים חמים((((())))) וכל הכבוד על הגישה והמבט המופנה קדימה!! ניני

23/03/2006 | 16:00 | מאת: דורה

אוי נירית... באמת- עד שמצליחים... אבל את בהחלט צודקת- זה סימן שאת יכולה להכנס להריון! עוד קצת וזה שוב יקרה לך! וגם, לדעתי, ואני יודעת שאולי לא כולן יסכימו איתי- אם נפל סימן שמשהו שם לא היה תקין ועדיף ככה. אז איפשהו יש כאן ברכה שהגוף שלנו יודע מה נכון ומה לא נכון ומה לעשות בנדון. זה כמובן לא מפחית את הצער שלך, שולחת לך חיבוק גדול- ((((((((((((((((((((())))))))))))))))))))) דורה.

23/03/2006 | 16:13 | מאת: נירית

.

23/03/2006 | 23:12 | מאת: שרה

ניריתוש חמודה מצטערת על הבשורה..... אך אומרים כי צריכים להביט קדימה ושבסוף יהיה עוד טוב מקווה שהטוב הזה יגיע בקרוב מאד............

23/03/2006 | 10:47 | מאת: שירלי 123

היי יש לי שאלה אני בתהליך IVF אני קוראת בפורום שבנות מספרות על החזרת עוברים , 8 תאים , 7 תאים מה זה אומר ? אני בנתיים עם גונל F אני מאמינה שאגיע לשלב ההחזרה אני פשוט מסוקרנת . מודה שירלי

23/03/2006 | 12:34 | מאת: רומי

היי שירלי, כאשר מפרים את הבייצית עם הזרע, יש חלוקת תאים , זה בערך מכפיל את עצמו כל 24 שעות כאשר מחזירים לך את הביצית המופרית בדרך כלל ביום ה-3 מהשאיבה זה אמור להתחלק בון 6-8 תאים, וזה יכול להצביע גם על איכותם יום נעים, רומי

23/03/2006 | 09:01 | מאת: מיכל ט

פרופ' זיידמן שלום אני בטיפול IVF ה 6 שלי הטיפול לא הצליח אבל יש לי מוקפאים ואני צריכה לעשות החזרה בתחילת שבוע הבא בדרך כלל אחרי 6 ימים של החזרה הטיפול מפסיק יש דימום לשאלתי האם הגסטון הוא הפרוגסטרון הכי מומלץ למרות הכאבים שהוא עושה או שכדי לשלב משהו אחר יום טוב מיכל

23/03/2006 | 09:36 | מאת: @@@@@

הגעת בטעות לפורום תמיכה. את צריכה את פורום הרופאים.

23/03/2006 | 08:07 | מאת: רונית

הי, אנחנו לפני מחזור ראשון של IFV , ואנו אמורים להתחיל את הטיפול עם ד"ר קול מחיפה, האם משהי טופלה אצלו? האם משהי ממליצה/ לא ממליצה? תודה

23/03/2006 | 09:04 | מאת: שחף

חברתי הייתה מטופלת אצל ד"ר קול והיתה מרוצה מאוד שיהיה בהצלחה

23/03/2006 | 23:08 | מאת: שרה

אנחנו אמורים גם לעבור טיפול הפרייה ואני מאזור הצפון, האם ד"ר קול עובד דרך קופת חולים או פרטי?

22/10/2008 | 21:09 | מאת: נורית

אכן באסותא תמצאי את "נבחרת הכוכבים" של ה IVF, אך מבין כולם אני ממליצה בחום על ד"ר לברון (הכוונה לד"ר לברון ולא לפרופ' לברן - מבלי להמעיט מכבודו...) שעברתי אצלו גם טיפולי הזרעה שלא צלחו והפריה שהביאה לי את בני יהונתן!

23/03/2006 | 07:14 | מאת: מיכל

מה זה פרוגיבנה..? למה זה משמש? זה כמו הנרות?.. ועכשיו שזה מאוד אקטואלי.. מה קורה אחרי ההחזרה.. מתי בעצם יש השתרשות? שלאחריה אם אין כבר שום דבר לא משנה..? ועד כמה באמת צריח לנוח??? תודה

23/03/2006 | 07:16 | מאת: מיכל

לא זוכרת שראיתי שהיתה לך החזרה ואם כן אז תסלחי לי תסלחי לי.. וראיתי מה שכתבו לך.. אז תעדכני אם בא לך..

23/03/2006 | 09:59 | מאת: ילדת האוקיינוס

הי מיכל, פרוגינובה זה כדור לבליעה המכיל את ההורמון אסטרוגן העוזר בבניית הרירית. השתרשות קורית מתישהו בין היום השני ליום השביעי מההחזרה. אבל מרגע ההשתרשות ועד הרגע בו העובר המושרש מפריש מספיק הורמון HCG שיראה בדיקת הריון חיובית עובר עוד קצת זמן, ובמילים אחרות - רק בדיקת דם 12 יום אחרי ההחזרה תתן תשובה מהימנה (מדהים איך לא משנה איך מנסחים את השאלה הזאת - התשובה תמיד יוצאת אותו דבר, הא?) לא צריך לנוח בכלל. רק להזהר לא ליפול כשמטפסים על הקירות... בהצלחה!!!!

22/03/2006 | 21:12 | מאת: גלי

שולחת לך נשיקות תהיי חזקה .עברתי יותר ממך ואני מאושרת מזכירה לך שוב על עצמי 11 הפריות .2 הזרעות ללא הצלחה נו אז מה זה לא סוף העולם ההיתי רוצה לשבת איתך על נס קפה .לעודד אותך ואחרי זה לנער אותך . חבל חבל לשקוע תתגברי יהיה בסדר מבטיחה .

22/03/2006 | 22:16 | מאת: מאוס

קודם כל תודה...זה לא שאני ממש שוקעת (טוב נו אולי רק קצת) פשוט ככה שוקלת את כל האופציות...היייתי שמחה לפטפט איתך קצת יותר..יש לך במקרה מסנג'ר ? ואם לא זה גם ממש לא בעיה להוריד...בכל אופן תודה על התמיכה... מאוס

22/03/2006 | 19:27 | מאת: אליאנה

ביצעתי שורת בדיקות דם לפני חזרה מחודשת לטיפולי IVF ויש כמה תוצאות שלא ברורות לי 20- 0.01 IU 22 EBV IgG 20- 0.01 IU 0 EBV IgM 0.7- 0.01 IU/ml >35 CMV IgG - NEGATIVE CMV IgM - HIGH POSITIVE HERPES HSV1 IgG מבקשת עזרה בפיענוח ,תודה מראש להסברים.........

23/03/2006 | 09:55 | מאת: ילדת האוקיינוס

שלום אליאנה, מדובר בבדיקת נוגדנים לוירוס ה-CMV המרושע, שאם הוא תוקף אותך חלילה במהלך ההריון זה עלול לסכן את העובר. לצערי אני לא יכולה לתת לך פיענוח של התוצאות, אני ממליצה לך לפנות לפורום של זיידמן או לפורום הריון שבהם יש רופאים שיוכלו בקלות לענות לך.

22/03/2006 | 19:12 | מאת: מיכל

הוכנסו שניים - אחד של 8 תאים ואחד של 7.. ונראה.. מה שיהיה יהיה.

22/03/2006 | 19:38 | מאת: רונק

22/03/2006 | 20:04 | מאת: דורה

גם אני! דורה.

22/03/2006 | 20:30 | מאת: רומי

בשעה טובה מיכלי....מחזיקה לך אצבעות חזק חזק!!!

22/03/2006 | 20:36 | מאת: מאוס

23/03/2006 | 23:05 | מאת: שרה

היי מיכל, מחזיקה לך אצבעות ושב"ה יהיו לך רק בשורות טובות...... ואולי אפילו תאומים......

22/03/2006 | 23:17 | מאת: ניני

בהצלחה יקירה ולחשוב חיובי!!!

23/03/2006 | 09:05 | מאת: שחף

שיהיה בהצלחה מכל הלב מחזיקים אצבעות עד שתגידי די

23/03/2006 | 09:50 | מאת: ילדת האוקיינוס

לאחר בקשות מנטלי הקבועה אז הוספיתי אות לשמי, תודה רבה לכל הבנות שהיו פה אתמול וענו לי על שאלות בעיקר לרומי המקסימה, תמשיכו לתמוך אחת בשנייה, ושב"ה נתברך בבשורות טובות............

22/03/2006 | 18:29 | מאת: דורה

ברוכה הבאה! אני מקווה שלא תשארי אתנו זמן רב... אם את רוצה- תספרי קצת על עצמך, למה הגעתם להפריות ומה הדרך שעברתם עד כה. בהצלחה! דורה.

היי נטלי, ברוכה הבאה בתקווה שאת פה לתקופה קצרה!! בהצלחה!

ץ

23/03/2006 | 09:52 | מאת: ילדת האוקיינוס

מהסיבות הנכונות!

22/03/2006 | 15:52 | מאת: חן

לפי מה שהבנתי מהרופא ברגע שייש מספר זה אומר חיובי.... הIGG אומר שחלית בעבר וה - IGM מדבר על המצב באותו רגע של בדיקת הדם.

22/03/2006 | 15:53 | מאת: חן

22/03/2006 | 16:41 | מאת: רומי

חן, האופטימלי שיהיה אחד חיובי והשני שלילי וכך זה אומר שחלית בעבר והגוף פיתח נוגדנים, מצב מסוכן בהריון זה ששניהם חיוביים. נדבקים בגרך כלל בגן הילדים בילדותנו, אני אישית נדבקתי מהבת שלי... רומי

22/03/2006 | 16:49 | מאת: חן

22/03/2006 | 17:51 | מאת: רונק

22/03/2006 | 22:40 | מאת: ניני

חשוב לדעת שהערכים ושלב ההריון קריטיים באבחנה האם יש סיכון או לא. חברה טובה שלי הרתה הקיץ ובבדיקת דם התברר שהCMV חיובי בשני הערכים. הרופא שלה אמר לה שהיא בסיכון גבוה מאד לעובר עם חרשות עיוורון וכיו"ב והיא הגישה בקשה לועדה להפסקת הריון והלכה בידיעה שהיא הולכת לקבל אישור מיידי להפלה. בועדה הוצגו הנתונים שלה לפרופסור האחראי שאמר חד משמעית שעל פי הערכים היא לחלוטין לא בסיכון. הוא היה נחרץ לגמרי בעניין. חשוב להתייעץ עם מומחים בתחום המומים בעובר לפני שנכנסים ללחץ שיהיה לכולנו בהצלחה ובבריאות!!

22/03/2006 | 15:46 | מאת: דורה

שאלתי היום את האחות והיא אמרה שעשו לי בדיקה ל- cmv בינואר. (הכל היה תקין). מתי יש לעשות עוד בדיקה? היא אמרה לי לשאול את הרפא אבל יש לי יותר סיכויים שמישהי כאן תדע מאשר לשאול אותו עוד השבוע... להזכירכן- יש לי ילד בגן ואני גם עובדת בסביבה עשירה בילדים (יותר גדוליםמגיל גן אבל בכל זאת ילדים). תודה, דורה.

22/03/2006 | 16:43 | מאת: רומי

לא קראת את ההודעה שלי למטה???????????? מה זה הכל תקין שתגיד לך igg ו igm חיובי או שלילי, ואז אסביר לך צ'או קוריצה שלי

22/03/2006 | 17:57 | מאת: דורה

רק עכשיו... חלקי.... אז מה יקרה עכשיו? תשלחי אותי למנהל (שזה גם את כזכור לך) או שתחליקי לי? דוריצה.

היי בנות, שאלה ששאלתי גם את הרופאים, ואשמח לשמוע אתכן, שכן אין חכם כבעל נסיון- מקבלת זריקות גונל אפ, אוביטרל לתזמון ביוץ, ובהמשך הזרעה. שאלותי: 1. בהנחה שעושים 2 הזרעות במחזור, מהו תזמון השעות האופטימלי ביותר של כל אחת מהן מרגע הזרקת האוביטרל? 2. במידה שהזרע לפני השבחה קצת חלש (ריכוז 5-16 מיליון, תנועה35-40%, מורפולוגיה 5-9%), האם ייתכן שבשל כך עדיף לבצע הזרעה אחת בלבד לאחר 32-36 שעות מהאוביטרל? לשון אחר, האם איכות הזרע בפעם השניה (לאחר כיממה) אמורה לרדת, משום הסמיכות להוצאת הזרע הראשונה? כי נסיוננו היה אחר... ההתלבטות שלי נובעת מכך, שלפעמים, לאחר ימים של זריקות, היתה אכזבה גדולה לגלות שהזרע מאד חלש, דווקא ביום ההשבחה וההזרעה. לכן חשבנו לתת לזרע שתי הזדמנויות "להוכיח עצמו", בכל חודש. הגם שבפעם האחרונה, באופן מפתיע, הזרע של ההזרעה השניה שבוצעה לאחר יממה, היה פי שניים טוב מזה של ההזרעה הראשונה שבוצעה לאחר 3 יממות של התנזרות. מה דעתכן? תודה רבה, יערה

היי יערה, מחמיא לי שאת שואלת אותי אבל לי יש זיכרון של חתולה וכל מה שכבר עברתי נמחק לי מההארד דיסק... למרות זאת- עקרונית את צודקת בזה שאמרת שהזרע אמור להיות טוב יותר בנגלה הראשונה. מעשית כתבת בעצמך שזה לא תמיד עובד, ושמעתי על עוד מקרים כאלה. בקיצור- לא יודעת מה לייעץ לך. האם שאלת לדעתו של הרופא? מקווה שאחרות ידעו טוב ממני, וכמובן- בהצלחה ענקית!!!!!!!!!!!! דורה.

היי יערה, אני שמעתי שהתנזרות לא תמיד טובה, אם מתנזרים יותר מידי ימים יכולה להיות ירידה באיכות הזרע. אנחנו בדרך כלל עושים שתי הזרעות, אחת 24 שעות אחרי האוביטרל והשנייה 36 שעות אחרי האוביטרל, אבל אצלנו אין בעיה עם הזרע אז אולי זה קצת שונה. בכל אופן, נראה לי שכדאי לנסות חודש אחד שתי הזרעות ולראות מה התוצאות. בהצלחה!!!

22/03/2006 | 22:48 | מאת: ניני

היי יערה, אצלינו בכל ההזרעות ללא יוצא מן הכלל הזרע היה באיכות טובה יותר ביום השני! את צריכה גם לדעת שכשהתזמון נכון אין שום הוכחה ששתי הזרעות עדיפות על אחת. זאת אומרת, שאם מבוצעת הזרעה נניח כ28-30 שעות מהאוביטרל, ובהנחה שאחרי ההשבחה הזרע היה לא רע, אין סיבה סטטיסטית לפחות לבצע הזרעה נוספת. אנחנו התעקשנו כמה פעמים אבל זה היה יותר פסיכולוגי כנראה;) שיהיה בהצלחה!!

23/03/2006 | 13:47 | מאת: ילדת האוקיינוס

דווקא לא מפתיע אותי שבהזרעה השנייה איכות הזרע היתה גבוהה יותר. כאשר יש בעיית זרע ונמנעים ממתן זרע במשך כמה ימים (יותר מיום-יומיים), אולי כמות הזרע תגדל, אבל איכותו תרד - מכיוון שמדובר בזרעונים פחות טריים. לגבי שאלת התזמון - אני לא חושבת שיש כזו משמעות להפרש של כמה שעות, ושתי הזרעות מסביב למועד הנכון אמורות לכסות אותכם לגמרי. אם חלילה אין הקלטות זה ממש לא בהכרח מעיד על בעיה בתזמון, ועובדה שמחקרים הוכיחו שאין אפילו העדפה בולטת לשתי הזרעות במחזור אחד על-פני הזרעה אחת בלבד. בהצלחה!

22/03/2006 | 13:13 | מאת: רוני

היי חמודה... החזרתי לך תשובה למטה

22/03/2006 | 15:02 | מאת: רומי

.

22/03/2006 | 13:10 | מאת: אורית

בצער רב אני עוזבת את הרופאה שלי(לא נפרדת לגמרי). אחרי חמישה חודשים ארוכים מאוד. עוברים לזריקות. התגברתי על הפחד והנה אני ממשיכה. אני עוברת ל ד"ר ווליוביץ בתקווה שיתמזל מזלי שם. אני שומעת רק דברים טובים. מקווה שיהיה לו סבלנות לשטויות שלי ולי יהיה סבלנות אליו בכלל. אז בכל אופן מחזיקה עדיין אצבעות לרומי. נירוש אני תמיד איתך באש ובמים אל תשכחי! (לאקי)

.

22/03/2006 | 15:38 | מאת: דורה

זוכרת את היום שעליתי כתה- מהרופא שלי, המקסים והמצחיק, לצנון המיובש שטיפל בי כל ההזרעות. אבל מה- הוא היה מקצועי ותומך והפשיר עם הזמן... בהלצחה חמודה, דורה.

22/03/2006 | 15:26 | מאת: דורה

היה מרגיע ביותר. עשיתי את מה שאמרנו. אם לא ילכו על החזרת מוקפאים עכשיו אז נחכה קצת. בכל מקרה המוקפאים שלי לא נראים מי יודע מה, יתכן שאצטרך לעבור את ההחזרה שלהם סתם בתור פרוצדורה כי אין ברירה. נו, כפרת עוונותיי. העיקר שמתישהו בעתיד המאד מאד קרוב כן יצליח. (-: הנה, אני מחייכת. סימן טוב לא? נשיקות גם לך מתוקתי, דורה.

22/03/2006 | 20:38 | מאת: מאוס

בוקר טוב בנות, שאלה לי למי מכן שעברה או עוברת הזרעות (בטח רובנו..), האם קרה לכן שרופא עשה לכן את ההזרעה ללא ששם קודם לכן מפסק הפותח את איזור הנרתיק? מתוך 4 הזרעות שעברתי, בקופת חולים כללית בקטוביץ', שתיים בוצעות בדרך זו, ללא מפסק, ותוך 5 שניות בערך. הסיבה היא שבכל פעם קוראים לרופא שפנוי באותה עת לעשות את ההזרעה (לא קבוע). האם לדעתכן הזרע יכול היה להגיע לרחם באופן מדוייק גם ללא המפסק הזה? כי פתאום עלו בי הרהורים, שמא רופאים עצלנים מתרשלים בעבודתם ומורידים לי את הסיכוי להרות, עקב רצון לסיים מהר את הפעולה (מזריקים את הזרע לאנשהו במהירות, אולי מבלי יכולת לראות לאן בדיוק, עקב אי שימת המפסק). מה דעתכן? האם נראה לכן לגיטימי להתעקש עם הרופא המזריע להשתמש במפסק? האם נראה לכן לגיטימי להתעקש על מי יהיה הרופא שיזריע? מצד אחד אני לא רוצה לריב עמם, ומצד שני, הנושא בדמי (תרתי משמע). תודה ויום נעים ופורה לכולנו, יערה

22/03/2006 | 11:01 | מאת: ילדת האוקיינוס

שלום יערה, עברתי 4 הזרעות, כולן עם המפסק. אין לי מושג אם זה היה מקרי, או נוהג. ייתכן והרופאים שביצעו לך את ההזרעות בלי הם מאוד בטוחים בעצמם, ואם הם עשו את זה גם ב-5 שניות או שהם באמת מיומנים מאוד (מה שבהחלט ייתכן) או שהם רשלנים מאוד... לא יודעת, קשה לי להאמין שרופא היה סתם דוחף את הקטטר עם הזהב הנוזלי (הזרע המושבח) בלי להקפיד שיגיע למקום הנכון. וחוץ מזה שהזרעה היא פרוצדורה פשוטה ונפוצה מאוד. אבל בהחלט מותר לך לשאול - זה הגוף שלך ומותר לך לדעת בדיוק מה עושים בו ולמה. לגבי התעקשות על הרופא המזריע - לא יודעת, זה עלול אולי להיות קצת בעייתי. כעקרון אם את מעוניינת ברופא ספציפי ובו בלבד את יכולה ללכת אליו באופן פרטי, ואחד החסרונות הידועים של הרפואה הציבורית בהקשר זה הוא שאת מקבלת את הרופא שפנוי באותו יום. אבל מצד שני תנסי - מה יש לך להפסיד? בהצלחה!

היי ילדת,ותודה על תשובתך. זו בדיוק הנקודה, שאחד מהם היה לא צעיר, קל תנועה ומנוסה, ועשה זאת ב5 שניות. עם זאת, גם כשהערתי לו, עשה זאת ללא כפפות (איחס), ולא היה לי כוח להתווכח. השני היה צעיר מאד, ולא נראה לי שכל כך מנוסה. לכן התעורר בי חשד שיש כאן חפזון ורשלנות על גבינו. ברור שאי אפשר להוכיח את זה, שכן אין ערובה לכך שאם היה שימוש במפסק הזרע היה נקלט. אני שואלת מכיוון שנראה לי שאנחנו לפני מס' לא מבוטל של הזרעות, והנושא בדמי (תרתי משמע). דרך אגב, עד כה הכרתי רק גונל אפ, עם מזרק עט, האם לדעתך זריקות מסוג אחר (מנוגון וכד') כואבות יותר באופן ממשי? האם הן מזכירות את הכאב של זריקת האוביטרל? כי אם כן, נראה לי שאשאר עם הגונל אפ, למען שפיותי... ושאלה נוספת- כגונל אפ מביא לזקיק אחד בשל+זקיק שקרוב להבשיל (15 מ"מ), האם לא הגינוי לתת דיכוי שיעכב את הביוץ ביום יומיים, כדי ליצור 2 זקיקים בשלים? תודה תודה, יערה

22/03/2006 | 05:59 | מאת: שירלי 123

היי אני מודה לבנות המקסימות , שלכל שאלה שלי יש מענה , בלי לחכות הרבה אני מאמינה שכולנו באותו מצב של לא נודע , וציפיה רבה להמשך טוב ומוצלך שוב מודה מהלב ומקווה לטוב לכולנו התחלה של אביב פורה ובשורות טובות .

22/03/2006 | 15:03 | מאת: רומי

.

21/03/2006 | 22:18 | מאת: נטלי

הצטרפה עוד נטלי חדשה, אז בבקשה רק להוסיף איזה מס' או אות לשם כדי שנוכל לזהות. תודה ובהצלחה לכולן. נטלי הקבועה. :)

21/03/2006 | 22:37 | מאת: רומי

.

21/03/2006 | 23:20 | מאת: דורה

והמקסימה! נשיקה, דורה.

21/03/2006 | 21:46 | מאת: מיכל

חושבת עלייך.. מחר בצהריים יש לי החזרה.. האמת שאני במצב נפשי קשה.. חזרנו עכשיו מטרם - הילד שלי לא יכול לדרוך על הרגל..צריך להרים אותו כל הזמן..וכואב לו. מחר בבוקר חשבתי לשבת עם חברה בארומה.. לנוח לפני ההחזרה אבל בבוקר אני צריכה ללכת איתו לעשות ב.דם ובצהריים יש לי תור לרופא.. אני לא יודעת מה יהיה אחרי ההחזרה. הבעל שלי אף פעם לא בבית (גם לא עכשיו) עובד קשה - אומנם נסע איתנו טרם והחזיר אותנו וחזר למשרד.. לא יודעת מה יהיה.. אסור להרים דברים כבדים נכון? ועכשיו שהוא חולה אני אומרת שום דבר לא חשוב יותר.. למה למה שום דבר לא יכול להיות כמו בחלומות?

21/03/2006 | 21:56 | מאת: מאוס

אני פה רק צופה כרגע יותר מהצד...לוקחת קצת פסק זמן...מנסה לאסוף את השברים..שיהיה לך המון בהצלחה נשיקות מאוס

21/03/2006 | 22:04 | מאת: ניני

מיכלי יקירתי החיים הם אף פעם לא כמו בחלומות כל הזמן, אבל יש הרבה מאד נקודות של אושר שהן אפילו יותר טובות מבחלום אנחנו כנראה צריכים ללמוד לתת יותר משקל לנקודות האלה לא קל ילד חולה, הכל מתגמד לעומת זה, אבל את בטח כבר יודעת שאחרי יום יומיים הוא חוזר לעצמו והכל חוזר לשגרה אלה לא תנאים אופטימליים להחזרה זה נכון, אבל המציאות לפעמים משבשת לנו את סדר היום ועדיין יכולות לצאת מזה הפתעות טובות... אני מקווה שהבן שלך ירגיש טוב (למה לא יכול לדרוך על הרגל?..) מהר מאד וזה ישכח, ואם לא תשבי בארומה לפני ההחזרה תבטיחי שאת מתכוונת לעשות את זה יום אחרי ותרפי יקירתי, הכל יהיה ממש בסדר גמור(((())))

21/03/2006 | 20:28 | מאת: אתי

שלום בנות, בשיטוטיי בין הפורומים השונים אני נתקלת בכך שאסור להתקלח במים חמים אחרי ההחזרה. האמנם???? אני ת-מ-י-ד מתקלחת ברותחים. בבקשה תגידו שזה לא נכון.....?!

21/03/2006 | 20:37 | מאת: רומי

איך דנה אשכנזי הייתה אומרת: "מה זה השטויות האלה"? ואין לי מה להוסיף...אל דאגה תתקלחי באיזה טמפ' שבא לך ערב טוב, רומי

21/03/2006 | 20:46 | מאת: עדי אשכנזי (דנה?). הלכתי להתקלח.

21/03/2006 | 21:01 | מאת: רומי

.

22/03/2006 | 10:52 | מאת: ילדת האוקיינוס

יש רופאים שממליצים לא להכנס לג'קוזי או לאמבטיה חמה מאוד אחרי ההחזרה ובמהלך ההריון. גם על זה יש ויכוח, אבל בכל מקרה לא מדובר במקלחת. תמשיכי להנות!

21/03/2006 | 20:01 | מאת: נטלי

ממי, אני שמחה בשבילך, סליחה שאני שואלת פשוט אני חדשה בעניין, ובגלל זה אני מתעניינת, האם התנהגת רגיל בכל ההפריות? זה נכון שאומרים שהתמיכה (טבליות) שאת מקבלת אחרי ההפרייה מעקבת את המחזור? בפעם האחרונה שנקלטת לא היו לך שום סימנים של הריון? סליחה שאני שואלת יש סיבה שזה לא הלך 6 פעמים?

21/03/2006 | 20:35 | מאת: רומי

דבר ראשון, את לא צריכה לכל שאלה לפתוח הודעה חדשה, כשאת קוראת הודעה תגלגלי קצת למטה, ותראי מקום להחזרת תשובה, כך יוצרים את השרשור שעוסק באותו נושא. ולענינינו: בכל ההפריות התנהגתי רגיל, אין צורך לשכב במיטה, אך אל תתחילי פתאום ללכת למכון כושר או להחליט לקפוץ בנג'י.... התמיכה יכולה לעכב מחזור יום יומיים לא יותר מכך. אין שום סימנים לזהות מתי נקלטים ומתי לא... ולמה לא הלך 6 פעמים??? רק אלוהים יודע!!! תהיי אופטימית עם נשימה ארוכה ומקווה שתהיה לך דרך קצרה.. את מוזמנת להישאר עימנו ולשאול כל מה שאת רוצה... ועוד דבר: יש לנו כבר נטלי אחת אז אולי תוסיפי איזה מספר לשם שלך כך שנוכל להבדיל ביניכן. ערב טוב, רומי

21/03/2006 | 19:48 | מאת: נטלי

אשמח לשמוע פרטים...

21/03/2006 | 21:19 | מאת: רונק

הי נטלי, אני עברתי לפני כמעט 4 שנים 2 טיפולי ivf בגלל בעיית זרע חמורה ביותר והתוצאה של הטיפול השני ישנה עכשיו שינה מתוקה ותיהיה בת 3 בחודש הבא... עכשיו אני בסבב שני אחרי 2 שאיבות ומחזור מוקפאים לא מוצלחים לקראת טיפול מס' 3 אז תתעודדי כי בסוף זה מצליח!!!! ערב טוב, רונק

23/03/2006 | 09:06 | מאת: שחף

כן הצלחתי בהפריה ראשונה עם בתי וביום ראשון אני הולכת למסלול מחדש שיהיה לכולנו בהצלחה