פורום פוריות חברתי - תמיכה

שלום וברוכים הבאים לפורום החדש שלנו. אי-פריון הוא מחלה שאחד מכל ששה זוגות סובלים ממנה, ובכל זאת היא כנראה המחלה היחידה שהסובלים ממנה יזכו לשמוע מסביבתם הערות בנוסח: "זה הכל בגלל הלחץ. רק תרגעו ותכנסו להריון" או "מה, צריך ללמד אתכם איך לעשות את זה?" – תוך קריצה מבינה-עניין. במדינה בה "פרו ורבו" הוא לא רק ציווי דתי אלא אתוס לאומי של ממש, הסביבה מצפה מאיתנו להתחיל למחרת החתונה להרות וללדת ילד בכל שנתיים עד שנמלא את מכסת הילדים המקובלת במגזרנו (שניים או שנים-עשר) ומתעניינת במצב הרחם והשחלות מבלי להסס לשאול אם גודל לנו כבר משהו שם בפנים, ואם לא - מדוע. לא יפלא, אפוא, שאי-הפריון מקבל משקל רגשי נוסף על זה שקיים כבר ממילא - הכמיהה לחבוק כבר תינוק, המלווה בתחושות קשות של כשלון ובגידת הגוף, אובדן שליטה, עצירת החיים, קנאה, אשם ותסכול. ומעבר לכל - תלויה מעל הראש בכל רגע נתון עננה כבדה של עצב עמוק שלא מאפשרת להנות באמת מהחיים הנעים במעגל מייאש מחודש לחודשו – ולצידה השאלה הגדולה: מתי הסיוט הזה כבר ייגמר? אני הייתי שם, במשך כמה שנים טובות. מעקבי ביוץ שלא נשאו פרי פינו את מקומם למסלול המלא של טיפולי הפריון: בדיקות, איקקלומין, הזרעות, זריקות ולבסוף הפריות מבחנה. החודשים שחלפו הפכו לשנים, ותשובה שלילית אחת רדפה אחר חברתה. אפילו תשובה חיובית ראשונה שהרימה אותנו למחוזות של אושר נשגבים התחלפה במהרה בנפילה קשה וכואבת כאשר ההריון הסתיים, לדאבוננו, בהפלה מוקדמת. בסופו הטוב של הסיפור ציפה לנו זוג תאומים מתוקים ומקסימים, אך הדרך הקשה הזו לא נשכחה, על כל קוציה ודרדריה. והנה אני כאן, על מנת לחלוק איתכם את נסיוני העשיר, לצערי, מזווית מבטה של מטופלת פריון לשעבר. את הידע הרפואי בנושא הפריון תקבלו מהפורום השכן של פרופ´ זיידמן, אבל כאן תוכלו למצוא תשובות לכל השאלות האחרות שמציקות לכם: • איך שומרים על שפיות בכל התקופה הזו? • כיצד משלבים טיפולים וקריירה? או: האם החיים חייבים להעצר? • מה אומרים לסביבה? למי מספרים על הטיפולים? • כיצד (והאם) שומרים על קשר עם חברה שהרתה חודשיים אחרי החתונה ושנתיים אחרי שאנחנו התחלנו לנסות, והאם ניתן לפרגן לה מכל הלב? • איך מתחמקים מברית המילה של האחיין מבלי להסתכן בנידוי משפחתי? וכל שאלה נוספת שתעלה בהקשר הזה, כמובן. ובעיקר, הפורום נועד להעניק אוזן קשבת שבאמת מבינה, כתף לבכות עליה ויד חמה שתאחז בידכם עד ליום בו תגיעו גם אתם לסופו של המסע, בו תראו את המראה היפה ביותר בעולם – הבהוב מרצד על מסך האולטרסאונד המצביע על ליבו הפועם של האוצר החדש שלכם הנובט בקרבכם. ברוכים הבאים לשהות קצרה מהסיבה הנכונה! לכניסה לחצו - פורום פוריות
14653 הודעות
9817 תשובות מומחה

מנהל פורום פוריות חברתי - תמיכה

11/03/2006 | 14:58 | מאת: אביגיל

ח

אשמח אם תסבירי קצת יותר למה התכוון המשורר? רומי

את בטח מתכוונת לוגיניסמוס

11/03/2006 | 14:47 | מאת: מעיין

הי בנות, כתבתי כאן לפני כמה ימים. הבעיה אצלנו שאני מצליחה להרות ספונטני אבל ההריון לא מחזיק ונופל בשבועות הראשונים. לצערי שוב עברתי גרידה לפני כמה ימים אבל אז התבר שתפקודי הקרישה שלי דפוקים ועכשיו אני בברור לגבי אנטי קרדיוליפין או תסמונת APLA. מישהי מכירה את זה? אשמח אם מישהי תוכל לשתף אותי בבעיה דומה, איך מטפלים ואם יש סיכוי לסוף טוב...

11/03/2006 | 16:25 | מאת: לנה

שלום מעיין על תידגי אצל חברה שלי היה אותו סיפור כנירא עם בדקו לך פקטורי קרישה חסר לך פקטור 5 או 12 זה לא סיפור כש מתחיל ההיריון צעיר נותנים כדורים כמו קליקסן אספרין ואז היריון יחזיק מעמד בעיה הזאות עם את יעדת ש ב זמן ההיריון אין הספקה טובה של דם ל רחם ו היריון נופל ו את מיצערת קרישי דם כדורים האלו בעצם מדללי דם זה עד כמה ש אני יעדת שמכתי לעזור לך

11/03/2006 | 20:56 | מאת: מעיין

תודה לנה, על העידוד. אצלי מדובר בבעיה אחרת (לא קשורה לפקטורי הקרישה שהזכרת ) שמתבטאת גם ביתר קרישיות. בעיה יותר מורכבת .

שלום בנות יקרות, עקב בעיית זרע אנו עושים השבחה והזרעה, ונסמכים בעיקר על כך, כדי להרות. אשמח לקבל התייחסות מנסיון אישי- באם עושים 2 הזרעות באותו מחזור, מהו התזמון האופטימלי שלהן לאחר מתן האוביטרל? ההתלבטות שלי היא בין: הזרעה ראשונה 6-8שעות לאחר האוביטרל (למקרה שהביוץ החל עצמונית, מעט לפני מתן האוביטרל), והזרעה שניה 32-36 שעות מהאוביטרל. לבין הזרעה ראשונה כ24 שעות לאחר אוביטרל, והזרעה שניה כ40 שעות לאחר אוביטרל. כלומר שבשיטה זו, יהיה זרע שיתמין לביצית, ויהיה גם זרע שהביצית תמתין לו. שיטה זו לכאורה עדיפה, אולם מה לגבי אפשרות הביוץ העצמוני שעות אחדות לפני מתן האוביטרל, שבמקרה כזה ההזרעות בעצם לא שוות אם הן נעשות 24 ו36 שעות לאחר הזריקה? אשמח לשמוע חוו"ד מנסיונכן, הרבה תודה, שירה

11/03/2006 | 11:43 | מאת: מאוס

שלום בנות ובוקר טוב, אני חברת קופת חולים כללית, וכך גם בעלי. אנו מתכוונים בקרוב להתחיל טיפולי הפרייה חוץ גופית, ומתלבטים באיזה מקום לבחור. מכיוון שקבלנו המלצות חמות על בי"ח אסותא, נראה לי שזה הכיוון. קראתי על כך שהקופה מממנת 6 טיפולי הפריה חוץ גופית לילד ראשון במכון פרטי. אשמח לדעת ממי שחברת קופת חולים כללית, ובעלת נסיון עם אסותא- 1. האם קופ"ח כללית אכן מממנת באופן מלא 6 טיפולים באסותא? אם לא, אז מה הסכום של השתתפות עצמית בכל טיפול? 2. האם טיפול זה פרוטוקול+שאיבה+החזרה? או ששלבים אלה מהווים 3 טיפולים נפרדים? או שאם עושים 2-3 החזרות במשך חודשיים שלושה לאחר השאיבה, זה עדיין נחשב כאותו טיפול מבחינת המימון? 3. האם כאשר מטופלים באוסותא, נהוג לבחור גם רופא פרטי ספציפי משם, ואם כן, האם זה מייקר את התהליך או כלול במחיר? 4. אשמח לשמוע המלצות על רופאים שמעולים מבחינה מקצועית ואנושית, באוסותא או בכל בית חולים אחר, כולל טיפים חשובים בעניין. האם משהי ניסתה באיכילוב, בתל השומר או באחר, והיתה מאד מרוצה והצליחה גם? הרבה תודה מראש, ושבת שלום, שירה

שירה אז ככה : 1. יש השתתפות עצמית של 600 ש"ח לכל טיפול. 2. שאיבה + החזרה = טיפול או 2 החזרות. את הפרוטוקול את מקבלת באופן פרטי מהרופא שאותו את בוחרת. 3. את חייבת לבחור רופא שעובד שם כמובן...ולשלם לו בדר"כ פעם 1 פרטי לקבלת הפרוטוקול. 4. פרופסור משיח, פרופסור דור, דר לברן, פרופסור זיידמן..רק תבחרי. אני עשיתי גם בבלינסון..היה בסדר אבל החלטתי לנסות גם משהו אחר...שיהיה בהצלחה מאוס

10/03/2006 | 23:27 | מאת: גלי

חחחחח בנות יקרות טיפול 6 שלי עשו לי זיפט חתיחת שם דפקו לזה ...אבל חבל חבל שבדרך לא עשו לי פרסינג בתבור גם ככה חוררו חחחחחח לא נורע נמשיך תמיד לחייך .

11/03/2006 | 00:20 | מאת: מאוס

בלודנית בהריון

10/03/2006 | 21:34 | מאת: גלי

שבת

10/03/2006 | 22:11 | מאת: מאוס

מיליון תודות על החיזוקים !!!! תבורכו!!! ולנה, מאמצת את המלצתך לקנות לי משהו - ואני ארכוש לי מכונת אוברלוק לתפירה... אמנם לא זהב אבל שווה זהב!!!! נשיקות צ'אווווווווווווווווווווווווווווו אני באמת בסדר !

המון אין בעד מה. אבל באמת שאין. נשמע טוב- מכונת תפירה. איזה כיף לך שאת יודעת לתפור. מענין מי עוד כאן יודעת לעשות דברים. יצירתית. אני טובה בספונג'ה....(((((((((((((((-: וטוב לשמוע שמצב הרוח מאושש. נשיקות, דורה.

11/03/2006 | 22:51 | מאת: רונק

10/03/2006 | 20:21 | מאת: מאוסי

גם אני בטח יהיה בפרוטוקול של דקה ביום ה-21 וכו' וכו' אז ייצא חודש הפסקה את הפסח נעבור ברגוע... נראה לי אם אני מחשבת נכון... ואני אפילו לא אומרת לך חכי לבטא... הזהרת אותי... למה להחזיר בזיפט? איזה טיפול זה שלך, תזכירי לי, מצטערת שאני לא זוכרת... טוב מתוקתי , שיהיה ערב נעים ושבת ברוכה אמן !

10/03/2006 | 22:11 | מאת: מאוס

קודם כל תודה שאת כל כך מבינה ולא מדברת על חכי ותרא וכל זה...תודה...אנחנו נהיה בטיפול מספר 9 כבר...אז הוא אמר שננסה זיפט...מה אני אגיד מוכנה לנסות הכל את יודעת רק שיצליח כבר..והפרוטוקולים הארוכים האלה...אוףףףףףףףףףףףף נ צ ח ממש...טוב נו זה מה יש וגם זה יגיע ורק נקווה שהפעם הבאה גם יגיע טוב..כן אז את פסח כנראה לא נבלה באסותא...חחח...אז נשיקות ממי ונחזיק מעמד ביחד..((())) ושוב המון תודה על ההבנה...מאוס

10/03/2006 | 20:09 | מאת: אורית

אני איתך...את יודעת על מה אני מדברת.... בהצלחה

11/03/2006 | 09:28 | מאת: נירית

היי לך... אני יודעת שאת איתי תמיד ונקווה לטוב ביום ראשון . תודה נירית.

10/03/2006 | 17:50 | מאת: רונק

היה לנו איזה עניין עם ההורים של בעלי, חדר מיון ובלאגנים כאילו שלא מספיק לי עכשיו.... כן, שלילי ונורא התבאסתי..... היתה לי תחושת חיובי קטנה.... הרופא ממליץ הפסקה חודש ואז להתחיל, גם לי מתאים... מתנה ליום הולדת 34 באחד באפריל (כן כן...) כבר לא תיהיה לי בדמות בטן עגלגלה אבל נו שוין. אגב יש לך מייל ? יאללה המון תודה על התמיכה, ושתיהיה שבת מבורכת.

10/03/2006 | 18:06 | מאת: רומי

הבנתי, מקווה שהכל בסדר איתם עכשיו.... גם אני אעשה הפסקה של חודש כי עכשיו שעשיתי פעם ראשונה רצוף לא הרגשתי עם זה טוב מבחינת הגוף..אמנם אנחנו ממהרות אבל צריך להמתין אני חושבת. טוב אש ליום הולדת שלי זה לא הלך אולי ילך לנו ליום הולדת שלך חחחחחחחחח לא כתבתי בכחול כדי שתראי את המייל למעלה, תכתבי לי יש לי משהו לשאול אותך רומי

10/03/2006 | 18:13 | מאת: רונק

10/03/2006 | 17:34 | מאת: א

בנות, שלום! האם יש טעם לערוך בדיקת הריון ביתית לפני המועד הנקבע לבדיקת דם (12 יום לאחר החזרת עוברים) ? אם כן, מתי אפשר ? לא יכולה לחכות יותר!!!!!!!!!!! תודה

10/03/2006 | 17:39 | מאת: רומי

היי א. תמיד אפשר אבל התוצאות לאוו דווקא יהיו אמינות..אני גם לא התאפקתי ועשיתי ליצא שלילי ועכשיו מחכה לבטא....אבל לפחות זה הרגיע אותי כי היה לי את הדחף הזה...מבינה אותך אז תעשי מה שאת חושבת לנכון..תוצאות וודאיות רק בבדיקת הדם. בהצלחה רומי

10/03/2006 | 17:54 | מאת: א

היי רומי. תודה על העידוד. אחרי כמה ימים עשית בדיקה?

10/03/2006 | 17:19 | מאת: מאוס

חזרנו ולפני הכל אמרתי חייבת להכנס ולקרוא מה היה...בעלי אמר "אולי תעזרי..תפרקי מזוודה ? אוכל ?..." ולא יכולתי הייתי חייבת את הכמה דקות האלה שוב להתייחד איתכן...הייתן ממש חסרות לי ואני ממש אוהבת אתכן...זהו אז ביי בנתיים...נשיקות מאוס

10/03/2006 | 17:36 | מאת: רומי

היי אהובתי, גם אני התגעגעתי מקווה שנחת לך ושאבת כח להמשך... מה שלום החברהלך? מקווה שהשתרשו להם כמו שצריך... נדבר, רומי

10/03/2006 | 17:39 | מאת: מאוס

רומי תקראי את ההודעה שכתבתי קצת יותר למטה לרונק ב 14:19...אכן נחתי אבל כוחות אין...תקראי..אנחנו עוד מעט נוסעים לירושלים לחמתי...תגידי איפה את ? מה איתך ? נשיקות וחיבוק חזק חזק חזק מאוס

10/03/2006 | 19:20 | מאת: דורה

איזה כיף שחזרת!!! גם אנחנו התגעגענו. איך היה? איך את מרגישה? שכחתי לאן נסעתם... יופי שאת שוב כאן. נשיקות. דורה.

10/03/2006 | 16:11 | מאת: גלי

אני צופה מהצד ולא יודעת מה לומר .כל שלילי מעביר בי צמרמורת מהעבר .מבטיחה לכם שבסוף כולם תחיכו .....ןלמאוס המתוקה חושבת אלייך תאמיני לי בסוף יהיה טוב

10/03/2006 | 17:17 | מאת: מאוס

וי גלוש...את יודעת אני כבר כל כל מחכה לחיוך הזה...להגיע לשלווה ולאושר הנכסף...בטוחה שכאשר זה יגיע אדע שכל הדרך הייתה שווה...וגלוש קשה לשמוע ככה שכל שלילי מחזיר אותך אחורה לתחושות ההם...מקווה שכבר יבוא חיבי 1 ויתן לנו תקווה וממוש יאללה אולי זו את ? ... תודה כה שאת חושבת עלי גם אני חושבת עליך...מקווה לטוב בשביל כולנו..אבל אם אפשר בבקשה קצת יותר מ ה ר גם...חחח...אז שוב חיבוק חזק והמון נשיקות מאוס

לרונקוש המקסימה, וי ממוש כמה שאני מצטעאת לשמוע...אין צדק בעולם...לא פייר...טוב נו אפיךו הקחטורים לא עוזרים...חיבוק גדול מתוקה ((((((())))))) המון נשיקות ותקווה לחיובי חזקקקקק בפעם הבאה...שוב המון נשיקות וחיבוק חזק מאוס

תודה מתוקה! עכשיו בונים עלייך שתצילי את הכבוד של הפורום !!!! מה שלומך באמת? איך היתה החופשה? יאללה שתיהיה שבת שלום

10/03/2006 | 14:16 | מאת: נ

חיבוקים(((()))) מקווה שזה היה השלילי האחרון במכסה שלך}{}{

10/03/2006 | 14:17 | מאת: ניני

10/03/2006 | 15:51 | מאת: שרה

מצטערת לשמוע את הבשורה............... מחזיקה אצבעות ומקווה מאד מאד מאד שטיפול הבא יניב תוצאה טובה יותר. שולחת חיבוק ושבת שלום.......

היי מתוקתי, עכשיו רק ראיתי אוףףףףףףףףףףףףףףףףףףףף גם אני שונאת את המילה הזאת מה יהיה??? חשבתי שתפתחי את הדלת לכולנו....נראה לי שאני בעקבותייך...אז בטח נסעת אז מקווה שלפחות תעשי קצת חיים. כרגיל אין מה לנחם חוץ מזה שקדימה לפעם הבאה!!!! חושבת עלייך, רומי

10/03/2006 | 19:17 | מאת: דורה

אוףףףףףףףףףףףף. עוד סיבוב. בסוף תצליחי את הרי יודעת! המון חיבוקים וחיזוקים. זה לא פשוט. אני מקווה שתצאי מזה מהר. ((((((((((((((((((((((())))))))))))))))))))))) דורה.

היי רונק מתוקה שלי אני איתך עוד חודש נישרף עוד חודשיים לא נורא את חזקה תיקני החודש משהו יקר בגד מכנס תרגישי קמה זה קיף לקנות היום אני ו בעלי קנינו זהב בישבילי בישביל הרגשה קפית את תראי ש זה עוזר בסוף אנחנו נחגוג ו נישתה ל חיים

10/03/2006 | 12:08 | מאת: נועה

הי שרה עשיתי לפני כמה ימים הזרעה חמישית עם הורמונים בפעם הראשונה, וכנראה אם לא זה יצליח אעבור לivf באסותה עם זיידמן (עוד שבועיים אהיה אצלו בפעם הראשונה) יש אצלי קצת בלבול ביו שני רופאים - האחד - זה שניתח אותי טוען שיש לי שתי חצוצרות סתומות ומפותלות, השני - אצלו אני נמצאת כבר כמה חודשים - מפקפק בהבחנה הזאת. בכל מקרה יש לנו גם ספרית זרע נמוכה, כך שאני לא רואה ממש טעם להמשיך בהזרעה נוספת (במיוחד לאור הסבל שגורמים לי ההורמונים) עוד חודש נוסף - כמו שהרופא הרגיל שלי אולי היה רוצה. אבל את יודעת, כנראה שהגיע הזמן לקחת החלטה מצידי, למרות שתהיי בטוחה שאני ממש לא ששה לivf. זהו. אשמח לשמוע מה קורה איתך אם תרצי לספר ואיפה את הולכת לעבור את ההפריה. בהצלחה נועה

10/03/2006 | 15:55 | מאת: שרה

מה קורה? מקווה שהטיפול הזה יצליח ובגדול ולא תצטרכי יותר הורמנים ולא זיידמן ואף אחד אחר.... אמןןןןןןןןןןן... בכל מקרה לנו יש בעיית זרע והחודש עברנו הזרעה עם הורמונים שנכשלה לצערי, שהתקשרתי לרופא לקבוע תוכנית לטיפול נוסף הוא אמר שנעשה הפסקה וקבע איתנו תור לשיחה איתו- כבר לא נשמע טוב...... גם אני לא שמחה לעבור להפרייה אך אם יש סיכוי שזה יזרז את העניינים אולי זה שווה.... אני גרה באיזור הצפון- מכירה אולי רופא טוב? שיהיה המשך יום מעולה ומקווה שאצלך גם פורה

10/03/2006 | 16:11 | מאת: נועה

שרה יקרה אני מהמרכז אבל שמעתי מהבנות פה הרבה תשבוחות על ד"ר לויט מחיפה. אני כרגע קצת עצובה, כי חשבתי על זה שבגלל כל הכאבים מהגירוי אני לא אוכל לעמוד בעוד חודש עם הורמונים רצוף.. אז אולי פשוט מיוזמתי אדחה את הביקור אצל זיידמן לחודש הבא, ואתן לגוף לנוח.. זה מאכזב מבחינתי אבל אני מבינה שצריך פה קצת הגיון. הרי אי אפשר להגיע להריון עם כזאת מותשות של הגוף, לא? אז נראה מה אחליט. יש לכם וריקוצלה? לנו יש בדרגה 3. בכל מקרה שיהיה לך בהצלחה בהצלחה ושוב בהצלחה נועה

10/03/2006 | 07:06 | מאת: אסתי

בוקר טוב מחזור שלי היה ב- 9/2 לאחר הזרקות מונופור נעשתה הזרעה ב3/3/06 יום שישי שעבר. מתי אני יכולה לעשות כבר בדיקת הריון בתקוה שהמחזור לא יגיע לפני כן. אני בת 40 בערך שבת שלום

הי אסתי, את יכולה לעשות 14 יום אחרי ההזרעה ו16 יום אחרי זריקת הביוץ (מנופור??) בהצלחה ומחזיקה לך אצבעות.

09/03/2006 | 20:09 | מאת: קרן

שלום,בשבוע הבא יש לי פגישה עם ד"ר אשכנזי בפעם הראשונה רציתי לדעת למה לצפות,למי שהייתה אצלו (או אצל מומחה אחר) אני מבקשת לדעת האם יעשו לבעלי בדיקת זרע במקום ובכלל אם אפשר לספר מה קורה בפגישה תודה

10/03/2006 | 12:10 | מאת: עפרה

היי, אני היתי מטופלת עד לחודש זה. בפגישה ראשונה מבקשים ממך את כל סוגי הבדיקות לעשות, אם יש לך כבר אז תקחי איתך. בדיקת זרע לא עושים שם, שולחים אותך לאיפה שהקופה שלך או שלו שולחים. המון הצלחה וכח להמשך הפריה ראדשונה ואחרונה. ותמיד תדעי ללכת לשם , בשעות הבוקר המוקדמות על מנת לתפוס טור בין הראשונות. כמובן לאחר שתתחילי עם הזריקות אז כל 4 ימים באים לעשות בדיקת דם וזקיקים אז תבואי מוקדם זה מה שאני עשיתי כשהיתי שם. בהצלחהההההההה

09/03/2006 | 19:28 | מאת: אורית

היי אנחנו גם ממחלקת הזרע וגם ממחלקת האינסטלציה "הפגומה" שלי. אני כבר מיואשת מהיום הראשון לטיפולים רק סיפורים מעטים מעודדים אותי. הייתי רוצה לדעת אם תוכלי לשתף אותי מעט בכל התהליך של הטיפול ומתי התגלתה הבעיה? אחרי הילד הראשון או רק לאחרונה? תודה

09/03/2006 | 19:50 | מאת: רונק

הי אורית, אז אצלנו הבעיה התגלתה כשהתחלנו לנסות לעשות ילד לפני 5 שנים בערך, ניסינו 8 חודשים ואז ניגשנו לבדיקות שהראו את מה שהראו... אין זרע כלל וכלל !!! אצלי הכל תקין לגמרי. קפצנו ישירות לivf + שאיבת זרע ובטיפול השני נוצרה ילדתנו המקסימה , בעוד חודש בדיוק בת 3 !!! עכשיו טיפולים לילד השני באותו פורמט: שאיבת ביציות לי, שאיבת זרע לו, icsi (עושים ילד בהרדמה שנינו !) , אחרי 2 הריונות כימיים ומחזור מוקפאים שמחר נדע מה עלה בגורלו....... אז אם יש עוד שאלות - בשמחה, בשורות טובות וערב נעים.

09/03/2006 | 19:56 | מאת: אורית

קודם כל תודה ומה לא ניסיתם אולי טיבעי אולי הזרעה בכל זאת? איך בעלך קיבל את זה?

09/03/2006 | 17:05 | מאת: אתי

קודם כל אני חדשה כאן ואני מאושרת על כך שיש עם מי לדבר כי רק אתן מבינות רציתי לשאול אם מישהי מכן בעלה עבר ניתוח לשיחרור הורידים באשך כדי לווסת את הטמפ' כדי שתהיה יותר קרה וכך ניתן יהיה לייצר זרע תקין אם כן אז השאלה שלי היא בעלי עבר את הניתוח והזרע שלו השתפר אבל האם זה ישתפר עד כדי כך שאפשר יהיה להכנס להריון טיבעי ? אם הניתוח הוא לכל החיים או שיכול לחזור לו על הבעייה וכל פעם נצטרך לעבור טיפולים מייגעים?? ( שאלתי את הרופא אין לו תשבות ברורות לכן אני רוצה מישהי עם ניסיון בתחום) תודה מראש ובהצלחה לכולן...

09/03/2006 | 21:12 | מאת: דורה

היי אתי, וואו. נשמע מורכב מאד, הסיפור שלך. לי אישית אין שום ידע או נסיון בנושא אבל בכל פעם הבנות פה מפתיעות אותי מחדש. אז אולי מישהי אחרת תוכל לעזור לך. כמובן שאשמח לעזור לך בכל דבר אחר שאוכל. מחזקת אותך ומקווה שתצליחו, דורה.

09/03/2006 | 22:58 | מאת: נועה

היי אתי, תשמחי לשמוע שלאח שלי היה וריקוצלה (ככה קוראים לוריד לא?) עם ספירת זרע מאד נמוכה, הוא ואשתו עברו הפריה לפני שהוא עבר ניתוח, ומזה יש לי אחיינית מקסימה בת 9. שנה אח"כ הוא עבר ניתוח, ושנתיים אחרי הניתוח הם נכנסו להריון טבעי! ממנו יצאה לי עוד אחיינית מקסימה. והיום........גיסתי בהריון שלישי (שני טבעי) עם בולבול בבטן....... אז אל תהססו, זה עובד! אגב הוא טופל ע"י מדג'אר באסותא. בהצלחה והרבה אופטימיות! נועה.

09/03/2006 | 16:57 | מאת: לנה

היי רומי שלי (מאלך שלי) אחותי הגדולה ש אפ פעם לא היה לי תודה לך על תמיכה ו תודה ש ענית ל גברת" הפרופסור" ל גבי תעויות כתב שלי אני לא נלדתי פה עליתי ארצה ב גיל 14 לפני 13 שנה מי אוקראינה אני למדתי בארץ גם הרבה רומי אני יכולה להיתקשר ל טלפון שלך להיתיעץ איתך?

09/03/2006 | 16:59 | מאת: רומי

.

09/03/2006 | 16:47 | מאת: לנה

אתם פשות מכסימות תודה רבה על הכל נשיקות ממני

09/03/2006 | 21:13 | מאת: ....

חמודה, זה פשוט מגיע לך!

שלום כל הבנות היקרות לי תודה רבה על תמיכה אני פשות מתרגשת ו כותבת מהר הגברת ההיא ש עיבירה עליי ביקורת אני לא לקחתי אותה ב חשבון אני לא נלדתי ב ארץ אבל מספיק למדתי פה אני אוהבת אותכן תודה ש עניתם לה בימקומי

09/03/2006 | 16:45 | מאת: רומי

אל תתנצלי חמודה, אנחנו מקבלות אותך עם כל השגיאות ואל תתיחסי לאף אחת שמחפשת עניין בחיים תמיד יש איזה תפוח רקוב אחד בסל. העיקר שתיכנסי כבר להריון!!!! השאר שטויות ערב נפלא, רומי

09/03/2006 | 21:17 | מאת: דורה

אין שום סיבה שתצטדקי. ברור לנו. ואני מאד מ א ד מ א ד ! ! ! שמחה שהתעלמת מהשטות ההיא. אנחנו כאן איתך באותה הסירה ורוצות רק לתמוך כשאפשר ולהתמך כשצריך. זה הכל. פשוט ואמיתי. (((((((((((())))))))))))) דורה.

10/03/2006 | 10:45 | מאת: נטלי

09/03/2006 | 13:07 | מאת: הודיה

שוב שלום בנות יקרות בתור מתחילה בטיפולים אני מנסה לפלס את דרכי בים המידע הסותר שמגיע אלי מכל עבר ולא מצליחה ממש לעשות סדר בבלגן. אשמח לעזרה אם מישהי יודעת: לבעלי מורפולוגיה של הזרע 1% תקין בלבד. כל שאר הפרמטרים טובים (תנועתיות וריכוז) אנחנו עומדים לפני הזרעה. אני מבינה שבהזרעה רק שוטפים את הזרע ומחזקים את התנועתיות שלו, אבל לא מפרידים את האחוז הטוב משאר הזרעים. אם כן איך זה יכול לעזור? ואם עושים טיפולי הפרייה כשלב שני, האם רק פרופסור בר טוב יכול לעשות את התהליך הזה של הפרדת הזרע הטוב משאר הזרעים והכנתו לivf או שכל מרפאת פוריות יכולה לעשות את זה? מה אתן חושבות? מיעצות? מה נכון לנו לעשות תודה מהודיה

09/03/2006 | 16:49 | מאת: רומי

היי הודיה, אין לי תשובה לחלק הראשון של שאלתך, למרות שגם אנחנו עם בעית זרע אך הפנו אותנו ישר לivf כך שאני ממש לא התעמקתי בהליכי ההזרעות. בכל בית חולים ידעו להפריד בין הזרעים הטובים והלא...פשוט בר-טוב ידוע יותר בגלל המיקרוסקופ המגדיל שלו...אבל בתור התחלה את יכולה לנסות בכל בית חולים רגיל. אם יש עוד שאלות אנחנו כאן רומי

09/03/2006 | 16:50 | מאת: ניני

היי הודיה הכנת זרע להזרעה כוללת בהחלט גם השבחה, שזה אומר "סינון" של הזרע הטוב מהלא טוב. זה דבר שנעשה בכל מכון פוריות לגבר, ויש כאלה בכל הערים המרכזיות בארץ. השאלה אם במקרה של מורפולוגיה כזאת ההשבחה תספיק, או שיהיה צורך במעבר לIVF-. בר טוב עושה משהו מורכב יותר ממכוני פוריות רגילים. ראשית הוא יכול לעזור במקרים שכמות הזרע נמוכה מאד ויש להוציא זרע מרקמת האשך. שנית הוא משתמש במקרוסקופ מיוחד שמגדיל פי יותר מ-6000 את הזרע (רגיל מגדיל פי 300 בממוצע) ולכן יכולת המיון שלו טוב יותר. לגבי המלצות אני חושבת שזה שווה יעוץ אצל מומחה לפריון הגבר, ולגבי שמות אולי יוכלו לעזור לך בנות מפה, אני לא מתמצאת.. שיהיה לכם בהצלחה ועדכני!!

תודה רבה לכן, אם כן אשמח לקבל המלצות למומחים בתחום פריון הגבר (אגב וריקולצה נשללה) חוץ מזה האם יש המלצות על דר שחר קול בנושא של הטיפולים?

09/03/2006 | 12:28 | מאת: נועה

בוקר טוב טוב נשארתי היום בבית כדי לנוח מהגירוי השחלתי שלי, לא תאמינו כמה ציצי אחד יכול לגדול בלילה.. ועכשיו אני תוהה: בחודש הבא -אם החודש לא יילך כמובן.. - אני עוברת מהזרעות לivf - יש מצב שלא יעשו לי טיפול בגלל הגירוי שהיה לי החודש? שמעתי משהו על ציסטות - אשמח אם מישהי תוכל להסביר לי מה ולמה - כי עוד שבועיים קבעתי לזיידמן הידוע ואני כמובן לא רוצה לבזבז את זמני וכספי לריק.. או שאני סתם ממציאה עכשיו משהו וזה בראש שלי ורק נדמה לי.. תודה נועה

09/03/2006 | 13:10 | מאת: ילדת האוקיינוס

אחרי כל טיפול בזריקות, בין אם היה גירוי יתר או לא, קיים הסיכון לציסטות. קיימים 2 סוגים של ציסטות: פעילות ולא פעילות. הפעילות מפרישות הורמונים וכשיש אותן דוחים את הטיפול. הלא-פעילות לא מפריעות וניתן להתחיל בטיפול כמתוכנן. איך יודעים? ביום הראשון או השני לווסת עושים אולטרסאונד. במידה ונצפו ציסטות עושים בדיקת דם, שתוצאותיה יראו אם הציסטות שנצפו פעילות או לא. מקווה שלא תגיעי בכלל לווסת!

09/03/2006 | 13:25 | מאת: מיכל

אני רואה שאת מסתובבת עכשיו בפורום - יש לי כמה שאלות האם אפשר למנוע מראש גירוי יתר? מה אפשר לעשות כדי למנוע? כמה ימים לוקח לזקיקים ? אם אני לוקחת עכשיו פיורגן ל-6 ימים האם זה אוטוטו הסוף? זהו בינתיים..

09/03/2006 | 21:22 | מאת: דורה

ילדתי היקרה, חצי שעה אחרי שקראתי את התשובה שלך התקשרו אליי מביה"ח להודיע על הביקורת הבאה. כמו שאקלית מייד שלפתי את השאלה - האם הציסטות שלי פעילות או לא. לשם שינוי ידעתי מה לשאול! הן לא. ישששששששששששש. הרגשתי סיפוק ענקי- הנה אני מצליחה להבין מה פה קורה פה. תודה מון שרי. דורה.

09/03/2006 | 11:01 | מאת: קרן

שלום תזכורת- בעלי עשה פעמיים בדיקת זרע שהתוצאה הייתה שאין זרע כלל. ביום ראשון הקרוב בעלי ואני נלך לד"ר אשכנזי בבלינסון, רציתי לשאול למה עליי לצפות, האם יעשו לבעלי בדיקת זרע עוד באותו היום? תודה

09/03/2006 | 11:29 | מאת: רומי

היי קרן, לא נראה לי שיעשו לו בדיקת זרע, פשוט תהיה לכם שיחה על מצבכם בהתאם לכל התוצאות שתראו לו והוא ידריך אתכם הלאה.. בהצלחה רומי

09/03/2006 | 12:29 | מאת: חן

היי קרן, קודם כל בהצלחה.... אנחנו עם אותה בעיה וגם מטופלים בבלינסון. אני דווקא חושבת שאולי כן יבקשו מכם לעשות בדיקת זרע נוספת מכיוון שבטח ירצו לבדוק שם בשיטה אחרת... אני הייתי מציעה לכם לבוא מוכנים - 3 ימים התנזרות מיחסי מין... פשוט חבל לבזבז זמן. חן

09/03/2006 | 13:09 | מאת: הודיה

מה יש בבלינסון? מומחה למה זה? סליחה שאני מתערבת פשוט חשבתי שאולי אמצא עזרה גם עבור הבעיה שלנו. בהצלחה

09/03/2006 | 19:27 | מאת: קרן

אחרי שראו בשתי בדיקות הזרע שלבעלי אין כלל זרע,רופאת המשפחה נתנה לנו הפניה לבלינסון למומחה לפוריות

09/03/2006 | 10:21 | מאת: רומי

מה עניינים? דווקא חשבתי עלייך השבוע ספרי מה קורה איתך? רומי

09/03/2006 | 10:48 | מאת: ליטל-ז

היי רומי מה שלומך? תודה על ההתענינות,זה מחמם את הלב. את האמת אני צופה מהצד בפורום ועוקבת אחרי כל אחת,פשוט לא נעים לי להיכנס ולדווח,אני גם יודעת שאת אחרי החזרה,אני מאחלת לך הצלחה מכל הלב. לפני כחודשיים שלחתי לך מייל,כנראה שלא הגיע.מכיוון שהמייל שלי קצת בבעיה. אני עכשיו בשבוע 18, יש לי בת ברוך השם, בקרוב אצל כולן אמן. ושהחודש יתבשר הפורום בכמה שיותר הריונות. מתי הבטא? ליטל-ז

09/03/2006 | 11:14 | מאת: רומי

וואוו איזה יופי ועוד בת ראשונה תאמיני לי ברכה!!!!! לא קיבלתי ממך מייל, כי אם כן הייתי עונה לך. יופי אני שמחה שהכל מתקדם יפה איך הזמן עף לו מדהים.... הבטא שלי ביום ג' אבל נראה לי שלא ילך גם הפעם....טוב קדימה למספר 8 יש ברירה ממשיכים ... תהיי בקשר אל תעלמי שנדע מה קורה איתך אז שיהיה הריון משעמם מה שנקרא, ואני כאן את יודעת!!! שלך, רומי

09/03/2006 | 08:42 | מאת: רומי

בוקר צח, אז אני לא השתפנתי, ועשיתי בבוקר למרות שאני 5 ימים מהבטא ויצא שלילי חזק!!!! ונראה לי שלא יצא כלום בגלל שיש לי כל הזמן פעילות רחמית כזו כמו לפני מחזור בקיצור מכינה את עצמי למס' 8 מקווה שאת ומאוס תצילו את הכבוד הפעם!!! דווחי מחר רומי

09/03/2006 | 08:59 | מאת: רונק

היי רומי, אוף... איזה באסה.... אבל לא קצת מוקדם לעשות בדיקה? מקווה שסתם הבריז איזה שלילי.... לא מרפה באצבעות בכל אופן... אל תדאגו אם לא אספיק מחר לעדכן כי אני נוסעת ... מקסימום תתאפקו..... שיהיה יום טוב בכל זאת לא להתייאש!!!!!

09/03/2006 | 08:24 | מאת: מיכל

אתמול הזרקתי פעם ראשונה ולא הצלחתי להוציא את המחט מהעט ונדקרתי..הבנתי מה שצריך לעשות ובכל זאת לא יצאה המחט..

09/03/2006 | 11:26 | מאת: ...

פשוט לכסות את המחט במכסה שלה ורק אז להוציאה.

09/03/2006 | 00:36 | מאת: שרה

ערב טוב בנות יקרות קודם כל רציתי לומר שהתגעגעתי לפורום הזה ולחום שבלב שפורום זה נותן........ רפרפתי קצת בדפים קודמים אבל אני עדיין לא מעודכנת אז למי שקיבלה בשורות טובות שיהיה בשעההההההה טובה ולמי שמחכה לתשובות מחזיקה אצבעות חזקקקקקקקקקקקק. בקשר אליי הזרעה חמישית שנכשלה אחרי ניסיון ראשון של הזרעה עם טיפול בהורמנים וכנראה שפניי קדימה אל ניסיונות ההפרייה......... זהו לילה טוב, מקווה לקרוא על בשורות טובות בקרוב

09/03/2006 | 08:57 | מאת: רומי

היי שרה, גם אנחנו התגעגענו אז אל תעלמי, מצטערת שלא הלך בהזרעה ומקסימום תצטרפי למועדון ה-ivf אולי זה ילך מהר יותר. אז שמרי על קשר יום טוב, רומי

09/03/2006 | 12:31 | מאת: נועה

וואלה - אני כמעט בדיוק במצבך - מחזור חמישי של הזרעות, והחודש מחזור ראשון של הורמונים ואם לא יילך.... אז יאללה לivf (למרות שנראה לי שלרופא שלי יש שאיפות כמוסות לנסות עליי עוד איזה חודש הורמונים. לא תודה . הספיק לי) אז שיהיה לך בהצלחה!!!!! נועה

08/03/2006 | 21:17 | מאת: לנה

היי רומי! עם קארת ב פורום קיבלתי בדיקות דם שלי ו פרולקטין גבעוה 750 רופא אמר לי ב טלפון ו הוא רוצה ש אני יעשה עוד בדיקה חוזרת לפחות אני ידעת למה אין היריוןהעים את מבינה ב בדיקות האלו ש מה זה אומר RUBELLA 39קט ןמי cmv igG 250positivi TEstosteron3 העים את מבינה או עשית אותם בדיקות הערכים הם גבעוים תודה לך

08/03/2006 | 23:29 | מאת: נטלי

שלום לך לנה, עד שרומי תענה, ניני או ילדת האוקיינוס, אשמח להשיב לך על שאלתך. ביצעת בדיקת RUBLIA שהיא למעשה, בדיקה של נוגדני אדמת, והתוצאה שקיבלת אומרת שאת מחוסנת למחלקת האדמת , מומלץ לבצע בדיקה זו לפני טיפולי הפריה מכיון שבשליש הראשון להריון מחלת האדמת מסוכנת ויכולה לעבור ישירות לעובר, למרות שמחלת האדמת כבר הולכת ומתפוגגת היות ותינוקות כבר מחוסנים מגיל שנה בטיפת חלב. בהצלחה.

08/03/2006 | 23:47 | מאת: אני

09/03/2006 | 00:39 | מאת: לא רוצה להגיד

שגיאות כתיב לנה-שימי לב?????????????????????????????? באמת!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!! הבחורה מתאמצת כל כך לכתוב בעיברית ואת באה ביהירות כזו וזה מה שיש לך להגיד?????????????????? תתבישי לך! לנה חמודה- תכתבי איך שאת יכולה. אנחנו תמיד מבינות אותך ורוצות אותך פה, עם או בלי שגיאות. ותתעלמי בבקשה מההערה הגסה והמתנשאת הזו. אנחנו לא כאלה!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!

09/03/2006 | 09:07 | מאת: רומי

שלום לך, זו לא הפעם הראשונה שאת נכנסת לפורום ומחפשת קצת לעשות פרובוקציות, אין לי מושג אם זה מתוך רוע או סתם שיעמום ועל זה נאמר: "אם אין לך מה לעשות אל תעשה זאת כאן!!!" והמבין יבין..... רומי

09/03/2006 | 08:17 | מאת: ילדת האוקיינוס

נטלי ענתה לך יפה על עניין ה-Rubella. לגבי הפרולקטין - זהו ההורמון האחראי על ייצור החלב. הפרולקטין אמור להיות גבוה בזמן ההנקה, ובמידה מסויימת הוא מונע ביוץ - זו דרכו של הטבע למנוע כניסה להריון מאשה שעדיין מניקה. כאשר הפרולקטין גבוה ואת לא מניקה, עדיין ערכים גבוהים שלו עלולים למנוע ביוץ ובכך למנוע הקלטות להריון. אבל אל דאגה - יש לך פתרונות תרופתיים. טוב שעלו על הבעיה, ועכשיו אפשר יהיה לפתור אותה. ובנוגע לשגיאות הכתיב - אנא ממך אל תתיחסי למי שהעירה לך על כך. אנחנו כאן כדי לעזור לכולן, בלי הבדלי דת, גזע או שפה, ואני מקווה שתמשיכי לשאול כל שאלה שתהיה לך ומאחלת לך שלא יהיו לך הרבה כי תהרי במהרה <אמן>.

09/03/2006 | 08:26 | מאת: מיכל

לנה שלום - אני קוראת את ההודעות שלך לרומי - ומבינה הכל !!! תמשיכי לשאול ולהתעניין כי השאלות שלך עוזרות לכולן...

09/03/2006 | 08:54 | מאת: רומי

היי לנה, אז כפי שילדת ענתה לך כנראה שיש בעיה עם הפרולקטין הגבוה ושאר הבדיקות בסדר הן לא מפריעות לכניסה להריון. תגידי ב- cmv מה יצא לך ב-igm ? בכל אופן תקחי את כל הבדיקות לפרופ' זיידמן ותראי לו יום נעים, רומי

08/03/2006 | 20:51 | מאת: טליה

שאלה לבנות שעברו שאיבה כזו, במה זה כרוך וכמה זה כואב? מה היה המשך הטיפול? אם הציסטה לא תיעלם, השאיבה היא לאחר יום 5 למחזור, האם פספסתי את חלון הזמנים להזרקת גונל_F? איך ממשיכים? אשמח לשמוע מניסיונכן. תודה.

08/03/2006 | 21:06 | מאת: רומי

היי טליה, אני עברתי שאיבת ציסטה, ממש לא כואב ותוך דקה זה נשאב, אין דבר כזה שהיא לא תעילם ברגע ששואבים אותה היא נעלמת במיידי. אני עשיתי את זה בין טיפולים כך שלא יצא לי תוך כדי טיפול לדעתי זה לא אמור להפריע להמשך הטיפול אבל את זה תשאלי את הרופא שלך. בהצלחה, רומי

09/03/2006 | 08:23 | מאת: מיכל

אני סובלת מציסטות - פעמיים היו לי ניתוחים - לפרוסקופיה - ולא דיברו איתי על שאיבה - מדוע? כיום יש לי ציסטה 15 מ"מ ואמרו לי שבטח בשאיבת הביציות (אם יהיו והכל יהיה בסדר) ישאבו לי גם את הציסטה - היתכן?

08/03/2006 | 19:21 | מאת: גל

האם כדורי איקקלומין יכולים לגרום לתאומים לא זהים ?

08/03/2006 | 19:50 | מאת: רומי

היי גל, בוודאי, כי הם גורמים לשחלה לייצר מספר בייציות ואכן יש סיכוי לתאומים ובכלל לריבוי עוברים. בהצלחה, רומי

08/03/2006 | 21:51 | מאת: גל

פרולקתין 700

08/03/2006 | 18:52 | מאת: א.א

יש כדורים לאיזון. אינני זוכרת את השם אבל תתייעצי עם רופא מומחה לפוריות

08/03/2006 | 19:18 | מאת: ל

שם הכדור הוא : פרילק. בהצלחה.

הי, אני בת 29, עוברת מחזור שביעי של IVF. אני מרגישה שמטיפול לטיפול רגשות כעס וקנאה מתגברים אצלי מה שמאד לא מאפיין אותי. זה הגיע למצב שאני לא מסוגלת לראות פרסומות של אימהות ותינוקות, קשה לי מאד לפרגן לחברות בהריון או לחברות שילדו (על אף שאני מאלצת את עצמי לעשות זאת). אני מרגישה זוועה. האם מישהי מרגישה כמוני? ואם כן הייתי שמחה ללמוד דרך התמודדות נוספת.

היי תמר, המשותף בינינו שגם אני בטיפול מס' 7 נקווה שזה מספר המזל שלנו, גם לי כמובן יש צביטונת בלב וקנאה קטנה שאני רואה אישה בהריון אבל באופן כללי מטיפול לטיפול אני נהיית יותר ויותר אדישה...כנראה זו הדרך שלי להתמודד עם זה ופשוט להאמין שאני בדרך הנכונה וזה יגיע, איך עושים זאת? כנראה זה קשור לאופי האופטימי שלי וגם הרבה עבודה עצמית. שיהיה הטיפול האחרון והמנצח!! רומי

09/03/2006 | 08:38 | מאת: ילדת האוקיינוס

תמר היקרה, אני כל-כך מבינה אותך. עברתי 5 שאיבות ו-8 החזרות (לא כולל את כל ההזרעות והאיקקלומינים ושאר ירקות שהיו קודם) עד להריון המיוחל שהביא את סיוט חיי לקיצו והפך אותי לאמא לתאומים מקסימים. וגם אני מטיפול לטיפול הפכתי למיואשת ומרירה יותר. הלוואי שהייתי יכולה לתת לך פתרון להרגשה הזאת, אבל אין לי. מה שכן, יש משהו חשוב מאוד שכדאי לך לעשות, והוא: לנסות לסלוח לעצמך ולא להרגיש אשמה על רגשות הקנאה וחוסר היכולת לפרגן הכל-כך טבעיים ומובנים שלך. תביני, כשחברה טובה שלך מספרת לך שהרתה, ובמקום לקפוץ משמחה עד מרגישה אבן יורדת בגרון, זה לא בגלל שאת חברה רעה, או אדם רע. את לא כועסת על חברתך על מה שיש לה, את כועסת על מה שאין לך - ובצדק. המלצתי לגבי חברות קרובות היא פשוט לספר להן מה עובר עלייך. אמנם מי שלא חוותה בעיות פריון בעצמה לא תוכל ממש להבין אותך, אבל אם היא חברה טובה היא תנהג כלפייך ברגישות ובהתחשבות והכי חשוב - לא תפרש בצורה לא נכונה את היחס הצונן שלך להריון שלה ולא תקח את זה באופן אישי. מחזיקה לך אצבעות שהטיפול הבא יצליח, ואז החברות שנמצאות עכשיו בהריון או זה עתה ילדו יוכלו להעביר לך בגדים וצעצועים מגניבים מהתינוקות שלהם... זה בדיוק מה שקרה לי: שכנה דלת לידי, בחורה מקסימה, הרתה עם תאומים בזמן שאני הייתי בטיפולים, לראות כל יום את בטנה התופחת היה לא קל. ביום בו היא חזרה מבית החולים עם התאומים שנולדו לה אני עברתי הפלה מההריון הראשון אותו הצלחתי להשיג אחרי שנתיים ותשעה חודשים. תארי לעצמך שגם הייתי צריכה לקבל בשבילה ולהעביר לה באותו היום זר פרחים שאיזה שליח הביא כי הם לא פתחו לו את הדלת. את הטיפול הבא העברתי על רקע בכי התינוקות הבלתי פוסק ששמעתי מעבר לקיר... בגלל שהיא ובעלה כאלה נחמדים עשיתי מאמצים לחייך, גם אם זה היה מבעד לדמעות. אבל אין ספק שאם מצבי היה אחר הייתי יותר עוזרת לה ומשתתפת בשמחת גידול התינוקות החדשים. ואז סופסוף הריתי... גם עם תאומים בנים, ממש כמוה. ועכשיו התאומים שלי לבושים כמו נסיכים ומשחקים במשחקי פישר פרייס יוקרתיים, וכל זה ממנה - עובר אלי ישירות מהדלת ממול... אני ממש מקווה שגם לך זה יקרה בקרוב קרוב....

תודה על התמיכה ובטח יש לכן מושג עד כמה זה מחזק להרגיש שעוד מישהי מבינה בדיוק מה את עוברת. מה עשיתן בימים האלה ובשעות הנוראיות האלה שהרגשתן שהדכאון פשוט התיישב לו בגוף? לאן מתעלים את החרדה? מה עושים עם אינסוף מחשבות? מישהי כתבה בפורום הזה שהבעיה הנפשית גדולה מהבעיה הפיזית וככה זה גם אצלי כיוון שאני מתקשה למצוא עבודה רק מהחשש שאצטרך להתנצל כל פעם על היעדרויות ולהסביר את עצמי. פשוט נמאס לי ואני כל הזמן בבדיקות, נסיעות, טפסים ומירוץ מסוייט שאני לפעמים לא מבינה איך הגעתי לכאן.לחכות בתור, לריב עם פקידות, לבצע בדיקות, פשוט נמאס לי להתעלל בגוף שלי. אני עוברת טיפול פסיכולוגי טוב ויש לי בעל תומך להפליא, בית מקסים ומושקע והטיפולים צובעים הכל בשחור. משהו בי מרגיש מופסד, דחוי, נכשל, לא שווה. זה סיוט. התקופה הקשה ביותר בחיי! תמר.

08/03/2006 | 15:44 | מאת: עפרה

מחר אני הולכת לפגישה ראשונה בבית חולים מדיקל סנטר בהרצליה. להכין את החומר ונראה מה יהיה. יש מישהי שם....... יום קסום לכולםםםםםםםםם

08/03/2006 | 16:29 | מאת: קרין

היי קודם המון הצלחה אני בת 40 מתחילה IVF , האמת שאני התלבטתי בין איכלוב למדיקל סנטר מסתבר שהשתתפות עצמית זה עולה 1500 שקל לחודש , יכולה לקבל טיפול באיכלוב ללא תשלום כמובן עם טופס 17 ,אני חברת קופת חולים לאומית מה ההבדל מבחינת הטיפול ? אם את יודעת עיזרי לי , יש לי תור עוד שבועיים לאיכלוב אז שוב הצלחה קרין .

08/03/2006 | 19:52 | מאת: רומי

היי עופרה, "משנה מקום משנה מזל" אל תשכחי להיכנס ברגל ימין!!! בהצלחה, רומי

08/03/2006 | 20:06 | מאת: אתי

שיהיה לך בהצלחה, אני לא מכירה אותך אבל אני מאחלת באמונה שלמה ובזכות כל הצדיקים והקדוש ברוך הוא שיצליח לך. משנה מקום משנה מזל....

09/03/2006 | 08:41 | מאת: ילדת האוקיינוס

עפרה, הלוואי והאימרה הזו תחול עלייך. זהו, הגיע תורך!!! בהצלחה לך יקירה!

08/03/2006 | 15:28 | מאת: נועה

הי בנות תגידו - גם לכן זה קורה אחרי הורמונים שהבטן מתנפחת וכואבת מאוד, הציצי השמאלי כואב בטרוף, הגב רגיש... כאילו - מה, ממשיכים רגיל? אני שותה המון, ועובדת כרגיל, אבל כואב לי וכל תזוזה מקפיצה אותי.. פשוט זה חודש ראשון של הורמונים, ועניין אותי לדעת איך אתן סוחבות את זה. נועה שיש לה 9 זקיקים ועוד קטנים

08/03/2006 | 15:45 | מאת: עפרה

בטח שזה נורמלי, סוחבים את זה עד לחודש התשעי, בהצלחה מכל הלב עפרה

08/03/2006 | 15:46 | מאת: אורית

לי מתחיל הגירוי מהיום הראשון לאיקקלומין ממש תופעת טבע אני. בכלל ממתי שהתחילו כל הטיפולים אני רגישה לכל דבר וכל דבר כואב לי ולא חסר על מה...בכל אופן אפילו שאני שותה לא עוזר כואב לי הכל אבל מתרגלים.

08/03/2006 | 16:58 | מאת: נועה

פשוט עכשיו אני בעבודה ובקושי זזה לשירותים ואני מתלבטת אם להשאר מחר בבית. הרי מי יודע כמה פעמים עוד אזדקק להשאר בבית אז חבל לי לבזבז ימים כאלה .. ווואלה - הבטן ממש דוקרת! נועה

09/03/2006 | 08:43 | מאת: ילדת האוקיינוס

נועה, התחושות שאת מתארת בהחלט נורמליות ומוכרות. טוב את עושה שאת שותה הרבה מים - זה הדבר היחידי בעצם שאפשר לעשות, וכמובן להמנע מכל פעילות שמחמירה את הכאבים. מקווה שבקרוב יהיו תוצאות לכל המאמצים והכאב...

08/03/2006 | 15:06 | מאת: טל

רונק בת כמה ביתך? היא גם תוצאה של ivf ? כמה טיפולים עשית עד עכשיו?

08/03/2006 | 15:16 | מאת: רונק

הבת שלי בת 3 בעוד חודש ואכן גם תוצאה של ivf - בטיפול השני כשבראשון היה הריון כימי. עכשיו אנחנו בטיפולים לילד שני, עשיתי 2 טיפולים ללא הצלחה (2 הריונות כימיים)ועכשיו מחזור מוקפאים - ביום שישי תוצאות.......

08/03/2006 | 16:04 | מאת: טל

אז באמת שיהיה לה מזל טוב נזכור זאת לעוד חודש. וחוץ מזה משמח לראות שיש תוצאות לטיפולים כי לפעמים זה נראה לי ממש רחוק וחסר סיכוי. אצלינו לא ממש מבינים מה לא תקין במיוחד שהיה לי הריון ראשון ספונטני. ויש לי ממנו בת אחת והיא בת 5 וחצי. ועכשיו אנו כבר תקועים כמה שנים והכול נראה לי חסר סיכוי. אין ספק שגם הגיל לא תורם להפחתת הלחץ.

08/03/2006 | 16:11 | מאת: טל

המון בהצלחה ליום שישי!!!!נחזיק אצבעות גם ברגליים. הקטע הכי קשה זה להמתין לתוצאות כי לי בפעם הקודמת יצא חיובי אבל חלש. אבל אחר כך לצערי שלילי.אז נקווה שלך יהיו תוצאות אחרות ולכבוד הפורים יצאו לך תאומים.

08/03/2006 | 14:24 | מאת: מיכל

קיבלתי או.קי להתחלת הפיורגן למשך 6 ימים.. הרירית ירדה ל-3.4 כמו שמאוס אמרה.. האם 6 ימים מספיקים לביציות לגדול ולהבשיל או שזו רק ההתחלה? ועוד שאלה אני צריכה להזריק חצי אמפולה של דקא. פעם מישהי אמרה (מאוס?) שזה עד ה=P האם הראשון או השני? מקווה שלא אסתבך עם העט ! תודה על ההקשבה

08/03/2006 | 14:44 | מאת: רומי

היי מיכל, אז בשעה טובה על המנופיור, את בדרך הנכונה..כמה זמן? זה מאוד אינדיוידואלי לכל אחת, כי כל גוף מגיב אחרת בכל אופן לא יהיו לך הרבה ימים נוספים... לגבי הדקא לא יודעת איזה p מאוס אמרה לך, אני פשוט הייתי מזריקה חצי לפי העין, לא צריך להסתבך עם זה. בהצלחה יקירתי, רומי

08/03/2006 | 13:20 | מאת: נועה

שלום לכולן כמה ימים אחרי פרגניל 10000 וגונל f אפשר לבדוק הקיון? 12 יום או שצריך לחכות עוד? תודה נועה

08/03/2006 | 14:04 | מאת: ניני

פרגניל וגונל והזרעה? בעיקרון אם עשיתים הזרעה אז שבועיים מההזרעה יש תשובות אמינות, אבל אני לפעמים בודקת אחרי 12 יום כבר;)

08/03/2006 | 08:43 | מאת: גלי

ץ

08/03/2006 | 09:13 | מאת: רונק

08/03/2006 | 12:31 | מאת: רומי

.

07/03/2006 | 23:23 | מאת: טל

משהי יודעת מהו הריון כימי?

07/03/2006 | 23:42 | מאת: רונק

הי טל, לצערי חויתי שלושה כאלה... הריון כימי זה בעצם הריון שהוא חיובי בבדיקת הדם אבל למעשה בבדיקת אולטרסאונד לא נראה שק הריון. ברב המקרים מתחיל מבטא נמוכה ולאט לאט יורדים הערכים ומקבלים מחזור BIG TIME!!!! הרופא שלי אומר שהריון כימי זה סימן טוב שמראה שאת יכולה להקלט בד"כ הסיבה שאין המשך השתרשות היא כתוצאה מליקוי כרומוזומלי בעוברים. בהצלחה

07/03/2006 | 23:43 | מאת: ניני

הוא הריון שהפסיק להתפתח לפני שהיתה לו עדות מעבר לתוצאות כימיות (כלומר בדיקות דם/שתן). במילים אחרות יש בטא חיובית שלא עולה תקין ואז נעצרת ויורדת, כל זה לפני שאפשר היה לראות דופק או שק הריון באולטרסאונד. הריון כימי יכול להתרחש בלי שנדע אפילו, פשוט נקבל את המחזור באיחור. בהצלחה בכל מקרה!!!!

08/03/2006 | 16:43 | מאת: לנה

שלום ניני! מה נישמה אך את ? שאלה עליך העם את ידעת היריון כימי ש אני עברתי פעמיים ב משך 4 חודשים ל אחר מיכן יש לי חוסר פוריות עברה שנה מי עפלה טבעית העים יש קשר לאחר מכן ל חוסר פוריות? אני היתי מטופלת ב פרגניל לא עזר ו ב איקוקלומין לא עזר (הסיבה לא ידעה ל היפוריות שלי ?)

07/03/2006 | 23:14 | מאת: שירלי

היי בנות מה שלומכן? זוכרותכאשר הודעתילכן לפני כמה ימים על הדיקפיפטיל,למי שלא זוכרת אז אני מזכירה שהוא מחליש את סיכוי הקליטה של העובר,אני לא יודעת מה הוא גורם לרירית!!!!! אבל הבנתי שכאשר לוקחים אותו לפני השאיבה במקום האוביטרל הוא גורם נזק מסוים לרירית,ואם לא מקבלים נרות תמיכה אז תוך כמה ימים מקבלים הרירית מתחילה להתקלף. ולפני יומיים ביום ראשון הייתי אמורה להחזיר עוברים, אז הרופא החליט לא להחזיר והקפיא לי אותם, והיום בבוקר התקלפה לי הרירית, היא כעת יורדת לאט לאט, לא בחוזקה. תארו לעצמכן אם היו לי עוברים בפנים מה היה קורה!!!!! הנרות רק דוחות את המחזור,אבל מבפנים הרירית מתקלפת וקורסת.אבל לא יורדת בגלל הנרות. אז מפה הבנתי שדיש לנו המון סיבות לאי השתרשות,אם זה זריקה שקיבלנו,או נוזל שמצטבר ,או כל סיבה אחרת. מקווה שעזרתי:)

07/03/2006 | 23:41 | מאת: ניני

טוב לדעת ולמה נותנים את זה אם זה מה שזה עושה??? טוב שאת בידיים טובות}{}{

07/03/2006 | 23:47 | מאת: שירלי

הרופא אמר לי שהדיקפיפטיל מונע גירוי יתר, ואם הוא היה נותן לי אוביטרל,הייתי הולכת אחר כך לטיפול נמרץ מגירוי יתר, הוא היה חייב לתת לי דיקפיפטיל,ואמר לי שבסוף הבריאות היא יותר חשובה מהכל. תודה ניני,שיהיה בהצלחה גם לך

07/03/2006 | 22:45 | מאת: אלונה

לנשות הפורום היש לכן מושג האם קיים מימון של השבחת זרע לפני הזרעה, עבור רווקות שקונות זרע מתורם? איזו קופה, אם בכלל מממנת את ההשבחה לרווקות? ומה לגבי השבחה לזוג, כשהזרע תקין והאישה לא מצליחה להרות ? (פוריות לא מוסברת), היש מימון להשבחה? מכבי לא מממנת לרווקות ואילו לנשואות כן. האם זה חוקי? האם ידוע לכן מה אומר חוק בריאות ממלכתי בנוגע לשני המקרים הנ"ל? אודה לכל פיסת מידע

07/03/2006 | 23:45 | מאת: ניני

היי אלונה, אני יודעת לגבי זוג נשוי עם זרע תקין, אצלינו זה כך, הקופה מממנת את ההשבחה לפני כל הזרעה. בעלי מקבל טופס 17 ועושה השבחה במכון לפוריות הגבר. ממש אין לי מושג על בנק הזרע, אבל זו שאלה למזכירה רפואית, תתקשרי בבוקר ויסבירו לך הכל בהצלחה!!!!

08/03/2006 | 09:24 | מאת: דניאלה

היי מכבי כן מממנת לרווקטת את ההשבחה וגם הזרעה כך לפחות ידוע לי.... בכל אופן אני חושבת שאם מדובר בתרומת זרע בכל אופן לפחות מהכרותי עם מכבי - הם מוציאים את המיץ....וגם לא תמיד נחמדים אבל לא לוותר להם

07/03/2006 | 22:14 | מאת: אתי

הייתי רוצה לברר את החוקים לגבי חופשות המחלה ביום של השאיבה וביום שאחרי אני משש תשושה ולא מסוגלת לזוז ביום של ההחזרה אני בסדר אבל רוצה לשמור עברתי כבר את המכסה של ימי ה"מחלה", אם מישהו מבין ויכול לעזור אני אשמח ( יש שיגידו מה אני דואגת לעבודה תדאגי להריון אבל מי כמוכם יודע שיש הרבה הוצאות והעבודה חשובה.)

07/03/2006 | 22:30 | מאת: דורה

שוב היי לך, אין לי מידע מדוייק. ככל הידוע לי מותר להעדר מהעבודה שמונים שעות לטיפולי פוריות, שיורדות ממכסת ימי המחלה שלך. ומה עם ימי חופשה שמגיעים לך? נצלת את כולם כבר? את יכולה לקחת ימי מחלה ע"ח השנה הבאה? אני יודעת שכדי לשמור לי את ימי המחלה אני לא נעדרת מהעבודה משום סיבה אחרת. עם חום, עם כאבים, אני מגיעה רק מדאגה לעניין הזה ומבינה היטב את החשש שלך. כמה שזה נשמע גרוע, אם אמצה את האפשרויות של ימי המחלה נראה לי שאצטרך לעשות הפסקה. הבנתי שיש גם בתי חולים שבהם הטיפולים נעשים בשעות אחר הצהרים. אם את גרה באזור המרכז שווה לבדוק את הנושא. מקווה שלא תאלצי להעדר ולאחר עוד זמן רב, דורה.

07/03/2006 | 23:47 | מאת: ניני

נדמה לי שאין הכרה בימי מחלה עבור טיפולי פוריות. אולי נשארו לך מעט ימי הצהרה? אישית אני משלימה שעות, זה אפשרי בעבודה שלי. ברור שאת צריכה לדאוג לעבודה, גם אם עדיפות ראשונה זה ההריון:) בהצלחה יקירה!!

08/03/2006 | 08:50 | מאת: רומי

אתי, דורה ניני וכולן בעצם, החוק מאפשר בכל מחזור אחד של טיפולים 16 ימי מחלה כאשר סה"כ 4 מחזורי טיפול בשנה מותרים. זהו החוק, כמובן שבפועל אין צורך ל-16 יום אבל חשוב לדעת שזה מגיע לנו... ובנושא פיטורין: מעביד אינו רשאי לפטר עובדת בטיפולים (בתנאי שידע כמובן) רק לאחר שנתיים. אז לידיעתכן רומי

07/03/2006 | 22:12 | מאת: אתי

אין לי כוח, לראות את הבית חולים כמעט כל בוקר לא מסוגלת יותר לעשות זריקות כואבות אני סך הכל בת 24 הכל אצלי תקין הבעייה היא אצל בעלי אבל הבעייה הנפשית היא אצלי , אני יודעת שהוא סובל ולא מראה לי עברתי כבר 4 טיפולים וקשה לי אני לא יודעת איך להתמודד עם עצמי עם הסביבה שלוחצת יש שיגידו שאני צעירה, ועברתי קצת טיפולים אבל זה כואב מעציב בלתי נשלט והדמעות בכלל כמו מים. מצטערת שאני כזאת דכאונית ואני מאחלת לכולם הצלחה וחוזק וילדים בריאים אבל אני שבורה.

07/03/2006 | 22:24 | מאת: דורה

היי אתי, נכון, את צעירה. אז מה? את לא צריכה להעביר ביקורת על עצמך בשם אחרים. מותר לך להשבר ומותר לך להכנס לדיכאון. מי כמונו יודעות כמה זה נמאס, נמאס, נמאססססססס. כמה זה כואב, פיזית ונפשית. ומי שאומר לך כך לא יודע איך להזדהות! אבל חשוב שלא תתני לדיכאון להשתלט. קחי יומיים שלושה וקומי מזה. זה בדרך כלל קורה לנו באופן טיבעי-השברים נאספים, הכוחות צצים ואנחנו ממשיכות...... אחרת זה באמת בלתי ניסבל! ואנחנו כאן. מבינות אותך מבפנים ומחזקות אותך. דורה.

07/03/2006 | 22:31 | מאת: רונק

הי אתי, נעים מאד... קודם כל, זה בסדר להרגיש כמו שאת מרגישה, מותר לך להשבר ולהגיד שנמאס ושאת לא יכולה יותר! תני לזה מקום ! ואל תעסיקי עצמך באלה שיגידו שאת צעירה או כל מיני דברים שיתנו חוסר לגיטימציה לתחושות שלך ויגרמו לך רגשות אשם! בכל כישלון של טיפול אנחנו חוות אובדן ואנחנו חייבות לעבד אותו כדי שנוכל להתגבר עליו (כך לפחות אני מאמינה...) וכך גם המעגל נסגר ואנחנו שוב יוצאות למסע עם כוחות מחודשים, את בטח יודעת את זה כי אחרת לא היית מגיעה לטיפול רביעי. מאד מבינה ומזדהה עם תחושותייך גם אנחנו מ"מחלקת זרע" ואצלי הכל תקין, גם לבני הזוג שלנו לא קל בכלל לדעת שזה "בגללם" : לראות אותנו מתרוצצות, מזריקות, כואבות, בוכות, מתאכזבות..... אבל הם גם יראו אותנו בבוא היום מלטפות בטן מתעגלת...... תאפשרי לעצמך קצת לפרוק ותרימי ראש להתחלת טיפול חדש ואופטימי!!!!! מחזקת אותך רונק

07/03/2006 | 23:49 | מאת: ניני

היי אתי פה אף אחד לא יגיד שאת כלום, פה זה מקום לקבל חיבוקים ואנרגיות של ביחד((())) הטיפולים קשים, והחוסר ידיעה קשה, והציפיה קשה. כל אחת מצליחה למצוא את הדרכים שלה להתמודד עם הקושי, יש ימים טובים יותר וימים פחות טובים ולכל אחת יש סף רגישות משלה. את בסדר גמור יקירתי. אני מאחלת לך מכל הלב שזה יהיה מהיר ותסיימי עם זה. בינתיים תהיי ביחד עם האיש שלך, אל תתני לו להיות עצוב בזה לבד, ואל תהיי בזה בלעדיו. שתמרי על הביחד שלכם, והכל יסתדר חיבוקים(((()))

08/03/2006 | 01:45 | מאת: ברברה

אני ממש מרגישה כמוך הבעיה הנפשית כבר יותר חזקה מהבעיה שלהם גם לי יש מין כעסים פנימיים על זה אני מבינה אותך אבל זה המצב כך נגזר עלינו וחבל

08/03/2006 | 20:12 | מאת: אתי

לכל הבנות הנחמדות תודה על העידוד העזרה והתמיכה הייתי זקוקה לזה נואשות כי רק אתן יכולות להבין את האמת שלי ושלכן אני מאחלת לכולכן בריאות אושר וילדים שיתנו אור בביתכם ועוד משהו שלמדתי מה שבא בקושי רב יהיה לכך ערך כפול ומכופל האושר האור היופי הכל יהיה יותר מאנשים שההריון בא ב"קלות".

07/03/2006 | 18:09 | מאת: שיר

האם כאשר הרופא מסיים את ההחזרה , צריך להשאר על המיטה עוד כעשר דקות (כמו בהזרעה) או לקום מיד ?

07/03/2006 | 19:32 | מאת: רומי

היי שיר, אני מטופלת בתל השומר, ושם מחזירים לנו והופ את על הרגליים, ממה שהרופאים טוענים שעפ"י מחקריהם אין טעם בלשכב אחרי, אך אם זה עוזר לך אז תשכבי לך עוד 10 דק'. העיקר שיהיה בהצלחה!! רומי

07/03/2006 | 21:51 | מאת: דורה

נו, ובשערי צדק משאירים אותך לשכב שעתיים במיטה.... (רומיל'ה, יש לי הרושם שמסיפור לסיפור אני רק מחממת אותך יותר על שערי צדק...) לא נורא, רק צריך לזכור תמיד להביא עיתון. בהצלחה! דורה.

07/03/2006 | 22:02 | מאת: אתי

הייתי רוצה לברר את החוקים לגבי חופשות המחלה ביום של השאיבה וביום שאחרי אני משש תשושה ולא מסוגלת לזוז ביום של ההחזרה אני בסדר אבל רוצה לשמור עברתי כבר את המכסה של ימי ה"מחלה", אם מישהו מבין ויכול לעזור אני אשמח ( יש שיגידו מה אני דואגת לעבודה תדאגי להריון אבל מי כמוכם יודע שיש הרבה הוצאות והעבודה חשובה.)

07/03/2006 | 22:43 | מאת: רונק

הי שיר, כמו שרומי דווחה, כך גם באסותא- הם לא מאמינים במנוחה ומשלחים אותך הביתה אחרי החזרה , למרות שיש אופציה להרים רגליים לכמה דקות. מנסיון של הטיפולים הקודמים (לילד הראשון) אחרי ההחזרה המנצחת הייתי חייבת לעשות איזה פרזנטציה והעבודה שלי היא פיסית ,ועשיתי אותה והופ גם יצא הריון, כך שאין ממש חוקים זה בהתאם לתחושות שלך. מה שלא יהיה - בהצלחה!

07/03/2006 | 17:46 | מאת: לנה

היי רומי מה נישמה? לגבי הסיפור הזה קארתי ו זה נכון יש בזה משהו כמו ש אני לא מעבדת תיקוה עדיין החודש להיכנס להיריון ב אופן טבעי ו לא להגיעה ל אסותא. אני רגעוה ב עזרת קדורים ל הרגעה על בסיס טבעי "רגעיון" ו זה עוזר לי אני לא חושבת על היריון זה ב תוך ליבנו . לנה

07/03/2006 | 19:28 | מאת: רומי

יופי לנה תמשיכי כך ואני בטוחה שהרוגע יעזור לך להגיע להריון מהר יותר!! רומי

07/03/2006 | 20:52 | מאת: גלי

רומי חמודה אני יושבת בעבודה מול הרבה לקוחות ביום במשך 7 שנים של ניסיון להרות ובכול יום לפחות לקוחה אחת היתה מספרת לי סיפור מעודד שכזה . ]בהתחלה זה עודד ואחרי שתיים שלוש סיפורים זה פשוט נהיה בלתי ניסבל למה לאחרים זה מצליח זה ממש לא עודד אותי . להפך .מה שכן יכול לעודד תמיד להגיד לעצמנו שאנחנו בריאות ומה שחסר לנו תמיד עם הרבה רצון אפשר לפתור הרבה אנשים שאני מקירה היו מוכנים להתחלף איתנו בבעיה ואני רוצה להגיד לכם שוב ושוב תמיד תמיד אפשר להיות הורים לילדים מהממים בדרך אחרת .גם אני ההיתי במצב שלכם אבל הסתכלתי קדימה בצורה שונה מכם

07/03/2006 | 14:44 | מאת: נירית

מסתבר שהזרעה שלישית גם לא הצליחה.. עכשיו אני אצטרך לקחת נשימה ארוכה, להקשיב טוב טוב ולעקוב אחרי (לא תמיד נכנסתי לזה) כל הבנות שעוברות הפריות כי זה מה שנתחיל בחודש הבא.. אז... שיהיה בהצלחה לכולן בהמשך. נירית

07/03/2006 | 15:00 | מאת: דורה

שיהיה בהצלחה! מקווה שילך לך בצ'יק! דורה.

07/03/2006 | 15:08 | מאת: רונק

הי נירית, מצטערת לשמוע על כשלון ההזרעה... אז עלית לליגת העל ומשם כבר אין דרך חזרה - משם יבואו הילדים !!!! אנחנו כאן איתך ותרגישי חופשי לשאול כל דבר!!! בהצלחה גדולה! רונק

07/03/2006 | 16:15 | מאת: נירית

תודה רבה על העידוד אתן מקסימות. נירית

07/03/2006 | 19:30 | מאת: רומי

אכן ברוכה הבאה למועדוננו...זה לא סוף העולם, את רק תתקרבי להריון הנכסף אנחנו כאן לכל שאלותייך בנושא בהצלחה ענקית!!! רומי

07/03/2006 | 11:49 | מאת: רומי

היי בנות יקרות, רציתי לשתף את כולכן בסיפור מקסים עם סוף טוב...שאת זה אנחנו אוהבות. בזמנו סיפרתי כאן את חלקו אבל אחזור ואוסיף לאלה שלא קראו. הבוקר הייתה לי שיחה עם ידיד לעבודה שבמזל טוב לפני שבועיים נולדו לו ולאשתו תאומים בן ובת . כל הסיפור שלו מאוד ריגש אותי ובמיוחד שאנחנו באותה סירה.... בקיצור הזוג הזה היום בני 34 עברו הפריות בגלל בעית זרע שלו, עברו 20 טיפולים!!!!! ב-7 שנים ללא לחץ, ממש החליטו שהכל יהיה באיזי, היו מספר הריונות כימיים ואף הפלה בשבוע 9 בגלל חוסר דופק....בהחזרה האחרונה , יומיים לאחר מכן נסעו לארה"ב לטיול חרשו את ארה"ב ושם התברר להם על ההריון...עדיין לא התרגשו כי כבר היה להם עבר של הפלות אז המשיכו לטייל ולעשות חיים עד שחזרו לארץ...והסוף כבר ידוע כפי שהתחלתי.... אז בואו נתעודד ונתחזק מהמקרה המדהים הזה ונסתכל קדימה בחיוביות גדולה!!! בהצלחה לכולנו רומי

07/03/2006 | 12:23 | מאת: מיכל

אל תכעסי עלי - אבל אותי הסיפור מייאש לחלוטין..ומיום ליום ברור לי שלא יהיו לי יותר ילדים אני לא במצב שאני אלך לעשות 20 טיפולים וגם לא 7 אולי אולי 2-3 וגם אז באמצע אני צריכה להוציא את החצוצרות.. אני יודעת שמי שאין לו בכלל ילדים יעשה הכל..על-מנת שיהיו לו ואפילו 20 טיפולים. אני לא במצב הזה וגם לא בגיל המתאים לכך הרבה לא מבינים אותי ומזלזלים בתחושות שלי בגלל שיש לי כבר שני ילדים. אבל מה לעשות שנולדתי עם אופי דכאוני ופסימיות..וככה אני גם יגמור את חיי.. תודה שאת כאן תמיד

07/03/2006 | 12:35 | מאת: נירית

הסיפור של רומי אותי מעודד...ואני מקווה שתוכלי לקרוא אותו שוב ואיך שהוא למצוא שם משהו שכן יגרום לך להיות פחות דיכאונית ופסימית...אני לא מכירה את הסיפור שלך לפרטי פרטים (זיכרון קצר מאוד) אבל צריך לעשות הכל בשביל מטרות שאנחנו מציבים לנו בחיים ובמיוחד בשביל מטרה כזאת, אפילו שזה המון זמן ולא להרגיש שבפסימיות ודיכאוניות תגמרי את החיים - זה תלוי רק בך. אני מנסה תמיד למצוא את הדרך לראות את הדברים קצת אחרת ממה שהם ולמצוא את התקווה כי זה מאוד עוזר בסופו של דבר להיות רגועים יותר. אז המון הצלחה בהמשך מכל הלב. נירית

07/03/2006 | 13:31 | מאת: מישמיש

בשביל ילד ועוד ילד ראשון אנשים יעשו הכל כולל 20 הפריות. מבינה אותך כי יש לך כבר 2 ילדים. אם חס וחלילה הייתי במצבם היית מבינה אותם ועושה הפריות עד ההריון המיוחל.

07/03/2006 | 13:37 | מאת: רומי

ממש לא כועסת עלייך, המטרה שלי הייתה שבנות שאין להן ילדים כלל לא תתיאשנה כי בסוף זה מגיע...וכן לא מאחלת לאף אחת 20 טיפולים אבל כשידוע שלבסוף יש ילד עובדה שאנשים מגיעים גם למספר כזה וזה שווה. גם אני אחרי 2 ילדים לא הייתי מגיעה למספר כזה...וגם בגלל הגיל אבל תודי שהסיפור מעניין ומרגש בסופו. אז יש לי סיפור נחמד גם בשבילך, כשההיתי לקראת השאיבה פגשתי שם אחות אחת שבזמנו התיידדנו והיא כבר עזבה את המחלקה, גם לה יש 2 ילדים ועכשיו היא ובעלה החליטו לאמץ ילד מגואטמלה בן 5 חודשים ובקרוב יסעו לקחתו...גם מזה התרגשתי, כל הכבוד להם על המצווה ועל הרצון להגדיל המשפחה ללא טיפולים... את רואה כל אחד והחלטותיו בחיים... גם אני לא חשבתי שאגיע למספר 7 תאמיני לי, והנה הזמן טס לו והגעתי כי אין לי ברירה יש לי בת אחת (ללא טיפולים כלל) והרי לא אשאיר אותה לבד, יכול להיות שעם 2 כבר לא הייתי מתאמצת וסוגרת את הבסטה. מה אומר לך העיקר שנצליח...וכן תהיי אופטימית כי פסימיות זה לא טוב לחיים בכל תחום ואני כאן בשבילך תמיד!!! שלך, רומי

07/03/2006 | 14:42 | מאת: רומי

המטרה שלי הייתה שנסתכל על הכוס המלאה בכל התהליך הזה..... מצטערת אם לא עודדתי כמה מכן.... אבל טיפ לחיים, שאופטימיות אכן רצויה תמיד!!! שיהיה בהצלחה לאלו שהתעודדו ולאלו שלא רומי

07/03/2006 | 14:59 | מאת: דורה

מסר שאני מאד מקווה להפנים. והוא- להתייחס לדברים יותר באיזי. אם אני הייתי במקום הזוג הזה, כמו שאני היום, לא יודעת אם הייתי מגיעה להריון. למדתי מהם להיות יותר רגועה. נקודת המבט שלהם היתה בריאה הרבה יותר מנקודת המבט שלי כיום. יש לי הרגשה שהפנמתי כאן משהו ושאהייה יותר סבלנית לטיפול שלי. וזה מצויין לי. תודה כפרה. דורה.

07/03/2006 | 15:04 | מאת: א.א

הסיפורים שלך מעודדים, ואת צודקת שצריך להיות אפטימיים ו-וואלה, יש לי דעה כמו שלך. שנשמע בעזרת השם רק בשורות טובות! א מ ן !

06/03/2006 | 22:34 | מאת: מעיין

שלום לכולן, אני בת 32 , אם לילד בן 3 - מהריון ספונטני ותקין. בששת החודשים האחרונים הריתי פעמיים אך לצערי שני ההריונות הסתיימו בהפלה נדחית בשבוע 6 ובשבוע 8. הרופא שלי אמר לי שלא מתחילים ברור לגבי סיבת ההפלות אלא לאחר 3 הפלות רצופות כי 2 הפלות רצופות הן מאוד שכיחות. מה דעתכן, לדרוש ברור או ללכת לרופא פרטי וזהו? האם מישהי כאן עברה סיפור דומה עם סוף טוב? אני מפחדת נורא מהריון נוסף שיסתיים במפח נפש.

06/03/2006 | 23:27 | מאת: דורה

היי מעיין. לא עברתי משהו דומה אבל בהחלט הייתי דורשת ברור. ואם אי אפשר דרך הקופה ובפרטי אפשר- אז פרטי! ושיהיה בהצלחה! דורה.

06/03/2006 | 23:33 | מאת: גלי

למעיין החמודה קשה לי להעמיד את עצמי במקומך אבל השתדל לענות .קודם כל לא להלחץ תמיד תסתכלי על הכוס המלאה שאת נכנסת להריון בצורה ספונטנית שרובנו כאן בפורום עוברים טיפולים קשים מאוד להיכנס להריון .אבל אני במקומך הייתי הולכת לרופא פרטי שיבדוק את הבעייה ולא מחכה.תתעודדי ותחשבי חיובי הכל בסוף מסתדר לטובה .מחזיקה לך אצבעות ובהצלחה...

07/03/2006 | 09:54 | מאת: ילדת האוקיינוס

בוקר טוב מעיין, אני משתתפת בצערך על שתי ההפלות שעברת, אכן קשה ומאכזב. כידוע לך מדע הרפואה, כמו כל מדע, מסתמך על נתונים סטטיסטיים בקביעת דרכי טיפול. הצרה היא שה"נתונים הסטטיסטיים" במקרה הזה הם בני אדם, והפלה היא חוויה לא קלה. אז סטטיסטית, שתי הפלות רצופות אינן נחשבות לממצא חריג המחייב הפנייה למרפאה להפלות חוזרות. אבל מכיוון שאת אדם ולא רק נתון סטטיסטי, זכותך לפנות לברור בלי לחכות להפלה שלישית (חלילה). השאלה היא רק מה המשמעות של זה. למיטב ידיעתי הבדיקה הראשונה שעושים היא בדיקת קרישיות יתר בדם. מכיוון שמדובר בבדיקת דם פשוטה, מה איכפת לך לעבור אותה? מעבר לכך, אם אכן יגלו קרישיות יתר בדמך כגורם להפלות, הרי שהטיפול הוא כל כך פשוט (נטילת אספירין במינון נמוך), כך שאין הרבה מה להפסיד. את גם ממש לא צריכה ללכת לרופא פרטי בשביל זה (אלא אם את מתעקשת). ולעודד אותך: יש לי שתי חברות שעברו שתי הפלות, ובהריון השלישי הצליחו והן אמהות מאושרות. אז יש גם סיפורים אמיתיים מאחורי הסטטיסטיקות... בהצלחה!

07/03/2006 | 12:37 | מאת: מעיין

תודה לכן! אתם מקסימות. אני פשוט נורא מפחדת מעוד מפח נפש - מה שלצערי כל אחת כאן מכירה יותר מידי מקרוב. אני כנראה אלך לרופא פרטי. תודה לאל שיש לי את האפשרות הכלכלית. אז שיהיה בהצלחה לכולנו! ורק בשורות משמחות !

07/03/2006 | 12:41 | מאת: מיכל

מעיין שלום. לי היו 5 הריונות ספונטניים מהם יש לי 2 ילדים.. אחרי כל ילד היתה לי הפלה נדחית. כרגע,לדעתי, מצבך לא דורש ברור. כי אני ברור שלי נאמר לי שרק אחרי 3 הפלות רצופות מתחילים ברור שהוא קשה לכשעצמו.. לדעתי יש לך סיכוי גבוהההה ביותר להיכנס להריון שלישי ספונטני וללדת. דרך אגב התשובה שקיבלתי למצבי היתה שיש לי סתם מזל רע. אני פה כיום כי אני בתהליך של הפרייה לאחר שהחצוצרות שלי נהרסו..אחת לגמרי ואחת בערך..לא ברור מתי וממה אבל זה לא קשור להפלות... יש הטוענים שהגרידה (פעמיים) פגעה גם בחצוצרות או הלפרוסקופיה שעברתי פעמיים פגעה בהן..בכל אופן - לדעתי מצבך עוד טוב