פורום פוריות חברתי - תמיכה

שלום וברוכים הבאים לפורום החדש שלנו. אי-פריון הוא מחלה שאחד מכל ששה זוגות סובלים ממנה, ובכל זאת היא כנראה המחלה היחידה שהסובלים ממנה יזכו לשמוע מסביבתם הערות בנוסח: "זה הכל בגלל הלחץ. רק תרגעו ותכנסו להריון" או "מה, צריך ללמד אתכם איך לעשות את זה?" – תוך קריצה מבינה-עניין. במדינה בה "פרו ורבו" הוא לא רק ציווי דתי אלא אתוס לאומי של ממש, הסביבה מצפה מאיתנו להתחיל למחרת החתונה להרות וללדת ילד בכל שנתיים עד שנמלא את מכסת הילדים המקובלת במגזרנו (שניים או שנים-עשר) ומתעניינת במצב הרחם והשחלות מבלי להסס לשאול אם גודל לנו כבר משהו שם בפנים, ואם לא - מדוע. לא יפלא, אפוא, שאי-הפריון מקבל משקל רגשי נוסף על זה שקיים כבר ממילא - הכמיהה לחבוק כבר תינוק, המלווה בתחושות קשות של כשלון ובגידת הגוף, אובדן שליטה, עצירת החיים, קנאה, אשם ותסכול. ומעבר לכל - תלויה מעל הראש בכל רגע נתון עננה כבדה של עצב עמוק שלא מאפשרת להנות באמת מהחיים הנעים במעגל מייאש מחודש לחודשו – ולצידה השאלה הגדולה: מתי הסיוט הזה כבר ייגמר? אני הייתי שם, במשך כמה שנים טובות. מעקבי ביוץ שלא נשאו פרי פינו את מקומם למסלול המלא של טיפולי הפריון: בדיקות, איקקלומין, הזרעות, זריקות ולבסוף הפריות מבחנה. החודשים שחלפו הפכו לשנים, ותשובה שלילית אחת רדפה אחר חברתה. אפילו תשובה חיובית ראשונה שהרימה אותנו למחוזות של אושר נשגבים התחלפה במהרה בנפילה קשה וכואבת כאשר ההריון הסתיים, לדאבוננו, בהפלה מוקדמת. בסופו הטוב של הסיפור ציפה לנו זוג תאומים מתוקים ומקסימים, אך הדרך הקשה הזו לא נשכחה, על כל קוציה ודרדריה. והנה אני כאן, על מנת לחלוק איתכם את נסיוני העשיר, לצערי, מזווית מבטה של מטופלת פריון לשעבר. את הידע הרפואי בנושא הפריון תקבלו מהפורום השכן של פרופ´ זיידמן, אבל כאן תוכלו למצוא תשובות לכל השאלות האחרות שמציקות לכם: • איך שומרים על שפיות בכל התקופה הזו? • כיצד משלבים טיפולים וקריירה? או: האם החיים חייבים להעצר? • מה אומרים לסביבה? למי מספרים על הטיפולים? • כיצד (והאם) שומרים על קשר עם חברה שהרתה חודשיים אחרי החתונה ושנתיים אחרי שאנחנו התחלנו לנסות, והאם ניתן לפרגן לה מכל הלב? • איך מתחמקים מברית המילה של האחיין מבלי להסתכן בנידוי משפחתי? וכל שאלה נוספת שתעלה בהקשר הזה, כמובן. ובעיקר, הפורום נועד להעניק אוזן קשבת שבאמת מבינה, כתף לבכות עליה ויד חמה שתאחז בידכם עד ליום בו תגיעו גם אתם לסופו של המסע, בו תראו את המראה היפה ביותר בעולם – הבהוב מרצד על מסך האולטרסאונד המצביע על ליבו הפועם של האוצר החדש שלכם הנובט בקרבכם. ברוכים הבאים לשהות קצרה מהסיבה הנכונה! לכניסה לחצו - פורום פוריות
14651 הודעות
9574 תשובות מומחה

מנהל פורום פוריות חברתי - תמיכה

11/06/2012 | 17:56 | מאת: עלמה

אשמח לשוחח איתך במייל. אפשר?

11/06/2012 | 19:14 | מאת: דניאלה

הי עלמה אני ממש מתנצלת, רק עכשיו ראיתי שכתבת לי למטה תגובה בטח שאפשר, אשמח מאוד מאוד המייל שלי [email protected] מחכה לשמוע ממך

12/06/2012 | 09:13 | מאת: עלמה

11/06/2012 | 09:57 | מאת: מישהי בשנות הארבעים

בת כמה את שאת מרגישה שזה לא הגיל האידאלי להיריון ולידה? כיום ישנן הרבה נשים בראשית שנות הארבעים שלהן שמביאו ילדה ראשון,שני, שלישי,רביעי, חמישי וכו'. מאחלת לך היריון קרוב קרוב ומוצלחה

11/06/2012 | 10:53 | מאת: קרן החדשה

היי מישהי, אני בת 41, בדרך בע"ה להיריון שני. ההיריון הראשון היה בשנה שעברה, והגיע די בקלות, בהפריה ראשונה, תודה לאל. אבל אני לא מוכנה להכחיש את העובדה שהגיל הוא הפקטור העיקרי (לא היחיד, אבל העיקרי לפי רוב הרופאים) שמקשה על כניסה להיריון - בעיקר היריון ראשון - ומגביר סיכוי להפלות ולמומים מסוימים, לא עלינו. אז אני לא מתלוננת, ואני אעשה כל מה שצריך ובטוחה גם שאצליח להגיע לילד שני, אבל זה לא אידאלי ואני חושבת שחשוב להודות בזה. וכן, יש נשים שמצליחות ללדת גם בגיל 40++ (ואגב, היריון -רביעי-חמישי-שישי נפוץ יותר בגילאים האלה מהיריון ראשון-שני, ויש לרופאים כל מיני השערות בעניין). ויש גם הרבה נשים - לצערנו לא מעטות בפורום הזה - שמתקשות גם בגילאים צעירים, אבל הגיל הוא פקטור משמעותי. ואני לא חושבת שאנחנו תורמות למישהי בכך שאנחנו מכחישות את זה. להפך. אם מישהי בת 37-38 תקרא את השרשור הזה וזה ישפיע עליה להתחיל לנסות עכשיו ולא בעוד שנתיים-שלוש, אני חושבת שזה צעד חיובי.

11/06/2012 | 14:43 | מאת: מישהי בשנות הארבעים

אידאלי יש רק באגדות אף אחת לא מושלמת. גם אני חשבת שאביא ילד ראשון בתחילת שנות השלושים אבל ילדתי לראשונה רק בגיל 35 פלוס. הפעם השניה הייתה בגיל 39 והפעם השלישית בגיל 41 ואילו הפרשים אידאלים בין הילדים. מה ההבדל בין היריון שני לשלישי בגיל 40-41 מבחינת הרופאים לא ברור לי? וכמו שציינת יש נשים צעירות גם שמתקשות להכנס להיריון או חוות היריונות מאוד קשים ובסיכון. עם זאת לא משתמע שאני מעודדת נשים לחכות לגיל 40 אבל אם מישהי הגיעה לגיל הזה כמוך ורוצה ילדים אז היא לא צריכה לחשוש רק בגלל גילה. ועוד דבר יכולה להגיד לך שהרופא שלי לחץ עליי לעשות מי שפיר שעברתי את גיל 35 והטיעון שלו היה רק הגיל כי הכל היה תקין ואני לא הייתי מוכנה בשום אופן כי יש בזה גם סיכון וברוך השם יש לי היום שתי נסיכות ונסיך קסום שהבאתי את כולם בטיפולים. מאחלת לך הצלחה וים של אושר עם הנסיך ועם האוצרות הבאים.

10/06/2012 | 19:57 | מאת: מיכאלה

שלום! אני מנסה להיכנס להיריון עם פרטנר במסגרת הורות משותפת ע"י הזרקת הזרע שלו לנרתיק שלי בעזרת מזרק פלסטיק פשוט שרכשתי בבית מרקחת. לפני מספר ימים רכשתי את המזרק ונסעתי ברכבי כשהמזרק בתוך האוטו במשך כ-20 דקות הלוך לבית של חברים ושהיתי שם כשעתיים ואח"כ חזרתי באוטו שוב כ-20 דקות כשהמזרק בתיק שלי בתוך האוטו. האם המזרק עלול להיפגם באופן כלשהו בגלל שהיה באוטו והיה די חם באותו יום או שאין בעיה להשתמש בו? שאלה נוספת: על עטיפת המזרק מאחורה היה רשום באנגלית שהמזרק מיועד לשימוש אחד בלבד. האם זה נכון? או שאפשר להזריק יום אחד ואז לחטא את המזרק ולהזריק שוב לאחר יום, מס' ימים ואפילו חודש או מס' חודשים? ואם כן, האם צריך לאחר ההזרקה הראשונה אכן לחטא את המזרק כדי להשתמש בו שוב בעתיד או שמספיק רק לשטוף אותו במים? תודה.

11/06/2012 | 19:23 | מאת: דניאלה

הי מיכאלה, לפי מה שאני מבינה וחושבת, אם הזרע נפגם בשמש בצורה כלשהי, אז כל מה שזה אומר, זה שאת תכניסי את הזרע ולא תיכנסי להריון. במילים אחרות, זה לא עלול לגרום לך למשהו רע, אלא פשוט לא לעבוד. לגבי חיטוי המזרק, שוב, ההנחיות מתייחסות למקרים שמוזרק בהם חומר כימי לגוף ולא זרע. דמייני שהיית מקיימת יחסי מין עם פרטנר בסביבה לא סטרילית, או אפילו עם קונדום אחרי שנגעתם בו בידיים - אז סטרילי זה כבר לא, וככל הידוע לי (ואני לא רופאה כמובן אז קחי את זה בערבון מוגבל), זה לא יכול לעשות לך כל נזק. בכל מקרה אם אתם רוצים להביא ילד לעולם בהורות משותפת, את זכאית לעשות הזרעות בקופ"ח, מבלי שתהיי חייבת לקחת תרופות או הורמונים. זה יאפשר לך לעקוב אחרי הביוץ שלך, הזרע יעבור שטיפה ויוזרק לך במועד המתאים. כך יהיו לך פחות חששות לגבי הסטריליות, איכותו של הזרע וכו'. בהצלחה

11/06/2012 | 21:53 | מאת: נועה

כל מילה של דניאלה - אמת לאמיתה. שיהיה בהצלחה גדולה!

10/06/2012 | 13:12 | מאת: עלמה

טוב שוב פעם חוזר הניגון....בטא חיובית עולה עולה טאז יורדת....לעזאזל ואף אחד לא יודע מה יש לי. רק המחשבה על שאיבה חמישית מעלה בי את הטעם הנוראי בגרון מההרדמה. אני לא יכולה יותר.

10/06/2012 | 19:45 | מאת: קרני

אני מבינה אותך .תמיד זה מעלה בטא ויורד לא מגיע לש הריון ודופק ?

11/06/2012 | 09:07 | מאת: עלמה

כן!!!!!!זו בפעם תשיעית.

את צריכה להיות מטופלת אצל רופא מומחה ואם הרופא שלך לא מסוגל להתמודד עם זה אולי זה הזמן להחליף אותו?! אולי את צריכה לעשות בדיקות מסוימות ו/או לקבל תרופות מסוימות, אולי צריך לשנות סוג טיפול. ובכלל למה את מטופלת פיריון? בת כמה את? יש לך ילדים? ליבי ליבי איתך. כל כך כואב לי לקרוא את דברייך. מאוד מקווה שכן יימצא פתרון לבעיה הזו ושהבטא תעלה היא תשאר למעלה עד הלידה.

11/06/2012 | 10:18 | מאת: קרני

אני שולחת לך חיבוק וכוח לעבור את תקופה הזו מי כמוני יודעת .

11/06/2012 | 10:47 | מאת: עלמה

חשבתי שזה היה מספיק ברור.....ברור שעברתי ברור מקיף. הכל נבדק. ובנוסף אני מקבלת טיפול מונע בכל מקרה להכל.. לא חושבת שהבעיה ברופא. אני מטופלת אצל אחד הטובים!!!!!! וכן יש לי ילד אחד ומדהים שהגיע לעולם מהריון ספונטני שהושג די בקלות. פשוט זכיתי הציא סטטיסטיקה חדשה......

11/06/2012 | 21:58 | מאת: נועה

לא יודעת מה לכתוב לך. נותנת לך כתפיים רחבות לפחות כדי להשען. אני מאמינה שגם הדרדסון מאד מתוסכל שהוא לא מצליח לעזור לך... גם לא רוצה לטחון לך את המח עם אלטרנטיבי, אבל זה זועק לי מתוכי שאולי אולי יש שם את התשובה שהרפואה המתקדמת לא יודעת לתת. מחבקת אותך חזק. שולחת לך אהבה. אולי אולי זה קצת יפצה על כל מה שאת עוברת. אולי. תחזיקי מעמד. תדעי שאנחנו איתך עד הילד בידיים.

09/06/2012 | 23:52 | מאת: מחפשתקווה

שלום , אני מאוד רוצה לדעת האם יש פורום תמיכה לגברים בנושא פוריות. רעייתי ואני עוברים טיפולים תקופה ארוכה(5 שנים )ואשמח לדעת היכן ניתן לשתף ולנסות לגבור על הקשיים. תודה רבה.

10/06/2012 | 11:38 | מאת: דניאלה

הי אני אישית לא מכירה פורום ספציפי לגברים. נכון שיש פה רוב של נשים אבל זה לא אומר שאתה לא מוזמן להשאר אתנו. אם בכל זאת זאת יבוא לך לספר אנחנו פה. בהצלחה

11/06/2012 | 22:00 | מאת: נועה

הלואי והיה כזה! ואם אתה רוצה להרים את הכפפה ולפתוח פורום שכזה אשמח לקשר אותך למפעילי האתר. בינתיים, אם לא בא לך להקים, אתה יותר ממוזמן להשאר אתנו. לרובנו היה את הצד השני שגם לו היה קשה ולא היה לו עם מי לשתף. בבקשה תרגיש חפשי??

09/06/2012 | 16:47 | מאת: ליאת פ

היי בנות יקרות סוף סוף סיימתי עם התוסף מזון שנתנו לי ואחרי הפסקה של חצי שנה אני חוזרת ובגדול לחזרה של הטיפולים (כבר 13 פעמים עברו) אבל הפעם זאת הפעם אין אופציה אחרת ביום שלישי יש לי פגישה בבית חולים כרמל כדי לקבל את הפרוטקול לטיפול ולהתחיל בחודש 7 אני מתרגשת מאוד וממש לחוצה יותר מתמיד מצד אחת אני מתלהבת להתחיל כי אז יש למה לצפות אבל אחרי שלא קורה כלום זה מפיל אותי להרגשה מגעילה ולמצב רוח מגעיל אני פשוט רוצה כבר שזה יקרה מה בסך הכל בקשתי אחרי7 שנות נישואין ו13 שאיבות וניסיונות אני חושבת שמספיק הגיעו מים עד נפש בקיצור יהיה בסדר רציתי לשאול האם משהי מכירה שיטת פיפל שעושים בבית חולים קפלן כי משהוא מהעבודה שלי שמע על זה ואשתו עשתה שם בשיטה זו והצליח לה ועכשיו היא עם ילד שני בדרך רציתי לדעת האם שמעת על כך והאם זה יכול להתאים לי שאין הרבה ביציות ואנחנו רק עם תרומת זרע בקיצור סרט מהסרטים בקיצור שיהיה המשך שבת מוצלחת לכולן ואני חוזרת לעניינים ומבטיחה לעדכן אז ביי בנות יקרות שלי שלא יודעת מה הייתי עושה בלעדיכן ואם כל המידע והכח שאני שואבת ממכן שבת שלום שלכן ליאת פ.

10/06/2012 | 11:42 | מאת: דניאלה

הי ליאתי, יש לי חברה שגם היא ובעלה עם תרומת זרע ואני תמיד מספרת לה (בלי שמך כמובן) על החוזק הנפשי הבלתי יתואר שלך. אני עשיתי פיפל אבל לא בקפלן וממה שהבנתי זה נועד לגרות את הרירית ולעבות אותה ולעודד את ההשתרשות. אני לא חושבת שמשנה אם יש לך מעט ביציות, נהפוך הוא, זה יעודד את אלה שיש להידבק אליך טוב טוב ולא להרפות. אני ממש ממש מקווה ומתפללת בשבילכם שהפעם זו הפעם!!

11/06/2012 | 22:03 | מאת: נועה

בהצלחההההההההההההההההההההה!!!!!!!!!! להתחיל ברגל ימין, ז'תומרת תזריקי בצד ימין קודם! אני קצת בהלם, אף רופא לא הציע לך לנסות לעשות פיפל? זה הליך פשוט יחסית, שאין עוד מחקרים שמוכיחים שהוא עוזר, אבל בגזרת לא יועיל גם לא יזיק. תבקשי מהרופאה (את עדיין איתה?) שתעשה את זה. ולא רק בקפלן, מבצעים את זה בכל הארץ. יקירה, בהחלט הגיעו מים עד נפש, בהחלט יותר מהגיע זמנכם לזכות ביקר מכל, מחזיקה כל אצבע ביקום בשבילכם &&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&

08/06/2012 | 15:15 | מאת: קרן החדשה

נודע לי עכשיו שכנראה אצטרך את זה בהיריון הבא (אני אומרת כנראה כי בינתיים רק הסתמסתי עם הרופא אחרי תוצאות בדיקות הקרישיות ועוד לא הייתי בפגישה איתו, אבל אני מבינה שזה הכיוון). זה מאוד מאוד מבאס אותי, אני אפילו לא מצליחה להסביר לעצמי בדיוק למה, ומחפשת עידוד... מישהי?

08/06/2012 | 17:42 | מאת: דניאלה

הי יקירתי, טופלתי אחרי 3 החזרות ומטופלת בהריון הנוכחי. בכל יום זריקה של 60 מ"ג, עד סוף ההריון. מה מטריד אותך? למה זה מבאס אותך? תכווני אותי אם יש לך שאלות ספציפיות :-) מצד אחד אני מתבאסת מזה, כי זה קצת כמו להמשיך ולהיות בטיפולים למרות שאני בהריון ומצד שני הרופא שלי אומר שהוכח חד משמעית שגם לנשים ללא בעיות קרישיות זה עשוי לסייע, אז פסיכולוגית זו סוג של הרגעה בשבילי. איך אומרים- אלילי = אם לא יועיל לא יזיק...

10/06/2012 | 08:44 | מאת: קרן החדשה

קודם כל תודה רבה על התגובה. מה מבאס אותי? זהו, שהיה לי קשה להגדיר את זה אבל אני חושבת שההגדרה שלך של "זה קצת כמו להמשיך להיות בטיפולים" מסבירה את זה יפה... וכמובן להזריק כל יום במשך תשעה חודשים, בניגוד לעשרה ימים שהיו לי בכל טיפול, והחשש שההיריון שלי יהיה יותר בסיכון מכפי שחשבתי, וכו'. אבל התחלתי לעודד את עצמי שזה יכול רק לעזור ושאסתדר עם הזריקות, וזהו. כמה שאלות ספציפיות: עד כמה הזריקות מסובכות? עד כמה זה מגביל את החיים מבחינת סדר יום? זה אמפולות שצריך לערבב או זריקה מוכנה שאפשר די בקלות להזריק גם בשירותים בעבודה אם צריך? ידוע לך על איזה סיבוכים או סכנות בתרופה, חס וחלילה? ותופעות לוואי? המון תודה ובהצלחה

08/06/2012 | 13:40 | מאת: טניה

רוצה לשטף אותכן שאני כבר בשבוע 16 עשיתי שקיפות עורפית וסקירה מוקדמת הכול תקין ויש לנו בן בדרך .איזה כיף .שמשהו חי בתוך גופי .אין לי מילים ,סוף סוף אני מאושרת .בשש שנים האחרונות היה מאוד קשה .אבל הינה אני בהריון יייייישששששששששששש. בנות לא לבתר וללכת עם זה עד הסוף לא משנה כמה שזה יהיה קשה .מחזיקה אצבעות לכולכן &&&&&&&&&&&&& 

08/06/2012 | 17:44 | מאת: טניה

טניוש אני כ"כ מאושרת לשמוע. שרק ימשיך ככה, הריון משעמם ובריא טפו טפו! מאוד מרגש לדעת שלמרות שתקופת הטיפולים היא ממש מלחמה קשה, בניגוד למלחמות אמיתיות כאן אשכרה יש פרסים בסוף :-)

10/06/2012 | 11:35 | מאת: דניאלה

אופססס זאת אני כתבתי לך את ההודעה הקודמת איזו הזויה אני...

11/06/2012 | 22:08 | מאת: נועה

כמה טוב לשמוע!!!! טפו טפו טפו מחזיקה לך אצבעות שהכל ימשיך תקין ונפלא ונהדר ויסתיים במועדו בידיים מלאות &&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&

07/06/2012 | 13:29 | מאת: נורית

היי נועה וכל שאר הבנות הנחמדות, ובכן אחרי שהייתי די מאוכזבת מאופן עליית הבטא הבנתי שמשהו לא תקין (גם בהרגשה הכללית), הגעתי לרופא לפני ארבעה ימים שהפנה אותי למיון מחשש להריון מחוץ לרחם, אושפזתי ולמחרת ביצעו לי גרידה ואחרי יומיים לאחר שההריון כנראה לא נגמר לפי עליית הבטא הסיקו שצריך להמשיך טיפול, בגלל שהגעתי בשלב יחסית מוקדם נתנו לי בהמשך טיפול תרופתי. שוחררתי אתמול, אני במנוחה בבית. בעקבות הטיפול התרופתי לא אוכל להמשיך לנסות בשלושת החודשים הקרובים, הגיל שלי מתקדם, וזה מבאס אותי. אני יודעת שיהיה טוב בסוף!!! ובינתיים תהיה לי אפשרות בקיץ להתרוצץ ולהשתולל כאוות נפשי, מה שלא הייתי יכולה אם הייתי בהריון, אני מתחננת חופשה טובה לקיץ + כמה ימי מנוחה טובים. אתראה אתכן בנות יקרות בהמשך לאחר שאחזור לעניינים. קבעתי כבר תור לרופא שכנראה יותר בסדר מהרופא הנוכחי (לפי חוות דעת של חברות) שבמצבים כמו שלי צריך שהרופא יהיה לא רק מקצועי (כפי שהנוכחי באמת מקצוען) אלא צריך שהוא יהיה גם אדיב מאוד ורגיש מאוד, לצערי הוא לא כזה מה שהופך אותו לרופא לא מספיק טוב בעייני. היו לי מחשבות להמשיך לנסות להיכנס באופן ספונטני, אבל בעלי לא מסכים. ברכות חמות לכולכן ולהתראות בקרוב. נורית.

07/06/2012 | 23:04 | מאת: נועה

קודם כל ((((((((((((((((מחבקת אותך חזק חזק))))))))))))) על כל מה שעברת!!! ברור שלסיפור שלך יהיה סוף מצויין. מעולה. נפלא. וטוב לפעמים שמכריחים לקחת חופש. זה תמיד ממלא באנרגיות חדשות. יקירה, הגיל תמיד שם, זכרי שכל דבר קורה כשהוא צריך לקרות. גם ההריון התקין שלך בוא יבוא. בקרוב!!! תהני מכל רגע בחופשה, תחזרי עם ים של כוחות מחודשים, אנחנו מחכות לך פה. לא זזות! נשיקות גדולות

10/06/2012 | 09:23 | מאת: נורית

שמחה שמצאתי אותך!!!

07/06/2012 | 13:08 | מאת: עלמה

טוב זה נקאה לא טוב....היום חזרתי על הבטא היא לא הכפילה או שישה את עצמה כמו עד עכשיו. עלתה פי1.3. ואני עדיין לא בשלבים האלה שהיא לא אמורה להכפיל!!!! כך שזה נראה לא טוב. בינתייח אין דימומים בניגוד מוחלט לפעמים הקודמות. יום ג היתה450 היום 600

07/06/2012 | 15:24 | מאת: עלמה

טוב אולי קצת עשיתי בלאגן. הבדיקות שציינתי למעלה לא נעשו באותה המעבדה אבל אם אננ רוצה לעשות השוואה נכונה אז ביום ב עשיתי בדיקה היא היתה 224 והיום הבדיקה 601 וזה נעשה באותה המעבדה. אוף לא יודעת מה לחשוב כבר...עדיין נראה לי שזה קצת איטי. לא? חשוב לציין שאני ביום ה18 להחזרה הראשונה וביום ה16 לשניה. אוך אני עוד שניה מתעלפת בחוסר וודאות הזה כולי חוסר וודאות גם ביחס חבעיה שיש לי אף רוםא לא יעדע למה זה קורה כל פעם. זה משגע אותי...

07/06/2012 | 20:08 | מאת: קרני

היי עלמה תשתדלי לחוות את ההריון לא את הכשלונות הקודמים ... תאמניני שזה בסדר למרות שאני יודעת שקשה לך כי גם את לא מאמינה במחשבות כאלה .... וגם עברת מספיק בנושא ואין יותר ממיני שמבינה אותך . אבל תשתדלי להיות במקום חיובי ולא בכישלון מחזיקה אצבעות בידים וברגלים חזק חזק שהכל יהיה תקין ותגיעי עם הריון עד הסוף ....

06/06/2012 | 22:43 | מאת: רונית

שלום רב כתבתי פעם אחת ועכשיו כותבת שוב. אחרי לצערי IVF 6 כרגע לפני הנוסף.היו 2 הריונות שלא הצליחו בהתחלה. מרגישה מצבי רוח לפעמים קשים, מתחים רבים והרבה בדידות. איך שומרים על הרגשה טובה אופטימית וחיובית? האם קיים פורום של בנות שעושות לבד? כי אני לא מצאתי.. אשמח לחיזוקים..

07/06/2012 | 09:07 | מאת: מיטל

היי מיכל... את מוזמנת לפורום קהילת פוריות רשמי בגוגל קהילת פוריות ואז סטארמד ואז קהילת פוריות..

07/06/2012 | 23:11 | מאת: נועה

יקירה, מבינה אותך מאד מאד. הלבד הזה לפעמים אפילו בתוך זוג מורגש. אז על אחת כמה וכמה אם אין את הזוג. אני לא יודעת על פורום שכזה, אבל יש לנו לא אחת ולא שתיים שעברו את התהליך ללא בן זוג. תשארי איתנו, דברי איתנו, מתי שאת צריכה. מרגישה. זה שעברת 2 הריונות מתוך 6 IVF זה דווקא נשמע טוב. אפילו שנגמרו. זה אומר שהגוף שלך יודע להרות וזה רק עניין של העובר התקין בשבילך. מחזיקה לך אצבעות שמספר 7 הוא המזל הגדול שלך &&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&

09/06/2012 | 20:39 | מאת: רונית

06/06/2012 | 22:32 | מאת: מיכל

היום עשיתי פיפל פעם שניה, היה כואב אבל נסבל. הרופא הנחמד אפילו טרח להסבר לי בכל שלב בדיוק מה הוא עושה ובסוף הראה לי את הצינורית עם מה שהוא שאב לתוכה... יש לי מוקפאים, לכן אני צריכה להתחיל טיפול של מוקפאים, מרגליות רוצה שננסה טיפול טבעי (זה כ"כ כיף, הלוואי שזה יצליח).עשיתי דם ואולטראסאונד, זה הראה שעוד לא בייצתי החודש אבל אני קרובה, אחרי הביוץ הוא יעשה לי החזרה. מוזר, איך יכול להיות שעוד לא ביצתי החודש, אני כבר אמורה לקבל מחזור ביום שני, אני ביום 21 למחזור...וגם, איך אני יכולה לדעת בדיוק מתי אני מבייצת (חוץ מבדוק באולטראסאונד)? תשמעו, זה כל כך כיף להיות בלי הורמונים, אני כבר חודש וחצי בערך בלי שום תרופה, זה עושה לי כ"כ טוב בנפש. אפילו ירדתי 2.5 קילו בזכות זה... זה נכון שיש את הציפייה החזקה שזה כבר יצליח, אבל מצד שני כ"כ אין לי חשק לחזור לתרופות..מה עושים?? יאללה, סליחה על האורך והבלאגן, מקווה שיהיה לכולנו טוב בע"ה בקרוב.. מיכל

07/06/2012 | 10:12 | מאת: עלמה

מה שלומך מתוקה???? נעלמת......אני כל כך מבינה אותך ומקווה שהסיוט שלך יגמר וסוף סוף זה יצליח. זה מגיע לך.

07/06/2012 | 23:14 | מאת: נועה

כולנו מתעניינות יקירתי! זה שאני לא פה כל כך רציף כמו פעם זה כי האוצרות שקיבלתי לידי מעסיקים אותי כל שניה בלי עין הרע... אני זוכרת טוב טוב את החודשים שהיו בלי הורמונים. נהניתי מהם כל דקה וכל שניה. את אומרת שיש מוקפאים, אז למה את מדברת על חשק לחזור לתרופות? הארטיקים האלו הפעם יכולים לעשות את העבודה! תני להם צ'אנס! לילה טוב יקירה. גם אם אני לא פה כל הזמן, אני אתכן כל שניה, גם אם לא ליד המסך!

06/06/2012 | 21:47 | מאת: קרני

אני עברתי גרידה לפני 9 שבועות אחרי 5 שבועות הגיעה המחזור עשיתי טיפול ועכשיו היעה שוב מחזור עשיתי בדיקה פרופיל הורמונלי ביום 3 למחזור וכל ההורמונים יצאו בסדר מלבד fsh 13 גבוה למה ?אני מודאגת

07/06/2012 | 10:19 | מאת: עלמה

הי מותק. אולי תשאלי את הרופא האם התרופות שקיבלת בטיפול האחרון יכול להיות שעוד משפיעות על התוצאה? נראה לי שיש מצב. זה פעם ראשונה שאת עושה את הבדיקה הזו? מה היתה התוצאה לפני שהתחלת טיפולים ומתי זה היה בערך?

07/06/2012 | 10:57 | מאת: קרני

אני עוברת הזרעות ללא תרופות טבעי . עשיתי בחודש שנכנסתי להריון וזה היה כמעט 11 .

07/06/2012 | 23:17 | מאת: נועה

קיבלת הסבר מאד מדוקדק מקרן, אז גם אני מצטרפת: את ממילא בתהליך ובטיפול, אין לך מה להתרגש מעוד יחידה או שתיים ב FSH. היה הריון, גם אם לא תקין, יהיה עוד אחד והפעם תקין! צאי לדרך ותכבשי אותה יקירה. בקרוב קרוב!

06/06/2012 | 12:28 | מאת: אופטימיתמשהו

היי יקרות שלי, אז זהו, החזירו היום שלושה עוברים, שניים של שמונה תאים ואחד שבעה תאים, מתפללת שזה יתפס חזק כי היתר לא בטוח שישרדו את ההקפאה, לפי מה שהבנתי. כמה סימבולי, היום שירה שלי חוגגת שנה בדיוק. יאללה נחזיק אצבעות גם לי וגם לכולן כאן להיריון קרוב קרוב. נשיקות

06/06/2012 | 21:30 | מאת: לי האחת והיחידה

הסיבמוליות הזו אומרת שבעה"ש שבשנה הבאה שירה תחגוג עם אח/אחות. מזל טוב לשירה המקסימה. איפס איך שנה חלפה. רק אתמול קיטרנו על הטיפולים וכבר היריון נוסף בפתח. יקירתי, מאחלת לך הצלחה בטיפול הזה שיהיה פעם אחת וזהו את בהיריון! אוהבת מאוד לילה טוב

07/06/2012 | 23:19 | מאת: נועה

מוחזקות לך חזק חזק &&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&& מזל טוב לשירה'לה שלך. אמא'לה, זה אומר ששלי בדרך גם לשנה... לא יאומן איך עףףףףףףףףףףףףףףף הזמן!!!

06/06/2012 | 11:47 | מאת: bar

שלום, יש לי שאלה כי אני כנראה קצת בלחץ ואני לא מסוגלת לחכות לימים שיעברו...כנראה אני לא יחידה:) עשיתי לפני 3 ימים הזרעה. זה פרוטוקול ראשון שעשיתי עם הורמונים גונאל. היום יש לי תאבון גדול מה שלא קורה בדרך כלל ויום אחרי ההזרעה יצאו לי פצעים כמו לפני מחזור. האם זה אומר שההזרעה לא הצליחה? יש לי לחכות 10 ימים לדעת אם זה הצליח וההמתנה כמו עינוי סורי בשבילי.. אשמח לשמוע חוות דעת תודה רבה רבה

06/06/2012 | 13:36 | מאת: דניאלה

הי בר, הפורום מלא בסיפורים מכל הסוגים, אחת הרגישה כאבים ובסוף קיבלה מחזור ואחרת לא הרגישה כלום וחשבה שהטיפול לא הצליח ולבסוף היא ילדה תינוק בריא וכן הלאה... אין שום סימן או אינדיקציה להצלחה של טיפול. לא כאב, לא פצעון. באמת שזה לא אומר כלום. ההמתנה יכולה לשגע פילים, הימים לא זזים, המחשבות ממלאות את הראש... לצערי אין מה לעשות, רק תנסי להעביר את הזמן בדברים נעימים שעושים לך טוב. אני מחזיקה אצבעות חזק חזק חזק שההזרעה הצליחה ובעוד תשעה וחחצי ימים (הי, כבר צהריים) תקבלי תשובה חיובית. בהצלחה

07/06/2012 | 23:20 | מאת: נועה

מסכימה עם כל מילה של דניאלה. שום סימן לא אומר כלום על המצאות הריון או לא. רק בדיקת דם ביום 12 או 14 מההזרעה. בהצלחה גדולה!!!!!!

04/06/2012 | 17:46 | מאת: דניאלה

כבר חודשים שאני רק קוראת ולא מסוגלת לכתוב כלום. רק לאחרונה חזרתי לענות קצת תשובות... מה שלום כולן? מישהי יודעת מה עם רעות ונונקי? אני לא רואה אותן פה יותר :-( אני שמחה לבשר סופסוף חדשות טובות, אני בשבוע 10. אחרי 4 הזרעות ו-6 הפריות, גרידה אחת ו-5 הריונות כימיים... זה קרה! אני חושבת שהיתה לי בטא חיובית כבר כ"כ הרבה פעמים ואז היא צנחה (בטוחה שחלקכן מכירות היטב את התחושה), עד שפשוט פחדתי בפעם האחרונה לכתוב לכן שהבטא חיובית ועד עכשיו אני עדיין לא מרגישה שלמה, או שמחה. אני מרגישה כמו מטופלת פוריות שהטיפול האחרון שלה התארך יותר מכרגיל... בעוד שבועיים שקיפות עורפית ואני מקווה שאולי אז אצליח לנשום קצת לרווחה. כ"כ הרבה פעמים קראתי פה הודעות מכאלה שהצליח להן ועודדו אותנו להמשיך. לפעמים זה חיזק אותי ולפעמים זה תיסכל אותי, כאילו עוד אחת עברה ל"צד השני". בכל זאת, אני רוצה לכתוב, לטובת מי שזה כן יחזק אותה. אל תוותרו ואל תתייאשו. בבקשה. בשנתיים וחצי האחרונות של הטיפולים עברתי כ"כ הרבה בדיקות פולשניות, שאיבות והחזרות והרגשתי שאני לא רואה את הסוף. בכל טיפול מחדש הזרע היה "תותח" והביציות "מושלמות" (כדברי הצוות הרפואי), בכל פעם מלא עוברים מופרים, "חזקים" ובכל פעם מפח הנפש הזה מחדש. גם עכשיו כשאני כותבת, אני שואלת את עצמי, האם חס וחלילה גם ההריון הזה יסתיים בדימומים ובגרידה. אולי, אי אפשר לדעת. אבל החלטתי שבמקום לשבת ולפחד, אני ארשה לעצמי לשמוח, לפחות עכשיו, כי מותר לי וזכיתי בכך ביושר. ואם יהיו צרות בהמשך, נתמודד איתן. לבסוף אחרי ההפריה החמישית, הרופא שלי אמר שאני צריכה לעבור ניתוח בחצוצרה כי היא סתומה. הרגשתי שאני לא מוכנה נפשית לעוד ניתוח וביקשתי ממנו הפריה אחת אחרונה לפני. ואז, כמו בסרטים... החזירו לי 4 עוברים "יפים" ואחד מהם, יפה במיוחד השתרש חזק חזק ומאז הוא לא מרפה. לכו עם הלב שלכן, אם אתן זקוקות למנוחה או הפסקה תעשו את זה, גם אם אתן בלחץ ורוצות להמשיך וההפך, אם אומרים לכן לוותר אבל אתן רוצות עוד, תמשיכו. אין מילים בעולם שיתארו את הכבוד והאהבה וההערכה שאני רוחשת לכל אחת ואחת מכן. הייתן, ואתן עדיין, סוג של בית בשבילי. מקום בטוח להיות בו אני, עם הקריזות, הצחוקים והחפירות והמגילות האינסופיות שאני כותבת... נועה, דורה וכולן, אוהבת אתכן ומחזיקה אצבעות לעוד ועוד חדשות טובות לכולן. שלכן, דניאלה

04/06/2012 | 22:23 | מאת: נועה

הורדת לי עכשיו דמעות של אושר. אין מילים שיכולות לתאר עומקים כאלו של אושר. הרגע הזה שמבינים שזהו, ואולי הפעם באמת נגמרו הטיפולים. אל תרגישי שאת היחידה שמפחדת להבין ולהאמין באמת שההריון הזה הוא שלך והוא שם לתמיד. לי לקח לא פחות ולא יותר עד המי שפיר בערך לשחרר. אחרי טיפולים כל כך אינטנסיבים, למדנו לחיות במגננות, בחוסר רצון להאחז בתקווה או בשמחה שאכן משהו אמיתי מתרחש. אהובה, מאחלת לך כל כך חזק שההריון הזה הוא אכן הילדון העקשן שבחר בך להיות אמא שלו. שתוכלי מעכשיו לטפח תקוות ולא להתאכזב יותר. לשחרר אצבעות מוחזקות של כולן כי הכל בסדר... אל תעזבי אותנו, תשארי כמובן עד הלידה הטובה במועדה, ושבאמת באמת הכל הכל הכל יהיה מעולה. לא רק בסדר. מדהים. מושלם. חיבוק ((((((((((((((((((((((((((((ענק)))))))))))))))))))) המון אהבה. כמה שמחה!

06/06/2012 | 13:31 | מאת: דניאלה

אלף תודות אהובתי, שרק ימשיך ככה... ולאט. לאט אולי אצליח לשחרר קצת... ברור שאני לא עוזבת :) אני תלויה בכן... נשיקות רבות!

12/06/2012 | 14:42 | מאת: אילי

ראשית, המון מזל טוב!!! אני לא בטוחה שראית אותי בפורום כי אני כותבת ממש מעט, אבל אני חייבת לחלוק איתך את התחושה שאת מרגישה, ממש ריגשת אותי בכל מה שכתבת. אני מבינה אותך כל כך שאת פוחדת להיות שמחה יותר מדי ולנשום לרווחה, כי אף פעם לא ניתן לדעת מה יהיה, לצערנו. (בגלל כל הניסיון המר שלנו). אבל כמו שרשמת מגיע לך ובאמת זכית לכך מעל ומעבר להכל!! אני למעלה גם כתבתי קצת ממה שעברתי. מחזיקה לך כל כך &&&&&&&&&&&&&& ומרשה לעצמי לסיים באופטימיות, הלוואי ותחזיקי כבר את תינוקתך בזרועותייך.

04/06/2012 | 10:31 | מאת: קרני

איזה טיפול לעשות בפעם הבאה בגלל שנכנסתי להריון פעמים בהזרעות באופן טבעי לגמרי .אז יש לי נטיה להמשיך בטבעי אבל הרופא שלי רוצה לעבור לivf יש לי מיומה ברחם שאני מפחדת שתגדל מההורמונים .ובכלל שומעת כל הזמן שהורמונים הורסים את איכות הביצית וממש מפחדת ..... יש למישהי רעיון מנסיון מה כדי לעשות ?

04/06/2012 | 11:42 | מאת: קרן החדשה

קרני היקרה, קודם כל אני מאוד מצטערת לשמוע שההזרעה נכשלה. האכזבה תמיד צורבת. לגבי שאלתך: חלקה רפואית (עניין המיומה) ועל זה אני לא יכולה לענות לך, אבל אנסה לזרוק לך כמה מחשבות. ראשית, ובעיניי כמעט הכי חשוב: האם את סומכת על הרופא שלך? מה הוא אומר בעניין המיומה? ובעניין פגיעת ההורמונים באיכות הביציות? אסור אף פעם לקבל את מה שהרופאים אומרים כתורה מסיני, אבל כן חשוב למצוא רופא שסומכים על דעתו ומתחשבים בה. שנית, הדעה שלי מוטה כמובן מהניסיון שלי, שבו כמה חודשי ניסיונות הטבעיים (לא הרבה, אם אודה על האמת) כשלו, שתי הזרעות עם הורמונים כשלו, וההפריה הראשונה הצליחה. אז אני יודעת שהיתה פה גם הרבה מקריות ומזל, אבל אני נהייתי קצת "חסידה" של הפריות, בבחינת השיטה שמגדילה את הסיכויים בכל חודש. לפעמים אני רואה בפורומים סיפורים של נשים בגיל מבוגר (לא סוף תקופת הפריון של 43-45, אלא בגילנו 39-40-41) שעושות שש-שבע הזרעות לפני שהן עוברות להפריה ולי תמיד נחמץ הלב על הזמן שהן מבזבזות. מצד שני, כמובן ששומעים יותר על הסיפורים שבהם זה לא מצליח מאשר על אלה שכן הצליחו. הרופאה שלי היתה בדעה שבגילי (אז 39), עושים שתיים-שלוש הזרעות, לבחירתי, ואז מתקדמים להפריה אם לא מצליח. אני בחרתי לעבור להפריה כבר אחרי שתי הזרעות, וממש לא מצטערת כמובן. אבל זה ניסיון אישי, אני יודעת. כרגע אני בהכנות לחזור לטיפולים, ובכלל לא מדובר על אופציה של הזרעה. אני יודעת שיש סיכוי שנחזור לזה אם ההורמונים לא כל כך יעבדו הפעם - שזה החשש שלי, כי השנה וחצי שעברו מאז הטיפול הקודם עלולות להיות מאוד משמעותיות. אבל את זה לא נדע עד שלא נתחיל לנסות. מקווה שעזרתי במשהו ולא סתם בלבלתי עוד. רק את עניין המיומה וההורמונים אני חושבת שאת חייבת לבדוק עם מומחה לפני שאת מקבלת החלטה. לי לא היה שום שיקול כזה, כי אנחנו נחשבים לגמרי מקטיגוריית הגיל, בלי שום ממצא אחר.

04/06/2012 | 14:58 | מאת: עלמה

לגבי המיומה אין לי מושג!!!! לגבי איכות הביציות......קשה לי להאמין שזה הורס את איכות הביציות. עובדה שכמעט כל הנשים שעוברות טיפולים מצליחות בסוף. אם זה היה פוגע באיכות סביר להניח שלא היו הרבה הצלחות. תחשבי על זה ....אבל חשוב מאוד ללכת למומחה עם נסיון בתחום. כי הגיוני שמינונים לא נכונים של התרופות אכן יכולים להרוס את הביציות. לסיכום אם הרופא מומחה ויודע מה הוא עושה, אין סיבה לחשוש מהרס ביציות או איכות ביציות.

04/06/2012 | 15:14 | מאת: רוית

דבר ראשון צר לי לשמוע שההזרעה לא צלחה. לגבי המיומה: למיטב ידיעתי, אם המיומה אינה דוחקת רירית אז היא לא מהווה בעיה. גם לי ישנה מיומה קטנה שאינה דוחקת רירית. ניתן להקטין מיומה גם ע"י טיפולים אלטרנטיביים כדוגמת דיקור.על מנת להעלים אותה או לפחות להקטין הטיפול אורך כ-3 חודשים ואפילו פחות, הכל תלוי בגודל המיומה. באשר לאיכות הביציות והורמונים: גם נטיית הלב שלי אומרת ללכת על פחות הורמונים וזה מה שגם אני התחלתי לעשות. לצערי עדיין אין הצלחה, אבל זו רק ההתחלה בדרך הזו. אני מבינה את הרופא שלך לגבי המעבר ל-IVF - אכן הסיכוי גבוה יותר. מה שאני יכולה להציע לך אם את פתוחה עם הרופא שלך והוא קשוב לך, אז בקשי ממנו טיפול עם מעט הורמונים, בכדי שיהיו לך לפחות 2-3 ביציות. מינון כדוגמת: 3-4 מנופור עם צטרוטייד. זה גם מה שאני עשיתי. את יכולה לבקש עוד דבר אם את ממש ממש רוצה ללכת על ביצית ממש טבעית. את יכולה לעשות את אותו הדבר כמו בהזרעות, דהיינו ביצית 1 ולעשות IVF ללא הרדמה. זה ממש ממש לא נורא. אני עשיתי פעם אחת כזו ושאבו 2 ביציות וזה ממש ממש לא כאב. את יכולה לקחת משכך כאבים לפני. התשובה מעט ארוכה אך מקווה שעזרתי והפגתי במעט את החששות. עוד משהו לגבי המיומה: ישנה בדיקה שנקראת הסטרוסקופיה אבחנתית ללא הרדמה שבה ניתן לאבחן את מצב המיומה ומיקומה. ודרך אגב גם אני מסכימה עם מה שכתבה קרן החדשה. מאחלת הצלחה בכל החלטה אשר תבחרי ומחזקת אותך :-)

04/06/2012 | 17:49 | מאת: דניאלה

לצערי במיומות אני לא מבינה כלום. כשאני הייתי בשלב הדילמה אם לעבור להפריה, אני זוכרת שקרן החדשה כתבה לי משהו דומה, שלה זה הצליח מהר והיא בעד אבל שלא בטוח שזה יהיה מהר כ"כ. למרות שעברתי בסוף לא פחות מ-6 הפריות, אני ממש בעד. מצאתי שאני הרבה יותא רגועה בהפריות, כי בהזרעות יש משהו שהוא "על עיוור", את לא בדיוק יודעת מה הולך בפנים, מה איכות העוברים וכו'. חוץ מההרדמה (שאני דווקא אהבתי אותה, כי לא מרגישים כלום וישנים טוב), התהליך מאוד פשוט ולא חייבים לפוצץ אותך בהורמונים, בטח לא על ההתחלה. אז ככזה אני רואה אותו כמגביר את הסיכוי בכל חודש, בדומה לקרן ולכן ממליצה עליו. אבל אם את מרגישה שאת עוד לא מוכנה, אז תחכי עוד טיפה, עוד חודש חודשיים, שלא תתחילי את זה ממקום של פחד גדול מדי. בהצלחה!

04/06/2012 | 18:11 | מאת: קרן החדשה

ואני מבינה לגמרי את החששות שלך, אז טפו טפו, חמסה חמסה, בלי עין הרע ;-) ולקרני: כמו שדניאלה ציינה, ולא כתבתי לך בהודעתי המקורית מהבוקר, גם הטיפול עצמו להפריה לא תמיד קשה יותר מהטיפול להזרעה. לפחות אצלי הוא לא היה. אני עברתי פרוטוקול קצר, ולא הרגשתי הבדל גדול כל כך בין ימי הזריקות להזרעות (עם הורמונים) לימי הזריקות להפריה (חוץ מזה שמנוגון באמת כואב יותר מגונאל, אבל זה דקה ביום), וכמו דניאלה גם אני עברתי את ההרדמה בקלילות, וגם לא היו לי כאבים משמעותיים אחרי השאיבה וכו'. אז ברור לי שלא כולן בנות מזל כמוני בנקודה הזאת, אבל רק שתדעי - בין שלל סיפורי הקשיים בפורומים - שיש גם כאלה שזה קל יחסית אצלהן. אם אני לא טועה, גם החוויה של מטופל"שית, שמדי פעם מבליחה לכאן, היתה דומה. בהצלחה!!!

04/06/2012 | 22:29 | מאת: נועה

אני יודעת שרוב הבנות כתבו לך למטה שכדאי IVF... אני דווקא נוטה לכיוון השני. הרית פעמיים מהזרעות. אין סיבה שזה לא יקרה בשלישית. והפעם לתמיד. לגבי המיומה, אני חושבת שבאמת צריך להיות איתה במעקב ולראות שהיא לא מפריעה למבנה הרירית וחלל הרחם. וכן, כמות הורמונים של IVF בהחלט יכולה לגדל אותה. את יכולה להעזר בתזונה מדוייקת בתוספת צמחי מרפא ע"י מומחה וזה יכול להעלים לך אותה. זו דעתי האישית. ואני יודעת שעכשיו בלבלתי אותך לגמרי :-) לכי אחר ליבך. הוא יודע הכי טוב בשבילך. קחי יום מנוחה בחוץ, לכי לים. שבי תקראי ספר מול השקיעה על החוף. עם עצמך. בסוף היום תחזרי הביתה ולפני שתלכי לישון תשאלי את עצמך מה את רוצה. אני מאמינה שתמצאי את התשובה...

05/06/2012 | 00:47 | מאת: קרני

כמה כייף לחזור מיום עבודה קשה ולראות כל כך הרבה תגובות זה מרגיש שאת לא לבד .אני עוברת ימים קשים .חודש לפני יום הולדת 40 שקשה לי חשבון הנפש שאין לי זוגיות ועכשיו גם הרצון לילד והקשיים בדרך .

03/06/2012 | 13:07 | מאת: מודאגגגגת

לין אין בעיה ברוך השם אבל לבעלי בעיית זרע קשה אזוספרמיה אין תאי זרע בכלל האם משהיא מכירה מצב דומה ? ומצב כזה שהצליחו להביא ילדים ? הנושא מדיר שינה מעיניי

03/06/2012 | 15:45 | מאת: דניאלה

יקירתי, אני מכירה אישית זוג חברים, הורים לילדה בת שנה. נכון שהוא עבר ניתוח והיא עברה הפרייה, זה בטח נשמע מפחיד כרגע, אבל רק אחרי שתקבלו ייעוץ מקצועי תדעי בדיוק מה אתם צריכים לעשות כדי להביא ילד לעולם. יש אינספור הורים לילדים שהתחילו מבעיות זרע, אל ייאוש. אני יודעת שלא נוהגים לתת כאן המלצות לרופאים ומקווה מראש שיסלחו לי... נסי לפנות לד"ר שי שפי, הוא אנדרולוג מומחה בתחום. אל תתייאשי!! בהצלחה

03/06/2012 | 16:42 | מאת: מודאגגגגת

03/06/2012 | 09:31 | מאת: לי האחת והיחידה

בוקר טוב מאמי, שיהיה בהצלחה ובקלות ובעה"ש ההריון השני כבר בפתח אמן! אוהבת נשיקות ומיליון איחולים להצלחהההההההההההההההההההההההההההההההההההההה

03/06/2012 | 23:08 | מאת: אופטימיתמשהו

אז כמו ששוחחנו הבוקר הייתה השאיבה שהסתיימה בהצלחה, אם כי היו לי כאבים חזקים בשחלות אבל זה עבר. מחר בצהריים נדע כמה הפריות יש ואני מקווה שיהיו כמה שיותר מתוך שמונת הביציות ששאבו. נשמה שלי, ראיתי את התמונות ויש לך שניים מקסימים ביותר- כולל אותך מותק!!! אני אעדכן מחר לגבי ההמשך. מקווה מאוד שהראשון יהיה האחרון. נשיקות חמות וליל מנוחה יקירה ביי ממי

04/06/2012 | 04:14 | מאת: לי האחת והיחידה

מחזיקה לך אצבעות להפריות תותחיות שיביאו את הבייבי המיוחל אמן ואמן! אוהבתך!!!

04/06/2012 | 22:34 | מאת: נועה

כמה טוב לשמוע שהכל עבר בשלום! מחזיקה לך אצבעות להפריות משובחות במיוחד וילדים שאוהבים את אמא לכל החיים!!!! &&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&

03/06/2012 | 09:28 | מאת: לי האחת והיחידה

טוב לשמוע ממך. אין לי מושג בקשר לעלויות. בטח לא יוותרו על איזה סכום לקחת בבית חולים. בכלל במכבי בזמן האחרון העלו את תקרת ההשתתפות העצמית בכלל הטיפולים. אין לך מה לקנא בי יקירה, אף אחד לא מבטיח שזה יצליח אני בסך הכל מנסה. מאוד מקווה שיהיו בי כוחות לסחוב היריון נוסף עם כל הקילוגרמים המיותרים שלי. ובך גם יש הרבה מה להתקנא. אני מאחלת לך אושר גדול עם הבן והבת ובעה"ש שיביאו לך הרבה נכדים אמן! שבוע מקסים וקסום!!!

04/06/2012 | 22:37 | מאת: נועה

את תסחבי הריון כמו גדולה! הכל יהיה נהדר ותקין ומתקן בשביל הלידה האחרונה... :-) תודה יקירתי על כל האיחולים. את נשמה מקסימה ביותר!!! נשיקות גדולות

07/06/2012 | 11:36 | מאת: לי האחת והיחידה

תודה על הפרגון יום מקסים!!!

02/06/2012 | 14:12 | מאת: נועה

כולי תקווה שאת לא מספרת מה היה אתמול בבטא כי היא היתה גבוהה ונהדרת ואת מפחדת ששוב יחזור הסיפור שלך על עצמו... רוצה להתייחס קצת למה שכתבת למטה. קודם כל - תרגישי הכי טוב וחופשי בעולם לומר מה על ליבך. גם את לא מאמינה לחלוטין לשיטות כלשהן. זכותך. אבל, מנסיוני, ואני כבר לא צעירונת כל כך, זכיתי לראות על אחרות, ולחוות על גופי שלי תוצאות מדהימות בעזרתם של טיפולים שהיום קוראים להם "משלימים" "אלטרנטיבים", אבל פעם הם היו שיטות הטיפול היחידות. פעם לא היתה רפואה מערבית. גם לרפואה המערבית כולי תודות והערצה, כי בזכותה יש לי היום שני ילדים נפלאים. אבל ללא העולם ה"משלים", לא הייתי הופכת למי שאני היום. בן אדם שלם יותר. מקבל ומכיל יותר. היום אני יודעת לקבל בשלווה גדולה כל תפנית וכל פניה שחיי לוקחים. גם פניות שלפני 10 שנים היו גורמות לי לנפילות קשות. היום אני יודעת ללמוד ממה שקורה לי, לחקור פנימה עמוק יותר, ויוצאת עם תובנות גדולות יותר כדי להמשיך הלאה. החיים הם לא נוסחה מתמטית. והרפואה המערבית לא יודעת לענות על 90% מהפן הרגשי, רוחני, אנרגטי שלנו. בעיני גוף לא יכול להתקיים בצורה טובה וחיובית לאורך זמן ללא חיזוק ועבודה יד ביד של מערב עם "מזרח" או עם דרך "משלימה". את יכולה לא להאמין, זה סבבה לגמרי. אבל אל תבטלי את מה שזה עושה עבור אין ספור נשים ואנשים על פני כדור הארץ. אם אי פעם תרגישי שאת כן רוצה לחקור ולראות מה זה יכול לעשות לך, יש עוד דרכים רבות שלא נתקלת בהן שיכולות לעזור לך. ואין להם קשר להיותך ארצית או רוחניקית. אני בן אדם מאד מאד ארצי ומציאותי. זה לא קשור. כולי תקווה להגיע בפעם הבאה למחשב ולראות עדכון מאד מאד משמח ממך. המשך שבת מקסימה, ו (((((((((חיבוק גדול)))))))) שיהיה כח להמשיך לקראת מבוקשך!

03/06/2012 | 18:56 | מאת: עלמה

כן....ההיסטוריה חוזרת וחוזרת ללא הפסקה. יום ה בטא44 היום בטא138. לכאורה עלתה בקצב " הרצוי" אבל שוב עושה רושם שהיא עושה טובה בכלל שקיימת.....אפילו הרופא אמר שהיא קצת איטית.....אבל אין מה לעשות פשוט להמשיך לעקוב. בינתיים אין דימומים ולמרות הבטא המזערית יש כאבים בחזה.....בקיצור. לי נמאס. זה פשוט הזוי מה שקורה לי. ועם כל הכבוד לרפואה המתקדמת אין תשובות ואין פתרונות.......אולי זה הזמן להפנים ולהפסיק.....את לא חושבת????

03/06/2012 | 21:06 | מאת: עלמה

אני מפנימה לאט לאט שכנראה גם הרופא המשותף שלנו שאני כל כך אוהבת מכבדת ומעריכה....לא יכול לעזור לי. זה הכי נורא. משום שעד עכשיו כל פעם. כל רופא שפגשתי עד שהגעתי אליו, הרופאים הביאו לי את הסעיף ואיתו אני לא מרגישה ככה. אני חשה גם את חוסר האונים שלו....וזו תחושה נוראית.

04/06/2012 | 17:52 | מאת: דניאלה

אני לא כ"כ מבינה למה הרופא לא מתלהב מהבטא? מי קבע שהמספר אומר משהו? יש לי חברה שהבטא שלה התחילה מ-4! ויש לה תאומים בבית ויש לי חברה שהבטא שלה התחילה מ-6000 וחשבו שמשהו לא תקין והנה הכל בסדר. יקירתי אני כ"כ מבינה את התסכול, כל פעם מחדש את לא יודעת אם לקוות או לא, כל פעם את רוצה להאמין ובסוף זה בירידה. הייתי בסרט הזה מיליון פעם. זה חרא סרט!! סיוט! אבל כל עוד לא הוכח אחרת - כרגע הכל טוב. אני מחזיקה אצבעות שהכל ישאר תקין והפעם יהיה לך סוף אחר ומושלם.

12/06/2012 | 10:00 | מאת: אורית

היי עלמה, אמרת שהחודש היתה לך הרגשה טובה שזה יצליח. את יכולה לפרט ממה נבעה ההרגשה הטובה, מה היו הסימנים שזה הולך להצליח? בשורות טובות אורית

02/06/2012 | 09:21 | מאת: קרני

עברתי הזרעה לפני 13 יום ואני מרגישה כמו שהרגשתי בהריונות הקודמים .אבל בדיקה ביתית היום הראתה שלילי .נותר לי עוד יום ל14 יום אני מקווה שהמחזור לא יגיע .והבדיקה הביתית טעטה כי בהריון הקודמים היא הרתאה כבר ביום 12 .....

02/06/2012 | 13:35 | מאת: נועה

כולי תקווה שלא תתאכזבי מחר, אל תנסי ללמוד מהנסיונות הקודמים. פה בניגוד לדברים אחרים בחיים יש הפתעות ואי אפשר להסיק לגמרימפעמים קודמות. מחזיקה לך אצבעות חזק חזק &&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&

וואו...עולות בי דמעות מהתרגשות להכנס שוב לפורום התגעגעתי כ"כ!!! לכל מי שלא מכירה - אני עוד סיפור הצלחה, בדיוק כמו שאתן תהיינה בקרוב ...ב-IVF השני נקלטתי ויש לי היום בן מקסים ומיוחד שנולד בתאריך מקסים ומיוחד 11/11/11 ויחגוג בימים הקרובים 7 חודשים :) אז איתמרי שלי המושלם זיכה אותי בתואר המיוחל 'אמא' ואני מוקירה לו על כך תודה כל יום וזאת למרות שהמילה הראשונה שלו היא 'אבא'-אתן מבינות...אלפי זריקות והורמונים, 9 חודשים ועוד חצי שנה ללא שינה ובסוף זה 'אבא' :) :) :) החלטתי שאני רוצה שכשהוא יהיה גדול אז הוא ידע מה עבר עלי ביום יום של הגידול שלו אז אני מנהלת יומן עם תמונות ורשמים מקווה שיום יבוא והוא יופתע :) המתוקי כבר זוחל, מנסה לעמוד ומחייך בלי הפסקה - זה אושר עילאי!!! מה איתכן בנות? מה חדש? ממעמקי הזכרון אני מבקשת תשמרו על אופטימיות גם כשזה הכי קשה כי תזכרו את המילה שלי - הכל יבוא על משמרו בשלום!! ובע"ה בשנה הקרובה כל אחת מכן תצא מחדר לידה עם ידיים מלאות!!! התגעגעתי מלא, אתן תמיד בליבי גם אם לא הייתי פה פיזית, תאמינו לי אני מוצאת את עצמי מסתובבת בפורומים שונים של הורים וכדומה...ועדין לא נתקלתי בקבוצה כ"כ תומכת ואוהבת! כ"כ אמיתית וכנה! כ"כ נותנת ומכילה! אתן בידיים הנכונות :)

02/06/2012 | 03:20 | מאת: לי האחת והיחידה

היי מותק, טוב לשמוע ממך. איזה יופי שאת מכינה לו יומן עם תמונות ורשמים. אשריו שיש לו אמא כזו. את עדיין בחופשת לידה? תמשיכי להנות איתו. נשיקות לבובי המתוק.

02/06/2012 | 14:14 | מאת: מטופלשית

היי בובה, מה שלומך? קראתי נכון- את הולכת לסבב נוסף?! אם כן שיהיה המון המון בהצלחה, מחזיקה לך אצבעות!!! אני כבר סיימתי את חופשת הלידה, החלפתי מקום עבודה. איתמרי במשפחתון מאד מרוצה מהחברים החדשים שלו :-)

02/06/2012 | 10:27 | מאת: נורית

אמן שבקרוב אצל כולן עד סופ"ש בידיים מלאות!!! :-)

02/06/2012 | 13:38 | מאת: נועה

איזה כיף שאת תמיד חוזרת לפרגן לתמוך לחזק ולאהוב!!! טוב מאד שאת מנהלת יומן, זה מאד מאד כיף כהוא גדל לחזור אחורה ולהזכר. בעיקר כשמגיע הילד השני ואז רוצים לראות מה קרה בכל גיל מקביל :-) תגידי לאבא שלו לא מגיעקצת נחת גם?אז מה אם את עבדת קצת יותר קשה. שטויות. הכל מאחור. שיגיד אבאבאבאבאבאבאבא כל היום :-) נשיקות ותמשיכו להנות ולרוות נחת!

02/06/2012 | 14:17 | מאת: מטופלשית

איזה כיף לשמוע אותך... תאמיני לי כל פרגון ואהבה באה בזכות ולא בחסד! אתן תמכתן בי בתקופה הכי קשה, כאן יכלתי לומר הכל מבלי שישפטו אותי או ינחיתו עלי את דעתן זה המקום שבו אפשר להיות הכי אמיתיות וזה גאווה גדולה. מה שלום הקטנטנים שלך?

31/05/2012 | 18:43 | מאת: לי האחת והיחידה

האם ראו באולטראסאונד שק היריון? אני לא חושבת שהרופאה יכולה לדעת מאיפה הדימום. קשה לדעת בשלבים האילו מה המקור שלו. את צריכה לנוח ולחשוב מחשבות חיוביות. יכולה להגיד לך שלי הייתה בטא כבר 1000 פלוס ואז באמצע הלילה דיממתי כל כך שכל הסדין התלכלך לי והייתי בטוחה שזו הפלה. כל הלילה בכיתי ובבוקר רצתי לרופא והנה פלא באולטראסאונד ראו שק היריון. הרופא אמר לי לנוח ונתן לי בדיקות דם לעשות ואחרי כמה ימים פסק הדימום. אז פחדתי נורא כי לא שמעו דופק עדיין. אבל ברוך השם אחר כך היה דופק אבל בשבוע 14 שוב דיממתי קשות עם כאבים חזקים בבטן ושוב בכיתי חשבתי שהפעם זה הסוף ופניתי לחדר מיון ואז ראו את הבובי שלי מסתובב לו ברחם חופשי ואמרו שיש לי שילית פתח ואז שוב נחתי והכל עבר והשיליה עלתה וההריון נמשך עד שבוע 39. מאחלת לך היריון נפלא שיסתיים בזמנו עם ידיים מלאות אמן ואמן!!!

02/06/2012 | 10:23 | מאת: נורית

ליקוש המקסימה, תודה רבה על התגובה המפורטת והאכפתית. מעודד לשמוע על דראמות שגם כשנראה שאין סיכוי לבסוף הכל מצליח. אצלי הפעם זה נראה אחרת היו לי כאבים עזים בבטן התחתונה ביומיים האחרונים ואתמול בלילה זה נראה שקיבלתי מחזור (שבוע חמש וחצי כביכול), מחר אני אעשה בדיקת בטא לראות באמת שהיא יורדת ואז אתחיל שוב ב"ה מהר מהר. הבעיה שלא בא לי על הרופא שלי התקשרתי אליו כשהרגשתי לחוצה (יש לציין שנדנדתי לו בטלפון עד שענה) בסוף הוא ענה בעצבנות הדי אופיינית לו. הבעיה שאני אוהבת את המרפאה שהוא נמצא שם כי רופאת הנשים שלי (שלא מטפלת בבעיות פוריות) נמצאת שם וגם בגלל נוחות הגישה שלי לשם וכו'. בעאסה שאני כזה לא סובלת אותו כי למשל את הצילום רחם עשיתי אצלו באופן פרטי בתקווה שהיחס ישתפר.... ומסתבר שרק חשבתי שישתפר... אפילו בא לי שהוא יבין פעם אחת מה חושבים עליו אבל בינתיים אין לי אלטרנטיבות, לצערי...

02/06/2012 | 13:42 | מאת: נועה

איך את מסיקה שזה מחזור??? לי היו דימומים מאסיביים בשני ההריונות והכל בסדר, ההריון המשיך תקין ונולדו לי שני ילדים מהממים שהתחילו בדימומים קשים. רק לידיעתך 30% מההריונות מתחילים בדימום. זה לא אומר שזה לא ימשיך תקין. זה יכול לנבוע מריבוי כלי דם שהגוף בונה לכבוד ההריון, זה יכול להיות מעוד כל מיני סיבות שרובן לא ברורות. אבל העיקר זה שלפעמים זה לא אומר כלום על תקינותו של ההריון. מה עם לבצא עוד בטא? ועוד א"ס? בבקשה תמשיכי לנוח ותמשיכי עם התמיכה, זה מאד מאד לא נכון להפסיק הכל עכשיו! מחזיקה לך אצבעות שתהיי בצד המנצח &&&&&&&&&&&

31/05/2012 | 15:43 | מאת: שולי

אשמח לדעת מה העלות של הפריית מבחנה, תודה מראש לעונות

02/06/2012 | 13:44 | מאת: נועה

אבל זה מאד תלוי בתרופות שתקבלי ששם מירב העלויות. אם אני זוכרת נכון, על שאיבה לוקחים השתתפות עצמית שלמשהו כמו 290 ש"ח והשאר אולי הבנות יודעות לענות. על התרופות יש לך מימון של 83% כך שזה תלוי בכמה תרופות תצטרכי לרכוש. בהצלחה גדולה

31/05/2012 | 11:25 | מאת: מודאגת

שלום בנות אשמח לעזרה מכן.. הרופא שלח אותי מעקב זקיקים לבדיקת דם לבדוק שאכן בייצתי הוא טען שהביוץ היה בי"מ 13/14 למחזור ו-6 ימים אחרי ביוץ (יום מחזור 19)יצא E2 255 LH 6.3 פרגסטרון 28.05 ו-8 ימים אחרי ביוץ (יום מחזור 21) E2 337 LH 6 פרגסטרון 34.49 מדוע עלה הפרגסטרון??? האם יתכן הריון במצב כזה? אני רגילה שמהפיק הראשון זה יורד ולא עולה תודה על המענה

31/05/2012 | 11:45 | מאת: קרן החדשה

לדעתי זה דווקא בסדר גמור. בדרך כלל בודקים פרוגרסטרון ביום 21 למחזור, שזה אמור להיות בערך השיא שלו, אבל גם שם זה לא מדע מדויק. אלה הימים שבהם הוא אמור להיות גבוה אם בייצת, כך שאני חושבת שהנתונים שלך מצוינים. וכמובן שאם יש היריון תקין אז הוא אמור רק להמשיך לעלות בשלבים האלה, אבל הנתון הזה כשלעצמו ממש לא יכול להעיד על היריון/העדרו. המון בהצלחה

02/06/2012 | 13:46 | מאת: נועה

קרן ענתה לך מדוייק. הכל בסדר,הערכים אמורים להיות כאלו. באמת אי אפשר לדעת כלום לגבי הריון או לא מבדיקה כזו. רק בטא ביום המחזור המשוער תתן תוצאות הריון. בהצלחה!

31/05/2012 | 09:07 | מאת: לי האחת והיחידה

היי מתוקות קסומות שלי, לפני כשבוע חזרתי מחופשה חלומית באילת עם הילדודס והבעל. היה כל כך מרגש להיות ביחד כל המשפחה. לפעמים אני מרגישה שאני חיה בתוך חלום. חזרתי עם כוחות מחודשים לקראת היריון 3. למרות שיש לי הרבה חששות ופחדים מכל התהליך ובכלל איך זה 3. אתמול עשיתי בדיקת פאפ וממתינה למחזור לעשות בדיקות דם ואולטראסאונד ובדיקת שד שאני ממש שונאת. וזהו עוד חודש נבקר את ידידי משכבר הימים הדר' המהולל שייתן תוכנית להחזרת המוקפאים. שיהיה בהצלחה ובקלות לכולנו אמן!!! אוהבתכן המון המון נישוקים וחיבוקים לכולןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןן

31/05/2012 | 11:48 | מאת: קרן החדשה

כל האצבעות מוחזקות! בידיים וברגליים כמו שנועה אוהבת לומר :-) ואגב אוף טופיק: למה את שונאת את בדיקת השד דווקא? אם יותר לי "להטיף" לשנייה, הבדיקות האלה חשובות מאוד גם בלי שום קשר לטיפולים. אני אפילו התחלתי ללכת לבדיקת שד ידנית אצל כירורג פעם בשנה מגיל 34, אחרי שחברה טובה שלי אובחנה עם סרטן שד, לא עלינו. אמנם אצלה יש היסטוריה משפחתית "כבדה" ואצלי אין כלום תודה לאל, אבל המקרה שלה שימש לי כצלצול אזהרה, ומאז אני מקפידה על הבדיקה הזאת, ולו בשביל השקט הנפשי. ולכבוד יום הולדת 40 אפילו עשיתי השנה גם ממוגרפיה....

31/05/2012 | 13:19 | מאת: לי האחת והיחידה

מסכימה איתך שאילו בדיקות חשובות. אני אישית לא אוהבת את בדיקת השד בגלל שיש לי ציצים גדולים והבדיקה מאוד מכאיבה ולא נעימה וגם קצת מפדחת אותי שאיזה גבר בא וממשש אותי ככה באור יום. אבל מה לא נעשה בשביל המטרה. העיקר שנהיה בריאות ולא נדע ממחלות ארורות.

02/06/2012 | 13:47 | מאת: נועה

בהצלחהההההההההההההההההההה הלוואי ותזכי להריון תקין ובריא וארוך מהארטיקים שלך ולא תצטרכי לחזור לטיפולים בכלל!!! אגב, מה המדיניות מבחינת עלויות להחזיר מוקפאים לילד שלישי? מחזיקה לך אצבעות &&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&

31/05/2012 | 08:59 | מאת: לי האחת והיחידה

נו, איך להיות אמא לשניים? מעייף אבל כיףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףף אוטוטו כבר הקטנה שלך בת שנה איפס איך שהזמן עף. והבכורים שלנו כבר יהיו בני 5 ענקיים. שיהיה לך כיף, שמחה ואושר ונחת ובריאות והצלחה עם הילדודס המתוקונים. נשיקות אוהבתך

02/06/2012 | 13:50 | מאת: נועה

אכןקצת מעייף אבל למי אכפת???. מקנאה בך והלוואי וגם אני הייתי בדרך לשלישי, אבל אצלנו חסל סדר הריונות... בעלי לא יכול לדמיין את עצמו אבא ליותר מארבעה! כן, הם גדלים בקצב מטורף. מי היה מאמין, גן חובה בספטמבר. עוד שניה כיתה אלף. גם פיצקה תלך לגן בספטמבר. מבאס אותי. הלוואי ויכולתי להמשיך איתה פיצפונת בבית איתי ובעבודה כל הזמן. ילדודים. כל השמחה והטעם לחיים. בקרוב קרוב אצל כולןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןן

31/05/2012 | 08:58 | מאת: לי האחת והיחידה

היי מותק, מה שלומך? מה שלום החמודי הקטן? נשיקות ויום מקסים!

31/05/2012 | 11:44 | מאת: קרן החדשה

היי לי יקרה! ילד שלישי, איזה כיף! אני גם כבר רוצההההה :-) וברצינות, אני כמובן עדיין בתכנונים וחלומות על השני. אמורה לחזור לרופאה שלי בעוד שבועיים כבר עם כל הבדיקות ויאללה לדרך. הנסיך בן תשעה חודשים השבוע, מקסים-מקסים-מקסים-מקסים, ורק עושה חשק לעוד, למרות שאני יודעת שגם הוא כבר עולם ומלואו. ואם כבר אנחנו בעניין "נוסטלגיה" של הפורום, מישהי יודעת מה עם מטופל"שית? פעם אחרונה שאני זוכרת שהיא כתבה זה היה לקראת סוף חופשת הלידה שלה, שהיא לא רצתה שתיגמר (ובינינו, מי כן רוצה?!)

31/05/2012 | 13:23 | מאת: לי האחת והיחידה

נשמע מתוק מתוק. זה גיל מקסים וכן כן עושה חשק לעוד. אז ילא תמהרי. מאחלת לך תאומים בעה"ש. תודה על האיחולים. וכן זה נראה גם לי חלום היריון 3. מה אגיד לך מקווה שאעמוד בזה, זה לא קל שיש שני קטנים בבית ואחרי מסע ארוך של טיפולים, היריונות ולידות קשות לצערי באמת מענין מה עם מטופלשת. היא חייבת להחליף את השם בכל אופן חחחחחחחחחחחחחחחחח ילא מותק נשיקות לנסיך ותתחילי לעבוד על נסיכה בשבילו.

31/05/2012 | 08:57 | מאת: לי האחת והיחידה

אני רוצה לאחל לך מכל ליבי שהדרך להיריון השני תהיה קלה ומהירה. ובעה"ש שתזכי לאוצר נוסף אמן! נשיקות לבובי הקטנה שלך. אצור איתך קשר. ביי נשמה ויום מקסים!!!

01/06/2012 | 20:46 | מאת: אופטימיתמשהו

תודה על האיחולים, רק עכשיו נכנסתי לראות את ההודעה. משום מה אני מרגישה ממש רע, נפוחה, ויש לי בחילות ממש כאילו אני בהיריון. קיצר, אנחנו נשתמע בקרוב. יום ראשון השאיבה אז אני אהיה איתך בקשר. נשיקות מתוקה

02/06/2012 | 03:21 | מאת: לי האחת והיחידה

מחזיקה לך אצבעות שתצליחי בפעם הזו. שיהיה קצר וקולע אמן ואמן!

30/05/2012 | 20:56 | מאת: אחת מיני

התחילו לי כאבי בטן תחתונה כמו של לפני מחזור כ7 ימים לפני שקיבלתי ווגם כשהורדתי תחזייה הייתי מרגישה כובד וכאבים בחזה ..מישהו מידע מה זה אומר? אשמח לעזרהה...

02/06/2012 | 13:53 | מאת: נועה

אני מבינה שאת בטיפולים? אם כן זה נפוץ שיהיו כל מיני מיחושים וכאבים קלים בבטן תחתונה לפני תאריך המחזור המיועד. מאחלת לך שהוא ממש ממש לא יגיע. נסי להתעלם מכל שלל הסימנים שרק מבלבלים. רק בדיקת בטא להריון תגיד לך את האמת. בהצלחה ואצבעות מוחזקות &&&&&&&&&&&&

30/05/2012 | 08:41 | מאת: אחת קודמת :-)

האם מישהי יודעת... יש לי תת פעילות של בלוטת התריס + השימוטו (הגוף מייצר נוגדנים ) קראתי שנוגדנים יכולים לגרום להפלות/ אי קליטה .האם יש צורך בטיפול/ תמיכה מיוחדים?

31/05/2012 | 09:02 | מאת: לי האחת והיחידה

את שואלת שאלה שרק גורם רפואי מוסמך לענות עליה. הפורום כאן הוא פורום חברתי ומספק כר נרחב של תמיכה בתהליך. שיהיה לך בהצלחה!!!

02/06/2012 | 13:55 | מאת: נועה

את בהחלט צריכה להיות בטיפול רופא וקודם כל לאזן אתמצב בלוטת התריס. לגבי השימוטו, אני מניחה שגם זה חובה לאזן או לבדוק או להיות בטיפול לפני כניסה להריון. האם את כבר בטיפול של מומחה פריון? אם לא כדאי מאד שתמצאי לך אחד שאת מאמינה בו כי מצבך דורש הרבה תשומת לב. בהצלחה גדולה

29/05/2012 | 22:46 | מאת: עלמה

אני חושבת שעשיתי כל מה שרק אפשר!!!! רופאים הכי טובים שיטות הכי טובות. כל הבדיקות נעשי הכל תקין. גם דיקור גם רפלקסולוגיה. אני הלכתי לקבוצת תמיכה והולכת מידי פעם לפסיכולוגית. כלום לא עוזר. התמרור עצור זה רק ביטוי לחוסר אונים בו אני נמצאת. וגם עם הרבה עבעדה עצמית עד לא מזמי הייתי מאוד אופטימית. זהו. יום שישי בטא...אני יעשה כבר בחמישי כי ביום שישי לא יכולה...חוץ מזה מה זה משנה.....הרופא שלי אומנם אופטימי לפחות כך הוא משדר אבל העובדה שהחזיר 5 עעברים טריים גורמת לי לחשוב אחרת.....בקיצור שבוע הבא אני מקווה שיהיה לו משהו יצירתי להציע כי אני גמורה. ..לא יכולה יותר מהמשיך באותה שיטה שלא מובליה לשום מקום. מה יעזור לי לדמיין שזה קורה.....אני אדם מעשי ומציאותי מעולם לא הייתי חזקה בדמיונות ומחשבות...לא מצלימה לראות איך אני מתחברת לזה או איך זה אמור מעזור לי....

30/05/2012 | 07:57 | מאת: קרני

אני עברתי הפלה וכתבתי בפורם ומישהי המליצה לי לעבור טיפול של 9 מפגשים ששל מדיטציות דמיון מודרך והילינג . שקיבלה את התוכנית בתיקשור .זה נשמע הזוי .אבל זה משחרר מחסומים זה פשוט עוצמתי .... ממליצה אם תרצי פרטים יותר מדוייקים ישמח לענות

30/05/2012 | 09:58 | מאת: עלמה

מראש אני נורא מתנצלת אם אני נשמעת רע. אני פשוט שבורה בטירוף היום. מחוסלת!!! אני חושבת שכל הסדנאות האלה ושיטות הטיפול ההזויות האלה שצצו בעשור האחרון זו אחיזת עיניים ובולשיט!!! אם התפתחות וריבוי האבולוציה האנושית היתה תלוי חסמים נפשיים או לחצים, האבולוציה היתה נעלמת. אני מעדיפה לא לומר לך באמת מה אני חושבת על זה משום שזה לא מתאים לפורום ציבורי.....שוב אני מצטערת אני לא רוצה שתפגעי ממני......אני ממש מוטרפת היום.

29/05/2012 | 21:58 | מאת: נורית

נועה שלי, את זוכרת אותי? שפחדתי לעשות בדיקת בטא, בסוף עשיתי ביום שלישי לאחור ויצא לי בטא 78. חזרתי היום על הבדיקה הייתי מאושרת ופשוט לא עיקלתי מה קורה איתי, כי הבטא יצאה הפעם 680???? אחרי שעה משראיתי את התוצאה התחלתי כן, כן לדמם... התקשרתי דחוף לרופא שאמר שזה דימום של השרשה? נועה, מזה דימום של השרשה בשבוע חמש כביכול? איך יש דימום בשבוע חמש? זה שבוע לאיחור. אני יודעת שיש דימום של השרשה סביב הביוץ או סביב מועד הוסת אבל לא שבוע אחרי מועד הוסת. בנוסף אין לי סימנים יותר כמו כאבים שמתגברים בחזה. ידוע לך משהו בעניין, משהיא קרה לה מקרה דומה?

30/05/2012 | 09:06 | מאת: מיכל

דימומים בהריון זה דבר שכיח, וייתכן כי אלו דימומים של השרשה או סתם דימומים שיש במהלך ההריון. לדעתי לא כדאי יותר מידי להיבהל מהדימומים, במיוחד אם דיברת עם הרופא והוא אמר שזה בסדר. שווה לך לבדוק שלא חסר לך פרוגסטרון, כי אם אני לא טועה בשלב הזה של ההריון אמורים לקחת עוד תמיכה, אז אולי כשאי להגביר תמיכה. חוסר בפרוגסטרון מוביל לעיתים לדימומים, וכמובן לעקוב אחר הבטא לבדוק שהיא באמת עולה ולא חס ושלום יורדת. שיהיה המון מזל טוב על ההריון,שתזכי לצאת ממנו בידים מלאות, בע"ה, אמן!! מיכל

31/05/2012 | 09:10 | מאת: לי האחת והיחידה

ואפילו בטא נמוכה. ההריון שלי לווה בלא מעט דראמות של דימומים אבל ברוך השם יצא מזה ילד מקסים מתולתל וחייכן שמחר יהיה כבר בן שנה וארבעה חודשים טפו טפו. מאחלת לך היריון קסום ונפלא ושהדראמה הבאה תהיה שתחזיקי את האוצר ותהיי מאושרת עד הגג שהפכת לאמא.

31/05/2012 | 14:48 | מאת: נורית

אתמול בערב שוב זימום שפסק + כאבים בבטן תחתונה. כל תופעות ההריון לא קיימות (אפילו אין גודש בשדיים). היום בגלל כאבים עזים בבטן התחתונה פניתי לרופאת נשים (שאני פשוט מעריצה אותה, אך לצערי היא לא מטפלת בבעיות פוריות) היא בדקה אותי באולטראסאונד וראתה דימום בתוך הרחם ואמרה שהיא לא רואה בינתיים משהו מדאיג (כלומר, הריון מחוץ לרחם). אמרה להמשיך לעקוב ולבוא שוב מחר לביקורת כי רואים טוב באולטראסאונד בשלב הזה. וביום ראשון לעשות שוב בטא.... שאני מקווה שתרד מהר ושאוכל ב"ה להתחיל שוב...

31/05/2012 | 17:03 | מאת: עלמה

מה זה בטא נמוכה. כמה היתה הבטא הראשונה? ובאיזה יום מההחזרה?

היי אני כשבוע וחצי לאחר החזרת העוברים אני בIVF ראשון ומחכה לישועות אני במתח נפשי רציני מה שאף פעם לא הכרתי את עצמי כך ההמתנה הורגת אותי פתאום הרגשתי כאבי מחזור חזקים ממש 6 ימים אחרי ההחזרה והם חוזרים לעיתים קרובות האם זה אומר שזהו שכבר אין צורך בהמתנה ואני צריכה לקבל כל רגע ? בדכ זה לא כך המחזור שלי מגיע ואולי 5 ימים לפני יש כאבים המומים אבל לא כאלה מה לעשות??

הי נעמי, אני ממש מבינה את המתח ולצערי כמעט ולא מצאתי דרך להרגיע את עצמי בהמתנה לתשובות. אבל לגבי הכאבים, אל תספידי כ"כ מהר את הטיפול. אולי אלה כאבי השתרשות? או התכווציות? מחזיקה לך אצבעות לתשובה חיובית. בהצלחה!

29/05/2012 | 20:48 | מאת: נועה

ברוכה הבאה אלינו, מאחלת לך שהות קצרצרונת! אנחנו נוהגות לזרוק את כל הסימנים לפח. כאבים התכווצויות ומחושים למיניהם לא אומרים כלום על הצלחת או כשלון הטיפול. ההמתנה הזו היא בהחלט הורגת, וגם האנשים הרגועים ביותר יכולים לצאת מכליהם כשמגיעים להמתנה הזו... נותר רק להדביק אצבעות טוב טוב, ולקוות שהכל יהיה מעולה &&&&&&&&&&&&&&&&&&&

29/05/2012 | 10:56 | מאת: אחת קודמת :-)

אני נעלמת וחוזרת ובינתיים גיליתי שיש עוד אחת אחת :-)אז אני הקודמת :-) מה שלומכן? נועה וכל מי שיש לו ניסיון/ דעה - אשמח לשמוע אנחנו אחרי 3 כשלונות IVF (טיפול אנטגוניסט, אך מינוים והרכבי סטימולציה שונים, תוצאות שונות וכו') יש לי חסימה מכנית, כך שטיפול IVF הוא הדרך היחידה ואני בת 4. עד כה המפרט הטכני. על סמך הטיפולים והתוצאות אנחנו חושבים שאחת הפרוטוקולים משפיע עליי הכי טוב (כמות הביציאות הייתה הכי גדולה, רק שבאותו החודש התווספה גם בעיה זרע) החלטתנו להחליף רופא והיינו אתמול בפגישה ראשונה. הוא ממליץ על טיפול IVF על בסיס טבעי (כנראה עם תוספות ממש מזעריות). הטענה שלו "צריך ללכת עם הטבע ולא להילחם בה. כי עד כה סחטו אותך כמו לימון". אני קוראת באינטרנט ורואה שהטיפול הטבעי מסיבה כלשהי נחשב לסוג של מוצא אחרון ומומלץ לנשים שהן poor responders. מדובר בנשים שעברו מספר גבוה של טיפולים קודמים ומחזורי טיפול ללא תוצאות. קשה לי לקבל את האמירות הנ"ל אבל כמובן ניסיון ללא הורמונים נשמע לא רע בכלל. התלבטות נוספת היא האם לנסות לחזור על פרוטוקול שהיה טוב כביכול ורק אם הוא לא מצליח, אז ללכת על טבעי. כל דעה/מחשבה/מידע יתכבלו בברכה יום טוב לכולן

29/05/2012 | 12:58 | מאת: הקרן החדשה

הגיל שלך יצא לא ברור, ולעתים זה הנתון הכי חשוב (אומרת את זה בתור מי שעברה כבר את גיל 40 בעצמי....) חוץ מזה, מה היו תוצאות ה-IVF עד עכשיו? כמה ביציות וכמה הפריות? כי 3 ניסיונות לא נחשב הרבה, ומצד שני אם כמעט שלא היו ביציות ו/או הפריות, יש אולי טעם בניסיון טבעי.

29/05/2012 | 13:12 | מאת: אחת קודמת :-)

מרוב לחץ כנראה פספסתי/בלבתי אותיות על ימין ועל שמאל :-) אני בת 43. סבב1 -נשאבו 4 /הופרו 3 /הוחזרו 3 באיכות מעולה-> בטא 12 שלא התפתחה סבב2 -נשאבו 6 / הופרו 2 (בעיית זרע) ->הוחזרו 2 -> שלישי סבב3 -נשאבו 2 /הופרו 1 / הוחזרו 1 -> בטא 6 שלא התפתחה

בטא ביום ה-12 (אתמול) מההזרעה ומזריקת האוביטרל יצא- 11.3 e2- 893.66 פרוגסטרון- 115.7 בדיקת שתן אתמול בבוקר שלילית, היום בבוקר חיובית אך קו חלש... מה אתן אומרות? הריון כימי חלילה? או שיש סיכוי?? יש לי בחילות מיום ראשון כבר ובא לי למות.... בלחץ מטורף! תודה לכולן והמשך יום מקסים, קוקי

נשמע לי כמו היריון :-) בהצלחה! עדכני מה קורה בבטא מחר

29/05/2012 | 20:58 | מאת: נועה

הכל יכול להיות, וכן יכול להיות גם הריון, אפילו שהנתונים מאד נמוכים. כבר היו לנו פה ילדים בריאים מבטא שהתחילה ב 9! מהר מהר מחר לרוץ ולעשות עוד בטא לראות אם יש הכפלה! בהצלחהההההההה!

30/05/2012 | 11:23 | מאת: קוקי28

והוא אמר שהוא אכן נתקל בהמון מקרים כאלה שהסתיימו בהריון ולידה תקינה והיה מאוד אופטימי, במיוחד כשאמרתי לו שהתחילו לי כבר בחילות ויש לי לחץ בבטן התחתונה. הוא אמר לחזור על הבדיקה מחר!! תחזיקו לי אצבעות שבעזרת השם הבטא תהיה גבוהה! אמן! מטפסת על הקירות מרוב לחץ....

28/05/2012 | 20:00 | מאת: שירה

שלום לכולן, הרבה זמן כבר שלא נכנסתי לפורום, בערך מאז שגיליתי בטא חיובית ופחדתי לדבר על זה ולהאמין שזה קורה... אז הנה אני שוב כאן, קצת יותר בטוחה במה שקורה, כבר בחודש שישי, ושימו לב, יקירותיי- עם תאומים! אני מחפשת כרגע רופא שאפשר לבצע אצלו מעקב הריון בשר"פ ליתרת החודשים שנותרו ואח"כ בע"ה לשכור את שירותיו גם ללידה (למקרה שיידרש קיסרי וכו'). אני ירושלמית, חברה בכללית ומעדיפה ללדת בעין כרם. אם יש לכן המלצות לרופא מסויים או תוכלו להפנות אותי לפורום אחר (פשוט את הפורום הזה אני מכירה מאוד טוב והכי קל לי לפנות אליכן לעזרה...) אני אשמח מאוד :) תודה רבה, מחזיקה אצבעות לכל אחת כאן, יודעת מקרוב על הדרך הקשה אך מאמינה שזה בסוף מגיע... נשיקות, שירה

29/05/2012 | 09:07 | מאת: נועה

איזה חדשות מהממות לפתוח בהן את הבוקר!!! טפו טפו טפו טפו שימשיך תקין ובריא ויסתיים במועדו בידיים מלאות!!! אמן! לגבי רופא, אין לי שמץ שמצון, מקווה שאחת הבנות תדע לעדכן אותך. יקירה, ממש עשית אותי מאושרת! מחזיקה לך אצבעות להמשך קל, טוב, עם לידה טבעית (אם זה מה שאת רוצה כמובן) בלי שום ניתוחים ושום סיבוכים &&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&

28/05/2012 | 16:04 | מאת: מיכל

מלא זמן לא יצא לי להכנס (בערך מסוף הטיפול האחרון), היתה לי תקופה ארוכה של לחץ מכל מיני סיבות שלא אפשרו לי מנוחה לשבת ולכתוב. אז מחר בע"ה אני אמורה לעבור פיפל, קצת לחוצה מהעניין, מקווה שיהיה בסדר בע"ה. היה לי ממש נחמד במקום מסויים לעשות מעין הפסקה, אמנם כפויה, אבל זה היה טוב לנשמה. לא הבנתי כמה חשוב לעשות הפסקה עד שעשיתי אותה... ממש מרגוע לנפש. יאללה, מקווה לטוב בע"ה אצל כולנו... התגעגעתי המון... מיכל

28/05/2012 | 17:44 | מאת: עלמה

אכן נעלמת....אני שמחה שאת מאוששת יותר ומרגישה יותר חזקה להמשך.....אני מקווה שוב שזו תהיה הפעם האחרונה שתביא את הישועה......אמן כן יהיה רצון. אני הפוכה ממת בימים אלה. מתקרבת לבטא. מעדיפה לקבל שלילי מחיובי שאחרכך מתאפס.....את קולטת שהפעם הוחזרו 5 עוברים..חלקם בלסטו. באיכות מעולה.....אני עדיין בשוק מכמות העוברים שהוחזרה.. שמעתי על פיפל....שמעתי רק דברים טובים....אבל הרופא שלי לא מת על זה כך שאני יכולה לשכוח מזה.. אוף נמאס לי מהמחושים בבטן...אוף אין לי כוחות. לא מפסיקה לבכות...לא מצליחה להרגע...

29/05/2012 | 09:11 | מאת: נועה

שולחת חיבוק ((((((((((((())))))))))) מוחץ. אפילו שחם.

30/05/2012 | 09:00 | מאת: מיכל

התחלתי לכתוב לך אתמול עד שבא בעלי והיה צריך את המחשב...אז סליחה על חוסר התגובה!! קראתי גם מה שכתבת לנועה, אולי תנסי לעבור להחזרה בשיטת ZIFT כמו שתמר כתבה? לגבי פיפל, אתמול שדיברתי עם מרגליות הוא אמר לי שרואים על זה תוצאות, נראה כי זה עוזר להרבה בנות, אולי תשכנעי אותו לפיפל או זיפט... לא הגיוני שהוא לא דוגל בשיטות אחרות חוץ ממה שהוא עושה. רופאים חייבים להיות יצירתיים ולשמוע עוד עצות ולנסות עוד דברים שונים חוץ ממה שהוא עשה עד עכשיו. ואם הוא כ"כ רופא עקשן אז אולי תנסי ללכת לרופא אחר שיחשוב אולי על עוד רעיונות. אין, אין מצב בעולם שאין פיתרון, פשוט צריך למצוא את הרופא הנכון ובזמן הנכון, (כמובן שצריך תמיד לזכור שהרופא הוא בסה"כ שליח בעולם הזה והרופא האמיתי הוא בורא העולם...). את חייבת לחשוב על עוד כיוונים, מספיק! מי המומחה מספר 1 בארץ? בטוח שיש מישהו מעל זיידמן, משיח ומרגליות.. אולי עולה הון, אבל את חייבת לברר מי הוא וללכת אליו... אני מקווה שכל מה שאני אומרת לך זה בכלל טעות כי מחר כבר תדעי שאת בהריון ובע"ה מההריון הזה את תצאי בידיים מלאות מאוד.הלוואי, אמן!!!! אם בא לך, את מוזמנת בשמחה לשלוח לי את השם המלא שלך ובע"ה אתפלל עלייך. לגבי, זהו אני חוזרת לפה בע"ה, נעלמתי ועשה לי טוב להיעלם. רציתי להיות בחופש אמיתי, בלי לחשוב כלום על הטיפולים. אתמול עשיתי פעם 1 פיפל, לא היה כ"כ נורא כמו שדאגתי. כאב לכמה דקות ואח"כ קצת כאבים כמו של מחזור בערך, ממש לא נורא. הוא ביקש שאני יעשה עוד פעם פיפל בעוד שבוע ואז מיום 2 לוסת אני אקח אסטרופם פעמיים ביום עד להחזרה. בעלי שאל אם יש לו השערה למה זה לא נקלט, הוא אמר שלא, אומרים שהפיפל עוזר. במידה חס ושלום הטיפול האחרון של המוקפאים לא יצליח, הוא יחשוב על סגנון טיפול אחר, אולי לשנות משהו בפרוטוקול, לא יודעת... אוף, אם רק הייתי יכולה הייתי מביאה לך חיבוק ענק ואוהב. יקירתי, אל ייאוש בעולם כלל, כך כתב ר' נחמן מברסלב זצ"ל. תאמיני בזה!! תעשי עוד משהו, אל תפקירי את עצמך בידי רופא 1. תזיזי את עצמך ואל תוותרי!! אוהבת אותך המון המון!!! מיכל

29/05/2012 | 09:09 | מאת: נועה

בוקר טוב יקירה, כמה טוב שבאת הביתה :-) אני מאד מאמינה במנוחות. לא ארוכות מדי, אבל מנוחות תמיד טוב! אין לך מה להלחץ מפיפל, רוב הבנות דיווחו שזה ממש קליל ולא מכאיב, והלווואיייייייייייייי יביא את ההריון המבוקש הפעם! נשיקות, מחזיקה לך אצבעות תמיד &&&&&&&&&&&&&&&&&&

29/05/2012 | 19:34 | מאת: מיכל

וואי, באמת כמה טוב שבאתי הביתה, התגעגעתי כ"כ... היום עשיתי את הפיפל, באמת לא היה מאוד נורא, כאב לכמה רגעים וזהו. מקודם התחילו קצת כאבי בטן, אבל לא נורא, זה נסבל... דיברתי אח"כ עם מרגליות, הוא ביקש לבוא עוד שבוע לפיפל נוסף, ואז מיום 2 לווסת אני יתחיל אסטרופם עד להחזרה... הוא טוען שאין מספיק מחקר בנוגע לפיפל שיבדוק את אחוזי ההצלחה, אבל ממה שהוא רואה במחלקה זה עוזר, מתפללת ומקווה!! שאלה- קראת את הספר-"כמה רחוק את מוכנה ללכת"- של מאירה משהו... מעניין אותי לשמוע תגובות... יאללוש, לילה טוב!!! מיכל

28/05/2012 | 15:38 | מאת: איילת

ביום 11 להחזרה היתה לי בטא 111 ביום ה15 עשיתי בדיקת דם בטא 15 האם זה הגיוני? אני מה זה מבואסת כבר הייתי בטוחה שיש הריון

28/05/2012 | 15:57 | מאת: מיכל

יקירה, ממש מבינה לליבך. אם ישנה ירידה כה דרסטית בבטא, כנראה שלצערי/ך אין הריון. במידה ויש הריון הבטא רק עולה. בכל מקרה, ממליצה לך לדבר עם הרופא או האחיות אצלך במחלקה. יקירה, תיהי חזקה... בהצלחה רבה בהמשך דרכך! מיכל

29/05/2012 | 09:13 | מאת: נועה

לצערי זה כנראה היה הריון כימי, שהראה בטא חיובית שמעצמה ירדה ובדרך להתאפס.... כואב, אפילו מאד מאד, אבל תזכרי שהגוף שלנו הכי חכם בעולם, ואם משהו לא היה תקין גנטית בעובר, טוב שהוא הפסיק את ההתפתחות שלו בשלב כל כך מוקדם ולא יותר מאוחר... שולחת לך (((((((((((חיבוק))))))))) ואצבעות מוחזקות שבפעם הבאה זה מגיע עד ילד על הידיים &&&&&&&&&&&&&&&&&&

28/05/2012 | 11:58 | מאת: תמר

הי, ניסיתי לקבל מידע בפורום לגבי נשים שעברו ZIFT. האם העדר נשים לחוות דעת, משמעותה היא כי אין שורדות בתהליך? בשום מקום ובשום פורום לא מצאתי מישהי שעברה ZIFT. אני לאחר 4 שאיבות (סה"כ 11 החזרות). מטופלת אצל פרופ' משיח. אמורה לעבור ZIFT בטיפול הקרוב. מישהי יודעת מה הסיכונים הכרוכים בטיפול כזה? אני מאוד מעוניינת לשוחח עם מישהי שעברה את זה. אשמח לשתף לאחר הטיפול, אם אשרוד אותו.. :-)

28/05/2012 | 16:05 | מאת: מיכל

מעולם לא שמעתי על ZIFT... אשמח לשמוע ממך מה זה... שיהיה המון בהצלחה בכל מקרה. מיכל

28/05/2012 | 17:00 | מאת: תמר

ZIFT הינו הליך רפואי להחזרת עוברים טריים ישירות אל החצוצרה ולא אל הרחם. בתהליך כזה, אישה עוברת טיפול IVF עם פרוטוקול טיפול המותאם לה אישית. לאחר שאיבת הביציות, בהרדמה, מבוצעת שאיבה + הפריה בתנאי מעבדה. 24 שעות לאחר מכן, מוחזרים 3-5 עוברים (בהתאם לגיל האישה) אל החצוצרה להמשך גידול העוברים בתוך הגוף ולא בתנאי מעבדה. לכאורה, בתוך כ- 24 שעות, אמורה החוצצרה לפלוט אל העוברים ולהעבירם אל הרחם, כמו בהליך הפרייה המתרחש באופן טבעי. הבעיה היא כי ההחזרה אל החצוצרה כרוכה בהרדמה מלאה שוב ובהחזרה באמצעות לפרוסקופיה (2 נקבים בבטן: אחד לטובת "כלי עבודה" והשני לטובת צילום העבודה). הליך כזה ניתן לבצע רק בנשים שאין להם שום בעיה פתלוגית - ההסבר החביב עלי "עקרות לא מוסברת". אישה עם סיבוכים של חסימות, דלקות ושאר ירקות לא תוכל לעבור תהליך כזה. שוב, לצערי, מאוד הייתי שמחה לשוחח/לצ'וטט או כל אמצעי אחר עם מישהי שעברה את הטיפול. בברכה, תמר.

29/05/2012 | 18:34 | מאת: גלית שושן

קודם כל, אני שמעתי על ZIFT. עמדתי לעבור ZIFT בסבב IVF השביעי שלי ולבסוף הריתי בסבב השישי. יש לי חברה טובה שעברה ZIFT בעצמה. הסיבה שאת לא קוראת הרבה על הפרוצדורה הזאת היא מכיוון שהיא לא מאד שכיחה. היא מוצעת בדרך כלל לנשים לאחר הרבה סבבי IVF, מכיוון שיש בה הגיון רב מאד, אך היא גם פולשנית וגם מחייבת תנאים מסוימים (כמו למשל חצוצרות במצב תקין לחלוטין). הסיכונים בזיפט דומים לכל מהלך לפרוסקופי. אני מעתיקה לך משהו שכתבה חברתי בעניין הזיפט, מקווה שיעזור לך, ושיהיה בהצלחה! אני גם מטופלת של משיח, וממש צעד אחד מעלייך. בהפריה האחרונה [מספר 5] עברתי זיפט. כמו שהוא בטח הסביר לך, הזיפט הוא החזרה של זיגוטות לחצוצרות על ידי לפרוסקופיה. עד השאיבה הכל כרגיל כמו שאת מכירה. יום אחרי השאיבה לאחר שראו שיש הפריות מבצעים את הזיפט. התהליך נעשה על ידי הרדמה עמוקה[הרבה יותר רצינית משל השאיבה עם טובוס בגרון]. כשאת חורפת- מבצעים שלושה חתכים פיצפונים בטבור ובשני צידי הבטן בקו הביקיני פחות או יותר. לגבי צלקות נא לא לדאוג.... לי ההתאוששות היתה לא קלה, קיבלתי המון משככי כאבים והקאתי הרבה עד שכל הסמים שנתנו לי יצאו החוצה. התפרים כאבו לי והיה קצת זיפט. מה שאני יכולה לומר לך שאחרי יומיים הכל עבר וחזרתי לתפקוד מלא. אז כן זה קצת זיפטי אבל לא עד כדי כך נורא.... לי היה מאוד חשוב שמשיח יעשה את הניתוח ואכן הוא זה שביצע והכל הלך כמו שצריך.אין ספק שהרגשתי אצלו בידיים טובות והוא היה ממש בסדר כולל אחרי בקשר להחלמה. לצערי אצלי הזיפט לא עבד,אבל הסיכויים בזיפט גדולים יותר-משהו כמו 40 אחוז. הרעיון בעצם הוא להחזיר את העוברים לסביבה הטיבעית שלהם במקום לאינקובטור, ולתת להם לגדול בחצוצרות ורק בשלב מאוחר יותר לגלוש לרחם. מאחלת לך המון בהצלחה, ושהכל יעבור בשלום ושתבשרי לנו על ההצלחה שלך בקרוב

30/05/2012 | 14:16 | מאת: תמר

תודה תודה על כל המידע. ראשית, שמחה בשבילך שעברת את התהליך ללא ZIFT מקווה שההריון עבר/עובר בשלום ויסתיים/הסתיים בהצלחה. היום, כ- 5 שנים לאחר נסיונות טבעיים, הזרעות ו- IVF אני חושבת שאני באמת מוכנה ללכת על כל הקופה ולנסות, גם במחיר של כאב וסבל עזים מהממוצע. אשמח לבשר כאן בפורטל, לאור שיתוף המידע והאיכפתיות הרבה שגילו כאן כלפי, בכל מה שיעבור עלי. מסרי איחולי הצלחה לחברתך, לפי מה שקראתי, אחוזי הצלחת הטיפול לנשים שעברו טיפול נוסף של ZIFT עלה ל- 59%. בהתחשב בכמות מועטה של מטופלות, קצת קשה להסתמך על הסטטיסטיקה. מצד שני, כל סטטיסטיקה חיובית היא קרש תמיכה והצלחה מבחינתנו, אז למה לנפץ תקווה או שתיים... שוב תודה, תמר.

25/05/2012 | 18:30 | מאת: שרון

אני בת 35 רווקה ונאלצת להתחיל לחשוב על העתיד, לבד..בינתיים אני מתחילה שלב של הקפאת ביציות. התהליך עבורי הוא מאוד יקר, קופות החולים לא מעודדות את הטיפול הנ"ל ואף לעיתים מצרות את צעדינו בכך שגובים תשלום על בדיקות פשוטות כגון בדיקת דם ןUS. ובנוסף התרופות עולות הון!!! אני מתחילה את התהליך בעוד כשבוע וזקוקה לתרופה מנוגון (אני אמורה לקחת כ 6 קפסולות ליום וזה המון) אשמח אם יש למשהי את התרופה בספר ואף בתשלום של קופות החולים תודה רבה רבה

26/05/2012 | 20:35 | מאת: נועה

מאחלת לך בהצלחה בתהליך ומקווה שתמצאי את מבוקשך! חג שמח

28/05/2012 | 16:00 | מאת: מיכל

יקירה, אין לי לצערי איך לעזור לך, אבל לפי הידוע לי מנוגון ומנופור זה אותה תרופה בדיוק. כך שאת יכולה לנסות לחפש גם מנופור... בהצלחה!! ד.א. את יכולה אולי לבדוק על הקיר בשערי צדק, יש שם כל הזמן בנות שמוכרות תרופות בזול, ויש גם פרסום לגמ"ח תרופות, אולי זה יעזור קצת... מיכל

02/06/2013 | 14:09 | מאת: 1357im

יש לי חבילה וחצי. גרה ועובדת באזור המרכז (ת"א \ ר"ג \ הרצליה) את מוזמנת ליצור איתי קשר במייל: [email protected]

25/05/2012 | 12:43 | מאת: נתנאלה

הי בנות יום ראשון בעזרת השם אני מתחילה מחזור טיפול חדש. 4 אמפולות של מונוגון. אני הולכת להזריק בבטן. במחזור קודם האחות הזריקה לי בישבן, אז היה כואב. לכן ביקשתי להזריק בבטן. מישהי מנוסה בזה? האם זה כואב יותר מהזריקות האחרות? האם להזריק בזוית 45 או 90? אשמח לשמוע על החוויות שלכן בענין. יוצאת למסע חדש ... יוצאת לדרך שבת שלום וחג שמח :-)

26/05/2012 | 20:39 | מאת: נועה

שיהיה טיפול מוצלח ומדוייק ביותר!!!! בד"כ דווקא מזריקים בבטן את המנוגון, זה יכול טיפה לשרוף, את יכולה לקרר את המקום לפני ואחרי עם קוביית קרח. רצוי להזריק ב90 מעלות. 4 מנוגון אפשר להמיס בשני ממיסים אם אני לא טועה. בהצלחה וחג שמח!!

24/05/2012 | 08:58 | מאת: אנה

שלום, יש לי איחור של חמישה ימים לווסת, ביום הרביעי לאיחור עשיתי בדיקת דם BETA ויצאה פחות מ5 אבל יש לי את כל הסימטומים של הריון . מה זה אומר? משהו לא תקין , לא מתפתח ? מה עליי לעשות

26/05/2012 | 20:43 | מאת: נועה

האם האיחור הוא בעקבות טיפול שעשית? היית עם הורמונים? אם את מייד אחרי טיפול, או אפילו חודש לאחר טיפול, הווסת יכולה לאחר, ואפילו הרבה. אם עדיין לא תקבלי מחזור בשבוע הקרוב את יכולה לנסות לבצע עוד בדיקה לראות מה קורה. בהצלחה וחג שמח

23/05/2012 | 21:04 | מאת: עלמה

בהמשך למה שכתבת לי....אני לא בבדיקות ובירורים. בדקו הכל כבר.אני ממשיכה לבזבז את הזמן והבריאות שלי. ...כרגע....אה וגם את הכסף שלי.....אני עוד מעט סוגרת שנה בטיפולי הפרייה. לחשוב על זה שאת ילדי בכורי הריתי וילדתי בקלות....אני משתגעת מזה שאין הבחנה לבעיה....ושאני עוברת טיפולי בלי שנמצאה הבעיה...זה כמו לטפל במחלה לא עלינו בלי לדעת איזו מחלה....ומה שהכי מעצבן אותי זה שכולם מסביב מצפים ממני להיות אופטימעת...גם אחרי שנה!!! נורא עצבנית היום.......

26/05/2012 | 20:48 | מאת: נועה

אז תארי לך איך הרגשתי כשעשיתי טיפולים בידיעה שאני בריאה לחלוטין, ושבעלי בריא לחלוטין, ורק בגלל שהוא קשר את האינסטלציה אני הייתי צריכה לעבור כל מה שעברתי? זה לא קל יפתי. לא קל בכלל. אבל ברגע שהחלטתי שזה מה יש, ושאעשה הכל למען המטרה, ניסיתי ככל יכולתי לשים בצד את המחשבות שלי על איך אני מכניסה אישה בריאה למיטה כל כך חולה, ופשוט עשיתי טיפול אחרי טיפול. גם לי לקח יותר משנה. והרבה טיפולים. אבל יש לי שני ילדים בזכותם. וזה שווה בשבילי את הכל. נסי בכל זאת, איכשהו, לנתב את עצמך לכיוון שאת עושה הכל, ואולי איכשהו להוריד קצת רמת עצבים, כי אפילו שלא יודעים למה ומתי, זה בסוף יקרה. ויגיע. חג שמח יקירתי!

27/05/2012 | 21:03 | מאת: עלמה

הי נועלה...נעלמת לי.....הלוואי והבעיה שלי היתה אי יכולת להיכנס להריון....לזה יש מלא פתרונות...הבעיה שלי היא להחזיק אותם ומסיבה שאינה מובנת...כי הכל תקין וגם היה הריון תקין אחד כך שזה עוד יותר מוזר...פשוט יש לי תמרור עצור אחד גדול על החיים וזהו. אני מסתובבת עח תחושה נוראית שאני מבזבזת את זמני....כספי ובריאותי וכו....אז יופי אני אצליח להיכנס להריון עם הפרייה מה שהצלחתי להשיג כבר 7 פעמים בעצמי....ואז זה שוב יפול....ואילו הרופא שלי הנוכחישאני מעריכה ומכבדת ושוב פעם ראשונה שאני חשה שאני בידיים טובות וגם הקודמים לו טועניםנשאיןנמה לעשות להמשיך ולהמשיך ולהמשיך עד שזה יצליח. השאלה מה יקרה קודם....הריון תקין או שאני פשוט יישבר. או שיגמרו לי הטיפולים שהקופה מסכימה לממן....אני קרובה מאוד לסיים חצי מכמות הטיפולים להם אני זכאית...כך שהייאוש שלי מחוזק מכל הכיוונים. לעבור כל כך הרבה טיפולים ובסוף להישאר בלי כלום....

23/05/2012 | 20:02 | מאת: מיטל

מה נשמע ? הכל בסדר? אני החלטתי ללכת להתייעצות אצל פרופסור משיח הוא מקבל ליד אסותא במרפאה שנקראת שלושת הפרופסורים ומשלמים רק 400 שקל להתיעצות איתו גיליתי את זה במקרה לפני שבועיים ויש לי תור אליו ל13 ליוני

23/05/2012 | 20:23 | מאת: שרון

היי מיטל כתבת שהתייעצות עולה 400 שקל. דרך איזו קופה? האם זה קשור למכבי? או שכל אחת יכולה לבוא לייעוץ ללא קשר לקופה. תודה

23/05/2012 | 20:38 | מאת: מיטל

זו מרפאה ציבורית שנקראת שלושת הפרופסורים נמצאת ברמת החייל ליד אסותא פרופסור משיח הקים את המרפאה יחד עם פרופסור לברן ופרופסור דור המרפאה לא שייכת לאף קופת חולים כך שכל מטופלת יכולה ללכת לשם ההתיעצות אכן עולה 400 שקל אם מחליטים לעשות שם טיפול צריך להביא טופס 17 לאסותא ולשם 600 שקל

26/05/2012 | 20:50 | מאת: נועה

מאחלת לך בהצלחה מכל ליבי, מי יתן שמשנה מקום ישנה לך את המזל!!! תחזרי ותספרי מה אמר המשיח! נשיקות וחג שמח

23/05/2012 | 13:52 | מאת: רינה

שלום, אני עובדת בעבודה משרדית שמדי פעם עלי להרים קלסרים ולתייק בהם מסמכים ולעלות ולרדת במדרגות כדי להביא חומר. להלן השאלות: 1. האם לאחר ההחזרה מומלץ לנוח 3 ימים ולא להרים קלסרים או לרדת ולעלות במדרגות?. 2. והאם לאחר המנוחה ניתן לחזור לתפקוד רגיל,דהיינו הרמת קלסרים ועליה וירידה במדרגות? תודה

26/05/2012 | 21:02 | מאת: נועה

רוב הרופאים היום אומרים שאין צורך במנוחה לאחר החזרת עוברים. אני דוגלת בלחזור לחיים הרגילים, בלי לעשות מאמץ שלא מורגלים בו. ז"א שאם את רגילה לעשות מה שתראת, אין בעיה להמשיך בכך. מעבר לזה, אם את מרגישה שמנוחה דווקא תועיל לך אז תקשיבי לעצמך וקחי אותה. בהצלחה גדולה וחג שמח!

אני יודעת שזה עוד מוקדם ולמרות שיש לי הרגשה טובה והיה לי כל הזמן מאז ההזרעה הרגשה טובה, עדיין כנראה לפי הסימנים בגוף אני עומדת לקבל וסת. אני אברך את האורחת החודשית בשלום ובברכה ואודה לקדוש ברוך הוא על שהוא מזכה אותי מדי חודש בהרגשה נשית ייחודית. אבל, איפה ההריון??? איפה הילד/ה שאני מייחלת? איפה?

21/05/2012 | 21:02 | מאת: נועה

את תרצי להרוג אותי, אבל עד שאת לא עושה בדיקת דם אני לא מרימה ידיים. לא רוצה. מחכה לשמוע. וההריון שלך או שהוא כבר ממש פה אפילו שאת לא מאמינה לו, או שהילד הנכון בשבילך עוד לא מצא את הדרך אלייך. הוא קצת מתברבר. בואי נחכה עוד שנייה. ותעשי לי טובה, לכי לעשות בדיקת דם בבקשה?? לילה טוב

26/05/2012 | 11:52 | מאת: נורית

היי נועה, נכנעתי ועשיתי בדיקת דם יום חמישי - שלושה ימים לאחור. יצא בטא 78 IU/L. סימני ההריון נעלמו לי, היום שבת, ואין תחושת כאב בשדיים. בקיצור אני לא יודעת מה כל זה אומר, ימים יגידו. מדהים אותי בכל פעם מחדש איך שאני לא שוכחת לקחת פרוגסטורן לנרתיק, כנראה שאני עסוקה בנושא גם בתת ההכרה, כי אני תמיד שוכחת לקחת תרופות בזמן....

21/05/2012 | 11:02 | מאת: קרני

אני צריכה לעשות בדיקות לקרשיות מישהי יודעת עם כל הבדיקות ממומנות ע"י הקופה .? ווהאם אפשר לעשות אחרי הזרעה שאין עדיין בטא .?

21/05/2012 | 18:25 | מאת: דניאלה

הי קרני, כל הבדיקות ממומנות על ידי קופ"ח, בהנחה כמובן שיש לך הפניות. אני עשיתי בנוסף לבדיקות קרישיות גם בדיקות קריוטיפ (בדיקה כרומוזומלית לשני בני הזוג) ובדיקות אוטואימוניות (שהגוף מזהה את ההריון כמחלה ותוקף אותו... לא עלינו). ממליצה לך לבקש שיעשו את הכל מראש, ולא כמוני שנזכרו אחרי חודשיים לשלוח אותי גם לאלה. ובכל מקרה, הכל ממומן ואין בעיה לעשות את זה לפני או אחרי הזרעה כי זה לא מושפע מהבטא. לחלק מהתוצאות לוקח זמן להגיע. בהצלחה!

19/05/2012 | 22:07 | מאת: אופטימיתמשהוחוזרת

אז זהו, לוקחת נשימה ארוכה ומתחילה סבב חדש.... יש לי מלאכית קטנה בבית, אני רוצה עוד אחת או אחד כזה, והיא כל כך אוהבת ילדים. אין זמן, אני חייבת עוד השנה להביא אח או אחות לשירה. מה נשמע נועה? איך הבת והבן? אני מתארת לעצמי שאת עייפה מאוד כמו כולן, אבל אין ספק שזה אושר גדול. לפני כמה ימים שירה שלי חיבקה אותי (ביוני היא תהיה בת שנה)וזה היה רגע מקסימים. אני מתחילה לקצור את פרות האהבה שזרעתי. מה שלום לילוש? אנחנו חייבות לדבר בקרוב בטלפון... דורה, איך המרגש? זוכרת אותי? קיצר, התחלתי מיום שני שעבר גלולות (שזה אומר החל מיום הוסת השני שלי), מן הסתם פרוטוקול חדש ולא מוכר, מעולם לא התחילו איתי עם גלולות. בכל אופן, מחר יש לי אולטרסאונד ושיחת רופא ונראה מה מתכננים לי הפעם, בתקווה שזו הראשונה והאחרונה. אז זהו לבינתיים, אני אעדכן. נשיקות ובהצלחה לכולן

21/05/2012 | 21:05 | מאת: נועה

איזה כיף!!!! את חוזרת אלינו!!! יקירה, כל כך שמחה ששירה שלך עושה אותך מאושרת! באמת שאין דבר שידמה לילדים. בקרוב קרוב קרוב אצל כולןןןןןןןןןןןןןןן! אני בסדר, עייפה זו מילה נחמדה מדי לתאר את תהומות העייפות שלי, אבל הם כאין וכאפס לעומת האושר. הלוואי ויכולתי גם לצאת לעוד דרך, עוד ילד. אבל אנחנו סיימנו... כולי קנאה! צאי לדרך אחותי ברגל ימין!!!!!!!!

21/05/2012 | 23:21 | מאת: אופטימיתמשהו

תודה רבה לך יקירתי! אז זהו, יצאתי לדרך. מיום רביעי אני מזריקה גונל 150 וכך עד יום שני, וכמו שאני מכירה את עצמי אני בטח אהיה בשאיבה כבר שבוע הבא.פרוטוקול ארוך זה לא אני... אני ממש מקווה שבסיבוב הראשון זה ילך אבל אני גם ראלית ויודעת שיש סיכוי גם שלא, אבל אני משתדלת להיות אופטימית ומקווה שהעיסוק עם ילדתי המתוקה יגרש את כל החששות. אז נצא לדרך.........וכמובן, אני אעדכן. נשיקות יקירתי ותזכרי שהעייפות הכרונית היא נחלת כל האמהות אבל אחרי כל מה שעברנו בשביל הפשושים המתוקים שלנו אל לנו לקטר ((-: ביי יקירתי