פורום פוריות חברתי - תמיכה

שלום וברוכים הבאים לפורום החדש שלנו. אי-פריון הוא מחלה שאחד מכל ששה זוגות סובלים ממנה, ובכל זאת היא כנראה המחלה היחידה שהסובלים ממנה יזכו לשמוע מסביבתם הערות בנוסח: "זה הכל בגלל הלחץ. רק תרגעו ותכנסו להריון" או "מה, צריך ללמד אתכם איך לעשות את זה?" – תוך קריצה מבינה-עניין. במדינה בה "פרו ורבו" הוא לא רק ציווי דתי אלא אתוס לאומי של ממש, הסביבה מצפה מאיתנו להתחיל למחרת החתונה להרות וללדת ילד בכל שנתיים עד שנמלא את מכסת הילדים המקובלת במגזרנו (שניים או שנים-עשר) ומתעניינת במצב הרחם והשחלות מבלי להסס לשאול אם גודל לנו כבר משהו שם בפנים, ואם לא - מדוע. לא יפלא, אפוא, שאי-הפריון מקבל משקל רגשי נוסף על זה שקיים כבר ממילא - הכמיהה לחבוק כבר תינוק, המלווה בתחושות קשות של כשלון ובגידת הגוף, אובדן שליטה, עצירת החיים, קנאה, אשם ותסכול. ומעבר לכל - תלויה מעל הראש בכל רגע נתון עננה כבדה של עצב עמוק שלא מאפשרת להנות באמת מהחיים הנעים במעגל מייאש מחודש לחודשו – ולצידה השאלה הגדולה: מתי הסיוט הזה כבר ייגמר? אני הייתי שם, במשך כמה שנים טובות. מעקבי ביוץ שלא נשאו פרי פינו את מקומם למסלול המלא של טיפולי הפריון: בדיקות, איקקלומין, הזרעות, זריקות ולבסוף הפריות מבחנה. החודשים שחלפו הפכו לשנים, ותשובה שלילית אחת רדפה אחר חברתה. אפילו תשובה חיובית ראשונה שהרימה אותנו למחוזות של אושר נשגבים התחלפה במהרה בנפילה קשה וכואבת כאשר ההריון הסתיים, לדאבוננו, בהפלה מוקדמת. בסופו הטוב של הסיפור ציפה לנו זוג תאומים מתוקים ומקסימים, אך הדרך הקשה הזו לא נשכחה, על כל קוציה ודרדריה. והנה אני כאן, על מנת לחלוק איתכם את נסיוני העשיר, לצערי, מזווית מבטה של מטופלת פריון לשעבר. את הידע הרפואי בנושא הפריון תקבלו מהפורום השכן של פרופ´ זיידמן, אבל כאן תוכלו למצוא תשובות לכל השאלות האחרות שמציקות לכם: • איך שומרים על שפיות בכל התקופה הזו? • כיצד משלבים טיפולים וקריירה? או: האם החיים חייבים להעצר? • מה אומרים לסביבה? למי מספרים על הטיפולים? • כיצד (והאם) שומרים על קשר עם חברה שהרתה חודשיים אחרי החתונה ושנתיים אחרי שאנחנו התחלנו לנסות, והאם ניתן לפרגן לה מכל הלב? • איך מתחמקים מברית המילה של האחיין מבלי להסתכן בנידוי משפחתי? וכל שאלה נוספת שתעלה בהקשר הזה, כמובן. ובעיקר, הפורום נועד להעניק אוזן קשבת שבאמת מבינה, כתף לבכות עליה ויד חמה שתאחז בידכם עד ליום בו תגיעו גם אתם לסופו של המסע, בו תראו את המראה היפה ביותר בעולם – הבהוב מרצד על מסך האולטרסאונד המצביע על ליבו הפועם של האוצר החדש שלכם הנובט בקרבכם. ברוכים הבאים לשהות קצרה מהסיבה הנכונה! לכניסה לחצו - פורום פוריות
14651 הודעות
9817 תשובות מומחה

מנהל פורום פוריות חברתי - תמיכה

לפני השאיבה

הי לך, תלוי מה הפרוטוקול - אם ארוך אז 3.75 ביום ה-21 או ביום הראשון למחזור זריקה חד פעמית. ואם פרוטוקול קצר - לא יודעת בדיוק את המינון אבל אז זה זריקות יומיות. בהצלחה

28/02/2006 | 09:40 | מאת: שירלי

היי מאיה 2 מה העניינים,איפה את נעלמת לי. בפעם שקראת לי לא הייתי על המחשב,זה היה בעלולי,שניסה לתקן לי את המסינג'ר אני מקווה שאת לא ברוגז איתי..חחחחחח!!!! עדכני מה איתך,ולאן הגעת אחרי כל הבלגן שהיה. מקווה חדשות משמחות ... אוהבת שירלוש

היי שירלי שוב אני "בסדר" הבלגן עדיין חוגג ומקווה שזה ייגמר מתישהו ...קשה לי לדבר על זה אז יאללה ביי ותודה ששאלת.

28/02/2006 | 09:37 | מאת: טל

היי בנות! אני חדשה אצלכם בפורום. במקרה נתקלתי בפורום הזה במהלך שיטוטי באתרי אי הפריון. אחרי שהתאכזבתי מכך שלא ענו לי בפורום המקצועי החלטתי שאולי כדאי לנסות בפורום הזה. בתקווה שיהיה לי יותר מענה אנושי. חוץ מזה אני לא כל כך מרגישה מענה אנושי בבית החולים. אני עברתי למעלה מ - 10 הזרעות והגעתי ל IVF ועשיתי שאיבה אחת והחזרה אחת ושוב נכשלתי. עכשיו אני ממש מתוסכלת!!!אפילו אין לי מילים לתאר.

28/02/2006 | 09:41 | מאת: ניני

ברוכה הבאה, הרגשת התסכול היא החברה הטובה שלנו בתקופה הזאת;) גם אני עשיתי המון הזרעות ואני לקראת מעבר לאיי וי אף. גם שאני בטוחה שהבטא תהיה שלילית האכזבה תמיד טופחת בפנים, כנראה אין דרך לעקוף אותה. הנחמה שאני מוצאת מידי חודש היא בכך שלמחרת הבטא פחות או יותר אני מתחילה טיפול חדש עם תקוות חדשות. זה חוכמה מאד קטנה, אני יודעת, אבל זה כנראה עוזר לי. ספרי אם בא לך על איזה רקע בעיית הפוריות שלך, אצל מי את מטופלת, האם היו הריונות וכו. אני מקווה שהביחד שלנו פה יוכל להקל מעט על תחושת הבדידות שמתלווה הרבה פעמים לתקופת הטיפולים חיבוקים((()))

28/02/2006 | 15:58 | מאת: ענת

היי גם אני אחרי 9 הזרעות , אני בת 40 בדרך ל IVF גם לי היו אכזבות נוראיות שההזרעות ניכשלו לי אין הסבר למה ? צילום רחם בסדר בדיקות כלליות שקיבלתי בסדר, עדין לא התחלתי IVF אני אמורה להפגש עם הרופא לפתוח תיק ולהתחיל במסע המפרך שוב זריקות שוב לחכות ולצפות אולי הפעם זה יצליח חשוב לציין שהרקע שלי נקי מבחינה רפואית לא היו לי הריונות אין לי מושג למה זה ניכשל ?אולי בגלל הגיל ? עד כדי כך ??? אבל אין מה לעשות בסוף זה השתלם הסוף ? אין לי מושג מתי הסוף יגיע ? הצלחה לכולנו ענת

28/02/2006 | 08:55 | מאת: אורית

איזה כייף לשמוע ולראות דברים משמחים כאן בבוקר זה נותן כוחות להמשיך הלאה.... שלכולן בסוף מסתדר הכל...וכולן מאושרות רומי, תעדכני איך היה ניני, קרעת אותי מצחוק קודם..... עם האוטובוס.......

28/02/2006 | 09:43 | מאת: ניני

איזה אוטובוס אוריתי? אני נעשית סנילית מההורמונים??

28/02/2006 | 09:50 | מאת: נירית

רומי הצלחה ענקית גם ממני!!!! ואורית..נראה לי שגם אני פיספסתי את האוטובוס..חחחחח (איפה ראית אוטובוס?) נירית

28/02/2006 | 05:47 | מאת: ייי

מה זה פרוטוקול ארוך ומה זה קצר ..אני התחלתי כם כדורים מהיום ה-19 , דקפפטיל,גונל פ והרשימה עוד ארוכה ..

28/02/2006 | 09:38 | מאת: ניני

פרוטוקול ארוך הדיכוי מתחיל בסוף המחזור הקודם (לפני חודש הטיפול) בפרוטוקול קצר מתחילים דיכוי בתחילת המחזור החדש, היום תלוי בסוג הדיכוי ובבסוג הבעיה שיהיה בהצלחה!!!

27/02/2006 | 23:46 | מאת: דורה

בהצלחה חמודה, (((((((((((())))))))))))) הגיע הזמן שלך עכשיו! את תראי! דורה.

28/02/2006 | 16:01 | מאת: רומי

מה שנקרא "מהפה שלך לאלוהים" עדכון למעלה אוהבת אותך רומי

27/02/2006 | 23:30 | מאת: מאוס

אני עוד בשלב המעקב...הזקיקי הגדול 17 ו 2 קטנים 10 והשאר בינהם (סה"כ עכשיו יש 8 ) אך עם פער בינהם...מעקב נוסף ביום רביעי...נראה איך זה יתפתח... מאוס

27/02/2006 | 23:34 | מאת: גלי

]

28/02/2006 | 15:42 | מאת: מאוס

אני במעקב זקיקים מתקדמת לקראת השאיבה רציתי להודות לך על המידע ויותר על התקווה שנתת לי...באמת תודה שהכנסת לי כבר עכשיו חיוך לחיי...נשיקות וכמובן אמשיך לעדכן מאוס ומה איתך ? באיזה שלב את עכשיו ? שיהיה בכל דבר שהוא המן בהצלחה...

28/02/2006 | 00:08 | מאת: שירלי

הייי מאוסי קצת סבלתי בשקט,ולא רציתי לשגע אותכן עדיין לא ידוע מתי השאיבה,מכיוון שהגוף שלי הפעם מתקדם כמו צב חחחחח!!!!! להפתעתי,או שזה בגלל ששינו לי פרוטוקול, ולא הרגו אותי עם ההורמונים. אני יעדכן בהמשך

28/02/2006 | 09:09 | מאת: מיה 2

היי שירלי מה איתך ? מה פשר ההיעלמות הזאת? ולמה לסבול בשקט ? בשביל מה אנחנו כאן? תשפכי את הלב מאמי זה עוזר . ושיהיה לך המון בהצלחה ומחזיקה לך אצבעות &&&&&& כמה שצריך...ותמשיכי לעדכן

28/02/2006 | 15:48 | מאת: מאוס

סבלנות ממי בסוף זה יבוא...וזה דווקא טוב אם זה יפול על סופשבוע תוכלי להיות יותר עם בעלך... והי, אל תעלמי... מאוס

28/02/2006 | 09:06 | מאת: מיה 2

היי מאוס מצטערת שלא יוצא לנו לדבר בימים האלה הכל מבולבל לי עכשיו והתזמון שלי ושלך כנראה לא כל כך הולך ביחד בינתיים ..נקווה שבכל זאת נוכל לעשות זאת בקרוב.. אני שמחה לשמוע שיש לך עכשיו שמונה זקיקים זה רק מחזק את התאוריה שלי לגבי הכיוון שהולך אליו הטיפול הזה ...היריון עגול ויפה וארוך ומשעמם ...ותמשיכי לעדכן גם מחר ואמן אמן שימשיך להתקדם יפה ונשמע בשורות טובות ...ביי מתוקתי.

28/02/2006 | 15:45 | מאת: מאוס

המון תודה לך יקרתי..כנראה שאנחנו נכנסות באמת בזמנים שונים..חזרתי לפני כמה דקות ואני אלך להתקלח, לאכול ואולי קצת לנוח...מחר שוב US ואעדכן שוב...מקווה שהכל בסדר איתך...המון נשיקות ואהבה מאוס

27/02/2006 | 22:35 | מאת: עפרה

הפריה חוץ גופית. קצת מידע למי שיודעת תודה

28/02/2006 | 18:20 | מאת: עדיה

הי עפרה, את מתכוונת ל- HMC (הרצליה מדיקל סנטר - בי"ח פרטי)? אם כן - אני מטופלת שם. (בשלב IVF מס' 4). עדיה.

27/02/2006 | 21:54 | מאת: הצליח לי!!!

הי, לאחר שתים עשרה שנות עקרות 9 הפריות מבחנה ילדתי תאומות שלפני 3 שבועות חגגנו את יום הולדתן ה-9!!! הערב נכנסתי לאתר שלכם והזכרונות מתקופת טיפולי הפוריות שבו והציפו אותי. אני רוצה לחזק את כולכם שווה כל רגע כל תסכול כל בדיקת דם כל העדרות מהעבודה קחו את התקופה הקשה הזאת שאתם עוברים כחלק משיגרת חייכם ופתאום ביום בהיר אחד גם תורכם יגיע ואת כל הכח והאנרגיות תצתרכו להשקיע בתינוק צרחני ומתוק. אמן !!!

27/02/2006 | 22:26 | מאת: דורה

שתים עשרה שנים!!!!!!!!!!!!!!!! תשע הפריות!!!!!!!!!!!!! קודם כל- כל הכבוד לך על הנחישות, ההתמדה וכח הסבל. ובעיקר- תודה שמצאת לנכון לכתוב לנו. אני מאד מקווה שלא אצטרך להגיע לתשע הפריות אבל מאד מתעודדת לשמוע שגם אלה שממש לא הולך להן- בסוף כן הולך להן... דורה.

27/02/2006 | 22:32 | מאת: עפרה

תמיד טוב לשמוע דברים טובים.

27/02/2006 | 23:01 | מאת: ניני

זה כמעט כמו קולות מן העתיד:) זה באמת שם את הדברים בפורופורציות, מזכיר שאנחנו עדיין במסע אבל לכל מסע יש סוף, עם אוטובוס ממוזג ופינוקים;) שתהיינה בריאות ותודה!!

איזה כיף לשמוע אז אני במהלך השנה עברתי 6 הפריות מה יהיה בעוד 11 שנים , הכפלתי וזה יוצא 6 כפול 12 = יוצא 72 הפריות אמאללללללללההההההההההה.חחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחח בכל זאת תודה לך (-:

27/02/2006 | 19:11 | מאת: מיכל

רומי. אני כל יום נכנסת ולא תמיד יש לי מה להגיד. בדר"כ אני קוראת את מה שאחרות כותבות. היום פתאום ראיתי את הערב מוצף בכחול שלך. ואני מאוד מתרגשת בשביל אותן בנות ובשבילי שאת כל הזמן מתייחסת בסבלנות ובקשב רב והכי חשוב בהתנדבות. וגם ראיתי שאמרת ללנה שתתן לך את הטלפון שלה. אני עובדת-סוציאלית במקצועי - האמת לא יודעת אם הייתי מסוגלת לעשות זאת - בעצם אני יודעת שאין לי את היכולת לעשות את זה גם פה. ואני מעריצה אותך - על הזמן, הפניות וההשקעה. גם ילדת וניני עושות את זה.. וילדת עשתה את זה הרבה זמן לבד וגם עזרה לי מאודדדדדדדד בעבר. אבל כרגע נכון לעכשיו החלטתי להפנות את זה אליך!

27/02/2006 | 20:33 | מאת: רומי

תודה תודה אני ממש מסמיקה, כנראה שבכל אדם יש איזה שהוא צורך למשהו, ואצלי כנראה הוא מתבטא בלתת, תמיד בהורוסקופ שלי רשום שמזל דגים טוב בלעזור, לא שאני מבינה ומאמינה במזלות אך אולי יש משהו.... צחוק הגורל הוא שהמקום האחרון שחשבתי שאהיה בו זה פורום פוריות, אבל אני בעד לזרום עם החיים ואם אפשר גם לעזור בדרך לאנשים..אז בכיף ומכל הלב.זה נותן לי סיפוק עצום כי ביסודי אני אוהבת אנשים. מקווה שהעידוד שלי משפיע על הבנות וגם אני מתעודדת מכם ולומדים מכל דבר. העיקר שיהיה לכולנו הצלחה והרבה ילדים חחחחחחחחחחחח שוב תודה לך ותמשיכי לעדכן שלך, רומי

27/02/2006 | 23:52 | מאת: דורה

תסמיקי, תסמיקי, זה עושה לך צבע יפה! כל מילה של מיכל נכונה. את הכל הרווחת ביושר. את עושה כאן חסד והכל נובע מהלב הרחב שלך. ועכשיו יאללא, תכנסי כבר להריון! אודרוב! וזה בפקודה. אוהבת, דורה.

28/02/2006 | 11:22 | מאת: סבבית

היי מיכל, את בהחלט צודקת, כל הכבוד לרומי, ילדת וניני שנכנסות לכאן באופן קבוע , מעודדות ומחזקות ונותנות לנו מושג כלשהו על התהליך כולו. אני נמצאת כאן כמעט כל יום ולא תמיד משתתפת פעילה , כי לפעמים פשוט אין לי מה להגיד......אך אפשר ללמוד הרבה על הבנות כאן וממש להכיר אותן מהדברים שהן כותבות ומתוך מה שהן חוות.. הבנתי שאת אחרי הדקקפטיל ואת מטופלת באסותא.. איזה קטע, נוכל להפגש ולצאת ליום כיף.. גם אני לקראת הפרייה ראשונה באסותא. אני מטופלת פרטי אצל ד"ר באום. אני אמורה לקבל את הזריקה בעוד עשרה ימים, ואח"כ בדיקות דם אולט', גונל אף, אוביטרל, פריגנובה ועוד משהו שאני לא זוכרת.. כשפתחנו תיק לפני כשלושה שבועות וישבנו עם האחיות, הרגשנו שהכל סינית..ממש מבלבל!האמת, אני מאד חוששת מהזריקות..כל הכבוד לך על האומץ והאופטימיות!! אני מאחלת לך הצלחה החודש ולכל הבנות המקסימות כאן בפורום!!!!!!!!!!!!!! אני אשמח לשמוע עדכונים! סבבית

28/02/2006 | 14:02 | מאת: לסבבית

אני התחלתי הזריקות - לא מאמינה כמה זה פשוט ולא כואב. בינתיים רק דקפפטיל - אח"כ פיורגן פרגונל ואובריטול.. ונקווה.... יום א' באסותא לב.דם ואולטרסאונד ראשונים

27/02/2006 | 18:35 | מאת: לנה

שלום רומי מה שלומך ? התגעגעתי אלך אני בבעיה ב כישלון לפני שבעוה עשיתי טסת להיריון (שתן) ל אחר טיפול ב איקאקלומין ו הטסת היה חיובי האיקאקלומין לא משפיעה על תוצאה הבוקר התחלתי לדמם בלי שום סיבה ו התחילו לי כאבי בטן חזקים. הוסת שלי אמורה ל התחיל ב 2.03.06 ו הים 27.02 היו בחילות חזקות לפני דימום ו כאבי שד ב פיטמאות אני בטוחה ב 50 אחוז ש היה לי היריון גם היו לי בחילות ל רחות אני לא ידעת מה קרה או ש עברתי הפעלה טבעית מס 3 או מחזור טסת שתן היום לאחר דימום היה שלילי לפני שבעוה היה חיובי מחר אני עושה בדיקת דם אני מאוד שבורה כל משה אני לא יעשה הכול ליכשל רומי בבקשה מחכה מימך תשובה (תמיכה עזרא נפשית)(סליחה על סיפורי הארוך)

27/02/2006 | 18:50 | מאת: רומי

היי לנה, תני לי מספר טלפון שלך רומי

27/02/2006 | 19:23 | מאת: לנה ל רומי

0528306604 לנה

אחרי IVF , ביום 12 תוצאה של 125 ביום 14 תוצאה של 213 ביום 14 כאבי בטן כמו במחזור וגם דימום. מאוד לחוצה!!!! האם יש מישהי שהיתה שם ????

קורה שיש דימום אחרי תשובה חיובית ויש הריונות שמלווים בדימומים. צריך להמשיך לעשות בדיקות בטא, בעיקרון היא אמורה להכפיל את עצמה פלוס מינוס) מידי יומיים. בכל מקרה אם את מודאגת דברי עם הרופא שלך בהצלחה ועדכני!!

היי ליאת, לי זה קרה ולא נגמר בטוב כי הבטא עלתה תוך כדי מחזור, מקווה שזה לא המקרה שלך כשאת כותבת דימומים? מה הכוונה לשטפונות? או פה ושם דמם? רומי

27/02/2006 | 16:41 | מאת: קרין

שלום רב! לאחר שנה של ניסיונות להיכנס להריון אני ובעלי עברנו בדיקות שכולם יצאו תקינות. החודש לקחתי כדורי איקאקלומין פעמיים ביום במשך 5 ימים, ביום ה13 למחזור עברתי בדיקת מעקב זקיקים נמצאו שלוש זקיקים בגודל מתאים, רירית הרחם היתה בעובי 7.7 . באותו היום לפי המלצת רופא עברתי זריקת אוביטרל. אני ובעלי קיימנו יחסים ביום למחרת ויום לאחר מכן לפי המלצת הרופא. מאז עברו שבועיים בדיוק והבוקר עשיתי בדיקה ביתית ולצערי זה יצא שלילי. 1. השאלה שלי איך יכול להיות שיש ביוץ והכל תקין , הזרע לא נפגש עם הביצית? 2. האם לחץ ומתח יכול להשפיע? 3. לפי חישוב שלי אני ובעלי קיימנו יחסים לא בטווח החלון של 36-48, אלא קיימנו יחסים לפני בערך ב-30 וב- 53 השעות לאחר הזריקה . האם זה יכול להיות הסיבה לכך שלא נכנסתי להריון. 4. האם יכול להיות בגלל שעברתי הפלה בהריון הראשון , יש לי חסימת חצוצרות בגלל הגרידה.(עברתי הפלה בשבוע 11) יש לציין שאני בת28 ללא ילדים. מצטערת על השאלה הארוכה, אנא תרשומו לי תשובה מפורטת לפי ניסיונכן כדי שאני אדע מה נכון לעשות. תודה מראש קרין.

27/02/2006 | 17:47 | מאת: רומי

היי קרין, הלוואי והיו לנו תשובות לכל דבר כך לא היינו צריכים להיות כאן אנסה לענות לך וזאת מדעתי האישית כפי שאת מנחשת אנחנו כאן לא רופאות רק תומכות מנסיוננו... 1. הכל יכול להיות, ולא נוכל לדעת אולי באותו ביוץ הביציות שלך לא היו טובות במיוחד, אולי הזרע היה חלש דווקא בפליטה המסויימת, אולי באמת הם לא נפגשו..ואולי..ואולי..רק אלוהים יודע!! 2.יש הטוענים שלחץ משפיע ויש מחקרים שלא, אני תמיד בדיעה של להיות רגועה זה בטח עדיף.."נפש בריאה בגוף בריא"..כנראה שלא סתם המציאו את המשפט הזה. 3.אין לי מושג, חוץ מהעובדה שזרע יכול "לחכות" לבייצית עד 72 שעות. 4.לא נראה לי הגיוני שחסימת חצוצרות נובעת מהפלה, כי מתעסקים עם הרחם ולא עם החצוצרות, את יכולה לעשות צילום רחם ואז תהיה לך תשובה וודאית. עצתי האישית היא ללכת לרופא מומחה לפריון, לא רק גניקולוג והוא בטוח יתן לך מענה יותר מקצועי ויפנה אותך לטיפול שאתם צריכים, שיהיה בהצלחה ואנחנו כאן את מוזמנת. רומי

27/02/2006 | 18:59 | מאת: קרין

תודה רומי על התשובה.

27/02/2006 | 16:08 | מאת: אליה

נכנסים להריון טבעי.. האם ההזרקות פוגעות בעובר? אני סתם חולמת.......

27/02/2006 | 17:37 | מאת: רומי

היי אליה, אם את מתכוונת שבהפסקות בין טיפול לטיפול נכנסים להריון וזה קורה, אני אישית מכירה מספר זוגות כאלה אז אין חשש מהחומר, ותמשיכי לחלום.."לפעמים חלומות מתגשמים"... בהצלחה, רומי

27/02/2006 | 23:56 | מאת: דורה

גם אני חלמתי אותו החלום! ולכן גם שאלתי את פרופ' מרגליות. שאלתי על התקופה של הדקא מפני שאחרי זה אין ממש אפשרות כזו. הכל בשליטה של הרופאים. והתשובה היתה שלא. לא גורם שום נזק. הוא גם סיפר לי שהיו לו כמה וכמה זוגות שזה קרה להם. אז אולי גם לכם... דורה.

27/02/2006 | 15:07 | מאת: עפרה

את השאיבה עשה פנקס עם השער הכסף חמוד. ואת ההחזרה אשכנזי שהיה בקריז באותו יום. מה אני אגיד לך זה פעם חמישית שלי ואני ממש חוששת שלא אצליח את יודעת בד"כ יש לך סימנים של מחזור . וביום שישי יענו אני אמורה לבצע בדיקת דם, אך אם אני ארגיש ללא סימנים למחזור אני ארץ, אך אם ארגיש אחרת אין סיבה שאסע את יודעת. בכל מקרה אם חס ושלום זה לא יצליח. אני ממש היתי רוצה רופא פרטי אך זה המון המון כסף מידי חודש ולחא תמיד זה מאפשר. בואי נראה מהי היה מה איתך את עדיין בבילנסון באיזה שלבים

27/02/2006 | 15:42 | מאת: שירלי

היי עופרה לא רוצה להלחיץ אותך, אבל פעם עשה לי אשכנזי החזרה,באותו יום גם עשה לי החזרה,את לא תאמיני הוא זרק לי את העוברים ללא רחמים,וניגב לי שם בצורה אכזרית,אבל באותו יום הוא גם עשה לחברה שלי והיא נכנסה להריון,וכעת היא עומדת ללדת את התאומים שלה. אז מקווה שיצליח לך כבר. אני מטופלת צל לויט,בחיפה,עברתי מבלינסון,שם לא הצלחתי,אז החלטתי לשנות מקום. אל תגידי את זה,אפילו אם יש סימנים,חייבים לבדוק, ..חבל ליבור את הכל ובסוף לא לבדוק. אני מחזיקה לך ואם את רוצה לשאול,את מוזמנת

27/02/2006 | 15:47 | מאת: עפרה

תודה נשמה, כמו שאת אומרת בעז"ה אחכה לפחות עוד יומיים לראות מה קורה אם יש הרגשה. בנתיים אני גם עושה שיחה עם מישהי שהיא האמא של ההפריות, הנשיאה אם שמעת עליה יונה ברק. אני בלאומית איזה קופה את

.

תודה תודה בקרוב אצלכם!!!!

.

27/02/2006 | 12:14 | מאת: רומי

.

27/02/2006 | 12:16 | מאת: נירית

.

היי עופרה מה העניינים בהצצצצצצצצלחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחה בפה גדול!!!!!!!! מאחלת לך... כפי שאני זוכרת טופלת בבלינסון,נכון? מי עשה לך את השאיבה וההחזרה? כי אני טופלתי 5 פעמים שם

27/02/2006 | 15:38 | מאת: גלי

ף

27/02/2006 | 12:07 | מאת: ימית

אני מנסה להיכנס להריון כבר חצי שנה היה לי איחור של חודשיים שקיבלתי בעקבותיו בדיקת דם להרין ויצא שלילי לצערי. קיבלתי כדורי ארגסט על מנת לקבל מחזור ואני עדיין לא קיבלתי מחזור למרות שסיימתי את הכדורים כבר ביום חמישי, היום כבר יום שני. לאן המחזור נעלם, מה עושים מכאן? ראיתי טיפת דם אבל זה לא מחזור מישהי פה הייתה בסיטואציה דומה? בבקשה אני אשמח לתגובות מכל מי שיודעת משהו תודה

27/02/2006 | 12:12 | מאת: רומי

היי ימית, לדעתי את צריכה לפנות לפורום "הריון ולידה" כי כאן זה פורום "פוריות" , נמצאות כאן בנות אשר עוברות טיפולים שונים כדי להיכנס להריון. שיהיה בהצלחה בכל אופן בהמשך ועיצה ידידותית "בלי לחץ," רומי

28/02/2006 | 00:23 | מאת: דורה

ימית, תרימי טלפון למרפאה ותבקשי תשובה- כמה זמן יכול לקחת מהפסקת הארגסט ועד המחזור. לי היה אחור של למעלה מעשרה ימים בלי שום הריון לצערי. זה יכול לקרות. אבל אני לא לקחתי ארגסט או שום הורמונים שהם באותה התקופה. אני מבינה את הפחד שלך. כשהריתי את בני גם אני חשבתי על זה- ודווקא איתו הלך כל כך קל... זה פחד טיבעי אבל זה לא אומר שיש לו ביסוס. מקווה שי?צא שאת מפחדת לחינם... דורה.

27/02/2006 | 12:04 | מאת: אורית

אני מאחלת הצלחה לרומי מחר וגם לרונק אני תשושה מיום הצילומים אמש. רק עכשיו ירד לי האסימון שאני אחרי זה. מצפים לטוב החודש בלי הזרעה. למרות שהיו לי לבטים אם אכן לבצע הזרעה החודש או לא.... אבל יותר מידי לחודש זה....מה אני מספרת ומשתפת....חחחח מחשבות..... נירית היקרה, אני מחזיקה אצבעות חזק חזק ומצפה בקוצר רוח עסוקה היום אה? את יודעת למה אני מתכוונת!!!!

27/02/2006 | 12:13 | מאת: רומי

תודה יקירה, וטוב לקחת קצת חופש ולנסות ספונטני....ולהרגע אני איתך רומי

27/02/2006 | 10:04 | מאת: לרומי

הי רומי , רק עכשיו עברתי על הימים האחרונים וראיתי את העדכון שלך. מיום שישי בלילה אני נטולת שינה כי הבת שלי עם חום גבוה עם איזה וירוס שהתיישב על הגרון - נו מי אמר שילדים זה פיקניק ?! ובמקביל החזרת המוקפאים קיצר- חגיגה בסנוקר ממש אבל אנחנו ננצח !!!!! אז מתוקה שיהיה המון בהצלחה מחזיקה אצבעות !!! יום טוב

27/02/2006 | 10:23 | מאת: רומי

תודה מתוקתי, ממש מקווה כי האמת כבר באמת נמאס לי... מקווה שהבת שלך תבריא במהרה, הכי קשה זה ילד חולה....ושלא תדבקי כדי שיוכלו להחזיר לך את הארטיקים כמו שצריך. אעדכן מחר שלך, רומי

27/02/2006 | 10:29 | מאת: רונק

תודה רומי החזירו לי כבר את הארטיקים אתמול.....שכחת ? ואני גם רוצה להתנצל אולי זה לא ממש רגיש מצידי לכתוב על הבת שלי בפורום הזה פתאום חשבתי שזה קצת לא טקטי... מה את אומרת ?

.

27/02/2006 | 11:03 | מאת: רומי

.

26/02/2006 | 23:09 | מאת: ניני

אם ככה את יכולה להיות רגועה. פרגניל כמו אוביטרל נועד לתזמן את הביוץ, וכ36 שעות מרגע שלוקחים אותו מתרחש ביוץ. ואז ההזרעה שעשיתם היתה בתזמון מתאים, ממש לקראת הביוץ. תשחררי את המתח, תסמכי על הרופא שלך, ונחזיק לך פה אצבעות((()))

27/02/2006 | 09:28 | מאת: דניאלה

היי ניני קודם כל המון תודה ממש התרגשתי אני קיבלתי את הזריקה ביום רביעי בבוקר ווהזרעה היתה ביום חמישי בבוקר זאת אומרת כ 26 שעות לאחר הזריקה בוצעה ההזרעה לא מוקדם מדי את אומרת כ 36 שעות הלואי וזה בסדר המון תודה דניאלה

27/02/2006 | 18:24 | מאת: ניני

26/02/2006 | 21:36 | מאת: רונק

שלום לכולן! אז יש לי בבטן 3 ארטיקים מופשרים במצב טוב : אחד 6 תאים ו-2 של 5 ללא שברים ,יפים כפי שהגדירו אותם. אז קדימה לספירה לאחור ב-י-ח-ד: 12, 11 , 10......... שיהיה ערב טוב לכולנו ! צ'או

26/02/2006 | 21:55 | מאת: מאוס

איזה חדשות טובות..וי שיהיה המון המון הצלחה...מחזיקה לך אצבעות...ותכנסי לשחרר קיטור חופשי אם את צריכה...ושוב המון הצלחה... מאוס

26/02/2006 | 22:13 | מאת: דורה

הלוואי, הלוואי, הלוואי, הלוואי שתוכלי להכנס לכאן רק על תקן של יועצת. מחזיקה לך אצבעות. דורה.

26/02/2006 | 22:55 | מאת: ניני

בהצלחה רונק ושלושת האייסמנים הקטנים!!!

26/02/2006 | 22:56 | מאת: רומי

.

27/02/2006 | 07:42 | מאת: מיכל

מתרגשת בשבילך

27/02/2006 | 08:51 | מאת: גלי

בהצלחה גדולה .

התכוונתי להכניס את ההודעה כאן אחרי השרשור והבריז לי למעלה אז הכוונה לכוווולכן!! שיהיה יום נפלא!

26/02/2006 | 19:08 | מאת: גלי

פעם גם אני חשבתי ככה בקשר להזרעות ורציתי להתחיל ישר הפריות.ואז אמרו לי מישפט חכם .קודם כל יורים ברובים ואחרי זה בתותחים.סבלנות יקירתי

26/02/2006 | 19:15 | מאת: cv

אני כבר אחרי מס' ההזרעות שצריך לעבור כדי "לזכות" בIVF , 5 הזרעות ב-8 חודשים, שנמשכו כמו נצח. אכשהו נראה לי שהזרעות זה שילוב של בירוקרטיה עם אימון והרגלה הדרגתית לגוף ולנפש

26/02/2006 | 19:16 | מאת: cv

אני כבר אחרי מס' ההזרעות שצריך לעבור כדי "לזכות" בIVF- חמש הזרעות ב-8 חודשים, שנמשכו כמו נצח. אכשהו נראה לי שהזרעות זה שילוב של בירוקרטיה עם אימון והרגלה הדרגתית לגוף ולנפש

26/02/2006 | 19:42 | מאת: רומי

אני רואה שעדיין את פותחת שרשורים חדשים. כשאת נכנסת בדאבל קליק להודעה של מישהי ואת מעוניינת לענות לה, תגלגלי את הגלגלת בעכבר, זה יוריד אותך למטה ואז את פשוט כותבת לה תגובה +שלח מקווה שעזרתי, רומי

26/02/2006 | 19:44 | מאת: גלי

26/02/2006 | 19:44 | מאת: גלי

,

26/02/2006 | 23:06 | מאת: ילדת האוקיינוס

נכון שכל מקרה נשקל לגופו, ויש מקרים בהם אין טעם לעשות הזרעות (למשל כששתי החצוצרות סתומות), אבל בעקרון בהחלט יש לנהוג באיפוק ובסבלנות בטיפולים ולא לרוץ סתם לתותחים הכבדים.

26/02/2006 | 18:59 | מאת: גלי

שלב הבדיקות

26/02/2006 | 19:10 | מאת: רומי

יפה, אז שיהיה בהצלחה ותעדכני. רומי

26/02/2006 | 19:13 | מאת: גלי

כמובן

26/02/2006 | 18:58 | מאת: cv

אני קצת יותר משבוע אחרי ההזרעה האחרונה שלי, עומדת "לעלות כיתה" לIVF. כל הזמן הרגשתי שאני מבזבזת זמן בהזרעות ורציתי כבר להתחיל עם הדבר האמיתי, אבל עכשיו אני כבר כ"כ מיואשת... אני חושבת שהגעתי לשיא הורמונלי (וזה בטח כלום לעומת מה שיבוא אח"כ), והקוסמטיקאית אומרת- אין מה לעשות זה הורמונלי, וכולם אומרים- אין מה לעשות להשמין זה טבעי במצבך... ואני קוראת את כל הכתבות וכל התגובות שמספרות על זה שיש תקווה- עוד 6 שנים יהיה לך ילד- וקשה לי להתנחם מזה, זה נראה לי נצח, ונורא בא לי לפרוש כבר עכשיו...

26/02/2006 | 19:39 | מאת: רומי

שלום לך, וברוכה הבאה לביתנו החם, אל תקשיבי לכל מה שאומרים לך, לא הקוסמטיקאית קובעת מהו שיא הורמונלי, ולא אלה שאומרות שחובה להשמין!!! השד לא כל כך נורא והכי חשוב זה להישאר אופטימית במיוחד שאת בתחילת הדרך ivf ולא כולנו כאן עם "פצעים" וצמיגים סביב הבטן - יש גם חתיכות!!!! (חחחחח) בואי איתנו בצעד אחר צעד עם תקווה גדולה להצלחה - שתגיע!! נשמח לענות לך ולשתף אותך בכל העולה על רוחך, ונשמח שתשתפי גם אותנו אז קחי נשימה עמוקה עם חיוך ואופטימיות והצטרפי אלינו! רומי

26/02/2006 | 20:04 | מאת: cv

תודה רומי על התמיכה! אני מרגישה שאני בשיא הורמונלי- לא בגלל הקוסמטיקאית, אלא בגלל ההרגשה הנאחסית, הפצעונים ושלושת הק"ג שנוספו מתחילת הטיפולים (5 מהחתונה, אבל מי סופר). קשה לי להתמודד עם השינויים הפיזיים (חייבת כבר לקנות חזיה חדשה, ויש לי המון שערות לבנות שנוספו בשנה האחרונה), ועוד יותר קשה לי להתרגל למחשבה שאצטרך לבלות כך את השנים הקרובות... זה נראה לי אינסופי ומייאש.

26/02/2006 | 18:50 | מאת: מיכל

יום שישי לדקפפטיל - מחכה בקוצר רוח לסוף התהליך..מרגישה מיוחדת ואמיצה על הכל על ההחלטה ועל ההזרקה העצמית וזהו. אין לי הרבה חדשות. יום רודף יום. דיברתי היום עם מזכירה באסותא נורית שהיתה מדהימה ושלחה לי בפאקס בקשה לטופס 17 לכל השלבים.. החלטתי אפילו שאני גרה קצת רחוק לנסוע לאסותא לב.דם ואולטרסאונד - אם כבר אז כבר ואולי אעשה אחרי זה יום כייף.. מקווה שהכל יהיה בסדר ולא יהיו גירויי יתר וכו'..

26/02/2006 | 18:56 | מאת: מאוס

26/02/2006 | 19:19 | מאת: רומי

.

26/02/2006 | 19:28 | מאת: דורה

את באמת מיוחדת ואמיצה! רק מי שנמצאת במצבנו יודעת מה זה אומר! ובמיוחד שהיה לך כל כך קשה להגיע להחלטה. ועכשיו- בהצלחה חמודה. אולי אפילו תתחילי להיות קצת אופטימית (-: דורה.

26/02/2006 | 20:52 | מאת: ניני

((()))

27/02/2006 | 09:57 | מאת: רונק

הי מיכל, המון הצלחה גם אני גרה בצפון ונוסעת לאסותא לכל הבדיקות זה דווקא לא נורא אני נוסעת ברכבת ברגוע ובאמת עושה לי ימי כייף בימים האלה אז תפרגני לעצמך מגיע לך !! יום נפלא רונק.

26/02/2006 | 18:40 | מאת: אתוש

בסד צריכה מחר לעשות בדיקת דם הורמונים וכו' יש פרוגסטרו ופרולקטין זה יוצא ביום ה-21 למחזור רציתי לדעת כמה שעות אני צריכה להיות ערנית או שבגלל שזה ביום ה-21 אין לזה משמעות.

26/02/2006 | 20:53 | מאת: ניני

המחמירים אומרים שלוש שעות ערות והמקלים שעתיים אני בדקתי פעם וההבדל לא כזה משמעותי, רק של כמה עשרות, אז אם התשובה לא גבולית זה לא ממש משנה. אבל אם כבר אז לכי על בטוח לדעתי בהצלחה!!

26/02/2006 | 18:22 | מאת: סבבית

היי בנות יקרות, פתחנו ,סוף סוף, תיק באסותא ואמורים להתחיל בחודש הבא הפרייה.עשינו את כל הבדיקות הדרושות וכעת מחכים לתוצאות.הפרוטוקול שהרופא רשם נראה לנו מאד מסובך. אני מתוחה, אך אני לא מראה את זה...אני שואבת מכן כוחות ומקווה שהפעם נצליח. אני מאחלת לכן הצלחה בטיפולים, אמן, ושנשמע על הריוניות חדשות...אחרי הכל, יום המשפחה בפתח!!!! אוהבת אתכן, סבבית.

26/02/2006 | 18:57 | מאת: מאוס

.

26/02/2006 | 18:13 | מאת: אורית

רציתי לשאול אם גם למי שלא היו סתימות או הדבקויות יש לה סיכוי שאחרי צילום רחם יתרחש הריון?כי אני שומעת הרבה מבנות שזה אכן מתרחש

26/02/2006 | 20:51 | מאת: ניני

לפי הסטטיסטיקה יש עליה בשכיחות גם בקרב מי שלא היו לה סתימות בואי נקווה שאת חלק מהסטטיסטיקה הזאת:)

26/02/2006 | 17:44 | מאת: אורית

אני גם בניסיון ביום ג שתיינו מתחילות שוב את החודש בהצלחה מקווה שהחודש יביא איתו מזל

26/02/2006 | 19:11 | מאת: רומי

.

26/02/2006 | 15:30 | מאת: דניאלה

ניני אז אם ביצעתי הזרעה ביום ה 13 והביוץ ביום ה 16 האם פיספתי???

26/02/2006 | 17:40 | מאת: אורית

אני יודעת ששאלתי את זו שעשתה את השבחת הזרע שאפילו זרע יכול להיות כמה שעות טובות בתמיסה של עצמו מחוץ לאישה. זרע יכול לחכות לביצית המקסימום 72 שעות. בד"כ רק לאחר מעקב זקיקים ושאנחנו יודעים בוודאות שמתרחש ביוץ אז עושים את ההזרעה. לי למשל ביוץ מתרחש בין יום 16 ל 17 ואני מקבלת אוביטרל טרם ההזרעה, כך שאין מצב שאני מפספסת. הם רק מפספסים את המטרה...... הם עדיין לא יודעים את הדרך ...לא נורא הם עוד ילמדו....

26/02/2006 | 18:10 | מאת: ניני

יש סיכויים אמנם שחלק מהזרע שרד, אבל הם נמוכים באופן יחסי לתזמן של ביוץ על יום ההזרעה. מקובל לעשות הזרעה חצי יום לפני וחצי יום אחרי מועד הביוץ הצפוי. אני מבינה מהשאלה שלך שלא קיבלת אוביטרל אלא זה ביוץ טבעי? למה את חושבת שהוא התרחש ביום ה16?

זוהי הזרעה שנייה בראשונה ביצענו ביום ה- 16 למחזור ולא יצא כלום.... הייתי אצל הרופא ביום ה-10 וניצפו זקיקים יפים והוא החליט לעשות לי ביום ה- 13 יום לפני קיבלתי זריקת פרג'ניל (שאני לא יודעת מה היא בדיוק עושה...) ובאותו היום הוא גם ראה הפרשה סמיכה אז מה את אומרת יש סיכוי??. תודה

26/02/2006 | 15:21 | מאת: גלי

ישנם סוגים שונים של עמןתות חלק טסי פעמיים פעם לראות את הילד נשארים שבוע חוזרים וטסים חזרה לפרוצדורה של חתימות אצלי זה היה פעם אחת .טסים רואים חותמים מישפט וחוזרים עם הילדה.אני אימצתי לפני שנתיים ילדה בת שנה ושלושה חודשים שאנשים לא יספרו לך שלילדים בגיל הזה נישארים עם תראמה בולשיט ......אניחייבת לסיים ממהרת לקחת את הילדה מהגן.המשיך מאוחר יותר .מקווה שאני קצת עוזרת לך

26/02/2006 | 15:19 | מאת: דניאלה

היי בנות כמה זמן יכול "להמתין"זרע ליום הביוץ בתהליך של הזרעה מלאכותית, במידה וההזרעה בוצעה מס' ימים לפני יום הביוץ האם הזרע שורד מס' ימים? כמה ימים הוא שורד? בצעתי הזרעה ביום ה- 13 של המחזור ויכול להיות שהביוץ היה רק ביום ה 15 או ה 16 האם יש סיכוי ש"ימתין"? א תשובתכן אני בלחץ

26/02/2006 | 15:21 | מאת: ניני

היי דניאלה, זרע חי לרוב 48 שעות, למרות שמקובל לתזמן את ההזרעה כך שיהיה טרי "בן יומו" בתחילת הביוץ. מובן שב 24 השעות הראשונות להזרעה הזרע טרי וככל הנראה איכותי יותר, אבל יש מקרים שזרע חי גם 72 שעות. מקווה שהפגישה המיוחלת התרחשה;) בהצלחה יקירה!

26/02/2006 | 14:37 | מאת: גלי

קראת מה שכתבתי לך

26/02/2006 | 14:48 | מאת: גלי

תהליך האימוץ עולה עשרים אלף דולר אבל זה לא ניגמר בסכום הזה שילמתי לרופא מהארץ שטסה במיוחד ליבדוק את הילדה 3 אלף דולר .יש גם חודש שלם שאת נימצאת בארץ זרה ללמן מגורים ........הכל מסתכם בסביבות 160 אלף שקל ....וזה מידגמד למה שאת מקבלת .שווה לחיות סליחה ...בפחון ולהיות עם ידיים מלאות

26/02/2006 | 14:51 | מאת: מאוס

וי נשמע כל כך מרגש..אז הילדה לא מהארץ...מותר לשאול מאיפה ? והסכום הוא כמו בפונדקאות אבל כאן מובטח לך ילד בניגוד לפונדקאות ששוב יש את עניין החוסר וודאות... תגידי וכמה זמן לקח כל התהליך מהרגע שהתחלת לפעול עד לקבלת הילדה ? ולמה לגור חודש בארץ זרה ? כל כך הרבה זמן לסידורים ? טוב כנראה אז שוב המון תודה

26/02/2006 | 14:48 | מאת: מאוס

תודה מקרב לב...אבל אם תוכלי להתייחס גם להודעה שלי אליך שורה מתחת... ת ו ד ה

26/02/2006 | 14:35 | מאת: גלי

את הבנת נכון יש לי ילדה מאומצת.על אפשרות תרומת זרע שללתי למרות שבעלי היה בעניין.פשוט נישברתי מההפריות בכיתי דם .אחרי הבכי הקורע לב קיבלתי מכח מלמעלה שלא יכל לעצור אותי מההחלטה לאמץ .ממליצה באהבה ובחום.יש לי פשוט פרח בבית

26/02/2006 | 16:29 | מאת: רומי

היי שוב, סתם לידע כללי, כשאת עונה למישהו אז תמשיכי את אותו שרשור במקום לפתוח הודעה חדשה כל פעם, זה פשוט יותר נוח לקריאה... אז באמת הבנתי נכון...למה שאלתי כי אמנם אני טיפוס מאוד פתוח להכל וגם אני שוקלת זרע מתורם..כי אצלי אין בעיות, ואם לי היו בעיות הייתי שוקלת תרומת בייצית ואם לשנינו היו בעיות אז בטוח הייתי פונה לאימוץ..שזו מצווה בפני עצמה. אבל שוב כל הכבוד לכם ועל זה תבורכו, ועכשיו את שוב מנסה הפריות? ומה מצבכם? איפה אתם עומדים כרגע? רומי

26/02/2006 | 14:00 | מאת: מישמיש

בהפריה שהצליחה לי בילד הראשון קיבלתי בהתחלה תמיכה של נרות ואח"כ עברתי לתמיכה בגסטון (הנרות גרמו לי לדלקת). בהפריה שהצליחה לי בילד השני קיבלתי רק תמיכה של נרות. אציין כי בילד השני ההפריה הראשונה נקלטה.

26/02/2006 | 14:36 | מאת: עפרה

אז את אומרת ממה שהבנתי שהגסטו טוב לתמיכה אחרי הפריה. אשמח לתגובה

26/02/2006 | 14:51 | מאת: מישמיש

אני קיבלתי תמיכה רק אחרי החזרת עוברים.

26/02/2006 | 14:52 | מאת: מאוס

26/02/2006 | 15:01 | מאת: מישמיש

בבקשה- העיקר שהכל יצליח בקרוב - אמן. אפשר לשאול כמה זמן אתם מנסים?

26/02/2006 | 13:53 | מאת: אורית

הנה חוויות: היה מלחיץ מאשר כואב. לא כאב יותר ממה שחשבתי... היה קצת לחץ. הרופא היה מקסים ועדיין והטכנאית היתה מצחיקה זהו עבר..... ממשיכים.... הלאה.... תודה לכל מי שכתבה. תודות אישיות לזו שלא כתבה, אבל היא כבר קיבלה ממני תגובה....חחחחח

לפחות נרגיש שאנחנו דוגמניות

26/02/2006 | 14:46 | מאת: דורה

יפה! היה, עבר, נגמר! ומה היו התוצאות?

26/02/2006 | 15:23 | מאת: ניני

קבלי מליון חיבוקים(((((()))))) איזה כיף שאת אחרי, ומה התוצאות????

26/02/2006 | 16:33 | מאת: רומי

יופי אוריתוש, מקווה שלא שכחת לחייך למצלמה:)

26/02/2006 | 17:36 | מאת: אורית

הכל מצוין !!!האינסטלציה פועלת ויש מעבר ביון הצינורות חחחחח אין נוזלים אין סתימות הכל תקין קיבלתי book שחבל על הזמן. החודש מנוחה(אבל עדיין על כדורים) חודש הבא הזרעה שוב זהו בנתיים

26/02/2006 | 13:43 | מאת: גלי

שלום רמי תשובתי לשאלתך אפילו גם לי לא מוסברת . בגלל שהעוברים שלי טובים 10 תאים היה לי קשה להשלים עם תרומת זרע

26/02/2006 | 13:47 | מאת: גלי

התשובה לכל השאלות שלי .זאת ילדתי אהובתי .אני מאמינה שזה משהוא שהיה חייב לקרות.

26/02/2006 | 14:15 | מאת: רומי

כנראה יש לי כאן חוסר הבנה מסויימת, הבנתי שיש לך ילדה מאומצת אחת?

26/02/2006 | 13:27 | מאת: שרית

אני צריכה לעבור שאיבת ביציות , אני פוחדת מהרדמה כללית , הבנתי שאפשר לעבור הרדמה מקומית , מזה אני פחות פוחדת איך ההרדמה מתבצעת ? מודה שרית

26/02/2006 | 13:31 | מאת: רומי

היי שרית, קודם כל טבעי שפוחדים, אך מנסיוני האישי אין לך מה לחשוש זו הרדמה קלה ל-10 דקות וסוף סוף ישנים כמו שצריך!!! (אני לפחות) אני שמעתי על בנות ששאבו ללא הרדמה, זה אפשרי אם אין לך הרבה זקיקים, אז תלוי בטיפול...תתיעצי עם הרופא שלך כשתגיעי לגשר... שיהיה בהצלחה!! רומי

26/02/2006 | 13:39 | מאת: גלי

הדבר הכי כיף בהפריה זה ההרדמה את ישנה כמו תינוק הייתי מוכנה לקחת קצת מהחומר הביתה.

26/02/2006 | 14:52 | מאת: דורה

לפני השאיבה את מגיעה להתייעצות עם המרדים. לי המרדים הציע את האפשרות של הרדמה ספינלית. דומה לאפידורל. מאוד נטיתי לכך אבל בעלי נורא נלחץ מזה לאור חוויות קשות מהרדמה אפידורלית שעברתי. בקיצור- הלכתי על הרדמה מלאה. אם עברת הרדמות כלליות בעבר- את מכירה את התהליך. שלא כמו רוב הבנות כאן- ממש לא אהבתי את העניין. וזה בלשון המעטה. אבל בלי הרדמה? בשביל זה צריך להיות נורא נוראאאאאאאאאאא אמיצה. ניני גם שקלה שאיבה ללא הרדמה. אולי שווה לשאול אותה. על הרדמה מקומית לא שמעתי. דווקא אם יש כזו אפשרות אשמח לשמוע. ובכל בחירה שתבחרי- שיהיה לך בהצלחה! דורה.

26/02/2006 | 14:54 | מאת: מאוס

בייחוד לאחרי ההחזרה..

26/02/2006 | 10:26 | מאת: מאוס

26/02/2006 | 11:26 | מאת: רומי

היי מותוקתי, עדיין לא התקשרו אבל הזקיקים מוזרים כפי שדיברנו ציסטה גדלה יפה!!!חחח 29 זקיקים ימין : 26, 17,17 , 16 זקיקים שמאל: 10,12,13 רירית - 12.5 בדיקות דם עוד לא יודעת הלידה עוד 9 חודשים חחחחחחחחחחחחחחחחח ביי מותק

26/02/2006 | 12:00 | מאת: דורה

עוד תשעה חודשים יוצא סוף נובמבר. רשמתי לי ביומן! מבטיחה להזיז את ישבני הכבד ולבוא. עכשיו נשאר לך לקיים את ההבטחה שלך. עוד תשעה חודשים, כן??!! אוהבת, דורה.

26/02/2006 | 14:21 | מאת: מאוס

אז מחר שוב מעקב או מחרתיים ? הזקיק של ה 10 חדש נכון ? מקווה שיהיה בסדר הרי זקיק יכול כבר לבייץ מ 16 מ"מ כך שאם תקבלי את האובחטרל שהזקיקים הגדולים יהיו 20-21 אז גם השאר יהיו בתחום (אולי רק חוץ מ 10 אבל מוקדם לדעת) והרי הזקיקים עוד ממשיכים לגדול גם אחרי שקיבלנו את האוביטרל..טוב כמו שאמרת העיקר שיהיה בהצלחה בלידה...נשיקות...סוף נובמבר נשמע מצויין...חחח מאוס אני מחר עושה מעקב...אעדכן...

26/02/2006 | 09:18 | מאת: רונית

מחזיקה אצבעןת אוהבת אני ב ה צ ל ח ה !!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!1

26/02/2006 | 12:01 | מאת: דורה

מקווה שהלך בקלות ושהכל תקין. בכל מקרה- הנה, זה מאחורייך!!!! דורה.

26/02/2006 | 13:07 | מאת: רומי

ספרי חוויות.....

26/02/2006 | 00:42 | מאת: גלי

]

26/02/2006 | 00:44 | מאת: דורה

אלה השעות שלי! אני ינשופה, (ציפור לילה). דורה.

26/02/2006 | 00:49 | מאת: גלי

גם לי זה קורה

26/02/2006 | 00:03 | מאת: גלי

אני נשואה 8 שנים והבעיה שלנו ספירת זרע נמוכה .למרות שהרפאים אמרו שמקסימום 2 הפריות ואני בהריון טופלתי אצל גדולי הרופאים ללא הצלחה .פשוט הרגשתי שאני נכנסת לתהום שקשה לצאת ממנה פשוט נישברתי .יש לציין שיש לי ולבעלי משפחה אוהבת וקצת חונקת .ההיתי חיבת לעשות סטופ אחרת אני נישברת עברתי 11 הפריות ללא הצלחה אצלי הכל תקין .עוברים הגדולים ביותר אבל לא הצליח .ישבתי לי וחשבתי שאני רוצה להיות אמא צעירה אני ובעלי בני 33 .אמרתי לעצמי יש יור יפה להביא ילד מאומץ ואחרי זה ילד בילוגי .אמרתי את הרעיון לבעלי הוא פשוט לא רצה לישמוע .אז קבעתי לו עובדה תור בעמותה למרות חוסר רצונו הוא בא .ומאז החיים שלנו השתנו מקצה לקצה .ילדתנו היא האור של חיינו בעיקר החיים של בעלי.מתנה משמיים.אין הבדל חוזרת לטיפולים רק בשבילה

26/02/2006 | 00:15 | מאת: גלי

המשך האור של חיי רוצה אח קטן .עם יכולתי לאמץ שוב לא הייתי חוזרת לטיפלים .פשוט מצב כספי פעמיים זה קשה .על פונדקאות לא חשבנו כי זה תהליך קשה .רציתי ילד ועכשיו ..אני מאושרת מאושרת ורוצה לצעוק לכולם לא לחקות שנים חבל על הזמן זה אותו הדבר אפילו יותר יש לי ילדה מהממת .בקשר לבעלך בעלי יכול לעזור לו.תחזיקי מעמד באהבה המאושרת גלי

26/02/2006 | 00:26 | מאת: דורה

רציתי להגיד לך שאני מכירה זוג מקסים ששני הילדים שלהם מאומצים ואני מסכימה איתך לחלוטין! אין שום הבדל! אני כל כך מעריכה אותך על שידעת מתי לא להקשיב לבעלך ופשוט להוביל אותו. בזכות השכל הישר ותחושת הלב שלך יש לכם ילדה! מכל הלב אני מאחלת לכם שתצליחו להביא לה אח או אחות. וכמה שיותר מהר (-: דורה.

25/02/2006 | 23:29 | מאת: גלי

ספרי לי קצת את הבעייה שלך .

25/02/2006 | 23:32 | מאת: שני

אני חוזרת עכשיו לטיפולים בעיקר בשביל הילדה שלי .שרוצה מאוד אח

25/02/2006 | 23:39 | מאת: מאוס

אנחנו מהלא מוסברים...בת 30 ובעלי בן 34 . לאחר 10 הזרעות ו 7 שאיבות ועכשיו התחלנו את הזריקות של השאיבה השמינית. בעקרון כל הבדיקות תקינות (רחם, זרע, הורמונים...) אך איכות העוברים יוצאת בינונית וחושדים שהביציות כנראה לא כל כך טובות. הי הפעם 1 הריון כימי אך מיד זה נפל. הלחץ עולה ועולה ועולה כל הזמן ואני חושבת שהסיכוי שלי ככה להיקלט גם ממש יורד...שוקלת אולי פונדקאות במקביל..לא יודעת כבר מה לחשוב או מה לעשות..רוצה לאסוף את כל המידע האפשרי לכל האפשרויות (ולכן שאלתי אותך על אימוץ)...בעלי ממש לא בעניין (גם לא של פונדקאות) הוא יש לו סבלנות של פיל ואני כבר לא יכולה לסחוב עוד הרבה...די כמה אפשר. זהו אז אם תוכלי לספר לי קצת אשמח...שוב עם המון תודה מראש מאוס

25/02/2006 | 22:49 | מאת: גלי

אימצתי לפני שנתיים

25/02/2006 | 23:11 | מאת: מאוס

וי נשארתי ממש בלי מילים...את יכולה לספר לי בקצרה על התהליך ? ומה קורה איתכם עכשיו ? את בטיפולים ? תודה רבה על השיתוף והמידע מאוס

25/02/2006 | 21:41 | מאת: גלי

רציתי לומר לך שלהרבה אנשים שהיה להם קשה לחייך .אימוץ זה לא בדיחה .עם היית רואה את האפשרות שבעתיד יהיה לך את הזכות הגדולה לאמץ אז היית יכול לחייך.

25/02/2006 | 22:09 | מאת: מאוס

מותר לשאול אם את אימצת ילד ? גם לנו קשה מאוד לחייך ואנחנו אחרי הרבה ניסיונות וחושבים על זה כרשת בטחון או בנוסף...אבל בנתיים רק בגדר מחשבה אבל מי יודע... מאוס

25/02/2006 | 22:40 | מאת: ניני

אני תמיד קופצת להכי גרוע. אצלי הברור התחיל בכלל מברור על אימוץ בין-ארצי, ואז עברתי לברורים על תרומת ביצית, ורק בסוף העזתי להיות מעשית ולברר על מה שמקובל להתחיל ממנו, שזה הטיפולים שלנו כיום. אני חושבת שאימוץ הוא אופציה אדירה, ומזל שהיא קיימת. אגב יש לנו חברים שאימצו בן (גדול, בן 6) כשהם בני 43, אחרי שתי בנות ביולוגיות והמון טיפולי פוריות שכשלו. וכמו הרבה פעמים גם פה, אחרי חצי שנה הריון טבעי בהפתעה. עוד בת;) בהצלחה לכולנו בכל דרך שהיא!!

אני חושבת כבר על הכל...אבל אולי ננסה לבד ובמקביל אולי נתחיל תהליך של פונדקאות...תאמיני לי אני כבר ממש מבולבלת לא יודעת מה לעשות או מה לחשוב...עכשיו גם צריך לשכנע את בעלי שחי בעולם שכולו טוב..טוב נראה וכמובן אעדכן בהמשך...נשיקות מאוס

25/02/2006 | 23:52 | מאת: דורה

אני חושבת שבהתחלה, כשלא יודעים מה בדיוק הדרך, מי נגד מי כמו שאומרים, מה האופציות וכו' אז זורקים כל מני דברים לחלל האויר. מן דרך לבדוק את עצמנו. אז דן אומר שהם מתבדחים. אני יודעת שמאחורי כל ההתבדחויות הללו יש ברור של גבולות, של כמה רחוק אנחנו מוכנים ללכת? מה אנחנו מרגישים בנושא? לא כולם מתחילים מייד לשבת בצורה רצינית, להעלות נושא ולשוחח עליו. יש הרבה שמגששים קודם, גם בהומור. ממש לא קיבלתי את התחושה שאימוץ הוא בדיחה בעיניו. להפך, קיבלתי תחושה של בחור שרוצה להיות מעורב, אכפתי, קשה לי להאמין שאימוץ הוא משהו מצחיק בעיניו. דורה.

26/02/2006 | 14:25 | מאת: מאוס

25/02/2006 | 21:33 | מאת: דורה

היה קשה לשמוע שלילי. בכיתי איזה חצי שעה. בעבודה. אני מניחה שמי שלא ידעה, גם אם לא היתה שם, כבר תדע... ממש לא מזיז לי פתאום. לפחות יעזבו אותי סוף סוף מכל ה- נו? את לא רוצה גם? את מתעצלת? מה את מביאה לילד תוכי, תביאי לו אח וכו'. גם היום מצב הרוח לא היה בעננים אבל כמובן שאני כבר מתכוננת להמשך, למוקפאים שמחכים לי. עוד אכזבה היתה התגובה של בעלי. בבקשה, המנעו מלהסביר לי את אופיו של המין הגברי. יודע לי. מוכר לי. בכל זאת התאכזבתי. היה לי מעט מדי ומאוחר מדי. וזהו. תודה חמודות על ההשתתפות והעידוד. אין כמוכן! ואני כבר בסדר. באמת. אוהבת, דורה.

25/02/2006 | 21:51 | מאת: ילדת האוקיינוס

דורה יקירתי, לא תיכננתי להסביר לך על המין הגברי, דווקא היתה לי תוכנית זדונית אחרת לגבות ממנו תשלום על האכזבה, בצורה של איזה פינוק, או משהו... אבל נו טוף.... נחליק לו אותה הפעם (אני מדברת בגוף ראשון רבים כאילו הוא גם בעלי! (-: ) ועכשיו זה הזמן לגייס כוחות ולהכין מקום חמים אצלך בגוף לארטיקים המתוקים שיאכלסו אותו בקרוב. אוהבת, ילדה

26/02/2006 | 00:43 | מאת: דורה

קודם כל- איזה כיף שאת שוב פה! חסרת לנו. שנית- גם אני חשבתי על איזה פיצוי קטן. אולי הייתי צריכה לתת לך את מספר הטלפון שלו... כי מה שבעלי אמר לי בטלפון היה- shit, אני אדבר איתך אחר כך. אחר כך הוא לא ממש התייחס לעניין. לעומת זאת כשהיום איבדתי את הרשיונות של האוטו (וגם מצאתי אותם, אל דאגה) הוא הוכיח מעורבות ריגשית עמוקהההההההההה. כמו שאמרת- נו טוף. לקרוא את זה גורם לי לצחוק מהעניין וזה יותר עדיף כמאמר המשורר... אוהבת, דורה.

25/02/2006 | 22:37 | מאת: ניני

אני תמיד בוהה במסך אחרי שלמישהי יש בטא שלילית ומנסה למצוא משהו מאד מנחם להגיד ואף פעם אין. נדמה לי שזה שבערך יומיים אחרי שאנחנו מקבלות את התוצאה השלילית אנחנו כבר לגמרי עסוקות בפרוטוקול הבא,בטלפונים בתי מרקחת וכו, זה לא נותן לנו להישאר במקום הזה שזקוק לניחומים, וגורם לנו לעשות מה שנשים עשו משחר ההסטוריה: לקום וללכת הלאה. אז אחרי כל התובנות המרתקות שלי אני שוב מבינה שיש לי בעיקר להציע חיבוקים((((())))) והרבה אהבה}{}{}{ ויחד, אנחנו בזה יחד}{

26/02/2006 | 00:30 | מאת: דורה

חיבוקים ואהבה זה כל מה שאפשר לבקש! תודה יקרה. אני באמת כבר מתכננת את ההמשך... התובנות שלך קלעו! שלך, דורה.

כן .ומאז אנחנו לא מפסיקים לחייך

תיקון שמי גלי

כן .ומאז אנחנו לא מפסיקים לחייך

שלום לכולם. אשמח לקרוא המלצות על שילוב של טיפולים אלטרנטיביים בתקופות טיפולי הפרייה (לי ולבעלי יש בעיה: אצלי חסימה חצוצרתית ואצל בעלי בעיית דלילות וניידות זרע). אלו טיפולים כדאיים??? קראתי כי דיקור יכול לשפר את זרימת הדם והאנרגיה בגוף... האם מישהו מכם ניסה או מנסה טיפול זה או אחר, אשמח לקרוא ואף לקבל המלצות של מטפלים באזור המרכז. בשורות טובות לכולם שושי

25/02/2006 | 21:46 | מאת: ילדת האוקיינוס

שלום שושי, אני מתנצלת מראש שתשובתי לך עלולה להיות קצת בוטה, אבל פשוט חבל לי שתבזבזי זמן וכסף ויותר מזה - חבל על עוגמת הנפש. אני לא מתכוונת לפתוח כאן דיון כללי בנושא טיפולים אלטרנטיביים וזרימות אנרגטיות בגוף כמקדמי פריון. אני יכולה להגיד לך רק שקשה לי מאוד להאמין שקיים טיפול אלטרנטיבי שיכול לפתוח חצוצרות סתומות. לי אישית כפי שאת מבינה אין המלצות על העניין - אני ניסיתי 3 פעמים ובניגוד להבטחת שלושת מטפלי האלטרנטיביים מי שבטנו טפחה היו רק הארנקים של המטפלים מהכסף ששילמתי להם. יש נשים שמוכנות להשבע שבזכות הטיפולים הן הרו - אבל עדיין לא שמעתי על אף חצוצרה סתומה שנפתחה בטיפול אלטרנטיבי. בהצלחה!

26/02/2006 | 14:16 | מאת: גלית

מניסיון אישי טיפולים אלטרנטיבים לא מזיקים ואף עשויים לסייע בבעיות לא חמורות הטיפול מאזן את הגוף ,פותח חסימות ומשחרר צ'אקרות. כמו כן יש היבט אחר שאת צריכה לחשוב עליו, דיקור או רפלקסולוגיה עשויים לתת לך מרגוע, נחת ושעה של שכיבה והשתחררות מהלחץ. לדעתי שווה ואם את רוצה לא יקר אז גשי למרפאת הקופה שלך בהצלחה