פורום פוריות חברתי - תמיכה

שלום וברוכים הבאים לפורום החדש שלנו. אי-פריון הוא מחלה שאחד מכל ששה זוגות סובלים ממנה, ובכל זאת היא כנראה המחלה היחידה שהסובלים ממנה יזכו לשמוע מסביבתם הערות בנוסח: "זה הכל בגלל הלחץ. רק תרגעו ותכנסו להריון" או "מה, צריך ללמד אתכם איך לעשות את זה?" – תוך קריצה מבינה-עניין. במדינה בה "פרו ורבו" הוא לא רק ציווי דתי אלא אתוס לאומי של ממש, הסביבה מצפה מאיתנו להתחיל למחרת החתונה להרות וללדת ילד בכל שנתיים עד שנמלא את מכסת הילדים המקובלת במגזרנו (שניים או שנים-עשר) ומתעניינת במצב הרחם והשחלות מבלי להסס לשאול אם גודל לנו כבר משהו שם בפנים, ואם לא - מדוע. לא יפלא, אפוא, שאי-הפריון מקבל משקל רגשי נוסף על זה שקיים כבר ממילא - הכמיהה לחבוק כבר תינוק, המלווה בתחושות קשות של כשלון ובגידת הגוף, אובדן שליטה, עצירת החיים, קנאה, אשם ותסכול. ומעבר לכל - תלויה מעל הראש בכל רגע נתון עננה כבדה של עצב עמוק שלא מאפשרת להנות באמת מהחיים הנעים במעגל מייאש מחודש לחודשו – ולצידה השאלה הגדולה: מתי הסיוט הזה כבר ייגמר? אני הייתי שם, במשך כמה שנים טובות. מעקבי ביוץ שלא נשאו פרי פינו את מקומם למסלול המלא של טיפולי הפריון: בדיקות, איקקלומין, הזרעות, זריקות ולבסוף הפריות מבחנה. החודשים שחלפו הפכו לשנים, ותשובה שלילית אחת רדפה אחר חברתה. אפילו תשובה חיובית ראשונה שהרימה אותנו למחוזות של אושר נשגבים התחלפה במהרה בנפילה קשה וכואבת כאשר ההריון הסתיים, לדאבוננו, בהפלה מוקדמת. בסופו הטוב של הסיפור ציפה לנו זוג תאומים מתוקים ומקסימים, אך הדרך הקשה הזו לא נשכחה, על כל קוציה ודרדריה. והנה אני כאן, על מנת לחלוק איתכם את נסיוני העשיר, לצערי, מזווית מבטה של מטופלת פריון לשעבר. את הידע הרפואי בנושא הפריון תקבלו מהפורום השכן של פרופ´ זיידמן, אבל כאן תוכלו למצוא תשובות לכל השאלות האחרות שמציקות לכם: • איך שומרים על שפיות בכל התקופה הזו? • כיצד משלבים טיפולים וקריירה? או: האם החיים חייבים להעצר? • מה אומרים לסביבה? למי מספרים על הטיפולים? • כיצד (והאם) שומרים על קשר עם חברה שהרתה חודשיים אחרי החתונה ושנתיים אחרי שאנחנו התחלנו לנסות, והאם ניתן לפרגן לה מכל הלב? • איך מתחמקים מברית המילה של האחיין מבלי להסתכן בנידוי משפחתי? וכל שאלה נוספת שתעלה בהקשר הזה, כמובן. ובעיקר, הפורום נועד להעניק אוזן קשבת שבאמת מבינה, כתף לבכות עליה ויד חמה שתאחז בידכם עד ליום בו תגיעו גם אתם לסופו של המסע, בו תראו את המראה היפה ביותר בעולם – הבהוב מרצד על מסך האולטרסאונד המצביע על ליבו הפועם של האוצר החדש שלכם הנובט בקרבכם. ברוכים הבאים לשהות קצרה מהסיבה הנכונה! לכניסה לחצו - פורום פוריות
14651 הודעות
9817 תשובות מומחה

מנהל פורום פוריות חברתי - תמיכה

25/02/2006 | 17:05 | מאת: במבה

הי בנות! לפני שבועיים וקצת עשו לי בדיקת או' ובדיקת דם, ואמרו לי שהיה כבר ביוץ כנראה יום או יומים קורם. קיימנו במקרה יחסים כנראה ביום הביוץ. עכשיו מאחר לי כבר ביום. עשיתי בדיקה ביתית ויצא שלילי!!! האם קרה למישהי איחור דומה , ובסוף בבדיקת הדם הסתבר שהיא בכל זאת בהריון. אחרת למה המחזור לא מגיע? מחר יש לי בדיקת דם אני ממש מיואשת...

25/02/2006 | 17:08 | מאת: מאוס

מחזיקה לך אצבעות למחר וכן יכול מאוד להיות שבדיקה הביתית מראה שלילי ובבדיקת דם חיובי..אך המחזור יכול להתאחר למשל מלחץ...שוב מקווה שזה כן יהיה חיובי..בהצלחה מאוס

25/02/2006 | 17:11 | מאת: אורית

יכול להיות כן ויכול להיות לא לי איחר בגלל התמיכה שלקחתי ב3 ימים. באותו יום שבאתי לעשות בדיקה ביתית חשכו עיניי, אז אין לדעת עדיף לחכות מעט ולבצע את הבדיקה בשלב מאוחר יותר בהצלחה בכל מקרה מחזיקה אצבעות

25/02/2006 | 21:41 | מאת: ילדת האוקיינוס

שלום במבה, בדיקות הריון ביתיות אינן אמינות ב-100%, ולכן ייתכן כי את בהריון למרות התוצאה השלילית (הלוואי!). מאידך גם איחור של יום ייתכן גם כשאין הריון. מה שבטוח, אם עברו יותר משבועיים מיום הביוץ, הרי שבדיקת הדם מחר תהיה מהימנה. מחכה לעדכון ממך מחר ומחזיקה לך אצבעות

25/02/2006 | 16:14 | מאת: מיכל

קודם אעדכן אותך - שבסופו של דבר לא הלכתי על לפרוסקופיה כי הותשתי מהמאבק בקופ"ח שלא היו מוכנים לתת לי אפשרות שסוריאנו ינתח. התקשרנו עוד פעם לשולמן והוא אמר שמה שמקובל זה לנסות פעמיים ולא חייב שזה לא יצליח - על-פי הספרות המקצועית. אז התחלתי מיד למחרת השיחה איתו את הפרוטוקול שהוא נתן לי לפני חודש פלוס. וזה 12 יום זריקות דקפפטיל ואחר"כ פיורגן.. זה מה שאני יודעת בינתיים זה פרוטוקול ארוך... וזהו . נקווה לטוב. יש לי שאלה אתמול הזרקתי מתחת לטבור לא קרוב ..ופעם ראשונה שיצא לי שטף דם קטנטן..עד כה זה לא קרה ועוד משהו אפשר להזריק באותו מקום של לפני 3 ימים או שזה חייב להיות בצורה של שעון? וכשמזריקים גם וגם מה עושים? תודה!!!!!!

25/02/2006 | 16:41 | מאת: מיכל

כשאני צריכה לעשות את בדיקת הדם והאולטרסאונד - בקיצור המעקב. אני עושה באסותא ואפשר להגיע כל יום בין 7-9 בבוקר. אני צריכה לקבוע תור ? צריכה להביא טופס 17 ? התחייבות לאולטרסאונד או שמספיק הפניית רופא?

25/02/2006 | 17:12 | מאת: מאוס

למיכל לאיזה קופת חיים את שייכת ? בקופת חולים כללית צריך להתקשר לשיווק ואז שמגיעים לאסותא עוברים דרך הקבלה משלמים 300 ש"ח לשלב א' ומקבלים מדבקות (צריך לבוא עם תעודת זהות). עם המדבקות הולכים לבניין אני חושבת מספר 3 קומה ראשונה ופונים ימינה לוקחים מספר ונכנסים לפי התור לדמים ול US...ואז או שאת יוצרת קשר עם הרופא בקשר להמשך הטיפול אוהאחיות תלוי ברופא...שישיה בהצלחה מאוס

25/02/2006 | 21:37 | מאת: ילדת האוקיינוס

מיכל, תודה על העדכון. אני מקווה שאכן תקלטי לפני הלפרוסקופיה ותחסכי לך את התענוג. לגבי ההזרקה - שטפי דם הם אכן נפוצים אחרי ההזרקות - פעם פחות פעם יותר. מנסיוני האיזורים שבצידי הטבור קצת פחות כואבים מהאיזור שבדיוק מתחתיו. בהצלחה ותמשיכי לעדכן!

25/02/2006 | 10:00 | מאת: שירה

שלום לילדת, קודם כל תודה רבה על התשובה(למטה). ברם, הזכרת את הסכנה שבסיבוכי פגות כתוצאה מטיפולי הפרייה חוץ גופית. אבל במידה שעושים הזרעה על בסיס של גונל אפ, הרי גם כאן מנסים להשיג יותר מביצית אחת בשלה, וישנו סיכוי (או סיכון) לתאומים, ואגב כך לפגות, לא כן? או שמא את מתכוונת שבהפרייה חוץ גופית, הסיכון לתאומים ויותר הוא כפול ומכופל לעומת הזרעה על בסיס גונל אפ, ומסיבה זו מוטב להסתפק בהזרעות עם זריקות? ושאלה נוספת- מה דעתך על עיתוי צילום רחם? האם כדאי לעשותו כבר כעת, לאחר טיפול אחד של זריקות? כי הרי ברור שאם החצוצרות סתומות אין אפשרות להרות ללא הפריה חוץ גופית, ובמקרה כזה טיפולי זריקות הם סתם בזבוז זמן.. מצד שני, בצילום רחם יש סיכון כלשהו, וגם מעכב את הנסיונות להרות בחודש נוסף, שכן איני מתכוונת להרות עם ביצית שעברה הקרנת רנטגן (זה נראה לי לא חכם). האם הסיכוי להרות עולה גם בחודשים שלאחר צילום הרחם, או שרק באותו חודש? בקיצור, מה דעתך? שוב תודה רבה. עזרתך יקרה מפז. לילה טוב, שירה

25/02/2006 | 21:33 | מאת: ילדת האוקיינוס

שלום שירה, את צודקת שגם טיפולי הזרעה מגדילים את הסיכון להריון מרובה עוברים, שמגדיל את הסיכון לפגות. תאורטית הזרעה עלולה להיות אפילו יותר מסוכנת, כי בהפריה שולטים על מספר העוברים המוחזרים לרחם, בעוד שבהזרעה לפעמים מבצעים את הטיפול כאשר יש 8 זקיקים בשלים... אגב דעתי הנחרצת בנדון היא שבמידה ואכן מבשילים יותר מ-2-3 זקיקים במחזור של הזרעה יש לבטל את ההזרעה. לדעתי רופא שמבצע הזרעה על כמות גדולה של זקיקים בשלים הוא פשוט לא אחראי. ולמי שחושבת שיש פתרון בדמות דילול עוברים, שתחשוב שוב. דילול הוא פעולה מסוכנת ביותר הן לאובדן ההריון כולו והן ללידה מוקדמת של פגים. אין באפשרותי לתת לך כרגע נתונים מדוייקים או הסברים, אבל העניין הוא שבטיפולי הפריה גדלים הסיכונים לפגות גם בהריונות של עוברים יחידים! ובשורה התחתונה, אחוז ניכר מהפגים הם תוצר של טיפולים, ולא רק מהריונות מרובי עוברים, אבל בעיקר מהפריות. לגבי עיתוי צילום הרחם: השיקולים שהעלית הם בדיוק השיקולים שמשמשים את הרופאים, ולכן ההמלצה בעניין היא לא חד-משמעית ותלויה בעוד כמה גורמים ובהעדפותיו הספציפיות של הרופא המטפל. אצלי למשל צילום הרחם הגיע עוד לפני תחילת הזריקות ואחרי האיקקלומין. גורם נוסף שכדאי לשקול למשל הוא גיל. סטטיסטית, ככל שהאשה יותר מבוגרת, הסיכון שיימצא משהו לא תקין בצילום הרחם גבוה יותר ולכן הנטייה היא לא לחכות איתו יותר מדי. אבל כאמור, אין תשובה חד משמעית, וכל החלטה כרוכה בסיכון מסויים. לגבי שיפור הסיכויים להרות אחרי צילום רחם: לפי ה"אגדה האורבנית", הסיכוי המוגדל נמשך כשלושה חודשים אחרי הצילום, אבל ברור שזה לא מדע מדוייק. אצלי האגדה לא עבדה לצערי, ומהצילום ועד ההריון המיוחל נאלצתי לחכות עוד קרוב לשנתיים ולעבור הרבה טיפולים. מאחלת לך שאצלך זה יקרה הרבה יותר מהר!

25/02/2006 | 07:07 | מאת: לילך

אני לקראת IVF התקשרתי לקבוע תור [קבעתי] הסבירו לי שבפגישה עם הרופא ליפתוח תיק אני אמורה להפגש עם עובדת סוציאלית ,וגם עם אחות עם כל הכבוד למה עובדת סוציאלית ? ואחות ? ושאלה נוספת אפשר לשאוב ללא הרדמה ? איך מתבצעה תהליך השאיבה ? אני בת 40 כמה ביציות יכולות להיות ? שאפשר ללא הרדמה ? מודה על הענות לילך

25/02/2006 | 15:50 | מאת: מאוס

טוב אין לי תשובות על כל השאלות אך אתרום לך כפי יכולתי... אין לי מושג למה עובדת סוציאלית (אולי רק למסור לך פרטים לגבי אפשרות של פגישות איתה אם תרצי או קבוצות תמיכה במקום) אבל אחות מוודא שיש לך את כל בדיקות המעבדה הדרושות,מסבירה לך איך להזריק במידה ואת לא יודעת ומנחה אותך בקשר לשעות של הדמים וה US במקום וההתקשרות עם הרופא (בדרך כלל דרך האחות)... ממה שאני יודעת כן אפשר לשאוב ללא הרדמה אך ככל שמספר הביציות עולה כן זה מורכב יותר..במקרה של 4 ביציות גם שמעתי על שאיבה ללא הרדמה אך אין לי ממש ידע נוסף הנושא.. לגבי מספר הביציות זה משתנה מאישה לאישה יש כאלה שיגיעו רק ל 2--3 ויש כאלו שיהיה להן יותר מ 10... דרך אגב איזה טיפולים עברת עד עכשיו ואיפה את הולכת לעבור את הפרוצדורה ? בכל מקרה שיהיה בהצלחה מאוס

25/02/2006 | 16:04 | מאת: לילך

עברתי טיפולי הזרעה שניכשלו לכן אני עוברת להפרית מבחנה , כנראה בגלל גילי המתקדם 40 , אני מקווה שהפריה כן יצליח אני ממש מותשת להזריק כן אני יודעת גונל F בזה ניתקלתי, מכל התהליך אני פוחדת מתהליך ההרדמה נקווה שנעבור לפחות את ההפריה בהצלחה ! צילומי רחם שביצעתי כן לצרף לכל הבדיקות ? הצילום היה בסדר גמור המון תודה לך בהצלחה לכולנו .

25/02/2006 | 00:06 | מאת: מאוס

כאשר קיבלת את התמיכה של הגסטון זה היה רק לעוברים "טרים" או גם למוקפאים ? כמה טיפולים קיבלת את תמיכת הגסטון ? בתודה רבה מראש מאוס

25/02/2006 | 21:18 | מאת: ילדת האוקיינוס

שלום מאוס, היו רק שני טיפולים בהם קיבלתי גסטון, ואלו היו גם שני הטיפולים היחידים בהם הריתי! עכשיו את מבינה למה אני כזאת מעריצה של גסטון, למרות הכאבים הכרוכים בו... בטיפול הראשון עם הגסטון היתה החזרה של שני עוברים מוקפאים באיכות בינונית ומטה (5 ו-6 תאים עם שברים). נקלטתי עם עובר אחד, אבל לצערי מהר מאוד החלו דימומים, הבטא דישדשה, ולמרות שהצלחתי להגיע לשק הריון, כלומר לא היה מדובר בהריון כימי - הרי שלצערי בשבוע 7 ההריון נפל. בטיפול השני של הגסטון הריתי עם התאומים המקסימים שנולדו לי. מאחלת לך הצלחה!

25/02/2006 | 22:16 | מאת: מאוס

אני הטיפול אצל משיח ושאלתי אותו לגבי תמיכה של גסטון והוא אמר שלא צריך... אז מתי כן צריך ? יש איזה אינדקציות מיוחדות או שפשוט צריך ללחוץ יותר ? בתודה רבה מראש מאוס

שבת שלום אני בת 39 וחצי מזריקה מונופור כבר שבוע לא כל שינוי בערכים בדיקות הדם. הרופא ביקש שאזריק אמפולה נוספת ז"א 4 במקום 3 ליום. ואז נראה אם הגוף שלי מגיב לתרופה , ואם לא אז נפסיק עם טיפולים אלה. שאלתי היא" : האם בימים שאני מזריקה נונופור יש סיכוי לביוץ או שהביוץ מתרחש לאחר סיום הזרקות והזרקת אוביטרול?? מקוה שיש לך תשובה אסתי ברכת שבת שלום

תראי אני לא מכירה את זריקות המונופור אך אני מניחה שאלה זריקות לגירוי השחלות לייצר זקיקים. הביוץ קורה כאשר הזקיקים בשלים...מה גודל הזקיקים שלך ? ברגע שגודלם מגיע ל 16 -22 הרופא מבקש שתזריקי אוביטרל ואז כעבור 32-36 שעות הביוץ...אבל אני מניחה שאת עושה מעקה בנוסף ל US של דמים וגם כך ניתן לעקוב אם יש או היה ביוץ לפי הפרוגסטרון - אם הפרוגסטרון נמוך עד כ 3 סימן שאת לפני ביוץ ברגע שהוא מתחיל לעלות זה הביוץ ושהוא מגיע לעשרות זה אחרי הביוץ...מקווה שהצלחתי עזור ואם יש לך עוד שאלות כמובן שאת מוזמנת לשאול..שיהיה המון בהצלחה מאוס

25/02/2006 | 21:13 | מאת: ילדת האוקיינוס

ביוץ יכול להתרחש רק אחרי שגדל הזקיק (אחד או יותר), עלו ערכי האסטרדיול, ו-36 שעות אחרי שקפץ ה-LH. כלומר השאלה היא לא האם ניתן לבייץ בזמן הזרקת המנופור, כי תאורטית ניתן, אבל מעשית זה לא אמור לקרות כי לביוץ קודמים שינויים משמעותיים בערכי ההורמונים בדמך, ואת כותבת כי שום שינויים כאלו לא נצפו. ולכן התושבה היא כי ביוץ לא יכול לקרות בפתאומיות מבלי שיקדמו לו שינויים הורמונליים בגוף. בהצלחה!

24/02/2006 | 17:44 | מאת: דן

שלום לכל הבנות, אני רואה שהשטלתן על הפורום, נו מילא אני ואשתי המתוקה מנסים מזה 15 חודשים ללא הצלחה, ככל שעובר הזמן תחושת התסכול גדלה, זורקים פה ושם בדיחות על אימוץ וכו', בקיצור יש לכן רעיונות כיצד לגרום לאשתי ואם אפשר גם לי לחייך יותר ? דן

24/02/2006 | 17:53 | מאת: ילדת האוקיינוס

הי דן, אני שמחה ששילטוננו הבלתי מעורער על פורום הפוריות לא הרתיע אותך מלהצטרף לשורותינו (-; במהלך תקופת הטיפולים שלנו (3 שנים אבל מי סופר?) אני מצאתי שהבעיה שלנו לא היתה לחייך - מינון הגון של ציניות בה התברכנו עוד קודם לכן עזרה לנו לצלוח סיטואציות הזויות/עצובות/מייאשות/שוחקות רבות בתקופה הזאת. הדבר שהכי הקשה על שנינו היתה תחושת העננה הכבדה התלויה מעל הראש בכל העת. זו שתמיד מזכירה, בכל רגע, את ה"אין תינוק" שלנו, זו שמתבלת בעצבות כל חג ומועד (ונופל), זו שמגניבה לאושרנו ואהבתנו טעם של חמיצות ומרירות, שמכירה לנו רגשות חדשים כמו קנאה שלא ממש סבלנו מהם קודם לכן. מה עושים? קודם כל מבינים שזו תקופה כזו מחורבנת, ומתאימים את הציפיות. תקופה של אושר היא לא יכולה להיות, אבל צריך לזכור שאכן יהיה לה סוף יום בהיר אחד, והסוף הזה יהיה כל-כך טוב, שאולי אפילו הוא יהיה שווה את הציפיה. ומה עוד? מנסים לתמוך, להשתתף, להכניס הומור איפה שאפשר, ולשרוד את התקופה הזו מחוזקים. בהצלחה!

25/02/2006 | 23:59 | מאת: דורה

לדעתי- עושים מאמץ מודע! זוכרים את כל הדברים שמצחיקים אותכם ועושים אותם! חיוך וצחוק הם דברים מדבקים. אחר כך זה מגיע מעצמו. הרי או אפשר להיות מדוכאים במשך כל החודש... שיהיה לכם בהצלחה, דורה.

25/02/2006 | 21:47 | מאת: שני

אימוץ זה לא בדיחה

24/02/2006 | 12:28 | מאת: דורה

מצטערת. לא הלך.

24/02/2006 | 13:01 | מאת: מאוס

ויי ממוש מצטערת לשמוע..האמת שקראתי ממש היו לי דמעות בעיניים...מקווה שתצליחו בפעם הבאה ויש לך 3 גוזלים שמחכים לכם...שבקרוב תתאחדו שוב מחדש...חיבוק חזק חזק חזק בטוחה שתתגברי ותעברי הלאה כמו נמרה אבל לכולנו מותר להיות עצובים...תנוחי בשבת כמה שתוכלי ושבוע הבאה אמן עם התחלה חדשה לכיוון הארטיקים שלך...נשיקות אהובה מאוס

24/02/2006 | 13:14 | מאת: עפרה

לא נורא חמודה הרבה כוחות חדשים לקראת הפעם הבאה. קשה הבשורה אך תמיד מתגברים הזמן עושה את שלו ולבסוף יהיה כל אחד כתוב לו מלמעלה מתי. יהיה בסדר יפתי מחבקת אותך עפרה

24/02/2006 | 14:10 | מאת: ל

בדיוק שלחתי לך מייל עם איחולים ותקווה ואני מרגישה קצת חסרת טקט עכשיו שנכנסתי וראיתי . אני שולחת לך המון חיבוקים וזכותך כרגע לעסוק אך ורק באבל המיידי ואח"כ לצמוח לטיפול המנצח הבא. אני איתך פה כל הזמן. נשיקות וחיבוקים. נירית.

24/02/2006 | 15:11 | מאת: מיכל

ממש מצטערת בשבילך. ממה שהספקתי להכיר ומהתגובות שלך אלי - את נשמעת לי בנאדם חזק ואופטימי. קבלי חיזוק חזק ממני ומאחלך לך הצלחה בפעם הבאה

24/02/2006 | 15:55 | מאת: שרה

מצטערת לשמוע את הבשורה. מאחלת שתצברי כוחות מחודשים לקראת הטיפול הבא שב"ה יצליח.... חייבים להיות איזה זרע וביצית שרוצים אבא ואמא- הם מחכים לכם............ שתהיה שבת שלום עם כל הכאב................. שולחת חיבוקים........

24/02/2006 | 17:27 | מאת: ילדת האוקיינוס

מה יש להגיד? כלום. (((((((חיבוקים ליקירתי)))))))

24/02/2006 | 17:29 | מאת: נירית

.

24/02/2006 | 23:17 | מאת: אורית

25/02/2006 | 13:21 | מאת: ניני

25/02/2006 | 21:42 | מאת: רומי

ממוש............השארתי לך הודעה, ולא ענית לי ממש מבועסת איתך, במיוחד שרציתי שילך לך צ'יק צ'ק בגלל שכל כך סבלת עם השאיבה......:( טוב מה נעשה??? יש ברירה??? ממשיכים קדימה למרות הקושי!!!! אוהבת, רומי

24/02/2006 | 12:12 | מאת: הודיה

שלום לכולן. חדשה בפורום...רציתי לשאול. אני ובעלי מתחילים הזרעה כנראה (יש עוד חודש לנסיון טבעי) בעוד חודש בגלל בעיית זרע מורפולוגית של בעלי. מעקב זקיקים כל יומיים. החלטתי לא לקחת איקקלומין ואסטרוגן בשלב זה כהמלצת הרופא. (בגלל גילי 39) כיוון שהבעייה מסתבר לא אצלי. ושמעתי דברים קשים על התרופות. האם יש סיכוי להזרעה ללא לקיחת התרופות של חיזוק הביוץ והרירית? האם שמעתן על התרופה כורגין לחיזוק הרירית, ומה תופעות הלואי שלה? ובכלל איזה המלצות יש לכן בשביל טירונית כמוני? הרבה אהבה ופוריות לכולן

24/02/2006 | 17:42 | מאת: ילדת האוקיינוס

שלום לך הודיה, עשית בשכל רב שהחלטת לא לקחת איקקלומין, ולמעשה את כבר מנית את הסיבות הנכונות והמדוייקות שבעטין לא כדאי לך לגוע באיקקלומין (שכידוע פוגע ברירית, וגרוע במיוחד לנשים מבוגרות יותר). קשה לי להעריך את הסיכויים שלכם מכיוון שהמונח "בעיית זרע מורפולוגית" הוא מונח כללי למדי, ורק רופא מומחה שרואה את התוצאה המלאה והמפורטת של בדיקת הזרע יוכל להעריך סיכויים של זרע כזה להפרות בהצלחה ביצית בהזרעה. כדי להמחיש את דברי: נניח שהמורפולוגיה היא 5% - מורפולוגיה די גרועה לכאורה. אבל אם שאר הפרמטרים של הזרע (כמות, תנועתיות ועוד) מצויינים, הרי שלמיטב ידיעתי לזרע כזה בהחלט יש סיכויים להפרות את הביצית בהצלחה גם בהזרעה. אם, לעומת זאת, גם הנתונים האחרים גרועים מאוד, ייתכן כי אין מנוס אלא לעבור להפריה (IVF). אבל אני מניחה שאכן יש לכם סיכוי בהזרעה, שאם לא כן הרופא היה שולח אותכם ל-IVF, לא? כוריגון ניתן בד"כ כדי לתזמן את הביוץ (הוא מכיל את ההורמון LH הגורם לזקיק לבייץ תוך 36 שעות), אך לפעמים נותנים אותו גם כתמיכה לרירית, למרות שהתמיכה הנפוצה יותר היא תוספי הפרוגסטרון למינהם (אוטרגסטן, אנדומטרין, קרינון או גסטון). מקווה שעזרתי. את מוזמנת להשאר עמנו, ואני מאחלת לך הצלחה מהירה - אולי אפילו לפני ההזרעה? <אמן>

26/02/2006 | 22:40 | מאת: הודיה

תודה רבה.

24/02/2006 | 09:06 | מאת: מאוס

רומי "ניצחת" אותי...חחח...לי יש רק 5 זקיקים ב US ראשון...אבל חשבתי שככה יהיה בגלל המינון הנמוך של הגונל והיום יעביר אותי למונוגוןו אז כבר לא מאמינה שיצאו עוד זקיקים חדשים אלא רק יגדלו אלא שיש (ו ל א ט ...) אז זהו מקווה שהביציות יצאו טובות ויהיו הפריות כי הרי אצלינו הבעיה הפוכה - הביציות לא טובות והזרע מצויין... : ( הפחד הכי גדול שלי שלא יהיה כלל מה להחזיר...טוב אסור לחשוב ככה נכון ? אבל מה אני אעשה אני ממש חוששת מזה לאור זה שאצלינו גם אם יש הרבה הפריות רוב העוברים לא שורדים גם ככה עד ההחזרה (שלא נדבר על מוקפאים..) אז אם יהיו מעט הפריות מהתחלה מי יודע בכלל אם משהו ישרוד...טוב נו מתוקות תחזיקו אצבעות ונקווה לטוב...לדעתי השאיבה תהיה משהו כמו עוד כשבוע...אז עדכון יבוא בהמשך...נשיקות מאוס

24/02/2006 | 09:14 | מאת: דורה

אני מאד מקווה שהפעם תצליחו. מחזיקה בשבילך אצבעות וכל מה שרק אפשר. לכי תדעי, חמודה, לכי תדעי. אולי דווקא הטיפול שנראה לך הכי לא מוצלח יצליח. אולי פה תהייה הביצית השאקלית שתחזיק מעמד... אחת עקשנית כזו. שתגדל להיות ילדה עקשנית כזו עם דעה משלה ותעשה לך בית ספר? או איזה ילדון עצמאי שיהיה לך קשה לשכנע אותו אפילו לאכול ארוחת בוקר? אמן, אמן, אמןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןן. כל מה שצריך זה רק איזו ביצית עקשנית אחת וזהו! אוהבת, דורה.

24/02/2006 | 13:02 | מאת: מאוס

תודה מתוקה..הלוואי ותהיה שם איזה עקשנית כזאת באמת..אני מחכה לה בקוצר רוח..תודה על העידוד נשיקות

24/02/2006 | 10:34 | מאת: רונק

מאוסי, לא להתיאש, אם זה אולטרסאונד ראשון! לי היו בראשון 6 ובסוף שאבו 9 , ככל שהתקדמתי עם המעקב נוספו עוד אז אל ייאוש יאללה שתיהיה אחלה של שבת שימשית ואביבית !!! אגב איך היה באסותא עמוס ביום שישי אה ?

24/02/2006 | 13:03 | מאת: מאוס

האמת שלא היה ממש עמוס..כמה בנות וזהו...הייתי שם פחות מ 30 דקות...מקווה שיהיה בסדר ושזה כבר יהיה מאחרוינו..והכי חשוב ה צ ל ח ה ביום ראשון..נשיקות מאוס

24/02/2006 | 10:40 | מאת: ניני

מחזיקה את כל האצבעות יחד בהצלחה יקירתי(((())))

24/02/2006 | 13:04 | מאת: מאוס

דרך אגב מה איתך ? ניסיתם החודש לבד או עשיתם הזרעה ? המון בהצלחה לכולנו...

24/02/2006 | 17:45 | מאת: ילדת האוקיינוס

מאוס יקרה, השלב הזה הוא עדיין התחלתי, וקשה לדעת איך יתפתחו העניינים. לפעמים דווקא המנוגון כן נותן פוש יפה גם לזקיקים חדשים, יש לי חברה שלא הגיבה כלל לגונאל-אף אך הגיבה מצויין למנוגון אותו התחילה רק ביום ה-6. מאחלת לך המשך טיפול רגוע ומוצלח - והעיקר שיהיה עובר אחד איכותי ומצויין שיישאר אצלך 9 חודשים!

24/02/2006 | 17:54 | מאת: מאוס

כבר ניסיתי את המונוגון הזה לצערי כבר כמה פעמים וכמעט ואנ לא מגיבה אליו..אין לי מושג למה כל הרופאים נדבקים אליו..אני יודעת שיש בנות שכן מגיבות אליו טוב אבל אני לא כלולה בינהן...אז אולי יצאו עוד 1-2 נראה..בכל מקרה מקווה להפריות בכל זאת ולהקלטות שזה כמובן הכי חשוב..הפעם עברנו רופא לראשונה ורציתי להגיד לו על המונוגון אבל בעלי אמר לו להתערב וכך עשיתי...מקווה שלא אתחרט על זה...ושוב מקווה לטוב מה עוד נשאר ? בכל מקרה תודה רבה רבה על ההתייחסות...נשיקות מאוס

24/02/2006 | 21:36 | מאת: מיה 2

היי יקירתי מאחלת לך המון המון בהצלחה ושזה יהיה הפרוטוקול המנצח שלך ,ואני חושבת שעוד מוקדם ובע"ה באולטרסאונד הבא יהיו עוד זקיקים ואפילו אם לא העיקר הוא האיכות ולא הכמות ושהפעם תהיה הפעם מקסימה שלי . ותמשיכי לעדכן .

25/02/2006 | 21:45 | מאת: רומי

היי מתוקתי, כן אז אנחנו דומות הפעם...אולי אני אתן לך ביצית ותביאי לי זרע של בעלך וכך נגדיל את הסיכוי חחחח טוב אז בואי נקווה שהחמישיות שלנו יהיו המנצחות הפעם!!!! ב ה צ ל ח ה !!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!

23/02/2006 | 21:56 | מאת: רונק

הי נועה, בעקבות השאלות והתהיות הכל כך מובנות ומוכרות שאת מעלה כאן פתאום חשבתי לעצמי שאולי שווה לבדוק אופציה של ivf ללא הורמונים, כלומר שואבים לך את הביצית שאת מייצרת במחזור טבעי ומפרים במעבדה עם הזרע שלקחו בשאיבה לפחות שווה ניסיון אחד לא ? אם אני לא טועה זה כבר נעשה בעבר. שווה בדיקה! המון הצלחה וסופשבוע נפלא! רונק!

23/02/2006 | 23:23 | מאת: ניני

נדמה לי שבמצב של ההפרייה היא חוץ גופית יש בכל מקרה צורך בתמיכות כך שכנראה אי אפשר להימנע לגמרי מתן הורמונים... אבל זה שווה בדיקה גם בעיני.

24/02/2006 | 10:14 | מאת: הילה

כשהגענו לראשונה למחלקת IVF הייתי עם אותן מחשבות בדיוק. לא רציתי לקחת הורמונים, והייתי מאוד נעולה לעשות הפריה על סמך הזקיק הבודד שלי. (מאוד פחדתי מההרדמה ו"שבעתי" מההורמונים שכבר לקחתי להזרעות). מכיוון שאנחנו היינו מהלא מוסברים, וידענו שהמערכת אצלי עובדת והזרע בסדר, היה לי ברור שזה מה שנעשה. הרופא הסביר שזה כרוך במעקב אחר הזקיק וכאשר הוא נראה מספיק בשל אז מוציאים ואפילו לא צריך הרדמה. הכל נשמע טוב ויפה, אבל אז הוא הגיע לסטטיסטיקות, יש סיכוי גבוה שלא שואבים בזמן (או מאוחר מדיי או מוקדם מדיי - אני לא זוכרת מספרים) וכמובן יש את הסיכון הרגיל שלא תיהיה הפרייה. כאשר יש מספר ביציות אז אתה "משחק" עם מה שיש. כאשר יש זקיק אחד אין הרבה מרחב תימרון. לאור כל זאת ולאור הכמיהה הגדולה לילד וכמה שיותר מהר בסוף בחרנו במסלול ההורמונאלי. בדיעבד אני גם חושבת שהלכתי לתהליך כבר עם שלמות שזה מה שצריך לעשות, ופשוט נתתי לעצמי לזרום עם כל מה שיגידו לי בלי להתעמק ולעשות חשבון נפש. ננעלתי על המטרה ומחקתי את כל השאר. אולי בזכות זה, אולי בזכות הכוכבים, אולי בזכות ... אין לי מושג, ואני לא רוצה לפתוח פה, בינתיים טפו,טפו..אז שיהיה בהצלחה בכל דרך שתבחרי. הילה

23/02/2006 | 20:17 | מאת: שירה

שלום לילדת האוקיינוס וברוך שובך אלינו (היית כל כך חסרה). אשמח לקבל חוות דעת שלך, גם הפעם. בת 34.5, אצלי הכל נראה תקין. ללא ילדים. עקב בעיית זרע אצל בעלי, עושים השבחה+הזרעה. בהתחשב בבדיקת הזרע שבצענו, ובתוצאות הזרע שלפני השבחה, להלן הנתונים: ריכוז הזרע אצלו נע בין 8 מליון ל17 מליון לסמ"ק. נפח 2.5 תנועה נע בין 30-40% מורפולוגיה נעה בין 2% ל8%. הזרעה ראשונה בוצעה על מחזור טבעי שלי- נכשל. הזרעה שניה בוצעה עם איקקלומין 50 ליום- זקיק אחד בלבד+ציסטה, רירית הרחם ירדה ל6 מ"מ, קבלתי אסטרופם לעבותה- נכשל. הזרעה שלישית בוצעה עם גונאל F- כמות של 150 למשך 5 ימים. מזה התפתח זקיק אחד בשל, ואולי אחד נוסף, וכמובן ציסטה. כמו שזה נראה כרגע, שוב נכשלה (מתחיל מחזור). שאלותי: 1.מכיוון שהזמן דוחק לנו,במידה שאנו מעוניינים לעבור ישירות לIVF (במקום לבזבז זמן על עוד מחזורי טיפול עם זריקות, מהן אני מאד סובלת), לאור הנתונים שהובאו כאן, האם צפוי שהועדה של קופ"ח כללית תאשר זאת? או שצפוי שיידרשו מאתנו להתענות מעוד מחזורי טיפול עם זריקות? ואם כן, כמה? 2. אשמח לשמוע את חוות דעתך, האם היית ממליצה לי לאור הנתונים ללחוץ על מעבר להפרייה חוץ גופית, או להמשיך עם נסיונות הזרעה עם זריקות גונל אפ? ואם כן, אז כמה מחזורים עוד לנסות? עד כה היה רק מחזור אחד עם זריקות. 3. עד כמה הפרייה חוץ גופית קשה ומסוכנת יותר מזריקות גונל אפ, מבחינת כמות ההורמונים שמקבלים? ידוע לי ששכיחות המומים בעובר עולה לאחר הפרייה חוץ גופית, וזה גורם נוסף לגורם לי להתלבט. בקיצור ,מאד אשמח לשמוע את חוות דעתך. משום מה אני סומכת על חוות דעתך לא פחות מאשר על זו של הרופאים. תודה רבה על העזרה... שירה

24/02/2006 | 18:05 | מאת: ילדת האוקיינוס

שאלת שאלה לא קלה, ואני אנסה לתרום לך מידע ודיעה כמיטב יכולתי. קודם כל, אני חייבת להודות שאני אולי מספיק מומחית בשביל להבין מתוצאות בדיקת הזרע שלכם שאכן קיימת בעיית זרע, אך אני לא מספיק מומחית כדי לומר האם סיכויי ההצלחה בהזרעות עם זרע כזה הוא סביר ומצדיק עוד כמה נסיונות הזרעה, או מצדיק מעבר מיידי ל-IVF. ולכן כל מה שאני הייתי עושה במצב כזה זה פשוט להתייעץ עם רופא שהוא מומחה לפוריות ושאני מאוד סומכת עליו, ואולי אפילו הולכת לקבל חוות דעת נוספת מעוד רופא מומחה. מה שאני רוצה לומר הוא, שמעבר מהזרעות להפרייות הוא כן משמעותי וכרוך בסיכונים לאם ולעובר (שקיימים גם בהזרעות אך עולים עם המעבר להפריות). אגב, שכיחות המומים בעוברים כתוצאה מההפריה שציינת היא גורם הרבה יותר שולי וזניח מבחינה סטטיסטית מאשר סיכונים בולטים בהרבה כמו פגות שהשלכותיה עלולות להיות קשות ונוראות. אז אם IVF הוא באמת האופציה ההגיונית היחידה להרות, הרי שבאמת חבל לבזבז את הזמן על הזרעות. ומאידך, אם איכות הזרע מאפשרת השגת הריון גם מהזרעות, בפירוש הייתי נותנת להזרעות לפחות 6 נסיונות (כשאני סופרת רק את מחזורי ההזרעה עם הזריקות לצורך העניין). מאחלת לך הצלחה!

25/02/2006 | 00:59 | מאת: שירה

שלום לילדת, קודם כל תודה רבה על התשובה. ברם, הזכרת את הסכנה שבסיבוכי פגות כתוצאה מטיפולי הפרייה חוץ גופית. אבל במידה שעושים הזרעה על בסיס של גונל אפ, הרי גם כאן מנסים להשיג יותר מביצית אחת בשלה, וישנו סיכוי (או סיכון) לתאומים, ואגב כך לפגות, לא כן? או שמא את מתכוונת שבהפרייה חוץ גופית, הסיכון לתאומים ויותר הוא כפול ומכופל לעומת הזרעה על בסיס גונל אפ, ומסיבה זו מוטב להסתפק בהזרעות עם זריקות? ושאלה נוספת- מה דעתך על עיתוי צילום רחם? האם כדאי לעשותו כבר כעת, לאחר טיפול אחד של זריקות? כי הרי ברור שאם החצוצרות סתומות אין אפשרות להרות ללא הפריה חוץ גופית, ובמקרה כזה טיפולי זריקות הם סתם בזבוז זמן.. מצד שני, בצילום רחם יש סיכון כלשהו, וגם מעכב את הנסיונות להרות בחודש נוסף, שכן איני מתכוונת להרות עם ביצית שעברה הקרנת רנטגן (זה נראה לי לא חכם). בקיצור, מה דעתך? שוב תודה רבה. עזרתך יקרה מפז. לילה טוב, שירה

23/02/2006 | 18:27 | מאת: ילדת האוקיינוס

יקירות שלי, אני כל כך מצטערת. הכל התחיל לפני שבועיים כשבעלי עמד לעבור ניתוח קל בגרון. מהבוקר חיכינו בבי"ח וחיכינו וחיכינו (בצום מלילה קודם כמובן), אף אחד לא אמר לנו כלום, ורק אחה"צ הועילו להודיע לנו שהניתוח יידחה ליום ראשון. ואז היה הניתוח ביום ראשון, ואח"כ עוד כל מיני בלגאנים שלא אכנס אליהם כרגע. ואז מתה המקלדת (עכשיו יש לי מקלדת חדשה, היא טובה אבל לפעמים נפלטות לי אותיות כפולות אז אני מתנצלת מראש). אבל הנה חזרתי, ואני כל-כך מצטערת, במיוחד בפני המבקרות הקבועות כאן שדאגו לי, חברותי הכחולות, וכל מי שעברה כל מיני אירועים בימי העדרותי והיתה זקוקה לעזרתי ולא הייתי כאן כדי לעזור לה. ברור שלא אוכל עכשיו לחזור אחרונית, אבל הנה אני שוב שלכן... בטוחה שרומי וניני דאגו לכן יפה, אבל שמחה לחזור לכאן!

23/02/2006 | 18:46 | מאת: ניני

וכולם בסדר,איך בעלך מרגיש? יופי שאת פה((()))

23/02/2006 | 19:24 | מאת: מאוס

היית חסרה...שמחה שחזרת...

23/02/2006 | 19:26 | מאת: דורה

טוב לשמוע שכולם בריאים עכשיו! באמת דאגנו לך כאן. וטוב שאת שוב כאן איתנו.

23/02/2006 | 20:17 | מאת: מיכל

האמת - היית חסרה ! ..כאמור התחלתי טיפול - אני מרגישה קרובה אליך כי כשהתחלתי לכתוב את היית הראשונה אליה פניתי וסיפרתי שאני הולכת לשולמן.. וגם עם החצוצרה הסתומה - תרתי משמע - כל-כך היית מדהימה..וזהו. אז התחלתי ואני מקווה..שהכל יהיה בסדר כי אני אם את זוכרת - לוקה בפסימיזם נוראי

23/02/2006 | 21:35 | מאת: נטלי

שלום וברוכה השבה. שמחה לראות שאת כאן, אחרי העדרות שלנו כמובן נראת ארוכה מתמיד. המון בריאות למשפחתך. סוף שבוע קסום ונפלא. נטלי.

24/02/2006 | 17:30 | מאת: ילדת האוקיינוס

איזה טיפול התחלת בסופו של דבר? עדכני. ומה הוחלט לגבי ניתוח הסרת החצוצרה? אשמח לשמוע ממך עוד פרטים. מאחלת לך המון הצלחה!

24/02/2006 | 17:31 | מאת: ילדת האוקיינוס

וסופשבוע פורה וקסום!

25/02/2006 | 21:59 | מאת: רומי

ילדת יקירתי, האמת כבר נבהלתי...גם שלחתי לך sms טוב שמחה שחזרת והכל בסדר... שבוע טוב רומי

23/02/2006 | 17:57 | מאת: שירה

23/02/2006 | 19:03 | מאת: ילדת האוקיינוס

23/02/2006 | 15:04 | מאת: מיכל

הם לא פותחים תיקים ביום חמישי - אבל פתחו בכל זאת.. אח"כ אכלו במסעדת "מיתוס" ברח' וייצמן - מ ו מ ל ץ הימים עוברים כל-כך לאט.. כל יום אני ממש מחכה להזרקה היומית..

23/02/2006 | 18:52 | מאת: ניני

את יודעת שלא נולד המניאק שיעצור את הזמן;) (אבל לימדו אותנו שנולד מי שיאריך אותו) אין לי רעיונות איך לזרז את הזמן אבל אני שולחת לך חיבוקים ואנרגיות חיוביות מפה((())

23/02/2006 | 19:05 | מאת: ילדת האוקיינוס

הזמן יעבור בסופו של דבר, אין לו ברירה... טוב שמצאת בית קפה נחמד בסביבה - זה גם הצד החזק של אסותא (-: ושיהיה בהצלחה..

23/02/2006 | 22:47 | מאת: דורה

מצויין! מאחלת לך דרך מוצלחת וקצרה! דורה.

23/02/2006 | 15:00 | מאת: זיו

מה שלומכן??????????????? אצלי הכל בסדר, עושה חיים ביי זיו.

23/02/2006 | 15:14 | מאת: עפרה

שלוםםםםםםםםםםם מה קורה איפה את. הכל תקין יפתי ביי עפרה

23/02/2006 | 18:50 | מאת: ניני

היי זיווש כל הכבוד שמרי על עצמך ועדכני אותנו ((())

23/02/2006 | 19:06 | מאת: ילדת האוקיינוס

23/02/2006 | 21:24 | מאת: דורה

כיף לשמוע ממך!!!!!!!!!!!! שלחתי לך מייל שלשום. (אם ענית לי למייל במסנג'ר- אני לא יודעת איך לפתוח את ההודעות שם.) שלך, דורה.

23/02/2006 | 21:50 | מאת: מאוס

לזיו אני בטוחה שאת מחפשת עבודה במלוא המרץ ומאחלת לך בהצלחה למצוא במהרה...ובקשר לטיפול מקווה שתוכלי להתחיל ללא קשר למציאת העבודה..גם דמי אבטלה זו משכורת לא ? ובנתיים את הרי מחפשת...כל מקרה הצלחה בכל מה שתחברי..נשיקות וטוב לשמוע ממך..

23/02/2006 | 13:47 | מאת: אורית

ביום א בשעה 12:00 מקווה לשביתה בבית החולים ולא אצטרך לעבור את זה...חחחחחח תודה ויום טוב

23/02/2006 | 14:17 | מאת: דורה

הנחמה היחידה שיש לי בשבילך היא שזו בדיקה קצרה. חמש דקות וזה מאחורייך. וכמובן- הרבה בנות כאן עברו את זה בקלי קלות. יאללא, תגמרי עם זה, תעשי לך וי ותעברי הלאה. וספרי איך הלך, דורה.

23/02/2006 | 14:20 | מאת: ל

אורית,אם כל מה שעברת ואני מאוד ,מאוד מצירה על כך. אני חושבת שאת בחורה מאוד לא מנומסת כי כששלחתי לך מייל ובו דברי צער על מצבך ולמה שנקלעת.ציפיתי לפחות למייל תודה. אין צורך שתתיעצי איתי.כי דרכי לייעץ היא האופן שלי להראות לך את הדרך בה יהיה לך יותר קל לך בהמשך (והלוואי שההמשך יהיה קצרצר ביותר). אבל תודה יכלת להגיד.אני לא חייבת לעודד אותך בכלל ושום דבר אינו מובן מאיליו. את יכולה לבחור להתעלם ,אני רגילה לזה,אבל קחי לתשומת לבך את מה שכתבתי.לגבי כל מערכת יחסים שתהיה לך עם כל אחת ואחד. ולגבי צילום הרחם אם את מתפללת שתהיה שביתה במקום לעבור את זה ולדעת אולי אם יש/אין בעיה.את לוקחת את הדברים בילדותיות רבה מידי ובחוסר רצינות משווע וזו,שוב רק דעתי. המון הצלחה וחיבוקים חמים.

23/02/2006 | 21:31 | מאת: אורית

שאלת....אולי..... "אורית האם קבלת את המייל שלי?"אבל אני כבר רגילה לאנשים שלא טורחים לשאול אלא באים בטענות. אבל בסדר קיבלתי כאן כל מה שכתבת לי .... כלומר קראתי לא מסכימה עם מה שאמרת ....ילדותית עוד לא אמרו לי.... סוריי שלך הלך ולי לא! אז בלי ניחומים , אני גם ככה בתקופה רגישה( את קוראת לזה פשוט סתם) מעליב מה שכתבת ולא צריך להרחיב כאן בפרטים ..מנומסת.....לא ארד לרמה כזו של ויכוח כאן תמו כל דבריי. אחרי מילות כאלו חיבוקים.....באמת לא צריך!לא מספיק לי הענין שלי עכשיו גם יש כאן ענינים אחרים....

23/02/2006 | 21:38 | מאת: נירית

אנחנו לא ממש מכירות וזה לא העניין כרגע.. קראתי מה שכתבת לאורית ויש לי רק משהו אחד לומר לך...אם לא בא לך לדבר כאן עם מישהו אז השיקול הוא שלך, פשוט אל תכתבי, אבל לבוא לתקוף ולהעליב זה לא המקום (אולי בפורומים אחרים זה מקובל) אז בבקשה קחי לתשומת לבך ובהצלחה בהמשך. נירית.

23/02/2006 | 12:51 | מאת: עפרה

אפילו שאני מזריקה את הגסטון ולא כואב לי באותו רגע, אך לאחר כמה שעות המקום נהיה כחול. כולי בקיצור כוחלה בטוסיק מה עושיםםםם יש מישהי שגם לה זה כך

23/02/2006 | 14:12 | מאת: דורה

היי יקירתי, כן, גם לי נורא כואב אחר כך. אמנם כמעט ולא יוצאים לי כחולים אבל ממש מ מ ש כואב אחר כך. וכל בקבוקי המים החמים לא כל כך עוזרים. אז כל מה שנשאר לי לעשות זה להתיישב בזהירות........ מצחיק אבל נכון. שלך, דורה.

23/02/2006 | 19:02 | מאת: ילדת האוקיינוס

ונכון גם שהקומפרסים החמים אחרי ההזרקה עוזרים רק במידה מוגבלת. אצלי הנחמה היתה שגסטון היתה התמיכה היחידה שהביאה לי הריונות... ובשביל זה היה שווה לסבול. (ההריון הראשון הסתיים בהפלה, אבל זה כנראה לא בגלל הגסטון). מאחלת לך שגם לך הגסטון יביא את ההצלחה ולא רק סימנים כחולים...

23/02/2006 | 09:45 | מאת: מיכל

לפתוח תיק באסותא. יום 3 לדקקקטפיל.........זה מה שעושים ביום החופשי

23/02/2006 | 09:51 | מאת: נירית

היי מיכל גם אני עוד מעט יוצאת להזרעה נוספת..זה מה שעושים ביום החופשי...חחחחח שיהיה לך בהצלחה. נירית

23/02/2006 | 14:23 | מאת: דורה

נשמע כמו יום חופשי מצויין! דורה.

23/02/2006 | 14:20 | מאת: דורה

הנה את יוצאת לדרך. הרגשת הקלה, חגיגה, חשש, תקווה, נכון? שיהיה בהצלחה!!!!!!!!!!!!!! דורה.

22/02/2006 | 23:31 | מאת: דורה

מחרתיים חמודה. תשמרי בסוד... אני אוהבת לקק את הפצעים ככה, לבדי... אוהבת, דורה.

22/02/2006 | 23:35 | מאת: מאוס

בסדר ממי סליחה על ההפרעה...אהבה רבה ממני אליך בכל זמן ומצב..אוהבת אותך והמון ואני בטוחה שעוברייך יודעים ומרגישים זאת גם...האלה או במקרה הכי גרוע..אלה שיבואו בפעם הבאה..נשיקות

23/02/2006 | 12:08 | מאת: עפרה

בהצלחההההההההההההההההההההההההההה יפתייייייייייייי אני בעוד שבוע ביום שישי הבא מה זה פחדדדדדדדדדדדדדדדד

חחח..זהו אז אור כחלון ניצח - כל הכבוד לו...א ל ו ף ...זהו אומנם לא קשור אבל היה מ ד ה י ם !!! האמת כולם היו ממש ממש גדולים...אבל אין, האור הגדול מכולם... יאללה אז ביי מתוקות

ככה את מכירה אותי???????????????? מבחינתי עכשיו אחת עשרה בערב, לא בלילה, והערב עוד צעיר. ((((-:

22/02/2006 | 23:37 | מאת: מאוס

די דורה אל תגידי שאת עובדת עכשיו ? ? ? לפחות ראית את התוכנית או שהיית עסוקה מדי ? ? ? די !!! אני לא מאמינה איזה אנרג'ייזר את...כל הכבוד...כול קנאה

22/02/2006 | 19:24 | מאת: רומי

.

22/02/2006 | 19:26 | מאת: אורית

מה שלומך? אני בסדר

22/02/2006 | 20:20 | מאת: רומי

היי, גם אני בסדר , מקווה שבשבוע הבא שאיבה. אני שמחה שגם את בסדר וחזרת לעצמך. לילה טוב, רומי

22/02/2006 | 21:47 | מאת: דורה

אז מתי יוצא צילום הרחם? דורה.

23/02/2006 | 16:27 | מאת: הילה

תודה רבה על ההתעניינות. ובכן אחרי לילה לבן שהשעות לא זזו... קיבלתי תשובה שהבטא עלתה ל- 1240.ייייייייששששש הפגישה הבאה זה רק בעוד שבועיים לאולטראסאונד. אז עוד שבועיים של ציפיה מייגעת, אבל אני כבר קצת יותר רגועה... מה קורה איתך? כבר רואים התפתחויות של זקיקים? יש השפעה טובה יותר הפעם? ושוב המון תודה ואני עוקבת אחריכן בציפיה ותקווה!! הילה

25/02/2006 | 21:49 | מאת: רומי

הילה, היי מתוקה אני כותבת רק עכשיו כי חזרתי מהסופ"ש שלי בזה הרגע. יופי אני ממש שמחה על הבטא הנפלאה נשמע מבטיח!!!! (חבל שדורה לא נדבקה) אבל לא נורא בסוף נידבק כולנו... אצלי קצת מאכזב יש 6 זקיקים אבל מקווה שהסוף יהיה שמח!! תעדכני אותי בהמשך ואל תעלמי שיהיה בשעה טובה!!!! רומי

הי בנות, ביקרתי אתכן לא מזמן ושאלתי אם יש פיתרון טבעי יותר לקשירת צינורית זרע והפריות. לצערי עלי ללכת בעקבותיכן ולעבור IVF...אין פיתרון אחר. אני מדירה שינה מעיני, מתייסרת ותוהה, אין בכן פחד מהתוצאות של כל אותם כימיקלים המופגזים לגופינו? אציין שכל חיי אני מנהלת אורח חיים בריא באופן קיצוני, שכולל אכילה נכונה, ספורט, יוגה וכו' ...אפילו גלולות סירבתי לקחת מהרצון לשמור על איזון. פתאום אני מצווה להפגיז את עצמי בשלל פצצות שונות. אין בכן פחד ממה שיקרה לגופכן שהכרתן לאורך מספר עשורים? מה עם ריבוי מקרי הסרטן שנקשר יותר ויותר לטיפולי פוריות? נכון, רובינו רואות לפנינו את התוצאה המיוחלת, לחזור הביתה עם תינוק, אך מה עם הדרך? בשבילי - אני שתמיד שחיתי למען בריאותי ושמירה על גופי, פתאום מוצאית את עצמי קופצת לבריכה מזוהמת, ועוד בעיניים פקוחות.... אשמח לשמוע מהגיגי ליבכן! נועה.

את כל כך צודקת. אני יכולה להגיד על עצמי, אמנם אני לא חיה אורח חיים בריא קיצוני, אבל אני כן מנסה להימנע ממה שמיותר ולא בריא, ופה אני מוצאת את עצמי עוצמת עיניים ומנסה פשוט לא לחשוב, כי אחרת מה אני אמורה לעשות? זה לטמון את הראש בחול, אבל כנראה שזה הכרחי לי ההדחקה הזאת.

קשה לי לטמון את ראשי בחול. כל החיים אני לומדת וחוקרת וקוראת עמ"נ להעשיר את הידע ולשפר את הבנתי בנושאי בריאות. בתור אחת שכזאת אני יושבת וחוקרת וקוראת מה מכיל כל חומר, השפעות וכו' וזה מפחידדדדדדדדדדד. בן זוגי אינו קורא עברית, רק לתרגם לו את נוסח ההסכמה להפריה והסיכונים שכרוכים בזה, הכניס את שנינו לשוק היסטרי. מה גם שיש לו ילדים מנישואים קודמים... הכל בגלל החלטה מוטעית אחת... לקשור את צינורית הזרע...

היי נועה, תראי כל הנושא הזה מורכב ומפחיד..בחיים שלי לא חשבתי שאגיע לכאן ועוד אנהל פורום פוריות??? יש לי ילדה בהריון ספונטני, ופתאום בום טראח..בעיית זרע ישר לivf הפחד לדעתי נמצא בכולנו וברור שהמילה סרטן השד מתחברת לי ישירות עם טיפולים, אפילו שקראתי מחקרים של שנים, וראיתי ראיונות בטלויזיה על הנושא וכולם טוענים שאין קשר...אך אי אפשר לדעת אילו השלכות יהיו לזה עוד 10 שנים. מצד שני מה נעשה???? כנראה שהרצון לילד גובר על כל פחד כי הרי בסופו של דבר אנחנו כן כאן, ועוברות טיפול אחר טיפול . נכון שקיימת גם אופציה של אימוץ, והיא ברוכה בעייני אך נמצאת בסדר עדיפות אחרון מבחינת האופציות של "זרע מתורם" למשל או "ביצית מתורמת".. וכמובן שמנסים משלנו..כי כולנו כטבע האדם רוצות/רוצים לשכפל את עצמנו מתוכינו..וכנראה שהטבע חזק ומשתלט על הרבה שיקולים הגיוניים יותר. מה שנותר לדעתי זה להיות במעקב צמוד בגלל ההורמונים ולקוות שלא נזדקק להרבה טיפולים ופחות רעל לגופינו. מאחלת לך ולנו הרבה הצלחה ואופטימיות!!! רומי

23/02/2006 | 18:56 | מאת: ילדת האוקיינוס

שלום נועה, השאלה שאת מעלה היא שאלה מורכבת, רגישה וחשובה מאוד. ולכן ברור שאין עליה תשובה פשוטה... כל אחת בוחרת את דרכה בחיים, את הדרך בה תתיחס אל עצמה, אל נפשה ואל גופה. אני לא חושבת שיש שחור-לבן - כל אחת בוחרת לעצמה סדרי עדיפויות, ולפעמים גם חוטאת כי אנחנו רק בני אדם. ומעבר לכך, וזאת אולי ה-נקודה, יש הרבה מאוד גורמים שהם פשוט לא בשליטתנו. למשל, את אומרת שאת מנהלת אורח חיים בריא, אבל מה שזה באמת אומר זה שבכל מה שמצוי בשליטתך את משתדלת לבחור באופציה המזיקה פחות, וזה ממש לא בהכרח אומר אורח חיים בריא. אני אסביר את דברי: יש איזורים בארץ בהם זיהום האויר הוא סכנת נפשות של ממש. במקומות אחרים המים מזוהמים. ובעוד מקומות פתאום בנו לאנשים על הגג אנטנות סלולריות, חברות הסלולר העשירות משחדות אנשי ציבור מושחתים שמאפשרים להם לעשות את זה, ולכי תדע מה תהיינה ההשלכות הבריאותיות של התופעה הזו על הציבור בטווח הארוך (ריבוי האנטנות הוא עניין חדש יחסית). פעם לא ידעו שאסבסט זה חומר מסוכן ובנו ממנו שלל מבנים. לכי תדעי איזה חומרים מאלו שמשתמשים בהם כיום לבנייה, תעשייה וכו' יתגלו בעתיד כמסרטנים. בקיצור, החיים זה דבר מסוכן (ולא התחלתי אפילו לדבר על תאונות, פיגועים ואיתני הטבע), ולכן כל אחת מאיתנו מותחת לה איזה גבול של התנהגות שבעיניה נראית זהירה אך גם סבירה והגיונית, שהרי איזה טעם יש בחיים בהם אנחנו עוסקים כל הזמן רק באיך להגן עליהם ולא איך לחיות אותם בהנאה ובסיפוק. אנחנו רוצות להפוך לאמהות, ולעתים, למרבה הצער, אין דרך להרות ללא טיפולים. האם טיפולי פריון כרוכים בסיכונים? בהחלט. לאם, להריון וגם לעובר. מחקרים הראו את זה, זה לא סוד (דווקא המחקרים שהצביעו על קשר בין הטיפולים לסרטן קצת פחות מבוססים למיטב ידיעתי). ולכן עומדת בפנייך הבחירה, ואני לא אומרת שהיא קלה, להחליט האם, ובאיזה מידה, תבחרי להכנס לסיפור הזה ותקחי על עצמך את הסיכונים הכרוכים בו. למשל, יש נשים שמחליטות מראש שהן ינסו X טיפולים ואם זה לא יילך - יפסיקו ויילכו על אלטרנטיבה אחרת להיות אמא, ויש אחרות שיילכו "עד הסוף המר" - ויהפכו לאמהות אחרי 30 מחזורי IVF. למזלך, בעידן המידע הפתוח והאינטרנט כיום, קיימת בידך האפשרות ללמוד היטב על הנושא ולקבל החלטה מושכלת. ובעניין זה, אם כבר מדברים, הצעה לי אליך: לא להתייחס בכלל לכתבות בנושא הפריון שמתפרסמות בעיתונים בארץ, המושפעות משיקולים זרים ונוטות לעוות את המציאות לשני הכיוונים (כלומר בהפחדה מפני טיפולים מצד אחד, ובהגזמה ביכולתם של הטיפולים לחולל נסים מהצד השני). בקיצור: לקרוא, ללמוד, לשאול שאלות, ולבסוף לאזן בין הרצונות והסיכונים, לקבל החלטה ולקוות לטוב. ובחלק האחרון אני מצטרפת אלייך...

WOW, תודה על העומק ותשומת הלב. קיוויתי לשמוע הירהורים שכאלו. אני מסכימה איתך בכל נקודה שהעלית, במיוחד בכך שריבוי הסכנות שאינן בשליטתינו כה גדול. ולכן קשה לי ההחלטה שאותה לקחתי בשליטה מלאה. תהיינה ברוכות כולכן על האוזן הקשבת ותחושת: 'את לא לבד' שכולכן מעניקות! דרך צליחה והרבה ברכה! נועה.

22/02/2006 | 18:31 | מאת: סיגל

אני בת 40 עברתי טיפולי הזרעה לא מעט 7 טיפולים , אשר ניכשלו קיבלתי 3 מחזורים גונל F 225 בעקבות טיפול תרופתי לא היו תגובות טובות יחסית לטיפול היה זקיק אחד 17 , וכד ' בקרוב אני יעבור לטיפולי IVF השאלה היא עד כמה תרופות חזקות הגיע למצב של שאיבה טובה של ביציות ? אם גונל לא ייטיב את המצב ? כמה ביציות יכולות להיות בעקבות תרופות ? חשוב לציין שצילום רחם עבר בהצלחה ואין לי בעיה מסוימת . מודה מהלב סיגל בהצלחה לכולנו

22/02/2006 | 18:58 | מאת: ניני

היי סיגל, אני בת 39 אבל אצלי יש בעיה מוגדרת של ירידה בתפקוד השחלתי (FSH גבוה) ולכן אצלי זה צפוי שתהיה תגובה חלשה לזריקות. אני מקבלת מינון מעט יותר גבוה משלך להזרעות, ובנסיון הראשון לIVF העלו לי את המינון עוד יותר ודוקא בחודש הזה התגובה היתה עוד חלשה מהרגיל. זה יכול להיות חד פעמי אבל בהחלט יכול להיות קשור לגיל. הוחלט שאם בחודש הבא עדיין תהיה תגובה חלשה נלך לIVF גם עם זקיק אחד או שניים. מספר הביציות שמתפתח מאד שונה מאחת לשניה, בתאוריה ככל שעולים בגיל בגוף מייצר פחות אבל יש נשים מבוגרות מאיתנו שמגיבות מאד חזק לטיפולים. אולי את צריכה בכל זאת מינון גבוה יותר שמן הסתם תקבלי עם המעבר לטיפולי IVF בהצלחה גדולה!!!

22/02/2006 | 17:50 | מאת: שירלי

22/02/2006 | 17:51 | מאת: שירלי

האמת התגעגעתי !!!!!!!!

22/02/2006 | 16:32 | מאת: מיכל

מה בעצם עושה הדקקפטיל..? האם המחזור יגיע במועד? והאם אחרי כלללללל הטיפול יכול להיות שלא יהיו מספיק ביציות אלא רק אחת או שתיים? תודה

22/02/2006 | 18:36 | מאת: ברברה

המחזור שלי בא בזמן אף פעם לא מפספס מה שכן בזמן הדקא הוא גם מתערך קשה לו להפרד ממני הדקא מכינה את רירית הרחם מה שידוע לי כן אני עברתי 3 שאיבות והוציאו לי מקסימום 4 ביציות במחזור האחרון 2 ורק עובר אחד החזירו לי והכי בעסה שהיה הריון אבל לא החזיק לא נורא בפעם הבאה

22/02/2006 | 19:00 | מאת: רומי

היי, דווקא חיפשתי אותך ולא חזרת אליי, אז היה הריון הפעם? ולא הצליח? תעדכני כי חיכיתי.... רומי

22/02/2006 | 18:59 | מאת: רומי

היי מיכלי, הדקא גורם לשחלות לא ליצר זקיקים כלומר מדכא אותם....מה שהרופאים רוצים לעשות זה לקחת את השליטה מהגוף "אליהם" וכך ישלטו על פעולת השחלות, את אמורה לקבל מחזור..לי הוא לא אחר בגלל הדקא אך יש מצבים שכן, אז אל תלחצי ואז כשתקבלי מחזור יתחילו לך את גירוי השחלות עם הגונל למשל. מספר בייציות??? אלוהים גדול, זה מאוד אישי ואי אפשר לדעת וזה גם משתנה מטיפול לטיפול, לי למשל היו פעמים של 19 , 17 , ועכשיו רק 6 אי אפשר לנבא..יהיה בסדר יקירה. ערב טוב שיהיה , רומי

22/02/2006 | 19:00 | מאת: ניני

הדקפפטיל הוא הדיכוי שאת מקבלת על מנת שהגוף לא יבייץ בצורה עצמונית, אלא רק בתגובה לזריקה (אוביטרל בדר"כ), כדי שלא יקרה פספוס לפני השאיבה. תאורטית תמיד יכולה להיות תגובה חלשה בטיפול אבל אין סיבה לחשוב שלילי נכון? את הולכת לגדל ביציות אייכותיות והרבה!!

22/02/2006 | 15:44 | מאת: רונק

אני לא מסתכסכת עם המנהלת ...... אז פתחתי לכבודך הודעה חדשה! אבל את כבר מעודכנת אז שיהיה לך אחלה בים המלח תפסת אחלה של מזג אויר! עידכונים ביום ראשון..... צ'אאאאאאאאאאווווווווו.

22/02/2006 | 18:53 | מאת: רומי

יופי לך, גם אני אעדכן ביום א' למרות שהמצב די מבאס... ציפיתי להרבה יותר זקיקים, אך יש לי רק 6 נקווה לטוב.... שיהיה לך סופ"ש מהנה ורגוע שלך, רומי

22/02/2006 | 15:33 | מאת: עפרה

לאן את נוסעת איזה כיףףףףףףףףףףףףףףףףףף

תודה מתוקתי, סתם סופ"ש לים המלח..להרגע לפני השאיבה חחחח שיהיה סופ"ש רגוע ופורה לכולן רומי

תוכלי להכנס למים החמים הכיפיים..בריאות..תבלו...

22/02/2006 | 14:36 | מאת: סיגל

שלום לכל הנשים. אני חדשה פה,ובמזל מצאתי את הפורום הזה. אני בת 29, אני באה מהמקרים של בעיה בזרע.אני אמורה להתחיל טיפול מחר. אבל הבעיה שלי נמצאת לא בטיפול, אלא בתחום העבודה שיש לי.שדורש המון אנרגיות, מתח, עצבים, לחץ, עייפות,צעקות ומה שאתן רוצות. אני פוחדת שזה יגרום לאי קליטת העובר המוחזר..האם זה נכון? תודה מראש

22/02/2006 | 15:20 | מאת: עפרה

שלום לך, תתחילי לעשות טיפול אם צריך, כמו כולם עם בעיות זרע וכו'... לא הבנתי מה הבעיה בעבודה. אך לא כולם צריכים לדעת מה קורה איתך. תתחילי מזה שאת הולכת לבית חולים להתחיל טיפול ואל תתיחסי לאף אחד. תיהיה רגוע זה חשוב עם כל הקושי מאיפה את ולאן את הולכת ככה אמשיך לעדכן אותך בדברים בכדי שכמה שפחות להחסיר מהעבודה אם יש לך בעיה. בהצלחההההההההההההההההההה

22/02/2006 | 15:24 | מאת: רומי

היי סיגל, וברוכה הבאה...ונקווה שלא תישארי כאן הרבה זמן. לשאלתך? דעתי האישית היא שעל פי מחקרים אין קשר ישיר בין מתח לפריון...יש הרבה "עצבניות" שנכנסות להריון, והרבה רגועות שלא..... תשתדלי עד כמה שאפשר לנסות להוריד מתח, לחץ ולזרום יותר כי כל הפרוצדורה של טיפולים גם ככה לא ...קלה ופשוטה, אך עדיף לעבור אותה עם קצת אדישות ושלווה שיהיה בהצלחה ואת מוזמנת לעדכן רומי

22/02/2006 | 15:32 | מאת: סיגל

תודה לרומי ועופרה.. אני מאזור הדרום, . אני עובדת כחוקרת במשטרה, ואני חושבת שיהיה לי מאוד קשה אחרי ההחזרה

אודה מקרב לב לתגובה מהירה ככל האפשר: הינני מטופלת כיום בזריקות MANOGON ותוצאות הבדיקה האחרונות הראו: HCG-B Qualitative (B) | IU/L | *16 - האם בע"ה התברכתי בהריון? אודה מאד לתשומת הלב

הי שרונה תוצאה של 16 בבדיקת הריון (אם הבנתי נכון את מה שרשמת), היא חיובית אבל נמוכה. לא פירטת מתי עשית את הבדיקה , אם את אחרי הפריות מתי היתה החזרת עוברים ? בעיקרון זו תוצאה נמוכה והרופא בטח יגיד לך לעשות עוד בדיקה בעוד יומיים , אם הערכים מכפילים עצמם זה סימן טוב. בהצלחה.

אקדים ואודה.. מאד מאד... את הבדיקה הנ"ל ביצעתי אתמול (בדיקת הריון) את זריקת OVITRELLE 250MCG VIAL הזרקתי ביום חמישי האחרון לפני כן טופלתי ב- 6 זריקות MENOGON 75IU 10AMP - את הטיפול הנ"ל הפסקתי בשל תופעת לוואי מוזרה - כאבים חדים עד לכדי השבתת יד ימין מקטע המפרק לשכמה

22/02/2006 | 13:05 | מאת: ללא שם

היי אורית מה שלומך. אני עוקבת אחרי הסיפור שלך, ומאחלת לך הצלחה מכל הלב. אם זה בהזרעה הבאה ובצילום הרחם. מקווה שיעבור לך בשלום,ושיצא תקין בעזרת השם. ומקווה שלא תצטרכי את כל הפורומים האלה,וישר תעברי לפורום השכן. בהצלחה שוב אוהבת {{{{{{{{{{{{{{{{{}}}}}}}}}}}}}}}}

22/02/2006 | 19:20 | מאת: אורית

שמחתי לקבל את תגובתך וחבל שאני לא יודעת את שמך. הסיפור שלי הוא כמו של כולם אבל אני מהיותר לחוצות. בנתיים הכל התעכב מאחר והמחזור איחר ואז למעשה יהיה כבר צילום רחם והשד יודע מתי הזרעונים יצאו לדרך.......הפורום הזה מוציא את כישוריי לפועל....חחחחחח

22/02/2006 | 12:05 | מאת: מודאגת

אני ממש מיואשת וחייבת עזרה / תמיכה ממי שמבינות יותר ממני... (-: בדר"כ הפורום הזה "עוזר" לי להבין איפה אני עומדת אבל עכשיו אני כבר לא מבינה כלום !!! אני בת 27, לאחר נטילת גלולות 9 שנים, לאחר הפסקה לא הופיעה הווסת כ 5 חודשים. לאחר פרוגילוטון היא הופיעה ולאחר מכן הומלץ לי ע"י רופא פרטי להתחיל איקקלומין פעמיים ביום ללא מעקב רפואי או מסגרת כלשהי.הנ"ל לטענתו עקב חשד לשחלות פוליציסטיות...לאחר חודש של כדורים קיבלתי מחזור אחרי 25 ימים, ע"פ ערכת ביוץ ביתית הביוץ היה ביום ה 17 ... מאחר ולא בוצעה בדיקת US/ דם, אני לא יודעת בוודאות שהיה ביוץ ביום זה, כמו כן, לא יודעת מה היה עובי הרירית ( ראוי לציין שהמחזור היה מאד קשה ועם הרבה "גושים" מה שלא יה לי בעבר... ) החודש התחלתי שוב איקקלומין ( ביום ה 3 למחזור בהמלצת רופא בפורום הסמוך ), בקשתי מהגניקולוג שלי מעקב זקיקים על מנת לעקוב מה קורה והמצב הוא כזה ( פה אתן משתלבות אם יכולות לייעץ לי מנסיונכן ): ביום ה 16 למחזור, יום ראשון השבוע - רירית 6.4 מ"מ, בשחלה ימנית - זקיקים קטנים בקוטר 7 מ"מ ובשמאלית - זקיקים קטנים בקוטר 8 מ"מ וזקיק מוביל בקוטר 20X15 מ"מ, חופשי מנוזל דוגלס. כמובן שקיימנו יחסי מין כל יום מאז והיום בבוקר, היום ה19 למחזור - רירית 9 מ"מ, בשחלה ימנית לא נצפו זקיקים ובשמאלית - הזקיק המוביל גדל לקוטר 24X20 מ"מ, שוב חופשי מנוזל דוגלס. אני מבינה שלא היה ביוץ עד כה, האמנם ?! מה קורה איתי ? בבקשה הסבירו לי מה פשר הנתונים, לרופא לא היה זמן הבוקר ( קיבל אותי בין התורים ) ואמר לי להתקשר להמשיך לקיים יחסים מדי יום ולהתקשר מחר בצהריים.בינתיים אני עוד רגע משתגעת !!! מצטערת על האורך ותודה מראש.

22/02/2006 | 12:22 | מאת: רונק

הי מודאגת מהבנתי המוגבלת במעקב אחרי ביוץ טבעי (יותר מבינה במעקבים להפריות... איזה כייף לי...), הזקיק הגדול מראה שאת ממש לפני ביוץ, גודל הרירית יפה לקליטת הריון ונראה לי שאת בדרך הנכונה, נראה לי שמה שנשאר זה להמשיך בפעילות!!!!!!!!! בהצלחה.

22/02/2006 | 12:50 | מאת: מודאגת

תודה, אבל הדאגה נובעת משני דברים: 1. אולי זה לא זקיק אלה ציסטה ? הרופא היה מבחין ? 2. אם לא יהיה ביוץ... איך אני אדע אם יהיה או לא ? הוא לא קבע לי עוד מעקב.

22/02/2006 | 15:19 | מאת: רומי

היי, האמת קשה לי לדעת, גם אני חשבתי ישר על ציסטה, אבל באמת קשה לדעת, כי למה נעלמו פתאום הזקיקים השניים של גדיל 7 , 8 מוזר. לי כרגע יש גם מצב דומה, ציסטה אחת , זקיק אחד בגודל 17 וז5 נוספים של 10-11 לכי תדעי.... לדעתי רק עם תעקבי היום או מחר שוב..נוכל לדעת בוודאות אם זו ציסטה או זקיק בשל בכל אופן "מונקי ביזנס" להמשיך.... נחזיק אצבעות בכל מקרה.. רומי

22/02/2006 | 15:37 | מאת: מודאגת

רומי תודה. את חושבת שיש מקום לדאגה ? למה באמת נעלמו הזקיקים בשחלה הימנית? יתכן שנעלמו אם טרם היה הביוץ? אם זאת ציסטה אז הרירית בכל זאת עולה ? או שאין קשר ?! את ה US עשה לי הרופא, את חושבת שהוא לא היה מבחין ? איך אני יכולה לעקוב אם לא קבעו לי עוד US ? כמה עוד יחשב "נורמאלי" שהזקיק יגדל מעבר לגודלו הבוקר 24X20 מ"מ ? סליחה על כמות השאלות אבל אין לך מושג כמה שזה משחרר ועוזר להתבטא בפורום מהסוג הזה ובמיוחד בתחום הכל כך רגיש הזה... גם את מתכננת הריון ?

22/02/2006 | 11:56 | מאת: רונק

מה עינינים? כנראה שלא תזכי לראות את זיו פניי ביום שישי באסותא כי אני לא צריכה יותר מעקב- החזרה ביום ראשון .הרירית צומחת לה יפה יפה..... אז עד כאן העדכון! יום טוב לכווווווווווולם ! צ'או

22/02/2006 | 13:06 | מאת: מאוס

22/02/2006 | 13:57 | מאת: מאוס האמיתית

שיהיה בשעה טובה ממוש ובהצלחה...

22/02/2006 | 15:07 | מאת: רומי

ולמה אותי את לא מעדכנת???? שיהיה בהצלחה, אני נוסעת מחר לים המלח, אז תתגעגעו רומי

אבל את לא מפסיקה לקרוע אותי...תבלו

22/02/2006 | 10:09 | מאת: אהלן

22/02/2006 | 11:28 | מאת: רומי

.

22/02/2006 | 13:10 | מאת: משיהי

בנתיים כולם צריכים אותו כמו אויר לנשימה :-(

22/02/2006 | 08:00 | מאת: מיכל

הגעתי לעבודה. שוב אני - אני באופוריה - אחרי הרבה זמן שהייתי בדיכאון - ואני מדברת על דיכאון ! אתמול הזרקתי לראשונה ואני לא יודעת אם זה יצליח או לא אבל לפחות אני עושה משהו. ד.א הזריקה לא כאבה בכלל.. האם יש לצפות לתופעות מהדקטפיל? או בהמשך מהפיורגן..?

22/02/2006 | 11:27 | מאת: רומי

היי מיכל, האח הידד על ההזרקה, את רואה השד לא כל כך נורא, לי אין שום תופעות משום זריקה וגם אני עכשיו מזריקה פיורגון..אז אל דאגה את בדרך הנכונה. יום נפלא שיהיה לכולנו, רומי

21/02/2006 | 21:20 | מאת: מאוס

שיהיה המון המון בהצלחה..ולדעתי את הגדולה מ כ ו ל ן !!! נשיקות ((((())))

21/02/2006 | 21:44 | מאת: עפרה

ת

21/02/2006 | 21:49 | מאת: מאוס

המון המון בהצלחה גם לך כמובן...לכולנו...ערב טוב...

21/02/2006 | 18:13 | מאת: מחבר

הזרקתי לי לבד - ליד אחות קופ"ח דקפטטיל..האור חזר לפנים. מקווה שיהיה טוב 12 יום ואחר כך פיורגן אבל איך מזריקים חצי אמפולה של דקפפטיל???????? תודה לכל הבנות שמגיבות אלי ומכירות אותי מהקפיצות שלי מאוס ודורה ורומי ובעצם מה זה משנה - תודה לכולןןןןןןןןןן

21/02/2006 | 18:28 | מאת: רומי

היי, לא ממש מזהה אותך לפי השם, אך את נשמעת שמחה וזה מה שחשוב. אם את צריכה רק חצי אמפולה, פשוטו כמשמעו: תזריקי חצי לפי העין, תוציאי, וזירקי לפח את השאר....שיהיה בהצלחה!!! רומי

21/02/2006 | 18:54 | מאת: מיכל

רומי אני מיכל של שולמן..הייתי גם אצל סוריאנו ויש לי בעיה בחצוצרה בסוף החלטתי ללכת לפי ההמלצה של שולמן ולנסות פעמיים - פרוטוקול ארוךךךךך

21/02/2006 | 19:46 | מאת: מאוס

למיכל, גם אני צריכה להזריק 1/2 דקה וזה יוצא עד ה P השני של הדקהפפטיל שכתוב על המזרק..בהצלחה...

21/02/2006 | 20:15 | מאת: מיכל

אני מקווה שהכל לא לשווא עם החצוצרה הבעיתית שלי ומלאה הנוזלים. אבל אני עושה מה שילדת אמרה - להיצמד לרופא ולדיעה שלו.. כי עד היום הייתי אצל כל-כך הרבה..גם שקשורים לחצוצרה ולפרוסקופיה וביזבזתי הרבה כספים

21/02/2006 | 14:16 | מאת: מיקי

אמנם לא נטלתי חלק פעיל בימים האחרונים כי לא היה לי מה לחדש,אני לקראת הזרעה מספר 2 וכמובן אשמח לעדכנכן, אבל.....אני חייבת לומר שהבנות פה מקסימות ורק מלקרוא מה שכל אחת כותבת זה מחמם את הלב... אני ממש לומדת להכירכן ואתן מקסימות... כל אחת והאופי שלה וכל אחת עם החן שלה. העידוד והתמיכה שווים זהב. אני באמת מחבקת אתכן ומאחלת שכולנו נצליח וניפגש בפורום אחר ונמשיך להיות קבוצה כה מגובשת. אני כאן איתכן גם אם אני לא כל הזמן כותבת. שלא תתנה לאף אחד או אחת לרפות את ידיכן או לקלקל את המצב רוח, כולנו כאן אחת בשביל השנייה אמשיך להיות כאן, לכבוד הוא לי ואני אעדכנכן. בינתיים נשיקות מיקי

21/02/2006 | 14:50 | מאת: ניני

מיקי'לה שיהיה בהצלחה בהזרעה, עדכני אותנו חיבוקים()

21/02/2006 | 15:35 | מאת: מיקי

תודה ניני, ולכולן תמשיכו להיוץ כמו שאתן.......

21/02/2006 | 18:30 | מאת: רומי

.

21/02/2006 | 13:28 | מאת: שירלי1

דורה מתוקה אם טעית במקרה זהו פורום תמיכה ולא פורום חוסר תמיכה אז קודם כל תודה רבה על ה"תמיכה"(כנראה שגם להתנצל זה לא מספיק בשבילך.....), ולכל הבנות מאחר ופורום זה היה מקסים עד לרגע זה וכרגע הוא מביא לי מתח מיותר אני יוצאת ממנו לאלתר. הייתם מקסימות (למעט דורה עד שלב מסוים)תודה רבה ובהצלחה לי ולכולן.

21/02/2006 | 13:52 | מאת: מישמיש

להתראות

21/02/2006 | 13:52 | מאת: אורית

אין לנו זמן לכל העניניים האלו. אני למשל עסוקה בלהיקלט להריו, אני לא יודעת במה את עסוקה. אני עוקבת כאן מהצד למרות שאמרתי לעצמי להוריד קצת הילוך אבל אני לא יכולה להימנע מלהגיב לך. כל שאלה, כל ענין ישר רומי או האחרות כאן מגיבות לך ..... אין מצב שכתבת משהו ואף בת לא הגיבה לדברייך. לכן את יכולה לעזוב או להישאר שיקול דעת שלך! אבל, אין צורך להטיח לנו את זה בפנים לא להעלב(כי זו בחירה שלך) לא להעליב ולא להשתמש בביטוי מוזרים שאינם קשורים לכאן.נמאס להיכנס לכאן ולקרוא את כל זה כי זה באמת הופך להיות מעצבן. מאחלת לדורה בהצלחה ולכל הבנות האחרות.

21/02/2006 | 14:54 | מאת: ניני

יש לנו מספיק מתח ומספיק כאב בלי להוסיף לו מתחים מיותרים. אני באמת לא מוצאת ממה יכולת להרגיש ככה למרות שאני יודעת שכל אחד והרגישויות שלו. עדיין, את רצויה פה, ואני חושבת שכולנו צריכות להתעלות על עצמינו ולתת למה שמשותף ביננו להיות העיקר, ולא לשים את הדגש על השונה והמפריד. מקווה שתשארי איתנו ניני

21/02/2006 | 18:34 | מאת: רומי

היי שוב, מאוד חבל שאת עוזבת בהרגשה כזו, תאמיני לי שדורה היא בן אדם מקסים וגם את, סתם מן חוסר תקשורת והרבה הורמונים!!!! קחי לך כמה ימי חופשה וחזרי אלינו, מאוד נשמח:) רומי

21/02/2006 | 11:44 | מאת: רומי

.

21/02/2006 | 17:12 | מאת: לנה

שלום רומי המתוקה אני עדיין ב המתנה יש לי הרגשה ש אני ב היריון ב ערך 3 שבעות השד שלי כואב אני לא יכולה לעגת ב פיתמות ו אני מאוד היפה ו כאב גב תחתון יש לי עוד מוקדם לעשות טסת רק סוף שבעוה הבא אני ידעה ב 100 אחוז וסת אני אמורה לקבלב אני שמנתי ב 2.5 ק"ג התצתברות נוזלים רומי היקרה אני מקבע ש הפעם אני לא התכזב אני יהיה איתך ביקשר ש יהיה לך גם ב הצלחה

21/02/2006 | 18:25 | מאת: רומי

.

21/02/2006 | 08:58 | מאת: נירית

מחר וביום חמישי הזרעה שלישית במספר ואחרונה לפני הפריה (שלא נצטרך). אז לפחות יש לי סוף שבוע ארוך בבית (חופש מהעבודה) חחח נירית

21/02/2006 | 09:01 | מאת: רומי

.

21/02/2006 | 11:27 | מאת: מאוס

יופי ממי יצא לך טוב..אז המון המון בהצלחה

21/02/2006 | 13:26 | מאת: אורית

קיבלת סוף שבוע ארוךךךךךךךךךך יפה לך!!!! מקווה שבאמת תנצלי אותו טוב....... וגם שבת מדהימה..... בכל ל.... חחחח את יודעת שאני מאחלת לך את ההצלחה הכי גדולה בעולם ושלא נגיע להפריות בכלל..... בזמן שאני אצטלם לי ואשתדל לחייך אקווה בשבילך שהכל יסתדר(אוף שוב אני מורה ויצא לי חרוז) מילים נוספות ועוד דבריי עידוד יבוא בהמשך

21/02/2006 | 18:51 | מאת: נירית

..

20/02/2006 | 22:28 | מאת: דורה

תראי, כולן ענו לה בנימוס. אפילו יום טוב שהייתה כעוסה ענתה בנימוס. ודרך אגב. אם אכן מדובר באותה "אני", וככה זה נראה לי, אז אני מסכימה עם יום טוב לחלוטין וחושבת שהיא עושה את זה כדי להציק. שיבושם לה. המונח "קן צרעות" אומר שזה מקום שאוכלים בו אחד את השני. אפילו בהקשר הזה אני לא חושבת שאכלנו אותה. לא היה לי נעים שאת מכלילה אותי בתוך קבוצה שאת קוראת לה קן צרעות. זה הקפיץ אותי! לא התכוונתי להעליב ואני מתנצלת אם נפגעת. גם לא ניסיתי לעקוץ אותך כמו שראית, אמרתי את הדברים ישר. זה יחס של כבוד לדעתי. הרי לא חייבים וגם לא יכולים להסכים תמיד... בקשר ל take it easy: אני לא חושבת שיש לי מה להתנצל על הילד שלי. או שהוא עושה אותי חברה סוג ב' כאן בפורום. בפורום הזה יש הרבה נשים עם חוסר פריון משני. ולאף אחד אין מונופול על הצער, על הכאב או על הכיסופים.

21/02/2006 | 00:32 | מאת: לא משנה

דורה אני מסכימה עם כל מה שאת אמרת. !

21/02/2006 | 09:47 | מאת: שירלי 1

א. אני חס וחלילה לא מצפה שתתנצלי על ילדים מקסימים שיש לך או לאחרות אני קר מציינת שבכל זאת יש אזשהו הבדל קטן בין אחת שעברה את החויה ואחת שעוד לא. ב. כן הייתה התייחסות תוקפנית מאוד באחת התגובות שאפילו בעלי (האדיש מכולם) הרים גבה. ג. הכינוי קן צרעות הוא כנראה באמת היה מוגזם ואני מתנצלת על כך. אך הכוונה הייתה אחרת - למקום שהיא הייתה ממש אבל ממש לא רצויה בו. ד.באמת מתוקה תקחי את הדברים קצת יותר בקלות- לא הייתה פה כוונה לפגוע ח"ו. ושיהיה לך יום מקסים.

21/02/2006 | 11:41 | מאת: רומי

אכן נראה לי שההורמונים עלו כאן לכולנו...... אין לי מושג אם "אני" היא אחת או שתיים, וקשה לדעת אם מישהי נכנסה לכאן להרגיז או פשוט מתום לב, אז בואו לא ניסחף למעגל הזה, למרות שבערך פעם בחודשיים נכנסת לכאן מישהי ומעוררת מהומה. שירלי 1 יקרה, אכן אנחנו לא קן צרעות ואין מקום לביטויים כאלה, ולדעתי התכוונת לפירוש קצת אחר בכוונותייך ולכן נוצרה פה קצת מהומה. ו"הירידות" אחת על השניה הן לא מכובדות...וגם לנו האמהות מבינינו לא קל יותר ממך, או ממשהי שאין לה ילדים כלל ועל זה לא נתווכח כי אלו רגשות, וכל אחת הקושי שלה עם "החבילה" שלה. אז דורה לא להתרגז כי את בהריון נכון לעכשיו, ושירלי מקווה שהבטא תרד מהר ותוכלי להתחיל מהר טיפול נוסף....ובואו נרגע, כי אנחנו כאן למטרה אחת - כולנו!!! שיהיה המשך יום נעים, ופורה רומי

20/02/2006 | 18:28 | מאת: שירלי1

אוף אוף אוף ועוד פעם אוף! כמה זמן לוקח לבטא לרדת אחרי הפלה שבוע שעבר היה לי ביום ראשון 590 ואתמול עשיתי בדיקת דם שוב ויצא 330 זה יורד כ"כ לאט ואני לא מפסיקה לדמם. מישהי יודעת אולי תוך כמה זמן נגמר הברז דם הזה?, אני כבר מתה להתחיל עוד טיפול.

20/02/2006 | 20:09 | מאת: מאוס

שירלוש אין לי מושג אבל אני מקווה שבקרוב יגמר לך כבר הדימום (זה רק אומר כמה רירית רחם בנית...) ותוכלי להיות "בנאית" מהוללת בחדש...והלוואי והפעם זאת תהיה הפעם האחרונה...מקווה שיעבור לך מ ה ר הזמן ולכולנו לפני שנתחרפן סופית..חחח..אז יאללה ביי ממוש ותנסי להחזיק מעמד (כאילו שיש לנו ברירה...) אז נשיקות וחיבוק חזק חזק מאוס

20/02/2006 | 22:33 | מאת: ניני

בסוף זה ממש "נופל" בערכים אל תלחצי מהזמן, ככה הגוף שלך מכין את עצמו להריון הבא שיהיה בהצלחה!!!

20/02/2006 | 17:38 | מאת: מיכל

לפחות מי שזוכרת אותי אני מטופלת של שולמן - יום לפני ההזרקה לא הזרקתי - הלכתי להוציא החצוצרה - יש בעיות עם טופס 17 של מאוחדת לאסותא כי סוריאנו פרטי ולא בהסדר עברו חודשיים- טלפנתי לשולמן היום..אמורה מחר להתחיל להזריק אף-על-פי החצוצרה. סתם מטומטמת יכלתי היום להיות בניסיון ראשון להפרייה.

20/02/2006 | 17:59 | מאת: סמויה

יופי מיכל, שיהיה בהצלחה. לפעמים העיכוב דרוש כדי לסדר את המחשבות. טוב שחיכית ואת הולכת רגועה וחכמה יותר לטיפול.

20/02/2006 | 20:13 | מאת: מאוס

עזבי די העיקר שמחר את מתחילה להזריק וזה מה שחשוב...הרי לא רצית לעשות החלטה פזיזה ובדקת את העניין היטב ועכשיו את יכולה להמשיך בלב שקט (כמה שאפשר כמובן..) אז שיהיה המון בהצלחה...ודרך אגב גם אני עושה החודש באסותא אצל משיח ואתמול התחלתי להזריק אז גם אנחנו ביחד..(החודש זה ממש חפלה" רומי, רונק, את ואני...מעניין מי עוד...חחח) אז אני שם ביום שישי למעקב US ודמים, מתי את ? אז ביי בנתיים ודי לחשוב על הפספוס הרי אין לזה ממש סוף והעיקר שעכשיו התחלת אז שיהיה ב ה צ ל ח ה

20/02/2006 | 20:15 | מאת: מיכל

בדיוק נכנסתי וראיתי שההודעה שלך התקבלה. אני מתארת לעצמי שאעשה את המעקבים בעיר שלי כי אני לא גרה קרוב.. אז אני אגיע לאסותא רק לפתוח את התיק.. תודה גם לסמויה..

20/02/2006 | 20:37 | מאת: דורה

היי מיכל, אני מסכימה לחלוטין עם מאוס. לפעמים צריך את הזמן כדי לעבד את הדברים. ואין לך על מה להתחרט, הריי לא קרה שום דבר בלתי הפיך, נכון? העיקר שאת מתחילה ושיהיה בהצלחה!!!!!!!!!!!! דורה.

20/02/2006 | 22:31 | מאת: ניני

הדרך חשובה לא פחות מהיעד הסופי כנראה שהיית צריכה את החודשיים האלה בהצלחה יקירה(())

20/02/2006 | 16:59 | מאת: דורה

מה אגיד לך, יקירתי, לא הייתי משקיעה יותר מדיי באצבעות... לא יודעת למה, מרגישה שזה לא זה. או שכן! נו, לכי תדעי. ואי אפשר ממש לסמוך על התחושות שלי כי הגסטון עושה ממני ג'לי. (יענו- ממש לא יציבה). בקשר לשעות, זה דווקא מצויין לי, אני נורא נורא עסוקה בשבוע + האחרון. אין זמן לדאוג או להשתגע.רק חבל שזה כל כך משעמםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםם. ישבתי על הניירות עד שתים וחצי בלילה ורק אז סגרתי את הבסטה. מה קורה איתך, חמודה? כמה גונל את מזריקה? את יודעת, אני הזרקתי 225, וגם אמפולה של מנוגון מגעיל ויצאו לי רק שבע ביציות. חשבתי שזה ממש נפלא עד שהבנתי שיצאו מעט. טוב, שוב אני חייבת לרוץ לעיניניי. שלך, דורה.

20/02/2006 | 20:06 | מאת: מאוס

וי את לא יודעת איך אני מקווה בשביל כולנו...חברה שלי שגם עברה טיפולים נקלטה לפני מספר שבועות (כיף כיף כיף לה..) בקיצור חשבתי איך אני ארגיש אם היא תקלט וכשהיא אמרה לי שהיא בהריון הייתי ב high כל היום כאילו אני קיבלתי את הבשורה..אז הלוואי הלוואי ויצליח לך...ולכולנו אני מקבלת הפעם רק 187.5 גונל (תמיד היה 225) אבל משיח הוריד לי את המינון כי אמר שמספר פעמים הייתי קרובה לגירוי יתר והוא לא רוצה להגיע שוב למצב הזה. אז גם אני צופה ומקווה למספר ביציות כמו שלך (ואמן שיהיו עוברים איכותיים כמו שלך) במילא הוא לא מוכן להחזיר יותר מ 4 (אולי יחזיר בכלל רק 3 - מפחד מטביעות לאחר הריון מרובה עוברים) ואצלי נדיר שיש מוקפאים, הם פשוט לא שורדים אצלי : ( ...אז זהו נקווה לטוב...נשיקות וחיבוקים מאוס

20/02/2006 | 21:10 | מאת: דורה

הלוואי שתצליחו הפעם. זה שידעת לשמוח עם החברה רק מראה לי, שוב, שיש לך לב רחב וטוב. נשיקות, דורה.

20/02/2006 | 15:33 | מאת: מאוס

20/02/2006 | 17:25 | מאת: איה

הרופא שלי חזר מחול אתמול בלילה דיברתי איתו הוא ביקש שמחר אני יגיע לבדיקה נוספת נראה מה יהיה מקווה לטוב

20/02/2006 | 19:55 | מאת: מאוס

20/02/2006 | 15:19 | מאת: מאוס

רונק תגידי יש לך מעט דימומים (מקווה שלא..) אבל רק רציתי לשתף אותך במשהו: אני הרי עשיתי חודש שעבר היסטרו גם (יצא תקין..אנחנו מהלא מוסבירם..אין את מי להאשים...חחח) והיו לי מעט דימומים אחרי זה..אבל ממש מעט (סליחה על הפירוט אני פשוט רוצה שתקבלי את כל המידע) דימום שדורש רק תחתונית דקה כזו...בכל מקרה חיכיתי למחזור שלא הגיע (הייתי בטוחה שזה לא הריון) ועשיתי US ודמים כדי לוודא אם אוכל להתחיל עם הגונל...בכל מקרה עוברי רירית הרחם הייתה מאוד דקה (1.8) והרופא הסביר שכנראה לכן לא קיבלתי מחזור כייון שהרירית כבר דקה ואין ממה לדמם..ולי תמיד לקראת הביוץ יש רירית מאוד עבה (עד 14). מה שאני מנסה לאמר לך שאם את מדממת תבדקי את עובי רירית הרחם שלך עם סוף הדימום ואם היא דקה מדי אז תשקלי את החזרת הארטיקים (כדי לא לבזבזם סתם ולמנוע ממך אכזבה מיותרת...)...כמובן אן הדימום קל ביותר או לא קיים בכלל ועובי רירית הרחם בסדר אז זה בסדר גמור...זהו אמרתי לעצמי שאני חייבת לספר לך את זה...מקווה שאין אצלך דימום כלל ושהכל יצליח לכולנו אמן...

20/02/2006 | 15:26 | מאת: רונק

הי מאוס, המון תודה שאת חושבת עליי... איזה כייף לי ! אכן יום אחרי הבדיקה היו לי דימומונים משהו יותר כמו הפרשות ואמרו לי שיהיה לי ואפילו קצת כאבי מחזור כאלה. לגבי הרירית , ביום רביעי מתחילה מעקב אולט' לבדיקת הרירית אבל אני לוקחת פרוגינובה מה שאמור לייצר רירית יפה . זהו בינתיים, תודה שוב על הדאגה והמשך יום נעים, ראית איזה קיץ בחוץ ?

20/02/2006 | 15:32 | מאת: מאוס

יופי..זה נשמע שאת בידיים טובות...דאגנות זה השם השני שלי...חחח, כן ראיתי ממש כיף בחוץ (עכשיו חזרתי מהעבודה) ואפילו נהגתי עם גופיה...(באוטו שהתבשל היה ממש חם..) אני מתה על הקיץ זה עושה לי הרבה יותר כיף...(למרות שהגלי חום האלה עכשיו עם הדקה גומרים עלי) זהו יאללה מקווה שנגמור כבר עם כל הסיפור הזה מהר וביחד...חחח, אז ביי בנתיים ונשיקות מאוס נ.ב. אני עושה ביום שיש US ראשון...תעדכני ביום רביעי אחרי ה US...אז שוב ביי בנתיים

20/02/2006 | 13:27 | מאת: עפרה

היי מה קורה חזרתי כרגע מהחזרת עוברים בעז"ה מקווה לטוב. לגבי הגסטון אתמול הזריקה לי אחות ובאמת לא כאב. אך שלשום הזריקה לי מישהי אחרת ועד היום יש לי כחול רציני. אבל לא יודעת אם את הזריקה הנ"ל שווה לעשות לבד. בכל מקרה מה איתך

20/02/2006 | 14:08 | מאת: דורה

יופי שחזרת. ספרי- כמה החזרת ומה היה מצבם? ואיך את מרגישה? בעזרת השם, חמודה שלי, הכל יסתדר ותקלטי הפעם להריון. את הגסטון אין לי שום בעייה להזריק לבד. אני דווקא דיי טובה בזה. במיוחד בלחי ימין של התוסיק, ככה יותר קל לי להגיע. תודה שאת דואגת לי, אבל האחיות כבר ציירו לי לבבות על הישבן כדי שאדע היכן להזריק וגם הסבירו לי איך למצוא את המקום גם בלי ציורים... (-: ולמרות כל זאת שלשום קצת פיספסתי, צד שמאל את יודעת, ויצא כואב. בכל מקרה, אני מזריקה שתי אמפולות והת_ת שלי כבר באמת כואב ועייף מכל העניין. דורה.

20/02/2006 | 15:46 | מאת: עפרה

בהצלחה, את אחרי החזרה. החזירו לי 3 עוברים עם 8 תאים מקווה לטוב בעז"ה.

20/02/2006 | 12:59 | מאת: אני

אני זקוקה להמלצה לרופא שאצלו אבצע מעקב הריון - רופא מהמרכז (אם ניתן - תל-אביב, חולון, ראשל"צ והסביבה) אני בקופ"ח מכבי, לא שוללת גם באופן פרטי. זקוקה להמלצות בדחיפות. רופא שיש לו מיכשור ואולטרסאונד במרפאתו. מעדיפה גם רופא שיוכל לבצע גם בדיקות שנדרשות בהמשך (סקירות, אולי מי שפיר וכו' - אם ניתן) בכל מקרה זקוקה להמלצה!! תודה רבה!!

20/02/2006 | 13:15 | מאת: יום טוב

את זה את יכולה לשאול במקום אחר זה אכן פורום לנשים שקשה להכנס להריון,ולא בהריון. וסליחה אם אני נשמעת תוקפנית,אבל אני חושבת שאתן עושות את זה בכוונה,רק כדי לפגוע . אז את יכולה לשאול בפורום השכן

20/02/2006 | 13:29 | מאת: עח

,

20/02/2006 | 10:35 | מאת: שירלי

הייי בנות האם בניית ציפורניים פוגעת בטיפול? עוברים אחרי החזרה?

20/02/2006 | 10:38 | מאת: רומי

את רצינית בשאלתך??? מה פתאום פוגעת!!! תעשי ציפורניים ותהני, רומי

20/02/2006 | 11:50 | מאת: רונק

נראה לי אפילו מומלץ... שיהיה מה לכרסם ב- "12 הימים הנוראים"!!!